|
הטין בראיון - מדברים על ישראל !
הטין התראיינו לאיזה עיתון
ובו דיברו על אמיליה שחסרה
ועומדת להיות נגדם ראש בראש
בשבוע הבא עם התוכנית החדשה ,
על הסיבוב הופעות בישראל
וספרד , על כריס מורנה וגם ,
מה הם עושים בכסף שהם מרוויחים ?!
El lunes a las 19 arranca la cuarta temporada en Telefe, luego de una gira por varios países. El quinteto, que tiene nuevo CD, habla de la ficción de Cris Morena, del adiós de Emilia Attias y de lo que han cambiado en estos años.
Apenas regresaron de la gira en la que hicieron delirar a miles de fanáticos israelíes y españoles, los Teen Angels retomaron las grabaciones de la cuarta temporada de Casi Angeles, cuya fecha de estreno será este lunes a las 19 (Telefe). “Ya hicimos 31 capítulos y creemos que será la mejor de todas”, prometen Gastón Dalmau (Rama), Mariana “Lali” Espósito (Mar), Peter Lanzani (Thiago), María Eugenia Suárez (Jazmín) y Nicolás Riera (Tacho), el quinteto que este año cumple 500 emisiones. “Este cuarto año evolucionamos mucho aun con cambios de elenco. Es que nos sentimos contenidos cuando hacemos tele, teatro o música”, afirman los actores-cantantes en el bar de los Estudios Pampa.
En cada temporada, Cris Morena propone apuestas en la historia que generalmente logra ser primera en el rating en su franja horaria. Para este año, en Casi Angeles - La Resistencia, la productora más famosa apuesta al protagónico de los cinco Teen Angels que el año pasado compartían con Emilia Attias. “No nos interesa ser protagonistas y nunca nos dijeron ‘de ahora en más son los protagonistas’. Obvio que notamos el cambio porque grabamos más escenas. Pero nosotros seguimos siendo los mismos y trabajamos igual. No es un peso para nosotros”, confiesa Dalmau.
—¿Vieron “ReCreo en Vos”?
NICOLAS: Yo no lo vi pero se extraña que Emilia no esté con nosotros.
GASTON: Me parece que tiene una energía y un carisma muy especial. Es difícil hacer un programa de entretenimiento para adolescentes, estar bien arriba y luego de tres temporadas en Casi Angeles. Y personalmente, creo que debe ser horrible de que la semana que viene tenga que competir con nosotros.
—En estos cuatro años, ¿que valoran y desprecian del medio?
G: Creo que a los cinco nos molesta la exposición de nuestra vida privada. A veces salen cosas que no son verdad, entendimos que es parte del juego y que hay que tomarlo por el lado divertido.
EUGENIA: La ventaja es hacer lo que amamos, tenemos esa suerte; encima viajamos y nos pagan. Hago lo que amo y puedo vivir de esto.
—¿Y del oficio?
PETER: Obviamente que actoralmente crecimos, nos esforzamos para seguir, estamos yendo a clases de canto o música o baile particulares y no nos quedamos con lo que ya tenemos. Siempre queremos mejorar. En marzo sacamos el sexto disco a la venta acá e hicimos uno para España que ya es disco de oro.
—¿No tuvieron miedo en su estadía en Israel?
E: Mis amigas también se preocuparon. Pero cuando llegué y vi lo hermoso que es Israel no podía entender que en ese paraíso pueda haber terrorismo. Fue una experiencia maravillosa.
G: Nunca. Lo que nos pasó es que cuando estábamos por llegar en avión nos contaron que una semana antes hubo un atentando en Jerusalén. Y nos quedamos mirándonos...
N: Caíamos en la realidad por la seguridad que veíamos alrededor. Cada uno tenía una persona de seguridad adjudicada. Es una de las seguridades más grosas del mundo, no nos dejaban hacer nada sin ellos al lado. Estábamos en un piso que lo cierran y no nos dejaban ir al piso de abajo. Hay una sensación de inseguridad que se siente.
P: Nos asustábamos cuando nos golpeaban muy fuerte la combi y no me olvido más que las chicas y hasta una mamá con un bebé en brazo se paró delante de la camioneta para que no avance. ¡Una locura!
—¿Qué diferencias encontraron entre el público de España y el de Israel?
N: Que el de Israel es más eufórico, fanáticas, mucho más parecido acá. Y en España son más tranquilas, nos hacen regalos personalizados y nos conocen muy bien a los cinco.
G: Y creo que en Israel son así por la seguridad que hace de que las chicas sean más eufóricas al no podernos tocar y nos ven más alejados. En Israel les pega más el fanatismo. Pero nunca tuvimos miedo.
—¿Son felices haciendo esto?
N: La felicidad eterna no existe.
P: Yo creo que sí, porque si no estuviéramos felices no lo haríamos.
MARIANA: Pasa que cuando estamos arriba del escenario somos felices. Si no lo amas no lo podrías soportar. Mis amigas no entienden a veces aunque se amoldan mucho a mis horarios, que saben que me pierdo cumpleaños...
—¿Lo que le pagan está bien ganado?
G: Sí. Quizá la pregunta más que nada es para ellos (señala a Peter y Eugenia), que empezaron a actuar en el secundario. Iban al colegio a la mañana, a la tarde estaban todo el día acá... terminar los trabajos en el colegio, los fines de semana teatro. Y era mucho.
E: Mucha gente me pregunta si me molesta haber quemado etapas. Y la verdad es que no cambiaría nada si tuviera que volver a elegir; no creo haber quemado ninguna etapa, aunque sé que tengo una vida distinta a las demás chicas que tienen 18 años como yo. Ya me compré mi auto y lo choqué dos veces desde que lo tengo (risas).
—¿Notan que mucha gente creen que son jóvenes millonarios?
E: Si. Piensan que somos millonarios y que nadamos en piletas de oro. Hay mucho resentimiento de la bronca que tengas un buen auto.
P: La tele es tan masiva... y apenas escuchan que Brad Pitt gana 40 millones de dólares toman ese parámetro para nosotros. Hay gente que cree que tenemos mansiones, piletas de oro... ¡Pará! Yo laburo diez horas por día y no la junto con pala.
E: La gente ve todo color rosa. Pero hay un esfuerzo por todo esto.
G: Uno cree que ganamos por cada figurita o disco que se vende y no es así. Hay esfuerzo atrás de esto.
E: Así que no nos roben que no somos millonarios. ¡Por favor! (se ríe)
“Cris es nuestra segunda mama”
—¿En qué invierten lo que ganan?
NICOLAS: En viajes. Yo me fui a California con siete amigos a recorrer desde San Diego hasta Las Vegas.
EUGENIA: Yo me fui a Pinamar y Punta del Este y me compré un auto.
PETER: Roma, Londres y Gales. Punta del Este con mi familia y Cariló.
GASTON: Yo hice España, Italia, Venezuela y costa argentina.
MARIANA: Estoy ahorrando para comprarme mi casa, porque todos los días me cruzo la ciudad ya que vivo en Banfield.
—¿Qué les dice Cris Morena? ¿Les da consejos respecto de la fama?
E: Más que pedirnos está orgullosa. Es como nuestra segunda mamá.
—¿Cómo vivieron el plagio de “Niní”?
G: Cris tiene mucho éxito con sus productos originales y el medio lleva a que alguien quiera hacer algo similar o que por ahí tomen algunas ideas.
N: Fue siempre la primera que marcó la tendencia, muchos las deben mirar, porque abrió un camino, entonces van detrás.
—¿Vieron “Despertar de primavera”?
G: A mí me gustó mucho. Yo la vi en Nueva York y no tiene nada que envidiarle.
תירגום :
ביום שני בשעה 7 מתחילה העונה הרביעית בטלפה, אחרי סיבוב הופעות במספר מדינות.
החמישייה,שיצא להם דיסק חדש, מדברים על הסדרה של כריס מורנה, הפרידה מאמיליה אטיאס
ומה שהשתנה בשנים האלו.
שווים. מריאנה אספוסיטו (מאר), ניקו ריירה (טאצ'ו), מריה אאוחניה סוארז (חסמין), גסטון דלמאו
(ראמה) ופיטר לנזאני (טיאגו) הם דיסק זהב.
רק חזרו מהסיבוב הופעות שהלהיב אלפי מעריצים ישראלים וספרדים, הטין אנג'לס חזרו לצלם את העונה
הרביעית של כמעט מלאכים, המתחילה ביום שני בשעה 7 בערב (בטלפה).
"כבר צילמנו 31 פרקים ואנחנו מאמינים שהעונה היא הטובה מכולם", מבטיחים גסטון דלמאו (ראמה),
מריאנה "לאלי" אספוסיטו (מאר), פיטר לאנזאני (טיאגו), מריה אאוחניה סוארז (חסמין) וניקולס ריירה
(טאצ'ו), החמישייה שחוגגת השנה 500 שידורים. "בשנה הרביעית שלנו השתנינו מאוד , אפילו היו
שינויים בצוות. אנחנו מרגישים את התוכן כשאנחנו עושים טלוויזיה,תיאטרון או מוזיקה." אומרים הזמרים-
שחקנים בבר של אולפני פמפה.
בכל עונה, כריס מורנה מציעה שינויים/התערבויות בסיפור שבדרך כלל גורם לכך שהסדרה מצליחה
להיות ראשונה בטבלאות הרייטינג בשעה שלה. השנה הזאת, בכמעט מלאכים-הההתנגדות, המפיקה
הכי מפורסמת הופכת את חמישיית הטין אנג'לס לראשיים, לעומת שנה שעברה שבה חלקו עם אמיליה
אטיאס את הראשיות. "לא מעניין אותנו להיות הראשיים ואף פעם לא אמרו לנו 'מעכשיו אתם הראשיים'.
ברור שאנחנו שמים לב לשינוי בגלל שאנחנו מצלמים יותר סצנות. אבל אנחנו ממשיכים להיות אותם
אנשים ולעבוד אותו דבר. זה לא נטל בשבילנו." מתוודה דלמאו.
- ראיתם "ReCreo en Vos" ?
ניקולס: אני לא ראיתי אבל אנחנו מתגעגעים לאמיליה שלא איתנו.
גסטון: אני חושב שיש לה אנרגיה וכריזמה מאוד מיוחדת. קשה לעשות תוכנית בידור עבור בני נוער,
ולהיות הרבה מעל אחרי 3 עונות של כמעט מלאכים.ואישית, אני חושב שזה נורא שמהשבוע הבא היא
תתחרה נגדנו.
- ב4 שנים האחרונות, מה אתם מעריכים ומה אתם שונאים בתקשורת ?
ג: אני חושב שלחמשתיינו מפריע ההיחשפות של חיינו הפרטיים. לפעמים מפורסמים דברים שהם לא
נכונים, אנחנו מבינים שזה חלק מהמשחק ושצריך לקחת את זה לצד המהנה.
אאוחניה: היתרון הוא שאנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים, יש לנו את המזל הזה; אנחנו עוד
נוסעים ומשלמים לנו על זה. אני עושה את מה שאני אוהבת ואני יכולה לחיות מזה.
- ומהמקצוע ?
פיטר: ברור שמבחינת המשחק התפתחנו/גדלנו, אנחנו מתאמצים כדי להמשיך, אנחנו הולכים
לשיעורים של שירה, מוזיקה וריקוד מיוחדים ואנחנו לא נשארים עם מה שכבר יש לנו/מה שאנחנו.
במרץ הוצאנו את הדיסק השישי למכירה ועשינו אחד לספרד שהוא כבר דיסק זהב.
- לא פחדתם במהלך שהותכם בישראל ?
א: החברות שלי גם דאגו. אבל כשהגעתי וראיתי כמה מקסימה ישראל לא יכולתי להבין שבגן עדן הזה
יכול להיות טרור.זאת הייתה חוויה נפלאה.
ג: אף פעם. מה שקרה לנו הוא שכשכמעט הגענו לשם סיפרו לנו ששבוע לפני היה ניסיון לפיגוע
בירושלים. ונשארנו מסתכלים אחד על השני...
נ: היינו במציאות של אבטחה מסביבנו. לכל אחד היה מאבטח אישי. אחת האבטחות הכי טובות
בעולם,הם לא נתנו לנו לעשות כלום בלעדיהם. היינו בקומה שסגרו במיוחד בשבילנו ולא נתנו לנו לרדת
לקומה למטה. יש תחושה של ביטחון שמורגשת.
פ: נבהלנו כשהיכו חזק מאוד בוואן ואני לא שוכח לעולם שכמה בנות ואפילו אמא עם תינוק בידייה עמדו
מול הוואן כדי שלא יתקדם. מטורף !
- מה ההבדלים שאתם מוצאים בין הקהל הישראלי לקהל הספרדי ?
נ: בישראל הוא יותר באופוריה, יותר דומה למה שהולך כאן. ובספרד הם יותר רגועים,עושים לנו מתנות
אישיות ומכירים את חמשתיינו מאוד טוב.
ג: אני חושב שבישראל הם ככה בגלל האבטחה שגורמת לבנות להיות יותר באופוריה כשהן לא יכולות
לגעת בנו או כשהן יכולות לראות אותנו רק מרחוק. בישראל ההערצה יותר אינטנסיבית. אבל אף פעם
לא פחדנו.
- אתם שמחים/מאושרים שאתם עושים את זה ?
נ: האושר הנצחי לא קיים.
פ: אני חושב שכן, בגלל שאם לא היינו מאושרים לא היינו עושים את זה.
מריאנה: מה שקורה זה כשאנחנו על הבמה אנחנו מאושרים. אם אתה לא היית אוהב את זה לא היית
יכול לסבול את זה. החברות שלי לפעמים לא מבינות שהלוח זמנים שלי מטורף, הן יודעות שלפעמים אני
מפסידה ימי הולדת בגלל זה...
- משלמים לכם טוב כמו שמגיע לכם ?
ג: כן. אולי השאלה היא יותר בשבילם (מצביע על פיטר ואאוחניה) שהתחילו לשחק בזמן התיכון.
הם הלכו בבוקר לבצפר ואחר הצהריים הם היו כל היום כאן...לסיים את העבודות של הבצפר,
סופי שבוע הופעות בתיאטרון. וזה היה הרבה.
א: הרבה אנשים שואלים אותי אם מפריע לי שדילגתי על שלבים. והאמת היא שלא הייתי משנה שום דבר
אם הייתה לי את האפשרות לבחור שוב; אני לא חושבת שדילגתי על שום שלב, אפילו כשאני יודעת שיש
לי חיים שונים מכל נערה בת 18 כמוני. כבר קניתי אוטו והתנגשתי איתו פעמיים מאז שקניתי אותו
(צחוק).
- שמתם לב שהרבה אנשים חושבים שאתם צעירים מליונרים ?
א: כן. חושבים שאנחנו מליונרים ושאנחנו שוחים בבריכות זהב. יש הרבה כעס עד שמשיגים מכונית
טובה.
פ: הטלוויזיה היא כל כך מסיבית...וכששומעים שבראד פיט הרוויח 40 מליון דולר משווים את הסכום
הזה אלינו. יש אנשים שחושבים שיש לנו אחוזות,בריכות זהב...חכה/עצור! אני עובד 10 שעות ביום
ואני לא אוסף את הכסף עם יעה.
א: אנשים רואים הכול ורוד. אבל יש מאמץ גדול בשביל כל זה.
ג: אנשים חושבים שאנחנו מרוויחים על כל קלף או דיסק שנמכר וזה לא ככה. יש מאמץ גדול מאחורי זה.
א: אז אל תגנבו מאיתנו כי אנחנו לא מליונרים. בבקשה ! (צוחקת)
" כריס היא כמו האמא השנייה שלנו"
- במה אתם משקיעים עם הכסף שאתם מרוויחים ?
ניקולס: בחופשות. אני נסעתי לקליפורניה עם עוד 6 חברים, טיילנו מסן דייגו עד ללס ווגאס.
אאוחניה: אני נסעתי לפינמר ופונטה דל אסטה וקניתי אוטו.
פיטר: רומא, לונדון וויילס. פונטה דל אסטה עם המשפחה וקרילו.
גסטון: אני נסעתי לספרד, איטליה, ונצואלה וחופי ארגנטינה.
מריאנה: אני חוסכת בשביל לקנות בית, כי כל יום אני חוצה את העיר בגלל שאני גרה בבנפילד.
- מה כריס מורנה אומרת לכם ? היא נותנת לכם עצות שקשורות לתהילה ?
א: יותר מלתת לנו היא גאה בנו. היא כמו האמא שנייה שלנו.
- איך חוויתם את מה שקרה עם "ניני" ?
ג: לכריס יש הרבה הצלחה עם התוכניות המקוריות שלה וזה מוביל לזה שיש אנשים שרוצים לעשות
דברים דומים או שלפעמים לוקחים ממנה רעיונות.
נ: היא תמיד הייתה הראשונה שעשתה את זה, הרבה חייבים לראות את זה, בגלל שהיא התחילה דרך,
אז הם הולכים מאחוריה.
- ראיתם את “Despertar de primavera" ?
ג: אני אהבתי מאוד. אני ראיתי בניו יורק ואין שום קנאה.
|
.jpg)
