אַנִימֶה (ביפנית: アニメ; באנגלית: Anime) היא מילת קיצור למילה "אנימציה". מקור המילה ביפן, שם מתייחסת המילה לאנימציה בכלל, מקומית ומן העולם; ברחבי העולם מתייחס המושג בדרך כלל לאנימציה שמקורה מיפן, שמאפייניה ניתנים לזיהוי כאנימציה יפנית אותנטית.

אנימה היא סדרה או סרט אשר נוצרו בשימוש של טכניקות אנימציה דו-ממדית ו/או תלת-ממדית בסגנון ייחודי של איורים בעלי מאפיינים פיזיים ברורים לדמויות (מאנגה) לרוב מדובר בעיניים גדולות במיוחד, אף ופה קטנים ושיער מעוצב באופן קיצוני וציבעוני, למרות שישנם המון אמנים שסוטים ממאפינים אלו למען מאפיינים אנטומיים יותר ריאליסטיים. בישראל האנימה (מעצם היותה סוג אנימציה) מזוהה בעיקר עם סדרות ילדים עקב יבוא סדרות המיועדות בעיקר לקהל הצעיר. אך למרות כך ישנן סדרות אנימה מתאימות לכל הגילאים. ישנו גם שימוש פורנוגרפי של אנימה ומאנגה המכונה הנטאי.

האנימה מושפעת לרוב ממאנגה - הקומיקס היפני, ושורשיה נעוצים בה, אנימות לרוב הן ייבוא של מאנגות לאנימציה חיה. לעומת זאת זהו דבר שכיח ביותר שאנימות לא יהיו לגמרי נאמנות לעלילה או לסדר הדברים במאנגה עקב הגבלות פרקים או סיבות אלו ואחרות.

דוגמה לדמות מצויירת אשר צויירה בסגנון אנימה.

ההיסטוריה של האנימה

סגנון האנימה צמח בתחילת המאה ה-20, כאשר במאים יפניים התלמדו והתנסו בהפקת סרטי הנפשה תוצרת צרפת, גרמניה, ארצות הברית ורוסיה. עם השנים הופיעו סרטונים ארוכים יותר ובשנות החמישים אף סרטים באורך מלא. השפעה נוספת על היווצרות הז'אנר באה בנוסף מסרטי דיסני הפופולריים לאותה תקופה שהיו השראה לצורת העיצוב של דמויות אנימה רבות

פריצת הדרך הראשונה הייתה בשנות השישים, עם עליית סדרת האנימה הטלוויזיונית הראשונה "אסטרו-בוי", ולמרות שאופי האנימציה היה שונה ממה שהוא היום, היו ניכרים סימני המפתח של האנימה היפנית המוכרת לנו כיום, כמו עיניים גדולות.

בשנות השבעים התפתחה הסוגה בעקבות עליית הפופולריות של חוברות המנגה - אשר לעתים קרובות היוו בסיס לסרטי וסדרות אנימה - במיוחד אלה של הבמאי אוסמו טזוקה. כתוצאה מעבודותיו שלו ושל חלוצים אחרים בתחום, סגנון האנימה התפתח ונוספו לו סוגות נוספות המאפיינות אותו. ז'אנר המֱכה לדוגמה, שכלל רובוטים חדשניים וטכנולוגיה עתידנית, היווה חידוש בתחום והתחיל להתפתח תחת טזוקה. סדרות אנימה משולבות רובוטים כמו גנדאם ו- Macross הפכו לקלאסיקה מיידית בשנות השמונים, וסוגת הרובוטים באנימה היא עדיין אחת הפופולריות ביפן ובעולם כיום.

בשנות השמונים התקבלה האנימה לזרם-המרכזי ביפן, וחלה עלייה משמעותית בכמות ההפקות. מאמצע שנות התשעים ועד היום, עלתה הפופולריות של תרבות האנימה בשווקים בעולם.במאים חדשים ומוערכים הופיעו לאורך השנים, ביניהם היאו מיאזאקי , הידאקי אננו ועוד; היוצרים הוציאו תחת ידיהם סדרות פורצות דרך בתחומן (פנטזיה, מכות ועוד) שאף התרחב עם השנים לז'אנרים נוספים.

כיום, מניין סדרות וסרטי האנימה נאמד באלפים ומדי חודש מוסיפות לצאת סדרות חדשות ביפן שרבות מהן נמכרות למדינות המערב בהן גוברת הפופולריות מידי שנה.

מאנגה ואנימה

מאנגה, הקומיקס היפני, דומה לאנימה במאפייניו, הן החזותיים והן המבניים והרעיוניים. סרטים רבים וסדרות רבות בסגנון האנימה החלו כחוברות מאנגה שנחלו הצלחה. לעתים קרה תהליך הפוך: בעקבות סרטי אנימה ואף משחקי מחשב נכתבו חוברות של מאנגה.ישנן אנימות שאין להן מקבילת מנגה בכלל, והאנימה מבוססת על ספר, סרט, אגדה, רעיון מקורי וכדומה (לדוגמה, הסרט "הטירה הנעה" של מיאזאקי, מבוסס על ספר).

האנימה והמאנגה זוכות לפופולריות גם מחוץ ליפן, וסדרות רבות מדובבות או מתורגמות לאנגלית כדי שיהיה ניתן להפיצם גם במקומות כגון בארצות הברית ואירופה. בין הסדרות שזכו לפופולריות רבה נמצאות נארוטו ,פוקימון, סאקורה, דרגון בול, היקארו נו גו, אינויאשה, סוניק, סיילור מון והסרטים הנסיכה מונונוקי, הטירה הנעה והמסע המופלא, שזכה בפרס האוסקר לסרט המצויר הטוב ביותר ל-2002, שבויים על ידי הייאו מיאזאקי, הנחשב לאחד מגדולי במאי האנימציה בכל הזמנים.

מאפייני האנימה

דוגמה של עין טיפוסית בסגנון אנימה.

האנימה היא ז'אנר בעל מאפיינים ייחודיים מאוד המציבים אותו בנפרד מיצירות אנימציה מערביות כגון אלו הנראות בסרטיהם של האחים וורנר ודיסני. האנימציה באנימה תהיה לרוב מורכבת, דינמית, פרספקטיבה מורכבת יותר, צבעונית ומהירה, עם הרבה פרטים, ולרוב עבודה מפורטת ודקדקנית על הרקע, יותר מאשר על הדמויות. הדמויות עצמן בעלות עיצוב דומה , למרות שניתן לראות הבדל בסגנונות אצל אנימטורים שונים. לדמויות ישנן לרוב עיניים גדולות ופעורות, אף ופה קטנים ופרופורציות גוף מעט מאורכות. לרוב ניתן גם לראות תיאורים מוגזמים של רגשות או תגובות של הדמויות: טיפות זיעה גדולות במצבי לחץ, ורידים בולטים בעת כעס ואף התעלפויות ברוב הגרסאות הקומיות של האנימה.

על אף ההגדרה הכללית אשר בפסקה הקודמת, האנימה אינה מסתכמת בסטריאוטיפ זה. האנימה היפנית היא ז'אנר רחב מאוד של סגנון אמנותי מצויר. כל אנימה, בין אם היא סדרה ארוכה או סרט בודד, מושפעת מהגדרתו הכללית של הז'אנר לרוב, אולם ההשפעה החזקה ביותר על אנימות מגיעה מהבמאים ומהמאיירים שלהן. אלה, בהשפעתם על יצירתם ואחד על השני, יוצרים וריאציות שונות רבות ופרשנות שונה של אמנות זו. לרוב סגנונה האמנותי של סדרה ייקבע באופן מוחץ בהתאמה לקהל היעד שלה. אנימות רבות אף מושפעות מיצירות מערביות. הסרטים של במאי האנימה הנודע מיאזאקי מזכירים מאוד בסגנונם העלילתי את אלה של דיסני (יש הטוענים כי דיסני הם למעשה אלה שחיקו אותו פעמים אחדות), והאנימה Gankutsuou, למשל, מבססת את עלילתה על יצירה מערבית ידועה ומובהקת - "הרוזן ממונטה כריסטו" של אלכסנדר דיומא האב.

אנימה בישראל

שידורן של סדרות אנימה בישראל אינו דבר חדש, התופעה החלה עם שידורם לראשונה של סדרות אנימה בשנות השמונים כגון "הלב", "פינוקיו", "הדבורה מאיה", "בארץ הקטקטים", "נילס הולגרסון", "ערי הזהב הנסתרות", "גברת פלפלת", "היי! בינבה", "מוש השור", "מקרון 1", "הקוסם מארץ עוץ" ו"כח ג'י".

בתחילת שנות התשעים שודרו בישראל סדרות האנימה "המומינים", "נשים קטנות", "פיטר פן", "חבורת הצב המעופף", "עליסה בארץ הפלאות", "עלילות בבאי" ו"החתולים הסמוראים".

התופעה קיבלה תאוצה לקראת סוף שנות התשעים עם ייבוא לארץ של סדרות האנימה עם הסממנים המודרניים הייחודים של הז'אנר. תחילה היו אלו פוקימון (בערוץ הילדים), דיג'ימון ואף סדרות למבוגרים (סיינן) כמו קאובוי ביבופ וליין ששודרו ברצועה למבוגרים בערוץ ביפ. אלו החלו את הפופולריות של האנימה בישראל אך השיא הגיע כאשר הסדרה דרגון בול שודרה בארץ (בגירסתה היפנית), לאחר מכן ערוציי בידור וילדים שונים רכשו סדרות אנימה פופולריות ואפילו שידורו סדרות מסוימות בשפת המקור שלהם, כמו (אינויאשה, פרוטס באסקט, היקארו נו גו ועוד) ברצועות שידור שונות ובערוץ האנימה הישראלי.

ערוץ האנימה הישראלי הוקם תחילה בלוויין והיה ערוץ נישה ייעודי לחובבי האנימה בישראל, מספר הסדרות ששודרו בו היה תחילה דל אך התרחב עם הזמן. סרטי אנימה החלו להיות מוקרנים בקולנוע, עם כניסתם של סרטי פוקימון וסרטיו של הייאו מיאזאקי סרטי האנימה זוכים כיום למעמד מכובד וסרטי אנימה משודרים כיום בערוציי הסרטים השונים.

כיום מונה הקהילה בישראל אלפי מעריצים משכבות גיל שונות, כנסים ומפגשים שונים של מעריצי אנימה ומאנגה נערכים מדי מספר חודשים וחנויות לאנימה ומאנגה נפתחו במקומות שונים בארץ.

סגנונות באנימה

כותרי אנימה שונים בעמדת מכירה

לאנימה ז'אנרים רבים בדומה לכל מדיית המונים אחרת. הז'אנרים הללו כוללים פעולה, הרפתקאות, סיפורי ילדים, קומדיה, דרמה, ארוטיקה, פנטזיה בסגנון ימי הביניים, אימה, רומנטיקה, ומדע בידיוני. רוב האנימה כוללים תוכן אשר משלב ז'אנרים שונים ועל כן, סדרות רבות יסווגו תחת מספר ז'אנרים. למשל, הסידרה נאון ג'נסיס אוונגליון מסווגת בז'אנרים פוסט-אפוקליפטי, מדע בדיוני, מכה, ודרמה.

תוכנית יכולה להיות בעלת סיפור מסגרת פשוט לכאורה אבל באותו הזמן יכולה גם להכיל עלילה ופיתוח דמויות מעמיקים ומורכבים מאוד. זה לא בלתי-שכיח שבאנימה מסוג פעולה תשלב גם קומדיה, רומנטיקה, ואפילו מסר חברתי. באותה מידה באנימה מסוג רומנטיקה יכול לכלול גם אלמנטים של פעולה, או במקרים מסוימים אף אלימות ברוטלית.

הסגנונות העיקריים הייחודיים לאנימה ולמאנגה:

חלוקה לפי דמוגרפיה

חלוקה לפי קהלי היעד של התוכן:

• שוג'ו (Shōjo) - סגנון אנימה ומאנגה שעוסק בנושאים המתאימים לנערות (לדוגמה: טוקיו מיו מיו, סיילור מון).
• שונן (Shōnen) - סגנון אנימה ומאנגה שעוסק בנושאים המתאימים לנערים (לדוגמה: בליץ', נארוטו, אינויאשה, דרגון בול).
• סיינן (Seinen) - סגנון אנימה ומאנגה שעוסק בנושאים המיועדים לגברים מבוגרים (לדוגמה: קאובוי ביבופ, Oh My Goddess!, Outlaw Star)
• ג'וסי (Josei) - סגנון אנימה ומאנגה שעוסק בנושאים המיעדים לנשים צעירות ונחשב לנדיר ביותר. (לדוגמה: NANA).
• קודומו (Kodomo) - סגנון אנימה ומאנגה המיועד בעיקר לילדים (לדוגמה: פוקימון, דיג'ימון, הלו קיטי, דורימון).

חלוקה לפי נושאים

• מֱכה (Mecha) - סגנון אנימה ומאנגה השם דגש על טכנולוגיה מתקדמת ורובוטים ענקיים (לדוגמה: גנדאם, נאון ג'נסיס אבנגליון).
• מאהו שוג'ו (Mahō shōjo) - בתירגום: נערה קסומה. סגנון אנימה ומאנגה המתמקד בנערה בעלת כוחות קסומים (לדוגמה: סיילור מון, Oh My Goddess!).
• מאהו שונן (Mahō shōnen) - המקביל הזכרי למאהו שוג'ו (לדוגמה: DNAngel).
• הנטאי (Hentai) - סגנון אנימה ומאנגה שנועד למבוגרים בלבד, מכיל סיטואציות מיניות מפורשות , פורנוגרפיות (לדוגמה: Bible Black).
• אצ'י (Ecchi) - סגנון אנימה ומאנגה לקהל המבוגר יותר, המכיל רמיזות מיניות וסיטואציות מפורשות(בדרך כלל כאמצעי קומי), למרות שרוב הכותרים בז'אנר אינם מציגים עירום באופן מפורש.(לדוגמה: גולדן בוי, צ'וביטס).

• שוג'ו איי/יורי (Shōjo-ai/Yuri) - תירגום מילולי מיפנית הוא אהבת נשים. סגנון אנימה ומאנגה מציג סיטואציות רגשיות בין נשים (לדוגמה: סטרוברי פאניק, Kannazuki no Miko), יורי הוא סגנון שמציג יחסים יותר אינטימיים בין נשים, לעתים מיניים (לדוגמה: Stainless Night).
• שונן איי/יאוי (Shōnen-ai/Yaoi) - תירגום מילולי מיפנית הוא אהבת גברים. סגנון אנימה ומאנגה שמציג סיטואציות רגשיות בין גברים. (לדוגמה: Gravitation, פרינסס פרינסס), יאוי הוא סגנון שמציג יותר אינטימיים בין גברים, לעתים מיניים (לדוגמה: Ai no Kusabi).

מושגים באנימה

• אנימה (Anime) - קיצור של המילה האנגלית Animation והכוונה בכך היא אנימציה יפנית (לא משתמשים במושג אנימה לסדרות אנימציה אמריקאיות למשל.)
• אוטאקו (Otaku) - מעריץ אובססיבי של אנימה. "אוטאקו" ביפנית פירושו "בית", והמילה משמשת לכינוי זה כיוון שמעריצים אובססיבים נוטים למלא את ביתם במאנגות ודברים הקשורים לנושא. הפרוש של "אוטאקו" ביפנית זה חנון.
• OVA (או OAV) -ראשי התיבות של Original Anime Video, סדרה או המשך לסידרת TV שמופצת אך ורק ב-DVD, בדרך כלל בעלת מספר פרקים מועט.
• OST - ראשי תיבות של Original Sound Track, דיסק שיוצא לסדרה או סרט וכולל בתוכו שירים מלאים ומנגינות מהסדרה.
• סאייו (Seiyuu) - המדובב של דמות כלשהי באנימה.
• פאנסאב - פרק או סידרה שחובבים תירגמו, זו אחת הדרכים של האנימה לפרסם את עצמה בעולם, שכן הורדת אנימה היא חוקית לגמרי (עד שיוצאת לאנימה רישיון). (כתוביות)
• מאנגה (Manga) - קומיקס יפני, עליו מבוססת האנימה (סדרת הטלווזיה) בדומה לקומיקס האמריקאי וסדרות כמו: ספידרמן, סופרמן וכו'. בדרך כלל המנגה מפורסמת לפני האנימה, אך יש מקרים בהם זה הולך אחרת. (כמו פוקימון למשל).
  
• מאנגאקה (Mangaka) - כותב ומאייר המנגה.
• דוג'ינשי (Doujinshi) - מנגה שצויירה על ידי מעריצים. הגיבורים הראשיים של הסיפור הן דמויות קיימות באנימה/מנגה/משחקים והמעריצים ממציאים עלילה שונה לחלוטין תוך שימוש בדמויות שהם מעריצים.
• דוג'ינשיקה (Doujinshika) - צייר דוג'ינשי (ראו לעיל).
• פאנגירל - כינוי לנערות המעריצות של שונן איי ויאוי בעיקר (מעריצה בתרגום חופשי).
• קוספליי (Cosplay) - קיצור של Costume playing. קוספליי קון הם כנסים ואסיפות של חובבים ומעריצים בהם נוהגים המעריצים להתחפש לדמויות מוכרות מאנימה, מנגה, ומשחקים ידועים. מנהג זה נקרא קוספליי קון, וחובבי אנימה רבים מקצרים את זה לקוספליי, למען הנוחות.
• פאן פיק - (Fanfic) פאן=מעריצים/חובבים פיק=סיפור קצר. דומה לעיקרון הדוג'ינשי, סיפור ללא ציורים שנכתב בהשראת אנימה/מנגה/משחק אך לא שייכים רק למושג האנימה, ישנם פאן פיקס שנכתבים גם על ספרים, או סדרות טלוויזיה מצליחות שאינן אנימה. בעצם תוך שימוש בדמויות קיימות הנבחרות על ידי הכותב. לפאן פיק יש מספר דירוגים.
• ג'יי-רוק (J-Rock) - מוזיקת רוק יפנית. לפעמים שירים מצליחים מז'אנר זה מופיעים בשירי פתיחה ו\או סיום של אנימה.
• ג'יי-פופ (J-Pop) - מוזיקת פופ יפנית. לפעמים שירים מצליחים מז'אנר זה מופיעים בשירי פתיחה או סיום של אנימה.