היום אני ממשיכה עם שמירת הטבע בדרום, ועוברת לצמח מאד מיוחד – רכפתן מדברי.
הרכפתן, ממשפחת הרכפתיים, הוא שיח הגדל בכל האיזור המדברי בארצנו – הרי אילת, הערבה, הר הנגב…
לרכפתן יש פריחה צהובה, ופירות כדוריים קטנים לבנים בצעירותם, ומבשילים לצבע חום. הפירות מתוקים, ולפי מה שכתוב בספרות – הם טובים למאכל אדם, מתוקים ובעלי טעם ייחודי. לא ניסיתי…
מה שחשוב יותר, הוא שהם מהווים מקור מזון חשוב לבעלי החיים בנגב – גם היונקים הצמחוניים וגם ציפורים אוכלים מהם, וכך מפיצים את הזרעים.
בנוסף, לפי מה שכותב פרופ. שמידע ב"לקסיקון מפה לצמחים", לרכפתן יש "סקס גמיש": בעקרון, הצמחים הם דו-ביתיים. כלומר, ישנם שיחים זכריים ושיחים נקביים. אבל הם גמישים, ומסוגלים לשנות את מינם בהתאם לתנאים. בתנאי יובש קשים, יהיו יותר זכרים – שאינם משקיעים אנרגיה ביצירת פירות וזרעים. בתנאים נוחים, יהיו יותר נקבות, על מנת להתרבות יותר. ממש אורגיה…
פירות הרכפתן מכילים חלבונים – חלבון מן הצומח. ולכן הם מקור מזון חשוב מאד לבעלי החיים. ד"ר בני שלמון, שהוא האקולוג של מחוז אילת – וגם אחד המומחים הגדולים ליונקי ארצנו, הגדיר את הרכפתן כ"מין מפתח" – כלומר, מין חשוב, שהשרדות בעלי החיים תלויה בו. הוא בודק את אוכלוסית הרכפתנים כאינדיקטורים למצב השטח.
לרכפתן אין עונת פריחה קבועה. צמחי המדבר פורחים לפי המים המגיעים אליהם. יש מים? מיד הם מנצלים זאת, שולחים ענפים, מוציאים עלים – ופורחים. ואז מוצאים מין סבך שכזה –
זהו סבך שבולטים בו שני צמחים – הרכפתן בירוק חי, וצמח ששמו לובד המדבר בירקרק-לבנבן. במקרה הזה, הם מנצלים מים שהגיעו לשם באופן מלאכותי.
בנגב יש מאגר מים תת קרקעי בעומק רב – 1.2-1.4 ק"מ מתחת לפני הקרקע. חברת מקורות מנצלת את המים הללו – שואבים אותם ומעבירים לחקלאות בערבה. מדי פעם, המשאבות נסתמות מחול ואבק – ויש לרוקן אותן לשטח. את זה מנצלים הצמחים. בשנה שעברה טיילנו לאיזור באר אשלים בנחל פארן, וראינו חגיגה פורחת כתוצאה ממתקן כזה.
וכמובן, לא רק הצמחים נהנים מהמים הפתאומיים – הנה, למשל, צבי הנגב (ואני עוד אחזור אליו ברשומה אחרת) :
המתקן הזה הוא עוד נושא חשוב בעבודתו של הפקח: תיאום מול חברות תשתית שונות. מקורות עובדים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, והפקח – במקרה שלנו, גל – ממליץ להם על מקומות שבהם ניתן לקדוח כך שהפגיעה בנוף ובסביבה תהיה מינימלית.
כך גם הוא מתאם מול חברת החשמל, מול מע"צ – כל מי שמנסה להקים תשתית בשטח, צריך לפגוש את הפקח, כדי לאתר את המקום שיהיה יעיל מבחינתו תוך פגיעה מינימאלית בסביבה.
התמונות צולמו בהר הנגב, בתאריכים 25-26.12.2009
תודה רבה לגל על הסיור המרתק
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
נהדר!!!
גם התמונות וגם המידע. לא ידעתי שבצמחים יש סקס גמיש.
( אני יודעת שיש בדגים מסויימים ).
תודה
אהבתיאהבתי
לא שכחת לציין שזה למבוגרים בלבד?
שינוי מין, אורגיות… אני חושב שגל צריך לשים שלטים "למבוגרים בלבד" על כל רכפתן 😉
רשומה מאוד מעניינת – תודה
אהבתיאהבתי
אפשר לעשות תוכנית"אח הגדול" לצמחים.
אהבתיאהבתי
מקסים!
איזו עדינות!
הצילומים השלישי והשמיני נפלאים!
אהבתיאהבתי
איזה דברים מעניינים את מביאה
מרתק
תודה עננת
אהבתיאהבתי
הטבע הוא אוצר בלום
ולהפתעות אין סוף
תענוג ללמוד על אוח הצמחים ובעלי החיים. אין לזה גבולות.
ישנם מקומות בעולם כולל האמזונס שהכניסה למקומות מסויימים היא למדענים בלבד שחוקרים כמה דברים, את האוכלוסיה המגוונת שהולכת ונעלמת
כמו גם את מנהגי השבטים שיש להם תרופות להמון מחלות. פשוט מרתק.
אלמלא מצבי, בטוחה שהייתי מטיילת במקומות שמורים אלו כדי ללמוד עוד
מרתק.
תודה
אתי
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
אם יש בחרקים, דגים ועוד כל מיני – למה שלא יהיה בצמחים?!
תודה לך
אהבתיאהבתי
או, זה רעיון.
אני מבקשת שאתה תציע אותו ולא אני….
🙂 תודה
אהבתיאהבתי
דבר אחד בטוח,
הסקס שם הרבה יותר מגוון מאשר אצלינו. ואין בושה: איברי המין (הפרחים) גלויים לכולם!
אהבתיאהבתי
ממש פוקח עיניים
ואזניים ואף והכי חשוב – ראש! נהדר. תודה רבה.
אהבתיאהבתי
מרתק
לא ידעתי שהם פורחים רק כשיש מים.
תודה עננת
אהבתיאהבתי
מקסים…
תודה על ההסבר ועל הצילומים
אהבתיאהבתי
רשומה מעניינת מאד
מרתק לקרוא על צמח מיוחד זה .
נהניתי
שבת נעימה לך עננת
אהבתיאהבתי
בהמשך למה שכתבת ברשומה הקודמת
האם באמת רואים איזו פגיעה צמח הזה?
האם אנחנו בתקופה של יותר צמחים זכריים ויש מעט פירות?
או שאין מי שבכלל יבדוק את זה….
צילומי התקריב של הפרח ממש יפים!
אהבתיאהבתי
לפי שזה מתקיים, גם אצלנו בדור הבא
יהיה ככה.
אהבתיאהבתי
מעניין הצמח הזה
אזכור לטעום כשיזדמן.
והמין הגמיש מעניין – כלומר הבנתי שהגמישות מתבטאת בסוג האוכלוסיה, ולא בגמישות של כל צמח להתנהג ככזה או אחר.
תודה, עננת,
על עוד רשומה מעניינת
אהבתיאהבתי
חחח 🙂
אהבתיאהבתי
אולי גם אני אטעם
בפעם הבאה בנגב… 🙂
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
שמחה שנהנית…
אהבתיאהבתי
בהחלט אוצר
וצריך ללמוד לשמור עליו היטב.
תודה אתי
אהבתיאהבתי
🙂
תודה רבה 🙂
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
אהבתיאהבתי
תודה רבה
ושבת נעימה גם לך!
אהבתיאהבתי
זה כמובן לא פשוט…
לפי מה שהבנתי, באיזור אילת בהחלט רואים פגיעה ברכפתנים. היו שם כמה שנים קשות מאד.
אבל בהר הנגב, בגלל השאיבה של מקורות – הם פשוט גדלים ליד האתרים של מקורות (באר אשלים על כביש 40 זו דוגמא מצוינת) ושם יש להם שפע מים וטוב להם.
כרגע זה נושא שצריך לבדוק….
אהבתיאהבתי