"> היום של הרמאים – 1 באפריל שמח! – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

היום של הרמאים – 1 באפריל שמח!

תמונה: MARVEL STUDIOS

1 באפריל זה היום לחגוג את הליצנים, חובבי התעלולים, הבדיחות, האשליות, המסתורין והכאוס… אלו שלמרות כל זאת אנחנו מתאהבים בהם שוב ושוב… רותם קליגר חליוא כותבת #סמלי_מפתח והפעם: דמותו של הטריקסטר. 

כמעט בכל סיפור או מיתולוגיה מוצלחים יש את הדמות הזאת: הליצן, הרמאי, הבחור המתחכם שמפר את האיזון, מבלגן לגמרי את העלילה ולא ברור אם הוא בצד של הטובים או הרעים. זאת הדמות שגורמת לנו לצחוק עד שכואבת הבטן, אבל משום מה אנחנו גם נמשכים וכמהים אליה. היא משתמשת בהומור, מוסיפה משחקיות ומסתורין אל הסיפור ומפתה אותנו להתענג יחד איתה על ההרס. הטריקסטר הוא לא הנבל הרשע, הוא לא אדם עם מוסר רע, אלא אדם ללא מוסר. בדומה לילד שמתקשה להבדיל בין מותר ואסור. 

הפסיכואנליטיקאי קארל יונג הגדיר את ה"טריקסטר" כאחד הארכיטיפים המרכזיים בהוויה האנושית. לפיו, בני האדם חולקים "תודעה קולקטיבית", מעין מאגר מידע לא מודע אשר מתחבא מתחת לרעיונות, החוויות וההיסטוריה האישית של כל אחד ואחת מאיתנו. בתוך המאגר הזה הוא טען שקיימים ארכיטיפים; סמלים בעלי חיים, דמויות וישויות שונות אשר משותפים לכל בני האדם וחוצים את כל התרבויות. 

עדויות לכך הוא מציג דרך קווים משיקים וסמלים שחוזרים על עצמם במיתולוגיות, סיפורי עם וחלומות. כך למשל אפשר לזהות מאפיינים של הטריקסטר בדמותו של לוקי מהמיתולוגיה הנורדית, בהרמס שליח האלים היווני, במלך הקופים הסיני ובשועל והעורב במיתולוגיה מהרי האנדים. 

shutterstock

האנתרופולוג קלוד לוי שטראוס כתב רבות על דמותו של הטריקסטר בתרבויות ילידיות. הוא הדגיש את המאפיין הלימינלי שלו – דמות שנמצאת תמיד בטווח שבין לבין, לא טוב ולא רע, לא פה ולא שם. בעלי החיים שמזוהים איתו כמו העורב והשועל ניזונים מבשר אך לא עוסקים בציד. הרמס הוא אל אך גם שליח שמתקשר עם בני האדם הארציים וליצן החצר המוכר מסיפורי ימי הביניים הוא משעשע ומגוחך אך גם מקורב מאוד למלך. 

מתוך מיקומו היחודי, הטריקסטר מקבל תפקיד חברתי חשוב: הוא מסייע לנו להתקרב אל החלקים האפלים והמפחידים בחיינו ובנפשנו באופן מבוקר. החברה מאפשרת לו להגיד ולעשות דברים שלא היינו מקבלים אצל דמויות אחרות. אנחנו ממשיכים לאהוב אותו גם כשהוא עובר על החוקים, גורם לנו לפקפק במוסר, ואפילו מתנהג באכזריות, מיניות פרועה וכפירה במוסכמות.

דרך כך הוא מזכיר לנו שאנחנו לא חייבים לפעול בדיוק לפי הנורמות החברתיות. הוא מכריח אותנו להכיר בכוחות החברתיים והתרבותיים שמכתיבים כיצד עלינו להתנהג, ומוכיח שיש לנו אפשרות לבחון את הגבולות שלהם ולסרב לציית. להיות יצירתיים, מוזרים ולהתנגד לבעלי סמכות. הוא הורס ובורא, יוצר ומחרב גם יחד. דרך השתטות והומור הוא מאתגר את המבנה החברתי ללא מטרה חדשה באופק. בצחוק גדול הוא מדגיש את חוסר המשמעות הקיומית שכולנו מנסים להכחיש על ידי השתתפות ב"משחק החיים", בפרפורמנס התרבותי שלתוכו נולדנו. 

תמונה: MARVEL STUDIOS

הסוציולוג ארפאד סקולצאי מאוניברסיטת College Cork באירלנד טוען בספרו "post-truth society: a political anthropology of trickster logic" שמאפייני הטריקסטר נוכחים בתרבות המודרנית יותר מאי פעם. לפיו, אם חברות עבר התעניינו רק בדמותו של הטריקסטר כסמל חריג שנמצא מחוץ לנורמה, כעת החברה כולה פועלת על פי "היגיון הטריקסטר". המבנים החברתיים מתפוררים, ערכי המוסר הופכים אמביוולנטים והנתון היחידי שנותר קבוע הוא חוסר היציבות האישי והקולקטיבי. הגבול בין האמת והאשליה מטשטשים (מישהו אמר פייק ניוז?) ונולדות מצוקות אנושיות חדשות איתן האנושות צריכה להתמודד.

לסיום קצת יותר אופטימי: אם דמות הטריקסטר נשמעת לכם מוכרת, אולי חשבתם על לוקי בסרטי מארוול, על רוחו של פיבס מהארי פוטר, על הארלי קווין או הג'וקר בסרטי DC או על ג'ינקס מ"League of Legends". כולן דמויות אהובות במיוחד שנעות על הציר בין הנבל הרשע לבין הגיבור שובה הלב. אנחנו מזמינים אתכם להוסיף דוגמאות נוספות לטריקסטרים בתגובות!

קריאה נוספת בנושא: