‫מערכות‬ ‫לקט מן המאמרים על אודות מלחמת יום הכיפורים‬ ‫שהתפרסמו במהלך השנים‬ ‫בגיליון‪ :‬הפתעה והתרעה ‪ -‬עיונים בשאלות יסוד; הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה; הקרב לכיבוש‬ ‫המובלעת ברמת הגולן; התוכנית המצרית למלחמת יום הכיפורים; חיל הים במלחמת יום הכיפורים;‬ ‫הבעייתיות של הערכת המודיעין; מלחמת יום הכיפורים הפתעה? ניצחון?; מלחמת יום הכיפורים ‪-‬‬ ‫החלטות אסטרטגיות; מלחמת יום הכיפורים ‪ -‬מבט היסטורי לרמה האסטרטגית; ומאמרים נוספים‬

‫סדר המאמרים בגיליון‬ ‫‪ ‬מספרי העמודים בכל מאמר לקוחים מן הגיליון המקורי‬ ‫הפתעה והתרעה ‪ -‬עיונים בשאלות יסוד ‪ -‬אהרון לברן (מערכות ‪)277-276‬‬ ‫הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה ‪ -‬אורי בר־יוסף (מערכות ‪)361‬‬ ‫הקרב לכיבוש המובלעת ברמת הגולן ‪ -‬אברהם זוהר (מערכות ‪)277-276‬‬ ‫התוכנית המצרית למלחמת יום הכיפורים ‪ -‬דני אשר (מערכות ‪)361‬‬ ‫חיל הים במלחמת יום הכיפורים ‪ -‬גבי גאון (מערכות ‪)361‬‬ ‫הבעייתיות של הערכת המודיעין ‪ -‬יואל בן פורת (מערכות ‪)296‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים הפתעה? ניצחון? ‪ -‬יעקב חסדאי (מערכות ‪)275‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים ‪ -‬החלטות אסטרטגיות ‪ -‬סא\"ל א' (מערכות ‪)277-276‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים ‪ -‬מבט היסטורי לרמה האסטרטגית ‪ -‬ד\"ר מ' (מערכות ‪)277-276‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים ‪ -‬מושגים‪ ,‬הערכות‪ ,‬מסקנות ‪ -‬דב תמרי (מערכות ‪)277-276‬‬ ‫המערכה של אוגדת לנר נגד העיראקים במלחמת יום הכיפורים ‪ -‬משה בר־כוכבא (מערכות ‪)305‬‬ ‫ארמיה ‪ 3‬חוצה את תעלת סואץ ‪ -‬יונה בנדמן (מערכות ‪)296‬‬ ‫סיפורים נשכחים ‪ -‬דוד אילנד (מערכות ‪)391‬‬ ‫היום מלחמה ‪ -‬יובל אפרת (מערכות ‪)391‬‬ ‫מערכת השריון נגד העיראקים במלחמת יום הכיפורים ‪ -‬משה בר כוכבא (מערכות ‪)305‬‬ ‫מהפתעה לניצחון ‪ -‬יצחק בריק (מערכות ‪)391‬‬ ‫מטרות המלחמה ‪ -‬שמעון גולן (מערכות ‪)290-289‬‬ ‫המלחמה שלי ‪ -‬משה גבעתי (מערכות ‪)440‬‬ ‫חירום טייח ‪ -‬צבי ינאי (מערכות ‪)339‬‬ ‫חייל רגלים ‪ -‬חיים לסקוב (מערכות ‪)231‬‬ ‫טייסת ה\"אחת\" ‪ -‬גיל רגב (מערכות ‪)391‬‬ ‫בל־‪ 205‬חצה את תעלת סואץ ‪ -‬איתן מנור (מערכות ‪)391‬‬ ‫דברי שר הביטחון לדמותו של אלוף אברהם מנדלר ז\"ל ‪( -‬מערכות ‪)241‬‬ ‫ה־‪ 8‬באוקטובר ‪ -‬אל\"ם זאב (מערכות ‪)268‬‬ ‫האוגדה הקבועה וכשלון המגננה במלחמת יום הכיפורים ‪ -‬גבי גאון (מערכות ‪)361‬‬ ‫הלוגיסטיקה של כוחות היבשה במלחמת יום הכיפורים ‪ -‬רולנד אלוני (מערכות ‪)361‬‬ ‫הלוחמה האווירית בקרב על המובלעת ברמת הגולן ‪ -‬יוסי עבודי (מערכות ‪)277-276‬‬ ‫יום ה־‪ 14‬באוקטובר ‪ - 1973‬מדוע נמחק מן ההיסטוריה בספר זיכרונותיו של סאדאת ‪ -‬אברהם‬ ‫אילון (מערכות ‪)266‬‬ ‫מגבלות השימוש בכוחות המילואים לקחי מלחמת יום הכיפורים ‪ -‬סטיוארט א' כהן (מערכות‬ ‫‪)367-366‬‬ ‫מלחמת הרמדאן ‪ -‬הכנות‪ ,‬מהלכים‪ ,‬לקחים ‪ -‬מוחמד חסנין הייכל (מערכות ‪)277-276‬‬ ‫פרדוקס ה־‪ 7‬באוקטובר ‪ -‬שמואל גורדון (מערכות ‪)361‬‬

‫צבא ירדן במלחמת יום הכיפורים ‪ -‬סא\"ל דוד (מערכות ‪)266‬‬ ‫קרב ה־‪ 14‬באוקטובר בגזרת ואדי מבעוק ‪ -‬רס\"ן דורון (מערכות ‪)266‬‬ ‫קרב לטקיה‪ :‬קרב הטילים הימי הראשון בהיסטוריה ‪( -‬מערכות ‪)277-276‬‬ ‫קשיים ומכשולים באסטרטגיה ‪ -‬יהושפט הרכבי (מערכות ‪)268‬‬ ‫שובך יונים ‪ -‬תכנון וביצוע במבחן האש ‪ -‬זאב איתן (מערכות ‪)277-276‬‬ ‫תפיסות הביטחון של מדינות ערב בעקבות מלחמת יום הכיפורים ‪ -‬עמוס גלבוע (מערכות ‪)361‬‬ ‫לקחי מלחמת יום הכיפורים בעיני זרים ‪ -‬אריה חשביה (מערכות ‪)241‬‬ ‫לקחי מלחמת יום הכיפורים ‪ -‬מבט לעתיד ‪ -‬דורון אלמוג (מערכות ‪)367-366‬‬ ‫מבית \"מערכות\" ‪ -‬בית התוכן המקצועי של צה\"ל לצבא ולביטחון לאומי‬ ‫ספטמבר ‪ ,2020‬תשרי תש\"ף‬ ‫מפקד \"מערכות\"‪ :‬ד\"ר אמיר גילת‬ ‫עורך \"מערכות\"‪ :‬עדי לרנר‬ ‫רכז מערכת‪ :‬עידו גבריאל‬ ‫הדעות והתפיסות המובעות במאמרים מבטאות את דעתם האישית של הכותבים‬

‫פתח דבר‬ ‫מלחמת יום הכיפורים הייתה אירוע מכונן בחיי מדינת ישראל בכלל‪ ,‬ושל צה\"ל בפרט ‪.‬‬ ‫המלחמה‪ ,‬תוצאותיה‪ ,‬השלכותיה ולקחיה העסיקו רבות את \"מערכות\"‪ .‬קצינים ומומחים‪ ,‬מפקדים‬ ‫וחוקרים‪ ,‬הרבו לכתוב על המלחמה ועם השנים פורסמו ב\"מערכות\" עשרות מאמרים וספרים‬ ‫בנושא‪.‬‬ ‫במהלך תש\"ף הפכה \"מערכות\" בטקס חגיגי במעמד הרמטכ\"ל רא\"ל אביב כוכבי‪ ,‬ל\"בית התוכן‬ ‫המקצועי של צה\"ל לצבא ולביטחון לאומי\"‪ .‬במסגרת זאת פועל \"מערכות\" גם בזירה הדיגיטלית‪,‬‬ ‫בעיקר ב\"בין המערכות\"‪ ,‬המתחם הדיגיטלי של \"מערכות\" באתר צה\"ל ‪.‬‬ ‫המעבר לפעילות דיגיטלית אפשר לנו להנגיש את המאמרים שפורסמו בעבר‪ ,‬כמו שהם (כולל מספרי‬ ‫העמודים המקוריים)‪.‬‬ ‫לקראת יום הכיפורים תשפ\"א איגדנו לקט של עשרות מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב\"מערכות\"‬ ‫בנושא המלחמה‪ .‬אתם מוזמנים לקרוא אותם‪ ,‬גם במבט רטרוספקטיבי‪.‬‬ ‫בית \"מערכות\" מאחל לכם שנה של בריאות וגמר חתימה טובה ‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ד\"ר אמיר גילת‬ ‫מפקד \"מערכות\"‬

‫ן‪.‬‬ ‫על מידע והערכתו בהקשר‬ ‫ו‬ ‫שבע שנים חלפו מאז מלחמת יום ‪.-. .......... ... .-...-. .-...‬‬ ‫ההתרעתי‬ ‫הכיפורים‪ ,‬אך דומה כי למרות‬ ‫ביחס‬ ‫התחדדותה של הפרספקטיבה‬ ‫מניתוח ההפתעות האסטרטגיות בעולם‬ ‫מלמ‪-‬‬ ‫לנסיבות ההפתעה ולקחיה‪,‬‬ ‫ובאזורנו עולה‪ ,‬שכמעט תמיד לא הייתה‬ ‫נעוצה הסיבה העיקרית למחרל ההתרעתי‬ ‫דות ההפתעות הרבות שאירעו‬ ‫לאחריה‪ ,‬כי אנו רחוקים מאוד‬ ‫בחוסר המידע עצמו‪ ,‬אלא בהערבתו הלא‬ ‫ממיצוי הנושא‪.‬‬ ‫נכונה של זה ובכושר היזוי לקוי‪ .‬לאחר‬ ‫האירוע מתברר‪ ,‬שכמעט תמיד היה קורם‬ ‫‪.(,,1,..,,,,.‬‬ ‫התקופה שחלפה סיפקה לנו ן‬ ‫להפתעה מירע ברמה ובהיקף‪ ,‬כזה או אחר‪,‬‬ ‫יכמדסימסואפדראכצתיפבהווןפשתבהיעורוויתיששלטל‪-‬ינאםד‪,‬אסרםוט‪,‬רםהטגמיוויהבייתפטקכו‪-‬נהרנוואסםפהואעשית‪,‬ל‪-‬ל‬ ‫שלו נותח והוערך כראוי היה עשוי למנעה‪.‬נ‬ ‫‪.1‬‬ ‫ראנית ומיגור שלטון השאה דועו‪1.‬‬ ‫לכאורה מצויה בידינו התשובה למחרל‬ ‫‪. 1. .‬‬ ‫אם נוסיף את אלה לרשימה הלא‬ ‫ההתרעות‪ ,‬והבעיה היא אם כן לברר‪ ,‬מהן‬ ‫ץה‪.‬‬ ‫ומה ניתן‬ ‫הלקויות‪ ,‬והאם‬ ‫הסיבות‬ ‫אפשרו‪-‬‬ ‫ובכך למנוע את‬ ‫להערכות‬ ‫לעשות‬ ‫לשיפורן ;‬ ‫יות ההפתעה או לצמצמן‪ .‬אך במציאות‬ ‫רחוקים הרברים מלהיות פשוטים עד כרי‬ ‫כך‪ ,‬מאחר שהבירור והמסקנה שהובאו הם‬ ‫קצרה של ההפתעות האסטרטגיות‬ ‫מאז מלחמת העולם השנייה במו)‬ ‫בבחינת חכמה שלאחר מעשה‪.‬‬ ‫פרל הרבור‪ ,‬הפלישה הגרמנית‬ ‫בראייה לאחור‪ ,‬היינו אחרי המעשה‬ ‫לברה\"מ‪ ,‬מלחמת קוריאה‪ ,‬משבר‬ ‫ואחרי הזעזוע‪ ,‬נראים הדברים פשוטים‪,‬‬ ‫ברורים וצלולים בתכלית‪ .‬אך לא כך פני‬ ‫מלהמחסלומבחיתימטתיהתגשבושללתצ'ביכןיההיסמייןבם‪8,-‬ו‪6‬ההו‪9‬פד‪-1‬ו‪,‬‬ ‫הדברים בשעת מעשה‪ ,‬או יותר נכון לפניו‪.‬‬ ‫בק‪-‬ו‪2‬ב‪6‬ה‪,19,‬‬ ‫את הניתוח‪ ,‬אולי הטוב ביותר‪ ,‬של דילמת‬ ‫לישה‬ ‫המידע שלפני מעשה הציגה ר' וולשטטר‬ ‫בנתחה את הפתעת פרל הרבור‪ .‬המידע‬ ‫ההתערבות הסובייטית באפגניסטן‬ ‫שלפני מעשה הנו בררך כלל מעורפל ורב‪-‬‬ ‫וכיו\"ב( תשוב ותעלה בכל חומרתה‬ ‫משמעויות‪ ,‬סותר את עצמו‪ ,‬לא רלבנטי ואף‬ ‫השאלה הנוקבת ‪ :‬האם הפתעה‬ ‫ניתן להבחין‬ ‫חלקי‪ .‬רק לאחר‬ ‫הנכונות והמת‪-‬‬ ‫מעשה‬ ‫בבהירות בין פיסות‬ ‫אסטרטגית בבחינת גזרת גורל היא‪,‬‬ ‫המידע‬ ‫ולא ניתן לעשות דבר או) מעט‬ ‫אימות לבלתי נכונות ולבלתי רלבנטיות‪ ,‬או‬ ‫מאוד( למניעתה או לצמצומה?‬ ‫בין אותות\"\" סיגנלים() אמיתיים ל\"רעשים\"‬ ‫מורכבותה היתרה של שאלה זו‬ ‫המידע) המפריע והמטשטש את התמונה‬ ‫ניווניוחתר‪,‬באפאש‪-‬ם‬ ‫אף‬ ‫להתברר‬ ‫עשויה‬ ‫אזי‬ ‫בה מעט ;‬ ‫נתעמק‬ ‫הנכונה(‪.‬‬ ‫הבאנו אמת זו‪ ,‬לא כרי לאמר שהיא‬ ‫רות הישנותן של הפתעות באותה‬ ‫הייתה הסיבה המכרעת להפתעת מלחמת‬ ‫מלחמה או רבשמ‪ 2,‬וכבך שאף אותו‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬הגם שכהבחנה אוניברסלית‬ ‫צד עלול להיות מופתע שוב ושוב‪,‬‬ ‫יש בה לא מעט מידה של רלבנטיות‬ ‫הפתעה‬ ‫והאהםפתעוללתבב‪.‬ה‪3-‬‬ ‫להפתעה זו‪ ,‬אלא כרי להציג בחטף את‬ ‫מלחמה‬ ‫אם באותה‬ ‫הבעייתיות המורכבת של עבורת המודיעין‪,‬‬ ‫שמחקר‬ ‫אין ספק‬ ‫ובעיקר כדי לרון בשאלת היחס והמשקל‬ ‫אסטרטגיות האזוריות הנו בראשית‬ ‫שבין קיום ידע מחר גיסא והערכתו הנכונה‬ ‫דרכו‪ ,‬ומכל מקום בישראל מצפה‬ ‫מאירך גיסא‪ ,‬בזיקתם לנושא ההפתעה‪ .‬לא‬ ‫תרעה‬ ‫זה‬ ‫לחוקריו המעמיקים‬ ‫עדיין תחום זה‬ ‫מקרי הוא‪ ,‬שהמתייחסים המעטים מבין‬ ‫כוונת השורות הב‪-‬‬ ‫םייגולודוטמהו‪4.‬‬ ‫אנשי המוריעין לשאלת ההפתעה מתייחסים‬ ‫כמעט בבלעדיות לצורך בחיזוקו של הגורם‬ ‫המאסשטארלוט‪-‬ת‬ ‫בכמה‬ ‫אות היא‪ ,‬לדון‬ ‫האיסופי של המודיעין‪ ,‬כלומר בהגברת‬ ‫בבעיה‬ ‫היסוד הקשורות‬ ‫כמות הירע ואיכותו‪ ,‬כאמצעי לצמצום‬ ‫הערכה מוטעית ולמניעת הפתעות‪ .‬לעומתם‬ ‫ולא)‬ ‫ההפהתעטבהנו‪-‬טוקמנטיייעםתה‬ ‫גית של‬ ‫אנשי התיאוריה‪ ,‬שאינם בקיאים דיים‬ ‫שלה‪,‬‬ ‫במאפיינים‬ ‫בעבורת המודיעין‪ ,‬מתעלמים או אינם שמים‬ ‫עיונים בשאלות יסור‬ ‫כמו שיטה‪ ,‬מקום ועיתוי(‪ ,‬על רקע‬ ‫ומצביעים‬ ‫לב לצד זה של העניין‬ ‫עבלתנאמיגבלואי‪-‬ת‬ ‫האנושית‬ ‫היסוד של ההבנה‬ ‫הזמן שחלף מאז מלחמת יום‬ ‫למצבים אסטרטגיים‬ ‫ודאות האופייניים)‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ועל בסיס כמה מהדברים‬ ‫גורמים מרכזיים להער‪-‬‬ ‫וקונפליקטים( כעל‬ ‫בעיקר‬ ‫שנכתבו‪ .‬מוקד הריון יופנה‬ ‫חא\"ל אהרון לברן‬ ‫ההפ‪-‬‬ ‫לאמצעים שהועלנו למנועת‬ ‫כות מוטעות‪.‬‬ ‫כיוון שאנו דנים בחיפוש אחר' המענה‬ ‫תעה ופחות לסיבות ולגורמים‬ ‫ההולם ביותר לטעיית ההפתעה‪ ,‬אין כאן‬ ‫שהביאו להפתעה של מלחמת יום‬ ‫שאלה תיאורטית‪ ,‬אלא אופרטיבית ומעשית‬ ‫הכיפורים‪ ,‬אשר להם הקדשתי דיון‬ ‫של הפניית מאמצים ודגשים הן בתחום‬ ‫המחשבה והן בתחום המשאבים החומריים‪.‬‬ ‫במסגרת אחרת‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מערכות‪ . 276-7‬אוק‪)-.‬וב‪1980‬‬

‫סוציו‪-‬פסיכולוגיות כמו פרספציות‪,‬‬ ‫לות‬ ‫ההערכתי‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬מכשלת המודיעין‬ ‫ראש אמ\"ן לשעבר‪ ,‬במאמרו המעניין‬ ‫דימויים‪ ,‬מאוויים‪ ,‬ביטחון עצמי‪ ,‬הלבי נפש‪,‬‬ ‫העיקדית בהפתעת מלחמת יום הכיפורים‬ ‫מלפני הנשכ‪ 6,‬נתן אף ביטוי גרפי פשוט‬ ‫אופטימיזם‪ ,‬עריצות מחשבתית‪ ,‬התנהגות‬ ‫הייתה ‪ -‬קיומו של מירע מעולה‪ ,‬שדווקא‬ ‫והגיוני לשאלת יחס הגומלין שבין איסוף‬ ‫קבוצתית‪ ,‬חשיבת‪-‬יחד וכיו\"ב‪,‬יי מאחר ומ‪-‬‬ ‫הוא שימש מחסום להערכה נכונה‪.‬‬ ‫להערכת מודיעין‪ ,‬לאמור‪ :‬ככל\" שהמאמץ‬ ‫דובר במגבלות מהותיות ולא) טכניות( של‬ ‫רו\"ח וערת אגרנט תולה את אשמת‬ ‫האיסופי גדול יותר‪ ,‬טוב יותר ומלא יותר ‪-‬‬ ‫הטבע האנושי כמקור הטעות ‪ -‬יש אולי‬ ‫המחדל המודיעיני בדבקות הקשיחה בקונ‪-‬‬ ‫כן גדלים סיכויי ההערכה המודיעינית‬ ‫יסוד לתהיית החוקרים‪ ,‬מדוע ניתן לעשות‬ ‫ספציה שגרסה‪ :‬ראשית‪ ,‬ללא עליונות‬ ‫הנכונה‪ \".‬לכאורה אין לך אמת והיגיון‬ ‫אווירית על ישראל ויכולת להכות בעומקה‬ ‫גדולים ממסקנה זו‪ .‬ואמנם‪ ,‬כשמשווים את‬ ‫כה מעט לשיפור מגבלות אלה‪.‬‬ ‫ובשדות התעופה שלה‪ ,‬נמוכה הסבירות‬ ‫המידע העולה לאחר מלחמת יום הכיפורים‬ ‫עם כל זאת נראה‪ ,‬כי ניתן להציע למודיעין‬ ‫שמצרים תצא למלחמה רבתי; ושנית‪ ,‬כי‬ ‫וניקח) לצורך זה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את ספרו של‬ ‫ההערכתי כלי או מתכונת‪ ,‬שבאמצעותם‬ ‫חסנין הייבל הררך\" לרמאדאן\"‪ ,‬שלא‬ ‫יוכל לשפר את כושרו להתריע‪ ,‬או לפחות‬ ‫סוריה לא תצא למתקפה רבתי על ישראל‬ ‫להזכיר מידע אחר שנאסף מיד לאחר‬ ‫אלא עם מצרים‪.‬‬ ‫המלחמה( למירע שהיה ברשותנו קודם‬ ‫לנטרל‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬את מגבלותיו‪ .‬ניתוח‬ ‫בדיעבד אין ספק שההינעלות הקשוחה על‬ ‫שפרצה וידענו) לא מעט(‪ ,‬מגלים שראינו‬ ‫טעויות ההערכה בהפתעות השונות מלמד‪,‬‬ ‫ההערכה המסוימתל היא מקור המחדל‪ .‬אך‬ ‫בסך הכל את קצה הקרחון של המידע‬ ‫כי מדובר בליקויי שיפוט בתחום הכוונות‪,‬‬ ‫מרוע אירעה תקלה זו‪ ,‬ולאנשים בעלי מוחות‬ ‫הרלבנטי‪ .‬וההנחה היא‪ :‬שככל שהמאמץ‬ ‫ואילו ועדת אגרנט מדברת על ליקויי שיפוט‬ ‫טובים וניסיון עשיר חלצומו?‪ 8‬התשובה‬ ‫האיסופי יגדל‪ ,‬נגלה יזהר מהקרחון השקוע‬ ‫הן בתחום הכוונות והן בתחום היכולות‬ ‫נעוצה בראש ובראשונה בכך‪ ,‬שהיה ברשו‪-‬‬ ‫והאפשרויות‪ .‬אבל גם הוועדה וגם אחרים‬ ‫המתייחסים לנושא ההפתעה אינם מצביעים‬ ‫תם אותו מירע אמין שכולם מייחלים אליו‬ ‫והנעלם‪.‬‬ ‫תמיר‪ ,‬אשר תמך בגרסתם‪ :‬מירע זה היכה‬ ‫או מתעלמים מגורם משמעותי ותורתי נוסף‪.‬‬ ‫אותם בסנוורים‪ ,‬דווקא משום שתאם כצירה‬ ‫אך כאן עולות מספר שאלות סבוכות‪ .‬אם‬ ‫מהו בעצם הלקה המודיעיני העיקרי מהפת‪-‬‬ ‫משכנעת את ניתוחם והערכתם; מירע זה‬ ‫נתבונן בתחום האלקטרוני וזה) ממין הטענה‪,‬‬ ‫עת מלחמת יום הכיפורים? החכמה שלאחר‬ ‫הפריע להם לראות את חשרת השמים‬ ‫שהרי אנו עוסקים ב\"אותות\" וב\"רעשים\"‪(,..‬‬ ‫מעשה הייתה‪ ,‬שלו הייתה התייחסות‬ ‫ניווכח‪ ,‬שכל הגברה של מערכת קליטה‪,‬‬ ‫לעובדות ולהתרחשויות כפי שהן היינו)‬ ‫המתקדרים‪ ,‬את המתחולל בשטח‪ ,‬ואת‬ ‫לרוגמה זו המצויה בתנאי קליטה סביבתיים‬ ‫למידע שהצביע על איומים‪ ,‬ובעיקר לפעי‪-‬‬ ‫פיסות המידע השונות מסוגים ותחומים‬ ‫קשים‪ ,‬גורמת לא רק לשיפור הקליטה‪ ,‬אלא‬ ‫אחרים‪ .‬אלא‪ ,‬שמידע מעולה ואמין זה לא‬ ‫גם להגברת כמות הרעשים‪ ,‬אם‪-‬כי אולי לא‬ ‫לויות בשטח שהצביעו בבירור על הכנות‬ ‫נכון היה‬ ‫היה מעררכן‪ ,‬או יותר‬ ‫באותו יחס‪ .‬משמעותה של הבחנה זו היא‪,‬‬ ‫יוצאות רופן וחריגות(‪ ,‬בניתוק מניתוח‬ ‫מעודכן‬ ‫והתפניות‬ ‫לתקופת‪-‬מה אחורנית‪,‬‬ ‫שהגברת המאמץ האיסופי בתנאים של אי‬ ‫כוונות היריב ואפשרויותיו על) אף שנתמכו‬ ‫בכוונות‬ ‫ודאות‪ ,‬עלולה להגביר גם את כמות‬ ‫הבימהידעהסיכמויעוללהמניאע‪.‬חתר‬ ‫ה\"רעשים\" הנכנסת למערכת; ותחת שתו‪-‬‬ ‫ושאומתו בעבר(‪ ,‬רב‬ ‫ובהחלטה לצאת למלחמה‪ ,‬על אף המגבלות‬ ‫עיל להערכה הנכונה ותמנע את ההפתעה‬ ‫הפתעה מודיעינית‪.‬ם‬ ‫דלעיל‪ ,‬לא היו ידועות ולא נחזו‪.‬‬ ‫הוא הדין בניתוח העקרוני‪ .‬כשהמודיעין‬ ‫או תצמצמה‪ ,‬רק תקשה עליה יותר‪.‬‬ ‫ההתרעתי מתייחס לכוונות היריב היינו)‬ ‫כאמור‪ ,‬אין נושא דיוננו הפעם מכלול‬ ‫אין כוונת הדברים לאמר‪ ,‬שהמצב ההפוך‬ ‫למישור השאיפות וההחלטות שלו( מצד‬ ‫הסיבות להפתעת מלחמת יום םירופיכה‪9,‬‬ ‫הוא המצב הטוב‪ ,‬היינו שככל שהמאמץ‬ ‫אחד‪ ,‬ולאפשרויות שלו היינו)‪ .‬לכושרו‬ ‫אלא ההקשר האיסופי‪-‬הערכתי‪ .‬משמעותם‬ ‫האיסופי יקטן והמידע יהיה מצומצם יותר‬ ‫לממש בפועל את כוונותיו והחלטותיו( מצד‬ ‫של הדברים האמורים היא אפוא חזרה‬ ‫‪ -‬ייטב למעריכים‪ .‬הכוונה היא רק להצביע‬ ‫שני‪ ,‬הרי המכנה המשותף לשני אלה הוא‬ ‫לכלל מודיעיני תורתי ידוע‪ ,‬לפיו יש לפקפק‬ ‫על המכשלה הגלומה בתפיסה הפשטנית‪,‬‬ ‫עדיין בבחינת הנחות‪ .‬יהא) המירע אודותס‬ ‫בכל מידע קיים ‪ -‬יהיה טיבו אשר יהיה‪,‬‬ ‫הגורסת שככל שיגדל המאמץ האיסופי‬ ‫ויהיה ביסוסו אשר יהיה‪ ,‬ובוודאי יש להטיל‬ ‫ייעשו ההערכה והחיזוי טובים יותר‪ ,‬שכן לא‬ ‫ככל שיהא‪ (.‬מכל מקום‪,‬‬ ‫תמיד ספק בעדכניותו‪ ,‬אפילו נבחן ואומת‬ ‫קיים במציאות‪ ,‬ובסבך המודיעיני בפרט‪,‬‬ ‫וכהשתארנ‪-‬ו‬ ‫וחוזים בפעילויות‪ ,‬תופעות‬ ‫מבוסס‬ ‫בעבר‪ .‬ההבחנה הראשונה מציבה שוב סימן‬ ‫סידור סטרילי\"\" המבטיח ריבוי אותות\"\"‬ ‫למרים‬ ‫שאלה לגבי הערך של הגברת המאמץ‬ ‫ומיעוט רעשים\"\" כאחד‪ .‬מטבע הדברים הוא‪,‬‬ ‫האיסופי‪ ,‬והשנייה מצביעה שוב על כך‪ ,‬שאי‬ ‫שאף כאשר מצטבר ידע רב ובעל איכות‪ ,‬אין‬ ‫חשויות מאיימות בפועל‪ ,‬אנו מצויים בתחום‬ ‫אפשר להסתפק בניסוח הפשוט‪ ,‬לפיו ככל‬ ‫מנוס מבחינתו ההערבתית וגיבוש התמונה‬ ‫העובדות וההוכחות‪ ,‬ואלה חייבות להיות‬ ‫מועדפות על מה שהוא בבחינת הנחות‬ ‫בנוסח) ברי\" ושמא ‪ -‬ברי עדיף\"(‪.‬‬ ‫שהמאמץ האיסופי גדל ‪ -‬גדלים סיכויי‬ ‫ההערכה המודיעינית להיות נכונה‪ ,‬וכי יש‬ ‫משמעותם המעשית של הדברים היא‪,‬‬ ‫להשלימו בממדים מחייבים נוספים‪ ,‬כמו‬ ‫שמשעת הגעתן של ידיעות מאיימות‪ ,‬ועם‬ ‫עדכניות‪ ,‬אמינות‪ ,‬שלמות ועור‪ .‬ספק רב אם‬ ‫הכוללת‪.‬‬ ‫ארגון מודיעיני אכן מסוגל לקיים בתדירות‬ ‫ללמדך‪ ,‬שהגברת המאמץ האיסופי‪ ,‬ככל‬ ‫גילויין של התרחשויות ותופעות הקשורות‬ ‫שתהיה ברוכה‪ ,‬מחייבת עדיין תוספת‬ ‫בהכנות לאיום שאפשרות מימושו גדולה‪,‬‬ ‫הרי שאפילו כשקיימת ידיעה‪ ,‬או הערכה‪,‬‬ ‫גבוהה מאמץ איסופי טוב ועדכני כאחד‪.‬‬ ‫מסננים למערכת‪ ,‬תוספת הקשורה יותר‬ ‫דברים אלה מדגישים שוב את חשיבותה‬ ‫בגורם ההערכתי מאשר בגורם האיסופי‪.‬‬ ‫שהכוונות והאפשרויות של היריב אינן‬ ‫של ההערכה על פני המאמץ י‪,0‬יפוסיאה שכן‬ ‫שוגה אפוא מי שטוען‪ ,‬שדי בהגברת המאמץ‬ ‫עולות בקנה אחר עם הסימנים האמורים‪ ,‬יש‬ ‫רק לזו הכלים הראויים להתייחס לממדים‬ ‫להטות הכף לחומרא‪ ,‬ולצלצל כפעמוני‬ ‫אלה‪ ,‬והבעיה היא אפוא שוב‪ :‬האם ניתן‬ ‫האיסופי ובהגדלת כמות המידע כדי לשפר‬ ‫את ההערכה ושם עליהן את הרגש הבלעדי‪,‬‬ ‫האזעקה‪ .‬משמתקדרים השמים בעננים‬ ‫יותר מי שמנסה להבחין‬ ‫בביתןפיס יתודיעאוףת‪.‬‬ ‫כבדים‪ ,‬אפילו כשאין וראות מוחלטת‬ ‫לשפר את ההערכה המודיעינית‬ ‫להערכות ומייחס רק‬ ‫ולוקה‬ ‫בירידת גשמים‪ ,‬או כשאין העונה מתאימה‬ ‫בתחום‬ ‫ההתרעתי וכיצד? יש חוקרים לא‬ ‫בחדות‬ ‫מעטים‬ ‫המטילים ספק כבד‪ ,‬אם ניתן בכלל‬ ‫לאחרונות ערפול ואי ודאות‪ .‬אם נוסיף על‬ ‫לכך‪ ,‬מוטב להצטייד במטרייה‪ ,‬אם אין‬ ‫לעשות‬ ‫דבר מה בתחום זה‪ .‬חלקרים אלה‬ ‫כך את המסקנה הבסיסית המלווה את‬ ‫רוצים להירטב עד לשד העצמות‪ .‬במלים‬ ‫תולים‪,‬‬ ‫מרבית החוקרים של ההפתעה האסטרטגית‬ ‫להיות חכמים בשעת‬ ‫אחרות ‪ :‬יש להשתדל‬ ‫כאמור‪ ,‬את הקולר במגבלות הקשות‬ ‫‪ -‬לפיה המכשלה היא בדרך כלל בהערכה‬ ‫ה\"עובדות\" המוכחות‬ ‫מעשה על‪-‬ידי העדפת‬ ‫והאינהרנטיות של ההבחנה האנושית את‬ ‫מוטעית ובליקויי שיפוט וניתוח‪ ,‬ולא בחוסר‬ ‫בשטח על פני מה שצריך לראותו תמיד‬ ‫סביבתה‪ ,‬ומכאן במגבלות הטבע האנושי‬ ‫בבחינת הנחות‪ ,‬היינו הכוונות והאפשרויות‬ ‫כיחיד וכקבוצה לחזות ולנבא בכלל‪ ,‬ובפרט‬ ‫מידע רלבנטי‪ ,‬יהיו היקפו ורמתו ככל שיהיו‬ ‫של היריב‪ .‬דומה כי דגם זה של התייחסות‬ ‫בנתוני אי וראות ובמצבי יריבות במישור‬ ‫‪ -‬נתחזק בעמדה הטוענת‪ ,‬כי התרופה‬ ‫האסטרטגי‪ .‬במלים אחרות ‪ :‬המדובר במכש‪-‬‬ ‫לצמצום ההפתעה מצויה דווקא בתחום‬ ‫למתריעים‪ ,‬כוונות‪ ,‬אפשרויות ותופעות‬ ‫‪18‬‬

‫בשטח בגלל) מחסום הדבקות בהערכה לגבי‬ ‫בכל התחומים‪ .‬לא ניתן להצביע על מלחמה‬ ‫בחרנו) במינוח זה מחוסר מינוח טוב יותר‪,‬‬ ‫הכוונות והאפשרויות(‪ ,‬לא יכלו התופעות‬ ‫בהיסטוריה שפרצה בבחינת יש מאין‪ ,‬ללא‬ ‫וכוונתו‪ :‬העובדות‪ ,‬ההתרחשויות‪ ,‬ההוכחות‬ ‫ההונאתיות להשפיע על הערכתנו ולשנותה‪.‬‬ ‫וכיו\"ב בתחום ההתרעתי(‪ ,‬הנו דגם מושלם‬ ‫אמנם המצרים והסורים השקיעו מאמץ‬ ‫הכנות והיערכויות משמעותיות לקראתה‪.‬‬ ‫ומבטיח יותר למניעתה של אפשרות ההפת‪-‬‬ ‫נכבד‪ ,‬ואף אולי ראוי למחמאות‪ ,‬בתכנון‬ ‫ועתה לעניין אזעקות השווא‪ ,‬שמשמעותן‬ ‫עה ולצמצומה‪ ,‬אם כי בפירוש לא נוסחת‬ ‫ההונאה ובביצועה ברמה האופרטיבית‪-‬‬ ‫צורך להגיב על כל התרחשות ותופעה‬ ‫פלא‪ .‬מכל מקום טועים אלה המצביעים‬ ‫אסטרטגית כמו) הסוואת ההכנות במצרים‬ ‫מאיימת אצל היריב‪ ,‬היכול לנצל זאת‪ ,‬כדי‬ ‫כתרופה לבעיית ההפתעה וההתרעה שימת‬ ‫כתרגיל רחב ממדים‪ ,‬בחירת העיתוי בחורש‬ ‫להכביד עלינו פיסית ולהקהות חושינו‬ ‫דגש מודיעיני על גילוי כוונות היריב דווקא‪.‬‬ ‫הרמאדאן‪ ,‬הנעת כוחות מצריים לחוית‬ ‫והערכותינו‪ .‬אפשרות זו אמנם קיימת‪ ,‬אך‬ ‫אך גם מי ששם יהבו במה שקרוי בז'ארגון‬ ‫בלילה והחזרת חלקם ביום‪ ,‬פעולת הסירור‬ ‫נראה שחומרתה פחותה במציאות מאשר‬ ‫המודיעיני המקצועי סימנים\" מעירים ומת‪-‬‬ ‫של ארגון ה\"צעיקה\" בהשראה סורית נגד‬ ‫בתיאוריה‪ .‬ניתן להניח‪ ,‬כי מאז מלחמת יום‬ ‫ריעים למלחמה\" חייב לדעת ש\"לפתח‬ ‫העולים בוינה וכיו\"ב(‪ ,‬אך כאמור תועלתם‬ ‫הכיפורים הוכנס צה\"ל לא אחת לדריכות‬ ‫חטאת רובץ\"‪ .‬רשימת סימנים מעירים כזו‬ ‫לאלה שטרחו בהם הייתה אפסית‪ .‬יש אף‬ ‫ולכוננות מבצעית משמעותית בעקבות מידע‬ ‫הייתה קיימת במערכת ההתרעתית הישרא‪-‬‬ ‫מרחיקים לכת לאמור‪ ,‬שהמצרים והסורים‬ ‫מאיים‪ .‬מערכי צה\"ל לא שובשו בעקבות‬ ‫לית גם לפני מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ולמרות‬ ‫הונו אותנו ברמה האסטרטגית הגבוהה‪,‬‬ ‫זאת‪ ,‬ואין גם סיכוי שישובשו כתוצאה מסוג‬ ‫זאת לא נמנעה ההפהעה‪ .‬גם רשימת סימנים‬ ‫מוכנה מראש יכולה לעתים להכניס את‬ ‫כלומר שהם הם אלה שטיפחו וחיזקו בנו את‬ ‫התשה זה‪.‬‬ ‫המתריע לסר ולמכשלה חשבונאית\"‪ \".‬האם)‬ ‫אף האויב‪ ,‬הגם שאפשרויותיו להפחירנו‬ ‫הרשימה מלאה? האם דגשיה נכונים? מה‬ ‫התיזה הלא נכונה בדבר נחיתותם האווירית‬ ‫רחבות‪ ,‬בשל גודל צבאו הסדיר והיערכותו‬ ‫התממש בשטח מהסימנים? מה המשמעות‬ ‫וחולשתם הצבאית‪ ,‬וכן שהעסיקו אותנו‬ ‫הסמוכה לחזית‪ ,‬אינו חופשי לבצע תנועות‬ ‫ההתרעתית? וכיו\"ב‪ (.‬לכן העדיפות לדעתנו‬ ‫בפעולות טירור כדי להסיח דעתנו מהנעשה‬ ‫מאיימות לשווא בבחינת) פלישתים\" עליך‬ ‫היא לאבחנה במישור ההתרחשויות והתופ‪-‬‬ ‫בגבולותינו‪ .‬אין ולא יבולים להיות סימוכין‬ ‫שמשון!\"(‪ ,‬הן משום שהדבר מהווה מעמסה‬ ‫לטענה מפליגה זו‪'.‬י הייבל‪ ,‬בספרו הנזכר‪,‬‬ ‫גם עליו‪ ,‬והן מפני שגם הוא צריך להיזהר‬ ‫עות בפועל‪.‬‬ ‫אינו בטוח בעצמו בהצלחתה של ההונאה‬ ‫מפירושים מוטעים שלנו שיסכנו אותו‪ .‬בכל‬ ‫עם כל זאת עלינו עוד להתייחס לשתי‬ ‫הערבית האסטרטגית והטקטית‪ ,‬ובצדק‪.‬‬ ‫גדול‪ ,‬ואין מנוס‬ ‫מקרה‪ ,‬זהירות הנה כלל‬ ‫שאלות רלבנטיות חשובות‪ .‬האחת‪ :‬מי ערב‬ ‫אפשרות ההסוואה וההערמה של יציאה‬ ‫הממשי והפסיכו‪-‬‬ ‫מלנקוט בה על אף מחירה‬ ‫לנו שיגיעו לידינו אותן ידיעות על ההתר‪-‬‬ ‫למלחמה על‪-‬ידי הערבים‬ ‫חשויות והעוברות‪ .‬שמא נצטרך להתבסס‬ ‫על‪-‬ישדיל‬ ‫במסווה‬ ‫תרגילים רחבי ממדים נחזתה‬ ‫לוגי‪ .‬ברור שמחיר זה הנו לעולם נמוך‬ ‫שוב בעיקר על כוונות ואפשרויות? והשני‪-‬‬ ‫ונטענה‬ ‫ממחירה של הפתעה נוראה‪.‬‬ ‫יה‪ :‬האם לא יכול היריב לשבש את ערנותו‬ ‫המודיעין הישראלי עוד בשלהי הניצחון של‬ ‫של המודיעין המתריע והערכותיו על‪-‬ידי‬ ‫ששת הימים ) (! שהרי אין לך דבר בסיסי‬ ‫ריבוי המקרים של התרחשויות מאיימות‬ ‫מזה בתכנון הצבאי‪.‬‬ ‫על ההונאה כגורם להפתעה‬ ‫בשטח כאזעקות שווא? על) דרך מעשה‬ ‫יש לזכור כי גם לצד היוזם את ההונאה אין‬ ‫ודליפות‬ ‫ערובה כנגד טעויות‬ ‫יש הטוענים שהתייחסות יתרה להתרחשו‪-‬‬ ‫הרועה והכבשים ואזהרת זאב!\" זאב!\"(‬ ‫סומכסנווכתנות‪.‬הידכי‪-‬ך‬ ‫פרסמה‬ ‫לדאבון לב המצרים‬ ‫יות ולתופעות‪ ,‬בניתוק מניתוח הכוונות‬ ‫לשאלה הראשונה התשובה היא כפולה‪.‬‬ ‫עות שלהם בטעות‪ ,‬בתחילת אוקטובר‪ ,‬כי‬ ‫והאפשרויות‪ ,‬עלולה להפילנו ביתר קלות‬ ‫אין כל ספק‪ ,‬כי קבלת ידע בתחום הקרוי‬ ‫הכוחות המצריים הועברו למצב של כוננות‪.‬‬ ‫ברשת ההונאה; ויש אף הרואים בתכנית‬ ‫עובדות והתרחשויות הוא קל מזה שבתחום‬ ‫כן טעה קשות מנהל שרה התעופה של קהיר‬ ‫ההונאה הערבית וביצועה לקראת מלחמת‬ ‫הכוונות והאפשרויות‪ .‬גילוי כוונות של יריב‬ ‫כשהורה להפסיק את פעילות המטוסים‬ ‫יום הכיפורים ובאפשרות הישנותה חזות‬ ‫קשה להשגה‪ ,‬משום שמדובר באיסוף מראש‬ ‫בשרה באותם ימים‪ .‬שני מקרים אלה גרמו‪,‬‬ ‫קשה לעתיר‪ .‬מבחינה תורתית היה זה ברטון‬ ‫הפירמידה‪ ,‬דהיינו מתחום צר של מקבלי‬ ‫לפי עדות הייכל‪ ,‬לדפיקות לב חזקות‬ ‫ויילי בנתחו) את מבצע ברברוסה\"\" ‪-‬‬ ‫החלטות‪ ,‬החסויות מעצם טבען‪ ,‬בעוד שידע‬ ‫למצרים‪.‬‬ ‫הפלישה הגרמנית לברה\"מ בקיץ ‪)1941‬‬ ‫בתחום ההתרחשויות הנו מידע הנשאב‬ ‫שניסה להציב מודל נגרי או משלים לזה של‬ ‫מהתחום הרחב של הדרגים המבצעיים‬ ‫הלקח הנו אפוא כפול‪ .‬ראשית‪ ,‬במציאות‬ ‫וולשטטר לניתוח שורשי ההפתעה‪ .‬ויילי‬ ‫אין כמעט סיכוי לתכנית הונאתית שתפעל‬ ‫רואה את ההונאה רווקא כמפתח לבעיית‬ ‫בצבא ובאומה בבלל‪ .‬כן מדובר במספר רב‬ ‫ההפתעה‪ ,‬ומכאן הוא מצביע אפוא על‬ ‫בצורה חלקה ומשומנת וללא תקלות‪ ,‬אשר‬ ‫החדרה מכוונת של רעשים\" כוזבים\" ליריב‪,‬‬ ‫של פעולות‪ ,‬אשר רובן מתבצע מן ההכרח‬ ‫יהיה בהן משום ברכה ליריב‪ .‬ושנית‪ ,‬בעצם‬ ‫ולא רק על קיומם מחויב המציאות של‬ ‫בריש גלי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אף אם מושג באקראי‬ ‫גלגולה והנעתה של כמעט כל תכנית הונאה‬ ‫רעשים אלה במצבי קונפליקט‪ ,‬כפי שרואה‬ ‫ידע אמין מתחום הכוונות‪ ,‬לא ניתן‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫יש חשיפה בלתי נמנעת של תופעות‪ ,‬אם לא‬ ‫זאת וולשטטר‪ .‬אבל מי שקורא כעיון את‬ ‫לראותו כמבוסס לחלוטין‪ ,‬בשל האפשרות‬ ‫גילוי כוונות; והתפיסה שהוצגה קודם לכן‪,‬‬ ‫ספרו מתקשה למצוא את ההוכחה לתיזת‬ ‫התדירה לשינוי ההחלטה‪ .‬אין בדברים אלה‬ ‫מן הדין שתעורר חשדנות‪ ,‬התייחסות‬ ‫ההונאה שפיתח שיש) בה עקרונית מירה לא‬ ‫מתכון לבחירת הדגשים במאמץ האיסופי‪,‬מ‬ ‫ותגובה מתאימה‪ .‬במלים אחרות‪ :‬פעילות‬ ‫מעטה של היגיון(‪ ,‬שכן מוכח דווקא‬ ‫אלא הצבעה על הסיכוי הריאלי שעליו‬ ‫הונאתית היא בבחינת חרב פיפיות‪ ,‬שכן‬ ‫שסטאלין הלך שבי אחר שיקוליו המוטעים‬ ‫בסופו של דבר ניתן להישען כהערכה‬ ‫גלום בה הצורך‪ ,‬ולו החלקי‪ ,‬להיחשף ליריב‪,‬‬ ‫או נטיות לבו‪ ,‬כלומר מדובר בדבקות‬ ‫ואם הוא רגיש במידה הראויה יוכל לסכלה‪.‬‬ ‫בקונספציה מוטעה‪ ,‬או לכל היותר בהונאה‬ ‫ההתרעתית‪.‬‬ ‫עצמית‪ ,‬אך לא בהצלחת תכנית הונאה רבתי‬ ‫אין גם ספק‪ ,‬שככל שהאיום של היריב הנו‬ ‫המודיעין ומקבלי ההחלטות‬ ‫רציני ומשמעותי יותר כגון) יציאה למלחמה‬ ‫בהקשר ההתרעתי‬ ‫שהטעתה וגרמה להפתעה‪.‬‬ ‫כוללת‪ ,‬אפילו היא מוגבלת במטרותיה‬ ‫אך מעבר לתיאוריה מעניינת אותנו‬ ‫וביעדיה(‪ ,‬גדל הסיכוי למידע התרעתי‪ ,‬על‬ ‫מקוצר המצע נדון כאן בשתי שאלות בלבד‪:‬‬ ‫השאלה‪ ,‬ברנר התפקיד שמילאה ההונאה‬ ‫אף ניסיונות היריב להעלים ולהערים‪ .‬ועל)‬ ‫האם האחריות להפתעה הנה מודיעינית‬ ‫הערבית בהפתעת מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫כך נדבר להלן‪ (,‬היציאה למלחמה כרוכה‬ ‫בלבדית? ומה טיב קיומו או אי קיומו של‬ ‫לדעתנו לא היוותה ההונאה הערבית‬ ‫במאמץ לאומי אדיר ומתבטאת בתחומי‬ ‫פלורליזם במערך המודיעיני כיום? נפתח‬ ‫לקראת המלחמה גורם בעל משמעות בכלל‬ ‫חיים רבים ומגוונים‪ .‬ניתן אולי להסוות את‬ ‫סיבות ההפתעה; שכן מאחר שלא ייחסנו‬ ‫ההחלטה לגביה‪ ,‬אך קשה יותר להסוות את‬ ‫תחילה בשאלה השנייה‪.‬‬ ‫משקל רב לעובדות ולתופעות האמיתיות‬ ‫ההכנות וההיערכויות הנעשות לקראתה‬ ‫אחת התרופות המשמעותיות המוצעות‬ ‫מערכות‪ 4 276-7‬אנק‪-.‬כב'‪19 1980‬‬

‫אלה‪ ,‬ובכך ישבש ויטשטש את הפלורליזם‬ ‫ואת הסיכוי לגיוון הערכות‪ ,‬אלא יהיה‬ ‫מסוגל קודם כל לבדוק ולבקר הערכות אלה‪,‬‬ ‫ואם צריך ‪ -‬גם להציג תמונה שלמה‬ ‫ומגוונת‪ ,‬עצמאית ואובייקטיבית ככל שניתן‪,‬‬ ‫על סמך בדיקה וביקורת‪.‬‬ ‫בעולם הבנייה אנו מוצאים לא אחת‪,‬‬ ‫שבביצוע פרוייקטים גדולים‪ ,‬שההשקעה‬ ‫בהם גדולה‪ ,‬קיימת בנוסף לחברה המבצעת‬ ‫חברה מפקחת ויועצת ליד המשקיע‪ .‬תוספת‬ ‫העלות בכך לפרוייקט היא שולית לעומת‬ ‫הסיכון הטמון בכישלון אפשרי של החברה‬ ‫המבצעת‪ .‬בדומה לכך מוצע בזה להרכיב‬ ‫צוות‪ ,‬אשר מטבע הדברים לא יהיה מספרו‬ ‫גדול‪ ,‬ובוודאי לא כזה שאין בכוח המדינה‬ ‫להרימו‪ .‬היעדרו של יועץ וצוות‪ ,‬בצורה זו‬ ‫או אחרת‪ ,‬הנו דבר מצער‪ ,‬ונקווה שלא נזקק‬ ‫איור מצרי המתאר את שיטת פריצת סוללות החול הישראליות ע\"י המצרים‬ ‫לאישור נוסף לצורך שבקיומו‪.‬‬ ‫ריבוי שך הערכות מיאות כמצוות הרעיון‬ ‫לבעיה ההתרעתית היא ארגון פלורליסטי‬ ‫ולשאלה השנייה‪ .‬אם היה בעבר ספק‪,‬‬ ‫הפלורליסטי‪ .‬קשה לכנות כפלורליזם ריבוי‬ ‫של המודיעין‪ ,‬שיאפשר מצב בו יוגשו‬ ‫ונראה כי היה‪ ,‬כי שאלת ההפתעה אינה רק‬ ‫של הערכות חלקיות‪ ,‬המתאחרות בסופו של‬ ‫למחליטים יותר מהערכה ואלטרנטיבה‬ ‫אחריות בלעדית של המודיעין‪ ,‬נראה כי‬ ‫דבר להערכה אחת; ואם קיימת יותר‬ ‫אחת‪ .‬השאלה היא רק באיזה ארגון‬ ‫מלחמת יום הכיפורים והלקחים שבעקבו‪-‬‬ ‫מהערכה אחת‪ ,‬הרי היא מבוססת חלקית‪,‬‬ ‫פלורליסטי ובאיזה מחיר מרוכר‪ .‬ועדת‬ ‫היה הסירו אותו‪ ,‬ובצדק‪ .‬ברור היום‪ ,‬כי‬ ‫אגרנט נתנה דעתה על כך והציעה ארגון‬ ‫האחריות בעניין זה חייבת להיות משותפת‪,‬‬ ‫ואין רבותא בחילוקי דעות‪.‬‬ ‫פלורליסטי חלקי‪ ,‬שיאפשר פלורליזם דעות‬ ‫והסיבות לכך רבות ומגוונות‪ .‬אנשי המודי‪-‬‬ ‫הוא הרין בפלורליזם לרוחב‪ ,‬היינו בגופי‬ ‫מחר גיסא ועלות נמוכה יחסית מאידך גיסא‪.‬‬ ‫עין אינם פועלים בחלל ריק‪ .‬הם יונקים‬ ‫ההערכה שמחוץ למודיעין הצבאי ‪-‬‬ ‫הגם שרעיון הפלורליזם כאנטי‪-‬תיזה‬ ‫מסביבתם‪ .‬אין ספק שהביטחון העצמי הרב‬ ‫במוסד ובמשרר החוץ‪ .‬מאחר שגם שני‬ ‫למונוליטיות ודוגמתיות הנו עיקרון אוני‪-‬‬ ‫של צה\"ל לפני מלחמת יום הכיפורים‬ ‫גופים אלה אינם כוללים גופי מודיעין‬ ‫לעניין‬ ‫להתרשם שהועיל‬ ‫ברסלי חיובי‪ ,‬קשה‬ ‫השפיע במודע או בתת מודע על פ‪-‬תות‬ ‫צבאיים‪ ,‬אלא סומכים בזאת על המודיעין‬ ‫באדי‪-‬‬ ‫הוגשם רעיון זה‬ ‫ההתרעה‪ .‬בארה\"ב‬ ‫הקונספציה המודיעינית‪ .‬זו לא יכלה להתב‪-‬‬ ‫הצבאי‪ ,‬אין הם יבולים לייצר הערכות‬ ‫סס לולא הביטחון העצום בעליונותו של‬ ‫אסטרטגיות מלאות‪ .‬להבדיל) מהערכות‬ ‫קות מרובה ‪ -‬וכי מנע ממנה הפתעות‬ ‫צה\"ל וביכולתו לתקן גם שגיאה מודיעינית‪,‬‬ ‫חרשות לבקרים? ! ובאשר לנו ‪ -‬וכי הועיל‬ ‫אם תהיה‪ .‬ודוגמת) מלחמת ששת הימים‪ ,‬בה‬ ‫מדיניות‪ ,‬שהן בהכרח חלקיות‪(.‬‬ ‫יתר הפלורליזם במודיעין שלנו אחרי‬ ‫הופתע המודיעין‪ ,‬ולאחר מכן בא הניצחון‬ ‫איננו באים לאמר‪ ,‬שכדי למלא אחר‬ ‫מלחמת יום הכיפורים לחזות מראש את‬ ‫מצוות הפלורליזם הצרוף‪ ,‬יש לשלם את‬ ‫בואו של סאדאת לירושלים ולמנוע את‬ ‫המוחץ של צה\"ל ‪ -‬תוכיח‪(.‬‬ ‫המחיר הגבוה‪ ,‬ואולי הבלחי אפשרי‪ ,‬של‬ ‫ההפתעתיות שבביקור? ! משמע שאין לחפש‬ ‫עולה כאן גם שאלה נוספת‪ ,‬והיא הזיקה‬ ‫בניית גופי הערכה מלאים ועצמאיים ראה‪),‬‬ ‫בארגון הפלורליסטי החלקי או המלא את‬ ‫שבין האחריות בהערכה המודיעינית לאח‪-‬‬ ‫כאמור‪ ,‬חולשתו של הדגם האמריקני(‪ ,‬אלא‬ ‫ריות ולמירת הסיכון שבאימוץ הערכה‬ ‫שקודם כל יש לראות את הדברים נכוחה‪,‬‬ ‫תרופת הפלא לבעיית ההפתעה‪ .‬מאידך‬ ‫היכולה להיות מוטעית‪ .‬אחד הטיעונים‬ ‫בלא כחל וסרק‪ .‬ושנית‪ ,‬אם הסידור הקיים‬ ‫גימא יש גם בטענה‪ ,‬כי קיים פלורליום רב‬ ‫שהועלה לאחר מלחמת יום הכיפורים היה‪,‬‬ ‫לוקה בחסר‪ ,‬מחייב הדבר לחפש אחר פתרון‬ ‫במודיעין הצבאי האחראי) לתמונה המודי‪-‬‬ ‫שהמודיעין לא היה צריך להגיש הערכה של‬ ‫עינית הכוללת(‪ ,‬מידה של זריית חול‬ ‫סבירות נמוכה‪ ,‬ולו רק מפני הסיכון העצום‬ ‫שונה‪.‬‬ ‫בעיניים‪ .‬העובדה והטענה() שפרט למודיעין‬ ‫במקרה שהערכה זו מוטעית‪ .‬אבל טענה זו‬ ‫אך אם אין לנו אפשרות ואולי) גם אין‬ ‫הצבאי היבשתי קיימים גם גופי מוריעין‬ ‫אינה הוגנת ואינה עניינית‪ .‬אין המודיעין‬ ‫י לשעומאוקל‪-‬ילגוטבעה‪.‬ם‬ ‫טעם( בבניית פלורליזם לרוחב‪,‬‬ ‫הערבתיים בזרועות האוויר והים‪ ,‬ויתירה‬ ‫צריך להעריך דווקא לפי מידת הסיכונים‬ ‫והיגיון בקיום פלורליזם‬ ‫הצפויים‪ ,‬אלא לפי שיפוט אובייקטיבי ויושר‬ ‫אינטלקטואלי מרבי‪ .‬שאלת הסיכון היא‬ ‫כוונתנו בכך היא‪ ,‬ליישום הרעיון שהוצע‬ ‫מזו‪ ,‬שגוף המודיעין ההערכתי היבשתי הנו‬ ‫שאלה צבאית כוללת‪ ,‬מעבר לכושר שיפוטו‬ ‫כדבר קיומו של יועץ למודיעין ליד ראש‬ ‫כפול ברמת) המטכ\"ל וכרמת הפיקודים(‪,‬‬ ‫של המוריעין‪ ,‬ונמצאת בבירור בתחום‬ ‫הממשלה‪ ,‬אך בשינוי דגש‪ .‬לא בהכרח יועץ\"‬ ‫אין משמעותה שקיים פלורליזם במובן‬ ‫האחריות של דרג מקבלי ההחלטות‪ .‬אם‬ ‫עם צוות מצומצם ומעולה שיאפשר לראש‬ ‫הצרוף של המושג‪ ,‬ובכל מקרה אין המצב‬ ‫המודיעין ישקול גם לפי הסיכון במקרה של‬ ‫מבחינה זו שונה במהותו מהארגון שהיה‬ ‫טעות‪ ,‬יווצר עיוות והכנסת ממר נוסף‬ ‫לשיפוטו שאינו מעניינו‪ ,‬וברור גם לאן זה‬ ‫יוביל‪.‬‬ ‫מעניין להזכיר‪ ,‬כי במלחמת יום הכיפורים‬ ‫הממשלה לבצע הערכת מודיעין מדינית‬ ‫קיים לפני מלחמת יום הכיפורים‪ .‬בוודאי‬ ‫לא נפל המודיעין בפח זה‪ .‬הוא העריך‪ ,‬כי‬ ‫אסטרטגית עצמאית\"‪ ,‬אלא יועץ עם צוות‬ ‫שאין כאן הבדל של איכות להבדיל) מהבדל‪-‬‬ ‫ירדן לא תצטרף ישירות למלחמה‪ ,‬למרות‬ ‫מצומצם ומגוון‪ ,‬שיאפשר ויבטיח בראש‬ ‫מידת הסיכון הגדולה שהייתה כרוכה‬ ‫ובראשונה בקרה עצמאית ומלאה‪ ,‬ברמה‬ ‫תה של כמות(‪ ,‬משום שאף גוף מאלה‬ ‫בהערכה זו‪ ,‬במקרה וזו הייתה מתבדית‪.‬‬ ‫נוספת וגבוהה‪ ,‬של המודיעין וההערכות‬ ‫טהוזכרו אינו יכול ליצור ולהגיש הערכה‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫גם הזנחתו\"\" של‬ ‫שיוגשו על‪-‬ידי הגופים הקיימים במילא‪ .‬לא‬ ‫עצמאית מלאה אלא) רק כולם כאחד(‪ ,‬ואזי‬ ‫הדהרנ‪-‬ג‬ ‫וחוסר‬ ‫המודיעין‬ ‫הקברניטים ומקבלי‬ ‫גוף שיעשה סינטזה מהחומר המודיעיני של‬ ‫יש לנו שוב הערכה מלאה אחת בלבד‪ ,‬ולא‬ ‫ההחלטות‬ ‫‪20‬‬

‫האיסופי והגדלת כמות הידע בלבד‪ ,‬הנה‬ ‫האויב‪ .‬במלים אחרות‪ :‬הערכה זו כוללת שני‬ ‫חייה והניווט של דרג זה‪ ,‬בעבר ודומה שגם‬ ‫מבשלה ‪ :‬וכי בסופו של דבר אין מנוס‬ ‫חתכים‪ ,‬ואיזה משני חתבים אלה‪ ,‬עובדות‬ ‫בהווה‪ ,‬אונה מאפשרת הטלת בל האחריות‬ ‫מלהיזקק בעיקר להערכה האסטרטגית‬ ‫והערכות‪ ,‬יילקח יותר לתשומת לב על‪-‬ידי‬ ‫על המודיעין‪ .‬היזון תחר ודו‪-‬שיח מתמיר בין‬ ‫ואותה לשפר‪ .‬הצענו זאת על‪-‬ידי הרחבת‬ ‫הדרג המחליט ‪ -‬תלוי רק בו‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫המודיעין לדרג זה הוא מחויב המציאות‬ ‫מתכונת ההערכה ההתרעתית וחירודה‬ ‫בערב מלחמת יום הכיפורים התרשם הררג‬ ‫לשיפור ההערכות‪ ,‬ואם זה אינו קיים ‪ -‬יש‬ ‫בחתך שמעבר לחתכים התורתיים המקוב‪-‬‬ ‫המחליט ביתר חומרה מהאיום ברמת הגולן‪,‬‬ ‫בכך מכשלה בהקשר ההתרעתי‪ .‬ההסתמ‪-‬‬ ‫לים עד כה של) כוונות ואפשרויות היריב(‬ ‫והכוחות תוגברו בלי קשר להערכה המוט‪-‬‬ ‫כות‪ ,‬הרבה יותר כיום מאשר בעבר‪ ,‬על‬ ‫בתוספת ושימת הדגש ההתרעתי על חתך‬ ‫עית בדבר היערכות הגנתית‪ .‬שאלה זו של‬ ‫תופעות ועובדות או) סימנים מחריעים(‪,‬‬ ‫התופעות וההתרחשויות המאיימות בשטח‪,‬‬ ‫אחריות הנה אכן מורכבת‪ ,‬אך בכל מקרה‬ ‫והגברת סף הרגישות לאיומים ומכאן‬ ‫שהוא חתך יותר מורחב וחד אף ממה‬ ‫אין כוונה לאמר שתפקיד המודיעין הוא רק‬ ‫הגלישה לאזעקות שווא‪ ,‬גם היא מחייבת‬ ‫שנקבע כסימנים מעידים ומחריעים למלח‪-‬‬ ‫להניף דגל סכנה ולהתנער מהשתתפות‬ ‫שותפות\" גורל\"‪ .‬שותפות זו היא כורח‬ ‫מטעם נוסף ‪ :‬בל נשכח שקשיי ההתמודדות‬ ‫מה‪.‬‬ ‫באחריות הכוללת‪.‬‬ ‫של המודיעין בתנאי אי ודאות גדולים מאלה‬ ‫כמו בן טענו‪ ,‬בי נושא ההונאה‪ ,‬הן מצדו‬ ‫של מקבלי ההחלטות‪ ,‬שכן הוא מצוי כולו‬ ‫העקרוני והן על רקע מלחמת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫סיכום‬ ‫בתחום היריב‪ ,‬היינו באי וראות מוחלטת‪,‬‬ ‫הוצג באורח מוגזם וחריף‪ .‬עם זאת ברור‪,‬‬ ‫בעור שהקברניטים עוסקים בתנאי אי וראות‬ ‫שפיתוח חוש רגישות וחשרנות בשילוב עם‬ ‫התקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים חיי‪-‬‬ ‫חלקיים יותר‪ ,‬לפחות במה שקשור ב\"כוחו‪-‬‬ ‫יתר התבססות הערכתית על תופעות בשטח‬ ‫בה ואפשרה עיסוק ובחינה מחודשים של‬ ‫עשויים להועיל לטיבולה של ההונאה‪.‬‬ ‫תפיסות ודגשים בעיקר לאור הדינמיקה‬ ‫תינו\"‪.‬‬ ‫בסופו של עניין הרגשנו את חשיבות מימוש‬ ‫שבהתפתחויות‪ ,‬לא יכולנו לעסוק במסגרת‬ ‫ברור עם זאת‪ ,‬שהפתעה לא תימנע אף אם‬ ‫הצבתו של יועץ מודיעיני בכיר עם צוות‬ ‫זו במלוא היקפה של בעיית ההפתעה‬ ‫יצלצל המודיעין בחזקה בפעמונים‪ ,‬אם‬ ‫מתאים ליד ראש הממשלה‪ ,‬כמתכון מרכזי‬ ‫וההתרעה‪ ,‬אלא בכמה מהשאלות שנראו‬ ‫באותה עת לא יבין הדרג המחליט באורח‬ ‫לשיפור הפלורליזם ההערכתי‪ ,‬ואת שות‪\"-‬‬ ‫לנו עדיפות‪ ,‬הן בשל חשיבותן כשלעצמן והן‬ ‫ברור את המתרחש‪ ,‬ולא יתן מענה צבאי‬ ‫פות הגורל\" בהקשר ההתרעתי בין המודיעין‬ ‫נאות להתרעה‪ .‬הנחמה למודיעין או לעם‬ ‫בשל התיחסויות שונות אליהן‪.‬‬ ‫במקרה זה תהא אפסית‪ .‬ועל הכל‪ ,‬מהו‬ ‫לדרג הקברניטים ומקבלי ההחלטות‪.‬‬ ‫רצינו להצביע‪ ,‬כי הסטת הדגש מהבעיה‬ ‫פירושה של התרעה מודיעינית‪ ,‬אם לא‬ ‫מובן שהספקנות ‪ -‬היא לקחה הגדול של‬ ‫העיקרית של ההפתעה ‪ -‬הליקוי בניתוח‬ ‫הצגת העובדות וניתוחן והסקת מסקנות‬ ‫מלחמת יום הכיפורים ‪ -‬חלה גם על דברים‬ ‫ובשיפוט ‪ -‬אל עבר הגברת המאמץ‬ ‫מודיעיניות‪ ,‬המהוות יחד את ההערכה לגגי‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫הערות‬ ‫סאדאת על שנת ההכרעה ב‪ .1971-‬עם זאת‪ ,‬במבט‬ ‫ליקויי שיפוט של] כוונות[‪ -.‬הכנסנו את סופו של‬ ‫ו‪ .‬יש הרואים באירועים אלה‪ ,‬או במקצתם‪,‬‬ ‫לאחור נראה לי‪ ,‬כי ניצחונו של המוריעין‪,‬‬ ‫המשפט בסוגריים‪ ,‬כי הוא מסיט אותנו בשלב‬ ‫התפתחויות\" חיוביות\"‪ ,‬אך יודגש בזה‪ ,‬כי אין‬ ‫תפרוץ במאי ‪1973‬‬ ‫בכהחעורל‪-‬כלתבון\"(‪,‬כ\"י)‬ ‫מוקדם מרי לבעיה אחרת‪ .‬מכל מקום החשיבות‬ ‫אלה‪ ,‬שכן הם‬ ‫שבאירועים‬ ‫לגרוע מה\"הפתעתיות\"‬ ‫ניצחון פירוס‪.‬‬ ‫מלחמה לא‬ ‫היא בהדגשת ליקויי השיפוט כגורם המרכזי‬ ‫שעניינו בכך‪,‬‬ ‫על‪-‬ירי מי‬ ‫לא נצפו כראוי מראש‬ ‫לא היה אלא‬ ‫‪ .10‬מובן שאין דברים אלה ישימים כשמצב הידע‬ ‫הקשור למניעת הפתעה‪.‬‬ ‫וגרמו עקב זאת זעזועים רבים‬ ‫לקוי ביותר‪ ,‬או או יש לתת למאמץ האיסופי אח‬ ‫‪ .6‬אלוף ש' גוית‪ ,‬הערכה מול חיווי כעבורת‬ ‫‪ .2‬מלחמת העולם השנייה ‪ -‬ההתקפה הגרמנית‬ ‫מרב המשקל ; אך כאמור פני הדברים אינם כך‬ ‫נגר רוסיה‪ ,‬פרל הרבור‪ ,‬התקפת הנגר הגרמנית‬ ‫המוריעין‪ ,‬מערכות\"‪ ,271-270 -‬אוק' ‪.1979‬‬ ‫באררנים ; מלחמת קוריאה ‪ -‬פלישת הצפוניים‪,‬‬ ‫בדרך כלל‪.‬‬ ‫‪ .7‬רבים נטו להיטפל לקונספציה עצמה עד‬ ‫‪ -‬גילוי‬ ‫ההתערבות הסינית‪ :‬המשבר הקובנז‬ ‫‪ .11‬כדי להמחיש את הנושא ניתן להצביע על‬ ‫להפיכתה למלת גנאי‪ ,‬ואין לך טעות גדולה מזו‪.‬‬ ‫האמריק‪-‬‬ ‫הטילים הרוסיים‪ ,‬התגובה וההסגר הימי‬ ‫הניסוי המאלף הידוע‪ ,‬המציג ‪ 20‬תמונות בהן‬ ‫שכן בתנאי אי ודאות בכלל ובמודיעין בפרט‬ ‫הופך כלב בהדרגה ובשינוי איטי לחתול‪ .‬מתברר‪,‬‬ ‫במקביל לשקילת העוברות לגופן‪ ,‬אי אפשר שלא‬ ‫ני על קובה ‪ :‬מלחמת ששת הימים ‪ -‬ריכוז‬ ‫כי רוב הצופים בתמונות החולפות והמשתנות‬ ‫להישען על איזה שהן תפיסות‪ ,‬הנחות יסוד‬ ‫הכוחות המצריים בסיני‪ ,‬המתקפה הישראלית‪:‬‬ ‫אינם מבחינים בשינוי הכלב לחהול אלא בחמונוח‬ ‫ומסגרות מחשבתיות לבחינת היריב‪ ,‬שאס לא כן‬ ‫מלחמת יום הכיפורים ‪ -‬תקיפת המצרים‬ ‫‪ -‬אין לדברים שיעור‪ .‬במצבים של קונפליקט ואי‬ ‫והסורים‪ ,‬חציית התעלה‪.‬‬ ‫האחרונות ממש‪.‬‬ ‫יציבות אין אפשרות לבחון ידע זורם ללא מצפן‬ ‫‪ .3‬האמריקנים הופתעו קשות בהתקפה היפנית‬ ‫‪ .12‬הרגש הוא בהחלט על הפתעה מודיעינית‪,‬‬ ‫כלשהו‪ ,‬אחרת נדונים לגשש באפלה ולראות‬ ‫על פרל הרבור ובהתקפת הנגר המכאיבה של‬ ‫שכן אין ודאות כיצד היה מגיב דרג הקברניטים‬ ‫סיכונים ואיומים מתמירים בבחינת צל הרים‬ ‫הגרמנים בארדנים; כן הופתעו האמריקנים‬ ‫ומקבלי ההחלטות‪ ,‬והאם בתגובה היה מענה‬ ‫כהרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מובן מאליו שאין פירושה של‬ ‫הולם למהלכי האויב‪.‬‬ ‫במלחמת קוריאה‪ ,‬הן בפריצתה והן בהתערבות‬ ‫‪ .13‬אם כי צריך להזכיר ממד מבטיח נוסף בהקשר‬ ‫קונספציה ‪ -‬דוגמטיות והתנתקות מנתונים‪.‬‬ ‫פעמיים‬ ‫בה ; ואם תרצו הופתענו גם אנו‬ ‫הסינית‬ ‫זה‪ :‬חלקו הגדול של המידע בתחום העובדות‬ ‫‪ .8‬במאמרו המעניין הרהורים\" על הפתעה\"‬ ‫ובביקור‬ ‫המצרים‪ ,‬במלחמת יום הכיפורים‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫מערכות\"\") ‪ )252-251‬מנתח רא‪-‬ל מיל'() ח' לסקוב‬ ‫משתייך לתחום היכולת האיסופית העצמאית‬ ‫את ההפתעות בפרל הרבור‪ ,‬קוריאה והפיאסקו‬ ‫שהתפרסמה במחק‪-‬‬ ‫סאדאת‪.‬‬ ‫שלנו‪ ,‬כמו סיורי ותצלומי אוויר‪ ,‬תצפיות וכיו\"ב ;‬ ‫בבמתיפארוץרייהתחזיריה\"םחבשיקובבתה‪,-‬יחכדש\"א )ת‪nk‬ה‪i‬ק‪h‬ו‪t‬לרסזה‪0‬ואטקתולאוה‬ ‫וולשטטר‬ ‫רוברטה‬ ‫‪ .4‬רוגמת‬ ‫וזאת בשעה שמירע בתחום הכוונות והאפשרויות‬ ‫‪ ,(Group solidarity‬אשר אותה הוא רואה כסיבה‬ ‫רה המקיף על‬ ‫בא בדרך כלל ממקורות מסוג אחר‪ ,‬שהשליטה‬ ‫מרכזית לטעות בהערכה ולהפתעה‪ .‬אך רומני‬ ‫ב‪-‬ב‪2‬ס‪6‬פ‪9‬ר‪.1‬ה‬ ‫הרבור‬ ‫ההפתעה בפרל‬ ‫פרל\" הרבור ‪-‬‬ ‫שאין מכשלה זו רלבנטית דייה לעניין מלחמת יום‬ ‫שיצא‬ ‫אזהרה והחלטה\"‬ ‫בהם אינה פשוטה‪.‬‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫חוקר אחר‪ ,‬ברטון ויילי‪ ,‬התפרסם במחקרו על‬ ‫‪ .14‬במקרים של כישלון חרוץ או הצלחה מופלגת‬ ‫‪ .9‬שאם לא כן היינו צריכים בהקשר זה להוסיף‪,‬‬ ‫המיהלפת‪-‬תעההקורשבפ‪-‬לישבהרברהוגסרהמ\"ניתשה לתבפררהס\"םמב‪-‬ב‪3‬ס‪97‬פ‪1‬ר‪,‬ו‬ ‫יש נטייה אצל מוחות\" מפותחים\" לייחס לאלה‬ ‫לדוגמה‪ ,‬שההערכה המוטעית נשענה לא רק על‬ ‫סיבות שאין להם עגינה במציאות‪ .‬כך הוזכר‬ ‫תימוכין של מידע מעולה‪ ,‬אלא שזו גם נבחנה‬ ‫ובניסיונו להציב מורל נגרי לזה של וולשטטר‪ ,‬כפי‬ ‫פרל‬ ‫בכוונה מהיריעות על‬ ‫שרוזוולט התעלם‬ ‫בפועל ונתאמתה במקרים רבים‪ ,‬מאז הכריז‬ ‫שיובהר להל‪.,‬‬ ‫ויש‬ ‫אח ארה\"ב למלחמה‪.‬‬ ‫הרבור‪ ,‬בדי להבנים‬ ‫‪ .5‬קיסינג'ר‪ ,‬אולי יותר מאחרים‪ ,‬נתן לזה ביטוי‬ ‫המעתיקים מחשבה זרוניח כוו אף בהקשר‬ ‫קולע לאחר מלחמת יום הכיפורים באמרו‪:‬‬ ‫למלחמת יום הכיפורים‪ .‬שש‬ ‫הפתעה‪ -‬לא הייתה יכולה לקרות כלל לולא היו‬ ‫מערכות‪ . 276-7‬אוץ‪-.‬נוב'‪21 1980‬‬

‫‪ .21‬מלחמת שלוש השנים‪ ,‬עמ' ‪.365‬‬ ‫סיכום מקיף של המקורות הערביים השונים למלחמת יום‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪ .22‬שם‪ ,‬עמ' ‪.366‬‬ ‫הכיפורים ‪ -‬כולל ספרות היסטורית רשמית‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬ראיונות‬ ‫אישיים‪ ,‬סימפוזיונים‪ ,‬רבי‪-‬שיח‪ ,‬נאומים‪ ,‬מאמרים וספרים ‪-‬‬ ‫‪ .23‬ע‪9‬ל‪-36‬ה‪4‬מ‪7‬ת‪3‬ו‪.‬וה המפורט של התרגיל על כל שלביו ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ'‬ ‫בעיני‬ ‫הכיפורים‬ ‫שתלל‪-‬אשבמיוב‪,‬אל‪6‬ב‪8‬ר‪,1,9‬ונלעחמ'מ‪4‬ת‪-1‬יו‪8‬ם‪.1‬‬ ‫ראו במבוא לספרו‬ ‫‪ .24‬בספרו התשה‪ ,‬עמ' ‪ ,95-78‬עוסק המחבר דן שיפטן בסוגיה‬ ‫הערבים‪ ,‬מערכות‪,‬‬ ‫מענייני להיכנס‬ ‫התוכנית בת ביצוע‪ .‬אין זה‬ ‫הייתה‬ ‫‪4‬בהאמ‪8‬פונסס‪9‬זרפשיב‪1‬כירקקרא‪-‬אעאותמונמ'זללאיצכח‪0‬מררמוא‪9,‬ולנ‪1‬חתו‪)--‬מפ‪9‬תידר‪9‬ושיש‪1‬הקלפ‪-‬ותחאאוקשוהריוזוייבל(א‪,‬מההמדשונמאאיחב‪-‬צר‪-‬יםמיתן‪1‬ד‪,‬ע‪1‬אא‪8‬פלכ‪6‬ית‪-‬איב‪9‬ומיזוו‪1‬יכ‪-‬נ‪,‬סים‪0‬ו‪-‬תס‪7‬זנקיו‪97‬ובר‪16‬ב‪,‬אל‪9‬פת‪1‬ג‪,‬יאאזלילש‪--‬כהה‪8‬חיער\"‪6‬וררהנ‪9‬ובביי‪1‬ש‪,‬ית‪-‬ילההו‪0‬ינק‪7‬שהא‪9‬עיישל‪1‬רם‪,‬לא‪-‬‬ ‫איתן לתוכניות‬ ‫שהתוכנית שימשה בסיס‬ ‫לי ם‪-‬ור‬ ‫האם אכן‬ ‫‪.7‬‬ ‫לוויכוח‪.‬‬ ‫בסיס‬ ‫בעקבותיה‪ .‬התוכנית גם שימשה‬ ‫שבאו‬ ‫ההתקפה‬ ‫צה\"ל‬ ‫נאצר‪ .‬במהלך המלחמה תפסו חיילי‬ ‫במכללת‬ ‫לתרגילים‬ ‫מפה עם מתווה התרגיל‪ ,‬שבו חוצים הכוחות המצריים את‬ ‫‪ .25‬בוק‪-‬ובממוההזלהםשכגךנריבואתהלתחתםק\"רוי\"פרהת\"בתריוזגנ‪3‬ייל‪2‬כלשי\"אלרווםנמבויצדעתאצ\"םבד(מ)דקברגריוכיהעם‪1‬סלות‪-7‬ת‪9‬לקפ‪.‬יי‪1‬יתומוערךילה‪-‬רעתישפחירתטגתוין\"חלימ‪1‬יחיה‪4‬ימת‪2‬ושר\"דחרדרנאייבלרר‪.‬ימ\"א\"אאדר‪-‬נסדוובס‪2‬סספ‪7‬יתפ‪9‬וםר‪,1‬רו‬ ‫משוכנע‪ ,‬שכל מה שנלקח בכוח‪ ,‬יוחזר בכוח‪ .‬לכוח זה ‪-‬‬ ‫הוא אמר ‪ -‬נחוצים נשק חדיש ומתוחכם וכן אימונים‬ ‫הדגיש נאצר ‪-‬‬ ‫מפרכים ואינטנסיביים לחיילים‪ .‬לשם כך ‪-‬‬ ‫‪1971-1969‬‬ ‫הדות‪-‬נצהדלדויים‪,‬התרגיכלישםהיועבצשיניםם‬ ‫המ‪ 1-‬בנובמבר ‪1981‬‬ ‫ולתת למנהיגיה‬ ‫עלינו להדק את הקשרים עם ם‪-‬ית‪-‬המועצות‬ ‫הסובייטים‬ ‫כתרגילי מפקדות‬ ‫את התחושה שהם שותפים לתבוסה‪ .‬זאת כדי שישאו עימנו‬ ‫בנטל בנייתם מחדש של הכוחות המזוינים על יסודות מדעיים‬ ‫מגלמים את הצד הישראלי‪.‬‬ ‫טהורים ומשמעת כבדה‪ .‬נאצר הוסיף כי הוא מעריך שהכוחות‬ ‫‪ .26‬הדרך לרמדאן‪ ,‬עמי ‪.135‬‬ ‫ללפהירכקנסזמלןמלשלחמשתלוששחשרנוירם\"‪.‬עדראושיגגיםעומוליסכוטלפתא‬ ‫המזוינים יזדקקו‬ ‫‪ .27‬תחושותיו אלה של צאדק ‪ -‬ואולי גם של קודמיו ‪ -‬הוקרנו‬ ‫המאפשרת להם‬ ‫והשפיעו על הסייגים ועל המגבלות‪ ,‬שרק הסרתן אמורה‬ ‫אל‪-‬אנהצנזאף‪ ,‬מלחמת ההתשה בראי‬ ‫הייתה לאפשר את יציאתו של הצבא המצרי להתקפה‪ .‬סייגים‬ ‫המקורות‬ ‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,1995 ,‬עמ' ‪.36‬‬ ‫כבהא‪ ,‬חרב‬ ‫א‪-‬להאוחתיהלחלוקונאלספציההמודישעימןנעההישמרתןאלי‪,‬הוזתרהעגהיבשמסםפקלתקונסלפצצהי\"הל‬ ‫המצריים‪,‬‬ ‫‪ .8‬שם‪ ,‬עמ' ‪.200‬‬ ‫‪ .9‬לפי הייכל‪ ,‬הדרך לרמדאן‪ ,‬עמ' ‪ 50‬הוצאת) ‪,1977 ,(COLLINS‬‬ ‫יש לזקוף את תוכניות השיקום‪ ,‬ההצטיידות והאימונים של‬ ‫כתאריך המוגדר‬ ‫בינואר‬ ‫ה‪14-‬‬ ‫באוקטובר ‪.1973‬‬ ‫הצבא המצרי לזכותו של המרשל הסובייטי זחרוב‪ ,‬שהגיע‬ ‫המוקדם‬ ‫במסמכי השלל נמצא‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪ .29‬עובימבותצדותרכירנים\"אתשל‪-‬ללע'הקאהתרנויאתכנקתיפתאהמל\"ל‪,-‬גהחאמממבמתיע‪,‬ריהכווממםתוחוש‪0‬ידה‪5‬ר‪,‬כש‪2‬י‪,‬תפוימרוויללזיםמכרת‪-6‬אק‪7‬פת‪9‬מה‪,.1‬טראעורלמ‪-‬את'וג‪:‬מ‪5‬הס‪3‬אי‪.‬מ‪,‬בליחחמשרי‪,‬הב‬ ‫למצרים עם פודגורני מייד עם תום מלחמת ששת הימים‬ ‫והציע לבנות את הצבא המצרי מחדש‪.‬‬ ‫השמעלדחמלהמעפם‪-‬איוזם‪.‬י‬ ‫תוכנית‬ ‫עמ'‬ ‫ההתקפה של שר‬ ‫‪-‬‬ ‫המקור‬ ‫ע‪5‬ל‪5-‬פ‪1‬י‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שם‪,‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫רק בכיבוש השטח‬ ‫עסקה‬ ‫‪ .30‬שאם‪,‬וקעטומ'בר‪97.2306‬ע‪,1‬ל‪-‬פפיארדיזם‪-‬י‪0‬ם‪99‬ש‪,1‬אמערמ'ג‪0‬מ‪0‬סי‪.2‬‬ ‫‪ .11‬ולמנמלולעאתרככמגותרתותנ‪,‬כיניטש\"לתותל‪1‬ש‪\"-‬האאבהויכפבשמ‪,‬ונריט‪9‬םי‪8,‬בשי‪9‬עמת‪,1‬מצ'יליןעה‪1‬גמ‪'0‬נ‪2‬הה‪.‬י‪5‬י‪6‬כ‪.‬רלש‪.‬אהויביגמתעםקהמולרידיןתהק\"פאשילה‪0-‬פג‪0‬חט‪2‬םןט‪\",‬הב\"‪-‬המ‪3‬ות‪70‬כ‪0‬ש‪9‬ר‪2‬ה‪.\"1‬ת‪,‬‬ ‫בסימפוזיון בינלאומי‬ ‫עבל‪75-‬מ‪9‬ל‪.1‬חמת יום הכיפורים‪ ,‬שהתקיים‬ ‫באונים‪-‬סיטת קהיר‬ ‫‪ .31‬שם‪ ,‬עמ' ‪.208-207‬‬ ‫‪ .12‬שם‪ ,‬עמ' ‪.199 ,190‬‬ ‫‪ .32‬ראו את תוכניתו של פאוזי שהוזכרה לעיל‪.‬‬ ‫התשה‪ ,‬עמ' ‪.67‬‬ ‫גבמכסית‪,‬בהעמ'כך‪.20\"1‬הטעינו‬ ‫‪.231-230‬‬ ‫עמ'‬ ‫מלחמת שלוש השנים‪,‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫הישראלי\"‪ ,‬ומעריב‪8 ,‬‬ ‫המודיעין‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪ .15‬שם‪ ,‬עמ' ‪.301‬‬ ‫את‬ ‫באוקטום‪ 1989 -‬תורגם) על‪-‬ידי שפי גבאי מתוך השבועון‬ ‫‪ .16‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .210‬חוקרים רבים הביעו זלזול רב בדבריו של‬ ‫המצרי אוקטובר( טוען גמסי‪ ,‬כי מחקרים צבאיים‪ ,‬שערכו‬ ‫נדאפהאאתאצזצובזריאסיילונוליהאטהתעעחמחנלירוצלרימכהינכבןיגישרגמל\"נתאבורלכלוניוההנחתטשויסמחלפארלדוח‪,‬אסר‪.‬פבקדמהרימחיאוםשבת‪-‬ייקה‪,‬כוגוםלאלותמומעחמוררשעשיבצלת‪.‬תש\"האפצלהא‪-‬בוההאזאהיפיסיכסתשהנהיטוזמחראצירשורףןל‪,‬רי‬ ‫המצרים לפני המלחמה‪ ,‬העלו כי ‪ 85‬אלף חיילים מצרים‬ ‫עלולים להיהרג במהלך השלבים הראשונים של הצליחה‪.‬‬ ‫‪ .35‬גמסי‪ ,‬עמ' ‪.201‬‬ ‫‪ .36‬שם‪ ,‬עמ' ‪.202‬‬ ‫באפריל‬ ‫הראשון‪ ,‬תחריר\" ‪ ,\"2‬רק‬ ‫‪ .37‬למיטב ידיעתי בוצע התרגיל‬ ‫עם‪.137 ,‬‬ ‫מערכות‪ ,‬תל‪-‬‬ ‫מטות‪.‬‬ ‫תרגולי‬ ‫היוא‪-‬אשלאהזלי‪,‬רק‬ ‫אל‪-‬כדןין‬ ‫קודם‬ ‫‪.1969‬‬ ‫‪ .17‬שם‪ ,‬עמ' ‪.211‬‬ ‫התעלה‪,‬‬ ‫חציית‬ ‫סעד‬ ‫פריק‬ ‫‪ .18‬הבהחממדאאשממ(רר)תחצשותהטתטהפכרובסבתםרמתחנבהבהיהרטומא‪-‬סוין‪3‬ם\"בהמרתויאיסכיננ‪9‬ו‪8‬גו‪9‬אב‪,1‬יתהעיומ'וםור‪3‬מ‪5‬י)ההכניפטוהערןזימםןכ\")י‬ ‫אביב‪ ,1987 ,‬עמ' ‪.12-11‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫‪ .39‬ש‪ ,0‬עמ' ‪.16-12‬‬ ‫סובייטים הם שהכינו את הגרסה הראשונה של‬ ‫‪ .40‬לפי שאזלי זו הקונספציה המצרית‪ ,‬שרק לפיה ניתן יהיה‬ ‫‪ -‬תוכנית ההתקפה המצרית‪ .‬הם עבדו עליה‬ ‫מומחים‬ ‫לבצע את האופציה הצבאית‪ .‬ראו גס מלחמת יום הכיפורים‬ ‫גרניט\"\"‬ ‫וששבבםעם‪,‬ה‪,‬ינםיעעמת'מ'הח‪7‬ער‪17‬יר‪1.‬רב‪-‬י\"‪9‬תם‪17,‬ר‪2.‬גי\"עלימ'בנות‪7‬ב‪2‬ח‪.‬מרים‪-‬ר\"‪97\"2‬נ‪1‬ערוכ\"ותגחםריברש‪5‬נ‪3‬ה\" שלבפמניאי‪-‬יוהנימל‪3‬ח‪7‬מ‪19‬ה‪,.‬‬ ‫במשותף עם מספר מצומצם ביותר של קצינים מצרים‪.‬‬ ‫חילוקי דעות‬ ‫גרסאותיו‬ ‫הדיונים על‬ ‫‪.41‬‬ ‫התגלו‬ ‫השונות‬ ‫סיכויי המבצע‪.‬‬ ‫בבדמםה‪-‬לך‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪ .43‬שם‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬ ‫היה תרגיל‬ ‫שהדם‪.‬רךתחלררימר\"דאן‪ \",3‬עבמ'דצ‪5‬מ‪5‬ם‪1969 .-1‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫כוחות‪.‬‬ ‫משולב עם‬ ‫‪.20‬‬

‫‪ .64‬הצמצום הוא אחת הדוגמאות לשינוי מדדים תורתייס‬ ‫‪ .44‬תוכנית כזו מזכירה בהיקפה תרגילים ותוכניות מבית‬ ‫האולפנה הסובייטי‪ .‬ראוי לציין כי השפעתם של היועצים‬ ‫והתאמתם לצורכי המצרים בחזית התעלה‪.‬‬ ‫‪ .65‬חציית התעלה‪ ,‬עמ' ‪.24‬‬ ‫הסובייטים הגיעה באותה תקופה לשיאה‪ .‬כמו כן הושלמה‬ ‫‪ .66‬שם‪ ,‬עמ' ‪.25‬‬ ‫באותה עת מלאכת תרגומו של החומר התורתי הסובייטי‬ ‫שהיא מופיעה בספר יש תימוכין‬ ‫‪ .26-25‬לתוכנית כפי‬ ‫שם‪ ,‬עמ'‬ ‫לצורכי האקדמיות הצבאיות‪ .‬יעדים ומדדים משדה הקרב‬ ‫מס' ‪ .41‬מסמך שלל מצרים ‪/4‬‬ ‫בהוראת הרמטכ\"ל‬ ‫מלאים‬ ‫‪.67‬‬ ‫מעהבלכםירהילהםךשתעללה‪-‬ממופיח)שבבאהםח‪-,‬דיתב‪-‬עההיממקוקרועצרווזתתה‬ ‫האירופי השפיעו לא מעט‬ ‫הצבאי‪ ,‬של קצינים מצרים‬ ‫עצמאית‬ ‫טנקים‬ ‫הצליחה‪.‬‬ ‫‪6‬ח‪6‬ט‪7‬י‪,‬בתהעוהסטקנקיבםפירוהטמתגמםה‪-‬לתכי‬ ‫‪.68‬‬ ‫כ‪ )8,000-‬שקבוצות אחדות‬ ‫הייתה חטיבת‬ ‫או חטיבה מתוך דיוויזיות הדרג השני הממוכנות ואפילו‬ ‫לפני המלחמה‪.‬‬ ‫מתוך דיוויזיית השריון מס' ‪ .21‬רק הדיוויזיה המשוריינת‬ ‫בידנו מקור אחר המתאר‬ ‫חוהץדיונימםספרוהפנישלמייםשאזבלימטכא\"יןל‬ ‫מס' ‪ 4‬נשארה ‪ -‬על שלוש חטיבותיה ‪ -‬בגדה המערבית‪.‬‬ ‫את‬ ‫המצרי באותה תקופה‪.‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪ .69‬אין בתוכנית כל תכנון להנחתת כוחות משמעותיים בעומק‬ ‫‪ .46‬עפבדעופולרתסתו לםההתכנקוהפתשהתלשהטלומיוצראתי\"ורתמעיילהלהמ‪3‬געי\"‪.‬בערימלםסקומךהרהרשימליעלםברמויצםתרפיינםיסתתנןם‪74‬לב‪/1‬מש‪1‬צעו‪.)8‬תא‬ ‫כהחךצחיזיביתסת‪,‬פרה‪.‬דותגעמבלמתה‪,‬סמעאכזמיו'רםי‪27‬מ‪-‬הו‪8‬כמ‪2‬רע‪.‬בתריהםפקוהדההררייכ\"ם‪.‬גרניט‬ ‫משופרת\"‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.70‬‬ ‫‪.71‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ'‬ ‫הפרסום הוכן בינואר ‪ 1972‬לקראת כנס של מפקדי החטיבות‬ ‫הוויכוח‬ ‫כךבדגיווםיזיעהל‪9-‬פי‪.1‬‬ ‫ה‪7‬א‪38‬מ)יתיכות\"תבמכתינהלהגאםמתב\"קרשבעליההמצ יריכום‪.‬ל‬ ‫הכוונה\"‬ ‫ב‪2‬ד‪.1‬ם‪-‬‬ ‫‪.72‬‬ ‫‪)212‬‬ ‫בזיכרונותיו עמ')‬ ‫עבמ'שם‪55‬ב‪.1‬דר\"נ‪\".‬מסישם‬ ‫הייכל‪,‬‬ ‫קורא לאותה‬ ‫‪.47‬‬ ‫‪.73‬‬ ‫יותר‬ ‫זה אומץ מאוחר‬ ‫תוכנית‬ ‫גמסי בזיכרונותיו עמ')‬ ‫אמעלנליטהירהשהלםתהלצעכטייבודעאתידתעהיליסואתפקסיהו\"ט‪.‬רמשטליג‪-‬הדילעתתבכתינ‪,‬וכ‪-‬ןיעהדלהגמעתילסיהוחחפלימס‪.‬וקהותוההמתעמהכונעמלוןםאםו‪-‬יחםהלראתתוכוהוןהששלצתלטלגהמטמושציסםיתג‬ ‫כשמה של המלחמה‪.‬‬ ‫נועדה להיות מענה לשאזלי‪.‬‬ ‫שחםצ‪,‬ייתעמ'הת‪0‬ע‪-2‬ל‪1‬ה‪ .2,‬עמ'‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫‪ .74‬מצרים לקראת מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬עמ' ‪.22-21‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪ .75‬שם‪ ,‬עמ' ‪.22‬‬ ‫‪ .50‬גמסי‪ ,‬עמ' ‪ .212‬בסדר הכוחות המצרי לא מוכרת ארמייה‬ ‫שלישית‪ .‬נראה שגם במידע זה ממשיך גמסי בהונאה או‬ ‫שהוא מפגין התחשבות בצורכי ביטחון השדה של מצרים‪.‬‬ ‫‪ .51‬גמסי מצביע על העומק התורתי המקובל של ראשי גשר ולא‬ ‫‪ .76‬עומק המשימה קטן מהעומק המקובל בתורת הלחימה‪ .‬עומק‬ ‫על העומק המצומצם שלפיו פעלו המצרים‪.‬‬ ‫גבממוסישגמשהתעצמישרה\"במושהגאופשרחוטיזבריתא\"חר‪-‬‬ ‫זה הותאם ליכולות ולצרכים של צבא מצרים‪ ,‬כפי שהשתמעו‬ ‫בחומר‬ ‫כך גם‬ ‫כך במקור‪.‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫שהעלו‬ ‫מושג‬ ‫השלל ולא‬ ‫הגייסות בציר‬ ‫להציב את‬ ‫ואמור היה‬ ‫המלחמה‪,‬‬ ‫מהמחטתר\"םת‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫מהשמוצםריםמהמתעולך‪-‬ידיהחוהמחרוקרהיתםור ותיכותרבקי אחהרהייסהטומרליהח\"מההרוששאמוימת\"ץ‬ ‫‪ .77‬ממסמכי שלל ניתן להבין כי שלב זה תוכנן להימשך יומיים‪.‬‬ ‫של ישראל‪.‬‬ ‫בפתחי‬ ‫ממסהיבילתפנישלה‪6-‬כוחובאתוקטוקוברמנדו‪-‬‬ ‫התוכנית‬ ‫כנראה‬ ‫להנחתה‬ ‫המעם‪-‬ים‬ ‫‪.78‬‬ ‫‪ .53‬גמסי‪ ,‬עמ' ‪.216‬‬ ‫בוטלה זמן‬ ‫במסגרת ההחלטה לצמצם את יעדי המלחמה‪.‬‬ ‫גשמם‪,‬סי‪,‬עמע'מ'‪.236.2-32335‬‬ ‫זה‪ .‬העצירה‬ ‫מצהריטקבטימותנ\"ח‬ ‫שימוש‬ ‫למיטב ידיעתי לא נעשה‬ ‫צליחת התעלה עמ')‬ ‫מציין בספרו‬ ‫שאזלי‬ ‫‪.57‬‬ ‫מסמך) שלל‬ ‫העצירה\"‬ ‫מאהמיצראחרוימייחדיםרההים‪\"13,1‬ה)‪./‬מ‪6‬ואו‪1‬זמ‪1‬כמו‪,‬נץרחתהעותלרוה‪-‬ייארואדיתתי\"‬ ‫‪.79‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫‪ ,)23‬כי איסמעיל עלי הודיע לו כי אביב ‪ ,1973‬כלומר שישה‬ ‫הלוחמה האלקטרונית ‪ /‬מפקדת‬ ‫חודשים מאוחר יותר‪ ,‬הוא מועד אפשרי למלחמה‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬שבו השתמשו פרשנים מצרים‬ ‫השתלהעסלוהב‪,‬יהיתטעיקמתפ'‪,‬ות‪2-3‬שה‪.‬נאוגדמהצחהלמוזקכעיהלר‪-‬יהדליסאוגהתימםצרהיומקם‪.‬קבויבעלת‬ ‫צליחת‬ ‫לוחות‬ ‫הזמנים‬ ‫‪.59‬‬ ‫בתורת‬ ‫חוקרים ישראלים‪ ,‬שהשתמשו בו‬ ‫הלחימה‬ ‫כדי להסביר ‪ -‬בדיעבד ‪ -‬את משמעות ההמתנה של המצרים‬ ‫ומדוע לא פותחה המתקפה המשוריינת‪ ,‬שעליה הצביעו בדרכי‬ ‫של התקפת‪-‬הנגד‬ ‫כי תיתכן הקדמה‬ ‫העריכו‬ ‫שם‪ .‬המצרים‬ ‫מוקדמת על פרוץ‬ ‫יקבל התרעה‬ ‫צה\"ל‬ ‫העיקרית‪ ,‬אם‬ ‫‪.60‬‬ ‫הפעולה שלהם לפני המלחמה ובמהלכה‪.‬‬ ‫‪ .80‬הסימוכין לתכנונו של שלב זה מופיעים במספר מועט של‬ ‫מסמכי שלל ושל מפות מצריות‪ .‬אלה הוצאו כולם לפני סוף‬ ‫‪ .61‬רבבהלימאיומממחהללקסווחחרמרממאסלהההמ‪\"\".‬דה‪,‬ךיומו‪1‬י‪-‬מז‪04‬ש'יעיל‪2‬רלתלכיותבמתחיחצמ\"ר‪2‬ראירי‪3‬ררם‪3‬ס‪,‬ב‪1‬צ‪3'44‬ל‪/‬י‪67‬מח‪-69‬פ‪1‬ת‪,.7‬טממתמכםוהכ‪-‬ורמ‪-‬ורשאתואוולקכןתהטומליםחרם‪-‬יהארמו‪3‬מה‪9-‬ט‪9‬אכ‪1‬ה\"ת‪,‬הומלרצעארמימה'האתמ‪6‬מצ‪41‬רר‪.--4‬יי‬ ‫ינואר ‪ .1973‬במסמכים מאוחרים יותר אין פירוט של השלב‪,‬‬ ‫‪ .53‬חלקים מהמסמך המקורי מתפרסמים בספרו של שאזלי‪,‬‬ ‫אלא אזכור בלבד‪ .‬חוקרים ייחסו חסר זה לדוקטרינה‬ ‫הסובייטית‪ ,‬הגורסת תכנון בפירוט מקסימלי של המשימה‬ ‫חציית התעלה‪ ,‬עמ' ‪.24‬‬ ‫הישירה ותכנון כללי בלבד של המשימה שלאחר מכן‪ ,‬תוך‬ ‫והכיוון‬ ‫ציון היעדים‬ ‫עהממ'ש‪8‬ך‪9-4‬ה‪4‬ה‪.‬תקפה‪.‬‬ ‫של‬ ‫לתחריר‬ ‫מהוראה ‪41‬‬ ‫‪.81‬‬ ‫‪,41‬‬ ‫מציאות‪,‬‬ ‫מיתוס‬ ‫‪-‬‬ ‫יאדלייעוזתעיראא‪,‬חרומנולתח‪,‬מתתליו‪-‬אםביב‪,‬הכי‪3‬פ‪9‬ו‪9‬רי‪,1‬ם‬ ‫יכבהוהמסתםוהעגכנפבונוהוהרתכשי‪-‬לנפולדתורקיכםהנ‪-‬חםותן\"ו‪,‬לכהנאמיפמוכועעבתלרוחוכצתותעתבההנוע‪6‬אהש‪4‬תמנוא‪3‬צ‪,‬יחדעיהתפםההםנו‪-‬נ\"ו\"במטאכטהוירחקעו‪6‬מףלו‪-9‬תיב‪9‬דאמ‪1‬יה‪,‬שדהערמבגממע'ומצארתה‪6‬יי‪-‬מםש‪0‬רנישי‪1‬ב‪..‬למלכהפוינח\"חרמווטתת\"ט‬ ‫מול‬ ‫‪.69-68‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪.82‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪.63‬‬ ‫‪ .83‬מהוראה ‪ 41‬לתחריר ‪ ,41‬עמ' ‪.53 ,49‬‬ ‫ע‬ ‫קומנדו מצריים בעומק שטחנו בחזית התעלה‪ .‬נראה שהיא‬ ‫בוטלה בשלבים מאוחרים‪ ,‬כשהוחלט לצמצם את עומק‬ ‫לוהי\"‪484‬‬ ‫ההתקדמות‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ש~שנוש~ונ ‪361‬‬

‫יייגוילרי‪,‬לר'(י יךכ'י‪,(%‬רולו\" ו~ורורוייויי‬ ‫בהה‪!3‬ס!דדכצלי[בגארלקההולתתמשמבשלהלעילשדלגלנ!!ק[גבאיטספלסתהלסנהנ!ננותמואהוגהטונתאזוייןבג!ק!קיס!נלהבגןתגהסךהשפתצ!שענצרנלנגועוךהדשצתהגקוכש!ןישפאששזלל‪,‬י!נתווןבבהי!ןחפי‪0‬אאסצתליעשנילוםנוילכללאעבזיכלאליבקל\"אןה‪.,‬נהשכתיצליבלקיהילח!!לתג!והותלועתפבמשביקג!וי!הטפדצחההגו!ןפנשייועעבפמידצענצבעימו‪3‬תואי!וה‪,‬תת‬ ‫בדיקת‬ ‫בר‪-‬יוסף‬ ‫ד\"ר אורי‬ ‫ומלנודת‬ ‫שלכי!‬ ‫אחרין‬ ‫אשנבה‬ ‫נופרץ‬ ‫ל ונמממברללמגדאעוואנפוויחליכנכזהשסההקנהמוההך‪-‬יין‪,‬שהסרהיהחם‪.‬יכביגעינרמשהולההיהש(רףמ)וכצהתרפזיתאולנללבתשואכאערולמפהאלשלויעתלעוהחהםכהרוכרת\"יססתיהי‪.‬הבתוכ\"ם‪1‬איבמךהוישתלותל‪1‬תועגזרלרךרתוארףגבלעהערמיויסוהתבמיצאללירלטתהראפהיאםפיארולימשלבםתנטיםךצ(וןור‪,‬גפקמבו)יועאנחפוליכנאלתהדירללות]חקואשמכמץרתשמלללחד[טיטההנצצח‪.‬יווירוהיאומיסתתתהתא‪,‬ף‬ ‫כל\" אד‪ VIIW' ,‬גלם\" הוידוא במגבלות העהב\"ת‪ ...‬ו]' חושב‬ ‫שהערביים לפחות לשנוס הפףומת חינם מעך'כים כ' ח‪3‬נ')‬ ‫חת ‪ (rw~wt‬כחשף‪ ,‬הם מדבך'ם על פולחה בווש‪,‬ח'‪ 1‬כתתם‬ ‫לכבוש חת סינ' ח לנחה חת שרחל‪ ',‬וגלח ףו‪'3‬ל ב‪3‬מ כוה‬ ‫בע‪,‬לם‪ ,‬חשף כף'ח' א‪,‬תו לטפל בוווךח פ‪,‬ליט' בבטיח‪flffr .‬‬ ‫ורראאח‪,‬משףעאהלמ\"ןמש‪,‬נהתאפלותל'ףהחבאהילסיבזחחעישתרא‪,‬הנבתיה\"שעלי‪'.‬ר‪.‬בתמנהתקבלינעטבובף‪4-‬ל‪2‬פבתאףפ\"ריפלו‪3‬ר‪7‬י‪9‬ט'‪1‬‬ ‫הםה‪,‬תחמשקמיבמ‪,‬ע‪,‬בודךהףרפ'ח'ך‪,‬בפ]נ‪,‬מצקמחטה'ו‪,‬שב'‪.‬בר‪,‬שוה‪,‬ל‪,9‬דהחליןבל'ייחת‪5‬בתחךהתוטג‪,‬ל(‪:‬רט‪,‬ו\"‪1‬נגרר‪,‬סי(סי‪,‬מיהיתמיקפ‪-‬דהבט‪,‬נ‪,-‬בלבר'העה‪,,‬איבשקהת)מסאהממעמ‪3‬למו‪0‬מהואמובחבאמולונותאיכמצקמכ‪7‬צ‪7‬ועוקממקגדסדהערחקצרב‪9‬סואארמ‪9‬ודיכסדיוימלטי‪2‬הישאואני\"יתשקלזרפבו‪1‬רהל‪1‬מיבסע‪,‬ףאלןס‪,‬הי‪,‬כ‪7‬קלםיעדותםתפד‪,‬יפחואםםתבלבעסיהדפתהטש‪.‬ווגב‪9‬תר‪.‬צאןהרת‪,‬מ'בלאואררמ‪,‬עות‪,‬אשעןשתחיהתאבב‪.‬רבמ‪1‬תם‪-‬עליואארהתתולאאללסובפקהדרהילוההנמךוולתעבתתידמהעעחזלדיחשמ‪:‬לתדבפעתויקגיםצ‪-‬םרירחיףלשוהטההיפרמהיאשמןארפעךפשאי‪.‬שהושםברימעאיעי‪.‬ר‪3‬זחזיניהשנל‪.‬יאםחלהמסל‪.‬שתהתתיולח‪,‬ןיוסשיופ‪.‬הל‪7‬גלסםעושימנ‪.‬םסיאשיישתמטחנררוב‪,‬עחדמפ‪9‬לתו\"חתשתוא‪,‬תדיחהלוכריתרוא‪,‬הצויארא‪1‬שרהרצבהממיחהיעשק‪.‬ויהיתמיוימא‪-‬חלעובטץבהבולתי‪,‬במיתברומכרא‪:‬שויאהיועבג‪8‬ותלאהב‪,‬יתהראףסרבהפאכיהחסםרותמתטויעערולתתולמ‪-1‬וא‪1‬נאצמואתרחאךרכסיסבווכמבגרתטלףר‪6,‬דהו‪7‬כפמיתו‪-‬ו‪-‬לעשאיתאר\"שכיוכקשהיוושא‪7‬ר‪9‬ררוו‪:‬פלפל‪3‬סג\"ש\"ההשיויי‪-‬אבשב‪.‬לנט‪,‬ט‪1‬ונ‪2‬לתלקהשווי‪-‬לותףת‪,‬ולט‪1‬מסרסשוסהבםשל‪1‬ואפי‪-‬ררבשיחףנ‪.‬ב‪-‬ואטשיכיומהסיא‪2‬קמכנטהאאהוםכיה‪2‬תפזדונבתשהנהוארפול‪-‬מהו‪,‬םיחלטר\"ישבבהועאמ‪5‬אתממאנלליתלנמ‪-‬חו\"ולמאיריותקוןפסכששבו‪0‬ואריאהנפמקתובו‪-‬תטןר‪1‬ך‪-‬ימהתהכצרהיהמישההושאטתתסהתלד‪-‬תגוהיידאעילבטכו‪0‬רוושתעחכומעענראכתיהצי‪2‬עולילבפירלוהונתןביךמההיישאי\"חתה‪1‬להלןלה‪7‬תאצטםה‪9‬באמאלבהההה‪1‬הלא‪-‬יהמל\"מירס‪2‬הבצהאחמב‪-‬הם‪7‬יתררחחומש‪5‬י‪9‬מוטלנועשחו‪1‬פבמלררס‪.‬עתו‪-‬השסרבכללד‪4‬שחרויוחעעףבאאקיאףי‪2‬טהםולתהשופתטסולהמ‪-‬ארמחמנסהרתעשניקתהי‪-‬שצשויגהיפשיורילקבקה‪.‬ביה‪,‬יררישלנרתפונ‪0‬האהלההע‪,‬עלאוס‪3‬תויניבחחביכק‪7‬א‪:‬תה‪2‬אאחוקוהנלאתבממי‪.9‬ללטססאועכתויטילס‪-‬ה‪1‬יאבב‪.‬ירוןהםדומחשמאדהל‪-‬רושהד'ותבכאשמאלשרןיעהפהתוהרכלהההסב‪2‬תתעלןולשליוע‪7‬מההטתככןשבק‪9‬מהתזלושאתובהסדיהירח‪1‬יתאש‪.‬וולימבהמבננסרההמיעצמהוףרהדתולנותמשמללודתאתוהה\"איעלדמךהץלרע‪-‬הןקלמובההתרוו‪.‬הכרזללפגיבוו‪,‬ה?'תייגצפתטוצכנגערנגמרפאיהסףממיהדבטותמציקותיאבששוועזהסדופדתוהדאושופידהתעולהדהיהיחמיהמקענמיהלרבביאהצםעליפבנששוועדןששרןיהחתעצשקדפתיא‪-‬עיירלע‪,‬יכירמשמעענירןבריררלםהיעטפנאבייייייביעממצקאעאבקדרעישלילםרית‪.‬םדלרדדהםעעבהתו‬

‫המלחמה של מצרים‪ ,‬את שטחי ההיערכות‪ ,‬את אזורי הצליחה‬ ‫בשל פגיעותה של מצרים לתקיפות בעומק שטחה באמצעות‬ ‫ואת מיקומם של עשרת הגשרים‪ ,‬שישמשו את חמש הדיוויזיות‬ ‫מטוסי חיל האוויר הישראלי שמו המתכננים המצרים דגש מיוחד‬ ‫הצולחות‪ .‬אליבא דזעירא‪ ,‬המתקפה המצרית‪ ,‬שיצאה לדרך‬ ‫על מציאת פתרון לנקודת תורפה זו ‪ -‬בעיקר באמצעות יצירת‬ ‫באוקטובר ‪ ,1973‬תאמה לחלוטין את המתווה שהוצג במסמך‬ ‫איום מרתיע על העורף הישראלי‪ .‬חלק מהפתרון נמצא בהשגת‬ ‫המלחמה של אמ\"ן‪ ,‬למעט\" חטיבה אחת‪ ,‬שמקום הצליחה שלה‬ ‫מטוסי תקיפה ממדינות ידידות‪ .‬בתחילת ‪ 1973‬החלו להגיע‬ ‫שונה בכמה קילומטרים\"‪ .‬תוכנית המלחמה הסורית הופצה‬ ‫למצרים מטוסים אלה‪ ,‬וערב המלחמה כלל סד\"כ חיל האוויר‬ ‫המצרי ‪ 30‬מטוסי מיראז'\" ‪ \"5‬ו‪ 20-‬מטוסי האנטר\"‪ \".‬טייסים‬ ‫לצרכני המידע בישראל כשישה חודשים לפני פרוץ המלחמה‪'.‬‬ ‫מצרים החלו לרכוש ניסיון בהטסת ה\"מיראז'יס\"‪ .‬נוסף על כך‬ ‫ישראל גם הייתה מודעת היטב לחיפוש המצרי אחר מענה‬ ‫הסכימה בריה\"מ במארס ‪ 1973‬למכור למצרים טילי סקאד\"‪\",‬‬ ‫לאיום התקיפות בעומק‪ .‬זאת לא רק על בסיס הלקחים ממלחמת‬ ‫ב‪ 22-‬בספטמבר‬ ‫הודיע סאדאת ל'‬ ‫ההגנה ולרמטכ '\"‬ ‫שלו שהמלחמה ו‬ ‫בתוך שמעיים‬ ‫נשיא מצריים (‪)'73‬‬ ‫שהיו הבסיס להקמתה של חטיבת טילים‪ .‬הטילים על ציודם‬ ‫אתאר א‪-‬סאדאת‬ ‫החלו להגיע למצרים בסוף יולי ‪ ,1973‬ובתחילת אוגוסט החלו‬ ‫ההתשה ועל בסיס יחסי הכוחות באוויר‪ ,‬אלא גם מתוך מידע‬ ‫יועצים סובייטים להכשיר את צוותי ההפעלה המצריים‪'.‬‬ ‫שנמסר על‪-‬ידי סוכן מוסד שנחשב לאמין מאוד‪ .‬ראו) הערה ‪.)43‬‬ ‫לישראל לא היה מידע קונקרטי על החלטתו של סאדאת‬ ‫לפי סוכן זה‪ ,‬השתכנע סאדאת כי מלחמה תהיה נחוצה‪ ,‬אם‬ ‫לצאת למלחמה‪ .‬אולם על בסיס המידע שעמד לרשותה היה‬ ‫ייכשלו המאמצים להחזיר את ישראל לגבולות ‪ 1967‬על‪-‬פי‬ ‫ניתן\" להסיק‪ ,‬שכבר בראשית ‪ 1973‬החל להסתמן מפנה בעמדת‬ ‫החלטות האו\"ם ‪ .242‬עוד מסר‪ ,‬כי הצמרת הצבאית המצרית‬ ‫השלטון המצרי‪ ,‬כאשר הגיע למסקנה‪ ,‬שבמערכה נגד ישראל‬ ‫הציבה שני תנאים ליציאה למלחמה‪ :‬קבלת כמה טייסות תקיפה‪,‬‬ ‫תילחם מצרים באותם האמצעים הצבאיים שיעמדו אז‬ ‫שיוכלו לתקוף בעומק ישראל‪ ,‬וקבלת סוללות טק\"ק סקאד\"\"‬ ‫לרשותה‪!\"...‬‬ ‫כאמצעי להרתעת ישראל מפני תקיפת העורף המצרי‪.‬‬ ‫על בסיס זה הונחה ב‪ 1971-‬אבן היסוד של מה שעתיד היה‬ ‫מחלקת המחקר של אמ\"ן לא גילתה רגישות מספקת לידיעות‬ ‫להיות מוגדר בתור הקונספציה\"‪ \".‬הנדבך השני בקונספציה היה‬ ‫אלה‪ ,‬אולם הייתה מודעת היטב לתוכניות המלחמה של מצרים‬ ‫ההערכה כי סוריה אינה רואה את עצמה כמסוגלת לצאת‬ ‫ושל סוריה‪ .‬באמצע אפריל ‪ 1972‬הוציא אמ\"ן מסמך בן ‪40‬‬ ‫למלחמה לבדה‪ .‬על בסיס הערכה זו הגיעה מחלקת המחקר של‬ ‫עמודים בתוספת נספחים‪ ,‬שתיאר בצורה מדויקת את יעדי‬ ‫אמ\"ן למסקנה כי מלחמה אינה צפויה לפני נ\"‪5791.‬‬ ‫נ‪14‬נש‪1‬ש‪1‬ש ‪361‬‬

‫ף‪ '01‬ה‬ ‫באפריל ‪ 1973‬דיווח אמ\"ן כי למצרים הגיעו ‪ 18‬מטוסי‬ ‫יימיראז\"י מלוב וכן ‪ 16‬מטוסי האנטר\"\" מעיראק‪ ,‬וכי צפויים‬ ‫ההבנות הסוריות למלחמה החלו עוד לפני שהנשיאים אסד‬ ‫להגיע אליה מטוסי תקיפה נוספים מערב הסעודית ומכוויית‪.‬‬ ‫וסאדאת קבעו את המועד לפתיחתה‪ .‬אמ\"ן איתר סימנים מעידים‬ ‫למרות זאת העריך ראש אמ\"ן‪ ,‬כי אין מדובר בשינוי של ממש‬ ‫ראשונים להעלאת הכוננות בצד הסורי כם‪ -‬בתחילת ספטמם‪-‬‬ ‫ביחסי הכוחות‪ ,‬אף כי הוא ציין‪ ,‬שהמצרים יכולים לראות זאת‬ ‫ודיווח ב(‪ 3-‬בספטמם‪ -‬ולאחר מכן ב‪ 8-7-‬בספטמם‪ (-‬כי קו החזית‬ ‫ברמת‪-‬הגולן עובה בסוללות ארטילריה וביחידות חי\"ר‪ ,‬והועלתה‬ ‫לשאלת גולדה מאיו‪,‬‬ ‫אם אמשו שהסורים‬ ‫הכוננות בחיל האוויר ובזרוע היבשה‪.‬‬ ‫יתחילו בפעולה ללא‬ ‫צילומי אוויר המ‪ 11-‬בספטמם‪ -‬העלו כי להיערכות הסורית‬ ‫שיתוף פעולה מלא עם‬ ‫הרגילה לאותה תקופה של השנה נוספו ‪ 140-130‬טנקים ו‪35-‬‬ ‫מצרים‪ ,‬השיב המלך‬ ‫סוללות ארטילריה‪ .‬היות ואמיין לא היה מודע להחלטה לצאת‬ ‫ושסיין‪ ,‬ט הוא חושב‬ ‫שיש שיתוף פעולה כזה‬ ‫למלחמה‪ ,‬הוא העריך כי צעדים אלה באו על רקע ביקורו הצפוי‬ ‫של הנשיא אסד באלג'יריה או כהכנה לפעולת גמול ישראלית על‬ ‫מעשי טרור‪.‬‬ ‫אווירי רחב ממדים מעל שטח סוריה‪ ,‬שנערך‬ ‫בעקבות קרב‬ ‫ושבו הופלו ‪ 13‬מטוסי גימ\"‪ \"21-‬ומטוס‬ ‫ב‪ 13-‬בספטמבר‪,‬‬ ‫מיראז\"'\" ישראלי‪ ,‬החל אמ\"ן לקשור באופן עקבי את ההכנות‬ ‫הסוריות למלחמה לרצונם לנקום על תוצאות הקרב האווירי‪.‬‬ ‫הסם‪ -‬אלטרנטיבי היה כי הסורים חוששים מהסלמה במתיחות‪\".‬‬ ‫בימים שלאחר מכן נמשכו הדיווחים על תגבור הקו‪ .‬ממצאי‬ ‫גיחת צילום המ‪ 23-‬בספטמבר העלו כי הצבא הסורי נערך במלואו‬ ‫בקו הראשון‪ ,‬וכי עתודות השריון של דיביזיות החי\"ר קודם)‬ ‫לעורפה של רצועת ההגנה הקדמית‪ .‬לכך נוסף גם תגבור משמעותי‬ ‫של סוללות הארטילריה‪.‬‬ ‫בעוד שאלוף פיקוד הצפון‪ ,‬יצחק חופי‪ ,‬הסיק מהמידע החדש‬ ‫ראש‪-‬ממשלת ישראל‬ ‫ק‪ - (37‬גולדה מאיר‬ ‫כי הסורים יכולים לצאת מייד למלחמה ללא תגבור נוסף לוח)‬ ‫הסימנים המעידים של פיקוד צפון כבר היה באותו שלב מלא‬ ‫אחות‪ \".‬זמן קצר לאחר כינונה של חטיבת ה\"סקאד\" המצרית‬ ‫לגמרי(‪ ,‬המשיך אמ\"ן להחזיק בדעה שמדום‪ -‬בכוננות ספיגה‪\".‬‬ ‫דיווח אמ\"ן על התפתחות זו תוך ציון העובדה‪ >lDW ,‬הפיקוד‬ ‫בימים שלאחר מכן קיבלה ישראל ארבע ידיעות קונקרטיות‬ ‫של החטיבה מתר בשלב\" זה\" סובייטי‪\",‬‬ ‫שהתריעו כי ההכנות הסוריות הן למלחמה‪ .‬הראשונה הגיעה ב‪-‬‬ ‫‪ 25‬בספטמם‪ .-‬חוסיין מלך ירדן הגיע לישראל במסוקו כדי להזהיר‬ ‫באמצע ספטמבר קיבלה ישראל אזהרה קונקרטית ראשתה‬ ‫את ראש‪-‬הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬כי כל\" היחידות יהסוריות(‪,‬‬ ‫שאמורות היו להיות באימונים‪ ,‬נמצאות עתה‪ ,‬מאן היומיים‬ ‫על מלחמה מתקרבת‪ .‬מקור טוב מסר בי סאדאת החליט ליזום‬ ‫אפתחותטילאיוהיוםתורכלבדעבמרדו אתחרש‪..‬ל‪.‬פניהסוהרתיקם(פ)ה‪.‬ב‪..‬ע זמהדתכולזילנואק\"‪.‬ת‬ ‫האחרונים‪,‬‬ ‫מלחמה לקראת סוף ‪ ,1973‬וכי אסד הסכים לתקוף את ישראל‬ ‫מטוסיהם‪,‬‬ ‫במקביל‪ .‬אמד ‪ -‬על‪-‬פי אותו מקור ‪ -‬קיבל את ההחלטה‪ ,‬לאחר‬ ‫לשאלת גולדה מאיר‪ ,‬אם אפשר שהסורים יתחילו בפעולה‬ ‫שיועצים סובייטים הבטיחו לו כי תקיפה מצרית‪-‬סורית בו‪-‬זמנית‬ ‫תאפשר לכבוש את רמת‪-‬הגולן בתק ‪ 36‬שעות‪.‬מ‬ ‫ללא שיתוף פעולה מלא עם מצרים‪ ,‬השיב המלך‪ ,‬כי הוא חושב‬ ‫לא‬ ‫ככל הידוע‪,‬‬ ‫הדליקה הידיעה שום נורה אדומה במסדרונות‬ ‫אמ\"ן‪.‬‬ ‫שיש שיתוף פעולה כזה‪.‬‬ ‫בעקבות הפגישה פנתה ראש‪-‬הממשלה לשר הביטחון‪ ,‬כדי‬ ‫בחודשים שלפני פרוץ המלחמה עמרו איפוא לרשות ישראל‬ ‫שמערכת המודיעין תעריך את מידת הרצינות שבהתרעה‪ .‬תשובת‬ ‫רוב האינפורמציה הרלוונטית על ההכנות המצריות והסוריות‬ ‫קציני אמ\"ן הגיעה בתוך רבע שעה והייתה מרגיעה‪ .‬למחרת יצאה‬ ‫ולפחות התרעה אחת על כוונתן לממש את התוכניות בתוך זמן‬ ‫ראש‪-‬הממשלה לביקור בחו\"ל‪.‬‬ ‫קצר‪ .‬משפטמם‪ ,1973 -‬כאשר ההכנות למלחמה הפכו למואצות‬ ‫אולם במחלקת המחקר של אמ\"ן לא הייתה תמימות דעים‬ ‫יותר‪ ,‬גם‪ -‬הקצב של זרימת המידע ההתרעתי‪ ,‬אולם לא היה בו‬ ‫ביחס להתרעה שמסר המלך חוסיין‪ .‬ראש ענף ירדן‪ ,‬סא\"ל זוסיה‬ ‫כדי לערער את אמונת אמ\"ן ‪ -‬שבאותו שלב כס‪ -‬הפכה לדוגמטית‬ ‫קניאז'ר‪ ,‬שבתוקף תפקידו היה מודע לשיחה‪ ,‬דיווח מייד לרע\"ן‬ ‫סוריה‪ ,‬סא\"ל אבי יערי‪ ,‬על ההתרעה‪ .‬שניהם העריכו את ההתרעה‬ ‫למדי ‪ -‬בתקפות הקונספציה‪ .‬דוגמטיות זו בולטת לעין לאור‬ ‫ם‪-‬מת חומרה גביהה מזו של ראשי ענפים אחרים במחלקה‪ .‬ליערי‪,‬‬ ‫שממילא כבר היה מודאג מההיערכות הסורית המוגם‪-‬ת‪ ,‬התם‪-‬ר‬ ‫הצורה שבה פירשו קציני המודיעין בשבועות שלאחר מכן את‬ ‫הידיעות על היכולת ועל הכוונות של סוריה ושל מצרים לצאת‬ ‫למלחמה‪.‬‬

‫יזם דיון עם ראש אמ\"ן בסוגיה זאת‪ .‬סא\"ל שבתאי בריל‪ ,‬שב‪-‬‬ ‫כי מידע חיוני ליכולתו לתפקד כמתריע בנושא הסורי לא‬ ‫‪ 1973‬שירת ביחידת האיסוף המרכזית של אמ\"ן‪ ,‬ראה בקידום‬ ‫נמסר לו בצינורות המקובלים‪ .‬על כך התלונן בפני מפקדו‪ ,‬תת‪-‬‬ ‫מטוסי יוחוס\"ה‪ \"7-‬משום אינדיקציה מיורה לכוונת הסורים‬ ‫אלוף אריה שלו‪ ,‬וזה אישר כי אכן לא העביר לו את המידע‪,‬‬ ‫לצאת למלחמה‪'.‬י‬ ‫אולם את המהלך הברור ביותר של תרגום מידע התרעתי‬ ‫‪ -‬את‬ ‫וסיבותיו עימו‪ .‬קניאז'ר ננזף על כי שיתף ‪ -‬ללא סמכות‬ ‫לכלל צעדי התכוננות ממשיים עשה רע\"ן סוריה במחלקת המחקר‬ ‫טוב\"‪,‬‬ ‫יערי בחומר מודיעיני רגיש‪'.‬ן‬ ‫של אמ\"ן‪ .‬בלילה שבין ה‪ 30-‬בספטמם‪ -‬ל‪ 1-‬באוקטובר קיבל‬ ‫ההתרעה השנייה הגיעה ב‪ 28-‬בספטמם‪ -‬מ\"מקור‬ ‫שמסר כי כוחות היבשה הסוריים נמצאים בכוננות של ‪ ,50%‬וכי‬ ‫אלוף ישראל טל ראה‬ ‫חיל האוויר והיחידות הלוחמות תפסו עמדות קרב‪ .‬קצינים סורים‪,‬‬ ‫מסר אותו מקור‪ ,‬מעריכים כי מדום‪ -‬בהכנות למלחמה ולא‬ ‫בקיבוס טנקי הגישור‬ ‫בהכנות לסתם התנגשות‪ .‬עם זאת גם מסר המקור על אינדיקציות‬ ‫וסוללות הטק א\"‬ ‫לעבר קו הלוזית‬ ‫שונות לכך שסוריה עדיין אינה בשלה מבחינה צבאית לצאת‬ ‫למלחמה‪;'.‬‬ ‫אינדיקציה ברורה‬ ‫התרעה שלישית ‪ -‬מגורמי מודיעין אמריקניים ‪ -‬נמסרה‬ ‫לכווצת ההתקפיות‬ ‫בלילה שבין ‪ 29‬ל‪ 30-‬בספטמם‪ .-‬נאמר בה כי צבא סוריה החל‬ ‫של הסורים‪ ,‬והוא אף‬ ‫ן\"דיוןבסעוגםיהר זאאשת‬ ‫יזם‬ ‫בנוהל קרב לקראת אפשרות של מתקפה‪ ,‬שמטרתה לכבוש את‬ ‫אמ‬ ‫כל רמת‪-‬הגולן‪ .‬ההתקפה ‪ -‬נאמר בהתרעה ‪ -‬עלולה להיפתח‬ ‫ךשנן‪:‬י‪::,‬‬ ‫החל מסוף ספטמם‪\".-‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬בסוף ספטמם‪ -‬הזהירה סוכנות הביון המרכזית של‬ ‫סא\"ל אבי יערי דיווח מרע\"ן מצרים‪ ,‬סא\"ל יונה בגדמן‪ ,‬על‬ ‫ארה\"ב ‪ -‬ה\"סי‪-‬איי‪-‬אי\" ‪ -‬את ראש‪-‬הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪,‬‬ ‫התרעה‪ ,‬ולפיה צפויה לפרוץ מלחמה למחרת היום‪ .‬בנדמן הוסיף‬ ‫ואת שר הביטחון‪ ,‬משה דיין‪ ,‬מפני מלחמה‪ .‬ההתרעה‪ ,‬שהועברה‬ ‫בצינורות המוסד‪ ,‬דמתה לזו שמסר המלך חוסיין בפגישתו עם‬ ‫כי העניין נבדק‪ ,‬ונמצא כי אין ממש בהתרעה‪.‬‬ ‫גולדה מאיר‪ .‬נראה שהמלך העביר את האזהרה גם לסוכנות הביון‬ ‫חרף זאת ‪ -‬הן מכיוון שההתרעה התייחסה גם לסוריה‬ ‫וקישרה הכנות למלחמה שהיא עשתה לשותפות במלחמה עם‬ ‫המרכזית‪ ,‬וזו העבירה אותו לישראל‪'.‬ן‬ ‫מצרים והן על רקע חששותיו בנושא ‪ -‬יזם סא\"ל יערי שיחת‬ ‫סימנים מעידים נוספים‪ ,‬שאותרו ב‪ 30-‬בספטמם‪ ,-‬הצביעו‬ ‫טלפון לילית עם קצין המודיעין של פיקוד צפון‪ ,‬סא\"ל חגי מן‪,‬‬ ‫על תגבור נוסף ‪ -‬בעיקר של יחידות טנקים ושל סוללות טק\"א‬ ‫ובה המליץ כי הפיקוד יעלה את רמת הכוננות שלו‪ .‬כך אכן‬ ‫נעשה‪ .‬למחרת בבוקר ננזף יערי על‪-‬ידי תת‪-‬אלוף שלו על כי יזם‬ ‫‪ -‬ועל כך שהושלם מערך החירום גם בקו ההגנה השני‪.‬‬ ‫‪ -‬בניגוד להערכת אמ\"ן ‪ -‬מהלך שהביא להעלאת הכוננות בצפון‪.‬‬ ‫ב‪ 2-‬באוקטום‪ -‬דיווח אמ\"ן‪ ,‬כי ב‪ 24-‬השעות שחלפו קידם‬ ‫באותו בוקר‪ ,‬על רקע ההערכה המרגיעה של ראשות אמ\"ן‪ ,‬הורדה‬ ‫הצבא הסורי טנקי גישור וכוחות נוספים לקו החזית ופרס מטוסי‬ ‫תקיפה בשדה תעופה קדמי‪ .‬כן נמסר כי אחדות מסוללות החת\"ם‬ ‫רמת הכוננות בפיקוד‪!'.‬‬ ‫הסירו את רשתות ההסוואה שלהן‪ !\".‬בדיון שהתקיים ב‪3-‬‬ ‫ואכן‪ ,‬דעת אמ\"ן הייתה שפניה של סוריה אינם למלחמה‪.‬‬ ‫באוקטובר ציין רמ\"ח מחקר בפני ראש‪-‬הממשלה והשרים‪ ,‬כי‬ ‫מאחר שבבסיס ההערכה של אמ\"ן עמדה ההנחה כי סוריה לא‬ ‫בניגוד למצבי כוננות בעם‪ ,-‬הפעם קידמו הסורים שתי טייסות‬ ‫ראתה את עצמה מסוגלת ליזום מלחמה לבדה‪ ,‬ומאחר שאמיין‬ ‫יוחוס\"‪ \"7-‬וגדוד טנקי גישור לקו החזית‪ ,‬פרסו סוללות חת\"מ‬ ‫העריך כי מצרים עדיין אינה רואה את עצמה בשלה לצאת‬ ‫בכמות ללא תקדים‪ ,‬עיבו את מערך הנ\"מ ב‪ 31-‬סוללות טק\"א‪,‬‬ ‫למלחמה‪ ,‬שימש הקרב האווירי של ה‪ 13-‬בספטמם‪ -‬הסבר עיקרי‬ ‫שנפרסו בשטח שבין דמשק לקו החזית‪ ,‬וביצעו פעולות הכנה‬ ‫שונות בעורף ‪ -‬כולל הכנת מקלטים‪ ,‬פינוי בתי‪-‬חולים ובדיקה‬ ‫‪NaNSB‬‬ ‫של מלאי הדלק‪.‬ן!‬ ‫בבוקר יום שישי‪ ,‬כ‪ 30-‬שעות לפני פרוץ המלחמה‪ ,‬סיכם‬ ‫ראש אמ\"ן את המידע על מצב המוכנות הסורית‪ :‬מ\"‪ 5-‬בספטמם‪-‬‬ ‫נכנסו הסורים בצורה הדרגתית למערך חירום‪ ,‬והיום הם במערך‬ ‫חירום מלא מול הגבול הישראלי‪!\"...‬י קציני אמ\"ן ציינו בפני‬ ‫הקם‪-‬ניטים‪ ,‬כי על‪-‬פי הדוקטרינה הסובייטית משמש מערך זה‬ ‫כנקודת מוצא הן להתקפה והן להגנה‪.‬‬ ‫אחדים מהסימנים המעידים שנאספו בזירה הסורית הספיקו‬ ‫כדי לשכנע כמה קציני צבא ומודיעין כי בכוונת הסורים לצאת‬ ‫למלחמה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ראה סגן הרמטכ\"ל‪ ,‬אלוף ישראל טל‪,‬‬ ‫בקידום טנקי הגישור וסוללות הטק\"א לעבר קו החזית‬ ‫אינדיקציה טרורה לכוונות ההתקפיות של הסורים‪ ,‬והוא אף‬

‫ובחלק מכוחות היבשה‪ .‬ההסברים שנתנו לכך קציני המחקר‪:‬‬ ‫למהלכים הסוריים החריגים‪ .‬למשל‪ ,‬בדיון מטכ\"ל‪ ,‬שנערך ב‪1-‬‬ ‫חשש ממהלך תוקפני של ישראל לאחר הקרב האווירי בחזית‬ ‫באוקטובר‪ ,‬הביע ראש אמ\"ן את הדעה שהסורים נרתעים מפני‬ ‫הסורית‪ ,‬כוננות שגרה לקראת יום השנה השלישי למות נאצר‪,‬‬ ‫צום הרמדאן והכנה לתרגיל הגדול תחריר\" שחרור() ‪ ,\"41‬שאמור‬ ‫היכולת של צה\"ל להביסם ביום אחד‪.‬‬ ‫אחר כך‪ ,‬כאשר ההכנות הסוריות הגיעו לשיאן‪ ,‬קבע אמ\"ן‪,‬‬ ‫היה להתחיל ב‪ 1-‬באוקטובר‪'.‬נ‬ ‫כי הסורים\" רחוקים מלהעריך שביכולתם לבצע לבדם בהצלחה‬ ‫בלילה שבין ה‪ 30-‬בספטמבר ל‪ 1-‬באוקטובר קיבלה ישראל‬ ‫מתקפה מ‪-‬מת‪-‬הגולן בגלל חולשתם הבסיסית‪ ,‬בעיקר באוויר\"‪!'.‬‬ ‫על בסיס הערכה זו אמר אלוף זעירא לראש‪-‬הממשלה יום לפני‬ ‫את הראשונה בסדרה של התרעות אסטרטגיות‪ ,‬שעניינן כוונת‬ ‫מצרים לצאת למלחמה‪ .‬מקור טוב של המוסד מסר כי התרגיל‬ ‫פרוץ המלחמה‪ ,‬כי היערכות החירום הסורית מונעת מהחשש‬ ‫המצרי יהפוך למלחמה ב‪ 1-‬באוקטום‪ ,-‬וכי הסורים יצטרפו‬ ‫אליה‪.‬ונ אלוף פיקוד דרום‪ ,‬שמואל גונן‪ ,‬שקיבל את הידיעה‬ ‫מפני התקפה ישראלית‪ .‬כאשר נשאל מה יכול היה לגרום לחשש‬ ‫בצינורות לא רשמיים‪ ,‬הורה על ביטול חופשות בפיקוד‪ .‬אל\"מ‬ ‫כזה‪ ,‬מנה כמה סיבות‪ :‬חשש סורי קבוע מישראל‪ ,‬הקרב האווירי‬ ‫ב‪ 13-‬במפטמם‪ ,-‬שנתפס כמלכודת ישראלית במסגרת המאמץ‬ ‫יואל בן‪-‬פורת‪ ,‬ראש יחידת הסיגינט של אמ\"ן‪ ,‬החליט בשל התרעה‬ ‫זו להעלות את רמת הכוננות של יחידתו לכוננות מלחמה‪.‬מ אבל‬ ‫לפורר את החזית המזרחית הנמצאת בהליך גיבוש‪ ,‬מהלכים‬ ‫‪ -‬כמו במקרה הסורי ‪ -‬אלה היו החריגים‪ .‬ב‪ 30-‬בספטמבר‬ ‫שנקטה ישראל‪ ,‬כגון תרגיל צנחנים‪ ,‬תרגיל גיוס ברמה‪ ,‬תגבור‬ ‫כוחות ברמה ואזהרות פומביות שהשמיעו שר הביטחון‬ ‫הוציאה מחלקת המחקר של אמ\"ן מסמך שבו נאמר‪:‬‬ ‫והרמטכ\"ל‪'.‬י‬ ‫מ‪-‬ו עד ‪ 7‬בחוטטובר ‪ 1973‬עומד לה'ערך תרגע‬ ‫בצהרי יום שישי‪ 5 ,‬באוקטובר‪ ,‬הפיץ אמ\"ן מסמך מסכם‪,‬‬ ‫מפקדות בעורוע' רחבממדייםבנושתכייבוש ס'נ'‪ .‬בתףג'ל‬ ‫שבו מנה את כל הסימנים המעידים שהצטברו בחזית הסורית‪.‬‬ ‫שתחפו‪ ',‬ככל הנדחה‪ ,‬מפלדות וףועות ף\"וו'ף‪ ,‬ההגנה‬ ‫אבל בסיכומו של תיאור זה‪ ,‬שהצביע על מוכנות סורית חסרת‬ ‫החווד'ת וה'ם‪ ,‬מפקדות החרמ'ות והד'וו'ויות והכוחות‬ ‫תקדים‪ ,‬קבע המסמך‪ :‬אין\" שינוי בהערכתנו‪ ,‬כי הצעדים הסוריים‬ ‫ההמיחול‪,‬חד'מםה‪1-.‬עקבבחוקהטותברףגןע‬ ‫נובעים מחשש‪ ,‬שאף גם‪ -‬ביממה האחרונה‪ ,‬מפני פעולה ישראלית‪.‬‬ ‫תוערה‬ ‫הכתות‬ ‫סבירותה של פעולה סורית‬ ‫לעליונה ביחידות חיל החניף ובכלהזהירה סוכנות‬ ‫ה'חידות המשתתפות בתךג'ל‪,‬בסוף ספטמבר‬ ‫מצרים(‬ ‫עצמאית ללא)‬ ‫ותבוטלנה החופשות‪ ...‬מהיד'עותהביון המרכזית של ארה\"ב ‪-‬‬ ‫נשארת נמוכה\"‪!'.‬‬ ‫חורות חתףג'ל הנפו' וקף'חתה\"סי‪-‬איי‪-‬אן\" ‪ -‬את ראש‪-‬‬ ‫ח\"ל' מישחים לפהפ ומי מוגבליףנמ‪0‬‬ ‫מתברף תיפוח‪ ,‬כ' קידום הכוחותהממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬ואת‬ ‫והכנות תחרות הנעשות‪ ,‬חן‬ ‫שר הביטחון‪ ,‬משה דיין‪ ,‬מפני‬ ‫מאחר שמאז תום מלחמת‬ ‫הששת'רעמש'תנהבביצומרייםם‪ ,‬הגיקוךסוביסם‪,‬ד\"כגג'וןם‪:‬‬ ‫הההמותסרד‪,‬עה‪,‬היישתההועדוברמהה‬ ‫מלחמה‪.‬‬ ‫ההתשה החזיקה מצרים בקו‬ ‫ספנות) דען חורח\"ם ובדייקת‬ ‫חוסיין‬ ‫בצינורות‬ ‫החזית את חמש הדיוויזיות‬ ‫כשירות מבבעית של היחידות‪,‬‬ ‫מאיר‪.‬‬ ‫למידע שמסר‬ ‫שלכתורה ניתן לרתותם בהיבט‬ ‫המלך‬ ‫בפגישתו עם‬ ‫שנועדו לצלוח את התעלה‪,‬‬ ‫התרעת'‪ ,‬קשוריים למעשה‬ ‫גולדה‬ ‫נראה שהמלך העביר את‬ ‫הצטמצם מאוד הצורך של‬ ‫בתהג'ל בלבד‪.‬ע‬ ‫האזהרה גם לסוכנות הביון‬ ‫המצרים לעשות הכנות‬ ‫המרכזית‪,‬לויזושרהאעלבירה אותו‬ ‫לקראת מלחמה‪ .‬זו הסיבה‬ ‫הערכה זו של ההכנות למלחמה‬ ‫שסימנים מעידים ראשונים‬ ‫שכבר התבצעו‪ ,‬ובמיוחד ההתייחסות‬ ‫לאלה שעוד עתידות היו להתבצע‪ ,‬היא‬ ‫על הכנות צבאיות של‬ ‫אחד הביטויים הם‪-‬וריס ביותר לשאננות‬ ‫המצרים החלו להגיע רק בין‬ ‫שבה קיבל אמ\"ן את ריכוז הכוחות‬ ‫ה‪ 27-‬ל‪ 30-‬בספטמם‪ - -‬זמן‬ ‫רב לאחר שסימנים דומים‬ ‫נקלטו בחזית הסורית‪ .‬אותם‬ ‫בגבול הצפון ובחזית התעלה‪ .‬ביטוי אחר‬ ‫סימנים ראשונים היו גיוס‬ ‫לכך הוא העובדה שראש אמ\"ן החליט‬ ‫אנשי מילואים‪ .‬אולם מכיוון בש‪ 1973-‬לבדה התבצעו יותר מ‪-‬‬ ‫על דעת עצמו לעכב את העברת ההתרעה המ‪ 30-‬בספטמם‪ -‬לרמטכ\"ל‬ ‫‪ 20‬תרגילי גיוס כאלה שהיו) ‪ -‬כפי שהתם‪-‬ר בדיעבד ‪ -‬חלק‬ ‫ולשר הביטחון‪ .‬בבוקר ה‪ 1-‬באוקטום‪ -‬הוא הודיע לרב‪-‬אלוף דוד‬ ‫ממהלך ההונאה המצרי(‪ ,‬איבד הגיוס של סוף מפטמם‪ -‬חלק‬ ‫אלעזר‪ ,‬כי אחרי דיון לילי קצר עם קציני המחקר שלו סוכם כי‬ ‫מלחמה לא תפרוץ ביום שלמחרת‪ ,‬וכדי להציל את שנת הלילה של‬ ‫ניכר מערכו ההתרעתי‪.‬ו!‬ ‫הרמטכ\"ל הוא לא העביר לו מייד את מסקנת הדיון‪ .‬אלעזר מסר על‬ ‫מידע ראשוני על הנעת כוחות לחזית התעלה הגיע ב‪25-‬‬ ‫בספטמבר‪ ,‬ושלושה ימים אחר כך דיווח אמ\"ן על העלאת מצב‬ ‫כך לדיין‪ .‬אולם אף כי שר הביטחון ראה בדאגה את התנהגות‬ ‫הכוננות בחיל האוויר המצרי‪ ,‬בצי‪ ,‬בכוחות ההגנה האווירית‬

‫מלחמה נגד ישראל‪ ,‬המשיך תחריר\" ‪ \"41‬להיות ההסם‪ -‬העיקרי‬ ‫זעירא‪ ,‬הוא לא נקט נגדו צעדים קונקרטיים כלשהם‪\".‬‬ ‫של אמ\"ן למהלכים המצריים החריגים‪ .‬וזאת הערכת המצב‬ ‫בימים שלאחר מכן המשיך אמ\"ן לעקוב אחרי התגבור‬ ‫שהציג תא\"ל אריה שלו לגולדה מאיר ולשריה בישיבת הקבינט‬ ‫המסיבי של הקו הקדמי המצרי‪ .‬ב‪ 2-‬באוקטום‪ -‬הוא דיווח כי‬ ‫שיירה בת ‪ 120‬משאיות‪ ,‬הנושאות ציוד צליחה‪ ,‬ציוד גישור וסירות‬ ‫ב‪ 3-‬באוקטום‪:-‬‬ ‫נעה בלילה) שבין ה‪ 1-‬באוקטום‪ -‬ל‪ 2-‬באוקטום‪ (-‬מאיזור שנמצא‬ ‫ממערב לקהיר לכיוון מזרח‪ ,‬וכי ‪ 40‬מתוך ‪ 85‬נקודות הצליחה‬ ‫לפ'‪ ...‬מ'טב ד'עת'' ודעת'‪ ,‬על בס'ס תחושה של הרבה‬ ‫בגזרת הארמייה השלישית הוכשרו לפעולה מאז אמצע ספטמם‪.-‬‬ ‫חומר ש'ש ל\" מה'ם'ם החחףג'ם‪ ,‬מבר'ם מער'נה שורנה‬ ‫נוסף על כך נמסר כי קודמו יחידות קומנדו ימי לאיזור שארם‬ ‫כולה' עד\"ו ללכת למלחמה‪ .‬חנ' חושב שסב'הות בעד‬ ‫א‪-‬שייח'‪ .‬יומיים אחר כך דיווח אמ\"ן על מה שבדיעבד יתם‪-‬ר‬ ‫נזה‪ ,‬בל' להת\"חס לחספמט'ם מד'נ\"ם וחחף'ם ש'כול'ם‬ ‫כסימן מעיד חשוב ביותר‪ :‬חיילים מצרים הצטוו לשבור את צום‬ ‫להביח להבלחה‪ ,‬וה'ח ה\"תה הולכת‪ ,‬ח'לו חשבה כך‪,‬‬ ‫חבר ה'ח מער'כה שח'נה נולה' עד\"ו ללכת למלחמה‪.‬‬ ‫הרמדאן‪.‬‬ ‫ה( בת מתוך כולת' לדעת ברים] שהם ענמם חושב'ם‬ ‫ממצאי גיחת צילום המ‪ 4-‬באוקטובר איפשרו לאמ\"ן לדווח‬ ‫ער כ' חפשרות שר מלחמה משותפת ‪ -‬מנך'ת‪-‬סוף'ת‬ ‫‪ -‬כ‪ 30-‬שעות לפני פרוץ המלחמה ‪ -‬על תגבור כוחות דרמטי‬ ‫‪ -‬ח'נה נףח'ת ל' סב'ףה‪ ,‬כ' לח חל שי' בףירכתם חת‬ ‫באיזור התעלה‪ .‬הצבא\" המצרי\"‪ ,‬קבע הדו\"ח‪ ,‬נמצא\" בהיערכות‬ ‫מנב הכוחות בס'נ'‪ ,‬שהם כול'ם' ללכת לה'לחם במנר'ם‪.‬‬ ‫חירום‪ ,‬שדוגמתה לא אותרה אף פעם בעבר\"‪ .‬מספר סוללות‬ ‫חנ\"ונח מההנחה שוה בסופו של דבף תףג'ל‪ .‬ב‪)0-‬‬ ‫הארטילריה גדל ב‪ 56-‬לעומת ממצאי גיחת הצילום הקודמת ב‪-‬‬ ‫בחודש משחרף'ם שם כבף מ'לוחים‪ .‬בנדק העלה שף‬ ‫‪ 25‬בספטמם‪ ,-‬ומספר קני הארטילריה גדל ב‪ 308-‬והגיע ל‪.1,100-‬‬ ‫הב'טחון חת הבודך לבחון בע'הףו של דבף חת ה'ףוס‪1'.‬‬ ‫היערכות יחידות הצליחה והשריון בקו הקדמי הושלמה במלואה‬ ‫או כמעט במלואה‪ ,‬וב\"חצרות\" של רוב רמפות הירי לטנקים‬ ‫גם צילומי האוויר‪ ,‬שהצביעו על עלייה דרמטית בעוצמתו‬ ‫שלאורך התעלה אותרו מחלקות טנקים‪ ,‬ריכוזי רכב קרבי משוריין‬ ‫של הצבא המצרי בקו החזית‪ ,‬לא הביאו לשינוי בהערכת אמ\"ן‬ ‫באשר למניע העומד מאחורי מהלך זה‪ .‬וכך נכתב בסעיף ‪40‬‬ ‫ורכב רב‪\".‬‬ ‫צבירת היכולת המהירה בחזית המצרית לוותה בשתי ידיעות‬ ‫‪ P'oln‬מלך יודן‬ ‫הגיע לישראל‬ ‫התרעתיות בדם‪ -‬הכוונות‬ ‫במסוקו ב‪25-‬‬ ‫ההתקפיות של מצרים‪.‬‬ ‫לבהסזפהטירמבארתכרדיאש‪-‬‬ ‫ידיעה ראשונה הגיעה‬ ‫ממקור בלתי מזוהה ב‪1-‬‬ ‫כמלל\"דה‬ ‫הממשלה‪,‬‬ ‫המקור‬ ‫באוקטובר‪.‬‬ ‫מאיר‪ ,‬כי‬ ‫מצרים‬ ‫הזהיר כי‬ ‫היחידות הסוריות()‬ ‫לפתוח‬ ‫החליטה‬ ‫שאמורות היו להיוו‬ ‫במלחמה‪ ,‬שיעדה הוא‬ ‫באימונים‪ ,‬נמצאות‬ ‫כיבוש שטחים בסיני עד‬ ‫עתה‪ ,‬מאז היומיים‬ ‫האחרונים‪ ,‬פחות ‪14‬‬ ‫מצרי המיתלה והגידי‬ ‫יותר בעמדות שלפני‬ ‫מתוך ציפייה להתערבות‬ ‫התקפה‪...‬יי‬ ‫מעצמתית‪ ,‬שתקדם‬ ‫פתרון מדיני‪ .‬המקור גם‬ ‫חוסיין וסאדאת‬ ‫מסר פרטים על צבירת‬ ‫בפגישה בארמון‬ ‫הכוחות בקו החזית‪ ,‬תוך‬ ‫קובה\"\" בקהיר לפני‬ ‫שהוא שם דגש על יחידות‬ ‫צליחה וגישור‪ ,‬אולם ציין‬ ‫פרוץ המלחמה‬ ‫כי יום ה\"ע\" טרם נקבע‪\".‬‬ ‫בלקט המודיעין‪ ,‬שהוצא כ‪ 24-‬שעות לפני פרוץ המלחמה‪ :‬למרות\"‬ ‫למחרת מסר מקור של‬ ‫שעצם מערך החירום בחזית התעלה טומן בתוכו לכאורה סימנים‬ ‫המוסד ‪ -‬כנראה‬ ‫מעידים ליוזמה התקפית‪ ,‬הרי לפי מיטב הכרתנו לא חל שום‬ ‫בתגובה לתדרוך חוזר על הידיעה שמסר יומיים קודם לכן ‪ -‬כי‪:‬‬ ‫שינוי בהערכת המצרים את יחסי הכוחות בינם לבין כוחות צה\"ל‪.‬‬ ‫אי לכך הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא‬ ‫א‪ .‬קיימת כוונה לתקוף את ישראל‪ .‬ב‪ .‬בצבא מצרים הוכרז‬ ‫מצב חירום מלא‪ .‬ג‪ .‬המבצע יתחיל כתרגיל‪ ,‬אך לפי כל הסימנים‬ ‫נמוכה\"‪\".‬‬ ‫יהפוך למתקפה\"‪\".‬‬ ‫אזהרות אלה נפלו על אוזניים ערלות‪ .‬בהיותו משוכנע כי‬ ‫מצרים ראתה את עצמה באותו שלב כבלתי מסוגלת ליזום‬ ‫‪19‬‬ ‫נוטשונ‪18‬ש‬ ‫‪361‬‬

‫למידע נוסף שישפוך אור על המהלך הסובייטי‪.‬י' על רקע‬ ‫קףיסתהקונטפניה‬ ‫התפתחויות והתבטאויות אלה מעוררת התנהגותו של ראש אמ\"ן‬ ‫בשעות שלאחר מכן תמיהה‪.‬‬ ‫בהתחשב בעובדה שהמידע המתריע שהצטבר לא הצליח להביא‬ ‫ב‪ 5-‬באוקטובר בשעה ‪ 5‬אחרי הצהריים כ(‪ 21-‬שעות לפני‬ ‫לשינוי בקונספציה הבסיסית של אמ\"ן לגבי הכוונות הערביות‪,‬‬ ‫פרוץ המלחמה( השיגה יחידת הסיגינט של אמ\"ן ידיעה ממקור‬ ‫אין זה מפתיע כי הסימנים המעידים המשמעותיים ביותר‬ ‫טוב בזו הלשון‪ :‬נודע\" לנו כי סוריה החליטה לפנות את המומחים‬ ‫שקיבלה ישראל ערב המלחמה לא נגעו למצרים או לסוריה‪ ,‬אלא‬ ‫הסובייטים‪ ,‬ומטוסים סובייטיים החלו להטיס אותם מדמשק‬ ‫לפעילות הסובייטית ‪ -‬קרי הפינוי החפוז של משפחות היועצים‬ ‫למוסקווה\"‪ .‬עוד נאמר בידיעה‪ ,‬כי ההחלטה הייתה תוצאה של‬ ‫הסובייטים ממצרים ומסוריה ופינוי יחידות הצי הסובייטי‬ ‫כוונת\" סוריה ומצרים לפתוח במלחמה נגד ישראל\"‪ .‬מפקד יחידת‬ ‫הסיגינט‪ ,‬אל\"מ יואל בן‪-‬פורת‪ ,‬צילצל בדחיפות ‪ -‬בקו בלתי‬ ‫מנמלים במצרים‪ .‬את ההחלטה לפנות את משפחות היועצים‬ ‫מאובטח ‪ -‬לרמיית מחקר והקריא לו את הידיעה מילה במילה‪.‬‬ ‫קיבל מעין ם‪-‬יה\"מ‪ ,‬לאוניך ט‪-‬ז'נייב ‪ -‬אף כי לא ם‪-‬ור אם‬ ‫במסגרת דיון חירום של הפוליטביורו ‪ -‬לאחר שנודע כי מתקפה‬ ‫במקביל הועם‪-‬ה הידיעה בטלקס למחלקת המחקר של אמ\"ן‪.‬‬ ‫סורית‪-‬מצרית מתוכננת להתחיל ב‪ 6-‬באוקטובר ב‪ 2-‬בצהריים‪.‬‬ ‫קצין המחקר התורן ביחידה‪ ,‬רס\"ן אילן תהילה‪ ,‬פעל על‪-‬פי‬ ‫החלטת הפינוי נבעה מתוך חשש לחייהם של כ‪ 7,000-‬אזרחים‬ ‫הנהלים המקובלים וכתב מייד עם קבלת הידיעה טיוטת לקט‬ ‫סובייטים ששהו בשתי מדינות העימות‪ .‬היא התקבלה חרף‬ ‫לתפוצה מיידית לצרכנים בדרג הצבאי‪ ,‬המדיני והמודיעיני‪ .‬לפני‬ ‫העובדה שהפינוי עלול היה לתת לארה\"ב ולישראל אינדיקציה‬ ‫שהפיץ את המסמך‪ ,‬התייעץ הקצין עם ראש הענף שלו‪ ,‬וזה הפנה‬ ‫ברורה לגבי הכוונות ההתקפיות של מכריס ושל סוריה‪\".‬‬ ‫אותו למפקד היחידה‪ .‬בנסיבות שעדיין לא הובהרו לגמרי‬ ‫סימנים ראשונים להכנות לקראת פינוי אזרחים סובייטים‬ ‫התעכבה בסופו של דם‪ -‬הפצת הלקט‪ ,‬והוא הגיע לצרכנים רק‬ ‫הגיעו לישראל ב‪ 4-‬באוקטובר בשעה ‪ 4‬אחרי הצהריים‪ .‬קציני‬ ‫ביום שבת לפנות בוקר‪ ,‬פחות מ‪ 10-‬שעות לפני פרוץ הקרבות‬ ‫ולאחר שאיבד את רוב ערכו נ‪.‬יתערתהה‪4‬‬ ‫המודיעין‪ ,‬שעקבו אחרי המבוכה והבלבול בקרב משפחות‬ ‫היועצים‪ ,‬למדו כי בעוד שהיועצים נצטוו‬ ‫ההחלטה לעכב את הפצת הלקט עיכבה‬ ‫קריהסתתרחהשקוהנסב‪-‬פ‪6‬ציה‬ ‫להישאר‪ ,‬בני משפחותיהם קיבלו הוראה‬ ‫בקרוב ל‪ 12-‬שעות את קריסת הקונספציה‪.‬‬ ‫‪0‬פ‪.3‬בח‪4‬או‪,‬תקלפטונמו‪-‬ב‪0‬תר‪1‬בבוששקעערוהת‪-‬‬ ‫להתרכז בשטחי כינוס בחצות‪ .‬ב‪ 10-‬בערב‬ ‫קריסה זו התרחשה בסופו של דם‪ -‬רק ב‪6-‬‬ ‫לפני פרוץ הקרבות‬ ‫באוקטום‪ -‬בשעה ‪ 4.30‬לפנות בוקר ‪ -‬פחות‬ ‫זוהתה רכבת אווירית בת ‪ 11‬מטוסי תובלה‬ ‫מתוכם) ‪ 6‬מטוסי ענק מדגם בונוטנא\"‪)\"22-‬‬ ‫מ‪-‬סו שעות לפני פרון הקרמת‪.‬‬ ‫שרשרת האירועים‪ ,‬שהובילה להבנה‬ ‫העושה את דרכה לאיזור‪ .‬דיווח כתוב ראשון‬ ‫הפתאומית כי מצריס וסוריה נמצאות על‬ ‫סף יציאה למלחמה נגד ישראל‪ ,‬החלה ‪24‬‬ ‫מאוחר‬ ‫רק כחמש שעות‬ ‫על האירוע יצא‬ ‫שעות קודם לכן‪ .‬ב‪ 4-‬באוקטובר בשעה ‪2‬‬ ‫על שני‬ ‫בבוקר דיווח אמ\"ן‬ ‫יותר‪ .‬ביום שישי‬ ‫מטוסים ראשונים שעזבו את קהיר בדרך‬ ‫למוסקווה‪ '\".‬ב‪ 10-‬בבוקר דיווח אמ\"ן כי‬ ‫הבוקר\" היו אמורים ‪ 7‬כלי שיט מתוך ‪12‬‬ ‫לפנות בוקר דיווח מקור המודיעין הטוב‬ ‫ביותר\" של המוסד לקצין המפעיל שלו‬ ‫באירופה מילת קוד שמשמעותה מלחמה‪ .‬הוא הודיע כי הוא טס‬ ‫אוניות המלחמה הסובייטיות שבנמלי‬ ‫אלכסנדריה ומרסה מטרוח לעזוב את נמליהן\"‪.‬נ'‬ ‫לאירופה כדי לפגוש את הקצין המפעיל והציע כי הגורם החשוב‬ ‫הפינוי הסובייטי זרע ‪ -‬לראשונה ‪ -‬את זרעי הספק בתקפות‬ ‫ביותר במוסד ישתתף בפגישה‪.‬‬ ‫הקונספציה‪ .‬ראש אמ\"ן הציע שלושה הסברים אפשריים למהלך‪:‬‬ ‫מייד עם הגעת ההתרעה למשרדי המוסד בארץ היא דווחה‬ ‫‪ .1‬הסובייטים יודעים שמצרים וסוריה הולכות לתקוף‬ ‫לראש המוסד‪ ,‬צבי זמיר‪.‬י' זמיר ניצל את ההזדמנות‪ ,‬כאשר ראש‬ ‫ופועלים להגנת אזרחיהם‪.‬‬ ‫אמ\"ן צילצל אליו בעניין הפינוי הסובייטי‪ ,‬כדי למסור לזעירא‬ ‫‪ .2‬מתיקווה חוששת שלשראל הולכת לתקוף‪.‬‬ ‫על המידע שקיבל זמן קצר לפני כן‪.‬‬ ‫‪ .3‬משבד פתאומי ביחסיה של מ‪-‬יה\"מ עם מצרים ועם סוריה‪.‬‬ ‫שלוש שעות לאחר קבלת ההתרעה יצא ראש המוסד לאירופה‬ ‫בדיון אצל שר הביטחון בבוקר ה‪ 5-‬באוקטובר הודה זעירא‬ ‫כדי לפגוש את המקור‪ .‬ביום שישי בערב נפגש עימו ושמע ממנו‬ ‫‪ -‬אולי לראשונה מאז החלה המתיחות ‪ -‬בכך ש\"אולי גם‬ ‫כי בשבת תפרוץ מלחמה‪ .‬הדיווח הועם‪ -‬מיידית באמצעות הטלפון‬ ‫במצרים יש משהו שאנחנו לא יודעים\" והוסיף‪ ,‬כי אף שאין הוא‬ ‫לארו‪ .‬הוא הגיע לידיעת מקבלי ההחלטות גולדה) מאיר‪ ,‬משה‬ ‫משנה את הערכתו הבסיסית‪ ,‬התרגיל\" הרוסי‪ ...‬מכניס לי ספק\"‪.‬‬ ‫דיין ודוד אלעזר( בשעה ‪ 4.30‬בבוקר יום שבת‪ ,‬פחות מ‪ 10-‬שעות‬ ‫לראש‪-‬הממשלה ולשריה אמר כמה שעות מאוחר יותר על‬ ‫לפני פרוץ המלחמה‪ ,‬והתקבל על ידם כמסמר האחרון בארון‬ ‫הפינוי הסובייטי מנמלי מצרים‪ :‬זה[]\" דם‪ -‬שלא קרה אלא פעם‬ ‫המתים של הקונספציה‪ .‬על‪-‬פי מידע נוסף‪ ,‬שהגיע ב‪ 7-‬בבוקר‬ ‫אחת‪ ,‬כאשר היה חשש שהמצרים יבצעו מה שקראו מלחמת'‬ ‫מאותו מקור‪ ,‬עמדה ההתקפה הערבית להתחיל לפני שקיעת‬ ‫שנת ההכרעה'‪ .‬זה היה בשנת ‪ - 1971‬אקט שמשמעותו הסתייגות‬ ‫החמה‪ ,‬אולם אותו מקור ציין‪ ,‬כי ניתן אולי למונעה באמצעות‬ ‫ם‪-‬יה\"מ מהתקפה מצרית\"‪ .‬נראה כי לאור חששות אלה ציין‬ ‫אזהרה פומבית למצרים‪ ,‬שישראל יודעת על התוכנית ומוכנה‬ ‫זעירא בכמה הזדמנויות בדיוני יום שישי בבוקר‪ ,‬כי הוא מצפה‬

‫ך‬ ‫חרף שפע המידע ההתרעתי הזמין שסתר אותה‪.‬‬ ‫להתמודד התיא‪'6.‬‬ ‫אחדות מהתשוטות רחבות היקף יותר מאחרות‪ .‬מיכאל הנדל‪,‬‬ ‫הידיעה הצליחה לנתץ גם את הדבקות הקונספטואלית של‬ ‫למשל‪ ,‬זיהה שלושה מחסומי\" רעש\"‪ ,‬ששיבשו את האותות שזרמו‬ ‫אמ\"ן‪ .‬בבוקר ה‪ 6-‬באוקטום‪ -‬הוציא הארגון לקט שעסק בפינוי‬ ‫הסובייטי מסוריה וממצרים‪ .‬לראשונה קבע אמ\"ן כי פינוי\" זה‬ ‫לישראל ערב המלחמה‪:‬‬ ‫מחסום ראשון נוצר על‪-‬ידי מקורות אחרים של איום כמו‬ ‫עשוי להתקשר בהכנות הערבים למלחמה\"‪\"'.‬‬ ‫גם על‪-‬ידי השקט היחסי של המערכת בתחילת שנות ה‪- 70-‬‬ ‫מ‪-‬אש ום‪-‬אשונה בשל הדטנט ההפשרה() בין המעצמות‪ .‬המחסום‬ ‫הששע ו\"‪/‬ו~א\"ע'נ'‪:‬ושך) היה הףה?‬ ‫הזה חידד את חושי הקורבן לעם‪ -‬גורמי איום בלתי רלוונטיים‬ ‫והרדימו מול אותות מתריעים‪ ,‬שלא עלו בקנה אחד עם התנהגות‬ ‫יחסית להפתעות אסטרטגיות בסדר גודל דומה לזה של יום‬ ‫המערכת הבינלאומית‪.‬‬ ‫הכיפורים ‪ -‬בראש ובראשונה המתקפה היפנית על הצי‬ ‫מחסום שני נוצר על‪-‬ידי מאמצי ההסתרה וההונאה של‬ ‫האמריקני בפרל הרבור (‪ 7‬בדצמם‪ )1941 -‬ו\"ברב)יוסה\"‪ ,‬מתקפת‬ ‫מצרים ושל סוריה והטעה את הקורבן ביחס לכוונותיהן‬ ‫הפתע הגרמנית על ם‪-‬יה\"מ (‪ 22‬ביוני ‪ - )1941‬כמות הספרות‬ ‫המחקרית על הפתעת יום הכיפורים היא קטנה‪ .‬אמ\"ן‪ ,‬הגוף‬ ‫האמיתיות‪.‬‬ ‫המחסום האחרון היה הרעש שנוצר בצורה בלתי מכוונת‬ ‫העיקרי שאחראי לכישלון‪ ,‬מעולם לא חקר את עצמו‪ ,‬וככל הידוע‬ ‫על‪-‬ידי הקורבן עצמו‪ ,‬ואשר הסיטו עוד יותר מתפיסה נכונה של‬ ‫גס המוסד לא בדק לעומק את אחריותו לפרשה‪ .‬ועדת אגרנט‪,‬‬ ‫המציאות המאיימת‪ .‬האינטראקציה בין שלושת המחסומים‬ ‫הגוף היחיד שחקר באופן פורמלי היבטים מסוימים של המלחמה‬ ‫האלה הובילה את הנדל למסקנה הפסימית כי רק\" לעיתים‬ ‫ואת מכלול הכשל המודיעיני‪ ,‬מונתה לתפקיד בלחץ ציבורי‪ ,‬פעלה‬ ‫תחת לחץ זמן ובמשאבים מוגבלים‪ ,‬ולא הגיעה אל כל החומר‬ ‫נדירות ניתן למנוע הפתעה\"‪.‬ו'‬ ‫מחקרים אחוים התמקדו במה‬ ‫הפהסהיובניאתהוההאמקצרטייבתית‪- -‬‬ ‫למשל‪ ),‬התרעת המלך חוסיין( ואל כל‬ ‫שהנדל כינה המחסום\" השלישי\"‪.‬‬ ‫ומהלכי ההסתרה הסוריים‬ ‫העדים הרלוונטיים למיצוי מחקרי מלא‬ ‫אם‪-‬הם בן‪-‬צבי השווה בין הפתעת יום‬ ‫תרמו משמעות‪,‬ת להשגת‬ ‫של הפרשה‪ .‬גם אין זה מן הנמנע כי בלחץ‬ ‫הכיפורים למתקפות פתע אחרות והגיע‬ ‫חלק גדול‬ ‫אבל‬ ‫המיהעיפלתועתה‪.‬ם‬ ‫האירועים נמנעה הוועדה מלהגיע‬ ‫למסקנה כי שורש הבעיה ב‪ 1973-‬היה‬ ‫מהאמונה‬ ‫נבע‬ ‫למסקנות נחרצות יותר באשר‬ ‫נעוץ בנטייה הישראלית לתת עדיפות‬ ‫הישראלית העקשנית‬ ‫להנחות אסטרטגיות שמלחמה)‬ ‫בתקפות הקונספציה‬ ‫לאחריותם האישית של חלק‬ ‫מסוכנת מדי לערבים( על פני מידע‬ ‫מהאחראים לכישלון‪ .‬ספרי הזיכרונות‬ ‫שימה הטקטית שהצביע) על הכנות‬ ‫המעטים שפורסמו על הפרשה נוטים‬ ‫ממשיות למלחמה(‪.‬‬ ‫להציג אותה מנקודת הראות לעיתים)‬ ‫אבי שליים הסביר את הכישלון‬ ‫המשוחדת מאוד( של הכותב‪ ,‬ואף כי הס‬ ‫הישראלי בהימצאותם של כמה חסמים‬ ‫שופכים אור על אירועים מסוימים‪ ,‬הס‬ ‫פסיכולוגיים וארגוניים‪ ,‬שאותם זיהה‬ ‫אינם מספקים את הבסיס המוצק‬ ‫למחקר כולל ומוסמך של האירוע‪.‬‬ ‫בסביבה הפוליטית של ישראל כמו גם‬ ‫בשל קשיים אלה ערכם של‬ ‫במערכות המודיעין והצבא‪.‬‬ ‫ההסם‪-‬ים שיובאו להלן הוא מוגבל בלבד‪ .‬הם מקובצים לארבע‬ ‫קטיגוריות‪ :‬הסם‪-‬ים כלליים ‪ -‬בעיקר משנות ה‪ - 70-‬המנסים‬ ‫ג'ניס גרוס סטיין הצביעה על מרכיבים של חשיבת\" יחד\"‬ ‫בתהליכי ההערכה וקבלת ההחלטות במערכת המודיעינית‬ ‫להסביר את הכישלון תוך שימוש במידע המוגבל שעמד לרשות‬ ‫ובמערכת הביטחון כעל הסבר מרכזי לכשל הגדול‪\".‬‬ ‫החוקרים באותה עתן הסם‪-‬ים המתמקדים בתוכניות ההונאה‬ ‫הערביות‪ ,‬ההסם‪-‬ים שהציעה ועדת אגרנט והסם‪-‬ים המתמקדים‬ ‫חוקרים אחרים‪ ,‬שיש להם ניסיון בקהילת המודיעין‬ ‫הישראלית‪ ,‬הציגו הסם‪-‬ים הקשורים בצורה הדוקה יותר לעבודת‬ ‫בצורת תפקודו של ראש אמ\"ן‪ ,‬אלי זעירא‪ ,‬ערב המלחמה‪.‬‬ ‫אמ\"ן מאשר לתיאוריות כלליות של הפתעה‪.‬‬ ‫הטו‪.‬ףיח ל‪.‬ננייח‬ ‫אלוף הראבן השווה בין הכשל של ‪ 1973‬ל\"עסק ביש\" מ‪-‬‬ ‫‪ 1954‬והסיק כי ליקויים בסיסיים בתוך אמ\"ן ובמערך היחסים‬ ‫בין הארגון לבין צרכניו אחראים במידה רבה לבעיה‪.‬ן'‬ ‫צבי לניר מיקד את מחקרו בהבחנה בין הפתעה בסיסית‬ ‫רוב תלמידי הכשל המודיעיני של ‪ 1973‬קיבלו את מסקנתה של‬ ‫להפתעה מצבית‪ .‬מסקנתו העיקרית‪ :‬ההפתעה הבסיסית של יום‬ ‫ועדת אם‪-‬נט‪ ,‬ולפיה מקור הבעיה היה דבקותם של גורמי המודיעין‬ ‫הכיפורים הייתה לא רק תוצר של תפיסה ישראלית בלתי נכונה‬ ‫ושל מקבלי ההחלטות בדרג הצבאי והמדיני בקונספציה‪ ,‬שהייתה‬ ‫ביחס לכוונות וליכולת של הערבים‪ ,‬אלא גם תוצר של הערכה‬ ‫נכונה לזמנה‪ ,‬אך ערב המלחמה כבר אבד עליה כלח‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫מוטעית ביחס לעוצמה הישראלית‪ .‬ערב המלחמה העריכה הצמרת‬ ‫השאלה העיקרית שעימה התמודדו רובם הייתה מה ום לצמרת‬ ‫הביטחונית הישראלית הערכת יתר את עוצמתה הצבאית של‬ ‫הביטחונית של ישראל לדבוק בצורה כה אדוקה בקונספציה‬ ‫‪,1‬‬ ‫שש~נ~ך‪112‬ש ‪361‬‬

‫הלומדים בקורסים לפעילות אימונים‪ ,‬לאחר שיסיימו את‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫השתתפותם בתרגיל‪,‬‬ ‫גורם אחר איתר ראש יחידת הסיגינט של אמ\"ן בזמן‬ ‫המלחמה‪ ,‬יואל בן‪-‬פורת‪ .‬הוא טוען כי לעיוורון המחקרי ערב‬ ‫* הפצת מידע על הרשמה של קצינים ושל חיילים לעלייה‬ ‫לרגל למכה בסוף אוקטוברן‬ ‫המלחמה אחראים במידה מכרעת היומרה והשחצנות של קציני‬ ‫* יצירת אווירה של עסקים\" כרגיל\" בקו המגע עם כוחות‬ ‫מודיעין ‪ -‬בעיקר באגף המחקר ‪ -‬אשר האמינו כי הם יכולים‬ ‫ל\"הצ‪'4.‬‬ ‫להבין בצורה נכונה את מערך השיקולים המורכב של מנהיגים‬ ‫הונאה מוצלחת נתפרת בהתאם לקונספציה הדומיננטית אך)‬ ‫ערבים דוגמת סאדאת ואסד‪\".‬‬ ‫המוטעית( של היריב‪ .‬כפי שכבר ראינו‪ ,‬ערב סיום ההכנות‬ ‫בהתחשב בעומקו של הכישלון המודיעיני ביום הכיפורים‬ ‫האופרטיביות המצריות חזה אמ\"ן כי פעולות אלה יתבצעו‪ ,‬אך‬ ‫הרי אף אחד מההסברים שהוצעו עד כה אינו סותר או שולל את‬ ‫במסגרת של תרגיל‪.‬י' בצורה דומה העריך ראש מחלקת המחקר‬ ‫האחר‪ .‬נהפוך הוא‪ .‬במידה רבה הם משלימים זה את זה‪ .‬חולשתם‪,‬‬ ‫באמ\"ן באוזני גולדה מאיר ב‪ 3-‬באוקטובר‪ :‬ישנם\" דברים‬ ‫עם זאת‪ ,‬נעוצה בעיקר בכך שהבסיס האמפירי שלהם חלש יחסית‪.‬‬ ‫שמראים שזה תרגיל‪ .‬יש ידיעות ודאיות על תרגיל‪ .‬דוגמא אחת‪:‬‬ ‫עכשיו חודש רמדאן אצלם‪ .‬בדקנו אם היו תרגילים גדולים‬ ‫הונחה‬ ‫ם‪-‬מדאן‪ .‬מסתם‪ -‬שהיה תרגיל כזה לפני שנתיים‪ .‬נוסף לזה שר‬ ‫המלחמה הוציא הוראה פנימית‪,‬‬ ‫לא ברור אם ראש אמ\"ן אחראי‬ ‫מוגדרת כ\"ניסיון מכווןהונאה‬ ‫שקצינים שרוצים לנסוע למכה‪,‬‬ ‫אי זשיאתת‪.‬לתמרכלבותמקעובםו‪,‬דאהישקיולותוקלת‬ ‫יוכלו לעשות זאת בחלק השלישי‬ ‫מצד מבצע ההונאה לטפלל (‪10‬‬ ‫הדומיננטית‪ ,‬ביטחונו העצמי‬ ‫‪ (manipulate‬את תפיסותיהם‬ ‫של חודש רמדאן‪'\"...‬י‬ ‫ונטייתו ל\"פסקנות של מפקד‪,‬‬ ‫ראש אמ\"ן אמר לוועדת אגרנט‬ ‫של קורבנות ההונאה במגמה‬ ‫לאחר המלחמה‪ :‬לי\" לא הייתה‬ ‫שנבעה מביטחון עצמי רב‬ ‫חד‪-‬צדדי‬ ‫לקראת המלחמה שום ידיעה‬ ‫הלא וקהחמררישנונןכומוינבעועעלנתדיינעלנוכיושתניומוםתשדילםעעאציןשמעולבלומפאודביחסנקרקינה\"הם‬ ‫ביתרון‬ ‫לזכות‬ ‫שיכולתי להציג אותה כיאווידנס'‪.‬‬ ‫עליהם\"‪.‬ו! מתכנני המלחמה‬ ‫יכולתי להציג את הידיעות כידיעות‬ ‫שמסתדרות כתרגיל‪ .‬יכולתי להביא‬ ‫המצרים‪ ,‬שהיו מורעים היטב‬ ‫הוכחות על תאריך גמר התרגיל ועל‬ ‫סדרי פיזור המילואים ועל סידור‬ ‫לצורך בהונאת ישראל כדי‬ ‫שליחת הקצינים למכה\"‪ .‬בדיעבד‬ ‫להשיג הפתעה אסטרטגית‪,‬‬ ‫נאלץ זעירא לתת קרדיט למידור‬ ‫המצרי הקפדני‪ :‬אילו\" נשיא מצרים‬ ‫הדוקטרינה‬ ‫התבססו על‬ ‫הסובייטית‪ ,‬הגורסת כי הדרך‬ ‫הטובה ביותר להסתיר הכנות‬ ‫למלחמה היא‬ ‫ממשיות‬ ‫באמצעות הסוואתן כתרגיל‪.‬‬ ‫והפיקוד העליון לא היו מגלגלים‬ ‫אחד עם עמדתו‬ ‫האמצעי העיקרי שננקט להשגת‬ ‫את הדתיים בצורה שאף אחד בצבא‬ ‫יעד זה היה מידור חמור‪:‬‬ ‫או כמעט אף אחד בצבא המצרי לא‬ ‫העובדה כי ההכנות לתרגיל‬ ‫ידע אם זה תרגיל או מלחמה‪ ,‬אז היינו יודעים\"‪'.‬י‬ ‫תחריר\" ‪ \"41‬הן למעשה הכנות למלחמה הייתה ידועה רק למספר‬ ‫ההונאה המצרית ‪ -‬הפסיבית והאקטיבית ‪ -‬ומהלכי‬ ‫קטן מאוד של שותפי סוד‪ .‬למפקדיהן של שתי הארמיות בקו‬ ‫ההסתרה הסוריים תרמו משמעותית להשגת ההפתעה‪ .‬אבל חלק‬ ‫החזית נודע על הכוונה לצאת למלחמה רק ב‪ 1-‬באוקטום‪.-‬‬ ‫גדול מיעילותם נבע מהאמונה הישראלית העקשנית בתקפות‬ ‫למפקדי הדיוויזיות נודע הדם‪ -‬ב‪ 3-‬באוקטום‪ ,-‬ולמפקדי החטיבות‬ ‫הקונספציה‪ .‬לכן השאלות היותר מעניינות הן‪ :‬מה הפך את‬ ‫‪ -‬ב‪ 4-‬באוקטום‪ .-‬למפקדי המחלקות נודע על הכוונה לצאת‬ ‫הקונספציה לכל כך עמידה‪ ,‬ומה היו השפעותיה על מהלכי ישראל‬ ‫למלחמה רק ‪ 6‬שעות לפני שעת ה‪\"-‬ש\"‪ .‬רמה גבוהה של מידור‬ ‫ערב המלחמה!‬ ‫ושמרה גם בצבא ירוסה‪!1.‬‬ ‫הסבףי ועדתחגףנט‬ ‫נוסף על כך ננקטו במצרים מהלכי הונאה אקטיביים‪ ,‬שנועדו‬ ‫לשכנע את ישראל כי מטרת ההכנות הצבאיות היא תרגיל‪.‬‬ ‫מהלכים אלה כללו‪:‬‬ ‫בש‪-‬ל‪7‬פנ****יבבהבאהויחהוויצצקמצרואלטעאתותחתבממרהההס‪,‬חוופפברדקרותאוושדורםתבתה‪,‬דקהשדמותלהשרשלגיתפללשיי‪,‬רלהגחןיילרדיוימתחדגזיאורןהוסצכבובמ‪-‬אוש‪9‬עלחדרחוזלורבפראותיקלמחיטפולתעויםא‪-‬ליהוםמתלקבשצחיגשנמירנהןההםמובשעשזורמו‪-‬כמהאגעאהןתוו‪,‬קחןרמהיתלשצליימולייתנןימטהדםהלכהג‪-‬עאנןזמחעיבישלמקמיושרםןמ‪.‬תרליאנויוההבענהמפוםיתלממאקפתכיוומלדרלשש\"יוהיןהעהע‪,‬תלצםבגומפדחולרודיבבןסהךליבהציאויעווןממלתרנסתהנלבורהגעפכרותפותרעננררהיהעבשמואיינםםתהת‬

‫וההרףממטכטומכנכל\"\"בלםר‬ ‫הדיונים בתוך הארגון‪ ,‬או הצגה של מספר עמדות‪ ,‬המשקפות‬ ‫נכונה של כוונות מצרים וסוריה היה הקונספציה‪ .‬הוועדה סיכמה‬ ‫את חילוקי הדעות בין המעריכים‪ .‬כפי שנודע לאחר המלחמה‪,‬‬ ‫את הנושא באומרה‪:‬‬ ‫קציני המחקר באמ\"ן לא דים‪-‬ו בקול אחד‪ ,‬ואחדים מהם העריכו‬ ‫רי ההכנות הערביות הן למלחמה‪ .‬אבל מכיוון שלפי מתכונת‬ ‫(‪ )1‬ה'‪3‬פ‪3‬נוטה כדבמקוף[] שחודות'ה דובר שם הפכה‬ ‫העבודה של אמ\"ן הוצגה בפני הצרכנים עמדת\" מחקר\" אחת‪,‬‬ ‫לה'ות מסקנה פבועה מףחש של חמ\"ן‬ ‫ישבתי\" ע‪4‬כ עד ‪ 9‬בערג‬ ‫בחנופרשיתל‪-‬משח'ל‬ ‫תערכת סכנת ף‪,‬מלחמה‪ .‬נ() כמו בתופת‬ ‫וכל המטה הכללי היה‬ ‫במשרדיו עד ‪ 7‬לערך‪.‬‬ ‫‪ ,1973‬כך גם בחודש ספטמבר חחר') הפרת ‪13‬‬ ‫יכולת לעשות הכול‪ .‬אני‬ ‫המטוסים הסור\"םן ובימים הבריטיים ‪ -‬וזה העיקף ‪-‬‬ ‫הולך הביתה ב‪ 9-‬וחושב‬ ‫של השבוע ההחש\"בחורוטובף ועד ףומ'ש' בו~‪ Tal‬בכלל‪:‬‬ ‫לתומק שכל אשר צריך‬ ‫ש'מש מספנתו הנ\"ל של חמק סוד' מוסד של הערכתו‪,‬‬ ‫היה להיעשות לפי‬ ‫חותה ב'טח בהודמנו'ות שונות בפנ'ך‪,‬גוחמ'ם ם\"חב‪3‬ה‬ ‫איני~ יודע אותו זמן‬ ‫והחזףח\"ם הגר'‪,‬נ'ם במד'נה‪ ,‬כ' החפשףות‪ ,‬ם'ף‪3‬מש‬ ‫שלפני ארבע שעות‬ ‫וסור'ה עומדות לפתוח בעת ובעונה חחת במרחמה‬ ‫בקומה מעליי הונח‬ ‫כוללת נגד שףחל' בשוגי החרתות‪ ,‬הנה נגדר סב'חות‬ ‫מידע על מלחמה‪\"...‬‬ ‫נמונה‪ ,‬דבף חשף כמוהו כהערכה שסכנה כנחת כמעט‬ ‫ל ק‪- (37‬‬ ‫וח'נה פ\"מת‪ .‬ן‪ (3‬הספר שעלה בר'בו של החש חמל‬ ‫רנ‪-‬אלוך דוד אלעזר‬ ‫ב'ום ‪ 5‬בחופטובף עקב ה'ד'עות שהג'עו על הפ'נו' הבהול‬ ‫שר משפחות המומח'ם הסוב\"ט'ם מסוף'ה ם'ף‪3‬מו לח‬ ‫לא היו אלה מודעים לוויכוחים הפנימיים בתוך הארגון ונטו‬ ‫ה'ה בו כד' רעקוף ח) משורש'ה חת השפעתה המכחעת‬ ‫להאמין אמינת שווא‪ ,‬כי בל חוקרי אמ\"ן שותפים לקונספציה‪.‬ו'‬ ‫הגורם השלישי שתרם ל ןע'מידות הקונספציה מול זרם המידע‬ ‫של ה'‪3‬פ‪3‬נוקה על ההעףכה ריימורה‪!.‬י‬ ‫שמתר ארתה היה המונופו ןל של מחןלקת המחקר ש יל א ‪,‬מ‪\",‬ן בתחום‬ ‫המחקר המודיעיני‪ .‬בתוך אמ\"ן ניתנה עדיפות למחלקה בתפוצת‬ ‫אולם כפי שחם‪-‬י הוועדה עצמם הבינו‪ ,‬הקונספציה הייתה‬ ‫חומר מסווג‪ ,‬והערכותיה נחשבו בין) השאר בשל כך( עדיפות על‬ ‫גורס מרכזי ‪ -‬אבל לא בלעדי ‪ -‬לכישלון‪ .‬שלושה גורמים נוספים‬ ‫פני אלה של כלבררתי המחקר האלטרנטיביים ‪ -‬ט‪-‬אש ום‪-‬אשונה‬ ‫שעליהם הצביעו חברו כדי להסביר מדוע היה כל כך קשה‬ ‫גופי המודיעין של חיל האוויר ושל חיל הים וגופי המודיעין‬ ‫בפיקודים השונים‪ .‬כתוצאה מכך היה כל הפיקוד הבכיר של‬ ‫להתנתק ממנה‪.‬‬ ‫ציןהיילתלרי בצורה כמעט מלאה בהערכותיה של מחלקת המחקר‬ ‫גורס ראשון היה ביטחון היתר ביכולת צה\"ל להביס את‬ ‫הצבאות היריבים גם ללא התרעה אסטרטגית‪ .‬ביטויים לכך ניתן‬ ‫של המודיעין‪.‬‬ ‫היה למצוא בדרג הצבאי והאזרחי כאחד‪ ,‬אולם השפעתו הייתה‬ ‫בתוך קהילת המודיעין היה לאמ\"ן מונופול מלא על הערכות‬ ‫הרסנית במיוחד בדרג המודיעיני‪ .‬ראש אמ\"ן‪ ,‬אלוף זעירא‪ ,‬נתן‬ ‫המודיעין‪ ,‬שכן למשרד החוץ ולמוסד לא היו גופי מחקר‪ .‬ולבסוף‪,‬‬ ‫לביטחון העצמי המופרז הזה ביטוי ם‪-‬ור כאשר הסביר לחם‪-‬י‬ ‫מקבלי ההחלטות אומנם יכלו לגבש לעצמם הערכות‬ ‫אלטרנטיביות ‪ -‬בעיקר בתחומים פוליטיים ‪ -‬אולם גם הס‬ ‫הוועדה מדוע מנע את הפצתה של ההתרעה שהגיעה ביום שישי‬ ‫היו תלויים במומחיות ובידע שנצם‪-‬ו במשך שנים אך ורק באמ\"ן‪,‬‬ ‫אחרי הצהריים‪ ,‬ואשר הסבירה את הפינוי הסובייטי בהחלטה‬ ‫ערבית לצאת למלחמה‪:‬‬ ‫ל\" תח‪3‬מ' רנכו[ ב‪ 11-‬בתלה להזע'ק חת‬ ‫גוג'ד‪ :‬ש' ד'עה' כזחת ולהוסיף לו חת מה שכתבו חחף‬ ‫ף\"ךמהש‪7.‬כ רח הכי מהש‪,‬עם'שטענות‪,‬וגםחנחנוחושבים‬ ‫לנכנף שבחותו ומן חג' ודע'‬ ‫ך'ף‪3‬ו‬ ‫עומדים‬ ‫במגב כוננות הכ' גבוה‪ ...‬וכולנו‬ ‫תה\"ל‬ ‫דבף‪.‬‬ ‫חותו‬ ‫שכר‬ ‫ודע'‬ ‫של‬ ‫גם ההףגשה‬ ‫ה\"תה‬ ‫כך‬ ‫עהםףמעטבכ‪\"3‬לח‪,‬החנ'עלמניהחה‪,‬דוגק‪.‬ם‬ ‫ל'לה‪ .‬זה רח‬ ‫בחותו‬ ‫שד'‬ ‫הג'ל‪,‬‬ ‫‪t‬הו‪ou‬ההשנמוטלכם\"לנסה'עוההרוביחתהה‪,‬חיותםזכהי‪,‬פוחנף'‬ ‫אן~\" ‪ofthe‬‬ ‫מגיח‬ ‫ךנ('‪ 7‬להזעיפ‬ ‫שההחומף‪ :‬בסדר‪ ,‬חבל הף'לגוףוד'שיש‪ ...‬בני פלדםחויק‬ ‫חת כל הט\"סים בבסיסים‪ ,‬לחקה חלוף) חופ'( ש‪'...‬‬ ‫עומד'ם עם עב‪3‬וור על ךו';רקי בסדר‪'.‬נ‬ ‫גורם הרסני שני היה מתכונת העבודה של אמ\"ן‪ ,‬שגרמה‬ ‫לצרכנים להבין בצורה לאנכונה את טבען האמיתי שלהערכותיו‪.‬‬ ‫יש שתי מתכונות עיקריות להצגתה של הערכת מודיעין בפני‬ ‫צרכנים‪ :‬הצגת עמדה דומיננטית אחת‪ ,‬כפי שגובשה במהלך‬ ‫י‪13‬ף‬ ‫שששנושששש‬ ‫‪361‬‬

‫מערכות אלה‪ ,‬נאמר כי הן הופעלו‪.‬‬ ‫במיוחד בנושאים צבאיים‪ .‬כתוצאה מכך לא היו ערב המלחמה‬ ‫אין הרבה פרטים על הדינמיקה בתוך מחלקת המחקר של‬ ‫במערכת הביטחון הישראלית כל ארגון או אדם בודד שיכולים‬ ‫אמ\"ן שמנעה השמעת דעות שסתרו את הקונספציה‪ .‬העובדה‬ ‫שבוויכוח שקדם לכוננות כחול\" לבן\" אפריל) ‪ )1973‬צדקו זעירא‪,‬‬ ‫היו לקרוא תגר על הערכות אמ\"ן‪.‬ן'‬ ‫שלו ובמיוחד רע\"ן מצרים‪ ,‬סא\"ל יונה בגדמן‪ ,‬ומלחמה לא פרצה‪,‬‬ ‫ממכלול גורמים זה עולה תמונה של הסם‪ -‬מוצק‪ ,‬המגובה‬ ‫ודאי שלא עודדה פתיחת ויכוח נוסף‪ ,‬כאשר ענני המלחמה‬ ‫בחומר עובדתי טוב‪ .‬אולם נראה כי מסיבות שונות נמנעה ועדת‬ ‫התקדרו שוב פחות מחצי שנה אחר‬ ‫אגרנט מלהתמקד בהיבט אחד של מעשה התשבץ שאותו ניסתה‬ ‫כך‪ .‬הנזיפות שלהן זכו רע\"נים‬ ‫דוגמת אבי יערי וזוסיה קניאז'ר‪,‬‬ ‫כשיטב מן החלטת‬ ‫כאשר הפיצו ביהמתם ידיעות‬ ‫זעירא שלא‬ ‫התרעתיות חשובות לגורמים‬ ‫להשתמש במקורות‬ ‫במערכת ובצבא‪ ,‬לא עודדו אף הן‬ ‫לבין הרושם שעצר‬ ‫גיבוש אופוזיציה של ממש לתיזה‬ ‫אצל הממונים עליו‬ ‫המרכזית בארגון‪ .‬מעם‪ -‬לכך נראה‬ ‫גי אשה בהם שימוש‬ ‫כי אווירה זו ותרבות העבודה‬ ‫היה אפקט קטלני ש‬ ‫באמ\"ן הקשו על כמה משוללי‬ ‫הערכותיהם של דיין‬ ‫הקונספציה להביע את דעתם‬ ‫מויכוחים פנימיים‪ ,‬וודאי שלדעתם‬ ‫ושל אלעזר באשר‬ ‫לא ניתן ביטוי בהיר ום‪-‬ור בפרסומים‬ ‫להסתברות שתפרוץ‬ ‫ובדיונים מחוץ לאמ\"ן‪.‬‬ ‫מלחמה‬ ‫לא ברור אם ראש אמ\"ן‬ ‫אחראי אישית לתרבות עבודה‬ ‫הרמטכ\"ל‬ ‫קלוקלת זאת‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אישיותו‬ ‫ראש) אמ\"ן (‪- )'73‬‬ ‫הדומיננטית‪ ,‬ביטחונו העצמי‬ ‫ונטייתו ל\"פסקנות של מפקד‪,‬‬ ‫אלוף זעירא‬ ‫שנבעה מביטחון עצמי רב ומנכונות‬ ‫לשים עצמו פוסק אחרון בענייני מודיעין במדינה\"ו' הקרינו על‬ ‫לפתור‪ .‬הכוונה היא לפעולות שונות שביצע ראש אמ\"ן בימים‬ ‫נכונותם של אחרים להשמיע דעות שלא עלו בקנה אחד עם‬ ‫שלפני המלחמה‪ ,‬ואשר חיזקו את נטיית מקבלי ההחלטות לתפוס‬ ‫עמדתו‪.‬מ מציאות זאת בשילוב עם שיטת עבודה‪ ,‬שהציגה בפני‬ ‫בצורה מעוותת את המצב ‪ -‬דווקא כאשר עיוותי תפיסה כאלה‬ ‫המחליטים עמדת\" מחקר\" יחידה‪ ,‬הביאו לכך שהצרכנים‬ ‫התרשמו כי באמ\"ן קיים קונסנזוס‪ ,‬בעוד שבפועל הס קיבלו‬ ‫הפכו למסוכנים ביותר‪.‬‬ ‫הערכה ששיקפה את עמדותיהם של ראש אם ן‪ \",‬של רמ ח\" המחקר‬ ‫לכל‪ /77/9‬ס‪%‬ן'ש' של ןדף'‪,(1‬‬ ‫ושל רע\"ן מצרים‪ ,‬אך לא בהכרח את דעת האחרים‪.‬‬ ‫תרומתו האישית של זעירא לעיכוב הפצתן של ידיעות‬ ‫המונופול שהיה לאמ\"ן ב‪ 1973-‬על מחקר מודיעיני וההערכה‬ ‫הרבה שרחש דרג מקבלי ההחלטות לצמרת אמ\"ן ולהערכותיה‬ ‫התרעתיות מיורה יותר‪ .‬כזכור‪ ,‬היו שלושה מקרים כאלה‪:‬‬ ‫הראשון הוא אי‪-‬דיווח במועד על הידיעה שהתריעה כי‬ ‫יצרו בתחילת אוקטובר ‪ 1973‬סביבת קבלת החלטות‪ ,‬שבה ניתן‬ ‫התרגיל המצרי יהפוך למלחמה ב‪ 1-‬באוקטום‪ .-‬זעירא מסר עליה‬ ‫לראש אמ\"ן מעמד מכריע בקביעת תוצאותיהם של דיונים‬ ‫לרמטכ\"ל רק בבוקר אותו מועד‪ ,‬תוך שהוסיף כי הציל לו בכך‬ ‫צבאיים ואזרחיים‪ .‬כפי שהתברר בשנים האחרונות‪ ,‬מעמדו‬ ‫את שנת הלילה‪.‬‬ ‫המקרה השני מתייחס לידיעה שהגיעה לראש המוסד ב‪2-‬‬ ‫המיוחד של זעירא יחד עם אמונתו העיקשת בתקפות הקונספציה‬ ‫אחרי חצות של ה‪ 4-‬באוקטום‪ .-‬זמיר מסר בשיחת טלפון לראש‬ ‫אמ\"ן על הידיעה‪ ,‬תוך שהגדיר אותה כ\"התרעת מלחמה\"‪ .‬הגם‬ ‫תרמו לשחיקה משמעותית בערך ההתרעות שנכנסו למערכת‪.‬‬ ‫שוועדת אגרנט הטיחה ביקורת ט‪-‬אש המוסד על שלא וידא כי‬ ‫הדם‪ -‬בא לידי ביטוי בשלושה תחומים‪:‬‬ ‫ראש‪-‬הממשלה קיבלה את ההתרעה‪ ,‬נראה כי תפקידו של זעירא‬ ‫בפרשה זו היה חמור לא פחות‪ .‬בניגוד לזמיר שיצא) לאירופה‬ ‫* אווירה בתוך אמ\"ן שהקשתה על קצינים להשמיע דעה‬ ‫לפגוש את המקור( נכח זעירא בשלוש ישיבות שדנו במצב באותו‬ ‫יום שישי‪ .‬אף כי לפחות בהזדמנות אחת ציין כי זמיר נסע לחו\"ל‬ ‫הנוגדת את זו המקובלת‪.‬‬ ‫*‬ ‫בדחיפות בקשר\" להתרעה אסטרטגית\"‪ ,‬אין כל אינדיקציה לכך‬ ‫ידיעות שסתרו את הקונספציה ‪ -‬עוכבה הפצתן לצרכנים‬ ‫*‬ ‫שמחוץ לאמ\"ן‪.‬‬ ‫הימנעות ‪ -‬לפחות עד יממה לפני המלחמה ‪ -‬מלהפעיל‬ ‫אמצעי איסוף מיוחדים‪ ,‬שיכולים היו להניב התרעות‬ ‫איכותיות‪ .‬לממונים‪ ,‬שבדקו את הסטטוס המבצעי של‬

‫להשתמש כדי לבחון אפשרות של מלחמה‪ .‬ראש מחלקת האיסוף‬ ‫שהבהיר לצרכנים את אופי ההתרעה ואת מקורה‪ .‬מאיר‪ ,‬דיין‬ ‫של אמ\"ן ב‪ ,1973-‬אל\"מ מנחם דיגלי‪ ,‬אמר דם‪-‬ים דומים‪ .‬הוא‬ ‫ואלעזר הכירו את המקור‪ .‬הם קראו את הידיעות שסיפק במקורן‬ ‫ביקש מזעירא במספר הזדמנויות לאחר ה‪ 1-‬באוקטובר להפעיל‬ ‫הגולמי‪ ,‬ידעו כי הוא נחשב לפנינת הכתר של המוסד‪ ,‬וגם ידעו‬ ‫אמצעים אלה‪ .‬הבקשות נדחו‪ ,‬בו‪ 5-‬באוקטום‪ -‬בשעה ‪ 5‬אחרי‬ ‫כי הוא האחראי למידע שעל בסיסו נבנתה הקונספציה‪ .‬סביר על‬ ‫כן להניח‪ ,‬כי אילו היה זעירא מבהיר להם כי מקור זה העביר‬ ‫הצהריים הס עדיין לא הופעלו‪\".‬‬ ‫התרעת מלחמה כמה שעות קודם לכן‪ ,‬התרעה כזאת הייתה‬ ‫לשילוב בין החלטת זעירא שלא להשתמש במקיריה לבין‬ ‫הרושם שנוצר אצל הממונים עליו כי נעשה בהם שימוש היה‬ ‫נלקחת בצורה רצינית הרבה יותר‪\".‬‬ ‫אפקט קטלני על הערכותיהם של דיין ושל אלעזר באשר‬ ‫ולבסוף‪ ,‬העובדה שהרמטכ\"ל לא היה מודע במשך שעות‬ ‫להסתברות שתפרוץ מלחמה‪ .‬אמונתו של דיין בתקפות‬ ‫קריטיות למידע שהסביר את הפינוי הסובייטי הבהול בכוונתן‬ ‫הקונספציה עלתה ‪ -‬כפי שהסיקה ועדת אגרנט ‪ -‬לאחר שראש‬ ‫של מצרים ושל סוריה לצאת למלחמה עיכבה ‪ -‬על‪-‬פי עדותו ‪-‬‬ ‫אמ\"ן מסר לו ב‪ 5-‬באוקטום‪ -‬שכל אמצעי האיסוף שלו פועלים‪',.‬‬ ‫את גיוס המילואים בשעות יקרות רבות‪ .‬וכך התבטא הרמטכ\"ל‪,‬‬ ‫והרמטכ\"ל אמר כי בשבוע שלפני פרוץ המלחמה שאל את זעירא‬ ‫פעמיים‪ ,‬אם ‪ -‬כאשר הוא אומר סבירות\" נמוכה\" ‪ -‬הוא‬ ‫דוד אלעזר‪ ,‬שלושה חודשים לאחר המלחמה‪:‬‬ ‫מסתמך על כל אמצעי האיסוף‪ .‬תשובת ראש אמ\"ן הייתה חיובית‪.‬‬ ‫על כך הוסיף אלעזר‪ :‬זה\" כמובן בילבל אותי עוד יותר‪ ,‬כיוון‬ ‫שבת'' כחן עד ‪ 9‬בערב‪ ,‬וכל המטה הכלל' הה דרש‪0‬ב'‪1‬‬ ‫שידעתי את יכולתם של] כל אמצעי האיסוף‪,‬י ואם אין מהם‬ ‫עד ‪ 7‬לעףד‪ .‬כול\"' לעשות ףג(ל‪ .‬ח)' ה‪,‬לד הב'תה ב‪9-‬‬ ‫מידע על מלחמה‪ ,‬סימן שהכול בסדר‪ .‬עתה ם‪-‬ור לי שלא אמרו‬ ‫ח‪,‬שב‪ ,‬ותל‪ ,'0‬שכל השף ך'ף‪ 3‬היה להיעשות לפי תמנת‬ ‫המ‪,‬ד'עין נעשה‪ ,‬וחינ' דע(' חותן מן( שלפנ' חףבע שעות‬ ‫אמת\"‪\".‬‬ ‫ברגמה לע‪ \"0‬הגח מידע על מלחמה‪ ,‬וחיש חים מףחה‬ ‫ל'‪ ...‬ויל( ףחת' חת הנ\"ף בשעה חמש‪ ,‬בחמש חן‪ '3‬לעףד‬ ‫מדוע פעל זעירא בצורה שבה פעל היא שאלה כבדה‪ ,‬שאת‬ ‫ח( בשש‪ ,‬ה\"ת' ח'‪)3‬מ פקדת עם למילוחים‪ ,‬כ' כוננות ג'‬ ‫התשובה עליה לא ניתן לתת כאן‪ '\".‬אבל בסופו של דבר דרך‬ ‫ה\"תה ככף מהבוקף‪ .‬משףד' הג'ז[ הותפ'‪ ,0‬והכול היה‬ ‫פעולתו ערב המלחמה שחקה את ערכם של האותות מבשרי‬ ‫ןגהחת‪ 0‬מחף‪ .‬הלש‪00‬ה חוזפ(ךהם‪'4‬ב שיש' ת‪,‬ך קבלת‬ ‫המלחמה שעמדו לרשות ישראל‪ .‬שחיקה זו נגרמה בשלוש צורות‪:‬‬ ‫ףחלטה‪ ,‬שחם היה' ב‪3‬מ המח\"ב ג'וס שלוחים‪ ,‬חג' שף(‬ ‫* ראשית‪ ,‬זעירא הציג בפני מקבלי ההחלטות חוות דעת חד‪-‬‬ ‫הביטחון משמכים לעשת חת( ‪ -‬גם בל\"שיבת ממשלה‪.‬‬ ‫משמעית בצורה קיצונית של עמדת\" המחקר\"‪ ,‬ולפיה מלחמה‬ ‫חיל( עשש חת( בשעה שש בים שיש'‪ ,‬ויו םיע'ג‪ 0‬כוחות‬ ‫ח)לימה'‪ 0‬של פיר\"ד ף~פ(ן לקנים עוד לפנ' הפת'חה‬ ‫אינה סבירה‪.‬‬ ‫בירש‪ ,‬הסורים‪ ,‬לח הי( םש'קב‪ 0‬חת החוית‪ .‬כוחות פיקוד‬ ‫* שנית‪ ,‬עיכוב הפצתו של מידע חיוני לצרכנים הפך את המידע‬ ‫דרום לח היו מג'קים‪ ,‬חן לפחות היו ח‪ 0'')3‬ם'ףנ‪0‬מ‪,‬‬ ‫ההתרעתי החשוב ביותר לבלתי זמין לשר הביטחון ולרמטכ\"ל‪,‬‬ ‫לח‪ ,‬ם'‪3‬ך טנק טנק כגק מששע'ם‪ ,‬בלשו מוחד'ם ולח על‬ ‫בדיוק כאשר היו צריכים להחליט אם לגייס מילואים או לא‪.‬‬ ‫גב' מובילים‪ .‬חיו מנה‪ ,‬בשביל הסד'ר היה ל' לילה שלם‪...‬‬ ‫* שלישית‪ ,‬ההוראה להימנע משימוש באמצעי האיסוף לשעת‬ ‫לפ' ת(כנ'ת שובך' \"‪ '0'1‬ת(כג'ת) הרגנה על התועלה‬ ‫חירום מנעה מישראל את פירותיהם‪ ,‬דווקא כאשר אלה היו‬ ‫בכוח סחף(‪ ,‬שת(ךגלה כבה מטפף פעמם‪ ,‬ה\"מ מטיס‬ ‫כל כך חיוניים‪ ,‬ומבלי שמקבלי ההחלטות היו מודעים לכך‬ ‫תב'‪0‬ח בנחנים םיחע‪0‬ל‪,‬ינ(~] ומפתם את כל המעתים‪,‬‬ ‫גס חת הריקים‪ 13 .‬סוללות חרטילףיה הי( פרס(ת)‬ ‫שהאמצעים לא הופעלו‪.‬‬ ‫בתעלה‪ .‬הח(גדה הסדיךה בסיע הייתה פךסת) קד'מה‪.‬‬ ‫התוצאה הסופית של כל אלה הייתה היווצרותה של תמונת‬ ‫ם'ף‪3‬מה לח היו חלט'‪ 0‬חת התעלה‪ .‬חול' ה'( מדליחים‬ ‫מצב מעוותת אצל מקבלי ההחלטות‪ ,‬שבה כמות האותות‬ ‫בפערים בי(המעחים הדלילים‪ ,‬חך לח לכל ףוחבהחנית‬ ‫צומצמה בצורה מלאכותית‪ ,‬ולכן יחס האותות‪/‬רעשים‪ ,‬שעל‪-‬‬ ‫פיו קיבלו את החלטתם להימנע מגיוס מילואים‪ ,‬לא תאם את‬ ‫ללח חבד(ת כמ( בפחרחדה י‪).‬דע‪3‬מ('‬ ‫האיכות ואת הכמות של המידע המודיעיני שעמד לרשות קהילת‬ ‫אולרי הנזק‪ DIJJW‬בימים שלפני פרוץ המלחמה לא הוגבל‬ ‫המודיעין של ישראל ערב המלחמה‪.‬‬ ‫רק לאי‪-‬הפצת ידיעות שסתרו את עמדת המערכת‪ .‬כפי שידוע‬ ‫היום‪ ,‬כחלק מההכנות למלחמה הכין אמ\"ן במהלך השנים מספר‬ ‫‪ ')7‬כעכע‬ ‫אמצעי איסוף‪ ,‬שאמורים היו להיות מופעלים רק במצב חירום‪.‬‬ ‫מקבלי ההחלטות בדרג הביטחוני‪ ,‬שהיו מודעים לקיומם של‬ ‫ב‪ nlywn 18-‬הראשונות של המלחמה כבש הצבא המצרי את‬ ‫אמצעים אלה‪ ,‬נטו להתייחס אליהם כאל פוליסת ביטוח לאומית‪.‬‬ ‫רוב קו ם‪--‬לב והעביר לגדה המזרחית של התעלה ‪ 90‬אלף חיילים‪,‬‬ ‫עם גבור המתיחות שאלו דיין ואלעזר את זעירא אם הפעיל‬ ‫‪ 850‬טנקים ו‪ 11-‬אלף כלי רכב אחרים‪ .‬המחיר ששילם בעבור‬ ‫אמצעים אלה‪ .‬תשובתו הייתה כי אמ\"ן משתמש בכל אמצעי‬ ‫הישג מרשים זה היה ‪ 20‬טנקים‪ 5 ,‬מטוסים ו‪ 280-‬חיילים הרוגים‪.‬‬ ‫צה\"ל איבד באותן שעות ‪ 187‬לת‪ 290 1‬הטנקים שעימם פתחה‬ ‫האיסוף העומדים לרשותו‪\".‬‬ ‫אוגדת סיני\"\" את המלחמה‪ ,‬וחיל האוויר איבד ב‪ 27-‬השעות‬ ‫לא כך היו פני הדם‪-‬ים‪ .‬בשנת ‪ 1993‬אישר הרמטכ\"ל באותם‬ ‫הראשונות למלחמה ‪ 30‬מטוסים כולל) בחזית הסורית(‪ \".‬שמונה‬ ‫ימים‪ ,‬רב‪-‬אלוף אהוד ם‪-‬ק‪ ,‬כי עד ה‪ 5-‬או ה‪ 6-‬באוקטום‪ -‬לא‬ ‫עשתה קהילת המודיעין שימוש בכל המקורות שבהם ניתן היה‬ ‫‪25‬‬ ‫מעך‬

‫בביצועיו מילאו בוודאי תפקיד בהחלטה זו‬ ‫ימים מאוחר יותר‪ ,‬ב‪ 14-‬באוקטום‪ ,-‬יצאה מצרים למתקפה‬ ‫קשה יותר להבין מדוע בשנים שלאחר מכן‪ ,‬כאשר אמ\"ן‬ ‫הגדולה השנייה שלה במלחמה‪ .‬הפעם סיפקה קהילת המודיעין‬ ‫כם‪ -‬התאושש מפצעי ‪ ,1973‬נמנעו מכך יורשיו‪ 25 .‬שניס לאחר‬ ‫התרעה איכותית על המתקפה המתקרבת‪ ,‬וצה\"ל נערך בהתאם‪.‬‬ ‫החמור שבכישלונותיו מציע אמ\"ן לקציני המחקר שלו ‪ -‬אשר‬ ‫הצבא המצרי איבד במתקפה זו כ‪ 260-‬טנקים‪ ,‬כ‪ 200-‬כלי רכב‬ ‫לצעירים שבהם אירועי ג‪ 379‬הם בבחינת היסטוריה עתיקה ‪-‬‬ ‫קומץ מסמכים הנוגעים לאפיזודות מסוימות שתרמו לאסון‪.‬‬ ‫משוריינים אחרים וכאלף חיילים‪ ,‬בלי שהשיג כל הישג בשטח‪.‬‬ ‫אומנם אין להתעלם מכך שגם ללא חקירה עצמאית נעשו‬ ‫ישראל איבדה פחות מ‪ 40-‬טנקים‪.‬י'‬ ‫וממשיכים להיעשות מאמצים גדולים‪ ,‬בחלקם בהחלט מוצלחים‪,‬‬ ‫לתקן אותן נקודות תורפה ‪ -‬חלקם במישור הארגוני הטהור‪,‬‬ ‫נתונים אלה מציגים בצורה מיורה כיצד השפיע כישלונו של‬ ‫חלקם בתחום התרבות הארגונית וחלקם במישור האישי ‪ -‬אשר‬ ‫אמ\"ן במתן התרעה אסטרטגית איכותית ערב המלחמה על הצורה‬ ‫הכשילו את אמ\"ן במבחן החשוב ביותך בתולדותיו‪ .‬אבל ללא‬ ‫מסד מוצק של מורשת היסטורית מתועדת היטב‪ ,‬שתעמוד לרשות‬ ‫ועל האופן שבהם התנהלה אותה מלחמה‪ .‬על בסיס החומר הזמין‬ ‫קציני המודיעין הצעירים‪ ,‬הולך ומתמסמס האפקט המקצועי‬ ‫כיום ניתן להסיק בצורה ברורה עוד יותר מאשר בעם‪ ,-‬כי שורש‬ ‫הכישלון המודיעיני הזה לא היה בהעדר מידע‪ ,‬אלא בהבנה הכלתי‬ ‫החיובי של טראומת ‪.1973‬‬ ‫נכונה ‪ -‬בעיקר בצמרת אמ\"ן ובנקודות כובד מרכזיות במחלקת‬ ‫המחקר ‪ -‬את המידע ההתרעתי הזמין‪ .‬מסקנה זו עולה בקנה אחד‬ ‫העף(ת‬ ‫עם מסקנתו של רוב המחקר המודרני בסוגיה של מתקפת הפתע‪.‬‬ ‫רהלדנאוה\"מלשןחק)ו ואתאעמו\"ד\"‪-‬ןה‪,‬נתשטא(ל‪,‬הלומעחוףקמת'יאר‪1‬לליה‪7‬ד‪.‬וז\"לעהיחאיתרהרבאו‪,‬חטעליבאיוקיישותיםבמזיו‪,‬ותםהשהכיטשק'פזבוויבררננייהטםס‪,‬ןבב‪-‬ה‪4‬דתונ‪2‬י\"שמלחב\"תאד (חפזל‪4‬לריז‪7‬קולי‪9‬ל‪.13‬א‪7‬כ‪4‬סל‪119.‬ףפ‪):,‬י‬ ‫‪.1‬‬ ‫על רקע המחיר היקר ששולם במלחמה בשל הכישלון‬ ‫המודיעיני במתן התרעה אסטרטגית ועוד יותר מכך בשל‬ ‫המע‪-‬ראיבייהם‪,‬המערשבקיפת‪.‬ת בכל זאת תפיסה נכונה של תפקיד המלחמה‬ ‫החשיבות הקריטית של התרעה איכותית לביטחונה הלאומי של‬ ‫‪ .2‬שם‪ ,‬עמ' ‪.69‬‬ ‫ישראל ניתן היה לשער שהרשויות המוסמכות יחקרו את הכישלון‬ ‫‪Mohamed Abdel Ghani 81-Gay, The October War: .3‬‬ ‫‪Memoirs of Field-Marshal 81-.Gamasy Of Egypt,‬‬ ‫בצורה מדוקדקת‪ .‬אולם חקירה כזאת מעולם לא התבצעה‪.‬‬ ‫החקירה הרשמית היחידה של הכישלון המודיעיני נעשתה על‪-‬‬ ‫‪Cairo, The American University of Cairo Press, 1993,‬‬ ‫‪ 182-183‬קק‪.‬‬ ‫ידי ועדת אגרנט‪ ,‬וזו פעלה בתנאים קשים‪ ,‬במידה מסוימת בתוך‬ ‫הכיפורים‪,‬‬ ‫יום‬ ‫דיין במלחמת‬ ‫אתגלר‪-‬נאט‪,‬ביעב‪,‬מיעןי‪2‬דנ‪8‬ים‪,‬אר‪2‬י‪9‬ה‪,19‬ברעאומן'‪,‬‬ ‫ערפל שאחרי מלחמה‪ ,‬כאשר נדמה היה שמלחמה נוספת‬ ‫משה‬ ‫‪.4‬‬ ‫ממשמשת ובאה‪ .‬אף לא אחד מחם‪-‬י הוועדה היה קצין מודיעין‬ ‫‪.63‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫מקצועי‪ ,‬הוועדה לא הייתה מודעת לחלק מההתרעות שקיבלה‬ ‫איכות ההתרעה תלויה בשני מרכיביהן בהירותה ‪ -‬עד כמה‬ ‫הצליחה לשכנע את מקבלי ההחלטות לנקוט צעדים לקידום פני‬ ‫ישראל ערב המלחמה‪ ,‬היא לא חקרה עדי מפתח בפרשה‪ ,‬במיוחד‬ ‫האיום; ועיתויה ‪ -‬האם היא ניתנת די זמן מראש‪ ,‬כך שניתן יהיה‬ ‫במחלקת המחקר של אמ\"ן‪ ,‬והיא עבדה תחת לחץ זמן וייתכן‬ ‫לאהאנבלתיק‪-‬ועבג‪,‬לטמה‪:‬ממצי‪,‬עעזירדכיעכורםמו'תנ‪,‬וא‪79‬תל‪84‬ה‪-9.1‬ה‪,21‬ר‪5‬מ‪1‬ע‪,‬טמן'כ\"‪61‬ל‪1827‬ה‪1--‬מ‪74‬צ‪63‬ר‪1‬י‪ .‬סבעמדלחאמ‪-‬תדיןיוםא‪-‬השכיאזפוליר‪,‬ים‪,‬חציתיל‪-‬ת‬ ‫שגם תחת תחושה של לחץ פוליטי‪ .‬בתנאים כאלה אך טבעי הוא‬ ‫‪.6‬‬ ‫כי תקפות חלק ממסקנותיה עומדת כיום בסימן שאלה‪.‬‬ ‫‪ .7‬ו‪4‬א‪Lon Nordeen and David Nicolle, Phoenix OverI the :0‬‬ ‫לטראומות כמו אלה שעם‪-‬ה קהילת המודיעין הישראלית ביום‬ ‫‪The History of the Egyptian Air Power, 1932- 1994,‬‬ ‫הכיפורים יש גם ערך חיובי‪ :‬הן משמשות על‪-‬פי‪-‬רוב כזריקות חיסון‬ ‫המאפשרות לקורבן להתמודד ביתר הצלחה עם מצבים מסוכנים‬ ‫‪Washing.t1o4n5-11(4.]3.:,‬‬ ‫‪n‬א‪o‬ל‪t-i‬ג‪tu‬מ‪ti‬סי‪In,s‬עמ'‪1S78m-1it7h6s,o1n0i8an‬‬ ‫‪Press, 1996,‬‬ ‫כאלה בעתיד‪ .‬אולם כדי שימוצה מטראומות כאלה הערך החיובי‬ ‫‪ 269-273‬קקי‪.‬‬ ‫יש לדעת מה הוביל אליהן‪ ,‬אילו שגיאות נעשו‪ ,‬ומה היה המחיר של‬ ‫‪ .8‬עדות ועירא בפני ועדת אגרנט‪ ,‬אגרנט‪ ,‬עמ' ‪.85‬‬ ‫שגיאות אלה‪ .‬למשל‪ ,‬הכישלון המודיעיני של ארה\"ב בפרשת פרל‬ ‫תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫מציאות‪,‬‬ ‫‪..11.109‬אזילביעדיריוראעועוןאי‪,,‬תרעעא‪,‬אממ''חןמ‪5‬רל‪2‬ו‪8‬נ‪3‬ת‪-‬ו‪7‬מתא‪8,‬ג‪,‬תר‪3‬ינא‪9‬וגט‪,9‬םר‪1‬נ‪,‬עטה‪,‬עמכ'ימע'פ‪9‬ומ‪8'6‬ר‪-‬י‪-106‬ם‪4,6,.967:‬מי‪,06‬ת‪1‬ו‪.24‬ס‪5-8‬מו‪,8‬ל‬ ‫הררור נחקר על‪-‬ידי תשע ועדות חקירה צבאיות ואזרחיות שונות‬ ‫‪.88-87‬‬ ‫ונטחן עד דק במאות מחקרים‪ ,‬מאמרים וספרים‪ .‬לרשות קצין‬ ‫‪ .12‬זעירא‪ ,‬עמ' ‪.92‬‬ ‫המודיעין האמריקני‪ ,‬החפץ לדעת מה הייתה השתלשלות האירועים‬ ‫ששבדםם‪,,‬אוןעע‪,‬ממ''ע ןמ‪8.3.335-5-933'4‬‬ ‫שהובילה לחמור שבמחדלי המודיעין בתולדות ארה\"ב‪ ,‬עומדת איפוא‬ ‫‪.166‬‬ ‫עמ'‬ ‫אגרנט‪,‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫קרן שפע של חומר מתועד ומבוסס היטב‪ ,‬המאפשרת לו ללמוד‬ ‫‪ 9‬תל ן‪ 8991‬זאב שיף‪,‬‬ ‫אנההקארדוריןו‪,‬מורן‪2‬ו‪,‬נ‪1‬י(י)דבייבוערוניגתןמן‪,1‬א‪99‬מחכ‪8‬רותנובבתר‪,‬לאומ‪9‬ן‪,‬ע‪2‬רעכבמ'תמ‪,‬פה‪9‬טא‪3‬מ‪-‬רם‪0‬ץ‪\",-‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫מטעויות העם‪ -‬נדי להימנע מהן בעתיד‪.‬‬ ‫זעירא‪ ,‬עמ' ן‪ 69‬שלמה‬ ‫‪ (1993‬ראיון עם אלוף‬ ‫‪.16‬‬ ‫בניגוד ליחידות אחרות בצה\"ל ‪ -‬בראש ובראשונה חיל‬ ‫האוויר ‪ -‬שביצעו תחקירים יסודיים לאחר מלחמת יום‬ ‫מיל'() אבי יערי‪ 10 ,‬באוגוסט ‪.1998‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬אמ\"ן מעולס לא חקר את חלקו במחדל הקשה‪ .‬ניתן‬ ‫‪ .17‬בראון‪ ,‬עמ' ‪.56‬‬ ‫אולי להבין מדוע ראה לנכון אלוף שלמה גזית ‪ -‬שנכנס לתפקיד‬ ‫‪ .18‬שם‪ ,‬עמ' ‪.44‬‬ ‫של ראש אמ\"ן באפריל ‪ 1974‬בעקבות מסקנתה של ועדת אגרנט‬ ‫להדיח את אלי זעירא ‪ -‬להימנע מקיום חקירה מקצועית ומקיפה‬ ‫בפרשה‪ .‬בעיות מבצעיות דחופות והחשש כי חקירה נוקבת‬ ‫וכואבת עלולה לדרדר עוד יותר את המורל באגף המודיעין ולפגוע‬

‫ג ‪ \"Hindsight and Foresight:‬טח‪2-‬ץ]‪Abraham 8,‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪ .19‬זעשילרא‪,‬ה‪-‬ע‪A‬מ‪43C'I‬ר‪1‬א‪-‬ו‪44,‬ל‪.1‬משעלל‪ :‬המלך חוסיין פ‪-‬שימת מקבלי המשכורות‬ ‫‪An3a, lAyspirsil‬ח‪CAtotancckesp\"t,uaWl oFrrladmePwoolitrikcsfo2r8t,h.e0‬‬ ‫‪01 Surprise‬‬ ‫‪JohnRanelaghT, he:,Agency: The Riseand the Declineofthe‬‬ ‫;‪381-395‬‬ ‫קק‪1976, .‬‬ ‫‪ 5a8r0o; f':theCIA‬ק‪C80IA\",WNeowo-dYwor~k,VdT,oeuilc:hTshtoenSe,1e9c8r7e, .Wt‬‬ ‫‪ceaen3rt4ceF8era-ly3ilE8us0ret;2i:m4, aSteusm:‬ק‪nigu‬ק‪hi3epe,Np1AJua9eprt7riro3uiWlnsIaaan1llrte9e\"I7,m,nll6itg,eeQl.l‬ת‪h‬ו‪KT‬ח‪TWAJ1a4hvonRei rielcSCdechaol)saP3ne]iosm00il5di,?t5iec\"trhsSFaeattei2ioYli8unno,r,\"em,.t0s~T‬‬ ‫ק‪1981-1987, New-York, Simon 41 Schuster, 1987, .‬‬ ‫‪218‬‬ ‫בראון‪ ,‬עמ' ‪.33‬‬ ‫ן‪991‬‬ ‫‪,152‬‬ ‫‪,135-13.449,1,4258‬‬ ‫עש‬ ‫בראון‪,‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫עמ'‬ ‫ועירא‪,‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫‪ 41-44.‬קק‪mer ]982, .‬‬ ‫יוסי‬ ‫בספטמם‪ -‬ן‪3991‬‬ ‫כל העיר‪24 ,‬‬ ‫יאיר שלג‪,‬‬ ‫ן‪171-.217512‬‬ ‫עמ'‬ ‫זעירא‪,‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫עמ'‬ ‫אגרנט‪,‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪rHeTviheeerna,Jrcehruiessa: leIsmraelQi Iunatertleligrleynce9,‬י‪d‬י‪uisp1thu9r7bH3e,a‬ח‪At8~l6oD‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫‪ 1954‬תו‬ ‫באוגוסט ‪.1998‬‬ ‫‪10‬‬ ‫עהאמ'רןץ‪1-20161,‬ב‪95‬אוגורסאיטון‪6‬ע‪99‬ם‪1‬י‪.‬ערי‪,‬‬ ‫מלמן‪,‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪Fall‬‬ ‫אגרנט‪,‬‬ ‫צמליהב‪-‬יכאמואמ‪9‬לאמולנד‪1‬ייו‪-,‬חהרע‪,3‬דנ‪,‬תדהןהקןלל‪-,1‬הק‪9.‬אפק‪,8‬בומיתו‪83‬רבעד‪7,‬סייהו‪9‬ועימ‪1‬תאן‪,‬עה\"ל\"רבכבובסוןיהת‪-‬ותוס‪,‬ניפךואת‪7‬ר‪:‬צה‪\"8‬תב‪9,,‬ימ‪1‬ו‪,‬עוהמדויעעפדעררימי'ןכעווין‪3‬באת‪\"2‬במוי‪2‬ב‪-‬שי‪0‬הבקטו‪5‬רמ‪,‬חום‪2‬ו‪-.‬ןד‪,‬יתעללימן‪-‬ואו)אדי‪s‬מבייע‪e,‬יב‪t‬ן‪,‬ע‪a‬ומ'הב‪m‬י‪i‬ק‪6t‬יט‪8s‬בחו‪e3‬ו‪(-‬ץן‬ ‫‪ .25‬בראון‪ ,‬עמ' ‪.49 ,47‬‬ ‫‪ .26‬אגרנט‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫‪ .27‬שם‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫‪ .28‬שאולי‪ ,‬עמ' ‪.150‬‬ ‫בראון‪ ,‬עמ' ‪.42 ,39‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫נעילה‪,‬‬ ‫בן‪-‬פורת‪,‬‬ ‫אשעגיםר‪,‬דנניס‪,‬עם‪,‬מ'ע‪1‬מן'‪,0159949‬ז‪,3‬עעימב'רן‪-‬א‪,3‬פ‪2‬ו‪,‬ער‪9‬מת'‪-4,‬ןע‪10‬מ‪ 88'.25‬י‪4‬ו‪-‬א‪0‬ל‪.5‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫מודיעין וביטחון לאומי‪,‬‬ ‫זא‪0‬עא‪3‬המב'י‪4‬ר‪,,‬ון‪1‬עע‪3‬זמ‪4‬מ''א‪-‬ןב‪08‬י‪.5,44333,4‬ת‪-‬וע‪4‬כ‪3‬נמ'י‪2‬ןת‪\"4‬ש‪3‬א‪1‬הזהלויש‪,‬נאאעזהלמ'י‪0,‬הע‪5‬ממ‪1‬צ'‪-‬ר‪1‬י‪553‬ת‪;,,1\"1‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫עמ'‬ ‫אל‪-‬נמסי‪ ,‬עמ' ‪.198-197‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪.31‬‬ ‫אל‪-‬גמסי‪ ,‬עמ' ‪-194 ,181‬‬ ‫עמ'‬ ‫עמ'‬ ‫עמ' ‪.21‬‬ ‫ן‪9-4448-.6,14422‬אג‪,4‬רןנ‪5‬ט‪7,‬‬ ‫אגרנט‪,‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫‪.197‬‬ ‫‪.310‬‬ ‫‪,21‬‬ ‫אגרנט‪,‬‬ ‫ן‪251‬‬ ‫זעירא‪ ,‬עמ'‬ ‫בראון‪,‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫בראון‪,‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪ .55‬אגרנט‪ ,‬עמ' ‪.12‬‬ ‫‪ .35‬בראון‪ ,‬עמ' ‪.48‬‬ ‫‪ .56‬שם‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬ ‫‪ .36‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .49‬ועדת אגרנט קבעה עמ') ‪ )54‬כי ראש המוסד‪ ,‬צבי זמיר‪,‬‬ ‫‪ .57‬שם‪ ,‬עמ' ‪.152 ,147‬‬ ‫שגה בכך שלא העביר את ההתרעה למשה דיין ולגולדה מאיר‪.‬‬ ‫‪ .58‬שם‪ ,‬עמ' ‪.80‬‬ ‫‪ .37‬אגרנט‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬ ‫דשששוםםםח‪,,,‬חעעעומממע'''ד‪707‬ת‪.111565‬א‪--‬ג‪50‬ר‪76‬נ‪..11‬ט‪,‬‬ ‫‪ .38‬שם‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬ ‫‪.59‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫‪Victor Israelyan, Inside the Kremlin During the Yom .39‬‬ ‫‪ , .40‬נ‪-54‬ק‪29‬ד‪9‬י ‪,‬קמ‪1‬ו‪s‬ןק‪Pr2e9s.,‬ב‪te‬ספ‪ta‬טמ‪nS‬ם‪ n-‬ן‪ar3k9,P91e‬בן‪tyP-‬פו‪i‬ר‪rs‬ת‪e,‬ע‪iv‬מ'‪ n‬ן‪W8a5-r0,U6‬זע‪r‬י‪u‬רא‪ip,p‬עמ‪'K‬‬ ‫‪ -‬מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬תל‪-‬‬ ‫החקירה‬ ‫ועדת‬ ‫‪.61‬‬ ‫זבר‪2‬ןבאמ‪-‬אי‪9‬סוב‪,-‬פירופ‪3,‬בר‪,‬טל‪,49‬דתמ‪2‬עו‪9‬גםם‪1-‬מבמןנ‪1‬צוע‪,‬א‪1‬ו‪,‬טב‪9‬ב‪3‬טמ‪9‬בד‪,2‬ןם‪-,-13‬ש‪5‬יפןו‪7‬אח‪1‬בר‪9‬ד‪9‬הרלת‪,,81‬יאעו‪9‬סןעע‪,‬םט‪,‬נממ''עדק‪4‬ומ‪'44‬ד‪2‬די‪9..35‬מבאו‪5‬ןלס‪,.‬עפ‪4‬זט‪2‬ר‪,‬מבםבנ‪-‬ןו‪3-‬בפ‪9‬ומ‪9‬רם‪-1‬ת‪9,,‬זע‪8‬עי‪9‬מ'ר‪3;1‬א‪0,‬נע‪.1‬קמד'י‪5‬מו‪8‬ן‪,Z8P7-,‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪.63‬‬ ‫‪.152‬‬ ‫‪.64‬‬ ‫זןארבןה‪1‬גהור‪9‬רמאנת‪9‬ואוןט‪3‬ד‪,‬ס‪,‬הלדיעבמעןסמ‪-‬קמ'וא'טפ‪,‬ןרוח‪65‬ררנחי‪-27‬תדש‪6,‬זא‪7‬ש‪7‬עעו‪,‬ר‪6‬ימןת‪9‬הר'‪17,‬א‪5,.‬ע‪148‬ל‪2‬עו‪1‬ב‪.‬הממבי'רהסדאי‪2‬ופגןע‪,5‬וטם‪.1‬תעמכבמי'ורשןם‪,2‬מ‪.61‬ס‪9‬אר‪9‬ך‪3‬יהדינווקעדיבכירמוןמ‪,‬הוה\"‪9‬א‪2‬מיהבספסופלעיטלט‪-‬מייםדת‪,‬י‪-‬‬ ‫מש‪3‬דהוש‪5‬ם\"‪,‬טהןלחו‪5‬עזוווי‪5‬מנ‪,‬עזיידןדהרא‪,1‬תל‪0‬כהעא‪3‬ייגםשתרבונפרןירטא‪,‬אשלותיןמ‪,‬לןתת‪,,-‬עלא‪-‬חמעביאידרבוב‪,8‬ישץו‪5‬ב‪4,,‬ת‪1,,1‬עב‪497‬ם‪.‬א‪21‬ועקובבטבססודפ‪,‬פם‪-‬טט‪15‬ממ‪997‬םם‪,1-9-‬ן‪13;1‬ע‪99‬ב‪9‬מן‪3.1-,9‬פ‪6‬ו‪4‬ר‪.‬בן‪-‬ת‪,‬פוערמ'ת‪3,‬ע‪10‬מ‪'.‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫‪.66‬‬ ‫‪.67‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫‪.68‬‬ ‫המהכמודהבווהןיינפוטןמתנהחיויהוווןהתןפםוץחמנלההואסופממויהוחלד\"היר‪,‬עטיישושוולההתתןערכונבוליגהרתצםנשובביאצרתליוווררתתמתתוטמשובכיהנלו\"גןהולכ‪.‬למבממניהועדוותסילמףלקםמר\"ת‪.‬דעיאלנוושלב‪-‬תהאזוהעמרעמןםר‪-‬מעבתא\"שר‪.‬למכיוההא ותמחייילודדוצשעע‪,‬ראתל‬ ‫‪.69‬‬ ‫‪ .70‬לדיון בסוגיה זו ראו‪:‬‬ ‫‪Uri‬‬ ‫נ‪050‬קא‪Bar-,‬‬ ‫‪\"15]8\"1'5‬‬ ‫‪Intelligence Failure 0? 1973:‬‬ ‫‪NTheeworEevtiicdaelncIem, p1licNateiownsIn\",terpSreectautriiotyn‬‬ ‫‪and‬‬ ‫ששימש כבסיס לבניית הקונספציה‪ ,‬העביר המקור לישראל לפחות‬ ‫‪Studies,‬‬ ‫צל‪9‬עעאשבי‪8‬פדממ''תנ‪9‬לזייןי‪,51‬מ‪1‬סהיה‪18‬טר‪-‬ת‪,‬ה‪,‬א‪7‬נירית‪84‬קע‪,‬תדרו‪2‬ןידיעת‪2‬עובהמה‪9‬ו‪-‬סמןתם‪3,‬ל‪-‬פש‪P,‬א‪9‬חהט‪Z,‬חעממה‪9‬ריבבהוםוי‪1‬נ‪-‬סור‪1‬ם‪,‬פש‪3‬תל‪,‬כט‪9‬ת‪-3‬א‪294‬מפ‪1120‬רם‪.‬ה‪)4‬ו‪.-‬ץבת‪3‬נשומ‪9‬עמבומ‪9‬למ‪1‬תש;חום‪-‬מלןדאהפ‪1,‬צדניל‪9‬מי‪8‬תבספ‪9‬לרר‪)-‬ט‪,‬ונא‪2‬ץ‪4‬קב‪7‬י‪2‬ד‪9‬היב‪,‬ב‪1‬ממוסלןוע‪,‬פיחא‪4‬דטמפנ‪2‬ימרהיםםב‪,‬ל‪-‬נזוע‪733‬בי‪897‬רמ‪999‬אם‪,)-.)111,‬‬ ‫ע‪.10‬‬ ‫‪4,‬‬ ‫‪584-609‬‬ ‫ח‪.0‬‬ ‫‪3, Spring 1995,‬‬ ‫קק‪.‬‬ ‫שתאלז‪-‬לאי‪,‬ביעב‪,‬מ' ןמ‪1‬ע‪6‬רי‪8‬ב‪,‬ח‪8‬נו‪7‬ך‪,19‬ם‪-‬עטמו‪,‬ב‪52,‬ד‪,‬דו‪- .70‬‬ ‫‪.71‬‬ ‫יום‪,‬‬ ‫שנים ועוד עשרים‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ aDrusp,1uy9,4E7l-u1s9iv7e4N,vicetwor-yY: oTrkhH,e~aArpraeb1r- 20%‬א‪ITsreravoerliW.‬‬ ‫‪.72‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪ 487‬ק‪]978, .‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫ק‬ ‫‪:‬א‪e,‬ג‪mrss‬ר‪i‬נ‪ppleer‬ט‪usaar,‬ע‪SuP‬מ‪PeHIGrecpbeprpeutiwronWU, anDriev\",ecJersepirttuyiosna0.1l,ae3'nJm6ed'r‬ע‪d1eY6l0,o]\"m‬ם‪ne‬ז‪tah‬ת‪hicePhCeaaeaclsee1.o,5Hf‬ח‪M‬ס‪T‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫שש‬ ‫‪The‬‬ ‫‪Leonard‬‬ ‫‪Davis‬‬ ‫‪Institute‬‬ ‫‪for‬‬ ‫‪International‬‬ ‫‪io7n-s8,‬ק‪t‬ק‪1R9e,l.a‬‬ ‫שם ‪27‬‬ ‫ח‪1976,.0‬‬

‫הקרב לכיבורי ההובלעה ב\"מ הגולן‬ ‫סא\"ל אברהם זהר‬ ‫קרב ההגנה‬ ‫המלחמה המו‪-‬‬ ‫פילוסוף‬ ‫קלאווביץ‪,‬‬ ‫שונים של מורדות החרמון‪ ,‬צפון חבל הבשן‪,‬‬ ‫חמישה ימים עמדו בוחות פיקוד הצפון‬ ‫דרנית‪ ,‬הדגיש בחיבורו על\" המלח‪-‬‬ ‫בקרב הגנה עיקש‪ .‬אל אוגדת איתן שהגנה‬ ‫מסגרת אגן דמשק ואגן נחל הרקאד‪.‬‬ ‫על הגולן ב‪ 6-‬באוקטובר‪ ,‬הצטרפה ב‪7-‬‬ ‫מה\" עד כמה חשוב למגן לנצל את‬ ‫בדרומה של ה\"מובלעת\" שטח‪ .‬טרשי‪,‬‬ ‫באוקטובר אוגדת לנר‪ .‬ב‪ 8-‬באוקטובר‬ ‫תחגנה‪ :‬יחיה\" זח‬ ‫מכוסה סלעי בזלת וגדרות אבנים‪ ,‬המקשים‬ ‫נכנסה לדרום הגולן אוגדת פלד‪ .‬ב‪-‬סו‬ ‫הישגיו בקרב‬ ‫על העבירות‪ ,‬אך מאפשרים פריסה ותמרון‬ ‫תמיד משגה חמור‪ ,‬לא לנצל באופן‬ ‫של כוחות שריון‪ ,‬טובים יחסית‪ .‬במרחב זה‬ ‫באוקטובר היה כל הגולן הישראלי‪ ,‬עד לקו‬ ‫כלשחו‪ ,‬את הניצחון שהושג על ידי‬ ‫שרחבו כעשרה ק\"מ מצויים מספר תלי געש‪,‬‬ ‫ה\"סגול\" למעט) החרמון( בידי צה\"ל‪ .‬שתי‬ ‫שהגבוה בהם הוא תל‪-‬שער‪ .‬צפונה לו מצוי‬ ‫דיביזיות חי\"ר סוריות ודיביזיה משוריינת‬ ‫חחגנה ולא להביא אותו לידי ביטוי‬ ‫מרחב הלג'ה הקטנה המכוסה גבשושיות‬ ‫סורית אחת‪ ,‬שהעמיקו חדור בדרום ובמרכז‪,‬‬ ‫יתבזבז‬ ‫המלחמה‪ ,‬כי אז‬ ‫במאזן‬ ‫קירל\"‪1.‬‬ ‫לבה המכבירות על העבירות ועל התמרון‬ ‫המפלים‪ ,‬נסוגו והותירו בשדה‬ ‫ומגבילות אותם ל\"מסילים\" ואדיות) שטו‪-‬‬ ‫קהונקירטב‪-‬‬ ‫מידם כ‪ 800-‬טנקים‪ .‬בפתחת‬ ‫עד לקו‬ ‫הכיפורים‪ ,‬כשאר‬ ‫מלחמת יום‬ ‫חים( ולדרכים קיימות‪ .‬באגף הצפון‪-‬מערבי‬ ‫שנשמט‬ ‫מלחמות ~'‪ se‬השבים\" של צה\"ל נגר‬ ‫רה‪ ,‬ניסו עדיין‪ ,‬ב‪ 9-‬באוקטובר‪ ,‬כוחות של‬ ‫מצויות חורשות‪ .‬כל אלה מקשים על הבאת‬ ‫דיביזיית חי\"ר וחטיבת שריון לתקוף‪ ,‬וכמעט‬ ‫צבאות ערב תיחשב כמלחמת מגגגח‬ ‫יכלו לכוחות חטיבה ‪ 7‬מאוגרת איתן‪ ,‬אך‬ ‫עצמה של גופי טנקים לביטוי מלא‪ .‬שלושה‬ ‫אסטרטגית‪ ,‬ואפילו פעולות התקפה‬ ‫נתיבים מרכזיים מצויים במרחב ה\"מובל‪-‬‬ ‫נסוגו תוך הסבת אבדות ניכרות‪ ,‬לשני‬ ‫עת\" ‪ :‬האחד ‪ -‬כביש קוניטרה‪-‬דמשק ציר)‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫המובלעת‬ ‫כיבוש‬ ‫טקטיות‪ ,‬כמו‬ ‫ארינבה‪-‬צומת‬ ‫ח'אן‬ ‫מאעמץ‪,‬ריקה\"(‪\",‬תל‪-‬ש ומלסאורכו‬ ‫הישגי צה\"ל בקרב ההגנה מול סוריה‪,‬‬ ‫ברמת הגולן אינן משנות לא את‬ ‫השני ‪-‬‬ ‫וסעסע‪.‬‬ ‫בלטו בהשוואה למצב בחזית התעלה‪ ,‬בה‬ ‫שנכפתה‬ ‫צורת היסוד של חמלחמח‪,‬‬ ‫עלינו ולא את מטרותיה‪.‬‬ ‫מסערה‪-‬מזרעת‪-‬בית‪-‬ג'ן‪-‬סעסע ציר) צין‪\"-‬‬ ‫כישלון‬ ‫סטטיים‪ ,‬בעקבות‬ ‫הנגקדרבובת‪8-‬‬ ‫התפתחו‬ ‫בקעתא‪-‬ג'בתא‪-‬אל‪-‬‬ ‫שרפה\"(; והשלישי‬ ‫באוקטובר‪.‬‬ ‫התקפת‬ ‫הדברים הבאים יעסקו בסוגיה של‬ ‫חישכ‪-‬טרנגיה‪-‬חרפא‪.‬‬ ‫במסגרת‬ ‫להתקפח‬ ‫מעבר מתגנח‬ ‫יורת הקרב‬ ‫האויב‬ ‫ה\"מובלעת\" נתחמה על‪-‬ידי מעשה המלח‪-‬‬ ‫חצפון‬ ‫מגנגח‪ ,‬של כוחות פיקוד‬ ‫ראה) מרשמים ‪)2 ,1‬‬ ‫לבחון‬ ‫בקרב נטלו חלק כוחות של דיביזיית חי\"ר ‪7‬‬ ‫ועד‬ ‫מורדות החרמון‬ ‫שלמשכ‪-‬ת‪2‬ר‪2‬עתק\"לממן‬ ‫מה‪ .‬היא‬ ‫מבט‬ ‫במלחמת יום חכיפורים ויגסו‬ ‫מתוגברת בכוח משלוח מרוקני וחטיבת‬ ‫ומן‬ ‫דרומית לבית ג'ן‪,‬‬ ‫למרחק‬ ‫מקרה\" פרטי\" זה‬ ‫טנקים ‪ 65‬של דיביזיה ‪ ;3‬בערב ה‪12-‬‬ ‫מנקודות‬ ‫‪47‬‬ ‫הקו ה\"סגול\" ועד למרחק של כ‪ 20-‬ק\"מ‬ ‫חתיאוריח‬ ‫שוגות לרבות אלח של‬ ‫מזרחה לו‪ .‬היא מצויה במרחבים גיאוגרפיים‬ ‫הצבאית‪.‬‬ ‫מערבות‪ * Zlb-7‬אוק'‪-‬כב'‪1960‬‬

‫‪--‬‬ ‫‪.‬‬ ‫'‬ ‫מפה מס' ‪ : 1‬הערכות כוחות ריביויה ‪ 7‬ותכנון‬ ‫‪ .‬ה י\"מ‪'/,‬‬ ‫התקפות הנגר‬ ‫לייןן\"'בש‪.4‬ע‪44''4..1\", -,'4‬‬ ‫מפה מס' ‪ :2‬מוצב נ‪-‬ט בחשן ארינבה‬ ‫ח'אןארינבה‪,‬ן‪,,,,,,.‬ט‪1\".‬י‪,‬ן‪,‬‬ ‫\" משגר מאגר קרקע ך‬ ‫הערה ‪ :‬מטו ‪:‬לי י'ג‪.‬יפ‪.‬ר‪-‬ה‪ .7-‬מפוגרים ‪1‬לאורך המוצב‪ .‬י‬ ‫‪48‬‬

‫בפקודת המבצע המטכ\"לית נקבעה סעסע‬ ‫ה תכנית‬ ‫באוקטובר נוספה לזירה חטיבת שריון‬ ‫כיעד קרקעי להתקפה‪ ,‬אולם בהיותו עד‬ ‫ההחלטה על העברת נקודת הכובד לזירה‬ ‫מוקטנת עיראקית שכללה כ‪ 100-‬טנקים ובו‬ ‫לעייפות הכוחות‪ ,‬לא ראה הרמטכ\"ל את‬ ‫הסורית‪ ,‬חייבה את המטכ\"ל ואת הדרג‬ ‫כיבוש דמשק כיעד שניתן להשגה בנקל‬ ‫המדיני‪ ,‬לבחון את מטרות המלחמה ואת‬ ‫בלילה עור חטיבה ממוכנת‪.‬‬ ‫ובלשונו ‪ :‬נגיע\" לאן שנוכל להגיע‪ ,‬נתארגן‪,‬‬ ‫מסמך שלל של גדוד נ\"ט הריביזיוני של‬ ‫יכול להיות שכעבור יום נוכל לעשות עוד‬ ‫תרומת ההתקפה להשגת מטרות אלה‪.‬‬ ‫דיביזיית חי\"ר ‪ ,7‬מגלה כי הדיביזיה נערכה‬ ‫ככלל‪ ,‬מבחינה התיאוריה הצבאית בין‬ ‫להגן בגזרה הצפונית במגמה למנוע חדירה‬ ‫מאמץ אחר קרימה לעבר דמשק\"‪.‬‬ ‫מטרות מלחמה לבין מטרות במלחמה‪.‬‬ ‫בנתיבים הקיימים על פי כללי ההגנה‬ ‫הסובייטית‪-‬סורית‪ :‬שתי חטיבותי חי\"ר‬ ‫משהוחלט על העברת נקודת הכובי‬ ‫אל התוצאות‬ ‫מטרות המלחמה צופות‬ ‫לזירה הסורית‪ ,‬הוזרמו אליה כל התגבורות‬ ‫למלחמה‪ .‬מט‪-‬‬ ‫הצבאיות והמדיניות מעבר‬ ‫בדרג ראשון וחטיבה משוריינת בדרג שני‪.‬‬ ‫האפשריות‪ :‬כוח עמוס\"‪ \",‬בן ‪ 36‬טנקים‬ ‫רות במלחמה עוסקות באמצעי‪ ,‬במערכות‬ ‫בקו ההגנה השני‪ ,‬בסעסע‪ ,‬הייתה חטיבת‬ ‫השלים את חטיבה ‪ ,7‬וכוח נתי\"\" בן ‪30‬‬ ‫וביעדים להשגת מטרה זו‪ .‬אלה גם אלה‬ ‫טנקים של דיביזיה ‪ 3‬עם כ‪ 100-‬טנקים‬ ‫טנקים ניתן לאוגדת לנר‪ .‬חיל האוויר הועמד‬ ‫נקבעות על‪-‬ידי הדרג המדיני‪ ,‬מתוך בדיקת‬ ‫יט‪ ,55/54-‬שעד כה לא שותפה בקרב‪ .‬כוחות‬ ‫האפשרויות הצבאיות ומגבלות הכוח‪ ,‬ומ‪-‬‬ ‫דיביזיה ‪ 7‬היו לעומת זאת‪ ,‬מוכים לאחר‬ ‫במלוא עצמתו לרשות פעולת ההתקפה‬ ‫התקפות לאורך הקו ולאחר ניסיון ההתקפה‬ ‫בנוסף לפעולותיו בעומק סוריה‪ .‬התכנית‬ ‫תוך התחשבות בהן‪.‬‬ ‫האחרון ב‪ 9-‬באוקטובר בפתחת קוניטרה‪.‬‬ ‫הפיקודית‪ ,‬כפי שגובשה וסוכמה סופית‬ ‫מטרות המלחמה של מדינת ישראל‪ ,‬כפי‬ ‫עצמת הטנקים יט‪ 55,54-‬בקו הראשון הייתה‬ ‫בבוקר ה‪-‬וו באוקטובר‪ ,‬קבעה שההתקפה‬ ‫שנקבעו לפני המלחמה היו למנוע מלחמה‪,‬‬ ‫כ‪ ,100-‬מתוך ס‪-‬כ‪ 40‬טנקים שנותרו לסורים‬ ‫תיעשה בפינה הצפונית של הגולן‪ ,‬כה האגף‬ ‫ואם תפרוץ‪ ,‬למנוע מהאויב כל הישג צבאי‬ ‫הצפוני ההררי הנו ללא אויב וממנה ניתן‬ ‫ולהנחיל לו מפלה בדרך של השמרת כוח‬ ‫לאיים לעבר דמשק‪ .‬חיל האוויר תוכנן‬ ‫צבאית‪,‬‬ ‫ותשתית‬ ‫במרחב שער לדמשק‪.‬‬ ‫להיות מופעל בשלושה מעגלי פעילות‪:‬‬ ‫ישראל‬ ‫למרינת‬ ‫הכוחות הנסוגים נכנסו למערך הגנה‬ ‫האחד ‪ -‬המשך הפצצות בעומק על יעדים‬ ‫צבעאלייםמנתמשלמהעקונומי‪-‬ת‬ ‫כל זאת‪,‬‬ ‫תלמיםתעלושתולטיםקוויוכתדוגמ ותממותצלב‪-‬יאם‪-‬‬ ‫מוכן‪ ,‬הבנוי‬ ‫כלכליים וצבאיים‪ ,‬פעילות בה שותף גם חיל‬ ‫יתרונות‬ ‫פיקודיים או)‬ ‫הים; השני ‪ -‬שיתוק שדות תעופה;‬ ‫והשלישי ‪ -‬הפצצת אזור ההבקעה‪ ,‬החל‬ ‫למצי‪-‬‬ ‫ובקווי הפסקת אש‪.‬‬ ‫ים‪ ,‬ביחסי כוחות‬ ‫רהור(‪ ,‬שדות מוקשים ומגנני נ\"ט בהם היו‬ ‫מ\"ש\" פחות שלוש‪ .‬לפעולת ההכנה תוכנן‬ ‫הייתה המלחמה‬ ‫ב‪ 10-‬באוקטובר‬ ‫להצטרף הכוח הארטילרי‪ .‬מתוך רצון‬ ‫אות בת ארבעה ימים‪ .‬עצם פרוץ המלחמה‬ ‫תנ\"טים‪ ,‬טנקי תובה וטילים נ\"ט‪ .‬מרשם קרב‬ ‫היה בו כבר הישג מדיני לערבים‪ ,‬ובזירת‬ ‫ההגנה של דיביזיה ‪ 7‬תוכנית) צלאח‪-‬א‪\"-‬‬ ‫הדרום היו להם הישגים צבאיים‪ .‬הישגים‬ ‫דין\"(‪ ,‬מצביע על כך שהסורים ראו את כביש‬ ‫כאלה לא היו להם בזירה הסורית‪ .‬המעכ\"ל‬ ‫קוניטרה‪-‬דמשק כציר בו יעבור המאמץ‬ ‫נמצא בשלב זה לדילמה ובדיון הצבאי‬ ‫העיקרי של צה\"ל בגזרה זו‪ ,‬ולפי זה תכננו‬ ‫לשמור על שלמות הכוח‪ ,‬הוטלה ההבקעה‬ ‫והמדיני הוצגו שתי דרכי פעולה אפשריות ‪:‬‬ ‫את המערכים נ\"ט העיקריים כנגד חדירה‪.‬‬ ‫על האוגדה הסדירה‪ ,‬אוגדת איתן‪ .‬אוגדת‬ ‫לנר יוערה להיות עתורה ובהמשך‪ ,‬להעביר‬ ‫וו של הרמטכ\"ל רא\"ל דור אלעזר‪ ,‬שביקש‬ ‫וביהואםרטילהריההבקעכ(ה‪60-‬‬ ‫תצ\"א‬ ‫עוצבה לאוגדת איתן או להיכנס בעקבותיה‪.‬‬ ‫להעביר את נקודת הכובד לצפון‪ ,‬וזו של‬ ‫מגלה את‬ ‫שצולם‬ ‫ריכוזי‬ ‫סגנו‪ ,‬האלוף ישראל טל‪ ,‬אשר ראה את סיני‬ ‫סוללות(‪.‬‬ ‫השריון‬ ‫אם תתגלה התמוטטות סורית‪ ,‬ניתן יהיה‬ ‫כשדה המערכה העיקרי להשגת מטרות‬ ‫להפעילה בציר נפרד‪.‬‬ ‫הרמטכ\"ל בתדריך‬ ‫דברים\"‪,‬‬ ‫שלושה\"‬ ‫המלחמה‪ .‬הדיונים עמדו בסימן המצב‬ ‫כוחות פיקוד הצפון‬ ‫באוקטובר יקבעו\"‬ ‫הק‪-‬ובוע‬ ‫בבוקר‬ ‫בתל‪-‬שיבן‬ ‫שנוצר עקב פתיחת המלחמה‪ ,‬הגיוס‪,‬‬ ‫את קרב ההבקעה ביצעו אוגדות איתן ולנר‪,‬‬ ‫ההישגים בזירות‪ ,‬הערכת כוח העמידה' מול‬ ‫את גורל המערכה‪ :‬אתם והטנקים; חיל‬ ‫שבשתיהן היו כ‪ 180-‬טנקים צנטוריון\"‪\".‬‬ ‫האוויר וכושר העמידה של האויב\"‪ .‬סימן‬ ‫הערבים ומצב המשאבים‪ .‬הנטייה הייתה‬ ‫אוגדת איתן הסדירה כללה את חטיבת‬ ‫השאלה היה לגבי יכולת הלחימה הסורית‪,‬‬ ‫וחטיבת חי\"ר מוקטנת גולני\"‪\".‬‬ ‫הטנקים ‪7‬‬ ‫שכן לא היה ברור אם יתמוטטו הסורים‪ .‬הוא‬ ‫לקצר את המשך המלחמה‪ ,‬מה גם שעקב‬ ‫כללה את חטיבות הטנקים ‪ 79‬ו‪-‬‬ ‫אוגדת לנר‬ ‫העריך את הזמן שיינתן לפעולה עד‬ ‫התבוסה הסורית‪ ,‬הסתמנה אפשרות של‬ ‫הקרב חטיבות‬ ‫להתערבות בין לאומית ב‪ 24-‬שעות‪,‬‬ ‫וכוח נתי\"\" ‪-‬‬ ‫‪19‬אלהס‪-‬ו‪2‬נוסמפואוגדבתמהפללךד‬ ‫‪ .17‬על‬ ‫כפיית הפסקת אש ביזמה סובייטית‪.‬‬ ‫השריון‬ ‫אור ל‪-‬וו באוקטובר‪ ,‬החליטה הממשלה‬ ‫תוספת של כ‪ 125-‬טנקים‪ ,‬חלקם טנקי‬ ‫הזירה האווירית והימית‬ ‫לתקוף את הסורים‪ ,‬וזאת משלוש סיבות‪:‬‬ ‫שרמן\"\" םי‪ .51-‬חטיבת חיר\"ם נוספת‬ ‫ראשית‪ ,‬הסורים היו מעורערים וניתן היה‬ ‫ראה) מרשם ‪)3‬‬ ‫להוציאם ביתר קלות ממעגל המלחמה ;‬ ‫שהופעלה בהמשך הקרב הייתה חטיבת‬ ‫חיל האוויר פעל‬ ‫אסטרטגיות ‪-‬‬ ‫שנית‪ ,‬איום לעבר דמשק עשוי להרתיע את‬ ‫חיר\"מ ‪ .31‬כוח הארטילריה כלל שני אגדים‬ ‫באוקטובר‪ .‬בשחר‬ ‫סוריה כבר ב‪9-‬‬ ‫הפצצות‬ ‫ירדן שעד כה לא הצטרפה למלחמה‪,‬‬ ‫וארטילריה פיקודית‪ .‬על יתר גזרת הגולן‬ ‫בעומק‬ ‫אותו יום הציע הרמטכ\"ל לתקוף מטרות‬ ‫ושלישית‪ ,‬העברת כוחות מהזירה הסורית‬ ‫כדי‬ ‫תוך‬ ‫פלד‪ ,‬ממנה נלקחו‬ ‫הופקדה אוגרת‬ ‫אזרחיות ומטרות אנרגיה וכוחות צבא‬ ‫לזירת הדרום‪ ,‬משמעותה הייתה הוצאתם‬ ‫השריון ‪ 19‬ו‪.20-‬‬ ‫הקרב חטיברת‬ ‫במגמה להביא לשבירת סוריה תוך ‪ 24‬שעות‬ ‫ממעגל הלחימה לזמן ניכר‪ .‬אופציה זו טמנה‬ ‫הכוחות הישראליים והסוריים היו לאחר‬ ‫ולכפות עליה הפסקת אש‪ .‬משנתקבל אישור‬ ‫בחובה את הסכנה של כפיית הפסקת אש‬ ‫חמישה ימי קרבות קשים ונזקקו לזמן כרי‬ ‫יום בתי זיקוק‬ ‫מדיני‬ ‫בשעה שלמצרים הישגימ קרקעיים בזירת‬ ‫להתארגן מחדש לקרב‪ .‬דוגמה מוחשית‬ ‫ותחנת‬ ‫אל‪-‬האמי‪.‬‬ ‫באותו‬ ‫הותקפו‬ ‫כוח‬ ‫סיני‪ .‬היטיב לבטא את הסיבות לתקיפה‬ ‫למצב הייתה דרך ההתארגנות של חטיבה ‪.7‬‬ ‫בדמשק‬ ‫ומחנה‬ ‫בחומץ‬ ‫הותקפו באותו יום בניין המטכ\"ל ומפקדת‬ ‫הבאים‬ ‫שאמר את הדברים‬ ‫בגולן הרמטכ\"ל‪,‬‬ ‫בגמר קרב ההגנה ב‪ 9-‬באוקטובר‪ ,‬מנתה‬ ‫חיל האוויר וביום שלמחרת הותקפו בתי‬ ‫שהתק‪-‬‬ ‫לקראת ההבקעה‪,‬‬ ‫תקינים‪ .‬כסמוך להתקפה‬ ‫הפקודות‬ ‫בקבוצת‬ ‫‪ 32‬טנקים‬ ‫החטיבה‬ ‫כוח בקטינה ונמל‬ ‫תחנת‬ ‫הזיקמוינקת‪-‬אלב‪-‬חבוימצץא‪.,‬‬ ‫בבוקר יום ההבקעה‪:‬‬ ‫בתל‪-‬שיכן‪,‬‬ ‫יימה‬ ‫טמנגק\"ידם‪-‬מ\"עפ‪-‬ם‬ ‫היו לה ‪100‬‬ ‫באוקטובר(‬ ‫ב(‪11-‬‬ ‫יום ניתן גם אישור‬ ‫באותו‬ ‫חדשים ברמות‬ ‫מדיני לתקוף את שרה התעופה הבינלאומי‬ ‫צריכים\" להכריע בנקודה חלשה וזה פה‪.‬‬ ‫ומפקדים‬ ‫צוותים‬ ‫מ\"מ‪ .‬על כוחות אלה מן הרין להוסיף את‬ ‫נשבור את סוריה‪ .‬אנו יוצאים לקרב בעל‬ ‫של דמשק במגמה לשבש את הרכבת‬ ‫חשיבות מכרעת‪ .‬יוצרים עובדה שאנו מעבר‬ ‫מלוא עצמתו של חיל האוויר‪ ,‬שהופעלה‬ ‫האווירית הרוסית‪.‬‬ ‫ניצור‬ ‫הפסקת האש ולכיוון דמשק‪...‬‬ ‫לקווי‬ ‫בקרב ואת כוחות חיל הים של זירת הים‬ ‫המלח‪-‬‬ ‫כדי לזכות בתפנית ולהפסקת‬ ‫תנאים‬ ‫חיל‬ ‫הוסיף‬ ‫בימים ‪ 12-11‬באוקטובר‬ ‫התיכון‪.‬‬ ‫באוק‪-‬‬ ‫ב‪-‬וו‬ ‫האוויר לתקוף מטרות בעומק‪.‬‬ ‫מה‪ .‬אם אסר לא יבקש הפסקת אש נבצע עור‬ ‫טובר תקף מסוף דלק בח'אן אל עיש‬ ‫ונביאם להכרח להיכנע\"‪.‬‬ ‫* חט‪ ,‬טנקים ‪ 78‬נפגעה ברובה בקרבות עד כה‪.‬‬ ‫מערכות‪ . 276-7‬בכ‪.-‬ק‪1‬א'ט‪49 198‬‬

‫ההשתתפות בקרב היבשה ‪ -‬לקראת‬ ‫קיה*\"ש‬ ‫‪4‬ש‬ ‫ההבקעה הועבר כמעט כל כוח חיל האוויר‬ ‫לזירת ההבקעה‪ .‬כדי לאפשר הכנה מרבית‬ ‫ו‪*=\"4-‬‬ ‫‪ -‬יי‪3. 4‬‬ ‫‪\"1/‬‬ ‫נדחה ה\"ש\" היבשתי משעה ‪ 1000‬לשעה‬ ‫חמ יית'‪.‬‬ ‫‪ .1100‬בשל חשיבות הקרב הורה מפקד חיל‬ ‫ש‬ ‫בניאס‬ ‫יי‪,‬‬ ‫סורי ‪-‬ה‬ ‫האוויר לטייסיו לפעול בכל תנאי‪ ,‬כולל אש‬ ‫ו‪,‬טרטוס‬ ‫‪~.- 1‬‬ ‫טילים נ\"מ‪ .‬ואכן כאמור‪ ,‬המטוסים פעלו‬ ‫תחת אש טילים נ\"מ ופגעו בריכוזי שריון‪,‬‬ ‫עי‬ ‫ארטילריה ומוצבים השולטים על נתיבי‬ ‫הפריצה‪ ,‬והטילו עד לשעה ‪ 1500‬מאות טון‬ ‫ען\"‬ ‫פצצות‪ ,‬במרחב דיביזיה חי\"ר סורית ‪.7‬‬ ‫בפעילות ההכנה‪ ,‬השתתפה גם הארטילריה‬ ‫שירתה בשלב ההכנה אלפי פגזים‪.‬‬ ‫ההבקעה‬ ‫ראה) מרשם ‪)4‬‬ ‫מפה מס' ‪ ! 3‬פעילות חיל האוויר וחיל הים‬ ‫אוגדת איתן ‪ -‬מפקר האוגדה הסדירה‪,‬‬ ‫תא\"ל איתן‪ ,‬שהוטל עליו להבקיע‪ ,‬העריף‬ ‫מעבר לפגיעה הפיזית בשדות‪ .‬ב‪-‬וו באוק‪-‬‬ ‫ולמחרתו גשרים בצפון סוריה‪ ,‬במגמה‬ ‫מלכתחילה שלא לפעול בקו ה\"צפוי\"‪ ,‬הלוא‬ ‫טובר רותק חיל האוויר הסורי להגנת פנים‬ ‫הים‬ ‫שהגיעו בדרך‬ ‫לשבש הגעת טנקים‬ ‫הוא ציר קוניטרה‪-‬דמשק‪ ,‬למרות שהמרחב‬ ‫המדינה ושדות התעופה‪ .‬אותו יום לא‬ ‫ב‪15-‬‬ ‫העומק חודשו‬ ‫מברה\"מ‪ .‬פעולות‬ ‫מצפון לו היה גבעי ומיוער וחייב אותו‬ ‫הופעל אף לא מטוס סורי אחר לעבר‬ ‫לפעול בנתיבים מוגדרים המקלים על המגן‬ ‫הכוחות הישראליים‪ ,‬שהיו בשלבים הקרי‪-‬‬ ‫באוקטובר ונמשכו עד ‪ 21‬בו‪.‬‬ ‫ומונעים פריצת כוחות שריון‪ .‬לבר מהצורך‬ ‫טיים של ההתקפה‪ .‬למחרת כבר ביצעו‬ ‫לארגן את חטיבה ‪ 7‬כמעט מחדש‪ ,‬ניצבה‬ ‫הסורים יותר ממאה גיחות תקיפה לעבר‬ ‫בקרב עצמו בפני תא\"ל איתן בעיה של מעבר‬ ‫שדות המוקשים שמיקומם המדויק לא נודע‬ ‫כוחות היבשה‪.‬‬ ‫גם בסיור בלילה שקדם להתקפה‪ .‬את הכוח‬ ‫המבקיע‪ ,‬חטיבה ‪ ,7‬פיצל לשני מאמצים‬ ‫מאוזנים‪ ,‬שכללו בעיקרם טנקים וגוף הנדסה‬ ‫קטן‪ ,‬לרבות טנק פינוי מוקשים‪ ,‬טנק דחפור‬ ‫ואמצעי פריצה‪ .‬כוונתו הייתה לפרוץ בשני‬ ‫נתיבים‪ ,‬או לרכז את הכוח לנתיב אחד‬ ‫שיפרוץ‪ .‬חטיבת חי\"ר מוקטנת גולני\"ן\"‬ ‫יועתרל‪-‬הא‪-‬דלהנוורע בעוגק'בבותתא‪-‬אהל‪-‬טוחרשב‪.‬הדרומי לטיהור‬ ‫בשעה ‪ 0715‬לערך החלה ההכנה האווי‪-‬‬ ‫רית והארטילרית‪ ,‬ובחסותה נעו הכוחות‬ ‫חיל הים ‪ -‬בפעילות בעומק סוריה נטלו‬ ‫לעבר נתיבי הפריצה כאמור‪ ,‬הכל ללא‬ ‫חלק גם כוחות חיל הים‪ .‬ספינותיו פעלו כבר‬ ‫הפרעה של מטוסי אויב שרותקו אותו יום‬ ‫באוקטובר כאשר טיבעו שלושה‬ ‫בליל ‪7-6‬‬ ‫להגנת שדות התעופה‪ .‬מקבר שדות המוק‪-‬‬ ‫במרחב לר'אקיה‪ .‬בליל ‪11-10‬‬ ‫סטי\"לים‬ ‫שים נעשה בחסות מסך מתגלגל של אש‬ ‫תקיפת הטילים ‪ -‬מערך הטילים נ\"מ‬ ‫באוקטובר פגעו סטי\"לים במאגרי דלק‬ ‫ארטילרית כבדה‪ .‬לבד משני טנקים שעלו על‬ ‫הסורי לא נפגע עד כה‪ .‬ב‪ 6-‬באוקטובר לא‬ ‫לד'אקיה‬ ‫ובנמלים של‬ ‫בבאניאס ולד'אקיה‬ ‫מבלי שנזקקו כלל‬ ‫הכלים‬ ‫עברו כל‬ ‫מוקשים‪,‬‬ ‫אפשר זאת מזג האווירי וביום שלמחרת‬ ‫בלילה‬ ‫וטיבעו סטי\"ל‪.‬‬ ‫ומינת‪-‬אל‪-‬ביצ'א‬ ‫כוחות ההנדסה‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫השרות‬ ‫לפריצת‬ ‫הופעלה חלקית התכנית לתקיפת הטילים‬ ‫שלמחרת פגעו במאגר דלק בלר'אקיה‬ ‫המאמץ הצפוני ובראשו הגדור של קהלני‬ ‫והישגיה היו קטנים‪ .‬כך נאלץ חיל האוויר‬ ‫וטרטוס ןטיבעו שני סטי\"לים‪ .‬פעם נוספת‬ ‫התקדם‪ ,‬הגיע לצומת חדר ללא קרב‪ ,‬ולפניו‬ ‫בקרב ההגנה להמשיך ולפעול בתחום מוכה‬ ‫פגעו ספינות חיל הים במסוף דלק של‬ ‫מסך אש ארטילרי מתגלגל שהונחת כ‪500-‬‬ ‫טילים‪ .‬נדמה היה שהסורים כמעט ובזבזו את‬ ‫לכפבנ‪-‬י‪20‬הכוטח‪,‬נקיוםמשםסורהיימם‪,‬שיךעדלנוע‪,‬שהגתיועך‬ ‫מטרים‬ ‫פראי ובלחי‬ ‫כל טיליהם בירי‬ ‫באניאס בליל ‪ 24-23‬באוקטובר‪.‬‬ ‫לחימה‬ ‫באוקטובר‬ ‫התבטא ב‪10-‬‬ ‫בהפצצות חיל האוויר ובפעילות חיל הים‬ ‫והדבר‬ ‫מבוקר‪,‬‬ ‫נגרמו לסורים נזקים בערך של כחצי‬ ‫לשטח השולט על הכפר מזרעת‪-‬בית‪-‬גין‪.‬‬ ‫שיעור‬ ‫כאשר‬ ‫מיליארד דולר במערכות כוח‪ ,‬דלק וחשמל‬ ‫הטילים שנורו לעבר מטוסינו ירד‪ .‬אלא‬ ‫ובדרכים‪ .‬הנזקים והשיבושים שנגרמו‪ ,‬הש‪-‬‬ ‫הטנקים‪,‬‬ ‫בהעדר כוח חי\"ר‬ ‫שמחסור זה התמלא עד מהרה בזכות הסיוע‬ ‫פיעו על סוריה ועל כלכלתה מספר חדשים‬ ‫נמנע‬ ‫היו טנקים‬ ‫עם טור‬ ‫המג\"ר‬ ‫הסובייטי שהוגש בדרך האוויר‪ .‬ההנחה‬ ‫וכוח‬ ‫הכפר בו‬ ‫מלתקוף את‬ ‫חי\"ר‬ ‫הלא) נכונה( בדבר מיעוט הטילים שהיו‬ ‫למחרת‪.‬‬ ‫סורי‪ ,‬וכיבושו‬ ‫לאחר המלחמה‪.‬‬ ‫נדחה‬ ‫כוח בו‪-‬‬ ‫שהובל על‪-‬ידי‬ ‫המאמץ הדרומי‪,‬‬ ‫שעיצבה כנראה את‬ ‫היא‬ ‫הסורים‬ ‫ברשות‬ ‫לעבר‬ ‫לג'בתא‪-‬אל‪-‬ח'שב‬ ‫חנן נע מצפון‬ ‫באוקטובר שלושה‬ ‫ב‪-‬וו‬ ‫לתקוף‬ ‫התכנית‬ ‫תקיפת שדות תעופה ‪ -‬ביום ההבקעה‬ ‫אש ארטילרי מתגלגל‪.‬‬ ‫טרנג'ה ולפניו מסך‬ ‫בסיסי טילים בלבד‪ .‬בתקיפה שקרמה להכנה‬ ‫ולמחרת תקף חיל האוויר שבעה שדות‬ ‫נסגרו לפרקי זמן‬ ‫בסוריה‪.‬‬ ‫תעופה‬ ‫מכאן ואילך התקרם תוך לחימה בגופי‬ ‫האווירית נפגעו שני בסיסים כאלה‪ .‬כך‬ ‫היו מקרים בהם‬ ‫שדות אלה‬ ‫בו‪12-‬‬ ‫קצובים‬ ‫מצאו עצמם מטוסי חיל האוויר‪ ,‬שנכנסו‬ ‫באוקטובר אף‬ ‫עד לחלם‪ .‬בעקבותיו נכנסה חטיבת‬ ‫טנקים‬ ‫נאלצו מטוסים סוריים לנחות על הכביש‬ ‫תל‪-‬א‪-‬דהור‬ ‫וג'טיבהתרא‪-‬האל‪-‬לחל'אשב‪.‬קרבחטא'ת‬ ‫גולני\"\"‬ ‫לתקיפת מטרות במרחב ההבקעה‪ ,‬בתחום‬ ‫חיר\"ם ‪,31‬‬ ‫אש טילים נ\"מ יעילה‪.‬‬ ‫לדמשק‪ .‬המשמעות של התקיפה הייתה‬ ‫ואת‬ ‫‪50‬‬

‫הימנעות מקרסות הבקעה ומשחיקה של‬ ‫הלילה‪.‬‬ ‫שהתפנתה מטיהור קוניטרה טיהרה את תל‪-‬‬ ‫כוחות קרקע וחיל אוויר‪ .‬ניתנה אף אפשרו\"‬ ‫אל‪-‬אחמד ותל‪-‬קבע‪.‬‬ ‫להפעיל את אוגדת פלד ואת אוגדת לנר‬ ‫עד הלילה נכבש כל המערך הדיביזיוני‬ ‫הסורי הראשון למן פאתי מזרעת‪-‬בית‪-‬ג'ן‬ ‫אוגדת לנר ‪ -‬בקבוצת הפקודות בתל‪-‬‬ ‫לעבר נוא‪ ,‬ובבוקר אף נכנסו כוחות מאוגדת‬ ‫בואכה תרפא‪-‬חלס‪-‬מעץ‪ .‬השטח עצמו לא‬ ‫שיבן התברר למפקד האוגדה סופית‪ ,‬כי‬ ‫הנתיב לג'בתא‪-‬אל‪-‬ח'שב בו תיכננה אוגדתו‬ ‫פלד למגע בגזרתם‪ .‬בסופו של דבר וזאת גם‬ ‫בלילה נהדפו התקפות סוריות על‬ ‫טוהר‪.‬‬ ‫לחדור ניתן לאוגדת איתן עליה הוטל‬ ‫לפי המלצת שר הביטחון‪ ,‬שהיה במפקרת‬ ‫טנקים‪ ,‬על‪-‬ידי כוחות חי\"ר שלנו‬ ‫חניוני‬ ‫להבקיע‪ ,‬בעוד שעל אוגדת לנר הוטל להיות‬ ‫פיקוד הצפון‪ ,‬הוחלט להמשיך ולרכז את‬ ‫שאבטחום‪ .‬הכביש הראשי לא נפתח לת‪-‬‬ ‫בשלב זה עתודה ולפעול חלקה או כולה‬ ‫נועת דרגים‪ ,‬עד לטיהור ח'אן ארינבה עלי‬ ‫בעקבות האוגדה המבקיעה‪ .‬במקרה שהאויב‬ ‫המאמץ בגזרת ההבקעה בלבד‪ ,‬ובשעה ‪1040‬‬ ‫ידי גרוד חיר\"ם של חטיבה ‪ 31‬וגדוד חרמ\"ש‬ ‫הורה מפקר הפיקור להעלות את חטיבת‬ ‫טנקים ‪ 20‬מאוגדת פלד צפונה‪.‬‬ ‫יתמוטט תוכננה אוגדת לנר לפעול בציר‬ ‫הסורים‪ ,‬אשר לא היטיבו להילחם ביום‬ ‫של חטיבה ‪ .19‬שבעה מטוסים איבר חיל‬ ‫קוניטרה‪-‬דמשק‪.‬‬ ‫הקודםמזרבעחת‪-‬רובית‪-‬עגיתן‪-‬התל‪ -‬לשיימצס‪-‬בתל‪-‬קוקריןהגנהולפבעוקול‬ ‫האוויר באותו יום‪ .‬באוגדת לנר נפגעו ‪40‬‬ ‫בדרך של הגנה פעילה של כוחות טנקים‬ ‫טנקים בלחימה על מרחב ח'אן ארינבה‬ ‫התכנית של האלוף לנר במקרה שיפעל‬ ‫וחי\"ר של דיביזיה ‪ 7‬וחטיבת טנקים ‪ 68‬של‬ ‫ובאוגרה המבקיעה של איתן נפגעו שניים‬ ‫בנתיב נפרד‪ ,‬כללה הכנה אווירית וארטיל‪-‬‬ ‫דיביזיה ‪ 3‬עם חי\"ר ובסיוע מטוסים‪ .‬חיל‬ ‫בלבד‪ .‬לשטח‪ ,‬שנכבש וטוהר‪ ,‬הוכנסו בלילה‬ ‫רית ופריצה לעבר ח'אן ארינבה על‪-‬ידי‬ ‫האוויר הישראלי המשיך באותו יום לסייע‬ ‫חטיבה ‪ 17‬בחיפוי חטיבה ‪ .79‬בבוקר נשלח דרגי אספקה וארטילריה‪ .‬כוח טנקים נוסף‪,‬‬ ‫סיור אלים של שתי מחלקות טנקים לעבר כוח נתי\"\" שכלל ‪ 28‬טנקים צנטוריון\"\"‬ ‫המוצבים הסוריים‪ -‬השולטים על הכביש‪ ,‬הועבר אל אוגדת לנר ותגבר את החטיבות‬ ‫לכוחות הקרקע חרף אבדותיו ולמרות‬ ‫שלא נענה בתגובה כלשהי‪ .‬להרגשה כי הקו ‪ 17‬ו‪.79-‬‬ ‫שהגיע בסמוך למה שהוגדר כ\"קו אדום\"‬ ‫עזוב בחלקו‪ ,‬תרמו גם ההתקדמות המהירה‬ ‫המסכן את המשך יכולתו לפעול בפעולות‬ ‫היום השני‬ ‫שהעידו‬ ‫אוגדת איתן‪ ,‬ותשדורות סודיות‪,‬‬ ‫של‬ ‫תקיפה בזירת מצרים‪ .‬לבד מתקיפת מטרות‬ ‫‪ .‬ראה) מרשם ‪)5‬‬ ‫הרמט‪-‬‬ ‫התמוטטות‪ .‬כל אלה הניעו את‬ ‫על‬ ‫ב‪ 12-‬באוקטובר היה עדיין מרכז הכובר של‬ ‫עומק תקף בשנית שדות תעופה סוריים וכן‬ ‫יום‬ ‫צה\"ל בצפון‪,‬‬ ‫פעילות‬ ‫כ\"ל‪ ,‬ששהה במפקדת פיקוד הצפון‪ ,‬להורות‬ ‫חמש סוללות טילים‪ .‬כן המשיך וסייע‬ ‫כבהרמצד‪-‬ן‬ ‫בזירה‬ ‫אך באותו‬ ‫העליון במה‬ ‫הפיקוד‬ ‫בשעה ‪ 1940‬להקדים ולהפעיל את אוגדת‬ ‫לכוחות הקרקע בגזרת ה\"מובלעת\"‪.‬‬ ‫שייעשה‬ ‫לנר בציר הכביש‪ .‬עד לשעה ו‪3‬סס כאשר‬ ‫אוגדת איתן ‪ -‬אוגרת איתן התכוונה‬ ‫רית‪ .‬בדיון של הדרג המריני שהתקיים‬ ‫החטיבה המובילה‪ ,‬חטיבה ‪ ,17‬החלה‪ .‬לנוע‪,‬‬ ‫באותו יום בשעת אחר הצהרים התנהל‬ ‫מכיוון‬ ‫בשתי זרועות‪ :‬האחת‬ ‫להגיע לסעסע‬ ‫ויכוח בין מצדדי הצליחה לבין אלה‪,‬‬ ‫ירה האגד הארטילרי האוגדתי אלפי פגזים‬ ‫קוני‪-‬‬ ‫והשנייה בדרך כביש‬ ‫מזרעת‪-‬בית‪-‬גין‬ ‫שהעריפו להמתין לצליחת הדיביזיות המצ‪-‬‬ ‫במסגרת תכנית אש חדשה חפוזה\"\" כלשהי‬ ‫טרה‪-‬דמשק‪ ,‬אלא שנתקלה בהתנגדות‬ ‫ריות המשוריינות‪ .‬באוויר ריחפה תחושה‬ ‫שהוכנה בו בבוקר‪ ,‬עם שינוי נתיב הפריצה‪.‬‬ ‫קשיחה של טנקים‪ ,‬חי\"ר ומטוסים בכפר‬ ‫לאש זו‪ ,‬נוספה כאמור‪ ,‬ההכנה האווירית‬ ‫הצפוני‬ ‫ובתמזל‪-‬רשעמת‪-‬ס‪.‬בית‪-‬הג'מןאמעץד‬ ‫מזרעת‪-‬בית‪-‬ג'ן‬ ‫שהפסקת אש קרבה‪ .‬כוח ירדני החל נע‬ ‫לשעה‬ ‫כבש את הכפר‬ ‫והתערבות חיל המשלוח העיראקי‬ ‫לאורך הכביש לפעפע ומצידיו‪.‬‬ ‫צפויה כצהרי ה‪ 13-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫צפונה‬ ‫חטיבה ‪ ,17‬שמנתה כ‪ 40-‬טנקים צנטוריון\"\"‬ ‫‪ ,1400‬תוך שהוא הודף התקפות נגד של‬ ‫נראתה‬ ‫נעה בשני גופים‪ :‬על הכביש ומצפון לו‪.‬‬ ‫טנקים וחי\"ר בסיוע מטוסים‪ .‬המאמץ‬ ‫לקראת יום הלחימה השני‪ ,‬אישר הרמט‪-‬‬ ‫הדרומי נתקל באש נ\"ט חזקה ובסיוע‬ ‫החיפוי של חטיבה ‪ 79‬הופסק עד מהרה בשל‬ ‫‪4‬‬ ‫כ\"ל לפיקוד להתקדם למרחב סעסע‪ ,‬תוך‬ ‫אי יעילותו בשל טווח רחוק וכיסוי היעדים‬ ‫באש ועשן‪ .‬ככר בכניסה לשטח ההפקר‬ ‫נתקל הבוה במקבצי מוקשים ישראליים‬ ‫מפה מס' ‪ :4‬פעילות כוחות צה\"ל ב‪-‬וו באוקטובו‬ ‫ובאש ארטילרית סורית‪ .‬הגדוד הצפוני‬ ‫יימ‪.. ,,‬‬ ‫יעילה של‬ ‫ולאש נ\"ט‬ ‫מוקשים‬ ‫לשדה‬ ‫נקלע‬ ‫י‪..‬‬ ‫ו‪ 18-‬מתוך‬ ‫על הכביש‬ ‫ששלט‬ ‫פלוגתי‬ ‫מוצב‬ ‫‪ 19‬הטנקים שלו נפגעו‪ .‬הגרוד השני פרץ‬ ‫בנתיב הכביש‪ ,‬עבר תוך כדי ירי את המוצב‬ ‫הקדומני והגיע כשעמו שישה טנקים כשירים‬ ‫לצומת ח'אן ארינבה‪-‬ג'בא‪.‬‬ ‫אלוף הפיקוד הורה עוד לפני כן לאלוף‬ ‫פלד להעביר את חטיבת שריון ‪ 19‬לגזרת‬ ‫לנר‪ ,‬ועתה הורה לאלוף איתן להעביר גדוד‬ ‫טנקים מגזרתו לעבר כביש קוניטרה‪-‬דמשק‬ ‫מתוך כוונה לפתוח את נתיב הפריצה‬ ‫מאחור‪ .‬נשקלה גם אפשרות ל\"שלוף\" את‬ ‫חטיבה ‪ ,17‬וחטיבה ‪ 79‬הוכנה לקרב חילוץ‪.‬‬ ‫מגמה זו שונתה ובשעה ו‪5‬סס לערך חדרה‬ ‫חטיבה ‪ 79‬פנימה על הכביש ומצפון לו תוך‬ ‫מתן חיפוי עצמי‪ ,‬והגיעה אל הצומת‬ ‫לח'אן ארינבה‪ .‬בשלב‬ ‫זההסוריהתופסשקכה‪-‬‬ ‫ובסביבתו ההתנגדות‬ ‫שמררום‬ ‫במוצב‬ ‫תוצאה ממנה נפגעו ‪ 40‬טנקים‪.‬‬ ‫ועמו ‪15‬‬ ‫טנקבישעהצנ‪20‬טו‪6‬ר‪1‬יוף'ל\"ערו‪-‬ך‪30‬הגיטענקימח\"טשר‪9‬מ‪1‬ן\"‬ ‫מ‪.\"51-‬‬ ‫החטיבה נשלחה אל מעבר לח'אן ארינבה‪,‬‬ ‫י‬ ‫כבשה עד לחשכה את תל כרום ובשעה ‪1700‬‬ ‫הגיעה לצומח מעץ‪.‬‬ ‫‪51 .‬‬ ‫מערכות‪ 4 276-7‬אוק‪-.‬כב'ט‪198‬‬

‫מען‪,‬‬ ‫כדי לבלום את התקדמותם‪ ,‬נערכה אוגדת‬ ‫צנטוריון\"\" נערכה עתה לכיבוש כאנאכר‪.‬‬ ‫מטוסים מתל‪-‬שמס‪ ,‬פגע ס‪-‬ב‪ 2‬טנקים‪ ,‬אך‬ ‫מעץ‪-‬תל‪-‬שער‪-‬ג'בא‪-‬תל‪-‬בורום‪ .‬קו‬ ‫ההתערבות העיראקית ‪ -‬אלא שאותה‬ ‫ניסה בן חנן‬ ‫לאסתגת‪.‬התלאחרמכיווהןצהשריטםח‪-‬‬ ‫לנר בקו‬ ‫הלג'ה‪ ,‬והגיע‬ ‫נאלץ‬ ‫שני לקו בלימה זה‪ ,‬היה של חטיבה ‪7‬‬ ‫עת התקרבה אל זירת המערכה חטיבת‬ ‫לתקוף‬ ‫מאוגדת איתן‪ ,‬שהוצבה במרחב מעץ‪-‬חלס‪-‬‬ ‫עיראקית מכוח המשלוח‬ ‫שריון מוקטנת‬ ‫למרגלות התל עם שישה טנקים‪ .‬ארבעה‬ ‫ח'אן ארינבה‪ .‬כל אותו לילה הפעילה‬ ‫החטיבה העיראקית שכללה‬ ‫צלאח‪-‬א‪-‬דין\"‪\".‬‬ ‫האוגדה שבעה גדורי ארטילריה לעבר הכוח‬ ‫מהם נפגעו והוא עצמו נפצע וחולץ בחסות‬ ‫העיראקי‪ .‬עם בוקר פתחה אוגרת לנר‪ ,‬אשר‬ ‫לפי) תיאורם של םיקאריעה‪ )3‬שני גדורי‬ ‫החשכה‪ .‬חטיבת גולני\"\" וחטיבת חיר\"ם ‪31‬‬ ‫קיבלה גדוד טנקים נוסף מחטיבה ‪ 7‬ובסיוע‬ ‫טנקים‪ ,‬שני גרודי חרמ\"ש וגדוד ארטילריה‪,‬‬ ‫עסקו אותו יום בטיהור המרחב הקדומני‬ ‫ארטילרי נוסף‪ ,‬בהתקפת נגד על הכוח‬ ‫נעה מעיראק בבוקר ה‪ 8-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫שנכבש ביום הקודם ובפתיחת צירים‪.‬‬ ‫העיראקי שמצא עצמו נתון בסכנת לפיתה‪,‬‬ ‫אוגדת לנר ‪ -‬התנגדות סורית פחות‬ ‫ונסוג תוך כדי ניהול קרב שריון וארטילר‪-‬‬ ‫ב‪ 10-‬באוקטובר הגיעה החטיבה לדמשק‬ ‫יה‪ 40 .‬טנקים ננטשו בשטח ועד הצהרים‬ ‫היא‬ ‫לאחר מסע בן יותר מ‪ 1300-‬ק\"מ‪.‬‬ ‫קשיחה‪ ,‬ויכולת הפעלת גופי שריון גדולים‬ ‫ב‪-‬ו ו‬ ‫הופנתה לגזרה הדרומית של דיביזיה ‪.5‬‬ ‫בשטח תמרון נוח יחסית‪ ,‬אפשרו לאוגדת‬ ‫באוקטובר הועברה לגזרת דיביזיה ‪ 9‬בכוונה‬ ‫לנר להעמיק חדור לעבר כאנאכר‪ .‬עד לשעה‬ ‫לתקוף את אוגדת לנר עם חטיבה משוריינת‬ ‫‪ 0900‬הסתיים ארגון הכוחות ותדלוק הרק\"ם‪,‬‬ ‫השתלטה האוגדה מחרש על השטח‬ ‫(‪ )?68‬סורית אלא שלבסוף תקפה בעצמה‬ ‫שנעשו תוך הפרעות של חיל האוויר הסורי‬ ‫שפינתה ביום הקורם למן תל‪-‬מרעי וקורין‬ ‫בשעה ‪ 1500‬בשני טורים מאוזנים של טנקים‬ ‫שתקף כל העת‪ .‬חט' ‪ 79‬שמנתה עתה‪ ,‬עם‬ ‫וחרמ\"ש לעבר נסג' ותל‪-‬מסחרה‪ .‬האלוף‬ ‫כוח\" נתי\"‪ 50 ,‬טנקי צנטוריון\"\" מהם) ‪ 30‬עם‬ ‫ועד לכפר נסג' ותל‪-‬אל‪-‬מל ומסחרה‪.‬‬ ‫לנר‪ ,‬שהיה בתל‪-‬שמס‪ ,‬הופתע לגלות את‬ ‫תוצאות הקרב‬ ‫צומת נסג' עד‬ ‫כבא‪0-‬ת‪3‬‬ ‫כבשה‬ ‫מנוע מטאור\"(\"‬ ‫כבר בצהרי ה‪ 12-‬באוקטובר‪ ,‬עוד בטרם‬ ‫והעריך את כוחם בעצמה‬ ‫העיראקים באגפו‬ ‫טנקים סוריים‪,‬‬ ‫לחימה‬ ‫שעה ‪ 1300‬תוך‬ ‫מהרה נערך לקרב עמם‪.‬‬ ‫דו‪-‬חטיבתית‪ .‬עד‬ ‫התערב כוח החלוץ של חיל המשלוח‬ ‫ומכאן השתהתה לתדלוק‪ ,‬לו נזקקו רוב‬ ‫העיראקי‪ ,‬הביע הרמטכ\"ל‪ ,‬רא\"ל דור‬ ‫חטיבה ‪ 79‬הפסיקה את פעילות התדלוק‪,‬‬ ‫כליה‪ .‬חטיבה ‪ 17‬שנפגעה ביום הקורם‪,‬‬ ‫אלעזר‪ ,‬את דעתו כי המתקפה בצפון מיצתה‬ ‫בשעה ‪ 1600‬לערך נכנסה לקרב בצומת נסג'‪,‬‬ ‫מ\"כוח נתי\"‪ ,‬וכללה‬ ‫קיבלה פלוגת טנקים‬ ‫את יכולתה‪ .‬באותו יום הוחלט להעביר את‬ ‫ואליה הצטרפו החטיבות ‪ 17‬ו‪ ,19-‬שנאלצו‬ ‫נגמ\"שים‪ .‬היא נעה‬ ‫עתה ‪ 24‬טנקים ו‪15-‬‬ ‫מרכז הכובד לסיני‪.‬‬ ‫לחזור על עקביהן מתל‪-‬מרעי‪ .‬חט' ס‪,2‬‬ ‫בו נמצאו כוחות‬ ‫לכיבוש תל‪-‬מסחרה‬ ‫שהגיעה בשעה ‪ 1600‬לתל‪-‬שער נעה לעבר‬ ‫בימים הבאים הרחיב פיקור הצפון את‬ ‫תל‪-‬אל‪-‬מל ותל‪-‬מסחרה ובעוד החשכה‬ ‫דיביזיה חי\"ר ‪ 9‬הסורית‪ .‬אולם לאחר קרב‬ ‫שטח המובלעת ‪ :‬חטיבת חיר\"ם ‪ 31‬כבשה את‬ ‫שנמשך שעתיים בו גילו הסורים התנגדות‬ ‫חטיבת גולני\"\"‬ ‫ואביתת‪-‬גיןאוםו‪-‬בחטטינבהה‪:‬‬ ‫תל‪-‬שמס‪,‬‬ ‫משתררת נתקלה בטור העיראקי הדרומי‪.‬‬ ‫עזה וירו אש טנקים ונ\"ט‪ ,‬ניתקה החטיבה‬ ‫‪ 9‬במתקפה של‬ ‫כבשה את‬ ‫מגע‪ ,‬ונעה לעבר צומת נסג'‪ ,‬אותו עקפה‬ ‫אוגדת לנר ‪ -‬כבשה את התלים ענתר‬ ‫הכוחות התערבבו אלה באלה ובשעה ‪1800‬‬ ‫מדרום‪ .‬החטיבה התגברה על מגנן נ\"ט בתל‪-‬‬ ‫וקורין‪ .‬כוחות המשלוח העיראקיים והירד‪-‬‬ ‫ניתקה חטיבה ‪ 20‬מגע ונערכה בג'בא‪ .‬כנגד‬ ‫עלקיה תוך ניהול קרב אש עם טנקים סוריים‬ ‫ניים תקפו מספר פעמים את הכוחות‬ ‫הכוח העיראקי הופעל גם חיל האוויר‪,‬‬ ‫ונעצרה מול תל מרעי‪ ,‬כשמספר הטנקים‬ ‫במובלעת‪ ,‬אך לא השיגו הישגים קרקעיים‪.‬‬ ‫שפעל באזור מוכה טילים‪ .‬במהלך פעולה זו‬ ‫הכשירים שלה הוא שמונה בלבד‪ .‬הקרב‬ ‫בימים ‪ 13-11‬באוקטובר נפגעו כ‪60-‬‬ ‫אבדו שני מטוסים‪ .‬העיראקים המשיכו‬ ‫הוכרע משהגיעה לאזור חטיבה ‪ ,19‬ואזור‬ ‫טנקים‪ ,‬רובם בקרב של אוגדת לנר על מרחב‬ ‫להתקדם בחסות הלילה לעבר ג'בא ותל‪-‬‬ ‫תל‪-‬מרעי נכבש‪ ,‬בשעה ‪ .1600‬האוגדה אליה‬ ‫ח'אן ארינבה‪ .‬חיל האוויר איבר בכל‬ ‫שער‪ .‬לחטיבה ‪ 12‬העיראקית נוספה בו‬ ‫נעה גם חטיבוז טנקים ‪ 20‬עם ‪ 50‬טנקים‬ ‫פעולותיו ‪ 18‬מטוסים‪ ,‬וחיל האוויר הסורי‬ ‫איבד ‪ 16‬מטוסים‪ .‬דיביזיה חי\"ר סורית‬ ‫בלילה חטיבה ממוכנת ‪.8‬‬ ‫הוצאה מכלל פעולה ובמינוח) צבאי הושמ‪\"-‬‬ ‫מפה מס' ‪ :5‬פעילות כוחות צה\"ל ב‪ 12-‬באוקטובר‬ ‫דה\"(‪ .‬הכוח העיראקי איבד ‪ 40‬טנקים‪.‬‬ ‫הערות והארות בשולי הקרב‬ ‫ית‪:‬ה‪,‬כ‪,(4‬‬ ‫ער כאן תואר מהלך הקרב אולם בכך לא די‪.‬‬ ‫מן הראוי לבחון את הקרב ולהידרש למספר‬ ‫י‪.‬י ויל‬ ‫יי ורעת בית גץ‬ ‫שאלות הנובעות ממנו‪ ,‬גם אם עדיין לא‬ ‫הושלם מחקר כל פרטי מהלך הקרב ויש‬ ‫ע_‪ _-_.‬אל חשב‪ .‬ןלן‪(-‬ז(‪./‬ךן‪,‬י(י (‬ ‫ייעלתי'‬ ‫הבז‪ ,‬ש‪,‬י ן‬ ‫להמשיך ולחקרם‪.‬‬ ‫תל‪ ,.‬דהי‪ .,‬ן‬ ‫הכלים לבחינת קרב הם מתוך הידע של‬ ‫נ‬ ‫הקצין בתחומי תורת המלחמה‪ ,‬התיאוריה‬ ‫והדוקטרינה‪ ,‬ובהם נשתמש לבחינת קרב זה‪.‬‬ ‫נפנה עין בוחנת לסוגיות של צורות הקרב‪,‬‬ ‫מעבר מהגנה להתקפה‪ ,‬איזון בין שריון‬ ‫לחי\"ר‪ ,‬יסוד האש ‪ -‬לרבות חיל האוויר‪,‬‬ ‫מודיעין ועתודות בקרב הנייר‪ ,‬ונבדוק אם‬ ‫אכן הוצבו מטרות למבצע‪ ,‬ואם כן באיזו‬ ‫מידה הן אכן הושגו‪.‬‬ ‫צורות הקרב‬ ‫‪52‬‬ ‫בשלושת ימי הלחימה הנדונים עבר פיקוד‬ ‫הצפון מצורת קרב אחת לצורת קרב אחרת ‪:‬‬ ‫ביום הראשון ניהל פיקור הצפון קרב‬ ‫התקפה שנועד להיות קרב הבקעה‪ .‬מחיר‬ ‫ההבקעה‪ ,‬בעיקר בגזרת האוגדה המבקיעה‪,‬‬

‫נחסך בשל כמה תנאי יסוד שהושגו קודם‬ ‫הקרב‪ :‬עליונות אווירית וסיוע אווירי טוב‬ ‫לכוחות הקרקע; עצמת אש ארטילרית וכן‬ ‫הפתעה במקום‪ ,‬אם לא בשיטה ובזמן‪ .‬הקרב‬ ‫ביום השני אופין בתחילתו בהתקדמות מול‬ ‫אויב מאורגן ולוחם‪ .‬בסופו של אותו יום‬ ‫עברה אוגדת לנר להגנה ניידת בה נאלצה‬ ‫לוותר על שטח אותו חזרה ותפסה ביום‬ ‫השלישי למערכה בקרב נייר של שריון‬ ‫וחי\"ר בסיוע ארטילרי‪ .‬מכאן ואילך נערך‬ ‫הפיקוד לקרב הגנה‪ ,‬אשר היו בו מרכיבים‬ ‫של מלחמת התשה‪.‬‬ ‫מודיעין בקרב הנייד‬ ‫לכבוש את מזרעת‪-‬בית‪-‬גין לאור העובדה‬ ‫מעבר מהגנה להתקפה‬ ‫הקרב הנייד והכוחות הממוכנים של שדה‬ ‫כוח חי\"ר‪ .‬למחרת נכבש‬ ‫המערכה בגולן‪ ,‬כמוה ככל מלחמת יום‬ ‫הקרב המודרני מהווים בעיה למודיעין‪ .‬על‬ ‫טנקים‪ .‬תל‪-‬שמס הותקף‬ ‫שלא עמד לרשותו‬ ‫הכיפורים‪ ,‬הייתה בבחינת מגננה אסטרט‪-‬‬ ‫אנשיו לאתר כוחות בשדה הקרב‪ ,‬וכוחות‬ ‫הכפר על‪-‬ידי בוח‬ ‫גית‪ ,‬בה שולבה התקפה טקטית או)‬ ‫הנעים אליו‪ ,‬ולתת מודיעין\" בזמן ריאלי\"‪,‬‬ ‫על‪-‬ירי כוח טנקים‪ .‬התקדמות אוגדת לנר‬ ‫מערכתית(‪ .‬ראיית המלחמה ומטרותיה כפי‬ ‫לעבר כאנאכר וקרב השב\"ש עם העיראקים‪,‬‬ ‫שגובשו בתכנוני האב ובמשחקי המלחמה‬ ‫בעוד זה משתנה תוך זמן קצר יחסית‪.‬‬ ‫עד למלחמת יום הכיפורים‪ ,‬חייבה מעבר‬ ‫שני נעלמים מודיעיניים היו בפתח הקרב ‪:‬‬ ‫משלב ההגנה לשלב ההתקפה על אדמת‬ ‫כוח העמידה הסורי‪ ,‬ומועד הגעת העיראקים‬ ‫האויב‪ .‬על מעבר כגון זה‪ ,‬אמר קלאוזביץ‪:‬‬ ‫לזירת הקרב‪ .‬כוחות משלוח עיראקיים‬ ‫הנקודה\" המזהירה ביותר בהגנה היא‬ ‫התערבו בזירה הארץ ישראלית במלחמות‬ ‫המעבר המהיר והנמרץ להתקפה ‪ -‬חרב‬ ‫הנקמות הנוצצת‪ .‬מי שאינו כולל מלכתחילה‬ ‫מעבר זה בחפיסה ההגנה שלו לא יבין‬ ‫לעולם את עריפויותיה של ההגנה כצורת‬ ‫מלחמה\"‪'.‬‬ ‫נעשו על‪-‬ידי גופי טנקים‪ .‬כוחות החי\"ר‬ ‫משנפלה ההחלטה על העברת נקודת‬ ‫הופעלו בלילה אור ל‪ 12-‬באוקטובר לטיהור‬ ‫הכובד לצפון‪ ,‬הוטל על פיקוד הצפון לעבור‬ ‫ח'אן ארינבה‪ ,‬לפתיחת נתיבי תחזוקה‬ ‫מהגנה להתקפה עוד לפני פיקור הדרום‪.‬‬ ‫ולאבטחת חניוני הטנקים שהותקפו בלילה‬ ‫על‪-‬ידי כוחות סוריים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬תרמה להחלטה גם העובדה שקרב‬ ‫ההגנה בפיקוד הצפון והתקפת הנגד שלו‬ ‫קודמות‪ ,‬במלחמת העצמאות ובמלחמת‬ ‫הסתיימו בהישגים‪ .‬אולם‪ ,‬המעבר להתקפה‬ ‫ששת הימים‪ ,‬וידענו גם ידענו‪ ,‬כי הם גורם‬ ‫בוצע בתנאים קשים של ארגון כוחות לא‬ ‫יסוד האש‬ ‫רעננים‪ ,‬אשר עמדו ער כה בקרב הגנה קשה‬ ‫כעל עוצמה העלול לשנות את מאזן הכוחות‬ ‫בהתקפה על ה\"מובלעת\" החזיר לעצמו‬ ‫ורב אבדות‪ .‬הארגון נמשך כ‪ 36-‬שעות ולא‬ ‫כזירה הסורית‪ .‬העיראקים הוכנסו לקרב‬ ‫צה\"ל לראשונה מאז פרצה המלחמה את‬ ‫בחופזה בשעה קריטית לסורים אך הופעתם‬ ‫היכולת ליצור עדיפות ביסוד האש‪ ,‬חרף‬ ‫ניתן היה לעבור להתקפה בשלב מוקדם‬ ‫באגף של אוגדת לנר וערפל הקרב לגבי‬ ‫מספרם הגדול של קני הארטילריה של‬ ‫יותר‪ .‬יש לציין שמול הכוחות התוקפים‬ ‫עצמתם וכוונותיהם הצליחו לעצור את‬ ‫האויב‪ .‬עדיפות זו הושגה על ידי ריכוז עצמה‬ ‫העייפים ניצב אויב מוכה שהובס בקרב‬ ‫ארטילרית ואווירית משולבות זו בזו‪ ,‬בשלבי‬ ‫ההתקפה שלו‪ ,‬והיה עייף לא‬ ‫תנופת ההתקדמות של פיקוד הצפון‪.‬‬ ‫ההכנה והפריצה פנימה‪ .‬יעילות יסוד האש‬ ‫בפפחותתח‪.‬תגםקועניתט‪-‬ה‬ ‫כמו בקרבות ה‪ 9-‬באוקטובר‬ ‫בלטה יותר בגזרת האוגדה המבקיעה‪,‬‬ ‫העמידה של צה\"ל‬ ‫עתודות בקרב‬ ‫אוגרת איתן‪ ,‬בה היה הקרב סדור ומתוכנן‪,‬‬ ‫תפקידים מגן‪-‬תו‪-‬‬ ‫כוחות‬ ‫עמדו במבחן‬ ‫רה‪,‬‬ ‫ואת הגייסות הפורצים ליווה מסך ארטילרי‬ ‫חילופי‬ ‫הסורים‪ ,‬תוך‬ ‫ושל‬ ‫לעתודה\"‪ \",‬אמר קלאוזביץ‪ ,‬שני\" תפקידים‬ ‫מתגלגל‪ .‬יעיל פחות היה יסוד האש בפריצה‬ ‫השונים בתכלית זה מזה‪ ,‬והם‪ :‬הארכת‬ ‫קף‪.‬‬ ‫הקרב או חידושו‪ ,‬והפעלה במקרים בלתי‬ ‫םייופצ\"‪5.‬‬ ‫תוך כדי הקרב הועמדה אוגרת לנר‬ ‫של אוגדת לנר‪ ,‬כאשר הקרב היה כרוך‬ ‫האיזון בין שריון לחי\"ר‬ ‫כעתודה לאוגרת איתן‪ ,‬ניתנה הוראה‬ ‫בשינוי‪ ,‬ובתכנון חפוז כלשהו‪ .‬הארטילריה‬ ‫בקרב המובלעת הפעיל צה\"ל שתי אוגדות‬ ‫לשלוח גרור מאוגדת איתן כרי לפתוח את‬ ‫מילאה תפקיד נכבד גם בקרב של אוגדת לנר‬ ‫שכללו חמש עוצבות טנקים ושתי עוצבות‬ ‫פקק ח‪,‬אן ארינבה והועברו כוחות נוספים‬ ‫בהעסיקה אותו במשך‬ ‫העיראקי‪,‬‬ ‫חי\"ר‪ ,‬לבד משני אגדי ארטילריה והכוח‬ ‫לזירה‪ :‬חטיבה ‪ 19‬של אוגדת פלד הגיעה‬ ‫באוקטובר ולמחרתו‪.‬‬ ‫אור ל‪12-‬‬ ‫הכוח‬ ‫נגר‬ ‫האווירי‪ .‬בחינת הקרב ביום הראשון והשני‬ ‫בערב ה‪-‬וו באוקטובר ואפשרה לאוגדת לנר‬ ‫הלילק‬ ‫כל‬ ‫מגלה‪ ,‬כי הנטל העיקרי של הפריצה‬ ‫ההבקעה() וקרב ההתקדמות נפל על עוצבות‬ ‫ליסוד האש שייך גם חיל האוויר‪ .‬את‬ ‫הטנקים בסיוע הארטילריה‪ .‬שתי חטיבות‬ ‫להמשיך את תנופת ההתקדמות שנעצרה‬ ‫פעולתו אין לבחון אלא במלוא היקפה‬ ‫החי\"ר המוקטנות ‪ -‬גולני\"\" וחטיבת חיר\"ם‬ ‫אל מעבר לח'אן ארינבה‪ .‬כוח\" נתי\"‪ ,‬שנשלח‬ ‫בעומק הזירה ובמרחב קרב היבשה‪ ,‬וכל‬ ‫‪ - 31‬הופעלו ביום הראשון בעקבות‬ ‫ממרכז הארץ תגבר איתו לילה את אוגרת‬ ‫הפרדה בין הדיון בהפצצות אסטרטגיות‬ ‫הטנקים להשתלטות על מערכי חי\"ר ונ\"ט‬ ‫לנר שאיבדה ‪ 40‬טנקים‪ .‬חטיבת טנקים ‪20‬‬ ‫לבין האירועים‪ ,‬אינה נכונה‪ .‬חיל האוויר‬ ‫הקדומניים גם) בקרב על פקק\"\" ח'אן‬ ‫באוק‪-‬‬ ‫הועלתה בבוקר ה‪12-‬‬ ‫הצליח‬ ‫פעל בתחום מוכה טילים‪,‬‬ ‫ארינבה הופעלו טנקים(‪ .‬גופי הטנקים‬ ‫לאפשר‬ ‫מפקד הפיקוד במגמה‬ ‫טמואבורגרתעל‪-‬יפדליד‬ ‫ב‪11-‬‬ ‫אולם‬ ‫להשיג עליונות אווירית‬ ‫המשיכו לנוע מזרחה ללא חי\"ר‪ .‬מפקד גדוד‬ ‫מוחלטת‬ ‫‪ 77‬לדוגמה נמנע בערב ה‪-‬וו באוקטובר‬ ‫באוקטובר בשלבים של ההתקדמות למגע‬ ‫לאוגדת לגר להתקדם לעבר כאנאכר‪.‬‬ ‫ובפריצה‪ ,‬על‪-‬ירי שיתוק שדות התעופה‬ ‫כניסתה לקרב בערבו של אותו יום הייתה‬ ‫הסוריים‪.‬‬ ‫בשלב קריטי ותרמה לבלימת העיראקים‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫מערכות‪ 4 276-7‬אוק'‪-‬נוב‪IPeo.‬‬

‫המלחמה‪ ,‬ומעל לכל לקיצורה של המלחמה‬ ‫ניכרים ביירה ושניהם השפיעו על מהלך‬ ‫החיבוך בקרב‬ ‫במסגרת כוללת של האירועים בשתי זירות‬ ‫הקרב‪ .‬שר הביטחון הדגיש את הצורך‬ ‫קלאוזביץ מפנה את תשומת לבו של המפקד‬ ‫המלחמה‪ .‬קרוב לוודאי שהאיום לעבר‬ ‫להתקדם לעבר דמשק‪ ,‬אך לא הגדיר יערים‬ ‫לתופעה בקרב הנקראת חיכוך )‪.(friction‬‬ ‫דמשק הביא ללחץ של סוריה על מצרים‬ ‫קרקעיים‪ .‬אלו הוגדרו בפקודת המבצע‬ ‫החיכוך הנו ההבדל שבין המלחמה בפועל‬ ‫להקדים ולתקוף בצורה לא מוכנה וכושלת‬ ‫המטכ\"לית‪ ,‬אך גם כך הבין הרמטב\"ל כי כל‬ ‫לבין יו המתוכננת באווירת הביטחון‪,‬‬ ‫ב‪ 14-‬באוקטובר בסיני‪ .‬קרב ה‪ 14-‬באוקטובר‬ ‫הישג תלוי בהתחשבות עם כוח העמירה של‬ ‫שמשרה לשכת המטה‪ .‬את הפעילות במ‪-‬‬ ‫היה נקודת מפנה לטובת צה\"ל בזירה‬ ‫התוקפים והמגינים‪ .‬את דמשק לא ראה‬ ‫לחמה השווה קלאוזביץ להלינה במים‪,‬‬ ‫כיעד שניתן להשיגו בנקל על‪-‬ידי הכוחות‬ ‫בממד יוצר התנגדות‪ .‬תופעת החיכוך של‬ ‫המצרית ובכלל המלחמה‪.‬‬ ‫העייפים אלא כיעד שיש ל\"איים\" עליו‪.‬‬ ‫ה\"מובלעת\" באה לירי ביטוי פעמיים ‪ :‬בקרב‬ ‫שטח ה\"מובלעת\" שימש כקלף מיקוח‬ ‫בלילה‬ ‫להמשיך ולהתקרם‬ ‫של אוגדת לנר על ח'אן ארינבה ולמחרת‬ ‫חשוב‪ ,‬בדיונים על הפרדת הכוחות שהת‪-‬‬ ‫באוקטובר‪.‬‬ ‫כהך‪-‬וולאל‪2-‬פ‪1‬קר‬ ‫משום‬ ‫שבין‬ ‫בהופעה של העיראקים‪.‬‬ ‫נהלו לאחר שפסקה הלחימה‪.‬‬ ‫של מניעת הישגים צבאיים‬ ‫מטרות המלחמה ויעדיה‬ ‫הושגה כבר בקרב ההגנה‪ .‬בה‪-‬‬ ‫המטרה‬ ‫האם הושגו מטרות המלחמה והמטרות‬ ‫מהסורים‬ ‫במלחמה בקרב על ה\"מובלעת\" ? האם בכלל‬ ‫תקפה שבאה בעקבותיו נכבשה ה\"מובלעת\"‬ ‫הוצבו מטרות ויעדים ע\"י הדרג המדיני‬ ‫הערות‬ ‫וההישגים היו בתחום השמרת כוחות‬ ‫והצבאי העליון?‬ ‫‪1976, .1‬קז]ח‪0‬אסח ‪ War,‬ח ‪clausewitz0,‬חמץ ‪Carl‬‬ ‫ותשתית‪ .‬היה בכך שינוי מצב כפי שרצה‬ ‫קבינט\" המלחמה\" המדיני מאיר‪ ),‬גלילי‪,‬‬ ‫אלון‪ ,‬דיין( היה שותף מלא להתלבטויות של‬ ‫‪ 37‬ק‪..‬‬ ‫הרמטכ\"ל והוצאתה של סוריה ממעגל‬ ‫הרמטכ\"ל ולתהליך קבלת ההחלטות למן‬ ‫‪ .2‬מזג אוויר לא נוח מנע תקיפת הטילים‪ ,‬גם אילו‬ ‫הפעלת חיל האוויר בעומק סוריה ב‪9-‬‬ ‫אווירית‪.‬‬ ‫הייתה‬ ‫המלחמה‪ ,‬למעט פעולות שלה ושל כוחות‬ ‫באוקטובר ועד להתקפה וסיומה‪ .‬שר‬ ‫כרך) ב'‬ ‫מנע‬ ‫זההמטמועשלההח'מבארש‪-‬רטותב מבתסקפפרות‬ ‫בעניין‬ ‫המשלוח לעבר ה\"מובלעת\"‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא‬ ‫הביטחון וכמוהו הרמטכ\"ל שהו פרקי זמן‬ ‫דרו\"\"‬ ‫הביאה המתקפה את סוריה לכלל בקשת‬ ‫עמוד ‪.)23‬‬ ‫הפסקת אש‪ ,‬אלא ב‪ 24-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫‪ .3‬ראה מערכות\"\" ‪ 259-258‬עמ' ד‪.8-5‬‬ ‫מעבר להשפעת המתקפה בזירה הסורית‪,‬‬ ‫מל‪..CCllaauusseevviittzz\"),,6(.)()(,‬‬ ‫יש לבחון את מידת תרומתה להשגת מטרות‬ ‫ק‪.‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫ק‪.‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫הקלוחמה האביריה‬ ‫בקרב על המובלעת ברמה הגולן‬ ‫סא\"ל יוסי עבודי‬ ‫תכניות האויב למניעת תקיפות‬ ‫ויעילים‪ ,‬שכללו גם תותחים נ\"מ בעלי קוטר‬ ‫התפיסה האסטרטגית שרווחה לפני המלח‪-‬‬ ‫מהאוויר על כוחותיו‬ ‫שונה ומונחי מכ\"ם‪ ,‬לשם הגנה על כוחותי‪-‬‬ ‫מה לגבי הפעלת חיל האוויר‪ ,‬הסתמכה על‬ ‫הם מתקיפות האוויר‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬לקראת‬ ‫לקחי המלחמות הקורמות‪ ,‬ועיקרה היה כי‬ ‫מצרים וסוריה למדו כאמור את לקחי מלח‪-‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים הייתה המשימה‬ ‫בכל מלחמה‪ ,‬חייב חיל האוויר של צה\"ל‬ ‫מת ששת הימים ומלחמת ההתשה‪ .‬הן החלו‬ ‫שעמדה בפני חיל האוויר קשה שבעתיים ‪:‬‬ ‫להשיג עליונות אווירית‪ ,‬עור בשלבים‬ ‫בבנייה נרחבת למיגון מטוסיהם‪ ,‬ובהקמת‬ ‫היה עליו להתמודד הן עם הכוח האווירי של‬ ‫הראשונים‪ .‬תפיסה זו כבר יושמה בעבר על‪-‬‬ ‫שדות תעופה חדשים שבהם מסלולים לא‬ ‫האויב על מנת להשיג עליונות אווירית‪ ,‬והן‬ ‫ירי צבאות שונים‪ ,‬אך דומה כי אף חיל אוויר‬ ‫מצטלבים לפי) מתכונת שדות התעופה של‬ ‫עם מערך הטילים נ\"מ בחזית על מנת להשיג‬ ‫לא הצליח ליישם אותה כפי שעשה זאת חיל‬ ‫נאט\"ו(‪ ,‬כך שלקראת מלחמת יום הכיפורים‬ ‫חופש טיסה ולאפשר סיוע יעיל לכוחות‬ ‫היו כל מטוסי הקרב של מצרים ושל סוריה‬ ‫האוויר של צה\"ל במלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫מוגנים בתוך מקלטים חזקים ועמידים מול‬ ‫היבשה של צה‪-‬ל‪.‬‬ ‫מדינות ערב למרו את לקחי מלחמת ששת‬ ‫הפצצות מן האוויר‪ .‬בשדות‪-‬התעופה הוצבו‬ ‫הדרג המתכנן בחיל האוויר ראה לנגד‬ ‫הימים והחלו לרכוש ציוד להגנה על שדות‬ ‫גם סוללות טילים ותותחים נ\"מ להגנה‬ ‫עיניו את הקושי שהציבו בפני החיל מערכי‬ ‫התעופה שלהן ולמיגון מטוסיהן‪ ,‬באורח‬ ‫פעילה כנגד מטוסימ תוקפים‪ .‬בקווי החזית‬ ‫הטילים של מצרים ושל סוריה ואת מגבלות‬ ‫נבנו מערכי טילים והוצבו סוללות תותחים‬ ‫הטיסה באזור מוגן טילים‪ ,‬ולצד התפיסה‬ ‫שלא היה לו תקדים במזרח התיכון‪.‬‬ ‫נ\"מ‪ ,‬כשהמגמה היא להגן על כוחות היבשה‬ ‫השואפת להשיג עליונות אווירית בשלבים‬ ‫במלחמת ההתשה הפעילו המצרים נגר‬ ‫שלהם‪ .‬חשוב לציין כי התפיסה של מצרים‬ ‫הראשונים של המלחמה‪ ,‬הובאה בחשבון גם‬ ‫כוחות צה\"ל בתעלה מסה גדולה של אש‬ ‫ושל סוריה לגבי התקדמות כוחותיהם‬ ‫ארטילרית‪ ,‬ובידי צה\"ל לא הייתה תשובה‬ ‫בפעילות התקפית‪ ,‬התבססה על התפיסה‬ ‫תכנית נוספת‪.‬‬ ‫לאש זו‪ .‬אז הופעל חיל‪-‬האוויר‪ ,‬שכונה אז‬ ‫הסובייטית‪ ,‬שקבעה כי כוחות יבשה יתקרמו‬ ‫המתכננים הביאו בחשבון גם אפשרות‬ ‫הארטילריה\" המעופפת של צה\"ל\"‪ .‬הפעלתו‬ ‫תחת מטריית טילים בלבד ולא ייצאו ממנה‪,‬‬ ‫שהאויב יפתח במלחמה‪ ,‬יפרוץ את קווי‬ ‫שלקרבוחיתל‪-‬אווירהאוויברתעלבהאהבהםלאחאריברוסדרההמצרישלם‬ ‫וככל שהכוחות יתקדמו‪ ,‬יתקרם יחר עמם‬ ‫כוחותינו ויאיים על יישובינו‪ .‬במקרה כזה‬ ‫עשרות מטוסי קרב‪ .‬כרי לכסות על הפער‬ ‫מערך הטילים שיהווה מטרייה הגנתית כנגד‬ ‫יהיה על חיל האוויר לתקוף בחזית עור לפני‬ ‫שיצרה העדיפות המוחלטת שהייתה לחיל‬ ‫מטוסים תוקפים‪ .‬לצורך זה הם רכשו גם‬ ‫השגת עליונות אווירית ולמרות הסיכון הרב‬ ‫האוויר של צה\"ל במלחמת ההתשה‪ ,‬בנו‬ ‫הטמון בטיסה בתוך אזור מוגן טילים‬ ‫המצרים והסורים מערכי טילים נ\"מ מגוונים‬ ‫סוללות טילים ניידות מסוג ג‪.8.6-.‬‬ ‫בצפיפות כזו‪.‬‬ ‫‪54‬‬

‫העונויר‪-‬גהן‪-‬יעי‪-‬י'‪,‬ע לן'ילהשי‬ ‫‪----------‬א‪-‬ל\"ם יסיל'( דל אשר‬ ‫‪------------‬ע‪-‬י‪----‬אה‪-‬כ‪-‬י‪-‬נ‪-‬ו‪--‬ר‪-‬י‪-‬י‪-‬ך‪---------‬‬ ‫נ‪ 1%0‬נ‪ 197‬הגהה סאדאת אג המטכ\" יל‬ ‫הנוצו[ ! לה ןהלן את היעכלן‬ ‫לכישש כל~‪ tGJG‬שבנצנענ היה הונהגה‬ ‫יוכש אגול\"ה יסף‪ ,‬להכין[‬ ‫ותכנין צרעה יקי‪ [,‬עו)‪3)3‬בלווגה על האגוצע[פ הק\"גויפ‪ .‬שאוות יגע‬ ‫גנ(ללה הדיי לגולשתה נלהפתעה הנשיאלנת‬ ‫אך זה המשיך להחזיק בגדה המזרחית של תעלת סואץ ול(ל‬ ‫עףב‬ ‫התפיסההכבחיתהמצרית‬ ‫איפשר את פתיחתה‪ .‬שנות המלחמה הצביעו על חוסן מצרי‪ ,‬אר‬ ‫מרחמת יוםהכיפורים‬ ‫הוכיחו לקברניטים כי על מנת לשנות את הסטטוס קוו יש לנקו'ט‬ ‫דרך אחרת‪.‬‬ ‫הכוללת בדבר המלחמה בישראל ביום הכיפוריםהתפיסה‬ ‫סאדאת עלה לשלטון בספטממי ‪ ,1970‬לאחר מותו של נאצו‬ ‫תשל\"ד אוקטום‪ ,)1973 )-‬יעדיה ומטרותיה‪ ,‬כפי שהתגבשה בדרג‬ ‫שקטה‪ .‬מטרתו הייתה לשבור או‬ ‫כאשר חזית התעלה הייתה‬ ‫הקברניטים במצרים‪ ,‬עברה בשנים שלפני המלחמה מספר‬ ‫שיביא ליציאת צה\"ל מסיני‪ .‬הדרד‬ ‫הקיפאון ולהתחיל בתהליך‬ ‫המועדפת בעיניו הייתה זו המדינית‪ ,‬אך כל היוזמות ‪ -‬רן;‬ ‫שינויים‪.‬‬ ‫המצריות והן של מתווכים מבחוץ ‪ -‬עלו בתוהו או‪ ,‬כדבו‬ ‫מלחמת ששת הימים הביאה לפגיעה קשה בכבוד הערבי‪.‬‬ ‫סאדאת‪ ,‬נכשלו\" לגמרי או הושעו על ידי אויבינו\"‪.‬ן בעקבות‬ ‫באותה מערכה איבדו מדינות ערב שטחי מולדת‪ ,‬שאינס שטחי‬ ‫כישלונות אלה החל מאדאת‬ ‫העליונות הצבאית הישראלית באוויר‬ ‫פלסטין‪ .‬זה אומנם כבר‬ ‫יפרק לווטך עבודה‬ ‫לבחון גם אופציות צבאיות ‪-‬‬ ‫קרה בעם‪ - -‬ב‪ 1948-‬וב‪-‬‬ ‫‪ hD'pD‬בדבי‬ ‫הכובחעויותת‬ ‫של‬ ‫מבשתורמיירונןיםובבהשפיעלולבה‬ ‫‪ - 1956‬אך מייד לאחר‬ ‫לא מתוך מחשבה שיש בכ ד‬ ‫עם‬ ‫התכוגגות הצבא‬ ‫כדי להחזיר למצרים את סיג‬ ‫אותן מלחמות הוחזרו‬ ‫הנוצרי למלהגים‬ ‫אלא כאמצעי שיתחיל להני ע‬ ‫למרינות ערב כל הארמוס‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫תהליכים מדיניים‪.‬‬ ‫שהציבו המכשולים הקרקעיים‬ ‫שנכבשו מהן‪ .‬זה לא קרה‬ ‫מדריך במכרכה‬ ‫רפיקוד ולמטה‪.‬‬ ‫כשעלה סאדאת לשלטו ו‪,‬‬ ‫תחייששביוהבומבאצולפבאתחאשיתמרהוותההללוהממקוהמתבתשצכ‪,‬רגנרנןייתשטיתייואעאםכדפויתללשםההרהוניכלמעאפעתלרתאתיהכ‪,‬תחתה‬ ‫אחרי מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫הג'ש עבודת‬ ‫הוא מצא צבא מצרי בתהלי‪,‬י‪-‬‬ ‫המעהרמכטתרוהתמדהינליאותמילוהתשגת‬ ‫והנסיגה‬ ‫התבוסה‬ ‫דוהטוךט‬ ‫בחונ'בךסיטת‬ ‫שיקום‪ ,‬שלא היה כשיר לבצע‪.‬‬ ‫המצרית מסיני‪ ,‬בלי‬ ‫תר‪-‬חביב‬ ‫משיצוות רחבות היקף‪ .‬מרןע;‬ ‫שהשטח הכבוש פונה‬ ‫הגיעו לשלטון לא חדל סאדאת‬ ‫והוחזר‪ ,‬וניסיונות הנפל‬ ‫כניס ה‬ ‫מלהתריע נגד‬ ‫לפתוח במהלכים מדיניים‬ ‫הרפתקנית למלחמה לל א‬ ‫כדי לשנות את המצב‬ ‫ההכנות החייבות להתבצע‪ 1‬י‪,‬‬ ‫הולידו לאחר זמן מה את‬ ‫מדעי\"‪.‬י בחיגת‬ ‫בסיס\"‬ ‫הראייה הנאצרית של‬ ‫כלל‪-‬ערבית‪,‬‬ ‫המערכות הולידה בסוף ‪!,72‬שת‪1‬‬ ‫מלחמה‬ ‫שיעדיה הם להחזיר\" בכוח‬ ‫את התפיסה הסאדאתיף;‬ ‫את מה שנלקח בכוח\"‪.‬‬ ‫המאוחרת‪ ,‬שעיקרה השימוזמ‬ ‫במלחמה מוגבלת כמג ה‪.‬‬ ‫חוסר היכולת לפתוח‬ ‫להנעת התהליך המדיני‬ ‫במלחמה כוללת והניסיונות הלא מוצלחים לפתרון מדיני‬ ‫ההחלטה המכרעת שקיבל סאדאת הייתה לפנות ‪4‬יה‬ ‫בשנתיים הראשונות שלאחר התבוסה הביאו להחלטה המצרית‬ ‫האופציה\" הצבאית\" ‪ -‬להפעיל את הכוחות המזוינים בצוו יב‬ ‫לפתוח במלחמה מוגבלת ‪ -‬מלחמת ההתשה‪ .‬זו החלה במארס‬ ‫מסיבית‪ .‬המבצע הצבאי‪ ,‬שנועד רק להניע את גלגלי הדיפלומט‬ ‫‪ 1969‬והסתיימה באוגוסט ‪ 1970‬בהסכם להפסקת אש‪ .‬מלחמת‬ ‫מול התגבשות הדטאנט ולשרת אינטרס מצרי מבלי להתחע‬ ‫ההתשה חשפה לא מעט נקודות חולשה אצל האויב\" הישראלי\"‪,‬‬

‫וגיסותיו של הצבא המצרי בשלבי ההתכוננות למלחמה‪ .‬הגייסות‬ ‫יותר מדי במטרות כלל‪-‬ערביות‪ ,‬יכול היה בעצם להיות מצומצם‬ ‫המצריים למדו את עקרונותיה והתאמנו על‪-‬פי תורה משופצת זו‪.‬‬ ‫ומוגבל ביעדיו‪ .‬השינוי הקונספטואלי הביא בעקבותיו גם לשינוי‬ ‫ולצמצום במטרות המלחמה‪ ,‬ואלה הועברו למפקדי הצבא‪ ,‬כדי‬ ‫על בסיסה של תורה זו הוכנה גם התוכנית המבצעית‪,‬‬ ‫שיתרגמו אותן לתוכניות מבצעיות‪.‬‬ ‫ששירתה את הצבא המצרי במלחמת יום הכיפורים‪ .‬עיקריה של‬ ‫העליונות הצבאית הישראלית' באוויר‪ ,‬בתמרון ובהפעלה‬ ‫התוכנית היו יציאה להתקפה תוך ביצוע פעולת צליחה מורכבת‬ ‫של כוחות משוריינים בשילוב עם הבעיות שהציבו המכשולים‬ ‫של מכשול מים‪ ,‬השמדת הכוח הישראלי בקדמת החזית‪ ,‬יצירת‬ ‫הקרקעיים ‪ -‬תעלת סואץ‪ ,‬סוללת העפר בצידה המזרחי של‬ ‫ראשי גשר והיערכות להגנה כדי לשבור את התקפות‪-‬הנגד של צה\"ל‪.‬‬ ‫תעלת סואץ ומעוזי קו\" בר‪-‬לב\" ‪ -‬חייבו את המתכנן ואת‬ ‫המערכת הצבאית המצרית כולה לתת תשובות הולמות‪ ,‬שיאפשרו‬ ‫‪......; '.:.......‬‬ ‫‪ ),).‬ו)‪.. . ....... ) ).,. ),;).‬‬ ‫פתיחה במלחמה והשגת יעדים כאלה‪ ,‬שיאפשרו לקם‪-‬ניטים להניע‬ ‫ותוכניתהמלחמה‬ ‫את המערכת המדינית להשגת המטרות הלאומיות‪.‬‬ ‫המצרית לקראת מלחמת\" אוקטום‪1973 \"-‬‬ ‫הייתה התקפית ונשענה ‪ -‬כדרכה של כל תוכנית אופרטיבית ‪-‬‬ ‫מהרגע שבו התקבלה ההחלטה‪ ,‬עסקו מפקדיו של הצבא‬ ‫על המטרה‪ ,‬כפי שהוגדרה על‪-‬ידי הדרג המדיני‪ ,‬ועל המשימה‪,‬‬ ‫המצרי‪ ,‬מתכנני המלחמה‪ ,‬בהכנת הגייסות למילוי יעדיהם בשדה‬ ‫כפי שנוסחה על‪-‬ידי הדרג הפוקד העליון ופורשה על‪-‬ידי המטה‬ ‫הקרב‪ .‬בצד פיתוח סדר‪-‬כוחות ייעודי‪ ,‬ביצוע הכשרות קרקעיות‬ ‫לקראת הצליחה ואימון היחידות הם נדרשו לתכנן את הדרך‬ ‫שבה יופעלו הכוחות‪.‬‬ ‫בתכנון האסטרטגי‪ ,‬ובעיקר בחיפוש אחר פתרונות ברמה‬ ‫תא‪1‬אס‪ ,‬ש~ה‬ ‫לשלטון בספטמבר‬ ‫‪ ,1970‬ביקש לשבור‬ ‫את הקיפאון המדיני‬ ‫ולהתחיל בתהליך‬ ‫שיבוא ליציאת‬ ‫צה\"ל מסיני‪ .‬הדרך‬ ‫המועדפת בעיתו‬ ‫הכללי של צבא מצרים‪ .‬תוכנית זו עם‪-‬ה‪ ,‬מטבע הדם‪-‬ים‪ ,‬שינויים‬ ‫האופרטיבית והטקטית‪ ,‬קרי בשיטות הלחימה‪ ,‬עמדה לרשות‬ ‫והתאמות במהלך השנים שבין התבוסה המצרית של ‪ 1967‬לבין‬ ‫המצרים תורת הלחימה הסובייטית‪ ,‬שאותה אימץ צבאם יחד‬ ‫עם אמצעי הלחימה של הגוש המזרחי כם‪ -‬מאמצע שנות ה‪.50-‬‬ ‫היציאה להתקפה בצהרי יום הכיפורים ‪.1973‬‬ ‫תורה זו‪ ,‬המתבססת על ניסיון הקרבות ועל המחשבה הצבאית‬ ‫התוכנית ‪ -‬שאת שורשיה נמצא בכוונותיו של נאצר‬ ‫הסובייטית‪ ',‬נתנה רק מענה חלקי לבעיות הייחודיות שעמדו‬ ‫ובהצעותיו של שר המלחמה שלה פאוזי ‪ -‬עברה גלגולים רבים‪.‬‬ ‫בפני המתכנן הצבאי המצרי‪ .‬תורת הלחימה הסובייטית תורגמה‬ ‫היא פותחה בתחילה כתוכנית כוללת לכיבוש כל חצי האי סיני‪,‬‬ ‫ונכתבה בחלקה מחדש‪ ,‬כדי שתותאם לצורכי הצבא המצרי בזירת‬ ‫אך צומצמה בסופו של דם‪ -‬לתוכנית מוגבלת‪ ,‬שיעדיה קרובים‬ ‫התעלה‪ .‬התורה המשופצת נלמדה והוטמעה בקרב מפקדיו‬ ‫לגדת התעלה ולבסיסי הזינוק של הצבא המצרי‪ .‬היא לקחה‬ ‫נ‪48~14‬שצצש ‪361‬‬

‫את סדר הכוחות הדרוש ל\"שחרור האדמה\"‪ .‬הסד\"כ הוגדר‬ ‫בחשבון את הצרכים המבצעיים ואת היכולות המעשיות של‬ ‫בהתאם\" לפוטנציאל העם המצרי‪ ,‬יכולת האויב והתבזית בדבר‬ ‫הצבא המצרי ובנתה מאלה‪ ,‬על בסיס תורת הלחימה‪ ,‬פתרון‬ ‫צבאי שנתן תשובה הולמת למשאלות ליבו של הקם‪-‬ניט‪ ,‬נשיא מצרים‪.‬‬ ‫האספקה מברית‪-‬המועצות ויכולת הקליטה\"‪.‬‬ ‫על התוכנית הסופית‪ ,‬שאותה הוציא הצבא המצרי אל הפועל‪,‬‬ ‫בניית סד\"כ זה נועדה להתבצע במשך שלוש שנים‪ .‬הסד\"כ‬ ‫ניתן לעמוד מהמהלכים בשדה הקרב‪ ,‬אך גם ‪ -‬ובעיקר ‪-‬‬ ‫התבסס על כוחות יבשה‪ ,‬שמנו חמש דיוויזיות חי\"ר ועוד שלוש‬ ‫דיוויזיות ממוכנות ושתיים משוריינות‪ .‬בצידן של הדיוויזיות נמנו‬ ‫ממסמכי השלל שנפלו לידינו רובם) מרמת הגדוד‪ ,‬החטיבה‬ ‫גם שלוש חטיבות שריון עצמאיות‪ ,‬חטיבת סיור‪ ,‬שתי חטיבות‬ ‫והדיוויזיה‪ ,‬וחלקם מרמת הארמייה(! ומעדויותיהם של מפקדי‬ ‫הצבא‪ :‬סאדאת‪ ,‬איסמאעיל עלי‪ ,‬שאזלי וגמסי‪'.‬‬ ‫צנחנים‪ 44 ,‬גדודי קומנדו ושתי חטיבות יבילות אוויר‪ .‬מבחינת‬ ‫תוכניות בסיסיות להתקפה הינן חלק בלתי נפרד מעבודתה‬ ‫הכוח האווירי נדרשו ‪ 600‬מטוסי קרב‪-‬הפצצה‪ ,‬שתי חטיבת‬ ‫אוויריות של מפציצים קלים‪ ,‬שתי חטיבות מפציצים כבדים‪,‬‬ ‫של כל מערכת תכנון צבאית‪ .‬נראה כי תוכניות אב למתקפה‬ ‫שתי חטיבות תובלה ו‪ 120-‬מטוסי אימון‪ .‬להגנה האווירית נדרשו‬ ‫הוכנו במפקדה הכללית של הכוחות המזוינים המצריים זמן קצר‬ ‫שמונה דיוויזיות‪ ,‬שבכל אחת שלוש עד חמש חטיבות טילים ותותחים‪\".‬‬ ‫לאחר סיומה של מלחמת ששת הימים‪ .‬הכנת המהדורה הראשונה‬ ‫לדם‪-‬י פאוזי הגיעה מצרים ביולי‪-‬אוגוסט ‪ 1970‬למצב שבו‬ ‫של תוכנית המתקפה הושלמה עוד תוך כדי מלחמת ההתשה‪,‬‬ ‫הייתה לה עדיפות צבאית על ישראל‪ .‬ביולי נעשה ליטוש אחרון‬ ‫והיא זו שאמורה הייתה לתת מענה להצהרתו של המפקד העליון‬ ‫של התוכנית המבצעית של חיל האוויר לשחרור סיני‪ ,‬והיא הייתה‬ ‫של הצבא המצרי‪ ,‬הנשיא נאצר‪ ,‬כי מה\" שנלקח בכוח יוחזר בכוח\"‪.‬‬ ‫מוכנה לאישורו של הנשיא נאצר‪ \".‬פאוזי‪ ,‬שלדם‪-‬יו ניסה להביא‬ ‫פריק‪-‬אוול מוחמד פאוזי‪ ,‬מפקד הכוחות המזוינים‪ ,‬שהתמנה‬ ‫לביצוע התוכנית‪ ,‬האמין כי ביכולתו של הצבא המצרי‪ ,‬שזה עתה‬ ‫ב‪ 24-‬בינואר ‪ 1968‬לשר המלחמה‪ ,‬טוען כי נאצר הנחה אותו כבר‬ ‫הושלם שיקומו‪ ,‬גם להוציאה‬ ‫ב‪ - 1967-‬בהתבסס על‬ ‫אל הפועל‪ .‬בספרו הוא קובע‬ ‫הבמתברגציעלי‪,‬ותשנושעלדצלבבאחוןמצאריתםהבת‪-‬ו‪1‬כנ‪7‬יו‪19‬ת‬ ‫החלטותיה של ועידת‬ ‫שעם הפסקת האש‪ ,‬ב‪8-‬‬ ‫הגיע הכוח העיקרי אל הגבול‬ ‫חרטום ‪ -‬להכין בתוך‬ ‫באוגוסט ‪ ,1970‬הגיעו הכוחות‬ ‫שלוש שנים את הכוחות‬ ‫המצריים כבר למצב הפותח‬ ‫הבינלאומי ביום העשירי למלחמה‪,‬‬ ‫המזוינים למימושה של‬ ‫ובתוך יומיים ביססו הכוחות‬ ‫אופציה התקפית לכיבוש כל‬ ‫בפניהם אפשרויות צבאיות‪\".‬‬ ‫סיני‪ '.‬בעקבות הנחיותיו של‬ ‫ה במכצךרייהםשלאיתמושאליתטמתםשימבוכתליהסיםני‪.‬‬ ‫הוא גם מספר על מפגש‬ ‫נאצר הגדיר פאוזי את‬ ‫להערכת מצב‪ ,‬שהתקיים בסוף‬ ‫תמצית\" האסטרטגיה של‬ ‫הכוחות המזוינים\" כ\"שח‪-‬‬ ‫אוגוסט ‪ ,1970‬בהשתתפות‬ ‫רור האדמה הכבושה בסיני‬ ‫הנשיא נאצר‪ ,‬שבו הוא הביע את‬ ‫נכונות הכוחות המזוינים‬ ‫להתחיל את המערכה‪ .‬נאצר‬ ‫בכוח והגעת הכוחות עד‬ ‫הבטיח לאשר את תוכניות‬ ‫המצרי‪-‬פלסטיני\"‪'.‬‬ ‫הגבול‬ ‫הפעולה הצבאיות במפגש נוסף‪ ,‬שאמור היה להיערך במרסה‬ ‫ואכן שר המלחמה פאוזי היה משוכנע כי תוכניתו לכיבוש מלא‬ ‫מטרוח בשבוע הראשון של ספטמם‪ .1970 -‬לטענתו הוא נפגש‬ ‫של כל חצי האי סיני היא שתביא להשגת המטרה שאותה הגדיר‬ ‫עם נאצר‪ ,‬הציג לו את מפות התוכנית הכוללת‪ ,‬תוכנית\" ‪,\"200‬‬ ‫הדרג המדיני‪'.‬‬ ‫את תוכנית השלבים גרניט\"\" ואת התוכניות המפורטות של‬ ‫פאוזי שקד על ההכנות לכיבוש סיני במקביל לשיקום הכוחות‬ ‫הארמיות ושל חילות האוויר‪ ,‬הים‪ ,‬ההגנה האווירית‪ ,‬הארטילריה‪,‬‬ ‫המזוינים ולהקמת עוצבות חדשות‪ \".‬על התכנון המפורט הופקד‬ ‫הקשר והלוגיסטיקה‪ .‬על‪-‬פי גרסתו נתן לו הנשיא אישור בעל‪-‬‬ ‫הרמטכ\"ל פריק עבד אל‪-‬מונעים ריאד‪ .‬התוכנית כונתה ‪ -‬כך‬ ‫מעיד פאוזי ‪ -‬בשם תוכנית\" ‪ \",\"200‬והיא אמורה הייתה‬ ‫פה‪ ,‬ורק מותו מנע את המשך התכנון ואת ביצוע התוכנית‪.‬ין‬ ‫ממספר מקורות ניתן להבין כי תוכניות ההתקפה כונו ‪-‬‬ ‫להתעדכן מדי שישה חודשים בהתאם לקצב שיקומם של הכוחות‪.‬‬ ‫לפחות רובן ‪ -‬בשם גרניט\"‪ \".‬תוכנית ההתקפה במהדורתה‬ ‫התוכנית הובאה בפני נאצר‪ ,‬והוא הורה לדבוק ביעדים וביסודות‬ ‫הראשונה כונתה גרניט\" יו‪ 1\",‬ולדברי הייכל היא הושלמה‬ ‫שלה תוך הקפדה על זמן מינימלי לביצוע אימוני העוצבות‬ ‫במחציית הראשונה של ‪ ,1970‬לאחר הצבתן של מערכות הטילים‬ ‫הלוחמות‪ .‬בינואר נ‪ 869‬החל\" גלגל הביצוע להסתובב בכל‬ ‫נ\"מ בעמדותיהן בקרבת תעלת סואץ‪ .‬קדמו לתוכנית זו שלושה‬ ‫תרגילי תחריר\"‪ \",‬שמספריהם ‪ ,2 ,1‬ו‪ ,3-‬ושבהם תורגלו ונבחנו‬ ‫העוצבות של הכוחות המזוינים\"‪.‬ין‬ ‫פאוזי מציג את מלחמת ההתשה‪ ,‬שעליה פיקד‪ ,‬כאילו לא‬ ‫מספר אפשרויות לביצוע הצליחה ולכיבוש ראשי הגשר‪ ,‬כולל‬ ‫הייתה אלה תפאורה להכנות שעשו הכוחות המזוינים של מצרים‬ ‫ספיגת התקפות‪-‬נגד‪\".‬ו‬ ‫לשחרר את סיני בסיומה‪.‬מ לפי תיאוריו‪ ,‬הכול היה חזוי ומתוכנן‪,‬‬ ‫בשל מותו של נאצר ‪ -‬כך טוען פאוזי ‪ -‬נדחה התרגיל‬ ‫ופרט לשיבוש קל בלוח הזמנים בשל) מותו של נאצר( הוכן הצבא‪,‬‬ ‫העיקרי לבחינה ולתרגול של תוכנית ההתקפה משלהי ‪1970‬‬ ‫צויד ואומן על‪-‬פי‬ ‫למארס ‪ .1971‬הוא נועד לבחון את כושרם של הגייסות להשיג\"‬ ‫שיהיה כשיר לנהל את‬ ‫מפורטת‪ ,‬כך‬ ‫תוכנית‬ ‫מלחמת\" השחרור\"‪.‬‬ ‫כב‪ -,‬אחרי מלחמת ‪1967‬‬ ‫הוא הגדיר‬ ‫לדבריו‪,‬‬

‫המיתלה והגידי‪ .‬הקרב שהתנהל בימים השביעי והשמיני‬ ‫את יעדיה של תוכנית גרניט'' בפרוטרוט ולבצע את תוכנית' ‪'200‬‬ ‫באופן כללי\"‪ .‬כלומר‪ ,‬להתמקד בשלב הראשון של חציית התעלה‬ ‫למלחמה‪ ,‬הוכרע לטובת המצרים ואיפשר את המשך תנועה‬ ‫וכיבוש השטח שבין תעלת סואץ למצרי הגידי והמיתלה גרניט\"(\")‬ ‫מזרחה‪ .‬ביום העשירי הגיע הכוח העיקרי אל הגבול הבינלאומי‪,‬‬ ‫ובתוך יומיים ביססו הכוחות המצריים את שליטתם בכל‬ ‫במסגרת היעד הכולל של שחרור חצי האי סיני כולו‪ ,‬עד לגבול‬ ‫סיני ובכד השלימו את משימותיהם על‪-‬פי תוכנית\" ‪\"200‬‬ ‫הבינלאומי בנגב תוכנית\") י‪002\").1‬‬ ‫בתוך ‪ 12‬יום‪\".‬‬ ‫בתרגיל השתתפו חמש דיוויזיות רגלים‪ ,‬שלוש דיוויזיות‬ ‫התוכנית שימשה במהלך השנים שלאחר מכן תשתית לפיתוח‬ ‫ממוכנות ושתיים משוריינות וכן שלוש חטיבות טנקים עצמאיות‪,‬‬ ‫התכנון‪ ,‬לחיפוש הפתרונות התורתיים‪ ,‬להדרכה ולאימון‬ ‫הגייסות‪.‬מ תוכנית מקסימליסטית זו שימשה‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬גם‬ ‫שלושה גדודי סיור‪ ,‬חטיבת נחתים וכוחות מוטסים‪ .‬כל אלה‬ ‫בסיס לתוכנית מעודכנת ומקיפה שהוכנה כשהתמנה צאדק לשר‬ ‫פעלו בסיוע כוחות אוויר‪ ,‬ים וכוחות ההגנה האווירית‪ .‬יעדם של‬ ‫המלחמה‪ .‬הוא הרחיב ושיפר את התוכנית וקרא לה גרניט\" ‪.\"2‬‬ ‫תוכניתו כללה את צליחת התעלה‪ ,‬כיבוש המעברים והמשך‬ ‫כוחות אלה היה לכבוש את מצרי המיתלה והגידי ואת השטח‬ ‫ההתקדמות לעם‪ -‬הגבול הבינלאומי‪ .‬גרניט\" ‪ \"2‬פותחה גם ל\"גרניט‬ ‫‪ - \"3‬תוכנית שכללה גם כניסה מצרית לתוך רצועת עזה‪(.‬י‬ ‫שבינם לתעלה וזאת בתוך חמישה ימים‪ .‬לאחר כיבוש המצרים‬ ‫תוכניות כוללות אלו עמדו‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬בבסיס תחושותיו של‬ ‫צאדק‪ ,‬שלפיהן אין הצבא המצרי מוכן לצאת למתקפה לכיבוש‬ ‫היו כוחות הטנקים והכוחות הממוכנים אמורים להתקדם דרך‬ ‫כל יניס‪ 1'.‬הערכתו הייתה כי תכנונים אלה מחייבים כוחות‬ ‫מצרי המיתלה והגידי ולהמשיך בקרב תנועה עיקרי מול השריון‬ ‫ואמצעים שלא היו באותה עת בידי המצרים‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬עם מינויו של אחמד איסמאעיל עלי לתפקיד‬ ‫הישראלי‪ .‬לאחר חיסולו של כוח זה היה על הכוחות המצריים‬ ‫שר המלחמה והמפקד הכללי של הכוחות המזוינים ב‪26-‬‬ ‫להמשיך עד לקו הגבול הבינלאומי ולהחזיק בו‪\".‬‬ ‫באוקטום‪ 1972 -‬נערכה רוויזיה כוללת בתוכנית‪ .‬איסמאעיל יחד‬ ‫עם הרמטכ\"ל שאזלי וראש האג\"ם גמסי תיכננו תוכנית חדשה‪,‬‬ ‫מהלכי התרגיל כללו שלב של חציית התעלה בלילה בחמישה‬ ‫מוגבלת בהיקפה‪ ,‬וזאת בכפוף לתפיסה החדשה של המלחמה‬ ‫ראשי גשר דיוויזיוניים נוסף) על כך הוכנו ראשי גשר חלופיים‬ ‫ומטרותיה‪ ,‬כפי שהתגבשה אצל סאדאת בסמוך לאותו מועד‪.‬‬ ‫עיבוד התוכנית במהדורתה החדשה הושלם במחצית הראשונה‬ ‫עבור כל ארמייה( בחסות מערכת ההגנה האווירית הצפופה‬ ‫של ינואר ו‪13791.‬‬ ‫שנפרסה באיזור‪ .‬בליל החציה אמורים היו כוחות מוסקים לחסום‬ ‫על התפתחות המחשבה הצבאית ועל השלבים שעברה‬ ‫את הממאות המזרחיים של המעם‪-‬ים ההרריים בסיני כדי למנוע‬ ‫התוכנית המצרית בשנתיים שלפני המלחמה ניתן ללמוד‬ ‫מעדויותיהם המאוחרות של מעצביה‪ .‬גמסי‪ ,‬שהתמנה לראש אג\"ם‬ ‫הגעת תגבורות אסטרטגיות‪ .‬ארבעה ימים אחרי הצליחה אמורים‬ ‫כמי בינואר ‪ ,1972‬מציין כי בהתבסס על המטרה האסטרטגית‬ ‫היו הכוחות העיקריים להגיע אל מעמי למצרים ההרריים ולנהל‬ ‫להביא לשינוי במאזן המדיני והצבאי באיזור ולהכשיר את‬ ‫משם את קרב התנועה העיקרי נגד טנקי צה\"ל‪ .‬אחר כך הם היו‬ ‫צריכים להמשיך לעם‪ -‬הגבול הבינלאומי ולכתר בכך את הכוח‬ ‫הישראלי בדרום סיני‪!'.‬‬ ‫שר המלחמה מצרף לספרו תרשימים מפורטים‪ ,‬ובהם צירי‬ ‫וההתפתחויות במהלך התרגיל‪ .‬הוא מתאר בפירוט‬ ‫ההתקדמות‬ ‫לשלב השני של התרגיל‪ ,‬לאחר השלמת גרניט\"\"‬ ‫את המעבר‬ ‫וראשית שחרור\" סיני\" בבוקר היום החמישי למלחמה‪ .‬בשלב זה‬ ‫ביקש‪ ,‬לטענתו‪ ,‬את אישור הנשיא להטלת שתי דיוויזיות השריון‬ ‫וחטיבות טנקים עצמאיות לקרב מול טנקי צה\"ל מזרחית למצרי‬ ‫שש!‪!1‬ש!! ‪361‬‬

‫גדת תעלת סואץ‪.‬‬ ‫סאדאת צופה מעמד‬ ‫מצרית מבוצרת אל‬ ‫חוזקו של חיל האוויר הישראלי והיכולת לשתקו רק‬ ‫*‬ ‫מעבר לתעלת סואץ‬ ‫באמצעות מערך נ\"מ מתקדם‪.‬‬ ‫התנאים ההולמים לשימוש בשאר גורמי הכוח היה הכרח לקבוע‬ ‫* השאיפה הישראלית למלחמת בזק וללחימה בחזית אחת‬ ‫את אופי הפעולה ההתקפית ואת הטווח שלה‪ .‬בקביעת המשימה‬ ‫היה עליו להתחשב בכושר הלחימה של הכוחות המזוינים‬ ‫בלבד ורגישותה לאבדות‪.‬‬ ‫המצריים תוך השוואה לאלה של ישראל וכן במצב האסטרטגי‬ ‫לדם‪-‬יו‪ ,‬דגלה החשיבה האסטרטגית המצרית בביצוע פעולה‬ ‫התקפית אחת‪ ,‬שמטרתה שחרור כל סיני‪.‬יו פעולה כזו מצריכה‬ ‫שבפניו יעמדו הצדדים‪'.‬י‬ ‫יעדיה האסטרטגיים של המלחמה היו ‪ -‬על‪-‬פי ראש האג\"ם‬ ‫עליונות צבאית על ישראל‪ ,‬ועליונות כזאת לא הייתה קיימת‪.‬‬ ‫גמסי ‪ -‬שינוי המאזן הצבאי באיזור תוך ניפוצה של תפיסת‬ ‫הביטחון הישראלית‪ .‬תפיסת ההתקפה וכיבוש השטח בשלבים‬ ‫כדי להשיגה נדרשו מספר שנים של הצטיידות בנשק ובציוד‬ ‫מם‪-‬ית‪-‬המועצות‪ ,‬שלדם‪-‬יו לא קידמה בם‪-‬כה פתרון צבאי‪ .‬במצב‬ ‫התבססה על הכוונה לפגוע ולהסב אבדות רבות בנפש ובנשק‬ ‫זה לא נותרה בפני מצרים הם‪-‬ירה אלא לתכנן את שחרור סיני‬ ‫לישראל כדי לשכנעה שלא להמשיך ולהחזיק באדמה המצרית‪\".‬‬ ‫האסטרטגיה המצרית‪ ,‬שעליה נשען תכנון המלחמה‪,‬‬ ‫בשלבים‪ ,‬שיהיו תואמים את התפתחות יכולת הלחימה של‬ ‫התבססה על מספר עקרונות‪ ,‬ששירתו את מטרתה‪ .‬מלבד‬ ‫ההתחשבות בלקחים שהופקו ממלחמת ששת הימים‪ ,‬התכנון‬ ‫הכוחות המזוינים‪ .‬כיוון שמצרים לא הייתה יכולה להמתין בלי‬ ‫המפורט להכנת המדינה על מגזריה השונים למלחמה והמאמץ‬ ‫סוף‪ ,‬לא נותרה לה ם‪-‬ירה אלא לתקוף באמצעים שבידה‪ ,‬וזאת‬ ‫לשלב בה את מרב ארצות ערב‪ ,‬נובעים העקרונות מהרצון לקעקע‬ ‫את תפיסת הביטחון הישראלית‪ .‬המתכנן המצרי ניסה לאתר‬ ‫בתנאים של עליונות ישראלית‪ .‬התכנון עצמו צריך היה להיות‬ ‫את מוקדי הכוח במערכת הישראלית‪ ,‬לנטרלם או לבטל את‬ ‫מציאותי ותואם ליכולתו של הצבא המצרי‪'.‬נ‬ ‫השפעתם‪ .‬כמו כן חיפש ‪ -‬ומצא ‪ -‬נקודות תורפה ושאף לנצלן‪.‬‬ ‫בבסיס התוכנית הייתה הכוונה להנחית את המכה הראשונה‬ ‫בצד העליונות הצבאית מצביע גמסי על הבעיה המרכזית‬ ‫ובכך לשלול מצה\"ל את היוזמה‪ ,‬שאיפיינה את מהלכיו במלחמות‬ ‫הניצבת לפני התוקף ‪ -‬בעיית התעלה‪ ,‬שהיא מחסום\" מים יחיד‬ ‫הקודמות‪ .‬גמסי מונה את הבעיות שמציב צה\"ל ושמחייבים‬ ‫במינו מבחינת נתוניו הטכניים והטבעיים\"‪ .‬בכל תוכנית התקפה‬ ‫פתרונות מצריים‪:‬ונ‬ ‫היה על המצרים לפרוץ את מכשול התעלה תוך שימוש בכוחות‬ ‫* מורכבות המכשול והביצורים בקווי ההגנה הישראליים על‬ ‫גדולים‪ ,‬וזאת מול התנגדות חזקה של אויב‪ ,‬הנשען על קו הגנה‬ ‫מבוצר‪ ,‬קו בל‪--‬ט‪ '4.‬פעולה מורכבת זו חייבה תכנון קפדני ומפורט‬ ‫ביותר‪ \".‬כל תוכנית לפעולה התקפית אסטרטגית חייבה ‪ -‬על‪-‬‬

‫ירעינהין‪.--,-‬שק‪/?-‬י=שןןו‪.44[,1‬ק‪!%1‬י)‪(A‬‬‫‪\"44-1‬‬‫א‪4‬ה'פ‪43.'5‬‬‫ן‪,.‬זך'‪.‬ך)ייו‪,.‬י‪',‬ל'‪%.‬ן'ן'‪\".‬י‬‫פי גמסי ‪ -‬שיתוף פעולה והתחשבות בתוכנית בו‪-‬זמנית סורית‪,‬‬ ‫‪1‬‬‫ההיסטוגיוו‬ ‫שכוחותיה עתידים היו להילחם מ‪-‬מת‪-‬הגולן‪ ,‬כשיעדם קו הירדן‬ ‫הנואד(ןן‬ ‫א\"ע‪ ,‬א]‬ ‫רב‪1‬ט?וא‪ 1‬לפי)‬ ‫ן‬ ‫‪4‬‬‫גנוי‬ ‫וחופה המזרחי של הכינרת‪\".‬‬ ‫חטיבה‪ 15‬ג‬‫‪1,‬‬ ‫שאזלי‪ ,‬שהתמנה לרמטכ\"ל הצבא המצרי במאי ‪ ,1971‬מציין‬ ‫י‪ 40‬נ‪ 4‬י\"‬ ‫וע)‬ ‫שכשהחל בתפקידו לא הייתה לצבא המצרי תוכנית מתקפה‬ ‫ממשית‪ .‬אומנם‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬הייתה תוכנית גרניט\"‪ \",‬שכללה‬ ‫ג‪ ,‬י‬ ‫ע ן‪1‬‬ ‫פשיטות לתוך סיני‪ ,‬אך זו הייתה רחוקה מלהיות תוכנית מתקפה‬ ‫נ‪-,‬שן‪,4‬ייי‪,‬ל‪,,.‬‬ ‫אמיתית‪ .‬שאזלי מתייחס לתרגילי ההתקפה שערך הצבא המצרי‬ ‫י‬ ‫כם‪ -‬מ‪ \",1968-‬אך קובע‪ ,‬כי הפער באותה עת בין התוכניות‬ ‫ליכולות היה עצום‪ .‬התרגילים נשאו אופי בלתי ממשי והניחו‪,‬‬ ‫ק‬ ‫במתכוון‪ ,‬שיש למצרים הרבה יותר כוח אדם ואמצעים משהיו‬ ‫ג‪)1.4‬‬ ‫להם במציאות‪\".‬‬ ‫ע‪/.‬‬ ‫בהתייחסו למוכנות הכוח המצרי באותה עת קובע הרמטכ\"ל‬ ‫ע‬ ‫המצרי‪ ,‬כי יכולת ההגנה שלו‪ ,‬כולל כוחות האוויר וההגנה‬ ‫האווירית‪ ,‬הייתה בהחלט סבירה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הגם שהורחבו‬ ‫המסגרות‪ ,‬לא היו חילות היבשה מסוגלים להקצות להתקפה די‬ ‫גייסות‪ .‬בצד יחסי הכוחות הבלתי מספיקים‪ ,‬ועל אף העדיפות‬ ‫בארטילריה‪ ,‬הצביע שאזלי על תעלת סואץ ועל קו ם‪--‬לב המבוצר‬ ‫השולט עליה כעל מכשולים\" שרוב המומחים הצבאיים רואים‬ ‫בהם אגוז בלתי ניתן לפיצוח\"‪ .‬בעיה משמעותית נוספת להערכתו‬ ‫הייתה העליונות האווירית של ישראל והמשמעויות הנובעות‬ ‫מכך לגבי כוח מצרי ממונע‪ ,‬המתקדם חשוף בצירים המדם‪-‬יים‬ ‫של יניס‪1'.‬‬ ‫בסכמו את הנתונים ואת השיקולים המבצעיים הגיע‬ ‫הרמטכ\"ל המצרי למסקנה שלא היה בכוחו של צבא מצרים‬ ‫להנחית מהלומה בקנה מידה גדול כדי להשמיד את ריכוזי צה\"ל‬ ‫בסיני או לכפות את נסיגתם מסיני ומרצועת עזה‪ .‬להערכתו‪,‬‬ ‫הכוח המצרי מסוגל היה רק ל\"מתקפה מוגבלת\"‪ ,‬שמשימתה רק‬ ‫צליחת התעלה והריסת קו מי‪-‬לב‪ ',.‬כל צעד נוסף‪ ,‬תוקפני יותר‪,‬‬ ‫היה כרוך בציוד אחר‪ ,‬באימונים אחרים ובהכנות רבות לאין‬ ‫שיעור‪').‬‬ ‫לדברי שאזלי‪ ,‬כם‪ -‬בימים הראשונים של יולי ‪ ,1971‬פחות‬ ‫שאזלי מצביע על הגורמים העיקריים שהביאו אותו‬ ‫מחודשיים לאחר שהתמנה לתפקיד הרמטכ\"ל‪ .‬התוכנית הוגשה‬ ‫למסקנתו בזכות המתקפה\" תלבגומה\"‪'1:‬‬ ‫לאישורו של שר המלחמה צאדק‪ ,‬וזה דחה אותה על הסף‪\".‬‬ ‫נימוקיו של צאדק נשענו טיובם על תורת המלחמה‪ ,‬אך לפני‬ ‫חולשתו של חיל האוויר המצרי‪ ,‬שהפעלתו בצורה לא זהירה‬ ‫הכול הקדים את הנימוק הרווח‪ ,‬שלפיו מבצע כזה‪.‬יהיה חסר‬ ‫ומבוקרת תביא לאובדנו‪.‬‬ ‫ערך פוליטי‪ .‬הוא טען כי מבצע מוגבל ישאיר את חצי האי סיני‬ ‫תחת שליטה ישראלית ולא יביא לשום הישג מדיני‪ .‬הנימוק‬ ‫מטריית ההגנה האווירית הסטטית‪ ,‬המכסה רק תחום של‬ ‫‪ 12-9‬ק\"מ מגדת התעלה‪ ,‬מחייבת ארגונה מחדש לאחר הצליחה‪.‬‬ ‫הצבאי העיקרי היה כי קו ההגנה המצרי‪ ,‬הנשען על הגדה‬ ‫ניסיון להתקדם ללא טילים נ\"מ ניידים הוא מתכון בטוח לאסון‪.‬‬ ‫הצורך לכפות על ישראל לחימה בתנאים שאינם נוחים לה‪,‬‬ ‫המערבית של תעלת סואץ‪ ,‬טוב בהרבה מכל קו הגנה שיוקם‬ ‫וזאת על‪-‬ידי ייצוב מערך הגנה מצרי לאחר הצליחה בעומק של‬ ‫מעמיה המזרחי‪ .‬מערכי ההגנה שייבנו בסופו של המבצע המוגבל‬ ‫‪ 12-10‬ק\"מ מזרחית לתעלה ‪ -‬מערך שאותו יצטרך צה\"ל לתקוף‬ ‫יחסרו את הגנת התעלה כמכשול מגן חזיתי‪ .‬כמו כן יחייב הקו‬ ‫תוך אבדות קשות בנפש ובציוד באוויר וביבשה‪ .‬מהלך כזה יחייב‬ ‫גם לחימה ארוכה‪ ,‬וזאת בניגוד לשאיפה הישראלית למלחמת‬ ‫בזק‪.‬‬ ‫חוסר הניסיון של הצבא המצרי ומפקדיו בקרב התקפה רחב‬ ‫היקף‪ .‬רק מבצע מוגבל יצליח ויביא לשיקום גאוותו הפגועה של‬ ‫הצבא המצרי‪.‬‬ ‫התוכנית ההתקפית הראשונה‪ ,‬המוגבלת בהיקפה‪ ,‬הוכנה‪,‬‬ ‫שהנושנות ‪361‬‬

‫גמסי‪ ,‬שהתמנה לתפקידו בתחילת ‪ ,1972‬מתאר בזיכרונותיו‬ ‫החדש צירי הספקה‪ ,‬שיצטרכו לחצות את התעלה ויהיו חשופים‬ ‫רק תוכנית התקפית אחת‪ .‬הוא מתאר את תוכנית בדר\"\" ומציג‬ ‫ופגיעים ‪ -‬בעיקר להתקפות מהאוויר‪.‬‬ ‫את עצמו כמתכנן הראשי שלה‪ .‬הרעיון שעמד ביסודה של התוכנית‬ ‫שר המלחמה היה משוכנע שעל המתקפה ‪ -‬אם וכאשר‬ ‫המצרית היה לפרוץ את התעלה באמצעות שתי ארמיות‪,‬‬ ‫תצא לפועל ‪ -‬להיות מוחצת ובלתי מוגבלת‪ .‬הוא חזר והצביע‬ ‫כשארמייה שלישית תפעל לאורך קו העימות של התעלה לכל‬ ‫על תוכנית זהה בהיקפה לתוכנית של קודמו פאוזי ‪ -‬תוכנית‬ ‫אורכו‪ !\".‬כמו כן דיברה התוכנית על הקמת ראשי גשר של‬ ‫רחבת היקף‪ ,‬שבמהלכה יתקדמו הכוחות על פני כל סיני ולעם‪-‬‬ ‫הארמיות‪ ,‬שתכלולנה חמש דיוויזיות ואת הכוח של גזרת פורט‪-‬‬ ‫סעיד בעומק של ‪ 20-15‬ק\"מ‪ ,‬שיאובטחו על‪-‬ידי כוחות ההגנה‬ ‫רצועת עזה להשמדת מרב כוחות האויב‪\".‬‬ ‫האווירית‪.‬וי לאחר פסק\" זמן טקטי\"ני או בלעדיו אמורה הייתה‬ ‫שאזלי‪ ,‬לטענתו‪ ,‬הסכים עקרונית לרעיון המבצעי הרווח‪ ,‬אך‬ ‫ההתקפה להתפתח מזרחה אל עם‪ -‬מעם‪-‬י ההרים במטרה לכבוש‬ ‫הטיל ספק רב ביכולת המצרית לממשו‪ .‬הוא הציג לצאדק את‬ ‫הניתוח ואת הנימוקים שהביאו אותו לתוכנית המוגבלת‪ ,‬אך‬ ‫אותם‪ ,‬להיאחז בהם ולאבטח אותם‪.‬‬ ‫נדחה שוב בביטול‪ .‬צאדק חזר והנחה לבנות תוכנית שתביא‬ ‫במקביל לעיסוק בתכנון המשיכו הגייסות באימונים להעלאת‬ ‫לשחרור כל השטח שובכה‪4!.‬‬ ‫כושרם תוך שימת דגש על תרגולים ממשיים של צליחת מכשולי‬ ‫לאחר ניסיונות שכנוע נוספים הסכים צאדק לאפשר תכנון‬ ‫מים עם תוסייג‪ '1.‬הפסקת פעילותם המסיבית של היועצים‬ ‫של מעין פשרה‪ .‬בתוכנית שלה הסכים קוצצו היעדים והוגבלו‬ ‫הסובייטים בצבא מצרים בסוף אוגוסט ‪ 1972‬חייבה את המצרים‬ ‫רק לתפיסת מעם‪-‬י ההרים בסיני במרחק של ‪ 60-45‬ק\"מ מזרחית‬ ‫לעסוק ם‪-‬וב הפעילות בעצמם‪ .‬היחידות המשיכו להתאמן על‪-‬פי‬ ‫לתעלה‪ \".‬תוכנית וו‪ ,‬שלדם‪-‬י שאולי כונתה מבצע\" ‪ ,\"41‬אמורה‬ ‫תורה ותרגולות שהומלצו על‪-‬ידי המומחים‪ ,‬אך התכנון המבצעי‬ ‫הייתה להיות מתוכננת ומפותחת בסיוע ובשיתוף פעולה מלא‬ ‫כמו גם הביצוע באוקטום‪ 1973 -‬הפכו להיות מצריים ב‪.100%-‬‬ ‫עם היועצים הסובייטים במצרים‪ .‬התוכנית ‪ -‬למיטב ידיעתי ובהסתמך‬ ‫בסוף אוקטובר ‪1972‬‬ ‫על מסמכי שלל מתקופות‬ ‫התמנה פריק אוול אחמד‬ ‫השיקולים‬ ‫מר הענתוניהםרמ ואטתכ\"ל‬ ‫המבסבכמצועייאםת‬ ‫מאוחרות יותר ‪ -‬נקראה‬ ‫איסמאעיל עלי לשר‬ ‫ייגרניט י‪'2\".‬‬ ‫המצרי‬ ‫המלחמה‪ .‬שר זה‪ ,‬שדעתו‬ ‫שאזלי מציין כי‬ ‫בדם‪ -‬אי מוכנותה של מצרים‬ ‫למלחמה הייתה מוכרת עוד‬ ‫המאיההתלורבימככוהוזחיובקצנשהלה\"לצמיבבדאסהיני‬ ‫מלצמריסםקנלההנשחילתא‬ ‫לתוכנית‬ ‫במקביל‬ ‫י‪,4‬רבעהמ החל פועל ברוח‬ ‫גדולדכ‪ 1‬להשמיד‬ ‫הנחייתו של סאדאת על‬ ‫המוכרת הוא החל‬ ‫יציאה ל\"מלחמה בתנאים‬ ‫הקיימים ‪ \".‬כבר ביומו‬ ‫להכין‪ ,‬בהסכמת צאדק‪,‬‬ ‫תוכנית מוגבלת\" יותר\"‬ ‫הראשון קרא לו סאדאת‬ ‫הצריחים\"‬ ‫והורה לו להכין את הכוחות‬ ‫נהסכיוגחתםהממצסריינימוסמורגצלועהיתה‬ ‫או לכפות את‬ ‫אל‪-‬מאד'ין)‬ ‫שכונתה‬ ‫המזוינים למלחמה‪ ,‬וזאת על‪-‬‬ ‫עזה‪ .‬להערכתו‪,‬‬ ‫הגבוהים \"‬ ‫פי תוכנית שתהיה מצרית‬ ‫טהורה‪.‬יי כשהציג לו שאזלי‬ ‫אל‪-‬עאליה(‪.‬ו' תוכנית זו‬ ‫רקצללימחתתקהפהתעמלוהגבולהתר‪,‬יסשתמקשוימברת‪-‬הלברק‬ ‫הייתה צריכה לשקף את‬ ‫היכולות האמיתיות של‬ ‫הצבא המצרי‪ .‬משימתה‬ ‫המוגבלת‪ ,‬על‪-‬פי הצעתו‬ ‫את שתי תוכניות המגרה‬ ‫של שאזלי‪ ,‬הייתה חדירה‬ ‫להתקפה‪ ,‬הורה איסמאעיל לדבוק ולהמשיך בפיתוח התוכנית‬ ‫לעומק של ‪ 9-7‬ק\"מ בלבד‪ .‬תכנונה הסודי הותווה בם‪ -‬בספטמבר‬ ‫‪ .1971‬התוכנית ‪ -‬כולה על טהרת התכנון המצרי ‪ -‬הוכנה על‪-‬‬ ‫ל\"מתקפה מוגבלת מאוד\" ‪ -‬תוכנית גרניט\" ‪ 2‬משופרת\"‪\".‬‬ ‫ידי צוות תכנון מצומצם מבלי להיעזר ביועצים הסובייטים ואף‬ ‫גמסי‪ ,‬הנוטה להקטין בזיכרונותיו את חלקו של הרמטכ\"ל‬ ‫בתכנון המלחמה‪ ,‬מתאר את פגישתו הראשונה עם שר המלחמה‬ ‫בלי ליידע אותם‪ .‬גם שמה של התוכנית לא דלף‪ ,‬והיא אינה‬ ‫החדש‪ ,‬שבה התגלתה נחישותו להשלים במהירות את ההכנות‬ ‫מוכרת לי מכל מקור אחר‪ .‬יחד עם זאת מזכירים יעדיה של התוכנית‬ ‫למלחמה‪ .‬בהנחיותיו הסביר כי הוא מאמין באיכות הנשק שבידי‬ ‫את גרניט\" ‪ 2‬משופר\" ‪ -‬התוכנית שעמדה בבסיסה של מלחמת‬ ‫הצבא המצרי‪ ,‬אך הוא מסופק באשר לכמויות‪ .‬איסמאעיל עלי‬ ‫יום הכיפורים‪.‬‬ ‫הורה לו לעבד תוכניות שיתאימו לתפקוד יעיל של הנשק ושל‬ ‫תכנונו של מבצע\" ‪ \"41‬הושלם אף הוא בספטמם‪ ,1971 -‬אך‬ ‫הציוד ‪ -‬תוכניות שיאפשרו את ביצוע המשימות‪.‬י! לשאלתו של‬ ‫היכולת להוציאו אל הפועל הצריך רכש רב‪ .‬הסובייטים‪ ,‬על אף‬ ‫איסמאעיל‪ ,‬מתי יהיו הכוחות המזוינים מוכנים למלחמה‪ ,‬השיב‬ ‫שיועציהם היו שותפים לתכנון‪ ,‬לא מיהרו לספק את הדרישה‪.‬‬ ‫גמסי כי הצבא זקוק לשנה כדי לקדם שלושה נושאים חשובים‪:‬‬ ‫הפריטים הקריטיים היו ‪ 100‬מטוסי מיג\" ‪ \"21‬נוספים וכן חטיבת‬ ‫* על הגייסות לצאת\" מחפירות ההגנה אל מעל פני השטח\"‪.‬‬ ‫טילי קרקע‪-‬אוויר ניידים מסוג ‪ .SA-6‬אמצעים אלה נועדו לאפשר‬ ‫עליהם להתאמן למבצעי התקפה תוך שימת דגש על‬ ‫מתן הגנה אווירית מעל לראשי הגשר‪ ,‬אך בעיקר מעל לכוחות עם‬ ‫משימותיהם המתוכננות‪.‬‬ ‫התקדמותם מזרחה ויציאתם מהמטרייה של הטילים נ\"מ הנייחים‪\".‬‬

‫*‬ ‫נ‪*4‬ש\"ב\"‬ ‫הגשר‬ ‫והוגברת ביצרית בראש‬ ‫דיוויזית חי‪'.‬ר‬ ‫להשלוות הפריסה של‬ ‫דונגית‬ ‫הגוצה ‪ -‬איארס ‪)1973‬‬ ‫של הרגוטכ\"ל‬ ‫לפי) הגחיה ‪41‬‬ ‫ע\"‪.‬‬ ‫‪ ,,‬ן‪,,),,,,,‬ן‪,..,.,‬ן‪, ,,‬‬ ‫ע(_ ולה‪ ,‬ל' \"‬ ‫התקפות‪-‬נגד מקומיות המ‪ 0-‬של מחלקות עד גדוד טנקים‪,‬‬ ‫*‬ ‫והציוד‬ ‫יש להשלים ולהתאים את התכנון על‪-‬פי סוגי הנשק‬ ‫שיחלו ‪ 30-15‬דקות לאחר תחילת הצליחה‪.‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫הקיימים ולא להמתין לפריטי ציוד חדשים‪.‬‬ ‫*‬ ‫התקפות‪-‬נגד אוגדתיות ם‪-‬מה של חטיבת טנקים מוגברת‪,‬‬ ‫יש להשלים את התכנון המשותף עם הסורים‪.‬‬ ‫שיבוצעו לאחר שעתיים‪.‬‬ ‫איסמאעיל‪ ,‬שהקשיב להערכת הזמן של גמסי‪ ,‬הודיע כי הוא‬ ‫התקפת‪-‬נגד של פיקוד החזית המ‪ 0-‬של מספר חטיבות טנקים‬ ‫יפעל לקצרה‪,.‬י בשיחות ובפגישות שקיים בהמשך עם מפקדים‬ ‫ורגלים‪ ,‬קרי כוח על‪-‬אוגדתי‪ ,‬שיוטל למערכה ‪ 48-36‬שעות‬ ‫ם‪-‬מות השונות חוזר ומציין שר המלחמה החדש כי על הכוחות‬ ‫המזוינים להילחם בגבולות יכולותיהם ואפשרויותיהם‪ ,‬וזאת בלי‬ ‫מתחילת הצליחה‪.‬‬ ‫להתקפות צפויות אלו נתבע המתכנן המצרי לתת תשובות‬ ‫לצפות לנשק חדש‪.‬‬ ‫מהלכי התכנון המפורט נכנסו איפוא להילוך מהיר‪ .‬הבעיה‬ ‫להתייחס לאפשרות של תגובה‬ ‫היה‬ ‫אמור‬ ‫הולמות‪ .‬הוא גם‬ ‫המרכזית הייתה תוכנית הצליחה‪ .‬כאן הצטרך המתכנן המצרי‬ ‫למשל‪ ,‬יציאה להתקפת‪-‬הנגד‬ ‫כמו‪,‬‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫ישראלית מהירה‬ ‫העיקרית של החזית כבר ‪ 8-6‬שעות מתחילת הלחימה‪.‬ן'‬ ‫התוכנית המצרית המפורטת לחציית התעלה ולבניית ראשי הגשר‬ ‫למצוא תשובות ופתרונות למכלול הבעיות שהציבה מערכת ההגנה‬ ‫הדיוויזיוניים קובצה להוראת הרמטכ\"ל המצרי שמספרה ן‪'14.‬‬ ‫התוכנית שהוכנה הטילה על כוחות הרגלים‪ ,‬הצולחים‬ ‫הישראלית בגדה המזרחית של תעלת סואץ‪.‬‬ ‫ראשונה‪ ,‬להיות מוכנים לספוג את התקפות‪-‬הנגד לסוגיהן‪ .‬לשם‬ ‫ואלה היו הבעיות ‪ -‬על‪-‬פי סדר ההתקדמות של הכוח המצרי‪:‬‬ ‫* בניית יכולת לרכז את הכוח הצולח בגדה המערבית של התעלה‪.‬‬ ‫כך נכללו בתוכנית הפתרונות הבאים‪:‬‬ ‫* מציאת פתרונות טכנו‪-‬טקטיים בכל הקשור לעצם חצייתו‬ ‫תוגברה כמות הנשק נגד טנקים שסופקה לחיילים‬ ‫*‬ ‫של מכשול המים והטיפוס על הסוללה שבגדה המזרחית‪.‬‬ ‫בחוד ההתקפה‪.‬י'‬ ‫*‬ ‫* שיתוק היכולת הישראלית לפגוע בכוחות הצולחים מהמעוזים‬ ‫*‬ ‫הוחלט להגביר את הפעולות המתוכננות בעומק האויב לבידוד‬ ‫האפשר‪ ,‬לכוחות הבונים את‬ ‫ומגדת התעלה‪.‬‬ ‫שדה הקרב‪'!.‬‬ ‫של כוחות צה\"ל‪!'.‬‬ ‫הקניית כושר הגנה‪ ,‬מהר ככל‬ ‫*‬ ‫הוחלט לצמצם את טווחי ההתקדמות של יחידות הרגלים‬ ‫התקפות‪-‬נגד צה\"ליות‪ ,‬שלהן‬ ‫ראשי הגשר מפני התקפות‪-‬נגד‬ ‫שיבנו את ראשי הגשר‪\".‬‬ ‫שאזלי מונה שלוש רמות של‬ ‫התכונן הצבא המצרי‪:‬‬ ‫‪9‬‬ ‫נש‪1821‬ננ‪361 81‬‬

‫‪.‬‬ ‫דיוויזיות חיל הרגלים‪ ,‬כשהן מתוגברות כל‬ ‫יעו)נ‪.--.444‬חן ‪-‬ל‪\"%‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‪ -‬ק‬ ‫אחת בחטיבת טנקים‪ ,‬ביחידות נ\"ט‪,‬‬ ‫יי‪/‬‬ ‫בארטילריה ובנ\"מ מיחידות אחרות‪ '!.‬כל‬ ‫ן‪,‬‬ ‫דיוויזיה תצלח בגזרת צליחה עצמאית‪,‬‬ ‫ע_‪'9~__hLik_zq _4,‬‬ ‫שרוחבה ‪ 5‬ק\"מ‪ .‬ראשי הגשר הדיוויזיוניים‬ ‫יחדרו בשלב זה‪ ,‬תוך לחימה בכוחות הקו‬ ‫‪ ,‬ח‪/‬‬ ‫ש‬ ‫י~‬ ‫ובכוחות התוקפים נגד‪ ,‬עד לעומק של כ‪8-‬‬ ‫י‪.,‬‬ ‫ק\"מ‪ .‬רוהבו של כל ראש גשר יהיה בגמר שלב‬ ‫‪1‬‬ ‫זה כ‪ 12-‬ק\"מ‪.‬‬ ‫‪,4‬‬ ‫ל‬ ‫ןג‪(.‬‬ ‫הי‬ ‫בשלב השני‪ ,‬שיימשך ‪ 24‬שעות נוספות‪,‬‬ ‫*‬ ‫‪\" -,,‬‬ ‫ייסגרו המרווחים בין ראשי הגשר‪ ,‬וייווצר‬ ‫‪r-‬קן‪jrip‬‬ ‫י‪,‬י)‪4‬‬ ‫ראש גשר ארמיוני רצוף‪.‬‬ ‫י‪,‬‬ ‫‪)~7‬‬ ‫‪VK‬‬ ‫ק‪,‬יפ\"‬ ‫ר‪.‬‬ ‫ב‪ 24-‬השעות שלאחר מכן תוכננו‬ ‫ע‪41‬‬ ‫ר*ש\"םל*י‪\"4‬‬ ‫עי‪.44‬‬ ‫*‬ ‫ק‪) .-3,,‬‬ ‫נ‪,‬‬ ‫הרחבת ראש הגשר ויצירת מערך מוגן‪ ,‬מחופר‬ ‫ומאורגן לכל רוחבה של הגדה המזרחית‪,‬‬ ‫בעומק של ‪ 12-9‬ק\"מ משפת התעלה‪.‬‬ ‫לצד הכוחות הצולחים תוכננו גם פעולות מיוחדות של הנחתה‬ ‫*‬ ‫כוחות הרגלים בגלים הראשונים תוכננו להתקדם רק עד‬ ‫מהים ומהאוויר לפגיעה במפקדות ולבידוד שדה הקרב לשם‬ ‫לעומק של חמישה ק\"מ‪ .‬לאחר מכן הם אמורים היו להמתין עד‬ ‫לתגבורם בכלי נשק מסייעים כבדים יותר כמו תותחים‪ ,‬טנקים‬ ‫עיכוב הגעתם של כוחות מילואים מתגם‪-‬ים‪\".‬‬ ‫סמוך לאפריל ‪ - 1973‬מספר שאזלי בספרו ‪ -‬הוא נקרא‬ ‫ונגמ\"שיס‪.‬‬ ‫לשר המלחמה איסמאעיל עלי‪ ,‬וזה הודיע לו כי עליו בכל זאת‬ ‫את הרעיון המבצעי כולו בתכנון שלב זה של הלחימה מסכם‬ ‫לגבש תוכנית לתפיסת המעברים‪ .‬נימוקיו של השר לצורך במהלך‬ ‫שאזלי בנותבו‪:‬‬ ‫המצרים‬ ‫עג ‪ -‬ד'' הסעתףחש'ף‪,‬גשף לתחור והקטנת ה'קפם כולד'‬ ‫מחסידי‬ ‫ייצאו למלחמה‪ ,‬אם‬ ‫הסורים לא‬ ‫כי‬ ‫צבאי כזה היו‬ ‫רףנו כתף חת ף\"ש הף‪,‬מת'ת של\"‪ ,‬להגבר חת כפיפות‬ ‫ק\"מ‪ .‬הרמטכ\"ל‪ ,‬שהיה‬ ‫פחות מ‪15-‬‬ ‫של‬ ‫יתקדמו לעומק‬ ‫חלו'י)תהנשוקהגינ\"ףטחתהמהגסיחכםו\"םשללחהדלוחףורחךתכדלגנהש‪-‬לתלוופטקף‪1‬וושרל‪.‬‬ ‫התוכנית המוגבלת‪ ,‬חזר והבהיר מדוע אין התוכנית הרחבה‪,‬‬ ‫יאש' נשך חדערמ ומנומנמים וולה נם וכל‪ ',‬ליהנות‬ ‫גרניט\" ‪ \", 2‬ניתנת לביצוע‪ .‬לדבריו‪ ,‬הציע איסמאעיל פתרון והורה‬ ‫לו להכין‪ ,‬במקביל לתוכנית החציה‪ ,‬תוכנית מגירה נוספת של‬ ‫ממש חרטילך' הגד טנרןם מן הגדה המעףבית של‬ ‫פיתוח המתקפה לעם‪ -‬המעם‪-‬ים‪ .‬על‪-‬פי שאזלי חזר השר וציין‬ ‫גהסקרקתעל‪-‬חלריגירח'‪0‬שלעש‪,‬לאש\"מפנרחס\"ו‬ ‫טסנו‪.‬‬ ‫ט'ל'‬ ‫חתעלח הכהנאת‬ ‫שאין בכוונתו לבצעה‪ ,‬אלא רק אס תיווצר שעת כושר יוצאת דופן‪.‬‬ ‫מוגן תחת מטר\"ת‬ ‫שאזלי‪ ,‬לדם‪-‬יו‪ ,‬ציית לפקודה‪ ,‬הכין והפיץ תוכנית לכיבוש‬ ‫בשלב זה רק בגדה המערבית‪ ,‬עד שיתחפשר קידומם‬ ‫המעברים ‪ -‬גרניט\" ‪ 2‬מעודכנת\"‪ '.‬בצד הפצת הפקודה הבהירו‬ ‫המסורבל לגדה תתר‪1‬ונ‪,‬ף‪\".‬‬ ‫מתכנניה למפקדים ששני השלכים ‪ -‬הצליחה והמשך פיתוח‬ ‫תוך התקדמות למעברים ‪ -‬הם בלתי תלויים לחלוטין‪.‬‬ ‫המתקפה‬ ‫הרמטכ\"ל פיקפק ביכולת‬ ‫עיקרון תורתי יסודי‪ ,‬שעליו התבסס תכנון מערכת הצליחה‪,‬‬ ‫לבצע את‬ ‫לקראת סוף ספטמס‪ -‬ואמר‪:‬‬ ‫שכמו‬ ‫המלחמה‪,‬‬ ‫שר‬ ‫הפעולות\"‬ ‫שאזלי‬ ‫הזמין את‬ ‫התוכנית‪,‬‬ ‫היה הצליחה וההתקפה בחזית רחבה‪ .‬דרך פעולה זו איפשרה‬ ‫והמבצעים יבוצעו על‪-‬ידי הכוחות המזוינים במסגרת יכולתם\"‪\".‬‬ ‫לדיוויזיות הרגלים המצריות‪ ,‬שהיו פרוסות להגנה לכל רוחב‬ ‫עם הנחיות אלה המשיך המטכ\"ל בתכנון המפורט‪ .‬בספטמבר‬ ‫‪ 1973‬נבחר ה‪ 6-‬באוקטום‪ -‬ליום פתיחת המלחמה‪ .‬למבצע ניתן‬ ‫התעלה‪ ,‬לצאת מעמדותיהה לצלוח בגזרתן ולבנות את ראשי הגשר‬ ‫השם בדר\"\" על שמו של קרב הניצחון הראשון של צבא מוחמד‪.‬‬ ‫כמעט טיציפות ומול מערכי ההגנה הקבועים שלהן‪.‬‬ ‫באוקטום‪ 1973 -‬היו התוכניות והיכולות ליישות אחת‪.‬נ'‬ ‫דרך נבחרת זו גורמת לפיצול מאמצי האויב בכל הקשור‬ ‫על תוכנית המתקפה הסופית ועל יעדיה חלוקות הדעות‪.‬‬ ‫להגנה‪ .‬התקיפות מהאוויר‪ ,‬התקפות‪-‬הנגד המקומיות‪ ,‬מכות‪-‬הנגד‬ ‫ההיסטוריה\" הרשמית\" של צה\"ל קובעת שקו המעברים ההרריים‬ ‫המאוחרות יותר ‪ -‬כל אלה יוטלו‪ ,‬מטבע הרפדים‪ ,‬לעסי מספר‬ ‫גזרות לכל רוחב החזית‪ .‬בדרך זו ‪ -‬כך חשבו המתכננים המצרים‬ ‫בסיני היה היעד האופרטיבי שקבעו לעצמם המצרים‪ .‬קו זה‪,‬‬ ‫‪ -‬גם אם יחליט צה\"ל לרכז מאמץ מול גזרה אחת‪ ,‬יצליח אולי‬ ‫להשמיד אחד או יותר מראשי הגשר‪ ,‬אך האחרים יאפשרו את‬ ‫שהוא עמוק יחסית‪ ,‬אומנם מוזכר במספר מסמכים מוקדמים‬ ‫המשך העמידה במשימה‪\".‬‬ ‫של תוכנית המתקפה כמשימה הסופית של הארמיות‪ ,‬אך למיטב‬ ‫התוכנית המוגבלת שגיבש המטכ\"ל המצרי מיאשות שאזלי‬ ‫הבנתי‪ ,‬ועל‪-‬פי הסבריו המפורטים של שאזלי‪ ,‬קוצץ היעד‪ ,‬או‬ ‫הייתה כדלהלן‪:‬י'‬ ‫לפחות לא הייתה כוונה מפורשת לבצעו‪').‬‬ ‫* בשלב הראשון‪ ,‬שיימשך ‪ 24-18‬שעות‪ ,‬יחצו את התעלה חמש‬ ‫תוכניות המתקפה עוסקות בהרחבה ביעד הביניים ושומרות‬

‫הצורך למצוא מענה הולם לבעיות הוליד בסופו של דבר‬ ‫את היעד הסופי רק כאופציה‪ .‬המתכנן המצרי‪ ,‬ככל שהעמיק‪,‬‬ ‫תוכנית מפורטת ביותר בכל הקשור לפתרונות בדרג הטקטי או‬ ‫הבין כי תוכנית מוגבלת ביותר ‪ -‬כזו שתסתפק בייצוב ראשי‬ ‫אפילו רק ברמה הטכנו‪-‬טקטית‪ .‬ברמה האופרטיבית הכינו‬ ‫גשר בטווח של ‪ 15-10‬ק\"מ מגדת התעלה ‪ -‬תתאים יותר ליכולות‬ ‫המצרים תוכנית פשוטה‪ ,‬ששלביה השונים משמשים עדיין נושא‬ ‫לוויכוח לא רק בין החוקרים והפרשנים‪ ,‬אלא גם בין המתכננים‬ ‫של הצבא המצרי וגם תשרת את מטרת המלחמה‪.‬‬ ‫התוכנית הבסיסית של גרניט\" ‪ \"2‬אכן דיברה על משימות‬ ‫עצמם‪ ,‬מפקדיו של הצבא המצרי באותה מלחמה‪.‬‬ ‫אפשריות עמוקות יחסית‪ .‬יעדן הסופי של שתי ארמיות השדה‬ ‫בהתבסס על התוכנית יצא הצבא המצרי להתקפה‪ .‬הוא‬ ‫היה היערכות להגנה מזרחית לקו המעברים‪ .‬הקו העמוק ביותר‪,‬‬ ‫הפעיל את כוחות הרגלים‪ ,‬הקומנדו והכוחות המשוריינים שלו‬ ‫שאליו תוכננו הגייסות להגיע בשלבי התכנון הראשונים‪ ,‬היה קו‬ ‫במבצע מורכב‪ ,‬שתחילתו בצליחת מכשול מים‪ ,‬בכיבוש ובבנייה‬ ‫סבתת ברדוויל איזור) נחל‪-‬ים( בצפון‪ ,‬איזור ביר‪-‬גפגפה במרכז‬ ‫של ראשי גשר והמשכו בבניית מערך הגנה מעובה באמצעים‬ ‫וכן הפתחות המזרחיות של המעברים ההרריים בדרום ‪ -‬מעם‪-‬י‬ ‫נ\"ט‪ ,‬שעליו התנפצו התקפות‪-‬הנגד הצה\"ליות‪ .‬בפעילות‬ ‫המלחמתית שולבו גם כוחות ארטילריה‪ ,‬נ\"ט‪ ,‬והנדסה וכן הסיוע‬ ‫הגידי‪ ,‬המיתלה וואדי סודר באיזור ראם‪-‬גונדי‪\".‬‬ ‫על‪-‬פי הגרסה הרווחת אמורה הייתה השגת היעדים להתבצע‬ ‫הלוגיסטי לסוגיו‪.‬‬ ‫בשלושה שלבים מערכתיים‪:‬י'‬ ‫הצבא המצרי שמר לעצמו אופציה לממשיך את תנופת‬ ‫שלב א'‪ .‬בשלב זה שהוא) העיקרי והמפורט ביותר בתוכניות‬ ‫ההתקפה על‪-‬ידי כוחות משוריינים וממוכנים מתוך ראשי הגשר‬ ‫השונות( צולחות את התעלה חמש דיוויזיות הרגלים ‪ -‬כשהן‬ ‫לעמי יעדים מערכתיים באיזור רפידים ובאזורי המעם‪-‬ים‪ .‬אולם‬ ‫מוגם‪-‬ות בכוחות טנקים‪ ,‬בנשק נגד‪-‬טנקים‪ ,‬בארטילריה ובהנדסה‬ ‫הפעילויות הקשורות לנושאים אלה נדחקו לשוליים והפכו רק‬ ‫‪ -‬לכיבוש ראשי הגשר בגדה המזרחית‪ .‬הצליחה ‪ -‬בחזית רחבה‪,‬‬ ‫לבונוס אפשרי‪ .‬גם המתקפה\" המשוריינת\" שלה ציפינו בכליון‬ ‫ובעקבותיה הרחבה וייצוב של ראשי הגשר עד לעומק של נ‪12-0‬‬ ‫עינים בוששה לבוא‪ .‬המודיעין הישראלי‪ ,‬שהחזיק בתוכנית‬ ‫ק\"מ\" ‪ -‬תוכננה להתבצע כ\"משימה היומית\" של דיוויזיות הדרג‬ ‫המצרית‪ ';,‬חיכה לטנקים המצריים כס‪ -‬ביום השני למלחמה‪,‬‬ ‫הראשון‪ ,‬קרי עד סוף יום ע\"‪-‬ה\"*‪ \".1‬במקביל לצליחת התעלה‬ ‫אך אלה לא מיהרו לבוא‪ .‬לאור המטרה המוגבלת לא היה למצרים‬ ‫כל צורך להגיע לגזרת המעם‪-‬ים‪ .‬הפעלת הכוחות המשוריינים‬ ‫גם תוכננה הנחתת כוחות דרך הים‪ ,‬על חוף מפרץ סואץ‪ ,‬על גדת‬ ‫המצריים מזרחה מתחום ראשי הגשר בשבוע השני של המלחמה‬ ‫האגם המר הקטן ועל חוף הים התיכון‪ .‬מן האוויר תוכנן להשתלט‬ ‫נעשתה לשיעורין‪ ,‬ללא משימה החלטית ובלחץ של צרכים מדיניים‬ ‫על שטחי מפתח ולבודד את איזור הפעולה בפתחות המעם‪-‬ים‬ ‫בלבד‪\".‬‬ ‫ולחופו המזרחי של מפרץ סואץ‪',.‬‬ ‫שלב ב'‪ .‬שלב זה תוכנן להשלמת ההתארגנות‪ ,‬לייצוב ראשי‬ ‫המכשיר הצבאי המצרי הופעל כמכונה משומנת‪ ,‬על‪-‬פי‬ ‫הגשר של דיוויזיות הדרג האופרטיבי הראשון ולבלימת התקפות‪-‬‬ ‫מתכונת תורתית סדורה‪ .‬ברגע המבחן איפשרה התורה\"‬ ‫הנגד של צה\"ל‪ .‬בשלב זה‪ ,‬שאורכו הותנה בהתפתחות הלחימה‪,‬‬ ‫המצרית\"‪ ,‬כפי שהוצאה לפועל על‪-‬ידי הגייסות בשדה הקרב‪,‬‬ ‫צריך היה לתגם‪ -‬את הגייסות שצלחו בכוחות נוספים של טנקים‪,‬‬ ‫לפצח את יסודותיה של הקונספציה שהתגבשה בצד הישראלי‬ ‫נ\"ט‪ ,‬ארטילריה ויחידות הגנה אווירית‪ .‬שלב זה מכונה אצל כותבי‬ ‫ולהביא להישגים צבאיים‪ .‬אלה תורגמו מאוחר יותר להישגים מדיניים‪.‬‬ ‫ההיסטוריה הרשמית העצירה\" האופרטיבית\" ‪ -‬מונח מושאל‬ ‫מתורת הלחימה הסובייטית‪ ,‬שם נועד שלב זה לאפשר ריכוז‬ ‫ןס‪,/1‬ל‪/7‬‬ ‫גייסות מעומק החזית כדי לפתח מאמץ מערכתי חדש‪\".‬‬ ‫ראספניואאד יראשת‪,‬רסאאלמדי‪,‬לאחת‪,‬מהנהסשייופאו\"שרלוחםס‪,‬ייא‪,‬דדאעפייתדניה‪-‬םס‪,‬בדרימרוולתשומליפקםש‪,‬לד‪78,‬מצ‪9‬נה‪1‬ה‪\",‬ילג‪,‬ע\"‪,‬מיקמ‪0‬חת\"‪5‬ור‪.,2‬ך‬ ‫‪.1‬‬ ‫שלב ג'‪ .‬במהלכו ‪ -‬כך תוכנן ‪ -‬אפשר שיוטלו שתי הדיוויזיות‬ ‫‪ ,1979‬עמ' ‪.8‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫המשוריינות היחידות) שיש לצבא המצרי( ובעקבותיהן גם שתי‬ ‫בישראל‬ ‫מרכיביה השונים ‪-‬‬ ‫‪ -‬על‬ ‫עליונות זו‬ ‫‪.3‬‬ ‫דיוויזיות ממוכנות‪ ,‬ובסיוע הכוחות מתוך ראשי הגשר יתקדמו‬ ‫המצרים‬ ‫תורגמה וגובשה‬ ‫ה‪ 70-‬ל\"קונספציה\"‪,‬‬ ‫שנות‬ ‫של ראשית‬ ‫‪.4‬‬ ‫מזרחה‪ ,‬יכבשו את המעם‪-‬ים ההרריים וייצבו קו הגנה ממזרח להם‪,‬ו‬ ‫ולפיה לא ייצאו‬ ‫הגם שהתכנון המצרי איפשר‪ ,‬או לפחות לקח בחשבון‪ ,‬המשך‬ ‫למלחמה בטרם יהיה להם מענה לאותה עליונות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫פיתוח המתקפה מזרחה‪ ,‬צומצמו יעדי המתקפה לצליחת התעלה‪,‬‬ ‫הסובייטית‪ ,‬שהתבססה בעיקרה על‬ ‫מההחנמידחסישושןבבהששצנום‪-‬התצהבהצ‪-‬איב‪0‬ת‪6‬א‬ ‫לכיבוש קו בר‪-‬לב ולבניית ראשי גשר מסיביים בגדה המזרחית‬ ‫האדום במלחמת העולם השנייה‪ ,‬עוצבה‬ ‫של התעלה‪ ,‬בתחום האיזור המוגן בטילים נ\"מ‪ .‬צמצום היעדים‬ ‫והותאמה לעידן הגרעיני‪ .‬על נושא זה‬ ‫לווה בתכנון מפורט ובמאמץ מקיף ללמוד את הבעיות התורתיות‬ ‫ההבימאאמלרדיפםוס‪:‬בספסרא\"למל'חשמברהחב‪,‬צבאמיעתרכותס‪,‬וב‪9‬יי‪6‬ט‪9‬י‪.1‬ת‬ ‫ולהתאים תורות אלה לצורכי המצרים וליכולתם ולהטמיען בקרב‬ ‫ראו את קובץ‬ ‫בעידן הגרעין‪.‬‬ ‫היחידות לקראת הביצוע‪.‬ון‬ ‫לפי שאזלי‪ ,‬לא הייתה כל כוונה לזנק למעברים‪ .‬הפעילות‬ ‫השלישית‪ ,‬לדיוויזיות‬ ‫רובו של חומר השלל מתייחס לארמייה‬ ‫הענפה בצבא המצרי מסוף ‪ 1972‬ולקראת המלחמה כללה‬ ‫כשכוחות צה\"ל צלחו‬ ‫ולחטיבות שלה‪ ,‬שמפקדותיהן נכבשו‬ ‫מחקרים צבאיים‪ ,‬כתיבה מחודשת של תורה ושל פקודות‪,‬‬ ‫את תעלת סואץ והתקדמו בגדה המערבית שלה‪.‬‬ ‫תרגילים ואימונים‪ ,‬שהתמקדו‪ ,‬רובם ככולם‪ ,‬ביעדים המוגבלים‬ ‫לטווח של ‪ 12-10‬ק\"מ מהתעלה‪.‬‬ ‫נ‪)8~11‬שנצ‪1‬ע ‪361‬‬

‫‪ .21‬מלחמת שלוש השנים‪ ,‬עמ' ‪.365‬‬ ‫סיכום מקיף של המקורות הערביים השונים למלחמת יום‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪ .22‬שם‪ ,‬עמ' ‪.366‬‬ ‫הכיפורים ‪ -‬כולל ספרות היסטורית רשמית‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬ראיונות‬ ‫אישיים‪ ,‬סימפוזיונים‪ ,‬רבי‪-‬שיח‪ ,‬נאומים‪ ,‬מאמרים וספרים ‪-‬‬ ‫‪ .23‬ע‪9‬ל‪-36‬ה‪4‬מ‪7‬ת‪3‬ו‪.‬וה המפורט של התרגיל על כל שלביו ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ'‬ ‫בעיני‬ ‫הכיפורים‬ ‫שתלל‪-‬אשבמיוב‪,‬אל‪6‬ב‪8‬ר‪,1,9‬ונלעחמ'מ‪4‬ת‪-1‬יו‪8‬ם‪.1‬‬ ‫ראו במבוא לספרו‬ ‫‪ .24‬בספרו התשה‪ ,‬עמ' ‪ ,95-78‬עוסק המחבר דן שיפטן בסוגיה‬ ‫הערבים‪ ,‬מערכות‪,‬‬ ‫מענייני להיכנס‬ ‫התוכנית בת ביצוע‪ .‬אין זה‬ ‫הייתה‬ ‫‪4‬בהאמ‪8‬פונסס‪9‬זרפשיב‪1‬כירקקרא‪-‬אעאותמונמ'זללאיצכח‪0‬מררמוא‪9,‬ולנ‪1‬חתו‪)--‬מפ‪9‬תידר‪9‬ושיש‪1‬הקלפ‪-‬ותחאאוקשוהריוזוייבל(א‪,‬מההמדשונמאאיחב‪-‬צר‪-‬יםמיתן‪1‬ד‪,‬ע‪1‬אא‪8‬פלכ‪6‬ית‪-‬איב‪9‬ומיזוו‪1‬יכ‪-‬נ‪,‬סים‪0‬ו‪-‬תס‪7‬זנקיו‪97‬ובר‪16‬ב‪,‬אל‪9‬פת‪1‬ג‪,‬יאאזלילש‪--‬כהה‪8‬חיער\"‪6‬וררהנ‪9‬ובביי‪1‬ש‪,‬ית‪-‬ילההו‪0‬ינק‪7‬שהא‪9‬עיישל‪1‬רם‪,‬לא‪-‬‬ ‫איתן לתוכניות‬ ‫שהתוכנית שימשה בסיס‬ ‫לי ם‪-‬ור‬ ‫האם אכן‬ ‫‪.7‬‬ ‫לוויכוח‪.‬‬ ‫בסיס‬ ‫בעקבותיה‪ .‬התוכנית גם שימשה‬ ‫שבאו‬ ‫ההתקפה‬ ‫צה\"ל‬ ‫נאצר‪ .‬במהלך המלחמה תפסו חיילי‬ ‫במכללת‬ ‫לתרגילים‬ ‫מפה עם מתווה התרגיל‪ ,‬שבו חוצים הכוחות המצריים את‬ ‫‪ .25‬בוק‪-‬ובממוההזלהםשכגךנריבואתהלתחתםק\"רוי\"פרהת\"בתריוזגנ‪3‬ייל‪2‬כלשי\"אלרווםנמבויצדעתאצ\"םבד(מ)דקברגריוכיהעם‪1‬סלות‪-7‬ת‪9‬לקפ‪.‬יי‪1‬יתומוערךילה‪-‬רעתישפחירתטגתוין\"חלימ‪1‬יחיה‪4‬ימת‪2‬ושר\"דחרדרנאייבלרר‪.‬ימ\"א\"אאדר‪-‬נסדוובס‪2‬סספ‪7‬יתפ‪9‬וםר‪,1‬רו‬ ‫משוכנע‪ ,‬שכל מה שנלקח בכוח‪ ,‬יוחזר בכוח‪ .‬לכוח זה ‪-‬‬ ‫הוא אמר ‪ -‬נחוצים נשק חדיש ומתוחכם וכן אימונים‬ ‫הדגיש נאצר ‪-‬‬ ‫מפרכים ואינטנסיביים לחיילים‪ .‬לשם כך ‪-‬‬ ‫‪1971-1969‬‬ ‫הדות‪-‬נצהדלדויים‪,‬התרגיכלישםהיועבצשיניםם‬ ‫המ‪ 1-‬בנובמבר ‪1981‬‬ ‫ולתת למנהיגיה‬ ‫עלינו להדק את הקשרים עם ם‪-‬ית‪-‬המועצות‬ ‫הסובייטים‬ ‫כתרגילי מפקדות‬ ‫את התחושה שהם שותפים לתבוסה‪ .‬זאת כדי שישאו עימנו‬ ‫בנטל בנייתם מחדש של הכוחות המזוינים על יסודות מדעיים‬ ‫מגלמים את הצד הישראלי‪.‬‬ ‫טהורים ומשמעת כבדה‪ .‬נאצר הוסיף כי הוא מעריך שהכוחות‬ ‫‪ .26‬הדרך לרמדאן‪ ,‬עמי ‪.135‬‬ ‫ללפהירכקנסזמלןמלשלחמשתלוששחשרנוירם\"‪.‬עדראושיגגיםעומוליסכוטלפתא‬ ‫המזוינים יזדקקו‬ ‫‪ .27‬תחושותיו אלה של צאדק ‪ -‬ואולי גם של קודמיו ‪ -‬הוקרנו‬ ‫המאפשרת להם‬ ‫והשפיעו על הסייגים ועל המגבלות‪ ,‬שרק הסרתן אמורה‬ ‫אל‪-‬אנהצנזאף‪ ,‬מלחמת ההתשה בראי‬ ‫הייתה לאפשר את יציאתו של הצבא המצרי להתקפה‪ .‬סייגים‬ ‫המקורות‬ ‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,1995 ,‬עמ' ‪.36‬‬ ‫כבהא‪ ,‬חרב‬ ‫א‪-‬להאוחתיהלחלוקונאלספציההמודישעימןנעההישמרתןאלי‪,‬הוזתרהעגהיבשמסםפקלתקונסלפצצהי\"הל‬ ‫המצריים‪,‬‬ ‫‪ .8‬שם‪ ,‬עמ' ‪.200‬‬ ‫‪ .9‬לפי הייכל‪ ,‬הדרך לרמדאן‪ ,‬עמ' ‪ 50‬הוצאת) ‪,1977 ,(COLLINS‬‬ ‫יש לזקוף את תוכניות השיקום‪ ,‬ההצטיידות והאימונים של‬ ‫כתאריך המוגדר‬ ‫בינואר‬ ‫ה‪14-‬‬ ‫באוקטובר ‪.1973‬‬ ‫הצבא המצרי לזכותו של המרשל הסובייטי זחרוב‪ ,‬שהגיע‬ ‫המוקדם‬ ‫במסמכי השלל נמצא‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪ .29‬עובימבותצדותרכירנים\"אתשל‪-‬ללע'הקאהתרנויאתכנקתיפתאהמל\"ל‪,-‬גהחאמממבמתיע‪,‬ריהכווממםתוחוש‪0‬ידה‪5‬ר‪,‬כש‪2‬י‪,‬תפוימרוויללזיםמכרת‪-6‬אק‪7‬פת‪9‬מה‪,.1‬טראעורלמ‪-‬את'וג‪:‬מ‪5‬הס‪3‬אי‪.‬מ‪,‬בליחחמשרי‪,‬הב‬ ‫למצרים עם פודגורני מייד עם תום מלחמת ששת הימים‬ ‫והציע לבנות את הצבא המצרי מחדש‪.‬‬ ‫השמעלדחמלהמעפם‪-‬איוזם‪.‬י‬ ‫תוכנית‬ ‫עמ'‬ ‫ההתקפה של שר‬ ‫‪-‬‬ ‫המקור‬ ‫ע‪5‬ל‪5-‬פ‪1‬י‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שם‪,‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫רק בכיבוש השטח‬ ‫עסקה‬ ‫‪ .30‬שאם‪,‬וקעטומ'בר‪97.2306‬ע‪,1‬ל‪-‬פפיארדיזם‪-‬י‪0‬ם‪99‬ש‪,1‬אמערמ'ג‪0‬מ‪0‬סי‪.2‬‬ ‫‪ .11‬ולמנמלולעאתרככמגותרתותנ‪,‬כיניטש\"לתותל‪1‬ש‪\"-‬האאבהויכפבשמ‪,‬ונריט‪9‬םי‪8,‬בשי‪9‬עמת‪,1‬מצ'יליןעה‪1‬גמ‪'0‬נ‪2‬הה‪.‬י‪5‬י‪6‬כ‪.‬רלש‪.‬אהויביגמתעםקהמולרידיןתהק\"פאשילה‪0-‬פג‪0‬חט‪2‬םןט‪\",‬הב\"‪-‬המ‪3‬ות‪70‬כ‪0‬ש‪9‬ר‪2‬ה‪.\"1‬ת‪,‬‬ ‫בסימפוזיון בינלאומי‬ ‫עבל‪75-‬מ‪9‬ל‪.1‬חמת יום הכיפורים‪ ,‬שהתקיים‬ ‫באונים‪-‬סיטת קהיר‬ ‫‪ .31‬שם‪ ,‬עמ' ‪.208-207‬‬ ‫‪ .12‬שם‪ ,‬עמ' ‪.199 ,190‬‬ ‫‪ .32‬ראו את תוכניתו של פאוזי שהוזכרה לעיל‪.‬‬ ‫התשה‪ ,‬עמ' ‪.67‬‬ ‫גבמכסית‪,‬בהעמ'כך‪.20\"1‬הטעינו‬ ‫‪.231-230‬‬ ‫עמ'‬ ‫מלחמת שלוש השנים‪,‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫הישראלי\"‪ ,‬ומעריב‪8 ,‬‬ ‫המודיעין‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪ .15‬שם‪ ,‬עמ' ‪.301‬‬ ‫את‬ ‫באוקטום‪ 1989 -‬תורגם) על‪-‬ידי שפי גבאי מתוך השבועון‬ ‫‪ .16‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .210‬חוקרים רבים הביעו זלזול רב בדבריו של‬ ‫המצרי אוקטובר( טוען גמסי‪ ,‬כי מחקרים צבאיים‪ ,‬שערכו‬ ‫נדאפהאאתאצזצובזריאסיילונוליהאטהתעעחמחנלירוצלרימכהינכבןיגישרגמל\"נתאבורלכלוניוההנחתטשויסמחלפארלדוח‪,‬אסר‪.‬פבקדמהרימחיאוםשבת‪-‬ייקה‪,‬כוגוםלאלותמומעחמוררשעשיבצלת‪.‬תש\"האפצלהא‪-‬בוההאזאהיפיסיכסתשהנהיטוזמחראצירשורףןל‪,‬רי‬ ‫המצרים לפני המלחמה‪ ,‬העלו כי ‪ 85‬אלף חיילים מצרים‬ ‫עלולים להיהרג במהלך השלבים הראשונים של הצליחה‪.‬‬ ‫‪ .35‬גמסי‪ ,‬עמ' ‪.201‬‬ ‫‪ .36‬שם‪ ,‬עמ' ‪.202‬‬ ‫באפריל‬ ‫הראשון‪ ,‬תחריר\" ‪ ,\"2‬רק‬ ‫‪ .37‬למיטב ידיעתי בוצע התרגיל‬ ‫עם‪.137 ,‬‬ ‫מערכות‪ ,‬תל‪-‬‬ ‫מטות‪.‬‬ ‫תרגולי‬ ‫היוא‪-‬אשלאהזלי‪,‬רק‬ ‫אל‪-‬כדןין‬ ‫קודם‬ ‫‪.1969‬‬ ‫‪ .17‬שם‪ ,‬עמ' ‪.211‬‬ ‫התעלה‪,‬‬ ‫חציית‬ ‫סעד‬ ‫פריק‬ ‫‪ .18‬הבהחממדאאשממ(רר)תחצשותהטתטהפכרובסבתםרמתחנבהבהיהרטומא‪-‬סוין‪3‬ם\"בהמרתויאיסכיננ‪9‬ו‪8‬גו‪9‬אב‪,1‬יתהעיומ'וםור‪3‬מ‪5‬י)ההכניפטוהערןזימםןכ\")י‬ ‫אביב‪ ,1987 ,‬עמ' ‪.12-11‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫‪ .39‬ש‪ ,0‬עמ' ‪.16-12‬‬ ‫סובייטים הם שהכינו את הגרסה הראשונה של‬ ‫‪ .40‬לפי שאזלי זו הקונספציה המצרית‪ ,‬שרק לפיה ניתן יהיה‬ ‫‪ -‬תוכנית ההתקפה המצרית‪ .‬הם עבדו עליה‬ ‫מומחים‬ ‫לבצע את האופציה הצבאית‪ .‬ראו גס מלחמת יום הכיפורים‬ ‫גרניט\"\"‬ ‫וששבבםעם‪,‬ה‪,‬ינםיעעמת'מ'הח‪7‬ער‪17‬יר‪1.‬רב‪-‬י\"‪9‬תם‪17,‬ר‪2.‬גי\"עלימ'בנות‪7‬ב‪2‬ח‪.‬מרים‪-‬ר\"‪97\"2‬נ‪1‬ערוכ\"ותגחםריברש‪5‬נ‪3‬ה\" שלבפמניאי‪-‬יוהנימל‪3‬ח‪7‬מ‪19‬ה‪,.‬‬ ‫במשותף עם מספר מצומצם ביותר של קצינים מצרים‪.‬‬ ‫חילוקי דעות‬ ‫גרסאותיו‬ ‫הדיונים על‬ ‫‪.41‬‬ ‫התגלו‬ ‫השונות‬ ‫סיכויי המבצע‪.‬‬ ‫בבדמםה‪-‬לך‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪ .43‬שם‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬ ‫היה תרגיל‬ ‫שהדם‪.‬רךתחלררימר\"דאן‪ \",3‬עבמ'דצ‪5‬מ‪5‬ם‪1969 .-1‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫כוחות‪.‬‬ ‫משולב עם‬ ‫‪.20‬‬

‫‪ .64‬הצמצום הוא אחת הדוגמאות לשינוי מדדים תורתייס‬ ‫‪ .44‬תוכנית כזו מזכירה בהיקפה תרגילים ותוכניות מבית‬ ‫האולפנה הסובייטי‪ .‬ראוי לציין כי השפעתם של היועצים‬ ‫והתאמתם לצורכי המצרים בחזית התעלה‪.‬‬ ‫‪ .65‬חציית התעלה‪ ,‬עמ' ‪.24‬‬ ‫הסובייטים הגיעה באותה תקופה לשיאה‪ .‬כמו כן הושלמה‬ ‫‪ .66‬שם‪ ,‬עמ' ‪.25‬‬ ‫באותה עת מלאכת תרגומו של החומר התורתי הסובייטי‬ ‫שהיא מופיעה בספר יש תימוכין‬ ‫‪ .26-25‬לתוכנית כפי‬ ‫שם‪ ,‬עמ'‬ ‫לצורכי האקדמיות הצבאיות‪ .‬יעדים ומדדים משדה הקרב‬ ‫מס' ‪ .41‬מסמך שלל מצרים ‪/4‬‬ ‫בהוראת הרמטכ\"ל‬ ‫מלאים‬ ‫‪.67‬‬ ‫מעהבלכםירהילהםךשתעללה‪-‬ממופיח)שבבאהםח‪-,‬דיתב‪-‬עההיממקוקרועצרווזתתה‬ ‫האירופי השפיעו לא מעט‬ ‫הצבאי‪ ,‬של קצינים מצרים‬ ‫עצמאית‬ ‫טנקים‬ ‫הצליחה‪.‬‬ ‫‪6‬ח‪6‬ט‪7‬י‪,‬בתהעוהסטקנקיבםפירוהטמתגמםה‪-‬לתכי‬ ‫‪.68‬‬ ‫כ‪ )8,000-‬שקבוצות אחדות‬ ‫הייתה חטיבת‬ ‫או חטיבה מתוך דיוויזיות הדרג השני הממוכנות ואפילו‬ ‫לפני המלחמה‪.‬‬ ‫מתוך דיוויזיית השריון מס' ‪ .21‬רק הדיוויזיה המשוריינת‬ ‫בידנו מקור אחר המתאר‬ ‫חוהץדיונימםספרוהפנישלמייםשאזבלימטכא\"יןל‬ ‫מס' ‪ 4‬נשארה ‪ -‬על שלוש חטיבותיה ‪ -‬בגדה המערבית‪.‬‬ ‫את‬ ‫המצרי באותה תקופה‪.‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪ .69‬אין בתוכנית כל תכנון להנחתת כוחות משמעותיים בעומק‬ ‫‪ .46‬עפבדעופולרתסתו לםההתכנקוהפתשהתלשהטלומיוצראתי\"ורתמעיילהלהמ‪3‬געי\"‪.‬בערימלםסקומךהרהרשימליעלםברמויצםתרפיינםיסתתנןם‪74‬לב‪/1‬מש‪1‬צעו‪.)8‬תא‬ ‫כהחךצחיזיביתסת‪,‬פרה‪.‬דותגעמבלמתה‪,‬סמעאכזמיו'רםי‪27‬מ‪-‬הו‪8‬כמ‪2‬רע‪.‬בתריהםפקוהדההררייכ\"ם‪.‬גרניט‬ ‫משופרת\"‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.70‬‬ ‫‪.71‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ'‬ ‫הפרסום הוכן בינואר ‪ 1972‬לקראת כנס של מפקדי החטיבות‬ ‫הוויכוח‬ ‫כךבדגיווםיזיעהל‪9-‬פי‪.1‬‬ ‫ה‪7‬א‪38‬מ)יתיכות\"תבמכתינהלהגאםמתב\"קרשבעליההמצ יריכום‪.‬ל‬ ‫הכוונה\"‬ ‫ב‪2‬ד‪.1‬ם‪-‬‬ ‫‪.72‬‬ ‫‪)212‬‬ ‫בזיכרונותיו עמ')‬ ‫עבמ'שם‪55‬ב‪.1‬דר\"נ‪\".‬מסישם‬ ‫הייכל‪,‬‬ ‫קורא לאותה‬ ‫‪.47‬‬ ‫‪.73‬‬ ‫יותר‬ ‫זה אומץ מאוחר‬ ‫תוכנית‬ ‫גמסי בזיכרונותיו עמ')‬ ‫אמעלנליטהירהשהלםתהלצעכטייבודעאתידתעהיליסואתפקסיהו\"ט‪.‬רמשטליג‪-‬הדילעתתבכתינ‪,‬וכ‪-‬ןיעהדלהגמעתילסיהוחחפלימס‪.‬וקהותוההמתעמהכונעמלוןםאםו‪-‬יחםהלראתתוכוהוןהששלצתלטלגהמטמושציסםיתג‬ ‫כשמה של המלחמה‪.‬‬ ‫נועדה להיות מענה לשאזלי‪.‬‬ ‫שחםצ‪,‬ייתעמ'הת‪0‬ע‪-2‬ל‪1‬ה‪ .2,‬עמ'‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫‪ .74‬מצרים לקראת מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬עמ' ‪.22-21‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪ .75‬שם‪ ,‬עמ' ‪.22‬‬ ‫‪ .50‬גמסי‪ ,‬עמ' ‪ .212‬בסדר הכוחות המצרי לא מוכרת ארמייה‬ ‫שלישית‪ .‬נראה שגם במידע זה ממשיך גמסי בהונאה או‬ ‫שהוא מפגין התחשבות בצורכי ביטחון השדה של מצרים‪.‬‬ ‫‪ .51‬גמסי מצביע על העומק התורתי המקובל של ראשי גשר ולא‬ ‫‪ .76‬עומק המשימה קטן מהעומק המקובל בתורת הלחימה‪ .‬עומק‬ ‫על העומק המצומצם שלפיו פעלו המצרים‪.‬‬ ‫גבממוסישגמשהתעצמישרה\"במושהגאופשרחוטיזבריתא\"חר‪-‬‬ ‫זה הותאם ליכולות ולצרכים של צבא מצרים‪ ,‬כפי שהשתמעו‬ ‫בחומר‬ ‫כך גם‬ ‫כך במקור‪.‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫שהעלו‬ ‫מושג‬ ‫השלל ולא‬ ‫הגייסות בציר‬ ‫להציב את‬ ‫ואמור היה‬ ‫המלחמה‪,‬‬ ‫מהמחטתר\"םת‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫מהשמוצםריםמהמתעולך‪-‬ידיהחוהמחרוקרהיתםור ותיכותרבקי אחהרהייסהטומרליהח\"מההרוששאמוימת\"ץ‬ ‫‪ .77‬ממסמכי שלל ניתן להבין כי שלב זה תוכנן להימשך יומיים‪.‬‬ ‫של ישראל‪.‬‬ ‫בפתחי‬ ‫ממסהיבילתפנישלה‪6-‬כוחובאתוקטוקוברמנדו‪-‬‬ ‫התוכנית‬ ‫כנראה‬ ‫להנחתה‬ ‫המעם‪-‬ים‬ ‫‪.78‬‬ ‫‪ .53‬גמסי‪ ,‬עמ' ‪.216‬‬ ‫בוטלה זמן‬ ‫במסגרת ההחלטה לצמצם את יעדי המלחמה‪.‬‬ ‫גשמם‪,‬סי‪,‬עמע'מ'‪.236.2-32335‬‬ ‫זה‪ .‬העצירה‬ ‫מצהריטקבטימותנ\"ח‬ ‫שימוש‬ ‫למיטב ידיעתי לא נעשה‬ ‫צליחת התעלה עמ')‬ ‫מציין בספרו‬ ‫שאזלי‬ ‫‪.57‬‬ ‫מסמך) שלל‬ ‫העצירה\"‬ ‫מאהמיצראחרוימייחדיםרההים‪\"13,1‬ה)‪./‬מ‪6‬ואו‪1‬זמ‪1‬כמו‪,‬נץרחתהעותלרוה‪-‬ייארואדיתתי\"‬ ‫‪.79‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫‪ ,)23‬כי איסמעיל עלי הודיע לו כי אביב ‪ ,1973‬כלומר שישה‬ ‫הלוחמה האלקטרונית ‪ /‬מפקדת‬ ‫חודשים מאוחר יותר‪ ,‬הוא מועד אפשרי למלחמה‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬שבו השתמשו פרשנים מצרים‬ ‫השתלהעסלוהב‪,‬יהיתטעיקמתפ'‪,‬ות‪2-3‬שה‪.‬נאוגדמהצחהלמוזקכעיהלר‪-‬יהדליסאוגהתימםצרהיומקם‪.‬קבויבעלת‬ ‫צליחת‬ ‫לוחות‬ ‫הזמנים‬ ‫‪.59‬‬ ‫בתורת‬ ‫חוקרים ישראלים‪ ,‬שהשתמשו בו‬ ‫הלחימה‬ ‫כדי להסביר ‪ -‬בדיעבד ‪ -‬את משמעות ההמתנה של המצרים‬ ‫ומדוע לא פותחה המתקפה המשוריינת‪ ,‬שעליה הצביעו בדרכי‬ ‫של התקפת‪-‬הנגד‬ ‫כי תיתכן הקדמה‬ ‫העריכו‬ ‫שם‪ .‬המצרים‬ ‫מוקדמת על פרוץ‬ ‫יקבל התרעה‬ ‫צה\"ל‬ ‫העיקרית‪ ,‬אם‬ ‫‪.60‬‬ ‫הפעולה שלהם לפני המלחמה ובמהלכה‪.‬‬ ‫‪ .80‬הסימוכין לתכנונו של שלב זה מופיעים במספר מועט של‬ ‫מסמכי שלל ושל מפות מצריות‪ .‬אלה הוצאו כולם לפני סוף‬ ‫‪ .61‬רבבהלימאיומממחהללקסווחחרמרממאסלהההמ‪\"\".‬דה‪,‬ךיומו‪1‬י‪-‬מז‪04‬ש'יעיל‪2‬רלתלכיותבמתחיחצמ\"ר‪2‬ראירי‪3‬ררם‪3‬ס‪,‬ב‪1‬צ‪3'44‬ל‪/‬י‪67‬מח‪-69‬פ‪1‬ת‪,.7‬טממתמכםוהכ‪-‬ורמ‪-‬ורשאתואוולקכןתהטומליםחרם‪-‬יהארמו‪3‬מה‪9-‬ט‪9‬אכ‪1‬ה\"ת‪,‬הומלרצעארמימה'האתמ‪6‬מצ‪41‬רר‪.--4‬יי‬ ‫ינואר ‪ .1973‬במסמכים מאוחרים יותר אין פירוט של השלב‪,‬‬ ‫‪ .53‬חלקים מהמסמך המקורי מתפרסמים בספרו של שאזלי‪,‬‬ ‫אלא אזכור בלבד‪ .‬חוקרים ייחסו חסר זה לדוקטרינה‬ ‫הסובייטית‪ ,‬הגורסת תכנון בפירוט מקסימלי של המשימה‬ ‫חציית התעלה‪ ,‬עמ' ‪.24‬‬ ‫הישירה ותכנון כללי בלבד של המשימה שלאחר מכן‪ ,‬תוך‬ ‫והכיוון‬ ‫ציון היעדים‬ ‫עהממ'ש‪8‬ך‪9-4‬ה‪4‬ה‪.‬תקפה‪.‬‬ ‫של‬ ‫לתחריר‬ ‫מהוראה ‪41‬‬ ‫‪.81‬‬ ‫‪,41‬‬ ‫מציאות‪,‬‬ ‫מיתוס‬ ‫‪-‬‬ ‫יאדלייעוזתעיראא‪,‬חרומנולתח‪,‬מתתליו‪-‬אםביב‪,‬הכי‪3‬פ‪9‬ו‪9‬רי‪,1‬ם‬ ‫יכבהוהמסתםוהעגכנפבונוהוהרתכשי‪-‬לנפולדתורקיכםהנ‪-‬חםותן\"ו‪,‬לכהנאמיפמוכועעבתלרוחוכצתותעתבההנוע‪6‬אהש‪4‬תמנוא‪3‬צ‪,‬יחדעיהתפםההםנו‪-‬נ\"ו\"במטאכטהוירחקעו‪6‬מףלו‪-9‬תיב‪9‬דאמ‪1‬יה‪,‬שדהערמבגממע'ומצארתה‪6‬יי‪-‬מםש‪0‬רנישי‪1‬ב‪..‬למלכהפוינח\"חרמווטתת\"ט‬ ‫מול‬ ‫‪.69-68‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪.82‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪.63‬‬ ‫‪ .83‬מהוראה ‪ 41‬לתחריר ‪ ,41‬עמ' ‪.53 ,49‬‬ ‫ע‬ ‫קומנדו מצריים בעומק שטחנו בחזית התעלה‪ .‬נראה שהיא‬ ‫בוטלה בשלבים מאוחרים‪ ,‬כשהוחלט לצמצם את עומק‬ ‫לוהי\"‪484‬‬ ‫ההתקדמות‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ש~שנוש~ונ ‪361‬‬

‫יניחשפושכעוול‬ ‫הים‬ ‫שיישיין‬ ‫י[‪4‬יי‬ ‫לגיפה‬ ‫געית‬ ‫להול הוה‬ ‫הרה‬ ‫היסס כבי‬ ‫ששת‬ ‫ג‬ ‫ן‪3‬הלך‪3‬‬ ‫עי ‪.‬‬ ‫אלוף)סיל'( בגיסיו תלם‬ ‫הספוית עצבון‬ ‫ליגע גוזלו‪,‬‬ ‫טנלומ‪.‬‬ ‫על מפולת‬ ‫המגוססת‬ ‫ושתקדמן‬ ‫עדרן לא הוו סוכלת‪ .‬הסלחן ןו‪3‬אה~ של שית הלחנחנה החדשה‬ ‫הוה במולהבות נום מויופו‪3‬ה והלצהנ\" השגהץ הנכוה את‪AtDJOJJ‬‬ ‫באותה עת היה חיל הים‪ ,‬לדעתם של מרבית קציני המטכ\"ל‪,‬‬ ‫נזבלן(‬ ‫אים‪ -‬מיותר בגופו של צה\"ל‪ ,‬מין דג מוזר וחסר תועלת‪ ,‬שיש‬ ‫להגביל את צעדיו ואת מהלכיו‪ ,‬אס לא לחסלו כליל‪ ,‬על מנת‬ ‫יהיה זה קשה להבין את חיל הים של מלחמת יום הכיפורים‬ ‫לצמצם את עלויותיו ואת נזקיו‪ .‬מולם לא השכילו קם‪-‬גיטי חיל‬ ‫ללא עיון ולימוד יסודיים של השנים שקדמו למלחמה‪ .‬באותן‬ ‫הים ואולי אף לא מצאו עניין לטעת בתודעתה של מערכת‬ ‫שנים עם‪ -‬חיל הים מהפך מוחלט ויצא בבת אחת מעידן שנות‬ ‫הביטחון את הצורך בחיל ים חזק ואיכותי‪ ,‬שהוא חלק בלתי‬ ‫ה‪ 40-‬לעידן שנות ה‪.70-‬‬ ‫נפרד מצה\"ל‪ ,‬ושאין לו חלופה בתחומו להגנת המדינה‪.‬‬ ‫מפרת חיל הים הייתה ייכיעסיקה ‪ nDSYJ‬ובניסיונותיה‬ ‫מרוית ויל‬ ‫העבףר‪/‬ה שב‬ ‫הכושלים להגדיר מטרה ומשימות לחיל‪ ,‬עד כי נשתכחה ממנה‪,‬‬ ‫!לווקל‪-‬לקבוב‬ ‫ככל שמלמדות העובדות‪ ,‬כל הסביבה שבה היא פעלה‪ ,‬לרבות‬ ‫בדצמם‪ 1972 -‬הושלמה בנייתה של המפקדה החדשה של חיל‬ ‫צה\"ל מערכת הביטחון ואפילו צורכי הביטחון של המדינה‪.‬‬ ‫הים בקריה בונל‪-‬אביב‪ ,‬ובו בחודש עם‪-‬ה המפקדה למשכנה החדש‬ ‫למעשה התקיים חיל הים במשך כל‬ ‫בחיקו של המטה הכללי‪ .‬משנפתחו דלתות‬ ‫שנות ה‪ 50-‬ועד תחילת שנות ה‪ 60-‬ללא‬ ‫חיל י‪e\".-‬ע‪tr‬בו‪'e‬רק‪D‬צ‪n‬ינ‪o‬יה‪is‬מ‪a‬ט‪R‬כ\"\"ולמעירמכ‪,,‬יתה\"בז‪,‬יטשחווןק‪,‬נשב‪111511 :‬‬‫קציני‬‫בפו ם‬ ‫י‪ ,,,‬ל‪ ,,,;,.,‬ך‪, , ,‬הפיקוע\"דהמ‪,‬ע‪:.‬ל‪,‬י‪::‬ון\"‪,‬ב\"ו‪:.‬ר\"‪)\".1‬שהלממטליכ\"הלו(שול\"י'מומ‪,‬צננב‪ .*:‬ושו‪511‬‬ ‫לך(~ש!נן[‬ ‫ולהעמיד מולה מענתם‪-‬ורומוצק‪.‬‬ ‫ן!א!!וך! ןז!ך!‬ ‫הו!רשןק‬ ‫החשוב שבלקחי חיל הים ממלחמת ששת‬ ‫ממכ'פוף'ם‪.‬‬ ‫היימהיה(‬ ‫יןיה=ןיםיאהי\"‬ ‫של‪-‬ם\"‪,‬תש'‪4‬‬ ‫ג‪ ,.,,.,,,.‬י‪41_ \",,‬‬ ‫החיל הבכירים‪ ,‬שהצטרפו זעיר פה זעירב‪:‬י‪:::1‬י‪\".‬ג'‪::7\":7:‬המבי'י‪:.:‬מן‪:::‬ן‪:‬ג‪:::‬ה‪::‬ך‪:‬מב‪:‬ןדשרידבכההייתתםרמביגניילויתםשכיבק‪:‬ג‪:‬כ‪ :::‬יש?‪1:‬‬‫ג‬‫המשותפת של‬ ‫ל‬ ‫אדנבטיההיאשונים‬ ‫בתייצה\"ל'‬ ‫תהליךשיליצושלחילהיסבתוךצה\"ל‬ ‫הים‬ ‫החניכים ו של‬ ‫י‬ ‫כקש ו‪11‬ל) ן[ כט‪ (3‬ען‬ ‫למעשה כל כוונה או יוזמה לחבר בין השניים‪.‬‬ ‫מג\"דים נחי\"ר ואם בקורסים לפיקוד‬ ‫שאומצו‬ ‫עבודה‬ ‫ומהאוטונומיה‬ ‫מבדידותה המזהרת‬ ‫‪,‬‬ ‫יימשה של הצי הם‪-‬ימי‪.‬‬ ‫האחר!ת‬ ‫כ)רוזך(ע!וז‬ ‫ק‬ ‫‪'1‬‬ ‫נבטים אלה הביאו להקמתו בשנת‬ ‫שבמרומי הכרמל‪.‬‬

‫ך‬ ‫השינויים האלה הלכה למעשה צריך היה משאבים וצריך היה‬ ‫‪ 1961‬של פו\"מ ורוע ים בפיקודו של שלמה אראל‪ .‬היה זה הצעד‬ ‫המוחשי הראשון בתהליך‪ ,‬ובשנים הראשונות לקיומו נרקמו‬ ‫שמישהו ידחוף לביצועם‪ .‬באותם ימים לא נזקקה מערכת‬ ‫היסודות לדיאלוג בין חיל הים לשאר חילות צה\"ל‪.‬‬ ‫הביטחון לשירותים של חיל הים‪ ,‬והדרבון להנהגת השינויים‬ ‫לראשונה נחשפו קציני חיל הים לאופן החשיבה והעבודה‬ ‫ה\"קומארים\"‬ ‫של זרועות היבשה והאוויר‪ ,‬ותוך כדי עבודתם המשותפת של‬ ‫נבע מהמצוקה המבצעית שגרמה הופעת‬ ‫החניכים ושל המדריכים בתרגילים משולבים נטמעו בשדה הימי‬ ‫וה\"אוסות\" בזירה‪.‬‬ ‫תבניות עבודה שאומצו מהזרועות האחרות‪ .‬כאן התוודעו קציני‬ ‫משנבנה כוח הסטי\"לים‪ ,‬והשינויים הפכו למציאות‪ ,‬נפתח‬ ‫החיל באופן שיטתי ומעמיק ל\"צה\"ל הגדול\" ביריעה רחבה של‬ ‫בפני חיל הים המרחב המבצעי הצה\"לי‪ ,‬והמעגל ‪ -‬לכאורה ‪-‬‬ ‫פעילות ולמדו להכירו ולפעול בשותפות הדוקה ויומיומית עם‬ ‫קציני הזרועות האחרות‪ .‬איתם ניתחו‪ ,‬תיכננו וביצעו תרגילים‬ ‫נסגר‪.‬‬ ‫משולבים‪ ,‬ואיתם שיחקו‪ ,‬אכלו ובילו‪ .‬מטבע רקעם השונה גם‬ ‫אך הגורל בחר להתעמר בחיל הים‪ ,‬והשינויים העמוקים‬ ‫נחלקו מדי פעם לגבי הדרך הנבחרת‪ ,‬אך הפעילות המשותפת‪,‬‬ ‫שהוא עם‪ -‬הושלמו באיחור קטן‪ ,‬שהיה קריטי לגבי אח\"י אילת\"‪\".‬‬ ‫ההיכרות האישית ויחסי הקרבה שקיימו הולידו שפה משותפת‪,‬‬ ‫הטבעתה של זו באמצעות טילים הייתה התגשמותו של סיוט‪,‬‬ ‫הבנה וכבוד הדדי‪ ,‬שהיו קרוב לוודאי הנכס החשוב ביותר שרכש‬ ‫‪ -‬שפיטר טילי ים‪-‬ים מצרית מדגם קומאר\"\"‬ ‫‪4‬‬ ‫חיל הים באותה תקופה‪.‬‬ ‫דרך כור ההיתוך של ‪ D\"lD‬עמיו במהלך שנות ה‪ 60-‬עשרות‬ ‫שבאותו שלב כס‪ -‬נדמה היה כי הפך לנחלת העבך‪ .‬הסטי\"לים‬ ‫מקציני חיל הים בדרגות סא\"ל ורס\"ן ונשאו עימם את המטענים‬ ‫וה\"גבריאל\" אומנם ניצחו את מלחמת יום הכיפורים שפרצה‬ ‫הרעיוניים והאישיים שקנו בתוכו והיוו יחד מאסה אנושית‬ ‫שנים ספורות אחר כך‪ ,‬אך זכר אסונה של אח\"י אילת\"\" נשאר‬ ‫איכותית חדשה‪ ,‬אשר טבעה לימים חותמת מכריעה בגיבוש‬ ‫התפיסה התורתית של החיל ובביסוס מעמדו כזרוע לוחמת‪,‬‬ ‫גם אחרי הניצחון הגדול כפצע צורב שאין לו מרפא‪.‬‬ ‫מהעובדות שהצגתי עד כאן קל להבין שהיערכותו מחדש של‬ ‫מוכרת ושוות מעמד בצה\"ל‪.‬‬ ‫חיל הים‪ ,‬ככל שהיא מתייחסת לרכש ולפיתוח של הסטי\"ליס‬ ‫אלא שצעדים ראשונים ‪ -‬גם אם בכיוון הנכון ‪ -‬לא יכולים‬ ‫ושל ה\"גבריאל\"‪ ,‬הוגדרה ואופיינה זמן רב לפני האסון‪ ,‬ובניגוד‬ ‫היו לגשר בהרף עין על הפער הגדול במישור המעשי‪ ,‬ובפועל‬ ‫לדעה המקובלת בשום אופן לא נבעה ממנו‪ .‬עם זאת נראה לי‬ ‫חלפו ‪ 10‬שנים עד שהושגה המטרה‪ .‬השינויים הארגוניים‪,‬‬ ‫שיהיה זה נכון להעמיד את אסון אח\"י אילת\"‪ \",‬על כל המשתמע‬ ‫המבצעיים והמנהלתיים‪ ,‬שנדרשו כדי שניתן יהיה לשלב את‬ ‫ממנו‪ ,‬כציון הדרך ההיסטורי הבולט והברור ביותר בין ראשיתו‬ ‫מפקדת חיל הים במטה הכללי‪ ,‬היו כרוכים במאמצים עצומים‬ ‫‪ -‬הרעיונית בעיקרה ‪ -‬של תהליך השילוב תישא‪ 0-‬שנות ה‪60-‬‬ ‫ובהוצאה כספית גדולה‪ ,‬שחיל הים לא יכול היה לעמוד בה‬ ‫לבין חיל הים של העידן החדש‪ :‬של הסטי\"לים‪ ,‬של שייטת ‪13‬‬ ‫ושל ההצלחות המבצעיות‪ ,‬שאין עדות טובה מהן להצלחת‬ ‫בכוחות עצמו‪ ,‬ונדרשו לו דחיפה וסיוע מבחוץ‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬אף על פי שהמציאות הרעיונית והתורתית השתנתה‪,‬‬ ‫התהליך כולו‪.‬‬ ‫נמשכו ביומיום אותם יחסי ריחוק וניתוק בין חיל הים למטכ\"ל‪,‬‬ ‫בקורבנה תרמה אח\"י אילת\"\" להשלמת השילוב‪ ,‬שכן זמן‬ ‫כפי ששררו בעם‪ .-‬מטבע נכותו צלעו גם יחסיו המבצעיים עם‬ ‫קצר אחר כך הועברה מפקדת חיל הים למחנה מטכ\"ל בתל‪-‬‬ ‫הזרועות האחרות‪ ,‬ותדמית חולשתו דבקה בו כמין תווית של‬ ‫אביב‪ .‬אחד מלקחי אסונה ‪ -‬ואולי החשוב שבהם‪ ,‬כפי שעלה‬ ‫קלון ושל כישלון‪ ,‬שבאורח אבסורדי גם נטמעה מ‪-‬וחם של קציניו‬ ‫מדו\"ח ועדת\" ם‪--‬לב\" ‪ -‬התייחס לניתוק מפקדת חיל הים‬ ‫ושל לוחמיו‪.‬‬ ‫השינוי הממשי החל רק כאשר חיל הים החל להצטייד‬ ‫בסטי\"לים נושאי טילי גבריאל\"\" כתשובה לסטי\"לים מדגם‬ ‫קומאר\"\" ו\"אוסא\" שנכנסו לשירות הצי המצרי והסורי‪ .‬בביצועו‬ ‫של הפרויקט הענקי הזה קצר חיל הים את פירות פו\"מ ‪ -‬הן‬ ‫בקשרים שיצרו שם אנשיו והן תונויע‪ 0-‬ששאבו משם‪.‬‬ ‫בעקבות כניסתו של חיל הים לעידן החדש הוא גם הפסיק‬ ‫להיות סרח עודף בצה\"ל‪ ,‬וניתן היה לשלב אותו בתכנונים‪ ,‬שבעבר‬ ‫הוא לא יכול היה לתרום להם דם‪ .-‬בד בבד עם היערכותו מחדש‬ ‫ועם הצטרפות ראשוני הסטי\"לים למערך הלוחם שלו‪ ,‬יזם חיל‬ ‫הים פעולות מבצעיות או שותף בפעולות שיזמו גורמים אחרים‪,‬‬ ‫ואשר בעם‪ -‬מעולם לא התאפשר לו לבצע‪ .‬ההצלחות שנחל החיל‬ ‫בזו אחר זו בישרו לכולם על בואו של העידן החדש‪.‬‬ ‫ניתן לומר כי הפתיחות ל\"צה\"ל הגדול\"‪ ,‬שנולדה בפו\"ם‪,‬‬ ‫הכינה את החיל רעיונית ונפשית לשינויים‪ ,‬אך כדי להגשים את‬ ‫‪59‬‬ ‫ש~שנושנושש‬ ‫‪361‬‬

‫גדול יחסית של סטי\"לים החמושים בטילי ים‪-‬ים מסוג סטיקס\"‪\".‬‬ ‫מהמטכ\"ל וקבע כי רבות מהתקלות שהביאו לאסון היו‪ ,‬קרוב‬ ‫על‪-‬פי אותה תורת לחימה נתפסו בתחילה הסטי\"לים‬ ‫לוודאי‪ ,‬נמנעות‪ ,‬אילו שכנה מפקדת חיל הים בתוך מחנה מטכ\"ל‪.‬‬ ‫חיים בר‪-‬לב ז\"ל‪ ,‬שהיה סגן הרמטכ\"ל באותה עת‪ ,‬המליץ על‬ ‫הסובייטיים כארטילריה קדמית להגנת החוף‪ .‬טווח הירי המבצעי‬ ‫פעולה נמרצת לתיקון התקלה‪ ,‬והמלצתו נתנה לפרויקט את‬ ‫של הטילים ‪ 40-35 -‬ק\"מ ‪ -‬היה ארוך ללא תקדים ביחס‬ ‫לזירה הימית של אותה תקופה‪ .‬כוח תצפית קטן‪ ,‬שנערך לפני‬ ‫הדחיפה ואת התנופה שנדרשו להגשמתו‪.‬‬ ‫הכוח העיקרי במרחק של כמחצית טווח הטילים או מטוסי‬ ‫מינויו של אלוף אם‪-‬הם בוצר צ'יטה() למפקד חיל הים ב‪-‬‬ ‫תצפית‪ ,‬ששימשו לגילוי ולזיהוי‪ ,‬איפשרו לנצל את מלוא טווח‬ ‫‪ 1968‬הדגיש את השינוי ביתר חדות‪ ,‬שכן הוא היה מתומכיו‬ ‫הטילים ולהפתיע את האויב‪ .‬מספר הכלים הגדול נועד לחפות‬ ‫על תקלות או על טעויות הפעלה‪ ,‬כך שאפילו אם החטיאו אחדים‬ ‫וממקדמיו המובהקים ביותר‪.‬‬ ‫במלחמת יום הכיפורים ניהלתי את כוחות חיל הים בזירות‬ ‫מהטילים‪ ,‬הבטיחה הכמות המשוגרת את השמדת המטרה‪.‬‬ ‫הים התיכון וים סוף מחדר המלחמה ‪ -‬המצפ\"י ‪ -‬של חיל‬ ‫ראש הנפץ של טיל ה\"סטיקס\" מכיל כ‪ 400-‬ק\"ג חומר נפץ‪,‬‬ ‫הים‪ ,‬שכם‪ -‬שכן בביתו‪ ,‬או ליתר דיוק במרתפו החדש‪ ,‬בתל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫שבכוחם לטבע אוניות מלחמה נדחי של ‪ 10,000‬טון ויותר או‬ ‫בשנות ה‪ 60-‬אירעו איפוא שני תהליכים חיוניים בהתפתחותו‬ ‫להכותן בנכות קשה‪ .‬פגיעת טיל כזה במטרה קטנה כסטייל תהיה‬ ‫של חיל הים‪ :‬הראשון הוא חידוש הסד\"כ ותורת הקרב שלו‪,‬‬ ‫תמיד קטלנית‪ .‬הספינה פשוט תיעלם‪.‬‬ ‫ה\"סטיקס\" הוא טיל אמין ומדויק‪ ,‬המסוגל‬ ‫והשני הוא שילוב החיל בצה\"ל‪ .‬שילוב זה הושלם סמלית ומעשית‬ ‫לפגוע במטרות קטנות‪ .‬הוא מצויד במכ\"ם‬ ‫עם העם‪-‬ת המפקדה לתל‪-‬אביב‪ ,‬בדצמבר ‪ .1972‬התפתחויות אלה‬ ‫משלו‪ ,‬ומרגע ששוגר‪ ,‬שוב אינו תלוי בספינה‬ ‫הגיעו לשיאן במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬שבה קצר חיל הים את‬ ‫המשגרת‪ .‬הטיל מתביית עצמאית על המטרה‪,‬‬ ‫פירות מאמציו המתמשכים‪.‬‬ ‫וספינת האם יכולה להתפנות לירי טיל נוסף‬ ‫‪ -‬אם לעבר אותה מטרה או לעבר מטרה‬ ‫מפימתטילים‬ ‫חדשה‪ .‬לאחר שכילתה את חימושה‪ ,‬נסוגה‬ ‫המייחד את כל הקרבות הימיים בים התיכון במלחמת יום‬ ‫הספינה התוקפת מזירת הלחימה בדרך‬ ‫הכיפורים הוא העובדה שהייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה‬ ‫המהירה ביותר‪ .‬בשל הטווח הגדול של טילי‬ ‫של הזירה הימית ששני הצדדים הלוחמים השתמשו בטילי ים‪-‬ים‪.‬‬ ‫ה\"סטיקס\" ‪ -‬גדול יותר משל כל טיל שיכולות‬ ‫תורת הלחימה בים באמצעות ספינות טילים פותחה‬ ‫היו יריבותיה של מ‪-‬יה\"מ באותה עת להציב‬ ‫לראשונה על‪-‬ידי הצי הסובייטי במחצית השנייה של שנות ה‪-‬‬ ‫בזירה ‪ -‬נחשבו סיכויי ההצלחה של ספינות‬ ‫‪ ,50‬וספינת הטילים המבצעית הראשונה מסוג קומאר\"\" דבור\"(\")‬ ‫הושקה ב‪ .1959-‬התורה קבעה כי זירת הפעולה של הסטי\"ליס‬ ‫הטילים הסובייטיות לגבוהים במיוחד‪.‬‬ ‫הסובייטיים היא בקרבת חופי הבית וגרסה כי יש להפעיל מספר‬ ‫תורת הלחימה הסובייטית ביס התבססה‬ ‫איפוא על פשטות ההפעלה‪ ,‬על מספר גדול של‬ ‫ספינות ושל טילים‪ ,‬על טווח ארוך ועל סיכויי‬ ‫פגיעה גבוהים‪ .‬ספינות הטילים הסובייטיות היו‬ ‫בבחינת איום חמור על כל ציי המלחמה של‬ ‫אותם ימים‪ ,‬לרבות ציים גדולים שהפעילו‬ ‫נושאות מטוסים ואוניות מלחמה גדולות ומתוחכמות אחרות‪.‬‬ ‫ספינות קומאר\"\" ראשונות‪ ,‬שלהן שני משגרי טילים‪ ,‬הופיעו‬ ‫בצי המצרי כבר ב‪ ,1962-‬וספינות ה\"אוסא\" יתוש\"(\") הגדולות‬ ‫יותר‪ ,‬שלהן ארבעה משגרים‪ ,‬נמסרו לצי המצרי ב‪ .1966-‬פרט‬ ‫לצי הסובייטי ולציים של גרורות ם‪-‬יה\"מ לא היו סטי\"לים לשום‬ ‫צי מלחמה אחר בעולם‪ .‬אך בעוד שהמערב הפגין אדישות נוכח‬ ‫איום זה‪ ,‬הגיע חיל הים הישראלי כס‪ -‬בשלב מוקדם למסקנה‪,‬‬ ‫שנוצרה מציאות חדשה בזירה הימית‪ ,‬המפרה באופן ‪ D>nlD‬את‬ ‫יחסי הכוחות הקיימים‪ .‬הלוחמה בים קיבלה ממד חדש ובלתי‬ ‫מוכר‪ ,‬ואף על פי שתיאורטית היה לנו מושג כלשהו לגביו ועסקנו‬ ‫בפיתוח רעיונות ובאיתור אמצעים נגדיים‪ ,‬הרי בפועל ניצבנו‬ ‫לפתע נוכח איום קטלני‪ ,‬שלא יבולנו להציב מולו מענה כלשהו‪.‬‬ ‫ב‪ 1965-‬לא הייתה שום משחתת ישראלית‪ ,‬על כל מאות‬ ‫אנשי צוותה‪ ,‬תותחיה ומאסת הפלדה שלה‪ ,‬יריבה כלשהי לספינת‬ ‫קומאר\"\" קטנה וזריזה על שני טילי ה\"סטיקס\" המאיימים שלה‬

‫במשחתות‪.‬‬ ‫הכואבת והקיצונית ביותר את האבסורד שאליו נקלע חיל הים‬ ‫שלא) לדם‪ -‬על ה\"אוסה\" המתקדמת והמצוידת בטילים רבים‬ ‫והביא את פיקוד חיל הים להכרה הסופית‪ ,‬כי לפניו עידן של‬ ‫מהירות‪,‬‬ ‫תכונותיהן ‪-‬‬ ‫לחימה ימית חדשה ושונה בתכלית מכל קודמותיה‪ ,‬וכי יש לגשת‬ ‫הסטי\"ל‬ ‫המכ\"ם‪ .‬עבור‬ ‫להשוות את‬ ‫מקום‬ ‫יותר(‪ .‬לא היה כל‬ ‫באש ותדמית‬ ‫פתיחה‬ ‫תמרון‪ ,‬נשק‪ ,‬טווחי‬ ‫ללא שיהוי להגשמתה של תפיסת הלחימה חדשה שלו‪.‬‬ ‫עובדה‬ ‫‪-‬‬ ‫לצהעמרשנו‪,‬חתבתאורשוחנהטרבאאגויפןכלמכמךשיבטימבאוועניהיתשלסוחארח\"י‬ ‫לא הייתה‬ ‫אילת\"\"‬ ‫שהוכחה‪,‬‬ ‫החגוףה\" \"ותורתהלחימה‬ ‫באוקטום‪.1967 -‬‬ ‫התהליך הרעיוני והארגוני ‪ -‬ומאוחר יותר ההנדסי ‪-‬‬ ‫כפשתהגרועןנוהלחלתשובבחיהלמהמישםיתב‪1962- -‬הסוטני\"מלישךס‬ ‫הלחימה של ספינות הטילים צריכה הייתה להיבנות מסביבתורת‬ ‫כמעט ‪ 10‬שנים‪.‬‬ ‫למציאת‬ ‫‪ -‬הייתה טבילת‬ ‫בסיומו‪,‬‬ ‫להשיעהוטהו\"בוסדחלטהיחקצוההס\"\"תק‪.‬סשטחהיה‪,‬גקוטורסו\"שהחטומוהגמיוחמעכרתבלי‪-‬ה‪5‬מטש‪4‬יבללרייקא\"הלמ\"\"‪.‬סגבטהימרייכקהאאסןל\"נ\"\"חושמעתבגלירועבחהאלבו‪-‬ספ‪0‬ןטשי‪\"2‬לנליכק\"‪5‬רה‪2‬מי‪,‬שמברטקוע\"אוולמדיח‪,‬‬ ‫האש שלה במלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫לפני שיכול היה לשגר את טילי ה\"גבריאל\" שלו‪ .‬זאת הייתה‪,‬‬ ‫ה\"גם‪-‬יאל\"‪ ,‬שנועד לשמש כנשק העיקרי בקרב השטח‪ ,‬תוכנן‬ ‫בשלב הפיתוח הראשון לפגוע במשחתת סקורי\"‪ \",‬שבהערכת‬ ‫כמובן‪ ,‬מכשלה טכנולוגית רצינית‪ ,‬שצריך היה למצוא לה מענה‬ ‫הייתה האיום העיקרי בזירה‪ .‬לתותחי‬ ‫המצב ם‪-‬אשית שנות ה‪60-‬‬ ‫הולם ום‪-‬ור בתורת הקרב‪.‬‬ ‫מסוימת בטווח על תותחי ה‪ 4.5\"-‬של‬ ‫ה\"סקורי\" הייתה עדיפות‬ ‫המשחתות שלנו‪ ,‬ולפיכך נדרש ה\"גבו‪-‬יאל\"‬ ‫תורת הלחימה של ספינות הטילים קבעה נוהל קרב בן‬ ‫הפער ולהשיג‬ ‫לתקן את‬ ‫עדיפות ארטילרית בדיוק ובטווח על‬ ‫כשהוא נישא‬ ‫ה\"סקורי\"‪,‬‬ ‫על המשחתות‪ .‬עם הופעתם של ה\"קומארים\" הראשונים בזירה‪,‬‬ ‫פיתוחו הגיע לטווח של ‪20‬‬ ‫שלושה שלבים‪:‬‬ ‫של ה\"סטיקס\"(‪ ,‬מה עוד‬ ‫נמצאנו פתאום עם טיל נחות‪ ,‬שנגמר‬ ‫ק\"מ בלבד מחצית) הטווח המבצעי‬ ‫‪ .1‬גילוי וזיהוי של בוסרות האויב מוקרם ככל האפשר‪.‬‬ ‫שנועד להיות משוגר מעל סיפונה של משחתת‪ ,‬החשופה לפגיעה‬ ‫‪ .2‬סגירת טווח במהירות מרבית על מנת להגיע לטווח ירי אפקטיבי‬ ‫של טילי סטיקס\"‪\".‬‬ ‫טילי‬ ‫של טילי גבריאל\"\"‬ ‫אמצעי אמנעה נגד‬ ‫תוך הפעלת‬ ‫האויב בעת חציית‬ ‫ה\"חגורה\"‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיגור טילי גבריאל\"\" עם כניסה לטווח הירי והמשך סגירת‬ ‫מוחמת ששתהומים‬ ‫הטווח‪ .‬עם כניסת המטרה לטווח‬ ‫יעיל של התותחים‪ ,‬יש לפתוה עליה‬ ‫התהליך הרעיוני‬ ‫מלחמת ששת הימים תפסה את חיל הים‬ ‫באש תותחים עד להשמדתה‪.‬‬ ‫והארגוני ‪ -‬ומאוחר‬ ‫במצב מביך‪ .‬באותה עת הוא היה עסוק כל‬ ‫שחמהחלנ‪,.‬טרונית‬ ‫יותר ההנדסי ‪-‬‬ ‫כולו בגיבושה ובמימושה של תורת לחימה‬ ‫לבמחציילאתהיפםתבר‪-‬ון‪62‬ה‪19‬חל‬ ‫טילים בדחי‬ ‫השלב השני בתורת הלחימה היה‪,‬‬ ‫גבריאל\"\"‬ ‫חדשה‪ ,‬שהתבססה על ספינות‬ ‫כמובן‪ ,‬הקריטי מכולם‪ ,‬ולו הקדיש‬ ‫ונמשנשיךם‪.‬כבמסעיוטמו‪10,‬‬ ‫אוטומטיים‪,‬‬ ‫חיל הים את עיקר תשומת ליבו‪.‬‬ ‫בטילי‬ ‫של ‪ 250‬טון‪ ,‬שצוידו‬ ‫בשלב זה ‪ -‬שלב חציית ה\"חגורה\"‬ ‫מ\"מ‬ ‫ובתותחי ‪ 40‬מ\"מ ו‪76-‬‬ ‫‪ -‬אמורות היו הספינות להיות‬ ‫מבוקרי מכ\"ם‪ ,‬שכמותם לא ידע חיל הים‬ ‫החדשה נשענה על כמות‬ ‫תורת הלחימה‬ ‫לפנים‪.‬‬ ‫שיט‪ ,‬בהשוואה לסד\"כ‬ ‫יחסית של כלי‬ ‫גדולה‬ ‫מותות על‪-‬ידי אמצעים אלקטרוניים‬ ‫להתסשטוי\"בלהים‬ ‫כשהגענו‬ ‫חיל הים במציאות של אותם ימים‪.‬‬ ‫לשיבוש הפעולה של טילי האויב‪.‬‬ ‫ממשית ‪-‬‬ ‫אלא שעם פרוץ המלחמה היו כל אלה‬ ‫במאמץ הפיתוח של אמצעים אלה‬ ‫‪ -‬הייתה טבילת האש‬ ‫בשלבים שונים של בנייה ושל הצטיידות‬ ‫השתתפו המפעלים המפתחים לאורך‬ ‫שלההבכימפלוחרימםת יום‬ ‫במספנה בצרפת ובמפעלים רבים ברחבי‬ ‫כל תקופת הבנייה של הספינות‪ ,‬החל‬ ‫אירופה‪ .‬בחלקם הם היו עדיין בתכנון‬ ‫מ‪ 1968-‬ועד למוצאי יום הכיפורים‬ ‫ובפיתוח בארץ‪ .‬בפועל לא היו לחיל הים אף‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫לא ספינה חדשה אחת ואף לא מערכת נשק‬ ‫הגם שהיו כמה מדינות מערביות‪,‬‬ ‫מתקדמת אחת‪ .‬חיל הים של ערב מלחמת‬ ‫ששת הימים כבר ההזיק בתפיסת לחימה‬ ‫שנמצאו ברשותן טכנולוגיות וציוד‬ ‫מודרנית‪ ,‬המתקדמת ביוהר בעולם‪ ,‬אך מעשית נותר חנוט בכלי‬ ‫ללוחמה אלקטרונית‪ ,‬גילה חיל הים בשלב מוקדם מאוד שאלה‬ ‫שיט וציוד מיושנים מתקופת מלחמת העולם השנייה‪ .‬בראשו‬ ‫אינס ומינים‪ ,‬שכן אף אחד מהציים הרלוונטיים לא היה מוכן‬ ‫כם‪ -‬היה בסטי\"לים‪,‬‬ ‫למסור מידע‪ ,‬שלא לדבר על ציוד חדיש ויעיל בתחום זה‪ ,‬שנחשב‬ ‫בצורה‬ ‫אך ברגליו היה שקוע עמוק‬ ‫אסון אח\"י אילת\"\"‬ ‫הוא‬ ‫ב‪ 21-‬באוקטום‪ 1967 -‬המחיש‬ ‫סוד כמוס‬ ‫‪61‬‬ ‫ש~שנושנ~ונ ‪361‬‬

‫המערכות‪ ,‬של גיבוש תורת הקרב ושל ביצוע התרגולות‪ .‬האם‬ ‫בשלב מאוחר יותר‪ ,‬כשכמי נמצא ציוד מתאים‪ ,‬הוא היה‬ ‫יצלחו כל אלה ויגשימו את התקוות הרבות שתלינו בהם! הייתה‬ ‫זאת נקודת שיא שחוויתי במוצאי יום הכיפורים ‪ 1973‬עם כל‬ ‫גדול ומגושם‪ ,‬שכן נועד להגן על כלי שיט גדולים בהרבה‬ ‫אחד מאנשי צוותם של הסטי\"לים שיצאו לים‪ ,‬עם מפקד השייטת‪,‬‬ ‫מסטי\"לים‪ ,‬ואי אפשר היה להציבו על הספינות‪ ,‬שבלאו הכי‬ ‫אל\"מ מיכאל ם‪-‬קאי יומי\"(‪ )\",‬עם הקצינים‪ ,‬עם החיילים ועם‬ ‫כם‪ -‬היו עמוסות לעייפה‪ .‬מערכות ל\"א לכלי שיט קטנים‪ ,‬כפי‬ ‫האזרחים בבסיסים‪ ,‬במפעלים ובבתי המלאכה‪ ,‬במחסנים‬ ‫שהתשיר לנו‪ ,‬פשוט לא היו בנמצא‪ ,‬מכיוון שכל מאמצי הפיתוח‬ ‫ובמשרדים‪ ,‬שתרמו‪ ,‬כל אחד בדרכו‪ ,‬חלק חשוב במאמץ העצום‪,‬‬ ‫של ציי המערב בתחום הוקדשו להגנתם של כלי השיט הגדולים‬ ‫שלהם‪ ,‬שהיו פגיעים יותר לטילים‪ .‬בלית ברירה נאלצנו לחפש‬ ‫שעמד עתה למבחן האולטימטיבי‪.‬‬ ‫את הפתרונות בכוחות עצמנו‪ .‬בשילוב לא שגרתי פעלו המפעלים‬ ‫המפתחים בארץ מול אנשי ההפעלה המבצעיים ומהנדסי הפיתוח‬ ‫הףב רטט ה‬ ‫של חיל הים ו\"תפרו\" מערכות ל\"א ייחודיות לסטי\"לים של חיל‬ ‫הים‪ ,‬לפי מידתם‪.‬‬ ‫בלילה שבין ‪ 6‬ל‪ 7-‬באוקטום‪ -‬הנחנו שבמסגרת ההתקפה הכללית‬ ‫עף‪1‬עףש\" ‪fP73 fP68 -‬‬ ‫ןלש)‪/77‬‬ ‫י‬ ‫של הסורים בגולן עלול כוח משימה של קומארים\"\" ושל אוסות\"\"‬ ‫סוריים להגיח דרומית ללטקיה עד למרחק שיאפשר לו לשגר‬ ‫בדצמבר ‪ ,1967‬כחודשיים אחרי טיבועה של אילת\"‪ \",‬הגיעה‬ ‫טילי סטיקס\"\" לעם‪ -‬חיפה והמפרץ‪ .‬לפיכך הוריתי למפקד שייטת‬ ‫לחיפה אח\"י מבטח\"‪ \",‬הראשונה מבין ספינות\" שרבורג\"‪ ,‬כשהיא‬ ‫הסטי\"לים לבצע סיור אלים צפונית לראש‪-‬הנקרה‪ ,‬בכיוון לטקיה‬ ‫עירומה מכל חימוש‪ .‬במהלך השנתיים שלאחר מכן הגיעו עוד‬ ‫שש ספינות‪ ,‬ובדצמבר ‪ 1969‬רכשנו תגבורת של חמש ספינות‪-‬‬ ‫שבסוריה‪ ,‬במגמה להקדים וליירט את הכוח‪ ,‬אס אכן ייצא‪,‬‬ ‫אחיות‪ ,‬שנועדו ל\"קידוחי נפט\"‪ ,‬כביכול‪ ,‬ושעם הצטרפותן‬ ‫לקודמותיהן עמד לרשות חיל הים כוח מחץ של ‪ 12‬ספינות טילים‬ ‫ובכל מקרה להגיע ממש עד לבסיס הצי הסורי בלטקיה כדי‬ ‫חדשות ודרוכות לקרב‪.‬‬ ‫להיכנס לקרב עם כוחות האויב‪ ,‬אם יימצאו בים‪.‬‬ ‫מאז ועד אוקטום‪ 1973 -‬התנהל בחיל הים מירוץ נגד השעון‬ ‫כוח של ‪ 5‬ספינות טילים בפיקודו של מפקד השייטת‪ ,‬אל\"מ‬ ‫‪ -‬תוך כדי ביצוע משימותיו השוטפות ‪ -‬לזיווד ולחימוש‬ ‫מ‪-‬קאי‪ ,‬יצא צפונה‪ ,‬כשמשימתו היא לאתר ולהשמיד את הכוח‬ ‫הספינות‪ ,‬לשילוב המערכות‪ ,‬לניסויי ההרצה ומעל לכל לפיתוחה‬ ‫הסורי‪ .‬בין ספינות הכוח הייתה גם אח\"י רשף\"\" בפיקודו של‬ ‫ולתרגולה של תורת הלחימה עם צוותי הספינות בים ובמתקני‬ ‫רס\"ן מיכה רם לעתיד) מפקד חיל הים(‪ .‬רשף\"\" הייתה הספינה‬ ‫הראשונה מדגם סער\" ‪ \"4‬שנבנתה במספנות ישראל‪ .‬היא הוכנסה‬ ‫האימונים בחוף‪.‬‬ ‫לסד\"כ ימים ספורים בלבד לפני פרוץ המלחמה‪.‬‬ ‫כל כמה שהייתה פעילותנו נמרצת וחבקה את כל שעות‬ ‫היממה של אנשים רבים ‪ -‬קצינים‪ ,‬חוגרים ואזרחים ‪ -‬היינו‬ ‫בשעה ‪ ,23.30‬מול לטקיה‪ ,‬נוצר מגע ראשון בין כוח המשימה‬ ‫נתונים בתחושה של מצוקת זמן חריפה‪ .‬איש לא ידע מתי תיפול‬ ‫על ראשינו המלחמה הבאה‪ .‬הסיוטים של ‪ 1967‬ושל אובדן‬ ‫שלנו לבין ספינת טורפדו סורית‪ ,‬שהוצבה בתצפית קדמית‪ .‬תוך‬ ‫אילת\"\" רדפו אותנו‪ .‬עשינו לילותינו כימים כדי להביא את העתיד‬ ‫כדי הטיפול בה נתגלו ספינות טילים סוריות מזרחית לכוחותינו‪,‬‬ ‫מרחוק ולעשותו מציאות בהווה הקרוב‪.‬‬ ‫בכיוון החוף הסורי‪ .‬איתן נתגלתה גם מקשת מטיפוס ת\"‪.\"43-‬‬ ‫ספינות הטילים שלנו פנו מייד מזרחה על מנת להיכנס לקרב עם‬ ‫ספינות האויב והשאירו ספינה אחת מאחור על מנת לטפל בספינת‬ ‫הטורפדו‪ .‬בהגיען למבואות לטקיה‪ ,‬נורה מטח טילים על‬ ‫ספינותינו‪ ,‬וחלפו בערך ‪ 2‬דקות‪ ,‬הארוכות ביותר שחוויתי אי‬ ‫פעם‪ ,‬עד לדיווחו של יומי שהטילים החטיאו כולם‪ .‬היה זה הרגע‬ ‫יגיהה למלחמה‬ ‫הגדול בחיי‪ .‬נסגר מעגל‪.‬‬ ‫הניפורים ‪ 1973‬עמדו לרשות חיל הים הכלים החדשים‪,‬ביום‬ ‫העובדות הבאות היו בעלות משמעות מכרעת לגבי‬ ‫שאותם הכין במשך שנים רבות‪ .‬אולם תהיה זו טעות לטעון‬ ‫הכניסה לקרב‪:‬‬ ‫שהפעם היה חיל הים מוכן למלחמה‪ ,‬שהרי המערכות שבהן‬ ‫מדום‪ -‬היו עדיין בפיתוח‪ ,‬ורק המלחמה‪ ,‬שהייתה טבילת האש‬ ‫א‪ .‬טווח גילוי האויב על‪-‬ידי כוחותינו היה כ‪ 40-‬ק\"מ‪.‬‬ ‫שלהן‪ ,‬הוכיחה בדיעבד את מוכנותן‪ .‬עם כל האופטימיות רחשה‬ ‫בכולנו‪ ,‬בגלוי ובסתר‪ ,‬חרדה גדולה שמא לא תעמוד המערכת‬ ‫טילי האויב גורו על כוחותינו מטווח של ‪ 37.5‬ק\"מ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫במשימה‪ ,‬וייגרם אסון נורא לספינות המסתערות מול מטחי‬ ‫ספינותינו הסתערו לעם‪ -‬הספינות הסוריות‪ ,‬ובטווח של ‪20‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הטילים של האויב‪ .‬מ‪-‬ור היה לכולם‪ ,‬כי אם יתפוצצו ‪ 400‬ק\"ג‬ ‫של חומר נפץ שם‪-‬אש ה\"סטיקס\" על סיפונו הדקיק של סטי\"ל‪,‬‬ ‫ק\"מ ניתנה הוראת פתיחה באש לעם‪-‬ן‪.‬‬ ‫לא ייוותרו לו אפילו דקות אחדות של חסד אחרון על פני המים‪.‬‬ ‫אישית הרגשתי‪ ,‬שזהו המוקד‪ ,‬המבחן לכל המאמצים‬ ‫ד‪ .‬השלב הסופי של הקרב התנהל בטווחים קצרים ביותר‪ ,‬דרומית‬ ‫שהשקענו בתקופה הארוכה של הפיתוח‪ ,‬של הבנייה‪ ,‬של שילוב‬ ‫ללטקיה‪ ,‬קרוב מאוד לחוף הסורי‪ .‬ספינת אוסה\"\" אחת עלתה‬ ‫על החוף‪ ,‬ושם טובעה באש תותחי ‪ 40‬מ\"מ שנורתה על‪-‬ידי אחת‬ ‫מספינותינו‪.‬‬ ‫אחת‪2 ,‬‬ ‫אוסה\"\"‬ ‫בסך הכול טובעו בקרב ‪ 5‬ספינות סוריות‪:‬‬ ‫וספינת‬ ‫ת\"‪\"43-‬‬ ‫קומאר\"‪\",‬‬ ‫שולת מוקשים אחת מדגם‬ ‫כ\"‪.\"123-‬‬ ‫ספינות‬ ‫כלשהם‪.‬‬ ‫נזקים‬ ‫לכוחותינו לא נגרמו אבדות או‬ ‫טורפדו‬

‫אח\"י אילת\"‪\".‬‬ ‫בשעה ‪ 22‬דיווחה תחנת החוף על התקרבותם של כלי שיט‬ ‫הקרב התנהל בהתאם לתורה שפותחה לפני כן‪ .‬על כוחותינו‬ ‫הטבחתה ב‪21-‬‬ ‫לא מזוהים ממערב בכיוון הספינות שליד החוף‪ ,‬וזמן קצר אחר‬ ‫גורו ‪ 8‬טילים‪ ,‬וכולם החטיאו את מטרותיהם‪ .‬עברנו את טבילת‬ ‫כך היא דיווחה על ירי‪ .‬סא\"ל רז הפר את הדממה האלקטרונית‪,‬‬ ‫האש הראשונה שלנו בהצלחה מלאה‪ .‬הנשק ומערכות הלוחמה‬ ‫באוקטובר‬ ‫הזמין סיוע אווירי והורה להסתער‪ .‬בעוד שני הזוגות סוגרים‬ ‫האלקטרונית פעלו כפי שציפינו‪ ,‬ואילו האנשים ‪ -‬החל מהפיקוד‬ ‫‪ 1967‬לא חוללה‬ ‫במלוא המהירות משני כיוונים‪ ,‬התגלו על מסכי הספינות חמש‬ ‫הבכיר וכלה באחרוני אנשי הצוות ‪ -‬פעלו מעל ומעמי למצופה‪:‬‬ ‫מטרות‪ ,‬שזוהו כנושאות מטולי רקטות מלוות בסטי\"לים‪ .‬עם‬ ‫את המהפכה‬ ‫כניסתן לטווח הטילים ניתנה הוראה לפתוח באש‪ ,‬אך כל ‪11‬‬ ‫בקור רוח‪ ,‬במקצועיות ובאומץ לב‪.‬‬ ‫בחיל הים‪,‬‬ ‫הטילים שגורו מהספינות החטיאו מסיבה לא ידועה‪ .‬תוך כדי‬ ‫כמצופה‪ ,‬נתגלו בקרב גס הרבה תקלות בנהלים ובמערכות‬ ‫הקרב הצטרף מטוס פנטוס\"\" בודד לכוח‪ .‬הוא הונחה לעבר‬ ‫לחימה‪ ,‬שהכרח היה לתקנם בזמן אמיתי‪ .‬התחקיר החל מייד‬ ‫אלא רק‬ ‫אחת המטרות והשמיד אותה‪ .‬הייתה זאת הפעם היחידה‬ ‫למחרת בבוקר במטרה למנוע הישנות תקלות ועל מנת לטפל‬ ‫החישה אותו‬ ‫במלחמה שבה הצליח חיל האוויר‪ ,‬שהיה עמוס מאוד במשימותיו‪,‬‬ ‫בהן בעת ובעונה אחת בכל הרמות ‪ -‬המבצעית‪ ,‬הטכנית‬ ‫להקצות מטוס מסייע לכוח המסתער‪ .‬למחרת הגיעו לחוף סיני‬ ‫והלוגיסטית ‪ -‬תוך הזרמת הוראות ביצוע מיידיות לתיקון הציוד‬ ‫ניצולים מהספינה שטובעה‪.‬‬ ‫ולעדכון הנהלים המבצעיים‪.‬‬ ‫ג‪,‬ו'ב‪3,1‬טים‬ ‫ונחרך‪.‬עמ' ע‪-‬עףיש\"‬ ‫השלישי למלחמה יצאו כוחות היבשה של צה\"ל למתקפת‪-‬ביום‬ ‫בה בעת שהמש\"ט מפקד) השייטת( הסתער על הספינות הסוריות‬ ‫בלטקיה‪ ,‬מיקם מפקד פלגה ‪ ,33‬סא\"ל גדעון רז‪ ,‬מארב של ארבע‬ ‫נגד בחזית סיני בתקווה להדוף את הכוחות המצריים בחזרה אל‬ ‫ספינות מערבית לאל‪-‬עריש כנגד נחיתה אפשרית של כוחות‬ ‫מעם‪ -‬לתעלת סואץ‪ .‬מטה חיל הים ציפה שלחץ יבשתי על פורט‪-‬‬ ‫מצריים על חוף סיני‪ .‬שתיים מהספינות השליכו עוגן סמוך לחוף‪,‬‬ ‫סעיד יאלץ את הספינות המצריות בנמל להימלט לבסיסן הראשי‬ ‫ושתיים סיירו בעומק הים‪ .‬הכוח קיים דממת קשר ומכ\"ם‪ ,‬והוזן‬ ‫באלכסנדריה מחשש שייתפסו או יופגזו‪ .‬אך מתקפת‪-‬הנגד נכשלה‪,‬‬ ‫במידע מתחנה חופית‪.‬‬ ‫‪1‬ע‪6.‬‬ ‫ש~שנושששנ ‪361‬‬

‫ויין‪,‬ץ‬ ‫ף‪..‬‬

‫אך קולם כמעט שלא נשמע‪ .‬כתוצאה מכך לא הוטל על חיל הים‬ ‫והספינות המצריות לא יצאו מהנמל‪ .‬החלטתי איפוא לנסות לגרות‬ ‫לתכנן ולבנות כוח לאבטחת חופש השיט בימי מלחמה‪ ,‬וממילא‬ ‫אותן לצאת לים על‪-‬ידי הפגזת מטרות בחוף הדלתא של הנילוס‪.‬‬ ‫למשימה זו הוקצו ‪ 10‬ספינות‪ 6 .‬מתוכן‪ ,‬בפיקודו של המש\"ט‪,‬‬ ‫לא הוקצו לכך משאבים‪.‬‬ ‫החלו לבצע סיור אלים בגזרת דמייטה‪-‬רוזטה בשפך הנילוס‬ ‫הנחת העבודה של מערכת הביטחון הייתה כי בלאו הכי‬ ‫תהיה המלחמה קצרה‪ ,‬ולפיכך בחרו קברניטיה להשקיע את‬ ‫במטרה לאתר את האויב ולהשמידו‪ .‬הכוח נכנס לגזרת הסיור‬ ‫מאמציהם ואת תשומת ליבם בתחומים אחרים‪.‬‬ ‫בשעה ‪ ,18.46‬ובשעה ‪ 21.10‬היו גילויים ראשונים של כוח מצרי‬ ‫בשל חששו מפני חסימת מצרי באב אל‪-‬מנדב בפני שיט‬ ‫בטווח של כ‪ 50-‬ק\"מ‪.‬‬ ‫ישראלי ועצירת זרימתו של הנפט האיראני לישראל הורה שר‬ ‫לקראת חצות ירו המצרים מטח טילים ראשון‪ ,‬ובו ‪ 12‬טילים‪,‬‬ ‫הביטחון דיין בתחילת ‪ 1968‬להיערך להשגת שליטה בים האדום‪.‬‬ ‫מטווח של כ‪ 40-‬ק\"מ‪ .‬מייד לאחר מכן פנו ה\"אוסות\" המצריות‬ ‫באין כל אמצעי חלופי לאבטחת השיט בריחוק גדול כל כך מכל‬ ‫במהירות מרבית מערבה במגמה להסתלק ולהתחמק מכוחותינו‪.‬‬ ‫ספינותינו לא נפגעו ודלקו אחר ה\"אוסות\"‪ .‬נוכח פער המהירויות‬ ‫בסיס ישראלי‪ ,‬הטיל את המשימה על חיל הים‪ ,‬וכך נולד‬ ‫הגדול בין ה\"סער\" (‪ 42‬קשר( ל\"אוסה\" (‪ 28‬קשר(‪ ,‬הלך הטווח‬ ‫פרויקט היירשף\"‪.‬‬ ‫ונסגר במהירות‪ .‬בטווח של ‪ 18‬ק\"מ פתחו ספינותינו בירי טילים‬ ‫על ‪ 4‬אוסות\"\" והשמידו שלוש מהן‪ .‬הרביעית עלתה על שרטון‬ ‫ב‪ 1970-‬החלו לבנות במספנות ישראל ‪ 6‬ספינות מדגם רשף\"\"‬ ‫הנקראות) כיום סער\" ‪ .)\"4‬כל ספינה כזאת היא בדחי של כ‪450-‬‬ ‫בחוף בלטים והושמדה באש תותחים‪.‬‬ ‫טון ‪ -‬כמעט פי שניים מגודלה של ספינת\" שרבורג\"‪ .‬תנאי הזירה‬ ‫דרשו כלי שיט גדול וכבד יותר‪ ,‬שיוכל להתקיים תקופה ממושכת‪,‬‬ ‫יחסית‪ ,‬במנותק מבסיס אם‪ ,‬שטווח הפעולה המבצעי שלו יהיה‬ ‫ת\"כות‬ ‫ארוך יותר‪ ,‬ושיוכל להתמודד עם תנאי הים‪.‬‬ ‫אף שחיל הים הצליח בכל הקרבות שניהל במהלך המלחמה‪,‬‬ ‫ב‪ 6-‬באוקטום‪ 1973 -‬עדיין היה הכוח בשלבי בנייה ולא‬ ‫הוא לא יצא פטור לחלוטין מתקלות‪ ,‬וכבר הזכרתי בהקשר זה‬ ‫נמצא בזירת ים סוף כמתוכנן‪ .‬שתי הספינות הראשונות ‪ -‬רשף\"‪\",‬‬ ‫שכם‪ -‬הייתה בתהליך הרצה‪ ,‬ו\"קשת\"‪ ,‬שעדיין לא שולבו בה‬ ‫מערכות הנשק ‪ -‬נועדו להפליג לזירה מסביב‬ ‫רבב‪-‬י‪3‬ם‪97‬ב‪1‬מעסרבכרות‬ ‫את ‪ 11‬הטילים שהחטיאו‪ .‬בבדיקות שנערכו‬ ‫לכף התקווה הטובה‪ ,‬אך נתקעו\"\" בים התיכון‬ ‫הביטחון כי‬ ‫בספינות למחרת נמצאו תקלות טכניות שלא נשנו‬ ‫לאחר תיקונן‪ .‬במהלך התחקירים גם נחשפו לא‬ ‫והשתתפו בקרבות ובמשימות האבטחה של‬ ‫תפקידו של חיל‬ ‫מעט תקלות וטעויות אנושיות‪ ,‬שלקחיהן נלמדו‬ ‫נתיבי השיט‪.‬‬ ‫בההיגנםהמעתלמחצוהפי‬ ‫המדינה ותו לא‪.‬‬ ‫ויושמו בזמן אמיתי‪.‬‬ ‫מייד עם פתיחת פעולות האיבה‪ ,‬ב‪6-‬‬ ‫באוקטום‪ ,-‬הכריזו שלטונות מצרים כי הטילו‬ ‫היו גם מי‬ ‫אחת התקלות הבולטות והחמורות ביותר‬ ‫סגר ימי על כל נמלי ישראל‪ .‬להגדרתם כלל‬ ‫שחשבו אחרת‪,‬‬ ‫אירעה לאח\"י חנית\"\" בלילה השני‪ ,‬כשהפליגה‬ ‫הסגר את כל נתיבי השיט בים התיכון אל‬ ‫אך קולם כמעט‬ ‫במסגרת כוח משימה לביצוע פטרול אלים מול‬ ‫הארץ וממנה‪ ,‬את נתיב השיט בים האדום‬ ‫שלא נשמע‬ ‫חופי מצרים‪ .‬ה\"חנית\" נועדה להציב מארב‬ ‫וכמובן את השיט הישראלי במפרץ סואץ‪.‬‬ ‫בפתחה המערבי של ימת מ‪-‬דוויל‪ .‬אנשי צוותה‪,‬‬ ‫שהשתתפו בקרב לטקיה‪ ,‬כבר נמצאו יומיים‬ ‫אבטחת חופש השיט לא הייתה מוגדרת‬ ‫בפעילות ובהתקרבם ‪ -‬במהירות של ‪ 30‬קשר‬ ‫באותה עת כמשימתו של חיל הים‪ ,‬אך הישגיו‬ ‫‪ -‬לרצועת החוף הצרה והשטוחה‪ ,‬החוצצת בין‬ ‫בימים הראשונים של המלחמה תרמו‪ ,‬ללא‬ ‫הימה לים‪ ,‬ושכמעט אי‪-‬אפשר להבחין בה‬ ‫במכ\"ם‪ ,‬חם‪-‬ו יחד העייפות‪ ,‬המהירות הגבוהה‬ ‫ספק‪ ,‬תרומה גדולה מאוד לאבטחת נתיבי‬ ‫וקשיי הניווט‪ ,‬והספינה ננעצה כמעט לכל אורכה‬ ‫השיט לישראל‪ .‬בעקבות הניצחונות האלה מול‬ ‫בחול הרך‪ .‬ה\"חנית\" חולצה ונגררה לחיפה‪ ,‬שם‬ ‫חופי מצרים וסוריה הסתגרו כלי השיט‬ ‫הסוריים והמצריים בנמליהם לא) העזו לצאת‬ ‫מתוכם‪ .‬אוניות השטח הגדולות ‪ -‬המשחתות‬ ‫אובחנו נזקים קשים למדחפים ולגוף‪ .‬אך מאמץ‬ ‫‪ -‬הורחקו מזירת הלחימה והפליגו לנמלי בנגזי‬ ‫מרוכז של כל הכוחות הטכניים של חיל הים‬ ‫וטריפולי בים התיכון ולעדן בים סוף‪ .‬בזירת הים התיכון נותרו‬ ‫במטה ובמספנה החזיר אותה אחרי כמה ימים לכשירות‪ ,‬והיא‬ ‫פעילות רק צוללות ברמת כשירות ירודה ביותר‪ .‬הן ביצעו גיחות‬ ‫עוד הספיקה לחזור ולהשתתף במלחמה‪.‬‬ ‫אחדות ‪ -‬כולן לא מזיקות ‪ -‬אל מחוץ לנמליהן‪.‬‬ ‫בים האדום‪ ,‬ליד נמל פורט סודאן‪ ,‬שיגרה צוללת מצרית‬ ‫נה'ט שיט פרמן‬ ‫טורפדו לעם‪ -‬מיכלית ישראלית שהייתה בדרכה לאילת‪ .‬המיכלית‬ ‫לא נפגעה‪ .‬היה זה המקרה היחיד במלחמה‪ ,‬ככל הידוע לנו‪ ,‬שבו‬ ‫כ‪ 1973-‬סמו רבים במערכת הביטחון כי תפקידו של חיל הים‬ ‫ניסתה צוללת מצרית לתקוף כלי שיט ישראלי‪.‬‬ ‫חרף התייחסותה המעורפלת של מערכת הביטחון לנושא‬ ‫מתמצה בהגנה על חופי המדינה ותו לא‪ .‬היו גם מי שחשבו אחרת‪,‬‬ ‫‪65‬‬ ‫ששנים‪,‬‬

‫‪-‬‬ ‫בספינות מדגם סער\"\" איפשרה להן רק שהייה קצרה בזירת‬ ‫אבטחת השיט‪ ,‬החלטתי לבצע את המשימה באמצעים‬ ‫שעמדו לרשות חיל הים ‪ -‬הגם שהוגדרו מלכתחילה לייעוד אחר‬ ‫הפעולה‪ ,‬אך המצרים לא לקחו בחשבון אפשרות של תדלוק בים‪,‬‬ ‫‪ -‬ומייד עם פרוץ המלחמה קיבלתי בנושא זה כמה החלטות‪:‬‬ ‫בצאתן‬ ‫המצריות‬ ‫ניסינו ליירט את המשחתות‬ ‫ובכך שגו‪ .‬אנחנו‬ ‫האלה‬ ‫ההפלגות‬ ‫סטי\"לים באיזור מלטה‪ .‬באחת‬ ‫לים והצבנו כוח‬ ‫‪ .1‬לא להעניק ליווי צמוד לאוניות סוחר ישראליות‪ ,‬וזאת‬ ‫נקלעו שתי ספינות שלנו‪ ,‬בפיקודו של אל\"מ ברקאי‪ ,‬לסערה‬ ‫מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫קשה בקרבת האי‪ ,‬שמנעה את תדלוק הספינות בלב ים‪ .‬בלית‬ ‫ברירה נכנס ברקאי למפרץ קטן בחוף של מלטה והחל לבצע את‬ ‫א‪ .‬בליווי צמוד‪ ,‬כשכוח הליווי ואוניות הסוחר מפליגים‬ ‫בשיירה‪ ,‬נקבע קצב ההתקדמות על‪-‬פי האונייה האיטית‬ ‫התדלוק‪ .‬זמן קצר אחר כך‪ ,‬כשהיה התדלוק בעיצומו‪ ,‬הופיעה‬ ‫ביותר ‪ -‬מכשלה שיש בה כדי לסכן ללא צורך את כל‬ ‫לידם ספינת משמר של מלטה‪ ,‬ובאדיבות תקיפה של מארחת‬ ‫הזמינה את ספינות הכוח להיכנס לנמל ולטה‪ ,‬בירת האי‪ .‬אל\"מ‬ ‫אוניות הכוח‪ ,‬לרבות ספינות הליווי‪.‬‬ ‫המאמץ המבצעי‬ ‫יאק‪ 0-‬הודה למארחיו על ההזמנה בהתאם לכל הגינונים‪ ,‬ומייד‬ ‫העיקרי שתוכל‬ ‫ב‪ .‬הפלגה בשיירה היא תופעה לא שגרתית‪ ,‬וככזאת מושכת‬ ‫עם תום התדלוק מיהר לצאת מהמסתור אל הים הסוער בחוץ‪.‬‬ ‫תשומת לב‪ ,‬במיוחד של סיורי אוויר‪ ,‬מקילה על האויב‬ ‫לזירת ים‪-‬סוף‬ ‫למחרת התקבלה בישראל תלונה חריפה מטעם ממשלת מלטה‬ ‫את הזיהוי ומאפשרת לו לרכז כוחות תקיפה‪.‬‬ ‫היה נחיתה‬ ‫על הפגיעה בריבונותה‪ .‬מלטה‪ ,‬שקרובה ללוב מכל הבחינות‪,‬‬ ‫דיווחה לה‪ ,‬כמובן‪ ,‬על האירוע‪ ,‬ומאז שבתו המשחתות המצריות‬ ‫‪ .2‬נקבעו הנחיות לחברות הספנות כלהלן‪:‬‬ ‫משוריינת בסדר‬ ‫א‪ .‬יש להשתמש באוניות המהירות ביותר‪.‬‬ ‫גודל אוגדתי‬ ‫קוחי‪ 0-‬של‬ ‫מתוכם‪,‬‬ ‫ישראל‬ ‫הימי על‬ ‫את הסגר‬ ‫בנמלים והמשיכו‬ ‫המריע‪.‬‬ ‫מחופי‬ ‫כמעט ‪ 2,000‬ק\"מ‬ ‫ב‪ .‬יש להסוות את האוניות בכל דרך אפשרית‪.‬‬ ‫בגדה המערבית‬ ‫ג‪ .‬יש לתאם את נתיבי ההפלגה עם חיל הים‪.‬‬ ‫סיורי אבטחת השיט‪ ,‬צריך לומר‪ ,‬לא היו משימה קלה כל‬ ‫‪ .3‬את התוכנית לאבטחת השיט הנחה העיקרון כי יש למנוע כל‬ ‫של מפרץ סואץ‪,‬‬ ‫עיקר לצוותים ולספינות‪ .‬השעות הממושכות‪ ,‬שעשו בחדרי‬ ‫עיכוב בתנועת האוניות לישראל וממנה‪ .‬בהתאם לכך נפרסו‬ ‫ולביצועו נאספו‬ ‫המכונות הדחוסים והמחניקים ובגשר צלוף הרוחות והמלח‪,‬‬ ‫כוחות האבטחה בעדיפות ראשונה במזרח הים התיכון‪,‬‬ ‫והימים הארוכים שבילו ביס הפתוח תופיצ‪ 0-‬בתנאי מזג אוויר‬ ‫בין כרתים לחיפה ובעדיפות שנייה מערבה יותר‪ ,‬בין‬ ‫הנחתות‬ ‫שברוב הזמן לא האירו להם פנים‪ ,‬שחקו את האדם ואת המכונה‬ ‫ממקורות שונים‬ ‫כאחד‪ .‬ספינות הטילים הקטנות שנבנו בשרבורג נועדו ביסודן‬ ‫סיציליה לכרתים‪.‬‬ ‫רק לגיחות קצרות אל מימי התופין של נמלי האויב ולא לשהייה‬ ‫ומשונים בכל‬ ‫ממושכת בים‪ .‬גופן הקל המיטלטל בקלות‪ ,‬המגורים הצפופים‪,‬‬ ‫רחבי העולם‬ ‫המזון המעט והמים שהספיקו לשתייה בלבד הפכו את הסיורים‬ ‫האלה למסעות סיגוף‪.‬‬ ‫אך אולי יותר מכל אלה קשה הייתה השגרה המשעממת‪,‬‬ ‫האינסופית‪ ,‬של אופק ושמיים על נתיב אבטחה ארוך ובלתי‬ ‫משתנה כמעט‪ ,‬כשמספר האירועים המשמעותיים שואף לאפס‪.‬‬ ‫אח\"יבאחחידפה\"ה\"סיעולריםס‪,‬לעסמותךת‪-‬למחיוףמי‬ ‫מזרחית לכרתים‪ ,‬עלתה‬ ‫קרפטוס‪,‬‬ ‫באורח חמור בתחתיתה‬ ‫ונפגעה‬ ‫ובחרטומה‪ .‬המים הרבים שחדרו בעד הפרצה שנקרעה בגופה‬ ‫גאו בתוך חלל החרטום במהירות‪ ,‬ונשקפה לה סכנה ממשית‪.‬‬ ‫אנשי הצוות‪ ,‬מותשים ככל שהיו‪ ,‬לא איבדו את העשתונות‬ ‫ותמכו את מחיצת החרטום באמצעות קורות בקרת נזקים‪ ,‬כדי‬ ‫שלא תקרוס תחת לחץ המים‪ .‬למפקד הספינה הוריתי להישאר‬ ‫במקומו ולא לנסות להיחלץ בכוחות עצמו על מנת למנוע נזקים‬ ‫‪ 1nwu‬לל אופיה המיוחד של הפעילות לאבטחת השיט אפשר‬ ‫נחתת חיל הים‬ ‫נוספים לגוף‪ .‬בתוך פחות מ‪ 24-‬שעות הגיעה למקום אוניית סוחר‬ ‫ללמוד מהסיפור שלהלן‪:‬‬ ‫הישראלי‬ ‫שגייסנו בראשית המלחמה כאוניית תיקונים ופרקה מהסטי\"ל‬ ‫כל משא שניתן היה להסיר‪ ,‬לרבות נשק ותחמושת‪ .‬אחר כך‬ ‫בת\" שבע\"‬ ‫גררה אותה אחר כבוד מירכתיה לחיפה‪.‬‬ ‫במהלך המלחמה הורו המצרים למשחתות ה\"סקורי\" שלהם‪,‬‬ ‫שכזכור הפליגו לנמלי טריפולי ובנגזי בלוב‪ ,‬לנסות ליירט אוניות‬ ‫שיט הסוחר לישראל וממנה התקיים במהלך כל ימי‬ ‫סוחר ישראליות ליד האי מלטה‪ .‬הם הניחו שבמרחק כה גדול‬ ‫המלחמה ללא מעצור כלשהו‪ .‬בסך הכל בוצעו כ‪ 200-‬הפלגות‪,‬‬ ‫שמלהחוףהסטהיי\"לשירםאלישלנותימוצתאונכהלנההמלשפחעותלותנגדמחושיץט‬ ‫שהביאו ‪ 95%‬מכלל המטענים שנשלחו לארץ‪ ,‬ובכללם מזון‪,‬‬ ‫המבצעי‬ ‫לטווח‬ ‫דלק‪ ,‬תחמושת ומטענים כלליים‪ .‬בהסוואת האוניות גילו‬ ‫ישראלי‬ ‫סוחר‬ ‫צוותים אחדים יצירתיות גדולה‪ ,‬עד כי בהגיען לארץ התקשו‬ ‫ללא חשש‪.‬‬ ‫אפילו בעליהן לזהותן‪.‬‬ ‫לכאורה צדקו המצרים בהנחתם‪ ,‬מכיוון שכמות הדלק‬

‫סרן אלכם טל‬ ‫היה מוחלט‪ .‬לאחר שני הקרבות הראשונים בסוריה ובמצרים ‪-‬‬ ‫הצלחתנו באבטחת השיט לישראל הייתה מלאה‪ ,‬אך לא‬ ‫במלחמת יום‬ ‫ועד לסיום המלחמה ‪ -‬לא העזו המצרים והסורים להוציא כוחות‬ ‫לבדנו נשאנו בנטלה‪ .‬מאז ימי ההעפלה ובמשך כל שנות קיומו‬ ‫הכיפורים שלישי)‬ ‫ימיים אל מחוץ לטווח תותחי החוף והמטרייה של טילי החוף‪-‬‬ ‫קיים חיל הים שיתוף פעולה הדוק עם חם‪-‬ות הספנות הישראליות‬ ‫ים‪ ,‬למעט צוללות שנשלחו ללב ים בניסיון כושל לשים מצור על‬ ‫והסתייע בהן‪ .‬ימאי צי הסוחר הישראלי‪ ,‬בחלקם אנשי חיל הים‬ ‫משמאל(‪ .‬כיום‬ ‫השיט לישראל‪ .‬כל הקרבות שנוהלו על‪-‬ידי ספינות חיל הים עד‬ ‫לשעבר‪ ,‬הפגינו מסירות‪ ,‬עוז רוח ונחישות לעשות את מלאכתם‬ ‫מפקד חיל הים‬ ‫תום המלחמה בזירת הים התיכון התרחשו במימי החופים של‬ ‫חרף הסכנה ולקיים את הגשר בין ישראל לעולם החיצון‪.‬‬ ‫סוריה ושל מצרים‪.‬‬ ‫שהזע ע\"‪,‬י‬ ‫הממהמהבויףח‪ .‬ח'טוו\"‬ ‫בעקבות הצלחותיו של חיל הים בימי המלחמה הראשונים הן‬ ‫מצבנו בים האדום היה שונה לחלוטין‪ .‬הספינות מדגם רשף\"‪\",‬‬ ‫בזירה הסורית והן בזירה המצרית הסתגר הצי המצרי בנמליו‬ ‫שתוכננו ונבנו כדי לשרת בזירת ים סוף זי\"ס(‪ ),‬לא הספיקו להגיע‬ ‫ונמנע מיציאה לים הפתוח כדי לא להתעמת עם ספינות הטילים‬ ‫ליעדן‪ ,‬ובסד\"כ נמנו שלושה דבורים שלאחר) פרוץ המלחמה‬ ‫שלנו‪ .‬באותה עת נמצאו מספר כלי שיט צבאיים מצריים בנמל‬ ‫ההוגברו בשלושה נוספים‪ ,‬שהועם‪-‬ו בדרך היבשה(‪ ,‬שבע נחתות‬ ‫פורט סעיד‪ ,‬ובכללם שתי אוסות\"‪ \",‬שתי ספינות טורפדו ושלוש‬ ‫אחת) גדולה‪ ,‬שלוש בינוניות ושלוש קטנות( ואוניית סוחר חמושה‪.‬‬ ‫נחתות‪ .‬אחרי הטבעתה של ספינת קומאר\"\" בע'רדקה שבים‬ ‫כפי שצפינו‪ ,‬הפעילו נגדנו המצרים ספינות טילים וספינות‬ ‫האדום על‪-‬ידי לוחמי שייטת ‪ ,13‬נשאר הכוח המצרי בפורט סעיד‬ ‫משמר בניסיון לפגוע בבסיסנו בשארם א‪-‬שייח' ויחידות קומנדו‬ ‫במפרץ סואץ כדי לפגוע בכוחותינו שבחוף המזרחי ולשבש את‬ ‫היחיד ששרד‪ ,‬והחלטתי לפעול להשמדתו‪.‬‬ ‫פעילותם‪ .‬נוסף על כך הטעינו המצרים צי של סירות דיג‬ ‫ב‪ 16-‬באוקטום‪ -‬חדר כוח של‬ ‫שייטת ‪ ,13‬רכוב על שני‬ ‫בתחמושת‪ ,‬בדלק ובאספקה חיונית אחרת עבור כוחותיהם‬ ‫חזירים\"‪ \",‬לנמל פורט סעיד‪ .‬הכוח‬ ‫המשוריינים‪ ,‬שנועדו לפרוץ מאיזור התעלה דרומה‪ ,‬לאורך החוף‪,‬‬ ‫מנה שני זוגות‪ :‬על חזיר\"\" אחד‬ ‫היו סגן עודד אמיר ז\"ל ‪ -‬שהיה‬ ‫בואכה ראם סודר‪ ,‬אבו ונימה וא‪-‬טור‪.‬‬ ‫מפקד הכוח ‪ -‬ובן זוגו‪ ,‬סמ\"ר עלי‬ ‫המאמץ המבצעי העיקרי שתוכנן לזי\"ס היה נחיתה משוריינת‬ ‫קמחי ז\"ל‪ .‬על ה\"חזיר\" האחר היו‬ ‫בסדר גודל אוגדתי בגדה המערבית של מפרץ סואץ‪ ,‬ולביצועו נאספו‬ ‫סגן בועז שקדי וסמ\"ר שייקה‬ ‫הנחתות ממקורות שונים ומשונים בכל רחבי העולם‪ .‬כהכנה למבצע‬ ‫ברמן‪ .‬כבר בהתקרבם לנמל שמעו‬ ‫נערכו בזירה בשנים שקדמו למלחמה אימוני נחיתה מאומצים‬ ‫מרחוק הדי התפוצצויות של‬ ‫מטעני עומק שהשליכו המצרים‬ ‫ומגוונים‪ ,‬שכללו‪ ,‬נוסף על הנחתות‪ ,‬כוחות שריון גדולים‪.‬‬ ‫נגד צוללים‪ .‬ככל שהתקרבו‬ ‫נוכחותם של שלושה סטי\"לים מדגם קומארי'\" בבסיס הצי‬ ‫למטרות התגברה עוצמת‬ ‫הפיצוצים‪ ,‬ואף על פי כן לא‬ ‫הרפו והמשיכו במשימתם‪ .‬תוך‬ ‫העזה ודבקות במטרה הגיעו אל‬ ‫הספינות והצליחו לטבע סטי\"ל‬ ‫מדגם אוסה\"\" וספינת טורפדו‪.‬‬ ‫סגן עודד אמיר ז\"ל וסמ\"ר עלי‬ ‫קמחי ז\"ל לא חזרו מהפעולה‬ ‫והוגדרו נעדרים‪.‬‬ ‫טיפוח וק'היףועים הזיףת ה'ם הת'כו‪,‬‬ ‫העובדה המרשימה ביותר בכל קרבות הטילים שניהלנו הייתה‬ ‫שכל טילי ה\"סטיקס\" החטיאו‪ ,‬ולכוחותינו לא נגרמו מהם נזקים‬ ‫כלשהם‪ .‬ניצחונן של מערכות הלחימה האלקטרוניות של ישראל‬ ‫‪67‬‬ ‫ש~שנושששש‬ ‫‪Sbl‬‬

‫והסובייטי רק אחרי המלחמה‪ ,‬אך לאחר טביעת ה\"סיריס\" הכשיר‬ ‫המצרי בעירדקה הייתה איום ישיר על המבצע ובעצם סיכלה‬ ‫חיל הים את מעם‪ -‬המילאן‪ ,‬מזרחית למצרי יובל‪ ,‬לשיט מיכליות‪.‬‬ ‫להוציאו אל הפועל‪ .‬לו הייתה נחתת טעונה לעייפה‬ ‫את האפשרות‬ ‫תום המלחמה‪ ,‬וזמן קצר אחרי טיבוע‬ ‫וכך‪ ,‬ארבעה ימים לאחר‬ ‫טיל‪ ,‬הייתה שוקעת על תכולתה למצולות בתוך‬ ‫ברק\"ם סופגת‬ ‫המיכליות הישראליות במפרץ סואץ‪.‬‬ ‫ה\"סיריס\"‪ ,‬התחדש שיט‬ ‫שניות‪ .‬לפיכך השקענו מאמץ עצום בהשמדת הסטי\"לים של‬ ‫עירדקה‪.‬‬ ‫כבר לקראת סוף המלחמה הייתה השליטה במצרי יובל‬ ‫ובמפרץ סואץ שוב בידינו‪ ,‬ומיכליות ישראליות חזרו להוביל דלק‬ ‫שייטת‪ 13‬שדרדקה‬ ‫מאבו רודס לאילת‪ .‬שליטתנו במצרי הים האדום ובמפרץ סואץ‬ ‫התאפשרה בזכות פעולותיהם הנועזות של לוחמי הקומנדו הימי‬ ‫נאין לנו כל כלי שיט שיוכל להתמודד עם ה\"קומארים\" של‬ ‫ע'רדקה‪ ,‬נותרה שייטת ‪ - 13‬הקומנדו הימי ‪ -‬הפתרון האפקטיבי‬ ‫ובזכות פעולותיה של פלגת הדבורים‪ ,‬אשר נשאו גם הן אופי של‬ ‫היחיד‪ .‬אומנם אחד משלושת ה\"קומארים\" הוצא מכלל שימוש‬ ‫פעולות קומנדו וכללו תקיפות מעגנים לאורך החוף המצרי‪,‬‬ ‫הטבעת ספינות אספקה ותקיפת כוחות קומנדו מצריים‪.‬‬ ‫למיקוש מצרי יובל הייתה השפעה מתמשכת על השיט‪ ,‬בעיקר‬ ‫בהתקפת אוויר‪ ,‬אך לאחר מכן הסתגרו הספינות בעירדקה‪ ,‬וחיל‬ ‫של המצרים‪ ,‬במימי מפרץ סואץ‪ ,‬שהסתיימה רק עם גמר פינוי‬ ‫האוויר היה עסוק מכדי שיוכל להקצות כוח אווירי לחיסול‬ ‫המוקשים‪ .‬במשך כל התקופה לא פסקה תנועת המיכליות‬ ‫השתיים הנותרות‪ .‬ארבע פעמים תקפו לוחמי השייטת את‬ ‫ע'רדקה‪ ,‬החל מ‪ 9-‬באוקטובר ועד ‪ 22‬באוקטובר‪ ,‬ובכל פעם‬ ‫הישראליות לשדות הנפט באבו רודס ובחזרה לאילת דרך‬ ‫בשיטה אחרת‪ :‬בסירות גומי‪ ,‬בסירות נפץ וב\"סנוניות נשק\"‪.‬‬ ‫בגיחתם השנייה הטביעו את אחד הסטי\"לים באמצעות מוקש‬ ‫מעבר המילאן‪ ,‬בעוד השיט המצרי נחסם בגין אותם מוקשים‬ ‫שזרע הצי המצרי‪.‬‬ ‫להלן‬ ‫שתתואר‬ ‫שהצמידו לגחונו‪ ,‬ובגיחתם הרביעית והאחרונה‪,‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬השמידו את ה\"קומאר\" הנותר‪.‬‬ ‫רכובים על שתי סנוניות\" נשק\" התגנבו הלוחמים למעגן‬ ‫מ‪1‬חקל‬ ‫וזיהו ‪ -‬אחרי בעיות תנועה קשות ‪ -‬את ה\"קומאר\"‪ .‬הם התקרבו‬ ‫אליו בחשאי‪,‬‬ ‫נלי‬ ‫ומטווח של כמה עשרות מטרים שיגרו לעברו טילי‬ ‫לאו\"\" משני‬ ‫קנים‪ .‬אחרי תשע החטאות פגעו שני הטילים‬ ‫החל מליל המלחמה הראשון השקענו מאמץ ~‪ ols‬באיתור‬ ‫תקלות‪ ,‬בתיקונן ובפעולות למניעת הישנותן‪ .‬כמו כן עסק מספר‬ ‫האחרונים שנותרו בזה אחר זה והעלו את הספינה באש‪ .‬תוך‬ ‫גדול של קצינים מהתחום המבצעי והטכני בתחקור ובלימוד‬ ‫כדי כך עלתה אחת הסנוניות על שרטון‪ .‬תחת אש כבדה הצליחו‬ ‫מדויק של כל הפעולות והקרבות וכן של הפעילויות הלוגיסטיות‬ ‫בבסיסים‪ ,‬במספנות ובבתי המלאכה‪ .‬רו‪ 0-‬היה לנו כי בכל הקשור‬ ‫הלוחמים לחלץ את הסירה ולחמוק אל הים הפתוח בחזרה‬ ‫ללקחי הקרבות‪ ,‬האויב ‪ -‬כמונו ‪ -‬עסק ויעסוק בלמידתם‪,‬‬ ‫לשארם א‪-‬שייח'‪.‬‬ ‫ולפיכך טכניקות ותורות לחימה‪ ,‬גם אם הוכחו כמוצלחות‬ ‫במלחמות העם‪ ,-‬לרבות ביום הכיפורים‪ ,‬התיישנו תוך כדי הביצוע‬ ‫מכל ארבעת הפעולות חזרו הלוחמים לבסיסם בלי שנגרמו‬ ‫להם אבדות או נזקים כלשהם‪ ,‬אף שגורם ההפתעה אבד כבר‬ ‫ויהיו פסולות לשימוש חוזר מעצם חשיפתן לאויב‪.‬‬ ‫אנו חייבים איפוא בלימוד לקחי המלחמה כבסיס לפיתוח‬ ‫לאחר הפעולה הראשונה‪ .‬כל זאת בזכות התושייה‪ ,‬המקצוענות‬ ‫תורות ומערכות לחימה חדשות‪ .‬בפיתוח מערכות הנשק‬ ‫ויכולת האלתור שגילו בשטח‪ ,‬תוך הפגנת אומץ לב ודבקות ללא‬ ‫המתקדמות‪ ,‬שתתמודדנה בשדה הקרב העתידי‪ ,‬נסתייע בניסיון‬ ‫שצם‪-‬נו‪ ,‬אך המטרה תהיה לחדש‪ .‬לא פחות מכך עלינו להימנע‪,‬‬ ‫פשרות במטרה‪.‬‬ ‫כל כמה שרק אפשר‪ ,‬מלנוח על זרי הדפנה של האתמול‪ .‬התרדמה‬ ‫בצהרי ה‪ 22-‬באוקטובר‪ ,‬בד בבד עם חזרת לוחמי השייטת‬ ‫הנגזרת על כל המתבשמים מהצלחות העבר צופנת בחובה סכנה‬ ‫ממסעם האחרון לעירדקה‪ ,‬נערך כוח הנחיתה הגדול ביותר‬ ‫גדולה של ניוון הרצון והיוזמה לעשות ולהתפתח לקראת המחר‪.‬‬ ‫שהתקבץ אי פעם בצה\"ל‪ ,‬טעון בשריוניו ומוכן לפעולה‪ .‬אולם‬ ‫זוהי אחת הסכנות הגדולות האורבת לחיל הים‪.‬‬ ‫הידיעה על כינון הפסקת האש עצרה את המבצע‪.‬‬ ‫סטי\"לים‬ ‫רופשהשיט במפףץ ס חץ‬ ‫ספינת הטילים הוכחה במלחמה הזאת כפלטפורמה עיקרית‬ ‫לצי המצרי בים האדום הייתה לכאורה עדיפות מוחלטת‪ ,‬שנוצלה‬ ‫ומרכזית בזירת הלחימה המיידית של חיל הים‪ ,‬ונראה כי גם‬ ‫באופן זמני למניעת השיט הישראלי במצרי באב אל‪-‬מנדב‪ .‬לעומת‬ ‫בעתיד תהיה ‪ -‬גם אם שונה ומשוכללת יותר ‪ -‬בסיס לבניית‬ ‫נכשל ניסיונו לחסום את השיט הישראלי במפרץ סואץ‪,‬‬ ‫על‬ ‫המוקשים שזרע במצרי יובל וטביעת המיכלית סיריס\"\"‬ ‫זאת‬ ‫כוחות השטח של חיל הים‪.‬‬ ‫בת‬ ‫אף‬ ‫‪ 50‬אלף הטונות מפגיעת אחד מהם‪ ,‬כשהייתה בדרכה לאבו רודם‪.‬‬ ‫אומנם לא נמצאה בידי חיל הים טכנולוגיה לטיפול בבעיית‬ ‫המיקוש של מצרי יובל‪ ,‬והם טוהרו בעזרת הצי האמריקני‬

‫יעדי חיל הים בעתיד‬ ‫עם זאת ם‪-‬ור מעל לכל ספק‪ ,‬כי בזירה של קרב‪-‬השטח‬ ‫בעתיד תגדל סכנת ההיפגעות מטילי ים‪-‬ים‪ ,‬שיהיו מתוחכמים‬ ‫המלחמה גס לימדה אותנו שיעדי המלחמה של חיל הים אינם‬ ‫ומדויקים יותר‪ ,‬ויהיה צורך לשפר באופן משמעותי את מעטפת‬ ‫יכולים להצטמצם אך ורק לכלי השיט של האויב‪ ,‬ויש להרחיבם‬ ‫הלוחמה האלקטרונית והנשק נגד טילים‪ ,‬שיהיה חלק בלתי‬ ‫נפרד מחימושה של ספינת הטילים בעתיד‪ .‬תכונותיה העיקריות‬ ‫ולהחילם על תשתיות החוף של האויב‪.‬‬ ‫במהלך המלחמה התעוררה בעיה של הספקת ציוד אסטרטגי‬ ‫של ספינת העתיד תכלולנה‪:‬‬ ‫סובייטי‪ ,‬לרבות טנקים ומערכות נשק כבדות‪ ,‬דרך נמל לטקיה‬ ‫‪ .1‬מהירות שיוט מבצעית גבוהה וכושר תמרון מעולה‪.‬‬ ‫לגייסות הלוחמים בחזית‪ .‬חסימת הנמל עשויה הייתה לחסום‬ ‫או לשבש באופן חמור את חידושו של מלאי הציוד והתחמושת‬ ‫‪ .2‬מערכת טילי ים‪-‬ים מודרנית ויעילה‪.‬‬ ‫של הסורים ובכך להרים תרומה חיונית וממשית להצלחתו של‬ ‫‪ .3‬מערכת לחימה יעילה נגד צוללות‪.‬‬ ‫צה\"ל במערכה היבשתית‪.‬‬ ‫‪ .4‬יכולת לחימה יעילה נגד טילי ים‪-‬ים‪ .‬ישנו‪ ,‬כמובן‪ ,‬קושי‬ ‫אלא שנושא זה‪ ,‬שלא נכלל ביעדי חיל הים לפני המלחמה‪,‬‬ ‫גדול לשלב את כל ארבעת המרכיבים האלה בספינה אחת‪ ,‬שכן‬ ‫הפתיע את החיל‪ ,‬והמענה שהוא יכול היה לאלתר לא נתן את‬ ‫יש ביניהם לא מעט ניגודים‪ .‬ט‪-‬ור איפוא שמתכנניה של ספינת‬ ‫התוצאות המבוקשות‪ .‬לא הייתה חשיבה אסטרטגית של מערכת‬ ‫הביטחון ושל הממשלה בעניין זה ‪ -‬או שהייתה חשיבה מוגבלת‬ ‫העתיד יצטרכו למצוא פשרה כלשהי בין כולם‪.‬‬ ‫בלבד ‪ -‬וחיל הים מצידו לא ניסה ללמוד את הנושא וללמד‬ ‫אין ספק שלכמות הכלים יהיה משקל סגולי רב בכל קרב‬ ‫ימי עתידי‪ ,‬שכן מספר רב של כלי שיט יאפשר גיוון מרבי של‬ ‫אותו‪ ,‬ולו רק רעיונית‪ ,‬לזולגנו במערכת‪.‬‬ ‫מערכות לחימה ושל שיטות לחימה‪ ,‬ירחיב את יכולת התגובה‬ ‫עם זאת אולתרו אמצעים תוך כדי המלחמה בזמן אמיתי‪,‬‬ ‫לכמה זירות ויעדים בעת ובעונה אחת ויגדיל את יכולת הספיגה‬ ‫והותקפו מתקני דלק על החוף הסורי תוך השגת תוצאות טובות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬חוות הדלק שליד נמל טרטוס הותקפה ונפגעה באמצעות‬ ‫והשרידות של הכוחות בכל האתריס‪.‬‬ ‫חשוב מאוד שיישמרו ממדיה הקטנים‪ ,‬יחסית‪ ,‬של הספינה‬ ‫תותחי ‪ 76‬מ\"מ‪.‬‬ ‫ומחירה הנמוך‪ ,‬יחסית‪ ,‬כדי שההגנה עליה לא תהפוך למטרה‬ ‫בפני עצמה‪ .‬ספינה גדולה ויקרה תזדקק למערכות הגנה כבדות‬ ‫אין לי ספק שבעתיד יצטרד חיל הים להקדיש מחשבה מרובה‬ ‫ומורכבות שיסרבלו את תהליכי התפעול ויחבלו ביכולתה המבצעית‪.‬‬ ‫למרחב האסטרטגי שבתוכו הוא פועל ולקבוע בהתאם לכך את‬ ‫יעדיו‪ ,‬לחקור אותם‪ ,‬לפתח אמצעי לחימה מולם ולא פחות מכך‬ ‫לקחי האויב‬ ‫‪ -‬ללמוד את ההיבטים המשפטיים הנגזרים מהחוק הבינלאומי‬ ‫הציים של מדינות ערב משקיעים מאמצים גדולים בחיפוש‬ ‫בעניין זה‪.‬‬ ‫וברכישה של מערכות נשק מתקדמות במערב ובמזרח‪ .‬אלה‬ ‫כוללות‪ :‬צוללות‪ ,‬סטי\"לים‪ ,‬מערכות טילים מודרניות ומערכות‬ ‫ס\"מ‬ ‫לחימה אלקטרונית‪ .‬נראה שבעתיד תוכלנה מדינות ערביות כמו‬ ‫מצרים סוריה‪ ,‬לוב אלג'יר‪ ,‬מרוקו‪ ,‬סעודיה ועיראק להעמיד כוח‬ ‫אני משוכנע שהן בים התיכון והן בים האדום יש מקום לפעילות‬ ‫ימי מכובד‪ ,‬שלפחות חלקים ממנו יוכלו לפעול בזירות השונות‬ ‫צבאית נרחבת של כוחות ימיים מעצם העובדה שחופיהם צפופי‬ ‫במשולב ובהרכבים מגוונים רבים תוך שימוש בתעלת סואץ‬ ‫האסטרטגיות והכלכליות‬ ‫הטווח של טילי הים‪-‬ים‬ ‫אוכלוסייה‪ ,‬ושם מתרכזות התשתיות‬ ‫לפריסת הכוחות בין זירות הים התיכון וים סוף‪.‬‬ ‫של רוב מדינות העימות‪ .‬ככל שיגדלו‬ ‫ואמינותם‪ ,‬יורחבו האפשרויות להפעלתם‪ ,‬ויעלה משקלם בשדה‬ ‫חשיבותו של חיל הים‬ ‫הקרב הימי העתידי על כל היבטיו‪.‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים שבה והוכיחה לנו ולמדינות ערב כי גם‬ ‫כשעיקר המאמץ מתרכז ביבשה ובאוויר‪ ,‬הרי יש חשיבות רבה‬ ‫לזירה הימית‪ .‬המשימות החיוניות בזירה זו הן‪ :‬שמירה על נתיבי‬ ‫שיט פתוחים לאספקה צבאית ואזרחית‪ ,‬הגנה על ריכוזי‬ ‫האוכלוסייה הצפופים שעל החוף‪ ,‬חסימת השיט לנמלי האויב‬ ‫ואיום על עורף האויב כדי לאלצו להקצות כוחות גדולים להגנת‬ ‫החוף‪ .‬כוחות אלה נגרעים‪ ,‬כמובן‪ ,‬מהמאמץ המרכזי שלו‪.‬‬ ‫לפיכך חייב פיתוחו של חיל הים להימשך גם בעתיד‪ ,‬באופן‬ ‫שסדר הכוחות שיעמוד לרשותו יבטיח הגנה מרבית על חופי‬ ‫המדינה ויוכל להבטיח נתיבי שיט פתוחים אליה בכל הנסיבות‪,‬‬ ‫לרבות בעיתות מלחמה‪ .‬זאת על מנת שלא תושבת תובלת‬ ‫האספקה החיונית מהעולס החיצון למדינה‪ ,‬וככל האפשר גם‬ ‫תימשך הפעילות המסחרית עימו‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫שששושצונ ‪361‬‬

‫הבעייתיות ך‪1‬פנפ‪1‬‬ ‫השלמוהדעירעכיגזתן_ענ‪___,4,‬‬ ‫עין חסר אונים להסביר מדוע לא נחזה‬ ‫תא\"ל באל בן‪-‬פורת‬ ‫אירוע שאירע‪ .‬די בשתי דוגמות מפרי‪-‬‬ ‫)ך לי‪1\" ',‬‬ ‫כות ‪ :‬הפתעת מלחמת ששת הימים‪ ,‬כבי‪-‬‬ ‫רביכןביר‪141‬רוכ‪ 1‬אוז קב‪41‬וכ והמודיעין על‬ ‫כול‪ ,‬והפתעת סאדאת ‪ .~977‬במקרה‬ ‫תהליךקבלתההחלטותברמההממלכתית‪-‬‬ ‫הראשון בעל הדבר ‪ -‬עבד אל‪-‬נאצר‬ ‫אסטרטגית‪ .‬רבות הטרוניות מסוג לא\"‬ ‫עצמו לא התכוון ב‪ 14-‬במאי ‪ 1967‬למצוא‬ ‫קיבלו את דעתנו\"‪ ,‬או אילו\" התקבלה‬ ‫דעתנו\"‪ .‬לא חסרות טענות של הצד‬ ‫עצמו במלחמה בששה ביוני‪ .‬במקרה‬ ‫שכעד ‪ -‬קברניטים מסבירים או מתר‪-‬‬ ‫השני בעל הדבר ‪ -‬סאדאת ‪ -‬הוא‪,‬‬ ‫צים החלטות מוטעות במודיעין חסר‪ ,‬או‬ ‫אבוניאו‪',‬ומנחילחקנוגם‬ ‫יקרה‬ ‫הסוד‪ .‬כך‪,‬‬ ‫כנראה‪ ,‬בעל‬ ‫בהערכות מוטעות‪.‬‬ ‫ייתפס‬ ‫משיח‬ ‫כאשר יקדים‬ ‫בהפתעה‪ .‬איני יודע מתי יבוא‪ ,‬אך אני‬ ‫יודע מי יהיה אשם במחדל ההתרעה‪...‬‬ ‫בהנחה שאין עשן ללא אש‪ ,‬הרי מה‬ ‫שמזין את העשן הן טעויות ההערכה‬ ‫וההפתעות אשר אירעו לביון בכל אתר‬ ‫ואתר‪ .‬הן מטביעות את תו תקן האמינות‬ ‫ןן‬ ‫ומשפיעות על שיעור ההסמכות על מוצ‪-‬‬ ‫להגיע'‬ ‫ריו בעיני מקבלי ההחלטות‪.‬‬ ‫~‪11XID‬טוביותרכתחוםהגיחז'‬ ‫במשולש יסודות הביטחון הלאומי ‪-‬‬ ‫ב'ו שג\"םב;\" ה=צימאתנילהתייתהגביל‬ ‫הרתעה‪ ,‬התרעה והכרעה ‪ -‬שתיים‬ ‫מערכות ‪ ,296‬דצמבר ו‪9‬א‬ ‫מצלעותיו הן של הלוחמים‪ .‬הללו מער‪-‬‬ ‫כות אדם‪/‬מכונה‪ :‬קרי ‪ -‬מערכת נשק‪.‬‬ ‫המכונה בשכלולה ובתחכומה‪ ,‬עשויה‬ ‫לקזז ולפצות על כיצועים מופחתים של‬ ‫גורם האדם גם אם בעיקרון אין זו שאיפה‪.‬‬ ‫הצלע השלישית ‪ -‬המודיעין ‪ -‬היא‬ ‫בעיקרה‪ .‬הרכיב הקריטי בה‬ ‫מערבת אדם‪,‬‬ ‫המודיעינית ‪ -‬מערכת‬ ‫‪ -‬ההערכה‬ ‫‪ -‬שכל ומעט חושים‪.‬‬ ‫אנוש צרופה‬ ‫בהיות ההערכה גולת הכותרת של מעשה‬ ‫המודיעין ומופקדת על המוצר הסופי‬ ‫שלו‪ ,‬היא תקבע לשבט או לחסד את‬ ‫גועשת המודיעין‪ ,‬או את רובו‪.‬‬ ‫יש הסבורימ שיש הגזמה בתיאור מצב‬ ‫ולפרכה כפנומן משברי‪ ,‬וכי בעצם אנו‬ ‫מתמודדים די טוב עם האתגר‪ ,‬למעט‬ ‫מספרטעויותשאמנםקרו‪.‬לאלה תשובתי‪,‬‬ ‫שהבחינה צריך שתהיה במישור האי‪-‬‬ ‫כותי' ודי במעט הטעויות‪ ,‬ולו בזו האחת‪,‬‬ ‫שבפשפש במחשבתנו ובמעשינו‪.‬‬ ‫לעומת אלה‪ ,‬יש הסבורים‪ ,‬שאין פית‪-‬‬ ‫רוז לבעייה‪ .‬על פניה יש לי נטייה אישית‬ ‫‪19‬‬

‫האדם ומערכת הנשק‪ ,‬וביטויין האפקט‪-‬‬ ‫בתהליך היצירתי‪ ,‬המלווה את‬ ‫וקדש\"‪.‬‬ ‫בינתיים זו רק נטייה‪.‬‬ ‫זוב‪,‬גי אשךה‪.‬‬ ‫השקפה‬ ‫לקבל‬ ‫יווי בשדה הקרב ; וכן‬ ‫המודיעין‪ ,‬שהיא כמעט אמנות‬ ‫פאטאליסטית‪ ,‬יש‬ ‫שנדבק‬ ‫לפני‬ ‫יש לעתים‪ ,‬לבעל הקונצפציה‬ ‫הערכת‬ ‫מקום למאמץ שכלי‪ ,‬לעבודה רבה בהק‪-‬‬ ‫ג( לדעת‪ ,‬להבין ולחזות התנהגות‬ ‫צרופה‪,‬‬ ‫קאדם היריב‪ ,‬מקבל ההחלטות ‪ -‬לבת‬ ‫נטייה להקשיחה לדרגת דיגמה‪ ,‬מתוך‬ ‫שיית קושיות ובחיפוש דרכים ‪ -‬שמא‬ ‫הקושי במודיעין‪.‬‬ ‫הזדהות עמוקה עם פרי הגניוס היצירתי‬ ‫האישי שלו‪ .‬זאת משום שרובנו‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫ניתן להשיג שיפור‪ .‬אם נטרח ולא יעלה‬ ‫עם האתגר הראשון אנו מתמודדים‬ ‫קורבנות האגו‪ .‬וכי אין זה כך ביחס‬ ‫בידנו ‪ -‬נוכל לומר בעגת הנוער זה\" מה‬ ‫בהצלחה‪ .‬בשני ‪ -‬אין עדיין כלים טובים‬ ‫שיש\"‪ .‬חיפושי הדרך צריך שיהיו הן‬ ‫להשקפות חיינו‪ ,‬על הסובב אותנו בתחום‬ ‫במעגלי המודיעין והן במישור שבינו לבין‬ ‫למדידה‪ .‬האתגר השלישי הנו מחולל‬ ‫האמונות והדעות ביחס לחברה‪ ,‬לתרבות‬ ‫צרכניו‪ ,‬מקבלי ההחלטות‪ ,‬כשהמטרות‬ ‫הטעות הראשי בהערכת המודיעין ומקור‬ ‫ולפוליטיקה ‪ :‬והרי רוב בני האדם נוטים‬ ‫רוב הצרות‪ ,‬והממאירות במיוחד‪.‬‬ ‫לקונצפציות דוגמתיות‪ .‬מה שהכשיל את‬ ‫המודיעין בתשל\"ד לא הייתה קונצפציה‪,‬‬ ‫להגיע למיצוי טוב יותר בתחום הניתן‬ ‫אני חסיד הגישה הגורסת‪ ,‬שהאדם‬ ‫והאפשרי; לחשוף בבהירות את הכלתי‬ ‫הוא בסופו של דבר יצור אניגמטי‪ .‬הוא‬ ‫אלא דיגמה‪ ,‬או קונצפציה דיגמתית‪.‬‬ ‫ניתן ; ולהתוות את הגבול ביניהן‪ .‬למצוא‬ ‫הייתי שמח אילו יכולנו לסיים בזה את‬ ‫את הדרך‪ ,‬ואני יודע שהיא מורכבת למדי‪,‬‬ ‫אינו מוצר צרוף של לציל‪ ,‬אלא יצור‬ ‫ויכוח העשור‪ .‬לא ניתן לעשות מודיעין‬ ‫להביא לידיעת מקבלי ההחלטות ולמוד‪-‬‬ ‫סינתטי של רציו ומרכיבים בלתי רציונא‪-‬‬ ‫ללא קונצפציות‪ .‬על מעריך המודיעין‬ ‫עותם את יכולותינו מזה ואת מגבלותינו‬ ‫לים‪ .‬הסינתזה לא מוצקה היא כיורה‬ ‫לגלות עירנות מתמדת‪ ,‬רעננות ומידה‬ ‫מזה‪ ,‬כדי לצמצם את פער הציפיות ולמ‪-‬‬ ‫רותחת ‪ -‬יום אחד יותר רציונאלית‪ ,‬יום‬ ‫סבירה של ביטול עצמי ושל צניעות‪ ,‬כדי‬ ‫נוע שפיטה הליל‪9‬ט‪ .‬כלומר‪ ,‬ללמד ראשי‬ ‫אחר פחות‪ .‬ביחס לראובן יותר וביחס‬ ‫לשמור על גמישות הקונצפציות שלו‪.‬‬ ‫לשמעון פחות‪ ,‬ביחס לסוגיה א' יותר‬ ‫דהיינו‪ ,‬הביקורת העיקרית שלו היא‬ ‫יהודה מודיעין‪.‬‬ ‫וביחס לסוגיה ב' פחות‪ .‬אני מניח שיחסי‬ ‫אני לאוקראינים‪ ,‬גרמנים‪ ,‬דנים ואנגלים‪,‬‬ ‫המידע‪ ,‬שהוא בבחינת סיגנל בקרה‪ .‬כל‬ ‫את הבחינה במעגל המודיעין אני‬ ‫רציו‪-‬אמוציונלית שונה זו‬ ‫עוד הקונצפציה והמידע מתנהלים בקווים‬ ‫רואה בארבעה סרמטרים ‪ :‬הפילוסופיה‪,‬‬ ‫מקבילים ‪ -‬טוב‪ .‬אך כאשר נפער פער‪,‬‬ ‫משקף תערובת‬ ‫והמידע סוטה‪ ,‬עליו כעיקרון לכופף את‬ ‫המסגרת הארגונית והאדם‬ ‫המתודה‪,‬‬ ‫מזו‪ .‬זאת ביחס לאדם ‪ .-‬האובייקט‬ ‫הקונצפציה ולא‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬את המידע‪.‬‬ ‫תכונות אופי ואינטלקט ומטען‬ ‫המעריך ‪-‬‬ ‫הטעות יכולה להיות גם במידע וגם בקונ‪-‬‬ ‫להערכה‪.‬‬ ‫צפציה‪ ,‬אך זו האחרונה מוערת יותר‬ ‫הידע‪.‬‬ ‫ומה עם האדם המעריך‪ ,‬והרי הוא‬ ‫האובייקטיביות‬ ‫הסובייקט של עצמו‪.‬‬ ‫מתאפשרת רק במדעים המדויקים‪ ,‬אך‬ ‫לקונצפציה‬ ‫שוב‬ ‫לא בשום תחום מחשבה שאני מכיר‪.‬‬ ‫מאז ‪ , 1974‬מטילה מלה זו מבוכה ובלבול‬ ‫אפילו אצל מדענים היא מתאפשרת‬ ‫בקרב מי שעוסקים במודיעין‪ ,‬מי שמבינים‬ ‫לפורענות‪.‬‬ ‫בו ואף אלה המתיימרים להבין‪ .‬אנשי‬ ‫ביחס לחומר או כלי החשיבה והמדידה‪,‬‬ ‫לסיבום‪ ,‬נאמר כן ‪ -‬לקונצפציה‪ ,‬לא‬ ‫מודיעין טוענים‪ ,‬בי בלי קונצפציה אי‬ ‫אך האם היא גם כזאת בהתייחסות‬ ‫‪ -‬לדוגמה‪ ,‬או לקונצפציה הדרמתית‪,‬‬ ‫המדענים זה לזה ? וכך קורה שבנוסף להי‪-‬‬ ‫המציגה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬רק אופציה אחת‬ ‫אפשר‪ .‬לעומתם‪ ,‬מטיחים מדם את המונח‬ ‫גיון הצרוף נמסכת לכור ההיתוך של‬ ‫בקונוטציה השלילית‪ ,‬שקיבל בדו\"ח ועדת‬ ‫ההערכה מה שאני נוהג לכנות הדייסה\"‬ ‫ליריב או מבחר אופציות מזערי‪.‬‬ ‫אגרנט‪ ,‬נפוץ והשתרש בקרב חובבים‪,‬‬ ‫השקספירית\" ‪ -‬אהדות ושנאות‪ ,‬רגשות‬ ‫כמלת גנאי ושם נרדף לבשל מודיעיני‪.‬‬ ‫בוז ועליונות‪ ,‬חרדות וביטחון עצמי‪ ,‬דאג‪-‬‬ ‫מתיללי הטעות בהערכה‬ ‫נות וקלות‪-‬דעת ועוד הרשימה ארוכה;‬ ‫אנסה לתרום משהו להבהרת הנושא‪,‬‬ ‫קיימת ספרות ענפה העוסקת בעניין‬ ‫בתקווה שלא אגדיל את הפלונטר\"‪\".‬‬ ‫נתחים של חולשותינו כבני תמותה‪ .‬אין‬ ‫החשיבה וכשליה‪ ,‬ההטיות )‪,(biases‬‬ ‫קשיים בתפיסת המציאות‪ ,‬התנהגות‬ ‫החשיבה האנושית בתחום המופשט‬ ‫לנו מתמטיקה לאדם‪ .‬הכרתו מי שסברו‬ ‫בתנאי א~ודאות ועוד‪ .‬איני רואה עצמי‬ ‫המאפיין) את מחשבת המודיעין( היא‪,‬‬ ‫אחרת‪ ,‬אך מכחו לדעת שלמספרים הארית‪-‬‬ ‫בר‪-‬סמכא לחדש‪ ,‬או לפסוק הלכה בנוש‪-‬‬ ‫אים האלה‪ .‬מה שאומר מייצג פרי ניסיון‬ ‫במהותה‪ ,‬קונצפטואלית‪ .‬הבריות אינן‬ ‫אישי‪ ,‬ותצפית על הזולת‪ ,‬עמיתי המערי‪-‬‬ ‫קולטות עובדות על לוח\" חלק\"‪ .‬אלה‬ ‫מטיים שהציבו‪ ,‬ערבים משתנים באיברי‬ ‫כים‪ .‬ובמאמר מוסגר‪ ,‬נדמה לי‪ ,‬שטרם‬ ‫נכתב הספר על ידי מי שהיה מעריך‬ ‫הנוסחה‪ .‬האריתמטיקה לנוסחה היהודית‬ ‫מודיעין מנוסה ומוצלח והוא גם בר‪-‬‬ ‫נוחתות על השקפות עולם מגובשות ‪-‬‬ ‫סמכא בדיסציפלינה של התנהגות אנו‪-‬‬ ‫שונה בערכיה מזו שבנוסחה הערבית‪ ,‬או‬ ‫שית‪ ,‬ענף צעיר יחסית בפסיכולוגיה השי‪-‬‬ ‫לעתים על דעות שקולות‪ ,‬לעתים על‬ ‫הרוסית‪ .‬אחת‬ ‫מושית‪ .‬זה נדמה לי הצירוף הטוב ביותר‬ ‫דעות קדומות‪ .‬הסקוטים) ‪ -‬קמצנים;‬ ‫אתהטעויותהיריבה‪-‬מבוסצוטנתדרטביהםערכשה‪,‬ל‬ ‫היא לשפוט‬ ‫לדיון פילוסופי מוסמך וקולע‪ .‬אך יתכן‬ ‫האמריקנים ‪-‬‬ ‫הרוסים ‪ -‬חשדנים ;‬ ‫ולא ניתן להגיע לסמכותיות בשני התחו‪-‬‬ ‫מבינים רק את‬ ‫תמימים; הערבים ‪-‬‬ ‫עצמך כי את אלה‪ ,‬ורק את אלה‪ ,‬אתה‬ ‫מכיר‪ .‬התהליך האמפטי במודיעין יצלח‬ ‫מים בפרק חיים אחד‪[.‬‬ ‫שפת הכוח‪ ; ...‬ומה שחושבים הגויים על‬ ‫לפני איש המחקר המודיעיני‪ ,‬המעריך‪,‬‬ ‫רק לעתים רחוקות‪ ,‬והוא חסר בקרת‬ ‫היהודים‪ ,‬ישמרנו האל(‪.‬‬ ‫אימות‪.‬‬ ‫שלושה אתגרים ‪:‬‬ ‫האם מעצם הוראת הקונצפציה משת‪-‬‬ ‫א( לדעת את התשתית הפיזית‪ ,‬ואת‬ ‫מי יכול להיבנס לנעליו או לנשמתו של‬ ‫מעת קשיחות או מישות~ מחשבתית?‬ ‫עבד אל‪-‬נאצר בדרך האמפטיה‪ ,‬לנסות‬ ‫משאבי האנוש והחומר של היריב ;‬ ‫להבין שיקוליו ולחזות החלטותיו‪ .‬אנסה‬ ‫ב( להבין את המשמעויות האיכותיות‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬האם הקונצפציה במהותה פתוחה‬ ‫לתאר זאת לפי סדר הקדימות של סיכויי‬ ‫הנובעות משילוב פוטנציאל החומר‪,‬‬ ‫לקליטת קשת מגוונת של עובדות וגמישה‬ ‫דיה וסתגלנית לעובדות משתמת‪ ,‬או‬ ‫ההצלחה ‪:‬‬ ‫סותרות‪ ,‬או שמא היא קשיחה‪ ,‬בנויה על‬ ‫א( יותר מבולם יבול‬ ‫סאדאת‬ ‫אנואר‬ ‫‪ -‬חבר וידיד מנוער‪,‬‬ ‫מספר נתון של עובדות‪ ,‬מתקפדת ואטומה‬ ‫לשולחן‬ ‫עמית‬ ‫ביחס לעובדות נוספות ועל ידי כך הופכת‬ ‫הדיונים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כל כולה אומרת כזה‪ \",‬ראה‬ ‫‪20‬‬

‫ביסורה‪ ,‬אם היעד האסטרטגי הוא רפי‪-‬‬ ‫הציב גדודי קומנדו בקלקיליה‪ ,‬הפגיז את‬ ‫ב( המלך חוסין‪ ,‬או הנשיא אסד ‪-‬‬ ‫דים‪ ,‬ניצנה‪ ,‬או ביר עסלוג'‪ .‬אך לא כאשר‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬ירה על ירושלים‪ ,‬ותקף את‬ ‫ערבים מוסלמים‪ ,‬העומדים גם כן בראש‬ ‫הוא רצועה של סטר עד ‪ 20‬ק\"מ מזרחית‬ ‫שלטון אבסולוטי ששיטותיו דומות לאלו‬ ‫ארמון הנציב‪ .‬אנואר סאדאת‪ ,‬לשעבר‬ ‫לתעלה‪.‬‬ ‫אח\" מוסלם\"‪ ,‬אדרינל ההונאה של ערב‬ ‫אמנם לא ערבי ולא‬ ‫של נאצר‪.‬‬ ‫עניין הזמנים במודיעין משובש לחלו‪-‬‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬בא לירושלים ובפיו דברי‬ ‫היטב כיצד מתנהלת‬ ‫ג( ברז'נייב ‪-‬‬ ‫טין‪ .‬עבר\"\" של אויב הוא לרוב עתיד\"\" של‬ ‫ישעיהו באנגלית ‪ More war‬א‪ .0‬מי‬ ‫מצרים של שנות ה‪50-‬‬ ‫מוסלם‪ ,‬אך בקי‬ ‫שמחזיק בדעה שאנשים ניתנים לחיזוי‪,‬‬ ‫דמוקרטיה\"\" נוסח‬ ‫מודיעין‪ .‬יש ועד אשר מצטבר מידע‬ ‫זכותו‪ ,‬אני לא‪ .‬איני יודע אם אני נמנה עם‬ ‫הו‪.60-‬‬ ‫מספיק נדי ליצור תמונה של תפיסות‪,‬‬ ‫מיעוט או רוב‪.‬‬ ‫האויב‪,‬‬ ‫תכניות והחלטות אפשריות אצל‬ ‫ד( מי שמכהן או כיהן בתפקיד ראש‬ ‫ברצונו‪-‬‬ ‫חולף זמן‪ ,‬ובינתיים חלו תמורות‬ ‫ממשלה בישראל‪ .‬אמנם זה אינו ערבי‬ ‫מוסלם ועומד בראש ממשל דמוקרטי ; אך‬ ‫תיו ובתכניותיו‪ ,‬נוצר אנכרוניזם מודיעיני‪,‬‬ ‫ומה ביחס לקצר התקשורת כפונקציה‬ ‫לפחות מכיר‪ ,‬יודע‪ ,‬מבין וחש‪ ,‬איך מנה‪-‬‬ ‫והמעריך ימצא עצמו תקוע בעמדה נטו‪-‬‬ ‫של פער תרבות‪ .‬כוונתי לשוני ולא לרמה‪.‬‬ ‫לים מדינה‪ ,‬מה הלחצים הפועלים על‬ ‫שה‪ .‬כאשר אמרנו בעבר‪ ,‬שלעתים טעינו‬ ‫גם אלה בקרבנו אשר יודעים ערבית‪,‬‬ ‫מנהיג בתחום מדיניות הפנים והחוץ‪,‬‬ ‫בצמתי החלטה‪ ,‬במעקב אחר היריב‪ ,‬אין‬ ‫ואפילו על בוריה‪ ,‬האם בהברח גם מבי‪-‬‬ ‫ואיך הם עשויים להשפיע על תהליך‬ ‫נים ערבים ? שלא לדבר על אלה שאינם‬ ‫זה רק זעפנונו ימינה כשסר הוא פנה‬ ‫יודעים‪ .‬ואלה אשר מנסים והתרגלו להבין‬ ‫שמאלה ‪ :‬לפעמים חלפנו על פני הצומת‬ ‫ערבים סונים‪ ,‬האם מבינים גם פרסים‬ ‫שיעים? גם אם למדו איסלאם‪ ,‬ועל אחת‬ ‫קבלת החלטות‪.‬‬ ‫בלי לחוש בו כלל‪.‬‬ ‫כמה וכמה אם לא למדו‪ .‬בסוגיה זו התנסו‬ ‫ה( פרופ' למדעי המדינה רצוי) בעל‬ ‫הקושי הרב ביותר נובע מקוצר ידנו‬ ‫גם קהילות ביון אחרות‪ .‬גרמנים לותרנים‬ ‫רקע אמ\"ן(‪ .‬זה לפחות יודע את תורת‬ ‫לתפוס את מלוא ממדי המציאות‪ .‬איננו‬ ‫לא הבינו רוסים פרבוסלאווים‪ ,‬ואמריק‪-‬‬ ‫מבינים הכל‪ ,‬ואיננו מבינים הכל מבעוד‬ ‫נים נוצרים לא הבינו את תרבות עמי‬ ‫ניהולה של מדינה וממשל‪.‬‬ ‫מועד‪ ,‬ולא תמיד אנו הופכים את אשר‬ ‫המזרח הרחוק‪ ,‬שבהם נלחמו משך ‪30‬‬ ‫וכך בסוף התור‪ ,‬בקדימות השישית‪,‬‬ ‫בבר ידוע ומובן למעשים מועילים בזמן‬ ‫שנה‪ ,‬ממלחמת העולם השנייה ואילך;‬ ‫יבוא סגן‪-‬אלוף או אלוף‪-‬משנה מודיעי‪-‬‬ ‫הנכון‪ .‬אחת הדוגמות לכך‪ ,‬היא‬ ‫והרשימה ארוכה‪.‬‬ ‫נסקי‪ ,‬הממונה על מצרים‪ .‬לא רק שחסר‬ ‫בתפיסת המציאות שהיה נחלת‬ ‫הטעות הינה חלק מהחיים‪ .‬אנשים‬ ‫הוא את קרבת התרבות אסד) וחוסין(‪,‬‬ ‫הפער‬ ‫שונים תופשים עובדות זהות אחרת ותמו‪-‬‬ ‫הידע ותחושת ה\"אצבע\" שיבולים להיות‬ ‫המנהי‪-‬‬ ‫נת המובנות שונה‪ .‬תמונת המודיעין‬ ‫ברז'נייב‪ ),‬או להבדיל לוי אשכול(‪ ,‬אפילו‬ ‫המתייחסת לאוייב ‪ :‬רב‪-‬ממדית‪ ,‬רב‪-‬שכב‪-‬‬ ‫גות של העם היהודי‪ ,‬על כל שלוחותיה‪,‬‬ ‫תית‪ ,‬פלואידית ודינמית‪ .‬יש בה מרכיבים‬ ‫בשנים ‪ 1944-1943‬ביחס לקורות יהודי‬ ‫אידאולוגיים‪ ,‬מדיניים‪ ,‬צבאיים‪ ,‬כלכליים‪,‬‬ ‫אישיים‪ ,‬ובליל דחפים רגשיים תוך אינ‪-‬‬ ‫אין לו בדרך כלל הידע התיאורטי של‬ ‫אירופה‪ .‬בסיסית אנו יצורים אופיטימיים‬ ‫טראקציה בין הגורמים השונים‪ .‬לך וטפל‬ ‫הפרופסור‪ .‬אפילו מתחריו בקדימות יבו‪-‬‬ ‫אפילו) הפסימיסטים(‪ ,‬נוטים להדחיק את‬ ‫בזה בכלים של לוגיקה מדעית‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫לים להגיע בדרך האמפטיה לחלק מהשי‪-‬‬ ‫השלילי או המסוכן‪ .‬צירוף המלים יהיה\"‬ ‫בשני האחרונים‪.‬י כאשר מדובר במשט‪-‬‬ ‫רע\" לא שגור אצל הבריות‪ .‬אדרבא‪,‬‬ ‫רים טוטאליטריים‪ ,‬יתקשה לעתים המע‪-‬‬ ‫קולים של נאצר הראציונאליים‪ ),‬בעיקר(‪,‬‬ ‫לרשותנו אוסף עשיר של מלים לאופטי‪-‬‬ ‫ומה עם הרצונות‪ ,‬היצרים והדחפים‬ ‫מיות ולהדחקה ‪ :‬יהיה\" טוב\"‪ ,‬לא\" נורא\"‪,‬‬ ‫ריך לזהות ולאפיין את האינטרס הלאומי‪,‬‬ ‫הסמויים‪ ,‬במודע ובתת‪-‬מודע‪ ,‬שהשפיעו‬ ‫נתגבר\"‪ \",‬אני\" מקווה\"‪ ,‬אני\" מאמין\" ; יש‬ ‫ולבודדו מהאינטרס של הקבוצה או של‬ ‫על שיקוליו והחלטותיו‪ .‬איך ביקש נאצר‬ ‫השליט היחיד‪ ,‬בתהליך קבלת ההחלטות‪.‬‬ ‫להיראות בעיני קבוצת ההתייחסות שלו‬ ‫בינינו אשר לאושרם אף יבולים להוסיף‬ ‫פעם חשבתי‪ ,‬שאם בעבודת המודיעין‬ ‫סביב שולחנו וסביב גבולות ארצו? איך‬ ‫בעזרת\" השם\" ואם לא די בכך יבקשו‬ ‫נהיה מצוידים במיטב החשיבה האנלי‪-‬‬ ‫ביקש להכניס את עצמו להיסטוריה?‬ ‫מפלט ב\"צור ישראל וגואלו\" וב\"נצח‬ ‫האלטרואיסטיים‬ ‫ישראל לא ישקר\" ועוד בהנה וכהנה‪ .‬אילו‬ ‫טית והסינתטית ניטיב להעריך‪ .‬מאוחר‬ ‫היכן גבולות שיקוליו‬ ‫לא חשבנו‪ ,‬במודע או בתת‪-‬מודע‪ ,‬לי\" זה‬ ‫יותר התחוור לי‪ ,‬שאין די בכך‪ .‬בנוסף יש‬ ‫הממלכתיים‪ ,‬האמיתיים והמדומים‪ ,‬ביחס‬ ‫לא יקרה\"‪ ,‬לא היינו יוצאים לקרב‪ ,‬או‬ ‫חשיבות לכושר השיפוט ושלא לדבר על‬ ‫לגבולות שאיפותיו האישיות ויצרי ההי‪-‬‬ ‫דמיון ועל אינטואיציה‪ .‬יש אדם המנתח‬ ‫כ ולמוטהב'ניסיולןהיהמזנהע‬ ‫לכביש‪ ,‬וכולם היו מפסיקים לעשן‪...‬‬ ‫באופן חד ובהיר עובדות ורואה את‬ ‫הפוליטיים שלו?‬ ‫שרדות‬ ‫למשאלות‪-‬לב ולציפיות יצוג סטטיסטי‬ ‫המכנה המשותף ראייה סינתטית טובה‪,‬‬ ‫נועד לכישלון‪,‬‬ ‫האמפטי‪,‬‬ ‫אך נופל בהערכתו בגלל שקלול בלתי‬ ‫ממנו ‪ -‬לפחות‪ ,‬בדרג סא\"ל או אל\"מ‬ ‫משמעותי בין מחוללי הטעות בהערכה‪.‬‬ ‫נכון של מרכיבי הסינתזה‪ .‬די לפעמים‬ ‫שקטעה ביחס למשקלה הערכי הסגולי‬ ‫הארכי‪-‬מגלומן‬ ‫במודיעין‪.‬‬ ‫של עובדה מרכזית‪ ,‬וכל המבנה יקרוס‪.‬‬ ‫לאמור‪ ,‬מה שאני רוצה שיקרה‪ ,‬אני נוטה‬ ‫ההערכה שמצרים לא תצא למלחמה ב‪-‬‬ ‫כמה שלא הכרנו את‬ ‫להעריך שאכן יקרה‪ .‬ימי ערב בחירות‬ ‫‪ 1973‬ללא איזון אווירי הייתה נכונה‬ ‫עבד אל‪-‬נאצר‪ ,‬מעשהו ב‪ 14-‬במאי ‪,1967‬‬ ‫לכנסת היו סדנה מצוינת לבחון סוגיה זו‪.‬‬ ‫ובעיקר החלטותיו בין ‪ 23‬למאי לשניים‬ ‫מעל לכל‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬את האויב‬ ‫ביוני היו בלתי צפויים לחלוטין‪ .‬החוסינו‪-‬‬ ‫לוגים אשר בקרבנו העריכו בשנות ה‪60-‬‬ ‫חייבים לנצח! זו גם קונצפציה‪ ,‬דוגמה‪,‬‬ ‫אבסיומה וצו קטגורי‪ .‬מכורח מציאות‬ ‫חיינו כאן‪ ,‬אין מנוס ממנה‪ .‬נתון בסיסי זה‬ ‫שבמקרה של מלחמה יסתפק המלך במה‬ ‫מכתיב מראש את המתווים של גבולות‬ ‫שכינו אז מטחי\" בבוד בלבד\"‪ .‬לא מן‬ ‫הנמנע‪ ,‬שאכן חוסין עצמו אף חשב כך‬ ‫העצמה של האויב בתודעתנו‪ ,‬במודע‬ ‫בזמן כלשהו‪ .‬אצלנו היה הדבר מקובל‬ ‫ובתת‪-‬מודע‪ .‬וכאן יש בעיה‪ .‬אין זה מדרך‬ ‫כמוסכמה‪ .‬והנה אותו חוסין עצמו‪ ,‬ימים‬ ‫הטבע‪ ,‬שמודיעין ינסה לנגוס באכסיומה‬ ‫אחדים לאחר שכונה ב‪ 1967-‬על ידי‬ ‫ריאלית חיונית זו‪ .‬יחד עם זה‪ ,‬במצבים‬ ‫השדרן המצרי אחמד סעיד‪ ,‬המלך\" הזונה‬ ‫כאשר דמות האויב‬ ‫האימפריאליזם\"‪ ,‬קיבל ברבת‪-‬‬ ‫מתכרסמת‪ ,‬או‬ ‫של‬ ‫יב‪-‬י‪ ,‬הלוגיקה‪-‬‬ ‫המאמומדירועין\"שלמערסבאו\"לת‬ ‫‪ .‬ראה‬ ‫מזנבות‬ ‫‪.293-292‬‬ ‫הערכת‬ ‫מתעוותת‪ ,‬כתוצאה משיפוט לקוי אצל‬ ‫עמון‪ ,‬בסוף מאי ‪ ,1967‬רמטכ\"ל מצרי‪,‬‬ ‫‪21 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מערכות‪ ,296‬ושמבר‪1984‬‬

‫ע‪0‬‬ ‫צ(‬ ‫ר‪,‬‬ ‫לוחמים‪ ,‬חובתו של מודיעין להטות את‬ ‫~‬ ‫הכף לעבר האיזון‪ ,‬אם וכאשר הדבר‬ ‫;‬ ‫מתחייב מן המידע וההערכה‪ .‬קשה לדבר‬ ‫ןי‬ ‫טובות על אויבך‪ ,‬שנוא נפשך‪ .‬במקרה זה‬ ‫הדבר נחוץ‪ ,‬ועל כן אפשרי‪ ,‬ומצריך גדלות‬ ‫רוח ואומץ‪-‬לב מהזן הנדיר ביותר‪ .‬האם‬ ‫כך נהגנו תמיד? האם לא קרה שעודדנו‪,‬‬ ‫שלא לצורך‪ ,‬הערכה ממעטת את האויב‬ ‫מצד לוחמים‪ ,‬ואז בתהליך סימביוטי‬ ‫נסגרה הלולאה בהזנה הדדית?‬ ‫פ‬ ‫נכונות ההערכה‬ ‫הסתברות‬ ‫ארבעה מצבי יסוד להסתברות‬ ‫אני מכיר‬ ‫ההערכה‪ ,‬כפי שמתברר לאחר‬ ‫של דיוק‬ ‫מעשה ‪:‬‬ ‫א( לערכתי שיקרה ולא קרה‪.‬‬ ‫ב( הערכתי שלא יקרה וכן קרה‪.‬‬ ‫ג( קרה דבר שלא הערכתי כלל‪.‬‬ ‫ד( הערכתי שיקרה וקרה‪.‬‬ ‫מאלה ‪ -‬רק מצב אחד הוא בריא‪,‬‬ ‫הרביעי‪ .‬איני יודע עדיין מבדיקה את‬ ‫ההתפלגות הסטטיסטית של טעויות ההער‪-‬‬ ‫כה שלנו לפי הקטגוריות שמניתי‪ .‬נדמה‬ ‫לי‪ ,‬שרובן מסוג קרה\" דבר שלא הערכתי‬ ‫כלל\"‪ .‬במבט היסטורי נראה‪ ,‬שלהערכה‬ ‫בשני המקרים קרה ההיפך‪ .‬סלידתי מה‪-‬‬ ‫על משפט כזה‪ ,‬שלא הצדיק עצמו נ‪-‬‬ ‫שלנו יש נטייה להערכת‪-‬חסר ביחס לער‪-‬‬ ‫מלה שיבשה מחשבתי עד כי נפלט‬ ‫מקולמוסי‪ ,‬שצריך להוציא אותה ממילון‬ ‫‪ 1977 ,1973 ,1967‬זה) האחרון‪ ,‬לפחות‪ ,‬לא‬ ‫בים במיוחד‪ ,‬ואף ביחס לרוסים‪ .‬הנטייה‬ ‫המודיעין‪ .‬העניין מחייב תיקון והבהרה ‪:‬‬ ‫באזורנו ואופי הסכסוך‬ ‫מסוכן(‪ .‬המציאות‬ ‫של האמריקנים ‪ -‬בהערכת הרוסים‬ ‫צריך להוציא אותה ממילון ההערכה‬ ‫זו‪ .‬האהבות וגם השנ‪-‬‬ ‫לא מתירים העזה‬ ‫בהקשר הגלובלי ‪ -‬הנה להערכת‪-‬יתר‪.‬‬ ‫ולהפקידה באיסוף בלבד‪ .‬לדעתי‪ ,‬לא ניתן‬ ‫להעריך כוונות בדיוק רלוונטי ברמה‬ ‫מזן לא‬ ‫זה הן‬ ‫הערבים זה את‬ ‫אות של‬ ‫הם יורים ארוך‪ ,‬אנחנו קצר‪ .‬התוצאה‬ ‫נאצר‪-‬חו‪-‬‬ ‫יחסי‬ ‫מובן לנו ראו)‬ ‫מוכר ולא‬ ‫זהה‪ .‬אם נכונה הקלסיפיקציה של הסתב‪-‬‬ ‫האסטרטגית‪ ,‬כאשר מדובר במלחמה כן)‬ ‫או לא(‪ .‬כוונות\"\" ניתן לדעת‪ ,‬או לא‬ ‫סין‪ ,‬ערפאת‪-‬חוסין‪ ,‬ערפאת‪-‬אסד‪ ,‬סאדאת‪-‬‬ ‫רות ההערכה שאותה תיארתי‪ ,‬הבעיה‬ ‫לדעת‪ .‬רק אם יודעים אותן ממקורות‬ ‫הניצבת לפני במעריך מתי\" אני טועה?\"‬ ‫אמינים ונדירים אפשר לשלבן בהחלטה‪.‬‬ ‫הסכסוכים‬ ‫הדינמיקה של‬ ‫אסד ועוד(‪.‬‬ ‫למונח בעצם תשעה פרצופים ‪ -‬ריבוע‬ ‫בלתי נתפ‪-‬‬ ‫לעתים באיכויות‬ ‫ביניהם היא‬ ‫או) בפני הקברניט מתי\" אתה טועה\" ‪?(.‬‬ ‫של המלים רוצה‪ ,‬יכול‪ ,‬מחליט‪ .‬מה זה‬ ‫כוונות‪ .‬האם רוצה\"\" ? האם רוצה\" ויכול\" ?‬ ‫סות על ידנו‪ .‬שורשם העמוק יכול להיות‬ ‫מעולם לא יכול היה המעריך לדעת בעת‬ ‫האם רוצה‪ \",‬יכול ולא החליט\"? האם‬ ‫בתרבות הנומדית הנוודית() השבטית‬ ‫מוסרו את הערכתו באיזו קטיגוריה הוא‪.‬‬ ‫יכול‪ \",‬לא רוצה והחליט\" וכיוצא באלה‪.‬‬ ‫הזרה לנו‪ .‬התכתשות תושה(‪ ),‬שביתת‪-‬‬ ‫בעיה ללא פיתרון‪ .‬אני סבור‪ ,‬שיש להש‪-‬‬ ‫ומה זה יכול\"?\" מה שאני חושב על‬ ‫נשק סלאם(‪ ),‬והתפייסות צלח(‪ ).‬לקח לנו‬ ‫וותה למה שקורה בעולם הביטוח ‪ :‬את‬ ‫יכולתו לא רלוונטי‪ .‬חשוב מה שהוא‬ ‫זמן להבין את מה שאמר סאדאתן הפעם‬ ‫הנזקים מעריכים על פי מידת הסיכון‬ ‫חושב על יכולתו‪ .‬ב‪ 1973-‬סאדאת רצה\"\"‬ ‫בכנות‪ ,‬שהדור הזה יכול לעשות רק‬ ‫וסבר ש\"יכול\"‪ ,‬על כן החליט‪ .‬אנחנו‬ ‫סלאם‪ ,‬והצלח נותר לדורות הבאים‪ .‬אך‬ ‫והמחיר האפשרי‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר ההערכה‬ ‫הערכנו‪ ,‬שהוא אמנם רוצה\"‪ \",‬אך לא‬ ‫כאשר התעקשנו נתן לנו סלאם עם שגרי‪-‬‬ ‫יכול\"\" ; על כן לא יחליט‪ .‬במזרח התיכון‬ ‫נוגעת לנושא מרכזי‪ ,‬ונועדה להיות רכיב‬ ‫ינולה לפרוץ מלחמה כאשר הוא לא כל‬ ‫במערכת קבלת החלטות; ואם תימצא‬ ‫כך רוצה ולא הכי יכול; ובכל זאת‪,‬‬ ‫מוטעית‪ ,‬תגרום להחלטה לא נכונה‪ ,‬אשר‬ ‫מחליט‪ .‬אלמנט כזה היה מאחורי התנה‪-‬‬ ‫מה‬ ‫שנחשוב שזה צלם‪ ...‬ולקח‬ ‫רות‪,‬‬ ‫‪ .‬נזקה גדול ‪ -‬אשאל עצמי‪ ,‬כמעריך‪ ,‬לפני‬ ‫גות נאצר ב‪ 1967-‬ואף בין שיקולי סאדאת‬ ‫פומ‪-‬‬ ‫המריבות והפיוסים עד כה‬ ‫שלקח‪.‬‬ ‫ב‪ .1973-‬לדעתי‪ ,‬דחף אישי‪ ,‬להישרדות‬ ‫פוליטית דרבן את סאדאת להאמין‪ ,‬שאכן‬ ‫ביים‪ .‬יום אחד יריבו בפומבי ויתפייסו‬ ‫ומה אם אני טועה?‬ ‫ההערכה‪:‬‬ ‫מסירת‬ ‫יוכל‪ :‬לא יילחם‪ ,‬יודח‪ .‬יילחם וייבשל‪,‬‬ ‫בחשאי‪ .‬במי צריך להתחשב? בפרלמנט‪,‬‬ ‫למלחמה נמוכה מנמו‪-‬‬ ‫הסבירות\"‬ ‫למשל‪,‬‬ ‫בעיתונות‪ ,‬באופוזיציה‪ ,‬במפלגה‪ .‬די ש‪-‬‬ ‫יודח‪ .‬אך מה אם יצליח?‬ ‫שניים‪-‬שלושה שליטים ייפגשו בחשאי‬ ‫כה‪ ,‬אך דעו לכם חברי המטה הכללי‪,‬‬ ‫רק המשפט רוצה‪ \",‬יכול בעיניו() והח‪-‬‬ ‫שאם אני טועה‪ ,‬יש לכם מלחמה\"‪ .‬ועניין‬ ‫ו\"יסגרו עניין\"‪ .‬על כן ‪ -‬השנה\" לא‬ ‫אחר‪ ,‬הגזור מסוגיה זו ‪ :‬כמעריך‪ ,‬לא הייתי‬ ‫צפויה\" ‪ -‬הימור מיותר הוא‪.‬‬ ‫רוצה להיות חתום על משפט השנה\" לא‬ ‫צפויה מלחמה ולא ‪ .\"Peace‬לכל היותר‪,‬‬ ‫כוונות‬ ‫הייתי חותם עליו אי‪-‬שם בנובמבר ‪-‬‬ ‫לפרעון בסוף דצמבר ‪ -‬אך לא בינואר‪,‬‬ ‫אני מודה‪ ,‬שאיני אוהב מלה זו‪ ,‬כי‬ ‫‪ 12‬חודשים מראש‪ .‬ההיסטוריה הקצרה‬ ‫האכילה אותנו מרורים דיים‪ .‬ב‪1973-‬‬ ‫מראה שבכל השנים שפרצו מלחמות‬ ‫הערכנו‪ ,‬שאין לסאדאת כוונות למלחמה ;‬ ‫ושלום בינתיים) רק אהד( היינו חתומימ‬ ‫בו‪ 1977-‬הערכנו‪ ,‬שאין לו כוונות לסלאם‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫אילו יכלו להתגשם כל משאלותינוו‬ ‫וכ‪-‬אשברתחמודםוברהמעדליניר‪,‬אשהמהשפיקירמוידההחבהרמתוי‪.-‬‬ ‫ליט\" הוא ידיעה שלמה של כוונות‪ .‬אשרי‬ ‫אני מניח‪ ,‬שיראי השמיים בקרבנו היו‬ ‫פדיהיכםעילנליימתו‪,‬משנוושתהוףלאלשגיקםקבוללמיעתםריהךחולחגוטםץו‪-‬תחמ‪,‬ובידרישעהיונמימיטצם‪-‬ה‪,‬‬ ‫המודיעין אשר יבול להשיג מידע כזה‪,‬‬ ‫בתוקף תפקידו כ\"בוללן\" גנרל) בלעז(‪ .‬כך‪,‬‬ ‫ואבוי לזה אשר משיג אותה ולא משתמש‬ ‫נושאים תפילה למלאך מוריאל לאמור ‪:‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬כאשר איש מודיעין מממש את‬ ‫בה‪ .‬בהישענות על הערכה בלבד בעניין‬ ‫לממלוצאבפושלטנצתיחאכלוםה‪-‬ישתכרל‪,‬שעללואלמהצומאיחלהבירקכלהע‬ ‫הכוונות למלחמה ‪ -‬יש מידה בלתי‬ ‫הב לנו כל העובדות הנוגעות לאויב‪ ,‬כל‬ ‫למודיעין‪ .‬מה שמכונה באנגלית‪10 ,‬‬ ‫סבירה של הימור‪ .‬על כן בהעדר מידע‬ ‫תכניותיו‪ ,‬כל פקודותיו‪ .‬נדע אותן ברמת‬ ‫מפורש ואמין על כוונות ינהג המודיעין‬ ‫דיוק ושלמות כפי שאנו יודעים את בוחו‪-‬‬ ‫‪ .become outsmarted‬היבט אחר ‪ :‬למע‪-‬‬ ‫על פי האופציה הטכנית אשר יצר היריב‬ ‫תינו‪ ,‬כדי שלא נזדקק לניחוש‪ ,‬כי הוא‬ ‫לתקוף‪ ,‬כלומר יכולתו ברגע נתון‪ .‬סיטוא‪-‬‬ ‫אסור וגם מזיק‪ .‬מי שחושב שזו משאלה‬ ‫ריך אינטליגנטי אין עניין להיות מדווח‪,‬‬ ‫ציה ממין זה חורגת מתחום אחריות‬ ‫דמיונית‪ ,‬וגם אני חושב כך‪ ,‬עלול לטעות‪.‬‬ ‫המודיעין ולקיחת הסיכונים היא להחל‪-‬‬ ‫יש מדינה באירופה שאם זה טרם קרה‪ ,‬זה‬ ‫עשוי לקרות ‪ :‬כמה חסר שרמטכ\"ל צבא‬ ‫טות קברניטים‪.‬‬ ‫מזרח גרמניה‪ ,‬או סגנו‪ ,‬כביטוי של פטריו‪-‬‬ ‫טיות ונאמנות לגרמניה מולדתו‪ ,‬יהיה‬ ‫או מסבם ידיעות‪ .‬מה הרבותא בכך‪ .‬הוא‬ ‫דילמת השכל‬ ‫סוכנו של הרמטכ\"ל המערב גרמני‪ ,‬ויע‪-‬‬ ‫קיים כדי ליישם את יכולתו האנליטית‬ ‫ביר כל הידוע לו על צבאו‪ ,‬כולל תכניות‬ ‫היצירתית‪ ,‬פרי הגניוס האישי שלו‪ ,‬לבנות‬ ‫ופקודות באופן שוטף‪ .‬אזי לא יישאר מה‬ ‫את הקונצפט הארכיטקטוני ‪ -‬ההערכה‬ ‫שכל בינוני לא יצלח‪ ,‬ולא יעמוד במשימת‬ ‫להעריך‪ ,‬או יישאר מעט חסר משמעות‪.‬‬ ‫ההערכה‪ .‬לפעמים‪ ,‬שכל חריף ומתוחבם‬ ‫וזה לא בשמיים‪ .‬כלומר‪ ,‬זאת צריבה‬ ‫הרחבה הכמעט גלובלית‪ ,‬שיכולה להיות‬ ‫טומן בחובו סכנה שיצמיח באושים‪ ,‬בכמה‬ ‫להיות שאיפת המודיעין‪ .‬רמתו והישגיו‬ ‫קשה\" אחת‪ ,‬כפהור‪-‬ופרח‪ ,‬באשר היא‬ ‫מישורים‪ .‬אין דבר יותר מרתק לאדם‬ ‫נשענת היטב על עובדות‪,‬ידיעות אמינות‬ ‫חושב מאשר לעסוק בחיזוי התרחשויות‪.‬‬ ‫אין זה היסטוריה ‪ -‬חבמת העבר ‪-‬‬ ‫ייקבעו לפי שיעור אחוז העובדות אותן‬ ‫ובדוקות‪ ,‬אך גם יכולה להיראות ככזאת‪,‬‬ ‫אלא הרבה יותר מזה‪ :‬בהערכה אדם‬ ‫הוא מצליח להשיג ביחס לשלם ‪ -‬מאה‬ ‫כאשר היא תלויה על בלימה‪ .‬בסיטואציה‬ ‫נהנה להניח הנחות ולזכות שהמידע‬ ‫אינטלקטואלית‪-‬יצרית זו‪ ,‬והיא מציאות‪,‬‬ ‫יאמת את הנחותיו‪ .‬אלה מצבים ריא‪-‬‬ ‫אחוזים של היריב‪ .‬צריך שהמודיעין יהיה‬ ‫ליים‪ ,‬לעתים כורח המציאות‪ .‬אך מה‬ ‫קורה כאשר זה משתבש‪ .‬לא ארחיב‬ ‫שירות של עובדות ; אם לא‪ ,‬אז לפחות‬ ‫התואמת את דרך הטבע ועל כן אותנטית‪,‬‬ ‫בנקודה זו כדי לא לחזור על אשר כתבתי‬ ‫של ידיעות ש\"י(‪ ).‬ורק כאשר אינו מצליח‪,‬‬ ‫תארוב תמיד למודיעין סכנה שקונצפ‪-‬‬ ‫במאמרי הערכות\" מודיעין מדוע הן קור‪-‬‬ ‫סות\"* על מצבו של המעריך האמן אכן)‬ ‫והוא כמובן אינו מצליח להשיג את מרב‬ ‫ציות שאין מנוס מהן במחשבת המודיעין‪,‬‬ ‫באמת ובתמים אני סבור שזו אמנות(‪,‬‬ ‫העובדות‪ ,‬יהיה לפחות שירות ידיעות‪/‬‬ ‫יתקשחו ויהיו לקונצפציות דרמטיות אטו‪-‬‬ ‫הנקלע לסתירה קוטבית בין הערכתו‬ ‫למידע‪ .‬בדילמת השכל אני מבקש לעסוק‬ ‫הערכות‪ .‬אך אם הוא שירות הערכות‪,‬‬ ‫מות למידע סותר‪ .‬אזי בדומה לעורקים‬ ‫בשני היבטים אחרים‪ .‬מעריכים אינטלי‪-‬‬ ‫בעיקר ‪ -‬אם מחמת חוסר יכולתו להשיג‬ ‫שנתמלאו כולסטרול‪ ,‬לגרום לשבץ הערכ‪-‬‬ ‫תי‪ .‬ומה שקרה ‪ -‬לא כפרי שכל נחות‬ ‫ידיעות‪ ,‬בכמות ובאיכות סבירות‪ ,‬או‬ ‫חלילה‪ ,‬אדרבא עלול לחזור על עצמו‬ ‫מחמת חוסר יכולת או רצון להשתמש‬ ‫לאי‪-‬מודיעין‬ ‫בידיעות ‪ -‬הופך הוא‬ ‫שנית‪ .‬אחד הפיתרונות הוא מעקף‬ ‫)‪intelligence‬חסח‪ .)-‬וכבר היו דברים‬ ‫)‪ ,(bypass‬כוונתי לשני מעקפים‪ .‬אחד‪,‬‬ ‫מידע מנופה‪ ,‬בכמות מזערית‪ ,‬יישלח‬ ‫מעולם‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬לבנת היסוד של‬ ‫גנטיים‪ ,‬בעלי דימוי עצמי גבוה‪ ,‬קשה להם‬ ‫מודיעין והחומר הבראשיתי שלו היא‬ ‫לקברניטים‪ ,‬והדבר אכן כבר נעשה היום‪.‬‬ ‫לפעמים שלא לחרוג מד' אמות של מודי‪-‬‬ ‫המעקף השני‪ ,‬היותר חשוב‪ ,‬בדמות מרכז‬ ‫עין‪ .‬שאלתי מעריך בכיר אי‪-‬שם בנובמבר‬ ‫העובדה‪ ,‬מצב הצבירה של העובדות‬ ‫ההתרעה מודרך‪-‬מידע‬ ‫בטבע המודיעין הן הידיעות‪ .‬ההערכה‬ ‫(‪information-‬‬ ‫היא הביטוי של המצוקה‪ ,‬התחליף הסי‪-‬‬ ‫‪ ,1973‬האם לא שאלת עצמך לרגע ומה‬ ‫‪ (oriented‬כישות אוטונומית מקבילה‬ ‫אם אתה טועה בהערכת הסבירות למלח‪-‬‬ ‫מודרכת‪-‬הערכה (‪estimate-‬‬ ‫נתטי לעובדות החסרות למילוי הפערים‬ ‫להתרעה‬ ‫מה? השיב לי‪ ,‬שאלתי‪ ,‬וידעתי‪ ,‬שיש לנו‬ ‫בפסיפס המודיעין‪ .‬את הפערים האלה‬ ‫‪ .(oriented‬כך‪ ,‬נוסף על יתרונותיו הרבים‬ ‫‪ 300‬טנקים בסיני‪ ,‬חיל אוויר גדול בכוננות‬ ‫נמלא בניחושים‪ ,‬השערות‪ ,‬הנחות‪ ,‬אמד‪-‬‬ ‫נים‪ ,‬אך בדרך כלל נקרא להן הערכות‪,‬‬ ‫האחרים‪ ,‬נשיג גם עומק בהתרעה‪ ,‬בשני‬ ‫גבוהה‪ ,‬ואת חטיבה ‪ 7‬העלינו לרמת‬ ‫מפני שאין די מילים בלשון הקודש להג‪-‬‬ ‫קווים‪ ,‬וגם מעקף למידע במקרה של קונ‪-‬‬ ‫הגולן‪ .‬שיקול‪ ,‬המקרר את חומה של‬ ‫דיר מונחים מדויקים יותר‪ .‬מה זאת‬ ‫צפציה דוגמטית‪ ,‬שגרמה לטרומבוזה‬ ‫הערכה ‪ *,estimate ,evaluation -‬או‬ ‫בהערכה‪ .‬גם נשיג יתירות )‪(redundency‬‬ ‫התמונה ההתרעתית‪ ,‬ומקורו במה שכונה‬ ‫וגם אופציה שבסיטואציות התרעתיות‬ ‫הכיפורים‬ ‫בטרמינולוגיה של אחר יום‬ ‫מפתח שוודי לכל בורג?‬ ‫עמומות יתנהל דו‪-‬שיח‪ ,‬או תרגיל חשיבה‬ ‫הסדיר\" יבלום‪\"...‬‬ ‫אך הצרה שלא כל הידיעות עובדות‬ ‫דו‪-‬צדדי ‪ -‬עמדה מודרכת‪-‬מידע מזה‪,‬‬ ‫ובכן‪ ,‬שיקולים ממין זה אצל מעריך‬ ‫הן‪ .‬חלקן מאה אחוז עובדות‪ ,‬חלקן מאה‬ ‫עמדה מודרכת הערכה מזה‪ ,‬והשופט‬ ‫אסורים בתכלית האיסור‪ .‬המעריך קטגור‬ ‫ישפוט‪.‬‬ ‫השטן הוא‪ ,‬ולא סנגורו‪ ,‬ויעסוק רק בו‪.‬‬ ‫אחוז בדותות‪ ,‬אם בשגגה ואם בזדון‪.‬‬ ‫שיקולי כוחותינו בסיטואציה התרעתית‬ ‫עיקר עופרת הידיעות ריבוז המינרל העו‪-‬‬ ‫עובדות‪ ,‬ידיעות‪ ,‬הערכות‬ ‫בדתי בה נע בין אחוז אחד ל‪ 99-‬אחוזים‪.‬‬ ‫האם יש משמעות לעובדה ההיסטורית‪,‬‬ ‫לא רק שאינם רלוונטיים בדרך כלל‪,‬‬ ‫גורל הידיעות במודיעין יתכן) כך גם בביון‬ ‫שברוב כשלי המודיעין אצלנו ובגויים‪,‬‬ ‫ועלולים לעוות את ההערכה‪ ,‬למעריך גם‬ ‫העולמי( מזניר את מצב הדלק הנוזלי‬ ‫אין לרוב נתונים מספיקים לשקול אותם‬ ‫בטכנולוגיה של מנועי השרפה בנוגע‬ ‫נמצא לאחר מעשה שבעצם היה מידע‬ ‫והם לא בתחום המנדט שלו‪ .‬יחד עם זה‪,‬‬ ‫אך הוא לא הובן די הצורך‪ ,‬או שלא נעשה‬ ‫יש קושי לבעלי שכל מתקדם לנתק עצמם‬ ‫* מה שמכונה בפינו הערבת מודיעין מכונה בארה\"ב‬ ‫משיקולים ממלכתיים של טובת המדינה‬ ‫‪ .intelligence estimate -‬כלומר ‪ -‬אמדן‪ ,‬או‬ ‫בו שימוש מושכל ?‬ ‫מה היינו מבקשים כאנשי מודיעין‪,‬‬ ‫מערכות ‪ ,290-289‬אוקטובר ‪.1983‬‬ ‫השערת‪ ,‬מודיעין‪,‬‬ ‫מערכות ‪ ,296‬ושמבר‪23 1984‬‬

‫להתחסן טוב יותר מפני הונאה‪ ,‬ללמוד‬ ‫בל המידע‪ .‬האם כך נהגנו תמיד בעבר?‬ ‫לשיעור ניצולת הערך הקלורי של הדלק‬ ‫לקרוא ולהבין טוב יותר מידע‪.‬‬ ‫והפיכתו לאנרגיה יעילה‪ .‬יש מנועים‬ ‫הערכה מאוזנת תכיל את העובדות אשר‬ ‫שבהם הניצולת היא ‪ 20‬אחוזים והמת‪-‬‬ ‫מגבלות הנובעות מהמסגרת‬ ‫במה‪-‬ע במונה שהתוספת הסינתטית ההער‪-‬‬ ‫קדמים ביותר מגיעים ל‪ 33-‬אחוזים‪ .‬השאר‬ ‫יוצא בטפלט ומתבזבז בחיכוך המנוע‬ ‫הארגונית‬ ‫בתית תפקידה לשער את החסר וכאשר‬ ‫והתמסורות‪ .‬בעשור האחרון מתאמצים‬ ‫אילו נעשתה הערכת המודיעין בתנאים‬ ‫לא ניתן למלא את הפסיפס אף בהשערות‬ ‫לסחוט יותר אנרגיה מהערך הקלורי של‬ ‫של אי תלות‪ ,‬שמימסד יכול להעניק‪ ,‬כמו‬ ‫יאמר ביחס לחסר לא\" יודעים\" ‪ -‬אמירת‬ ‫הדלק ההבדל) בין ‪ 20‬אחוזים ביחס ל‪32-‬‬ ‫בית המשפט העליון למשל ובאווירת‬ ‫תרבות הביקורת‪ ,‬חירות המחשבה‪ ,‬אשר‬ ‫המודיעין וכל‬ ‫כבוד‪ ,‬המעידה על חוסן‬ ‫אחוזים הוא גידול ב‪ 50-‬אחוז(‪.‬‬ ‫מאפיינים את האקדמיה‪ ,‬יתכן ושיעור‬ ‫כולה גדלות‪-‬נפש‪.‬‬ ‫אחרי מחשבה של שנים הגעתי למסק‪-‬‬ ‫הטעות בהערכה היה קטן ‪ -‬מפני שתנ‪-‬‬ ‫יש מסמכי מודיעין‪ ,‬והם לא כולם‪,‬‬ ‫נה‪ ,‬שחסרה לנו שגרה‪ ,‬או תת‪-‬שגרה‪ ,‬של‬ ‫אים סביבתיים כאלה מעניקים סיכוי‬ ‫שדת מידע א‪11688‬ח‪,(lnformatlon (8‬‬ ‫מיטבי לפלורליזם מחשבתי ‪ :‬מרב ההשק‪-‬‬ ‫אשר חשוב לערוך אותם באופן שהקורא‪,‬‬ ‫שאין לערבבה עם החזור מידע )‪data‬‬ ‫פות צפות למעלה והבקרה ההדדית‬ ‫מקבל ההחלטות‪ ,‬יידע בבירור מה מתוך‬ ‫‪ .(processing‬חסרה לנו שיטה טובה‬ ‫הכתוב מבוסס על מידע אמין ומאומת‪,‬‬ ‫יכולה להיות יעילה יותר‪.‬‬ ‫מה על בסיס הערכה ומה על השערה‪ .‬אין‬ ‫מיומנת לסחיטת מרב המיץ העובדתי‪.‬‬ ‫זה אינו בר‪-‬השגה‪ .‬הערכת המודיעין‬ ‫פסול בניחוש כל עוד מציינים שהוא‬ ‫וכבר ראיתי תפוזי ידיעות מושלכים‪,‬‬ ‫תמשיך להיעשות במסגרות היררכיות‬ ‫צבאיות‪ ,‬או אזרחיות‪ .‬פרדוקס הוא‪ ,‬ואין‬ ‫ניחוש‪.‬‬ ‫מנוס ממנו‪ ,‬שדווקא עיסוק המחייב את‬ ‫מרב הפתיחות‪ ,‬חירות המחשבה והבעתה‪,‬‬ ‫עד באן דיאגנוזות‪ .‬מה ניתן לשפר‬ ‫שלמים‪ ,‬סחוטים למחצה‪ ,‬או לרביע‪.‬‬ ‫סובלנות לביקורת‪ ,‬עיסוק המתחנן לנון‪-‬‬ ‫בתחום השיטה ‪:‬‬ ‫קונפורמיות‪ ,‬חייב להיעשות במסגרת‬ ‫ככל שהמידע מדויק יותר‪ ,‬שלם ואמין‪,‬‬ ‫המתאפיינת‪ ,‬במהות ובהגדרה‪ ,‬בתכונות‬ ‫איני בא להציע שיטה לשנות את טבע‬ ‫הסיכוי להערבה נכונה רב יותר‪ .‬כמובן‪,‬‬ ‫כמעט הפוכות‪ .‬במקום שכולם לובשים‬ ‫האדם‪ .‬יחד עם זה‪ ,‬לימוד תיאורטי יכול‬ ‫מודרכות‪-‬מידע‪ ,‬ולא‬ ‫מדים אוניפורם() המחשבה חייבת עם‬ ‫להועיל בהבאת המעריך ליתר‪-‬מודעות‬ ‫מדובר על הערכות‬ ‫הזמן ליטות לעבר הקונפורם‪ .‬נון‪-‬קונפור‪-‬‬ ‫למבשולים בדרך‪ .‬דרכו משולה לכביש עם‬ ‫תלושות‪-‬מידע‪ .‬אם הנחה זו נכונה‪ ,‬הרי‬ ‫מיזם ‪ -‬שהיה מעודד בצה\"ל בעשור‬ ‫מהמורות‪ ,‬פניות חדות ומורדות תלולים‪.‬‬ ‫שדרושה לנו בפס הייצור תחנה‪ ,‬בין שלב‬ ‫הראשון‪ ,‬ונסבל בשני ‪ -‬חייב כמעט‬ ‫לדעוך בעשור הרביעי‪ .‬אין מנוס מזה ונך‬ ‫כביש כזה‪ ,‬ללא תמרורי אזהרה‪ ,‬מזמין‬ ‫השגת הידיעה לשלב הפיכתה למודיעין‪,‬‬ ‫הוא בתבל רבא‪ .‬מה שטוב בנעורים לא‬ ‫תאונה‪ .‬על כן חסר‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לאנשי‬ ‫אשר בה תיבחן אמינותה ‪ -‬בחינת אמי‪-‬‬ ‫מתאים לגיל העמידה וגם ארגונים לא‬ ‫המחקר המודיעיני קורס ברמה אקדמית‬ ‫מצליחים להקפיא ולשמר את הרעננות‬ ‫של חצי שנת לימוד לפחות לקצינים‬ ‫נות‪ ,‬לגילוי הטעייה בשגגה או הונאה;‬ ‫ואזרחים בדרגת סרן‪ ,‬רב‪-‬סרן‪ ,‬בעלי ניסיון‬ ‫תיבחן העישות לקביעת ערכה המודי‪-‬‬ ‫והחיוניות של גיל הנעורים‪.‬‬ ‫מחקרי לקראת היותם מעריכים‪ .‬קורס ובו‬ ‫היררכיה ברורה וקשיחה חייבת להניח‬ ‫תכנית תפורה לידה )‪)18]10) made‬‬ ‫עיני ; וימוצו ממנה מרב העובדות‪.‬‬ ‫שהידע‪ ,‬הניסיון‪ ,‬והשכל הם בתואם לדרגה‬ ‫אין מדובר על ארגון‪ ,‬אלא על שלב‬ ‫ולמעמד‪ .‬ביקורת חייבת להיתפס אינטו‪-‬‬ ‫בנושאים הבאים ‪:‬‬ ‫בניתוח ובחשיבה‪ ,‬שחלקו בתחום האי‪-‬‬ ‫איטיווית כפוגעת ונוגדת את אשיות‬ ‫הארגון‪ .‬גם אין לו לארגון צורות ביטוי‬ ‫סוף וחלקו במחקר‪ .‬באשר מדובר בידיעות‬ ‫מוסדיות לגיטימיות להבעתה‪ .‬מה עוד‬ ‫חשובות במצבים קריטיים חייב הגורם‬ ‫ובני ישראל בדורנו‪ ,‬בעיקר לובשי מדים‪,‬‬ ‫א( סוגיות בפילוסופיה‪ ,‬לוגיקה ואפי‪-‬‬ ‫אינם מבחינים בין ביקורת להשמצה עד‬ ‫האיסופי לתת את מרב הפרמטרים של‬ ‫כי האחרונה משמשת מונח שגור לרא‪-‬‬ ‫סטמולוגיה לשיפור החשיבה השיטתית ;‬ ‫שונה‪ .‬מפי שני ראשי אמ\"ן שמעתי‬ ‫בפסיכולוגיה שימושית‪,‬‬ ‫ב( סוגיות‬ ‫אמינות ועישות לגבי כל ידיעה‪ ,‬ולא‬ ‫שהמערכת\" עתה הרבה יותר פתוחה\"‪.‬‬ ‫מתוך הכרותי עם שניהם‪ ,‬אני מאמין‪,‬‬ ‫החלטות בתנאי אי‪-‬ודאות‪ ,‬כשלי חשיבה‪.‬‬ ‫בצורה מכניסטית‪ .‬במסגרת זו צריך לפתח‬ ‫שהם התכוונו לזה באמת ובתמים‪ ,‬כי‬ ‫טכניקות של עימות מידע מול מידע בעל‬ ‫שניהם יבולים להרשות לעצמם פתיחות‬ ‫ג( היסטוריה של כשלי הערכה של‬ ‫והטכנולוגיה הספרתית‬ ‫ממין זה‪ .‬אך ככל שירבו לומר המערכת\"‬ ‫מדינאים‪ ,‬מצביאים ומעריכי ביון‪.‬‬ ‫מכנה משותף‬ ‫פתוחה\" אין בכוח המלים לגבור על יצר‬ ‫ההישרדות‪ ,‬כפי שאמר כבר הצרפתי‬ ‫ד( סוגיות במדע המדינה‪ ,‬משטרים‪,‬‬ ‫יכולה להיות לעזר רב‪ ,‬וכן יש לפתח שיטה‬ ‫מקורסיקה‪ ,‬בתרמילו\" של כל קמ\"ן נמצא‬ ‫חכמה של טיפול היררכי אליתיסטי בידי‪-‬‬ ‫שרביט ראמ\"ן\"‪ .‬תארו לכם מצב שמעריך‬ ‫תהליכי קבלת החלטות ועוד‪.‬‬ ‫זוטר חלק על הערכת מפקדו‪ ,‬מעריך‬ ‫עות‪ .‬אנו חיים בעידן הרוויה והתפוצצות‬ ‫בכיר‪ ,‬וביקורתו נמצאה מוטעית ומפקדו‬ ‫תבנית לימודים כזו יש בכוחה לשפר‬ ‫צדק‪ .‬בפעם הבאה עומד הזוטר להיות‬ ‫האנליטית‪-‬שיטתית וגם‬ ‫המידע‪ ,‬ודווקא בו יש סכנה של חנק וגודש‬ ‫צודק‪ ,‬אך האם תמיד יעז ויסתכן‪ .‬לדעתי‪,‬‬ ‫את החשיבה‬ ‫וסכנה של מה שקוראים ביידיש ‪ -‬לכל‬ ‫להעניק אותם תמרורי אזהרה‪ ,‬בבחינת‬ ‫היוונים אותם הפנים‪ .‬אין קושי עקרוני‬ ‫בפני\" עיוור לא תתן מכשול\"‪.‬‬ ‫להבחין‪ ,‬שחלק מהידיעות שוות יותר‪.‬‬ ‫חשוב שיעמוד לרשות גופי המחקר‬ ‫בכל ענף צריך להיות מישהו‪ ,‬שיש לו זמן‬ ‫מאגר טעויות הערכה מסוכמות ומנות‪-‬‬ ‫לקרוא את שלוש ידיעות\" היום\"‪ ,‬במרב‬ ‫הריכוז וזמן ההטמעה הנדרש‪ .‬היינו‪ ,‬מה‬ ‫חות במתכונת לקחים לימודיים‪ .‬חכמים‬ ‫שאני מכנה ידיעה\" יורה\"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שמח‪-‬‬ ‫ייבת שיקולים או החלטות אופרטיוויות‪.‬‬ ‫לא חוזרים על שגיאות עצמם ולומדים‬ ‫יש קריאה סבילה ויש קריאה פעילה‬ ‫משגיאות הזולת‪ .‬ככל שנבין טוב יותר את‬ ‫טעויות העבר‪ ,‬ונמצא דרך להנחיל את‬ ‫וההבדל מהותי‪.‬‬ ‫הערכה המבוססת על מידע לא יכולה‬ ‫הלקח לדור החדש‪ ,‬נטעה פחות‪ .‬ואם‬ ‫להכיל מסה עובדתית גדולה מסכום‬ ‫נטעה‪ ,‬יהיו אלו טעויות חדשות ; ואולי‪ ,‬גם‬ ‫המסות של הידיעות המרכיבות אותה‪.‬‬ ‫נשמע כמו משפט בפיסיקה‪ ,‬אך גם נכון‪.‬‬ ‫מלאי הטעויות יצטמק‪...‬‬ ‫אני ממליץ לפתח את אשר כיניתי‬ ‫אך לא מתקבל על הדעת‪ ,‬שהערכה בזאת‬ ‫ק~דת מידע )‪,(information handlling‬‬ ‫תכיל פחות אלמנט עובדתי רלוונטי מסך‬ ‫להגיע למיצוי טוב יותר של הגלם‪ ,‬לפתח‬ ‫טבניקות של בחינת אמינות ועישות‪,‬‬ ‫‪24‬‬

‫במראה‪ ,‬יסתדרו איכשהו‪ .‬השקר הוא‬ ‫ודאות‪ ,‬ספקנות והיסוס‪ .‬מציאות המודי‪-‬‬ ‫לאמירה המערבת\" פתוחה\"‪ ,‬אין משמ‪-‬‬ ‫הנשק של החלשים‪ ,‬והחזקים אינם נזק‪-‬‬ ‫עין מחייבת איש מודיעין אמיתי להרבות‬ ‫קים לו‪ ,‬כי הם יבולים להרשות לעצמם‬ ‫במשפטים אני\" לא יודע\"‪ ,‬אני\" לא בטוח\"‪,‬‬ ‫עות מעשית‪ .‬הפיתרון הוא במכניזמים‬ ‫את המותרות של האמת‪ .‬ומי חזק ומי‬ ‫היום\" אני חושב אחרת\"‪ .‬וצצה כאן בעיה‬ ‫לגיטימיים‪ .‬אם לא ניתן לעשות את ההערכה‪,‬‬ ‫של דימויים‪ ,‬שהם‪ ,‬כידוע בהיסטוריה‪,‬‬ ‫לא בבית המשפט העליון ולא באקדמיה‪,‬‬ ‫חלש ‪ -‬איני יודע‪.‬‬ ‫קובעים יותר מעובדות‪ .‬שתי הדמויות ‪-‬‬ ‫יש להתאמץ ליישם לפחות חלק מהנור‪-‬‬ ‫המעריך והלקוח ‪ -‬מייצגים דפוסי התנה‪-‬‬ ‫מות של מוסדות אלה‪ .‬ובכן‪ ,‬יש מכניזם‪,‬‬ ‫המודיעין‬ ‫תכליתיוה הערכת‬ ‫גות שונים זה מזה‪ ,‬מהותית‪ .‬לפי הנורמה‪,‬‬ ‫ואני מחשיבו מאד ‪ -‬הבקרה‪ .‬זה פיתרון‬ ‫אל\"מ‪ ,‬תא\"ל מח\"ט‪ ),‬אוגדונר(‪ ,‬אינו מגמגם‬ ‫חלקי‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הבקר ימנה עם קבוצת‬ ‫התקופתית‬ ‫ואינו מהסס‪ ,‬בניגוד למעריך‪ .‬והשאלה‬ ‫המעריכים היותר טובים‪ .‬אל\"מ בעל‬ ‫היא כמה חמצן של סובלנות יש באווירת‬ ‫פוטנציאל תא\"ל ושאיפות גבוהות מכך‪...‬‬ ‫אסיים בדבר כפירה‪ .‬ככל שחולפות‬ ‫המשא‪-‬ומתן בין שני צדי השולחן‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫כי אם אין לו פוטנציאל ושאיפות‪ ,‬אין‬ ‫השנים‪ ,‬אני מטיל ספק יותר ויותר בתכלי‪-‬‬ ‫עד כמה בקי הלקוח מפקד‪,‬קצין) אג\"ם(‬ ‫הוא מספק את הסחורה‪ .‬בסיטואציה זו‬ ‫תיות של הערכת המודיעין התקופתית‪.‬‬ ‫בפרובלמטיקה הקשה של מודיעין על‬ ‫לכמה טון תעוזה ביקורתית אנו מצפים‬ ‫האפקט שלה עלול להיות כמו שידור ללא‬ ‫מנת להעניק חסד של סובלנות למגמגם‪-‬‬ ‫ממנו‪ .‬כמה הוא יכול לעקוץ ולצבוט את‬ ‫מענה‪ ,‬או‪ ,‬לכל היותר חצי מענה‪ .‬בעצם‪,‬‬ ‫מהסס‪ .‬ואפילו אם כן‪ ,‬בהציגו דמות הסס‪-‬‬ ‫הדרגים הממונים עליו‪ ,‬או את עמיתיו‬ ‫במהותה‪ ,‬היא סעיף אויב\"\" בפרק עוב‪\"-‬‬ ‫נית‪ ,‬מה סיכויי הישרדותו של הקמ\"ןק‬ ‫המעריכים‪ .‬יתבן שראמ\"ן באמת סובלני‬ ‫דות\" אשר בהערכת מצב‪ .‬בצורתה הנוכ‪-‬‬ ‫ולא פעם‪ ,‬כאשר מציאות המודיעין חייבה‬ ‫במידה אין‪-‬סופית לביקוית הבקר‪ ,‬אפילו‬ ‫חית איני יודע כמה מטמיעים מעובדות‬ ‫את איש המודיעין לומר ‪ :‬לא\" יודע\"‪\"/‬לא‬ ‫אלה‪ ,‬ועל ידי ניתוח המשמעויות מסיקים‬ ‫בטוח\"ן\"היום אני חושב אחרת\"‪ ,‬נטה‬ ‫על הערבותיו הוא‪ ,‬אך מה הערובה‬ ‫מסקנות ומסקנות נכונות‪ .‬היא טובה מאד‬ ‫לעתים המעריך המצוי‪ ,‬מתוך מניעים‬ ‫שהבקר אכן יעריך שאמנם יכול הוא‬ ‫לכיסוי אפולוגטי שאפשר לצטט מתוכה‪,‬‬ ‫שבמודע‪ ,‬או שבתת‪-‬מודע‪ ,‬לקפל עובדות‪,‬‬ ‫להרשות לעצמו נון‪-‬קונפורמיות מרבית‪.‬‬ ‫בנוסח אמרנו\" לכם\"‪ .‬אני זוכר ראש אמ\"ן‪,‬‬ ‫לעגל פינות ולהתיישר‪ .‬כי‪ ,‬לעתים‪,‬‬ ‫עלול הוא לומר לעצמו‪ ,‬אמנם‪ ,‬ראמ\"ן‪ ,‬או‬ ‫יחשוש‪ ,‬שאם ירבה באמירת לא\" יודע\"‬ ‫עוזרו‪ ,‬נאורים וסובלניים‪ ,‬אך מה אם אני‬ ‫אאמש\"רן‪,‬ב במוצ)דקס‪,‬פההתעגולנןטיבלמהבסחראגשרלותסכפנירותת‬ ‫יאמרו לו לך\" הביתה‪ ,‬ושלח לי אחר‪ ,‬שכן‬ ‫טועה בהערכתי אותם‪ .‬הוא חייב לשאול‬ ‫הצליחה המצרית(‪ ,‬ללא הועיל‪ .‬הערכת‬ ‫יודע\"‪ .‬וכבר היו דברים מעולם‪.‬‬ ‫את עצמו שאלה ממין זה‪ ,‬אם הוא מעריך‬ ‫מודיעין אויב אינה מהות במני עצמה ואין‬ ‫מכאן החשיבות הרבה‪ ,‬שהלקוחות‪,‬‬ ‫השיטה‪ ,‬שהיא‬ ‫לה משמעות‪ ,‬אלא במידה בה היא משפי‪-‬‬ ‫הקברניטים‪ ,‬יידעו ויבינו מודיעין‪ .‬שיגלו‬ ‫טובה‬ ‫את הבקרה‬ ‫בן‪ ,‬לשיפור‬ ‫טוב‪ .‬על‬ ‫עה על שיקולי כוחותינו בתחום התפיסות‬ ‫באזר‪-‬‬ ‫רצוי לאייש‬ ‫בסיסית‪,‬‬ ‫קונצפציות() והתכניות‪ .‬בכך ערכה ותועל‪-‬‬ ‫סובלנות לספקנות הססנית‪ ,‬ויעודדוה ‪-‬‬ ‫לטובתם הם‪ .‬אדרבא ‪ -‬ישימו זכוכית‬ ‫חים בעלי תעודת מעריך\" מוסמך ביותר\"‪,‬‬ ‫מגדלת על המעריכים‪ ,‬שתמיד יודעים‬ ‫אנשים בוגרים ובשלים בגילאים ‪55-40‬‬ ‫תה‪.‬‬ ‫ותמיד בטוחים‪ ,‬יורים שוטפת‪ ,‬כותבים‬ ‫תהליכי החשיבה‪ ,‬אשר תוצאותיהם‬ ‫בסופרלטיווים‪ ,‬שפתם קולחת וקולמוסם‬ ‫בעלי מאגר טעויות אישי בהערכה גדול‬ ‫רהוט ‪ -‬שמא לא\" כצעקתה\"‪ ,‬כי המצי‪-‬‬ ‫ככל האפשר לזה) אני קורא ניסיון( ‪-‬‬ ‫הערכת מצב תקופתית‪ ,‬צריך שייעשו‬ ‫אות המודיעינית אינה יכולה ולא) צריכה(‬ ‫אנשים אשר אינם רוצים להיות ראשי‬ ‫בהליך חשיבה אינטגרטיווי וסינתטי של‬ ‫לגדל אריות כאלה‪ .‬הערכה היא מקצוע‬ ‫אויב ושל כוחותינו‪ .‬מזה אמ\"ן ומזה אג\"ת‬ ‫לפחדנים‪ ,‬כלומר לזהירים ושקולים וכי)‬ ‫הפוטנ‪-‬‬ ‫מחקר או ראשי אמ\"ן‪ ,‬אך יש להם‬ ‫ואג\"ם‪ .‬הליך כזה יכול להביא למיצוי טוב‬ ‫נולם מבחינים תמיד בין זהירות לפחר‪-‬‬ ‫המלא‪-‬‬ ‫ציאל השכלי לכך‪ .‬הם יודעים את‬ ‫יותר של המודיעין בכל המקרים שהוא‬ ‫נות?(‪ ,‬ולבעלי אומץ לב אזרחי מהדרגה‬ ‫כה ואוהבים אותה‪ .‬ניתן להם שכר סביר‬ ‫העליונה‪ .‬מעריכי מודיעין‪ ,‬המסגלים‬ ‫טרום‪-‬סניליות‪ ,‬והגנה‬ ‫צריך להשפיע על תכניות והחלטות‪ .‬הוא‬ ‫וחוזה עד גבול‬ ‫קיסרית\"\" מפני פיטורים שרירותיים‪ .‬אזי‬ ‫מסייע לבחון סוגיות מודיעין עמומות‬ ‫תהיה להם אי‪-‬תלות של שופטים ויפתחו‬ ‫בעלות מתארים לא ברורים של איום‪.‬‬ ‫נורמות ביקורת של האקדמיה‪ .‬אם לא‬ ‫בהליך כזה יש סיבוי שהתפל ייעלם‪,‬‬ ‫הספק חשוב יהיה לחשוב או לתפל וכו'‬ ‫הביאו אותה משם‪ ,‬ילמדו אותה מהר‬ ‫‪ .'131‬בדו‪-‬שיח של שאלות ותשובות‪ ,‬בין‬ ‫ברגע שתסור מהם אימת הרשות‪ .‬והרי‬ ‫כוחותינו לבין מייצגי האויב‪ ,‬עלול להת‪-‬‬ ‫מניחים מראש‪ ,‬שהם פועלים בואקום של‬ ‫ברר‪ ,‬שלחלק מהשאלות אין לאמ\"ן תשו‪-‬‬ ‫לעצמם אורח מחשבה ודרך התנהגות של‬ ‫קומנדו ימי‪ ,‬או של טייסי קמיקזה‪ ,‬לא‬ ‫אמביציות לקידום‪.‬‬ ‫יביאו ברכה למודיעין ; וכבר היו דברים‬ ‫המשא‪-‬ומתן המודיעיני מתנהל בין‬ ‫בות‪ ,‬ויש להמציאן; לחלק מהתשובות‬ ‫מעריך מודיעין קמ\"ן() לבין מפקד או קצין‬ ‫של אמ\"ן אין שאלות‪ ,‬ויש לשאול אותן‪.‬‬ ‫מעולם ‪.‬‬ ‫אג\"ם גם) הוא קורץ מחומר מפקדים‪ .‬בא‬ ‫ממעמד זה יתגבש גם חלק חשוב מהצי\"ח‬ ‫במאמרי הערכות\" מודיעין מדוע הן‬ ‫המעריך‬ ‫שני אלה‪,‬‬ ‫מאוגדן זה וחוזר אליו(‪.‬‬ ‫כי הרי מה שמכונה‬ ‫האיסופי‬ ‫קורסות\" ייחסתי חשיבות רבה לעניין‬ ‫התנה‪-‬‬ ‫כלל נורמות‬ ‫והמפקד מייצגים בדרך‬ ‫ההגינות‪ ,‬קרי ‪ -‬ההגינות האינטלקטוא‪-‬‬ ‫הפסיכו‪-‬‬ ‫גות שונות ‪ -‬מתוקף‬ ‫צי\"ח\" ראש אמ\"ן\" הוא במהותו צי\"ח‬ ‫המציאות‬ ‫המפקד‪/‬קברניט‪ .‬איני חושב‪ ,‬שזה ינמיך‬ ‫לית‪ .‬בשנה האחרונה התעניינתי בסוגיה‬ ‫זו‪ ,‬ואכן היא סבוכה למדי‪ .‬אין במבחני‬ ‫אינטלקטואלית שבה הם פועלים ולעתים‬ ‫קומתו של אמ\"ן‪ ,‬אדרבא‪ ,‬בך ייעשה עמלו‬ ‫האישיות בל דרך לגלות יושר לעומת‬ ‫מתוקף אישיותם השונה‪ .‬המפקד‪/‬קצין‬ ‫מועיל ותכליתי יותר‪.‬‬ ‫הנטייה לקפל עובדות; וכל העניין כולו‬ ‫האג\"ם המופקד על כוחותינו חייב‬ ‫כנראמהש‪,‬פטיאתמ‪-‬ימרותסרי את‪,‬מתאלאוא‬ ‫ואכן)‬ ‫הוא כזה( לגלות בקיאות מרבית‬ ‫במחלוקת‪.‬‬ ‫נתון‬ ‫בעוב‪-‬‬ ‫אינה בעיה‬ ‫שקר‬ ‫רות‪ ,‬תכליתיות‪ ,‬החלטיות ועקביות‪.‬‬ ‫אסתטית‪ .‬אנשים בעלי רמת ביקורת‬ ‫איש המודיעין מייצג בקיאות נמוכה‬ ‫עצמית גבוהה יבוזו לעצמם כל אימת‬ ‫ביחס לעובדות מפני שהוא יודע רק את‬ ‫שיזדקקו לשקר‪ .‬ואלה הממעיטים להסתבל‬ ‫חלקן לרוב) הקטן יותר(‪ ,‬ומפגין חוסר‬ ‫מערכות‪ ,296‬ושמבר‪25 1984‬‬

‫י‪/--‬‬ ‫ו\"‪/‬‬ ‫ץ‬ ‫י ‪,‬ע‪/4-‬‬ ‫ן‪/‬‬ ‫אל\"מ מיל'() יעקב חסדאי‬ ‫‪, //‬‬ ‫שבע שנים חלפו מאז מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ולמרות זאת עדיין היא‬ ‫ין‪//‬‬ ‫מטילה את צלה הכבד על המדינה‪ .‬עובדות הקשורות במלחמה מועלות‬ ‫בעת ויכוחים פוליטיים בין מפלגות ואישים‪ ,‬והערכת משמעותה של‬ ‫המלחמה היא נושא לוויכוח אקטואלי בכל סקשי שבו נדק מצבה של‬ ‫שניצחנו‬ ‫נתאפשרו מפני‬ ‫הסכמי\" השלום‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬האם‬ ‫במלחמה\" כפי שטוענים רבים‪ ,‬או מפני\" שהמצרים הצליחו להחזיר‬ ‫לעצמם את כבודם\" כפי שטוענים אחרים ? האם החברה הישראלית‬ ‫הכיפורים\"‪ ,‬או מפני ש\"העם‬ ‫הכישלון\" במלחמת יום‬ ‫במשבר בגלל‬ ‫עייף מאבדות‪ ,‬ולא מבין את גודל הניצחון\" ? ברור‪ ,‬כי מן הטיעונים‬ ‫הסותרים בשני הנושאים קולה הערכה שונה לגמרי של תוצאות‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫ההחמרה במצבה המדיני והחברתי של המדינה מביאה לכך‪ ,‬שקיימת‬ ‫מגמה מתמדת בציבור לחזור ולברר שוב את המאורע המסמן את‬ ‫ראשית המשבר ‪ :‬מלחמת יום הכיפורים‪ .‬טעות היא לראות במגמה זו‬ ‫מערכות‪ 8 275‬אוגוסט‪980‬‬

‫המעוזים היו אמנם מדוללים וחסרו לידם מספר טנקים‪ ,‬אולם כדי‬ ‫סימן ל\"חיטוטים חולניים\" או ל\"הלקאה עצמית\" מיותרת‪ .‬הרצון‬ ‫להעמיד את העובדות על דיוקן צריך לומר‪ ,‬שהתיאור הפשטני‪ ,‬כאילו‬ ‫להבין ולברר מה קרה במלחמה מעיד על נכונות לחשבון נפש ולהסקת‬ ‫היו בקו החזית שלושה טנקים במקום ‪ ,350‬וטבחים במקום צנחנים‪,‬‬ ‫מסקנות לעתיד‪ ,‬ואילו המגמה להביט\" קדימה\" ולהפסיק עם‬ ‫אינו מדויק‪ ,‬והוא מעורר רושם של סילוף מכוון‪ .‬אף פעם ובשום‬ ‫תכנית לא היו צריכים להיות מאות טנקים על שפת התעלה‪ .‬על‪-‬פי‬ ‫הטראומות\" הישנות\" מאפיינת דווקא נטיות שמרניות מובהקות‪.‬‬ ‫תכנית היערכות הטנקים של היחידות הסדירות בשעת כוננות נועדו‬ ‫מכל השאלות הקשורות בהערכת משמעותה של מלחמת יום‬ ‫לעמוד באזור המעוזים ועל קו המים עשרות בודדות של טנקים‪ .‬כל‬ ‫הכיפורים‪ ,‬יש שתיים שהן בולטות בחשיבותן‪ .‬הראשונה היא השאלה ‪:‬‬ ‫יתר הטנקים היו צריכים לחנות בריכוזים פלוגתיים וגדודיים ובריכוז‬ ‫מדוע\" נכשלנו בקרב הבלימה ‪ ?\",‬והשנייה‪ :‬מה\" תוצאות המלחמה‪ ,‬מי‬ ‫חטיבתי אחד ולהנחית התקפות נגד אל קו החזית לפי פקודה‪.‬‬ ‫ניצח \"?‬ ‫לאור תכנית זאת אפשר לתאר את השוני במצב‪ .‬חסרו טנקים בקו‬ ‫חשיבותה של השאלה השנייה מובנת מאליה‪ .‬היא מבקשת להגדיר את‬ ‫החזית אך לא חסרו מאות‪ ,‬אלא בודדים‪.‬פלוגות הטנקים והגדודים לא‬ ‫הסיכום הסופי של מה שקרה במלחמה ואת השפעתה על עתידנו‪ ,‬אולם‬ ‫חנו במקומות המיועדים להם‪ ,‬אך ביצעו את התקפות הנגד כמתוכנן‪.‬‬ ‫השאלה הראשונה חשובה לא פחות ממנה‪ .‬קרב הבלימה הוא אותו‬ ‫נכון הדבר שהטנקים החלו לנוע אל עמדות הקרב שלהם רק בשעה‬ ‫חלק במלחמה שכישלוננו בו היה ברור למדי‪ .‬האויב השיג הפתעה‬ ‫‪ ,1400‬וחלקם נפגעו בתנועה זו‪ ,‬אך גם אלה שהגיעו כמתוכנן אל‬ ‫אסטרטגית וטקטית כאחד‪ ,‬איבדנו בקרב זה כמעט מחצית מן הכוח‬ ‫עמדותיהם לא שינו את מהלך הקרב באזורם‪ .‬הבעיה המהותית הייתה‬ ‫המגן שהיה בקווים‪ ,‬וקווינו נפרצו בשתי החזיתות בניגוד לכל הציפיות‬ ‫בכך שמול המסה של טילי נ\"ט שריכזו המצרים בקו הקדמי נפזרו‬ ‫והתכניות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בעקבות המצב שנוצר בקרב הבלימה התערערה‬ ‫הטנקים שלנו בדלילות וללא תשובה טקטית נאותה‪ .‬הוויכוח הצבאי‬ ‫בקרב רבים בפיקוד הבכור האמונה ביכולתו של צה\"ל להכריע את‬ ‫והציבורי סביב השאלה מי אחראי לכך שהטנקים לא היו בשעה ‪1400‬‬ ‫המלחמה‪ .‬המהלכים הבאים‪ ,‬ואפילו ההתקפיים‪ ,‬כמו צליחת התעלה או‬ ‫בעמדות הוא שולי וחסר משמעות‪ .‬הבעיה האמיתית שונה לגמרי‪,‬‬ ‫ההבקעה בגולן‪ ,‬יותר משנועדו להשיג הכרעה אסטרטגית‪ ,‬נועדו‬ ‫לאפשר השגת הפסקת אש בתנאים נוחים‪ .‬במושגים כלליים יותר‬ ‫וקשורה בתכנית ההגנה כולה‪.‬‬ ‫אפשר לומר‪ ,‬שבקרב הבלימה נפגע במידה ניכרת הביטחון העצמי של‬ ‫צה\"ל‪ ,‬ונזק זה לא תוקן עד סוף המלחמה‪ .‬מכאן ברור‪ ,‬שהשאלה מה\"‬ ‫גם התיאור על מצב המעוזים אינו מדויק‪ .‬היו מעוזים שהיו מאוישים‬ ‫סיבת הכישלון בקרב הבלימה?\" חורגת מן התחום של בעיה מוגבלת‬ ‫בנחלאים סדירים‪ ,‬וגם לוחמי החי\"ר אנשי המילואים לחמו ברוב‬ ‫המקרים בעוז‪ .‬הבעיה האמיתית הייתה‪ ,‬שהמעוזים במילא היו חסרי‬ ‫במלחמה‪ ,‬והיא בעלת משמעות מכרעת להערכת המלחמה כולה‪.‬‬ ‫ערך מול צליחה מצרית מסיבית‪ .‬מה הועילה לחמת הגבורה של מעוז‬ ‫קרב הבלימה‬ ‫המזח להגנת הקו? אילו היו צנחנים במעוזים‪ ,‬אולי היו אחדים מהם‬ ‫נופלים באיחור של שלושה‪-‬ארבעה ימים‪ .‬האם היה הדבר משפיע על‬ ‫לשאלה המרכזית מדוע\" נכשלנו בקרב הבלימה \"? ניתנת בדרך כלל‬ ‫תשובה מקובלת ואפילו מוסכמת‪ :‬ההפתעה היא הגורם העיקרי‪ .‬היא‬ ‫הקרב בחזית ? !‬ ‫בקו הצפוני היה המצב טוב יותר מאשר בדרום‪ .‬הכוחות הסדירים‬ ‫תוגברו בחטיבת טנקים נוספת‪ .‬הכוחות בקו קיבלו התראה והיו ערוכים‬ ‫שהביאה לכך שהיחידות הסדירות לא היו ערוכות כראוי‪ ,‬כוחות‬ ‫כפי המתוכנן ל\"יום קרב\"‪ .‬השאלה מדוע לא ידעו במעוזים ובטנקים‬ ‫המילואים לא גוייסו והמחסנים לא היו מאורגנים‪.‬‬ ‫אין ספק שההפתעה הייתה גורם חשוב‪ ,‬אשר השפיע על כל מהלך‬ ‫שהמדובר במלחמה ולא ב\"יום קרב\" איננה קשורה כלל להפתעה‪.‬‬ ‫המלחמה‪ ,‬אך ספק אם היה חשוב במידה שמיחסים לו‪ .‬העובדה‪,‬‬ ‫מפקדת הפיקוד ידעה כבר בבוקר שהמדובר במלחמה‪ ,‬מדוע לא‬ ‫הודיעה על כך לכוחות בחזית ? זו השאלה‪.‬‬ ‫שההפתעה מוצגת כגורם הבלעדי לכל חולשותינו‪ ,‬נובעת מכך‪ ,‬שלא‬ ‫מגוחכת במיוחד היא ה\"הוכחה\" שמביאים מחזית רמת הגולן‪ ,‬לפיה‬ ‫נותחו כראוי כמה חולשות במחשבה הצבאית ובתכניות ההגנה של‬ ‫הוצבו שם הכוחות הסדירים באופן נכון‪ ,‬ולכן לא נפרץ הקו‪ .‬האמת‬ ‫צה\"ל‪ .‬חולשות אלה הן שאפשרו את ההפתעה שבה נלכדנו‪ ,‬והן‬ ‫היא הפוכה‪ .‬פרשת רמת הגולן מוכיחה‪ ,‬כי השאלה האמיתית לא‬ ‫שהפכו את אותה הפתעה למצב כה מזיק ומסוכן‪.‬‬ ‫במקום אתר כבר ביקרתי מתוך עמדה עקרונית את הניסיון להפריד בין‬ ‫הייתה כמות הכוחות בקו או גיוס מילואים‪ .‬אלא שאלה אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫ה\"הפתעה\" לבין המלחמה‪ ,‬ואת הטענה כי ההפתעה היא מקור כל‬ ‫הכוחות נפרסו לפני תחילת המלחמה‪,‬‬ ‫ברמת הגולן הייתה תגבורת‪,‬‬ ‫החולשות‪ ,‬ואילו כל השאר היה בסדר‪ .‬באותו מקום כתבתי‪ ,‬כי הפתיחה‬ ‫העובדה שהיא נפרצה בדרום הרמה ולא‬ ‫ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן נפרצה החזית‪.‬‬ ‫היא חלק אינטגרלי של המלחמה‪ ,‬וכי אי אפשר לבוא ולטעון שאילולא‬ ‫בצפונה קשורה בעיקר בהפעלה בלתי מושכלת של כוחות העתודה‪.‬‬ ‫כן היינו מנצחים‪ .‬משל למה הדבר דומה ‪ -‬לשחקן שחמט המסביר‬ ‫באופן פרדוכסלי אפשר לסכם‪ ,‬כי בחזית סיני אי אפשר היה למנוע את‬ ‫את כישלונו במשחק בנימוק ש\"רק\" הפתיחה לא הייתה בסדר‪ .‬אולם‬ ‫הצליחה המצרית גם אילו לא היינו מופתעים‪ ,‬ואילו בגולן אפשר היה‬ ‫למנוע את הפריצה למרות ההפתעה‪ .‬בשני המקרים לא הייתה ההפתעה‬ ‫הטענה‪ ,‬כי ההפתעה הייתה הגורם לכל חולשותינו‪ ,‬מתבססת גם על‬ ‫גורם שהשפיע באופן מכריע על תוצאות המערכה‪.‬‬ ‫שורת טיעונים מקצועיים טהורים שהגיעה השעה לבררם‪.‬‬ ‫מדאיג שאלה המיחסים את הכישלון בקרב הבלימה לגורם ההפתעה‬ ‫שאלה נפרדת היא‪ ,‬האמנם נועדו הכוחות הסדירים לעצור לבדם‬ ‫נאחזים בטענה של אילו\"\" ‪ :‬אילו היו הכוחות הסדירים ערוכים בקו‬ ‫מתקפה כללית ? בעלי גרסת ההפתעה טוענים‪ ,‬כי אילו גויסו המילואים‬ ‫לפי התכנית‪ ,‬ואילו גויסו המילואים בזמן‪ ,‬הכל היה נראה אחרת‪ .‬טענת‬ ‫כמתוכנן‪ ,‬היה חלק מהם מתגבר את מערך ההגנה ומונע את הצליחה‬ ‫ה\"אילו\" היא די חלשה מלכתחילה‪ ,‬שהרי טענות כאלו ‪ -‬אין להן‬ ‫בסיני ואת הפריצה בגולן‪ .‬מסתבר‪ ,‬כי בשאלה זו היה קיים בצה\"ל חלל‬ ‫סוף‪ .‬המצרים והסורים יכולים לטעון‪ ,‬ובאותה מידה של ביטחון‪,‬‬ ‫מחשבתי ריק‪ .‬במסמכים מלפני המלחמה ובתחקירים אחריה אי‬ ‫שאילו המשיכו בהתקדמותם ביום ראשון ‪ 7‬באוקטובר‪ ,‬בשלב שכוחות‬ ‫אפשר היה לקבל תשובה ברורה לשאלה‪ ,‬האם היה צורך בכוחות‬ ‫הייתה החזית שלנו מתמוטטת לחלוטין‪ .‬אף‪-‬‬ ‫צה\"ל עדיין‬ ‫מילואים כדי להגן על החזית מפני התקפת פתע‪ .‬על כל פנים ברור‪,‬‬ ‫אפשר לברר האם שינה גורם ההפתעה‬ ‫לא התארגנו‪,‬‬ ‫על‪-‬פי‪-‬כן‪,‬‬ ‫שברמת הגולן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בה נצפו סכנות חמורות ביותר‪ ,‬והעניין נשקל‬ ‫בכמה נושאים‬ ‫בין הרמטכ\"ל ושר הביטחון‪ ,‬לא נמצא צורך לגייס כוחות מילואים‬ ‫באופן משמעותי את מצבנו‪.‬‬ ‫ראשית נבחן את שאלת היערכות הצבא הסדיר‪.‬‬ ‫לתגבור הקו‪ ,‬והסתפקו בכוחות הסדירים‪.‬‬ ‫בחזית הדרום היו רוב הכוחות הסדירים שתוכננו לבלימה‪ .‬עוד ביום‬ ‫אם מנסים לשחזר את הלך המחשבה בצה\"ל בשנים שלפני ‪,1973‬‬ ‫שישי הורדה חטיבת העתודה‪ ,‬ובכך הושלם הסד\"כ הסדיר בסיני‪.‬‬ ‫נראה כי גם אם היו מגייסים את המילואים מראש‪ ,‬לא היו מכניסים‬

‫נראה כי על הגדרת מטרה זו השפיעו גם גורמים היסטוריים‬ ‫אותם למערך ההגנה‪ ,‬אלא שומרים אותם לשלב המעבר למתקפה‪.‬‬ ‫ופסיכולוגיים‪ .‬במשך שנים ארוכות שלטה בחשיבה הביטחונית שלנו‬ ‫באותן שנים אפילו כוחות סדירים שיועדו להגנה חולצו לעיתים מתוך‬ ‫הדוקטרינה‪ ,‬לפיה אין\" להרשות שום חדירה לשטחנו‪ ,‬וצריך להעביר‬ ‫מערך ההגנה‪ ,‬כדי שאפשר יהיה לשמרם להתקפה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬קו‬ ‫את המלחמה עם פתיחתה לשטח האויב‪\".‬‬ ‫ההגנה הקדמי בסיני שתוכנן מתחילה להתחלק לשלוש גזרות‬ ‫עיקרון זה נקבע במציאות גיאוגרפית ופוליטית שהתקיימה עד שנת‬ ‫חטיבתיות‪ ,‬חולק בפועל ערב המלחמה רק לשתי גזרות‪ ,‬כנראה כדי‬ ‫‪ ,1967‬אך נראה שהוא המשיך להשפיע על אופן חשיבתם של מצביאי‬ ‫צה\"ל גם בשנים ‪ 1973-1967‬למרות שינוי התנאים‪ .‬הדבר ניכר‬ ‫לאפשר לחטיבה השלישית להשתלב בהתקפה‪.‬‬ ‫במיוחד‪ ,‬כאשר נזכרים בהתנגדות הנמרצת שהופגנה בדיוני המטכ\"ל‬ ‫מה היה קורה אילו צה\"ל היה פותח במלחמה ? זו כבר שאלה שאיננה‬ ‫כלפי התפישה‪ ,‬שיש לאפשר למצרים להיכנס לסיני‪ ,‬ולהשמידם בתוך‬ ‫נוגעת לעניין‪ .‬בקרב הבלימה עמד למבחן מערך ההגנה של צה\"ל‪,‬‬ ‫סיני לאחר הצליחה‪.‬‬ ‫והשאלה היא ‪ :‬מדוע נכשל?‬ ‫מכל מקום‪ ,‬השאלה היא ‪ :‬האם המטרה לא\" לאפשר לאויב שום הישג\"‬ ‫כל העובדות הללו הוזכרו בקצרה לשם מטרה אחת ‪ :‬להוכיח שהבעיה‬ ‫הייתה נכונה ואפשרית?‬ ‫של צה\"ל בקרב הבלימה לא הייתה בעיה מוגבלת שנבעה מההפתעה‪.‬‬ ‫הסטטוס‪-‬קוו הייתה‬ ‫מבלי להיכנס לדיון האם המדיניות של הגנה על‬ ‫היו תהליכים שקדמו למלחמה‪ ,‬והם שהביאו גם להפתעה וגם לחולשה‬ ‫בשלב הפתיחה של המלחמה‪ .‬תהליכים אלה הם עמוקים ומהותיים‪,‬‬ ‫נכונה‪ ,‬נראה כי היישום הצבאי שלה ברוח אף\" שעל\" היה בלתי‬ ‫אפשרי‪ .‬בנתונים בהם נערכו הצבא המצרי והסורי במלוא עצמתם בקו‬ ‫ולהבנתם יש חשיבות לעתיד‪.‬‬ ‫החזית‪ ,‬כשמולם צבא סדיר ישראלי קטן יחסית ‪ -‬האפשרות להגן על‬ ‫המטרה‬ ‫חזית באורך מאות קילומטרים מפני כל פריצה משמעותית הייתה‬ ‫מראש קטנה ביותר‪.‬‬ ‫הליקוי הבסיסי הראשון שהביא לכישלוננו בקרב הבלימה כרוך במטרה‬ ‫יתר על כן‪ ,‬אימוץ הדוקטרינה של אף\" הישג לאויב\" פגעה בשני‬ ‫שהוטלה על הכוחות הבולמים‪ .‬מטרה זו נגזרת ממטרות המלחמה של‬ ‫עקרונות מלחמה חיוניים לצה\"ל‪ :‬האחד ‪ -‬שמירת יכולת התמרון‪,‬‬ ‫והשני ‪ -‬חיסכון בכוח‪ .‬פירושה של שמירת יכולת התמרון הוא‪,‬‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫שאסור לנו להשתעבד לשום נתון קרקעי כמו קו או יישוב שיחייב‬ ‫כיצד הוגדרו מטרות אלה ?‬ ‫אותנו להגיב במקום שבו יבחר האויב להכות‪ ,‬או בשעה הנוחה לו‪.‬‬ ‫מטרות המלחמה אינן כתובות באופן דומה לפקודת מבצע‪ ,‬שבה‬ ‫העיקרון של חיסכון בכוח קשור לעיקרון של שמירת יכולת התמרון‪.‬‬ ‫מנוסחת המטרה בסעיף ברור‪ .‬לעיתים יש צורך להגדירן לאחר מעשה‬ ‫הוא מחייב יכולת לריכוז מאמץ במקום ובזמן הנוחים לנו כדי להשיג‬ ‫מתוך מסמכים ועדויות‪ .‬אין הדבר פוסל את המטרות עצמן‪ ,‬ואין הדבר‬ ‫מעיד על ליקויים בהכנות‪ ,‬שכן הגדרת מטרות מלחמה איננה מעשה‪,‬‬ ‫הכרעה‪.‬‬ ‫אלא תהליך שמתגבש באופן מתמיד ובלחי פוסק שנים לפני המלחמה‬ ‫קביעת המטרה של אף\" הישג לאויב\" חייבה אותנו להיצמד‬ ‫בציפורניים לקווי הפסקת האש‪ ,‬ולקבוע שיטת פעולה דומיננטית של‬ ‫ונמשך עד תום המלחמה‪.‬‬ ‫תגובה מידית על כל חדירה‪ .‬בפועל נבנתה מערכת מוצבים יקרה‪,‬‬ ‫מתוך זיכרונות ומסמכים ניתן להבחין‪ ,‬כי היסוד המרכזי בהגדרת‬ ‫והכוחות הניידים חולקו ופוצלו‪ ,‬כדי שיוכלו לפעול בכל נקודה שיתקוף‬ ‫מטרות המלחמה של צה\"ל לפני המלחמה היה‪ :‬לא\" לאפשר לאויב‬ ‫שום הישג\"‪ .‬יסוד זה התגבש כתוצאה משילוב של כמה וכמה מגמות‪,‬‬ ‫האויב‪.‬‬ ‫תהליכים ומורשות בחשיבה הביטחונית של ההנהגה המדינית‬ ‫תורת ההגנה‬ ‫והצבאית‪.‬‬ ‫המגמה הראשונה הייתה תפישה מדינית שגרסה הגנה על הסטטוס\"‬ ‫מלבד המטרה והשיטה היה גורם נוסף הקשור בחשיבה צבאית‪ ,‬שתרם‬ ‫קוו\"‪ .‬כיוון שאין הערבים מוכנים לבוא לשולחן הדיונים‪ ,‬ואין הם‬ ‫גם הוא תרומה מכרעת לכישלון בקרב הבלימה‪ .‬גורם זה הוא החולשה‬ ‫מוכנים לפשרה הוגנת על בסיס המצב הקיים‪ ,‬יש צורך להוכיח להם‬ ‫של תורת ההגנה ותודעת ההגנה בצה\"ל‪ .‬תהליך זה איננו חדש‪ ,‬ולא‬ ‫שבלי משא ומתן ופשרה לא ישיגו כלום‪ ,‬וכי אין להם שום אופציה‬ ‫החל בשנת ‪.1967‬‬ ‫צבאית‪.‬‬ ‫נושא ההגנה נדחק הצדה מפני ההתקפה עוד בראשית ימיו של צה\"ל‪.‬‬ ‫גם שיקולים צבאיים נצטרפו לחיזוק המטרה של שום\" הישג\"‪.‬‬ ‫היו לכך סיבות רבות‪ ,‬מהן מוצדקות יותר ומהן פחות‪ .‬ראשית‪ ,‬מצבה‬ ‫בדיונים שנערכו בזמנו נתעוררו ספקות רבים ביחס לאפשרות ההתקפה‬ ‫הגיאוגרפי של מדינת ישראל עד ‪ ,1967‬שעשה כל מאמץ הגנתי‬ ‫וההתקדמות של צה\"ל‪ ,‬ושררה הרגשה שהמעצמות יפסיקו את‬ ‫למשימה בלתי אפשרית‪ .‬שנית‪ ,‬אופיו של הלוחם הישראלי שחייב אף‬ ‫המלחמה ברגע שנתחיל להתקדם‪ .‬מכאן שהמינימום ההכרחי המוסכם‬ ‫הוא ניצול הדינמיות והתושיה של כוחותינו‪ ,‬הבאים לידי ביטוי‬ ‫משמעותי יותר בהתקפה‪ .‬על כך נוספה העובדה‪ ,‬שהישגיו הגדולים של‬ ‫היה ‪ -‬לא לתת להם שום הישג שיחזק את ביטחונם‪.‬‬ ‫צה\"ל הושגו בהתקפה‪ ,‬והישגים אלה הביאו למפקדים יוקרה וכבוד‬ ‫מעוז בורפסט‪--‬‬ ‫מרובים‪ .‬כתוצאה מכל אלה התפתחה בצה\"ל סלידה עקרונית ורגשית‬ ‫‪-- -‬‬ ‫מפני עיסוק יתר בהגנה‪.‬‬ ‫מערכות‪ . 275‬אופסט‪1980‬‬ ‫רקע זה השתנה בשנת ‪ ,1967‬כאשר בפעם הראשונה נתעורר צורך‬ ‫סבירים‪ ,‬נוצרה אפשרות לנהל קרב הגנה‬ ‫במרחב‬ ‫מה הפיתוי לצאת להתקפה‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‬ ‫להגן על גבולות‬ ‫לא חלה‬ ‫בדפוסי החשיבה בצה\"ל‪ .‬ניסיונות שנעשו‬ ‫פתוח‪ ,‬וקטן במידת‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫תמורה משמעותית‬ ‫אלופים אחדים לחולל תמורה זו דוכאו‪ .‬תפקיד מיוחד בנושא זה היה‬ ‫לרא\"ל בר‪-‬לב שייחס משמעות ניכרת ואמיתית לשאלת הגנת‬ ‫הגבולות‪ ,‬אולם כיוון שגם הוא היה נעול על התפישה של אף\" הישג\"‪,‬‬ ‫הוגבלה תרומתו בנושא זה לפיתוח מזורז של מערכת ההגנה בקו‬ ‫הקדמי‪ .‬אלופים אחרים במטכ\"ל דאז הסתייגו במידה זו או אחרת מן‬ ‫‪9‬‬

‫בעניין זה‪ ,‬אלא שהסבר זה אינו מספיק‪ .‬אם רוצים לתקן את המצב לא‬ ‫הדגש של רא\"ל בר‪-‬לב על מערכת ההגנה‪ ,‬ומיד עם סיום תפקידו החלו‬ ‫די שנאמר ‪ :‬הנה\" מעתה למדנו לקח‪ ,‬וכיוון שהועמדנו במקומנו ‪ -‬לא‬ ‫לקצץ בה בדרכים שונות‪ .‬בניגוד לטענתו של רא\"ל בר‪-‬לב‪ ,‬כי הקו‬ ‫הקרוי על שמו היה מדולדל בגלל ההפתעה ובגלל רשלנות מפקדים‪,‬‬ ‫נחזור על שגיאות העבר‪\".‬‬ ‫הרי לאמיתו של דבר הוזנח קו זה בתהליך איטי‪ ,‬שהחל מיד עם סיום‬ ‫כדי לתקן‪ ,‬את השגיאות שנובעות מעודף ביטחון לצמי צריך לברר‪,‬‬ ‫כהונתו כרמטכ\"ל‪ .‬לאחרונה הודה בכך רא\"ל בר‪-‬לב עצמו‪ ,‬כאשר‬ ‫כיצד משפיע מצב זה על דרך החשיבה‪ ,‬שהרי ברור שעודף ביטחון‬ ‫במסגרת ויכוח פוליטי האשים את אלוף שרון בפגיעה במעוזים ובקו‬ ‫עצמי אינו הופך אדם לשוטה‪ ,‬ואם כן ‪ :‬כיצד בכל זאת מתפתח התהליך‬ ‫בר‪-‬לב חודשים ארוכים לפני המלחמה‪ .‬הוא רק לא ציין‪ ,‬שגם רא\"ל‬ ‫אלעזר לא היה מאוהדיו הגדולים של קו בר‪-‬לב‪ ,‬ובסופו של דבר אף‬ ‫המוביל משחצנות להחלטות מוטעות?‬ ‫אישר את דילולו ערב המלחמה‪ .‬רוב המפקדים הבכירים בצבא ראו‬ ‫בדיקת תהליכי החשיבה בצה\"ל לפני מלחמת יום הכיפורים מלמדת‪ ,‬כי‬ ‫בשלב ההגנה רע הכרחי שיש להיפטר ממנו ולעבור מוקדם ככל‬ ‫ברוב המקרים הוקדש זמן רב לדיונים בשאלות המרכזיות והמכריעות‪,‬‬ ‫האפשר להתקפה‪ :‬עד כדי כך שאחת הפקודות הראשונות שנתנו‬ ‫אולם היו בדיונים אלה מספר נקודות\" תורפה לוגיות\" שאפשרו קבלת‬ ‫באוגדת סיני עם קבלת הידיעות על ההתקפה המצרית הצפויה הייתה‬ ‫מסקנות מוטעות‪.‬‬ ‫‪ -‬לקדם את גשר הגלילים‪.‬‬ ‫לנקודה הראשונה יש ממד ערכי ומקצועי כאחד והוא ‪ -‬ערעור‬ ‫מבחינת תכנון מערך ההגנה הייתה התוצאה‪ ,‬שבשנים שלפני המלחמה‬ ‫הקריטריונים המבחינים בין אפשרי לבלתי אפשרי‪ .‬בספרות הצבאית‬ ‫זכה נושא זה לתכנונים נאותים רק ברמה הטקטית‪ ,‬ולא ברמה‬ ‫המקצועית נעשה מאמץ מתמיד להגדיר מדדים כאלה עם כל הקושי‬ ‫האופרטיבית‪ .‬תוכננו קרבות הגנה מוגבלים לגזרות ולעוצבות‪ ,‬ולא‬ ‫שבדבר‪ .‬יש יחסי כוחות מקובלים להתקפה ולהגנה‪ ,‬ויש ניסיונות‬ ‫תוכנן קרב הגנה מערכתי כולל ומקיף‪ .‬התפישה של הגנה קשוחה בקו‬ ‫מתקדמים יותר לפתח משחקי מלחמה של כוחות וכלי נשק מסוגים‬ ‫הקדמי הפכה לדוקטרינה שלא חורגים ממנה‪ .‬הדוקטרינה קבעה‪ ,‬שהקו‬ ‫שונים‪ .‬המטרה של כל אלה היא ‪ :‬לסייע למפקדים להבחין היטב בין‬ ‫הקדמי לא ייפרץ‪ ,‬והמפקדים נדרשו לתכנן קרבות מקומיים והתקפות‪-‬‬ ‫נגד ברמה הטקטית על קו התעלה‪ .‬לא תוכנן קרב הגנה ברמה‬ ‫רצוי\"\" ל\"אפשרי\"‪.‬‬ ‫המערכתית‪ .‬קרב ההגנה הטקטי היה אמור להתפתח לקרב מערכתי רק‬ ‫והנה בצה\"ל שלפני מלחמת יום הכיפורים נחלשה הבחנה זו‪ .‬זכורני‪,‬‬ ‫כמדריך בפו\"ם‪ ,‬תרגיל שבו ניהלה אוגדה ישראלית אחת קרב הגנה‬ ‫עם המעבר של כוחות צה\"ל להתקפה‪.‬‬ ‫בהזית המזרחית נגד חמש דיביזיות‪ ,‬השמידה אותן‪ ,‬וחזרה ליצב קו‬ ‫אולם‪ ,‬לא זו בלבד שתכנון מערכת ההגנה הוגבל לרמה הטקטית‪ ,‬אלא‬ ‫הגנה בקו הקדמי‪ .‬את התרגיל הכין וניהל מדריך בכיר שהיה מלא‬ ‫שגם באותה רמה עוותה תורת ההגנה הקלסית כדי להתאימה למטרה‬ ‫ביטחון עצמי‪ .‬במלחמה פעל מדריך זה במסגרת אוגדה שנלחמה שבוע‬ ‫בקרב אכזרי כנגד שתי דיביזיות מצריות מבלי להגיע להכרעה סופית‪...‬‬ ‫של אף\" הישג\"‪.‬‬ ‫למען האמת צריך לציין‪ ,‬שהיה פרדוכס מסוים בחשיבה הצבאית‬ ‫תורת ההגנה קובעת‪ ,‬כי למערך הגנה חייב להיות עומק‪ ,‬על מנת שהמגן‬ ‫בצה\"ל באותו נושא‪ .‬מצד אחד‪ ,‬בכל הקשור למלחמה העתידה היו‬ ‫יוכל לקיים מרחב התרעה‪ ,‬לנהל קרב במשך פרק זמן מסוים‪ ,‬ולאפשר‬ ‫הערכות אופטימיות‪ ,‬ועל החטיבות והאוגדות הוטלו משימות שהיו‬ ‫בלימה סופית של האויב בקו העצירה‪ .‬מערכת ההגנה של צה\"ל נבנתה‬ ‫הרבה מעל המקובל לאור הניסיון הצבאי הבין‪-‬לאומי‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫ללא עומק‪ ,‬באופן שהקו הקדמי נועד להיות מרחב ההתרעה‪ ,‬מקום‬ ‫בפעולות התגמול ובמלחמת ההתשה הייתה רגישות גדולה ביותר‬ ‫קרב ההגנה וקו העצירה גם יחד ; והכל כדי להביא לכך שהתפישה של‬ ‫לאבדות ; הפעולות נשקלו בזהירות מיוחדת‪ ,‬ונעשה כל מאמץ להבטיח‬ ‫אף\" הישג\" תוגשם במלואה‪.‬‬ ‫עליונות מוחלטת של כוחותינו ומינימום אבדות‪.‬‬ ‫שני הנושאים האמורים ‪ -‬בחירת מטרה לא ראלית והזנחת תורת‬ ‫קשה לישב פרדוכס זה‪ .‬ההסבר הנראה לי הוא‪ ,‬כי הייתה שניות‬ ‫ההגנה ‪ -‬הם הגורמים המרכזיים בהצלחות הראשונות של האויב‬ ‫מסוימת בחשיבה של הפיקוד הבכיר‪ ,‬את המלהמה העתידה ראו באור‬ ‫במלחמת יום הכיפורים‪ .‬ההפתעה החמירה את משמעותם‪ ,‬אך לא‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬לעומת זאת ההחלטות ביחס לפעולות התגמול‬ ‫שינתה באופן יסודי את המצב המהותי‪ .‬לאמיתו של דבר סיפורו של‬ ‫ומלחמת ההתשה הושפעו באופן מידי מן המצב בשטח ומן התגובות‬ ‫קרב הבלימה של צה\"ל הוא סיפור ניסיונם הנואש של חיילים מעולים‬ ‫בציבור‪ .‬כיצד אפשר היה לקיים ניתוק כה עמוק בין שני המישורים‬ ‫ואמיצים להגן על מטרה אבודה מראש ועל תכנית לקויה מלכתחילה‪.‬‬ ‫במוחם של אותם אנשים ‪ -‬זו שאלה שאינני מוסמך לעסוק בה‪.‬‬ ‫ליקויים בחשיבה‬ ‫הצליחה המצרית מורחה‬ ‫כיצד קרה הדבר? עם כל הביקורת על צמרת צה\"ל בשנים ‪ ,73-67‬אי‬ ‫אפשר לומר שכולם היו שוטים‪ .‬להפך‪ ,‬אין שום ספק שנמנו עמה‬ ‫מטובי המפקדים שהיו אי פעם למדינה‪ .‬כיצד קרה אפוא שהמטרות‬ ‫ותכניות ההגנה היו כה לקויות ?‬ ‫סיבה אחת כבר הוזכרה ‪ :‬האמונה ביתרונה של ההתקפה הייתה כה‬ ‫מושרשת ומוטבעת בצה\"ל‪ ,‬עד כי מפקדים חתרו תמיד לתת לבעיות‬ ‫הצבאיות פתרון בעל אופי התקפי‪ .‬הדוגמה המובילה בתחום זה הייתה‬ ‫זו של אוגדת אלוף שרון במלחמת ששת הימים‪ .‬כיצד בכוח מרצו‬ ‫ותנופתו הפך שרון משימה הגנתית לתכנית התקפית של הבקעת‬ ‫מתחמי אום‪-‬כתף‪ .‬דוגמה זו נתפשה בצבא הן כערך חינוכי למפקדים‬ ‫להיות סוסים\" דוהרים\"‪ ,‬ולא שוורים\" עצלים\"‪ ,‬והן כהוכחה‬ ‫שההתקפה היא התשובה הטובה גם לבעיות הגנתיות‪.‬‬ ‫סיבה שנייה ‪ -‬גם היא ידועה ומוזכרת לעיתים קרובות בדיונים על‬ ‫מלחמת יום הכיפורים ‪ -‬הביטחון העצמי המופרז שרכשו מפקדי‬ ‫צה\"ל בעקבות הניצחון המוחץ בשנת ‪ .1967‬אין ספק שיש אמת רבה‬ ‫‪10‬‬

‫המלחמה נמוכה\" איננה מטילה עליו אחריות כלשהי‪ ,‬פרט למחמאות‬ ‫הנושא השני שבו ניכר פגם בסיסי באופן החשיבה הוא‪ ,‬ההתעלמות‬ ‫שצריך לשלול מתבונתו‪ .‬האחריות הממשית נופלת על הדרגים‬ ‫היחסית מגורם הזמן בשאלות רבות‪ .‬הדוגמה הטובה והמשמעותית‬ ‫המדיניים והצבאיים הבכירים‪ ,‬שבמקום לתת תשובה למהות הסיכון‪,‬‬ ‫לעניינו מצויה בתחום הערכת כושר העמידה של כוחות בהגנה‪ .‬כל מי‬ ‫שהייתה ברורה וידועה גם בלי שום אתראה מודיעינית על המלחמה‪,‬‬ ‫שמעיין בפקודות מבצע מאותם מים? ימצא‪ ,‬בכל הרמות‪ ,‬הגדרות‬ ‫העדיפו לבסס את רמת הכוננות על ה\"סבירות\"‪ .‬את הלקח המכריע‬ ‫מטרה בנוסח‪ :‬כוח\" ‪ %‬יגן על המרחב מפני התקפת אויב‪ \".‬סד\"כ‬ ‫והמר בשאלה זו של מהות\"\" ו\"סבירות\" למד צה\"ל בדרך הקשה‪,‬‬ ‫האויב היה מפורט וגם עצמת כוחותינו‪ ,‬אולם ברוב המקרים לא הוגדר‬ ‫בשעה שפרצה המלחמה\" שסבירותה נמוכה\" ‪ -‬מלחמת יום‬ ‫כמה זמן חייב המגן למלא את משימתו‪ .‬ברור כי כאשר יש לתוקף‬ ‫עליונות פי ארבעה או חמישה ויותר‪ ,‬אין לצפות שהמגן ימלא את‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫משימתו בלי סוף‪ .‬עליו לעמוד בהגנה זמן מוגדר עד להגעת כוחות‬ ‫כאן צריך להדגיש‪ ,‬כי לא נראה שלקח זה עם כל חשיבותו אכן נלמד‪.‬‬ ‫נוספים‪ ,‬או עד נסיגה לקו חדש‪ .‬שאלה זו היא בעלת חשיבות מכרעת‬ ‫בדיקת הצדדים הצבאיים של הסכמי השלום שפורסמו מלמדת‪ ,‬כי‬ ‫לצה\"ל‪ ,‬שהרי בעיית יסוד בהגנתנו היא השאלה‪ ,‬כמה זמן חייבים‬ ‫אפילו ברמות הבכירות ביותר של מדינת ישראל עדיין לא קיימת‬ ‫הכוחות הסדירים לעמוד בקו עד הגעת כוחות המילואים‪ .‬כיוון שזמן זה‬ ‫הבחנה בין המושגים ומשמעותם‪ .‬הסכמי השלום הם ביטוי מובהק‬ ‫לא הוגדר‪ ,‬אפשר היה להתעלם מן המשמעות של התפתחויות צבאיות‬ ‫לעמדה השואפת להקטין את סבירות המלחמה‪ ,‬והמטפחת תקוות רבות‬ ‫אצל האויב‪ ,‬ולסמוך שהצבא הסדיר יגן עד שיגיעו המילואים‪ .‬שגיאה‬ ‫סביב הקטנה זו‪ ,‬אך צריך לזכור שאם סבירות הסיכון אכן יורדת בשל‬ ‫זו עלתה לצה\"ל במחיר יקר‪ .‬גם בצפון וגם בדרום היה כיח העמידה של‬ ‫רצונה הטוב של מצרים‪ ,‬הרי מהות הסיכון מחמירה באופן אובייקטיבי‬ ‫הכוחות הסדירים מוגבל‪ ,‬למרות המאמץ העליון שעשו והיה צורך לזרז‬ ‫בגלל ויתור על שטחים חשובים בסיני‪ ,‬והחמרה זו היא הקובעת את‬ ‫את המילואים לצאת לחזית ללא הכנה מספקת‪ .‬בסופו של דבר לא‬ ‫נסגר פער הזמן בין כושר העמידה של הסדירים לבין הגעת המילואים‪,‬‬ ‫מצבנו הביטחוני לצורך תכנון הגנתי‪.‬‬ ‫ופער זה אפשר את הפריצה בצפון‪.‬‬ ‫שלושת נושאים אלה ‪ -‬קביעת משימות ריאליות‪ ,‬הגדרת ממד הזמן‬ ‫תחום נוסף שבו היה כישלון משמעותי בשל התעלמות מממד הזמן הוא‬ ‫וההבחנה בין מהות וסבירות הסיכונים ‪ -‬הם בגדר פעמוני\" אזעקה\"‬ ‫בתחום הקונצפציה אשר גרסה‪ ,‬שהצבא הסדיר וחיל האוויר יבלמו את‬ ‫בחשיבה הצבאית‪ .‬חסרונם אפשר למפקדים רציניים לקיים אופטימיות‬ ‫המתקפה הצפויה‪ .‬עניין זה ראוי לבירור יסודי שעדיין לא נעשה‪ ,‬אך‬ ‫וביטחון עצמי‪ ,‬גם כאשר הלכו והורעו התנאים האובייקטיביים‪,‬‬ ‫נקודה אחת אפשר להזכיר‪ :‬אחת החולשות של קונצפציה זו הייתה‬ ‫והרדמתם אפשרה להאמין‪ ,‬שהמצב איננו משתנה‪ .‬למרות הגדלת‬ ‫בכך שלא הושם לב לעובדה‪ ,‬שלוח הזמנים של חיל האוויר היה שונה‬ ‫סד\"כ האויב‪ ,‬למרות כניסתו להיערכות שמאפשרת מעבר מידי‬ ‫משל כוחות היבשה‪ ,‬וחייב שלבים מוקדמים לפני כניסתו לתקיפת‬ ‫למלחמה‪ ,‬ולמרות הידיעות שאכן הוא מתכוון לעשות זאת ‪ -‬אפשר‬ ‫כוחות הקרקע‪.‬‬ ‫היה להמשיך ולחיות כרגיל‪.‬‬ ‫הנושא השלישי שבו נפגם צד הגיוני בחשיבה הצבאית הוא ההבחנה‬ ‫אין פירוש הדבר שלא היו מפקדים בכירים שהבינו את הסכנה‪ ,‬ואין‬ ‫בין מהות\" הסיכון\" ו\"סבירות הסיכון\"‪ .‬במשך כל שנות קיומו של‬ ‫זאת אומרת שהייתה התעלמות מוחלטת ומתמדת מן התמורות במצב‪,‬‬ ‫צה\"ל היה ברור‪ ,‬כי היערכותו ועוצמתו צריכים להקבע לפי מהות\"‬ ‫אולם התיאור מצביע על מגמות בלליות ותהלינים אפיעיים שאפשרו‬ ‫הסיכון\" למדינת ישראל‪ .‬גם אם סבירות הסיכון יורדת‪ ,‬אין הדבר‬ ‫משמעותי‪ ,‬כל עוד מדובר בסיכון ריאלי‪ ,‬שהרי איש לא מוכן לקבל‬ ‫בסופו של דבר את מצב הביש שבו נתפשנו ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫הסבר שצה\"ל נכשל בהגנת מדינת ישראל מפני איום חמור‪ ,‬רק מפני‬ ‫מטרתו של ניתוח זה‪ ,‬היא להציב אתגר להסבר המקובל‪ ,‬לפיו הייתה‬ ‫ההפתעה גורם מכריע בקביעת תוצאות השלב הראשון במלחמת יום‬ ‫שסבירותו היתה נמוכה‪.‬‬ ‫הכיפורים‪ .‬בחינת פני הדברים ובמיוחד בדיקת הקרבות במלחמה‬ ‫והנה‪ ,‬בשנים שקדמו למלחמת יום הכיפורים עלה לגדולה המושג‬ ‫מלמדות‪ ,‬כי לא היה מקרה שבו נכשלה תכנית טובה בגלל חיילים‬ ‫סבירות\"‪ \",‬אשר הפך יותר ויותר לגורם משפיע‪ ,‬בעיקר על היערכותו‬ ‫פחדנים או קצינים זוטרים שוטים‪ .‬לעומת זאת אפשר להוכיח‪ ,‬כי‬ ‫של צה\"ל‪ .‬תהליך זה אפשר לשמור על קור\" רוח\" ו\"עמידה איתנה\"‪,‬‬ ‫במקרים רבים נכשלו תכניות‪ ,‬למרות אומץ לבם של החיילים‪ ,‬בגלל‬ ‫גם כאשר מהות הסיכונים הצבאיים הלכה וגברה‪ .‬לא הייתה זו בעיה‬ ‫של המודיעין‪ ,‬אלא של כל הדרגים הפיקודיים הבכירים בצבא‪,‬‬ ‫שגיאות בתכנון של הפיקוד הבכיר‪.‬‬ ‫ומבחינה זו העובדה שאמ\"נ הודיע ערב המלחמה‪ ,‬כי סבירות\"‬ ‫המלחמה‬ ‫וגומאות‬ ‫הצליחה הישראלית מערבה‬ ‫קשה להשיב על השאלה מה\" תוצאות המלחמה?\"‪ ,‬לא רק מפני‬ ‫מערכות‪ . 275‬אקומט‪1980‬‬ ‫שהתשובה סבוכה‪ ,‬אלא גם משום שהשאלה קשה‪ .‬כיצד מעריכים‬ ‫תוצאות של מלחמה ? ייתכן שאם תחילה נגדיר נכון את השאלה‪ ,‬יקל‬ ‫עלינו לענות עליה‪.‬‬ ‫כרי להבין את השאלה ניתן להביא משל מתחום הספורט‪ :‬רץ‬ ‫למרחקים קצרים מתכונן לתחרות בריצת ‪ 100‬מטר וקובע לעצמו‬ ‫שעליו להיות מסוגל לרוץ את המרחק בעשר שניות‪ .‬כיצד נשפוט את‬ ‫הישגו לאחר התחרות? קיימים שלושה מבחנים אפשריים‪ :‬הראשון‬ ‫‪ -‬להשוות את המטרה שקבע לעצמו עם הזמן שהשיג‪ ,‬השני ‪-‬‬ ‫לבדוק איזה מקום השיג הרץ בתחרות‪ ,‬והשלישי ‪ -‬להשוות את‬ ‫המקום שהשיג בתחרות למקומו בתחרויות קודמות‪.‬‬ ‫שלושת המבחנים עשויים להביא להערכות שונות של התוצאה‪ .‬נניח‬ ‫שהרץ אכן עבר את ‪ 100‬המטר ב‪ 10-‬שניות‪ .‬מנקודת ראות של מטרה‬ ‫והישג ‪ -‬מטרתו הושגה‪ ,‬אבל מה נאמר אם הוא הגיע שביעי מתוך‬ ‫עשרה רצים ? אולי נחשוב שהוא טעה בהגדרת המטרה‪ ,‬ואולי נמצא‬ ‫סיבה אחרת‪ ,‬אבל ברור שכאשר התוצאה תיבחן על רקע רחב יותר‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫השוואת מטרות המלחמה לתוצאותיה בוודאי אינה מניחה את הדעת‪,‬‬ ‫במקרה) זה יתר הרצים( ייתכן שההערכה תהיה כישלון למרות‬ ‫בתנאי שמבינים את הגדרת המלחמה של צה\"ל באופן עמוק‪ ,‬ולא‬ ‫שהמטרה הושגה‪.‬‬ ‫מסתפקים בניסוחים טכניים‪ .‬כאשר קבעו שאסור לתת לאויב שום‬ ‫הישג‪ ,‬לא חשב איש על מצב בנוסח סיום מלחמת יום הכיפורים‪ .‬אז‬ ‫ומה במקרה שהרץ הגיע שני במירוץ? האם נוכל כבר לסכם שזהו‬ ‫הבינו כולם‪ ,‬שאפילו אם יכבשו המצרים או הסורים שטח לזמן מוגבל‪,‬‬ ‫הישג ? ייתכן‪ ,‬אבל מה נחשוב אם נגלה שבשלושת המירוצים הקודמים‬ ‫ייחשב להם הדבר להישג חשוב‪ ,‬ולכן כללה ההגדרה למנוע\" כל הישג\"‬ ‫הגיע הרץ ראשון ? לא תהיה לנו ברירה אלא לקבוע‪ ,‬שלמרוח כל‬ ‫גם הישג קרקעי‪ ,‬גם הישג בזמן‪ ,‬וגם בגרימת אבדות גדולות מדי‬ ‫הישגיו הנאים נמצא הרץ בתהליך של ירידה לעומת האחרים‪.‬‬ ‫לכוחותינו‪.‬‬ ‫הערכה מקיפה ומושלמת של תוצאות המירוץ חייבת להתחשב בכל‬ ‫העובדה שמלחמת יום הכיפורים קירבה אותנו לקהיר ולדמשק‪ ,‬איננה‬ ‫שלושת המבחנים‪ ,‬הוא הדין בהערכת תוצאות המלחמה‪ ,‬יש לשלב‬ ‫יכולה למחוק את העובדה המכרעת יותר‪ ,‬שהיו לערבים הישגים‬ ‫כמה דרכי בחינה‪ .‬הדרך הראשונה והפשוטה היא השוואת התוצאות‬ ‫משמעותיים גם בקרקע וגם כזמן‪ .‬גאוותם של הסורים על הישגיהם‬ ‫אל המטרות; בודקים איך הגדירו המנהיגים המדיניים והצבאיים את‬ ‫במלחמת יום הכיפורים מלמדת זאת היטב‪ .‬במובן זה הוכרעו תוצאות‬ ‫מטרות המלחמה לפני כן‪ ,‬משווים את המטרות הרצויות אל ההישג‬ ‫המלחמה ביום הראשון שלה‪ .‬כאשר צלחו המצרים את התעלה‪,‬‬ ‫והסורים פרצו ברמה‪ ,‬הם השיגו את ההישג המכריע שהיה דרוש להם‬ ‫בפועל‪ ,‬וזה שהשיג חלק גדול יותר ממטרותיו הוא המנצח‪.‬‬ ‫מבחינה צבאית ומדינית‪ .‬כאשר בלמו המצרים את התקפת הנגד ב‪8-‬‬ ‫קיימת אפשרות להעריך את תוצאות המלחמה בראייה רחבה יותר‪,‬‬ ‫באוקטובר ‪ -‬הם השלימו את הישגם‪ .‬כל מה שעשה צה\"ל לאחר‬ ‫לדוגמה ‪ :‬כיצד השפיעו תוצאות המלחמה על מעמדה של המדינה או‬ ‫מכן‪ ,‬היה ניסיון לצמצם את המשמעויות החמורות של ההצלחה‬ ‫על מצבה החברתי‪ .‬הערכה זו עשויה להיות קשורה בשאלה מה\"‬ ‫המצרית זהסזרית‪.‬‬ ‫מטרות המלחמה?\" או נוספת עליה‪.‬‬ ‫מטרות המלחמה של צה\"ל עוצבו לאור המדיניות של סטטוס‪-‬קוו כדי‬ ‫קיימת גם אפשרות שלישית‪ ,‬והיא ‪ :‬הערכת המלחמה בפרספקטיבה‬ ‫להגן על המצב המדיני הקיים‪ .‬המטרה המדינית הערבית הייתה מנוגדת‬ ‫של זמן בהשוואה לאירועים בעבד או בעתיד‪ .‬לאור זאת ניתן לקבוע‬ ‫‪ -‬לשבור את הסטטוס‪-‬קוו‪ .‬ואכן‪ ,‬הסטטוס‪-‬קוו נשבר לחלוטין‪ ,‬והחל‬ ‫מה מלמדות תוצאות המלחמה על התהליכים בהם נתונה המדינה או‬ ‫אותו תהליך שהיה המטרה המדינית הראשונה במעלה של מצרים‬ ‫החברה‪ ,‬רק ניתוח משולב של תוצאות המלחמה לאור שלושת‬ ‫וסוריה ‪ -‬נסיגת ישראל לגבולות ‪.1967‬‬ ‫המבחנים עשוי להביא להערכה נכונה ומשולבת של משמעותן‪.‬‬ ‫עד כאן עסקנו בהערכת תוצאות המלחמה מבחינת מטרות והישגים‪.‬‬ ‫מלפריר! ידןושגים‬ ‫עתה צריך להעריך את תוצאות המלחמה מבחינת הקשר הרחב יותר‪,‬‬ ‫לאור הדרך שהצבענו עליה בניתוח תוצאות המלחמה‪ ,‬נפתח בהשוואת‬ ‫כלומר מבחינת המצב המדיני‪ ,‬הכלכלי והחברתי של ישראל ואויבותיה‬ ‫המטרות אל ההישגים‪ .‬דרך זו מועילה מאוד כשיש צורך לנתח קרבות‬ ‫או מבצעים ברמה אופרטיבית וטקטית‪ .‬לכן היא מקובלת מאוד על‬ ‫אחר המלחמה‪.‬‬ ‫אנשי צבא שמתחנכים לחשוב בכיוון זה ברוב שנות שירותם‪ .‬לדוגמה ‪:‬‬ ‫לא כאן המקום להערכהימפורטת של מצבנו המדיני כיום‪ .‬רק נזכיר‪ ,‬כי‬ ‫בשנת ‪ ,1970‬בתום מלחמת ההתשה‪ ,‬העריך אלוף עזר ויצמן כי צה\"ל‬ ‫יש לנו הסכם שלום עם מצרים שלא היה קודם המלחמה‪ ,‬ואנו מבודדים‬ ‫נכשל באותה מלחמה‪ .‬זכורני‪ ,‬כי בכנס קציני פיקוד דרום באותה‬ ‫בעולם מבחינה מדינית‪ ,‬כפי שלא היינו מבודדים בעבר‪ .‬השאלה היא ‪:‬‬ ‫תקופה התווכח הרמטכ\"ל דאז‪ ,‬רא\"ל בר‪-‬לב‪ ,‬בחריפות עם עמדה זו‪,‬‬ ‫האם שני נתונים מרכזיים אלה היו שונים אילולא פרצה מלחמת יום‬ ‫וכדי להזכיה שניצחנו במלחמה‪ ,‬טען שאם משווים את המטרות שלנו‬ ‫כיפורים‪ ,‬או אילו ניצחנו בה ניצחון מכריע ?‬ ‫אל התוצאות‪ ,‬ברור כי המטרות הושגו ופירוש הדבר ניצחון‪.‬‬ ‫אשר להסכם השלום‪ .‬היום כבר ברור‪ ,‬כי ישראל יכלה לקבל הסכם‬ ‫אולם אנשי צבא נוטים לעיתים לשכוח‪ ,‬כי ברמה האסטרטגית‪ ,‬בניגוד‬ ‫שלום בתנאי קמפ‪-‬דיויד גם בשנת ‪ .1971‬הטענה‪ ,‬כי סאדאת פנה לדרך‬ ‫לרמה האופרטיבית‪ ,‬השאלה איננה רק‪ :‬האם\" הצלחנו להשיג את‬ ‫השלום‪ ,‬אחרי שנוכח שאי אפשר להכריע את ישראל בדרך צבאית‪,‬‬ ‫מטרותינו?\" קיימת שאלה קודמת‪ ,‬חשובה ממנה‪ ,‬הקשורה במטרות‪:‬‬ ‫איננה עומדת במבחן‪ .‬הרבה יותר הגיוני לומר‪ ,‬כי ההנהגה של ישראל‬ ‫שינתה את עמדותיה‪ ,‬אחרי שאיבדה את האמון ביכולתה לקיים את‬ ‫האם\" היו המטרות שבחרנו נכונות‪ ,‬והאם ניתן היה להשיגן?\"‬ ‫הסטטוס קוו‪ .‬על כל פנים‪ ,‬הסיכוי שישראל הייתה חותמת ב‪ 1971-‬על‬ ‫כך צריך גם לבחון את שאלת המטרות וההישגים במלחמת יום‬ ‫הסכם שלום בנוסח קמפ‪-‬דיויד‪ ,‬הרבה יותר קטן מהסיכוי שסאדאת היה‬ ‫הכיפורים‪ .‬תחילה צריך לבחון את המטרות לכשעצמן‪ ,‬ולראות האם‬ ‫חותם ב‪ 1978-‬על הסכם לפי תביעותיה של ישראל בשנת ‪.1971‬‬ ‫היו נכונות‪ .‬כלומר‪ ,‬האם שירתו את האינטרסים הלאומיים שלנו‪ ,‬והאם‬ ‫‪--. - . ---.‬‬ ‫היו ניתנות להישג באמצעים ובנתונים הקיימים‪.‬‬ ‫‪--,- ----- ------ - -‬‬ ‫‪12‬‬

‫המלחמה‪ ,‬אלא במה שקרה אחריה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בסופו של דבר השפיעו תוצאות מלחמת יום הכיפורים על‬ ‫כל מי שמציג עמדות שונות מהמקובל חשוף לביקורת‪ :‬האם\" אתה‬ ‫עמדותיה המדיניות של ישראל הרבה יותר מאשר על אלה של מצרים‪.‬‬ ‫חכם מכולם?\"‪ ,‬ו\"האם אחרים לא יודעים מה שאתה מתיימר‬ ‫מבחינת בידודנו הבין‪-‬לאומי‪ ,‬קשה להאמין שכך היה המצב גם אילו‬ ‫לגלות \"? הטיעון המקובל על הצמרת הפוליטית והביטחונית שלנו מזה‬ ‫ניצחנו בשנת ‪ ,1973‬כפי שאירע ב‪ .1967-‬ההישג העיקרי של הערבים‬ ‫שבע‪ .‬שנים‪ ,‬בלי הכדל של שייכות פוליטית‪ ,‬הוא כי מלחמת\" יום‬ ‫במלחמת יום הכיפורים היה ‪ -‬יכולתם להציג בפני העולם הפעלת‬ ‫הכיפורים היא הניצחון הגדול בתולדותינו\"‪ ,‬כי חולשות צה\"ל שנחשפו‬ ‫אסטרטגיה כוללת המשלבת באופן יעיל את כל העצמה שברשותם‪,‬‬ ‫במלחמה קשורות בהפתעה וש\"חוץ מזה הכל בסדר‪\".‬‬ ‫אולם מערכת זו עמדה על צלע אחת רופפת ‪ -‬החולשה הצבאית של‬ ‫האם מנהיגים ומפקדים אלה אינם יודעים את האמת ? והאם אין הם‬ ‫מדינות ערב‪ .‬לצורך הפעלת האסטרטגיה הכוללת היה דרוש לערבים‬ ‫מבינים את החשיבות בבירור האמת והוצאת מסקנות ? כדי להבין מצב‬ ‫זה עלינו לעבור מן התחום הצבאי אל התחום החברתי‪.‬‬ ‫תנאי בסיסי אחד ‪ -‬לא לנחול מפלה מוחצת‪ ,‬ותנאי זה הושג‪.‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים הייתה זעזוע לממסד הפוליטי של מדינת‬ ‫אשר למצבנו הכלכלי‪ ,‬אינני סבור שזה היה משתנה אפילו בתנאים‬ ‫ישראל‪ .‬מתוך המלחמה קמו תנועות המחאה‪ ,‬ונולדה מגמה רחבה‬ ‫אחרים‪ .‬עצמתו של נשק הנפט והשפעתו היו מתפתחים בכל מקרה‪.‬‬ ‫בחברה הישראלית‪ ,‬שתובעת שינוי יסודי בדפוסים הפוליטיים‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬הניסיון מלמד‪ ,‬שכל מלחמה‪ ,‬יהיו אשר יהיו תוצאותיה‪,‬‬ ‫והחברתיים של חיינו‪ .‬מגמה זו מאיימת על עמדותיו והשפעתו של‬ ‫מסלימה את מירוץ החימוש באזור‪ .‬בסופו של דבר נקבע מירוץ‬ ‫הממסד של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫החימוש בעיקר על‪-‬פי קצב ההצטיידות הצבאית של מדינות ערב‪,‬‬ ‫כנגד מגמה זו מתגייס הממסד הפוליטי על כל אגפיו‪ ,‬ואחת הדרכים‬ ‫ובעניין זה מסתבר‪ ,‬שהקצב גובר גם אחרי ניצחון מוחץ וגם אחרי‬ ‫שהוא נוקט בהן היא לשכנע את הציבור ששום\" דבר נורא לא קרה\"‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬היו כמה תקלות בגלל ההפתעה‪ ,‬אבל האשמים נענשו‪ ,‬הלקחים‬ ‫הסכם שלום‪.‬‬ ‫נלמדו‪ ,‬ואפשר להמשיך בעסקים כרגיל‪ ,‬ואפילו להיות מרוצים מן‬ ‫אולם‪ ,‬המשמעות הקשה ביותר עבורנו קשורה בהשלכות החברתיות‬ ‫הניצחון\" הגדול\"‪ .‬ביטוי מתמיד למגמה זו נמצא בהרצאות ובמאמרים‬ ‫של אותה מלחמה וממשבר אבדן האמון והתקווה בחברה הישראלית‪,‬‬ ‫של רא\"ל בר‪-‬לב‪ ,‬אשר מאז המלחמה חוזר על רעיון זה באופן עקבי‬ ‫לצורך זה עלינו לחזור אל החלק השלישי בדרך ניתוח תוצאות מלחמה‪,‬‬ ‫ורצוף‪ .‬מעריב\"\") ‪ ,1.8.75‬מערכות\"\" מס' ‪ 266‬אוקטובר ‪ ,78‬ספרא\"‬ ‫השאלה הבסיסית העומדת לפני מדינת ישראל היא ‪ :‬האם תוכל לקיים‬ ‫וסייפא\" מס' ‪ 2‬ועוד‪ (.‬ברור שאין זו דעת יחיד‪ ,‬אלא ביטוי מסודר‬ ‫עליונות צבאית‪ ,‬טכנולוגית וחברתית לעומת אויביה ? ההיסטוריה של‬ ‫ומקצועי לעמדה הכוללת של הצמרת הביטחונית‪ .‬לטיפוח מיתוס זה‬ ‫היישוב היהודי ומדינת ישראל עד מלחמת יום הכיפורים השיבה על כך‬ ‫את סיבת‬ ‫הרצון להבין‬ ‫אחרים‪ ,‬אשר מתוך עצם‬ ‫משים גם‬ ‫נהרהתפמתועה‪,‬ב'לי‬ ‫תשובה מעודדת‪ .‬מעלייה לעלייה וממלחמה למלחמה התחזקנו‪,‬‬ ‫הציבורית‬ ‫תשומת הלב‬ ‫הייתה חשובה‪ ,‬הפנו את‬ ‫שבלי ספק‬ ‫התעצמנו והגדלנו את הפער בינינו לבין אויבינו‪ .‬עובדה זו הייתה מקור‬ ‫עידוד ותקווה בשעות קשות‪ ,‬וחיזקה את אמון העם בהנהגתו‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫לשאלה זו כגורם ראשי בקביעת תוצאות המלחמה‪.‬‬ ‫בדומה למה שאירע לאותו רץ שתמיד הגיע ראשון ופתאום מצא עצמו‬ ‫מנקודת ראות זו אפשר להסביר‪ ,‬מדוע עושים מפקדים בכירים לשעבר‬ ‫שלישי‪ ,‬כאשר השווה העם את תוצאות מלחמת יום הכיפורים‬ ‫מאמץ כה רב להפיץ את המיתוס של ה\"הפתעה\"‪ ,‬ומדוע שותפת‬ ‫לתוצאות מלחמותינו הקודמות‪ ,‬נראה היה כי הפער בינינו לבין העולם‬ ‫ההנהגה המדינית מזה שבע שנים‪ ,‬בלי הבדל מי בשלטון‪ ,‬בניסיון לתת‬ ‫הערבי הולך וקטן‪ .‬יתר על כן‪ ,‬נסתמנה אפשרות שבעתיד הלא רחוק‬ ‫פירוש כזה למלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫אולי ייסגר פער זה לחלוטין‪ ,‬ואפשר יהיה להשמיד את מדינת ישראל‪.‬‬ ‫אין צורך להיות מרכסיסט או מטריאליסט כדי להסכים‪ ,‬שלעיתים‬ ‫תוצאה וו של המלחמה היא הגורם הראשון במעלה למשבר החברתי‪.‬‬ ‫קרובות בהיסטוריה אכן משרתות עמדות רעיוניות אינטרסים‬ ‫העם איבד את הביטחון בעתיד ואת האמון בהנהגה שמובילה אותו‪.‬‬ ‫מעמדיים‪ .‬במקרה שלפנינו משרת המיתוס של ההפתעה את‬ ‫השאלה המכרעת היא כמובן‪ ,‬האם אמנם נכונה מסקנה זו ? האם באמת‬ ‫האינטרסים של הממסד הפוליטי בישראל בכללותו‪ ,‬כנגד גל המרירות‬ ‫התחיל תהליך הנסיגה של מדינת ישראל? בדיקת עצמתו של צה\"ל‬ ‫והמחאה שצמח מתוך מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫ערב מלחמת יום הכיפורים מלמדת‪ ,‬כי הייתה זו מכונת מלחמה אדירה‬ ‫הבנת המשמעות החברתית של עמדות אלה חשובה גם לצורך ניתוח‬ ‫מבחינת רמת האימון והארגון‪ .‬חולאיה של מכונה זו לא היו בשרירים‬ ‫מצבנו הצבאי‪ ,‬שכן קיים תהליך של השפעה חוזרת שבו עמדות‬ ‫אלא במוח‪ ,‬בפיקוד הבכיר של הצבא ובהנהגה המדינית‪ .‬הפער ביחסי‬ ‫חברתיות ופוליטיות משפיעות על מצב הצבא‪ .‬השפעה זו עלולה‬ ‫הכוחות הצבאיים בינינו לבין הערבים לא נשתנה‪ ,‬אך פתיחת המלחמה‬ ‫להתבטא בשני תחומים‪ .‬ראשית‪ ,‬בתחום הפקת לקחי המלחמה‪ .‬כאשר‬ ‫ומהלכה מלמדים‪ ,‬כי במירוץ\" המוחות\" של המנהיגים קטן הפער‬ ‫במערכת הפוליטית ובצמרת הצבאית יש כוחות השותפים למאמץ‬ ‫להציג את המלחמה כ\"ניצחון\"‪ ,‬קיימת סכנה ברורה שלא ישאר שום‬ ‫לרעתנו‪.‬‬ ‫גורם שידאג לתיקון הצבא‪ .‬שנית‪ ,‬קיימת סכנה שמי שמטפח אשליות‬ ‫מבחינה זו ברור‪ ,‬כי על ההנהגה המדינית והצבאית מוטלת אחריות‬ ‫יתחיל לבסוף להאמין בהן בעצמו‪ ,‬ויתכנן את האסטרטגיה בעתיד‬ ‫כבדה בשל תוצאות מלחמת יום הכיפורים‪ .‬החולשה שפקדה אותם‬ ‫בהתאם למסקנות המוטעות שהיו נוחות לו בעבר‪ .‬הייתי נוכח פעם‬ ‫הביאה להקטנת עצמתנו הלאומית הכללית‪ ,‬ובעקבות זאת למשבר‬ ‫בדיון שבו השמיעה אישיות בטחונית‪-‬פוליטית את דעתה‪ ,‬כי' הלקח‬ ‫העיקרי של המלחמה הוא‪ ,‬שאנו חייבים תמיד לתקוף ראשונים‪ ,‬וכי‬ ‫האמון בעתידנו בכלל‪.‬‬ ‫המכה הראשונה תכריע את המלחמה‪ .‬אפשר היה לבחור עמדה זו‬ ‫במבט לעתיד נראה כי מצבנו הולך ונעשה קשה‪ .‬בשעות אלה חסרים‬ ‫כנקודת פתיחה טובה לדיון על הבעיות האסטרטגיות של מדינת‬ ‫לנו הביטחון‪ ,‬האופטימיות והאמון בהנהגה שליוו אותנו בעבר‪ .‬אבדנם‬ ‫ישראל‪ ,‬אולם כיוון שדיוננו מוגבל לעבר ולא לעתיד‪ ,‬נסתפק בקביעה‪,‬‬ ‫כי מגמות חברתיות ופוליטיות עלולות להביא לא רק לסילוף מגמתי‬ ‫הוא התוצאה הקשה והמסוכנת ביותר של מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫של העבר‪ ,‬אלא גם לשיפוט מוטעה ומסוכן של העתיד‪.‬‬ ‫מניתוח זה עולה‪ ,‬כי אי אפשר להגדיר את תוצאות מלחמת יום‬ ‫הכיפורים כ\"ניצחון\"‪ ,‬ובצער ובכאב צריך להודות‪ ,‬כי תוצאות אלה‬ ‫שש‬ ‫‪13‬‬ ‫קרובות יותר ל\"כישלון\"‪.‬‬ ‫בעיה חברתית‬ ‫מתוך התשובות לשתי השאלות המרכזיות‪ :‬מה\" תוצאות מלחמת יום‬ ‫הכיפורים \"? ו\"מה הגורם לכישלון בקרב הבלימה \"? עולות גם שאלות‬ ‫נוספות‪ ,‬חשובות לא פחות‪ ,‬אלא שהן עוסקות לא במה שקרה לפני‬ ‫מערכות‪ 275‬י אופסט ‪11%‬‬

‫דבריו האחרונום של סאדאת מתייחסים בראש וראשונה ל‪-‬‬ ‫בספרו של הנשיא סאואה סיפור\" חי\"ר‪ ,‬שנתפרסם סכיך‬ ‫לביקורו ההיסטורי בירושלים בנובמבר ‪ ,1977‬אין זכר ליום‬ ‫השטדת\" אחת מיחידותיה החשובות ביותר של ישראל ‪ -‬חטיבת‬ ‫ה‪ 14-‬באוקטובר ‪ ,1973‬למרות שביום זה ביצעו המצרים את‬ ‫השריון ‪ - \"190‬ראוה\" ‪ \"y~D‬זה בן ‪ 115‬טנקים‪ ,‬בפיקוד מפקד‬ ‫ההתקפה המשוריינת הגדולה ביותר שלהם במלחמת יום\" הכי‪-‬‬ ‫החטיבה אסף יגורי‪ ,‬שנועד להגיע לתעלה לשם\" חדירה נו‪-‬‬ ‫פורים\"‪ ,‬אשר לצורך ביצועה דחה סאדאת הצעת הפסקת אש‪,‬‬ ‫ספת\"‪ ,‬הושמד תוך ‪ 20‬דקות על‪-‬ירי כוח מצרי בפיקוד‬ ‫שהוגשה לו באמצעות שגריר בריטניה בקהיר בליל ‪13--12‬‬ ‫ה\"מצביא הצעיר\" אבו סעידה‪ .‬השמדת חטיבתו\"\" ‪ 1‬של אסף‬ ‫יגורי אירעה בעת ביצוע התקפת יבגד של פיקוד הדרום כ‪8-‬‬ ‫באוקטובר‪.‬‬ ‫לא הייתה זו הציעה ראשונה להפסקת אש שהוגשה לנשיא‬ ‫באוקטובר ‪ ,1973‬והייתה לה כפי שמסתבר השפעה רבה על‬ ‫מצרים‪ .‬לדברי במדאת הציע לו שגריר ברה\"מ בקהיר‪ ,‬וינו‪-‬‬ ‫גרדוב‪ ,‬להפסיק את האש כבר בערב שירד על יום הלחימה‬ ‫שיקולי הפיקוד המצרי‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬וזאת כביכול לפי בקשת נשיא סוריה אסאד ; אולם‬ ‫הוא השיב לשגריר שיש לו' ספקות אם אכן מבקש הנשיא‬ ‫בספרו הדרך\" לרמאדן\" מספר חסנלן היכל שכתוצאה מהת‪-‬‬ ‫אסאד הפסקת אש בשלב כה התחלתי עול המלחמה‪ ,‬וכי גם אם‬ ‫קפת הנגד הישראלית ביום השלהבי למלחמה שבה) חזר צה\"ל‪,‬‬ ‫אמת הדבר‪ ,‬זמן החס סחכן להעמקת אש‪ ,‬בטרם ישגו יעדיה‬ ‫ו‪-‬ב\"‪ ,)19‬הסיק הפיקוד‬ ‫העיקריהם של מצרים במערכות יתר על כן‪ ,‬נאשר התייצב‬ ‫לדבריו‪ ,‬על שגיאות צבא מצרים‬ ‫בפניו השגריר הסובייטי פעם נוספת ב‪ 7-‬באוקטובר‪ ,‬ועימו‬ ‫המצרי שמוטב לו לחזק' את חומת\" ההגנה\" דאשצרית ממזרח‬ ‫שדר מממשלתו בדבר בקשה נוספת להפסקת אהד ונצידה של‬ ‫סוריה‪ ,‬נזף בו נשיא מצרים ואמר ‪ :‬הנושא\" הזה גמוד‪ .‬אינני‬ ‫לתעלה‪ ,‬מאשר לפתוח במתקפה לעבר) המעברים(‪ ,‬שכן ככל‬ ‫רוצה שתעלה אותו שוב‪ .‬לא אסכים להפסקת אהב‪ ,‬עד שיושגו‬ ‫שירפו התקפית צה\"ל על ה\"חומה\" כן ירבו אבטחת?‪.‬‬ ‫יעדי המערכה‪ bnw ,‬ניפכן הדוקטרינה הביטחונית של‬ ‫בעניין זה טעה הפיקוד המצרי טעות קשה‪ ,‬שכן דווקא משום‬ ‫ישראל'ן‪.‬‬ ‫אימות לכך יכולים אנו למצוא בראיון ‪ pll~nw‬סאדאת למ‪-‬‬ ‫ריבוי אבידותיה של ישראל‪ ,‬ודווקא' במנום שלא היה בטחה‬ ‫חבר הספר מלהמת\" שש משעות\"‪ .‬בראיון זה הוא הסביר‬ ‫כיצד התכוון לעשות זאת ואמר ‪ :‬נחתי\" פקודה לחצות את‬ ‫לפעול התקפית בשתי חזיתות בעת ובעונה אחת‪ ,‬לא מילא‬ ‫התעלה‪ ,‬לפרוץ את קו בר‪-‬לב‪ ,‬לכובשו‪ ,‬ואחר כך להמתין על‬ ‫החוף המזרחי‪ .‬הרעתי את הלך מחשבתם של מפקדי האראל‪.‬‬ ‫פיקוד הדרום את ציפיותיו ולא תקף' נגד‪ .‬אדרבה‪ ,‬בליל ‪-10‬‬ ‫הם ציפו שנדהר במהירות לתוך סיני‪ ,‬והיו מעוניינים להציב‬ ‫‪ 11‬באוקטובר‪ ,‬מייד לאחר ומהתייצב הב‪-‬אלוף בר‪-‬לב ונטל‬ ‫לנו מלכודת כדי שניפול לתוכה ולהשמידנו‪ .‬אך לא נתנו להם‬ ‫את ההזדככות‪ ,‬ולא דהרנו לעומק סיני‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ידענו כי‬ ‫לידיו את הפיקוד על החזית מידו) של האלוף גונן‪ ,‬אשר‬ ‫סבלנותם תפקע‪ ,‬והיינו בטוחים כי שיטה זו להמתנה בראשי‪-‬‬ ‫ב‪ 8-‬באוקטובר הריץ את אחת מאוגדותיו להתקפה‪ ,‬בעוד‬ ‫הגשר( תאלץ אותם להתקיף אותנו‪ .‬ואמנם הם באו אלינו ואנו‬ ‫שהשניה לא ביצעה את שמימתה המתוכננת( עסק פיקוד‬ ‫השמדנו אותם\"‪.‬‬ ‫הדרום בבעיית ר‪,‬מגננה‪ .‬נוצר‪ ,‬אפוא‪ ,‬מצב מעניין\"\" ‪ :‬בשד‬ ‫הערכת הפיקור ההוואלי הייתה שהמצרים ינצלו את העוב‪-‬‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬נובמבר ‪1976‬‬ ‫דה‪ ,‬שהחל מ‪ 11-‬באוקטובר יבצע צה\"ל מתקפה נוספת בעומ‪-‬‬ ‫קה של סוריה‪ ,‬אשר בה תושקע כל עצמת חיל‪-‬הניוקר שלו‪,‬‬ ‫על מנת לפתוח במתקפה רבתי בחזית התעלה מה) גם שבכך‬ ‫יוכלו לסייע בעקיפין לסורים( ‪ -‬חיכה הפיקוד דגגצרי להת‪-‬‬ ‫קפה הישראלית‪...‬‬ ‫‪ .1‬המדובר בגדוד טנקים שאף הוא לא הושמד כולו‪.‬‬ ‫יש‬

‫תחילה‪ ,‬מתוך תקווהזצה\"צראלים בכל זאת תוצברו את עצמות\"‬ ‫בספרו הדרך\" לרמאדן\" תוקף היכל את ההחלטה המצרית‬ ‫מצרים‪ ,‬שתצררים הלוחמים יחזרו לקווי ה‪ 6-‬באוקטובר ; אולם‬ ‫לשבת\"ולח‪.‬פות\"‪ '.‬בין היתר קובע הלה‪ ,‬כילאחר' שאיחדו כוחו‪-‬‬ ‫לאחר כן‪ ,‬כדן\" לאציל את ישיאן\"‪ ,‬הואעצבה אי תנאיהפסקה‬ ‫לתירהאהשימזגמשנירםאערומליונמייצרםיםבעואמתקראשלשי‪-‬כה‪-‬ג‪10‬שרק\"המוימביזזריוחניהיםלתשעללהה‪,‬ם‬ ‫הנהם‪ ,‬והתכים להפסקה בקווי ה‪ 13-‬באוקטובר‪ .‬בהקשר לכך‬ ‫אבדה תנופתם הראשונית‪ ,‬ומשעה שנבגסו לשלב העצירה\"‬ ‫בספרו‪ ,‬כי את תבדיהפסקת החשהתתעיבום לחורה‬ ‫טוען סאדאת‬ ‫האופרטיבית\" החמיצו את ההורמגות להשתלט על המעברים‬ ‫באוקטובר( מירב לקבל‪ ,‬מסוום הוזכה בהצלחה‬ ‫לקווי ה‪6-‬‬ ‫במיני‪ .‬מהלך וה גרם לויכוח חריף‪ ,‬שטרם נסתיים‪ ,‬בין ההנהגה‬ ‫המצוימרתדגההניהמתאתווופכהנרנצוטביתבאייהתתג\"עשנהו)לעלדמיהצררדליןהםותלויבסםוצ‪-‬רעכינהרר ‪:‬קת להבאסזויחררירהםההשסטולערמניו‪,‬תת‪,‬הושכל\"ההמסעעי‪---‬‬ ‫ראהצונית‪ ,‬וטרם הגשים את מלוא תכניתו כיבוש) המעברים(;‬ ‫ברים בזירה המצרית(‪ ,‬ראילו המצרים טענו‪ ,‬שהוסכם מראש‬ ‫ואילו את תנאיהפטלה האשהתחיים הפסקת) א\"צ בקווים הקיי‪-‬‬ ‫שבזירתם תיעשה ה\"עצירה\" עם כיבושו של קו\" בר‪-‬לב\"‪ ,‬כדי‬ ‫לבק‪-‬ב‪6‬ל‪,‬באומקשוטוםבורמ‪,‬הונכותחועותררהחסעורחייצוםכמנההידפופוגה\"מןשהתקנווויצלם‬ ‫מים( סירב‬ ‫להתארגן מחדש‪ ,‬תוך הדיפת התקפות הנגד של צה\"ל‪ ,‬לקראת‬ ‫בהם החזיקו‬ ‫על‪-‬ירי ישראל כמו ב‪.1948-‬‬ ‫ההתקדמות למעברים‪.‬‬ ‫תהיה הסיבה אשר תהיה‪ ,‬בלול ‪ 13--12‬באוקטובר ‪ 1973‬החמיץ‬ ‫סאדאת הזדמנות פז לשמור על ועלמות צבאו ויוקרתו‪ .‬אותו‬ ‫בספחו אוטוביוגרפיה\"(\"‬ ‫הליסלכהמ‪,‬תל יאשחרראשלנ לתהקפב'סלקהת‪-‬לאדשברבי)קהואיבןם‬ ‫םימייקה‪ 8,‬פנה קיסינג'ר‬ ‫היכל המקבל‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬את הטיעון המורי‪ ,‬מסביר כי המושג‬ ‫אל ראש ממשלת בריטניה היה‪ ,‬וביקש את סיועו להשיג גם את‬ ‫בכלצלבר‪,‬באתישאורריגהרמוהצלבאאנישתי‪.,‬‬ ‫מצוי‬ ‫עצירה\" אופרטיבית\"‪ ,‬שאינו‬ ‫הסכמתו של סאדאת לכך‪ .‬הית הפעיל את שגרירו בקהיר פיליפ‬ ‫מצרם‬ ‫נולד בהעופעת מפלותיה של‬ ‫אדמס שדאג להעיר‪ ,‬את סאדאת משנתו‪.‬‬ ‫הפיקוד המצרי להימנע מכל מהלך שיש עימו סיכון‪ ,‬ולהעדיף‬ ‫בספרו אומר סאדאת בעניין זה כי כאשר קיבל את השגריר‬ ‫את ביטחון הצבא‪.‬‬ ‫הבריטי בארמון טאהרה נסתבר לו כי פניית ארה\"ב באה לבחון‬ ‫כי אסד נוטה‬ ‫לכהיפכסאקשתר‪-‬אחוש‪,‬רשהוסאאדשלאחת‬ ‫יש לציין‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫האם נכונה האינפורמציה של ברה\"מ לפיה הוא מוכן לקבל‬ ‫לדברי) חסנין‬ ‫בשל אבידותיו להסכים‬ ‫העשלי‪-‬יברילכשרגהרייטר‪,‬ם‪,‬כ‪w‬י~מצ‪W‬רילםאחלראשתתסגכיעםרםלהאפ‪-‬ת‬ ‫הפסקת אש‪ .‬לדבריו‬ ‫היכל בספרו( שדר לנשיא סוריה בו התריע כי יהלה זהכהצגה‬ ‫סקתהחהצ שהוצעה‬ ‫להפסיק את האש דווקאכהמום שהאראל החזירה לעצמה שטח‬ ‫מערמותיה המתוכננות ; הם על ארהטם להתקשר לקהיר שלא‬ ‫ברמת הגולן‪ .‬יתר על כן‪ ,‬סאדאת הסביר בעודר זה לאסד‪ ,‬כי‬ ‫ססואףדאמתצרלי)שגרביארב‪-‬האבל‪-‬רימנטיד‪,‬ב(שבשפאנלי‬ ‫מוסקבה‪ .‬כן אמר‬ ‫מטרת המלחמה אינה לזכות‪ ,\"WUf1‬אלא להקיז את דמה של‬ ‫תנאיו לפתיחת ים‬ ‫באמצעות‬ ‫הציע לו לשלוף את אחת מדיביזיות‬ ‫; ובהקשר זה אף‬ ‫ישראל‬ ‫אותו מהם‬ ‫ולערכה להגנת דמשק‪ ,‬ולעומת זאת‬ ‫שלו מקו ההזית‬ ‫התי\"ר‬ ‫הספנות הישראלית‪ ,‬כי התנאי הוא בפיגה ישראלית מןהששחית‬ ‫העיביהו‪.‬‬ ‫להכניס לפעולה את דיביזיות השריון שבעתודה כדי להסב‬ ‫תיאור וה של סאראת בעלה למעשה רק טפח ומכסה טפחיים‪.‬‬ ‫לצה\"ל את מירב האבידות‪.‬‬ ‫שכן ההצעה הייתה של ארה\"ב ובריטניה ולא של ברה\"מ‪,‬‬ ‫הייתה הפוכה מזו שנתן סאדאת לצבאו‪ ,‬ומאחר ומולאה‬ ‫עעצל‪-‬היזדוי‬ ‫אדרבא‪ ,‬סאדאת עצמו אומר בספרו כי רק לאחר שיצא השגריר‬ ‫אסד‪ ,‬חרצה במידה רבה את גורלה של סוריה וגרס\"‬ ‫הבריטי מארמונו‪ ,‬כדי לדווחלהית' ולקיסינג'ר על תוצאות שלי‪-‬‬ ‫למספר תופעות ‪:‬‬ ‫חותו‪ ,‬הגיעה לשם איגרת מברה\"מ ובה הודעה‪ ,‬לפיה רוצה‬ ‫א‪ .‬הפעלת רכבת אווירית רוסית החי ב‪ 10-‬באוקטוברלעזרתה‬ ‫קוסיגין לבוא למצרים כדי לדון בתנאי הפסקת האש‪.‬‬ ‫בעניין זה ראוי לציין‪ ,‬שאם לנוכח לחצה של ברה\"מ עלסאדאת‬ ‫של סוריה ובהמשך גם לעזרתה של מצרים‪.‬‬ ‫להפסקת אש בערב שירו על יום הלחימה הראשון‪ ,‬יכול היה‬ ‫ב‪ .‬העמדת ארה\"ב בפני הצורך לתיפעול רכבת אווירית לעז‪-‬‬ ‫רתה של האראל‪.‬‬ ‫זה לאור) ההצלחה בה זכו אותו יום צבאות מצרים וסורנה(‬ ‫ג‪ .‬אינטרס משותף לשתי מעצמות‪-‬העל להביא להפסקת‪-‬‬ ‫‪ -‬נתקנוה להשיב‬ ‫כיאללהחץב‪-‬ז‪3‬ה‪1‬היבנואוחקסטורברה‪,‬יגיושןכןלחסלוורטייןה‬ ‫להשיב‬ ‫נמצאה אז במצב‬ ‫במילים‬ ‫אש‪.‬‬ ‫על נסיונותיו קיל קיסינג'ר להשיג הפסקת‪-‬אש מספר סאדאת‬ ‫קשה ביותר ‪:‬התקפת הנגד של צה\"ל לא זו בלבד שהדפה את‬ ‫בספרו את הדברים הבאים ‪ :‬קיסינג'ר לא התעורר לראות את‬ ‫בעלמלשחטמחתיעםוזתריותנו\"כםהי כמימםט\"‪,‬חוואי‪-‬לאתותאףח‬ ‫הסורים מן השטח שנכבש‬ ‫ללחימה‪ ,‬כאשר הגיעו אליו הן‬ ‫המציאות אלם בלום הרביעי‬ ‫שמטה מידם את השליטה‬ ‫כולל) בקשה ישראלית דחופה‬ ‫קריאות הצילו\"\" וכישראל‬ ‫לארבע מאות טנקים תמורת אלו יואבדו בחזית(‪ ,‬הן דיווח‬ ‫מרמשק‪ .‬בספרו לא אומר סאדאת דבר בסוגיה זו‪ ,‬אך נראה‬ ‫בלפחיזויתדוייכןשהצתרימותטמט\"תנוהבלכתה\"לבטומבע‪-‬ת‬ ‫הפנטגון‪ ,‬לפע אין המלחנוה‬ ‫שמעבשזללהה‪,‬אטובילמרצעאוומנעצתוובהתאההרפהתששקללרפוודהתבמ'רלישכערקפביה‪,‬ימרזתאהה‪,‬הלמפואעלסבלאקרוהיותרםרואביתבשקסובירנשויעחלה‪-‬בריק‪-‬דרה‪4‬יו‪1-‬ב‪3‬מ‪1‬עשבצולמ;מאווקהתוקןסטיוהכגבעידןל‪,‬יר‬ ‫ישראל‪ ,‬והן דיווח כתבי חוץ‬ ‫להשלים את המשימה הטצרית המתוכננת‪ ,‬לפני בואו של‬ ‫אפילו‬ ‫אכיחדל‪,‬ישורהאדלר\"ךארןלתתלק‪-‬וואהבילבהעדוהףחואתתפ‪.‬ה‪2‬מצלנרויתם‪,‬ה‬ ‫ואמר‬ ‫מדם‪,‬‬ ‫ת‪42‬ז‬ ‫שעל‬ ‫כדי‬ ‫קוסיגין‪ ,‬והן כדי להקל‪ ,‬כביכול‪ ,‬את הלחץ מעל סוריה‪.‬‬ ‫בהקשר זה מן הראוי להביא את דבריו של הגנרל ההודי‬ ‫חתר קיסינג'ר‪ ,‬ביחד עם בוזד‪/‬מ‪ ,‬להביאלהפסקת ‪ ws‬הוא תבע‬ ‫לה‪.3‬פספקרותפ'אקושונהידיטתבהסתפגראוילעקשבולר\"תההרהככברתעו‪-‬הת\"אוויטוריעןתהכיאהמסריכקמנית ית‪.‬שראל‬ ‫עכ‪2‬ס‪.‬ילדויעיהלומצהםדכבוהאבש‪-‬ייר‪9‬רמ‪,‬בבאפארבגוייהןק\"שהטביו‪.‬תבתררד‪,,‬ייןאבעהתםהדירועווקרחעכלילפההניעםהתודענליחוםהפמשהצקובשייללימלהשארבכאעלחרללבבוקסשירשרקת‪,‬ד‬ ‫‪10‬‬

‫משוריינת ‪ 21‬לגזרת ארמיה ‪ ,2‬שתושלם ב‪ 13-‬באוק‪-‬‬ ‫ביזיה‬ ‫בהסתמך על כך הוערך שהמצרים יפעילו במתקפה'‬ ‫טובר‪.‬‬ ‫טנקים לעומת ‪ 750‬הטנקים המצויים בידי פיקוד‬ ‫כ‪900-‬‬ ‫הדרום‪.‬‬ ‫ע גמ‪:,,‬‬ ‫בהקשר זה ייאמר‪ ,‬שבראנון שנתן ראש אגף המבצעים המצרי‬ ‫שאדאת כמפקד העליון‪ ,‬מימין שר המלחמה איסמעיל עלי‬ ‫דאז‪ ,‬גבסי‪ ,‬לעיתונאי מוסא צברי באוגוסט) ‪ )1974‬הוא אמר‪,‬‬ ‫ומשמאל הרמטכ\"ל שאזלי‬ ‫כי לצורך ביצוע המתקפה לעבר המעברים בסיני הועברו ביום‬ ‫ה‪ 4 13-‬באוקטובר למזרח התעלה‪ :‬דיביזיה מו~ור=נת ‪,21‬‬ ‫פאליט‪ ,‬מי ששימש נספח צבאי של ארצו בקהיר‪ .‬בספרו‬ ‫הטיבה ‪ 3‬מדיביזיה משוריינת ‪ 4‬וכן סוללות טילים קרקע‪-‬‬ ‫החזרה\" לסנני\"‪ ,‬ונפורסם בבזו‪-‬דלהי באפריל ‪ ,1974‬הוא אומר ‪:‬‬ ‫אם\" אמנם הייתה מטית ההתקפה ב‪ 14-‬באוקטובר לסייע‬ ‫אוויר‪.‬‬ ‫שניים‪-‬שלושה ימים קודם‬ ‫באותו יום (‪ 13‬באוקטובר( בצהרים הביע הרמטכ\"ל דוד‬ ‫אלעזר לפיקוד הדרום‪ ,‬כדי לוודא את הצלחת קרב השריון‬ ‫הגדול הצפוי‪ .‬חיים הרצוג מספר בספרו כי דדו ביקר בין היתר‬ ‫במפקדתו של שרון‪ ,‬כדי לבחון הן את תוכניותיו לקרב‬ ‫השריון והן את תוכניותיו לצליחה‪ .‬אגב כך הסתבר לו‪ ,‬כי‬ ‫שרון חולק על ההחלטה להמתין להתקפה המצרית‪ ,‬ומציע‬ ‫לתקוף את המצרים מייד כדי להגיע לשפת‪-‬התעלה‪ .‬הרמטכ\"ל‬ ‫הבהיר לו כי יש להמתין להתקפה המצרית‪ ,‬אולם אם זו לא‬ ‫תתבצע אזי תבוצע הצליחה בכל מקרה בליל ‪ 15-14‬ב‪-‬‬ ‫אוקטובר‪.‬‬ ‫לסוריה‪ ,‬מן הדין היה שתבוצע‬ ‫כעשש בשעה שהתנהל הדיון בין הרמטכ\"ל לאלוף שרון נהרג‬ ‫לכן\"‪ ,‬היינו ב‪ 11-‬אי כ‪ 12-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫האלוף אלברט מנדלר מפקד האוגדה שהגנה על הגזרה הדרו‪-‬‬ ‫מית‪ .‬במקומו של אלברט מינה הרמטכ\"ל בו במקום את תת‪-‬‬ ‫הייתה זו‪ ,‬כזכור‪ ,‬אף ההערכה הישראלית‪ ,‬אשר רק משבוששו‬ ‫אלוף קלמן מגן למפקד אוגדה בדרגת אלוף‪ ,‬ואת מקומו של‬ ‫המצרים לבצע את מתקפתם‪ ,‬השתנתה לכלל הערכה‪ ,‬שאלה‬ ‫קלמן כמפקד האוגדה שהגנה על הגזרה הצפונית תפס תא\"ל‬ ‫יסתפקו בהישגרכם‪ ,‬ויקבעו עובדה שתונצח על‪-‬ידי הפסקת‬ ‫ששון‪.‬‬ ‫האש‪ .‬ככל שנתחזקה הערכה זו דובר בפיקוד הדרום יותר‬ ‫בצילו של האבל הכבד על מותו של האלוף מנדלר נערך בערב‬ ‫ויותר על הצורך בביצוע מבצע נועז של צליחת התעלה‪ .‬איש‬ ‫שירד על ה‪ 13-‬באוקטובר דיון מבצעי במוצב הפיקוד העליון‪.‬‬ ‫לא חלק על עצם צורך זה‪ ,‬אולם התנהל ויכוח סוער בקשר‬ ‫למקום הצליחה ועתויכן כך או כך בליל ‪ 12_--11‬באוקטובר‪,‬‬ ‫בדיון זה הוצגה הערכת מודיעין לפיה ישלימו המצרים את‬ ‫הגיש האלוף גונן למפקד החזית המלצה שהצליחה תבוצע כבר‬ ‫בלילה שלאחר מכן‪ .‬רא\"ל בר‪-‬לב קיבל את עצם הרעיון‪ ,‬אך‬ ‫העברת עוצבות השרלון בליל ‪ 14-13‬באוקטובר בהותירם‬ ‫ממערב לתעלה רק כ‪ 300-‬טנקים‪ .‬התקפת יתרת הטנקים המצ‪-‬‬ ‫דחה את הביצוע לליל ‪ 14--13‬באוקטובר‪ .‬הוא הודיע על כך‬ ‫ריים שממזרח לתעלה נחזתה לשחר ה‪ 14-‬באוקטובר בשלושה‬ ‫לרמטכ\"ל בחצות ליל ‪ 12-11‬באוקטובר‪ ,‬ובבוקר שלמחרת‬ ‫טס לתל‪-‬אביב להציג בפני שר הביטחון ובפני ראש הבנמשלה‬ ‫מאמצים דיביזיוניים‪ .‬כן הוערך כי המצרים ינהלו קרב הבקעה‬ ‫את התוכנית המפורטת של הצליחה‪ .‬תוך כדי הדיון בלשכת‬ ‫משך כל אותו יום‪ ,‬כאשר בלילה שירד עליו יוצנחו או יונחתו‬ ‫ראש הממשלה ומהחל בעבעה ‪ ,1430‬ובטרם סוכם אם לצלוח‬ ‫כוחות מיוחדים לתפיסת מעברי המיתלה והג'ידי‪ .‬ולמחרתו ה(‪15-‬‬ ‫את התעלה ומתי‪ ,‬נמסר למשתתפיו מהנע לפי קיבלו עוצבות‬ ‫השריון המצריות שממערב לתעלה פקודה לצלוח אותה מז‪-‬‬ ‫באוקטובר( היערך במועד בו ינסו כוחות השריון הדיבטיוניים‬ ‫לחבור עם הכוחות המיוחדים ובכך להשלים את ההתקפת‬ ‫רחה‪ ,‬דהיינו ‪ -‬ההתקפה המצרית נראתה כבר קרובה לבוא‪.‬‬ ‫הן בפיקוד והן במטכ\"ל צפו הצלחה גדולה בקרב השרטן של‬ ‫כן נמסר שתקדם להתקפת השרורן איזרחה הפוזלת כוחות מיו‪-‬‬ ‫ה‪ 14-‬באוקטובר‪ ,‬אולם הרמטכ\"ל קבע בתדריכו שאין להיגרר‬ ‫הדים לפגיעה במרכזי שליטה ולתפיסת שטחים חיוניים‪ .‬בעק‪-‬‬ ‫אחר ניצול ההצלחה‪ ,‬גם אם ייגרמו לאויב אבהית כבדות;‬ ‫בות זאת נתקבלה הצעת בר‪-‬לב להפסיק את הדאן על הצליחה‬ ‫שכן יש לשמור על הכוחות לקראת הצליחה שתתבצע בליל‬ ‫ללא קבלת התלטף‪ .‬הוא חזר לפיקוד הדרום‪ ,‬והתל לערוך את‬ ‫ה‪ 16--15-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫הכוחות להשמדת כוחות אויב‪ ,‬אם אלה אמנם יפתחו במתקפה‬ ‫לעבר המעברים‪ .‬במקביל דאג המטכ\"ל לתגבר את הפיקוד‬ ‫ההערכות לגבי שיטת הפעולה של האויב נתבדו‪ .‬המצרים‬ ‫במוהרות חי\"ר ובנשק נ\"ט‪ .‬כן הורה המטכ\"ל את האלוף גביש‪,‬‬ ‫תקפו אמנם ב‪ 14-‬באוקטובר אך לא על פי התוכנית\"‪ \",‬וכפי‬ ‫מפקד מרחב‪-‬שלמה‪ ,‬לקדם פלוגת טנקים מאילת לראס‪-‬סודר‪,‬‬ ‫ויכוח קשה ‪ :‬בעוד עהער המלתמה דינצרי‬ ‫שנסתבר אף לאחר‬ ‫באוק‪-‬‬ ‫למרות החרחר מהצטרפות ירדן וסעודלה למלחמה‪.‬‬ ‫הקו הזהיר‪ ,‬ודבק בתיכנון ממקורי בי‪)-‬‬ ‫אסמעיל היה חסיד‬ ‫המצ‪-‬‬ ‫עוד כל הדברים האלה מתרחשים הגהנו‪ ,‬בליל ‪13-12‬‬ ‫ב‪ 15-‬באוקטובר( תבע כבל הנראה ה‪-‬‬ ‫טובר‪ ,‬ידיעות שרז כאילו פעילות הכוחות המיוחדים‬ ‫צוע המתקפה החל‬ ‫רמטכ\"ל שאזלי להקדים את שלב מתקפת השריון המצרי‬ ‫בקותוסים‪-‬‬ ‫על‪-‬ידי סאדאת‪,‬‬ ‫‪ .4‬מכאן שהפקודה לכך ניתנה‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬ ‫ריים החלה‪ .‬לעומת זאת נתאמתה לכאורה הידיעה על העברת‬ ‫בואו הקרוב של‬ ‫הפגישה עם השגריר הבריטי‪ ,‬ועם היוודע דבר‬ ‫הטיבת טנקים אתת חטיבה) ‪ )3‬מדיביזיה משורחנת ‪ 4‬לגזרת‬ ‫גין למצרים‪.‬‬ ‫ארמיה ‪ 3‬מזרחה לתעלה‪ ,‬ודובר גם על תחילת העברת די‪-‬‬ ‫‪11 .‬‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬רבמבו‪1976 7‬‬

‫הנחיה\" פוליטית\" חד משמעית‪ :‬לגרום\" מכסימום אבידות‬ ‫לעבר המעברים‪ ,‬מאחר ששלב הצליחה לכיברש ראמה‪-‬הגשר‬ ‫היה להערכתו קל מן המתוכנזף‬ ‫לאויב‪ ,‬עם מינימום אבידות לצבא מצרים‪ ,‬מבלי לשים לב לגודל‬ ‫עבד‪-‬אל‪-‬‬ ‫על טיעוניו של שאזלי ניתן ללמוד מדבריו של‬ ‫השטח הנכבש\"‪ .‬בהתאם לכך תיכנן איסמעיל את התכנית הב‪-‬‬ ‫סתאר‪-‬טוילה בספרו מלחמת\" שש ‪ ,rrnlywn‬שפורסם באוק‪-‬‬ ‫יצלהו הכוחות המצריים‬ ‫אה במגמה שלא לסטות ממנה ‪:‬‬ ‫טובר ‪ .1974‬הלה מעלה בספרו קרוב) לודאי בהשראתו של‬ ‫ויצרו בסיס\" מוצק\" של‬ ‫(א‪-6‬ת‪7-‬קובאוברק‪'-‬טולבב‪,‬ר(‬ ‫יצטלב הראיתון‬ ‫התעלה‪ ,‬יבקיעו‬ ‫*‬ ‫‪:‬בר‪-‬לב‬ ‫ותאזלי( את הטיעונים העיקריים הבאים‬ ‫את‬ ‫צליחת\" התעלה‪,‬ההשתלטות על קו‬ ‫נמ\"וגמבהרומות(צבבתגדבהגדההמזהרמחיערת‪,-‬‬ ‫דיביזיות חי\"ר‬ ‫חשיי\"הריהוהמיורגיןוןעלה‪-‬ימעישי)‬ ‫מערכת הטילים‬ ‫הכוחות‬ ‫יהעברת‬ ‫לראש הגשר בוצעו מהר מהמתוכנן‪ ,‬ויצרו מבוכה בקרב‬ ‫לבלשיכצלותל‪,‬ביחוונווהתשצתיהליהימבחצהאהורוייימורסםכו(יוגבעוילדגישרלפובמקוותט‪.‬לבבבשקארל‪-‬רתבלבבההידישבתוופי)רווןתנלוהנאיתית ידקה(ה‪,‬פיבוווהלתאטמיתהנונםגכסדדישמלהאישבלצישאדרהו\"חא‪-‬לתר‬ ‫האויב‪ ,‬שלא השלים למועד זה את גיוס מילואיו‪ .‬על כן צריך‬ ‫היה לנצל את המצב שנוצר‪ ,‬לשנות את התוכנית‪ ,‬ולזנק קדימה‬ ‫לשם כיבוש המעברים‪ ,‬אפילו היה כרוך צעד זה בהתרחקות‬ ‫זמנית ממטריית הטילים נ\"מ‪.‬‬ ‫אליות עיקר האבידות ל\"הצל‪9.‬‬ ‫הר*מאתלי‪,‬קהודלעמיראךםיעלבלימהעבשעירליעוםר‪,‬השיאהעףאובריכדוששהתה‪,‬וםועברחעךשותילפגידבםיהילשהלתיבללד‪-‬והגהצראלויוםיחרלהכוהליחוכיש‪--‬ת‬ ‫‪ .‬בשלב היטני (‪ 14--8‬באוקטובר( שלב‪ -‬העצירה\" האופר‪-‬‬ ‫טיבית\" ‪ -‬יועברו לגדההמזרחית הדיביזיות המשוריינות וה‪-‬‬ ‫סוללות הניידות של טילים נ\"מ‪ ,‬ותיעשנה ההכנותלשלב' הפרי‪-‬‬ ‫בוש ראשי רשגה‪8.‬‬ ‫ההגשלשרט‪,‬טיל (או‪5‬ר‪--1‬ה‪9‬ע‪1‬רכבת\"אומקצטובבחר(דשתהבווצתעגועבול‪-‬תזזיהיאויהבע\"ו‪.‬צ‪-‬‬ ‫מראיני‬ ‫‪ *.‬פוחות האוויר דגנצריים היו יכולים' לספק מטריה אווירית‬ ‫בשלב‬ ‫צה‬ ‫לכוחות המתקדמים‪ ,‬עד לקידומן של סוללות הטילים נ\"מ‬ ‫*‬ ‫בות המשוריינות בחסות טילים נ\"מ פריצה מראשי הגשר לעבר‬ ‫לגדה המזרחית‪.‬‬ ‫המעברים המיתלה) והגדדי(‪.‬‬ ‫על‪-‬‬ ‫צליחת התעלה‬ ‫את‬ ‫למנוע‬ ‫היה‬ ‫עתיד‬ ‫* כיבושדגנעברים‬ ‫קלאיפתסוהכמנכעייבתלרהשבתה‪-‬נו‪1‬גכ‪1‬ד‪,‬תבבאהאפוולקאו‪,‬טולבעתרול‪-,‬כינמידיתשסתאישדאסזאילתבי‪,‬ו;תשו‪:‬תשנבריעאתשליב‪-‬תצהעח‪-‬אלטתדתבהוקמולתת‪-‬או‬ ‫ידי צה\"ל‪ ,‬ולהכשיר את הדרך לכיבוש יתרת סיני ורצועת‬ ‫עזה‪ - 7‬גורם אשר עשוי היהלשכנם קלף מיקוח חוק בצויחות‬ ‫המדיניות‪.‬‬ ‫לקדם את העוצבות המשוריינות לעבר המעברים לפני שהיעברו‬ ‫* לו נערכה ההתקפה לעבר אמעברים במועדה‪ ,‬הייתה מקלה‬ ‫חישל‪-‬כןהאואויילורלהאמנצהרגי‬ ‫מוללות הנ\"מ הניידות‬ ‫על הצבא הסורי‪ ,‬ומאפשרת לו ביחד עם הכוחות העיראקיים‬ ‫;‬ ‫מזרחה לתעלה‬ ‫גורר היה הדבר הטלת‬ ‫כל‬ ‫אעתרבייישםר נאולספילםמבוליבצסעתוהם‪,‬תקופלאתלצנגהד‪,‬לוסשגהתעתמרהמעתשויה‪-‬ה‬ ‫מלוא הנטל על‬ ‫כך‬ ‫וכוחות‬ ‫ה ‪-‬שוומאשיתמהדבשרלימעאילסהממעייכלוללתדו‪.‬ברי' מחבר הספר מלחמת\" שש‬ ‫לדחוף‬ ‫השעות\"‪ ,‬המיוחסים לשאזלי‪ ,‬באגודת‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שהויכוח ביציהם‬ ‫ןלוג\"‪8.‬‬ ‫לא נסב על עצם ביצולהמתקפה אלא על עיתויה‪ ,‬אךלכוחשה‬ ‫השטזילקעבןו\"נ‪,‬ימותשדקרלפעהיתמללהחשלמשרהיהוןפאיר\"סלעמבעהירצל‪,‬עיהרמ\"מנ‪,‬יעמבהוררקיימם‪,‬םטכאנ\"ודלתחוםשאמזענלליה‪-,‬ילדהיןהקבהדהפמרר‪-‬ת\"‬ ‫התנהל בפיקוד המצרי ויכוח נוקב על עצם הטעם שבביצתו‬ ‫צראוהז‪-‬אשלנ‪-‬יעווסףף\"\"באבפארינלתה‪974‬שנ‪,1‬ה‪ .‬והן בראיונות שהעניק לעיתון‬ ‫העצירה\"‬ ‫שלב‬ ‫ההמאותפקרפטהי‪.‬ביהתי\"כלהחמלכלב‪-‬מ‪0‬ק‪1‬וםבאמוסקפטרובבר‪0‬ס‪1‬פרוונ‪,‬מ כשיך‬ ‫עיון בהם מלמד כי הם אוצרים בחיבם טיעונים המטילים‬ ‫ה‪ 19-‬בו‪,‬‬ ‫עד‬ ‫בפרק זמן זה התנהל במטה הכללי המצרי ויכוח בנוגע לשלב‬ ‫המתקפה‪ .‬היו שסברו‪ ,‬כי למרות שהרגע\" הא\"דיאל\"' לביצוע‬ ‫אשמה על סאדאת‪ .‬מכל מקום הוא טוען שסאדאת נתן לו‬ ‫המתקפה הוחמץ‪ ,‬קיימת עדיין הזדמנות להמשיך בהתקדמות‪,‬‬ ‫וכי אם תבוצע זו‪ ,‬יתכן שניתן יהיה להרוולח זמן הואבד‪ .‬לעו‪-‬‬ ‫‪54‬ל‪7.‬ה‪,‬דלחהדתצובירעיעשלע‪-‬יואדזרילךיסאשהדששאיגתומעושבן)‪9-‬כ‪1‬הרלמבבנטואוכני\"קלטאולבצרחוב‪3‬אא‪7‬ד‪9‬מ‪1‬ת)צ\"‪,‬ר\"יעוםשדפמוב‪-‬מר‪1‬אסי‪1‬מ‪1‬ו‪7‬בב‪9‬אוא‪1‬קפוטורעיבלדר‬ ‫מנאנתלהייםעם‪,‬להיוראאששרשהיעהרהיגוכוצשארוששממאמומשחזיוררויחמלמ‪,‬דיסתולעקלתלהקם‪,‬וףש‪,‬באו‪-‬ח‪6‬מורטבשבו‪-‬הלכ‪7‬והחתובראתכוזקהיטבושמברגר‪,--‬‬ ‫לנצל את ההצלחה מייד‪ ,‬ולגרום לכוהות צה\"ל תבוסה\" שלמה\"‪ ,‬אך‬ ‫הבריאו\"\" בינתיים‪.‬‬ ‫שר המלחמה איסמעיל דחה את הצעתו‪.‬‬ ‫מןהכהטל\"\"‬ ‫גמני\"רלאממורנמטגהו\"מרביויכהוזחה;ירא\"‪,‬ך\"‬ ‫שלא מיהר‬ ‫היכל אינו כעלה בספרו‬ ‫‪ .6‬הערכת המצרים הייתה שאבידותיהם יגיעו כל‪ 20-‬אלף נפש‪,‬‬ ‫שהוא מביא בספרו על‬ ‫ולמעשה נהרגו רק עשירית ממספר זה‪.‬‬ ‫להפעיל את השריון שלו כדי) להימנע מתבוסה דומה לזו שנחל‬ ‫קודמו גנרל ריצ'י(‪ ,‬ומן ה\"נכהטל\" שאינו אלא איסמעיל‪,‬‬ ‫‪ .7‬בעניין זה חורג כמוכן טוילה מגבולות ההגיון‪.‬‬ ‫שחשש מגורלו של עמאר במלחמת ‪ - 1967‬אין ספק שכוונתו‬ ‫של היכל הייתה לומר שאיסמעיל לא התלהב מעצם ביצוע‬ ‫‪ .8‬אך טבעי הדבר שהסורים הצטרפו לדברי הביקורת של מחבר‬ ‫הספר מלחמת\" שש השעות\"‪ .‬לטענתם‪ ,‬כמשתקף בכתב העת של‬ ‫‪ .9‬אחמד איסמעיל אמר להיכל אל\") אהרם\"‪ ,‬נובמבר ‪ ,)1973‬כי בשלב‬ ‫הצבא הסורי בגליון) אוגוסט‪--‬ספטמבר ‪ ,)1974‬היה המאמץ הצבאי‬ ‫זה ובגא אחריו הושמדו ‪ 500‬טנקים ישראליים‪ ,‬והדגיש שאין\" זה‬ ‫בזירה הסורית מהיר‪ ,‬ואילו בזירה המצרית איטי‪ ,‬בעוד שהמצב‬ ‫תבע מ ה י ר ו ת בשתי החזיתות‪ .‬בשל כך הוקפאה הפעילות הסורית‬ ‫דבר פעוט\"‪.‬‬ ‫ברמת הגולן‪ ,‬ונגרם נזק גם למצרים‪ ,‬שכן נוכחות\" מצרים במעברים‬ ‫‪ .10‬משמע ששלב הצליחה‪ ,‬כיבוש קו ברילב ויצירת הבסיס\" המוצק\"‬ ‫בסיני עשויה הייתה לחסום את דרכה של ישראל אל החוף המזרחי‬ ‫של ים סוף‪ ,‬ולמנוע בעדה לבצע את מבצע דוורסואר\"‪ .‬במקרה זה‬ ‫ארכו יומיים יותר מהמתוכנן‪.‬‬ ‫הייתה נושאת הפסקת אש‪ ,‬בעקבות התערבות בינלאומית‪ ,‬אופי‬ ‫אחר\"‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫אל רצועה וו בה) עקר כבהב הרהוב ההויראלי( ולהתמקם בה‪,‬‬ ‫הגנרל גמסי ר' אג\"מ במטכ\"ל המצרי‬ ‫כך שהאוהב ייאלץ לסגת אל ממזרח למעברים‪ ,‬ואילו כהנותינו‬ ‫המתקפה‪ ,‬זאת ועוד ‪ -‬כזכור סיפר היכל‪ ,‬שכאשר הביא לידי‪-‬‬ ‫?‪ vn‬מאובטחים בפני התקפותיו האינטנסיביות\"‪.‬‬ ‫עת איסמעיל ב‪ 10-‬באוקטובר את דעת הרוסים‪ ,‬בדבר הצורך‬ ‫מבלי לשפוט מי צדק ב\"ויכוח\"' ‪ -‬שאזלי ה\"פזיז\"‪ ,‬איסמעיל‬ ‫בביצוע המתקפה לעבר המעברים מה) גם שהסורים נמצאו במצב‬ ‫ה\"זהיר\" או גמסי ה\"שקול\" ‪ -‬אין כל ספק שדווקא משום‬ ‫קשה( הגיב שר המלחמה המצרי על כך באמרו ‪ :‬דווקא\" משום‬ ‫חילוקי הדברים ביניהם‪ ,‬הם הביאו את הנהמא השנוי במחלוקת‬ ‫שהאויב עלול להפנות מאמציו אלינו אחרי) הכרעת הסורים(‪,‬‬ ‫להכרעתו של סאדאת‪ ,‬והוא זה האחראי לעצם' ההחלטה לבצע‬ ‫את ההתקפה ב‪ 14-‬באוקטובר‪ .‬יתר על כן‪ ,‬העובדה שאין זכר‬ ‫אנו חייבים למנוע בכל מחיר את הרחבת הפריסה שלנו‪\"...‬‬ ‫לנוכח חילוקי הדעות המהותיים בין הרמטכ\"ל המצרי לבין שר‬ ‫לכך לא בספרו של סאדאת עצמו שמחק‪ ),‬כאמור‪ ,‬את ים‬ ‫המלחמה המצרי מעניין לבחון את עמדתו של ראש אגף המבצ‪-‬‬ ‫ה‪ 14-‬באוקטובר מן ההיסטוריה(‪ ,‬אלא גם במפרי כתבי החצר‬ ‫עים‪ ,‬גמסי‪ ,‬בפכוח‪ .‬מסתבר שהוא חלק על שאזלי בכל הנוגע‬ ‫למיניהם‪ ,‬רק מחזקת דעה זו‪ .‬ניתן להבין שאפילו חסנין היכל‪,‬‬ ‫לעיתוי המתקפה אך הלק גם על איסמעיל ביחס ליצם הצורך‬ ‫שחדל להיות סופר\" ‪ trwtn‬וכתב ספר אובייקטיבי יחסית‪ ,‬לא‬ ‫במתקפה‪ .‬בהרצאה שנשא בדצמבר ‪ 1974‬הסביר‪ ,‬כי לא ניתן‬ ‫הרשה לעצמו להטיל על סאדאת אחריות ישירה לשגיאה המצ‪-‬‬ ‫היה לבצע את המתקפה לפני ה‪ 14-‬באוקטובר‪ ,‬בשל הסיבות‬ ‫רית הגדולה ביותר במלחמה‪ ,‬והסתפק ב\"רמז\" בלבד‪ ,‬והמבין‬ ‫יבין‪ .‬סאדאת דחה‪ ,‬לדבריו את פנייתם של ראש ממשלת ברי‪-‬‬ ‫הבאות ‪:‬‬ ‫טניה והשגריר הבריטי הלמעווה את פנייתו של קיסינג'ר( בליל‬ ‫* הכוחות המצריים לא התבטלו\"\" לאחר הצליתה‪ .‬יתרה‬ ‫‪ 13-12‬באוקטובר להסכים להפסקת אש בקווים הקיימים‬ ‫מזאת‪ ,‬בימים ‪ 1%-6‬באוקטובר הם לחמו כדי לקיים את המאחז‬ ‫שישראל) נאלצה להסכים להם(‪ ,‬כהרום תהידה קונצנזוסיי‬ ‫בגדה המזרח'ית‪ ,‬תוך מאמץ להעמיקו‪ ,‬כשהם ממשיכים להעביר‬ ‫שמצהים לא יכולה להסכים להפסקת אהה‪ ,‬כאוטר היא בהחלבי‬ ‫כוחות אל מעבר לתעלה‪ .‬כל זאת תוך כדי בלימה חוזרת ונש‪-‬‬ ‫התקדמות‪ ,‬ובמיוחד כאשר היא עומדת להנחית התקפה גדולה‬ ‫נית של התקפות הנגד של ל\"הצ‪11.‬‬ ‫ביום המחרת‪.‬‬ ‫‪ .‬המטרה הייתה להסב\" לצה\"ל אבידות בנפש ובציוד‪ ,‬וכך‬ ‫העובדה שה\"קונצנזוס\" הוא הנימוק העיקרי שמביא היכל לד‪-‬‬ ‫להשפיע עליו מבחינה מוראלית ‪ -‬נלא לכבוים עוד ק\"מ אחד‬ ‫חיית הפניה להפסקת אהב על‪-‬ידי סאדאת‪ ,‬מלמדת שהיה לו‬ ‫עניין בביצוע המתקפה‪ ,‬שדאג להשיג לה הסכמה\"‪ \",‬ושאישרה‬ ‫או שנחם\"‪.‬‬ ‫עקרונית עוד לשי פגישתו עם השגריר הבריטה עם זאת ייתכן‬ ‫לעומת זאת טען גמסי בראיון) עם העיתונאי מוסא צברי באו‪-‬‬ ‫שסאדאת לא קבע אולי את מועדה המדויק‪ ,‬והתנה זאת בתשובת‬ ‫גוסט ‪ ,)1974‬שהיה הכרח לבצע את מתקפות הנגד ב‪14-‬‬ ‫קיסינג'ר לתנאיו להפסקת‪-‬אש‪ ,‬כפי שהועברו לו ב‪ 10-‬באוק‪-‬‬ ‫באוקטובר מהסיבות הבאות ‪:‬‬ ‫טובר על‪-‬ידי יועצו לביטחון לאומי חפאז איסמעיל‪.‬‬ ‫היינו\" מחויבים לבצע את התככנית מסיבות) מוראליות(‪,‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬עד שהגינה תשובתו של קיסינג'ר באמצעות) שגריר‬ ‫שכן לא יתכן היה ש'כוחותינו ישארו בעמדותיהם‪ ,‬ויעברו‬ ‫בריטניה( בליל ‪ 13--12‬באוקטובר‪ ,‬השלים הפיקוד המצרי את‬ ‫תוכנית המתקפה‪ ,‬ופתה בהכנות מעשיות לביצועה‪ .‬דירבנה‬ ‫ממצב של התקפה למצב של הגנה‪\"...‬‬ ‫אותו לכך לא רק חנחייתו של סאדאת‪ ,‬אלא גם המרצתו של‬ ‫האויב\" החזיק ברצועה המשתהעת מן הצפון עו לדרום‪,‬‬ ‫שגריר ברה\"מ‪ ,‬שתבע‪ ,‬כזכור‪ ,‬את ביצוע המתקפה מאז פתח‬ ‫במרחק ‪ 15‬ק\"מ מעמדות כוחותינו‪ ,‬ממנה יכול היה לבצע הת‪-‬‬ ‫קפותיו מכמה כיוונים‪ .‬לפיכך הכרחי היה להתקדם‪ ,‬כדי להגיע‬ ‫צה\"ל בהתקפת נגד בנירה הסורית‪.‬‬ ‫בעניין זה יש להדגיש‪ ,‬כי אם השהיית הרכבת האווירית‬ ‫הגשר‬ ‫שנועדו לארגון הכוחות בראשי‬ ‫‪ .11‬גמסי הדגיש כי הימים‬ ‫האמריקנית נועדה לאלץ את ישראל להסכים להפסקת אש‪,‬‬ ‫הראוי‬ ‫קשים\" במיוחד\"‪ .‬בהקשר זה מן‬ ‫כהכנה\" לזינוק מזרחה\" היו‬ ‫הרי הפעלת רכבת אווירית רוסית לסוריה ולמצרים נועדה‬ ‫לציין בי מעד מאמון‪ ,‬מפקד הארמיה השגיה‪ ,‬טען בסימפוזיון) עם‬ ‫לחזק את סוריה מול התקפת הנגד של צה\"ל מזה‪ ,‬ולהמריץ‬ ‫עיתונאים‪ ,‬שנערך לרגל יום השנה למלחמת אוקטובר(‪ ,‬כי בתקופה‬ ‫את מצרים לבצע מתקפה שתקל את הלחץ המוראלי ברמת‬ ‫יחידות הארמיה‬ ‫באוקטובר(‬ ‫מה‪-‬א‪6‬מ‪3‬ורההתק יפ‪-‬ו‪4‬ת(‪1‬‬ ‫שלו לא פחות‬ ‫נערכו על‬ ‫נגד‪.‬‬ ‫הגולן מזה‪.‬‬ ‫מסיבות מובנות הפחית סאדאת מערך הרכבת האווירית‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬נובמבר ‪1975‬‬ ‫הסובייטית שהחלה לפעול בליל ‪ 10-9‬באוקטובר למרות)‬ ‫שאפילו מקורות ערביים ניטרליים‪ ,‬כמו אלג'ומהוריה\"\" הלב‪-‬‬ ‫נוני המ‪ 10-‬באוקטובר ‪ ,1974‬קבעו כי במשך המלחמה קיבלו‬ ‫סוריה ומצרים מברו;\"מ כ‪ 65-‬אלף טון נשק וציוד‪ ,‬מתוכו ‪-‬‬ ‫כ‪ 15-‬אלף טון באוויר(‪ ,‬אולם ניתן להניח כל עצם הפעלתה‬ ‫של הרכבת האווירית‪ ,‬תוך מתן עדיפות למילוי צרכיה של‬ ‫סוריה‪ ,‬גרמה לס'אדאת‪ ,‬ובמיוהד לשר הצבא איסמעיל‪ ,‬לסטות‬ ‫מההערכה‪ ,‬לפיה לא תחזיק סוריה מעמד ועל‪-‬כן עלול צה\"ל‬ ‫להתפנות ולהכות במצרים‪ .‬מכאן ואילך לא היה למצרים טעם‬ ‫להמשיך ולהתעקש על חיזוק ההיערכות למגננה ונתחזקה‪,‬‬ ‫איפוא‪ ,‬המגמה לעבור ל\"מתקפה\"‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫וש‬

‫‪ .2‬שתי הטיבות טנקים שתפעלנה בציר המרכזי תטיבת)‬ ‫כך או אחר'ת תיכנן סגל ובמפקדה הכללית המצרית‪ ,‬לדברי‬ ‫טנקים ‪ 24‬מדיביזיה ממוכנת ‪ ,23‬וחטיבת טנקים כדיביזיה‬ ‫מחברי הספר מלחמת\" הרמאדן\"‪ ,‬ב‪ 11-‬באוקטובר את התכ‪-‬‬ ‫משוריינת ‪ ,21‬או ובתי חטיבות טנקים מוו האחרונה(‪.‬‬ ‫נית המכינה הצלת\" האח עלי\" כאשר שיקוליו היו כדלקמן ‪:‬‬ ‫‪ .3‬חטיבה ממוכנת שתפעל בציר הג'ירי חטיבה) ממוכנת ‪,)6‬‬ ‫נ‪ ,‬האויב מרכז את מאמציו העיקריים לעצירת התתקפה‬ ‫‪ .4‬חטיבת טנקים וגדוד ממוכן שיפעלו בכיוון מעבר המיתלה‪.‬‬ ‫בגזרה הסורית‪ ,‬משום ששם מתנהלים הקרבות בקירבה‬ ‫חטיבת) טנקים ‪ 3‬מדיביזיה משוריינת ‪ ,4‬וגדוד נוסף‬ ‫הראבו‪-‬ה‬ ‫לישראל הנ‪\"\"2‬ה(\")‪ .‬לכן נשלחו מרבית כוחות העתודה‬ ‫מחטיבה ממוכנת ‪.)113‬‬ ‫פרטיבית והאסטרטגית של צה\"ל לזירה המורית‪ ,‬בעוד שבזירה‬ ‫‪ 14 .5‬סוללות טילים נ\"מ‪ ,‬כמחציתן ניידות ס‪ ).‬א‪ )6-.‬שיגנו‬ ‫המצרית מסתפק האויב ביצוב החזית‪ ,‬גין היתר על‪-‬ידי‬ ‫‪ .6‬כעולחוהתכוהחואתרטיהלפוריעהלי וםתימלת‪-‬והךאוועימרדובתצוברגהד)המשוגמזברלחתי(ת‪.‬שיסיי‪-‬‬ ‫הקמת קווי הגנה חרשים בעומק‪.‬‬ ‫* היעדר עתודות‪ ,‬והפניית כוחות להקמת קו הגנה שני בסיני‪,‬‬ ‫עו לכוחותהמתקדמים‪.‬‬ ‫מצמצמים בהכרח את אפשרויות התקפות הנגד של האויב‪,‬‬ ‫‪ n~Aa 4,‬המערבית ישארו ‪ :‬דיביזיה משוריינת ‪ 4‬פחות הטי‪-‬‬ ‫ומכאן בטל טעם ההמתנה המתוכננת לסיכול התקפות הנגד‬ ‫שלו‪ ,‬כתנאי לפיתוח המתקפה מזרחה‪.‬‬ ‫בת טנקים ן דיביזיה ממוכנת ‪ 23‬פחות חטיבת טנקים‪ ,‬וחטיבה‬ ‫* כחי להקל את הלחץ על סוריה‪ ,‬יש לאלץ את האויב להעתיק‬ ‫ממוכנת מדיביזיה ממוכנת ‪.6‬‬ ‫את מאמציו אל סיני‪ ,‬ולפתוח במתקפה מזרחה מוקדם מן‬ ‫המתוכנן‪.‬‬ ‫מתוך האמור לעיל משתמע‪ ,‬לכאורה‪ ,‬כי ארמיה ‪ 2‬נועדה להפ‪-‬‬ ‫והמרכזי דיביזיות)‬ ‫‪ :‬כהצמופ‪-‬כתןנינוהעדטיהבתא)רטמינהקים‪(3‬‬ ‫עיל שני מאמצים‬ ‫להפעיל שני מאמ‪-‬‬ ‫טנקים מוקטנת(;‬ ‫* קיימים מספר סיכונים בעצם ביצוע המתקפה‪ ,‬כגון ‪ :‬הח‪-‬‬ ‫לשת הכוחות בגדה המערבית‪ ,‬ויציאת הכוחות התוקפים‬ ‫צים ‪ :‬גדדי חטיבה) ממוכנת( ומלתלה חטיבת) טנקים מוגברת(‪.‬‬ ‫מתחום מטריית אנ\"מ‪ ,‬תוך חשיפתם להתקפת חיל‪-‬האוויר‬ ‫אולם ככל הידוע לנו הפעילו המצרים בהתקפת ה‪ 14-‬באוק‪-‬‬ ‫אמרי‪-‬‬ ‫הישראלי‪ ,‬שהחל מתעצם מחדש‬ ‫טובר ששה מאמצים ‪:‬‬ ‫אספקה‬ ‫להזרמת‬ ‫הודות‬ ‫קנית החל המ‪ 10-‬רבוטקואב‪12.‬‬ ‫* מאמץ עצמאי של כוחות מדיביזיית חי\"ר ‪ 18‬חטיבת')‬ ‫לאור שיקולים אלה סיכם שר המלחמה המצרי איסמעיל‬ ‫טנקים עצמאית ‪ )15‬בציר קנטרה‪--‬כלזזה‪.‬‬ ‫כמשתמע) מראיונותיו לעיתון רוז\" אליוסף\" במחצית השניה‬ ‫* שני מאמצים בגזרת ארמיה ‪ 2‬לעבר טסה‪ :‬האחד ‪-‬‬ ‫מגזרת דיביזיית חשר ‪ 2‬חטיבת) טנקים ‪ 24‬מדיביזיה ממוכנת‬ ‫המת‪-‬‬ ‫של שנת ‪ )1974‬את מטרות ההתקפה כלהלן ‪:‬‬ ‫‪ ,)23‬חישני ‪-‬מגזרת דיביזיית חי\"ר ‪ 16‬שדרומה לה דיביזיה)‬ ‫ובטרם‬ ‫עללפניסוריה‪-‬ה‪15‬עלב יאודיקטוביבצרו‪,‬ע‬ ‫ג‪ ,‬להקל את הלחץ המופעל‬ ‫קפהמרקדם מהמתוכנן היינו)‬ ‫משוריינת ‪ 21‬מוקטנת(‪.‬‬ ‫סיכולן של כל התקפות הנגד של צה\"ל(‪.‬‬ ‫* שלושה מאמצים בגזרת ארמיה ‪ :3‬האחד ‪ -‬של כוחות‬ ‫מדיביויית חי\"ר ‪ 7‬וחטיבת טנקים עצמאית ‪ 25‬לעבר ציר‬ ‫נ‪ ,‬הסבת אבידות כבדות ככל האפשר לכוחות צה\"ל; במיוחד‬ ‫הג'ידי ; השני ‪ -‬של כוהות מדיביזיית חי\"ר ‪ 19‬ותטיבה טנקים‬ ‫‪,‬ל‪4‬כוחוהרתחבהתשרירוןאשולהגחישל‪-‬רהאהווימרצרישלוע‪.‬ל‪-‬ידי כיבוש שטחים נוס‪-‬‬ ‫‪ 3‬מדיביזיה ‪ 4‬מתוגברת) בגדוד מחטיבה ממוכנת ‪ )113‬דרך‬ ‫פים‪.‬‬ ‫ואדי מבעוק לעבר ציר המיתלה‪ ,‬והשליטי ‪ -‬של דיביזיה‬ ‫איסמעיל לא פירט את ה\"שיטה\" למימרש מטרות אלה‪ ,‬אולם‬ ‫ממובנת ‪ 6‬המוקטנת חטיבת) טנקים ‪ 22‬והטיבה ממוכנת ‪)1‬‬ ‫לספי כי הלה קבע את‬ ‫מחברי הספר מלחמת\" הרמאדן\" יודעים‬ ‫לאורך חוף מפרץ סואץ דרומה ולאחר מכן מזרחה במקביל‬ ‫דה*ור‪-‬ך‪3‬ה‪,‬ההשפתבעקומפלקההבילתעבלוי‪-‬וצפסיעיפהולפקילרהועחטיל‪-‬ישהדיבבאר‪:‬חאלשקי‬ ‫מכוחות הארמיה ה‪2-‬‬ ‫למאמץ השני‪.‬‬ ‫הגשר באמצעות חמש‬ ‫השוואת הנתונים המובאים על‪-‬ידי מחברי הספר מלחמת\"‬ ‫דיביזיות החי\"ר דהיינו) ‪ :‬את ההתקפה יבצעו חלק מהכוחות‬ ‫הרמאדן\" לאלה הידועים‪ ,‬ל'נו‪ ,‬מלמדת שאלה צימצמו במתכוון‬ ‫המשוריינים והממוכנים ברמה של חטיבות וגדודים(‪.‬‬ ‫את היקף העוצמה המצרית התוקפת בכשלוש חטיבות טנקים‪,‬‬ ‫* מאחר שהכוחות התוקפים יהיו מוגבלים בהיקפם‪ ,‬יהיה‬ ‫שלא לדבר על כך שלא הזכירו כלל את כוחות החי\"ר ושמר‪-‬‬ ‫לעמהלהישתהעתםללהלט‪,‬הגעבילעמרטרצרקרהעאלת ‪-‬השמלטבמחרנואובעתעוממהצקמה\"עלשר'לביאשםיימעשוללשההעבמלכעבביכרי‪-‬ש‪0‬ם‪3,‬הרוהקי\"יחנבמו‬ ‫יון של דיביזיות החי\"ר שיכלו ואף נטלו חלקבמתקפד\"‬ ‫מאחר שברור שהמחברים עשו זאת כדי להמעיט מערך כישלון‬ ‫חשרוהודטלשההםעלציהמכצומחוו‪,‬תכטהוומתצ‪-‬ה‬ ‫המתקפה‪ ,‬מתעורר יבדרך הטבע‬ ‫סיבה עצמה‪ ,‬את היקף המשימה‬ ‫המאפשר) לו חופש תנועה ופעולה נגד ראשי הגשר( ‪ -‬לחסום‬ ‫לערויידמםלר;ק‪:‬רבבאותשלהשבמהעאם'בריההיםוציגכצו(‪-‬רי‪0‬רכי‪3‬קםקאכ\"זתמ(ח;ושתבלשבהלהבשריהבו'ןהאההיוטמוןצצררייביכליםבםלד ;ההכתורקוחוצדםחת‬ ‫את זרימת התגבורות הישראליות מן המעברים מזרחה ‪-‬‬ ‫ולהכשיר את הקרקע לביצוע הכהרימה הסופית כיבוש) המע‪-‬‬ ‫ברים( בימים וכלאחר מכן‪,‬‬ ‫המיוחדים שלהם צנחנים) ואנשי קומנדו( להיאחז במעברים‬ ‫בהתקפה יטלו חלק ‪:‬‬ ‫*‬ ‫עצמם ; ובשלב ג' היו צריכים כוחות השריון וכבצריים לחבור‬ ‫בציר הצפוני חטיבת) טנקים עצמ‪-‬‬ ‫חטיבת טנקים שתפעל‬ ‫‪.1‬‬ ‫עימם ולהמשיך בהתקדמות‪.‬‬ ‫אית ‪.)15‬‬ ‫אם אכן נכונה הערכה זו‪ ,‬ניחס לשלבים ‪ -7-‬הרי שניתן למצוא‬ ‫ומטוס‬ ‫הב‪51-2‬ת‪.‬ו~םה‪2‬ה)רהכהתברקאתפשהוהןאהגוומיחרשתיוברתיישהנדחתהלהלהומדצררביק‪4-‬ת‪.‬ב‪1‬לביאלוק‪3‬ט‪1‬ו‪-‬ב‪4‬ר‪1‬בבשאועקה‪0‬טו‪3‬ב‪8‬ר‪,,1‬‬ ‫המצרים את‬ ‫ולא הפעילו‬ ‫כואוחלויתיההסםברהמילועוחבדידםה‪,‬בהמתדוקעפתכמהע‪-‬ט‪14‬‬ ‫כלומר‬ ‫בעוד שקיים‬ ‫באוקטובר‪,‬‬ ‫‪14‬‬

‫היה סאראת מעוניו דווקא בהישג קרקעי‪ ,‬שכן ב‪ 16-‬באוק‪-‬‬ ‫טובר עמד סאדאת לנאוה נאום חשוב במועצת העם המצרית‬ ‫על מטרת המלחמה היגשיהו‪ 15,‬ורצה לקבוע בו עובדות\"\"‬ ‫בטרם הגעתו של קוסיגין םירצמל‪16.‬‬ ‫על רקע הצורך ב\"הישגים\" מובן כי לא נותר לאמצעי התק‪-‬‬ ‫שורת המצריים לדוגמה) ‪ :‬רדיו קול‪-‬ערב\"\" ביום ‪ 14‬באוק‪-‬‬ ‫טובר בשעה ()‪ )190‬אלא לתאר את התקפת‪-‬הנפל המצרית‬ ‫ב‪ 14-‬באוקטרבו ‪ 1973‬כ\"אחד מקרבות השריון הגדולים בהיס‪-‬‬ ‫טוריה\" שנסתיים ב\"הצלהה מלאה\"‪ ,‬ואשר‪ ,‬בו הצליחו\" כוח'ו‪-‬‬ ‫תינו להגשים את מטרתם ‪ -‬השתלטות על שטחים תרשים‬ ‫בכל סינן והשמדת ‪ 150‬טנקים של האויב לצומת ‪ 100‬טנקים‬ ‫שנפגעו לכוחותינו‪ \"...‬י‪1‬‬ ‫על ה\"דרך\" בה עשו\"\" זאת כוחותיה המהוללים ומל מצרים‪,‬‬ ‫הרמדאן\" את הדברים‬ ‫מספרים מחברי הספר מלחמת\"‬ ‫הבאים ‪ :‬המתקפה החלה בלום ה‪14-‬‬ ‫באוקטובר בקועה ‪.0600‬‬ ‫בשעה זו תקפו מטוסי חיל‪-‬האוויר‬ ‫המצרי מטרות חשובות‬ ‫בסיני בתוכם) רפידים ובלוזה(‪ ,‬כאשר במקביל הופעלו טילים‬ ‫חייל צרי~ מתחפר במהלך השלב הראשון של המלחמה‬ ‫קרקע‪-‬קרקע מסוג פרוג\"\" נגד מוצבי השליטה ותחנות השי‪-‬‬ ‫בוש האלקטרוני של צה\"ל‪ .‬כן הופעלו למעלה מ‪ 500-‬קנים‬ ‫ארטילריים במכת אש מכינה של כ‪ 15-‬דקות‪ .‬לאחר הכנה\"\"‬ ‫זו פתחו היחידות המשוריינות והממוכנות המצריות בהתקד‪-‬‬ ‫ןתומ‪ 18.‬זו נעשתה נוכח אש חזקה ביותר של האויב‪ ,‬שעיקרה‬ ‫אש טילים נ\"ט חדישים מתוצרת ארה\"ב ושהגיעו זה מקהוב‬ ‫לשעה ברקה‪ 19.‬כן הפעיל האויב את עיקר הכוח האווירי שלו‬ ‫היה מהרע ‪ 13‬שהם מתכוונים לעשות זאת‪ .‬עם זאת תיתכן אף‬ ‫אפשרות שלאור האבירות הקצוות ביותר שסבלו הכוחות המיו‪-‬‬ ‫לסיכול התקטמות הכוחות המצריים‪ ,‬וריכז אש ארטילרית‬ ‫חדים ביממת המלחמה הראשונה‪ ,‬הן מידי מטוסי חיל‪-‬האוויר‬ ‫שהפילו הליקופטרים על לוחמיהם‪ ,‬והן מידי הכוחות המיוח‪-‬‬ ‫כבדה על עמדות הטילים של כנחות ההגנה האווירית‪ .‬למרות‬ ‫דים של צה\"ל צנחנים) ואנשי יחיו‪-‬ות סיור מתוגברים בטנ‪-‬‬ ‫פעילות צה\"ל הצליחו הכוחות המצריים להתקדם מזרחה עד‬ ‫קים(‪ ,‬נרתע אפילו שאזלי ‪ 14‬מלשתפם בקרב‪ .‬מכל מקום חלקם‬ ‫למרחק של ‪ 18-15‬ק\"מ מהתעלה היינו) כמחצית מן המרחק‬ ‫של הכוחות המיוחדים המצריים בהתקפת ה‪ 14-‬באוקטובר‬ ‫היה אפסי‪ :‬יק כמא'ה מהם הונחתו בליל ‪ 14-13‬באוקטובר‬ ‫המתוכנן(‪ ,‬תוך גרימת אבידות גדולות לאהב וכיבוש כמה‬ ‫באיזור טסה‪ ,‬ואף הם חוסלו בבוקר שלמחרת על‪-‬ידי צוות‪-‬‬ ‫מוצבים‪ .‬הם הוכיחו כי העליונות האיכותית בלחימה היא בידי‬ ‫קרב טנקים) ואנשי יחידת הסיור הפיקודית( מאוגדתו של‬ ‫האלוף שרון‪ ,‬מבלי שגילו התנגדות של ממש‪.‬‬ ‫הלוחם המצרי‪ ,‬ואילצו את הישראלים להעביר את כוחות‬ ‫האוויר שלהם וכמו‪-‬כן את החלק העיקרי של העתודות האס‪-‬‬ ‫מעניין לצ‪-‬ן כי מחברי הספר מלחמת\" ההמאדן\" הקצינים)‬ ‫טרטגיות שעיקרן) שריון( מהגולן לסיני‪ .‬לקראת פוף היום‪,‬‬ ‫המצריים הבכירים חסן אלנדרי‪ ,‬טה אלמגדוב ודיא אלדין‬ ‫כשאכן הסתבר שהאויב העביר את עיקר מאמציו לחזית המצ‪-‬‬ ‫זהרי( לא מזכירים רלו במילה אחת את פעולת ההכנה\"\" של‬ ‫הכוחות המיוחדים המצריים‪ .‬תחת זאת הם מציינים כי התקפת‬ ‫‪ .15‬היכל מספר בספרו כי עוד בערב שירד על יום ה‪ 10-‬באוקטובר‬ ‫ה‪ 14-‬באוקטובר נועדה להקל' מלחצי צה\"ל על החזית הס'ו‪-‬‬ ‫הנאום‪ ,‬אותו השמיע בסופו‬ ‫לו סאדאת את טיוטת‬ ‫הקריא‬ ‫רית‪ ,‬על‪-‬ידי משיכת המאמץ האווירי ועתודות השריון הישר‪-‬‬ ‫של דבר‬ ‫הנשיא את השמעת הנאום עד‬ ‫באוקטובר‪ .‬לדבריו דחה‬ ‫ב‪16-‬‬ ‫אליות לסיני‪ ,‬ולא לפיתות\" המתקפה מזרחה\" מעבר למעברים‪.‬‬ ‫למועד בו‬ ‫שהניצחון נזקף לטובת מצרים וסוריה‪ .‬וכבר בזמן הקראת‬ ‫היה ברור‬ ‫מדברי המחברים עולה‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהפעלת הכוחות המיוחדים‬ ‫מודאג מכך שלא יוכל לומר נצחוננו\" המזהיר\" לאור המכה‬ ‫הגאום היה‬ ‫‪.‬‬ ‫המצריים‪ ,‬נועדה מלכתחילה להתבצע במועד מאוחר יותר‪,‬‬ ‫שהוכתה סוריה על ידי צה\"ל‪...‬‬ ‫בהתאם לתוכנית שנקבעה מראש‪.‬‬ ‫אין כל ספק שדרך ההצגה של מטרת מתקפת ה‪ 14-‬באוקטובר‬ ‫‪ .16‬קוסיגין הגיע למצרים ב‪ 15-‬באוקטובר בשעה ‪.1700‬‬ ‫על‪-‬ידי הקצינים שולפי\" העט\" נועדה לחפות על כישלונם של‬ ‫‪ .17‬לצה\"ל נפגעו כ‪ 252-‬טנקים לעומת השמדתם של יותר מ‪200-‬‬ ‫שולפי\" החרב\"‪ ,‬ובעיקר על מי ששרם לעשות זאת‪ .‬בענין‬ ‫טנקים מצריים‪.‬‬ ‫זה יש להדגיש‪ ,‬כי בניגוד לאבור בשפר טבחלטיי‪ 2‬הבשודרי‬ ‫‪ ,1973‬טען כי השתתפו‬ ‫בדצמבר‬ ‫גמסי‬ ‫למ‪-‬מ‪0‬פ‪0‬ק‪5‬דיםטנקשינםשא‬ ‫‪ .18‬בהרצאה‬ ‫כארבעה מאמצים‪.‬‬ ‫שפעלו‬ ‫מצריים‬ ‫בקרב למעלה‬ ‫‪ .19‬הסיפור על הנשק\" המהפכני\" האמריקני שהשתתף בקרב חוזר‬ ‫ונשנה במספר מקורות‪ .‬אין לכך‪ ,‬כמובן‪ ,‬כל יסוד‪ .‬הרכבת האווירית‬ ‫האמריקנית החלה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לפעול בליל ‪ 14-13‬אוקטובר‪ ,‬ומטוסי‬ ‫בסיומו של‬ ‫האמריקניים הראשונים‬ ‫ב‪12-‬‬ ‫שדן‬ ‫הפורום‬ ‫אלובףמידעבר‪-‬לשבהובלאצלולחידיאעתת‬ ‫היתר‬ ‫‪ .13‬המדובר בין‬ ‫אמנם‬ ‫הקרב‪.‬‬ ‫קודם לכן‪,‬‬ ‫נחתו בלוד‬ ‫אל‪-‬על\"\" הגיאו ציוד‬ ‫הענק‬ ‫התעלה‪.‬‬ ‫רב‬ ‫באוקטובר בהצעת‬ ‫טילים‬ ‫בכללו‬ ‫להימה עוד‬ ‫מטוסי‬ ‫אישיים מסוג לאו\"‪ \",‬אך למעט גדוד‬ ‫נ\"ט‬ ‫לו עלנ‪-‬ויעדיד‬ ‫שחגים אחד‪ ,‬אשר‬ ‫נשק זה‪ ,‬התנהלה הלחימה בכוחות‬ ‫סוג‬ ‫‪ .14‬הרמטכ\"ל המצרי שאזלי היה במקורו צנחן‪ ,‬והוא זה שפיתח את‬ ‫המצריים התוקפים‬ ‫שהפעילם‬ ‫במצרים‪ .‬יתר‬ ‫הכוחות המיוחדים‬ ‫כוחות השריון של צה\"ל‬ ‫הלכה‬ ‫הוא זה‬ ‫כן‪,‬‬ ‫על‬ ‫ההתשה\"‪.‬‬ ‫למעשה ב\"מלחמת‬ ‫‪15‬‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬ובמבר) ‪1976‬‬

‫והבללהחעפחיפילרעקוסמולץרלתתלבעהפהישבעררקריומתווןדרטדכפההי\"בדילדויהרןוםפה‪.‬י‪,‬םת‪.‬וק‪1‬וככ‪2‬לדניןזאתאלםתההייאכאנמ)‪-‬נסםאבולסגייפודצעעולתיולהח'חישלזל‪-‬בה‪,-‬הב‪4‬אור‪1‬לוןי(מר‪,‬ברומאןותשקהעטלאהוגכבפלף‪,‬ר‪,‬י‬ ‫ומשהעריכה‬ ‫הרימתפ‪,‬ק ודבהכךהכהלקלילתאשתפיהתלוחחץהממעתלקפההחזמיזתרחההסורהישתי;ג‬ ‫את המטרה‬ ‫הכלטית שיועדה לה ‪ -‬ניתנה לכוחות התוקפים פקודה לחזור‬ ‫לראוני הגשר‪ .‬כן ניתנה פקודה לשנות את ההיערכות של‬ ‫חלק מהכוחות ולחזק את ההיערכות הכוללת כהכנה לבלימת‬ ‫כימ‪-‬וש‪0‬צ‪0‬במו‪0‬עו‪1‬כ‪-‬תט‪0‬נת‪5‬וק‪7‬יכנםיטנתמקיצזוםריימיםבשחריבנאשלתיניייםגחלסייכםדכלובקחנוימןת‪:‬כ‪-‬ב‪0‬ט‪0‬נ‪5‬קיטםנקהיעםתכה‪,‬ל‬ ‫כי תבוצענה‬ ‫שהוערך‬ ‫האויב‪,‬‬ ‫הב‪-‬ת‪5‬ק‪1‬פובתאונקגטדובחרז‪.‬קות של שריון‬ ‫שמול‬ ‫במה שנוגע‬ ‫במיוחד)‬ ‫האמת‬ ‫תיאור זה הרחוק עד מאוד מן‬ ‫‪-‬‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫בלימה ‪ :‬שתי חטיבות ממוכנות של‬ ‫* בקו המגע לצרכי‬ ‫להלהמב(הלמאם‪-‬עחת‪0‬התמק‪0‬מוצק‪9‬פתלד\"‪0‬ייתה(חםעבהורנ‪-‬לתשו‪0‬סמפדחג‪3‬באוולל‪5‬דעתל\"ן‪\")\"-,1‬והשלאועשורבוילדיוהוןברשתפמו‪-‬ומעסןיהתאיללועוהוהשלזתרפילאאהרמהלחהיזבהדי‪.‬ומהרתבצסהקורכמיףרביסהןם‪-,‬פתאבוכרוןיאילאורםךמיטתווצתערטמיונייוחעבתנםבםיאוריםתאפותולעךהשהמיסיהוכיופכדםיםא‪.‬רי‬ ‫בכוח אוציק‪ ,‬שתי חטיבות משוריינות‬ ‫עצבון‪ ,‬חטיבהכבמורישת‬ ‫של שרון ושתי חטיבות משוריינות של מגן ‪ -‬כמחצית‬ ‫מכמות הטנקים הכללית‪.‬‬ ‫ו‪ ,‬בעתודה מקומית לצרכי התקפות נגד מקומיות ‪ :‬הטיבה‬ ‫משוריינת בגזרתו‬ ‫דוביק‪ ,‬חטיבה‬ ‫משור‪-‬נת בגזרתו של‬ ‫של‬ ‫בגזרתו של קלמן‬ ‫וכגדוד טנקים‬ ‫שרון‪ ,‬וחטיבה ממוכנת‬ ‫מעל שמי הדלתה הופלו‬ ‫וכהתנהלו באותו יום‬ ‫בקרבות האוויר‬ ‫‪-‬‬ ‫כרבע מכמות הטנקים הכללית‪.‬‬ ‫למעקיה) אבדו לנו שני‬ ‫מטוסי פאנטום\"‪\".‬‬ ‫לא פחות מ‪15-‬‬ ‫אוגדה‬ ‫נגד פיקודית ‪:‬‬ ‫* בעתורה פיקודית לצרכי התקפת‬ ‫זרהמהיי‪-‬וצט‪2‬יםוףג‪1‬סהיעהאבםליתאסםובטקקועהוויטרצוידד‪.‬עבה'ה‪0‬תר‪,‬ו‪2‬מצעלבכרלצעיז‪-‬ילקכםיודביחוראתיתתעבקזיהדצבודייתנשיעערמלםהבבה‪,-‬הרלאמהפלב‪.‬יו‪.‬צ‪.‬הש(ףר‪.‬יעיועוםבתמר‪-‬דמאילחחםבייר‪-‬בהאהמהתצצעהרמיהרידדםייותםן‪,‬לדהשנבב‪--‬לו‬ ‫מוקטנת בפיקודו של ברן‪.‬‬ ‫חיל‪-‬האוויר הישראלי להשתתף רוב‬ ‫אם נזכור כי הרטל על‬ ‫הרי שיחסי הכוחות היו טובים ביותר‬ ‫רובו ובאופן פעיל בקרב‪,‬‬ ‫למחמאינאאפולקיומרהלודצךיותא‪,‬תכותלכמוניביגיהזצטתצוורלרהתחשתילתהוקת\"תפרה\"ועהןמלהגיהןגכ‪,.‬ורחויחמיעדהההתמ ;רגבק‪-‬וגםעבזמילרמ‪-‬שקכתהון‪-,‬פםאיופהקגורפשדידסכתק\"וויהואדזמתשצםהל\"רכמינקיצחלרברוינכמןתזהילו‪,‬כזאומהמלתנכיתקאוצת‪-‬ף)‪-‬לת'‬ ‫חית סוף סוף אתהתקפתם הגדולה לעבר המעברים‪ .‬הוא חש‬ ‫לחזית הדרום כדי לערכה לסיכול התקפה זו‪ ,‬בתחושה שאם‬ ‫אכן תתבצעההתקפה יוכו בה המצרים קשות‪ ,‬ותוכשר הקרקע‬ ‫לצליחה‪ .‬לא היה לו' ספק שבקרב תנועה תהיה יד צה\"ל על‬ ‫ושהמבעארלזיושנוההת‪,‬תוקמפעהלתהגהםנכגמדש‪0-‬מה‪0‬צכ‪6‬ובושכלשל‪-‬תל‪50‬פבי‪7-‬ק‪8‬וודמבעאהולדקה‪.‬רוטוםברה(שותמפסרפרללהאטנהקיכםר‬ ‫כ‪-‬ש‪0‬ל‪5‬א‪4‬‬ ‫משום‬ ‫אר להלן( לפיתוח מאמץ עיקרך ככל הנראה‬ ‫נתוני‬ ‫חוללו‬ ‫למקרה נוזכ‪ 22‬על אשר‬ ‫הועיד מראש עתודה‬ ‫יצידו‬ ‫הנותרים בגזרות השינית‬ ‫הטנקים הישראליים‬ ‫חיים הרצוג מספר בספרו כי מפקדת פיקוד הדרום העריכה‪,‬‬ ‫האבידות כדלקמן‪28:‬‬ ‫א‪ .‬בגזרתו של תא\"ל ששון הושמדו כ‪ 40-‬טנקים‪.‬‬ ‫שממאמץ המצרי העיקרי בהתקפה יכוון לעבר רפידים‪ ,‬וכי‬ ‫המצרים ינועו אליה בוכתי זרועות ‪ :‬דיביזיה משוריינת מתוג‪-‬‬ ‫ב‪ .‬בגזרתו של תא\"ל דוביק הושמדו כ‪ 30-‬טנקים‪.‬‬ ‫ברת דרך מעבר הג'ידי ודיביזיה משוריינת בציר איסמעלליה‪-‬‬ ‫כ‪ 90-‬טנקים‪.‬‬ ‫האלוף‬ ‫של‬ ‫בגזרתו‬ ‫ג‪.‬‬ ‫יפעילו במקביל' למאמצים‬ ‫טהעסיה‪.‬קריכיןםהגעםריךמהאפמיצקיודמ;ש'כניהדגלגצאורירךם‬ ‫‪.‬‬ ‫כ‪ 90-‬טנקים‪.‬‬ ‫שרון הושמדו‬ ‫האלוף‬ ‫של‬ ‫בגזרתו‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪:‬היבםהתהחתליהכון'יו ופלעאלוורךכ‪0-‬חו‪0‬ף‪5‬‬ ‫מפרץ סואץ‪ .‬כל זאת בשני שלבים‬ ‫מגן הושמדו‬ ‫דר‪1‬נור‪2‬הות‪.‬סועינמיתהולהםדצלוהש‪-‬לטרנהפיסךתמקהוקפ‪,‬וזדוסמהכיואבתהשומשללצשרלאחסאגהמןאתתראיוממהגפ‪,‬שקודקשדמאתותהש\"רהתאשהפילמהסודמציההבבםחהר\"ן(דטוימבזביששרק‪,‬תלחתיה)טינוונחמשאקילחטל‪,‬יטטהיבובאגשתתלםש(לריובלטאחנחאיל‪.‬יטקחייותבםרתה‪),‬‬ ‫טנקים לאורך כל החזית‪ ,‬ולאחר מכן ‪ 500 -‬טנקים נוספים‬ ‫שתי) דיביזיות( לפריצה קדימה כדי לחבור עם הכוחות המיוח‪-‬‬ ‫דים שיאחזו במעברים מבעוד לילה‪.‬‬ ‫הפיקוד בנה‪ ,‬איפוא‪ ,‬את התוכנית הבאה‪ ,‬המיוחסת על‪-‬ידי‬ ‫גונן ‪ :‬בלימת מאמצי שרמון האויב שלאורך חופי‬ ‫לאלוף‬ ‫הרצוג‬ ‫אומץ‬ ‫כותבי תולדות המלחמה במצרים‪ ,‬שהיה לו‬ ‫‪ .22‬היחיד מבין‬ ‫הכוחות המוצבים שם אוגדתו) של עוורון בצפון‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫הימים‬ ‫היכל‪.‬‬ ‫להודות שתוכנית‬ ‫בה‪-‬נ‪4‬ג‪1‬ד‬ ‫גרועים הוא‬ ‫זו וביצועה היו‬ ‫מתקפה מצרית‬ ‫בספרו הוא אומר‬ ‫וצנחניו של עוזי קצירי בדהום(‪ ,‬ואם יתרחק האויב ממטריית‬ ‫כמו התקפת‬ ‫הדברים הבאים ‪:‬‬ ‫בעניין זה את‬ ‫העי‪-‬‬ ‫נ\"סהגמאנווישדבלדובליגעקםב(רעורלע‪-‬פילו‪-‬דידיידיםחאיולעג‪-‬לד‪-‬והיאנתויץוהתיחם;לקבשלליממאשותרגוןדה ומתוקאלמשמץןל‬ ‫הטילים‬ ‫הישראלית ב‪8-‬‬ ‫קרי של‬ ‫באוקטובר‪ ,‬כן הונחתה אף ההתקפה המצרית‬ ‫ברן‬ ‫בפיקוד)‬ ‫טיפטוף\"\"‬ ‫באותה שיטת‬ ‫ראשים‪,‬‬ ‫בארבעה‬ ‫באוקטובר‬ ‫מגן‪,‬‬ ‫ובאותו חוסר‬ ‫תיאום‪.‬‬ ‫י‪3‬קבטשהייש‪2‬נו\"‪.‬קםקיםטיימרםמיבבק‪-‬וההתה\"‪4‬לנם‪1‬לחהחיכגהושלמזלחההבמודשאהתגויייחונקהלואש‪.‬טטשקלובניבעכריירמקשת)הההיטרהושנהכבגב‪-‬ימקדיי‪5‬יעזודם‪1‬והההחטלנהמלמנהקהמעהירחצםלםארטהיייוהיבםהםושהמכנ‪-‬ישפ‪0‬הנמגכ‪0‬לפדסע‪2‬חוגחויהעט\"וימכ\"לבמה\"לעתמוכואומשחל(בה‪.‬ויתארחדיתואי\"נתרושאהווןבדשהןהמיממבוצדצקרוו‪,‬ישריבלתוםחהב‪0‬טחהיב‪2‬מזגיב‪-‬גטח‪5‬לתתני‪.‬ו‪-‬ה‪2‬‬ ‫אגב הפעלת עתודותיהן המקומית כחטיבה) בכל מקום( ;‬ ‫שסבלה כל אבידות‪.‬‬ ‫המכה‪-0‬טלס‪2‬נ‪4.‬לפק‪1‬ירהבקכםיוסיאושחבםויקהורתט\"וקשו\"במומשרי‪.‬רשדולהאבעטךשענלמנ‪-‬טקיייייבדןדיםעתי;זכהההלא\"ודסלאבבבערםחיידרמוקסשכרכהתו\"\"לבחכומכחהותח‪-‬תיטחוינהזבםקמקיתףשאםבנלהחדהזידמכו‪:‬קוששהתל‪.‬וק‪.‬מ‪.‬הבצדייהשעם\"מתלרעבכהל‪-‬קמיורשדילבת‬ ‫‪16‬‬

‫חטיבות‬ ‫בקו‪-‬המגע שתי‬ ‫נמצאו‬ ‫תא\"ל ששון‬ ‫בגזרתו של‬ ‫וחטיבת‬ ‫‪ 18‬המצרית‬ ‫חי\"ר‬ ‫מול דיביזיה‬ ‫ממוכנות‬ ‫בהבטנשמאגעקהיעהםוה‪0‬בהע‪3‬הצת‪6‬פמק‪0‬צאפיצבהתתהפהמבגעל‪5‬יזוקהזהרהיהאתתערקלטש‪-‬יפיללדהיריחהטתיממבצטעורתילסיתטםנכב‪.‬וגקיזחבורםעתהיק‪5‬נבוז‪1‬וו‪,‬תהששזבבחואלקוצה‪--‬ת‬ ‫עה בשני מאמצים ‪ -‬מאמץ נגד כל אחת מחטיבותינו‪.‬‬ ‫בטווחים של‬ ‫וסוכלה‬ ‫בשעה ‪0845‬‬ ‫כה‪-‬ה‪00‬ת‪0‬ק‪1‬פהמטהריחלםה‬ ‫אויב הושמדו‬ ‫טנקי‬ ‫מעמדותינו‪40 .‬‬ ‫יואל‪.‬‬ ‫חטיבת‬ ‫בקו‪-‬המגע‬ ‫לא נגרמו אבידות‪.‬‬ ‫ולכוחותינו‬ ‫תא\"ל דוחק נערכה‬ ‫בגזרתו של‬ ‫שכוםחוכתעתואודגהדתפיקבורדן‪,‬ית‪.‬שימצזארוח להאילזוח‪-‬ר‬ ‫החליפה את‬ ‫היא‬ ‫כדי לשמש‬ ‫טסה‪,‬‬ ‫טיבת יואל נערכה חטיבת העתודה המקומית בפיקודו‬ ‫ובשהלפגשזשהוןאגר‪-‬ם‬ ‫אריה מאוגדתו של ברן‪ .‬כמו בגזרתו‬ ‫של‬ ‫נפתחה ההתקפה המצרית בהפצצה‬ ‫כאן‬ ‫פ‪4‬ת‪2‬חווכבומחותתקפמתדיםביזהיעהיק‪-2‬‬ ‫אלא שחטיבת טנקים‬ ‫טילרית‪,‬‬ ‫שהפעילו טילים נ\"ט‪,‬‬ ‫המצרית‪,‬‬ ‫רית כבר בשעה ‪ .0800‬הלחץ על חטיבת יואל היה בבד‪,‬‬ ‫ודוביק שלח לעזרתה שני גדודי טנקים שבעזרתם‬ ‫נהדפה אמנם התקפת האויב בשעות הצהרים‪ ,‬אך‬ ‫טנקים‬ ‫אבדו כתריסר‬ ‫של יואל‬ ‫ללעחוטמיתבהכ‪-‬ה‪30‬מתושגאבברדות‬ ‫חטיבות‬ ‫בקו‪-‬המגע שתי‬ ‫לאויב‪.‬‬ ‫בגזרתו של האלוף שרון נערכו‬ ‫זוהסיהוארחרהונפיה‪-‬‬ ‫כעתודה מקומית מאחור‪.‬‬ ‫בו‪-‬א‪30‬ח‪6‬ת‪0‬‬ ‫טנקים‬ ‫כוח אשר ביחד עם יחידת‬ ‫שיגרה‬ ‫קודית חיסל‪ ,‬ללא קושי את יחידת הקומנדו המצרית‬ ‫שהונחתה בליל ‪ 14-13‬באוקטובר בסמוך לטסה‪.‬‬ ‫לעומת זאת הייתה מלאכתן של החטיבות הקדמיות‬ ‫בטווחים‬ ‫בלמה‬ ‫קשהשגהיעוומעמדו לש‪-‬כ‪0‬ת‪20‬יותמרט‪:‬ריהםצאפותניהתתשקבפהתן‬ ‫הטנקים‬ ‫חטיבת‬ ‫‪ 14‬מדיביזיה משוריינת ‪ 21‬המצרית‪ ,‬ואילו הדרומית‬ ‫בלמה בטווחים רחוקים יותר את התקפת חטיבת‬ ‫‪1‬ב‪2‬קרכב‪0-‬ש‪9‬נמטשנךקיעם‪,‬ד‬ ‫‪ -‬כל זאת‬ ‫דיביזיה‬ ‫מאותה‬ ‫הטנקים ‪1‬‬ ‫דיביזיה‬ ‫בו איבדה‬ ‫ואשר‬ ‫שעה ‪,1700‬‬ ‫לעומת כחמישה טנקים שאבדו לכוחותינו‪.‬‬ ‫שתי)‬ ‫בגזרתו של האלוף מגן היו ערוכות ארבע חטיבות‬ ‫חי\"ר(‬ ‫חטיבות משוריינות‪ ,‬חטיבה ממוכנת‪ ,‬וחטיבת‬ ‫צנחנים מתוגבר בטנקים‪ .‬לאור‬ ‫נוסף של‬ ‫וכן גדוד‬ ‫יפעיל כוחות מיוחדים לתפישת‬ ‫שהאויב‬ ‫האפשרות‬ ‫המעברים בנוסף) לכוחותיו המשוריינים(‪ ,‬ערך האלוף‬ ‫הצמתים‬ ‫קווים על‬ ‫שול\"ויושרהה\"‬ ‫כוחותיו במעין‬ ‫מגן את‬ ‫עם כביש‬ ‫במפגשם‬ ‫הג'ידי‪ ,‬המיתלה‬ ‫של צירי‬ ‫החת\"מ ועם כביש הרוחב‪ ,‬כמתואר להלן ‪:‬‬ ‫נ‪ ,‬בקן תקדמי ‪ :‬חטיבת טנקים מוקטנת בצומת ציר‬ ‫מוקטנת‬ ‫;צירחטהיחבתת\"מ ;טנ וקגידםוד‬ ‫ציר החת\"מ‬ ‫עם‬ ‫הג'ידי‬ ‫צנחנים‬ ‫המיתלה עם‬ ‫ציר‬ ‫בצומת‬ ‫מוגבר בצומת ציר יורה\"\" עם ציר החת\"מ‪.‬‬ ‫‪4‬כצלהינ*‪4‬צהרתפ(ועבנבהיבםגמק'צתויועכדובבמייגרחתידשועעוםצדםיר‪:‬הרפריוכמח ‪:‬בהיחיטויבחרשןבטחהיות\"טהבג\"ירהדבוחועיהדח\"םהבר‪.‬דחכ‪,‬מררבוימגמומדש\"יכונתשדהתרבוממצוחהחמובמ‪.‬חטקיתטביטנבצתיתהר)הבהטהצנוממיקמימתוםת‪--‬‬ ‫לאור האמור מתברר שלא נלקחה בחשבון אפשרות‪,‬‬ ‫שהאויב ינוע בציר ואדי מבעוק‪ ,‬ולפיכך לא הוצב כוח‬ ‫להגנתו‪ .‬דבר זה היה ידוע לאויב ועל כן תקף בגזרתו‬ ‫של האלוף מגן בדרך לא שגרתית‪.‬‬ ‫חטיבת טנקים עצמאית ‪ 25‬תקפה אמנם את חטיבת‬ ‫הטנקים המוקטנת‪ ,‬שהגנה על מבואותיו של ציר הג'ידי‪,‬‬ ‫אך באותה עת עקפה חטיבת טנקים ‪ 3‬מדיביזיה ‪4‬‬ ‫שתוגברה) בגדוד ממוכן( את עמדות חטיבת הטנקים‬ ‫המוקטנת‪ ,‬שהגנה על מבואות ציר המיתלה‪ ,‬ועשתה‬ ‫גלדהודתקהצפנה‪-‬‬ ‫דרומה‬ ‫מבעוק‪ ,‬כאשר‬ ‫את דרכה דרך ואדי‬ ‫‪ 6‬את‬ ‫מדיב' ממוכנת‬ ‫חטיבת הטנקים ‪22‬‬ ‫חנים שהגן על ציר יורה\"‪ \".‬בסיכומו של הקרב השמידו‬ ‫כוחותיו של האלוף מגן ומטוסי חיל האויר שהקדיש)‬ ‫הדרום באותו יום ויותר‬ ‫לכמ‪-‬כמ‪0‬ךס‪9‬כפררטנבהעקיגים‪.‬מחוגיתחושתבייוצעבפבי‪-‬ק‪4‬ו‪1‬ד‬ ‫באוקטובר בפיקוד הצפון(‬

‫וחזרה לראש הגשר‪ .‬בסיכום החטיבה חזרה‪ ,‬לאחר שמילאה‬ ‫את משימתה שלא הייתה כיבוש\" המעברים\"‪ ,‬שכן לי אכן‬ ‫הייתה זו המשימה היה פירוש הדבר הרחבת ראשי‪-‬הגשר‬ ‫ופיזור הכוחות‪...‬‬ ‫לא היינו מביאים בהרהבה את דבריו של עלי אלצגיר אלמלא‬ ‫ה\"מאפיין\" שבהם ‪ :‬כוחות צה\"ל ברחו וניהלו קרב מרחוק ;‬ ‫הם לא נחלו אמנם תבוסה‪ ,‬אך הפסיקו את הקרב מחמת אבידו‪-‬‬ ‫תיהם ; המצרים לא נסוגו ביום ה‪ 14-‬באוקטובר אלא למחרתו ;‬ ‫הם ביצעו את המשימה‪ ,‬משום שד~צשימה לא הייתה כלל לכ‪-‬‬ ‫בוש את המעברים ‪ -‬דבר העומד בסתירה לרעיון שלא להת‪-‬‬ ‫פרס יתר על המידה מעבר לראשי' הגשר ; בקרב היבשה הייתה‬ ‫ידם על העליונה‪ ,‬ואם סבלו קצת\"\" אבידות‪ ,‬היה זה כתוצאה‬ ‫טבעית מכך שהתרחקו מסוללות הטילים נ\"מ‪,‬‬ ‫שאלמלא כן‬ ‫לא יכול היה חיל‪-‬האוויר הישראלי לפעול‪...‬‬ ‫מה שמותר לעיתונאי אסור כמובן לאיש צבא המכבד‪ .‬את עצמו‪.‬‬ ‫אולם שר המלחמה איסמעלל לבראיון שהעניק למחבר הספר‬ ‫מלחמת\" עה? השעות('(‪ ,‬לא‪ .‬נרתע כלל מלקבוע ‪ :‬אנחנו\" ני‪-‬‬ ‫צחנו בקרב זה‪ ,‬והרף אבידותינו הסגנו לאויב אבידות כבדות ;‬ ‫אף התקדמנו כמה קילומטרים‪ ,‬ובכך הקלש את הלחץ בחזית‬ ‫אחינו הסורים\"‪,..‬‬ ‫אם אכן הקלה התקפת הצבא המצרי ב‪ 14-‬באוקטובר את הלחץ‬ ‫בגזרה הסורית‪ ,‬כפי שקובע איסמעיל‪ ,‬מדוע ל‪ 1.‬התמיד בה‬ ‫ומה טעם ראה להפסיק התקפה כה מוצלחת\"\" מקץ פחות מ‪12-‬‬ ‫שעות ?‬ ‫טנק שרמן משופר בבלימת ההתקפה המצרית‬ ‫שר המלחמה המצרי משיב על כך בראיון אותו העניק להיכל‬ ‫חלק ניכר מהטנקים שהושמדו בגזרת האל'וף מגן הושמדו‬ ‫ע\"י חיל האוויר‪ .‬המדובר בעיקר בהשמדת הטנקים של חטי‪-‬‬ ‫בשלהי מלחמת יום הכיפורים באמרו ‪ :‬כשהרגשתי\" כי אילצנו‬ ‫בה ‪ 3‬מדיביזיה משוריינת ‪ 4‬המצרית‪ ,‬וכן בהשמדת הטנקים‬ ‫את האויב למשוך חלק מכוחותיו היבשתיים הפועלים בחזית‬ ‫הסורית‪ ,‬ולהעיתיק את המאמץ של חיל‪-‬האוויר שלו מאותה‬ ‫גזהה אל גזרתנו‪ ,‬העדפתי לחזור לראשי הגשר כדי לחזקם‬ ‫ולהפכם לסלע‪ ,‬עליו יתנפצו התקפות הנגד של האויב\"‪.‬‬ ‫של הטיבה ‪ 22‬מדיביזיה ממוכנת ‪ 6‬המצרית‪ .‬שכן אלה חדרו‬ ‫לשטחנו עמוק יותר מכל כוח מצרי אחר‪ ,‬ובכך‪ ,‬תוך התרחקות‬ ‫העובדה שאיסמעיל השתמש בביטוי העדפתי\" לחזור לראשי‬ ‫מ'‪/‬מטריית\" סוללות הטילים נ\"מ ‪ -‬נתנו הזדמנות לחיל‪-‬‬ ‫הגשר\" מצביעה למעשה‪ .‬על האמת הפשוטה ‪ :‬הוא לא רצה‬ ‫האוויר לטפל בהם בנוסח מלחמת ששת‪-‬הימים‪.‬‬ ‫מלכתחילה לבצע את המתקפות ועל כן צימצם את היקפה‬ ‫על מעללי אחת ההטיבות הללו תטיבה) ‪ )3‬סיפר עלי אל צגיר‬ ‫משנכפתה עליו על‪-‬ידי סאדאת‪ .‬בכך גרם בין היתר לכישלונה‪,‬‬ ‫בעלתון אל\" נאצר\" בדצמבר ‪ ,1974‬על דרך הדמיון המזרחי‬ ‫ולא נותר לו אלא להורות למבצעיה ל\"התקפל\" לקונבייתם‪.‬‬ ‫הנודעת‪ ,‬סיפור\" גבורה\" שאין לו שיעור‪ .‬הוא סיפר כי החטיבה‬ ‫הצליתה להגיע לכביש הרוחב של התעלה מס' ‪ 3‬מבלי שנת‪-‬‬ ‫בעוד איסמעיל יכול ההר לותר לבמ?גנלציו ראו\" הזהרתי\"‪ ,‬לא‬ ‫גלתה‪ ,‬והתפאר שלמרות ומהכוח התוקף צריך להיות פי שלו‪-‬‬ ‫יכלו לעשות זאת הרמטכ\"ל שאזלי וראש אגף המבצעים גמסי‪,‬‬ ‫שהרי הם תמכו בביצתו המתקפה‪ .‬אין תימה‪ ,‬אפוא‪ ,‬ששניהם‬ ‫שה מהכוח המגן נסו אנשי הטנקים היהודיים מפני ההטיבה‬ ‫חיפשו שעיר\" לעזאזל\" לסיבת הבישלון‪ ,‬ומרו אותו בדמות‬ ‫שנתגלתה‪ ,‬והעדיפו קרב מרחוק‪ .‬הקהב עמרחוק\" נמשך‪ ,‬לדב‪-‬‬ ‫טילים נ\"ט ש\"נולדו\" פתאום ביתי היהודים‪.‬‬ ‫ריו‪ ,‬מספר שעות עד שלפתע בשעה ‪ 1500‬השתתקו שריוני\"‬ ‫בעניין זה מספר הרצוג בספרו בהסתמך) על דברי שבויים(‪,‬‬ ‫האויב\"‪ ,‬מתוך רצון למנוע אבידות נוספות‪ ,‬על האבידות הכג‪-‬‬ ‫ששאזלי סיכם את קרב ה‪ 14-‬באוקטובר‪ .‬באסרו‪ ,‬כי כשם שה‪-‬‬ ‫ישראלים סבלו את עיקר אבידותיהם בטנקים ב‪ 6-‬באוקטובר‬ ‫דות שכבר סבלו בקרב‪ .‬רק למחרת בבוקר הגיעה תשדורת‬ ‫מטילים נ\"ט מצריים‪ ,‬כך סבלו המצרים את עיקר אבוקותיהם‬ ‫בטנקים ב‪ 14-‬באוקטובר מטילים נ\"ט ישראליים‪ .‬על כך מוסיף‬ ‫לחטיבה‪ ,‬ובה ברכה על לחימתה הנפלאה‪ ,‬בצד משימה חרטה ‪:‬‬ ‫גמסי‬ ‫להיערך\" שנית ליד ראש הגשר של הארמיה ה‪ 3-‬לצורך השלמת‬ ‫בהרצאתו) למפקדים שכנר הוזכרה(‪ ,‬ומהמדובר בטילים‬ ‫נ\"ט‬ ‫השמדת האויב\"‪ .‬החטיבה ביצעה את דגעטל עליה‪ .,‬והניחה‬ ‫אמריקניים‪ .‬רוצה לומר ‪ :‬לא הישראלים הכריעו את הקרב‬ ‫לישראלים להתקדם אחריה לפי\" תכנון מדויק ומחושב\"‪ .‬אולם‬ ‫דגעורבות\" האמריקנית\"‪ .‬ליבריו במהלך\" הקרבות ב'‪14-‬‬ ‫אלא‬ ‫לפתע הפכה החטיבה המצרית את פניה ובשיטת מארב היכתה‬ ‫באוקטובר סבלו הטנקים המצריים אבידות כבדות מנשק נ\"ט‬ ‫בכוחות הישראליים מז הנצפים‪.‬‬ ‫לכוחות צה\"ל לא הייתה‪ ,‬ברירה אלא לחזור מזרחה ולהזעיק‬ ‫ומטנקים שהופיעו פתאום ברשות האויב‪ .‬התברר כי אנשק‬ ‫שכן זז פעלה‬ ‫מטוסים‪ ,‬אשר גרמו‪ ,‬כמובן‪ ,‬אבידות לחטיבה‪,‬‬ ‫האמריקני הגיע ערירות לאל‪-‬עריש ולשדות התעופה בסיני‪\"...‬‬ ‫מחוץ לטווח הטילים המצריים‪ .‬אך דבר זה לא‬ ‫נמשך זמן רב‪,‬‬ ‫כיוון שהחטיבה משכה את המטוסים לתחום‬ ‫גמסי מספר על ציוד אמריקני כולל) טנקים( שהתערב בקרב‬ ‫טווח הטילים‪,‬‬ ‫‪18‬‬

‫תלטח מ ה‬ ‫ו וו נו‪,‬‬ ‫ההלקהור~ל‬ ‫י‪ \"=-‬ווי‪ --‬ולטין ה( מ נם העג(עו‪81‬ד גוונת‬ ‫אטטרטגווה‬ ‫סא\"ל א'‬ ‫חיכוך\"\" הוא המושג היחיר המבטא‬ ‫באופן כללי את המבריל בין מלחמה‬ ‫ממשית לבין מלחמה על הנייר‪ .‬מכונת‬ ‫המלחמה‪ .‬הצבא וכל הכרוך בו‪ .‬פשוטה‬ ‫למעשה‪ ,‬ולכן נראה כאילו קל להפעילה ;‬ ‫אך עלינו לתת רעתנו לכך‪ ,‬ששום חלק‬ ‫ממנה איננו מקשה אחת‪ ,‬שהכל מורכב‬ ‫מאנשים יחידים‪ ,‬שכל אחר מהם מצוי‬ ‫בחיכוך עם כל הסובב אותו‪...‬‬ ‫חיכוך עצום זה‪ ,‬שאינו מרוכז בנקודות‬ ‫בודדות‪ .‬כפי שהוא במכונות‪ ,‬מצוי לפיכך‬ ‫במגע עם המקריות בכל מקום‪ ,‬ולכן‬ ‫מתרחשות תקריות שאי אפשר לחשבן‬ ‫מראש‪.‬‬ ‫קלאוזביץ‬ ‫רצויה לישראל‪ ,‬ויש לסכלה‪ .‬אם תפרוץ‪,‬‬ ‫מטרות המלחמה ומתאר המלחמה‬ ‫תהווה מלכתחילה הישג מדיני לערבים‪,‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬כמוה ככל מלחמה‪,‬‬ ‫ולכן יש למנוע כל הישג צבאי‪ ,‬ולהנחיל‬ ‫נועדה לשרת מטרות מדיניות‪ .‬ככלל‪,‬‬ ‫לתוקפים מפלה צבאית בדרך של השמרת‬ ‫מבחינה התיאוריה הצבאית בין מטרות‬ ‫כוחות ותשתית צבאית‪ ,‬ובכך להקנות‬ ‫פורסם מאז‬ ‫החומר הרב אשר‬ ‫לישראל יתרונות למשך מספר שנים‪ ,‬הן‬ ‫מלחמה הצופות אל מעבר לשדה הקרב‬ ‫בספרי‪.‬זיכרו‪-‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‬ ‫להישג) מדיני ולהסדר רצוי( ובין מטרות‬ ‫אהעשרביחרבשירםא‪-.‬‬ ‫ביחסי כוחות והן בקווי‬ ‫במלחמה‪ ,‬דהיינו יעדים צבאיים כיבוש)‬ ‫ומדינאים‪ ,‬חושף‬ ‫נות של מפקדים‬ ‫הפסקת‬ ‫מטרות המלחמה של‬ ‫שטח‪ ,‬השמרת כוח וכיו\"ב(‪ ,‬אשר אינן אלא‬ ‫המחנה‬ ‫בפני חוקר המלחמה כמעט את כל‬ ‫שות מצרים וסוריה היו מוגבלות בהיקפן‬ ‫הצבאי‪ ,‬אך כוללות בהישג המדיני אליו‬ ‫אמצעי להשגת מטרות המלחמה‪ .‬אלה גם‬ ‫ההחלטות בכל שלבי‬ ‫הליכי קבלת‬ ‫אלה נקבעים על‪-‬ידי הדרג המדיני‪ ,‬השוקל‬ ‫על‪-‬פי‬ ‫חתרו‪ .‬בניגוד לישראל הניחו הערבים‪,‬‬ ‫את האפשרויות הצבאיות ואת ה\"מחיר\"‪.‬‬ ‫ממצאים אלה‬ ‫המלחמה‪.‬‬ ‫ההחלטות המרכז‪-‬‬ ‫שמלחמה רצויה ואף הכרחית כרי להפעיל‬ ‫בדין שמטרות המלחמה תיקבענה מראש‪,‬‬ ‫אנסח לאתר את‬ ‫תהליך מדיני‪ .‬היעד האסטרטגי של מלחמה‬ ‫אולם ניתן לשנותן במהלך הקרבות‪ ,‬בהתאם‬ ‫והערביות‪ ,‬אשר‬ ‫הישראליות‬ ‫יות‪,‬‬ ‫זו על‪-‬פי הנחיות סאדאת היה ‪ -‬לערער את‬ ‫על מגמותיה\"‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫תורת הביטחון‬ ‫להישגי הלחימה ותנאיה המשתנים‪ .‬ואמנם‪,‬‬ ‫גרמו לתפניות במלחמה ועיצבו את‬ ‫פעולה צבאית‬ ‫ביצוע‬ ‫התוקפניות\"‪,‬‬ ‫במהלך מלחמת יום הכיפורים רן קבינט‬ ‫של‬ ‫המלחמה הישראלי להלן) הרכבו( במטרות‬ ‫מהלכיה‪ .‬בתוך כך אתמקד בעיקר‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫החיכוך\"‬ ‫במצבים בהם בלט גורם‬ ‫בהתאם) לאפשרויות הצבאיות( שתסב‬ ‫במועדים שחייבו זאת‪.‬‬ ‫המלחמה‪,‬‬ ‫במלחמה\"‬ ‫לישראל אברות כברות ותפגע במורל שלה‪.‬‬ ‫על‪-‬‬ ‫המלחמה של ישראל‬ ‫מטרות‬ ‫ובאירועים אשר שימשו‬ ‫גובשו‬ ‫העיקריות של הצד‪-‬‬ ‫בדרך זו קיווה סאדאת לחולל שינוי מצב‬ ‫ידי הרמטכ\"ל‪ ,‬ואושרו על‪-‬ידי שר הביטחון‬ ‫להחלטות‬ ‫יסוד‬ ‫שיתרום לפתרון המשבר במזה\"ת‪.‬י‬ ‫בקיץ ‪ .1973‬אלה הניחו‪ ,‬כי מלחמה אינה‬ ‫דים הלוחמים‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫מערבות‪ . 276-7‬אוק'‪-‬כב'‪1980‬‬

‫ב‪-‬וו באוקטובר החל צה\"ל לנוע לעבר‬ ‫במהלכה‪ .‬כמו‪-‬כן הכריע קבינט המלחמה‬ ‫המטרות במלחמה יעדיה) הצבאיים( נגזרו‬ ‫דמשק‪ ,‬ובזירה הבין‪-‬לאומית גבר לחץ‬ ‫בוויכוחים ובחילוקי רעות שהיו במטב\"ל‪ ,‬או‬ ‫ממטרות המלחמה המדינית‪ .‬אלו של ישראל‬ ‫המעצמות ובעיקר זה של ברה\"מ להפסיק‬ ‫היו ‪ :‬סיכול מלחמה על‪-‬ירי) הרתעה(‪ ,‬מניעת‬ ‫בין הרמטכ\"ל לשר הביטחון‪.‬‬ ‫הישג קרקעי מהערבים‪ ,‬השגת עליונות‬ ‫מצרים וסוריה קיימו ביניהן קשר בלתי‬ ‫אווירית על‪-‬ידי) סיכול פעולת הטילים(‪,‬‬ ‫את המלחמה‪.‬‬ ‫אמצעי לפני המלחמה‪ ,‬באמצעות מפגשים‬ ‫מצב עניינים זה הביא ב‪ 12-‬באוקטובר‬ ‫בין המנהיגים האזרחיים ומפקדי הצבאות‬ ‫השמדת כוחות ערביים וכיבוש שטח‪.‬‬ ‫להכנסה חפוזה ובלתי מתוכננת של חלוץ‬ ‫הכוח העיראקי באגף כוחות פיקוד הצפון‪,‬‬ ‫במסגרת מועצה משותפת עליונה‪ ,‬בה‬ ‫היערים הצבאיים של הערבים היו‪ :‬ביטול‬ ‫והתכנית‪,‬‬ ‫היעדים‬ ‫חיל האוויר הישראלי באמצעות‬ ‫ולהחלטה מצרית להקרים ולבצע את שלב‬ ‫הנרמאדיהנילת‪-‬א‬ ‫אך בכל‬ ‫זו או כל‬ ‫מועצה‬ ‫תואמו‬ ‫הטילים נ\"מ‪ ,‬ביטול יכולת צה\"ל‬ ‫עצמת‬ ‫ב' של תכניתם‪ ,‬בטרם הושלמו ההכנות‬ ‫מפקדה‬ ‫פעלה‬ ‫ב\"קווים פנימיים\" על‪-‬ירי) מתקפה בו‬ ‫מערך‬ ‫צבאית בין‪-‬ערבית במהלך המלחמה גופה‪.‬‬ ‫לפעול‬ ‫צבא‬ ‫המלאות לכך‪ .‬על החלטה זו שילם‬ ‫החלטות התקבלו על‪-‬ידי כל צד בנפרד‪ ,‬תוך‬ ‫אברן‬ ‫מחיר כבד‬ ‫ב‪ 14-‬באוקטובר‬ ‫מצרים‬ ‫זמנית(‪ ,‬כיבוש שטח מוגבל וגרימת אבדות‬ ‫אף‬ ‫של‬ ‫באוקטובר‬ ‫טנקים‪ .‬ב‪13-‬‬ ‫כ‪200-‬‬ ‫החלפת שררים באמצעי קשר אלקטרוניים‪.‬‬ ‫ניכרות לצה\"ל‪ .‬כאמור‪ ,‬הייתה עצם הפתיחה‬ ‫הזיזו‬ ‫הירדנים כוח משלוח לזירה הסורית‪ ,‬ובכך‬ ‫גם במלחמה זו‪ ,‬כקודמותיה‪ ,‬השפיעו‬ ‫באש הישג מדיני‪ ,‬וכל כולה של הלחימה לא‬ ‫שיתפו עצמם במלחמה מבלי להסב נזק‬ ‫אינטרסים מקומיים של כל שותף בקואלי‪-‬‬ ‫באה אלא לשנות מצב מדיני‪.‬‬ ‫ציה על החלטותיו‪ ,‬ולאו דווקא אינטרס‬ ‫צה\"ל וכדומה) גם הערבים( בנה את מתאר‬ ‫חמור למולדתם‪.‬‬ ‫כלל‪-‬ערבי‪.‬‬ ‫המלחמה בריונים אופרטיביים ובמשחקי‬ ‫מלחמה‪ ,‬דוגמת תרגיל איל\" ברזל\" שחזה‬ ‫החלטת סאדאת על הפסקת האש‬ ‫את הקרב בתעלה בקיץ ‪ .1972‬צה\"ל צפה‬ ‫אור ל‪ 20-‬באוקטובר החליט סאדאת בלב\"‬ ‫נקודות מפנה והחלטות אסטרטגיות‬ ‫מתקפה רב חזיתית‪ ,‬בה ישאו כוחות סדירים‬ ‫שותת רם\"‪ ,‬כדבריו באגרתו לאסר‪ ,‬להיענות‬ ‫ערביות‬ ‫קטנים יחסית בנטל הבלימה והכלת התוק‪-‬‬ ‫לקריאת המעצמות להפסקת אש‪ .‬ער אז לא‬ ‫נעתר סאראת ללחץ‪ ,‬בעיקר) של ברה\"מ(‬ ‫שלוש הן ההחלטות המרכזיות של הערבים‬ ‫פים‪ ,‬אך הוא סמך על התראה שתאפשר לו‬ ‫להפסיק את המלחמה‪ ,‬ולא זז מעמדתו זו הן‬ ‫קרי‪ ):‬מצרים וסוריה( במלחמה‪ :‬עצם‬ ‫לגייס את כוחות המילואים שיגיעו בזמן‬ ‫לאחר ההתקפה הישראלית לעבר דמשק‪ ,‬הן‬ ‫ההחלטה על המתקפה ויעדיה הצבאיים‪,‬‬ ‫מוגדר ויוטלו להתקפות נגד‪ ,‬לרבות העברת‬ ‫לאחר כישלון ההתקפה המצרית ב‪14-‬‬ ‫הקרמת שלב ב' המצרי ל‪ 14-‬באוקטובר‪,‬‬ ‫המלחמה לשטח האויב‪ .‬על חיל האוויר‬ ‫באוקטובר‪ ,‬והן משנתגלו לו ממרי הצליחה‬ ‫וההחלטה לבקש הפסקת אש אור ל‪20-‬‬ ‫הישראלי היה למנוע ניסיונות לסכל את‬ ‫הישראלית ב‪ 17-‬באוקטובר‪ .‬המפנה חל ב‪18-‬‬ ‫גיוס המילואים והגעתם לחזיתות‪ ,‬להשתתף‬ ‫באוקטובר‪ .‬ניסיונות מצריים להכיל את‬ ‫באוקטובר‪.‬‬ ‫בקרב היבשה לאחר) פגיעה במערך הטילים(‬ ‫ראש הגשר משני צדיו נכשלו‪ .‬בשל כישלון‬ ‫לבר מאלה היו החלטות ופעולות ברמת‬ ‫חשיבות משנית\"\" ‪ :‬הכנסת העיראקים והי‪-‬‬ ‫ולהשיג עליונות אווירית‪.‬‬ ‫רדנים לקרב‪ ,‬והפעלת נשק הנפט במקביל‬ ‫הרמטכ\"ל המצרי‪,‬‬ ‫ב‪9-‬ה‪1‬צעתו אוק'של‬ ‫זה ובשל‬ ‫מצרים וסוריה ציפו לקרב אשר למן‬ ‫לפנות את הגרה‬ ‫שאר'לי‪,‬‬ ‫להחלטה המצרית‪-‬סורית על הפסקת אש‪,‬‬ ‫שלביו הראשונים ירותק צה\"ל לשתי זירות‬ ‫המזרחית‪ ,‬הורח הלה מתפקידו‪.‬‬ ‫ההחלטה לתקוף‬ ‫נפרדות‪ ,‬בלא יכולת הפעלה יעילה של חיל‬ ‫מצב עניינים זה העמיד את סאראת על‬ ‫ההחלטה על ביצוע המתקפה התקבלה ב‪-‬‬ ‫האוויר נוכח) מערך הנ\"מ שלהן(; קרב בו‬ ‫קרני\" דילמה\"‪ ,‬לאן יפנה צה\"לו לעבר‬ ‫פגישות צמרת השלטון האזרחי‪-‬צבאי של‬ ‫יתקפו צבאותיהן כוחות ישראליים סדירים‬ ‫ארמיה ‪ ,3‬לעבר ארמיה ‪ ,2‬או לעבר קהירר‬ ‫מצרים וסוריה‪ .‬מעטה הסודיות הכבד חייב‬ ‫דלים‪ ,‬אשר בגפם לפני) הגעת כוחות‬ ‫יתר על כן‪ ,‬הישגיו הצבאיים המוגבלים‪ ,‬אך‬ ‫נקיטת אמצעי ביטחון‪ ,‬ונואה שבשלב זה לא‬ ‫המילואים( לא יוכלו למנוע כיבוש מהיר של‬ ‫המרשימים‪ ,‬שהושגו במילואם כבר בימים‬ ‫הגולן ומזרח סיני‪ .‬על‪-‬פי תכנית זו צפויים‬ ‫‪ 8-6‬באוקטובר הרעמרו בסכנה מוחשית‪,‬‬ ‫שותפו יתר מדינות ערב ביימה ובתכנית‪.‬‬ ‫היו אף כוחות המילואים של צה\"ל להישחק‪,‬‬ ‫יעדיה הצבאיים של התכנית היו כלהלן‪:‬‬ ‫עם הגיעם לזירת הקרב‪ ,‬מול מערכים מוגנים‬ ‫בפעם הראשונה מאז פרצה המלחמה‪.‬‬ ‫הסורים נוערו לכבוש את הגולן‪ .‬לעומתם‬ ‫נ\"מ ונ\"ט‪ .‬כל זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬במגמה להביא‬ ‫נסיבות אלה הובילו את סאדאת להחלטה‬ ‫נועדו המצרים לכבוש בשלב ראשון את‬ ‫להישגים צבאיים מוגבלים שילחצו על‬ ‫לבקש הפסקת אש‪ .‬זו לא מומשה ב‪22-‬‬ ‫מזרח סיני עד לקו גבעות דרך החת\"ם‪,‬‬ ‫באוקטובר‪ ,‬ואז לחץ נשיא מצרים לבצעה‬ ‫להיערך‪ ,‬כשלב ביניים‪ ,‬ל\"עצירה אופרטי‪-‬‬ ‫המעצמות לעשות לשינוי המצב המדיני‪,‬‬ ‫בהקדם‪ ,‬לפני שתכותר ארמיה ‪ ,3‬או אף‬ ‫בית\"‪ ,‬ולהגיע לאחר מכן‪ ,‬כשלב שני‪,‬‬ ‫מקבלי ההחלטות‬ ‫תושמד‪.‬‬ ‫למעברים ולקו רפידים‪-‬רומני‪.‬‬ ‫בכל מלחמותיה פעלה ישראל במיקום‬ ‫סמוך להחלטתו של סאדאת הפעילו‬ ‫מתקפת ה‪14-‬‬ ‫מרכזי ובקוויט פנימיים מול קואליציה‬ ‫ארצות הנפט הערביות את נשקן‪ .‬ב‪19-‬‬ ‫באוקטובר‬ ‫באוקטובר הטילה סעודיה חרם על משלוחי‬ ‫עד ל‪ 8-‬באוקטובר היה לערבים יסוד להניח‬ ‫ערבית בקווים‬ ‫נפט לארה\"ב‪ .‬נשק\"\" זה לא הופעל במלח‪-‬‬ ‫כי הביצוע בשרה הקרב זהה למתאר‬ ‫וחהיןצונייבםת‪,‬הליך כשקהבמלדתוברהחלה‪-‬ן‬ ‫בהפעלת גייסות‬ ‫מות קודמות‪ ,‬ונראה כאילו היה זה הפעם‬ ‫המלחמה שלהם‪ :‬צה\"ל רותק לשתי זירות‬ ‫טות‪ .‬גם בעירן המוררני של קשר אלקטרוני‬ ‫נפרדות‪ ,‬חיל האוויר הישראלי לא יבל‬ ‫אמין ומסווג יחסית אין תחליף‬ ‫חלק ממהלך מתואם‪ .‬האמנם? בספרו של‬ ‫לפעול במלוא עצמתו‪ ,‬ולא פגע כהוא‪-‬זה‬ ‫לתקשורת‬ ‫בין‪-‬אישית ובלחי אמצעית‪ .‬בניגוד‬ ‫סאדאת אין כל ערות לכך‪ .‬ניתוח כלכלי קר‬ ‫להיעדרה‬ ‫מצביע על כך‪ ,‬שלמעשה תפסו הסעורים‬ ‫טרמפ\"\" על המלחמה‪ ,‬בפועל‪ ,‬התלכד‬ ‫במערכי הטילים‪ .‬מעל לכל ‪ -‬בגחות‬ ‫של תקשורת מעין זו בצד הערבי‪ ,‬התקיימה‬ ‫אינטרס כלכלי מובהק של מפיקות הנפט עם‬ ‫ערביים נאחזו בדרום הגולן ובמרכזו וממזרח‬ ‫התקבלו ההחל‪-‬‬ ‫בישראל‬ ‫זוטותבצדעל‪-‬יהדיישרקאבילינ‪.‬ט‬ ‫שכלל את ראש‬ ‫מלחמה‬ ‫הפעילות הצבאית‪.‬‬ ‫לתעלה‪.‬‬ ‫אולם ביום זה ולמחרתו התחולל ראשיתו‬ ‫הממשלה מאיר(‪ ),‬שר החוץ אלון(‪ ),‬שר‬ ‫של המפנה‪ :‬כוחות המילואים הישראליים‬ ‫הביטחון דיין(‪ ),‬השר בלי תיק גלילי‪,‬‬ ‫הגיעו בזמן קצר מהצפוי לזירות המלחמה‬ ‫הרמטכ\"ל ומוצב הפיקוד העליון‪ .‬שר‬ ‫האסטרטגיות‬ ‫ההחלטות‬ ‫הביטחון‪ ,‬הרמטכ\"ל וסגנו ביקרו תכופות‬ ‫הישראליות‬ ‫הסורים נדחקים‬ ‫לקרב‪ ,‬בגולן החלו‬ ‫והוטלו‬ ‫ישראלית ב‪10-‬‬ ‫עד) שיבתו לשליטה‬ ‫לאחור‬ ‫שמונה הל ההחלטות המרכזיות הישראליות‬ ‫במפקדות הפיקודים‪ ,‬ולא מעט החלטות‬ ‫במלחמת יום הכפורים‪ :‬שלוש מהל שהוכ‪)-‬‬ ‫באוקטובר(‪ ,‬ואילו בסיני נמנעו הישראלים‬ ‫גובשו והתקבלו במהלך ביקורים אלה‪.‬‬ ‫רעו בימים ‪ 8-6‬באוקטובר( עמדו בסימן נתוני‬ ‫לאחר ה‪ 9-‬באוקטובר מלהגרר לקרבות‬ ‫קשר בלתי אמצעי זה אפשר גם לפזר‬ ‫הפתיחה וההפתעה‪ ,‬אך בה במידה בנטייה‬ ‫שחיקה בקו גבעות החת\"ם‪.‬‬ ‫ערפילי\" מלחמה\"‪ ,‬אם כי אלה לא חסרו‬ ‫‪28‬‬

‫‪00‬‬ ‫באוקטובר‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫_____באוןקטובר‪:‬‬ ‫‪ 6‬באוקטובר‪:‬‬ ‫‪/‬‬ ‫אוגרת פלד‬ ‫ועברת‬ ‫‪/‬ק‬ ‫ימה וגיוס המילואים‬ ‫נ___‬ ‫לצפון‪,‬‬ ‫פיצול חיל האוויר‬ ‫נ‪,‬‬ ‫מקיא‬ ‫‪ ,/‬ק‬ ‫ו‬ ‫הגבולער יוני‪aa 1?\"7‬‬ ‫מקרא‬ ‫כ‬ ‫הגבילער יוני‪ 1967‬שש‬ ‫סו‪ .‬באוקטובר‪ 4:‬ן‪4‬אן‪---‬ןוא\"פצנ‬ ‫ג‬ ‫‪-‬‬ ‫‪8‬‬ ‫)‬ ‫צקההלשנ‪7‬מטי(קכול(מרבבו‪4‬רי‪2‬ב‪5‬רח\"יעו‪21‬ב‪4‬סקכש‪.‬ב‪1‬ת‪1‬יאנ‪1‬בהלןדרה‪1‬וירש)נד‪)1:‬וןשי‪8‬נאשקיי‪1‬לרטי‪-‬גתו‪,‬יומימ‪4‬יישלב‪9‬רעלי‪2B‬נ\"יה\"רי;‪:‬י\"‪a‬ת‬ ‫מערכות‪ * 276-7‬אוק‪-.‬נוב'‪29 1980‬‬

‫זה ניתן גם לראות את‬ ‫על רקע‬ ‫המלחמה‪.‬‬ ‫בהמשך אותו יום הופעל חיל האוויר‬ ‫לפעול בקווים כלליים של מתאר המלחמה‪,‬‬ ‫ב‪ 10-‬באוקטובר‪ ,‬לתקוף‬ ‫שנתקבלה‬ ‫ההחלטה‬ ‫חליפות בשתי הזירות‪ :‬בבוקר תקף את‬ ‫כפי שנחזה מראש‪ .‬חמש ההחלטות הבאות‬ ‫בתוך שטח סוריה‪ .‬על‪-‬ידי מתקפה זו ניתן‬ ‫מערך הטילים במצרים והופנה לגולן; ב‪-‬‬ ‫שהוכרעו) בימים ‪ 19-9‬באוקטובר( עמדו‬ ‫היה להוציא את סוריה מהמערכה‪ ,‬וגם‬ ‫ססוו תקף את מערך הטילים הסורי;‬ ‫בסימן הרצון לסיים את המלחמה ובמיקוד‬ ‫להרתיע את ירדן‪ ,‬שעד אז נמנעה מפעולה‪.‬‬ ‫ובצהרים הופנה בחלקו נגד כוחות מצריים‬ ‫הפעילות ההתקפית לחזית אחת בלבד‪.‬‬ ‫להחלטה על העברת מרכז הכובר לצפון‪,‬‬ ‫שנעו כביכול() מזרחה‪.‬‬ ‫ההחלטות היו ‪:‬‬ ‫תרמו ללא ספק גם הישגי פיקור הצפון‬ ‫באותו יום היה צה\"ל נתון על קרני\"‬ ‫בקרב ההגנה‪ ,‬המעבר המהיר להתקפת נגד‬ ‫דילמה\"‪ ,‬בעקבות חשש להתערבות כוחות‬ ‫‪ 6 .1‬באוקטובר ‪ -‬לא לבצע מתקפת מנע‪.‬‬ ‫וסילוק הסורים מהרמה עד ל‪ 10-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫ירדניים במערכה‪ .‬לא ידענו אז שהמצרים‬ ‫‪ 7 .2‬באוקטובר ‪ -‬העלאת אוגרת פלד‬ ‫בקבלת ההחלטה על התקפה הכריע‬ ‫עומדים לעבור באותו יום לשלב עצירה\"‬ ‫הקבינט לצד הרמטכ\"ל‪ ,‬בוויכוח שנסב בינו‬ ‫אופרטיבית\"; נהפוך‪-‬הוא‪ ,‬הנחנו כי אלה‬ ‫לגולן‪.‬‬ ‫לבין סגנו אשר המליץ להימנע מלתקוף‬ ‫ינצלו את מיעוט הכוחות מולם‪ ,‬וימשיכו‬ ‫‪ .3‬אור ל‪ 8-‬באוקטובר ‪ -‬התקפת הנגד‪.‬‬ ‫בגולן‪ ,‬ותחת ואת להעתיק את מרבו הבובד‬ ‫‪ 9 .4‬כאוקטובר ‪ -‬הפצצות בעומק סוריה‪.‬‬ ‫כתנופת המתקפה לעבר המעברים‪.‬‬ ‫‪ .5‬אור ל‪ 10-‬באוקטובר ‪ -‬התקפה לתוך‬ ‫לסיני‪ ,‬להעביר לשם כוחות ולתקוף‪.‬‬ ‫סוריה‪.‬‬ ‫העברת מרכו הכובד לסיני‬ ‫מתקפת ה‪ 8-‬באוקטובר‬ ‫השריון‬ ‫‪ 12 .6‬באוקטובר ‪ -‬המתנה לקרב‬ ‫לא קיבל קבינט המל‪-‬‬ ‫מראש‬ ‫בסיני‪.‬‬ ‫ב‪ 12-‬באוקטובר‪ ,‬בטרם תקף כוח עיראקי‬ ‫באוקטובר את הערכתו‬ ‫התמונה הקשה‬ ‫חרף‬ ‫באגפם הדרומי של כוחות פיקוד הצפון‪,‬‬ ‫בערבו של ה‪7-‬‬ ‫חמה‬ ‫‪ .7‬אור ל‪ 15-‬באוקטובר ‪ -‬הצליחה‪.‬‬ ‫החליט קבינט המלחמה להעביר את מרכז‬ ‫הפסימית של שר הביטחון והצעתו לסגת‬ ‫‪ 18 .8‬באוקטובר ‪ -‬המשך פעולה‬ ‫הכובד של המלחמה לסיני‪ ,‬לקדם מתקפת‬ ‫שריון מצרית צפויה‪ ,‬ולהתכונן למבצע‬ ‫למעברים‪ ,‬והסמיך את הרמטכ\"ל לבדוק את‬ ‫הגשר‪.‬‬ ‫צליחה‪ .‬ברקע החלטה וו עמדו הגורמים‬ ‫המצב בזירות ולהחליט על מתקפת נגר‪.‬‬ ‫מתקפת המנע‬ ‫הבאים ‪:‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬לאחר שדן בתכניתו‪ ,‬במפקדה‬ ‫בשעות הבוקר של ה‪ 6-‬באוקטובר פסק קבי‪-‬‬ ‫‪ .1‬רצון לקצר את המלחמה‪ .‬שאיפה זו‬ ‫הרמט‪-‬‬ ‫החליט‬ ‫פיקוד הדרום‪,‬‬ ‫הקדמית‬ ‫נט המלחמה‪ ,‬בניגוד לרעת הרמטכ\"ל‪ ,‬שלא‬ ‫גרמה לישראל אף ליזום השגת הפסקת אש‬ ‫למחרת‬ ‫לתקוף‬ ‫באוקטובר‬ ‫שלל‪8-‬‬ ‫כ\"ל אור‬ ‫תבוצע מתקפת מנע אווירית בזירה הסורית‬ ‫ו‪-2‬ב באוקטובר‪ ,‬אלא שזו לא נתממשה בשל‬ ‫‪ -‬כנגר שדות תעופה‪ ,‬מערך הטילים‬ ‫בגולן ובסיני‪.‬‬ ‫וכוחות בקו ‪ -‬וזאת חרף ידיעות בטוחות‬ ‫התנגדות מצרים‪.‬‬ ‫שני גורמים עמדו ביסור החלטה זו ‪:‬‬ ‫על מלחמה‪ .‬באמצעות ארה\"ב העבירה‬ ‫‪ .2‬תחושה כי כוחות פיקוד צפון מיצו את‬ ‫א‪ .‬הצטברות כוחות המילואים הייתה‬ ‫ישראל שדר למרינות ערב בו הבהירה כי‬ ‫יכולתם בקרב ההתקפה‪ ,‬ולא יוכלו עור‬ ‫מהירה מהצפוי‪ ,‬למרות האלתור שבגיוסם‬ ‫תימנע מפעולה כזו‪ .‬קיסינג'ר אף הזהיר את‬ ‫ואולי) בגללו(‪.‬‬ ‫להגיע להישגים משמעותיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עדיין שלטה התחושה‪ ,‬כי תנופת‬ ‫ישראל מפעולה כזו‪.‬‬ ‫‪ .3‬תחושה שחיל האוויר הגיע ל\"קו‪-‬‬ ‫המתקפה הערבית בסיני ובגולן לא נפסקה‪,‬‬ ‫ביסזד החלטה וו נצבו שני גורמים‪:‬‬ ‫אדום\"‪ ,‬שבתוך כמה ימים לא יאפשר‬ ‫ויש לבלמה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ערייו שריה הזחה‪ ,‬כי ניתן למנוע את‬ ‫בשלב זה עדיין תאמו ההחלטות את‬ ‫המלחמה‪ ,‬אשר כאמור לא הייתה רצויה‬ ‫השתתפות בקרב היבשה‪.‬‬ ‫מתאר המלחמה‪ .‬החלטת הרמטכ\"ל דמתה‬ ‫לנו‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה כאשר כוחות‬ ‫‪ .4‬יריעה שיורטה() על צליחת דיביזיות‬ ‫לדעת אלו אשר במשחקי המלחמה צידדו‬ ‫השריון המצריות‪ .‬ידיעה זו הכריעה בוויכוח‬ ‫בהתקפת נגד על כוחות ערביים‪ ,‬בטרם‬ ‫המילואים לא גויסו בפועל‪.‬‬ ‫יתארגנו אלה להגנה או להמשך התקדמות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשש שלא נקבל סיוע אמריקני כמהלך‬ ‫בין מצדדי הצליחה למתנגדיה‪.‬‬ ‫ההנחה הייתה‪ ,‬כי למחרת יתקוף צה\"ל‬ ‫אור ל‪ 15-‬באוקטובר החליט קבינט‬ ‫במסות של טנקים ובסיוע אווירי‪ ,‬ויטה את‬ ‫הקרבות‪.‬‬ ‫המלתמה על כיצוע מבצע אבירי\" לב\" ‪-‬‬ ‫בשלב זה‪ -‬ברור היה‪ ,‬שמעמסת ההגנה‬ ‫צליחת התעלה במגמה לחייב את המצרים‬ ‫הכף במלחמה כולה‪.‬‬ ‫תהיה על כוחות סדירים קטנים‪ ,‬ואלה‬ ‫להסכים להפסקת אש‪ .‬תרמה להחלטה זו‬ ‫יישחקו בקרב בלימה קשה‪ ,‬ער להגעת‬ ‫לא במעט הצלחת קרב ה‪ 14-‬באוקטובר‪ ,‬בו‬ ‫העברת מרכז הכובד לגולן‬ ‫הושמדו‪ ,‬כאמור‪ ,‬ס‪-‬כ‪ 20‬טנקים מצריים‪.‬‬ ‫באלוגוקלןט‪.‬ובבר‪9-‬עמדבואוקבטסיו‪--‬‬ ‫‪11-9‬‬ ‫בימים‬ ‫כוחות המילואים‪.‬‬ ‫באשרו את התכנית החזיר הקבינט את צה\"ל‬ ‫הכובד‬ ‫מרכז‬ ‫ההחלטות‬ ‫למתאר המלחמה שצפה העברת המלחמה‬ ‫מן העברת‬ ‫העלאת אוגדת פלד‬ ‫לגדה השנייה של התעלה על מנת להכריע‬ ‫בר אישר קבינט המלחמה לרמטכ\"ל להפ‪-‬‬ ‫במלחמה‪ ,‬אלא שבפועל נדחה שלב זה‪,‬‬ ‫עיל את חיל האוויר בעומק סוריה כנגד‬ ‫בבוקר ה‪ 7-‬באוקטובר החליט הרמטכ\"ל את‬ ‫מאחר שלא היה סיפק ביד חיל האוויר‬ ‫מטרות כלכליות וצבאיות‪ .‬הרקע להחלטה‬ ‫ההחלטה האסטרטגית היחידה שלא בשי‪-‬‬ ‫להשמיד את מערך הטילים נ\"מ ב‪7-‬‬ ‫זו טמון באירועי היום הקודם‪ :‬מתקפת הנגד‬ ‫תוף קבינט המלחמה‪ ,‬לפיה יש להעלות את‬ ‫באוקטובר‪ ,‬ובשל כישלון התקפת הנגד ב‪8-‬‬ ‫של פיקוד הדרום נכשלה‪ .‬בגולן נכנסה‬ ‫אוגדת פלד לגולן‪ ,‬ומעט לאחר מכן להפנות‬ ‫אוגרת פלד לקרב והיטתה את הכף‪ ,‬אך‬ ‫באוקטובר‪.‬‬ ‫עדיין היו כוחות סוריים בעומק שטח הרמה‪.‬‬ ‫את חיל האוויר לזירה זו‪.‬‬ ‫מעתה‪ ,‬ברור היה‪ ,‬כי לא ניתן להשיג‬ ‫עד להחלטה זו נראה היה לרמטכ\"ל‪ ,‬כי‬ ‫‪ 22-18‬אוקטובר‬ ‫הכרעה בשתי שירות כאחת‪ .‬על הכוחות‬ ‫למרות נתוני הפתיחה מתנהלת המלחמה‬ ‫בסיני‪ ,‬שעליהם) מונה רב‪-‬אלוף בר‪-‬לב‬ ‫על פי קווי המתאר שנחזה לפניה‪ :‬הכוחות‬ ‫השבוע האחרוו במלחמה‪ ,‬על פעולותיו‬ ‫כממקד חזית( הוטל להימנע מקרבות‬ ‫הסדירים הגם) שנשחקו( השיגו הכלה של‬ ‫והחלטותיו‪ ,‬עמד בסימן סיום מלחמה‪,‬‬ ‫התקפה ושחיקה‪ .‬אותו יום נעשו גם הכנות‬ ‫הכוחות התוקפים בסיני ובגולן‪ ,‬וכוחות‬ ‫והמולטפצגקיסברהק‪-‬אתרתבהפתאיי‪.‬קשסוורפוהיקהרהבמע(הזל‪-.‬יוה‪2‬ן‪2‬ב‪8-‬הדי‪1‬דויןבדןאובבקראטומוהקתברטראו(בשורהןאבססקיבטייערמ‪--‬ןם‬ ‫להקמת קו הגנה שני בגולן ובסיני‪ .‬החל‬ ‫המילואים ורמו לחזיתות‪ .‬מצב ענינים זה‬ ‫צם ימי המלחמה בו נבחנו בפועל מטרות‬ ‫משלב זה שאפה ישראל לקצר את משך‬ ‫אפשר להתחיל בהכנות להתקפות נגד‪ .‬ב‪7-‬‬ ‫המלחמה‪ .‬סגן הרמטכ\"ל סבר‪ ,‬כי עד כה‬ ‫להבין‬ ‫ניתן‬ ‫רהקמעלחמההאמורעל‪-‬ילדעייל‬ ‫באוקטובר בבוקר החל חיל האוויר לתקוף‬ ‫ניהל צה\"ל מלחמה על עצם הקיום ; כתוצאה‬ ‫חיל‬ ‫הכנסת‬ ‫המלחמה‪ .‬על‬ ‫את מערך הטילים המצרי‪ ,‬על מנת להשיג‬ ‫את הסלמת‬ ‫עליונות אווירית‪ ,‬כתנאי מוקרם להשתתפו‪-‬‬ ‫האוויר לעומק סוריה‪ ,‬הסלמה שעשויה‬ ‫תו בהתקפות נגד בקרב היבשה‪ ,‬לרבות‬ ‫הייתה לזרז הליכים בין‪-‬לאומיים להפסקת‬ ‫ממערב לתעלה‪ .‬הוראת הרמטכ\"ל נבעה‬ ‫משינוי לרעה בהערכת כוח העמידה של‬ ‫כוחות פיקור הצפון‪ ,‬ער כדי חשש לכיבוש‬ ‫הגולן על ידי הכוחות הסוריים‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫החלטות אסטרטגיות במלחמת יום הכיפורים‬ ‫מעצמות‬ ‫ערבים‬ ‫ישראל‬ ‫מועד‬ ‫‪ ,‬השלב‬ ‫כיגזס ראשזז של מוהב\"ט‬ ‫לתקוף בסיני ובגולן‪ ,‬לבצע עצירה‬ ‫לא לבצע מתקפח מנע‬ ‫להעלות את אוגדת פלד לגולן‬ ‫סור‬ ‫‪ 1‬פעילה ישראלית‬ ‫אופרטיבית בסיני‬ ‫וערבית לפי ‪.‬‬ ‫לתקוף נגר ב‪-‬סוט‬ ‫‪7,10‬‬ ‫מתאר המלחמה‬ ‫‪,‬‬ ‫כוח) משלוח עירקן זז לסוריה(‬ ‫ליל ז‪,8-‬ו‪0‬‬ ‫ס‪8,1‬‬ ‫רכבת אווירית רזסזת לסוריה‬ ‫לתקוף מטרוח אסטרטגיות בסוריה‬ ‫‪9,10‬‬ ‫העברת מרכז‬ ‫להעביר את מרכז כובד המלחמה לגזלן‬ ‫סורסו‬ ‫‪ .‬הכובד לגולן‬ ‫רכבת אווירית אמריקנית לישראל‬ ‫מצרים ‪ -‬להקדים שלב ב' ; כוח)‬ ‫לבקש הפסקת אש;‬ ‫‪12,10‬‬ ‫ל החזרת‬ ‫החלטת מוהב\"ט‪338‬‬ ‫עירקי תוקף באגף כוחות פיקוד צפון(‬ ‫להתכונן לקרב שב\"ש בסיני‬ ‫ליל ‪14-15,10‬‬ ‫החלטת מזהב\"ט‪339‬‬ ‫הכובד‬ ‫מרכז‬ ‫‪,‬‬ ‫כוננות גרעינית אמריקנית‬ ‫מצרים ‪ -‬להסכים להפסקת אש‬ ‫לצלוח ב‪15,10-‬‬ ‫לסיני‬ ‫חרפ) נפט סעורי(‬ ‫להמשיך לתקוף מראש הגשר‬ ‫וס‪18,‬‬ ‫י פעולה בלי שעון\"‬ ‫ליל ס‪,‬ו‪19-20‬‬ ‫חול פוליטי\"‬ ‫להגיע לאגם המר‬ ‫לכתר את ארמיה ‪3‬‬ ‫‪22/10‬‬ ‫מבצעי‬ ‫‪23,10‬‬ ‫) סיום‬ ‫לכבוש את סואץ‬ ‫וס‪24,‬‬ ‫‪25/10‬‬ ‫המלחמה‬ ‫* ניתוח תהחלטות המרכזיות ובעיקר בימים‬ ‫אותו יום הסכים סאראת להפסקת אש‪.‬‬ ‫מכך לא ניתן עוד להשיג את מטרות‬ ‫‪ 8-6‬באוקטובר יכול ללמד על מקום משחקי‬ ‫הסכמה זו היוותה תחילת ספירה\" לאחור\"‬ ‫המלחמה המקוריות‪ ,‬דהיינו למנוע כל הישג‬ ‫המלחמה וחשיבותם ביצירת מתאר המלח‪-‬‬ ‫לסיום המלחמה‪ .‬בצד הישראלי‪ ,‬לעומת‬ ‫צבאי ולהנחיל לאויב מפלה‪ ,‬ולכן יש לשאוף‬ ‫מה‪ ,‬ועל החשיבות‪-,‬וכעליונה בשילוב הדרג‬ ‫זאת‪ ,‬שררה הנחה‪ ,‬כי שעון\" החול הפוליטי\"‬ ‫להגיע לסיום הקרבות‪ ,‬על‪-‬ירי מהלך לעבר‬ ‫המדיני‪ ,‬לא רק במהלך המלחמה‪ ,‬אלא‬ ‫אינו פועל‬ ‫ארמיה ‪ ,3‬או פעולה באגפים‪ ,‬בפורט סעיד‬ ‫תחול‪,‬‬ ‫אם‬ ‫והפסקת אש‪,‬‬ ‫הז‪-‬ה‪2,2‬‬ ‫בשלב‬ ‫תתחיל לא‬ ‫או במפרץ סואץ‪ ,‬שיקנו לצר הישראלי‬ ‫בריונים ובמשחקים שלפניה‪.‬‬ ‫על בן‪,‬‬ ‫יתר‬ ‫באוקטובר‪.‬‬ ‫לפני‬ ‫עמדת מיקוח טובה‪ .‬לעומתו סבר הרמטכ\"ל‬ ‫* ההחלטות במלחמה הושפעו מאיכות‬ ‫ישראל לא שאפה עתה להשגתה‪.‬‬ ‫כי חרף גחוני הפתיחה השגנו את מטרות‬ ‫החומר המודיעיני ויכולת ניתוחו על‪-‬ירי‬ ‫ואכן‪ ,‬עד אור ל‪ 22-‬באוקטובר נעו כוחות‬ ‫המלחמה בסוריה‪ ,‬וכי ניתן להשיגן גם‬ ‫אנשי המודיעין והמפקרים‪ .‬דוגמאות בול‪-‬‬ ‫טות לכך ‪ -‬אי הידע על העצירה\"‬ ‫אוגדות ברן וקלמן דרומה בהתקדמות‬ ‫במצרים; ולכן יש לשוב למטרות המלחמה‬ ‫האופרטיבית\" המצרית ב‪ 7-‬באוקטובר‪,‬‬ ‫מחושבת ואיטית‪ ,‬תוך חיסול כוחות מצריים‬ ‫המקוריות השמרת) צבא ושיפור קווים(‪,‬‬ ‫ולעומתו ידע על צליחת הדיביזיות המצריות‬ ‫משהים ובסיסי טילים‪ ,‬כתנאי להשגת‬ ‫ולחייב את מצרים להסכים להפסקת אש‬ ‫עליונות אווירית שתאפשר התקדמות מהי‪-‬‬ ‫ובכך להימנע גם ממלחמת התשה‪ .‬מעניין‬ ‫ב‪ 12-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫שהרמטכ\"ל כלל במטרות המלחמה גם‬ ‫* ויכוחים ודיונים הנם חלק אינטגרלי‬ ‫רה יותר‪.‬‬ ‫ואפילו חיובי במהלך מלחמה‪ ,‬אולם לא‬ ‫ביצועים חלקיים או אי ביצוע הוראות‬ ‫בבוקר ‪ 22‬באוקטובר נתקבלה החלטת‬ ‫מניעת הישג מדיני‪ ,‬אם כי סעיף זה הושמט‬ ‫לוקה‪ ,‬כפי‬ ‫דיווח‬ ‫דרג פיקוד‪ ,‬או‬ ‫מועצת הביטחון ‪ 338‬שקבעה‪ ,‬כי האש‬ ‫עור לפני המלחמה‪ .‬דעת הרמטכ\"ל היא‬ ‫ה‪ 8-‬באוק‪-‬‬ ‫בקרב‬ ‫כמלוא חריפותם‬ ‫וכוונות‬ ‫תיפסק בו ביום בשעה ‪ .18.52‬משלב זה עמרו‬ ‫שנתקבלה ואושרה על‪-‬ידי קבינט המלחמה‪.‬‬ ‫שנתגלו‬ ‫ההחלטות בסימן הרצון להשיג מקסימום‬ ‫כרקע להחלטת הרמטכ\"ל ב‪ 18-‬באוקטובר‬ ‫טובר בסיני ובמקרים אחרים‪ .‬התנהגות כזו‬ ‫הישגים עד סיום המלחמה‪ .‬בשלב זה‪,‬‬ ‫יש לראות את האירועים מאז החל קרב‬ ‫מעמידה בסימן שאלה כל החלטה ושיקול‬ ‫לראשונה במלחמה‪ ,‬שלט חיל האוויר‬ ‫הצליחה אור ל‪ 16-‬באוקטובר‪ .‬התכנון חזה‬ ‫דעת של המטכ\"ל‪.‬‬ ‫הישראלי שליטה מלאה במרחב הקרב‬ ‫הגעת כוחות ישראליים לסואץ תוך ‪72‬‬ ‫מפקדים‬ ‫היבשתי‪ .‬כוחות פיקוד הדרום נדרשו‬ ‫שעוה‪ ,‬אולם גורמי חיכוך\"\" אופיניים מנעו‬ ‫הקלא‪-‬‬ ‫לכל שומה על‬ ‫שמעבר‬ ‫* דומה‬ ‫למאמצים כדי להגיע לאגם המר‪ ,‬וההתקד‪-‬‬ ‫זאת‪ .‬המצרים לא עמדו על הצליחה ומהותה‬ ‫לתיאוריה הצבאית‬ ‫מודעים‬ ‫להיות‬ ‫ער לערב ה‪ 16-‬באוקטובר‪ .‬כשניסו לאחר‬ ‫סית‪ ,‬ויותר מכל למושג חיכוך\" במלחמה\"‬ ‫מות הפכה למהירה משהייתה‪.‬‬ ‫של קלאוזביץ‪ ,‬אשר תמציתו קובעת‪ ,‬כי מה‬ ‫שקורה בשדה הקרב אינו דומה בהכרח‬ ‫משלא נכנסה הפסקת האש לתוקף באותו‬ ‫מכן לפגוע בראש הגשר‪ ,‬נכשלו במאמציהם‪,‬‬ ‫לתכנון בחרר המלחמה‪ .‬בקרב אנו פועלים‬ ‫ערב‪ ,‬הונעו הכוחות לכיתור ארמיה ‪,3‬‬ ‫אולם הם הצליחו לעכב מעבר כוחות‬ ‫ובבוקר ‪ 24‬באוקטובר‪ ,‬סמוך לתחילת‬ ‫ישראליים משמעותיים לגרה המערבית‪ ,‬ער‬ ‫יוצר התנגדות או) כהגדרתו של‬ ‫בממד‬ ‫הפסקת האש השנייה‪ ,‬נעשה ניסיון כושל‬ ‫ערב ה‪ 17-‬באוקטובר‪ ,‬ובו בזמן הזרימו‬ ‫הרכבי‪ :‬האסטרטגיה\" הנה קונפליק‪-‬‬ ‫פרופ'‬ ‫כוחות וסגרו את החלל הריק מכוחות‬ ‫לכיבוש העיר סואץ‪.‬‬ ‫טית\"( וכל גורם‪ ,‬פעוט ערך לבאורה‪ ,‬עלול‬ ‫בטבלה מרוכזות ההחלטות האסטרטגיות‬ ‫ממערב לאזור הצליחה‪ .‬משמעות הרבר‬ ‫לשנות את פני המערכה‪.‬‬ ‫המרכויות במלחמת יום הכפורים‪ ,‬והעיון בה‬ ‫הייתה ‪ -‬צורך בלחימה ישראלית לפריצה‬ ‫עשוי להמחיש את המפגש והעימות בין‬ ‫כדי להמשיך‬ ‫הערות‬ ‫ההחלטות הישראליות והערביות‪ ,‬נמנעתי‬ ‫ולהתקרם‪ .‬ואכן‬ ‫באוקטובר‪,‬‬ ‫הגהש‪-9‬ר‪,‬ב‬ ‫מראש‬ ‫‪ ;1‬הנחיות סאראת לשר המלחמה מ‪ 1-‬באוקטובר‬ ‫מלדון בטיב ההחלטות‪ ,‬ודי לי כהצבת‬ ‫היום בן הכריע‬ ‫כך היה‬ ‫העוברות המרכויות וב\"חיתוכי מצב\"‪.‬‬ ‫הרמטכ\"ל בער ו שימת רגש על תנועה‬ ‫‪ 1973‬סארא\"‪ ),‬סיפור חיי‪ ,‬עמ'‪.)252-251‬‬ ‫אסתפק בכמה הארות הנובעות מ\"משחק‬ ‫לכיתור ארמיה ‪ ,3‬על פני התנועה צפונה‬ ‫‪ .2‬שם‪ ,‬עמ' ‪.199‬‬ ‫לעבר ארמיה ‪.2‬‬ ‫המלחמה לאחור\" שערכתי‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫מערכות‪ 4 276-7‬אוק'‪-‬כב'‪1980‬‬

‫מלמנשוצשום הכיפורים‬ ‫מבט היסטורי לרמה האסטרטגית‬ ‫אל\"מ מיל'() ד\"ר מאיר פעיל‬ ‫‪%‬‬

‫הצנחנים וחיל האוויר‪ .‬משנתגבשה ההחל‪-‬‬ ‫אדפנסיבית שגרסה כי‪ ,‬גם בעתיר אם תפרוץ‬ ‫דומה כי מאז פרוץ מלחמת העצ‪-‬‬ ‫טה לאמץ את האסטרטגיה האופנסיבית‪-‬‬ ‫מלחמה סדירה רצינית‪ ,‬היא תתחיל ביזמת‬ ‫מאות ועד ימינו לא נערך נסיון על‬ ‫דפנסיבית הוחלט להשתמש בה לא רק‬ ‫מתקפה ערבית כוללת או חלקית ואנו‬ ‫ידי ההנהגה העליונה המדינית‬ ‫כשיטת מלחמה בפועל‪ ,‬אלא גם לצרכי‬ ‫ניררש בשלב האסטרטגי הראשון‪ ,‬הרפנסי‪-‬‬ ‫א יתשרהאתלורהלנסחהאסבטארוטפ‪-‬ן‬ ‫והצבאית של‬ ‫מניעת מלחמה‪ .‬סוכם כי מן הראוי להרתיע‬ ‫בי‪ ,‬לבלום אותה‪ .‬לאחר מכן יעבור צה\"ל‬ ‫שיטתי ומלא‬ ‫את האויב הערבי הפוטנציאלי לבל יתכנן‬ ‫לשלב השני‪ ,‬האופנסיבי‪ ,‬וינחית מתקפת נגר‬ ‫גית המשתנית של מדינתנו‪ ,‬על פי‬ ‫מלחמה התקפית נגד ישראל‪ .‬ישראל דאגה‬ ‫אחת או כמה גם מעבר לתחומי המדינה‪ .‬רק‬ ‫להעביר לממשלות ערב אח החלטתה ברבר‬ ‫בתחילת שנות החמישים‪ ,‬לאחר עיון מעמיק‬ ‫צרכי התפתחות הכוח והאינטרסים‬ ‫שינוי התפיסה האסטרטגית בתקווה שבכך‬ ‫בכל מגוון אפשרויות המלחמה הסדירה‬ ‫של המדינה‪ .‬בעומס ניהול חיי היומ‪-‬‬ ‫תדמענה מרינות ערב מלנקוט יזמה התקפית‬ ‫שהעולם הערבי יכול לפתח כנגר ישראל‬ ‫יום בעתות מלחמה ובעתות רגיעה‬ ‫סדירה‪ .‬פה ושם אף טרחה ישראל להבהיר‬ ‫במקרה של סיבוב\" שני\"‪ ,‬התחלנו להבחין‬ ‫שגם) בהם היו שלובים קטעי לחי‪-‬‬ ‫למרינות ערב מה עלול להתפרש על ירה‬ ‫בשתי תופעות מכריעות‪ ,‬אשר הביאו לשינוי‬ ‫מה( לא מצאו לעצמם קברניטי‬ ‫כסיבה למתקפת מנע‪ .‬לדוגמה) ‪ :‬כניסת‬ ‫מהפכני כתפיסה האסטרטגית שלנו ‪ :‬האחת‬ ‫המדינה את הפנאי הררוש כרי‬ ‫כוחות עיראקיימ משמעותיים לגרה המזר‪-‬‬ ‫העוברה שבגבולות שביתת הנשק‪ ,‬לא‬ ‫לנסח את תורת המלחמה הישרא‪-‬‬ ‫חית של ממלכת ירדן עלולה להביא את‬ ‫היה למדינת ישראל עומק אסטרטגי סביר‪,‬‬ ‫לית באורח מסודר‪ .‬לכן יתקשה כל‬ ‫ישראל לכבוש את הגרה המערבית כרי‬ ‫יצרה את הסכנה שבמקרה של מתקפה‬ ‫לקדם את פני העיראקים על היררן‪ (.‬רומה‬ ‫סרירה‪ ,‬עלולים הערבים להגיע תוך מספר‬ ‫כי על אף שינוי האסטרטגיה הצבאית ניתן‬ ‫ימים‪ ,‬בשלב האסטרטגי הראשון‪ ,‬לנקורות‬ ‫חוקר לתאר ולנתח את האסטרטגיה‬ ‫לקבוע כי המדיניות נותרה‪ ,‬בכל זאת‪,‬‬ ‫מפתח חיוניות במדינת ישראל‪ .‬כך נוצרה‬ ‫הישראלית‪ ,‬אם יצמצם את מחקרו‬ ‫דפנסיבית ביסודה שהרי ישראל לא התכוו‪-‬‬ ‫סכנה של כיבוש באר שבע או איום עליה‪,‬‬ ‫רק למסמכים של הנוגעים בדבר‪ .‬בל‬ ‫נה מעולם לחסל או להוציא\" מן התקן\" אף‬ ‫ניתוק ירושלים‪ ,‬כיבוש צומת בית‪-‬ליד ואיום‬ ‫הרוצה לקבל תמונה על התפתחות‬ ‫מדינה ערבית‪ ,‬אלא רק להבטיח את קיומה‬ ‫על נתניה‪ .‬התופעה המדאיגה השנייה נבע‪:,‬‬ ‫התפיסה האסטרטגית הישראלית‬ ‫של מדינת ישראל‪ .‬על פי האסטרטגיה‬ ‫מן החשש כי בשעה שצה\"ל יגויס כולו ויהיה‬ ‫האופנסיבית‪-‬רפנסיבית ניהל צה\"ל שתי‬ ‫מוכן לפתוח בשלב האסטרטגי השני ולהנ‪-‬‬ ‫יתרכז‬ ‫לעשות‪ ,‬אם‬ ‫אפוא‬ ‫ייטיב‬ ‫מלחמות מוצלחות‪ :‬מבצע קרש\"\" ומלחמת‬ ‫חית את המתקפה כנגד הפלישה‪ ,‬יקומו‬ ‫המל‪-‬‬ ‫אחר האירועים‬ ‫במעקב‬ ‫בעיקר‬ ‫ששת\" הימים\"‪ .‬פינוי סיני ורצועת עזה לאחר‬ ‫המעצמות ויכפו הסדרי הפסקת אש‪ ,‬שיקפי‪-‬‬ ‫מבצע קרש\"\" עקב לחץ שהפעילו המעצמות‪,‬‬ ‫או את המצב או ירחו את מתקפדת הנגד‬ ‫בהפואיערלו‪;-‬‬ ‫התרחשו‬ ‫חמתיים‪ ,‬אשר‬ ‫החזיר את מרינת ישראל אל ממריה שלפני‬ ‫שלנו ויאפשרו נוכחות ערבית ממושכת‬ ‫ההתפת‪-‬‬ ‫בהשתלשלות‬ ‫ומתוך העיון‬ ‫המבצע וגרם לכך שהדוקטרינה האופנסי‪-‬‬ ‫לעצמו את‬ ‫בית‪-‬רפנסיבית המרתיעה המשיכה לשרור‬ ‫בתחומי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫עים ינסה לסכם‬ ‫בתודעת הפיקוד העליון גם בתקופה שלאחר‬ ‫חות התיאורטית הנובעת והצומחת‬ ‫כתוצאה מניתוח שיטתי של שתי תופעות‬ ‫מתוך המעשים‪.‬‬ ‫אלה הלכה והתגבשה דעה כי מן הראוי‬ ‫מכן‪ ,‬ואף להשתבלל‪.‬‬ ‫לאמץ שיטה אסטרטגית חרשה‪ ,‬אופנסיבית‪-‬‬ ‫מה בין ‪ 1948‬ל‪1968-‬‬ ‫לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים לא‬ ‫רפנסיביה‪ ,‬על פיה לא תמתין מדינת ישראל‬ ‫בא תהליך של נסיגה מן השטחים שנבבשו‪.‬‬ ‫למתקפה ערבית סדירה‪ ,‬אלא תעקוב‬ ‫את מלחמת העצמאות ניהלו היישוב\" המ‪-‬‬ ‫הדבר נבע בעיקר ממאזן האינטרסים הבינ‪-‬‬ ‫בדריכות אחר המהלכים האסטרטגיים וה‪-‬‬ ‫אורגן\" ומרינת ישראל לפי הדוקטרינה‬ ‫האסטרטגית הגורסת דפנסיבה בשלב ה‪-‬‬ ‫לאומי שהיה באותה עת נוח לישראל יותר‬ ‫אופרטיביים של ארצות ערב‪ .‬משתסתמן‬ ‫אסטרטגי הראשון ואחר כך מעבר לאופנסי‪-‬‬ ‫משהיה בתקופת מבצע קדש\"‪ \".‬מכל מקום‪,‬‬ ‫אפשרות של מתקפה ערבית בזירה אחת או‬ ‫לאחר מלחמת ששת הימים מצא צה\"ל את‬ ‫בכמה‪ ,‬יופעל צה\"ל בשלב הראשון‪ ,‬האופנ‪-‬‬ ‫בה‪ .‬התפיסה האסטרטגית הציונית גרסה‬ ‫שטחים‬ ‫עצמו מקיים שליטה‬ ‫סיבי‪ ,‬למתקפנו מנע מקרימה בגזרות האסט‪-‬‬ ‫מראש כי אנו מסכימים‪ ,‬באורח עקרוני‪,‬‬ ‫הטריטור‪-‬‬ ‫על‬ ‫ממושכת‬ ‫נרחבים יחסית מעבר‬ ‫רטגיות הנוגעות ברבר‪ ,‬כדי להשמיר את‬ ‫להחלטת עצרת האו\"ם מיום ‪ 29‬בנובמבר‬ ‫לתחומים‬ ‫יאליים הקודמים‪ ,‬ברמת הגולן‪ ,‬בגדה‬ ‫כוחות האדיב המתכנסים למתקפה וכדי‬ ‫להפר‬ ‫ניזום מהלכים צבאיים כדי‬ ‫ולא‬ ‫‪,1947‬‬ ‫המערבית‪ ,‬ברצועת עזה ובכל חצי האי סיני‪.‬‬ ‫ליצור‬ ‫לתפוס חלקים משטחי האויב‪ ,‬במגמה‬ ‫ערב‬ ‫הערבים‪-‬הפלסטינים ומדינות‬ ‫אם‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫חיכוכי המגע הצבאיים היומיומיים‪ ,‬אשר‬ ‫שיאפ‪-‬‬ ‫עומק אסטרטגי‪ ,‬בשטחי מדינות ערב‬ ‫יחליטו להפר את החלטת או\"ם‪ ,‬ולתקוף‬ ‫התחוללו בחלק הקדמי ביותר של השטחים‬ ‫שר להתגונן ולעבור לשלב השני ‪-‬‬ ‫ברחבי ארץ ישראל בשיטות גרילה או‬ ‫צה\"ל‪ ,‬לא‬ ‫הרפנסיבי‪ .‬הפיקוד העליון של‬ ‫במלחמה סדירה אנו נתגונן‪ ,‬נבלום את‬ ‫הללו החל מסוף ‪ :1967‬בתעלת סואץ‪,‬‬ ‫החשיבה‬ ‫‪.‬‬ ‫גיבש לעצמו מעולם‪ ,‬במסגרת‬ ‫מתקפותיהם‪ ,‬ובשלב האסטרטגי השני נע‪-‬‬ ‫במפרץ סואץ‪ ,‬בבקעת הירדן ובקווי המגע‬ ‫עם הסורים ברמת הגולן‪ ,‬ריתקו את תשומת‬ ‫האסטרטגית‪ ,‬עמדה חד משמעית ארוכת‬ ‫בור ‪ .‬למתקפות שתונחתנה ביזמתנו כדי‬ ‫לבו של הפיקוד העליון הישראלי לחלק‬ ‫טווח לגבי שטחי אויב אלה‪ .‬מעולם לא‬ ‫להדוף את הפולשים ואולי אף להעביר את‬ ‫הקדמי של השטחים\" המוחזקים\" במשך‬ ‫הוחלט האם הכוונה להחזיק בהם לאורך‬ ‫המלחמה אל מעבר לגבולות ה\"חלוקה\"‪,‬‬ ‫תקופה די ממושבת‪ .‬אט אט החלה לפעפע‬ ‫ימים לצרבי סיפוח מלא‪ ,‬או שמא רק ער‬ ‫ואף מעבר לגבול המנדטורי של ארץ‬ ‫בקרבנו ההרגשה וההכרה כי‪ ,‬סוף סוף‪,‬‬ ‫יעבור האידם במתקפה ערבית צפויה‪ .‬היה‬ ‫ביוני ‪)1948‬‬ ‫ה\"הגנה\" עד) ‪1‬‬ ‫ישראל‪ .‬ארגון‬ ‫לאחר שנות דור השיגה לעצמה מדינת‬ ‫ברור כי שאלת השליטה ב\"שטחים\" תיקבע‬ ‫דוקטרינה‬ ‫ביוני( פעלו לפי‬ ‫וצה\"ל מ(‪1-‬‬ ‫ישראל עומק אסטרעגי דפנסיבי כלפי‬ ‫שבנותיה‪ .‬בך שאנו יבולים לאחר הפסקה‬ ‫המדיני על פי‬ ‫הדרג‬ ‫קודם כל על‪-‬ידי‬ ‫אסטרטגית זו‪ ,‬גם אם מעולם לא ניסחוה‬ ‫למערבת הלח‪-‬‬ ‫ובהתאם‬ ‫שיקולים מדיניים‬ ‫במפורש‪ .‬לא נותר לנו‪ ,‬ההיסטוריונים‪ ,‬אלא‬ ‫מחדש בפועל‪,‬‬ ‫לעצמנו‬ ‫של שנות דור‪ ,‬לאמץ‬ ‫צים הבינלאומית שתיווצר בעקבות מתקפת‬ ‫לנסחה כחכמים לאחר מעשה‪.‬‬ ‫יותר המסתמ‪-‬‬ ‫רגועה‬ ‫דוקטרינה אסטרטגית‬ ‫מיד לאחר סיומה של מלחמת‬ ‫המנע‪.‬‬ ‫העשצבמיאתותת‪,-‬‬ ‫שהתבטא בחתימת ארבעת הסכמי‬ ‫אסטרטגיה‬ ‫דעפלנסיהביעותמ‪-‬קאופנסהיגיביאות‪.‬גרפי‪,‬אימהציינונו ‪:‬‬ ‫כת‬ ‫בעקבות השינוי אשר חל בתפיסה האסט‪-‬‬ ‫עכר‪-‬הירדן‬ ‫לעצמנו את‬ ‫רטגית‪ ,‬חל גם באורח הדרגתי במהלך שנות‬ ‫הנשק עם) מצרים‪ ,‬לבנון‪,‬‬ ‫ההשקפה כי יש לנו עומק אסטרטגי סביר‬ ‫ה‪ ,50-‬שינוי מהפכני במבנה הכוחות המזו‪-‬‬ ‫וסוריה( התארגן צה\"ל מחדש‪ .‬רוב הלוחמים‬ ‫ינים‪ .‬התופעה העיקרית שהתרחשה הייתה‬ ‫לכוחות המילואים‪ .‬צה\"ל‬ ‫בשלב הראשון‬ ‫ולבלום‬ ‫לספוג‬ ‫המאפשר‬ ‫חיזוק האלמנט ההתקפי של צה\"ל‪ :‬השריון‪,‬‬ ‫פי דוקטרינה רפנסיבית‪-‬‬ ‫שוחררו והועברו‬ ‫הכוחות הסדי‪-‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫של האויב‬ ‫מתקפות‬ ‫אורגן מחרש על‬ ‫מערכוה‪ 8 276-7‬אוק'‪-‬נוב'‪1980‬‬

‫למתקפת נגר‪ ,‬צריך היה לבנות את ההגנה‬ ‫שלא להתיר את הפעלת חיל האוויר‬ ‫רים ולאחר מכן‪ ,‬בעקבות גיוס המילואים‪,‬‬ ‫הישראלי למתקפה מקרימה נגר הכוחות‬ ‫על עצמה צבאית ניכרת‪ .‬משמע לא רק על‬ ‫המצריים והסוריים המכונסים בשטחי ההי‪-‬‬ ‫נצא למתקפות נגר‪ .‬מתקפות נגד אלה נועדו‬ ‫לפחות להדוף את הפולשים הערביים אל‬ ‫המילואים‬ ‫הצבא הסדיר‪ ,‬אלא גם על כוחות‬ ‫ערכות הקדמיים‪.‬‬ ‫לא יותר‬ ‫לקווי ההתחלה‬ ‫תותחנים‪,‬‬ ‫של צבא היבשה שריון‪ ),‬חי\"ר‪,‬‬ ‫המטרה האסטרטגית שגרסה למנוע\" מן‬ ‫ותמרוני‬ ‫שלהם‪ ,‬אם‬ ‫על‪-‬ירי נקיטת‬ ‫מעבר‬ ‫הנדסה‪ ,‬נ\"מ‪ ,‬קשר והתחזוקה‬ ‫האויב כל הישג צבאי\" הכתיבה לשלב‬ ‫מהלכים‬ ‫מכך‪.‬‬ ‫הקשורה‬ ‫הראשון של המלחמה שיטת לחימה אופר‪-‬‬ ‫בהם(‪ .‬לכן היה כה חיוני שהמודיעין יספק‬ ‫התקפה שיתפשטו על עורף האויב אף מעבר‬ ‫לצה\"ל התראה על מתקפת אויב צפויה‬ ‫שלהם‪ ,‬אם לא יותר מכך‪.‬‬ ‫לקויי ההתחלה‬ ‫ארבעה עד חמישה ימים מראש‪ .‬התראה זו‬ ‫טיבית וטקטית שעיקרה היה לנהל הגנה‬ ‫מהלכים ותמרוני התקפה‬ ‫על‪-‬ירי נקיטת‬ ‫לא נתקיימה כידוע ערב מלחמת יום‬ ‫קשוחה ועיקשת בחלק הקדמי של השטחים\"‬ ‫שיתפשטו אל עורף האויב אף מעבר לקווי‬ ‫הכיפורים‪ ,‬בגלל טעויות אנושיות מכאיבות‬ ‫המוחזקים\"‪ ,‬במזרח רמת הגולן‪ ,‬בבקעת‬ ‫ההתחלה שלו בכיוונים שונים ומגוונים‪ :‬אם‬ ‫להיצמר‬ ‫הירדן ובגזרת תעלת סואץ‪,‬‬ ‫אל הגדה המערבית של תעלת סואץ‪ ,‬אם אל‬ ‫מאוד‪ ,‬אם גם טבעיות‪ ,‬של אישים שהיו‬ ‫ולכהכנ‪-‬ל‬ ‫החיוניים‬ ‫האפשר אל תוואי הקרקע‬ ‫מרחבי עבר הירדן המזרחי‪ ,‬אם לעבר הר‬ ‫מופקדים על העיבוד וההערכה של המודי‪-‬‬ ‫עין‪ .‬בסבך הטיפול שנעשה עד כה בפרשה זו‬ ‫חית באורח מידי התקפות‪-‬נגד משוריינות‬ ‫הררוזים כדי להשיג חיץ טריטוריאלי בין‬ ‫ירדן לסוריה‪ ,‬אם אל דרום הלבנון ו\"הפתח‪-‬‬ ‫רומה כי רבים וטובים שכחו כי הטעות היא‬ ‫בכל עצמה אפשרית‪ :‬פלוגה‪ ,‬גדור‪ ,‬חטיבה‬ ‫לנד\" ואם כדי לאיים על בירת אויב דוגמת‬ ‫מידה אנושית אשר באה לירי ביטוי מדי פעם‬ ‫ואוגרה‪ ,‬כדי להדוף במהירות המרבית את‬ ‫בפעם בהיסטוריה‪ .‬אחד המבחנים הקובעים‬ ‫התוקפים הערביים אל מעבר לקווי ההתח‪-‬‬ ‫קהיר או דמשק‪.‬‬ ‫לה שלהם ואף לפתח פעילות התקפית‬ ‫השיבה אל הקונספציה הדפנסיבית‪-‬‬ ‫של צבא הוא באיזו מידה ממשיך צבא זה‬ ‫בעומק שטחי האויב לאחר מכן‪ .‬גישה זו‬ ‫אופנסיבית נבעה גם מן העובדה שמאזן‬ ‫למלא את משימותיו על אף טעויות‪ ,‬פה‬ ‫תאמה גם את הצורך הפוליטי לקיים נוכחות‬ ‫ושם‪ ,‬של חלק מקברניטיו במשך חלק מן‬ ‫צבאית בקווים הקרמיים ביותר בתקופת‬ ‫העמדות הבינלאומי כלפי ישראל התפתח‬ ‫הזמן‪ .‬גרולהו של צה\"ל במלחמת יום‬ ‫מלחמת ההתשה ובתקופת הרגיעה‪ .‬לא היה‬ ‫באורח שלילי מאז תום מלחמת ששת‬ ‫הכיפורים הייתה שעל אף הטעויות ועל אף‬ ‫וויכוח של ממש ביחס ליישום שיטת הגנה זו‬ ‫הימים‪ .‬היה ברור כי אפילו ארה\"ב אינה‬ ‫ברמת‪-‬הגולן ובבקעת‪-‬הירדן‪ ,‬כי מרחבי‬ ‫מוכנה לתמוך כמתקפת מנע ישראלית‪,‬‬ ‫ההפתעה הוא הצליח לבלום את מתקפות‬ ‫ותוכל להשלים לכל היותר עם מבצע‬ ‫האויב ברמת הגולן ובמערב סיני תוך מספר‬ ‫פשיטה קצר דוגמת הפשיטה על כראמה‬ ‫ימים ואף להדוף חלק מהן‪ .‬בשלב השני של‬ ‫התמרון המשוריין בעורף הגזרות הללו‬ ‫(‪ ,)1968‬פשיטת השריון האמפיבית על החוף‬ ‫המלחמה אף השיג צה\"ל חופש פעולה‬ ‫מוגבלים בלאו הכי‪ .‬אולם לגבי זירת צפון‬ ‫המערבי של מפרץ סואץ (‪ ,)1969‬הפשיטה‬ ‫אופרטיבי וטקטי‪ ,‬יצא ביזמות התקפיות על‬ ‫סיני ותעלת סואץ‪ ,‬היו מפקדים בכירים‬ ‫על האי גרין (‪ ,)1969‬הפשיטות על בסיסי‬ ‫העורף האופרטיבי של האויב‪ ,‬והצליח‬ ‫שגרסו כי מוטב להציב כוחות קטנים ליד‬ ‫אש\"ף ומפקדותיו בטריפולי ובבירות (‪)1972‬‬ ‫לכפות על אויביו ניצחון צבאי‪,‬‬ ‫התעלה כרי לעודד\"\" את המצרים להחדיר‬ ‫והפעלה מוגבלת של חיל האוויר בעומק‬ ‫יושמדו‬ ‫ניכרים אל עומק סיני‪ ,‬שם‬ ‫המטרות האסטרטגיות של מצרים‬ ‫שיחזרו‬ ‫עתודות השריון של צה\"ל‬ ‫כוחות‬ ‫שטחי האויב‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫וסוריה במלחמת יום הכיפורים‬ ‫מיד לאחר מכן אל התעלה‪ .‬תפיסה זו לא‬ ‫היבשתית‪-‬אווירית הרבה‬ ‫נתקבלה בשום מקרה ונחשבה בבחינת‬ ‫הישראלית ערב‬ ‫האסטרטגיה‬ ‫על אף העצמה‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‬ ‫שהפעילו מצרים וסוריה על ישראל במלח‪-‬‬ ‫תיאוריה של כפירה‪.‬י הוויכוחים שהתקיימו‬ ‫מת יום הכיפורים‪ ,‬הן קבעו מטרות אסטרט‪-‬‬ ‫בשעתם ברמה הטקטית והאופרטיבית ברבר‬ ‫בהעדר התפתחות מדינית ומשלא חל כל‬ ‫גיות די מוגבלות לצבאותיהן‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך‬ ‫שיטת ההגנה בזירת תעלת סואץ‪ ,‬נסבו‬ ‫שינוי במעמד הצבאי של ישראל בשטחים‬ ‫דרך ארץ מופלגת וזהירות רבה שהעולם‬ ‫למעשה סביב נושא אחד‪ :‬כיצד להיערך‬ ‫אשר נכבשו במלחמת ששת הימים הפך‬ ‫הערבי אימץ לעצמו כלפי צה\"ל לאחר‬ ‫יותר טוב להגנה קשוחה על החלק המערבי‬ ‫הרצון לשמור על המצב הטריטוריאלי‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ .‬קביעה זו מסתמכת על‬ ‫ביותר של סיני‪ .‬היו שטענו כי יש להיצמד‬ ‫הקיים לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬לאינטרס‬ ‫ניתוח הפעילות של מצרים וסוריה בימים‬ ‫אל שיטת המעוזים הגבוהים והנייחים על‬ ‫האסטרטגי הבסיסי עבור ישראל‪ .‬אינטרס זה‬ ‫הראשונים‬ ‫החוף המזרחי של התעלה בתוספת בניית‬ ‫היה האני\" מאמין\" הישראלי בכל מהלכי‬ ‫ממקתורפור‪-‬ת‬ ‫של המלחמה וכן על‬ ‫בינלאומיים‬ ‫מערך ביצורים נוסף בעומק הטקטי כ(‪10-‬‬ ‫מלחמת\" ההתשה\" עד אוגוסט ‪ .1970‬מש‪-‬‬ ‫וערביים שאחד מהם אף‬ ‫הושגו הפסקת האש והקפאת המצב באוגו‪-‬‬ ‫סם בחוברת זו של תוכרעמ\"\"‪.2‬‬ ‫ק\"מ( ולהפעיל את השריון למשימות של‬ ‫סט ‪ 1970‬בזירת מצרים ובזירת ירדן‪ ,‬ביזמת‬ ‫המטרה המדינית של מצרים וסוריה‬ ‫תגבור והתקפות‪-‬נגד מידיות‪ .‬היו שטענו כי‬ ‫ארה\"ב‪ ,‬ומשהתברר כי לא מסתמן כל שינוי‬ ‫בצאתן למלחמת יום הכיפורים‪ ,‬הייתה‬ ‫מן הראוי להפעיל הגנה גמישה יותר ולא‬ ‫להנחית על ישראל שתי מהלומות חזקות‬ ‫להחזיק מערכת ביצורים נייחת כה חזקה‬ ‫מדיני בעקבות הפסקת האש‪ ,‬קיבל אינטרס‬ ‫הקיפאון שהשתרר בעימות‬ ‫וכה בולטת‪ ,‬במקום זאת יש לבסס את‬ ‫ישראלי זה מעמד של סיכוי בר‬ ‫מאז הסדרי הפסקת האש‬ ‫שהתעשרבבוי‪-‬רינשהראאלית‬ ‫ההגנה על מערך קרמי חלש יותר לשם‬ ‫הגהשדמפנה‪.‬סיבמיצת‪-‬ב‬ ‫זה הפך את האסטרטגיה‬ ‫של אוגוסט ‪ .1970‬מהלומות אסטרטגיות‬ ‫איתור צליחה והשהייתה‪ ,‬על מערך מבוצר‬ ‫אופנסיבית לתורת מלחמה מקובלת‪ .‬הטענה‬ ‫נייח בעומק הקרוב ועל התקפות נגד מידיות‬ ‫ברמה האסטרטגית בשנים ‪ 1973-1972‬הייתה‬ ‫אלה נועדו לאלץ את המעצמות הגדולות‬ ‫של יחידות ועוצבות שריון‪ .‬בכל גירסה ובכל‬ ‫כי ישראל אינה יכולה לזכות בשום רווח מן‬ ‫ללחוץ על ישראל לחזור לממרים\" הטבעי‪-‬‬ ‫מקרה תוכננו מבצעי מתקפה בכל הגזרות‬ ‫המלחמה הבאה לכן היא ודאי לא תיזום‬ ‫ים\" של גבולות ‪ 1967‬על‪-‬פי) הגדרת‬ ‫אל מעבר לקווי ההתחלה של האויב עבור‬ ‫אותה‪ .‬אם תפרוץ מלחמה‪ ,‬היא תפרוץ רק‬ ‫הערבים(‪ ,‬מבלי שהעולם הערבי ייאלץ‬ ‫ביזמת האויב הערבי ואז תהא מקרתנו‬ ‫לכרות עמה הסכמי שלום מדיניים‪ ,‬שיתנו‬ ‫השלב האסטרטגי השני של המלחמה ‪-‬‬ ‫האסטרטגית העיקרית למנוע\" מן האויב כל‬ ‫לישראל גושפנקא של הכרה לגיטימית מצד‬ ‫השלב האופנסיבי‪.‬‬ ‫הישג צבאי‪ \".‬נגזר‪ ,‬אפוא‪ ,‬מראש על‬ ‫עמי המזרח התיכון ומרינותיו‪ .‬אם היה‬ ‫הציפייה הייתה כי שלב הבלימה וההדיפה‬ ‫אידיאל מדיני ערבי נכסף מקסימלי ליזמת‬ ‫האסטרטגי יהיה קצר מאוד‪ ,‬יומיים‪-‬שלושה‪,‬‬ ‫המלחמה הבאה‪ ,‬שתפרוץ ביזמת האויב‪.‬‬ ‫המלחמה המצרית‪-‬סורית ביום הכיפורים‬ ‫כדי שניתן יהיה לעבור תוך זמן קצר ככל‬ ‫דבר זה משתקף מכל בדל מידע שהגיע‬ ‫תשל\"ר‪ ,‬היה זה להחזיר את היחסים בין‬ ‫האפשר לשלב האסטרטגי השני‪ ,‬ההתקפי‪.‬‬ ‫לידיעת הציבור ברבר דיוני הפיקוד העליון‬ ‫סוריה ומצרים ובין ישראל למצב שהיה לפני‬ ‫כרי לעמוד באתגר זה של האסטרטגיה‬ ‫ערב מלחמת יום הכיפורים‪ .‬אולם הוא ניכר‬ ‫מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫הדפנסיבית‪-‬אופנסיבית הגורסת הגנה עיק‪-‬‬ ‫במיוחד‪ ,‬בהחלטתה של ראש ממשלת‬ ‫המתקפות של מצרים וסוריה הונחתו‬ ‫שת במרחב הלחימה הקדמי ומעבר מהיר‬ ‫ישראל ביום הכיפורים ‪ 6‬באוקטובר ‪,1973‬‬

‫פעילות אימונים‪ .‬הצלחת ההונאה המצרית‪-‬‬ ‫התכנית המבצעית הסורית הייתה על פי‬ ‫במקביל ובמתואם ביום הכיפורים תשל\"ד (‪6‬‬ ‫סורית ערב יום הכיפורים תשל\"ד וסיפור‬ ‫כל הממצאים‪ ,‬לפרוץ את מערך ההגנה‬ ‫באוקטובר ‪ )1973‬בשעה ‪ .1405‬התכנית‬ ‫ההפתעה שהופתעה ישראל ביום הכיפורים‬ ‫הישראלי במזרח רמת‪-‬הגולן על‪-‬ידי התקפה‬ ‫המבצעית המצרית הייתה לצלוח את תעלת‬ ‫עצמו ראויים להילמד היטב על‪-‬ידי אנשי‬ ‫סואץ לכל רוחבה עם חמש דיביזיות של שלוש דיביזיות חי\"ר ממוכן בסיוע‬ ‫צבא‪ ,‬אנשי מודיעין ומנהיגים מריניים כדי‬ ‫טנקים‪ ,‬ארטילריה והנדסה‪ ,‬נ\"מ וחיל אוויר‬ ‫במקביל‪ ,‬בסיוע טנקים‪ ,‬ארטילריה‪ ,‬הנדסה‪,‬‬ ‫שיפיקו לקח כיצד להטעות וכיצד לא להיות‬ ‫ולהחדיר דרך דיביזיות אלה דיביזיית שריון‬ ‫נ\"מ וחיל אוויר; לתפוס ראשי גשר בגרה‬ ‫המזרחית של התעלה ולאחר אותם תוך אחת או שתים במגמה לכבוש את רמת‬ ‫מופתע‪.‬‬ ‫הגולן תוך יום אחד עד שלושה ימים‪,‬‬ ‫מספר ימים לראש גשר אחד רצוף שיתפוס‬ ‫עצם ההפתעה הביא לכך ששיטת ההגנה‬ ‫להיערך להגנה בערך על קו הירדן והכינרת‪,‬‬ ‫את קו הגבעות במרחק ‪ 15-10‬ק\"מ ממזרח‬ ‫הטקטית והאופרטיבית של צה\"ל בגזרת‬ ‫לתעלה‪ .‬תוך כדי הלחימה לביסוס ראשי לקדם טילים נ\"מ‪ ,‬לספוג התקפות נגר‬ ‫התעלה ובגזרת רמת הגולן לא זכתה לעמוד‬ ‫הגשר התכוונו המצרים לבתר את המעוזים נמרצות של השריון וחיל האוויר הישראלי‪,‬‬ ‫במבחן‪ .‬פשוט לא זכינו במרווח הזמן‬ ‫שלנו על התעלה‪ ,‬אולמ עיקר משימתם היה לגרום להם מקסימום אברות‪ ,‬לשחוק אותם‬ ‫המינימלי כדי להיערך על‪-‬פי קונספציה‬ ‫ולהתישם‪ ,‬מתוך הנחה כי במהלך מלחמת‬ ‫להדוף את התקפות הנגד המשוריינות‬ ‫הגנתית כלשהי אל מול מתקפה כה‬ ‫הישראליות שתונחתנה בתנופה‪ ,‬כאומץ התשה זו יכפו המעצמות הסדר כלשהו‬ ‫מאסיבית‪ ..‬המעוזים בכל הגזרות לא מנעו‪,‬‬ ‫להפסקת אש כשרמת הגולן נמצאת בידי‬ ‫ובמהירות‪ ,‬במגמה לגרום לשריון הישראלי‬ ‫לא השהו וכמעט שלא זכו אף לתעל את‬ ‫הסורים‪ .‬הסורים טענו אח\"ב בי עסקו באופן‬ ‫מקסימום אבירות‪ .‬בדי לבצע כהלכה את‬ ‫התקרמות האויב‪ ,‬הם אפילו לא מנעו או‬ ‫מלאכת התשת השריון הישראלי ושחיקתו בלתי מחייב גם באפשרות של התקדמות אל‬ ‫עיכבו את המצרים בצליחת תעלת סואץ‪.‬‬ ‫רוכזו אל יחידות החי\"ר הצולחות כמויות תוככי הגליל נצרת() ובקעת כינרות בתחומי‬ ‫יותר משסייעו למערכת ההגנה‪ ,‬שימשו‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬אם השלבים הצבאיים‬ ‫גדולות מאוד של נשק רקטי אישי נגד טנקים‬ ‫המעוזים כמקומות מחסה ומקלט לאנשים‬ ‫הראשונים היו מתבצעים כהלכה‪ .‬העצמה‬ ‫סאגרים\"(\") ונגד מטוסים סטרלה\"(‪ )\".‬הנשק‬ ‫וגם זאת רק כאשר האויב לא תקף אותם‬ ‫שהשקיעו הסורים במתקפה שלוש) דיביזיות‬ ‫הרקטי האישי נועד לשחוק את השריון‬ ‫באופן נמרץ‪ ,‬וזה קרה רק במקומות מעטים‪.‬‬ ‫חי\"ר ממונע ודיביזיית שריון אחת או שתיים(‬ ‫הישראלי למן ההתחלה ואילו לאחר הקמת‬ ‫ניתן להניח כי אילו הייתה המערכת‬ ‫הגשרים היו ההתשה והשחיקה צריכים והעובדה שדיביזיה משוריינת אחת‪ ,‬מתוך‬ ‫הסטטית של המעוזים מאוישת במלואה‪,‬‬ ‫להימשך באמצעות טנקים ומיקוש הנדסי‪ .‬השתיים דיביזיה) מס' ‪ )3‬כמעט ולא הוכנסה‬ ‫כשמשולבים בה כל האלמנטים של האר‪-‬‬ ‫למערכה בימים הראשונים‪ ,‬מעידה כי‬ ‫פעולה זו‪ ,‬של התשת השריון הישראלי‬ ‫טילריה‪ ,‬שריון והקישור האווירי‪ ,‬היא‬ ‫כוונותיהם המבצעיות היו מוגבלות יותר‬ ‫התוקף‪-‬נגד במהלך הקמת ראשי הגשר‬ ‫הייתה תורמת הרבה יותר לבלימת התקד‪-‬‬ ‫והרחבתם לכלל ראש גשר רצוף אחד‪ ,‬מאשר הצהרות חלק ממנהיגיהם לאחר‬ ‫מות האויב‪ ,‬לעיכוב הצליחה ולהשהייתה‬ ‫הייתה חיונית מאור לפי תפיסת המערכה מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫ולתיעולו של האויב‪ ,‬או לפחות להפניית‬ ‫והמלחמה המצרית‪ .‬רק על פי תוצאות שלב‬ ‫כוחות אויב ניכרים כנגר המעוזים‪ ,‬ועל‪-‬ירי‬ ‫ארבעה הישגים צבאיים לערבים‬ ‫השחיקה התכוון הפיקוד העליון המצרי‬ ‫כך היה הדבר מקל על התקפות הנגד‬ ‫להחליט אם להעביר לגדה המזרחית אמצעי ההישג הצבאי הראשון והחשוב ביותר של‬ ‫המיריות של השריון הישראלי‪ .‬אם כי ברור‬ ‫נ\"מ בבדים יותר‪ ,‬ובעקבותיהם גם את מצרים וסוריה במלחמת יום הכיפורים היה‬ ‫שדבר זה היה גורם לאבדות רבות בקרב‬ ‫ההפתעה האסטרטגית והטקטית שהצליחו‪,,‬‬ ‫עתודת השריון העיקרית שתי) דיביזיות‬ ‫לוחמי המעוזים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הלקח העיקרי‬ ‫משוריינות‪ ,‬דיביזיה ממוכנת ומספר עוצבות‬ ‫הברור מפרשה זו הוא כי מערך ביצורים‬ ‫להשיג כנגד ישראל‪ .‬גם אם חלק מהישג זה‬ ‫צנחנים( כרי להתקדם אל העומק הישראלי‬ ‫סטטי קדמי פגיע מאוד וחשוף להפליא מול‬ ‫נובע מטעויות מובהקות של ראשי המודיעין‬ ‫במערב סיני ולתפוס את קו מעברי ההרים‪,‬‬ ‫הפתעה‪ .‬לכן‪ ,‬אם שרויים במצב של מלחמה‬ ‫ושל ההנהגה הצבאית והמדינית במדינת‬ ‫כ‪ 50-‬ק\"מ ממזרח לתעלה‪ ,‬ואת ראם סודר‬ ‫ממושכת ואם אין די כוחות לאייש את‬ ‫ישראל‪ ,‬הרי חלק הארי של ההפתעה נובע‬ ‫בחוף המזרחי של מפרץ סואץ‪ .‬ברגע‬ ‫המערך הסטטי ברציפות ובהתמדה‪ ,‬יש‬ ‫מתכניות הונאה מתוחכמות של מצרים‬ ‫כלשהו‪ ,‬בסוף שלב השחיקה וההתשה או‬ ‫לבקש שיטת הגנה אחרת‪ ,‬יותר ניידת‬ ‫וסוריה‪ ,‬שהצליחו לשכנע את חברי הפיקוד‬ ‫בשלב ההתקדמות אל המעברים הייתה‬ ‫וגמישה‪ ,‬הבנויה על תצפיות‪ ,‬גייסות מחפים‬ ‫העליון הישראלי כי הפעילות הצבאית‬ ‫צפויה התערבות מצד המעצמות וכפייה של‬ ‫יבשתיים ואוויריים ועל עתודות ניידות‬ ‫האינטנסיבית של המצרים ממערב לתעלת‬ ‫סואץ במשך קיץ וסתיו ‪ ,1973‬אינה אלא‬ ‫הפסקת האש‪.‬‬ ‫בעומק הטקטי והאופרטיבי‪.‬א‪,‬‬ ‫חיילי חי\"ר מצריים בעת צליחת התעלה‬ ‫ץ‪,,..,‬ן‪ ,,. .,‬ך‪ (,.:,,‬ש‪ ,;;1,,,,,‬י‪ (. ,;,,,‬ל‪ ,‬י‬ ‫;‪ ;\"%‬שביושי ‪0\"8844‬שן‬ ‫ך‪,%4]44444%‬י‪,‬י‬ ‫מערכות‪ . 276-7‬אוק'‪-‬נוב'‪1980‬‬

‫שית( בקו המגע עם צה\"ל התוקף ב‪12-‬‬ ‫צה\"ל‪ ,‬מה גם שהדבר נעשה בתיאום עם‬ ‫ההישג הצבאי השני של הצבאות הערבי‪-‬‬ ‫באוקטובר‪ .‬הציר העיקרי של הסעת הצבא‬ ‫מארבי נ\"ט מוטסי מסוקים שהונחו בלילה‬ ‫ים היה נחלת הצבא המצרי בלבד והוא‪:‬‬ ‫העיראקי היה מרוטבה דרך ירדן אל דרום‬ ‫במערב סיני על הדרכים המובילות מערבה‪.‬‬ ‫הצלחה מלאה בביצוע צליחה מאסיבית של‬ ‫עהיירהאקילופתחותשה‪0‬ו‪0‬ס‪5-‬‬ ‫הנסיעה‬ ‫במהלך הרחבת ראשי הגשר העבירו המצ‪-‬‬ ‫תעלת סואץ והעברת חמש דיביזיות במקביל‬ ‫יחידות‬ ‫הגולן‪ .‬מרחק‬ ‫רמת‬ ‫רים יותר ויותר טנקים וכלי שריון אחרים אל‬ ‫תוך פחות מיטמה אחת ותוך קרבות מגע עם‬ ‫בשביל אותן‬ ‫ק\"מ‪.‬‬ ‫הגרה המזרחית‪ ,‬בתחילה באמצעות רפסו‪-‬‬ ‫האויב המופתע‪ .‬ההעברה של חיל הרגלים‪,‬‬ ‫דות ואח\"כ על הגשרים הצפים‪ .‬יכולת‬ ‫חיפוי האש של הארטילריה המצרית‪,‬‬ ‫עו ממרכז עיראק היה המרחק גרול יותר‪.‬‬ ‫ההגנה נגר טנקים של מצרים\" בשלבים‬ ‫הטנקים והסיוע האווירי‪ ,‬ההגנה נ\"מ נגד‬ ‫תהיה אשר תהיה הדעה על היכולת הקרבית‬ ‫הראשונים של צליחת התעלה שיבשה מאוד‬ ‫מטוסינו ועיקר העיקרים ‪ :‬היכולת הארגונית‬ ‫הבינונית של הצבא העיראקי במגע הקרב‬ ‫את מחץ התקפות‪-‬הנגד המשוריינות של‬ ‫והטכנית להקים‪ ,‬תוך לילה אחר‪ ,‬במקביל‬ ‫שלו עם כוחותינו ברמת הגולן‪ ,‬יחסית לצבא‬ ‫צה\"ל בימי המלחמה הראשונים (‪9-6‬‬ ‫עשרה גשרים להעברת רכב וטנקים ועשרה‬ ‫ירדן ויחסית לצבא סוריה‪ .‬עצם ההעברה‬ ‫באוקטובר( וגרמה לאנשי השריון שלנו‬ ‫גשרים להעברת חי\"ר‪ ,‬כל אלה מהווים הישג‬ ‫המהירה של העוצבות העיראקיות אל זירת‬ ‫אבדות רבות‪ .‬ייתכן כי אילולא היינו כה‬ ‫מבצעי מרשים מאוד המעיד כי הצבא‬ ‫רמת הגולן‪ ,‬תוך מספר ימים מבלי שהדבר‬ ‫נמהרים ונועזים בהתקפותינו‪ ,‬אילו היינו‬ ‫המצרי השקיע הרבה מחשבה‪ ,‬עמל וחרי‪-‬‬ ‫תוכנן מראש‪ ,‬הוא מבצע לוגיסטי מן המעלה‬ ‫צות כפרשה הסבוכה של צליחת מכשולי‬ ‫הראשונה ומחייב את תשומת לבו של‬ ‫הממו‪-‬ד‪8‬יעיןבאוקקרטוב‪-‬ו‬ ‫עצמנו להפעיל‬ ‫גוזרים על‬ ‫מים‪ .‬על רקע הקשיים‪ ,‬אשר פקדו את צה\"ל‬ ‫הפיקוד העליון האסטרטגי הישראלי בהווה‬ ‫משוריין לפחות)‬ ‫וסיור אלים‬ ‫כקידום הטכניקה והארגון של צליחת‬ ‫ובעתיד‪ .‬דומה כי בעניינים בעלי חשיבות‬ ‫מכשולי מים רציניים‪ ,‬מן הראוי ללמוד עד‬ ‫אסטרטגית כה רבה‪ ,‬אי אפשר לסמוך רק על‬ ‫בר ואילך( היינו מאתרים יותר מהר את‬ ‫תום את פשר הישגי הצליחה של הצבא‬ ‫אמנעה של חיל האוויר‪ .‬תמיד יש להעריף‬ ‫תסריט הטקטיקה המצרית והיינו מפעילים‬ ‫המצרי ולנסות להפיק לקח טכני‪ ,‬ארגוני‬ ‫וטקטי גם כנושאי צליחת מכשולי מים וגם‬ ‫ניטרול מדינות שכנות בעומק האסטרטגי‬ ‫את התקפות הנגד שלנו ביתר תחכום תוך‬ ‫בנושאים מורכבים חיוניים אחרים הדורשים‬ ‫על‪-‬ירי מהלכים מדיניים‪ .‬אולם בהעדר‬ ‫שימוש משולב בארטילריה‪ ,‬בסיור משוריין‪,‬‬ ‫בחיל רגלים משוריין ובתחמושת נפיצה‪.‬‬ ‫עבודת מטה שיטתית ופעילות אחגונית‬ ‫אפשרות מדינית נצטרך לנקוט צעדים‬ ‫דומה כי הפעלנו בימים הראשונים התקפות‬ ‫מסודרת בקנה מידה גדול תחת אש‪.‬‬ ‫במישור הצבאי‪ ,‬לבד מאמנעה אווירית‪,‬‬ ‫נגד במרץ ובנחישות‪ ,‬על‪-‬פי קונספציה‬ ‫דוגמת הפעלת מאמצים אסטרטגיים לכיוו‪-‬‬ ‫קודמת אשר פוענחה מראש על‪-‬ידי המצרים‬ ‫ההישג הצבאו תשלישי של צבאות ערב‬ ‫נים שונים כדי לתעל את תגבורות האויב‬ ‫היה‪ ,‬גם הוא‪ ,‬נחלת הצבא המצרי בלבד‪ .‬אין‬ ‫לכיוונים אלטרנטיביים וליצור אצל האויב‬ ‫שהכינו עבורה תשובה סבירה ויעילה‪ .‬אנו‬ ‫ספק שהפיקוד המצרי הבכיר למד היטב את‬ ‫בלבול אסטרטגי‪ .‬כך מן הראוי להפנות‬ ‫לאחר כישלון‬ ‫פיענחנו אותה רק‬ ‫לקחי מלחמת ששת\" הימים\" ואת לקחי‬ ‫מאמץ אסטרטגי כדי לבודד בין שני בעלי‬ ‫התקפות‬ ‫באוקטובר בו‪9-‬‬ ‫הנגד שלנו ב‪8-‬‬ ‫מבצעי המחץ המהירים של השריון הישרא‪-‬‬ ‫ברית פוטנציאליים לדוגמה) ‪ :‬כיבוש דרום‬ ‫בו‪ .‬כך‬ ‫לי לאחר מכן‪ ,‬דוגמת הפשיטה האמפיבית‬ ‫רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬במקום‬ ‫הצליחו המצרים להשיג ארבעה ימים‬ ‫של חיל השריון אל החוף המערכי של מפרץ‬ ‫לביסוס ראשי הגשר שלהם ממזרח ולאחדם‬ ‫סואץ ודוגמת תפעול השריון הישראלי‬ ‫המאמץ לכיוון דמשק(‪ ,‬או להפעיל עוצבות‬ ‫לרציפות מתמשכת‪ .‬הם הצלינוו לקנות‬ ‫במלחמת ההתשה כגזרת התעלה‪ .‬ייתכן‬ ‫מוטסות מסוקים אל העומק האסטרטגי‬ ‫אחיזה של ממש בעבר המזרחי של התעלה‬ ‫מאוד כי הדי הוויכוח‪ ,‬אשר התנהל בצה\"ל‬ ‫והאופרטיבי כדי לבורד את שדה המערכה‬ ‫ולקיים אותה עד תום המלחמה‪.‬‬ ‫על שיטת ההגנה הרצויה כגזרת תעלת סואץ‬ ‫ההישג הצבאי המרשים הרביעי והאחרון‬ ‫הגיעו אף הם אל המצרים‪ ,‬שהרי היו בין‬ ‫לתקופה נתונה‪.‬‬ ‫המתווכחים שלא נמנעו מלפרסם דעותיהם‬ ‫בדבר הצורך בהגנה גמישה ובדבר הצורך‬ ‫צה\"ל הצליח לבלום‬ ‫של צבאות ערב הוא הצלחת הצבא הסורי‬ ‫בהתקפות נגר מוחצות ומידיות באמצעי‬ ‫על אף שהופתע לחלוטין ברמה האסטרטגית‬ ‫בסיוע שתי דיביזיות משוריינות שהגיעו‬ ‫התקשורת הפומביים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬המצרים‬ ‫והטקטית‪ ,‬ועל אף שאויביו גילו במהלך‬ ‫העריכו כי כוחותיהם הצולחים צפויים‬ ‫מלחמת יום הכיפורים כי הם למדו משהו‬ ‫מעוראק ובסיוע צוות קרב חטיבתי משוריין‬ ‫בתחום הרחב של המקצועיות הצבאית‪,‬‬ ‫שהגיע מיררן‪ ,‬לבלום את התקדמות צה\"ל‬ ‫להתקפות נגר מידיות ומוחצות שיונחתו‬ ‫צה\"ל הוא הצבא המנצח במלחמת יום‬ ‫אל עבר דמשק‪ .‬נכון הדבר כי הפיקור העליון‬ ‫במהירות על‪-‬ידי השריון הישראלי מיד‬ ‫הכיפורים במישור הצבאי‪ .‬במהלך המלחמה‬ ‫הישראלי; שהורה ב‪ 10-‬כאוקטובר לכוחות‬ ‫הצליח צה\"ל לבלום את התקדמות האויב‬ ‫צה\"ל ברמת הגולן לתקוף לכיוון דמשק‪ ,‬לא‬ ‫לאחר שיתחילו בצליחה‪ .‬זאת‪ ,‬כמובן בסיוע‬ ‫בשתי הזירות האסטרטגיות‪ ,‬לגרום לו‬ ‫התכוון להגיע לכלל כיבוש דמשק ממש‪,‬‬ ‫אווירי‪ .‬בהיותם רגישים מאוד וחרדים מפני‬ ‫אבדות כבדות‪ ,‬להדוף אותו ברמת הגולן אל‬ ‫אלא רק ליצור איום עליה‪ ,‬במגמה להוציא‬ ‫מחץ השריון הישראלי וביודעם כי אם‬ ‫מעבר לקווי ההתחלה שלו‪ ,‬לפרוץ אל‬ ‫את סוריה מן המלחמה‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר שצה\"ל‬ ‫ייזרקו מיד אל תעלת סואץ לא יהא הרבה‬ ‫העומק האופרטיבי של האויב ברמת הגולן‬ ‫הצליח לבלום קודם לכן את כוחות סוריה‬ ‫ממש בעצם פתיחת המלחמה‪ ,‬הם פיתחו‬ ‫ואל העומק האסטרטגי שלו בגדה המערבית‬ ‫בחריצות ובמקוריות ראויה לציון שיטה של‬ ‫של תעלת סואץ‪ ,‬ולבסוף להביא את האויב‬ ‫שפרצו אל רמת הגולן ולהדפם חזרה אל‬ ‫הגנה נ\"ט והגנה נ\"מ שתעבור אל ראשי‬ ‫המצרי אל סף ההתמוטטות עד שאולץ‬ ‫הגשר בגרה המזרחית של התעלה יחד עם‬ ‫הקו הסגול עד ‪ 10‬באוקטובר ‪ .1973‬אלא‬ ‫חיל הרגלים‪ .‬עיקר החידוש שבשיטה הוא‬ ‫לבקש הפסקת אש‪.‬‬ ‫שצה\"ל לא הצליח ליצור אפקט ממשי של‬ ‫שימוש המוני בטילים נ\"ט רקטיים מונחים‬ ‫ההפתעה שהופתענו‪ ,‬הכישלונות הצבאי‪-‬‬ ‫איום על רמשק ולא הצליח להוציא את‬ ‫קלים סאגר\"\" ובטילים נ\"מ מונחים קלים‬ ‫ים שלנו בימים הראשונים למלחמה בעיקר)‬ ‫סוריה מן המלחמה‪ .‬ראשית משום שהצבא‬ ‫ג‪.‬א‪ )5.(7.‬סטרלה\"‪ \".‬טילים אלה הועברו‬ ‫חוסר יכולתנו לאתר את תסריט המערכה‬ ‫הסורי‪ ,‬שהובס מספר ימים קודם לכן‬ ‫בכמויות גדולות יחד עם מפעיליהם כשהם‬ ‫המצרי והסורי(‪ ,‬הלחימה הממושכת וה‪-‬‬ ‫בהתקפתו על רמת הגולן‪ ,‬הצליח על אף‬ ‫משולבים אורגנית בגלי הצליחה הראשונים‬ ‫מאולתרת‪ ,‬האבדות הרכות יחסית) למלח‪-‬‬ ‫מפלתו ועל אף איבור העליונות באוויר‪,‬‬ ‫של חיל הרגלים‪ .‬שימוש מאסיבי בטילים‬ ‫לנצל את עתודותיו בעיקר) דיביזיה משוריי‪-‬‬ ‫אלה בשילוב אש ארטילרית רבה נתן‬ ‫מות הקורמות פרט למלחמת העצמאות(‪ ,‬כל‬ ‫נת מס' ‪ )3‬ואת כוחותיו המוכים ולהקים‬ ‫תשובה ראשונית מספקת לאתגר בלימת‬ ‫אלה השאירו בנו צלקת פסיכולוגית שתכ‪-‬‬ ‫מערך הגנה שבלם את התקדמות צה\"ל‬ ‫התקפות הנגר החפונות הראשונות של‬ ‫איב לכולנו שנים רבות‪ .‬אולם על אף כל‬ ‫של רכסי החרמון‪ ,‬כ‪30-‬‬ ‫במורדות המזרחיים‬ ‫המחדלים והמשגים אנחנו ניצחנו במישור‬ ‫אולם דומה כי ההישג‬ ‫ק\"מ מדרום לדמשק‪.‬‬ ‫הצבאי! אתרכז להלן בשני ההישגים העיק‪-‬‬ ‫הערבי הגדול ביותר היה הצלחת העיראקים‬ ‫ריים של צה\"ל במלחמת יום הכיפורים‪:‬‬ ‫להניע מעיראק כוח יבשתי בעצמה של‬ ‫כשתי דיביזיות משוריינות ולהפעיל את‬ ‫הראשניה בהן הדיביזיה) המשוריינת השלי‪-‬‬

‫המשבר החמור אשר אירע בפיקוד הדרום‬ ‫העיקרון\" שהנחה אותנו לעניין זה נעוץ‬ ‫בלימת התקדמות האויבים תוך מספר ימים‪,‬‬ ‫ביום זה‪ ,‬את רגעי החרדה‪ ,‬אשר שררו בחוגי‬ ‫בהשקפתנו שתפקירנו העיקרי היה להתח‪-‬‬ ‫הפיקוד העליון במהלכו‪ ,‬את ההתלבטות‬ ‫קות אחרי שרשיהן של תופעות שליליות‬ ‫והיציאה למתקפות הנגד בשלב האחרון של‬ ‫הקשה שהביאה להתמוררות בין רעיונות‬ ‫(‪ )?,‬שנחשפו בשלב הבלימה‪ ,‬וזאת על מנת‬ ‫המלחמה אל העומק והעורף האופרטיבי‬ ‫שצה\"ל והמדינה יוכלו להפיק מהם את מרב‬ ‫והאסטרטגי של האויב‪.‬‬ ‫קיצוניים וסותרים זה את זה ‪ :‬מהצעות לסגת‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬לא זכה צה\"ל להעמיד‬ ‫אל קווים ערפיים בסיני ועד למבצעי ייאוש‬ ‫הלקחים בעתיר‪ ,‬לא רק לטווח קצר אלא גם‬ ‫במבחן הלחימה המעשית את טקטיקת‬ ‫התקפיים ברמה האסטרטגית‪ .‬רק אזכיר כי‬ ‫לטווח ארוך‪ .‬על פי עיקרון זה הגבלנו אפוא‪,‬‬ ‫ההגנה הקשוחה שלו בקצה הקדמי של‬ ‫ראש הממשלה אסרה על שר הביטחון‬ ‫השטחים\" המוחזקים\"‪ .‬תפיסת המעוזים לא‬ ‫להופיע ביום זה במסיבת עיתונאים מחשש‬ ‫את הריון‪ ,‬באשר לנושא ההיערכות‪ ,‬רק‬ ‫באותם עניינים שיוזכרו להלן‪ ,‬ואילו בנוגע‬ ‫התפיסה של‬ ‫שהופעתו תפגע במורל של העם‪ .‬אבל יהא‬ ‫לנושא קרבות הבלימה‪ ,‬מיקדנו אותו‬ ‫הנועזות והמי‪-‬‬ ‫אולם גם‬ ‫עהמדתהקפות‪-‬בהמנבגחרן‪,‬‬ ‫המשוריינות‬ ‫זה משגה מצדנו אם נתמקד רק בפגמים‬ ‫באירועי הקרבות שהתנהלו בחזית הררום‬ ‫דיות‪ ,‬נכשלה וגרמה לנו אבדות רבות‪.‬‬ ‫ובמחדלים‪ .‬פעולות צבאיות חייבות להיבחן‬ ‫הקרבות שהת‪-‬‬ ‫ובאירועי‬ ‫ביום ‪ 8‬באוקטובר‬ ‫במהלך הלחימה ההגנתית הקשה ברמת‬ ‫ולהישפט על‪-‬ידי החוקר וההיסטוריון קודם‬ ‫ו‪ 7-‬באוקטובר‬ ‫בימים ‪6‬‬ ‫נהלו בחזית הצפון‬ ‫הגולן ובעבר המזרחי של תעלת סואץ בימים‬ ‫כל על‪-‬פי קנה המידה של הגשמת המשימות‬ ‫ער הצהרים‪ .‬בנוגע לקרבות בדרום תיארנו‬ ‫ושל ההישג הסופי‪ .‬שלב המגננה והבלימה‬ ‫גם את מצב פיקרד הדרום ביום ‪ 7‬באוקטובר‬ ‫הראשונים של המלחמה התברר כי השיטה‬ ‫העיקרית‪ ,‬אשר הביאה לבסוף לבלימת‬ ‫ביציאה מן‬ ‫בה‪-‬מ‪9‬שבר‪,‬באוקאלטואבר‪:‬‬ ‫לא המחיים‬ ‫וכן ציינו את השלכות הקרבות ביום ‪6‬‬ ‫התקדמות האויב הייתה השיטה של המער‪\"-‬‬ ‫צה\"ל הדף‬ ‫המשבר לאחר‬ ‫באוקטובר על הפעולות הקרביות של אחת‬ ‫כים נגד חדירה\"‪ ,‬היינו ‪ :‬היערכות חפוזה של‬ ‫את הסורים אל הקו הסגול‪ ,‬מערך ההגנה‬ ‫היחידות למחרת היום\"‪'.‬‬ ‫של צה\"ל במערב סיני התייצב‪ ,‬כשהכוחות‬ ‫גם אם ממצאיה של ועדת אגרנט לגבי‬ ‫כוחות שריון טנקים‪ ),‬תותחים ממוכנים‪,‬‬ ‫מתארגנים מחדש ו\"חוזרים אל עצמם\"‪ .‬ב‪14-‬‬ ‫אותם ימים‪ ,‬שהחליטה להתמקד בהם‪ ,‬הם‬ ‫חרמ\"ש והנדסה( לחסימה ולהשהייה ניירת‬ ‫ואיטית אל מול פני ההתקדמות של האויב‬ ‫באוקטובר הצליח צה\"ל לבלום סופית את‬ ‫נכונים ומדויקים‪ ,‬ועל כך אין טעם לערער‪,‬‬ ‫ובאגפיו‪ .‬שיטה זו היא שהצליחה לבלום את‬ ‫מתקפת הצבא המצרי בגזרת מערב סיני תוך‬ ‫הרי עצם ההחלטה שלא לבדוק את כל‬ ‫שריון האויב ברמת‬ ‫השמרת חלק נכבד מן העצמה המצרית‪.‬‬ ‫השלב האסטרטגי הדפנסיבי אלא רק מספר‬ ‫הגולן עד ‪8‬‬ ‫וממזרח לתעלת‬ ‫התקדמות‬ ‫פגמים\" בסיסיים\" היא משגה אינטלקטואלי‬ ‫סואץ ב‪10-‬‬ ‫באוקטובר‬ ‫משימת הבלימה הוגשמה‪ ,‬אם כי בקושי תוך‬ ‫באוקטובר‪ ,‬סגנון המערכים\" נגד חדירה\"‬ ‫הסתבכות בטעויות ובאבדות כברות‪.‬‬ ‫ומקצועי עמוק‪ .‬ראשית‪ ,‬הרבר נוגד את‬ ‫אותו החלו לנקוט עתודות השריון שלנו‬ ‫המשימה‪ ,‬אשר הוטלה על הוועדה ע\"י‬ ‫בימי הלחימה הראשונים‪ ,‬לאחר שנכוו‬ ‫המעבר ממגננה למתקפה‪ ,‬המאמץ‬ ‫הממשלה‪ :‬לחקור את פעולות צה\"ל ער\"‬ ‫בהתקפות הנגד החפוזות‪ ,‬הוכיח עצמו‬ ‫נגד סוריה‬ ‫לבלימת האויב\"‪ .‬הוועדה לא נצטוותה‬ ‫ב‪ 10-‬באוקטובר ‪ 1973‬התייצבה פחות או יו‪-‬‬ ‫לחקור רק צימוקים שליליים‪ ,‬אלא את כל‬ ‫כשיטה המוצלחת ביותר‪ ,‬אשר גרמה לאויב‬ ‫שלב הבלימה על חלקיו המוצלחים והלא‬ ‫אבדות רבות ואפשרה לאחר מכן הדיפת‬ ‫תר‪ ,‬מערכת הבלימה הישראלית‪ .‬שלוש‬ ‫מוצלחים‪ .‬סיבה זו בלבד חייבה לדעתי‪ ,‬את‬ ‫האויב ואף פיתוח התקפות נגד אוגפות‬ ‫אוגדות צה\"ל ברמת הגולן הצליחו להגיע‬ ‫הממשלה להחזיר את הדו\"ח לוועדה‬ ‫ועוקפות ברמה הטקטית והאופרטיבית‪.‬‬ ‫אל הקו הסגול לאחר קרבות בלימה קשים‬ ‫רוגמה לכך הוא האיגוף וכמעט כיתור‬ ‫ולעמוד על חקירה שלמה ומלאה‪.‬‬ ‫והתקפות נגד מוצלחות שהונחתו בתשומת‬ ‫הדיביזיה המשוריינת הסורית הראשונה‬ ‫לב‪ .‬המצב בסיני התייצב גם הוא כשהמצרים‬ ‫צבאיות נבחנות‬ ‫שנית‪,‬‬ ‫הגולן ב‪8-‬‬ ‫בבאזאוורקטוברחושבנוי‪-‬ה‪9‬‬ ‫מצליחים להחזיק ראש גשר רצוף בעומק של‬ ‫בראש‬ ‫הקריטריון של‬ ‫פעועלול‪-‬תפי‬ ‫ובראשונה‪,‬‬ ‫יעילות הגיעו‬ ‫רמת‬ ‫במרכז‬ ‫כ‪ 15-‬ק\"מ ממזרח לתעלת סואץ‪ ,‬בעוד‬ ‫ביצוע‬ ‫של‬ ‫בו‪ .‬לשיא‬ ‫חייבת‬ ‫לכן הייתה וע'‪-‬ת אגרנט‬ ‫המשימה‪.‬‬ ‫כוחותינו בגזרת‬ ‫במערכה‬ ‫ב‪-‬סו‪4‬א‪1‬ץ‬ ‫תעלת‬ ‫לבלימת המתקפה‬ ‫המודיעין הישראלי מאתר את נקודת‬ ‫לטפל בשאלות הבאות בעניין בלימת‬ ‫באוקטובר‪,‬‬ ‫המצרית‬ ‫התורפה האופרטיבית המצרית בגבול בין‬ ‫שתי הארמיות המצריות בקצה הצפוני של‬ ‫האויב‪ :‬האם נבלמו מתקפות האויב? האם‬ ‫שנועדה להעמיק את המאחז המצרי ממזרח‬ ‫האגם המר הגדול גילוי) סרק\"\" זה במערך‬ ‫נבלמו בתחום זמנים סביר לנוכח הנסיבות‬ ‫לתעלת סואץ עד לקו ה\"מעברים\" במרחק‬ ‫והצרכים המדיניים ולנוכח גורם ההפתעה?‬ ‫כ‪ 50-‬ק\"מ ממזרח לתעלה‪ .‬המצרים‪ ,‬שתקפו‬ ‫המצרי היה ההישג הצבאי היחיד מהתקפת‬ ‫האם שיטת ההגנה שתוכננה ענתה על‬ ‫של יותר משתי‬ ‫בששה צירים בעצמה‬ ‫שהונחתה במערב סיני‬ ‫אתגרי המציאות? מה היו המשגים בתכנון‬ ‫על‪-‬ידי כוחותינו‬ ‫כוללת‬ ‫דיביזיות משוריינות‪,‬‬ ‫באוקטובר(‪ .‬גם הסורים‬ ‫שלנו‬ ‫הנגד החפוזה‬ ‫פעולות הבלימה ובביצוען ומהו הלקח‬ ‫נבלמו‬ ‫ב‪9-‬‬ ‫יום קודם לכן‪,‬‬ ‫הנובע מכך‪ ,‬משהחליטה הוועדה לברוק רק‬ ‫המשוריינים‪ ,‬שהשמידו במשך מספר שעות‬ ‫יום‪-‬יומיים מכל מכלול שלב הבלימה היא‬ ‫כ‪ 250-‬טנקים מצריים‪ .‬לכוחותינו נגרמו‬ ‫וגם המצרים החזיקו עדיין בעתודות שריון‬ ‫בקרב זה אבדות מעטות מאוד רק) שישה‬ ‫ניכררת‪ :‬הסורים החזיקו עריין בעומק את‬ ‫גזרה על עצמה מראש להתעלם מן‬ ‫טנקים ישראליים הושמדו ממש(‪.‬‬ ‫מרבית דיביזיה משרריננת מס' ‪ 3‬ואף המתינו‬ ‫הקריטריון העיקרי ‪ :‬באיזו מידה ביצע צה\"ל‬ ‫לדיביזיית שריון עיראקית אחת או שתיים‬ ‫את משימתו הכוללת בשלב הדפנסיבי של‬ ‫ולחטיבת שריון ירדנית שתוכננו להגיע תוך‬ ‫בעניין זה מן הראוי להביע תמיהה על‬ ‫אחת מן ההחלטות הנוהליות של ועדת‬ ‫מספר ימים‪ .‬המצרים החזיקר עריין בעברה‬ ‫אגרנט‪ .‬בכתב המינוי לוועדת אגרנט ע\"י‬ ‫המערבי של תעלת סואץ את שתי הדיביזיות‬ ‫המלחמה?‬ ‫ממשלת ישראל נקבע כי משימה מס' ‪ 2‬של‬ ‫ושלישית‪ :‬מדוע צריך לאתר רק פגמים‬ ‫המשוריינות העיקריות של הצבא המצרי‪:‬‬ ‫בסיסיים? ואיך ניתן לאתר פגמים בסיסיים‬ ‫הוועדה היא לחקור את היערכותו\" של‬ ‫מס' ‪ 4‬ומס' ‪.21‬‬ ‫אם לא חוקרים את כל השתלשלות שלב‬ ‫צה\"ל למלחמה בררך כלל\"‪ ,‬את הכוונות\"‬ ‫מבחינת המטרה האסטרטגית המקורית‬ ‫הבלימה? מבט מלא יותר על כל פעולות‬ ‫בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים\" ואת‬ ‫של המלחמה ‪ :‬למנוע\" מן האויב כל הישג‬ ‫כל השלב הדפנסיבי יגלה לכל‬ ‫צה\"ל‬ ‫פעולותיו\" ער לבלימת האויב\"‪.‬נ בדו\"ח‬ ‫צבאי\"‪ ,‬ניתן לקבוע כי בזירת רמת הגולן‬ ‫בזירת תעלת‬ ‫באוקטובר אירעו‬ ‫כיבמב‪-‬ש‪9‬ך‬ ‫בבצאדוקקטוכ‪-‬י‬ ‫הושגה המטרה‪ ,‬לפחות על פי הביטוי‬ ‫מאשר ב‪8-‬‬ ‫פגמים בסיסיים‬ ‫יותר‬ ‫חוקר‬ ‫נבק‪-‬ב‪4‬ע‪1‬‬ ‫על קרבות הבלימה‬ ‫הוועדה‬ ‫סואץ‬ ‫הבלימה הסתיימו רק‬ ‫קרבות\"‬ ‫הטריטוריאלי של פריסת הכוחות‪ .‬בזירת‬ ‫באוקטובר‪ .‬יום ה‪9.‬‬ ‫בגהדצהבאיהמזשרל‪-‬‬ ‫סיני שינו המצרים‬ ‫היה יום‬ ‫באוקטובר‬ ‫המשבר הקשה ביותר‬ ‫בר י‪ 379‬בחזית הררום וביום ‪ 9‬באוקטובר‬ ‫את המצב‬ ‫פריסת הכוחות ע\"י‬ ‫יום הכיפו‪-‬‬ ‫במלחמת‬ ‫בחזית הצפון\"‪ '.‬במקום לחקור את פעולותיו‬ ‫שליטתם‬ ‫של צה\"ל עד\" לבלימת האויב\"‪ ,‬כמתחייב‬ ‫רים ולא רק במערכת המגננה של מערב‬ ‫חית של התעלה‪.‬‬ ‫סיני‪ .‬היה חיוני שודערת אגרנט תחקור את‬ ‫מכתב המינוי‪ ,‬בחרה ועדת אגרנט לצמצם‬ ‫את הפיקוד העליון הישראלי פקדה באותו‬ ‫את עבודתה על פי ערות הדו\"ח שלה ‪:‬‬ ‫אירועי המגננה עד ליום הקשה הזה‪ ,‬את‬ ‫מערכות‪ 6 276-7‬אוק‪-,‬נו‬

‫הודיע הרמטכ\"ל לממשלת ישראל‪ ,‬כי לנוכח‬ ‫העובדה שהמתקפה שלנו נגר הסורים‬ ‫נבלמה ולאור ההערכה כי סיכויי ההכרעה‬ ‫שלנו את המצרים בזירת תעלת סואץ‬ ‫מוגבלים‪ ,‬זקוקה ישראל להפסקת אש תוך‬ ‫זמן קצר‪.‬‬ ‫אולם דרכי המלחמה מפותלות משום שהן‬ ‫מושפעות ומשפיעות קודם כל על נפשו ועל‬ ‫צה\"ל ‪%‬‬ ‫והתנהלה‬ ‫רוחו של האדם‪ .‬המתקפה של‬ ‫הסורים שהחלה ב‪-‬וו באוקטובר‬ ‫לכיוון דמשק‪ ,‬הביאה לתוצאה בעלת‬ ‫חשיבות אסטרטגית רבה דווקא בזירה‬ ‫המצרית‪ .‬ב‪ 9-‬באוקטובר‪ ,‬ביום השפל העמוק‬ ‫שפקד את צה\"ל‪ ,‬דרש הרמטכ\"ל המצרי‬ ‫לנצל את ההצלחה הצבאית של המצרים‬ ‫להעביר‬ ‫קגדה המזרחית של‬ ‫‪)21 -1 4‬‬ ‫תעלת סואץ‪,‬‬ ‫את שתי הדיביזיות‬ ‫המשוריינות מס')‬ ‫אל מזרח התעלה ולפרוץ אל העומק‬ ‫כוחות צה‪-‬ל בפריצה למובלעת הסורית ברמת הגולן‬ ‫הישראלי בסיני‪ ,‬לפחות בגזרת חוף הים‬ ‫התיכון במגמה להשיג ניצחון בעל משמעות‬ ‫המגננה בזירת סיני ולפתוח ביזמה יבשתית‪-‬‬ ‫יום הרגשה ברורה ובטוחה כי אין ררך‬ ‫אסטרטגית‪-‬מדינית ע\"י כיבוש אל‪-‬עריש‪ .‬שר‬ ‫אווירית כנגד סוריה במגמה להוציאה מהר‬ ‫צבאית מהירה וזולה‪ ,‬מבחינת הצורך לשלם‬ ‫המלחמה המצרי הנושא גם בתואר של‬ ‫ככל האפשר מן המלחמה‪ .‬ההישגים הטרי‪-‬‬ ‫באבדות בנפש‪ ,‬להדוף את המצרים מן הגרה‬ ‫המפקר הראשי של הכוחות המזוינים‬ ‫המזרחית של תעלת סואץ‪ ,‬וכי ישנה סבירות‬ ‫גנראל) אחמר איסמאעיל עלי( דחה את‬ ‫טוריאליים שיושגו במתקפה זו יוכלו גם‬ ‫גבוהה לכך שהמעצמות יכפו בימים הקרו‪-‬‬ ‫המלצת הרמטכ\"ל על הסף‪ ,‬בהדגישו כי‬ ‫לשמש לצרכי מיקוח פוליטי בטענה שאנו‬ ‫בים הפסקת אש‪ .‬לכן צריך לנסות לקבוע‬ ‫התנאי לכל ניסיון התקדמות הוא ייצוב קו‬ ‫נהיה מוכנים להחזירם תמורת נסיגת‬ ‫עוברות מוגמרות תוך ימים ספורים‪ .‬זאת‬ ‫החזית עם הישראלים בגרה המזרחית‬ ‫המצרים מן הגדה המזרחית של תעלת‬ ‫ועור‪ ,‬בניגוד למצב המדיני ששרר ערב‬ ‫והעברת כמות מספקת של טילים נ\"מ לגדה‬ ‫סואץ‪ .‬הכיוון לדמשק נקבע כיעד האסטרטגי‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬הרי עתה‪ ,‬לאחר‬ ‫זו‪ ,‬שיאפשרו את הפיכתה לבסיס מוצק לשם‬ ‫של המתקפה‪ ,‬על‪-‬פי אסכולה זו‪ ,‬לא על מנת‬ ‫יזמת המתקפה המצרית‪-‬סורית‪ ,‬תקבל ישר‪-‬‬ ‫זינוק‪ .‬הפיקור המצרי העליון גילה אפוא‪,‬‬ ‫לכבשה בפועל אלא כרי ליצור איום על עיר‬ ‫אל גושפנקא בינלאומית למתקפה יבשתית‬ ‫מידה מופלגת של זהירות ונטייה שלא‬ ‫הבירה הסורית‪ ,‬שישכנע את הסורים‬ ‫אל מעבר לגבולות הפסקת האש של ‪.1967‬‬ ‫להסתבך בקרבות תנועה בעומק ילארשיה‪6.‬‬ ‫להוציא עצמם מן המלחמה ולבקש הפסקת‬ ‫על הפרק עמדה אפוא הדילמה של נטילת‬ ‫ב‪ 12-‬באוקטובר‪ ,‬בעקבות מתקפת צה\"ל‬ ‫אש‪ .‬באסכולה זו רגלו הרמטכ\"ל ומפקר חיל‬ ‫היזמה האסטרטגית‪ .‬אסכולה אסטרטגית‬ ‫על הסורים ברמת הגולן‪ ,‬פנתה סוריה‬ ‫האוויר והם הצליחו לשכנע את שר הביטחון‬ ‫אחת גרסה כי יש להתארגן להגנה ברמת‬ ‫למצרים בבקשה שתעשה משהו כרי להקל‬ ‫ואת סגן ראש הממשלה‪ .‬יעדי מתקפה‬ ‫הגולן על הקו הסגול‪ ,‬אשר בו ניתן‬ ‫את הלחץ הישראלי‪ .‬פנייה זו ריככה את‬ ‫אופרטיביים לכיוון דרום הגולן‪ ,‬דרעה והר‬ ‫להשתמש במידה מסוימת גם במערך‬ ‫התנגדותו של שר המלחמה המצרי הזהיר‬ ‫הדרוזים‪ ,‬כדי ליצור חיץ בין ירדן לסוריה לא‬ ‫הביצורים והמכשולים שצה\"ל הכין בעבר‪.‬‬ ‫והשיטחי‪ ,‬ובאישרר נשיא מצרים הוא הררה‬ ‫נשקלו ברגע זה‪ ,‬על אף היריעות ברבר הנעת‬ ‫את המאמץ האסטרטגי היזום העיקרי יש‬ ‫על העברת רוב עצמתן של שתי הדיביזיות‬ ‫עוצבות השריון העיראקיות דרך ירדן‬ ‫להעביר לזירת סיני אל מול פני המצרים‪.‬‬ ‫המשוריינות אל הגרה המזרחית של התעלה‬ ‫ובדבר סיכויי הזזת חטיבת השריון היררנית‬ ‫בזירת סיני יש לעשות אחד משני הדברים‬ ‫במגמה לתקוף את הישראלים ב‪ 13-‬באוקטו‪-‬‬ ‫מס') ‪ )40‬מיררן אל רמת הגולן‪.‬‬ ‫הבאים או אפילו את שניהם במקביל‪ :‬לגרות‬ ‫בר או ב‪ 14-‬בו בשישה מאמצים מקבילים‬ ‫יב‪-‬ב‪0‬ש‪1‬תית‪-‬באואווירקיטותבר‬ ‫ולמשוך את כוחות העתודה המשוריינים‬ ‫כדי להגיע אל קו המעברים של המיתלה‬ ‫לטובת‬ ‫נפלה‬ ‫ההכרעה‬ ‫המצריים מהגרה המערבית של תעלת סואץ‬ ‫והגידי וממזרח לטסה ולרומני‪ .‬לא הייתה כל‬ ‫הסורים‬ ‫כנגד‬ ‫מתקפה‬ ‫אל תוך סיני כדי להכותם בקרבות תנועה‪,‬‬ ‫כוונה מצרית לפרוץ אל העומק האופרטיבי‬ ‫או לבצע מספר מחטפים ממערב לתעלה‬ ‫של סיני ולהגיע לאל‪-‬עריש‪ ,‬לרפידים או‬ ‫כשהכיוון האסטרטגי הוא איום על דמשק‪.‬‬ ‫בחלק הצפוני של תעלת סואץ רוגמת)‬ ‫אפילו לביר תמדה‪.‬י זה היה הרקע להפיכת‬ ‫תוך יומיים נבלמו כוחותינו על‪-‬ידי הסורים‪,‬‬ ‫כיבוש פורט סעיד( ומעבר למפרץ סואץ‬ ‫ק\"מ‪,‬‬ ‫לאחר שהתקדמו כ‪25-‬‬ ‫דוגמת) האי שדואן(‪ .‬כל זאת כרי להשמיד‬ ‫המערכה בגזרת תעלת סואץ על פניה‪.‬‬ ‫עצמנו‬ ‫ומצאנו‬ ‫כ‪30-‬‬ ‫עוצרים את המתקפה‬ ‫מקסימום שריון מצרי וליצור יתרונות‬ ‫מדרום‬ ‫ק\"מ‬ ‫טריטוריאליים בעבר המערבי של תעלת‬ ‫סואץ ושל מפרץ סואץ לצרכי מיקוח פוליטי‬ ‫לדמשק‪ .‬ב‪ 12-‬באוקטובר נכנסה אף דיביזיה‬ ‫לאחר השגת הפסקת אש או כפייתה‪.‬‬ ‫משוריינת עיראקית ראשונה למגע עם‬ ‫באסכולה זו רגלו שר הביטחון‪ ,‬סגן‬ ‫המעבר ממגננה למתקפה ‪-‬‬ ‫כוחותינו באגף הדרומי של המובלעת‬ ‫המאמץ נגד מצרים‬ ‫החדשה אשר כבשנו בכידון רמשק‪ .‬ניתן‬ ‫הרמטכ\"ל וסגן ראש הממשלה‪.‬‬ ‫ב‪ 12-‬באוקטובר הגיע הפיקוד הישראלי ה‪-‬‬ ‫לקבוע בווראות כי יזמת המתקפה כנגד‬ ‫האסכולה האחרת גרסה כי מאחר שממי‪-‬‬ ‫עליון המדיני) והצבאי( למסקנה כי המתקפה‬ ‫סוריה כדי להוציאה מן המלחמה לא הניבה‬ ‫לא אין סיכוי לסלק את ראשי הגשר‬ ‫כנגד סוריה לכיוון רמשק‪ ,‬לא הביאה‬ ‫את הפרי האסטרטגי והמדיני המקווה‪ .‬לא‬ ‫המצריים מן הגדה המזרחית של התעלה‪,‬‬ ‫לתוצאות הרצויות וכי יש להעביר את‬ ‫הצלחנו ליצור הבקעה אופרטיבית ולמוטט‬ ‫ומאחר שהעברת כוחות יבשתיים מזירת‬ ‫מאמץ היזמה האסטרטגית ההתקפית לזירת‬ ‫את המערך הצבאי הסורי והעיראקי‪ .‬לא‬ ‫הגולן אל זירת סיני תימשך בין ארבעה‬ ‫מצרים‪ .‬במהלך אותו יום התנהלו מספר‬ ‫הצלחנו להוציא את סוריה מן המלחמה‪.‬‬ ‫לחמישה ימים מן הראוי להמשיך לקיים את‬ ‫דיונים בדרג הצבאי העליון ובמסגרת‬ ‫בנוסף לכך התברר בי כל עור לא מושגת‬ ‫הפיקוד העליון המדיני‪-‬צבאי תוך שיתוף‬ ‫הכרעה אסטרטגית באחת הזירות לא‬ ‫וקבוצת השרים‪ ,‬אשר פעלה‬ ‫ראש הממשלה‬ ‫ממהרות המעצמות לכפות הפסקת אש‪.‬‬ ‫קבינט מלחמה מצומצם סגן)‬ ‫על‪-‬ידה כמעין‬ ‫זאת‪ ,‬על אף העובדה בש‪ 12-‬באוקטובר‬

‫ראש הממשעה‪ ,‬שר הביטחון והשר ישראל‬ ‫גלילי(‪ .‬כל ואת לפני שנורע דבר ההחלטה‬ ‫המצרית להעביר את עיקר כוחות השריון‬ ‫שלהם לגדה המזרחית של התעלה כדי‬ ‫התנהל בין‬ ‫האמסזרטרחהט‪.‬גי‪-‬אופרטיבי‬ ‫לבצע התקפה‬ ‫הוויכוח‬ ‫שתי אסכולות‪ .‬האסכולה האחת שיוצגה)‬ ‫על‪-‬ידי המפקר בפועל של חזית הדרום(‬ ‫טענה כי כוחותינו שולטים במצב בסיני‪.‬‬ ‫שהתארגנו מחדש‪ ,‬גילינו‬ ‫נקודת‬ ‫בין שתי הארמיות המצריות‬ ‫לאחר‬ ‫המחזי‪-‬‬ ‫תורפה‬ ‫קות בגדה המזרחית של התעלה‪ ,‬ועלינו‬ ‫לרכז מאמץ‪ ,‬להבקיע בין שתי הארמיות‬ ‫המצריות‪ ,‬לבנות שני גשרים על תעלת סואץ‬ ‫מצפון לאגם המר הגדול‪ ,‬להקים ראש גשר‬ ‫של חי\"ר ושריון ממערב לתעלה‪ ,‬להעביר‬ ‫אל ממערב לתעלה שתי אוגדות משוריינות‪,‬‬ ‫לפרוץ אל העומק האופרטיבי המצרי‬ ‫ולאיים בכיתור הכוחות המצריים אשר‬ ‫העברת כוחות ואספקה אל כוחות צה\"ל בגרה המערבית של תעלת סואץ‬ ‫בזירת תעלת סואץ‪ ,‬כרי להביא את‬ ‫הנוכחות‬ ‫המצרית משני צדי התעלה לכלל‬ ‫‪ 16‬באוקטובר בבוקר(‪ ,‬רבר שגרם לכך‬ ‫ולתמרן עצמנו אל העומק המצרי באמצעות‬ ‫התמוט‪-‬‬ ‫שריכוז כוחות השריון הישראליים בגדה‬ ‫העדיפות המקצועית של השריונאים שלנו‬ ‫על‪-‬ידי סגן‬ ‫טות‪.‬‬ ‫המערבית השתהה באורח מסוכן בשעות‬ ‫בקרבות אש ותנועה‪ ,‬ובסיוע של חיל האוויר‬ ‫האסכולה‬ ‫הקריטיות ביותר של פעולת הצליחה‪.‬‬ ‫שלנו‪ ,‬שנוכל לקבל לאחר שנטהר במבצעי‬ ‫שיוצגה)‬ ‫השנייה‬ ‫כדי לחוש את מידת החשיבות האסטרט‪-‬‬ ‫יבשה את השטח שממערב לתעלה מהטילים‬ ‫הרמטכ\"ל( טענה כי ישנם שני קשיים‬ ‫בהגשמת המתקפה המוצעת ע\"י מפקד חזית‬ ‫שלהשרהיופןגיעההמצהרקישהב‪ 4-‬ו‪1‬ההשבמאדוהקטוהברח‪,‬לקימתן‬ ‫גית‬ ‫צריך‬ ‫שכדי לעשות זאת‬ ‫נ\"מ של האויב‪ .‬אלא‬ ‫הדרום בפועל‪ .‬ראשית‪ ,‬אנחנו עדיין לא‬ ‫של‬ ‫הרא‪-‬‬ ‫במעשה הצליחה‬ ‫היה להצליח מאוד‬ ‫הגענו לרמה הטכנית והארגונית הדרושה‬ ‫הראוי לנסות וללמוד גזירה שווה מן‬ ‫שוני ובפעילות הקמת ראש הגשר‪.‬‬ ‫לשם ביצוע מוצלח של צליחה מאסיבית של‬ ‫הסורית‬ ‫אשר פקדו אותנו בזירה‬ ‫האירועים‬ ‫הוויכוח בין שתי האסכולות לא הוכרע‬ ‫התעלה‪ ,‬מה גם שעלינו להבקיע קודם מעין‬ ‫המשוריי‪-‬‬ ‫וי‪ 0‬הכיפורים‪ .‬הדיביזיה‬ ‫במלחמת‬ ‫בהחלטת הרמטכ\"ל‪ ,‬שר הביטחון‪ ,‬או‬ ‫מסדרון אל התעלה‪ ,‬תוך קרבות‪ ,‬בנתיב‬ ‫שארכו ‪ 15-10‬ק\"מ‪ ,‬ואח\"כ להעביר דרכו את‬ ‫אשר לא הוכנסה‬ ‫נת הסורית השלישית‪,‬‬ ‫של ראש‬ ‫המצומצם‬ ‫החלטת קבינט המלחמה‬ ‫ציור הצליחה הכבד הנמצא ברשותנו‬ ‫הגולן‪ ,‬אלא הושא‪-‬‬ ‫למתקפה הסורית ברמת‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫על‪-‬ירי‬ ‫הממשלה‪ .‬הוויכוח הוכרע‬ ‫רה בעומק מצפון מזרח לרמת הגולן‪ ,‬היא‬ ‫ממש בעיצומו של הדיון‪ ,‬בשעה ‪ 1600‬לערך‪,‬‬ ‫בכמויות מוגבלות מאוד‪ .‬שנית ‪ -‬כל עוד‬ ‫אשר שימשה כוח עיקרי בבלימת כוחותינו‪,‬‬ ‫הראשונים כי‬ ‫החלו מגיעים קטעי המידע‬ ‫נמצאות שתי הדיביזיות המשוריינות המצ‪-‬‬ ‫שהתקדמו לכיוון דמשק ב‪ 12-11-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫שתי הדיביז‪-‬‬ ‫המצרים מתכוונים להעביר את‬ ‫ריות ממערב לתעלה ישנה סכנה שהן‬ ‫הדיביזיות המשוריינות‬ ‫ו‪ ,21-‬נשארות בגרה‬ ‫היו‬ ‫אילו‬ ‫אין ספק כי‬ ‫יות המשוריינות אל הגדה המזרחית של‬ ‫תתקופנה את כוחותינו‪ ,‬שצלחו זה עתה‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מס'‬ ‫המצריוה‪,‬‬ ‫התעלה ולפתוח ב‪ 13-‬או ב‪ 14-‬באוקטובר‬ ‫בתנאים של עליונות אווירית למצרים‪ ,‬עוד‬ ‫במתקפה מורחה בסיוע גייסות מוטסים‪,‬‬ ‫המערבית של התעלה הן היו גורמות צרות‬ ‫שנועדו לנחות ממסוקים בלילה על צירי‬ ‫לפני שכוחותינו בראש הגשר במערב‬ ‫לכוחותינו הצולחים‪ ,‬על‪-‬ידי מבצעי בלימה‬ ‫ויתארגנו‪ ,‬והדבר‬ ‫יתעצמו‬ ‫עלול‬ ‫עגומות‪ .‬לכן‪ ,‬גרסה‬ ‫לתוצאות‬ ‫התעלה‬ ‫והתקפות נגד‪ ,‬שהיו מאפשרים לנו להחזיק‬ ‫האורך הישראליים‪ .‬ידיעות אלה הכריעו את‬ ‫אסכו‪-‬‬ ‫להביא‬ ‫לכל היותר רק ראש גשר מצומצם על הגדה‬ ‫באוקטו‪-‬‬ ‫האסכולה השנייה‪.‬‬ ‫הכף לטובת‬ ‫לה זו‪ ,‬עלינו להמתין בעבר המזרחי של‬ ‫המערבית של התעלה‪ ,‬מצפון לאגם המר‬ ‫המצרית הונחתה ב‪14-‬‬ ‫ההתקפה‬ ‫הגדול‪ ,‬אותו היינו מצליחים אולי לבסס‬ ‫בר וכך ניתנה לצה\"ל הזדמנות פז להפגין‬ ‫התעלה‪ ,‬לעודד את המצרים להעביר את‬ ‫עיקר עתודות השריון שלהם אל הגדה‬ ‫בגלל גורם ההפתעה הראשוני של צליחתנו‬ ‫את יתרון שריוניו ולהשמיד בקרבות בלימה‬ ‫התקפי‬ ‫בניסיון‬ ‫המזרחית ולתקוף אותנו‬ ‫ררך הסרק בין שחי הארמיות המצריות‪.‬‬ ‫שיטתיים וסרורים‪ ,‬בפחות מיום לחימה‬ ‫על‪-‬ירי‬ ‫כהלכה‬ ‫מאסיבי‪ .‬או אז נכה בהם‬ ‫שהתבצעה‪,‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬צליחת צה\"ל‪ ,‬כפי‬ ‫אחד‪ 250 ,‬טנקים של המצרים‪ .‬זו הסיבה לכך‬ ‫מערכת בלימה תוך תפעול הצד המקצועי‬ ‫היבשתית‪-‬‬ ‫חשפה בפני עצמת צה\"ל‬ ‫ששלוש האוגדות של צה\"ל‪ ,‬אשר עסקו‬ ‫החזק של השריון שלנו וניצולו בקרבות אש‬ ‫האופרטי‪-‬‬ ‫המשוריינת והאווירית את החלל‬ ‫בצליחת תעלת סואץ‪ ,‬בלחימה אל מקום‬ ‫הצליחה ובקרבות שממערב לתעלה‪ ,‬מליל‬ ‫ותנועה‪ .‬רק לאחר שנכה בהם כהלכה‬ ‫בי והאסטרטגי המצרי בעורף כל הצבא‬ ‫וכשמיר חלק ניכר מעצמתם‪ ,‬נפנה למלאכת‬ ‫המצרי בן תשע הדיביזיות אשר לחם בגזרת‬ ‫‪15‬ק‪-‬ר‪6‬ב‪1‬ותיהןבאו וקהטותבקרדמו ותןא‪,‬ילך‪,‬בהתנקתפוקתלו‪,‬נגדבממהצלרך‪-‬‬ ‫הצליחה והפריצה אל העומק המצרי‬ ‫התעלה‪ .‬הרמטכ\"ל המצרי‪ ,‬סעד אלדין‬ ‫יות משוריינות מעטות מאוד שהונחתו‬ ‫ממערב לתעלה בתנאים הרבה יותר נוחים‬ ‫אלשאר'לי פוטר בליל ‪ 20-19‬באוקטובר‬ ‫משום שדרש כי מרבית הכוחות המצריים‬ ‫בעצמה קטנה יחסית לא) יותר מעצמה‬ ‫לנו‪.‬‬ ‫חטיבתית( ובתנופה של דחילו ורחימו‪ .‬זאת‬ ‫ייסוגו מיד ממאחזיהם בגדה המזרחית של‬ ‫על אף העובדה שהמסדרון שלנו המוביל אל‬ ‫תשובת האסכולה הראשונה‪ ,‬שגרסה‬ ‫התעלה‪ ,‬כדי לבלום את כוחות צה\"ל שפרצו‬ ‫גשרי התעלה בגרה המזרחית נותר צר מדי‪,‬‬ ‫צליחה לאלתר הייתה‪ :‬אם יהיו שיבושים‬ ‫אל ממערב לתעלה‪*.‬‬ ‫טכניים וארגוניים בביצוע הצליחה שלנו‬ ‫ייתכן כי המתקפה‬ ‫באוקטובר‬ ‫ב‪14-‬‬ ‫מסוכן מאור וממש מגרה להתקפת נגר‪ .‬זאת‬ ‫נוכל להשתמש‪ ,‬לאחר שנצלח את התעלה‬ ‫בעצמה סבירה‪ ,‬בגשר או שנים של האויב‬ ‫הושפעה לא רק מן הלחץ הסורי‪ ,‬אשר תבע‬ ‫על אף קשיים גדולים במלאכת הצליחה‬ ‫על‪-‬ידי כך שנשתלט עליהם מן העורף‪,‬‬ ‫לחץ אסטרטגי מצרי חזק בזירת סיני‪ ,‬אלא‬ ‫שלנו שהשלימה את הגשר הראשון ‪36‬‬ ‫ממערב‪ .‬באשר להתמודדות מול שתי‬ ‫גם מהרגשת זחיחות הדעת אשר פקדה חלק‬ ‫הגשר) היה‬ ‫שעות מאוחר יותר מן‬ ‫דיביזיות השריון המצריות ממערב לתעלה‬ ‫מהפיקוד המצרי הבכיר בגלל ההצלחות של‬ ‫במקום ב‪-‬‬ ‫המתוכנן‬ ‫מוכן ב‪ 17-‬באוקטובר‬ ‫הובעה התקווה כי נצליח לגרום להן אברות‬ ‫לפנות ערב‬ ‫מערכות‪ . 276-7‬אוק'‪-‬כב'‪9 1950‬‬

‫מובלעת בארץ הבשן אל כיוון דמשק‪ .‬הצבא‬ ‫ברה\"מ לנסות ולכפות על ישראל את‬ ‫הימים הראשונים במלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫המצרי הותיר בידיו הישג טריטוריאלי‬ ‫הפסקת המתקפה במערב התעלה‪ ,‬הייתה‬ ‫אולם דומה כי הלחץ הסורי היה בבחינת‬ ‫איום בהתערבות צבאית סובייטית ישירה‬ ‫הקש\" אשר שבר את גבו\" של המצביא‬ ‫מסוים‪ ,‬אבל די מוגבל‪ ,‬בדמות שני ראשי‬ ‫במלחמת יום הכיפורים כנגר ישראל‪,‬‬ ‫המצרי הזהיר גנרל אתמד איסמאעיל עלי‪,‬‬ ‫הגשר המצריים ממזרח לתעלת סואץ‪ .‬אלא‬ ‫באמצעות כוחות ים‪ ,‬אוויר ועוצבות מוטסות‬ ‫הצליח‬ ‫שצה\"ל‬ ‫שהועמדו בכוננות שבע) דיביזיות מוטסות(‪,‬‬ ‫והוא נאות לשחרר את העתורה המשוריינת‬ ‫המאצ‪-‬ת‬ ‫להתעשת‪ ,‬לצלוח‬ ‫מערבה‬ ‫התעלה‬ ‫ושהיו מסוגלים לאיים על ישראל בצפון‬ ‫העיקרית אל הגדה המזרחית ולהפעילה‬ ‫בין שתי הארמיות‬ ‫במתקפה מזרחה כנגר הישראלים‪ .‬המתקפה‬ ‫הישראלית בזירה הסורית ב‪-‬וו באוקטובר‬ ‫ריות‪ ,‬לפרוץ אל העומק האופרטיבי המצרי‪,‬‬ ‫תרמה‪ ,‬אפוא‪ ,‬את מפתח\" הקסם\" שהביא‬ ‫לכתר את הארמייה המצרית השלישית‬ ‫סיני‪ ,‬במתקפת נגד על המסדרון בגדה‬ ‫לשרשרת החלטות ערביות אשר שילחו את‬ ‫ולערער את כל המערך הצבאי משתי גרות‬ ‫המזרחית‪ ,‬או פשוט להיערך באורח צנוע‬ ‫עתודות השריון המצריות למערכת הש‪-‬‬ ‫התעלה‪ ,‬ער כדי כך שההנהגה המצרית‬ ‫יותר במבואות המזרחיים של קהיר וליצור‬ ‫חיקה הגורלית ב‪ 14-‬באוקטובר‪ .‬כך אירע‬ ‫החליטה להוציא את מצרים מן המלחמה‬ ‫לעצמם תרמית של מושיעי מצרים‪ ,‬אלא‬ ‫שהתערבות סובייטית כזו הייתה למעשה‬ ‫ולבקש הפסקת אש‪.‬‬ ‫בלתי אפשרית בלי שארה\"ב תסכים לכך או‬ ‫שהגורם המפתה והמגרה‪ ,‬אשר משך את‬ ‫אלא שצה\"ל לא הצליח למנוע מן האויב‬ ‫לפחות תשלים עם כך‪ ,‬וזו לא גלתה כל סימן‬ ‫דיביזיות ‪ 4‬ו‪ 21-‬אל מלכודת הבלימה‬ ‫הישגים מדיניים‪ .‬מן הדין שניצחון צבאי‬ ‫של נכונות לאפשר לברה\"מ להפעיל מעור‪-‬‬ ‫הישראלית‪,‬‬ ‫האופרטיבית‬ ‫המשוריינת‬ ‫יקדם את האינטרס המדיני של העם או‬ ‫בות צבאית של ממש במלחמת יום הכיפו‪-‬‬ ‫המרינה‪ .‬ניצחון בשרות הקרב צריך להניב‬ ‫רים‪ .‬בניגוד לברה\"מ היו בירי ארה\"ב כל‬ ‫הופעל בזירה אסטרטגית אחרת לחלוטין מזו‬ ‫פירות מריניים‪ .‬אלא שפירות ההישגים‬ ‫האפשרויות ללחוץ על ישראל במישור‬ ‫של הזירה המצרית עצמה‪ .‬כל העוסק‬ ‫הצבאיים של צה\"ל במלחמת יום הכיפורים‬ ‫המדיני והכלכלי‪ .‬התברר‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי ארה\"ב‬ ‫בחשיבה אסטרטגית חייב ללמוד היטב‬ ‫נקטפו ע\"י המעצמה הידידה ביותר של‬ ‫היא שהחזיקה בידה ברגע ההיסטורי של‬ ‫תופעה מעניינת זו‪ ,‬שהתרחשה באקראי‪ ,‬כדי‬ ‫ישראל‪ ,‬היא ארה\"ב‪ ,‬אשר שיקמה וקידמה‬ ‫סוף מלחמת יום הכיפורים את המפתח‬ ‫לשלב אותה בתכנוניו ובהחלטותיו היזומות‬ ‫מאוד את מעמרה במצרים בעקבות מלחמת‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬ואף שיפרה את יחסיה עם‬ ‫בעתיד‪.‬‬ ‫סוריה ואת מעמרה הפוטנציאלי‪ ,‬כבורר‬ ‫לכפיית הפסקת האש וגם הקפידה לאחר‬ ‫הכיפורים‬ ‫מי המנצח במלחמת יום‬ ‫ומתווך בלעדי בסכסוך הערבי‪-‬ישראלי‪.‬‬ ‫מכן לגבות את הרווח הפוליטי ממצב‬ ‫בחוגי הפיקוד העליון המריני והצבאי‬ ‫עניינים זה‪ .‬זו הסיבה שהסובייטים נאלצו‬ ‫פריצת כוח בן כמעט שלוש אוגרות של צ‪-‬‬ ‫להזמין‬ ‫ה\"ל אל הגדה המערבית של תעלה סואץ‬ ‫הלאצומרריךקניהשגלתמוסהקפבסהקתב‪21-‬האשבאאותקטושברר‬ ‫החוץ‬ ‫וחוסר יכולתו של הצבא המצרי לבלום‬ ‫הישראלי הבינו כבר לפני מלחמת יום‬ ‫אותו‪ ,‬הביאה לכיתור הארמייה המצרית‬ ‫הכיפורים כי ישראל לא יכולה להרווית‬ ‫שם נקבעו עקרונות הסרר הפסקת האש בין‬ ‫השלישית ולאיום על העורף של כל הצבא‬ ‫במישור הפוליטי מכל מלחמה שתפרוץ‪ ,‬גם‬ ‫ישראל למצרים שנוערו להיכנס לתוקף ב‪22-‬‬ ‫המצרי בגזרת התעלה‪ .‬באופן אובייקטיבי‪,‬‬ ‫אם ננצת במערכות הצבאיות ובשררת הקרב‪,‬‬ ‫באוקטובר כשעה ‪ 1800‬לפי שעון ישראל‬ ‫וקהיר‪ .‬הסדרים אלה שאושרו במקביל‬ ‫גם בלי שהפיקוד העליון הישראלי התכוון‬ ‫תופעה וד אכן התרחשה ומצאנו עצמנו‪,‬‬ ‫ובדחיפות גם על‪-‬ידי מועצת הביטחון‬ ‫לכך‪ ,‬נפער גם פתח לאיום על קהיר‪ ,‬אשר‬ ‫בסוף מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬עומדים בפני‬ ‫הועברו לישראל בדרכי הקשר הדיפלומטי‬ ‫השפיע באורח פסיכולוגי על התנהגות‬ ‫שוקת פוליטית שבורה‪ ,‬יאת על אף הישגינו‬ ‫וגם באמצעות שר החוץ של ארה\"ב‪ ,‬שטרח‬ ‫הפיקוד העליון המדיני והצבאי המצרי‪ ,‬אם‬ ‫הצבאיים המרשימים‪ ,‬שהוכיחו כי צה\"ל‬ ‫כי המצרים הצליחו לאתר כוחות עתורה‬ ‫מסוגל לבלום ולהכות כל אויב ערבי במזרח‬ ‫לסור לישראל למשך מספר שעות בצהרי‬ ‫כלשהם כרי ליצור אפקט של חסימת‬ ‫התיכון גם במקרה של הפתעה‪ ,‬גם לאחר‬ ‫יום ‪ 22‬באוקטובר בדרכו חזרה ממוסקבה‬ ‫מחדלים ושגיאות ועל אף אבדות כברות‬ ‫לוושינגטון‪.‬‬ ‫הנתיבים אל קהיר‪ .‬בהעדר עתודות רציניות‬ ‫מאור‪ .‬ברור כשמש שאנשי הצבא חייבים‬ ‫של שריון ואוויר‪ ,‬וכרי למנוע את השתול‪\"-‬‬ ‫ללמוד משגיאותיו של צה\"ל במלחמת יום‬ ‫הנשיא סאראת הבין מיר את חיוניות‬ ‫לות\" צה\"ל ממערב לתעלה פנתה מצרים אל‬ ‫הכיפורים כרי לשכלל ולשפר כל מרכיב‬ ‫מעמדה של ארה\"ב במצב העניינים הנתון‬ ‫מישור העתודה הפוליטי הבינלאומי וביק‪-‬‬ ‫לקוי וכדי לחסל כל נקודת תורפה אפשרית‪.‬‬ ‫והחל‪ ,‬למן ה‪ 23-‬באוקטובר‪ ,‬לפנות ישירות‬ ‫זאת כדי לוודא שצה\"ל יהיה הצבא המנצח‬ ‫אל וושינגטון בכל טענותיו‪ ,‬בהניחו כי הדרך‬ ‫שה הפסקת אש‪.‬‬ ‫בבל מקרה ובכל מערכה בעתיד‪ .‬אולם רומה‬ ‫היעילה ביותר ללחוץ על ישראל היא לפעול‬ ‫במכתבו אל נשיא סוריה חאפט') אסר(‬ ‫כי הלקח העיקרי צריך להילמד על‪-‬ידי‬ ‫באמצעות וושינגטון‪ .‬תמורת לחציה של‬ ‫נימק הנשיא סאראת את בקשתו להפסקת‬ ‫היושבים על מדוכת המדיניות והאסטרטגיה‬ ‫ארה\"ב על ישראל גילה נשיא מצרים נכונות‬ ‫אש בזו הלשון‪ :‬אינני\" יכול‪ ...‬לקבל את‬ ‫הגבוהה של מלחמות ישראל‪ .‬מה לעשות‬ ‫הדרגתית לפצות את ארה\"ב על‪-‬ידי שיפור‬ ‫האחריות בפני ההיסטוריה בעבור השמדת‬ ‫שלא נמשיך למצוא עצמנו במצב שניצחונו‪-‬‬ ‫מעמדה במצרים‪ .‬כל זאת‪ ,‬על חשבון שחיקת‬ ‫כוחותינו המזוינים פעם נוספת‪ .‬לכן הורעתי‬ ‫תיו והישגיו של צה\"ל יביאו לנו לכל היותר‬ ‫מעמדה של ברה\"מ ובתמורה לוויתורים‬ ‫לברה\"מ כי אני מוכן להסכים להפסקת אש‬ ‫צבאיים ישראליים‪ :‬הפסקת המתקפה כגדה‬ ‫כמצב היערכות הכוחות הנוכחית\" (‪20‬‬ ‫תמורה פוליטית הולכת ופוחתת‪.‬‬ ‫המערבית‪ :‬פתיחת ציר אספקה לארמיה‬ ‫רבוטקואב)‪ 9.‬זו עדות בעל הדבר עצמו על‬ ‫השלישית המצרית המכותרת‪ :‬ונסיגה מן‬ ‫מפלתו הצבאית‪ ,‬עדות שנכתבה מיד לאחר‬ ‫‪-‬‬ ‫הערות‬ ‫הגדה המערבית של התעלה אל קווי הפרדה‬ ‫שהדיח את הרמטכ\"ל של צבאו‪ .‬צה\"ל הוא‪,‬‬ ‫א'‪,‬‬ ‫במערב סיני מבלי שהמצרים יאולצו לסגת‬ ‫אפוא‪ ,‬המנצח הצבאי של מלחמת יום‬ ‫סג יום‪,‬‬ ‫ועעומד'‬ ‫‪ 48‬שגה‬ ‫דדו‬ ‫ברטוב‪,‬‬ ‫ו( חנוך‬ ‫מהישגיהם הטריטוריאליים בגרה המזרחית‬ ‫הכיפורים‪ .‬צה\"ל כפה על נשיא מצרים‬ ‫‪,218‬‬ ‫ת\"א ו‪9‬י‪,8‬‬ ‫כרך‬ ‫מעריב‪,‬‬ ‫ספריית‬ ‫של התעלה‪ .‬גם הסורים הבינו את הדינמיקה‬ ‫‪ )2‬ראה הפרק תכנון\" והכנות\" מתוך הספר‬ ‫מלחמת\" הרמדאן‪ .‬המתפרסם בחוברת זו בעמ'‬ ‫‪.71-68‬‬ ‫לבקש הפסקת אש ולצאת מן המלחמה וכך‬ ‫עובד\"‪ ,‬ת'יא‪ ,‬עמי ‪,10‬‬ ‫עם\"‬ ‫רו\"ח ועדת אגרנט‪,‬‬ ‫הזו‪ ,‬אלא שהם נזקקו לה פחות מאשר‬ ‫תומרנה גם סוריה אל ההסכמה להפסקת‬ ‫עמ‪,‬‬ ‫‪)3‬‬ ‫המצרים משום שמצב צבאותיהם מדרום‬ ‫האש‪ ,‬גם אם מצבה הצבאי של סוריה‬ ‫‪.67‬‬ ‫עמ‪.‬‬ ‫שם‬ ‫‪)4‬‬ ‫לדמשק היה טוב יותר מאשר מצב הצבא‬ ‫בארתה עת היה מאוזן יותר מאשר מצבה‬ ‫‪.68-67‬‬ ‫שם‬ ‫‪)5‬‬ ‫המצרי בכל רחבי חזית תעלת סואץ‪.‬‬ ‫הצבאי של מצרים‪.‬‬ ‫ז‪.‬ן‪..4‬‬ ‫ק‪Dupuy,Elusivevictow~9‬‬ ‫ראה ‪481-483‬‬ ‫‪)6‬‬ ‫צה\"ל ביצע באורח כמעט מלא את‬ ‫ברה\"מ‪ ,‬אשר אליה פנה הנשיא סאדאת‬ ‫ן‪.)6,.6‬‬ ‫‪ 485-486‬קק‪.‬‬ ‫‪)7‬‬ ‫המשימה האסטרטגית שהוטלה עליו‪ :‬למ‪\"-‬‬ ‫לראשונה כרי שתסדיר הפסקת אש מידית‪,‬‬ ‫‪ 517-519 )8‬קק‪.Dupuy, 1614.,.‬‬ ‫נוע מהאויב כל הישג צבאי\"‪ .‬הצבא הסורי‬ ‫לא יכלה לכפות על ישראל מאומה במישור‬ ‫‪ )9‬קק‪ Haickal, The Road 10 the Ramadan,.‬ת‪.‬‬ ‫סולק מרמת הגולן וכוחות צה\"ל אף כבשו‬ ‫המריני או הכלכלי‪ .‬הדרך היחידה בה יכלה‬ ‫‪238-9.‬‬ ‫‪10‬‬

‫יוק בהכמיחפ‪:‬וצר!‪,‬ר\"\"י‪::,‬וי‪:‬ג‪,‬תע‪,‬ן\"ו‬ ‫מלחמת‬ ‫למלחמת יום הכיפורים הייתה קלה לכאו‪-‬ין‪::‬ן‪:‬גנןן‪:‬ג‪:‬ונ\"י;‬ ‫הערכות‪ ,‬מסקנות‬ ‫מושגים‪,‬‬ ‫רה‪ .‬בעקבות מלחמת העצמאות קמה מדינת‬ ‫ונמשסלשתיחתיממיהתימיפםעהיהלהייתיתתשהההגהימיבשגלשניצשבםלאי‪ 9‬נ‪6‬שדנ‪9‬ייר‪-.1‬ת‪0‬לה‪7‬א‪09-‬כ‪.1‬ך‪5‬‬ ‫תא\"ל דב תמרי‬ ‫השאלה הנשאלת אם כך היא האם יש‬ ‫להעריך את תוצאות המלחמות על פי‬ ‫הישהגיהגםדרהשהוהשגקולאסבישתדהלמוהשקגרב?ניצחון\"\" אומ‪-‬‬ ‫רת‪ ,‬כי ניצחון צבאי פירושו הכרעת האויב‬ ‫בשדה הקרב‪ ,‬כניעתו ללא תנאי ויצירת מצב‬ ‫בו יכול המנצח להכתיב למנוצח את תנאיו‬ ‫בתחומים המדיני והחברתי‪ ,‬לשנות את‬ ‫ואפילו את הכלכלה‪ .‬דוגמת) ניצחון‬ ‫הברית על גרמניה וניצחון ארה\"ב על‬ ‫המשטר‬ ‫בעלות‬ ‫יפן במלחמת העולם השנייה(‪.‬‬ ‫אם נקבל את ההגדרה הקלאסית יתברר‬ ‫בא‪-‬ח‪8‬ל‪4‬תא‪,19‬מ נלתוחאךלנבו‪6-‬א‪5‬ר‪9‬בני‪1‬ע‪,‬צחולןאהמבל‪7-‬עחל‪6‬מ‪-‬ו‪9‬פ‪1‬תי‬ ‫כי באף‬ ‫לא‬ ‫‪:‬‬ ‫שלחם‬ ‫צה\"ל‬ ‫לא‬ ‫ההגדרה‬ ‫וגם לא ב‪ ,1973-‬משום שלא יבולנו אף פעם‬ ‫לאלץ את הערבים לחתום על כתב כניעה‬ ‫ולמלא את דרישותינו באף נושא עיקרי‬ ‫ובשום תחום מהותי‪ .‬כיצד אם כן‪ ,‬יש‬ ‫להעריך את תוצאות המלחמהו האם לפי‬ ‫המושמדים?‬ ‫והיקף הגייסות‬ ‫די‪ ,‬משום‬ ‫לא‬ ‫באבני‪-‬בוחן אלה‬ ‫שנכבש‬ ‫שטח‬ ‫שגם‬ ‫נראה‬ ‫שגייסות מוקמים מחדש ובמהירות‪ ,‬ואף‬ ‫אחד מהשיחים שכןשנו לא היה שטח חיוני‬ ‫הכיפורים‪ ,‬יותר מכל מלחמה אחרת‪ ,‬גרמה לזעזוע‬ ‫מלחמת יום‬ ‫המזרח‪-‬התיכון ואף‬ ‫לקיום הלןימ של העיב ם לל'‪ ~:‬ישן‬ ‫ממשי במדינת ישראל‪ ,‬בעם ישראל‪ ,‬במרחב‬ ‫מרינה ערבית זו או אחרת בפרט‪ .‬וגם אם‬ ‫בעולם כולו‪ .‬מעטים ה‪1‬מקרים בהם מלחמה שאיננה מלחמת עולם‪',‬‬ ‫היה ה‪ ,‬שטח חיוני‪ ,‬הרי שכיבושו על ידינו‬ ‫אלא מלחמה מצומצמת יחסית תגרום לזעזוע כה גדול‪ .‬מלחמת יום‬ ‫לבאמוכרלכלשיי‪.‬בונהתאםהמסשנכמסשועואךרתיותאדתבאקתיהםמיצחבסביהגדההרכגויהאחוו‪-‬תפ‪,‬ושלהיאמטת‪-‬י‬ ‫הכיפורים אף הביאה עלינו מושגים‪ ,‬סיסמאות ומיתוסים הנגררים‬ ‫עמנו עד היום‪.‬‬ ‫לחמה יא‪ :‬המשכה של פעילה‪ :‬עמדינית'‬ ‫דרכה של מלחמה שהיא רצופה ערפל קרב‪ ,‬וכאשר זה מתפזר‬ ‫ה\"סיכומים\"‪,‬‬ ‫שלצ‪::‬ן‪::‬מלח‪:‬ך יש‬ ‫הרי‬ ‫עם שוך הקרבות‪ ,‬עולה ערפל סמיך ממנו‪ ,‬ערפל‬ ‫ה\"ביקורת\" וערבוב המושגים‪ .‬ערפל זה לא תמיד נעלם‬ ‫ה\"לקחים\"‪,‬‬ ‫‪: ::::‬‬ ‫האווירה‪ .‬אנו חיים במציאות הרצופה‬ ‫נסוגה כתוצאה מהמלחמה‪ .‬אולם בכר לא‬ ‫עם הזמן ולא מביא לטיהור‬ ‫סגי‪ :‬תוצאות מלחמה נבחנות גם על פי‬ ‫ההשפעה המאוחרת שיש להן על החברה‬ ‫מיתוסים ואין לנו שליטה עליהם‪.‬‬ ‫התודעה של‬ ‫מצב‬ ‫המירן הלאימי'‬ ‫יעל‬ ‫לפעמים בקרב‪ ,‬מחולל המיתוס הוא חייל פשוט‪ ,‬או נהג‪ ,‬או כתב‬ ‫שיי ה‪:‬ן‪:::‬‬ ‫ו ל\"חר‬ ‫בלפהחברה‪:‬‬ ‫היחיד‬ ‫זוטר האומר דבר מה בנסיבות מקריות אך דבר זה מתפשט בשרפה‬ ‫בשדה קוצים‪ ,‬למפקדות גבוהות‪ ,‬לעורף‪ ,‬למטה הכללי‪ ,‬לאמצעי‬ ‫התקשורת ועד הממשלה יבולים הדברים להגיע‪ .‬אי מי בא משדה‬ ‫יהכלכלי‪ .‬לכן נראה כי בשעת הערכת הישגי‬ ‫מסתערים במאות‬ ‫המלחמה‪ ,‬יש להפריד בין ההישגים בשדה‬ ‫שהמצרים‬ ‫הקרב ומספר כי ראה או שמע‬ ‫הקרב‪ ,‬ובמלחמה) האחרונה היו לנו הישגים‬ ‫מרשימים מאיד בשרה הקרב‪ (,‬לבין תוצאות‬ ‫וממשיכים לעלות גלים‬ ‫כוחותינו‬ ‫ואלפום כסינים‪ ,‬נקצרים באש‬ ‫יש להתמקד‬ ‫הערכתן‬ ‫המלחמה' שבעת‬ ‫גלים‪ .‬אמנם אף פעם זה לא קרה כך במציאות אבל דבר זה ואחר‬ ‫ובמצבם ותו‪-‬‬ ‫הלאומיות‬ ‫בהגשמת המטרות‬ ‫הבולטות‬ ‫ולסיסמאות‪.‬‬ ‫ממיתוסים‬ ‫לחלקי‬ ‫והפכו‬ ‫עברו לעורף‬ ‫המלחמה‪.‬‬ ‫והחברה לאחר‬ ‫דעתם של הפרט‬ ‫היה מוכן‬ ‫צה\"ל ‪, \",‬לא‬ ‫עמנו היום כמו‬ ‫עדיין‬ ‫השגורות‬ ‫שבסיסמאות‬ ‫בן‪-‬גוריון‪,‬‬ ‫להזכיר את דברי‬ ‫בעין‪-‬חרוד‪:‬‬ ‫זה ראוי‬ ‫בהקשר‬ ‫י'הימ\"חים לא עמדו במבחן\"‪ ,‬אסור\" להיתפס שנית‬ ‫למלחמה\"‪,‬‬ ‫בעצרת חברים‬ ‫ב‪1950-‬‬ ‫שנאמרו‬ ‫וכהנה‪,‬‬ ‫תקופתו של הטנק\" ועוד כהנה‬ ‫עברה\"‬ ‫לקונספציה\"‪,‬‬ ‫לא\" ניצחנו במלחמה ולא נראה את תוצאות‬ ‫ניצחוננו מושגית' כל ומן שלא הוגשמו‬ ‫ראויות כיום‪ ,‬שבע שנים אחרי המלחמה‪ ,‬לעבור בחינה שקולה‬ ‫ההתיישבות‪,‬‬ ‫כתוצאה מהמלחמה‪ ,‬מעשי‬ ‫ועניינית‪ ,‬וזו מטרתם העיקרית של הדברים הבאים‪.‬‬ ‫העלייה ומיזוג הגלויות\"‪.‬‬ ‫מערכית‪ 4 276-7‬אוק'‪-‬כב'‪1 1980‬‬

‫אם משאבים אלה עומדים לרשותנו היום‪.‬‬ ‫לחמת יום הכיפורים ובמלחמת השחרור‪,‬‬ ‫ההבדלים בין מלחמת יום הכיפורים‬ ‫רביעית ‪ -‬במבצע קדש\"\" ובמלחמת‬ ‫יצדו הלוחמים והמפקדים‪ ,‬תוך כדי הלחי‪-‬‬ ‫לבין המלחמות שקדמו לה‬ ‫ששת הימים הנחתנו אנו את המכה‬ ‫הראשונה‪ ,‬דבר שחייב את האויב להגיב על‬ ‫מה‪ ,‬את התנאים להשגת הניצחון בשדה‬ ‫מספר הבדלים ניכרים בין מלחמת יום הכי‪-‬‬ ‫מהלכינו‪ ,‬ואילו אנו רכשנו את חופש היזמה‬ ‫הקרב‪ .‬ב‪ 1956-‬פתחנו אנו במתקפה כאשר‬ ‫פורים לבין המלחמות שקדמו לה‪ .‬ראשית‬ ‫ואת הכתבת מהלכי המלחמה מתחילתה‬ ‫חלק מאגפינו‪ ,‬המדיניים והצבאיים‪ ,‬היו‬ ‫במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬גילו הערבים‬ ‫ועד סופה‪ .‬ספק אם אנו מבינים את‬ ‫מובטחים ומאובטחים‪ .‬ב‪ 1967-‬היה מצבנו‬ ‫שיפור מהותי בתחום האסטרטגי וברתימת‬ ‫החשיבות העצומה של המכה הראשונה‬ ‫הבינלאומי נוח ערב המלחמה‪ ,‬משום שאנו‬ ‫מעשי המלחמה למטרות המדיניות‪ ,‬וכן‬ ‫במלחמה כוללת אך קצרה‪ .‬הערבים במלח‪-‬‬ ‫היינו המכותרים והעומדים להיכחד‪ .‬פתיחת‬ ‫בתחום הארגון ובהגדרת התכלית‪ ,‬במער‪-‬‬ ‫מות הקודמות לא הצליחו להתאושש מהלם‬ ‫כים נ\"מ ובמערכי הנשק נ\"ט והפעלתו‪.‬‬ ‫המכה הראשונה‪ ,‬ואילו אנו‪ ,‬במלחמת יום‬ ‫הלחימה מצידנו הייתה אם כן צעד הכרחי‬ ‫שיפור ארגוני זה‪ ,‬הותאם לגשר על פני‬ ‫הכיפורים‪ ,‬התאוששנו במחיר כבד של‬ ‫וטבעי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ההפתעה הטקטית שהי‪-‬‬ ‫לחימה סטטית שמנעה מאיתנו להביא לידי‬ ‫שגנו נתנה לנו עור בטרם נורתה הירייה‬ ‫הפער בין המטרות הערביות לבין יכולת‬ ‫הראשונה‪ ,‬תנאים לניצחון בשדה הקרב‪.‬‬ ‫הלחימה הערבית‪ ,‬משום שלא חל שינוי‬ ‫ביטוי את הניידות ועצמת האש‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬במלחמת יום הכיפורים לחמנו‬ ‫מהפכני בכושר הלחימה של הלוחם הערבי‪,‬‬ ‫שתי מלחמות נפרדות‪ :‬אחת בצפון ואחת‬ ‫בררום‪ ,‬והחזית האחת כמעט ולא השפיעה‬ ‫הן כפרט והן כקבוצה‪.‬‬ ‫מטרות המלחמה‬ ‫על החזית האחרת‪ .‬לא הועברו‬ ‫מאז ההתקפה הערבית המתואמת ב‪15-‬‬ ‫קיימת אפשרות תיאורטית שמלחמה‬ ‫עתודות‬ ‫למעט) עתודות חיל‪-‬האוויר( ולא‬ ‫במאי ‪ ,1948‬לא ראינו תיאום והכנות‬ ‫הועברו‬ ‫למלחמה שמטרותיה ותכליתה הוגדרו‬ ‫כוחות מגזרה לגזרה אלא) באופן סמלי‬ ‫היטב‪ ,‬כפי שעשו המצרים והסורים ב‪.1973-‬‬ ‫תתנהל לכאורה ללא קרבות וללא מערכות‬ ‫ולקראת סוף המלחמה(‪ ,‬משום שלא היו לנו‬ ‫מאלף לעיין פעם נוספת בקטעים מפקודת‬ ‫של ממש‪ ,‬אלא כעיקר על ידי מהלכים‬ ‫כאלה‪ .‬כתוצאה מהעובדה שלא היו לנו‬ ‫היום של הנשיא אנוור אל סאדאת מה‪-‬ו‬ ‫אסטרטגיים‪ .‬מבצע קדש\"\" אפיין אפשרות‬ ‫עתודות‪ ,‬הרי שלא הצלחנו אף פעם לרכז‬ ‫באוקטובר ‪ : 1973‬האסטרטגיה\" של האויב‬ ‫זו‪ .‬הקרבות במבצע קדש\"\" לא היו גדולים‬ ‫עינינו הרואות שהאויב הישראלי בחר‬ ‫ואדירים‪ .‬אבל המהלך היה אסטרטגי‬ ‫כוח ומאמץ לגזרה נבחרת‪ .‬אותם הכוחות‬ ‫במדיניות המבוססת על הטלת אימה‪ ,‬על‬ ‫התפארות בעליונות שלערבים אין תקווה‬ ‫ממדרגה ראשונה‪ .‬אפשרות שמלחמה‬ ‫שהוקצו למגננה הם שנשאו על כתפיהם את‬ ‫לעולם לבלום אותה‪ .‬זהו הבסיס של תורת‬ ‫תתנהל כעיקר על ידי מהלכים אסטרטגיים‬ ‫ההתקפה‪ .‬כתוצאה מכך גם לא הצלחנו‬ ‫במעט קרבות תותכן‪ ,‬אולם אפשרות הפוכה‬ ‫לרכז עצמת אש כפי שהתכוונו וכפי שצה\"ל‬ ‫הביטחון הישראלית‪ ,‬הנשענת על הרתעה‬ ‫לא תיתכן‪ .‬לא תתואר מלחמה תכליתית‬ ‫בנה את עצמו‪ .‬האויב לא הובא במובן‬ ‫פסיכולוגית‪ ,‬מדינית וצבאית‪ .‬הנקודה המר‪-‬‬ ‫בקרבות‪ ,‬במערכות ובמהלכים טקטיים בל‪-‬‬ ‫הכולל‪ ,‬תחת עצמת האש המרבית של צה\"ל‬ ‫כזית בתורת הביטחון הישראלית היא‬ ‫למעט) בהפצצות חיל‪-‬האוויר בעומק סוריה(‬ ‫בד‪ ,‬מאחר ובדרך זו אפשר לנצח כקרבות‬ ‫דבר המשפיע על יכולת הלחימה‪ ,‬על רצון‬ ‫לשכנע את מצרים ואת האומה הערבית‬ ‫אולם אי אפשר להשיג הישגים אסטרטגיים‬ ‫המורל של האויב‬ ‫הלחימה ועל‬ ‫שאין טעם לקרוא תגר על ישראל וכי על כן‬ ‫במלחמות‪ .‬לצבא יש ייעור אסטרטגי ולמ‪-‬‬ ‫בשדה‬ ‫אף שהלחימה הייתה‬ ‫הקרב‪ .‬ב‪1967-‬‬ ‫אין לנו מנוס מלקבל את תנאיה של ישראל‪,‬‬ ‫לחמה יש יעדים אסטרטגיים שהשגתם‬ ‫בקנה‬ ‫אפילו הם כרוכים באי אלו פגיעות בריבונות‬ ‫מביאה להשגת מטרות המלחמה‪ .‬את‬ ‫מירה קטן יחסית ‪ -‬הצלחנו לרכי גם מאמץ‬ ‫היעדים האלה יש לתקוף וכאשר תוקפים‬ ‫בחזית‬ ‫הלאומית שלנו\"‪.‬‬ ‫אותם‪ ,‬זוהי תקיפה של מטרות אסטרטגיות‪.‬‬ ‫על‪-‬הידדירום‪,‬העבורלאתחרכוחמוכןת‬ ‫הצפון‬ ‫וגם עצמת אש‬ ‫האסטרטגיה\" של מצרים בשלב זה ‪ -‬את‬ ‫המטרות האסטרטגיות הן המכוונות והמש‪-‬‬ ‫לרכזם בחזית‬ ‫היעד האסטרטגי שאני מעמיד‪ .‬בזה לכוחות‬ ‫פיעות ישירות על המהלך הכללי של‬ ‫מחזית לחזית ומגזרה לגזרה‪ .‬מאפיון נוסף‬ ‫המזוינים של מצרים‪ ,‬ואשר לו אני מקבל את‬ ‫המלחמה בתחומים המדיניים והצבאיים‪,‬‬ ‫למלחמת יום הכיפורים שיש להזכירו כאן‪,‬‬ ‫מלוא האחריות המדינית לאור כל מה‬ ‫הוא היחס בין הגייסות לשטח‪ .‬נראה כי‬ ‫ששמעתי ולמרתי על ההכנות שלנו‪ ,‬אפשר‬ ‫במלחמת יום הכיפורים היה היחס כזה‬ ‫לסכם כך‪ :‬לערער את תורת הביטחון‬ ‫לכן‪ ,‬השאלה איננה האם יש מטרות‬ ‫שהגייסות משני הצדדים ריוו את השטח‪.‬‬ ‫הישראלית על‪-‬ירי ביצוע פעולה צבאית‬ ‫אסטרטגיות‪ ,‬אלא מהן המטרות האסטרט‪-‬‬ ‫מצב זה גרם לחוסר יכולת מצירנו לאגוף‬ ‫בהתאם לאפשרויות של הכוחות המזוינים‬ ‫גיות ומהם האמצעים להשגתן?‬ ‫ולעקוף‪ ,‬וכתוצאה מכך היו מרבית הקרבות‬ ‫במטרה להסב לאויב אברות כבדות ביותר‬ ‫על מטרות המלחמה‪ ,‬כמטרות אסטרטג‪-‬‬ ‫ישירים ומלווים בשחיקה רבה‪ .‬בשלוש‬ ‫ולשכנע אותו שהמשך כיבושה של אדמתנו‬ ‫יות‪ ,‬להיבחן על ירי הדרג המדיני‪ ,‬כאשר‬ ‫המלחמות הקורמות‪ ,‬אפשר היחס בין‬ ‫לאחר מכן הן מורדות לדרג הצבאי המנסח‬ ‫הגייסות לשטח לנקוט איגוף ועיקוף ולהימ‪-‬‬ ‫אותן לשפה צבאית כתכנית מלחמה או‬ ‫תובע מחיר גבוה מדי כשכילו‪ ,‬וכי על כן‬ ‫כתכנון אופרטיבי‪ .‬בשנת ‪ 1973‬נוצר קיפאון‬ ‫נע‪ ,‬אמנם לא בכל מקום ולא בכל גזרה‪,‬‬ ‫תורת‪-‬הביטחון שלו‪ ,‬הואיל והיא מבוססת‬ ‫במהלכים המדיניים ולא נאמר ע\"י הממשלה‬ ‫מקרבות ממושכים ושוחקים‪.‬‬ ‫על הטלת אימה פסיכולוגית‪ ,‬מדינית וצב‪-‬‬ ‫בבהירות ובהחלטיות כי המצב המדיני‬ ‫המצב בשדה הקרב באוקטובר ‪ 1973‬הציב‬ ‫אית‪ ,‬איננה מגן פלרה שאין להבקיעו ואשר‬ ‫והכללי עלול להביא למלחמה‪ .‬אמנם‬ ‫בפנינו בעיה כפולה‪ :‬מחד גיסא היה צריך‬ ‫יוכל לגונן עליו היום או לעתיד לבוא\"‪.‬‬ ‫הערכת המצב המדינית אמרה שמצרים‬ ‫לפרוץ ישירות ועמוקות את מערכי האויב‬ ‫הערעור\" המוצלח של תורת הביטחון‬ ‫עלתה על דרך המלחמה‪ ,‬אבל ההתניות‬ ‫הצפופים על מנת ליצור חופש תמרון‬ ‫הישראלית יניב תוצאות מוגדרות לטווח‬ ‫שהערכת מצב זו ראתה עד שיצאו המצרים‬ ‫בערפו‪ ,‬ולכך חסרו לנו גייסות‪ .‬מאידך גיסא‬ ‫קצר ולטווח ארוך‪ .‬לטווח הקצר‪ ,‬יכול‬ ‫למלחמה‪ ,‬הרחיקה את אפשרות המלחמה‬ ‫כאשר עשינו זאת‪ ,‬לאחר סיום שלב המנגנה‪,‬‬ ‫ערעור על תורת‪-‬הביטחון הישראלית לה‪-‬‬ ‫חסרו לנו כוחות להשיג תוצאה מכריעה‪.‬‬ ‫ביא לתוצאה ודאית‪ ,‬שתאפשר פתרון של‬ ‫וביטלה את התרחשותה הקרובה‪.‬‬ ‫איגוף כלל מערכי האויב בדרך האוויר או‬ ‫שהלמזרחתורתה‪-‬תהיבכיון‪.‬טחוןלטווההישרהאאלריותך‬ ‫אפשר שטעותו של המטה הכללי הייתה‬ ‫הים לשינוי כללי של המצב בחזית‪ ,‬דרש‬ ‫שלא ראה בניתוח מדיני משלו שהקיפאון‬ ‫כוחות ועוצבות ייעודיים למשימות מסוג זה‪.‬‬ ‫למשבר‬ ‫כבוד‬ ‫אפשר וצריכים היינו להכין עוצבות אלה‬ ‫ערעור‬ ‫עשוי‬ ‫בשנים שבין ‪ 1967‬ל‪ 1973-‬אבל עלות הכוחות‬ ‫מבלי‬ ‫קרובה גם‬ ‫עלול להביא למלחמה‬ ‫והאמצעים לכך לא נתאפשרו כמושגי‬ ‫לחולל שינויים‪ ,‬שבבואם זה בעקבות זה‬ ‫מטה‬ ‫הממשלה‪.‬‬ ‫שנאמרו הדברים על‪-‬ירי‬ ‫הערכת יכולת בניין העצמה הצבאית שלנו‬ ‫יביאו לשינוי יסורי בחשיבתו של האויב‪,‬‬ ‫כללי חייב בניתוח מריני ובהערכה מדינית‬ ‫ששררו לפני מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬וספק‬ ‫במורל שלו‪ ,‬ובמגמותיו התוקפניות\"‪.‬‬ ‫לא פחות מאשר בניתוח ובהערכה צבאיים‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬במבצע קדש\"\" ובמלחמת ששת‪-‬‬ ‫ייתכן שאי‪-‬הערכה זו לגבי התפתחותה של‬ ‫הימים נוצרו תנאים להכרעה בשרה הקרב‬ ‫מלחמה כתוצאה מהקיפאון המדיני השפיעה‬ ‫עוד בטרם נורתה הירייה הראשונה‪ .‬במ‪-‬‬ ‫‪12‬‬

‫בעבר‪ ,‬עוד משנות ה‪ 50-‬הייתה שהיקף כוחה‬ ‫נעשו גם מאמצים להעלות את רמת האחזקה‬ ‫גם היא על ההערכה המודיעינית המוטעית‪.‬‬ ‫הצבאי של ישראל איננו מותנה בסיכון מידי‬ ‫והתחזוקה‪ ,‬שיררה בתקופת ההתשה אך עם‬ ‫מכאן שהמטרות האסטרטגיות כמו במלח‪-‬‬ ‫או בהערכת מצב קונקרטית ובהערכת יחסי‬ ‫זאת אין ספק שהיו פגמים באחזקת הימ\"חים‬ ‫מות עורמות וכמו במלחמות בעתיד אינן‬ ‫כוחות‪ ,‬משום שלעולם לא נעמוד ביחסי‬ ‫אז כמו היום‪ ,‬מעצם העובדה שארסנל נשק‬ ‫עניין לקביעה תוך מהלכי הקרבות אלא‬ ‫כוחות זהים לאלה של הערבים ולעולם לא‬ ‫עצום מוחזק בכוננות מתמדת‪ .‬בשנים‬ ‫לדיון והתלבטות מתמידים בעתות רגיעה כל‬ ‫יהיו לנו משאבים כשלהם‪ .‬אמרנו וגרסנו‪,‬‬ ‫‪ ,1973-1972‬נעשה מאמץ גדול שהחל) כבר‬ ‫מלחמה‪ .‬תמיר‬ ‫זמן שקיימת אפשרות של‬ ‫שעל ישראל להקים את העצמה הצבאית‬ ‫ב‪ ,1971-‬ואפילו עוד קודם לכן( לייצר אמצעי‬ ‫משום שהתפי‪-‬‬ ‫התלבטנו בקביעת המטרות‬ ‫האפשרית הגדולה ביותר‪ ,‬והגבול הוא גבול‬ ‫צליחה‪ ,‬ולהכשירם לשימוש‪ .‬מאמץ יה נשא‬ ‫סה היסודית לא ראתה צורך במלחמה על‬ ‫יכולת הקצאת משאביה של ישראל בתחום‬ ‫פרי‪ ,‬ואפשר את צליחת התעלה‪ ,‬כך שאין‬ ‫מנת להגשים מטרות לאומיות כלליות‪ ,‬ולכן‬ ‫האדם והחומר‪ ,‬משום שמלחמה בינינו לבין‬ ‫לומר כי בתחום ההכנות קפא צה\"ל על‬ ‫גרסנו תמיר שהמלחמה לא רצויה לישראל‪.‬‬ ‫הערבים יש לה משמעות קיומית‪ .‬הפירוש‬ ‫השמרים‪ .‬בתחום בניין הכוח ואיזונו הפנימי‬ ‫בעקבות מלחמת ששת הימים הועמדו‬ ‫למשמעותה הקיומית של המלחמה אינו‬ ‫מרבים אנו היום להדגיש את חשיבותו של‬ ‫לרשותנו שטחים בהיקף עצום בהשוואה‬ ‫במחשבה שבכל מלחמה שעברנו היה הקיום‬ ‫לשטח שבגבולות הקו הירוק‪ ,‬אך לא‬ ‫הפיזי של מדינת ישראל והחברה היושבת‬ ‫הקרב המשולב‪ ,‬ובצדק‪ .‬הקרב) המשולב‬ ‫התגבשה הסכמה לגבי גורלם של שטחים‬ ‫אינו בבחינת המצאה חדשה שלנו‪ ,‬כי אם‬ ‫פרי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬אשר בא לידי‬ ‫אלה לא לפני מלחמת יום הכיפורים וגם לא‬ ‫בה נתון בכף‪ ,‬אלא שהשאלה המתמדת‬ ‫ביטוי מלא על‪-‬ידי הגרמנים‪ ,‬האמריקנים‬ ‫אחריה‪ .‬בדבר אחד הושגה אחידות רעים‬ ‫שבגינה פורצות מלחמות בינינו לבין שכנינו‬ ‫והרוסים(‪ .‬בפרק הזמן שבין מלחמת ששת‪-‬‬ ‫כמעט כללית‪ :‬כל זמן ששורר מצב מלחמה‬ ‫היא השאלה הקיומית של ישראל‪ ,‬בניגוד‬ ‫הכיפורים‪ ,‬הוקמה‬ ‫למלחמת יום‬ ‫הימים‬ ‫ואין הערבים מוכנים להיכנס להליכי שלום‬ ‫למלחמות אחרות בדורנו ובדורות קודמים‬ ‫הקבועה כעוצבת הי‪-‬‬ ‫המשוריינת‬ ‫האוגדה‬ ‫ברורים‪ ,‬אין החזרת שטחים‪ .‬תפקידו של‬ ‫שהתחוללו על רקע של אינטרסים כלכליים‪,‬‬ ‫או סכסוכי גבולות‪ ,‬או כל מחלוקת אחרת‪.‬‬ ‫סוד‪ ,‬שמטרתה הייתה להביא לידי ביטוי‬ ‫צה\"ל הוא למנוע כל הישג‪ ,‬אם הערבים ירצו‬ ‫אם כך אי אפשר שלא לשאול כיצד יבולנו‬ ‫בקרב את השילוב של כל הגורמים החיליים‪,‬‬ ‫להשיג שטחים במלחמה‪ .‬אם זו הייתה‬ ‫לאחר מלחמת יום הכיפורים לבנות סדר‬ ‫במסגרת עוצבה רב חילית ניידת ומשוריינת‪.‬‬ ‫הגדרת המטרה העיקרית לצה\"ל ‪ -‬הרי‬ ‫כוחות נוסף כה גדול ובמהירות בה גדולה‬ ‫חשוב לציין כי שבע שנים אחרי המלחמה‬ ‫שנדרשה מידה רבה יותר של הכנת הכוח‬ ‫מבלי שגורל האוכלוסייה ומצבנו הכלכלי‬ ‫לא עשינו שינויים מפליגים‪ .‬האוגרה כמעט‬ ‫הצבאי והיערכות טובה יותר לקראת מצב‬ ‫לא השתנתה‪ ,‬לא באיזונה הפנימי‪ ,‬לא‬ ‫פתיחה אפשרי במלחמה יזומה על ידי‬ ‫השתנו מהותית?‬ ‫במרכיביה החיליים ולא ביחס ביניהם‪ .‬לא‬ ‫הערבים‪ ,‬על מנת למנוע\" כל הישג\"‪ .‬דבר זה‬ ‫העיקרון שהוסבר כאן לפיו נבנה הצבא‬ ‫הוספנו אחרי המלחמה גדודי חרמ\"ש או‬ ‫לא בהתאם לאירועים קונקרטיים במרחב‪,‬‬ ‫חיל רגלים בעוצבות היסוד‪ ,‬לא הוספנו‬ ‫נעשה במפורש בקו תעלת סואץ‪ ,‬בבקעת‬ ‫אלא לאור הנחת היסוד הקובעת שמלחמה‬ ‫הירדן‪ ,‬וברמת הגולן בזמן מלחמת ההתשה‬ ‫בינינו לשכנינו אפשרית‪ ,‬ולא תמיד יש לנו‬ ‫גדודי ארטילריה לאגד הארטילרי ולא‬ ‫אהויפמייםשללביןמלחמלמחהמתמו יגוב‪-‬ם‬ ‫שבין מלחמת ששת‬ ‫שליטה על עיתויה ויותר מכך ‪ :‬ספק אם נדע‬ ‫שינונו מהותית את הסיוע ההנדסי והתח‪-‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שנשאה‬ ‫עליה במועד‪ ,‬קייב בניית צבא גדול בהיקפו‬ ‫זוקה בעוצבת היסוד‪ .‬כל שעשינו‪ ,‬וטוב‬ ‫הכללי וברמת הצטיידות מרבית‪ .‬לצבא זה‬ ‫עשינו‪ ,‬בנינו עוצבות חדשות‪ .‬רכשנו ציוד רב‬ ‫לגבי אפשרות של מלחמה כוללת ‪-‬‬ ‫לת‪.‬‬ ‫מספר ייעודים ששניים מהם ראויים לדיון ‪:‬‬ ‫האחר ‪ -‬להרתיע את הערבים מפתיחה‬ ‫וטוב יותר ולציוד טוב יותר אין גבול‪ .‬עובדה‬ ‫נראה שהכנת הכוח והיערכותו נועדו יותר‬ ‫במלחמה‪ .‬אבל ברור היה שהרתעה זו אינה‬ ‫זו ניתן לפרש בשלוש דרכים‪ :‬הראשונה ‪-‬‬ ‫למטרות המסורתיות של השמרת צבאות‬ ‫טעינו אז ואנו טועים היום ולא למדנו דבר‪.‬‬ ‫האויב ותפיסת שטחים לצרכי המשא‬ ‫מוחלטת ולכן מלחמות פרצו מפעם לפעם‪.‬‬ ‫השנייה ‪ -‬אנחנו חושבים שזהו המבנה‬ ‫ומתן‬ ‫שבסיום המלחמה והמחיר שישלמו‬ ‫אם ההרתעה אינה מוחלטת ומלחמה פרצה‪,‬‬ ‫הנכון והמאוזן של עוצבת היסוד‪ ,‬והשלישית‬ ‫הער‪-‬‬ ‫עדיין פועלת הרתעה זו במלחמה גופה בכל‬ ‫‪ -‬זהו האיזון האפשרי בין הרצוי לנו לבין‬ ‫הקשור להפיכת המלחמה ממלחמה כוללת‬ ‫יכולתנו‪ .‬נראה לי שהאפשרות השלישית‬ ‫ניכרת בין‬ ‫התאמה‬ ‫בים‪ .‬בכך הייתה אי‬ ‫למלחמה טוטאלית‪ ..‬זו אחת הסיבות‬ ‫הקונקרט‪-‬‬ ‫וההערכות‬ ‫המטרה לבין ההכנות‬ ‫העיקריות שהערבים לא השתמשו ב‪1967-‬‬ ‫וגם לא ב‪ 1973-‬בגז‪ ,‬למרות שהמצרים‬ ‫היא האפשרות הנכונה‪ .‬עיקרי תורת הקרב‬ ‫יות לאפשרות של מלחמה‪.‬‬ ‫השתמשו בגז חרדל בפעולות קרביות‬ ‫שגובשו על‪-‬ידינו בין מלחמת ששת הימים‬ ‫במלחמתם בתימן‪ .‬האוכלוסייה האזרחית‬ ‫למלחמת יום הכיפורים לא) בכל התחומים‬ ‫למלחמה?‬ ‫האם היה צה\"ל מוכן‬ ‫ולא בכל הפרטים(‪ ,‬היו נכונים ולכן לא‬ ‫שאלה זו אינה פשוטה‪ ,‬וישנם אף המשיבים‬ ‫שונתה תורת הקרב מהותית גם היום‪.‬‬ ‫עליה בשלילה‪.‬‬ ‫השאלה החשובה בתחום הלחימה היא‪,‬‬ ‫לא הובאה תחת אש המלחמה גם משום‬ ‫האם הצלחנו ליישם את עיקרי תורת הקרב‬ ‫נראה כי ראוי לבחון שאלה ‪ 11‬ללא קשר‬ ‫יכלתו המרתיעה של צה\"ל וגם לא השתמשו‬ ‫במהלך מלחמת יום הכיפורים? נראה‬ ‫נגדה באמצעי לחימה בלתי קונבנציונאליים‬ ‫שבחלק ניכר לא הצלחנו והדבר מעורר את‬ ‫לכשל המודיעיני‪ ,‬אלא לאור ההכנות‬ ‫שצבאות שומרים כיום בארסנל הנשק‬ ‫השאלה מדוע? האם עקב ההפתעה והגיוס‬ ‫הבסיסיות המתמשכות לקראת מלחמה‬ ‫היהיכעורדעתההשניהצב‪-‬איתבמקורההפסקשלתהמלאחפמשה‪-‬‬ ‫החפוז? או בגלל תורת הקרב של האויב כפי‬ ‫אפשרית‪ ,‬דבר שצה\"ל חייב בו ללא קשר‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫שבאה לירי ביטוי במלחמה? ניתוח שאלות‬ ‫לאיום קונקרטי‪ .‬המדובר בבניין הצבא‪ ,‬כוחו‬ ‫תהיינה‬ ‫אלה וההכרה בחשיבותן מחייבים דיון נוסף‬ ‫ריות רק אם ניערך להילחם בשטחי האויב‬ ‫הלוחם והרכבו הפנימי‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1973-1971‬הקים צה\"ל סדר כוחות‬ ‫‪ .‬מלחמה כוללת ‪ -‬מלחמה אשר בה משתמשים‬ ‫שלא כאן המקום לעסוק בו‪.‬‬ ‫מרשים בקנה המידה של אז‪ .‬הוקמו מספר‬ ‫הצררים הלוחמים במרבית משאביהם‪ ,‬כוח אדם‬ ‫לסיכום שאלת ההתכוננות למלחמה יש‬ ‫חטיבות טנקים מדי שנה‪ ,‬הוקמו מחסני‬ ‫לציין כי היינו מוכנים למלחמה במיטב‬ ‫חירום‪ ,‬ועוצבות מילואים‪ .‬יחידות פיקוד‬ ‫וציוד‪ ,‬ואחד ממאפייניה הוא גיוס לאומי כולל‪.‬‬ ‫המסורת של צה\"ל ובסרב המשאבים‪,‬‬ ‫הצפון והדרום על מחסני החירום שלהן‬ ‫המלחמה מתנהלת בהיקף גדול ובמרחב ניכר‪.‬‬ ‫שעמדו אז‪ ,‬לפי הבנתנו‪ ,‬לרשות בניין הצבא‪.‬‬ ‫קודמו לגזרת הלחימה הצפויה‪ ,‬דבר שסייע‬ ‫מלחמה טוטאלית ‪ -‬מלחמה כוללת שבמהלכה‬ ‫באופן ניכר להגעתם המהירה של כוחות‬ ‫הבצבאדאמודיכצלםעויסםיהיירהכ‪,‬ימבויבםכלוללכחאלמרההקובכיבתכמוישחתות‪,‬יתתבוהקלמוטשרחיותמילמו‪--‬ם‬ ‫פוגעים‬ ‫אולם מיד מתעוררת השאלה המתבקשת‬ ‫המילואים לשדה הקרב בפרוץ מלחמת יום‬ ‫אלא גם‬ ‫כמעט מאליה ‪ -‬האם לקראת מלחמה‬ ‫הכיפורים‪ .‬במהלך שנת ‪ 1973‬זורז גם‬ ‫שים גם‬ ‫אפשרית בעתיד הקימונו ואנו מקימים את‬ ‫שיקומם של טנקים‪ ,‬תותחים וזחל\"מים‬ ‫גית וגרעינית‪.‬‬ ‫סדר הצוחות הצבאי המרבי? תפיסתנו‬ ‫בסדנאות‪ .‬הוגבר קצב ההצטיידות ונפרשו‬ ‫מערכות קשר‪ .‬במהלך השנים ‪,1973-1971‬‬ ‫‪ 4 276‬אוק'‪-‬כב'‪1980‬‬

‫מחמת מיאוס ולא אחת אנו שומעים את‬ ‫בכוח אדם ובציוד במידה שלא היה לה‬ ‫ושם נכה את גייסותיו ונפגע במרכזים‬ ‫האמירה שוב\" אתם נתפסים לקונספציה?\"‬ ‫תקדים בעבר וכנראה גם מעבר לפוטנציאל‬ ‫חיוניים לשלטונו‪ .‬ההתמודדות היא בין‬ ‫אולם לא כך יש להתייחס למלה קונספציה‪.‬‬ ‫שעמד לרשותנו‪ .‬התשלום בעבור גידולו של‬ ‫יכולת המחץ של צה\"ל ליכולת העמידה של‬ ‫לעולם תהיה נקוטה בידנו קונספציה כלשהי‪,‬‬ ‫הצבא לא איחר להופיע בדמות התלות‬ ‫הערבים‪ .‬כוח המחץ צריך לגבור על כוח‬ ‫שכן ללא קונספציה אין קיום למדיניות‬ ‫חסרת התקדים בארה\"ב‪ ,‬שמשמעותה המ‪-‬‬ ‫העמידה‪ .‬על מנת להגשים זאת נבנה צה\"ל‬ ‫ולקווי הפעולה‪ .‬אולם לצד הגדרת הקונספ‪-‬‬ ‫דינית עולה בהרבה על משמעותה הצבאית‪.‬‬ ‫כצבא נייד ומשוריין על כל מרכיכיו‬ ‫ציה יש לשאול‪ :‬האם הקונספציה שבידנו‬ ‫הוויכוח על השפעתו של צה\"ל על המשק‬ ‫העיליים‪ .‬ההגנה המרחבית אינה מטרה בפני‬ ‫ננונה או מוטעית‪ ,‬ועוד‪ ,‬האם נזבל לדעת‬ ‫ועל הכלבלה הישראלית אינו חדש וימיו‬ ‫זאת בדרך החשיבה והניתוח לפני שהיא‬ ‫כימי המדינה‪ .‬מעניין לציין כי ויכוח דומה‬ ‫עצמה אלא נועדה לתת מענה להתקפת פתע‬ ‫תעמוד למבחן המעשה והמציאות‪ ,‬והאם‬ ‫לזה שמתנהל היום על תקציב הביטחון‬ ‫ובעיקר לשחרר את הצבא הנייד והמשוריין‬ ‫נוכל להתנתק מהקונספציה במוער כאשר‬ ‫התנהל גם ערב מלחמת יום הכיפורים‪ .‬ויכוח‬ ‫למתקפה אל שטח האויב מוקדם ככל‬ ‫סימנים ותהליכים מצביעים שאין היא‬ ‫זה נקטע או ליתר דיוק נדחה לכמה שנים‬ ‫האפשר‪ .‬חשוב להבין שעיקרון זה היה נכון‬ ‫בעקבות המלחמה‪ .‬ויכוח מסוג זה הנו‬ ‫בגבולות ‪ ,1967‬בקווים של ‪ ,1973‬בקווים‬ ‫לגיטימי ואסור שלא יהיה ויכוח בשאלות כה‬ ‫נכונה ?‬ ‫חשובות‪ ,‬מה גם שביטחון לאומי אינו נגזר‬ ‫הנוכחיים והיפוטטית אפילו היינו נמצאים‬ ‫מלחמת יום הכיפורים העמידה במבחן‬ ‫רק מעצמת הצבא אלא גם טביצרונה של‬ ‫תפיסות רבות‪ .‬שתיים מהן עיקריות ומהות‪-‬‬ ‫החברה‪ ,‬מהמוטיבציה הלאומית‪ ,‬מהכלכלה‪,‬‬ ‫בגבולות רחוקים הרבה יותר מאלה של שנת‬ ‫יות‪ :‬האחת ‪ -‬מתן התרעה בזמן לגיוס‬ ‫מהחינוך‪ ,‬מסדרי החברה‪ ,‬מארגונה ומהנור‪-‬‬ ‫‪ .1973‬צריך לעשות הפרדה בין שאלת‬ ‫המילואים בהתקרב מלחמה‪ .‬והשנייה ‪-‬‬ ‫מות המקובלות עליה‪ .‬אולם בצד הווינוח‬ ‫הגבולות הרצויים למדינת ישראל משיקו‪-‬‬ ‫במקרה של הפתעה רבתי ואי גיוס המילו‪-‬‬ ‫חשוב לזכור כמה עקרונות בסיסיים‪ :‬המ‪-‬‬ ‫לאומיים‪-‬היסטוריים‪ ,‬ביטחוניים‪ ,‬כלכ‪-‬‬ ‫לים‬ ‫אים בזמן‪ ,‬יבלום הצבא הסדיר ויביל את‬ ‫לחמה התנהלה בגלל העניין הקיומי ולבן‬ ‫מתקפת הפתע עד להגעת עוצבות המילואים‬ ‫חייבת עצמת הצבא לתאום את האפשרות‬ ‫ליים ועוד‪ ,‬לבין הדרך היחידה כנראה‪,‬‬ ‫הקשה ולא את הקלה או הרצויה ; בניין צבא‬ ‫להפסיק מלחמה מרגע שזו פרצה‪ .‬אחרי‬ ‫לשדה הקרב‪.‬‬ ‫הנו תהליך ארוך וממושך ואין אפשרות‬ ‫הכל הפריצה ברמת הגולן אל מעבר לקו‬ ‫ניתוח הסיבות לאי גיוס המילואים במוער‬ ‫להתאימו לתחזיות מודיעיניות‪ ,‬מדיניות‬ ‫וכיבוש השטח שנקרא המובלעת\"\" אל מול‬ ‫וכלכליות קצרות טווח‪ .‬ניסיונות מהפכניים‬ ‫דמשק‪ ,‬וצליחת תעלת סואץ‪ ,‬כיבוש אפרי‪\"-‬‬ ‫ערב פרוץ המלחמה הוא סבוך ומורכב‬ ‫בבניין צבא‪ ,‬והנהגת שינותם בייעודו ובאר‪-‬‬ ‫קה\" וכיתור הארמייה השלישית לא באו‬ ‫ובמתכוון אין הדברים דנים בו‪ .‬עם ואת ראוי‬ ‫גונו‪ ,‬נשמעים כדבר חיובי ורצוי‪ ,‬ניסיון‬ ‫להעניש את הסורים והמצרים הרעים‪ ,‬אלא‬ ‫אוונגרדי באמנות הנו רצוי מאוד מן הסתם‪.‬‬ ‫להפסיק את המלחמה בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫לציין מספר דברים‪:‬‬ ‫ניסיונות מהפכניים בכלכלתה של מדינה‬ ‫אי גיוס המילואים בזמן יצר את הסיבה‬ ‫ניתנים לתיקון‪ ,‬אם לא עלו יפה‪ ,‬למרות‬ ‫אמנם זאת עשינו והמלחמה פסקה‪.‬‬ ‫הצבאית למצב הקשה ששרר בחזיתות‬ ‫שמחירם עלול להיות גבוה מאוד‪ .‬אולם‬ ‫דע עקא שהכוח הצבאי והנפשי?() לא‬ ‫בשבוע הראשון ללחימה‪ .‬ניהול המבצעים‬ ‫ניסיונות מהפכניים בביטחון ובבניין הצבא‪,‬‬ ‫הספיק כדי לסיים את המלחמה בהישגים‬ ‫הוכנס לסד שקשה היה לצאת ממנו‪ .‬היזמה‬ ‫כאשר על הפרק ניצבת השאלה הקיומית‪,‬‬ ‫צבאיים ניכרים‪ .‬בניין הצבא כנייד ומשוריין‬ ‫נשמטה מידנו למספר) ימים‪ ,‬ונאלצנו לתת‬ ‫עלולים להיות הרי אסון‪ ,‬אם לא עלו יפה‪.‬‬ ‫בעל יכולת תמרון מרשימה ועצמת אש‪ ,‬הוא‬ ‫מענה למשברים בשדה הקרב‪ ,‬דבר שגרם‬ ‫זאת הסיבה העיקרית מדוע נחשבים אנשי‬ ‫שעמד לנו במלחמה קשה כמלחמת יום‬ ‫לשחיקת בוחות שחסרו עד מאוד בשלבי‬ ‫צבא לשמרנים‪ .‬האחריות המוטלת על‬ ‫הכיפורים כמו שעמד לנו במלחמה קלה‬ ‫המתקפה ובסיום הלחימה‪ .‬עם זאת יש לציין‬ ‫כתפיהם עצומה ובמקרה הפרטי שלנו‪ ,‬ולקח‬ ‫יותר ‪ -‬מלחמת ששת הימים‪ .‬כנראה‬ ‫בי מערך האיסוף המודיעיני מילא את‬ ‫מלחמת יום הכיפורים מלמד‪ ,‬שמלחמה‬ ‫שעיקרון זה ימשיך להנחות את בניין הצבא‬ ‫הציפיות וסיפק ידיעות שנתנו יסור להניח כי‬ ‫שלא עלתה יפה מסיטה את האחריות‬ ‫גם בעתיד חנראה לעין‪ .‬לא במקרה רכשנו‬ ‫סוריה ומצרים עומדות לפתוח במלחמה‪ .‬אך‬ ‫המשותפת והכוללת‪ ,‬רובה ככולה אל כתפי‬ ‫מספר גדול של טנקים אחרי מלחמת יום‬ ‫ההערכה הייתה שונה‪ .‬מערך המילואים‬ ‫אנשי הצבא‪ .‬יערים לאומיים‪ ,‬מדיניות‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שכן הטנק הוא כלי הלחימה‬ ‫מרגע שקיבל הוראה להתגייס פעל במהי‪-‬‬ ‫לאומית והפעלת העצמה הצבאית הינן‬ ‫העיקרי בקרבות היבשה‪ .‬למרות שהטנק‬ ‫רות רבה‪ .‬התגייס‪ ,‬הצטייד ונע לשטחי‬ ‫מקשה אחת‪ .‬מי שמנהל מדיניות לאומית‪,‬‬ ‫הוספד על‪-‬ירי מבקרים זריזים אצלנו ובעולם‬ ‫הלחימה מהר יותר מאשר חזו תכניות הגיוס‬ ‫הגם שאפשר שהיא היחידה האפשרית‪,‬‬ ‫המערבי לא) במזרחי‪ ,‬בשום פנים ואופן לא( !‬ ‫העלולה לבוא בסיבוכי מלחמות ‪ -‬חייב‬ ‫ראה זה פלא ‪ :‬כמעט כל המדינות בעלות‬ ‫וההיסע לקרב‪.‬‬ ‫לזכור לשמור על עצמה מרבית של הצבא‪.‬‬ ‫צבאות מודרניים החלו מייצרות יותר טנקים‬ ‫אחרי מלחמת יום הכיפורים נלמד לכאו‪-‬‬ ‫ויכוחים‪ ,‬הן סגורים והן ציבוריים‪ ,‬על יחסי‬ ‫בעקבות מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ופיתוח טנקי‬ ‫רה‪ ,‬כי אין לסמוך יתר על המידה על‬ ‫הגומלין שבין מצב המשק וכלכלתו לבין‬ ‫מערכה מתקדמים הואץ לאין שיעור במזרח‬ ‫הידיעות כדבר ביונות האויב‪ ,‬אלא וש‬ ‫הביטחון ודרישותיו למשאבים‪ ,‬כאשר הם‬ ‫מנותקים מדיון על המדיניות הנקוטה בידינו‪,‬‬ ‫להעריך את אפשרויות הפעולה שלז‪ .‬אולם‬ ‫יש בהם סכנה רבה‪ .‬עד כמה שניתן‬ ‫ובמערב כאחת‪.‬‬ ‫רומה כי מי שיבקש למצוא בקביעה זו‪ ,‬שהיא‬ ‫להתרשם מהמתפרסם באמצעי התקשורת‪,‬‬ ‫ללא ספק נכונה עקרונית‪ ,‬פתרון לעניין ‪-‬‬ ‫עקרונות אלה נזנחים לא פעם כוויכוח על‬ ‫והשלכותיו‬ ‫גדלו של צה\"ל‬ ‫יטעה‪ .‬ניסיונו של צה\"ל לפני מלחמת יום‬ ‫תקציבי הביטחון‪ ,‬למרות שעקרונות אלה‬ ‫הכיפורים‪ ,‬ולמרבה הצער גם בשבע השנים‬ ‫ליוו אותנו בעבר‪ ,‬גם במלחמת יום הכיפורים‬ ‫הכלכליות‬ ‫שלאחריה‪ ,‬מראה שאפשרויות עומדות‬ ‫לרשות האויב כל הזמן‪ ,‬ואין ברירה אלא‬ ‫וגם לאחריה עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים הראתה בעליל כי‬ ‫לנסות ולחפש ללא הרף המ‪ 4‬כוונותיו ומהם‬ ‫גדלו של צה\"ל לא הספיק למלחמה מסוגה‬ ‫הסימנים המעידים עליהן‪ ,‬וכאשר כוונות‬ ‫האם הקונספציה הכזיבה?‬ ‫של מלחמת יום הכיפורים‪ .‬כל האומר שאילו‬ ‫האויב אינן ברורות די הצורך‪ ,‬וזהו המצב‬ ‫גויסו המילואים ערב פרוץ המלחמה‪ ,‬היו פני‬ ‫הרגיל‪ ,‬מתחילה ההתלבטות הישנה נושנה‬ ‫מלחמת יום הכיפורים עשתה דבר אחד וד‪-‬‬ ‫המלחמה אחרים‪ ,‬צודק בוודאי‪ .‬אולם הנחת‬ ‫האם לגייס מילואים וכמה‪ .‬פעמים מגייסים‬ ‫אי‪ ,‬היא הפכה את המלה קונספציה למוקצה‬ ‫היסוד צריכה להיות כי אין ערוכות‬ ‫מילואים בהיקף מוגבל‪ ,‬פעמים מסתפקים‬ ‫מוחלטוו~לא למלחמה קלה ולא לגיוס בזמן‪,‬‬ ‫בצעדי כוננות ובפריסת הצבא הסדיר‬ ‫ולכן צריך גדלו של הצבא להתאים למלחמה‬ ‫והמילואים הנמצאים אותה שעה באימונים‬ ‫באפשרות הקשה ‪ :‬היינו למלחמה מול כל‬ ‫הצבאות הערביים השכנים או מרביתם‪ ,‬ולא‬ ‫פחות חשוב ‪ -‬גדלו של צה\"ל צריך‬ ‫שוטפים‪ ,‬ופעמים אין עושים‬ ‫שיעמוד גם כנגר טעויותינו שלנו‪ .‬מסיבות‬ ‫לשאינויזאתקונ וסלפא‪-‬‬ ‫זאת‪ .‬המסקנה היא שלא חל‬ ‫אלה גדל צה\"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים‬ ‫‪14‬‬

‫הסדיר לעמוד מול התקפה כזאת ולעצור‬ ‫אופטימלי‪ .‬בכל מקרה בו נופתע ונרצה‬ ‫טואלי בהערכת המודיעין וגהחלטות המטה‬ ‫לשלוח כוחות מילואים לשדה הקרב מהר‬ ‫אותה‪ .‬לכן יש הכרח לקיים צבא סדיר גדול‬ ‫יותר מהזמן האופטימלי המקובל עלינו ‪-‬‬ ‫הכללי המתחייכות מכך‪ ,‬ובעיית גיוס‬ ‫ככל האפשר המצויד במיטב הציוד ואם קיים‬ ‫המילואים במועד ובהיקף הדרוש‪ ,‬מבלי‬ ‫מחסור במשאבים‪ ,‬יש לעשות זאת אפילו על‬ ‫גם הסיבה‬ ‫שעצם הגיוס ידחוף לקראת מלחמה‪ ,‬הייתה‬ ‫חשבון המילואים‪.‬‬ ‫בימ\"חים‪,‬‬ ‫בלהאצטיימדובותטלב‪-‬ת‪73.‬ז‪9‬ו‪1‬‬ ‫במהומה‬ ‫נשלם‬ ‫קשה לפני יום הכיפורים ונשארה כזאת גם‬ ‫לאחרונה הועלו באמצעי התקשורת השו‪-‬‬ ‫הסדרים‬ ‫לאי‬ ‫נים הצעות ורעיונות להקטנת הצבא הסדיר‪.‬‬ ‫וכזאת עלול לקרות‪ ,‬אם נופתע בעתיד‪.‬‬ ‫אחריה‪ .‬השינוי הוא בעירנות וברגישות של‬ ‫החלטת הפיקוד הבכיר תצטרך לבחור בין‬ ‫המודיעין ושל הצבא כולו שגברו מאז ‪,1973‬‬ ‫הצעות כאלה עולות בררך כלל בסמוך‬ ‫האפשרות הגרועה‪ ,‬לאפשרות הגרועה‬ ‫ובהבחנה הברורה בין סמכויותיו ואחריותו‬ ‫לאירועים קונקרטיים כגון מלחמת עיראק‪-‬‬ ‫פחות‪ :‬גיוס והצטיידות מסודרים‪ ,‬לפי‬ ‫של ראש המטה הכללי לבין אלו של ראש‬ ‫אירן או התברות של התחזית הכלכלית‬ ‫תכניות מוכנות מראש ללא אלתורים ‪ -‬או‬ ‫במשק הישראלי‪ ,‬המחייבת למצוא מקורות‬ ‫הגעה חפוזה לשרה הקרב תוך אלתורים ואי‬ ‫אגף המודיעין‪ ,‬דבר שהיה לקוי כנראה ערב‬ ‫מימון‪ ,‬ואז נמצאים המבקשים למצוא אותם‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫בתקציב הביטחון‪ .‬אין להחליט על קיצוץ‬ ‫סדרים כגיוס ובהצטיירות‪.‬‬ ‫אחרי מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬לאור הכשל‬ ‫המודיעיני ובעקבות מה שנבע ממנו‪ ,‬היו‬ ‫בצבא הסדיר בצמוד לאירוע קונקרטי‬ ‫האם הצבא הסדיר יעצור‬ ‫בינינו לא מעטים שסברו שאם כשל‬ ‫כלשהו אלא בהתאם לשיקולים רחבים יותר‬ ‫האפשרות‪ ,‬שלא תהיה התרעה מודיעינית‬ ‫המודיעין הרי אין טעם להשקיע בו משאבי‬ ‫תוך התחשבות באפשרות המתמרת לפריצ‪-‬‬ ‫שתאפשר החלטה על גיוס המילואים ופ‪-‬‬ ‫כוח ארם בעריפות גבוהה בפי שהיה מקובל‬ ‫תה של מלחמה או מתוך הנחה שניתן לנקוט‬ ‫ריסתם לקרב לפני התחלת הלחימה‪ ,‬נדונה‬ ‫לאור גישה זאת חיוני להזהיר כי אסור‬ ‫מדיניות ישראלית כוללת שתביא בעליל‬ ‫ונשקלה כל השנים‪ .‬גם בחרשים הסמוכים‬ ‫למחוק בשום פנים ואופן את המושג‬ ‫התלקחות מלחמה בעתיר‬ ‫למלחמה שב המטה הכללי ורן באפשרות‬ ‫התרעה\" מודיעינית למלחמה\" מהלקסיקון‬ ‫מריניות שקשה אובייקטי‪-‬‬ ‫להקטנת סכנת‬ ‫שההתרעה תהיה קצרה‪ .‬במקרה של התר‪-‬‬ ‫ולקיימה‪ .‬הביטחון הזול‬ ‫הקרוב והרחוק‪,‬‬ ‫עה קצרה הסתמך צה\"ל על היחידות‬ ‫הצבאי‪ .‬צה\"ל היה זקוק למודיעין ולהתרעה‪,‬‬ ‫בית להבטיחה‬ ‫הסדירות‪ ,‬על עצמת האש של חיל אוויר\"‬ ‫ויהיה זקוק להם למרות הכישלון ערב‬ ‫ועל כלי הלחימה הסדירים והמהירים של‬ ‫בירתר הוא צבא סדיר מרבי בעצמתו‪.‬‬ ‫המלחמה האחרונה‪ .‬כל בניין הצבא מבוסס‬ ‫חיל הים‪.‬‬ ‫על כוחות המילואים‪ ,‬ואותם צריך לגייס‬ ‫מינום‬ ‫ערב מלחמה‪ .‬לכן יש להקצות למודיעין את‬ ‫מן הראוי להצביע על מספר מסקנות הנוב‪-‬‬ ‫עות מן הדברים שהובאו כאן שכוחן יפה גם‬ ‫עקרון בניינו של הצבא גרס שעל הצבא‬ ‫כל שדרוש לו על מנת שימשיך ויחפש את‬ ‫הסדיר להיות גדול ככל האפשר ומצויר‬ ‫ההתרעה‪ .‬עיקרון זה היה נכון בעבר ויישאר‬ ‫היום וגם בעתיר‪.‬‬ ‫נכון גם בעהיד‪,‬‬ ‫כל השנים אמרנו כי מאחר שאין לישראל‬ ‫כהלכה על מנת לתת מענה להתקפת פתע‪.‬‬ ‫עומק אסטרטגי חייב צה\"ל לתקוף ראשון‬ ‫לכן ניתנה עדיפות בהקצאת משאבי כוח‬ ‫למן הרגע שהחל גיוס המילואים התרחשו‬ ‫אדם סדיר לחיל האוויר‪ ,‬לשייטות הסטי\"לים‬ ‫שני דברים בעת ובעונה אחת‪ :‬יחידות‬ ‫והמלחמה חייבת להתנהל בשטח האויב‪,‬‬ ‫של חיל הים וליחידות השריון וחיל הרגלים‪.‬‬ ‫המילואים הצטיידו באין מפריע אך כלחץ‬ ‫אחרת היא עלולה להימשך זמן רב מאוד‬ ‫במבט כולל עשו הכוחות הסדירים כמיטב‬ ‫זמן נורא‪ ,‬והיחידות הסדירות עם המילואים‬ ‫ולהתנהל על‪-‬יד‪ ,‬או ממש על מרכזינו‬ ‫יכלתם‪ ,‬האטו ואף‬ ‫שהיו בשירות פעיל‪ ,‬באו עד מהרה תחת אש‬ ‫החיוניים‪ .‬בהתאם לכך נהגנו ער ‪1967‬‬ ‫הכותקחודתמותהםמילשו‪-‬ל‬ ‫עצרו את‬ ‫המצרים והסורים‬ ‫ביחסי כוחות גרועים ביותר‪ .‬היו רבים‪,‬‬ ‫עד להגעת‬ ‫ובמלחמת ששת הימים‪ .‬אחרי מלחמת ששת‬ ‫אים‪.‬‬ ‫וביניהם חיילי מילואים מהשורה‪ ,‬שטענו כי‬ ‫מצב ציוד הלחימה בימ\"חים לא הניח את‬ ‫הימים‪ ,‬היו שסברו כי מאחר שקווי המגע עם‬ ‫הטעות העיקרית הייתה לאו דווקא‬ ‫האויב התרחקו‪ ,‬עלתה חשיבותה של‬ ‫בהנחה שבמקרה של התקפת פתע‪ ,‬יצטרך‬ ‫הדעת וכי חסר ציוד חיוני‪ .‬אך חובה עלינו‬ ‫המגננה בניהול הכללי של המלחמה‪.‬‬ ‫הצבא הסדיר להילחם עד להגעת המילואים‬ ‫לזכור כמה עובדות יסוד‪ ,‬לא למען הצדקת‬ ‫מלחמת יום הכיפורים לימדה‬ ‫וכי) הייתה אפשרות אחרת?(‪ ,‬הטעות הייתה‬ ‫העבר‪ ,‬אלא למען העתיד והמלחמה הבאה‬ ‫לכאורה‬ ‫שהרריו העומדת בפנינו היא אחת‪:‬‬ ‫בעניין אחר‪ :‬הערכת הפיקוד הבכיר לגבי‬ ‫אם תפרוץ ‪ :‬מרבית הציוד ואמצעי האימונים‬ ‫המתק‪-‬‬ ‫אמילרתמוליכולהתתקפההעמידסהורישתל‪-‬מצהרייחתידו בתוללהת‪,‬סדילרולאת‬ ‫סיוע אש וללא סיוע הגרסי מספיקים אלה)‬ ‫פה שאנו פותחים בה ראשונים‪ .‬אולם ררך ו‪,‬‬ ‫היו במערך המילואים המתגייס( הייתה‬ ‫אלה המיועדים לאימון‬ ‫של צה\"ל ובעיקר‬ ‫אינה מתחשבת דיה באילוצים מדיניים או‬ ‫מוגזמת ולכן מוטעית‪ .‬המשימות שהוטלו על‬ ‫ולהבשרתו‪ ,‬מטנקים ונג‪-‬‬ ‫מערך המילואים‬ ‫אפילו יותר מכך‪ ,‬בטעויות אפשריות של‬ ‫העוצבות הסדירות‪ ,‬לא תאמו את יכלתן‬ ‫מ\"שים וער מימיות‪ ,‬הנם אמצעי הלחימה‬ ‫ההנהגה‪ ,‬ולכן חייב צה\"ל להיות בעל כושר‬ ‫שהייתה) ונשארה גבוהה ביותר( לא בהיקף‬ ‫של עוצבות המילואים המוצאים ממחסני‬ ‫להיכנס במהירות למלחמה בפתיחתה גם‬ ‫החירום לפי תכנון שנתי‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם חלק‬ ‫גדומלחייבבהיאק‪-‬ת‬ ‫עיקרון זה‬ ‫ובראשונה‬ ‫וגם בהתקפה‪.‬‬ ‫בהגנה‬ ‫ניכר מציוד הלחימה המצוי בביטחון השוטף‬ ‫להיות בראש‬ ‫הצבא‬ ‫בקווי העימות מיועד ליחידות המילואים‬ ‫פו‪ ,‬בעל מספר גדול של עוצבות ובעל‬ ‫ולא במשך הזמן שנדרש מעוצבות אלה‬ ‫בשעת מלחמה‪ .‬איש המילואים המגויס‬ ‫אמצעי לחימה רבים‪ .‬על הצבא להתעצם‬ ‫לעמוד מול האויב עד להגעת המילואים‪.‬‬ ‫לפתע‪ ,‬אפשר וימצא שציוד הלחימה שלו‬ ‫במלוא המירה שמשאבי המרינה והלאום‬ ‫טרם הוחזר מבסיס אימונים‪ ,‬או הוחזר זה‬ ‫מאפשרים זאת‪ .‬ובכך לא יהיה לנו מנוח‪ ,‬גם‬ ‫אפשר שהערבה מוטעית זו‪ ,‬השפיעה גם‬ ‫עתה ואינו כשיר‪ .‬המחשבה שעלתה לאחר‬ ‫בעתיר‪.‬‬ ‫היא על השיקול שלא לגייס את המילואים‪.‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬לבנות שתי מערכות‬ ‫החשו‪-‬‬ ‫כי ממה נפשך‪ :‬במקרה הגרוע ביותר עדיין‬ ‫ציוד לחימה וציוד כללי‪ :‬אחת לאימונים‬ ‫ההחל‪-‬‬ ‫מקובל לחשוב שאחת ההחלטות‬ ‫יש לנו הסדירים שיעצרו‪ .‬הישגי היחידות‬ ‫ואחת לשעת חירום‪ ,‬נמצאה יקרה במידה‬ ‫בות במלחמת יום הכיפורים הייתה‬ ‫הסדירות בשלבים הראשונים של המלחמה‬ ‫כזו‪ ,‬שגם משאבי ההתעצמות שהוזרמו‬ ‫טה להניע אוגרה משוריינת לפיקור הצפון‬ ‫אפשרו אמנם לכוחות המילואים לבלום את‬ ‫כנגר הסורים‪ ,‬בניגוד למחשבה המקובלת עד‬ ‫התקדמות האויב‪ ,‬לעצור אותה ולעבור‬ ‫בשנים ‪ 1977-1974‬לא יכלו לעמוד בכך‪.‬‬ ‫אז‪ ,‬שהחזית העיקרית תהיה ההזית המצ‪-‬‬ ‫למתקפה‪ .‬אבל יחידות אלה סבלו שחיקה‬ ‫לא רק למצב ציוד הלחימה הוקדשה‬ ‫רית‪ .‬מרגע שאוגדה זו נעה לצפון עמרנו‬ ‫רבה‪ .‬ודבר זה השפיע על המתקפה ועל סיום‬ ‫מחשבה‪ ,‬גם משך הגיוס נדון ונברק‪ .‬אין ספק‬ ‫בשתי חזיתות ובשתי מלחמות נפרדות‪:‬‬ ‫המלחמה בתוצאות צבאיות לא מספקות‪.‬‬ ‫שסררי גיוס המילואים וסררי ההצטיידות‬ ‫צפונית מול הסורים ודרומית מול המצרים‪.‬‬ ‫המסקנה הנובעת מדברים אלה היא אחת ‪:‬‬ ‫לכן הכרחי לדעתי שתעמוד לרשות המטה‬ ‫כל עוד אין ערובה מוחלטת לכך שהמילואים‬ ‫במחסני החירום שופרו לאין ערוך בהשוואה‬ ‫הכללי עתודה ניידת גדולה מאור‪ .‬אשר‬ ‫יגויסו לפני התקפת האויב‪ ,‬ייאלץ הצבא‬ ‫לאלה של שנת ‪ .1973‬אך‪ ,‬לא ניתן להתגייס‬ ‫ולהצטייד באפס זמן‪ .‬זהו תהליך הדורש זמן‬ ‫מערכות א‪ 9 27-‬אוק'‪-‬נוב'‪15 1980‬‬

‫ביתר יראת כגוד‪ .‬ודאי שאין זו סיבה‬ ‫מהמלחמה לפי צרכיהן ולפי הבנתן‪ .‬בררך‪-‬‬ ‫יכולה להכריע את המלחמה מבלי לפגוע‬ ‫להקהות את החרב אותה אנו נושאים‪ ,‬שמא‬ ‫כלל‪ ,‬כאשר ישראל גוברת‪ ,‬יגבר הלחץ‬ ‫בהגנת חזית זו או אחרת‪ .‬עצם ההחלטה על‬ ‫יופיע שוב פעם מישהו ויגדע את זרוענו\"‪.‬‬ ‫להפסקת המלחמה גם מצדה של ברה\"מ וגם‬ ‫הפעלת העתודה היא בררך כלל ההחלטה‬ ‫הנשיא ויצמן אמר כי עם לא מקבל את‬ ‫מצדה של ארה\"ב‪ .‬כאשר נראה כי לצבאות‬ ‫על המאמץ העיקרי במלחמה‪ .‬זו הסיבה‬ ‫עצמאותו על מגש של כסף‪ ,‬וודאי שאין הוא‬ ‫הערביים הולך\" טוב\" ‪ -‬לא יהיה לחץ‬ ‫העיקרית שסרר הכוחות של צבא היבשה‬ ‫מקבל את הבטחת קיומו ושיגשוגו על טס‬ ‫ממשי להפסקת המלחמה‪ .‬כל זאת ידוע‬ ‫ושל חיל‪-‬האוויר גדל באופן כה מרשים‬ ‫זהב‪ .‬חשוב שנזכור גם כי הכדורים והטילים‬ ‫מכבר‪ ,‬אבל החידוש במלחמת יום הכיפורים‬ ‫שירו בנו הערבים במלחמת יום הכיפורים‬ ‫הייתה המעורבות האמריקנית בעניין האר‪-‬‬ ‫בשבע השנים שחלפו‪.‬‬ ‫אמנם היו מסוכנים וגם הכאיבו אבל ספק אם‬ ‫מייה השלישית המצרית למרות) שהוויכוח‬ ‫המלחמה חייבת להסתיים בהישגים מר‪-‬‬ ‫הם היו מסוכנים ומכאיבים כמו הכדורים‬ ‫האם יבולנו להשמידה או שהחמצנו הזדמ‪-‬‬ ‫שימים בשדה הקרב ‪ -‬חד וחלק ן אמנם גם‬ ‫והטילים שירינו אחרי המלחמה איש ברעהו‪,‬‬ ‫נות‪ ,‬גם צבאית וגם מדינית ‪ -‬עדיין בעינו‬ ‫ניצחון כזה אין בו כדי להבטיח תוצאה‬ ‫כזריקת בוץ‪ ,‬במלחמות יהודים‪ ,‬בהפרת סדר‬ ‫עומד(‪ .‬מכאן שאם בעתיד נצליח מבחינה‬ ‫מדינית מוצלחת או נוחה‪ ,‬אבל בלעדי‬ ‫צבאי וחברתי כאחת‪ ,‬בחוסר אחדות וביי‪-‬‬ ‫צבאית להביא את צבא ירדן או סוריה‬ ‫הניצחון הצבאי קשה מאוד‪ ,‬אם בכלל‬ ‫לדוגמה‪ ,‬רובו ככולו במיצר ‪ -‬יתכן ותחזור‬ ‫אפשרי‪ ,‬לנהל מדיניות שלאחר מלחמה שלא‬ ‫אוש‪.‬‬ ‫פרשת הארמייה השלישית במהדורה רחבה‬ ‫בתנאים נחותים‪ .‬מלחמת יום הכיפורים‬ ‫בין הדברים שנאמרו אחרי המלחמה‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬וזוהי סיבה נוספת מדוע חייבת‬ ‫סבלה יותר מכל מהישגים צבאיים‪ ,‬אמנם‬ ‫נשמעה האמרה ובתוקף ניכר‪ ,‬כי את‬ ‫המלחמה להיות קצרה עם הכרעה מהירה‪.‬‬ ‫ניכרים‪ ,‬אך שלא הספיקו למשא ומתן מדיני‬ ‫ההישגים במלחמה יש לרשום לזכותם של‬ ‫חובתו של הצבא‪ ,‬וזו אחריותו הבלעדית‪,‬‬ ‫הלוחמים מהשורה‪ .‬שר הביטחון אף אמר‬ ‫להתכונן למלחמה אפשרית‪ .‬הכנות אלה‬ ‫נוח‪.‬‬ ‫לא פעם כיה‪ Generalship~-‬במלחמה זו לא‬ ‫משתרעות על תחומים רחבים ומגוונים כמו‬ ‫מרינות האזור וישראל בתוכן הגיעו למצב‬ ‫בניין הכוח הצבאו‪ ,‬ציודו‪ ,‬הכשרתו ואימונו‪,‬‬ ‫של עצמה צבאית ומדינית ומירת השפעה‬ ‫עמר במבחן‪.‬‬ ‫סדרי כוננות והתכוננות מעולים ועוד עור‪.‬‬ ‫כזו ‪ -‬שהן נהפכו לדומיננטיות והן‬ ‫אחד העקרונות שהנחו ומנחים את‬ ‫מלחמת יום הכיפורים מלמדת שאין די‬ ‫המכתיבות מלחמה ושלום במזרח התיכון‬ ‫החינוך לפיקוד ולמנהיגות בצה\"ל הוא כי‬ ‫בהכנת הימ\"חים‪ ,‬אם לא הוכנה תודעתו של‬ ‫ולא המעצמות הגדולות‪ .‬המעצמות הן‬ ‫המפקד אחראי אחריות כוללת לכישלונות‬ ‫שנגררות אחרי מרינות האזור‪ .‬מובן שלא‬ ‫ולהצלחות כאחת‪ ,‬וכל המטיל אחריות‬ ‫הפרט ותודעת החברה לאפשרות של‬ ‫כמו מדינות קטנות אחרי גדולות מהן‪ .‬הן‬ ‫לכישלון על הפיקוד הצבאי חייב להטיל‬ ‫מלחמה‪.‬‬ ‫נגררות עם מירה רבה של עצמה והשפעה‪.‬‬ ‫עליו בנשימה אחת גם את ההישגים ואלה‬ ‫אך לא הן שקבעו או חוללו את מלחמת יום‬ ‫היו לא מעטים כמלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫נדמה שלא השכלנו עד היום לדון‬ ‫הכיפורים‪ ,‬וכנראה שלא הן שתקבענה‬ ‫כשרו של צה\"ל בקרב ובמלחמה הינם פועל‬ ‫בפרהסיה במשמעות המושג מלחמה ואופן‬ ‫יוצא של יכלתו ואופיו של הלוחם הישראלי‪,‬‬ ‫התרחשותה כתופעה שהחברה הישראלית‬ ‫מלחמה או שלום באזורנו בעתיר‪.‬‬ ‫של אימוניו‪ ,‬של תורת הקרב‪ ,‬של ארגון‬ ‫פוגשת מפעם לפעם תוך כדי מאבקה עם‬ ‫עלינו להקטין עד כמה שרק ניתן את‬ ‫המסגרות הלוחמות‪ ,‬של התפיסה הטקטית‬ ‫שכניה‪ .‬למלחמה יש משמעות רעיונית‬ ‫התלות בגורמי חוץ בזמן המלחמה ותוך כרי‬ ‫ושל המורל הכללי‪ .‬לכל אלה אחראים‬ ‫עמוקה כתופעה בחברה האנושית‪ .‬אפשר‬ ‫הקרבות‪ .‬רצוי להימנע מכך בכלל אם‬ ‫המפקדים בכל הרמות‪ .‬כל הזוקף הצלחות‬ ‫ומשמעות זו היתה בעבר נחלתם של‬ ‫אפשר‪ ,‬שכן ברגע שהוגשה לוושינגטון‬ ‫לזכותו של הדרג הזוטר וכישלונות לחובתו‬ ‫מצביאים‪ .‬לתקופתנו כאשר המלחמה היא‬ ‫בקשתנו הראשונה לציוד לחימה ותחמושת‬ ‫של הדרג הבכיר מפריד הפרדה מסוכנת בין‬ ‫עניין מכריע לחברה כולה וכולנו שותפים‬ ‫תוך כדי המלחמה ‪ -‬אבדו לנו חלק ניכר‬ ‫מפקד לפקורו ומערער את אשיות הצבא‬ ‫לה‪ ,‬עלינו למצוא את הדרך לרון במלחמה‪,‬‬ ‫מהישגינו בשרה הקרב‪ .‬אנו נוכל להימנע‬ ‫בדרכי התהוותה ופריצתה‪ ,‬בעקרונות הי‪-‬‬ ‫מפנייה כזאת רק אם יהיה לנו מלאי גדול‪,‬‬ ‫ואחדותו‪.‬‬ ‫סור של תורת הביטחון ובמכלול הנקרא‬ ‫וייצור עצמי נרחב של אמצעי לחימה‬ ‫לבסוף תמיד ישאל השואל את השאלה‬ ‫תוצאות מלחמה‪ .‬ספק אם ניתן ללמוד מהי‬ ‫עיקריים ותחמושת‪ .‬אולם למנוע תלות‬ ‫הקלאסית האם ניצחנו במלחמה? בשדה‬ ‫הצלחה צבאית‪ ,‬או מהו כישלון‪ ,‬רק דרך‬ ‫באופן מוחלט לא נוכל‪ ,‬אפשר יהיה רק‬ ‫הקרב אין לי ספק שניצחנו במידה כזו‬ ‫הדיווח העיתונאי על צבא וביטחון כמקובל‪.‬‬ ‫להקטינה‪ ,‬והדבר חשוב בעיקר אם מדובר‬ ‫שיכולנו לסיים את הקרבות וההוכחה הייתה‬ ‫אסור גם שניתפס להרגשה שניתן להבטיח‬ ‫בתקופה המירית שלאחר המלחמה שבה‬ ‫הפסקת האש‪ .‬אלמלא הישגינו בקרבות לא‬ ‫לעם מלחמה דה‪-‬לוקס‪ ,‬כמו מבצע קדש\"‪\",‬‬ ‫הצבאות שנלחמו זקוקים בדחיפות להשלמת‬ ‫הייתה מגיעה הפסקת האש‪ .‬אבל במלחמת‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬או להבדיל ‪ -‬מבצע‬ ‫ציוד לחימה‪ ,‬כדי לנהל את המשא ומתן‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬כמו במלחמות הקודמות לא‬ ‫אנטבה‪ .‬היסטורית‪ ,‬מלחמות הינן עניין קשה‬ ‫נחלנו ניצחון כולל במאבק עם הערבים‪,‬‬ ‫ליחיד ולכלל ורק מקרה הוא ששתי מלחמות‬ ‫המריני מעמרה חזקה‪.‬‬ ‫ניצחון שיש בו כדי לסיים את הסכסוך‪ .‬רק‬ ‫מתוך ארבע שעברנו היו קלות יחסית‪.‬‬ ‫ככל שהמלחמה תתקצר כן ייטב ודבר זה‬ ‫עברנו עור פרק עקוב מרם להבטחת קיומנו‬ ‫מלחמה כורכת עמה נפגעים‪ ,‬ובמלחמת יום‬ ‫אינו חדש‪ .‬מלחמות ארוכות מאופיינות‬ ‫כפי שאנחנו מבינים אותו‪ .‬זהו מאבק קשה‪,‬‬ ‫הכיפורים נפלו ‪ 2365‬לוחמים ונפגעו ‪.6400‬‬ ‫באבדות רבות בנפש ובציוד‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬יש‬ ‫ארוך וממושך ואין ידוע מתי סיומו‪ .‬אם‬ ‫הדברים רציניים אבל כבר אמר קלאוזביץ כי‬ ‫הגורסים כי ככל שהמלחמה מתארכת‪,‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים קיצרה את הדרך אל‬ ‫בל\" נשמע מפקדים הביבשים ללא שפיכות‬ ‫הולכת ומעמיקה מעורבות המעצמות הגדו‪-‬‬ ‫קיום בטוח ואל השלום ‪ -‬זהו דבר הטמון‬ ‫דמים‪ .‬אם שדה קטל י‪11‬ר דמים הוא מחזה‬ ‫לות ודבר זה אינו לטובה‪ .‬התערבות‬ ‫עדיין בחיק העתיד למרות הסכם השלום עם‬ ‫נורא‪ ,‬אזי זו רק טיבה להתייחס למלחמה‬ ‫המעצמות אינה התערבות אוטומטית להפ‪-‬‬ ‫סקת אש בכל מצב ובכל תנאי‪ .‬גם ברה\"מ‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫וגם ארה\"ב מנסות להוציא את המיטב‬ ‫‪6‬‬

‫ממדףהספרים‬ ‫המערכהשל*אוגדתל*נרנגהדעיראקיבםמלחמתיוהםכיפורים‬ ‫בעקבותהספרצבאעיראבקמלחמתיוםהכיפורים‪,‬מערכות‪1986,‬‬ ‫‪ -‬אלוף משה בר‪-‬כוכבא‬ ‫הסוריים בגזרתה כולל) כוחות מהדיוועיה המשורינת העיראקיתוהדיוויזיההסוריתה‪9-.‬לבלום את‬ ‫לא מכבר הופיעבהוצאתמערכותספר חיש‪ ,‬צבא‬ ‫מס' ‪ 1‬הסורית( מאזור חוות קצ'ה בגולן בקרבת) תנופת המתקפה של כוחות לנר בגזרה זו‪ ,‬תוך‬ ‫עיראק במלחמת יום הכיפורים‪ .‬זהו תרגום של‬ ‫ספר שראה אור בביירותב‪ 1975-‬תחת הכותרת‪:‬‬ ‫ביצוע‪ .‬מתקפת נגד שמטרתה הדיפת כוחות לנר‬ ‫הירדן( עד לקו הגבול של ‪ .1967‬קרבות אלה היו‬ ‫תפקידו של צבאעיראקבמלחמתאוקטובר‪,1973‬‬ ‫בחזרה מערבה לקו הסגול‪ .‬ההתקפה‪ ,‬תוכננה‬ ‫קשים וחטיבות האוגדה נשחקו עד כדי כך שבסיומן‬ ‫להתבצע בשילוב עם' כוחות הדיוויזיה הסורית‬ ‫ואשר מחבריוקצינים וחוקרים בצבא עיראק‪.‬‬ ‫ה‪ 9-‬ובעיקר חטיבת טנקים ‪ 43‬שלהם וכוחות נ\"ט‪.‬‬ ‫נשאר רק שליש מהכוח הלוחם‪ ,‬שהתחיל במלחמה‪.‬‬ ‫הספר דן במלחמת יום הכיפורים בפירוט‬ ‫ב‪ 11-‬באוקטובר בשעות אחר הצהריים השתתפה‬ ‫ובאריכותמנקורת הראותהעיראקית‪ .‬הוא מביא‬ ‫תיאור וניתוח של המהלכים המדימים‪ ,‬שקדמו‬ ‫האוגדה במסגרת לחימת פיקוד צפון‪ ,‬בהבקעת אולם כתוצאה מההתקדמות המהירה של אוגדת‬ ‫לשיגור כוח המשלוח העיראקי לחזית הסורית;‬ ‫החזית הסורית לתוך סוריה ‪ -‬באזור חן ארנבה לנר לעבר נאסג' ותל מרעי הוטלה למערכה חטיבת‬ ‫מתאר את המצבבחזיתהסורית לפני הגיע הכוח‬ ‫העיראקי לשם ; ומביא תיאור וניתוח מפורט של‬ ‫והצליחה עד השעה ‪ 2000‬להשתלט על צומת הטנקים הקורית ‪ 43‬לבלימת כוחות האוגדה בשלב‬ ‫הקרבות שניהלוהיחידותהעיראקיותבמלחמה זו‪.‬‬ ‫מע\"ץ ותל שעאר‪ .‬אבדות האוגדה בהבקעה זו‪ ,‬ראשון‪ ,‬ועיקר ההתקפה הוטל על החטיבה‬ ‫הספר מסתיים בניתוח מפורט ודקדקני של‬ ‫לקחיהמלחמהמזוויתהראייההעיראקית ‪-‬וזאת‬ ‫העיראקית המשוריינת שהייתה מתוגברת בסיוע‬ ‫בלוחמים‪ ,‬מפקדים וטנקים‪ ,‬הנו קשות ביותר‪.‬‬ ‫מבלי לפסוח על אף לא אחדמהתחומים שראוי‬ ‫ארטילרי סורי וביחידות חי\"ר ממוכן מחטיבה ‪8‬‬ ‫בהסתערות נפגעו כ‪ 90%-‬מהטנקים ולחטיבה‬ ‫לדון בהם‪ :‬לקחים אסטרטגיים ‪,‬אופרטיוויים‬ ‫השנייה שהמשיכה את ההבקעה נפגעו כ‪50%-‬‬ ‫וטקטיים‪,‬לקחים כלליים‪,‬לקחיםבתחוםהפעלת‬ ‫העיראקית‪ ,‬כאשר זו מהווה דרג שני להתקפה‬ ‫חיל האוויר‪ ,‬בתחום לוחמת היבשה ובתחום‬ ‫מהטנקים‪ .‬שארית הכוח הלוחם של האוגדה ובסיס מוצק באזור כפר שמס‪.‬‬ ‫התארגנה במשך הלילה במסגרות מבצעיות חדשות‬ ‫הלחימה עםהעיראקים באזור כפר נאסג'‬ ‫להמשך לחימה‪ ,‬לאחר שהאוגדה קיבלה תגבורת‬ ‫המנאהיןלסה‪.‬פק‪,‬זהומקורחשוב ללימודפרטיםנוספים‬ ‫ותלמסחרה‬ ‫על המלחמה בצד העיראקי ועל המלחמה של‬ ‫בכוחות לוחמים ולאחר תיקון טנקים בלילה‪.‬‬ ‫צעלה‪\"-‬ילדיכגפוירשנםרעאיתרהאעקיל‪-‬ירדיש‪.‬מהיעוילרפאיקכיךם‪.‬להאסזופונבכלתבבד‬ ‫ב‪ 12-‬באוקטובר בשעה ‪ ,1500‬כאשר נראו טורי‬ ‫לקראת המשך הלחימה ב‪ 12-‬באוקטובר‪,‬‬ ‫שמטבע הדברים הוא מייצג את הראייה‬ ‫לכיבוש העיירה כנאכר‪ ,‬מנתה האוגדה כ‪100-‬‬ ‫נהכסתובבייבקאוטירווחיתמגהעמיתריאבקייותת‪,‬ר‪.‬אלעאלי‪-‬ומתנרתמלכהך‪,‬ציהגסאפתר‬ ‫השריון העיראקי בתנועתם מכיוון צנמון וכפר‬ ‫טנקים‪ .‬בקרבות התקדמות של אוגדת לנר ב‪12-‬‬ ‫העמדה של צבא עיראק ולפארו בהצלחות‪ ,‬לא‬ ‫שמס לכיוון צפון מערב היה המצב הכללי של‬ ‫באוקטובר‪ ,‬נגד כוחות חטיבה משוריינת ‪43‬‬ ‫חסכוהמחברים בשיעבודהעובדותלמגמה זותוך‬ ‫האוגדה כלהלן ‪ :‬חטיבה ‪ 79‬עם כ‪ 20-‬טנקים‬ ‫וכוחות נ\"ט וקומנדו סוריים באזורי תל מסחרה‪,‬‬ ‫סילופן‪ ,‬שיבושןוהתאמתן לצרכיה‪.‬הדבר בא לידי‬ ‫טנהקתיאםר‪-‬גנהסוריביכםפרש נהגאנוסג'עללאהחמרקום‪.‬כיבובשאוזורוהתבלסתמר‪0‬ע‪3‬י‬ ‫תל אל‪-‬מאל‪ ,‬סבסבא‪ ,‬כפר נאסג'‪ :‬תל עלקייה ותל‬ ‫מרעי‪ ,‬נפגעו טנקים נוספים של האוגדה וכוחה‬ ‫מנו שתי החטיבות האחרות ‪ -‬חטיבה ‪ 19‬וחטיבה‬ ‫הלוחם הוקטן עד כ‪ 60-‬טנקים כאשהכוח זה פעל‬ ‫‪ - 17‬כ‪ 40-‬טנקים בשלב מסוים של כיבוש תל‬ ‫במסגרת חטיבות מוקטנות כ(‪ 25-‬טנקים לכל‬ ‫מרעי‪ .‬חפ\"ק האוגדה היה ממוקם בתל אל‪ .‬שעאר‪.‬‬ ‫חטיבה ועצמת אחת החטיבות באזור תל מרעי‬ ‫ההתקפה העיראקית התפתחה במפתיע כשהיא‬ ‫מסתייעת באש ארטילרית חזקה כולל זו של הסורים‬ ‫הצטמקה עד כדי שמונה טנקים(‪.‬‬ ‫יחד) כשמונה גדורי ארטילרייה(‪ .‬כוח עיראקי‬ ‫אחד‪ ,‬הצפוני‪ ,‬תקף מכיוון כפר שמס לכיוון כפר‬ ‫הופעתהעיראקיםבחזית‬ ‫לאנךר בב‪-‬ו‪2‬ל‪1‬טבמאוכקלטוהובאר‬ ‫מספר פעמים‪,‬‬ ‫ביטוי בספר‬ ‫נאסג' והכוח השני‪ ,‬הדרומי‪ ,‬נע לכיוון תל אל מאל‬ ‫ב‪ 11- 10-‬באוקטובר הגיע עיקר כוחה של הדיוויזיה‬ ‫שניהלה אוגדת‬ ‫תיאורהקרב‬ ‫ותל מסהרה‪ .‬הכוח יצפוני שתקף את כפר נאסנ'‬ ‫המשוריינת ה‪ 3-‬העיראקית בהרכב של חטיבה‬ ‫נגד כוח השריוןהעיראקי‪.‬‬ ‫מנה עם) הטנקים הסוריים באזור( כ‪ 70-‬טנקים‪,‬‬ ‫ממוכנת ‪ ,8‬חטיבת הטנקים ‪ ,12‬מפקדת הדיוויזיה‬ ‫כוחות נ\"ט כו‪ 50-‬נגמ\"שים‪ .‬העיראקים תקפו את‬ ‫המעיצרבאהקיאוםגדה ‪ -‬לפניההתנגשות צם‬ ‫לאזור צנמון‪.‬‬ ‫הדיוויזיוניות‪,‬‬ ‫ו‪.‬חלקהפיקמוהדיחידוהתסורי‪,‬‬ ‫לסכנה הטמונה‬ ‫שהיה ער‬ ‫אוגדת לנר לחמה מאז ה‪ 7-‬באוקטובר בקרבות‬ ‫אוגדת לנרצנפר נאסג' בעת שהיו פסוקים במקום‬ ‫בתחמוש ותדלוק ובארגון מחדש של המסגרות‬ ‫בהתקדמות כוחות אוגדת לנר לעומק שטחיו בגזרה‬ ‫בלימה ברמת הגולן והצליחה להדוף את הכוחות‬ ‫המרכזית‪ ,‬הטיל על מפקדת הדיוויזיה ה‪3-‬‬ ‫‪37 .-‬‬ ‫מערכות ‪305‬‬

‫תוצאות‬ ‫הצהריים‪ ,‬לא רק שהאוגדה לא נסוגה אלא‬ ‫הלוחמות בעקבות האבדות שהכוח סבל בכיבוש‬ ‫החליטה על מהלכים התקפיים באמצעות חטיבה‬ ‫הכפרים סבסבא ונאסג'‪.‬‬ ‫אוגדת לנר נכנסה למערכה נגד העיראקים והסורים‬ ‫‪ 20‬שהגיעה כתגבורת ובאמצעות שני הכוחות‬ ‫התנהל קרב קשה כאשר העיראקים מגיעים‬ ‫לאחר שישה ימים ולילות רצופים וקשים של‬ ‫שתקפו מכיוון תל‪-‬מרעי את העיראקים באזור כפר‬ ‫לטווח ‪ 600-400‬מטרים מהטנקים שלנו‪ ,‬והייתה‬ ‫נאסג'‪ .‬באותיו קרבות המערכה לא הוכרעה בצורה‬ ‫סכנה של חיסול הכוח הישראלי‪ ,‬בגלל ההפתעה‬ ‫לחימה בתנאי נחיתות כאשר במהלך קרבות אלו‬ ‫מוקלטת לטובתנו‪ ,‬על כן החליטה האוגדה בהערכת‬ ‫והכיוון שממנו הופיעו וכן בגלל העדיפות שלהם‬ ‫כ‪ 70%-60%-‬אבידות בטנקים‪.‬‬ ‫המצב שביצעה בשעות הלילה בתל שעאר לעבור‬ ‫סבלה האוגדה‬ ‫למערכה יזומה ומתוכננת כשלב שני‪ .‬התוכנית‬ ‫בטנקים‪ ,‬ארטילריה וחי\"ר ממוכן‪.‬‬ ‫הושפעה מהמצב הדחוק של הכוחות שהיו פרוסים‬ ‫על כן קיבלו הכוחות‪ ,‬שהיו לאחר קרב קשה‬ ‫העיראקים נכנסו לקרב תוך ניצול גורם ההפתעה‪.‬‬ ‫כנגד כ‪ 40-‬טנקים סוריים‪ ,‬פקודה לנוע לגזרה שבה‬ ‫במרחב הגדול ללא יכולת הסתייעות הדדית ימל‬ ‫הופיעו הכוחות העיראקיים ולתקוף אותם מכיוון‬ ‫היו אלה כוחות רעננים שלא השתתפו בלחימה‬ ‫הסכנה שאיימה על אגפה ועוהפה של האוגדה‬ ‫צפון מהאגף‪ .‬ואמנם מהלך זה שבוצע במהירות‬ ‫בגזרת תל מסחרה שלא הייתה מוגנת באמצעים‬ ‫הביא לשבירת המתקפה העיראקית‪ .‬בקרב האוגדתי‬ ‫ולא נפגעו מכוחות חיל האוויר שלנו ובנוסף תוך‬ ‫באזור כנגד המאמץ העיראקי הצפוני‪ ,‬אשר בו‬ ‫עליונות מספרית בטנקים‪ ,‬בנ\"ט‪ ,‬בארטילריה‬ ‫נ\"ט וטנקים‪.‬‬ ‫השתתפו כ‪ 50-‬טנקים מאוגדת לנר‪ ,‬כאשר אלה‬ ‫רוכזו מכל המרחב‪ ,‬נגרמו אבדות לעיראקים והם‬ ‫ובכוחות חי\"ר ממוכן‪.‬‬ ‫התכנית האוגדתית התבססה על עקרונות הגנה‬ ‫ננאסוסגג'ו‪-.‬תלהאואגלד‪-‬עה‪.‬לקינהע‪.‬רכבהמקבבילשעההמ ‪0‬שי‪0‬ך‪19‬הכובחאזוהר‪.‬עירכאפקיר‬ ‫התכנית העיראקית הייתה יזומה‪ ,‬מתוכננת‪,‬‬ ‫ניידת ‪ -‬הגורסת ויתור זמני על שטח וניהול‬ ‫הדרומי להתקדם וחבר לכוחות הסוריים שהגנו‬ ‫מערכה הגנתית גמישה‪ .‬ומוצלחת‪ ,‬תוך משיכת‬ ‫מעובדת ומשולבת עם הכוחות הסוריים‪ ,‬כאשר‬ ‫באזור תל אל מאל ותל מסחרה‪.‬‬ ‫העיראקים מסתייעים במערכים קרקעיים תפוסים‬ ‫כוחות אויב לשטחי השמדה ובעקבותיה להביס‬ ‫לאוגדה לא‪ -‬היה די כוח משלה להפעלה כנגד‬ ‫על‪-‬ידי כוחות סוריים‪ ,‬טנקים‪ ,‬יחידות נ\"ט ובמיוחד‬ ‫את האויב באמצעות התקפה מתואמת ומרוכזת‪.‬‬ ‫מאמץ התקפי זה‪ ,‬לולא הופיעה חטיבה ‪ 20‬מאוגדת‬ ‫פלד‪ ,‬שפיקוד הצפון העביר אותה ללחימה תחת‬ ‫ארטילריה סורית מאסיבית‪ ,‬שקיבלה שבחים רבים‬ ‫האוגדה מימשה את התכנית במחצית הראשונה‬ ‫של הלילה ונערכה לבלימה במרחב ג'בע‪-‬תל‪-‬‬ ‫פיקוד האוגדה‪.‬‬ ‫מהמפקדים העיראקים‪ .‬המערכה שהתנהלה בעומק‬ ‫שעאר‪-‬מעץ'‪ .‬כמו כן חברו לחטיבות דרגי תחזוקה‪,‬‬ ‫כשהגיעה חטיבה ‪ ,20‬היא קיבלה משימה מהירה‬ ‫הטנקים תודלקו וחומשו ובנוסף הושלמו החטיבות‬ ‫לתקוף ולכבוש את תל מסחרה ותל אל‪-‬מאל‬ ‫שטחי האויב הוכיחה כי קרב שריון מוצלח אינו‬ ‫בטנקים שתוקנו במהלך הלילה על‪-‬ידי יחידות‬ ‫ולהשמיד את הכוחות הסוריים והעיראקיים שהיו‬ ‫מחייב לחימה עיקשת בתנאים נחותים על כל‬ ‫באותו אזור ואיימו על האגף והעורף של האוגדה‪,‬‬ ‫גבעה ורכס‪ .‬תכונות השריון מאפשרות לכוחות‪.‬‬ ‫החימוש‪.‬‬ ‫שהיה מוחזק בכוחות חי\"ר דלילים וללא אמצעים‬ ‫נ\"ט‪ .‬חטיבה ‪ 20‬הישראלית‪ .‬תקפה בשני צירים‪.‬‬ ‫הטנקים לדלג לשטח לחימה חדש‪ ,‬להתארגן וממנו‬ ‫ובבת‪-‬נללי‪0‬י‪-‬צ‪0‬מוש‪3‬על‪0‬תאההרחתצוונלקדאחפשוסהגת'ה‪.‬עההילרתיאקלקפיה‪,‬הם ומואענתבשהברלתרהקהפותמתקאםופ בתתואנוזגומדןר‬ ‫לאחר‪-‬שנתקלה‪ .‬באש טילים וטנקים ותוך קרב‪.‬‬ ‫לנהל קרב יעיל ותוקפני ‪ -‬בתנאים עדיפים ותוך‬ ‫קשה בתנאי לילה‪ ,‬שבמהלכו הטנקים העיראקיים‬ ‫עברה היזמה ההגנתית וההתקפית לידי כוחות‬ ‫והישראליים התערבבו זה בזה‪ ,‬נאלצה החטיבה‬ ‫ביטוי יעיל של שיתוף פעולה בין חילי‪.‬‬ ‫לנתק מגע‪ ,‬לחזור ולהתארגן לבלימה באזור כפר‬ ‫ג'בע‪ .‬בקרב לילי זה הייתה לעיראקים עדיפות‬ ‫בשיטת לחימה זו‪ ,‬נגרמו לכוחותינו‪ .‬אבידות‬ ‫מאחר שהיו ברשותם אמצעי ראייה ליליים ללוחמת‬ ‫מועטות והאוגדה ביצעה את משימת המגננה בכוחות‬ ‫לילה‪ ,‬שאיפשרו להם לאתר את הטנקים שלנו‬ ‫קטנים יחסית‪ ,‬תוך פגיעה בחיל המשלוח העיראקי‬ ‫מטווחים של מאות מטרים‪ .‬צוותי הטנקים שלנו‪,‬‬ ‫ואילוצו לשנות את משימתו מהתקפית להגנתית‬ ‫שהיו חסרי מכשור כזה‪ ,‬לא יכלו לזהות מרחוק את‬ ‫טנקי האויב אלא רק מטווח קצר של עשרות‬ ‫ותוך גרימת אבידות‪ .‬כה קשות לעיראקים עד כי‬ ‫נאלצו להוציא ב‪ 15-‬באוקטובר את חטיבה ‪ 12‬מן‬ ‫מטרים‪.‬‬ ‫המערכה לאחר שנפגעה קשה‪.‬‬ ‫אוגדת לנר‪.‬‬ ‫ההיערכותהאוגדתיתלהגנהניידת‬ ‫במערכה זו הביסו כוחות האוגדה את המאמץ‬ ‫בסדרתהתקפותנגדשנמשכה עד‪13‬באוקטובר‪,‬‬ ‫העיהאקי‪-‬סורי‪ ,‬לא אפשרו לו להשיג את משימותיו‪,‬‬ ‫שעה‪, 1400‬הביסההאוגדהאתהכוחותהעיראקיים‬ ‫בשני המהלכים של האוגדה‪ ,‬בהתנגשות הראשונית‬ ‫על כלהשטחשהחזיקה‬ ‫יבי‪-‬ר‪2‬ו‪1‬סהול‪,6‬אהוקשטתולבטר‪,‬המכוחלדלש‬ ‫עם העיראקים‪ ,‬ב‪ 12-‬באוקטובר בשעות אחר‬ ‫שברו את עיקר כוח המחץ התוקף ואילצו את‬ ‫הכפר נאסג' והתלים‬ ‫‪ .‬העיראקום להיכנס למגננה ולוותר סופית על‬ ‫השאיפה להדוף את אוגדת לנר לעבר קווי הגבול‬ ‫של ‪.1967‬‬ ‫החיוניים‪ :‬תל קורין ותל מרעי; עברה לניצול‬ ‫סגנון לחימה גמיש ונייד זה‪ ,‬שמומש על‪-‬ידי‬ ‫האלה‪-‬צמלאחלהו ותכלבמשסהחרשהט‪,‬חישםהיווחימוניתיחםמניוסאופייבםמבכומצוריתםל‬ ‫אוגדת לנר‪ ,‬צריך לדעתי להוות דגם של הבסת‬ ‫כוחות אויב עדיפים תוך מניעת שחיקת כוחותינו‬ ‫נאשר‪ .‬המלחמה מתבצעת בעומק שטחו‪ ,‬בתנאים‬ ‫‪ -‬שהאוגדה לא הצליחה לכבוש‬ ‫לפ ‪-‬תח‬ ‫ושטחי‬ ‫דומים לאלה שהיו לאוגדה‪.‬‬ ‫עדאזנ‬ ‫ב‪2-‬ב‪1‬סיבוו‪-‬םה‪13‬מעבראכוהקנטגודבהר‪,‬כונגחורתמהועליעריארקאייקיםוםהאסבוירדיויםת‬ ‫הישגי האוגדה וניצחונה במערכה באו בזכות‬ ‫בסדר גודל של ‪ 60‬טנקים מול ארבעה טנקים‬ ‫איכותם‪ ,‬מסירותם ואומץ ליבם של לוחמיה‬ ‫ומפקדיה ובזכות מנהיגותו של מפקדם האלוף דן‬ ‫לנר‬ ‫שנפגעו לכוחותינו‬ ‫‪38‬‬

‫בתרגום בעיניים ביקורתיות תוך השוואה מדוקדקת‬ ‫במלחמת יום הכיפורים לסוריה‪ ,‬הרי היקפו עלול‬ ‫הבעיההמודיעיניתוהאוויריתבמערכהנגד‬ ‫לגירסה זו‪.‬‬ ‫להגיע ל‪ 2,000-‬טנקים במקום ‪ 500‬ב‪ , 1973-‬למאות‬ ‫העיראקים‬ ‫מטוסים‪ ,‬ל‪ 200,000-‬חייל במקום ‪ 30,000‬לו‪14-‬‬ ‫אם לא כך ייעשה‪ ,‬יחמיץ הספר את מטרת‬ ‫המערכה של האוגדה מעלה בעקבותיה שני גורמים‬ ‫מתרגמיו ועורכיו‪ ,‬וישרת את מגמת מחבריו‪ ,‬ובכך‬ ‫מאורגנת‬ ‫דיוויזיות במקום כשלוש דיוויזיות‪.‬‬ ‫חשובים נוספים במערכה צבאית מודרנית והם‬ ‫ותיאום‬ ‫עצמה לוחמת זו עשויה להיות‬ ‫יהווה מכשלה ולא תרומה לקורא הישראלי‪.‬‬ ‫בשלושה‪-‬ארבעה קורפוסים למיצוי‬ ‫הגורם המודיעיני ונושא חיל‪-‬האוויר‪.‬‬ ‫ניתן לשאול הכיצד קרה שהאוגדה הופתעה‬ ‫ע‪:‬‬ ‫הכישורים המבצעיים הטמונים בדיוויזיות ‪ -‬לקח‬ ‫מהופעת העיראקים ? מדוע לא קיבלה קודם לכן‬ ‫עק‪4‬‬ ‫שהעיראקים למדו והפיקו ממלחמת יום הככפורים‪.‬‬ ‫מידע על הופעתם הצפויה ?‬ ‫המשך מעמ' ‪18‬‬ ‫היקף כזה של חיל המשלוח עלול להשפיע‬ ‫ושאלה נוספת ‪ :‬כיצד קרה שחיל המשלוח הגיע‬ ‫באורח ניכר על מאזן הכוחות ולהוות איום על אות) הסטייה שווה לאפס(‪ .‬בנקודה זו מתבצעת‬ ‫לחזית במלוא עצמתו ומבלי שתנועתו תשובש‬ ‫נעילה אוטומטית ואפילו אין הטיל משוגר מיידית‬ ‫יכולתנו לממש את מטרות המלחמה‪.‬‬ ‫באמצעות תקיפות חיל‪-‬האוויר ?‬ ‫ימשיך החישן שלו לעקוב אחרי המטרה באופן‬ ‫בעיית חילות המשלוח וניטרול השפעתם‬ ‫שאלות אלה נוקבות במיוחד על רקע העובדה‬ ‫אוטומטי והמפעיל יכול להתחיל סדרת העסקה‬ ‫המהירה על המערכה צריכה להוות מוקד צה\"לי‬ ‫שחיל המשלוח היה צריך לעבור דרך ארוכה מאוד‬ ‫חדשה ביחס למטרה שנייה‪ .‬ניתן לבצע כעין‪-‬מטח‪,‬‬ ‫חשוב‪ ,‬מכיוון שגם מדינות ערב נוספות ‪ -‬לבד‬ ‫שכללה מאות ק\"מ ונמשכה ימים בצירים ברורים‬ ‫ולהעסיק עד ארבע מטרות נפרדות באמצעות ארבעה‬ ‫מהעיראקים כגון) לוב‪ ,‬סעודיה‪ ,‬מדינות חצי האי‬ ‫בדרך המלך המובילה מעיראק לסוריה‪ .‬לגבי‬ ‫טילים המשוגרים כמעט בעת ובעונה אחת יש)‬ ‫ערב‪ ,‬צפון אפריקה וכו'( ‪ -‬עלולות לשגר כוחות‬ ‫השאלה המודיעינית קיימת מחלוקת‪ .‬ישנה סברה‬ ‫שהמטכ\"ל ידע על התקדמותו של חיל המשלוח‬ ‫צורך בהפסקה קטנה מטעמי בטיחות(‪.‬‬ ‫צבא גדולים לחזית כנגד ישראל‪.‬‬ ‫והתריע על כך לפיקוד צפון ובשל תקלה במערכת‬ ‫הכוונת של המפעיל מקושרת למערכת עקיבה‬ ‫תופעת חילות המשלוח חייבת אפוא להשפיע‬ ‫על תפיסת\" הביטחון ותורת המלחמה הצה\"לית\"‬ ‫לא הורדה הידיעה לשטח‪ ,‬לאוגדת לנר‪.‬‬ ‫ממוחשבת הפועלת גם כמעקב רקע וגם כמעקב‬ ‫והיא חייבת להתבסס על מאפיינים של מערכות‬ ‫לגבי הפעלת כוחות משימה אוויריים לפגיעה‬ ‫על מטרה‪ .‬בשלב האיכון מספקת מערכת העקיבה‬ ‫מתקפה מהירות\" קצב\" כדגם הבזק‪ ,‬כדוגמת‬ ‫בכוחות המשלוח העיראקיים ולשיבוש ושיתוק‬ ‫קו ראייה מיוצב לנקודות העשויות להיות מעניינות‪,‬‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬שיאפשרו לנו להביס את‬ ‫של תנועתם לחזית הסורית‪ ,‬הרי גאן לא קיים‬ ‫ומאפשרת זיהוי ו\"סימון\" מטרות בטווחים גדולים‪,‬‬ ‫עיקר הכוחות של צבאות ערב הגובלים עם ישראל‪,‬‬ ‫הערפל כמו בנושא המודיעין ‪ .‬ברור מעל לכל ספק‬ ‫ללא תלות בתנועת משטח השיגור ; מובן מאליו‬ ‫בטרם אלה יתאחדו עם יתר חילות המשלוח‬ ‫כי חיל המשלוח הגיע במהירות לחזית ובמלוא‬ ‫שזהו נכס רב‪-‬ערך במיוחד למסוקים‪ .‬כאשר‬ ‫עצמתו‪ ,‬וכי ב‪ 1973-‬לא הופרע חיל המשלוח‬ ‫סומנה\"\" המטרה‪ ,‬תשמור מערכת העקיבה את קו‬ ‫הצפויים‪.‬‬ ‫העיראקי בתנועתו לסוריה מעיראק‪ .‬אחרי סיום‬ ‫הראייה המיוצב על המטרה מבלי תלות בתנועה‬ ‫בכדי למנוע ממפקד כוח המשלוח העיראקי את‬ ‫מלחמת אירן‪-‬עיראק אנו עלולים לפגוש חיל משלוח‬ ‫שלה או בתנועת משטח השיגור עד שיסתיים‬ ‫האפשרות לבוא ולהצהיר בפני נשיא סוריה ‪- :‬‬ ‫תהליך ההשוואה הנזכר לעיל‪ .‬תהליך זה דרוש‬ ‫הכאתי\" לך צבא שראשו בדמשק וקצהו בבגדד\"‪,‬‬ ‫עיראקי בכל מלחמה עתידית נגד ישראל‪.‬‬ ‫חיל משלוח זה יהיה בעל ניסיון מבצעי ומאורגן‬ ‫מפני שצריך פרק זמן מסוים כדי שנוהל ההשוואה‬ ‫כלומר חיל עצום המתקדם ומסעו לא מופרע‬ ‫בקורפוסים‪ .‬שלא כמו הדיוויזיות במלחמת יום‬ ‫יוכל להעביר את המטרה אל החישן של הטיל‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי צה\"ל‪ ,‬חייבים מה\"ד ומחלקת ההיסטוריה‬ ‫הכיפורים‪ ,‬הוא יצטיין בעצמת אש רבה כגון טילי‬ ‫מערכת העקיבה מסוגלת לעקוב אחרי עד ארבע‬ ‫לחקור ולהפיק את הלקחינו האמיתיים בנושאים‬ ‫קרקע‪-‬קרקע‪ ,‬ארטילריה חבלנית ותובלה אווירית‬ ‫מטרות באופן נפרד אחרי ש\"סומנו\" בתנאי‪ ),‬כמובן‪,‬‬ ‫של המודיעין והאוויר ותפקודם בטיפול בחיל‬ ‫מגוונת‪ ,‬המהווה חלק מעצמת הקורפוס העיראקי‪.‬‬ ‫המשלוח העיראקי‪.‬‬ ‫בנוסף יכלול הקורפוס כשלוש‪-‬ארבע דיוויזיות‬ ‫שהמטרות נשארות בשדה הראייה של המצלמה‬ ‫התרמית(‪ ,‬עד שיושלם תהליך הנעילה של כל טיל‬ ‫משוריינות ממוכנות וכוחות קומנדו‪.‬‬ ‫לרשותו יעמוד צי תובלה אדיר שיאפשר לו‬ ‫על המטרה שנועדה לו ; יכולת זו מאפשרת לחסוך‬ ‫סיכום‬ ‫להעביר לחזית הישראלית בעת ובעונה' אחת מספר‬ ‫זמן יקר‪ ,‬משום שהמפעיל יכול ל\"סמן\" מטרה‬ ‫דיוויזיות‪ ,‬ורשת כבישים מסועפת שנסללה לאחר‬ ‫ולהתחיל מיד בהעסקת מטרה אחרת בעוד תהליך‬ ‫ראיית המלחמה בעיני האויב‪ ,‬חשיבותה גדולה‬ ‫לאין ערוך‪ ,‬ועל כן כאמור‪ ,‬ראוי הספר שלפנינו‬ ‫מלחמת יום הכיפורים ועל בסיס לקחיה‪.‬‬ ‫המסירה מתבצע‪.‬‬ ‫לתפוס מקום של כבוד על מדף ספרי ההיסטוריה‬ ‫קשה לחזות את גודלו המדויק של חיל‬ ‫המפעיל יכול לבחור גם בהעסקת המטרות בזו‬ ‫של מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫המשלוח העתידי‪ ,‬אך לדעתי במלחמה הבאה הוא‬ ‫אחר זו‪ ,‬כשהוא מסמן\"\" מטרה שנייה רק אחרי‬ ‫אך עם זאת יש לזכור כי זהו אינו מחקר‬ ‫יהיה בעצמה גדולה בהרבה‪.‬מזו שהייתה במלחמת‬ ‫אובייקטיווי שבקשת האמת עמדה לנגד עיני‬ ‫שירה טיל על המתרה הראשונה‪ ,‬אבל כאשר‬ ‫יום הכיפורים‪.‬‬ ‫ניצבות בפניו מטרות רבות מומלץ מאוד להשתמש‬ ‫מחברן אלא ספר מגמלי‪. .‬‬ ‫בתהליך המעין‪-‬מטח קודם) ל\"סמן\" עד ארבע‬ ‫טוב עשו עורכי הספר שליוו את התרגום‬ ‫אם העיראקים ישלחו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את אותו אחוז‬ ‫בגירסה הישראלית וראוי לו לקורא להתבונן‬ ‫מעצמת הגייסות שלהם לחזית ישראל‪ ,‬כפי ששלחו‬ ‫המשך בעמן ‪48‬‬ ‫מערכות ‪305‬‬ ‫‪39‬‬

‫וגבחטלר‪7‬ריהשנהש‪-‬אלעםיק‪-‬נישריהפשל‪8‬יםככתנהטופיוםלתנ‪2‬עשכחילמוטהלדעגישמתיתראוסערתצתבבהניוולקלוברההזשזצת‪,‬שסאעמקולעוחתולישרפשכמוותחללקנםנדרןיוותנבצבט\"תגעתהאהבליללתט\"ה‪,‬עיללנלכ‪.‬אשפשםחפידתיהבירעהלחפמההוררעכמגסההתתןא‪,‬נו‪-‬תתכלעוכהשיהקומשצקבנהנמפיה\"אלרשציתהה‪-‬אם‪,‬םןךטבניגימהזההימשמותמשאשכו\"זוצרגהת\"יאנפרנגרןיחו‪,‬ירםריחש'‪:‬שםע\"לםוטדהראירויהדתוטפושנב~עיםינלורתזהשוקחי‪6‬ההעי‪.‬וראה‪-,‬תדצאמשםעמוו‪,9‬ולהמדצבאשדנשורערכתתןמי‪,‬עוומכיושמצנוונוהםתיעתנעי‪,‬ציתיוםתתבאבלצוכעםיםסהרלליפוםיחלתאהכתהיוטג\"חהייאחעדחעוהםומם\"רתאהמיולללת\"גימכחעיאוסזהו'דורתלימזישדגוויפוהשרםינ‪2‬ר‪-‬ם‪.‬ג‪.‬ילבר‪;.‬‬ ‫בנייתהגשרים למעבר רק\"םבמרחב‬ ‫הצליחה של הארמיה ‪ 3‬ופעילות‬ ‫כוחותיה בראש הגשר הארמיוני‬ ‫השעות הראשונותלמלחמת‬ ‫בששים‬ ‫לא תוארו עד כה באופן‬ ‫יוה\"כ‬ ‫ממצה‪ .‬במאמר זה ננסה לעמוד על‬ ‫היבטים אלה‪ .‬על פי יומני האירועים‬ ‫ושל כמה‬ ‫משמלפקמדפוקתדהתמשהנאהרמשילההן‬ ‫‪ .‬כן נעסוק‬ ‫רבעחלהיהשתלצוכבועלתתקהשצכנובוחהדעהוהתלמקתצדרקיימנוובתגתדהשהגלשהערומיזצ‪-‬ם‪-‬‬ ‫הנמאמקהורתדגדיווכוןוניתנהיזהיכוצום‪,‬לתחילושחהבתהשמלולצצהיבלגיםיכאחזשותהה‪.‬הר‪:‬ועלתובשפיכירילכתשהך‪,‬כמטלנהראקססייחדקם‪,‬תור‬ ‫האנמומלתצכהע‪.‬יננהיםנעםי‪,‬יבדרילהםחמנרו\"הץיטרבאהגותלריבגהוצתר‪-‬לליכחמהוהצתלהירחשאה‪-‬ל‬ ‫כהומתבהצאעיר‪.‬מישנהע‪,3‬רךתולךפנהישהוומאחהל למהתכ‪.2‬נון‬ ‫שיניםוארגיזהכוחותלצליחה‪,‬בהתאם‬ ‫האמצעים נ\"ט‪ ,‬הארטילריה האורגנית‬ ‫לסדר קדימויות‪ ,‬נועדו‪ ,‬בעיקרם‪ ,‬לפתור‬ ‫מהשלמת‬ ‫שעות‬ ‫מהדרג ם תוך ‪5 - 4‬‬ ‫בנייקת‬ ‫בע ה וי‪.‬‬ ‫כשחוהוקגרשבלכי‪-‬רמעברמכוחלת‪--‬‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫‪ .‬עיבוד של מאמר נרחב‬ ‫‪ -‬ב\"ש\"‬ ‫היינך‬ ‫הדיבךית יהגשיים'‬ ‫כיבוש ונאחז איחז בגדה המזרחית של‪1‬‬ ‫שירת‬ ‫קבתאוקהיטוסבטרו‪9‬רי‪7‬ה‪. 19‬במהטכוכ‪-‬תל‪.‬ב‬ ‫התעלה‪ ,‬משמעותו ‪ -‬יצירת ראשי גשר‬ ‫ועוד ‪ 12 - 11‬שעותר‪.‬‬ ‫ארמיוניים רצופים בעומק ‪ 12 - 10‬ק\"מ‬ ‫הדעות המובעות במאמר‬ ‫אינן משקפות‪ ,‬בהכרח‪ ,‬את דעת המחלקה‪.‬‬ ‫‪26‬‬

‫ועוד ‪ 54‬שעות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כל הגשרים‬ ‫להההגימחינלשעורבהרגה‪-‬שוררקש\"ללשממ‪\".‬פ\"העוכלוכתועבכוצרדסאדה‪4‬רבו‪5-‬מ‪0‬ר‪0‬תקש‪3‬קע‪0‬לובו‪8-‬ת‪00‬ת‪0,‬ב‪0‬שנאו‪2‬יוינ‪8‬לות‪0‬ם‪),‬ת‬ ‫בניית גשרים ודוברות ‪ -‬תכנון‬ ‫הפיעהלומרעקברזמשןוטמףוגשבלל‪.‬כובגחוזרתתבמהשדיךוו‪0‬י‪1‬זיה‬ ‫ארמיה ‪3‬‬ ‫יהוקתכמונוןג השרמיבםצעוינקקובדוע‪,‬תשצבלימרחחהב‬ ‫‪7‬‬ ‫לדוברות‪,‬‬ ‫כמפורט בטבלה שלמטה'‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 12‬שעות ואילו בגזרת הדיוויזיה ‪- 19‬‬ ‫במשך שעתיים בלכד‪ .‬בפועל‪ ,‬לא היה‬ ‫הוא פעל פחות משעתיים‪ .‬בפרק זמן זה‬ ‫‪,3‬מ‪-‬ש‪0‬ו‪3‬ם‪7‬ג‪71‬ש‪0‬ר‬ ‫במרחב הצליחה של הארמיה‬ ‫עברו עליו עשרה טנקים לכל היותר‪.‬‬ ‫גזרת הדיוויזיה ‪7‬‬ ‫תקין למעבר רק\"מ החל‬ ‫בשמונה באוקטובר נמצאו אפוא טנקים‬ ‫בבבבנ‪-‬רימוי‪0‬קר‪0‬ות‪2‬םה)מ‪2‬ג‪6‬תישש‪,0‬ר\"\"המווההישעייולנרודםה‪6‬הבהק\"גשמעששו\"הרת‪,‬ו‪P‬העכו‪M‬שמדנ‪P‬יתו‪8‬הכולנןרש(ש‪.‬קלע\"ולממאה‪,‬ת‬ ‫ובמשך‪ ,‬לפחות‪ 24 ,‬השעות הבאות‪ .‬יתר‬ ‫הדיוויויה‬ ‫סבגפודרימ\"םז(‪.‬בלכדודמבהר‪,‬אשכיהגמשפרקדשתל‬ ‫גשר ‪ ,TPP‬מכל מקום ניתן לקבוע‪ ,‬כי‬ ‫עפלעלוכן‪,‬לראששלוונשההיחהדג‪,‬שררקיםהחללמעמ‪-‬ב‪0‬ר‪00‬ר‪2‬ק‪.0\"8‬מ‬ ‫הארמיה‬ ‫בגזרה זו עמדו הכוחות‪ ,‬עקרונית‪ ,‬בלוח‬ ‫הודאגה מיכולת ההתגוננות נ\"ט של ראש‬ ‫והקדיזבגהםמיינבשינבגורגםללששר‪P‬ת‪-‬נקק‪PM‬לבו‪PP‬עפ‪.‬ית‪T‬גרובש\"רקונשוב\"\"שת‪,‬לשו\"העווחדעלו‪-6‬ד‪8‬מ‪510‬ע‪11‬ברשששהעעעווטונתת‪;-,‬ת‬ ‫מצב זה נגרם כתוצאה מצירוף של‬ ‫במסשי‪-‬י‪5‬ע‪1‬ת‪17‬ל‪8‬ה‪0‬נחפהקדזומ נפיקתןד‬ ‫עדות‬ ‫הגשר‪.‬‬ ‫כב‪-‬ה‪2‬ת‪1‬אמשעה‪.‬ות‪,‬גשוראילו‪~WTP1P‬פ‪P‬על‪PM‬באו‪-‬פןכתחשקיען‬ ‫קשיים טכניים‪ ,‬שנתגלו תוך כדי פעילות‬ ‫בכך‪,‬‬ ‫למצוא‬ ‫הגשדטעוונדקיתי‪.‬םיהדטונע‪,‬קהידבםיווווידשזאילוונית‪,,‬חטישנבעגובמתר\"ושבהיהחים\"הר‪,‬שחלוטגידשבוהתד‬ ‫וששלמסקוולרלםת בהפעניפרהקבגרדקמע\"זו‪,‬בממבתנק‪-‬ה‬ ‫הגישור‬ ‫גהש'יאתפיריטםיפללגוראגיוזה\"ת\"שט‪9‬לי‪6‬ל)אי‪.‬רםלמינפ\"יהכט‪3‬ך‪,‬לגשהדמעללב\"הי\"רחלעשגלי)דבומג\"תבוזי‬ ‫הראשונים על גבי‬ ‫מעבר הטנקים‬ ‫המיוחד‬ ‫האוויר הישראלי‪,‬‬ ‫ומפעילות חיל‬ ‫לות בעת‬ ‫של גשר ‪ ,LPP‬שנבנה בגזרת הדיוויזיה‬ ‫הגשרים‬ ‫למרות אי התאמתו למעכר טנקים‬ ‫אשר הצליח לפגוע בשני הגשרים בגורת‬ ‫הדיוויזיה ‪ ,7‬ולהוציאם מכלל פעולה‬ ‫בינוניים‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬לא פעל הגשר‬ ‫שהוקם בגזרת‬ ‫בגשר‪,‬‬ ‫אפשר‪ ),‬שגם פגע‬ ‫בשעללשיובה‪.‬נעחגהלימ\"תמב‪-‬רשאי‪0-‬וע‪0‬םק‪,‬ל‪1‬ט‪-‬ו‪1‬כגןב‪,8‬דרו‪.0‬דיהכיייוואןת‪,‬רהטישתלנושרניעיהההוגשודשרטגרפייםםת‬ ‫הדיוויזיה ‪.)19‬‬ ‫שחיל‬ ‫המתכננים הביאו בחשבון‪,‬‬ ‫ולהו‪-‬‬ ‫הגשרים‪,‬‬ ‫ציהאאווםירמכעלללולפלעותלקהו‪.‬ףלאפנתי‬ ‫הערי‪-‬‬ ‫המלחמה‬ ‫בגזרת דיוויזיה ‪ ,7‬נפגעו‪ ,‬עברו גרודי‬ ‫הממוכנת וגדוד טנקים ‪ 275‬של חטיבה‬ ‫ארטילריה של הריוויויה הוו על הגשר‬ ‫‪5‬ש‪.2‬איןסךלההכאלי‪5‬ש‪5‬ו‪1‬ר‪,‬טנשקכילםאבחינדונימיגםדובדיהנהחטהנ‪)-,‬‬ ‫כו‪ ,‬שכל אחר מהגשרים יפעל ברציפות‬ ‫ייסגר‬ ‫שעות בממוצע‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫כארבע‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫ולה‪-‬‬ ‫לכשעתיים‪ ,‬לתיקון נזקים‬ ‫למעבר‬ ‫קדיאםז(‪.‬עבב‪-‬ר‪0‬ע‪3‬ם‪037117‬טלנעקריךם‪,‬נפכגמעותחשינייבהגמהשרתיקןם‬ ‫ניתוח המשמעויות‬ ‫חלפת חלקות גישור פגועות‪ .‬על פי‬ ‫יוששללמונישההאתראיהמגריושהע‪,‬יריםפםעשלללורהקב\"אאמרימחביומהרר‪3‬נחימבכלר‪,‬המצדיבליהםחשכ‪-‬הי‬ ‫פבעשלועולתפחאוחתה‪\"4‬צ‪2‬‬ ‫בהפצצות מהאוויר‪ ,‬ולא‬ ‫אלפאואיוכתלראחמ‪-‬ד‪6‬מ‪1‬הגששערויתם‬ ‫זו‪ ,‬תוכנן‬ ‫הערכה‬ ‫וואה ללוח הזמנים שתוכנן מראש‪.‬בגזרת‬ ‫שעות‪ .‬הגשרים תוקנו רק‬ ‫בממוצע‬ ‫לפעול‬ ‫וטהנמדק\"ייוושםי\"זי והמע\"ו‪7‬דש\"כ‪-‬פו‪5‬עעל‪1‬וודששכע‪-‬נוי‪3‬ת‪1‬הג)שש‪P‬ערוי‪M‬םת‪.(P‬ל)המ‪p‬גע‪p‬שב‪(.r‬רר‬ ‫המאוחרות‪ ,‬או בשעות הערב המוקדמות‬ ‫כדי לצמצם את סכנת היפגעותם‬ ‫ביממה‪.‬‬ ‫היחידבגזרת הדיוויזיה‪ 19‬פעל רק מ\"ש\"‬ ‫של הגשרים מהפצצות מהאוויר‪ ,‬הושם‬ ‫מעבר‬ ‫חודש‬ ‫לגבדאומ\"קזטובגבזר‪,‬רהואזוז‪.‬‬ ‫בשמונה‬ ‫הכוחות‬ ‫דאשגמששצעימחיםוטיחבמדוגותוענליםטהקקנ\"\"צאמא‪.,‬תאבכלנומהוסףתכלגללודוחללטהפיבחוושתתל‬ ‫גיזרת הדיוויזיה ‪19‬‬ ‫משני של‬ ‫הדיוויזיה ‪ 19‬נקבעה כמאמץ‬ ‫גשר אחד‬ ‫הארמיה ‪ .3‬לכן‪ ,‬הוקצה לה רק‬ ‫ש)‪,.,4;,‬גא‪,‬קוץ‪,‬ן‪*.,:(,*0‬ק‪)-‬שם‪,),.‬ן\"ר‪,‬י‪,%‬ג*י‪434‬ןלמ*‪,‬י‪,.:,‬ה‪4'*4,‬וג‪74.,‬ידן\"‪4-‬ו;‪t,‬ז‪,1.‬ה‪,‬זי‪4,\",w,.‬ש\"‪,‬ל‪i‬ן‪i,(\",‬ע‪\",.‬ו‪.,*-i‬י‪d‬ו\"ןי‪,.‬‬ ‫ההגנה האווירית ולאמצעים האורגניים‬ ‫תבנון נקודות גישור בגזרת ארמיה ‪3‬‬ ‫‪(;.‬ן‪%..:,‬ןי‪0‬ד‪,1':8,.,\"0.‬א;‪'.‬ק‪5\",\"0\";..‬ת‪.5(9,‬מ‪5‬ש'עמ‪,1‬ב‪\"%1‬יג‪:‬ןיר‪0‬יעי‪21‬וי‪'4:‬ס‪1‬יצח‪5‬ו‪7,%1‬ר'ו)‪,‬ל‪51‬ק‪,‬ס;ו‪~:‬י''ן\"לגי;!ד‪'.‬וה;ן‪.‬וו‪.‬טן'‪%‬ר'‪,‬ןןשךיי‪.:1‬י\"גל‪.,:‬ש‪,,‬ע)לנוין‪4‬ןע‪'.‬ון‪1,16,‬ית‪1,',,‬‬ ‫קייז‪7‬וו?ו ‪ '4. ,,.‬קק\"מ‪ ,‬י‪ 4. ,;; .437)90,‬גיר'‪;,,‬דמה‪ '*: :‬טין‪'.‬ג' ן‪ . ). )\" . ,‬וד‪ 4.%‬ששוע‪ .,,‬קי ק‪ \"., ,4,8‬ל‪-‬ויע‪,'\",(.‬י‪,%: ,‬‬ ‫יו‪,‬‬ ‫‪'4‬‬ ‫נל‪~,,.,,‬ו‪*,*:‬שיי‪4‬ן‪tr(: ,‬ל‪4i-~, rw-‬‬ ‫גושיי‪,‬‬ ‫‪ ,,,‬ידהה‬ ‫;‬ ‫יהיפגיטי‬ ‫ג‪,‬שרילהק\"ש‬ ‫י‪..‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪p,‬ק?'\"מ‪,115511454580 00b,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ע‪.:‬‬ ‫\"‪,‬הייר‪,‬ויי ‪.‬ה‬ ‫‪.4,‬‬ ‫ן‪~,‬‬ ‫גיאלן‪:‬י)‪.343‬‬ ‫גידו‪,(1:.,‬‬ ‫ע‪,‬‬ ‫ניי‪,,. ,1?,‬‬ ‫‪ 4‬יובריה‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪. .4‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מערכות‪ ,296‬דצמבר‪27 1984‬‬

28

‫ו\"לזמן מה‪ ,‬חלה מבוכה בשורות המצ‪-‬‬ ‫המלחמה‪ ,‬כתב שעד בוקר השמונה באוק‪-‬‬ ‫הארמיה להשלים את העברת הטנקים‪,‬‬ ‫רים‪ ,‬והצליחה הקספוה\"‪.9‬‬ ‫טובר עברו טנקים ונשק כבד אחר של‬ ‫ארטילריה‪ ,‬אמצעים נ\"ט‪ ,‬ותותחים נ\"מ‬ ‫הדיוויזיה ‪ 19‬על גבי הגשרים של הדיווי‪-‬‬ ‫על מנת להבטיח את המצב הטוב ביותר‬ ‫הארמיה ‪ 2‬הצליחה להעביר לגדמ\"ז‪,‬‬ ‫זיה ‪ ,7‬וכי במהלך ‪ 18‬השעות הראשונות‬ ‫בראשי הגשר ‪ :‬לתכנן את המהלומה באופן‬ ‫כבר בשישה באוקטובר בלילה‪ ,‬את הכו‪-‬‬ ‫עברו לגדמ\"ז ‪ 850‬טנקים בינוניים וכאחד‬ ‫שתבטיח עומק מספיק‪ ...‬להגנה הדרושה‬ ‫חות הלוחמים העיקריים של הדרג האופ‪-‬‬ ‫עשר אלפי כלי רכב‪ ,‬ובתום יממה עלה‬ ‫לכוחות הנמצאים[] בתוך ראשי הגשר‬ ‫רטיווי הראשון‪ .‬ובכל זאת נשארו כוחות‬ ‫מספרם ל‪ 1,020-‬טנקים ו‪ 13,500-‬כלי‬ ‫ומולם\"‪ .‬פקודתו הופצה סמוך לאור‬ ‫הארמיה למחרת היום בראשי‪-‬גשר מוגב‪-‬‬ ‫ראשון של יום ה\"ע\" ועוד ‪ ,2‬כשהארמיה‬ ‫לים‪ ,‬שעומקם לא עלה על ‪ 5 - 3‬ק\"מ‪,‬‬ ‫בכר‪ .6‬לנתונים אלה אין כיסוי‪.‬‬ ‫הייתה אמורה להשלים את ביצוע המשי‪\"-‬‬ ‫ולא עשו שום ניסיון לפרוץ מתוכם לעבר‬ ‫מפתיע‪ ,‬שלא נעשה שימוש רב יותר‬ ‫מה הישירה\"‪ ,‬היינו‪ ,‬איחוד שני ראשי‬ ‫ציר החת\"מ‪ ,‬בכיוון המאמץ העיקרי‬ ‫בדוברות‪ ,‬במיוחד כאשר לא היה אף גשר‬ ‫הגשר הדיוויזיוניים לראש גשר ארמיוני‬ ‫שנקבע לארמיה ‪ -‬פתחת רפידים‪ .‬אין‬ ‫תקין למעבר רק\"מ במרחב הארמיה ‪,3‬‬ ‫בעומק ‪ 12- 10‬ק\"מ‪ .‬רק משתוקנו הגש‪-‬‬ ‫לנו הסבר מלא ל\"חוסר מעש\" זה‪ .‬אין‬ ‫כיוון שהתכנית דנה באריכות בהפעלת‬ ‫רים וחודש מעבר טנקים וכוחות נוספים‬ ‫ספק‪ ,‬שהשפיעה על כך הלחימה העיקשת‪,‬‬ ‫מהדרג השני לגדמ\"ז בשעות) האור האח‪-‬‬ ‫שניהלו שרידי אוגדת סיני‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫דוברות‪ ,‬כתחליף לגשרים‪.‬‬ ‫רונות בשמונה באוקטובר(‪ ,‬נוצרה האפש‪-‬‬ ‫דריכת המצרים במקום הושפעה גם‪,‬‬ ‫יומני האירועים של הארמיה ‪ 3‬מצבי‪-‬‬ ‫במידה זו או אחרת‪ ,‬מהקשיים והעיכובים‬ ‫עים בבירור‪ ,‬שהדרג הראשון צלח בדיוק‬ ‫רות ליציאה\" למרחב\"‪.‬‬ ‫שחלו בגישור התעלה ובהעברת כוחות‬ ‫לפי התכנית ואפשר) שאף הקדים את לוח‬ ‫הזמנים(‪ .‬ואילו העברת הדרג השני התנה‪-‬‬ ‫נאילתם‪.‬היקלצהחבמבם‪\"-‬פ‪0‬ק‪0‬דה‪2‬בה‪0‬תת‪9‬קש‪0‬דעהמהוכלתקיליםבתבלאהואשקכלטזאוברב‪,‬רמהיכהוככבחו‪3‬לליתלה‪,‬ההונהרלרמאזאשהויהם‪-,:‬‬ ‫במרחב הארמיה י‪.30‬‬ ‫לה בעצלתיים‪ ,‬תוך ניצול חלקי בלבד של‬ ‫השלמת[] ביצוע משימתה הישירה‪ ,‬ולהש‪-‬‬ ‫מגון ציוד הצליחה והגישור‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫לים בתשעה) באוקטובר( את הקמת ראשי‬ ‫מה ידעו כוחותינו וכיצד פעלו ?‬ ‫חסרה הלחימה לביסוס ראשי הגשר‬ ‫הגשר בעומק של ‪ 12- 10‬ק\"מ ממזרח‬ ‫נבר בחצות השישה באוקטובר הביע שר‬ ‫ולהעמקתם נחישות‪ ,‬דבקות והתלהבות‪,‬‬ ‫הביטחון את דאגתו מהמשך צליחת הכו‪-‬‬ ‫לתעלה\"‪.‬‬ ‫חות המצריים‪ ,‬והציע‪ ,‬שחיל האוויר‬ ‫שאפיינו את הדרג הראשון‪.‬‬ ‫יפעל\" מייד כדי לבלום את חדירת השריון‪,‬‬ ‫יומני האירועים של הארמיה ‪ 3‬מעידים‬ ‫אפילו תעלה פעילות זו‪ ,‬אל מול חומת‬ ‫אפשר‪ ,‬שהצלחת הצליחה וביצוע שלב‬ ‫אפוא שלוח הזמנים השתבש לחלוטין‪.‬‬ ‫הטילים נ\"מ‪ ,‬באבדן מטוסים\"‪ .‬בשעות‬ ‫המשנה הראשון של התכנית האופרטי‪-‬‬ ‫גרמו לכך הפיגור בגישור התעלה‪ ,‬אי‬ ‫הבאות נראה היה‪ ,‬כי כוחות אוגדת סיני‬ ‫ווית‪ ,‬באבדות קטנות פי כמה מכפי‬ ‫תקינות הגשרים והלחימה העיקשת של‬ ‫הצליחו לבלום את המתקפה המצרית‪,‬‬ ‫שהוערך מראש‪ ,‬פעלו לרעה‪ ,‬ויצרו שיתוק‬ ‫כוחות אוגדת סיני‪ ,‬בפיקודו של האלוף‬ ‫להתחבר עם כמה מהמעוזים ואפילו להת‪-‬‬ ‫והלם‪ .‬ייתכן שזו הייתה זהירות‪-‬יתר ומגמה‬ ‫ייצב מחדש על גדת התעלה בגזרה הדרו‪-‬‬ ‫ללכת‪-‬על‪-‬בטוח\"‪ \".‬כך‪ ,‬או אחרת ‪-‬‬ ‫מנדלר‪.‬‬ ‫מית‪ .‬המחיר היה יקר מדי‪ :‬מכלל ‪270‬‬ ‫ביומיים הראשונים לא השכילו כוחות‬ ‫בעשר השעות שהגשרים היו פתוחים‬ ‫הטנקים‪ ,‬שהיו לאוגדה‪ ,‬נותרו ‪ -‬בבוקר‬ ‫הארמיה ‪ 3‬לנצל את הצלחתם להרחבת‬ ‫הועברו טנקי הדיוויזיה ‪ 7‬לגדמ\"ז בקצב‬ ‫היום השני ללחימה ‪ -‬פחות ממאה‬ ‫המאחז‪ ,‬כאשר מולם היו רק כוחות קטנים‬ ‫איטי יחסית‪ .‬עד ‪ 071130‬עברו על הגש‪-‬‬ ‫טנקים כשירים‪ .‬באותה עת הספיק להגיע‬ ‫של אוגדת סיני‪ ,‬שסבלו אבדות כבדות‬ ‫רים לא יותר מ‪ 150-‬טנקים בינוניים וכש‪-‬‬ ‫לחזית רק החלוץ מאוגדת אדן‪ .‬עיקר‬ ‫שים נגמ\"שים‪ .‬בשש השעות שלאחר מכן‬ ‫כוחותיה וכוחות אוגדת שרון נעו בסיני‪,‬‬ ‫ביותר‪ ,‬כבר בתנועתם אל קו התעלה‪.‬‬ ‫לא נרשם שום דיווח על מעבר טנקים‪.‬‬ ‫או עדיין בתחומי הקו\" הירוק\"‪ .‬עם אור‬ ‫האם יש קשר בין מה שאירע במרחב‬ ‫בהפעלה נכונה‪ ,‬יכלו לעבור מאה טנקים‬ ‫ראשון בשבעה באוקטובר השתנתה תמונת‬ ‫הארמיה ‪ 3‬לבין אי ניצול ההצלחה של‬ ‫בינוניים ועוד כ‪ 550-‬כלי רכב בשעה;‬ ‫המצב האופטימית‪ ,‬שנוצרה בשעות הקוד‪-‬‬ ‫כוחות הארמיה ‪ 2‬ב‪ 36 - 24-‬השעות‬ ‫משמע‪ ,‬מעבר קבוצות הצליחה הראשונות‬ ‫מות‪ .‬סמוך לשעה ‪ 070500‬דיווח אלוף‬ ‫של כל אחת מדיוויזיות החי\"ר צריך היה‬ ‫הפיקוד‪ ,‬כי המתקפה המצרית התחדשה‪,‬‬ ‫הראשונות של המלחמה ?‬ ‫ומאוחר יותר מסר‪ ,‬ש\"בתוך שעות אחדות‬ ‫מעדויות‪ ,‬שהתפרסמו אחר המלחמה‪,‬‬ ‫להסתיים תוך ‪ 5 - 4‬שעות‪.‬‬ ‫נהדפו כוחותינו תוך אבדות כבדות כשבעה‬ ‫מתברר‪ ,‬כי גישור התעלה ומעבר הרק\"מ‬ ‫ק\"מ מקו המים\"‪ .‬בשעה ‪ 1100‬דיווח סגן‬ ‫בגזרת הארמיה ‪ ,2‬התנהלו בהתאם לתכנון‪,‬‬ ‫בשבעה באוקטובר לא היה בגזרת‬ ‫הרמטכ\"ל‪ ,‬שהמצרים מחזיקים\" ברצועה‪,‬‬ ‫ובלא תקלות‪ .‬לדברי אחמד אסמעאיל‬ ‫הדיוויזיה ‪ 19‬שום גשר תקין למעבר‪.‬‬ ‫שבכמה מקומות היא מגיעה עד לכדי ‪16‬‬ ‫עלי‪ ,‬שר המלחמה בתקופת המלחמה‪,‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬לא מצאנו ביומני האירועים‬ ‫ק\"מ מזרחה מן התעלה\"‪ .‬סמוך לצהריים‬ ‫בנתה הארמיה ‪ 2‬את הגשרים‪ ,‬והעבירה‬ ‫כל עדות‪ ,‬שאכן נשקלה האפשרות להע‪-‬‬ ‫דיווח האלוף גונן‪ ~,‬שהלחץ על אוגדת‬ ‫את הטנקים בזמן שנקבע תינכתב‪ . 7‬שאזלי‬ ‫ביר את טנקי הדיוויזיה בשני הגשרים של‬ ‫האלוף אלברק הולך וכבד‪ ,‬והוא נזלי‬ ‫כתב בש‪ 062030-‬הושלם הגשר הכבד‬ ‫הדיוויזיה ‪ ,7‬למרות שטנקים לא עברו‬ ‫מייד לסיוע אווירי גדול ויעיל‪ .‬לשמע‬ ‫הראשון‪ ,‬והטנקים החלו לנוע בכיוונו‪ .‬עד‬ ‫בגשרים הללו שהיו תקינים בשש השעות‬ ‫דברים אלה לעיר הרמטכ\"ל לעמיתיו‬ ‫‪ 062230‬נבנו שמונה גשרים כבדים במרחב‬ ‫הללו (‪ 1 130‬ד‪ .)01 1130 - 0‬בחומר המצוי‬ ‫במצפ\"ע ‪ :‬המצב\" רע מאד ; הוא האלוף)‬ ‫הארמיה ‪ .82‬הלואא חסן אבו סעדה‬ ‫ברשותנו אין הסבר לאי פעילות הגשרים‪.‬‬ ‫מפקד) הדיוויזיה ‪ 2‬במלחמה( סיפר‪ ,‬כי‬ ‫אחר המלחמה‪ ,‬הוצג תיאור שונה לחלו‪-‬‬ ‫גונן( נסוג ליצרים\"י ן‪.‬‬ ‫לפני ‪ 062200‬נמצאו טנקים רבים שלו‬ ‫טין‪ .‬שאזלי‪ ,‬שהיה הרמטכ\"ל בתקופת‬ ‫‪ .‬זו הייתה למונת המצב שהצטיירה‬ ‫בגדמ\"ז‪ .‬דומה‪ ,‬כי עדויות אלו נכונות‪,‬‬ ‫בפיקוד הדרום ובעקבות) הדיווחים מהפי‪-‬‬ ‫שכן כבר ב‪ 062100-‬לערך‪ ,‬נתקלו כוחות‬ ‫קוד‪ ,‬גם במצפ נ(‪ ,‬כשהגיע שר הביטחון‬ ‫מחטיבת גבי‪ ,‬מדרום ל\"מפרקת\" גזרת)‬ ‫הדיוויזיה ‪ )18‬בטנקים מצריים‪ .‬הגדוד‬ ‫הצליח לפגוע בשני טנקים ובטרקטור‬ ‫מרמת ‪ ,296‬תמגר ‪29 19%‬‬

‫ועוד ‪ 7‬שעות וגשרים מסוג ‪pp‬ך‪ '-‬ויוניפלוט ‪-‬‬ ‫בשבעה באוקטובר בלילה בחמ\"ל פיקוד‬ ‫בשעה ‪ 1145‬לחמ\"ל הפיקוד‪ .‬אלוף הפי‪-‬‬ ‫אחרי ש\"\" ועוד ‪ 9‬שעות‪ .‬מטעמי נוחות‪ ,‬העדפנו‬ ‫הדרום בהשתתפות) הרמטכ\"ל ושניים‬ ‫קוד עדכן את השר במידע האחרון‪,‬‬ ‫לא לעסוק כאן בהבדלים אלה‪ ,‬ולהסתפק בהבאת‬ ‫ממפקדי האוגדות( קבע האלוף גונן‪,‬‬ ‫שהתקבל מהאלוף אלברט מנדלר‪ ,‬מפקד‬ ‫נתונים מאחד המסמכים‪ .‬ששימשו אותנו בהכנת‬ ‫שמאז השעה ‪ 1100‬כמעט\" אין לחצים‬ ‫אוגדת סיני‪ ,‬אשר דיווח‪ ,‬כי שריון האוייב‬ ‫גדולים\" מצד י‪4‬םירצמה ; וזה תואם את‬ ‫פרץ במספר מקומות בגזרתו‪ ,‬וכי הוא‬ ‫שכיהן‬ ‫מאמר זה‪.‬‬ ‫הרישומים ביומני האירועים של הארמיה‬ ‫נסוג לעבר ציר החת\"מ‪ .‬כן מסר‪ ,‬שבפיקוד‬ ‫הישו‪-‬ל‬ ‫המטה‬ ‫כראש‬ ‫אלדין‬ ‫‪ .5‬דברים שאמר מי‬ ‫‪ .3‬אולם‪ ,‬לא זו הייתה ההערכה‪ ,‬שהציג‬ ‫התקבלו ידיעות לפיהן מתבצעת פריצת‬ ‫לעורך‬ ‫שאזלי‬ ‫הכוחות המזוינים‪ ,‬סעד‬ ‫האלוף גונן מספר שעות קודם לכן בפני‬ ‫שריון מצרי מכיוון חיזיון\"\" גשר) הפיר‪-‬‬ ‫את‪1‬לי‪1‬כא‪/‬ונח‪5‬י'‪6‬בת‪,4‬א (רק\"‪,1‬ה\"י‪2‬ר )מבונ‪1‬וס‪2‬באמכנבצורבברמי‪3‬ב‪7‬ר‪,7)13-9‬ס‪9‬וכ‪1‬ענ‪,‬ומ('תעיידת‪6‬יי‪\"-‬עו‪.7‬ם‪-‬ת‬ ‫שר הביטחון ; כמו כן‪ ,‬הדבר לא נמסר‬ ‫דאן(יי‪ .‬על בסיס תמונת המצב המצ‪-‬‬ ‫מון‬ ‫לחברי הממשלה‪ ,‬שנדרשו להכריע שעות‬ ‫טברת‪ ,‬ונוכח השחיקה הגוברת של הכו‪-‬‬ ‫מזרח‬ ‫מספר קודם לכן בין שתי הצעות מנוגדות‬ ‫חות‪ ,‬הורה שר הביטחכן לאלוף הפיקוד‬ ‫מזרח‬ ‫במהותן על דרך הפעולה שצה\"ל ינקוט‬ ‫להכין קו הגנה שני‪ ,‬שאפשר יהיה להחזיק‬ ‫‪Shazly. The crossing of .6‬ש‪Saad -1‬‬ ‫ביממה הבאה‪ .‬פער זה בין המצב העו‪-‬‬ ‫בו ללא נסיגה נוספת‪ .‬הוא הציע את ציר‬ ‫‪ 157-8.‬קק‪Suez. (London 1980( .‬‬ ‫בדתי בשטח לבין תמונת המצב‪ ,‬שהת‪-‬‬ ‫החת\"מ‪ ,‬והוסיף‪ ,‬שאם בגלל נתוני הקרקע‬ ‫‪.1978‬ב‪..‬נ‪1‬ו‪/‬ב‪31‬מערשב(באארי‪8‬דוזן‪1‬הלי‪,‬ע‪3‬במ‪7‬םנבשו‪9‬בא‪1‬םמ‪),‬ו‪:‬משחברע‪,‬מרלמ'דפי‪3‬סי‪5‬ח‪7‬פ‪95‬סונע‪11‬ר‪.‬יי)ון‪\",‬תי\"עהישםימ'ל‪-‬כמל‪6,‬מז‪1‬פר‪.‬אקח‪,‬לדאנודהיא\"ויורי (זי‪8‬י ‪1-‬ת‬ ‫גבשה במפקדות הממונות‪ ,‬נוצר על ידי‬ ‫אי אפשר להחזיק בציר זה‪ ,‬יש להקים את‬ ‫החי\"ר ‪ ,2‬הלואא חסן אבו סעדה‪ ,‬על קרבות שניהל‬ ‫ערפל\" הקרב\"‪ ,‬שהוא מסימני ההיכר של‬ ‫קו העצירה במעברים ההרריים‪ .‬הוא הדין‬ ‫‪,)1974‬‬ ‫אלאהראם (‪ 3‬ביוני‬ ‫בעימתלי\"חםמ‪-‬תמזראוחקמט\"ורבר\"‪-‬‬ ‫כל מלחמה‪ .‬ואולם‪ ,‬כפי) שסיכם האלוף‬ ‫לגבי דרום סיני ‪ :‬יש להקים חסימה‪ ,‬שתמנע‬ ‫‪(, 1979‬‬ ‫ד‪ 3( 599/‬בספטמבר‬ ‫אדן( העררן\" של יחידות סיור במגע עם‬ ‫בעד המצרים לרדת לאורך חוף מפרץ‬ ‫הסואץ‪,‬‬ ‫עעעיממד''ני‪29‬ם‪-.3,‬מ‪0‬ה‪1‬ד;וראתבירדהיעםותאדאן‪,‬חרוענלותש יתירוגשדלויתם)‬ ‫האויב מנע מאיתנו ידיעות‪ ,‬שהיה בהן כדי‬ ‫סואץ בכיוון י‪2‬סדור‪-‬ובא‪ .‬אלוף הפיקוד‬ ‫‪(, 1979‬‬ ‫לשנות את הרושם המוטעה שהתקבל\"' ‪.1‬‬ ‫דחה את הצעתו של השר לסגת נסיגה‬ ‫דומה כי זה לקח מרכזי‪ ,‬המתחייב מניתוח‬ ‫עמוקה‪ ,‬בנמקו‪ :‬אינני\" מוכן לסגת‪ ,‬אלא‬ ‫‪ . 10‬חנוך ברטוב‪ ,‬דדו ‪ 48 -‬שנה ועוד ‪ 20‬יום‪.‬‬ ‫האירועים במרחב הארמיה ‪ 3‬ובחזית)‬ ‫אם יופעל עלי לחץ שאין לעמוד בו‪.‬‬ ‫כרך כ'‪ ,‬ספרית מעריב‪ ,)1978( ,‬עמ' ‪;49-48‬‬ ‫הדרום כולה( ביומיים הראשונים של‬ ‫בשלב זה אין לחץ כזה\"‪ .‬הוא החליט‬ ‫אביעזר גולן‪ ,‬אלברט‪ ,‬הוצאת האגודה להנצחת‬ ‫להסיג את עיקר הכוחות‪ ,‬ששרדו מאוגדת‬ ‫זכרו של האלוף אלברט אברהם() מנדלר ז\"ל‪,‬‬ ‫המלחמה‪.‬‬ ‫סיני‪ ,‬עד ציר החת\"מ‪ ,‬ולנהל מהגבעות‬ ‫מהדורת ידיעות אחרונות אפריל) ‪ ,)1977‬עמ'‬ ‫הצופות אל התעלה קרב בלימה נייד‪,‬‬ ‫‪.212-211‬‬ ‫כאשר כביש הרוחב מהווה קו גבול‬ ‫‪ .1 1‬כרטוב‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 61 - 56‬הציטוט) במקור(‪,‬‬ ‫לנסיגה‪ ,‬שאין לחצותו אלא במצב שלאחר‬ ‫‪.75‬‬ ‫יאוש‪ .‬בתל‪-‬אביב עדכן שר הביטחון את‬ ‫‪ .12‬משה דיין‪ ,‬אבני דרך ‪ -‬אוטוביוגרפיה‪,‬‬ ‫הערות‬ ‫הרמטכ\"ל בהנחיות‪ ,‬שהנחה את אלוף‬ ‫הפיקוד‪ .‬הוא הוסיף‪ ,‬שבכוונתו להציע‬ ‫עידנים ‪ -‬מהדורת ידיעות אחרונות ירושלים‪),‬‬ ‫‪ . 1‬התבססנו בעיקר על יומני האירועים הבאים‬ ‫לממשלה לוותר על כל השטח שעד לציר‬ ‫ז\"לשת‪ ,)1976-‬עמ'‬ ‫שעליתיה\"צםב‪-‬אמזרהח(מ‪:‬צרי כולם) בתרגום ובהוצאה של‬ ‫הרוחב טסה ‪ -‬מיתלה ; וכי שם ולא)‬ ‫‪.597‬‬ ‫ע'‬ ‫במקביל יציר החת\"מ(‪ ,‬יש לייצב את קו‬ ‫במקור(; אדן שם‬ ‫הציטוט)‬ ‫‪212‬‬ ‫גולן‪ ,‬שם‬ ‫‪.13‬‬ ‫ההגנה‪ .‬ברוח זו הציג השר את תפיסתו‬ ‫‪.76 - 75‬‬ ‫עמ'‬ ‫א‪ .‬מפקדת הארמיה ‪ 21-5 ,3‬כאוקטובר‬ ‫בפני הממשלה‪ ,‬שהתכנסה בשעה ‪. 1500‬‬ ‫הוא הוסיף‪ ,‬כי בדרום סיני ניתן להחזיק‬ ‫דהיירן‪9‬מ‪9‬כטו‪5‬כ‪-‬ת\"‪0‬בל‪60,‬ב)‪:‬בסלפארבורשטהופמיב‪,‬צרוטטשטאם‪,‬תמעעלתומה'כןרק‪3‬ה‪,6‬ששישחוהח‪6‬ח‪6‬ע‪-‬ע‪8‬מ'‪)6‬ם‬ ‫‪. 1973‬‬ ‫בעמדות הקיימות‪ ,‬כל עוד לא יעמדו‬ ‫הציטוט) כמקור(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מפקדת יחידות הגישור בארמיה ‪6 ,3‬‬ ‫כוחותינו שם בפני לחץ מיוחד‪ .‬קו אחרון‬ ‫‪ .14‬ברטוב‪ ,‬שם‪ ,‬ע' ‪.73‬‬ ‫צריך להיות במרחב שלמה ומאזור שרם‪-‬‬ ‫רבמטפסב‪ 17-‬באוקטובר ‪.1973‬‬ ‫א‪-‬שיח' אין\" ליסוג בשום פנים\"‪ .‬הרמטכ\"ל‬ ‫ג‪ .‬מפקדת הארטילריה בארמיה ‪23 - 5 ,3‬‬ ‫שלל את תפיסת שר הביטחון בטוענו‪ ,‬כי‬ ‫באוקטובר ‪.1973‬‬ ‫מהלך כזה יחליש\" אותנו מאוד\"‪ .‬הוא‬ ‫‪ .15‬אדן‪ ,‬שם‪ ,‬ע' ‪.92‬‬ ‫ד‪ .‬מפקדת אגר הארטילריה כציר אלשט‪- 6 ,‬‬ ‫הציע לייצב קו הגנה בעומק כנקודת מוצא‬ ‫‪ 19‬באוקטובר ‪.1973‬‬ ‫להשמדת הכוח המצרי‪ ,‬אשר תתבצע‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .2‬בשחזור התכנון המבצעי התבססנו‪ ,‬כעיקר‪,‬‬ ‫לאחר שיצטברו כוחות המילואים‪ .‬את‬ ‫ההתייצבות בקו קדמי ראה הרמטכ\"ל‬ ‫‪6‬‬ ‫על המסמכים המצריים הכאים ‪:‬‬ ‫כ\"תנאי למעבר להתקפת נגד\"‪ ,‬ואילו‬ ‫א‪ .‬דיוויזיית\" חי\"ר מוגברת בצליחת מכשול‬ ‫הצעת שר הביטחון פירושה\" ויתור על‬ ‫מים\"‪ .‬הוראות הרמטכ\"ל מס' ‪ 20( 41‬במרס‬ ‫סיכוי זה\"‪ .‬ואמנם‪ ,‬הממשלה קיבלה את‬ ‫‪(. 1973‬‬ ‫הצעת הרמטכ\"ל להכין קו עצירה במקביל‬ ‫ב‪ .‬מפקדת ארמיה תדקפמ‪ 3/‬חט' גישור ‪,199‬‬ ‫לציר החת\"מ‪ ,‬שאליו יסוגו הכוחות‪ ,‬רק‬ ‫תכנית מבצעים של מח\"ט גישור ‪032200( 199‬‬ ‫באוקטובר ‪(. 1973‬‬ ‫אם תיכשל התקפת הנגדי‪. 1‬‬ ‫ג‪ .‬מפקדת ארמיה תקלחמ‪ 3/‬המבצעים‪ ,‬פקודת‬ ‫זו הייתה אפוא בקצרה תמונת המצב‬ ‫מפקד הארמיה ‪ 3‬ל\"גראניט ‪ 2‬מתוקן\" (‪ 22‬כינואר‬ ‫המודיעינית‪-‬מבצעית‪ ,‬שהייתה לצמרת‬ ‫‪.)1973‬‬ ‫הפיקוד של צה\"ל‪ .‬אמנם‪ ,‬בדיון שנערך‬ ‫‪3‬פל‪\".‬קוגדדר‪.‬אתסנימאק\"טפרלקב‪2‬דאתבממיס'תודשיי‪1‬וק‪,‬וןי\"זמישייצולחרםי)מםהפ\"וחקילחד\"וקרדרשדאיףונתוחיעז‪/‬סמיי‪7‬לריתחם‪,‬המהמת‪3‬בחי‪7‬יצו\"‪9‬ערהי‪.)\"1‬םכ‪,7‬‬ ‫‪ -‬מטרות המלחמה ותכנית המתקפה\"‪.‬‬ ‫מערכות‬ ‫‪ 250‬יולי) ‪ )1976‬עמ' ‪.23-22‬‬ ‫ר‪.4‬מאיהם\"‪,‬בסדאב\"מרלערנכתופורנתוייםקה‪,‬ש‪4‬ל‪3‬א‪2‬א‪-‬מ‪5‬מצ‪3‬צעי‪2‬עים\" הצללציילניחוהחארתיופהבגמירכושאושורר‪,‬ל)‬ ‫‪ ,)1974‬במיוחד עמ' ‪.49 ,47-46‬‬ ‫לוח הזמנים שהוערך להשלמת כניית הגשרים‬ ‫אינו אחיד ככל המקורות‪ .‬יש מקורות שהעריכו‬ ‫שגשר ק ‪ PMI‬יהיה מוכן למעבר כוחות אחרי ש\"\"‬ ‫‪30‬‬

‫י‪.‬י‪ \".‬סיפוריםנשבחים‬ ‫ל‬ ‫ק‪4',3‬‬ ‫עיי‬ ‫ויד‪.‬ו‪0‬ד'מ‪-‬אי‪u‬פל‪J‬נ‪p‬ך'‪,a‬‬ ‫סרן מיל'()‬ ‫ן(מל\"מ\"\"‪,‬‬ ‫אין\" ידי‪\",‬אמדאפרים‪.‬‬ ‫מה\" זאתאומרת‪ ,‬אין ירי?\"צרחתי‬ ‫ך‬ ‫מתהילת הטור שלנו‪ .‬עודד נתקל מטווח של מטרים ספורים‪ ,‬כמעט‬ ‫אין ירי‬ ‫והתנגש בשני טנקים סוריים שצצו משמאלו מהוואדי בין קחטניה‬ ‫לגבעת ננס\"‪ \".‬תוך כדי תנועה הוא ירה לעברם שני פגזים ופגע בהם‬ ‫שבת אחר‪-‬הצהריים‪ 6 ,‬באוקטובר‪1973 ,‬‬ ‫בזה אחר זה‪ .‬שני הכלים עמדו בוואדי ובערו‪ .‬נתקלנו בחוד הפלוגה‬ ‫השלישית‪ .‬כנסנו במהירות ועמדנו לצידיו‪ ,‬תותחי הטנקים מופנים‬ ‫נסענו בטור קצר אחרי עודד ישראלי הסמ\"פ‪ .‬בשעה שחלפה הצטמצם‬ ‫לכיוון המשך הוואדי שהתעקל ונעלם מעינינו‪ .‬כלים נוספים לא‬ ‫מספרנו משבעה לארבעה טנקים‪ .‬עשינו את דרכנו מן המישור החשוף‬ ‫מצפון לכפר הנטוש קחטניה לכיוון הרמפה הדרומית של מוצב ‪.109‬‬ ‫נראו‪.‬‬ ‫צרורות ארוכים מנשק קל נורו לעברנו מבתי הכפר וליוו אותנו עד‬ ‫אחרי התייעצות קצרה בין עודד וצביקה התפצלנו‪ .‬עודד המשיך‬ ‫שיצאנו מטווח הירי‪ .‬בשטח אותו עזבנו היו פזורים טנקים פגועים‬ ‫בדרכו‪ ,‬סיור יחיד‪ ,‬כרי לוודא שהדרך לרמפה הדרומית לא טומנת‬ ‫רבים‪ ,‬חלקם עדיין עשנים‪ .‬טנק שנסע במהירות לעברנו העלה ענן‬ ‫אבק‪ .‬היה זה צביקה רק המ\"פ ששבמתחנת איסוף הנפגעים בקוניטרה‬ ‫בחובה הפתעות נוספות‪.‬‬ ‫התמקמנו במדרון הדרומי של הגבעה מעל הוואדי‪ ,‬סמוך מאוד‬ ‫לאחר פינוי גופת הטען קשר שלו‪ .‬כעת היינו חמישה טנקים‪.‬‬ ‫לפתע נשמעו שתי התפוצצויות עזות וענני עשן סמיך עלו‬ ‫א‪ 88‬סיר‪-‬סנשכחים‬ ‫שן‬

‫התלקח‪ .‬צוותו נטש אותו בריצה מבוהלת‪.‬‬ ‫לחורבות הכפר וביצענו מלא\" מחדש\" ‪ -‬ארגון של הפגזים מהתאים‬ ‫אפרים ואני פתחנו באש מקלעים על אנשי הצוותים שרצו בין‬ ‫המרוחקים לנגישים יותר‪ .‬בחנתי בחשד רב את הבתים ההרוסים‬ ‫למחצה שמולי‪ .‬בכפר נמצאו עדיין אנשי חי\"ר סורים רבים‪ .‬נתקלנו‬ ‫הקוצים המצהיבים לעבר מסתור הטרסות והמבנים שבכפר‪.‬‬ ‫נראה לי שלא פגענו בכולם‪ .‬לא חשתי צער רב על כך‪ .‬ירי על‬ ‫בהם באזור הצפוני של הכפר‪ .‬בחלק הזה הם עדיין לא נראו‪.‬‬ ‫גבות אנשים בורחים לא נראה לי מעשה גבורה‪ .‬ער אותו יום דמויות‬ ‫הבטתי לאחור‪ .‬להבות האש‪ ,‬שעלו מן הטנקים הסוריים מאחורינו‬ ‫האדם היחידות שעליהן יריתי היו מטרות קרטון‪.‬‬ ‫ובערו על אנשיהם‪ ,‬דעכו לאט‪.‬‬ ‫סקרתי במהירות את פתחת הוואדי הרחבה שבה נמצאנו‪ .‬כלים‬ ‫ואז שמענו שריקות מבהילות רצופות‪ .‬מטח קטיושות נחת סביבנו‪.‬‬ ‫נוספים לא נראו‪ .‬בלי להסתובב‪ ,‬כשהתותח מופנה לכיוון ההתרחשות‪,‬‬ ‫התכופפתי במהירות בתא המפקד כדי לחמוק מן הרסיסים הענקיים‬ ‫שילבנו להילוך אחורי ויצאנו במהירות מן הוואדי‪ .‬חלפנו קרוב מאוד‬ ‫שהתעופפו לכל עבר‪ .‬היה זה המפגש הראשון שלי עם הרקטות‬ ‫הרוסיות הנוראות בעלות השם הנשי המטעה כל‪-‬כך‪ .‬התרוממתי‬ ‫לטנקים שבהם פגע עודד‪.‬‬ ‫לאחר דקה והבחנתי בזווית העין בתנועה של אנטנות בין העצים‬ ‫כשנגלינו לעיני הלוחמים מהפלוגה שלנו הבחנתי בהפתעה‬ ‫במורד הגבעה שמימיני‪ .‬הייתי הקיצוני בין ארבעת הכלים שלנו‬ ‫ובהקלה שבפניהם‪ .‬שכן ברגע שנעלמנו בוואדי ונשמעו התפוצצויות‬ ‫ועימן ענני עשן שחור חשבו כולם כי נפגענו וכי העשן המיתמר הוא‬ ‫והיחידי שהבחין בכך‪.‬‬ ‫ליבי פעם בחוזקה‪ .‬הרגשתי כמו ילד במשחק מחבואים‪ .‬האנטנות‬ ‫מהטנק שלנו‪.‬‬ ‫היו מחוברות לטנק סורי‪ .‬הטנק נראה כמנסה להסתתר בין העצים‪.‬‬ ‫הרמתי את ידי וסימנתי באצבעותי או‪-‬קיי‪.‬‬ ‫לא נראה היה שמישהו בטנק המסוגר מבחין בי‪ .‬לא יכולתי לפגוע‬ ‫עודד דיווח בקשר שהדרך לרמפה הדרומית נקייה מכלי האויב‪.‬‬ ‫בו מן המקום שבו עמדתי‪ .‬לא ניתן היה להנמיך את קנה התותח‬ ‫צביקה רק המ\"פ גלש עם שני הטנקים הנוספים במורד הגבעה‪,‬‬ ‫בזווית כזאת‪ .‬הבטתי אל שלושת הכלים שעמדו מאחורי ומשמאלי‪.‬‬ ‫ובשדירה קצרה עלינו על הכביש המשובש שהוביל לרמפה הדרומית‬ ‫המפקדים נראו חיוורים וטרודים‪.‬‬ ‫כשאני בסוף הטור‪.‬‬ ‫החלטתי לפעול לבדי‪.‬‬ ‫אגררף הנחרות‬ ‫גלשתי לאחור‪ .‬עקפתי את שני הטנקים העשנים בוואדי והשלמתי‬ ‫את עיקולו‪ .‬במרחק של ‪ 50‬מטרים ממני הבחנתי בטנק שאותו ראיתי‬ ‫ראשיתה של חברותי רבת השנים עם צחקי שריג במפגש בין שתי‬ ‫מהגבעה‪ .‬קנה התותח שלו היה מכוון ישירות לעברי‪ .‬הוא לא היה‬ ‫חבורות נערים מרקעים שונים במהלך השירות הצבאי בשריון‪ .‬רוב‬ ‫היחיד‪ .‬מאחוריו עמד טנק נוסף‪ ,‬וטנק שלישי עמד במרחק של ‪100‬‬ ‫חברי הגיעו משכונת נוה מגן שברמת השרון שבה התגוררו קצינים‬ ‫בכירים רבים‪ .‬בהם ניתן היה למנות את חיים בר‪-‬לב‪ ,‬עזר ויצמן‪,‬‬ ‫מטרים מאחוריהם‪.‬‬ ‫אברהם אדן‪ ,‬ישעיהו גביש‪ ,‬רחבעם זאבי גנדי\"(‪ )\",‬משה גדרון‪ ,‬הרצל‬ ‫שפיר‪ ,‬יעקב חפץ‪ ,‬חנן גיאור‪ ,‬שאול גבעולי ורבים וטובים אחרים‪.‬‬ ‫עצור!\"\" צעקתי לשני הנהג‪ .‬הטנק עצר בבת אחת‪.‬‬ ‫צמרת הצבא הישראלי‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 70-‬היו לרוב הקצינים האלה‬ ‫הסטתי במהירות את הצריה והתותח לעבר הטנק הראשון‪.‬‬ ‫בן או שניים ששירתו בצבא‪ .‬במחזור הגיוס שלנו‪ ,‬אוגוסט ‪ ,1971‬לא‬ ‫ניתן היה אף לחשוב על אי הגעה לקורס קצינים‪ .‬רצוי כמובן כיחידה‬ ‫אש!\"\" צעקתי‪.‬‬ ‫מובחרת‪ .‬לפיכך‪ ,‬בתחילת דרכנו בצבא הגיעה קבוצה גדולה מאיתנו‬ ‫הפגז המיוחל לא נורה‪.‬‬ ‫לקורס המובחר ביותר ‪ -‬קורס טיס‪.‬‬ ‫אין\" ירי‪ \",‬אמר אפרים‪.‬‬ ‫רוב בני החבורה נאלצו להיפרד מהקורס כבר בשלבים מוקדמים‪.‬‬ ‫מה\" זאת אומרת‪ ,‬אין ירי?\" צרחתי‪.‬‬ ‫משם הדרך לשריון היתה קצרה‪ .‬באותם הימים חיל השריון היה‬ ‫היה זה המשפט הראשון שחלף בראשי‪ .‬כאילו ציפיתי לתשובה‬ ‫בשיא תפארתו ועטור תהילה‪ .‬את מלחמת ששת הימים הוא סיים‬ ‫בצורה מרשימה ביותר ‪ -‬שטף את יעדי האויב‪ ,‬והעלה את כליו‬ ‫מנומקת‪.‬‬ ‫בעשן ואש‪ .‬החיל היה מצויד בטנקים חדישים ומשופרים‪ ,‬וכמלך‬ ‫בלחץ של אותו רגע שכחתי את מנגנון ירי החירום של המפקד‪.‬‬ ‫הבלתי‪-‬מעורער של שדה הקרב‪ ,‬היה חלופה מושכת מאור לכולנו‪.‬‬ ‫זה\" בסדר‪ ,‬תירה‪ \",‬קרא בורקו הטען לאפרים‪ ,‬שכחתי\" את‬ ‫במהלך המסלול הפיקודי שעשינו בשריון לא ידענו‪ ,‬שתחושות‬ ‫ההתנשאות וביטחון היתר שהוחדרו בנו יהיו בעוכרינו ביום פקודה‪.‬‬ ‫הנצרה‪\".‬‬ ‫איש לא קרא את הכתובת שעל הקיר‪.‬‬ ‫הטען קשר אחראי על הנצרה הנועלת את ירי התותח‪ .‬הדבר‬ ‫כשהגענו לשריון הצטרפנו למחזור נובמבר‪ ,‬שהינו מחזור גיוס‬ ‫מאפשר לו לטעון פגז‪ ,‬לצאת ממסלול הרתיעה הקטלני של התותח‪,‬‬ ‫של בני קיבוצים ומושבים‪ .‬על אף ההבדלים הגדולים בין הקבוצות‪,‬‬ ‫נוצרו בינינו קשרי חברות טובים מאוד‪ ,‬המחזיקים עד היום‪ .‬כאילו‬ ‫ורק אז לאפשר את הירי‪.‬‬ ‫לא היה די בכך שבאנו משכונה של קצינים בכירים‪ ,‬לחלק מחברינו‬ ‫הפגז נורה‪ ,‬והטנק מולי התלקח מייד בקול נפץ אדיר‪ .‬איש לא‬ ‫הקיבוצניקים היו קשרי משפחה לקצינים בשריון באותה עת‪ .‬היינו‬ ‫הספיק להיחלץ ממנו‪.‬‬ ‫במהירות כוננתי על הטנק השני וירינו פגז נוסף‪ .‬הטנק נפגע‬ ‫והחל לבעור‪ .‬מדפי הצריח נפגעו‪ ,‬ושני אנשי צוות משופמים נראו‬ ‫קופצים החוצה‪.‬‬ ‫הטנק השלישי ניסה לחמוק‪ ,‬והפגז שנורה באחוריו חדר לתא‬ ‫המנוע‪ .‬הטנק נעצר מייד‪ .‬עשן אפור היתמר ממנו‪ ,‬אך הוא עדיין לא‬ ‫שף‪8~ '888888‬‬ ‫סיפונים נשבצים ‪,‬‬

‫ידי המג\"ד‪ ,‬וסיפרו את נסיבות פציעתם‪.‬‬ ‫מחזור גיוס טעון ביותר‪.‬‬ ‫בקורס לומדים החניכים את כל מקצועות הטנק‪ .‬הנהגים עולים‬ ‫זכורה לי עד היום שיחת הפתיחה כשהגענו לקורס מפקרי טנקים‬ ‫לצריה ומתרגלים טעינה ותותחנות‪ ,‬ואנשי הצריח לומדים נהיגה‪.‬‬ ‫בבית‪-‬הספר לשריון‪ .‬הושיבו אותנו בשורות צפופות באולם גדול‪,‬‬ ‫התרגול המעשי של חילופי התפקידים האלה בפלוגות המגח התגלה‬ ‫שהתאורה בו היתה עמומה‪ .‬מפקד בית‪-‬הספר נשא דברים‪ .‬הוא דיבר‬ ‫כבעייתי מאוד‪ .‬הנהגים נפצעו ונלכדו בין מכשירי הצרית והתותח‪,‬‬ ‫כתקיפות‪ ,‬ובאולם שררה רממה מוחלטת‪ .‬האווירה היתה של יראה‬ ‫ואנשי הצריה‪ ,‬שהפכו לנהגים‪ ,‬גרמו בנהיגתם הלא מיומנת לחבורות‬ ‫ופחד‪ .‬לפניו‪ ,‬כמרכז השולחן המכוסה במפה שהורה‪-‬ירוקה‪,‬‬ ‫ולהבלות לכל יושבי הטנק ולעצמם‪ .‬גם המדריכים היו בין הנפגעים‪.‬‬ ‫צבעי ההיל‪ ,‬ניצב פסלון של אגרוף קפוץ וזקור‪ ,‬עשוי נחושת ירקרקה‬ ‫שניים מהם נותקו ממושביהם והועפו מהטנקים הנוסעים‪ .‬בררך נס‬ ‫‪ -‬אגרוף\" הפרזל\" ‪ -‬סמל גיסות השריון‪ .‬כעת נאומו ליטף המפקד‬ ‫את הפסלון‪ .‬נימת דבריו היתה מאיימת ומאוד לא מסבירת פנים‪ .‬מי‬ ‫פציעתם היתה קלה יחסית‪.‬‬ ‫שלא ילמד ‪ -‬יודח‪ ,‬מי שלא יקפיד על הופעה שריונאית ‪ -‬יודה‪ ,‬מי‬ ‫לטוכתם\" האישית של כל היושבים כאן‪ ,‬אני דורש כאופן חר‪-‬‬ ‫שישכור שמירה ‪ -‬ייעצר ויודח‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬אחלה קפלת פנים‪ ,‬חשבתי‬ ‫משמעי הרבה יותר תשומת לב ומשנה זהירות מעתה ואילך‪ \",‬אמר‬ ‫בליבי‪ .‬כשלב הזה כקריירה הצבאית שלי המרובעות והאטימות‬ ‫עמיר ונעץ כנו את עיני הפלדה שלו‪ .‬כל ה\"נאשמים\"‪ ,‬שעמדו כצירי‬ ‫הכמה נראו כל‪-‬כך מסכנים וחבולים‪ ,‬אך גם מטופשים‪ ,‬שבקושי‬ ‫בשריון עלו לי על העצבים‪.‬‬ ‫אחת ההנאות המרירות שלי בשנים האחרונות היתה לקרוא‪ ,‬או‬ ‫התאפקנו מלצחוק‪.‬‬ ‫לשמוע על מעללי הקרבות של כל אותם מפקדים זוטרים ובכירים‬ ‫שפגשתי במהלך שירותי‪ .‬התפקוד וקבלת ההחלטות הלקויים תחת‬ ‫קלוץ לבבה וענבים סגולים‬ ‫אש של רבים מהם‪ ,‬שלא לומר מורך הלב שהפגינו‪ ,‬לא הזכירו כלל‬ ‫וכלל את הביטחון וההתנשאות שהקרינו באולמות הלימודים‬ ‫שבת בצהריים ‪ -‬יום הכיפורים‬ ‫ובמסלולי האימונים‪ .‬אומץ לב‪ ,‬מסתבר‪ ,‬אינו ידע נרכש‪.‬‬ ‫עמרנו פרוסים בשדה דרדרים מצהיב מצפון ל\"בית החזית\" בקוניטרה‬ ‫והמתנו‪ .‬בסוף הקיץ מרכז הרמה ודרומה הם רצף צהוב‪-‬שחור של‬ ‫***‬ ‫משטחים קוצניים‪ ,‬רובם שרופים‪ ,‬שמהם מבצבצים סלעי בזלת‬ ‫וטרסות הרוסות‪ .‬הצבע הירוק נמצא רק במורדות החרמון ובערוצי‬ ‫לאחר שהסתיים החלק התורתי של קורס מפקדי הטנקים ירדנו‬ ‫הנחלים המבתרים את הרמה‪ .‬מהמבנה המגודר שבו שהינו יצאנו‬ ‫לשבטה בדרום לשלב האימונים בשטה והירי החי‪ .‬לאחר כמה ימי‬ ‫בשעה ‪ 13:00‬בצהריים‪ .‬היתה זו הוראתו של יאיר נפשי‪ ,‬מג\"ד ‪,74‬‬ ‫אימונים נקראנו בדחיפות לאולם ההרצאות הגדודי‪ .‬המג\"ד דרש‬ ‫לעצור את כל האימונים מייד ולכנס את כל החניכים והמדריכים‬ ‫שעבר בין כל חניוני הטנקים‪.‬‬ ‫לשיחת חירום‪ .‬הסיבה לכינוס הדחוף היתה מספר חריג של תאונות‬ ‫במצב של כוננות לקראת יום קרב‪ ,‬או להפגזה אטילרית צפויה‪,‬‬ ‫אימונים בפלוגות המגחים‪ ,‬שבהן נפגעו צוערים ומדריכים‪ .‬כאותם‬ ‫היתה חשיבות רבה לכך שהטנקים יהיו פזורים ולא יימצאו בריכוז‬ ‫ימים היו בשריון שני סוגי טנקים‪ :‬טנק פטון אמריקני‪ ,‬שנקרא מגח‪,‬‬ ‫וטנק צנטוריון בריטי משופר‪ ,‬שנקרא שוט‪-‬קל‪ .‬גזרת הפעולה של‬ ‫צפוף‪.‬‬ ‫טנקי המגח בעלי זחלי הגומי הרכים היתה בדרום ובחולות סיני‪,‬‬ ‫חטיבה ‪ ,188‬בהיערכות חירום לאורך קו רמת‪-‬הגולן‪ ,‬פוצלה‬ ‫וטנקי השוט בעלי זחלי הברזל יועדו לפעול בכל מקום‪ ,‬אך בעיקר‬ ‫לשני כוחות ‪ -‬צפוני ודרומי‪ .‬הכוח הצפוני היה מורכב מפלוגה אחת‬ ‫מגדודו של יאיר‪ ,‬פלוגה ח'‪ ,‬שנערכה בריכוזים מחלקתיים‪ ,‬ומשתי‬ ‫בצפון הארץ וברמת‪-‬הגולן המטורשת‪.‬‬ ‫פלוגות תגבור של גדור ‪ 53‬שלנו ‪ -‬פלוגות א' וב'‪ .‬הכוח הדרומי‪,‬‬ ‫המג\"ד עמיר יפה היה אדם זועף ומטיל יראה‪ .‬הוא היה לוחם‬ ‫בפיקודו של מג\"ד ‪ ,53‬היה מורכב מפלוגה ג' בגדודו ומפלוגות ו'‬ ‫עשוי לבלי חת‪ ,‬ובמלחמה בסיני לחם כאריה בראש חניכי הגרוד‬ ‫שלו ומדריכיו‪ .‬לאחר שרוב האנשים התיישבו במקומם‪ ,‬לפני כניסת‬ ‫וז' מגדוד ‪.74‬‬ ‫המג\"ד‪ ,‬נכנסה לאולם קבוצה קטנה של חניכים קיבוצניקים כולם‪,‬‬ ‫בשעת ‪ 13:50‬עצר הקומנדקר של הרס\"פ על הכביש הסמוך לנו‪.‬‬ ‫שאותה הובילו בביטחון רב צחקי‪ ,‬שאחיו רן שריג היה סגן מפקד‬ ‫כל מפקר טנק ירך לאסוף את הארוחה עכור צוותו‪ .‬עמדתי עם חברי‬ ‫בית‪-‬הספר לשריון‪ ,‬ואייל‪ ,‬אחיו הצעיר של עמיר יפה‪ .‬במשך כל‬ ‫ליד הקומנדקר‪ ,‬שוחחנו וצחקנו בשעה שהמתנו לתורנו בחלוקת‬ ‫השירות הצבאי היתה תחרות סמויה בין צחקי ואייל ובין אחיהם‬ ‫הגדולים‪ .‬רן שריג הקדים תמיד בתפקיד את עמיר למרות שהשניים‬ ‫האוכל‪ .‬לפתע התנפצה בבת אחת השלווה‪ .‬מכל עבר נשמעו קולות‬ ‫היו בני אותו גיל‪ .‬התחרות הסתיימה כאשר עמיר נהרג בתאונת‬ ‫נפץ אדירים‪ ,‬ורעש מטוסים מחריש אוזניים נשמע בשמים‪ .‬הרמתי‬ ‫את עיני והבטתי אחורה‪ .‬עשרות פטריות עשן התרוממו ממורדות‬ ‫דרכים‪.‬‬ ‫תל אביטל העמוס אנטנות ומתקני מכ\"ם‪ .‬הספקתי להבחין בלהק‬ ‫המטוסים‪ ,‬שהפציץ את התל‪ ,‬טס במהירות ובגובה אפסי לכיווננו‬ ‫כנס החירום היה מעין משפט ראווה ללא פסקי דין‪ .‬כמה חניכים‬ ‫ותוך שניות חלף מעלינו בגובה אנטנות הטנקים כמעט‪ .‬הסמלים‬ ‫ומדריכים מפלוגות המגח התבקשו לעמוד על רגליהם מול היושבים‬ ‫על כנפי המטוסים היו של חיל האוויר הסורי‪ .‬הרעש היה מחריד‪.‬‬ ‫באולם‪ .‬החיילים‪ ,‬שכולם היו פצועים וחבושים‪ ,‬תוחקרו אישית על‪-‬‬ ‫הקרבה המפחידה אל גחונות המטוסים החולפים הזכירה לי תמונות‬ ‫מסרטי מלחמה‪ .‬רצנו לטנקים בטירוף‪ .‬חשתי שהאדמה רועדת מתחת‬ ‫מסודים נשבחים‬ ‫ש‪\"41%‬ץע‪%%[.‬א‪%‬ג‪4-‬‬ ‫‪,8‬‬

‫התנועה שלנו הוא ביקש כוה טנקים שיחבור אליו‪ ,‬וצביקה שיגר‬ ‫לכפות רגלי‪ .‬בידי החזקתי קופסת קרטון שהספקתי לחטוף‪ ,‬ובה‬ ‫הלה טרייה וענבים סגולים כהים‪.‬‬ ‫אליו במהירות את מהלקה ‪ 1‬של חיים המיר‪ .‬נותרנו שבעה כלים‪.‬‬ ‫התמקמנו בעמדות ירי מאולתרות סמוכים זה לזה‪ ,‬וסקרנו את השטה‬ ‫זרוק\" את האוכל ובוא כבר!\" קראו לי אנשי הצוות מהצריח‪.‬‬ ‫שמולנו עם משקפות‪ .‬במרחק של כ‪ 4-3-‬ק\"מ מאיתנו הבחנו בטורי‬ ‫אני\" לא זורק כלום‪ \",‬אמרתי בליבי‪ .‬חלפה בראשי התמונה של נזיר‬ ‫שריון ארוכים נעים לעברנו‪ .‬הטנקים נראו כנקורות שהורות‪ .‬נקודות‬ ‫זן מהספר חוכמת זן‪ ,‬התלוי על צוק בין שמים וארץ ואוחז בשיה‬ ‫שחורות גדולות יותר היו טנקי הגישור‪ .‬נפשי הדגיש לצביקה המ\"פ‪,‬‬ ‫מטפס‪ ,‬כשלפתע הוא מבהין לצידו בגפן בר ועליה ענבים גדולים‬ ‫כי אלה חייבות להיות המטרות העדיפות שלנו‪ .‬טיווחנו‪ ,‬ירינו ופגענו‬ ‫ויפים‪ .‬בידו האחת הוא ממשיך לאחוז בשיה‪ ,‬ובידו השנייה הוא‬ ‫קוטף מן הענבים ותוחבם לפיו שניות לפני שהוא נופל‪ .‬טיפסתי עם‬ ‫בשניים או שלושה‪ ,‬קריאות שמחה נשמעו בקשר‪.‬‬ ‫הקופסה במהירות על הטנק‪ ,‬מסרתי אותה לבורקו הטען‪ ,‬השתחלתי‬ ‫לאורך כל קו רמת‪-‬הגולן היתה חפורה תעלה עמוקה ורחבה‪,‬‬ ‫שהיוותה מכשול עיקרי נגד טנקי האויב‪ .‬משימתם הראשונה של‬ ‫לתא המפקד והתחברתי לקשר‪.‬‬ ‫]‬ ‫המחבר על‪'-‬דהטנקהפגועבסיפודאיןירי‬ ‫י‪' ,,4‬‬ ‫הכוחות הסוריים הפורצים היתה להתגבר על המכשול הזה‪ .‬הם עשו‬ ‫על הכביש לצידנו שעט הטנק של יאיר נפשי המג\"ד כשהוא‬ ‫זאת על‪-‬ידי הנחת גשרים באמצעות טנקי גישור ועל‪-‬ידי מילוי‬ ‫רומס בזהליו את הסירים והקונטיינרים מלאי האוכל שנותרו מיותמים‬ ‫על אם הדרך‪ .‬ענני אבק ואבנים התרוממו ממטחי הארטילריה שנהתה‬ ‫התעלה בעפר באמצעות כלי הנדסה‪.‬‬ ‫סביבנו ועל רכס הבוסטר שלעברו נענו‪ .‬תפסנו במהירות עמדות על‬ ‫באוויר שלט הריה הגופריתי החריף מירי פגזי הטנקים‪ .‬ריח נוסף‬ ‫השלוחה המאורכת‪ .‬כ‪ 500-‬מטרים מזרחית לנו התמקם כבר נפשי‪,‬‬ ‫של עפר ובזלת כתושה נישא על‪-‬ידי ענני אבק סמיכים שנוצרו‬ ‫מג\"ד הכוח הצפוני‪ ,‬וצפה על המתרחש‪ .‬הוא בהן את השטח וההל‬ ‫לחלק הוראות ולתת פקודות אש ליחידות השונות שלו‪ .‬על אף שדיבר‬ ‫מפגיעות הארטילריה הסורית סביבנו‪.‬‬ ‫במהירות דיבורו בקשר היה ברור‪ ,‬ענייני וחסר לחץ לחלוטין‪ .‬כזה‬ ‫את אווירת יום הקרב המבוקר שבה נמצאנו עדיין‪ ,‬קטעה קריאה‬ ‫היה טון הדיבור שלו במשך כל ימי המלהמה‪.‬‬ ‫ברשת הקשר‪ .‬מוצב החי\"ר ‪ 109‬דיווח על כוחות טנקים וחי\"ר סוריים‬ ‫גדוד ‪ 74‬היה פרוס לאורך כל קו רמת‪-‬הגולן בכוחות מחלקתיים‪,‬‬ ‫החודרים לשטחנו בטווחים קרובים מאוד‪ .‬נפשי הורה לצביקה לשלוה‬ ‫והמג\"ד נותר למעשה חבורת פיקוד של טנק בודד‪ .‬כבר בתחילת‬ ‫מייר כוח לשם‪ .‬עודד ישראלי הסמ\"פ‪ ,‬ועימו שני הטנקים של‬ ‫המחלקה של נמרור‪ ,‬יצאו במהירות לכיוון המוצב‪.‬‬ ‫סיפורי נםשבחים שש‪8%‬שך‪8, 488‬‬

‫הקיר היו תלויים שני ציורים כהים‪.‬‬ ‫דחפורים צהובים‬ ‫מי\" צייר?\" שאלתי על אף שידעתי בבירור‪.‬‬ ‫עודד ישראלי הסמ\"פ הוביל את שלושת הטנקים דרך שכונת הווילות‬ ‫אני‪ \"\",‬השיב‪.‬‬ ‫ההרוסה בקצה המזרחי של קוניטרה‪ .‬הוא בחר בנתיב הקצר ביותר‬ ‫גם\" אני מצייר‪ \",‬אמרתי‪.‬‬ ‫להגעה לאזור מוצב ‪ .109‬לפתע קפא הדם בעורקיו‪ .‬הוא לא האמין‬ ‫הציורים היו מופשטים והזכירו לי לילות חשוכים של מלחמה‪.‬‬ ‫למראה עיניו‪ :‬את המישור מצפון לקחטניה‪ ,‬ממש מולו‪ ,‬חצתה בשני‬ ‫טורים‪ ,‬ובמרווחים מבצעיים מיניהם‪ ,‬פלוגת טנקים סורית בהרכב‬ ‫***‬ ‫מלא מובלת על‪-‬ידי טנק נוכרי טנק) שעליו מערכת גלגלות לפיצוץ‬ ‫מוקשים(‪ .‬הפלוגה הזאת חצתה את תעלת הנ\"ט באין מפריע בשעה‬ ‫האזור הסמוך לשלישייה של עודד הפך עד מהרה לבלתי‪-‬נסבל‪.‬‬ ‫שהיינו עסוקים בירי על מטרות רחוקות הרבה יותר‪.‬‬ ‫הטנקים מאחורי התעלה ניהלו עימם אש‪ ,‬קטיושות ופגזים נפלו‬ ‫עודדפתח באש מייד‪ .‬שני הכלים של נמרוד כוכבי ושוקי אשנברג‬ ‫הצטרפו אליו‪ ,‬והפלוגה הסורית‪ ,‬שהופתעה מהאגף‪ ,‬עלתה תוך דקות‬ ‫קרוב לכלים שלהם‪ ,‬חיילי הרגלים שתפסו מחסה בין הריסות הכפר‬ ‫ספורות בלהבות‪ .‬תמרות עשן שחור עלו ממנה‪ .‬רוב הטנקים שנפגעו‬ ‫המטירו אש ממקלעים וממטולי אר‪-‬פי‪-‬ג'י לכיוון הטנקים שעמדו‬ ‫לא הספיקו להיחלץ לצדדים‪ ,‬והפלוגה נותרה פגועה ובוערת באותם‬ ‫רווחים בין הכלים שבהם נעו ‪ -‬פלוגה ש\"הוקפאה\"‪ .‬כמה אנשי צוות‬ ‫וירו כמו מטורפים לכל הכיוונים‪.‬‬ ‫סורים שלא נפגעו קפצו מהטנקים הבוערים ונמלטו כאחוזי אמוק‬ ‫אני\" צריך עזרה דחוף!\" צעק עודד כקשר‪.‬‬ ‫שעטנו במהירות בעקבות הכלי של צביקה רק המ\"פ לכיוונו של‬ ‫לכיוון בתי הכפר קחטניה‪.‬‬ ‫היתה זו הפלוגה הסורית‬ ‫עודד‪ .‬היינו ארבעה כלים‪.‬‬ ‫המובילה‪ .‬הפלוגה הזאת‬ ‫השתייכה לגדוד הטנקים‬ ‫עיניו של אלי שרוני‪,‬‬ ‫של חטיבת החי\"ר ‪.52‬‬ ‫התותחן של צביקה‪ ,‬היו‬ ‫אתם\" חייבים לראות‬ ‫לעינית‬ ‫צמודות‬ ‫מה הולך כאן‪ ,‬זה ממש‬ ‫הפריטלסקופ שלו‬ ‫כמו קולנוע מה שקורה‬ ‫פה‪ \",‬שמענו את עודד‬ ‫כשלפתע כוסתה הזגוגית‬ ‫מתלהב בקשר‪.‬‬ ‫החיצונית במשהו כהה‪ .‬קול‬ ‫לפתע נפתח לעברו‬ ‫נפץ מבהיל נשמע‪ .‬אלי‬ ‫ירי מכמה כיוונים‪ .‬עודד‬ ‫הרים את עיניו והבחין‬ ‫הסתובב לאחור במושב‬ ‫בכוח טנקים פרוס‪ ,‬שעמד‬ ‫מאחורי תעלת הנ\"ט‬ ‫וראה את גופתו חסרת‬ ‫צפונית לו כפלוגת חיפוי‬ ‫והחל לירות לעבר‬ ‫הראש ושוחתת הדם של‬ ‫ג'רבי מוטלת פרושת‬ ‫השלישייה שלו‪.‬‬ ‫זרועות על כיסא הטען‪.‬‬ ‫בין הטנקים היו גם דחפורים צהובים שהובאו כדי למלא בעפר‬ ‫המזל של ג'רבי נגמר‪.‬‬ ‫את תעלת הנ\"ט ולהכשירה למעבר הטנקים‪ .‬פגענו בטנקי הגישור‬ ‫רקטת אר‪-‬פי‪-‬ג'י‪ ,‬שנורתה‬ ‫של הפלוגה הזאת ממרחק‪ .‬היתה זו הפלוגה הסורית השנייה‪ .‬בין‬ ‫הטרסות והחורבות של הכפר קחטניה עטור החורשות‪ ,‬התמקמו‬ ‫מן הכפר‪ ,‬פגעה בראשו‪.‬‬ ‫לוחמים סורים מחטיבת החי\"ר‪ ,‬ולאחר שתפסו עמדות אש החלו‬ ‫צביקה המ\"פ‪ ,‬שכוסה‬ ‫בבת אחת בדם של ג'רבי‪ ,‬התבלבל לרגע‪ .‬נפגע\" לי הצייד‪ \",‬הוא‬ ‫לירות על שלושת הטנקים שלמרגלותיהם‪.‬‬ ‫דיווח בקשר‪ ,‬אני\" נוסע לפנותו‪ \".‬צייד הוא כינויו של התותחן בטנק‪.‬‬ ‫ברגע שההודעה השגויה שודרה בקשר‪ ,‬קרו שני דברים‪ .‬שרוני‪,‬‬ ‫***‬ ‫התותחן של צביקה‪ ,‬החל למשש בפחד את גופו‪ ,‬ובחן את פניו‬ ‫שהשתקפו בעדשת הפריטלסקופ‪ ,‬הוא שמח לראות שעל אף הדיווח‬ ‫פסענו בשבילי הקיבוץ‪ ,‬אילן סהר‪ ,‬אני ועודד ישראלי באמצע‪ .‬זה\"‬ ‫הוא שלם ובריא‪ .‬צפונה יותר‪ ,‬באזור רכס הבוסטר‪ ,‬ישב בתא הנהג‬ ‫לא מה שהיה‪ \",‬אמר עודד‪ ,‬כולם\" פה אינטרסנטים‪ ,‬ואף אחד לא‬ ‫של טנק ב‪ 3‬ממחלקתו של דמיר בנצי השמן וחבט בראשו בכל כוחו‬ ‫רואה את טובת הקיבוץ‪ ,‬רק את תועלתו האישית‪ .‬חכורה של חארות‪\".‬‬ ‫בכידון ההיגוי של הטנק‪ .‬שרוני היה בן מחזור וידיד נפש שלו‪.‬‬ ‫הגענו אל החדר שלו‪ .‬החדר היה מרוהט בפשטות ספרטנית‪ .‬על‬ ‫ההורעה על מותו של חברו הטריפה אותו מצער‪ .‬צביקה עמד עד‬ ‫מהרה על טעותו‪ ,‬ודיווח על שמאלי\"\" ‪ -‬טען קשר ‪ -‬הרוג‪.‬‬ ‫דוב זולדן‪ ,‬התותחן בטנק ‪ 1‬של נמרוד כוכבי‪ ,‬סרק בעיניו את‬ ‫הטרסות והמבנים הנטושים בכפר קחטניה‪ .‬הוא תר אחרי לוחמי‬ ‫החי\"ר הסורים שהסתתרו כין הטרסות וריסס אותן ללא הפסקה‬ ‫במקלע המקביל‪ .‬אמצעי הירי שהיו בידי הלוחמים הללו היו מסוכנים‬ ‫א‪ 8‬כפודים נשבחים‬ ‫‪,8‬‬

‫פגזים סביבנו‪ ,‬מתיזים אל על רגבי אדמה ושברי סלעים‪ .‬טנק סורי‬ ‫מאוד לטנקים‪ .‬הטנק שלו היה בתנועת איגוף‪ ,‬ומטרתו של נמרוד‬ ‫תועה משרידי הפלוגה הראשונה התגלה לפתע על הגבעה בין חורבות‬ ‫היתה להשיג וזוית ירי יעילה יותר מול הלוחמים המסתתרים‪ .‬לפתע‬ ‫הכפר‪ .‬שוקי‪ ,‬שעמד לימיני‪ ,‬ירה במהירות פגז לעברו‪ .‬הטנק התלקח‬ ‫הוטח גופו של זולדן קדימה ונמחץ על כוונת התותחן‪ .‬גוף כבד‬ ‫מייד‪ .‬כשלא נראו עוד טנקים סוריים פעילים סביבנו‪ ,‬הבין עודד‪ ,‬כי‬ ‫משקל שהיה מוטל על גבו הקשה עליו את התנועה‪ .‬הוא הצליח‬ ‫בעמל רב לתמרן בתא הצר שלו ולהסיט את המשקל הכבר מעל‬ ‫החבורה הצפופה והחשופה שלנו נמצאת למעשה במלכודת מוות‪.‬‬ ‫גבו‪ .‬המראה שנגלה לעיניו כשהסתובב הינו חלום הביעותים של כל‬ ‫בואו\" נסתלק מכאן!\" צעק בקשר‪ .‬במהירות התארגנו בטור מאחורי‬ ‫תותחן טנק‪ .‬פניו היפות של נמרוד היו במרחק סנטימטרים ספורים‬ ‫מפניו שלו‪ .‬ראשו של נמרור היה שמוט כמתוך שינה וגופו היה‬ ‫הטנק של עודד‪.‬‬ ‫מקופל והסר תנועה‪ .‬עיניו היו עצומות ונחיל דם זרם על צידם‬ ‫השיירה הקטנה שלנו החלה לעשות את ררכה ררומה כשהיא‬ ‫השמאלי של פניומתחת לקסדת הטנקיסטים‪ .‬דוב הבחין בצד הקסדה‬ ‫מלווה בצרורות ארוכים‪ ,‬שנורו לעברנו מבתי הכפר החרב‪ .‬פנינו‬ ‫של נמרוד בחור חדירה עגול‪ .‬קליע מצרור שנורה לעבר הטנק שלהם‬ ‫היו מועדות לרמפת הטנקים הדרומית של מוצב ‪ ,109‬מרחק נסיעה‬ ‫פגע בראשו של נמרוד שעמד זקוף בצריח‪ .‬נמרוד נפל פנימה‬ ‫של כ‪ 2-‬ק\"מ‪ .‬אם הייתי מביט לאחור הייתי מבחין שהקרקע במקום‬ ‫שבו עמדנו כוסתה ברשת סבוכה של חוטים לבנים ארוכים‪ .‬מכמות\"‬ ‫והתמוטט על גבו של דוב‪.‬‬ ‫כזאת אפשר לסרוג סוודר‪ \",‬תיאר רני פרידריך אזור דומה שבו לחמו‪.‬‬ ‫היינו עדיין בתנועה ולכן לא ראינו את המתרחש‪ .‬בקשר שמענו‬ ‫היו אלה תילי ההנחיה של טילי הסאגר הרבים שנזרו לעברנו‪ .‬למזלנו‪,‬‬ ‫את קולו המבוהל של דוב מדווח‪ :‬קודקוד\" ‪ 1‬נפגע‪ ,‬קודקוד ‪ 1‬נפגע ‪!\".‬‬ ‫בשל המרחק הקטן בינינו לבין הכפר הנטוש שבו היה ממוקם החי\"ר‬ ‫***‬ ‫הסורי‪ ,‬לא התאפשר להם לכוון ולביית כהלכה את הטילים‪.‬‬ ‫בטנק המוביל ‪ -‬זה של עודד ‪ -‬היטלטל ונחבט אשר‪ ,‬קצין הסיוע‬ ‫שנים רבות לאחר אותו יום שישי‪ ,‬ערב יום הכיפורים בשנת ‪,1973‬‬ ‫לא הכינה אימי את הקוגל המפורסם שלה‪ .‬לקח לי זמן רב להבחין‬ ‫הארטילרי‪ ,‬איש צוות חמישי‪ ,‬שנותר ללא טנק משלו‪.‬‬ ‫בכך‪ .‬כששאלתי באחת מארוחותינו המשותפות לסיבת הדבר ענה‬ ‫לי אבי‪ ,‬כי לאחר שאמי הבינה שאותו קוגל היה קינוח אחרון בהחלט‬ ‫החי על המת‬ ‫לחלק מחברי הלוחמים‪ ,‬היא פשוט לא היתה מסוגלת להכין אותו‬ ‫ישבתי במשרדו של אשר דיאמנט‪ ,‬הבעלים של מפעל צעצועים גדול‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫באשדוד‪.‬‬ ‫***‬ ‫תודה\" לאל שאני רואה אותך בריא ושלם‪ \",‬אמרתי לו‪ .‬אמרו\" לי‬ ‫הצוות של נמרוד כשזולדן בתא המפקד‪ ,‬יצא מקו האש ונסע במהירות‬ ‫שנהרגת‪\".‬‬ ‫לכיוון מחנה התעסוקה בקוניטרה‪ ,‬שבו היתה ממוקמת תחנת איסוף‬ ‫הפצועים‪ .‬צביקה רק עצר בצד הדרך וסימן ליוסי זמרי ולי את שביל‬ ‫לי\" אמרו שאתה נהרגת‪ \",‬השיב‪.‬‬ ‫הגישה לכיוון העמדה המסולעת שבה נותרו עודד ושוקי‪ .‬לא הבחנתי‪,‬‬ ‫מי\" אמר לך דבר כזה ומתי?\" שאלתי וצחקתי‪.‬‬ ‫שהוא הורה לטנק הקש\"א שמאחורי לעצור‪ .‬לא הבחנתי גם‪ ,‬שסרבלו‬ ‫של צביקה‪ ,‬אשר העמיד פנים ש\"העסקים כרגיל\"‪ ,‬היה אדום כולו‬ ‫ממש\" אחרי המלחמה‪ \",‬השיב‪.‬‬ ‫מדמו של ג'רבי‪ .‬נסענו לכיוון העמדה המאולתרת‪ ,‬כשלפתע נגלה‬ ‫לי‪ ,‬מאחורי קו התעלה צפונית לנו‪ ,‬ריכוז גרול של טנקים סוריים‪,‬‬ ‫טוב‪ \"\",‬עניתי‪ ,‬צוותי\" ואני סופדים לך כחודשיים בלבד‪\".‬‬ ‫את הידיעה על מותו של אשר על החרמון קיבלתי מאילן סהר‪.‬‬ ‫ובהם הבחנתי להפתעתי בדחפורים אזרחיים‪.‬‬ ‫ירינו כמו משוגעים‪ .‬פגענו בטנק ראשון‪ ,‬שני‪ ,‬שלישי ורביעי‪.‬‬ ‫גם יאיר נפשי אישר אותה‪.‬‬ ‫הטווחים היו כ‪ 600-500-‬מטרים‪ .‬בשלב הזה פעלנו באופן מכני‬ ‫אתם\" בטוחים‪ \",‬שאלתי‪.‬‬ ‫לחלוטין‪ .‬פשוט לא קלטתי עדיין מה בדיוק קורה‪ .‬בבת אחת היינו‬ ‫בעין הסערה‪ .‬עמדנו‪ ,‬ארבעה כלים‪ ,‬חשופים כמעט לחלוטין במעין‬ ‫כן‪ \"\",‬אמרו לו‪ .‬הוא\" נהרג כבר ביום שישי‪ ,‬בניסיון הראשון‬ ‫לכבוש את החרמון מחדש‪\".‬‬ ‫חצי קשת וירינו ללא הפסק לשלושה כיוונים‪.‬‬ ‫כל הכלים הסוריים שזיהיתי סביבנו בערו‪ .‬התוהו ובוהו היה‬ ‫ואולם‪ ,‬בבוקר של אותו יום נפרדנו צוותי ואני מאשר‪ ,‬והסיפור‬ ‫נורא‪ .‬להיוהר\" מהגבעה‪ ,‬יש שם חי\"ר‪ \",‬נשמעו צעקות בקשר‪ .‬הבטתי‬ ‫הזה לא הסתדר לי‪ .‬הייתי אמור לשמוע על כך בשלושים השנים‬ ‫אל הכפר מימיני‪ .‬אפרים ואני ירינו במקלעי הטנק לכיוון הבזקי‬ ‫שחלפו‪ .‬אבל השניים היו כל‪-‬כך בטוחים בעצמם שהשתכנעתי‪ .‬גם‬ ‫הירי וריצודי התנועות מהגבעה‪ .‬נרמה היה לי שהבחנתי אפילו‬ ‫בקסדות החיילים מבצבצות מאחורי הטרסות‪ .‬כל אותה עת נפלו‬ ‫לאחר תקופה כה ארוכה נגעה הידיעה הזת לליבי‪.‬‬ ‫קיימוביץ מגדוד ‪ 74‬בא לבקר אותי במוסך‪ .‬סיפרתי לו עד כמה‬ ‫הצטערתי לשמוע על מותו של הקש\"א שהיה עימי‪ ,‬אשר דיאמנט‪.‬‬ ‫קיימו נעץ בי מבט ארוך‪ ,‬ואמר שהוא לא יודע מה אני מבלבל‬ ‫בשכל‪ .‬הוא נפגש עם אשר עד היום מדי פעם‪ .‬נכון\" לשבוע שעבר‪\",‬‬ ‫אמר לי‪ ,‬הוא\" היה חי מאוד‪\".‬‬ ‫לא האמנתי למשמע אוזני‪.‬‬ ‫קח\" את מספר הטלפון שלו וטלפן אליו‪ \",‬אמר לי‪.‬‬ ‫טילפנתי מייד למפעל של אשר‪.‬‬ ‫הוא\" אינו פנוי כרגע‪ \",‬השיבה לי המזכירה‪ ,‬מי\" מחפש אותו?\"‬ ‫‪8,, aasssr‬‬ ‫שפודי נםשבח‪-‬ם‬

‫זוכר כהיסטרי מי יודע מה‪ \",‬הוספתי‪.‬‬ ‫תאמרי\" לו שאילנד מ‪ \",109-‬עניתי‪.‬‬ ‫אשר הצטרף אל הכלי שלי ביום השני של המלחמה‪ .‬עודד ישראלי‬ ‫לאחר כמה דקות טילפן אשר בחזרה‪.‬‬ ‫קצר הרוח העדיף לוותר עליו בטנק שלו‪ .‬לא בשמחה קיבלתי איש‬ ‫אילנד‪ \",‬זה אתה?\" שאל בקול חרישי‪.‬‬ ‫צוות חמישי לטנק הצפוף והעמוס‪ ,‬אך מזגו הנוח וחוש ההומור שלו‬ ‫כן‪ \"\",‬השבתי‪.‬‬ ‫הפכו אותו עד מהרה לאורח רצוי‪.‬‬ ‫בוא\" הנה‪ ,‬אתה עושה לי צמרמורת בכל הגוף‪ \",‬אמר‪ ,‬כמה\" זמן‬ ‫אנשי הארטילריה היורים למרחקים אינם יבולים לראות את‬ ‫פגיעותיהם‪ .‬תפקיד הקש\"א‪ ,‬הנמצא בקו האש עם הכוחות הלוחמים‪,‬‬ ‫עבר?\"‬ ‫כמעט\" שלושים שנים‪ \",‬עניתי‪.‬‬ ‫הוא לצפות‪ ,‬לכוון ולתקן את הירי הארטילרי‪.‬‬ ‫אשר‪ ,‬קצין הקישור הארטילרי‪ ,‬היה אמור לחבור אל הפלוגה‬ ‫אשר כמעט שלא נח לרגע‪ .‬הוא היה עסוק כל אימת שהתפנו‬ ‫הצפונית של ‪ .74‬טנק מצויד ומזווד המתין לו במפקדת הפלוגה‬ ‫סוללות תותחים שלנו‪ ,‬בהטרדות בלתי פוסקות של ריכוזי כוחות‬ ‫במסעדה‪ .‬ברגע האחרון הוא קיבל הודעה על שינוי במשימה‪.‬‬ ‫וסוללות ארטילריה סוריים בטווחים הרחוקים מאיתנו‪ .‬גם הכוחות‬ ‫יאיר נפשי המג\"ד החליט‪ ,‬שבגזרה שלנו הוא נחוץ יותר‪.‬‬ ‫אשר הגיע לאזור הבוסטר צפונית לקוניטרה לפני הצהריים‪ .‬שינוי‬ ‫הסוריים שהתבצרו כאזור קחטניה הרגישו את נחת זרועו‪.‬‬ ‫המשימה תפס אותו ללא מפות ואמצעים‪.‬‬ ‫הוא התקשר לנפח‪ ,‬וממפקדת האגד הארטילרי נשלח אליו ג'יפ‬ ‫יום ראשון אצלנו‬ ‫עם הציוד‪ ,‬הוראות הקשר וכל המידע הנחוץ‪.‬‬ ‫הג'יפ הגיע אל אשר‪ ,‬שהמתין בצידי הכביש‪ ,‬ממש עם המיגים‬ ‫יום ראשון מוקדם בבוקר‪ .‬בקשר נשמעה קריאה לעזרה בטון נואש;‬ ‫זו השילה מעלינו את כל העייפות שהיתה בנו‪.‬‬ ‫הסוריים‪.‬‬ ‫הג'יפ עצר במהירות ונוסעיו הסתתרו בגשרון האירי שמתחת‬ ‫הקורא היה דורון שדה‪-‬לבן‪ ,‬שכונה בקשר רקם\" ‪ ,\"4‬מפקד‬ ‫מחלקת הטנקים של קוניטרה‪.‬‬ ‫לכביש‪ .‬בחוץ השתוללה התקפה איומה‪.‬‬ ‫כשהחלו הטנקים לנוע לעמדות קפץ אשר עם המפות והתיק על‬ ‫מייד עם תחילת המלחמה נעה מחלקתו של דורון במהירות‬ ‫אחד הטנקים של הפלוגה שלנו‪ ,‬ישב בתוך סל הצריח החיצוני כשהוא‬ ‫לעמדות ברמפה הדרומית‪ .‬הרמפה הזאת חלשה על הכביש הנכנס‬ ‫משטח סוריה לשטחנו‪ .‬הכוח הסורי לא חדר דרך הכביש משום שידע‬ ‫מנסה להתאפס על המפות בטנק המתנועע ויורה‪.‬‬ ‫כי מצפים לו שם‪ ,‬אלא מצפון לו‪ ,‬מאחורי מסתור הגבעות כאזור‬ ‫הדרישות לטיווח ארטילרי הגיעו במהירות‪ ,‬ואשר דיפדף את‬ ‫מפות הקוד השונות ‪ -‬האחת בשפת השריון והשנייה בשפת‬ ‫קחטניה‪.‬‬ ‫התותחנים ‪ -‬והזרים בקשות סיוע אל גדודי הארטילריה הספורים‬ ‫דורון ומחלקתו כמעט שלא זיהו דבר מתנועת הכלים בשטח‬ ‫שנמצאו ברמה בתחילת המלחמה‪.‬‬ ‫מולם‪ .‬מוצב ‪ ,109‬שזיהה את הכוח הסורי הפורץ‪ ,‬קרא להם אליו‪,‬‬ ‫לפתע ביקש ממנו נפשי טיווח של אזור מסוים‪ .‬אשר הפך בין‬ ‫והמחלקה תפסה עמדות ברמפה הצפונית ומשם פתחה באש על‬ ‫המפות‪ ,‬אימת את הקודים כשלפתע התגלתה לו טעות נוראה בבקשת‬ ‫הכלים הסוריים שזיהו בשטח‪ .‬למזלנו הרב‪ ,‬פגעו דורון ומחלקתו‬ ‫בכמה נגמ\"שים סוריים עמוסי חי\"ר‪ ,‬שנעו לעבר קחטניה‪ ,‬כך שלא‬ ‫הסיוע של נפשי‪.‬‬ ‫כל הלוחמים הסורים‪ ,‬שיעדם היה הכפר‪ ,‬הגיעו אליו‪ ,‬ואילו אנחנו‬ ‫אתה\" רוצה שאני אטווח ארטילריה לתוך השטח שלנון\" קרא‬ ‫היינו סמוכים אליו מאוד‪.‬‬ ‫לנפשי ברשת‪.‬‬ ‫לא ניתן היה לחלוש מהרמפה הצפונית על האזור שבו הניחו‬ ‫אני\" יודע אידיוט!\" השיב נפשי‪ ,‬הם\" כבר בתוך השטח שלנו‪,‬‬ ‫הסורים את הגשרים‪ ,‬כך שהללו הצליחו לגשר ולחצות את תעלת‬ ‫הנ\"ט באין מפריע‪ .‬לרוע מזלם‪ ,‬נתקלו רוב הטנקים הסוריים החודרים‬ ‫טווח כבר!\"‬ ‫בכוח של עודד ישראלי הסמ\"פ ולאחר מכן כיתר הכלים שלנו‬ ‫צביקה עצר את הטנק של אשר‪ ,‬קרא לצוות לרדת‪ ,‬החליף בין‬ ‫הכלים‪ ,‬השאיר את הטען קשר אצלו‪ ,‬ושלח את הצוות עם הטנק‬ ‫כשהגענו מצפון‪.‬‬ ‫הלילה הראשון עבר על המחלקה כסיוט ארוך‪ .‬עם שחר ניסו‬ ‫שטוף הדם לפנות את גופתו של ג'רבי אל מחנה התעסוקה‪.‬‬ ‫חיילים סורים לטפס על הטנקים‪ .‬ממקום העמדה לא ניתן היה להנמיך‬ ‫אשר נשלח רגלית לחפש לו טנק אחר לחבור אליו‪ .‬כך ראיתיו‬ ‫את קני התותחים והמקלעים‪ ,‬והם נאלצו להשתמש בעוזים שבידיהם‬ ‫בפעם הראשונה נע בין הטנקים היורים ומחפש טנק שיקלוט אותו‪.‬‬ ‫כדי לפגוע בחיילים המסתתרים בין הסלעים‪ .‬ההפגזה הסורית ניתכה‬ ‫ללא הרף על עמרותיהם‪ .‬טילי הנ\"ט שנורו אליהם אילצו אותם‬ ‫אתה\" יודע מה אני לא יכול לשכוח עד היום?\" אמר‪.‬‬ ‫מה?\"\" שאלתי‪.‬‬ ‫לעמוד במדרון האחורי של הרמפה‪.‬‬ ‫רורון ביקש מיאיר‪ ,‬המג\"ד שלו‪ ,‬להתפנות‪ .‬המ\"פ שלו נהרג כבר‬ ‫אני\" הייתי קצין ותיק ממך‪ ,‬לפחות בארבע שנים‪ .‬ואני זוכר עד‬ ‫בשעות הראשונות של הקרבות בדרום‪ .‬כשקיבל תשובה חיובית‪,‬‬ ‫היום את קור הרוח שלך‪ .‬קור רוח שגבל באדישות‪ .‬ואתה הייתי‬ ‫הוא אסף את מחלקתו וירד בטור מן הרמפה כשפניו מועדות לעבר‬ ‫קצין צעיר‪ ,‬ממש ילד‪ .‬מסביב תופת‪ ,‬פגזים‪ ,‬טילים ואתה הבטת‬ ‫במשקפת בשלווה‪ ,‬ירדת פנימה והעברת הוראה לתותחן‪ ,‬התרוממת‬ ‫מחנה התעסוקה‪.‬‬ ‫טנק סורי בודד‪ ,‬מפליטי יום שבת‪ ,‬עמד על הדרך החוצה במארב‪.‬‬ ‫חזרה‪ ,‬וכל זאת בקור רוח מופתי‪\".‬‬ ‫עשית\" לי את היום‪ \",‬אמרתי‪ ,‬אני\" לא יודע אם נותר לי מזה‬ ‫הרבה בחיי היום‪-‬יום שלי‪ .‬אבל תרשה לי לציין‪ ,‬שגם אותך אני לא‬ ‫שמששע‪'\"%‬אש‪8‬ךש‪ 4‬שפודים נשבתים‬

‫הצריח ביום הראשון‪ ,‬איבד את צורתו העגולה‪.‬‬ ‫ברגע שנגלה הטנק הראשון‪ ,‬הוא ירה לעברו‪ .‬הפגז פגע בחלקו האחורי‬ ‫זרוק\" אותו מהטנק‪ \",‬אמר טואשי לגולדשפט‪ ,‬רק\" צרות הפגז‬ ‫של הצריח‪ ,‬העיף מתקני אחסון‪ ,‬אך לא חדר לטנק‪ .‬דורון שדה‪-‬לבן‬ ‫המופתע‪ ,‬שלא הכין מאיפה ירו עליו‪ ,‬נסוג לאחור‪ .‬ניסיון נוסף להגיע‬ ‫הזה יכול להביא‪\".‬‬ ‫אחרי הירי הראשון נתקע הפגז הבעייתי בסדן התותח כשחציו‬ ‫לדרך‪ ,‬נתקל בירי נוסף מאותו טנק‪.‬‬ ‫אני\" צריך עזרה‪ \",‬קרא בקשר‪ ,‬אני\" חייב להתפנות‪ .‬יורים עלי‬ ‫בחוץ‪.‬‬ ‫דחוף\" אותו פנימה‪ \",‬צעק טואשי‪.‬‬ ‫טנקים ואני לא יודע מהיכן‪\".‬‬ ‫מבעד לכוונת הפריטלסקופ המגרילה שלו‪ ,‬נראה הטנק מולם‬ ‫יאללה‪ \",‬אילנד‪ ,‬בוא איתי‪ \",‬קרא לי עודד ישראלי‪.‬‬ ‫נסעתי בעקבותיו‪ .‬עלינו על הכביש המוביל לרמפה הצפונית‬ ‫ברור ומאיים‪.‬‬ ‫ולכפר‪ .‬עצרנו מייד‪ .‬הבחנו בטנק הסורי במרחק של כ‪ 800-‬מטרים‪.‬‬ ‫אני\" לא יכול‪ \",‬נאנק גולדשפט‪.‬‬ ‫נעמדנו מייד זה לצד זה‪ .‬עודד ירה פגז לעבר הטנק‪ .‬הטנק נשאר‬ ‫במקומו ללא פגע‪ ,‬קנהו לכיווננו‪ .‬הפגז השני לא נורה‪ .‬מייד ירינו‬ ‫אז\" משוך אותו החוצה‪\".‬‬ ‫אני\" לא יכול‪ \",‬גולדשפט כמעט התייפח‪.‬‬ ‫ק‪---‬‬ ‫רק‪-‬ם שד' פגוע ברמת‪-‬הגולו‬ ‫‪' , ,',,‬‬ ‫ואז עשה טואשי מלא הגוף את הבלחי‪-‬אפשרי‪ .‬הוא נחלץ בזריזות‬ ‫פגז נוסף‪ .‬הטנק נשאר על עומדו‪ .‬אחרי דקה ארוכה ירה עודד פגז‬ ‫נוסף‪ ,‬הטנק הסורי נשאר במקומו כצוחק‪ .‬יריתי מייד פגז נוסף‪ .‬עשן‬ ‫מפתיעה ממושבו‪ ,‬השתחל במהירות מתחת לתותח‪ ,‬עבר לתא הטען‪,‬‬ ‫שחור פרץ מצריח הטנק‪.‬‬ ‫הדביק את גולדשפט לקיר הצריח‪ ,‬ומשך בכוח אדיר את הפגז התקוע‪.‬‬ ‫שיהיה\" לך ברור‪ ,‬הטנק הזה רשום על שנינו‪ \",‬אמר עודד‪.‬‬ ‫הוא הניח את הפגז על רצפת התא‪ ,‬שלף פגז חדש ותחב אותו לבית‬ ‫הבליעה של התותח‪ .‬לאחר מכן טיפס שנית במרווח הצר שבין התותח‬ ‫ביטחוני העצמי נסק פלאים ביממה שחלפה‪.‬‬ ‫היית\" מת‪ \",‬עניתי בקשר‪.‬‬ ‫לתא התותחן‪ ,‬התיישב בכיסאו‪ ,‬כיוון וירה פגז נוסף‪.‬‬ ‫המחלקה של דורון ירדה מן העיקול שבו המתינה ונסעה בטור‬ ‫רק לאחר שנים סיפר לי זאב טואשי‪ ,‬התותחן של עודד‪ ,‬מה קרה‬ ‫לכיוון קוניטרה‪ ,‬משאירה לטיפולנו את גזרת פתחת קוניטרה‬ ‫בטנק באותה הפסקה ארוכה בין פגז לפגז‪ .‬הטען של עודד היה בחור‬ ‫הדרומית‪ .‬היה זה מראה משונה מאוד‪ .‬כאילו שלישיית הטנקים סיימה‬ ‫נמוך וממושקף‪ .‬באותו הבוקר‪ ,‬בלחץ הירי‪ ,‬הוא הכניס לקנה פגז‬ ‫את חלקה במלחמה הזאת‪ .‬אך הסתבר שלא כך הם פני הדברים‪.‬‬ ‫עקום שעליו התריע טואשי ארוכות‪ .‬תרמיל הפגו‪ ,‬שנמעך בצידוד‬ ‫םיר‪51‬יסנשכחים שנש‪%[,‬ש‪%‬מש ון‪,%%‬‬

‫לכיוון הרמפה הצפונית שלמרגלות המוצב‪ ,‬כחיצים שלוחים‪ .‬גלשנו‬ ‫אנשי הצוותים‪ ,‬שהצטרפו לנפשי וליכין המ\"מ מ‪ 107-‬לאחר שתיקנו‬ ‫לרמפה במהירות דרך המורד המטופש והמטריר‪ ,‬שחשף במלואו‬ ‫את הנזקים בכליהם‪ ,‬חימשו ותידלקו‪ ,‬השתתפו בקרבות באזור‬ ‫את הטנק היורד לגבעות ממול‪ .‬תפסנו עמדות אש בשניות‪ .‬הבזק‬ ‫ירי מולנו גילה לנו את מקומו של הטנק שלא התייחס לבואנו‪,‬‬ ‫שמצפון לנו‪ .‬כמעט כולם נפגעו‪.‬‬ ‫והמשיך לירות על המוצב‪.‬‬ ‫הטנקים של פלוגה א'‬ ‫גיבור על חלשים‪ ,‬חשבתי בליבי‪.‬‬ ‫הטנק הסתתר מאחרי טרסת אבנים‪.‬‬ ‫אס‪ \",‬כאן ארסן‪ ,‬עזרו לנו‪ ,‬טנקים יורים עלינו והורגים לנו אנשים!\"‬ ‫אשר חלק את תא הטען הצפוף עם בורקו‪ ,‬והדבר הקשה על‬ ‫נשמע בקשר קול לחוץ ומבוהל על סף בכי‪ .‬ארסן היה שמו של‬ ‫טעינת הפגזים‪ .‬סיכמנו במהירות‪ ,‬שהטנק של שוקי יירה ושאני אצפה‬ ‫ואתקן את האש‪ .‬ציון‪ ,‬התותחן של שוקי‪ ,‬בן מחזור של אפרים וחברו‬ ‫מוצב החי\"ר ‪.109‬‬ ‫הטוב‪ ,‬היה אף הוא תותחן מעולה‪ .‬ציון ירה פגז ראשון‪ .‬הפגז פגע‬ ‫מוצב ‪ 109‬היה מאויש על‪-‬ידי לוחמי גולני‪ ,‬אנשי הפלוגה‬ ‫מאחורי הטנק כשהוא מעלה ענן אבק חום‪.‬‬ ‫המסייעת‪ .‬כל מוצבי החי\"ר ממרכז הרמה צפונה היו באחריות גדוד‬ ‫‪ 13‬של גולני‪ .‬מפקר המוצב היה סגן אהוד בן גרא ‪ -‬ממש כשמו של‬ ‫ארוך‪ \"\",‬דיווחתי בקשר‪.‬‬ ‫השופט והלוחם התנ\"כי‪ .‬הוא היה הסמ\"פ של הפלוגה והגיע למוצב‬ ‫הפגז השני שנורה פגע סמוך מאוד לטרסה שלפני הטנק כשהוא‬ ‫בשבת בבוקר כשהוכרזה כוננות גבוהה בכל מוצבי הקו‪.‬‬ ‫מעיף נתזי אבנים‪.‬‬ ‫ביום שני הבחין אהוד בתנועה ערה של כלים בגבעות שמול‬ ‫קצר‪ \"\",‬דיווחתי‪.‬‬ ‫מוצב ‪ . 109‬הוא הגיע אל עמדת התותח במוצב כשהוא מלווה בקצין‬ ‫נוסף‪ .‬הלוחמים מיעטו לצאת מהבונקר המסוגר מכיוון שעל המוצב‬ ‫בשלב הזה קלט מפקד הטנק הסורי שהוא מטווח‪ .‬הוא נסע‬ ‫נפלה הפגזה מדויקת באופן כמעט קבוע‪ .‬הירי הארטילרי הקטלני‬ ‫במהירות לאחור ופנה ימינה‪ ,‬ובתוך כך חשף אלינו את כל אגפו של‬ ‫הזה‪ ,‬שהתחזק כל אימת שהיתה תנועה של כוחות סוריים‪ ,‬עיקר‬ ‫הטנק‪ .‬ענני עשן לבן שעלו מהמפלט שלו הבליטו את צדודיתו הכהה‪.‬‬ ‫למעשה את המוצבים מייעודם העיקרי ‪ -‬תצפית ודיווח על פעילות‬ ‫הכלי ניסה לחמוק מהאזור‪.‬‬ ‫האויב‪.‬‬ ‫הפגז השלישי נורה בזריזות ופגע במרכז צריח הטנק‪ .‬הבחנו‬ ‫בבירור בהבזק הפגיעה‪ .‬הטנק התלקח מייד ואבוקת עשן שחור סמיך‬ ‫הקצין הנוסף שליוה את אהוד היה מפקד המוצב עד להגעתו של‬ ‫היתמרה ממנו‪.‬‬ ‫האחרון‪.‬‬ ‫כל\" הכבוד‪ \",‬אמרתי בקשר חוץ‪.‬‬ ‫תותה ה‪ 20-‬מ\"מ עמד בעמדה ממוגנת בהיקפה‪ .‬את תקרת הבטון‬ ‫בקשר פנים אמרתי לצוות‪ :‬זהו‪ \",‬סגרנו איתו חשבון‪\".‬‬ ‫שוקי שלף את המצלמה וצילם את הטנק הבוער‪ ,‬שממנו היתמר‬ ‫שמעליו החליפה רשת הסוואה‪.‬‬ ‫ענן עשן שחור סמיך לגובה רב עוד שעה ארוכה‪ .‬היה זה מסר לסורים‬ ‫אהוד החליט ליטול יוזמה מכיוון שטנקים סוריים בגבעות שמולם‬ ‫מולנו‪ ,‬שפלוגה א' עריין חיה ובועטת‪.‬‬ ‫החלו לירות אש מדויקת לעבד עמדות המוצב‪ .‬מה שמוגדר כאש‬ ‫***‬ ‫לפיצוח עמדות‪.‬‬ ‫הפעילות הסורית הזאת ביום שני נועדה להכשיר את השטח‬ ‫בפגישה על כוס קפה עם רני פרידריך‪ ,‬מ\"מ מפלוגה ב'‪ ,‬הוא סיפר‬ ‫לקראת יום שלישי‪ .‬מטרתה היתה לגרום למוצב החי\"ר נזק כרי‬ ‫לי‪ ,‬כי עובד איתו משה אוחיון‪ ,‬לוחם גולני שהיה במוצב ‪ 109‬לפני‬ ‫למנוע ממנו את האפשרות להפריע לכוחות שהיו אמורים לזרום‬ ‫כשלושים שנים‪ .‬טילפנתי אליו כבר למחרת היום‪ .‬שוחחנו ארוכות‪.‬‬ ‫חשתי‪ ,‬שכמו רבים מחברי גם הוא נגוע באותו צורך להעלות ולפרוק‬ ‫למחרת‪.‬‬ ‫את התמונות‪ ,‬הרגשות והזיכרונות הקטועים‪ .‬לסיום אמר משהו‬ ‫איש במוצב לא היה מודע לכך‪ ,‬שעמדת התותח בלטה מאוד‬ ‫שריגש אותי מאוד‪ :‬לראות\" את הטנקים שלנו כמשך ימי המלחמה‬ ‫ממרחק בשל הצל שהיה מוטל עליה‪ .‬בגבעה שממול הבחינו בתנועת‬ ‫פוגעים בטנקים הסוריים ומדליקים אותם אחד אחרי השני‪ ,‬היה מחזה‬ ‫שני הקצינים בעמדה ובהזזת רשת ההסוואה‪ .‬לרגע הזה חיכה הטנק‬ ‫שמילא את כולנו שמחה סיפוק וגאווה‪ ,‬וגם נתן לנו הרבה תקווה‪\".‬‬ ‫אתה\" יודע של מי היו הטנקים האלה‪ ,‬שהתרוצצו‪ ,‬ירו ופגעו?\"‬ ‫הסורי‪ .‬הוא ירה פגז מדויק‪.‬‬ ‫שאלתי‪ ,‬אלה\" היו הטנקים שלנו‪ ,‬חביבי ‪ -‬שלי ושל הפלוגה שלי‪,‬‬ ‫הפגז חרר דרך פתח הירי של העמדה‪ ,‬ריסק את התותח בדרכו‬ ‫ופגע באהוד פגיעה ישירה‪ .‬הקצין שלצידו נפצע באורח בינוני‬ ‫פלוגה א' מגדוד ‪\".53‬‬ ‫מהרסיסים שעפו לכל עבר‪ .‬מראה גופתו המרוטשת של הסמ\"פ‬ ‫האהוב והנערץ גרם הלם קשה ללוחמי המוצב‪ .‬מותו\" כיבה אותנו‬ ‫***‬ ‫לחלוטין\" אמר לי משה‪ ,‬מקלען המחלקה‪ .‬עד\" אז המלחמה לא פגעה‬ ‫בשעות הצהריים‪ ,‬לאחר שווידאנו סופית שהאזור מול ‪ 109‬שקט‬ ‫בנו ישירות‪ .‬הרגשנו פתאום כמו חבורת ילדים אבודים‪\".‬‬ ‫באותה עת עמדנו ברמפה הדרומית ולא הבחנו בדרמה שהתרחשה‬ ‫מול המוצב‪ .‬החלפנו בין הרמפות הצפונית והדרומית במשך ימי‬ ‫הלחימה‪ ,‬כשכמות פגזי הארטילריה שנחתו על הרמפה שבה שהינו‬ ‫הפכה לבלתי‪-‬נסבלת‪ .‬כשנשמעה הקריאה בקשר‪ ,‬טסנו שוקי ואני‬ ‫‪ 8‬סיפוד'ם נשבחים‬ ‫פ‪,‬‬

‫נפלו כמה פצצות שהרימו ענן אבק גדול‪ .‬המשכנו לרסס את השמים‬ ‫מכל פעילות‪ ,‬שבנו שוקי ואני לשלושת הטנקים האחרים שלנו‬ ‫בקליעים תוך יצירת ארגז‪-‬אש‪.‬‬ ‫ברמפה הדרומית‪.‬‬ ‫שובל דק של עשן שחור נראה מיתמר מגחונו של המטוס‪.‬‬ ‫היה זה היום השלישי למלחמה‪ .‬בשמים מעלינו חלף סקייהוק‬ ‫המטוס ניסה לנסוק‪ ,‬אך החל לאבר גובה במהירות‪ .‬חופה לבנה‬ ‫ישראלי בודר בדרכו לתוך סוריה‪ .‬המטוס הותיר אחריו פס עשן‬ ‫לבן‪ .‬לפתע ראינו פס לבן נוסף העושה את דרכו אל המטוס‪ .‬המטוס‬ ‫נראתה בשמים‪.‬‬ ‫ניסה להתחמק‪ ,‬אך הפס פגע בו‪ ,‬המטוס התפוצץ באוויר‪ ,‬ראינו‬ ‫המיג נפל כאבן ונעלם מצפון לנו מאחורי גבעת מוצב ‪ . 109‬נשמע‬ ‫מצנח לבן נפתח ונסחף היישר מזרחה אל תוך סוריה‪ .‬זה לא היה‬ ‫המטוס הראשון שלנו שראינו בלב כואב איך הוא נפגע מטילי קרקע‪-‬‬ ‫פיצוץ גדול ותימרות אש ועשן התאבכו מהאזור‪.‬‬ ‫המצנח הלך והתקרב לפני האדמה‪ ,‬והטייס נחת על הקרקע מול‬ ‫אוויר סוריים‪.‬‬ ‫הרמפה הצפונית מאחורי קו הגבול וגרר המערכת בשטח הסורי‪.‬‬ ‫חיל האוויר הבלתי מנוצח שלנו‪ ,‬עמוס משימות עד קצה גבול‬ ‫אילנד!\" לך תביא אותו‪ \",‬צעק לעברי צביקה המ\"פ‪ .‬הוא העביר‬ ‫יכולתו‪ ,‬איבד מטוס אחר מטוס בשמי סוריה‪ .‬למטוסים הישראליים‬ ‫אלי הוראה שקיבל בקשר‪.‬‬ ‫לא היה מענה לטילי הקרקע‪-‬אוויר הרוסיים‪.‬‬ ‫יהודה שני‪ ,‬הנהג שלי‪ ,‬לא שכח לו את זה עד היום‪ .‬בטח\" אמרו‬ ‫אשר הקש\"א‪ ,‬שישב לצידי על צריח הטנק‪ ,‬הביט במשקפת‪.‬‬ ‫לו להביא‪ ,‬והוא שלח אותנו לתוך סוריה למוקשים ולסאגרים‪ \",‬אמר‬ ‫תראה\" את הבני זונות‪ \",‬אמר‪ ,‬תראה\" לאן הם מקדמים סוללות‬ ‫טילים‪ \".‬הבטנו‪ ,‬אפרים בורקו ואני‪ ,‬ובאמת בטווח של כ‪ 5-4-‬ק\"מ‬ ‫י‪4‬‬ ‫בתוך שטח סוריה‪ ,‬ראינו סוללת טילי קרקע‪-‬אוויר לבנים‪.‬‬ ‫יצאנו תוך שנייה לדרך‪.‬‬ ‫הסוללה‪ ,‬שבה היו חמישה טילים מסודרים במעין עיגול סביב‬ ‫היה צורך לפעול במהירות רבה מכיוון שהורגשה תכונה ערה‬ ‫רכב בקרה מרכזי‪ ,‬התמקמה במדרון קדמי כאילו היא בתרגול ולא‬ ‫בצד הסורי‪.‬‬ ‫במלחמה‪ .‬הטווח היה רחוק מדי לתותחי הטנקים‪.‬‬ ‫תוך כמה דקות הגענו לציר המערכת ונסענו לאורכו‪ .‬פנינו מול‬ ‫ייבוא נראה להם מה זה‪ \",‬אמר אשר‪.‬‬ ‫הנקורה שבה נפל הטייס‪ .‬עלינו עם הזחלים על גדר המערכת וחדרנו‬ ‫הוא פנה בקשר למסו\"ל‪ ,‬שהעביר את פקודות הירי של אשר‬ ‫לשטח‪ .‬בלמנו באחת מול התלולית שמאחוריה הסתתר הטייס‪.‬‬ ‫לסוללות התותחים בשטחנו‪.‬‬ ‫הטייס התרומם‪ ,‬והרים את ידיו למעלה‪ .‬בידו האחת אחז באקדח‪.‬‬ ‫זרוק\" את האקדח \"! צעקתי לעברו בעברית שוטפת מצריח הטנק‪,‬‬ ‫בקשר ענה אדם לא צעיר‪ ,‬קולו היה רגוע ושלו‪ ,‬אך ניכרה בו‬ ‫עייפות רבה‪ .‬מספר קני הארטילריה ברמת‪-‬הגולן היה זעום ביהם‬ ‫מסמן בידי תנועה של זריקה‪.‬‬ ‫לכמות הארטילריה האדירה שהפעילו הסורים‪ .‬הארטילריה נאלצה‬ ‫הוא השליכו מידו‪.‬‬ ‫לפעול יומם וליל‪ .‬ניכר היה‪ ,‬שלמרות המצב הכמעט אבוד‪ ,‬עשה‬ ‫הקצין הוותיק כמיטב יכולתו להשרות‪ ,‬לפחות בנימת קולו‪ ,‬ביטחון‬ ‫איני יודע מדוע לא ניסיתי לפנות אליו באנגלית‪ ,‬שפה שבה‬ ‫שלטתי היטב מגיל צעיר‪ .‬ירדתי מהטנק ופסעתי לעברו בצעדים‬ ‫בקציניו הצעירים‪.‬‬ ‫מהירים‪ .‬בורקו השגיח מהצריח‪ ,‬עוזי דרוך בידיו‪.‬‬ ‫תוך כמה דקות נפלו באזור הסוללה פגזי ארטילריה בדיוק מדהים‪.‬‬ ‫עלה\" על הטנק \"! המשכתי בעברית‪ ,‬וסימנתי לו בידי‪.‬‬ ‫אשר ביצע תיקון מהיר‪ ,‬ופגז ארטילריה פגע היישר ברכב הבקרה‬ ‫הוא טיפס על הטנק ונשען על הצריח‪ .‬פניו היו חיוורות כסיד‪.‬‬ ‫של סוללת הסאם‪ .‬הבחנתי במשקפת כיצד חלקים ממנו התעופפו‬ ‫הבחנתי ברעד קל בידיו‪.‬‬ ‫באוויר‪ .‬רכבי הטילים נעו בפאניקה וניסו להימלט‪.‬‬ ‫הרמתי את אקדחו מהקרקע‪ ,‬וטיפסתי על הטנק‪ .‬בחנתי אותו‬ ‫כל\" הכבוד על הביצוע‪ \",‬אמרתי לאשר‪.‬‬ ‫בקצרה‪.‬‬ ‫איזה\" יופי‪ \",‬אמרו אפרים ובורקו שצפו בירי‪.‬‬ ‫הוא היה בחור נאה‪ ,‬בהיר עיניים ובהיר שיער‪ .‬הוא לא נראה‬ ‫נו‪ \",‬מה קורה‪ ,‬פגענו בהם?\" חזר ושאל שני עמוק מתוך תא‬ ‫הנהג‪ .‬סוללת העפר המגינה על הרמפה הסתירה לו את המתרחש‪.‬‬ ‫ערבי כלל‪.‬‬ ‫שני‪ \",‬תירגע‪ ,‬הכול בסדר‪ \",‬ענה לו בורקו בקול סמכותי‪ .‬מצב‬ ‫יכול\" להיות שהוא צ'רקסי‪ \",‬אמר לי אילן סהר לא מזמן‪ ,‬הם\"‬ ‫הרוח שלו השתפר ככל ששני היה לחוץ יותר‪ ,‬פגענו\" בול‪\".‬‬ ‫בהירים וכחולי עיניים‪\".‬‬ ‫ואני הוספתי‪ :‬כן‪ \",‬גם עם אלה סגרנו חשבון‪\".‬‬ ‫ראיתי בפניו את הפחד וריחמתי עליו‪.‬‬ ‫טייס סורי שבוי‬ ‫חשבתי בליבי‪ ,‬שהמסכן אינו יודע שכל עוד הוא אצלי בטנק לא‬ ‫ביום שני אחר‪-‬הצהריים נשמע בשמים רעש הולך וגובר של מטוס‪.‬‬ ‫יאונה לו כל רע‪.‬‬ ‫לפתע הגיח מדרום לנו ביעף נמוך מיג סורי וטס לעברנו‪ .‬דרכתי‬ ‫סימנתי לו להיכנס לתא הטען‪ ,‬בורקו ישב על הצריח מעליו‬ ‫במהירות את המקלע ויריתי לעברו‪ .‬ארבעת הטנקים הנוספים לצידי‬ ‫פתחו באש מקלעים אף הם‪ .‬במרחק של כמה מאות מטרים מאיתנו‬ ‫אוחז בעוזי‪.‬‬ ‫מרגע היכנסו לטנק היינו גם אנחנו בטוחים לחלוטין‪ .‬אף מאגר‬ ‫כבר לא יישלח לעברנו‪.‬‬ ‫היו לו ררגות כתפיים‪ ,‬כמו לנו‪ ,‬ושני כוכבים כסופים עיטרו כל‬ ‫אחת מהן‪.‬‬ ‫‪8~ as~ase‬‬ ‫סיפורים נשבחים‬

‫הטנק שלי‪ .‬כמו סוס גדול ונאמן‪.‬‬ ‫הופה‪ \"\",‬אמרתי בליבי‪ .‬סגן‪-‬אלוף‪ \".‬בטח מפקד טייסת‪.\".‬לאחר‬ ‫פרשתי שמיכות בתא נהג‪ ,‬והלכתי לישון‪.‬‬ ‫מכן התברר לי‪ ,‬שאלה היו ררגות סגן בלבד‪.‬‬ ‫דגל אדום גדול‬ ‫יצאנו מהשטח הסורי ונסענו במהירות בחזרה‪.‬‬ ‫בדיעבד התביר לנו שהיינו הכלי הישראלי הראשון שחדר לשטח‬ ‫נסעתי במהירות על הכביש המוביל למוצב‪ ,‬ובהמשכו לרמפה‬ ‫הצפונית‪ .‬שוקי אשנברג בעקבותי ‪ -‬טוח אס\"\" ‪ -‬שני טנקים‪.‬‬ ‫סוריה באותו שבוע לחימה‪.‬‬ ‫סע\" לכיוון המוצב‪ \",‬הודיע לי צביקה בקשר‪ ,‬משם\" כבר יבואו‬ ‫במשך כל ימי המלחמה הראשונים‪ ,‬מספר הטנקים הממוצע‬ ‫בכוחות של ‪ 188‬נע בין שניים לחמישה‪ ,‬ואלה לחמו נגד פלוגות‪,‬‬ ‫לאסוף אותו‪\".‬‬ ‫המתנתי למרגלות מוצב החי\"ר ‪.109‬‬ ‫גדודים ולעיתים גם נגד חטיבות שריון סוריות שלמות‪.‬‬ ‫הייתי דרוך וקשוב לקשר ולא שמעתי כיצד שני‪ ,‬מעמקי תאו‪,‬‬ ‫בסוף עיקול הדרך התגלתה לפני במלוא הדרה קבוצת טנקים‪.‬‬ ‫מנסה לראיין באנגלית שכורה את השבוי‪.‬‬ ‫הטנקים שאגפם היה חשוף אלי‪ ,‬עמדו סמוכים זה לזה ונראו ברורים‬ ‫לאחר כמה רקות הגיע אלינו מכיוון קוניטרה נגמ\"ש האיסוף‪.‬‬ ‫ומאיימים‪ .‬היו אלה טנקי יט‪ - 62-‬פאר תעשיית הנשק הסובייטית‪.‬‬ ‫הכלים האלה שימשו את חטיבות השריון הסוריות המובחרות‪ .‬המרחק‬ ‫העברתי אליהם את הטייס‪.‬‬ ‫שלי מהם היה כ‪ 500-‬מטרים‪ .‬פלוגת הטנקים הסורית הגיחה מהוואדי‬ ‫חזרתי לחברי ברמפה הדרומית‪.‬‬ ‫לאחר מכן שאל אותי מישהו‪ :‬לקחת\" לו את השעון?\"‬ ‫עטור העצים והשיחים בין גבעת מוצב ‪ 109‬לגבעת ננס\"‪\".‬‬ ‫באותו שבריר שנייה הספקתי להבחין שהטנקים היו ירוקים ולא‬ ‫השתגעת?\"\" אמרתי‪.‬‬ ‫צבועים כצבעי ההסוואה המסורתיים של הסורים‪ .‬הם נראו חדשים‬ ‫הרי\" בלאו הכי מישהו ייקח לו אותו‪ \",‬השיב לי‪.‬‬ ‫ומבריקים‪ .‬צריחיהם העגולים כחצאי כדורים מושלמים הבהיקו‬ ‫***‬ ‫בשמש הבוקר‪ .‬צריחי הטנקים הרוסיים הזכירו לי תמיר חצאי‬ ‫אשכוליות‪.‬‬ ‫במלחמה גיליתי לראשונה‪ ,‬שלאנשים רמות מוסר שונות‪ .‬נתקלתי‬ ‫הטנקים הסוריים היו שקועים בקרב אש עם כוח שעמד מולם‪,‬‬ ‫בגילויים שונים לכך‪ .‬באחד הימים ירדנו בשעת ערב לראשונה מן‬ ‫שאותו לא יכולתי לראות‪ .‬הנחתי שעם עודד נמצאים טנקי יחידת‬ ‫המובלעת הסורית לבסיס סופה'‪ ',‬בסיס הגדוד שלי‪ ,‬גדוד ‪ ,53‬לצורך‬ ‫המילואים שפגש‪ ,‬או הטנק של צביקה‪ .‬מי עוד כבר היה באזור‪ .‬הם‬ ‫לא הבחינו כלל בשוקי ובי‪ .‬למזלנו‪:,‬המקום שבו עמדנו הוסתר על‪-‬‬ ‫התארגנות מחדש‪ .‬המטרה היתה לתקן ולהכשיר את הטנקים ולאפשר‬ ‫ידי גבעת ננס\"\" מבתי הכפר קחטניה‪ ,‬שהיו גדושים בלוחמים סוריים‬ ‫ללוחמים לישוןתחת קורת גג סוף סוף‪ .‬נמצאנו במסגרת כוח מילואים‬ ‫של ‪ ,679‬שעימו היינו למעשה עד ערב הפסקת‪-‬האש‪ .‬החנינו את‬ ‫ובנשק נ\"ט‪.‬‬ ‫הטנקים במשטח הפלוגתי של פלוגה ב' ועשיתי את דרכי לחדר‬ ‫מאיפה\" לעזאזל צצה החבורה הזאת?\" היתה המחשבה הראשונה‬ ‫המ\"מים‪ .‬למראה החדר חשכו עיני‪ .‬החדר עבר ביזה‪ .‬ביזה בידי‬ ‫שחלפה בראשי למראה הטנקים הסוריים‪ ,‬שחדרו שנית לגזרה‬ ‫כוחותינו‪ .‬הארונות היו פרוצים‪ ,‬הארגזים האישיים היו מרוקנים‪,‬‬ ‫שבאחריותנו‪ .‬הרגשתי כמו טורף שקורבנו מתגלה לפתע לעיניו‪.‬‬ ‫ופריטי לבוש וציוד‪ ,‬או מה שנותר מהם‪ ,‬היו זרוקים על הרצפה‪ .‬על‬ ‫חשתי שהדם זורם בקצב מואץ בכל גופי‪.‬‬ ‫המיטות היו שרועים אנשים לא מוכרים‪ .‬הבחנתי במכנסיו הקצרים‬ ‫טנקים\" סוריים לפנים!\" התרעתי בקשר פנים‪ ,‬נהג‪ \",‬ע צ ו ר!\"‬ ‫של אפרתי זרוקים ליד ארונו‪ .‬ליתר בגריו לא היה זכר‪ .‬אז כבר‬ ‫ידעתי שאפרתי נהרג‪ .‬לאחר שנים רבות סיפרה לי הדסה חברתי‪,‬‬ ‫צעקתי לשני‪.‬‬ ‫שהיתה פקידת המח\"ט‪ ,‬שגם מגורי הבנות בחטיבה רוקנו לחלוטין‪.‬‬ ‫מה\" צריכים מילואימניקים פיג'מות ובייבי דולם של בנות?\"‬ ‫הטנק עצר בבת אחת‪ .‬אשר נחלץ בזריזות מתא הטען ופינה את‬ ‫השטח לבורקו‪ ,‬שהכניס במהירות פגז לסדן התותח‪ .‬אשר ניתר אל‬ ‫שאלה אותי‪.‬‬ ‫מחוץ לצריח ועמד כפוף מאחורי גבי כשהוא אוחז בכיפת המפקד‪.‬‬ ‫מה\" זאת אומרת‪ \",‬השבתי‪ ,‬לנשים\" ולחברות‪\".‬‬ ‫אש!\"\" קראתי כשאני מצודד את התותח לכיוון מרכז הפלוגה‪,‬‬ ‫כשקראתי את ספרו של אורי מילשטיין‪ ,‬ההיסטוריון השנוי‬ ‫במחלוקת‪ ,‬שבו כינה את צה\"ל אספסוף לבוש מדים‪ ,‬התקוממתי‬ ‫שם עמדו כמה כלים סמוכים זה לזה‪.‬‬ ‫בתחילה בליבי‪ ,‬ולאחר מכן נזכרתי במראות מאותו ערב בגדוד‪.‬‬ ‫אפרים פגע בטנק הראשון שהתלקח מייד‪ ,‬הסיט במהירות את‬ ‫יצאתי מהחדר‪ .‬ניגשתי לחנייה‪ .‬הפרינס הלבנה‪ ,‬שעימה עליתי‬ ‫התותח וירה על השני‪ ,‬ומייד על השלישי ופגע בהם‪ .‬הטנקים עלו‬ ‫לרמה‪ ,‬נעלמה אף היא‪ .‬חשתי זעם רב מהול בתסכול נוראי‪.‬‬ ‫בלהבות‪ .‬יש\" שם עוד אחד!\" קרא אשר מאחורי גבי כשהוא מצביע‬ ‫קיבינימט‪ \"\",‬אמרתי בליבי‪ ,‬מי\" רוצה להיות פה בכלל?\"‬ ‫מעבר לכתפי על כלי נוסף‪ ,‬שהתגלה בין תימרות העשן‪ .‬צודדתי את‬ ‫התותח אליו‪ .‬הבטתי פנימה אל תא הטען וראיתי את בורקו אוחז‬ ‫הסתובבתי ופניתי אל משטה הטנקים‪.‬‬ ‫את הפגז ביריו‪ .‬שים\" אותו כבר \"! צעקתי‪ .‬בורקו הפנה אלי את פניו‬ ‫טיפסתי אל הטנק‪ .‬הפלדה הקרינה חום שצברה במשך שעות‬ ‫המיוזעות והשחורות מאבק השריפה‪ ,‬קסדת הוי‪-‬אר‪-‬סי שמוטה על‬ ‫היום‪.‬‬ ‫ראשו באלכסון‪ ,‬וענה בצעקה‪ :‬יש\" כבר פגז בפנים!\"‬ ‫כדי לירות ארבעה פגזים בפחות מרקה נדרש התותחן לפעול‬ ‫א‪ 8‬סיפוךים נשנחים‬ ‫‪,8‬‬

‫לאיזה כוח הם משתייכים‪ .‬הוא החל לאבד את קור רוחו‪ ,‬אך לשווא‪,‬‬ ‫במהירות ובדיוק יוצאי דופן‪ .‬מהירות הטעינה הנדרשת מן הטען‬ ‫השלושה המשיכו בשלהם‪.‬‬ ‫כדי להדביק את הקצב הזה היא בלתי אנושית‪.‬‬ ‫לפתע הגיחה מהוואדי שמולם‪ ,‬פלוגה סורית‪ ,‬אמיתית הפעם‪.‬‬ ‫אפרים ירה‪ ,‬הטנק התלקח‪ ,‬התפוצץ והצריח שלו התרומם באוויר‪.‬‬ ‫פגזים נ\"ט נחתו בשטח סביבם כל הזמן‪.‬‬ ‫שוקי וצוות הטנק שלו‪ ,‬שעמדו לא הרחק מאיתנו‪ ,‬פגעו בכלים‬ ‫הנותרים של אותה פלוגה‪ ,‬אשר נותרו קפואים והמומים על עומרם‪.‬‬ ‫עודד עלה במהירות לעמדת אש‪ .‬לפתע שמע טואשי מאחוריו‬ ‫כל הפלוגה הסורית בערה‪ .‬ענני עשן לבן ושחור התאבכו‬ ‫קול אנחה רפה‪ .‬טואשי הסתובב במהירות והספיק לבלום בשתי‬ ‫ידיו את עודד שצנח עליו כשכתם אדום מתפשט על חזהו‪ .‬פגיעת‬ ‫מהטנקים‪.‬‬ ‫רסיס פגז ארטילריה‪.‬‬ ‫כל ההיתקלות נמשכה לא יותר משלוש דקות‪ .‬היתה זה פלוגת‬ ‫טואשי השעין את עודד על כיסאו‪ ,‬הזדקף בכיפה‪ ,‬ונתן הוראה‬ ‫החוד של החטיבה הסורית‪.‬‬ ‫לנהג יעקב משה לנסוע לאחור‪.‬‬ ‫הסתובבתי לאחור אל אשר שעמד מאחורי‪ .‬בוא‪ \",‬היכנס פנימה‪\",‬‬ ‫הוא נפנה לטפל בעודד‪ .‬גולדשפט רהוא הניחו אותו על רצפת‬ ‫קראתי לעברו‪.‬‬ ‫תא הטען‪ .‬הוא חיפש בכיס השמאלי העליון של הסרבל של עודד‬ ‫את התחבושת האישית שלו‪ .‬להפתעתו‪ ,‬הכיס היה ריק‪ .‬בראשו של‬ ‫שעטנו במהירות אל הרמפה הצפונית‪ .‬תפסנו עמדה‪ ,‬והתחלתי‬ ‫טואשי חלפה המחשבה‪ :‬יא\" בןזזונה‪ ,‬אותנו במסדרים אתה מטרטר‬ ‫לסרוק את השטח שלפני‪ .‬היתה תכונה רבה של כלים ואנשים מולנו‪.‬‬ ‫על כל פריט בסרבל ובחגור‪ ,‬ולך עצמך אין תחבושת אישית‪\".‬‬ ‫טנקים נראו תופסים עמדות בין הטרסות וגדרות האבנים‪.‬‬ ‫טואשי חבש את חזהו של‬ ‫משנה\" אס נפגע!\" נשמעה לפתע הקריאה ברשת‪ .‬משנה\" אס\"‬ ‫עודד מחוסר ההכרה‬ ‫היה כינויו של עודד בקשר‪.‬‬ ‫עור\" אחד נאלץ לפרוש‪\",‬‬ ‫בתחבושתו שלו‪ ,‬עלה על‬ ‫כיסא המפקד וכיוון את הטנק‬ ‫חשבתי בליבי‪.‬‬ ‫לאחור‪.‬‬ ‫המחשבה אפילו לא‬ ‫הטרידה אותי‪ .‬גם אם הייתי‬ ‫***‬ ‫נותר טנק בודד חסר תחמושת‬ ‫כלל‪ ,‬הייתי בולם את הטנקים‬ ‫מאז הבוקר שבו נפצע לא‬ ‫הסוריים בגופי‪ ,‬משליך‬ ‫ראיתי את עודר ישראלי‬ ‫עשרים ואחת שנים‪ .‬נפגשנו‬ ‫עליהם תרמילי כדורים ריקים‬ ‫בכנס גדוד ‪ 53‬שאורגן על‪-‬‬ ‫ידי בקמן וצחקי ב‪ .1994-‬הוא‬ ‫ואבנים‪ .‬שום כוח שבעולם לא‬ ‫השמין וזקן עבות‪ ,‬שזור‬ ‫היה יכול לי‪ .‬עסקתי במלאכת‬ ‫קורש‪ .‬הגנתי על אדמת‬ ‫המולדת שלי מפני זרים‪ ,‬ולא‬ ‫עיטר‬ ‫לבנות‪,‬‬ ‫בהרבה שערות‬ ‫‪,,,,‬ב‬ ‫החיט‪-‬נרק‪2‬ת‪5‬ב‪,‬דשיחסודדדיושמהצופבויןללקאחתטאניחהת‪,‬מנפפלגועגועתל‪-‬היחדוידמושלחחטשילבעותדד ‪, ,‬‬ ‫‪ ,,‬ן‬ ‫חשבתי אפילו לרגע אחד‪ ,‬כי‬ ‫מוזר‬ ‫באור‬ ‫את פניו‪.‬‬ ‫חייך‬ ‫סלם)בדצמבר‪)1973‬‬ ‫סילוקם של‬ ‫ניתן לעלות על הדעת כל‬ ‫פניו קרנו‬ ‫כשחייך אלי‪ .‬הוא מעולם לא‬ ‫אלה‪ ,‬או עד נשמת אפי‬ ‫אפשרות חוץ מאשר לעמוד‬ ‫איתן ולהילחם בחמת זעם עד‬ ‫אלי קודם לכן‪.‬‬ ‫האחרונה‪.‬‬ ‫הוא פגוע קשה מאוד בהלם קרב‪ ,‬סיפר לי צחקי לאחר המפגש‪,‬‬ ‫כעשרים דקות לפני כן הבחין זאב טואשי‪ ,‬התותחן של עודד‪,‬‬ ‫ברמה שממש מפריעה לניהול אורח חיים תקין‪ .‬כשסיפרתי על כך‬ ‫שהתבונן בעינית כוונת הפריטלסקופ‪ ,‬בפלוגת טנקים סורית שנעה‬ ‫להורי לא יכולתי לעצור את הדמעות בעיני‪ .‬נזכרתי בעודד מ‪:109-‬‬ ‫בשני טורים שבראשם טנק נוכרי‪ .‬הפלוגה היתה במרחק של ‪1,500‬‬ ‫יעיל‪ ,‬נמרץ ואמיץ‪ .‬שד משחת ממש‪ .‬אז עדיין לא הבנתי איך יכלה‬ ‫מטרים‪.‬‬ ‫המלחמה לגרום לשינוי כל‪-‬כך קיצוני באדם‪.‬‬ ‫***‬ ‫ההפגזה הסורית נפלה בכל מקום‪ .‬עודד שב מתדלוק מהיר‬ ‫בקוניטרה‪ .‬בדרכו חזרה נתקל בשלושה טנקי מילואים ש\"ניהלו\"‬ ‫צביקה רק שמע בקשר את ריווח המוצב על רעש זחלים בשעריו‪ ,‬סב‬ ‫אש עם הפלוגה אותה זיהה גם טואשי דרך הכוונות‪ .‬השגיאה‬ ‫על עקבותיו ופנה במהירות לכיוון המוצב‪ .‬שבעה טנקים ירוקים‬ ‫המשותפת לטואשי ולטנקי המילואים היתה העובדה‪ ,‬שהפלוגההזאת‬ ‫ומבהיקים הגיחו מהוואדי מולו‪ .‬פלוגה נוספת‪ .‬צביקה נתן פקודת‬ ‫היתה הפלוגה שהושמדה כבר ביום שבת‪ .‬הטנקים‪ ,‬שנפגעו על‪-‬ידי‬ ‫אש מהירה‪ ,‬והחל בירי מהיר על הטנקים שמולו‪ .‬אלי שרוני התותחן‬ ‫השלישייה של עודד ביום שבת במהירות מדהימה‪ ,‬עמדו קפואים‬ ‫ירה כמו מטורף‪ ,‬והטען‪-‬קשר טען כמו מטורף‪ ,‬שלף פגזים מכל‬ ‫הבא ליד‪ .‬תוך דקות התלקחו כל הטנקים שמולם‪.‬‬ ‫על עומדם במרווחי נסיעה מבצעית‪.‬‬ ‫עודד צעק לעבר שלושת הטנקים שיפסיקו לירות מכיוון שאלה‬ ‫טנקים פגועים‪ .‬לא היה לו קשר עם הכלים האלה והוא לא ידע‬ ‫‪8, haihd~Se‬‬ ‫סיפורים נשבחים‬

‫הכלים שנותרו בגבעות שמולנו החלו לסגת לאחור‪.‬‬ ‫כשפגע שרוני בטנק הסורי המוביל‪ ,‬טנק המ\"פ‪ ,‬הפיצוץ היה‬ ‫הבטתי על הטנק ממרומי הצריח‪ .‬תילי ההנחיה של הסאגרים‪,‬‬ ‫אדיר‪ .‬מדפי הצריח היו פתוחים‪ ,‬ומההדף החזק הועפו גופות המפקד‬ ‫חוטים לבנים ארוכים וסבוכים זה בזה‪ ,‬היו משוכים לאורך כל הטנק‬ ‫והטען לגובה רב‪ ,‬ואז נפלו כאבנים כהות על הקרקע‪.‬‬ ‫כרוכים על הכנפיים ועל התפסנים הבולטים שעליו‪.‬‬ ‫שוקי ואני עלינו לעמדות אש במהירות‪ .‬הטנקים הסוריים שמולנו‬ ‫אחרי כחצי שעה הצטרפו אלינו לרמפה שלושה טנקים‪ .‬אנשי‬ ‫היו בטווחים של כ‪ 1,000-‬מטרים‪ .‬פגענו בארבעה‪-‬חמישה כלים‪,‬‬ ‫הכלים הללו שאותם פגש עודד‪ ,‬לחמו אף הם מול הטנקים של הכוח‬ ‫שתפסו עמדות בין הטרסות‪ .‬שלושה כלים נוספים שהתקרבו נפגעו‬ ‫הסורי שחדרו מאזור קחטניה‪ ,‬ובזה למעשה סתמו את הגולל על‬ ‫אף הם‪.‬‬ ‫המאמץ הסורי באזורנו‪.‬‬ ‫ממש מתחתי הבחנתי לפתע מעברה של תעלת הנ\"ט בטנק שועט‬ ‫צוותי המילואים הללו לחמו בכלים פגועים שלנו שהוכשרו‬ ‫במהירות אדירה עושה את דרכו בחזרה לכיוון מזרח‪ .‬רגל אדום‬ ‫מחדש‪ .‬מפקד הכוח שלהם קיבל את הטנק שאותו החליף צביקה‬ ‫גדול ועליו כתובות בערבית התנופף על צריח הטנק‪ .‬כך סימנו‬ ‫המ\"פ ביום שבת‪ .‬הטנק תוקן ונוקה‪ ,‬אבל לא ניתן היה להסיר את כל‬ ‫הסורים את טנקי הפיקוד שלהם‪ .‬ככל שהמפקד בטנק היה בכיר‬ ‫יותר היה הדגל גדול יותר‪ .‬מפקד בכיר של הכוח הפורץ נמלט בעור‬ ‫כתמי הדם של ג'רבי‪ .‬השתדלתי לא להתקרב לטנק הזה‪.‬‬ ‫שיניו חזרה לסוריה‪ .‬כשיכולנו להנמיך את התותח ירינו לעברו‪ ,‬אך‬ ‫הוא הספיק לחדור לשטח מת‪ .‬כשהגיח ממנו‪ ,‬הטווח אליו היה פחות‬ ‫צמד חתולים סיאמיים‬ ‫יעיל‪ ,‬מה גם שהכלי נסע במהירות מדהימה עד שנעלם בענני אבק‬ ‫הגעתי לראשונה לחופשה בבית שבועיים לאחר פרוץ המלחמה‪ .‬היתה‬ ‫מעינינו‪.‬‬ ‫זו יציאה לכמה שעות בלבד‪ .‬אוטובוס חיילים הוריד אותי בתום‬ ‫***‬ ‫נסיעה ארוכה ורבת תחנות בצומת הקאונטרי קלאב‪.‬‬ ‫כשירדנו מהרמה לכיוון הגליל‪ ,‬הופתעתי מההאפלה שבה היו‬ ‫כמה שנים לאחר המלחמה‪ ,‬בסיכום הרצאת מודיעין בקורס מ\"פים‪,‬‬ ‫נתונים כל היישובים בארץ‪ .‬היתה זו תזכורת לכך שהמלחמה טרם‬ ‫קם בקמן וקבל בפני מפקדי הקורס על כך‪ ,‬שלא קיבלנו לפני‬ ‫הסתיימה‪ .‬ברמת‪-‬הגולן עצמה הבסיסים והיישובים היו מוארים‬ ‫המלחמה את כל המידע המודיעיני הנחוץ לגבי חטיבות השריון‬ ‫הסוריות‪ .‬על‪-‬פי סימון הדגלים הצה\"לי‪ ,‬הונף רגל אדום על כלי לא‬ ‫כרגיל‪.‬‬ ‫כשיר מכנית‪ ,‬דגל צהוב סימן כי בטנק יש פצוע וכדומה‪ .‬בתוהו‬ ‫ובוהו ששרר בדרום הרמה במלחמה חושב ונשקל ירי של כל פגז‪.‬‬ ‫בצומת הקאונטרי אספה אותי מכונית אמריקנית גדולה‪ ,‬ובה‬ ‫כשבקמן ראה טנקים עם דגלים אדומים עליהם‪ ,‬לא הבין כי המדובר‬ ‫שלושה זוגות מבוגרים וחביבים‪ .‬הם הצטופפו ודחסו אותי פנימה‪.‬‬ ‫בטנקי פיקוד‪ ,‬אלא חשב שאלה כלים לא תקינים‪ .‬הוא סבר‬ ‫מן הסתם נראיתי להם עוף מוזר‪ .‬על פני היה זקן בן שבועיים‪ ,‬שערי‬ ‫שמהטנקים האלה לא צפויה סננה‪ ,‬ושמר את פגזיו הספורים לכלים‬ ‫היה סבוך ופרוע‪ ,‬ועל סרבל טנקיסטים מוכתם לבשתי ז'קט עור‬ ‫מהוה בצבע חום‪ ,‬שמתחתיו ביצבץ צעיף שפעם היה לבן‪ .‬כשנשאלתי‬ ‫האחרים‪.‬‬ ‫לשלומי‪ ,‬קישקשתי להם על טנקים סוריים וטייס שבוי‪ .‬הם דיברו‬ ‫כיניהם כערבית עיראקית‪ ,‬ומנימת דבריהם חשבתי שהם סכורים‬ ‫התכונה מולנו לא פסקה‪ .‬מובן שלא ידעתי אז‪ ,‬כי חטיבה שלמה‬ ‫שנבלמה‪ ,‬מנהלת קרב השהיה מולנו‪ .‬טילים רבים נזרו לעברנו‪ ,‬אך‬ ‫שדעתי השתבשה עלי‪.‬‬ ‫הם התעקשו לקחת אותי עד פתח ביתי‪.‬‬ ‫רובם פגעו בגבעה שמאחורינו‪.‬‬ ‫היתה זו שעת לילה מאוחרת ‪ 1:30 -‬בערך‪ .‬הבית היה חשוך‬ ‫במהלך השנה האחרונה הפכתי שוב ושוב באירועי אותו יום‬ ‫שלישי‪ .‬תהיתי מה גרם לחוסר ההתייחסות לקיומנו מצד הכוח הסורי‬ ‫לחלוטין‪ .‬דפקתי על הדלת‪.‬‬ ‫החודר‪ .‬הגעתי למסקנה‪ ,‬שהסיבה לכך היתה ענני האבק שהעלו‬ ‫מי\" שם?\" נשמע קולו המבוהל של אבי‪.‬‬ ‫הטנקים של עודד וצביקה כנסיעתם לקוניטרה‪ .‬התצפיתנים הסורים‬ ‫דפיקות פתאומיות על דלת ביתך‪ ,‬ועוד בשעה כזאת‪ ,‬יכלו לבשר‬ ‫הוטעו והסיקו‪ ,‬שכוחותינו עזבו לחלוטין את האזור‪.‬‬ ‫אז רק על דברים רעים‪.‬‬ ‫גם כשהולכנו אותם שולל‪ ,‬היה זה באופן מקרי לחלוטין‪.‬‬ ‫זה\" אני‪ \",‬אמרתי‪.‬‬ ‫***‬ ‫אבי פתח את הדלת במהירות‪ .‬דוד!\"\" קרא לא מאמין למראה‬ ‫עיניו‪ .‬הוא חיבק אותי בחוזקה‪.‬‬ ‫משאית עמוסת חיילים התקרבה לתל הטרסות שמולנו‪ .‬ירינו פגז‬ ‫לעברה‪ .‬המשאית התרוממה באוויר‪ ,‬וכל יושביה עפו לכל הכיוונים‪.‬‬ ‫מאחורי גבו הבחנתי באמי‪ .‬היא היתה מוטלת על הספה בסלון‬ ‫כמה\" חיילים יושבים במשאית?\" חשבתי בליבי‪ ,‬שלושים‪\",‬‬ ‫החשוך‪ ,‬ראשה שמוט לאחור‪ .‬היא התעלפה‪ .‬החל מהיום הראשון‬ ‫ארבעים?\" חשתי תחושה אדירה של שמחה לאיד‪ .‬היה לנו חשבון‬ ‫של המלחמה היא נטלה כמויות אדירות של כדורי הרגעה‪ ,‬והיתה‬ ‫ארוך עם החי\"ר הסורי שעשה בנו שמות עם טילי הסאגר ורקטות‬ ‫רוב הזמן בקהות חושים מוחלטת‪ .‬הידיעות שהגיעו מרמת‪-‬הגולן‬ ‫היו נוראות‪ :‬הסורים כבשו חלקים מהרמה‪ ,‬קרבות שריון עקובים‬ ‫האר‪-‬פי‪-‬ג'י שלו‪.‬‬ ‫מדם‪ ,‬וחטיבה טנקים שלמה ‪ - 188 -‬הוכחדה‪ .‬אמי חזרה להכרה‬ ‫לאט לאט‪.‬‬ ‫אסתי‪ \"\",‬קרא אבי‪ ,‬תראי\" מי כאן‪ ,‬דודו פה‪ ,‬דודו!\"‬

‫שני בני שתקו‪ .‬הם שמעו את הטענות האלה שלי כבר כמה פעמים‬ ‫אמי היתה עדיין מטושטשת לחלוטין‪ .‬היא אפילו לא זיהתה אותי‪.‬‬ ‫ן‬ ‫בעבר‪.‬‬ ‫אותי‪ ,‬את בנה האהוב‪ ,‬הארם היקר לה ביותר בעולם‪ .‬היא המשיכה‬ ‫ן‬ ‫מה\" חשבת אילנד‪ \",‬אמר לי אפרים יוסף התותחן שלי בשיחת‬ ‫לשכב בעיניים עצומות והזרה ומילמלה את שמי בקול רפה‪.‬‬ ‫טלפון‪ ,‬הכושי\" עשה את שלו‪ ,‬והכושי יכול ללכת‪ .‬ככה זה‪\".‬‬ ‫תחושת האופוריה שבה הייתי שרוי עד אותו רגע נמוגה באחת‪.‬‬ ‫ן‬ ‫קלטתי כבאבחת חרב הדה את עוצמות המצוקה והאימה שבהן‬ ‫ן‬ ‫שבועיים אחרי הנסיעה הזאת עם ילדי צילצל הטלפון בביתי‬ ‫ן‬ ‫בשעת ערב מאוחרת‪.‬‬ ‫היו נתונים הורי באותם ימים נוראים‪.‬‬ ‫ן‬ ‫שלום‪ \",‬מדברים כאן מענף היסטוריה בצבא‪\".‬‬ ‫בבת אחת נשברתי ופרצתי בבכי תמרורים‪.‬‬ ‫ן‬ ‫כן‪ \"\",‬אמרתי‪.‬‬ ‫ן‬ ‫בכיתי‪ .‬בכי ארור ומתמשר‪ .‬בכיתי‪ ,‬משיל מעלי כבגד מלוכלר‬ ‫ן‬ ‫קצין\" במילואים כותב עבודה על הפלוגה שלך במלחמה‪ .‬האם‬ ‫את כל המתח והלחץ והפחד‪ ,‬קולות הירי והנפץ ומראות הטנקים‬ ‫ן‬ ‫אתה מוכן לדבר איתו על כך?\"‬ ‫הבוערים‪ .‬המשכתי לבכות כשהשבתי על הורים אחרים המצפים‬ ‫ן‬ ‫טג\"שסוריבתעלתהפטברמת‪-‬הגולו‬ ‫אני\" מניה שכן‪ \",‬עניתי‪ .‬מעניין\" מי הנודניק הזה‪ \",‬חשבתי בליבי‪.‬‬ ‫בעיניים כלות לשובו של בנם‪ ,‬אבל הבן לא ישוב עוד לעולם‪.‬‬ ‫אהרי כרבע שעה טילפן אלי אל\"מ מיל'() אילן סהר‪.‬‬ ‫אני הצלחתי לשוב הביתה בריא ושלם‪ .‬כך השבתי על כל פנים‪.‬‬ ‫אתה\" היית במלחמה בפלוגה א' של גדוד ‪ 53‬באזור ‪ \"?109‬שאל‪.‬‬ ‫***‬ ‫כן‪ \"\",‬השבתי‪ ,‬הייתי\" גם הייתי‪\".‬‬ ‫אהרי שנרגעתי ישבתי עם אבי במטבח‪ .‬הראיתי לו את אקדחו של‬ ‫אין\" לך מושג באיזה קרב משמעותי הפלוגה שלך היתה‬ ‫הטייס ששביתי וסיפרתי לו את קורותי מול הטנקים הסוריים‪.‬‬ ‫מעורבת‪ \",‬אמר‪ .‬כנראה\" שיניתם את פני המלחמה בצפון הרמה‪\".‬‬ ‫מה\" אתה אומר?\" עניתי‪ .‬מה\" קרה שהתעוררתם אחרי ‪ 28‬שנים?\"‬ ‫שנים רבות אחרי אותו ערב‪ ,‬נסעתי עם שני בני‪ ,‬אילן ואורן‪.‬‬ ‫אתם\" יודעים ‪ \"?nb‬שאלתי אותם‪.‬‬ ‫***‬ ‫מה?\"\" שאל אילן‪.‬‬ ‫איפה\" כסי?\" נזכרתי פתאום‪ .‬כטי היה שמו של אחד מצמד החתולים‬ ‫לא\" יכול להיות‪ \",‬אמרתי‪ ,‬בכל\" צבא אחר‪ ,‬אדם כמוני‪ ,‬שפגע‬ ‫הסיאמיים האהובים שלי‪.‬‬ ‫ב‪ 16-‬טנקי אויב‪ ,‬שזה בערך הצי גדוד‪ ,‬היה זוכה להוה שלם מלא‬ ‫הוא\" מת‪ \",‬ענה לי אבי‪ ,‬מצאנו\" אותו מוטל בגינה ללא רוה‬ ‫עיטורים‪ .‬הוא וגם אנשי הצוות שלו‪ .‬ופה‪ ,‬מילא שלא אמרו לנו‬ ‫תודה‪ ,‬הרי הגנו על המדינה שלנו‪ ,‬אבל גם לא אמרו לנו מברוק'‪ ',‬או‬ ‫היים‪ .‬לא היו שום סימנים חיצוניים שמישהו או משהו פגע בו‪\".‬‬ ‫כל' הכבוד רבותי‪ ,‬עבודה יפה‪ ',‬כלום‪ .‬נשלחנו אל בתינו‪ ,‬חברי ואני‬ ‫הוא\" כנראה היה כפרה על נשמתך‪ \",‬אמרה לי אמי אחרי‬ ‫פגועים וכואבים‪ ,‬כאילו דבר לא קרה‪ .‬כאלו הכול מובן מאליו‪\".‬‬ ‫המלחמה‪ .‬אין\" לזה הסבר אחר‪\".‬‬

‫ושלם‪ .‬ייחסתי זאת לתפילותיה של אמי‪.‬‬ ‫במכתב שכתבתי לאחר הביקור הזה ביקשתי ממנה שתשמור‬ ‫הצער בפרידה מהצוות ומהטנק הנאמן נוסף לעצב הגדול של‬ ‫מכל משמר על החתול השני שנותר ערירי לאחר מות אחיו‪.‬‬ ‫הפרידה לתמיד מחברי שנפלו ומהעולם הישן‪ .‬היה זה נדבך נוסף‬ ‫עליתי להתקלח‪ ,‬ונכנסתי לחדרי לישון‪ .‬לבנים נקיים ושינה על‬ ‫במרה השחורה שבה התחלתי לשקוע‪.‬‬ ‫סדינים צחים ונקיים‪ .‬לפעמים שוכחים כמה כיף יש כדברים‬ ‫למזלי‪ ,‬החל הגדוד בתהליך של ארגון‪-‬מחדש‪ .‬התחלנו להכשיר‬ ‫מייד את הטנקים שקיבלנו‪ .‬כל הטנקים השתתפו במלחמה ומצב‬ ‫הפשוטים‪.‬‬ ‫התחזוקה שלהם היה גרוע מאוד‪ .‬עבדנו שעות ארוכות‪ ,‬ובהן החלפנו‪,‬‬ ‫יחד עם החוליות הטכניות‪ ,‬גלגלים‪ ,‬חלקי מתלה‪ ,‬זחלים ואפילו חלקי‬ ‫למחרת עם שחר הקפיץ אותי אבי לצומת הקאנטרי‪ ,‬משם אסף‬ ‫מנועים ומכללים‪ .‬עבדנו כמו חמורים‪ ,‬ובלילות נפלנו על משכבנו‬ ‫אותי האוטובוס לרמה‪.‬‬ ‫כפגרים‪.‬‬ ‫כמכתב ששלח לי אבי לאחר הביקור הזה הוא כתב‪ ,‬שהאושר‬ ‫שחש מעצם המחשבה שאני ישן שקט ובטוח מעבר לקיר הסמוך‬ ‫שקעתי בעבודה הפיזית הקשה ואטמתי את ראשי שלא יוצף‬ ‫במחשבות‪ ,‬במראות ובשמות‪ .‬הדרך הזאת איפשרה לי להמשיך‬ ‫היה לא יתואר‪ .‬הוא לא היה מסוגל לעצום עין כל הלילה‪.‬‬ ‫ולתפקר‪.‬‬ ‫כדורי שלג‬ ‫ביום השני להגעתנו למוצב בלג'ה ניתכה עליו הפגזה ארטילרית‪.‬‬ ‫אנחנו רצנו לטנקים ואנשי גולני רצו לתעלות ולמחפורות בסוללה‬ ‫שלושה חודשים לאחר המלחמה התחלנו בסדרת ימי קרב‪ .‬נמצאנו‬ ‫שהקיפה את המוצב‪ .‬רס\"פ מחלקת החי\"ר המשיך באדישות רבה‬ ‫בחלק הצפוני של המובלעת הסורית באזור הלג'ה הקטנה‪ .‬הלג'ה‬ ‫לפרוק אספקה טרייה מהקומנדקר למטבח‪ .‬הפגזות כאלה היו דבר‬ ‫הוא אזור הנראה כאילו הוא נמצא על כוכב אחר‪ .‬שדות ענקיים של‬ ‫שכיח‪ .‬כשהסתיימה ההפגזה מצאנו אותו מוטל במטבח‪ .‬רסיס שפגע‬ ‫סלעים שחורים גדולים הנראים כאלמוגים מושחזים‪ .‬שבילים בודדים‬ ‫בראשו הרגו מייד‪.‬‬ ‫וצרים שימשו לתנועת כלי הרכב שלנו‪ .‬חוץ מהנתיבים הספורים‬ ‫להוציא את האירוע החריג הזה‪ ,‬האווירה במוצב היתה טובה‪.‬‬ ‫האלה נחשב השטח לבלתי‪-‬עביר לחלוטין אפילו לטנקים‪.‬‬ ‫החבר'ה מגולני היו נחמרים מאוד‪ .‬נוצר קשר טוב מאוד ביני לבין‬ ‫המ\"מ שלהם חיליק והסמ\"פ שלהם ידידיה‪ ,‬שכל ביקור שלו במוצב‬ ‫הוצבנו שני צוותים במוצב קטן עם מחלקת חיילי גולני‪ .‬חיילי‬ ‫היה חגיגה אמיתית‪ .‬האחרון היה בחור תימני חסון וחייכן‪ ,‬שסחף‬ ‫החי\"ר היו דחוסים בצריף עץ קטן‪ ,‬ואנשי המחלקה שלי ואני‬ ‫בעליזותו גם את חייליו‪ .‬נהגתי להצטרף לצריף הדחוס שלהם‬ ‫כשידיריה היה מגיע לשם‪ .‬כולם שכבו שם דחוסים וצוחקים בקולי‬ ‫התגוררנו באוהל אפור ומכוער‪.‬‬ ‫קולות‪ .‬הקשבתי לסיפורי החי\"ר המשונים והמשעשעים שלהם‪.‬‬ ‫החורף הגיע ועימו השלג‪ .‬הטנקים שלנו עמדו מכוסי יריעות‬ ‫ברזנט‪ ,‬וערימות שלג עליהם‪ .‬לכלים חדרו מים שקפאו ועימם כל‬ ‫המלחמה כמובן לא הוזכרה כלל‪.‬‬ ‫באוהל שלנו היה תנור‪ ,‬כך שלא סבלנו מהקור בלילות‪ .‬הקפדתי‬ ‫מוטות ההיגוי וההנעה‪ .‬הטנקים הפכו לפסלי פלדה קפואים‪.‬‬ ‫כרגיל על הופעה מסודרת‪ ,‬וגם כשהמים קפאו המסתי שלג בפחית‬ ‫מולנו‪ ,‬בטווח של כ‪ 1,100-‬מטרים‪ ,‬היה מוצב סורי קדמי‪ .‬אנחנו‬ ‫ריקה כדי שאוכל להתגלח‪ .‬במשך כל ימי בצבא‪ ,‬להוציא את שבוע‬ ‫הלחימה הראשון‪ ,‬לא שכחתי אף יום להשתמש באפטרשייב או‬ ‫צפינו עליהם‪ ,‬והם צפו עלינו‪. .‬‬ ‫בבושם‪ .‬היה לי רצון אובססיבי לשמור בכל מחיר על הריחות מהבית‪.‬‬ ‫במשך שלושה לילות ניסתה סיירת גולני שיצאה מבסיסנו להגיע‬ ‫במשך הזמן אימצו אנשי הצוות שלי את המנהג הזה‪ ,‬ועד מהרה‬ ‫לאותו מוצב סורי כדי לפגוע בו‪ ,‬אך טעתה בדרך שוב ושוב‪ .‬סלעי‬ ‫הלג'ה‪ ,‬העשירים בברזל‪ ,‬מיגנטו את המצפנים‪ ,‬כך שלא ניתן היה‬ ‫שימש בקבוק הבושם שקיבלתי מהבית את כולם‪.‬‬ ‫כל האזור שמסכיכנו הפך משחור ללבן לאחר ירידת השלג‬ ‫לבצע אפילו ניווט פשוט עם חשיכה‪.‬‬ ‫הסמיך‪ .‬היו אלה ימים שקטים בדרך‪-‬כלל‪ ,‬וגם הארטילריה הסורית‬ ‫הפסקת‪-‬האש הפכה עד מהרה למלחמת התשה טורדנית ומציקה‪.‬‬ ‫הסורים כהרגלם הפעילו את הארטילריה שלהם בדייקנות וביעילות‪.‬‬ ‫נחה בהם‪.‬‬ ‫השבנו בירי ארטילרי משלנו‪ ,‬אך גם בירי טנקים‪.‬‬ ‫המרחבים הלבנים והשקט מסביב היטיבו עימי‪ .‬הסתובבתי בשלג‬ ‫בשבוע בהיר אחד הוחלט שנצא ליום קרב גדודי‪ .‬כל פלוגה‬ ‫רק עם סרבל לגופי‪ .‬הרגשתי מצוין פיזית ונפשית‪ .‬היתה לי חברה‬ ‫יצאה לפגוע כמטרות בגזרתה‪ .‬אנחנו יצאנו להשמיד מטרות בטווחים‬ ‫אוהבת שאהבתי גם אני‪ ,‬והחיים נראו כמתחילים להסתדר‪ .‬לא הבנתי‬ ‫של כ‪ 3.5-‬ק\"מ בעיירה הסורית שמולנו ‪ -‬מע'ר אל‪-‬מיר‪ .‬יותר נכון‪,‬‬ ‫אז‪ ,‬שלמעשה נמצאתי‪ ,‬כמו רבים מחברי הלוחמים‪ ,‬בתחילתו של‬ ‫אני יצאתי‪ .‬הטנק השני נשאר כטנק כוננות במוצב‪.‬‬ ‫תהליך הדחקה שנמשך שנים רבות‪.‬‬ ‫אז חזרתי כבר לפלוגתי הראשונית‪ ,‬פלוגה ב'‪ .‬הפלוגה‪ ,‬כמו יתר‬ ‫חלק מן הלוחמים לא ראו ער אז שלג מימיהם‪ ,‬ושמחו בו מאוד‪.‬‬ ‫הפלוגות בגדוד‪ ,‬מנתה ‪ 7‬טנקים והיתה מורכבת משתי מחלקות בלבד‪.‬‬ ‫כל יריעת פלסטיק זמינה הפכה לאמצעי גלישה‪ ,‬והטלנו זה על זה‬ ‫לא היו מספיק צוותים ומפקדים להרכיב פלוגה בת ‪ 11‬כלים‪ .‬המ\"פ‬ ‫כדורי שלג‪ .‬ברחבה סמוכה לכניסה למוצב פיסלתי בשלג ראש ענקי‬ ‫בעל תווים יווניים‪ .‬לאחר שהשלג קפא נראה הפסל ממרחק כעשוי‬ ‫היה יוסי זמרי‪ ,‬והמ\"מ השני היה ידידי הוותיק אבשלום לוי‪.‬‬ ‫מהצוות שהיה איתי במלחמה נאלצתי להיפרר כשהוחל לארגן‬ ‫את הגדוד שלנו מחדש‪ .‬גם מהטנק האהוב שלי נפרדתי‪ .‬בטנק שעבר‬ ‫מלחמה היו שתי פגיעות זעירות בלבד ‪ -‬שני סימני קליעים בכנף‬ ‫הקדמית הימנית ובאנטנת הקשר שמאחורי ראשי‪ .‬סביר להניח‪ ,‬שהיה‬ ‫זה הטנק הלוחם היחיד ברמת‪-‬הגולן‪ ,‬שסיים את המלחמה כה נקי‬ ‫~‪ 414‬סיפודם נשבחים‬ ‫פ‪,‬‬

‫דמה‪ ,‬ויפתע נפך פגז יפני הטנק‪ .‬לא הספקתי לשמוע את שריקת‬ ‫שיש‪ .‬כשהשלג והפסל נמסו‪ ,‬הפשירו גם הטנקים ואז התחדשה גם‬ ‫פעילות הירי לאורך הקו‪.‬‬ ‫המעוף שלו‪.‬‬ ‫שמעתי פיצוץ אדיר וכאב חד קיפל אותי קדימה‪ .‬אחרי זמן קצר‬ ‫לימי הקרב התייחסתי באדישות מסוימת‪ .‬כמי שלחם פנים‪-‬אל‪-‬‬ ‫התיישרתי‪ ,‬פתחתי את מעיל הרובון העבה וסקרתי את הסרבל‬ ‫פנים ובטווחים קצרים מאוד נגד טנקים‪ ,‬נראה לי הירי על מטרות‬ ‫שמתחתיו‪ .‬לא נראו שום סימני פגיעה‪ .‬רכסתי את הדובון מחדש‪.‬‬ ‫סטטיות רחוקות‪ ,‬מיותר ומשעמם‪ .‬תפסתי עמדה שנבחרה מראש‪,‬‬ ‫הכאב החד לא עזב אותי‪ .‬פתחתי את רוכסן הדובון שנית והפעם‬ ‫בטווח של כ‪ 200-‬מטרים מן המוצב‪ ,‬ונערכתי לביצוע ירי‪ .‬אנשי‬ ‫פתחתי גם את רוכסן הסרבל‪ .‬כתם אדום בגודל של מטבע הופיע על‬ ‫הצוות שהיו עימי לא היו מהצוות הקבוע שלי‪ .‬היו אלה אנשי הצוות‬ ‫גופיית החורף הלבנה‪ ,‬בחלק הימני של חזי‪ .‬לכל\" הרוחות‪ ,‬חשבתי‪,‬‬ ‫זה\" בדיוק מיקומה של הפטמה‪ .‬איך אני אופיע בחוף הקאונטרי עם‬ ‫של יגאל רובינשטיין‪.‬‬ ‫יוסי המ\"פ ירד ממפקדת הפלוגה וצפה מעמדת התצפית שבמוצב‬ ‫בגד ים‪\".‬‬ ‫קודקוד\" בידר‪ \",‬קראתי לזמרי‪ ,‬נפגעתי\" בחזה‪\".‬‬ ‫במטרות שמולנו כשהוא נערך לבקר את הירי‪.‬‬ ‫יוסי השתהה קלות‪ .‬תודיע\" למג\"ד‪ \",‬השיב לי בקשר‪.‬‬ ‫העברתי את מכשיר הקשר לרשת הגדודית ודיווחתי למג\"ר‬ ‫בשעה היעודה החלה אש בכל הגזרה‪ .‬יריתי על מטרת תותח‬ ‫במילים מדודות‪ :‬קודקוד\" שלדג‪ ,‬כאן ‪ 2‬של בידר‪ .‬נפגעתי בחזה‬ ‫מטושטשת בפאתי העיירה שמולי‪ .‬הסורים כדרכם השיבו בירי‬ ‫בצר ימין‪ ,‬מה לעשות? עבור‪\".‬‬ ‫ארטילרי מסיבי שהפך ונעשה מרויק יותר ויותר‪ .‬הפגזים הסוריים‬ ‫נוע\" מייד לאחור לעבר נקודת הפינוי בצומת‪ \",‬ענה לי המג\"ד‪.‬‬ ‫החלו ליפול בסביבתי הקרובה‪ .‬לא היה לי לאן לפנות עם הטנק‪ .‬גם‬ ‫לא הייתי מוטרד במיוחד‪ .‬על כיפת המפקד מאחורי היה מוטל‬ ‫הוא נשמע לחוץ‪.‬‬ ‫שכפ\"ץ‪ .‬קיבלנו שכפ\"צים לראשונה לאחר המלחמה‪ .‬לא חשבתי‬ ‫כ‪ 3-‬ק\"מ צפונית יותר‪ ,‬אמר עודד בקמן‪ ,‬שהאזין לקשר‪ ,‬לצוות‬ ‫ללבוש אותו כלל משום שנראה לי כדבר מסורבל ומיותר‪ .‬ציוד של‬ ‫הטנק שלו‪ :‬זהו‪ \",‬גם אילנד הלך‪\".‬‬ ‫פחדנים‪.‬‬ ‫דון הטען התרומם מתאו והחל לכוון את הנהג בפקודות מבוהלות‪.‬‬ ‫תחושת הזלזול במוות התעצמה בי כבר לאחר השבוע הראשון‬ ‫נזכרתי שהצוות הזה איבד את מפקדו יגאל בפריצה לחלם ביום‬ ‫של המלחמה‪ .‬התחלתי להתנהג כאילו לא יכול לקרות לי דבר‪ .‬עמדתי‬ ‫השמיני של המלחמה‪ .‬דון תפס אז פיקוד על הטנק כשיגאל נהרג‪.‬‬ ‫גבוה מאוד בצריח שלא לצורך ומהפגזות ארטילריה בקושי‬ ‫הסתתרתי‪ .‬באחד המקרים חדר רסיס פגז לקסדת הטנקיסטים שלי‪,‬‬ ‫הטראומה של אותו אירוע היתה עדיין טרייה בראשו‪.‬‬ ‫ולמזלי לא פגע בראשי‪ .‬כשהיו בלילות התרעות על פשיטות קומנדו‬ ‫תירגע‪ \",‬תירגע‪ \",‬אמרתי‪ ,‬אני\" בסרר גמור ויכול לכוון את הטנק‪\".‬‬ ‫צפויות‪ ,‬הייתי נרדם בצריח וישן שנת ישרים‪ .‬אני‪ ,‬שמעולם לא‬ ‫הלחץ בחזי היה חזק‪ .‬הובלתי את הטנק שנהגו נסע במהירות רבה‬ ‫עצמתי עין בשמירה על חביות דלק לפני כן‪.‬‬ ‫אל עבר נקודת האיסוף‪.‬‬ ‫זכור לי הקרב נגד החטיבה העיראקית כשנכנסנו למובלעת‪.‬‬ ‫ירדתי מהטנק ניגשתי אל נגמ\"ש הפינוי שצוותו קיבל אותי בפנים‬ ‫מכיוון שהצטרפנו באיחור‪ ,‬לא נמצאנו בטווח ירי לטנקים העיראקיים‪,‬‬ ‫מודאגות‪ .‬נשכבתי על האלונקה‪ .‬הרופא חשף את מקום הפגיעה‬ ‫שנפגעו בזה אחר זה גם בלי עזרתנו‪ .‬עמדנו פזורים במישור רחב‬ ‫וחבש אותו‪ .‬קיבלתי זריקת מורפיום‪ .‬את המשך הנסיעה הארוכה‬ ‫יריים‪ .‬לא נראה כל מסתור בשטח‪.‬‬ ‫עד לבית החולים בצפת אני זוכר כריחוף איטי ונעים‪.‬‬ ‫הסורים סייעו לאותה חטיבה בהמטרת ארטילריה צפופה על‬ ‫רסיס הבזלת שחדר לחזי הוצא בניתוח קצר‪ .‬הרסיס נעצר‬ ‫הכלים שלנו‪ .‬פגזים נפלו סביב הטנק שלנו‪ .‬שני‪ ,‬שכדרכו היה דרוך‬ ‫מילימטרים ספורים לפני הריאה‪ .‬הרסיס נעצר לא‪-‬ידי השכפ\"ץ שלא‬ ‫מאוד‪ ,‬הבחין מתוך תא הנהג שהפגזים הנוחתים מתקרבים לטנק‬ ‫לבשתי‪ ,‬אלא על‪-‬ידי ספרון עבה שהיה בכיסי הימני‪ .‬זה היה מיקומו‬ ‫לפי פק\"ל הכיסים הנהוג בחטיבה שלנו‪ .‬הספר הכיל את כל המידע‬ ‫באופן עקבי‪ .‬האחרון נפל סמוך מאוד לפני הטנק‪.‬‬ ‫הנחוץ למפקד טנק‪ .‬החתך המשולש שהותיר בו הרסיס נראה כגזור‬ ‫אילנד‪ \"\",‬אמר לי שני‪ ,‬אני\" נוסע אחורה‪\".‬‬ ‫במספריים‪ .‬בהמשך דרכו נתקל הרסיס במעטפה ובה צילום‪ .‬הצילום‬ ‫היה של אילן גדרון‪ .‬צילום שהוגרל מצילום קבוצתי שלנו כשהיינו‬ ‫עזוב‪ \"\",‬עניתי‪ ,‬לא\" צריך‪ .‬מה זה משנה כבר‪\".‬‬ ‫בקורס קצינים‪ .‬הרסיס פילח את התמונה בקצה העליון בלבד‪ .‬פניו‬ ‫שני החליט שלא לקחת סיכון‪ ,‬ועל דעתו שילב להילוך אחורי‬ ‫ונסע כמה מטרים לאחור‪ .‬ואז נפל בדיוק במקום שבו עמדנו קורם‬ ‫היפות והמחייכות של אילן לא הושחתו‪ .‬לא שנית‪.‬‬ ‫לכן פגז שהעלה ענן ענקי של עפר ורסיסי סלעים ומתכת אל על‪,‬‬ ‫מכיוון שהיו יכולים להעמיד אותי למשפט צבאי על אי מילוי‬ ‫ופער בור גדול בארמה‪ .‬מובן‪ ,‬ששני מזכיר לי את האירוע הזה בכל‬ ‫ההוראה החד‪-‬משמעית ללבוש שכפ\"ץ בעת פעילות מבצעית הורעתי‬ ‫שיחה עימו עד עצם היום‪ .‬לימים חשבתי‪ ,‬שההתנהגות חסרת‬ ‫בדיווח הרשמי‪ ,‬שהשכפ\"ץ שלי היה לא רכוס‪ .‬י‬ ‫האחריות הזאת שלי נבעה פשוט מתוך רצון תת מודע למות‪ .‬למות‬ ‫ולהצטרף לחברים שנפלו‪.‬‬ ‫ע‬ ‫פגז מרגמה נחת קרוב מאוד מאחורי‪ .‬פגיעות הפגזים בסלעי‬ ‫ש‬ ‫הלג'ה הפכה את פגיעתם לקטלנית שבעתיים‪ .‬נוסף על רסיסי הפגזים‬ ‫התעופפו לכל עבר מאות נתזי סלעי בזלת קשים וחדים כסכינים‪.‬‬ ‫המשכתי לצפות במשקפת על אותו תותח מולי‪ ,‬שבנראה היה תותח‬

‫פ‪,‬‬ ‫'‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.',1, ,,,,,‬‬ ‫;‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ון‪,‬ן ‪,‬‬ ‫ן\")‬ ‫‪..‬‬ ‫‪,,,.,,: ,‬‬ ‫נ‪1 ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4,, ,,, .,,;,,,,‬‬ ‫י‪ ,,,,,,,,,,,‬ל ‪ .‬לגש‪,‬ד‪, .‬א‪,‬‬ ‫‪,,,,,,, . ,,‬‬ ‫א‬ ‫ני‪,,,1,‬‬ ‫ש‪ 8‬היום מלחמה‬

‫לארץ מארצות‪-‬הברית ארבעה תותחי א‪ 201-‬יבילי‪-‬אוויר‪ .‬אלה‬ ‫ביום שישי‪ 5 ,‬באוקטובר‪ ,‬התקבל מידע שהמצרים מפנים את סוללות‬ ‫תותחים קלים יחסית‪ ,‬שניתן לקפל אותם ולהכניסם למסוק היסעור‪.‬‬ ‫העפר מהתעלה‪ .‬אמרתי לעצמי‪ :‬יש\" מלחמה‪ \".‬היו עוד סימנים‪,‬‬ ‫עשינו איתם כמה אימונים‪ ,‬שכללו הטסה שלהם בתוך המסוק‬ ‫אבל הפינוי של סוללות העפר היה הסימן המכריע‪ .‬בערב שבת‬ ‫ובמתלה מטען והנחתה שלהם בנקודות מיוחדות‪ .‬באחד האימונים‬ ‫הזמנתי שישים אנשים מהטייסת אלי הביתה‪ .‬האווירה היתה נעימה‬ ‫נשמט בטעות תותח מאחד המסוקים ונשבר‪ .‬כך‪ ,‬כשהתחילה‬ ‫מאור‪ .‬החבר'ה רצו להמשיך לשבת ולשוחח‪ ,‬לשתות‪ ,‬לאכול‪.‬‬ ‫ב‪ 12:00-‬בלילה אמרתי להם‪ :‬יאללה‪ \",‬לישון‪ ,‬מחר הולכת להיות‬ ‫המלחמה נשארו בארץ רק שלושה תותחים‪.‬‬ ‫ב‪ 10-‬באוקטובר הגיעה הוראה לטייסת להכין שני מסוקים לטיסה‬ ‫מלחמה‪\".‬‬ ‫עם התותחים לג'בל עתקה‪ ,‬מערבית לעיר סואץ‪ .‬יחידה של עשרים‬ ‫ישנתי טוב באותו הלילה‪ .‬במלחמת ששת הימים כבר תורגלתי‬ ‫ושניים תותחנים‪ ,‬עם שני תותחים‪ ,‬הגיעה לטייסת‪ .‬מכיוון שצה\"ל‬ ‫לשינה של הלילה שלפני המלחמה‪ .‬לא חשבתי האם הצבא מוכן או‬ ‫לא ידע שכבר התאמנו עם התותחנים‪ ,‬שלחו איתם גם צנחן אחד‪,‬‬ ‫לא מוכן‪ .‬אמרתי לעצמי‪ :‬אני\" צריך להכין את עצמי למלחמה‬ ‫את עמוס ירון‪ ,‬שבדיוק חזר אז מארצות‪-‬הברית‪ ,‬כקצין קישור‪ .‬כך‬ ‫שכנראה תפרוץ‪\".‬‬ ‫שבעצם היו ביחידת התותחנים עשרים ושלושה לוחמים‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 5:00‬התעוררתי לטלפון של רן פקר‪ ,‬מפקד הבסיס‪ .‬הוא‬ ‫שאלתי את התותחנים אם יש להם מודיעין למבצע‪ .‬הם אמרו‬ ‫הודיע לי שכנראה תפרוץ מלחמה‪ .‬אמרתי לאשתי להתכונן להתפנות‬ ‫שלא‪ .‬ביקשתי מהמטה מודיעין ונתוני‬ ‫ה‬ ‫י‪,.,‬י‪ ,,,,‬נ;;‬ ‫בצהריים מהבסיס‪.‬‬ ‫מטאורולוגיה‪ ,‬ולא היה כלום‪ .‬תוכנית‬ ‫חשתי התרוממות רוח‪ .‬אמרתי‬ ‫לעצמי‪ ,‬זה\" היום שהכנתי את עצמי‬ ‫המהצע היתה להנחית את התותחים על‬ ‫זה\"היוםשהבנתיאתעצמי אליו‪\".‬‬ ‫אליו‪ \".‬דיברנו על זה כבר כטייסים‬ ‫ג'בל עתקה בשטח שנראה בצילום האוויר‬ ‫צעירים‪ .‬כטייס‪ ,‬אתה מכין את עצמך‬ ‫ישר יחסית‪ ,‬ולהפגיז את ציר קהיר‪-‬סואץ‪.‬‬ ‫‪,,,,\"..,,,,,‬‬ ‫למלחמה‪ ,‬ובמלחמה אתה צריך להפיל‬ ‫רק לאחר המלחמה התברר לי‪ ,‬שהכוונה‬ ‫היתה לא סתם להפגיז את הכביש‪ ,‬אלא להפגיז צומת‪-‬קשר חיוני‬ ‫את המטוס שנמצא מולך‪ .‬אין כאן מקום‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫לאבירות או משהו כזה‪ .‬ביחד עם הכנפיים מקבלים רשיון להרוג‪.‬‬ ‫טסנו לרפידים והחלטנו שכשנגיע לשם נקבע כמה תחמושת‬ ‫ב‪ 7:00-‬בבוקר עשינו בטייסת תדרוך לכולם‪ .‬כתבתי באותיות‬ ‫אפשר לקחת ביחס למשקל המסוק‪ .‬היסעור‪ ,‬כמו כל מסוק‪ ,‬יכול‬ ‫גדולות על הלוח בחדר התדריכים‪ :‬היום\" מלחמה‪ \".‬לא היה לי תדריך‬ ‫לשאת מטען קטן יותר ככל שמזג האוויר הם יותר‪ .‬ברפידים היה‬ ‫כתוב‪ ,‬וזו היתה טעות‪ .‬מפקד צריך שיהיה לו תדריך כתוב למלחמה‪.‬‬ ‫יש דברים שצריך להגיד לאנשים‪ ,‬ואם אין לך תדריך כתוב אתה‬ ‫חם מאוד‪ ,‬ולכן החלטנו להוריד קצת תחמושת מכל תותח‪ .‬עשינו‬ ‫שוכח אותם‪ .‬אמרתי לכל אחד להכין את עצמו ואת הציוד האישי‬ ‫תדריך אחרון ברפידים עם הכוח‪ ,‬קבענו את הדברים האחרונים‬ ‫שלו ולהתרכז בתחום האחריות שעליו הוא מופקד‪.‬‬ ‫במבנה‪ ,‬ויצאנו לטיסה‪.‬‬ ‫הטייסים לא היו במתח‪ .‬אחת הסיבות לכך היא‪ ,‬שלטייסות‬ ‫המקום הראשון שטסנו לעברו היה ראם סודר‪ ,‬שבו ישבה סוללת‬ ‫המסוקים לא היה כל‪-‬כך מה לעשות בתחילת המלחמה‪ .‬זאת בשונה‬ ‫טילי הוק‪ .‬כשהייתי מפקד טייסת בבית‪-‬הספר לטיסה בתקופת‬ ‫מלחמת ההתשה‪ ,‬הפילה הסוללה הזאת את אחד הטייסים שלי שעשה‬ ‫מטייסת פאנטום‪ ,‬למשל‪ ,‬שבה אתה עלול למצוא את עצמך מעל‬ ‫קהיר‪ -‬מערב לפני שהבנת שאתה במלחמה‪ .‬המלחמה פרצה בשעה‬ ‫סיור לאורך החוף‪ ,‬כך שכבר הכרתי את טילי ההוק‪ .‬ידעתי שהם לא‬ ‫‪ .14:00‬המשימה הראשונה שלנו היתה לקחת את המסוקים ולפזר‬ ‫ירידותיים‪ .‬כשעברנו שם‪ ,‬יצרתי איתם קשר‪ ,‬ואמרתי להם בצורה‬ ‫הכי ברורה‪ :‬אנחנו\" חוצים את מפרץ סואץ בכיוון מערב‪ ,‬ואחר‪-‬כך‬ ‫אותם בשדות מסביב לבסיס‪ ,‬מחשש לתקיפה אווירית של המצרים‪.‬‬ ‫כשמטוסי הקרב התחילו להמריא‪ ,‬שאלתי את עצמי ‪ -‬מה אני‬ ‫אנחנו נחזור בכיוון מזרח‪ ,‬וייתכן שלא נחזור ביחד‪ .‬אני מבקש מכם‬ ‫עושה פה? איך זה שאני לא משתתף בזה? חשבתי שאני משתגע‪.‬‬ ‫לא להפיל אותנו‪\".‬‬ ‫טסנו נמוך‪ .‬זה היה ליל ירח יפה‪ .‬הצינו את מפרץ סואץ מדרום‬ ‫ואז התחילו ההפצצות של המצרים‪ ,‬וקיבלנו משימות ‪ -‬פינוי פצועים‪,‬‬ ‫הובלת ציוד ונשק‪ ,‬לחימה אלקטרונית‪.‬‬ ‫לג'בל עתקה‪ ,‬ופנינו צפונה לכיוון שטח ההנחתה‪ .‬כאן התעורר עניין‬ ‫חשוב‪ .‬בתדרוך שלפני הטיסה אמר לי מפקד התותחנים‪ :‬במקצוע\"‬ ‫חשוב להבין את הבעייתיות בתפקוד של מפקד טייסת במהלך‬ ‫מלהמה‪ .‬המסוקים מתפזרים‪ ,‬וקשה לנהל את העניינים‪ .‬למרבה המזל‪,‬‬ ‫האזרחי שלי אני גיאולוג‪ .‬הסתכלתי בתצלום האוויר של השטח שבו‬ ‫היו לי חמישה סגנים‪ ,‬שכל אחד מהם היה בעל כישורים כמעט‬ ‫אנחנו אמורים להנחית את התותחים‪ .‬זה שטח גדול‪ ,‬יפה‪ ,‬כמו מגרש‬ ‫כדורגל‪ .‬אבל נדמה לי שזה גם שטח סלעי מאוד‪ \".‬שאלתי‪ :‬אז\" מה‬ ‫לנהל את הטייסת‪ .‬זה היה חשוב‪ ,‬משום שגם כשטסתי לרפידים‪,‬‬ ‫הבעיה?\" הוא ענה לי‪ :‬התותחים' האלה קלים מאוד‪ .‬בכל ירייה התותח‬ ‫הטייסת פעלה היטב בשאר המשימות שלה‪.‬‬ ‫קופץ כמה מטרים לאחור‪ ,‬וצריך להחזיר אותו לנקודה שהוא היה‬ ‫המבצע בג'בל עתקה‬ ‫בה ולאפס אותו‪ .‬זה לוקח המון זמן‪ ,‬ואין לנו את הזמן הזה‪ \".‬שאלתי‬ ‫המבצע הראשון שבוצע על‪-‬ידי הטייסת במלחמה היה ב‪10-‬‬ ‫אותו‪ :‬אז\" מה עושים?\"‪ .‬הוא השיב‪ :‬במקרים\" רגילים אנחנו תוקעים‬ ‫באדמה יתדות מיוחדות מאלומיניום שאליהן אנחנו קושרים את‬ ‫באוקטובר‪ .‬למבצע הזה התכוננו חודשיים לפני המלחמה כשהגיעו‬ ‫שרם‪ ,‬מלקוה ‪ ,,,‬שא‪%8‬ששאשש‪ ,‬פ‪'\",,‬‬

‫ידעתי שאסור לי לטפס לגובה‪ ,‬כי אז עלולים לפגוע בי הטילים‬ ‫התותח‪ .‬אבל כאן אין חול‪ ,‬אלא סלעים‪ ,‬וכנראה היתדות לא ייכנסו‪.‬‬ ‫המצריים‪ .‬שמרתי גובה‪ ,‬הסתובבתי‪,‬חזרתי לאחור ויצאתי מתוך הענן‪.‬‬ ‫יש אפשרות לנחות בשטח אחר‪ ,‬שהוא מין גבעה‪ .‬זה שטח פחות‬ ‫ניסיתי לגשת מכיוונים אחרים ‪ -‬ממזרח‪ ,‬ממערב ‪ -‬ולא הצלחתי‪.‬‬ ‫טוב לנחיתה‪ ,‬אבל שם אין סלעים‪ .‬אני מציע שננחת בשטח הראשון‪,‬‬ ‫הענן ישב על ההר ולא איפשר לנו להיכנס‪ .‬היה לי ברור‪ ,‬שיש בעיה‬ ‫אני ארד מהמסוק עם פטיש גיאולוגים‪ ,‬אברוק את הסלע‪ ,‬ואז נחליט‬ ‫קשה‪ .‬התותחנים כבר ירו וחשפו את עצמם‪ .‬על ההר היו כמה יחידות‬ ‫תצפית של המצרים‪ .‬המצרים יגיעו אליהם תוך כמה שעות‪,‬‬ ‫איפה לנחות‪\".‬‬ ‫והתותחנים הם לא יחידת קומנדו‪ .‬חייבים להוציא אותם מג'בל עתקה‬ ‫וחייבים להחזיר גם את התותחים‪ ,‬כי בכל הצבא יש רק שלושה‬ ‫וכך עשינו‪ .‬טסנו לשטח הסלעי‪ ,‬הגיאולוג מפקד) הכוח( קפץ‬ ‫מהמסוק‪ ,‬דפק על האבנים והסלעים‪ ,‬וחזר ואמר שאי אפשר לירות‬ ‫משם‪ .‬ואז טסנו לאזור של הגבעה והנחתנו שם את התותחנים‪ .‬לאחר‬ ‫העמסתהתותח השני בג‪.‬בל עתקה שור)האירוע‪.‬שםהציידאיהדוה(‪,‬‬ ‫ל‪,,‬ן‪.‬י‪,\".‬‬ ‫כאלה‪ .‬אבל אי אפשר לטוס בגובה כזה בתוך ענן‪.‬‬ ‫מכן הוריד המסוק השני את התותח השני ואת התותחנים שלו‪.‬‬ ‫החלטתי לנסות לעשות דבר שלא עשינו אף פעם‪ :‬לרדת לגובה‬ ‫הסתובבנו בשני המסוקים מעל שטח ההמתנה‪ .‬התותחנים אמרו‪,‬‬ ‫נמוך‪ ,‬מחוץ לענן‪ ,‬להדליק אורות נחיתה‪ ,‬לטוס בגובה נמוך של ‪-5‬‬ ‫שיידרשו להם ‪ 50‬דקות מהרגע שננחית אותם עד שיסיימו לירות‪.‬‬ ‫‪ 10‬רגל ולעקוב אחרי פני הקרקע‪ .‬תידרכתי את הצוות שלי לגבי‬ ‫ככה באמת היה‪ .‬לאחר ‪ 50‬דקות הם יצרו קשר ואמרו‪ :‬סיימנו‪ \",‬בואו‬ ‫התוכנית‪ ,‬והם היו קצת ספקניים‪ .‬בסוף הצלחתי לשכנע אותם שכך‬ ‫קחו אותנו‪ \".‬יש לציין‪ ,‬שקיים נוהל של פינוי‪ :‬קודם כול המפונה‬ ‫נעשה‪ .‬תידרכתי את טייס המשנה לבחון כל הזמן את המחט של‬ ‫קורא לך‪ ,‬אחר‪-‬כך הוא מדליק משואת רדיו‪ ,‬אשר מחוון במסוק‬ ‫המשואה ולהקריא מהירויות ואת המכונאי המוטס להקריא לי כל‬ ‫מורה את הכיוון אליה‪ .‬אחר‪-‬כך מבקשים ממנו להדליק פנס קרן‪,‬‬ ‫הזמן באיזה גובה אנחנו נמצאים‪ .‬ככה התקדמנו לאט לאט לעבר‬ ‫וכשמעריכים כי נמצאים קרוב למפונה מבקשים ממנו להדליק את‬ ‫הכוח‪.‬‬ ‫הטרפז‪ ,‬שהן ארבע מנורות על הקרקע‪.‬‬ ‫כשהערכתי שאנחנו נמצאים במרחק סביר מהם‪ ,‬ביקשתי ממפקד‬ ‫ביקשתי מהם להדליק את המשואה‪ .‬הם הדליקו אותה‪ .‬אחר‪-‬כך‬ ‫התותחנים לירות רקטות‪ .‬כשראינו רקטות עפות‪ ,‬ביקשתי שידליקו‬ ‫ביקשתי מהם להרליק את פנס הקרן‪ .‬ואז‪ ,‬לפתע‪ ,‬במרחק של‬ ‫את פנס הקרן ואת הטרפז‪ .‬טסנו לכיוון הרקטות‪ ,‬מצאנו את הטרפז‬ ‫כ‪ 3-‬ק\"מ מהם נכנסתי לענן‪ .‬זו היתה הפתעה גדולה מאוד‪ .‬באזור‬ ‫ונחתנו ליד הכוח‪ .‬זה לקה הרבה זמן‪ ,‬אבל נחתנו‪ .‬בשלב הזה החלטתי‬ ‫מדברי‪ ,‬אף אחד לא חשב שייווצרו תנאי עננות‪ .‬טסתי בגובה נמוך‪.‬‬ ‫‪ \"88‬היום מלחפת‬ ‫‪,8‬‬

‫לאחר שיפוצצו אותו‪ .‬אנחנו היינו אמורים לטוס חזרה לרמת דוד‪,‬‬ ‫שהמסוק השני לא ייכנס‪ ,‬משום שזה מסוכן מדי‪ ,‬ושאנחנו ניקח את‬ ‫לתדלק ולהמתין לקריאתם‪.‬‬ ‫שני התותחים‪ .‬הודעתי לו להישאר בשטח ההמתנה עד שנמריא‪.‬‬ ‫המראנו מתל נוף בהרגשה טובה שאנחנו הולכים למבצע פשוט‬ ‫כבר לפני המלחמה תירגלנו את האפשרות של העמסת שני‬ ‫כמו אתמול‪ .‬היו לנו ‪ 400‬ק\"ג חומר נפץ על המסוק‪ .‬בערך מול חיפה‬ ‫תותחים במסוק‪ ,‬אבל חיל האוויר טען שלא ניתן לעשות זאת‪ .‬בג'בל‬ ‫התקשרו ממטה חיל האוויר ואמרו שמבקשים לשנות לנו את הנתיב‬ ‫עתקה הוכחנו‪ ,‬שזה דווקא אפשרי בהחלט‪ .‬תותח אחד הכנסנו בקלות‬ ‫משום שהאנשים במטאורולוגיה חושבים שבאזור ג'וניה יש עננים‪,‬‬ ‫יחסית‪ ,‬אבל אז נקרע כבל גרירת המטען‪ ,‬והתותחנים לא הצליחו‬ ‫ולכן הם רוצים שנחתוך מצידון לכיוון בעלבק‪ .‬אמרנו להם‪ :‬חבר'ה‪\",‬‬ ‫לדחוף את התותח במעלה הכבש‪ .‬החלטתי לטוס לנקודה אחרת‪,‬‬ ‫איפה שאתם רוצים שנטוס יש עננים‪ ,‬ואיפה שאנחנו רוצים אין‬ ‫שבה מתחיל השיפוע של הגבעה‪ .‬נחתתי כשהמסוק נוטה בזווית‬ ‫עננים‪ \".‬התווכחנו והתווכחנו‪ .‬אני לא אוהב לשנות נתיב באוויר‪ .‬זה‬ ‫חדה קדימה‪ ,‬ואז הצליחו התותחנים להכניס את התותח השני לתוך‬ ‫מקור לטעויות ולבעיות‪ .‬זה נתיב שלא למדת את המודיעין שלו‪.‬‬ ‫אבל המלה האחרונה היא של המפקד על הקרקע‪ .‬הדלקנו אור גדול‬ ‫המסוק‪.‬‬ ‫בקוקפיט‪ ,‬וטייס המשנה שירטט את הנתיב החדש‪ .‬מול צידון הוא‬ ‫בינתיים עבר המון זמן‪ .‬היינו קצרים מאוד בדלק‪ .‬עשינו חישוב‬ ‫שלא בטוח שנוכל להגיע לרפידים עם הדלק שיש לנו‪ .‬אמרתי‬ ‫גמר לשרטט‪ ,‬כיבינו את האור ופנינו לנתיב החדש‪.‬‬ ‫למכונאי המוטס‪ :‬יאללה‪ ',‬יאללה‪ ,‬תספור אותם ותסגור את הדלת‪\".‬‬ ‫כשחצינו את החוף והתחלנו לטפס בהרים‪ ,‬בנתיב שבחרו האנשים‬ ‫הוא ענה לי‪ :‬מה\" זאת אומרת תספור אותם? אין כאן אף אחד‪\".‬‬ ‫במטאורולוגיה‪ ,‬נתקלנו בעננים‪ .‬ניסיתי לטוס מתחתיהם‪ ,‬אבל העננים‬ ‫שאלתי אותו היכן הם והוא ענה‪ :‬המפקד\" שלהם לקח אותם לסרוק‬ ‫ממש ישבו על ההרים‪ .‬עליתי מעל פסגת העננים ער לגובה של‬ ‫את השטח ולראות שהם לא שכחו כלום‪ \".‬חשבתי שאני משתגע‪.‬‬ ‫בסוף הם הגיעו‪ .‬סגרנו את הדלת‪ ,‬והמראנו בחזרה הביתה‪ .‬הגענו‬ ‫עשרת אלפים רגל‪ .‬סבלנו מאובדן התמצאות מוחלט‪ .‬טסנו לפי כיוון‬ ‫וזמן ‪ -‬כלומר‪ ,‬לקחנו את הניוון ומדדנו את המרחק הקרקעי כדי‬ ‫לרפידים קצרים מאוד בדלק‪.‬‬ ‫להעריך באיזו נקודה אנחנו נמצאים‪ .‬אבל חישוב כזה אינו מדויק‬ ‫כשנחתנו\" ניגש אלי עמוס ירון ואמר לי‪ :‬יובל‪ \",‬ידענו שאתה לא‬ ‫מכיוון שיש רוח וגורמים אחרים המשפיעים על התוצאה‪ .‬כשנגמרו‬ ‫תשאיר אותנו על ההר הזה‪ \".‬הם לא ידעו כמה זה היה קרוב לכך‪.‬‬ ‫ההרים‪ ,‬נגמרו העננים‪ .‬ידענו בערך היכן אנחנו נמצאים‪ .‬בכל זאת‪,‬‬ ‫מבצע חילוץ בלב סוריה‬ ‫זה היה שטח שקצת הכרנו‪ .‬קיווינו להגיע בשלום‪.‬‬ ‫קראתי למופז לקוקפיט ואמרתי לו‪ ,‬שלא ברור לנו היכן בדיוק‬ ‫ביום השביעי של המלחמה‪ 12 ,‬באוקטובר‪ ,‬יצאנו למבצע שמטרתו‬ ‫אנחנו נמצאים ושיכול להיות שההנחתה לא תהיה בריוק במקום‬ ‫היתה לתקוף את השיירות של כוח המשלוח העיראקי שנעו מכיוון‬ ‫שתיכננו‪ .‬מופז אמר‪ ,‬שזה לא כל‪-‬כך משנה לו מכיוון שהכביש גדול‬ ‫עיראק לרמת‪-‬הגולן‪ .‬הרעיון היה לטוס דרך לבנון לסוריה ולהנחית‬ ‫מאוד ויש בו תנועה רבה‪ ,‬ואין בעיה למצוא את הגשר‪ .‬הנחתנו את‬ ‫כוח של סיירת צנחנים בפיקודו של שאול מופז בין צייקל לדמיר‪.‬‬ ‫הצנחנים היו אמורים ללכת לכביש‪ ,‬לפגוע במעברי מים ובמובילי‬ ‫הכוח של הצנחנים‪ .‬הם התחילו ללכת לכיוון הגשר‪ ,‬ואנחנו המראנו‬ ‫טנקים‪ ,‬ואז לקרוא למסוק השני לפנות אותם‪ .‬במסוק הראשון‪,‬‬ ‫שהנחית את החיילים‪ ,‬הטייס היה אלי קסן‪ ,‬סגן מפקד הטייסת‪ .‬אני‬ ‫בחזרה לרמת דוד‪.‬‬ ‫כחצי שעה לאחר שהנחתנו את הכוח שמעתי את מופז מדווח‬ ‫הייתי במסוק השני‪.‬‬ ‫שכוחות סוריים רבים מקיפים אותו‪ .‬התברר‪ ,‬שהסורים עשו שיעורי‬ ‫אלי הנחית אותם בשלום‪ ,‬חזר והספיק לתדרך אותי לגבי הנתיב‪.‬‬ ‫בית‪ .‬אני מניח שהם שאלו את עצמם באיזה מקום הישראלים יכולים‬ ‫הוא אמר‪ ,‬שבמרכז הנתיב הזה יש כביש המוביל מלדקיה וחומס‬ ‫לתקוף בלילה כזה‪ ,‬והציבו שמירה על הגשר הכי גדול בסביבה‪.‬‬ ‫לדמשק‪ ,‬ושהכביש הזה עמוס מאוד בתנועה‪ .‬המבצע של הצנחנים‬ ‫ייתכן גם‪ ,‬שהם איתרו אותנו כשהיינו מעל לבנון‪ .‬דיברנו יותר מדי‬ ‫עבר בשלום‪ .‬טסתי‪ ,‬פיניתי אותם בלי שום בעיה וטסנו בחזרה‪ .‬ואז‬ ‫ראיתי שבאמת יש תנועה רבה מאוד על הציר חומס‪-‬דמשק‪ ,‬והגעתי‬ ‫בקשר וטסנו גבוה‪ ,‬כך שאפשר היה לראות אותנו במכ\"ם‪.‬‬ ‫מופז דיווח‪ ,‬שמיגים באים מלמעלה ומנירים את השטח‪ .‬כוחות‬ ‫למסקנה‪ ,‬שכדאי לשבש אותה‪.‬‬ ‫קרקע‪ ,‬כולל שריוניות‪ ,‬מקיפים אותו משלושה צדדים‪ .‬עשיתי בדיקה‬ ‫כשחזרנו לבסיס רמת דוד העברנו את הרעיון לקצין צנחנים ראשי‪,‬‬ ‫מהירה לראות אם אני יכול לחלץ אותו מייד‪ ,‬אבל לא היה לי מספיק‬ ‫מנו שקד‪ .‬הוא הלך לרמטכ\"ל והשיג אישור‪ .‬קיבלנו פקודה לעשות‬ ‫דלק‪ .‬המשכתי לרמת דוד‪ .‬ברגע שכיביתי את המנוע‪ ,‬בא אלי מכונאי‬ ‫מבצע דומה לזה שעשינו ‪ -‬להנחית את הצנחנים סמוך לגשר ולפוצץ‬ ‫מה\"ליין\" ואמר לי‪ :‬יש\" לך טלפון‪ \".‬היה לי ברור מייד באיזה עניין‬ ‫אותו‪ .‬בגלל שהיעד היה קרוב יותר‪ ,‬ניתן היה לקחת מספר רב יותר‬ ‫הטלפון‪ .‬ובאמת‪ ,‬קיבלתי מהמטה הוראה לטוס ולחלץ אותם‪ .‬למרבה‬ ‫של צנחנים ‪ 40 -‬במקום ‪ .25‬מופז יצא לשם עם ‪ 40‬איש‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫המזל‪ ,‬מסוק חילוץ חלופי היה מוכן לטיסה‪ .‬לקחנו את הקסדות ואת‬ ‫הפעם היה לנו רק מסוק אחד‪ ,‬שהיה אמור גם להנחית וגם לפנות‪.‬‬ ‫התוכנית היתה לטוס דרך צור וצידון‪ ,‬לעבור את בירות ואת‬ ‫הציוד ורצנו אליו‪.‬‬ ‫ג'וניה‪ ,‬לפנות מזרחה מעל הים‪ ,‬להמשיך דרך בעלבק והרי הלבנון‬ ‫ולהנחית את הצנחנים ליד העיירה קטייפה‪ .‬הצנחנים היו אמורים‬ ‫מופז וכוחותיו התבצרו על גבעה ובמקביל התכוננו למילוט‪.‬‬ ‫ללכת כמה קילומטרים לגשר שעל כביש חומס‪-‬דמשק‪ ,‬וליצור קשר‬ ‫כשהמראתי אמרתי לו בקשר‪ ,‬שאגיע אליו עוד שעה וחצי‪ ,‬ושאצור‬ ‫קשר שוב עשר דקות לפני שאגיע‪ .‬טסנו הפעם דרך ג'וניה בנתיב‬ ‫ללא עננים‪ .‬למרות שהטיסה הזאת היתה אחד מרגעי השיא של חיי‪,‬‬ ‫טש‪88%8‬ף‪8,,,~88‬‬ ‫היום מלחמה‬

‫שפגעו בו שלושה‪-‬עשר כדורים בלהבים‪ ,‬במנועים‪ ,‬במכלי הדלק‬ ‫הייתי כל‪-‬כך עייף‪ ,‬לאחר שבוע שבו כמעט לא ישנתי‪ ,‬עד שבקושי‬ ‫ובגוף‪ .‬בירכתי בליבי את אנשי סיקורסקי שבנו את המסוק כל‪-‬כך‬ ‫החזקתי את עיני פקוחות‪ .‬ביקשתי מהמכונאי המוטס מימייה ומטייס‬ ‫המשנה ביקשתי להחזיק את ההגאים‪ .‬הורדתי את הקסדה ושפכתי‬ ‫הזק ומשוריין‪.‬‬ ‫את כל המים על ראשי ועל האוברול‪ ,‬וכך התאוששתי‪.‬‬ ‫היברש החרמרן‬ ‫עשר דקות לפני שהגעתי לאזור יצרתי קשר עם מופז וביקשתי‬ ‫שיתאר את תמונת הכוחות‪ .‬בדיעבד אני יודע‪ ,‬שהיתה שם שמחה‬ ‫כאשר המראנו מתל נוף למחניים לבצע את מבצע כיבוש החרמון‪,‬‬ ‫גדולה‪ ,‬כי הצנחנים לא העלו בדעתם שמישהו יבוא לחלץ אותם‪,‬‬ ‫לא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים‪.‬‬ ‫והתכוננו ברצינות למילוט‪ .‬מופז תיאר לי את המצב‪ :‬שריוניות‬ ‫סוגרות אותו ממערב ומדרום‪ ,‬ומדרום‪-‬מזרח יש כוח חי\"ר העולה‬ ‫הפקודה הגיעה רק ב‪ 7:00-‬בבוקר‪ ,‬כאשר כל מסוקי הטייסת‬ ‫במעלה הגבעה‪ .‬נאלצנו לקחת סיכון ולדבר בקשר‪ .‬הלוואי שלא‬ ‫וטייסיה היו באוויר‪ ,‬למעט מנהל לחימה וקמב\"ץ‪ ,‬והיא כללה מעט‬ ‫היינו צריכים לקחת את הסיכון הזה‪ ,‬אבל לא היתה ברירה‪.‬‬ ‫מאור פרטים על המשימה‪.‬‬ ‫ביקשתי ממופז ללכת לפי הנוהל‪ :‬משואה‪ ,‬פנס קרן‪ ,‬טרפז‪ .‬המחט‬ ‫עד ‪ 11:00‬הצלחנו לאסוף חמישה מסוקים בלבד‪ ,‬כי כוחות הקרקע‬ ‫של המשואה רטטה ‪ 60-30‬מעלות מצד לצד‪ ,‬היא לא הראתה על‬ ‫שאליהם היו מסופחים לא רצו לשחרר אותם‪ .‬נתנו תדריך כללי קצר‬ ‫כיוון מדויק‪ .‬ביקשתי ממנו להדליק את פנס הקרן‪ ,‬והוא ענה לי‪:‬‬ ‫בלבד והמראנו‪ .‬כשנחתנו במחניים בשעה ‪ 12:00‬בצהריים החום‬ ‫על\" מה אתה מדבר? אני לא יכול להדליק שום רבר‪ ,‬הסורים קרובים‬ ‫אלי מאוד‪ \".‬זה היה ליל ירח‪ ,‬אמנם לא מלא‪ .‬אמרתי למופז‪ :‬בסדר‪\",‬‬ ‫היה נורא‪ .‬רק הבלגן היה גרוע יותר‪.‬‬ ‫אני אנסה למצוא אותך גם ככה‪ \".‬הפחתתי את המהירות‪ ,‬הורדתי‬ ‫בטרמינל הקטן חיכתה לנו חבורה של צנחני מילואים ותיקים‪,‬‬ ‫את הגלגלים‪ ,‬טסתי לאט וחיפשתי אותו‪ .‬לפתע מופז אמר לי בקשר‪:‬‬ ‫בפיקודו של אל\"מ חיים נדל‪ .‬כמו כן הצטופפו שם כל אלה שביקשו‬ ‫יורים\" עליך‪ \".‬הגברתי את המהירות מ‪ 70-‬קשר ל‪ 120-‬קשר‪ .‬זה מה‬ ‫שאפשר לעשות ביסעור‪ ,‬אבל כמובן זה לא מספיק כדי להתחמק‬ ‫למצוא מחסה במיזוג האוויר‪.‬‬ ‫מירי‪ .‬ואז טרה‪ ...‬הרגשתי צרור פוגע בנו והרחתי את הריח החריף‬ ‫נשארו לנו פחות משעתיים לתכנן‪ ,‬לצוות‪ ,‬לחררך את כל‬ ‫המשתתפים ולארגן את המבצע‪ ,‬שבעיני מתכנניו נראה בלתי ניתן‬ ‫של אבק שריפה‪ .‬המסוק נפגע‪.‬‬ ‫שלחתי את המכונאי המוטס לאחיד כדי לדאית אם יש נזקים ‪-‬‬ ‫לביצוע‪.‬‬ ‫אם נוזל משהו‪ ,‬אם בוער משהו‪ .‬הוא חזר ואמר‪ ,‬שהכול נראה בסדר‪.‬‬ ‫אל\"מ נדל רצה להנחית ‪ 625‬צנחנים וכן מרגמות על הר החרמון‪.‬‬ ‫ואז עשיתי הקפה גדולה יותר והתברר לי באיזה קו של גבעות הם‬ ‫החרמון מרוחק כ‪ 15-‬דקות טיסה ממחניים‪ ,‬וגובהו כ‪ 2,500-‬מטרים‪.‬‬ ‫נמצאים‪ .‬היה לי ברור‪ ,‬לפי הדיווח של מופז על הכיוונים שמהם‬ ‫לא היה נתיב בטוח כי האזור כולו היה מאוים על‪-‬ירי הכוחות‬ ‫הסורים סוגרים עליו‪ ,‬שעלי להגיע אל כוח הצנחנים מכיוון צפון‪-‬‬ ‫הסוריים והמחבלים‪ ,‬שהיו מזוינים במקלעים ובטילי כתף‪ .‬לא היו‬ ‫מזרח‪ .‬כשהתקרבתי אמרתי לו‪ :‬מופז‪ \",‬כשאני אגיע מצפון‪-‬מזרח‪,‬‬ ‫שטחי נחיתה כלל‪ .‬לא היה מספיק זמן להעביר את כל הלוחמים‬ ‫להר בשיטות ההטסה הרגילות‪ .‬לא ניתן היה להעביר את הלוחמים‬ ‫אני חייב לקבל ממך פנס קרן אחד קצר‪\".‬‬ ‫לאזור קרוב יותר להר ולקצר את משך הטיסה‪ .‬הצלחנו להשיג מטוס‬ ‫התקדמתי על‪-‬פי החושים‪ ,‬וכשהרגשתי שאני בכיוון ובמרחק‬ ‫הנכונים אמרתי לו‪ :‬עכשיו‪ \",‬עכשיו פנס קרן קצר‪ \".‬מופז הדליק את‬ ‫נוסף לשלוש ההנחתות האחרונות‪.‬‬ ‫הפנס לשנייה אחת‪ .‬ראיתי אותו וזו היתה קרן האור של חייו‪ .‬המשכתי‬ ‫התכנון נעשה כולו בעמידה‪ ,‬במרכז הטרמינל ההומה והרועש‪.‬‬ ‫לטוס לעבר המקום המשוער שבו היה הפנס‪ .‬ביקשתי מטייס המשנה‬ ‫הבעיה הראשונה היתה הנתיב שהיה אמור להביאנו לשטחי הנחיתה‬ ‫להקריא לי מהירויות ומהמכונאי להקריא לי את הגובה‪ .‬הפחתתי‬ ‫שלא היו‪ .‬הנתיב הפחות גרוע עבר בין מוצב ההרמון הסורי לבין‬ ‫מהירות וגובה‪ .‬התקרבתי למקום שחשבתי שכוח הצנחנים נמצא‬ ‫מאחזי המחבלים בבקעה שמתחתיו‪ .‬המרחק ביניהם ‪ 4 -‬ק\"מ‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫בו ‪ -‬ואז ראיתי אותם‪ .‬נחתתי ביניהם‪ ,‬אפילו לא בדקתי אם אני‬ ‫דורך על מישהו‪ .‬פתחתי את הדלת‪ ,‬אמרתי למכונאי המוטס לספור‬ ‫אפשר לטוס ביניהם במרחק ‪ 2‬ק\"מ מכל צד ‪ -‬טווח מקלעים‪.‬‬ ‫את כולם אחד אחד‪ .‬הוא ספר‪ ,‬חזר ואמר לי‪ :‬יש\" ‪ 40‬אנשים‪ \".‬סגרנו‬ ‫רס\"ן עידו מהמטה הציע להחזיק רביעיית סקייהוק באוויר‪ ,‬לתת‬ ‫לנו ערוץ רדיו משותף‪ .‬אם מישהו יירה עלינו‪ ,‬נזעיק את מטוסי‬ ‫את הדלת והמראנו‪.‬‬ ‫הסקייהוק‪ ,‬נכוונם לאויב והם יפציצו אותו‪ .‬כטייס קרב לשעבר‬ ‫לאחר דקה שוב היה ירי לעברנו‪ .‬המסוק נפגע שנית‪ ,‬עוד חורים‬ ‫הערכתי‪ ,‬כי הסיכויים לתקיפה מהירה ומוצלחת שואפים לאפס‪,‬‬ ‫נפערו בו‪ ,‬ושני צנחנים נפצעו‪ .‬עשינו בקרת נזקים והגענו למסקנה‬ ‫וכטייס מסוקים בהווה ידעתי‪ ,‬שאם מישהו יירה עלינו‪ ,‬הוא יפגע‪.‬‬ ‫שאפשר להמשיך‪ .‬התקשרתי למוצב השליטה שלנו ואמרתי להם‪,‬‬ ‫עידו שאל אותי מה אפשר לעשות‪ .‬אמרתי‪ ,‬שניתן לבצע תקיפה‬ ‫שכל הצנחנים על המסוק ושאנחנו בדרכנו חזרה הביתה‪ .‬הוספתי‪,‬‬ ‫רצופה במשך כל זמן ההנחתה ‪ -‬כ‪ 4-‬שעות ‪ -‬על הסורים המחבלים‪.‬‬ ‫שחטפנו שני צרורות ושיכול להיות שניאלץ לנחות בדרך‪ .‬ביקשתי‬ ‫לקח לו בדיוק ארבע דקות לבדוק עם המטה ולהודיע לי‪ ,‬שהתקיפה‬ ‫הזאת מאושרת‪ .‬הדבר איפשר לחצות ‪ -‬בדומה לחציית בני ישראל‬ ‫שיוציאו את המסוק הרזרבי לקראתנו‪ .‬נחתנו ברמת דוד בשלום‪.‬‬ ‫בחרבה את ים סוף ‪ -‬את השטח המאוים‪ ,‬עמודי אש ועשן משני‬ ‫מופז ואני לקחנו פנסים והלכנו לבחון את הנזקים במסוק‪ .‬מצאנו‪,‬‬ ‫צידינו‪.‬‬ ‫הבעיה השנייה היתה שטחי נחיתה‪ .‬לא רק שלפי צילומי האוויר‬ ‫לא היו כאלה‪ ,‬אלא שהנתיב טיפס במרומי ההר ואנחנו רצינו להנחית‬ ‫ש‪ 8‬מהפרה לניצחון‬ ‫‪,8‬‬

‫שיגיעו אל ההר‪ .‬הם קיבלו זאת‪ .‬הספקנו עוד לעשות תדריך קצר‬ ‫את הצנחנים על הרכס‪ ,‬כך שגם אם היינו מוצאים משהו‪ ,‬לא ניתן‬ ‫לטייסים ולמפקדי הכוח‪ .‬בזמן התדריך של נדל הייתי כל‪-‬כך עייף‬ ‫היה לחזור לשם במדויק‪ ,‬וסיבוב נוסף לא בא בחשבון וכן לא משואת‬ ‫רדיו‪ .‬שאלתי את מפקד פלוגת החבלה רן בג‪ ,‬שהיה אמור לטוס‬ ‫שנרדמתי על רצפת הטרמינל‪.‬‬ ‫איתי כמטוס הראשון‪ ,‬אם יש להם פנלים אדומים לסימון‪ ,‬והוא ענה‬ ‫כשיצאנו מהטרמינל התנפלו הטייסים על ערימת השכפ\"צים‬ ‫שכן‪ .‬אם\" כך‪ \",‬אמרתי‪ ,‬ננחית\" אתכם בזוג הראשון היכן שננחית‪,‬‬ ‫שהיתה שם‪ .‬אמרתי לעצמי‪ :‬אוי\" ואבוי‪ ,‬הטייסים מפחדים‪ \".‬היתה‬ ‫אתם תמצאו משטחי נחיתה אפשריים באזור‪ ,‬תלכו במורד הרכס‬ ‫זו הפעם הראשונה במלחמה שטסנו עם שכפ\"ץ‪ ,‬והיה ברור שהטייסים‬ ‫ותפרסו בדיוק מול מקום המשטח את הפנל האדום כדי לסמן את‬ ‫יודעים בדיוק למה‪.‬‬ ‫הנתיב הסופי לשטח הנחיתה‪\".‬‬ ‫בדרך למסוקים דיברתי עם עודד רפפורט‪ ,‬מספר ‪ 2‬שלי טסנו)‬ ‫הבעיה השלישית היתה התדלוק‪ .‬בגלל עומס החום יכולנו לקחת‬ ‫בכל מסוק רק ‪ 25‬לוחמים‪ ,‬והיה עלינו לתדלק בכל סבב וסבב‪ .‬כאשר‬ ‫בזוגות(‪ .‬שאלתי אותו אם ברורה לו חשיבות המשימה לכבוש את‬ ‫התדלוק מאורגן בשיטה הרגילה‪ ,‬המסוק נוחת על המסלול‪ ,‬המכלית‬ ‫מתקרבת אליו‪ ,‬המכונאי יורד ממנה‪ ,‬ניגש למטוס עם צינור הדלק‪,‬‬ ‫החרמון כשהמלחמה עומדת להסתיים‪ ,‬והוא ענה לי שכן‪ .‬אמרתי‬ ‫מתחבר אליו‪ ,‬מתדלק את הכמות הדרושה‪ ,‬מקפל את הצינור‪ ,‬מרחיק‬ ‫לו‪ :‬בגלל\" חשיבותה של המשימה בחרתי בך כמספר ‪ 2‬שלי‪ .‬אתה‬ ‫את המכלית ורק אז אפשר להעלות את הצנחנים ולצאת‪ .‬לנו לא‬ ‫נחוש‪ ,‬אתה אמיץ‪ ,‬ואתה חייב להנחית את לוחמיך על ההר בכל‬ ‫היה מספיק זמן בשביל‬ ‫מחיר גם אם יקרה לי משהו במהלך הטיסה ולא אוכל לבצע את‬ ‫התהליך הזה‪ .‬החלטתי‬ ‫המשימה‪ \".‬ידעתי שהוא יעשה זאת‪ .‬עודד נוצק מאותו חומר של‬ ‫החיילים האוסטרלים‪ ,‬אשר‬ ‫לפתור זאת באמצעות‬ ‫העמדת המכליות בשולי‬ ‫מרגע שנעצו שיניהם‬ ‫המסלול‪ ,‬במרווחים של‬ ‫כ‪ 100-‬מטר ביניהן‪,‬‬ ‫במשימה‪ ,‬לא ירפו ממנה‪.‬‬ ‫המראנו‪ ,‬הזוג המוביל‪,‬‬ ‫כשצינור הדלק פרוס עד‬ ‫בשעה ‪ - 14:00‬שעתיים‬ ‫למחצית המסלול‪ ,‬המנוע‬ ‫לאחר שהגענו למחניים‪.‬‬ ‫פועל כל הזמן‪ ,‬הנהג יושב‬ ‫הארץ רבצה חומה‬ ‫ע‬ ‫במכלית והמכונאי עומד‬ ‫ומעולפת מחום לרגלינו‪.‬‬ ‫ומחכה למסוק‪ .‬כל מסוק‬ ‫עברנו את תל דן והתחלנו‬ ‫*‬ ‫לעלות בוואדי עסל‪ .‬לא‬ ‫ינחת באמצע המסלול‬ ‫וייסע מעט אל המכונאי‬ ‫דיווחנו לאף אחד‪ ,‬לא‬ ‫וזה יתדלקו במהירות‬ ‫דיברנו עם אף אחד‪ ,‬גם לא‬ ‫בשעה שהצנחנים נכנסים‬ ‫בינינו‪ ,‬רק עם עצמנו‪,‬‬ ‫מאחור‪ .‬המפקד הקרקעי‪,‬‬ ‫שואלים מאין יבוא הכדור‬ ‫האחראי על התדלוק‪,‬‬ ‫התנגד להצעתי בטענה שהדבר מסוכן מרי‪ .‬כל‪-‬כך כעסתי עליו‪,‬‬ ‫הראשון‪ ,‬כי אף אחד בארץ‬ ‫שהרגשתי שאני מסוגל לירות בו‪ .‬לשמחתי ולמזלו‪ ,‬עזר לי בכך‬ ‫לא ידע בוודאות עד היכן‬ ‫מפקד הבסיס טייס) מסוקים לשעבר(‪ ,‬שאמר לי שיסדיר זאת עם‬ ‫הגיעו הסורים והמחבלים‬ ‫המפקד הקרקעי‪.‬‬ ‫בחרמון‪.‬‬ ‫בעיה רביעית היתה קצין הבקרה‪ ,‬שרצה לשלוט בהטסה‪ .‬הוא‬ ‫בהסתכלנו למעלה הבחנו בעשן המיתמר ממוצב החרמון הסורי‬ ‫תיכנן נתיבים ומעגלי המתנה‪ ,‬ורצה כך להטיס\"\" אותנו‪ .‬לא היה זמן‬ ‫ומכל הרכס מצד אחד‪ ,‬וממאחזי המחבלים שבבקעה מצד שני‪ .‬טסנו‬ ‫לסיבובים בשטחי ההמתנה‪ ,‬ולכן אמרתי לו‪ ,‬שכבר תיכננתי את‬ ‫ביניהם ואף אחד לא ירה עלינו‪ .‬חצינו את הגבול‪ ,‬ספרנו את הוואדיות‬ ‫הטיסות ושאנחנו נטוס כמו רכבת אווירית עם מרחק קבוע בין‬ ‫וברביעי פנינו ימינה אל עבר קו הרכס‪ .‬גיששנו את דרכנו בכבדות‬ ‫הקרונות; פשוט נמריא משדה התעופה בהפרשי זמן התואמים את‬ ‫ובאיטיות במעלה התלול‪ .‬כשהגענו למעלה‪ ,‬לא היה מקום לנחות‪.‬‬ ‫הצמדתי את גלגל האף אל המדרון התלול‪ ,‬הגלגלים האחוריים נשארו‬ ‫הפרש המרחק הדרוש‪ .‬הוא קיבל זאת במבט מושפל‪.‬‬ ‫באוויר‪ .‬ביקשתי מהמכונאי המוטס לפתוח את הדלת האחורית עד‬ ‫גם עם הצנחנים היה צריך לסגור את צורת הטסתם‪ .‬הם רצו‬ ‫הסוף ואמרתי לחיילים‪ :‬אתם\" צנחנים? תקפצו‪ \".‬הם התיישבו על‬ ‫לצוות את עצמם עוד בשדה‪ ,‬ולטוס לפי יחידות‪ .‬אולם היה ברור‪,‬‬ ‫שכך לא נספיק להטיס את כולם אל ההר עד החשיכה‪ ,‬ובתנאים‬ ‫הרמפה והחליקו‪ .‬אף אחד מהם לא שבר שום דבר‪ .‬בזמן הקצר שעמד‬ ‫הקשים ששררו שם לא ניתן היה לטוס לשם בחושך‪ .‬דרשתי מהם‬ ‫לרשותי הסתכלתי סביב וראיתי את המוצב הסורי כמטחווי קשת‪.‬‬ ‫לטוס בקבוצות של ‪ 25‬לוחמים בכל מסוק ולצוות את עצמם לאחר‬ ‫בירכתי בליבי את טייסי חיל האוויר התוקפים אותו ללא הפוגה‪.‬‬ ‫בלעדי זאת פשוט לא היה לנו סיכוי‪ .‬לאחר שכולם קפצו סגר המכונאי‬ ‫המוטס את הדלת והודיע שאפשר להמריא‪ .‬זרקתי מבט לעבר עודד‬ ‫והוא כבר היה באוויר‪ ,‬מרחף וממתין לי‪ .‬הערצתי אותו‪ ,‬בחור כארז‪.‬‬ ‫חצי‪',%‬הפתפהמ‪ 11‬י פ‬

‫בתכנוןהמבצעהזהחרגנו באופן ברורמנהליםומשיטותלחימה‬ ‫המראנותוךפנייהשל‪180‬מעלות‪,‬ונפלנועמוק אלתוךהווארי‪,‬‬ ‫שתורגלו עד אז‪ ,‬ומכיוון שלא היה זמן לקבל את האישורים‬ ‫מחפשיםמסתור‪ .‬עכשיו‪,‬כשהיינוקלים‪,‬טסנובמהירותבמורדההר‬ ‫המתאימים‪ ,‬לקחוהמפקדים עלעצמםאחריות לכישלוןאפשרי‪.‬‬ ‫אלעברהגבולהישראלי‪.‬כשחצינואותוראיתיאתהזוגהשנימטפס‬ ‫מוצביהחרמוןהסורינכבשו על‪-‬ידיהצנחניםבמחיר שלהרוגאחד‬ ‫במעלהההר‪,‬וידעתישהתכנון עובד כראוי‪.‬הודעתילבקרמלתקוד‬ ‫אחת לציין אתהעובדההזאת עד) אז לאאמרנו אפילו חצי מלה‬ ‫ושלושהפצועים‪ .‬זהושכרהאומץ‪.‬‬ ‫ברדיו(ודהרנולמחניים‪.‬לקראתהנחיתהראיתיאתהמכליותחונות‬ ‫בצדהמסלול‪,‬הצינורותפרוסים עדאמצעו‪,‬הצנחניםמהצדהשני‬ ‫הפצועים ניצלו‬ ‫עומדיםבקבוצות של‪ 25‬איש‪,‬וידעתי שנוכללעשותזאת‪.‬התדלוק‬ ‫נמשךשתידקות‪,‬הצנחנים כבר היובפנים‪ ,‬עודדכרגיל היה מוכן‬ ‫ב‪ 22-‬באוקטובר‪ ,‬יום לאחר המבצע בחרמון‪ ,‬טסנו לרפידים‪ .‬נאמר‬ ‫והמראנו שוב‪.‬כשהגענולמרגלותהרכסראיתיאתהפנליםהאדומים‬ ‫לנו שמחכה לנו חטיבת צנחנים‪ ,‬שאותה צריך להנחית הנחתה‬ ‫פרוסים עלהמורר‪,‬ואמרתילעצמישאפילוהצנחניםיכוליםלפעמים‬ ‫מנהלתית באזור הקילומטר ה‪ .101-‬הבעיה היתה‪ ,‬שמרוב פצצות‪,‬‬ ‫להיותמסודריםואחראים‪.‬להפתעתי‪,‬בהמשךהפנל‪ ,‬עלהרכס‪,‬הם‬ ‫עשן‪ ,‬אבק והלחות באוויר במשך כל ימי המלחמה‪ ,‬הראות היתה‬ ‫הצליחו למצואמשטח‪ ,‬שבו ניתן היהלהעמיד אתשלושת גלגלי‬ ‫גרועה ‪ -‬כמעט אפס‪ .‬הובלתי אחרי שמונה מסוקים‪ .‬אמרתי לעצמי‪:‬‬ ‫היסעור ואפילולפתוחאתהדלתהאחורית‪.‬הרברהשנישמצא חן‬ ‫פשוט\" אי‪-‬אפשר לטוס כאן‪ \".‬המלצתי למפקדה הקרמית שלא לבצע‬ ‫בעיניהיה‪,‬שמלבדכמהשומרים עלשטחינחיתההצנחנים ככר היו‬ ‫את ההנחתה‪ .‬זו המלצה קשה‪ ,‬משום שאתה לא יכול לדעת מה‬ ‫בדרכםליעדיהם‪,‬מתקדמיםבחסותההפצצההכבדה שחיל האוויר‬ ‫החשיבות של ההנחתה‪ .‬היה לי קשה גם משום שמטבעי אני דבק‬ ‫נתןלהםממילא‪.‬לסבבהרביעיהצטרףיסעורשישי‪,‬שעזר לנובשתי‬ ‫במשימה‪ .‬בכל זאת המלצתי כך והמשימה בוטלה‪ .‬חזרנו לרפידים‪.‬‬ ‫הפסקת‪-‬האש היתה אמורה להיכנס לתוקף בשעה ‪ .19:00‬רבע‬ ‫ההנחתותהאחרונות‪.‬‬ ‫שעה לפני כן פתהו המצרים בהפגזה קשה לאורך כל התעלה‪ ,‬כמו‬ ‫בהמשךהמבצעהפריעוכמהאירועיםאתמהלכוהסדיר‪,‬ונאלצנו‬ ‫שהם והסורים נוהגים בכל מלחמה‪ .‬כל הכלים ‪ -‬אש חופשית‪ .‬היו‬ ‫מדיפעםלהמתיןבשטחנו עדששבהסדר על כנו‪.‬שלושהמסוקים‬ ‫סוריים מסוג ימ‪ 8-‬הגיחומהצד הסורי של ההר כדילתגבר את‬ ‫לנו כמאה פצועים‪.‬‬ ‫כוחותיהם בהר‪ .‬אחדמהם הופל על‪-‬ידימטוסיהקרב שלנו‪ ,‬אחד‬ ‫שני מסוקים מהטייסת שלי נשלחו כדי לחלץ את הפצועים‪ .‬הם‬ ‫התרסק אל צלע ההר והשלישי פנהחזרהלשטחם‪ .‬לאחר מכן‬ ‫טסו מעל לתעלה וניסו לנחות‪ .‬בגלל התנאים הקשים הם לא הצליחו‬ ‫התחוללוכמהקרבות אוויר ביןמטוסיקרב של שניהצדדים מעל‬ ‫האזורהזה‪.‬במהלכם ירוהסורים ‪ -‬בליהבחנה ‪ -‬עלמטוסינו ועל‬ ‫לבצע את המשימה וחזרו לרפידים‪.‬‬ ‫מטוסיהם טילי קרקע‪-‬אוויר‪ .‬נוסף על כךהיתההפגזה קשה על‬ ‫בשלב הזה קיבלתי טלפון ממוצב הפיקוד‪ :‬יש\" מאה פצועים‪,‬‬ ‫הנתיבלמעלה‪ ,‬אך היא לאהפריעהממש‪,‬פשוטעקפנואותה כמו‬ ‫שני המסוקים שלך שטסו לשם לא הצליחו לבצע חילוץ‪ .‬תחשוב‬ ‫שעוקפיםמקום יישוב‪.‬לאחרהמלחמהניסיתילברר מיירה כל‪-‬כך‬ ‫מה אתה יכול לעשות‪ \".‬לא חשבתי הרבה‪ .‬לקחתי איתי את טייס‬ ‫המשנה הטוב ביותר ואת המכונאי המוטס הטוב ביותר‪ .‬צירפנו אלינו‬ ‫יפה לעברהנתיבוהסתבר‪ ,‬שזוהיתהאשכוחותינו‪.‬‬ ‫רופא וחובש‪ .‬התקשרתי ליחידת הבקרה ואמרתי להם לעבוד איתי‬ ‫יש לציין‪,‬שבמשך כלהמבצע‪,‬שנמשךארבעשעות‪ ,‬לאנפסקה‬ ‫ההפצצה על מוצביהסוריםוההפגזההכבדה עלמאחזיהמחבלים‪.‬‬ ‫צמוד‪ .‬טסנו לעבר התעלה‪.‬‬ ‫ברגעששככהמעטהמהומההמשכנובהנחתותינו‪,‬חוזרים לתכנון‬ ‫מעל התעלה שררה חשיכה מוחלטת‪ .‬אבק נורא‪ .‬ריח חזק של‬ ‫המקורי שלהרכבתהאווירית‪ ,‬כאילו איןמלחמה בעולם‪.‬הבאנוגם‬ ‫שדה קרב ‪ -‬של זיעה‪ ,‬דם ואבק שריפה‪ .‬במטוס קרב לא מריחים את‬ ‫אתהמרגמות‪ 120‬עלתחמושתן‪ ,‬ואפילוהספקנו‪,‬באחדהסבבים‬ ‫זה‪ ,‬אבל במסוק מריחים‪ .‬נחתנו בעשרות נקודות סמוך לקו המגע‬ ‫האחרונים‪,‬לפנות שני פצועים‪.‬כשסיימנו להובילאת כל הכוח ‪-‬‬ ‫בזו אחר זו‪ ,‬והצלחנו לפנות במסוק אחד במשך כל הלילה כשבעים‬ ‫פצועים‪ .‬פינינו בכל פעם פצוע אחד או שניים לפאיד‪ ,‬שרה תעופה‬ ‫‪625‬צנחנים ב‪30-‬סבבים ‪ -‬כברשררהחשיכהמוחלטת‪.‬‬ ‫מערבית לאגם הגדול‪ ,‬שם היה בית חולים שדה גדול‪ .‬המבצע נמשך‬ ‫עד ‪ 5:00‬לפנות בוקר‪ .‬כשהאיר היום‪ ,‬ביקשתי מהמפקדה שישלחו‬ ‫אפילוג‬ ‫כאשר הלכנו אלהמטוסיםלקראתההמראה הלךמפקדהגזרה‬ ‫מסוקים אחרים להחליפנו משום שהיינו מותשים‪.‬‬ ‫האציןפ\"וניסיתכוישללבחציעלזאהאתו‪,‬ויארניאמלמהליטץללפובן וטלט‪.‬י\"לפןלמפקד החיל ואמר‪:‬‬ ‫לאחר המלחמה סיפרתי יום אחד לבני פלד‪ ,‬מפקד חיל האוויר‪,‬‬ ‫מפקד חילהאווירהשאירו עלהקו וצילצללרמטכ\"לוהעביר לו‬ ‫על הטיסה הבלתי‪-‬אפשרית הזאת‪ .‬לא\" היית צריך לבצע זאת‪\",‬‬ ‫אתחוותהדעתהזאת‪.‬הרמטכ\"לאמר‪:‬מוכרחים\"לקחתאתהחרמון‪\".‬‬ ‫הפטיר‪ .‬אבל\" הצלתי שבעים פצועים‪ \",‬אמרתי‪ .‬לא\" משנה‪ \",‬ענה‪,‬‬ ‫מפקד חילהאוויראמר‪:‬אם\"אתה מוכן שייפלוצנחניםבקרבהזה‪,‬‬ ‫לא\" מוצדק לסכן כל‪-‬כך מפקד טייסת‪ ,‬צוות שלם ומסוק‪\".‬‬ ‫אני מוכן שייפלו טייסים‪\".‬‬ ‫אין ספק‪ ,‬שאלה היו הימים הגדולים בחיי‪ .‬אני מודה לאלוהים‬ ‫שאייש אותי להיות מפקד טייסת במלחמת יום הכיפורים‪ .‬צ‬ ‫‪48%‬‬ ‫א‪8%814‬ן‪ %4%‬היום מלחמה‬ ‫שך‬

‫ננממגעמדרתהכמעושיתררשהאענשפ‪4‬ח‪1‬ון‪4‬םופנ‬ ‫המגע הראשוני בין כוחות צה\"ל לבין הכוחות העי‪-‬‬ ‫מבין חילות המשלוח אשר השתלבו במלחמת יום‬ ‫ראקיים נוצר באיזור כפר נסג'‪ ,‬ועד לגמר הלחימה‬ ‫הכיפורים באופן דומיננטי היה חיל המשלוח העיראקי‬ ‫נערכו נגד העיראקים מספר מערכות קרב‪ ,‬שמהן מן‬ ‫אחד הבולטים‪ .‬מפקדת כוח עיראקי זה‪ ,‬אשר כללה‬ ‫הראוי להזכיר את המערכה שנערכה ב‪ 12-‬בו‪13-‬‬ ‫את מיטב הקצונה העיראקית הבכירה‪ ,‬נקראה מפקדת‬ ‫באוקטובר כנגד חטיבה משוריינת וחטיבה ממוכנת‬ ‫ורוחותיה כללו את דיביזיות‬ ‫א‪-‬דין\"‬ ‫מדיביזיה משוריינת מס' ‪ 3‬במרחב תל א‪-‬שער‪-‬תל‬ ‫חטיבות חי\"ר ויחידות קומנדו‪.‬‬ ‫ו‪ ,6-‬שתי‬ ‫צלח\"‬ ‫כוחות‬ ‫מסחרה‪-‬כפר נסס‪ ,‬את הקרב ב\"‪ 15‬באוקטובר שכלל‬ ‫מס' ‪3‬‬ ‫השריון‬ ‫ניהול קרב הגנה עיראקי כנגד התקפה אוגדתית שבוצ‪-‬‬ ‫בסך הכל היו לכוח כ‪ 500-‬טנקים‪ 700 ,‬נגמ\"שים ו‪30-‬‬ ‫כעבבופה‪-‬הר‪9‬ת‪1‬קבשפפמיבהוסק‪,‬ודוווהכאלסותשלורליתה‪-‬יממהרעאתדלרקנוכיפוףותתתדעןלשעליהכנוררתחאוקיקיתיבומומתרצבהח‪\"-‬בת‪6‬ול‪1‬ךתבלמהבראשחובתקענלטובתתובלר‪-‬תר‪-‬‬ ‫אלף חיילים‪ .‬כוח עיראקי זה נועד להשתלב במאמץ‬ ‫ענתר* הדברים הבאים יעסקו במערכה הראשונה נגד‬ ‫ההתקפי הסורי לכיבוש רמת הגולן‪ .‬מאחר שחיל‬ ‫חיל המשלוח העיראקי שנערכה ב‪ 13-12-‬באוקטובר‬ ‫המשלוח הגיע לחזית לאחר בלימת המתקפה הסורית‬ ‫במרחב תל מסחרה‪-‬נסג' תוך ניתוח משמעותו של‬ ‫והדיפתה‪ ,‬השמדת מירב השריון הסורי והתמוטטות‬ ‫שילוב צבא עיראקי בחזית המזרחית במלחמת יום‪-‬‬ ‫החזית‪ ,‬נאלץ הכוח לנהל קרבות בלימה עם כוחות‬ ‫צה\"ל שחדרו לעומק המערכים הסוריים ומטרתו היתה‬ ‫הכיפורים וההשלכות הנובעות מכך‪.‬‬ ‫לעצור את התקדמות כוחות צה\"ל באיזור כפר נסגד‪--‬‬ ‫צנמין‪ .‬כוחות צלח\" א‪-‬דין\" החלו לנוע לעבר החזית‬ ‫הסורית ב‪ 7-‬באוקטובר ‪ 1973‬נאשר חיל‪-‬האויר העי‪-‬‬ ‫ראקי כבר החל משתלב באופן פעיל בלחימה בחזית זו‪.‬‬

‫לאוגדה להספיק להחזיר בזמן את חטיבות י‪ 19-1 1‬מאיזור תל‬ ‫היערכות האוגדה‬ ‫מרעי‪ ,‬שנכבש במאמצים גדולים‪ ,‬להפנותן ללחימה באיזור נסג' ובכך‬ ‫להשיג הכרעה לטובת האוגדה‪ .‬החזרת החטיבות היתה כרוכה‬ ‫אוגדת האלוף דן לנר אשר כללה את החטיבות ‪ ,17‬ג‪ 19 97‬וכן אגד‬ ‫כמובן בויתור על שטח איזור תל מרעי‪ .‬שתי החטיבות יצרו מגע‬ ‫עם האויב‪ ,‬שבשלב זה כבר היה ידוע שהוא עיראקי‪ ,‬באיזור תל קרין‪.‬‬ ‫ארטילריה‪ ,‬יחידות תחזוקה‪ ,‬הנדסה וחרמ\"ש נמצאה בשעות לפני‬ ‫חטיבח ‪ 17‬נערכה מזרחית לתל והספיקה להשמיד מספר טנקים‬ ‫הצהרים של יום ו' ה‪ 12-‬באוקטובר באיזור חן‬ ‫וחטיבה ‪ 19‬נערכה מזרחית ומערבית לתל‪ .‬מאחר שהעיראקים סבלו‬ ‫ארינוה‪-‬מעץ‬ ‫אבידות כ(‪ 20-‬טנקים עיראקיים וריו(‪ ,‬הם ניתקו מגע ונסוגו לעבר‬ ‫תל ענתר‪ .‬בשלב זה נראה טור משוריין נוסף שעקף את איזור‬ ‫כשהיא לאחר קרבות מגננה‪ ,‬חגקעה והתקפות‪-‬נגד אשר התישו‬ ‫הלחימה ביפר נסג' יגע לכיוון הל אל‪-‬מל‪ .‬באותו איזור איבדה‬ ‫אותה והקטינו את הסד\"כ שלה‪ .‬בכל חטיבה נותרו כ‪ 40-‬טנקים‪,‬‬ ‫התצפית שהיתה ממוקמת בתל א‪-‬שער קשר עין עם שריון‬ ‫פרט לחטיבה ‪ 17‬אשר מנתה כ‪ 30-‬טנקים‪ .‬במצב זה קיבלה האוגדה‬ ‫האויב‪.‬‬ ‫פקודה להמשיך בניצול ההצלחה‪ ,‬לכבוש את הכפר כנכר ולהיות‬ ‫חטיבה ‪ 20‬שכללה כ‪ 50-‬טנקים והועברה תחת פיקודה של האוגדה‬ ‫מוכנה להמשיך במשימות התקפיות‪ .‬החפ\"ק האוגדתי התמקם‬ ‫היתה אמורה לסייע בכיבוש כנכר‪ .‬היא חברה עם האוגדה באיזור‬ ‫באיזור תל א‪-‬שער ומצב כוחות האוגדה היה כדלהלן ‪ :‬חטיבה ‪79‬‬ ‫חן ארינבה ועקב ההתערבות העיראקית בלחימה קיבל המח\"ט‬ ‫כבשה את כפר נסג' לאחר התקפה חטיבתית כשהיא נאלצת להת‪-‬‬ ‫תדריך לשימי משימה‪ .‬מהחפ\"ק האוגדתי הורו לו לאבטח את‬ ‫גבר על כ‪ 30-‬טנקים סוריים‪ .‬החטיבה קיבלה אישור לתחמש ולתדלק‬ ‫אגפה הדרומי‪-‬מערבי של האוגדה מפני התקפות אפשריות של‬ ‫כוחות עיראקיים על‪-‬ידי כיבוש תל מסחרה ותל אל‪-‬מל‪ .‬החטיבה‬ ‫באיזור נסג' מאחר שהתמלאותה מחדש לאחר קרב ההבקעה שובשה‬ ‫יצאה משטח ההיערכות בכפר ג'בל ~‪ 1600 npw‬לערך לאחר פקודת‬ ‫המח\"ט ברדיו ונעה במהירות עם שני גדודים לפנים ‪ -‬משא צידי‬ ‫כתוצאה מהפצצת מטוסי אוית משימתה של חטיבה ‪ 17‬היתה‬ ‫הכביש ‪ -‬ופלוגה מאחור על ציר עציריך\" לעבר תל מסחרה‪ .‬בשעה‬ ‫‪ 1800‬לערך נתקל הגדוד השמאלי בכוח טנקים גדול באיזור תל אל‪-‬‬ ‫לכבוש את תל מסחרה והכפר אולם לאחר קרב של שעתיים אשר‬ ‫מל מערביה) לצומת ציריך‪--‬קרלוס\"(\" וניהל איתו ירבוה אס בטוו‪-‬‬ ‫בו גילה האויב התנגדות עזה והפעיל אש טנקים וירי טילים התקב‪-‬‬ ‫חים קצרים של עשרות מטרים בלבד‪ .‬טנקי הגדוד השני התערבבו‬ ‫עם טנקי האהב‪ .‬פלוגות הגדוד פוצלו ונותק הקשר בין המח\"ט‬ ‫לה הוראה לנתק מגע‪ ,‬לאגוף את האיזור‪ ,‬להתקדם דרך חטיבה ‪79‬‬ ‫למג\"ד וכן בין המג\"ד לפלוגותיו‪ .‬מאחר שלטנקי האויב היתה עדי‪-‬‬ ‫אשר כבשה את נסג'‪ ,‬לכבוש את תל מרעי ומשם לחמשיך לעבר‬ ‫פות בציוד לוחמת לילה הורה המח\"ט ליחידותיו לנתי מגע ולהת‪-‬‬ ‫כנכר‪ .‬בדרכה לכיבוש תל מרעי התגברה החטיבה על מגנן נ\"ט סורי‬ ‫ארגן באיזור כפר חבא‪ .‬הגדוד הראשון הגיע לאיזור ההתארגעת‬ ‫ללא כל אירועים מיוחדים אולם טנקי הגדוד‪ ,‬שיחידותיו פוצלו‬ ‫באיזור תל עלקיה‪ ,‬אולם באיזור תל מרעי נתקלה באש טנקי אויב‬ ‫ונפרדו במהומת הקרב‪ ,‬הגיעו לאיטם כבודדים‪ ,‬בזוגות ובשלשות‪.‬‬ ‫החילוץ לאחור נמשך כשעתיים עד) לשעה ‪ 2000‬לערך( ובוצע בחיפוי‬ ‫אשר היו בעמדות אש שולטות וחלשו על הציר אשר בו התקדמה‬ ‫ארטילרי‪ .‬באותו שלב קיבלה החטיבה פקודה להתארגן להגנת על‬ ‫החטיבה והיא לא יכלה לכבוש אותו בכוחותיה‪ .‬כהוצאה מכך‬ ‫איזור כפר ג'בא‪.‬‬ ‫נאלצה חטיבה ‪ 29‬לשאת בטאמץ העיקרי של ייבוש הל מרעי‪.‬‬ ‫הערכות מצב‬ ‫חטיבה ‪ 19‬עברה דרך חטיבה ‪ .79‬באיזור נסג' המשיכה צפונה‬ ‫על רקע הפעילות המבצעית הסתבר בהערכת המצב האוגדתית‬ ‫ועל‪-‬ידי התקפה דו‪-‬חטיבתית משולבת עם חטיבה ‪ 17‬התמוטטה‬ ‫שארכה בחפ\"ק האוגדתי כי לרשות האויב הנוסף טנקים רבים והוא‬ ‫ההתנגדות הסורית ואיזור תל מרעי נכבש על‪-‬ידי כוחותינו‪ .‬חטיבה‬ ‫מסתייע בעוצמה ארטילרית מאסיבית‪ .‬על מנה להשמיד כוח שריון‬ ‫‪ 20‬קיבלה הוראה לעבור תחת פיקודה של האוגדה ולהשתלב‬ ‫ך‪- , .. . - --....-.-..--,.,..-‬‬ ‫בכיבוש כנכר‪ .‬יתר יחידות האוגדה נערכו במרחב שבין הכפר כשא‪-‬‬ ‫‪*1‬‬ ‫חן ארינבה‪-‬צומת מעץ‪ .‬יחידות החרמ\"ש של האוגדה נערכו להגנה‬ ‫באיזור כפר ג'בא‪ .‬חטף המבצעי של יחידת חיל ההנדסה היה בהמ‪-‬‬ ‫תנה בחן ארינבה‪ .‬האגד הארטילרי האוגדתי היה פרוס בין כפר ג'בא‬ ‫לצומה מעץ וסייע ללחימת האוגדה‪ .‬יחידות התחזוקה היו פרוסות‬ ‫מערבית לאיזור חן ארינגה‪.‬‬ ‫העיראקים באים‬ ‫בעוד כוחות האוגדה מבצעים את משימותיהם‪ ,‬הבחיט מחחפ\"ק‬ ‫האוגדתי שהיה ממוקם כאמור בהל א‪-‬שער בענני אבק המיתמרים‬ ‫לאורך קילומטרים‪ ,‬במרחבים שממזרח לתל חרה‪ ,‬מאיזור כביש‬ ‫צנמין‪-‬שיח מסכין צפונה לכיוון תל אל‪-‬מל‪-‬כפר נסגד הערכת‬ ‫המודיעין‪ ,‬שהתבססה על מידע כללי שהעיראקים בדרכם לסוריה‪,‬‬ ‫היתה שהכוח הינו כוח עיראקי‪ .‬חטיבה ‪ 79‬שעסקה באותה‬ ‫עת שעה) ‪ 1200‬לערך( בחימוש ותדלוק נדרשה לחפסיק את התאר‪-‬‬ ‫גנותה ולהיערך לבלימת שריון האויב‪ .‬החטיבה נערכה עפ שתי‬ ‫יחידות בעמדות אש השולטות על הציר ציר) לאיר\"(‪ ,‬במטרה לב‪-‬‬ ‫לום את התקדמות האויב שזהותו טרם הובררה‪ .‬יחידה נוספת של‬ ‫החטיבה כוח) נתי( עדיין לא סיימה את התארגנותה‪ .‬טנקי האויב‬ ‫אשר צבעם הקרבי היה שונה מצבעי הצבא הסורי התקרבו לטווח‬ ‫מגע וקרבות הטנקים התנהלו בטווחים שבין ‪ 600‬עד ‪ 1,000‬מטרים‪.‬‬ ‫תוך כדי קרבות השריון שילב האהב אש ארטילרית חזקה והסתייע‬ ‫בתקיפות אויר‪ .‬הלחץ על חטיבה ‪ 79‬היה חזק ביוהר והמח\"ט הכ‪-‬‬ ‫ניס לקרב אח כוח נתי אשר סיים בינתיים את התארגנותה הפעלתו‬ ‫של כוח נתי היתה בעיתה‪ .‬היא מנעה את פריצת הגזרה ואיפשרה‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,259-258‬אוקטובר‪-‬נובמבר ‪1977‬‬

‫יעל השתלבותם בלחימה‪ ,‬שאלה כל הזמן על התקדמות העיראקים‪.‬‬ ‫זח יש לתכנן תכנית אוגדתית יזומת ומתואמת‪ ,‬לפעול לפיח ולא‬ ‫ישלב זח חזר מפקד האוגדה עם החפ\"ק שלו ל\"בוסטר'‪ /‬ואילו‬ ‫לערון קרבות ‪ ~ttteh‬על‪-‬פי תכניות מאולתרות המבעות מפעילות‬ ‫סגנו שראה את תנועת כוחות השריון העיראקיים מערבה וחית‬ ‫האוית בעוד קבוצת חתכנון שוקדת על הערכות ותכנונים הודיע‬ ‫משוכ‪ %‬בדבר הימצאותם‪ ,‬הממקס עם החפ\"ק שלו בקרבת חטיבה‬ ‫קצין התצפית‪ ,‬סרן שלמח‪ ,‬כי הבחין בהמרות אבק מכיוון תל‬ ‫אל‪-‬מל לכיוון תל א‪-‬שער וכי לדעתו חידשו העיראקים את שגועתם‪.‬‬ ‫‪ 20‬על‪-‬יד כפר לבא‪.‬‬ ‫מפקד האוגדה קיבל אח הידיעה בספקנות והורה לקצין התצפית‬ ‫לשוב לתצפית ולבחון שנית את הנעשה‪ .‬כעבור כ‪ 10-‬דקות חזר‬ ‫הבלימה ומעבר להתקפות נגד‬ ‫הקצין ודיווח על תנועות שריון האויב‪ .‬מפקד האוגדה ביקש משגס‬ ‫ב‪ 13-‬באוקטובר בשעה ‪ 0300‬לערי נשמעה ברשת הקשר האוגדהית‬ ‫לעלות לתצפית ולבחון בעצמו את המצב‪ .‬היה זה ליל ירח בהיר‬ ‫ביותר וניתן היה להבחין אף במשקפת אישית בשובלי האבק של‬ ‫הודעה כי כוח משוריין הוקף את חטיבה ‪ 19‬אשר נערכה עם גדוד‬ ‫שרסנים וגדוד צנטוריונים באיזור תל א‪-‬שער‪ .‬חמח\"ט דיווח כי‬ ‫כשבעה עד שמונה טורי שריון שנעו בפריסה רחבה ובמבנה עמוק‬ ‫הוא מותקף על‪-‬ידי טנקים בעוצמה רבה ומגע האש מתנהל בטווחים‬ ‫לכיוון תל א‪-‬שער ובטווח של כשישה עד שמונה ק\"מ מחחפ\"ק‬ ‫של מאוה מטרים‪ .‬גדוד השרמנים היה במגע קרבי ראשון עם טנקי‬ ‫האוגדניי‪ .‬תנועת שריון זו חייבה לשנות אח התכנון ההתקפי‬ ‫האויב שכללו טנקים מסוג ך]‪ .5/45/‬היתרון היה לטובת העיראקים‬ ‫האוגדהי ולעבור לקרב בלימה‪ .‬כמו כן דילג החפ\"ק האוגדתי על‪-‬פי‬ ‫בעיקר בשל ציודם המשוכלל ללוחמת לילה שאיפשר להם לאתר את‬ ‫הצעת סגן המפקד לכפר ג'בא וזאת משני טעמים ‪ :‬ראשית ‪ -‬בגזרת‬ ‫כוחותיה בטווחים של מאות מטרים‪ ,‬בעוד הצוותים הישראלים יכלו‬ ‫תל א‪-‬שער לא היו כוחות לוחמים ואמצעים נ\"טי ושנית ‪ -‬לתל‬ ‫לזהות את הטנקים העיראקיים רק מטווח קרוב של עשרות מטרים‪.‬‬ ‫א‪-‬שער היתה דרך אחת לעליה ולירידה אשר נשלטה בתצפית אף‬ ‫קריאות חטיבה ‪ 19‬היו נרגשות ביותר‪ ,‬תוך הבהרה כי אס לא תקבל‬ ‫סיוע יפרצו טנקי האויב דרכה‪ .‬בגלל שיבושי קשר לא השיב החפ\"ק‬ ‫מכיוון התקדמות העיראקים‪ .‬כל התקפה על התל או חסימת הנתיב‬ ‫חאוגיהי לקריאת החטיבה והלחימה מהלה על‪-‬ידי חחפ\"ק של‬ ‫היחידי באש היתה מחייבת את החפ\"ק לנטוש את האמצעים‬ ‫הפיקודיים ולדלג רגלית לעבר כוחותינו‪.‬‬ ‫סגן המפקד‪ .‬החטיבה קיבלה את כל הסיוע הארטילרי האוגדתי‬ ‫ההיערכות האוגדתית החדשה היתה כורח המציאות‪ ,‬שכן אילו היו‬ ‫והפעילה אותו‪ ,‬כולל שימוש בפצצות תאורה לצרכי טיווח‪ ,‬ירי‬ ‫מדויק ואיתור כוחות‪ ,‬בשסף לכך קיבל המח\"ט הוראה להעלות‬ ‫העיראקים משהלטים על גזרה הל א‪-‬שער היו יכולים לסכן את‬ ‫כוחות צה\"ל באיזור המובלעת‪ .‬אי לכך נוצר צורך לקצר את החזיה‬ ‫ודיווח על תתעות האויב‪.‬‬ ‫תצפית‬ ‫זחל\"מ אחד לתל א‪-‬שער לצרכי‬ ‫האוגדתית וליצור שתי נקודות כובד שריוניות‪ ,‬אחת באיזור צומת‬ ‫להעלות זחל\"מ נוסף‪ .‬חטי‪-‬‬ ‫הכרה‬ ‫הזחל\"מ )‪ pAt‬הגיעה ישירה והיה‬ ‫חבא‪-‬תל א‪-‬שער בו נערכו חטיבות ‪ 20‬ו‪ 19-‬ושניה באיזור צומת‬ ‫בה ‪ 79‬שנמצאה בצומת מעץ קיבלה הוראה לנוע ולתפוס עמדוה‬ ‫מעץ וכפר מעץ שבו נערכו חטיבוה ‪ 79‬ו‪ .17-‬היערכות זו הקנתה‬ ‫עם חלק מכוחותיה באגף הכוח העיראקי ועם יתרת כוחוהיח ליישר‬ ‫המריס‬ ‫ללהקאאורוגגבדדההנייגד‪,‬למיהככשוולתתםשבאביםכאוגלףיתשהקהצפופהונמיבהצעיעעילר‪-‬היאדקיייםאיפחאטשיתרבוהתחלט‪9‬עי‪7‬בבוורת‪7-1‬ב‪19‬ז‪1.‬מן‪1‬א‪0-‬ם‪2‬‬ ‫קו עם חטיבה ‪ 19‬וכך לחזק את גזרתה‪ .‬תפיסת העמדות והחבירה‬ ‫עם חטיבה ‪ 19‬בוצעו במהירות על‪-‬ידי תיאיס ישיר בין שני‬ ‫תוכל‬ ‫המח\"טיס‪ .‬כל מצר לוח שמנה כ‪ 60-‬טנקים אשר ניהלו קרב הגגה‬ ‫יתקפו‬ ‫יציב ובטוח‪ .‬לכוח הקדמי העיראקי נפגעו מספר טנקים מירי טנקי ‪.‬‬ ‫העיראקים את חטיבות ‪ 17-1 79‬תוכל האוגדה להכותם באגף‬ ‫מכיוון ירום באמצעות חטיבות ‪ .19-1 20‬יחידות החי\"ר וההנדסה‬ ‫בוקר‬ ‫‪ 19‬ולכן עצר במקומו והחל לנהל קרב אש נייח‪ .‬עם‬ ‫חטיבה‬ ‫יכו‪ %‬להגנה כאיזיר חן ארינבה והאגד הארטילרי דילג למרחב‬ ‫כ‪40-‬‬ ‫התצפית החטיבתית שהתמקמה בתל א‪-‬שער כוח בן‬ ‫אישרה‬ ‫טנקים ‪ p)w‬צפונה על הצירים ישימון\"\" ועציריך\"‪ .‬מח\"ט ‪ 19‬תפעיל‬ ‫עורפי ‪ -‬מערבית לתל א‪-‬שער‪ .‬הגורמים התחזוקתיים התמקמו‬ ‫את גדוד הצנטוריונים במשולב עם גדוד השרשמם ופגע כב‪ 12-‬טנקים‬ ‫מאחורי חטיבות השר‪-‬‬ ‫החי\"ר‬ ‫תגבור החי\"ר בטנקים‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫בקרבת הקו חירוק‪ .‬החזקת יחידות‬ ‫של הגוף המוביל‪.‬‬ ‫יון )‪ nva‬מחוסר אמצעים נ\"ט‪ .‬עם‬ ‫באותו שלב היה גורם לפיצול כוח הטנקים האוגדתי שממילא לא‬ ‫האוגדתית החל בסביבות‬ ‫לתכנית‬ ‫להתקפת‪-‬נגד בהתאם‬ ‫המעבר‬ ‫טנקי אויב בטווח של כ‪800-‬‬ ‫איתרה‬ ‫היה רב‪.‬‬ ‫במהלכו הישמדי כ‪ 20-‬טנקי‬ ‫אשר‬ ‫‪ ,0500‬כאשר חטיבה ‪79‬‬ ‫השעה‬ ‫לאחר מתן הפקודות דילג חחפ\"ק האוגדהי לאיזור כפר מבא‪ .‬בהגיעו‬ ‫והחלה לנהל קרב אש‬ ‫מטרים‬ ‫לכפר השתררה דממה באיזור והעיראקים נעלמו‪ .‬מפקדת פיקוד‬ ‫אויב ושאר טנקי האויב ניתקו מגע מזרחה‪ .‬חטיבה ‪ 17‬אשר היתה‬ ‫הצפון שעדיין פיקפקה באמיתזת הידיעות על ההקדמות העיראקיס‬ ‫באיזור כפר מעץ קודמה לעבר גורת ההתקפה תגד פעולת איסף‬ ‫עמוקה של שדרות הכוחות העיראקיים לעבר הכפר טיחה ומשם‬ ‫תנועה נתקלה‬ ‫יריד\"‪ \".‬תוך כדי‬ ‫לכיוון ציר‬ ‫הושמדו כ‪20-‬‬ ‫קרב אש אשר בו‬ ‫והתפתח‬ ‫רחבה‬ ‫דרומה בפריסה‬ ‫האויב‬ ‫החטיבה בטנקי‬ ‫טנקים עיראקיים‪ .‬הכוח העיראקי נסוג וניתק מ‪ %‬תוך קרב אש‬ ‫לשעה‬ ‫עם כוחותינו‪ .‬תמרוני כוחות אלה וקרבות האש נמשכו עד‬ ‫מחטי‪-‬‬ ‫‪ 0700‬לערך‪ .‬בשעה זו קיבלה האוגדה תגבורת של גדוד טנקים‬ ‫‪ .20‬כן‬ ‫תחת פיקודה של חטיבה‬ ‫בפיקודו של יגס‪ ,‬אשר הוכפף‬ ‫בה ‪7‬‬ ‫בלחי‪-‬‬ ‫ארטילרי‪ ,‬אשר שולב מיד‬ ‫האוגדה מפיקוד הצפון סיוע‬ ‫קיבלה‬ ‫מה ובירי נגד הכוחות העיראקיים‪ .‬העיראקים‪ ,‬אשר הופתעו מהתקפה‬ ‫הנגד מהאגף הצפוני‪ ,‬החלו להתאושש ולחימתם כנגד חטיבות ‪79‬‬ ‫‪ 17-1‬הפכה יותר ויותר ללחימה מאורגנת כאשר הם מנהלים קרבות‬

‫ק~ש‪a‬ך‪ynts4ti)h‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מקר‪-‬א‪:‬‬ ‫ל‬ ‫הל ‪ 488j~aa‬צישנ‪:,:‬נא ‪5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ששששש‪ 4*88‬הנסיהמתל מסחרה‬ ‫ו‪2‬ו‪1‬סס‬ ‫ושש !‪ vitvn 44 88‬לחנו קן‬ ‫י‪***-%‬‬ ‫ם ם ל‪4‬פתיתאהה‬ ‫*‬ ‫ע====‪;-‬‬ ‫=‬ ‫ו‪-‬‬ ‫‪:-‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪-..‬‬ ‫תל עעי‪-‬זעש‬ ‫ניצול הצלחה ובלימת התקפת‪-‬נגד עיראקית ב‪ 12-‬באוקטובר ‪1973‬‬ ‫דרומה בציר) ישימון\"(\" ויצבת בשויון העיראקי הנסוג וכבשה את‬ ‫בלימה והשחיה מקומיים לסירוגין‪ .‬אי לכך חופעלח חטיבה ‪ 20‬כדי‬ ‫תל אל‪-‬מל בחיפוי החטיבות ‪ 20-1 79‬ובסיוע ארטילרי‪ .‬על התל‬ ‫לממש את חלקה השני של התכנית האוגדתית‪ ,‬כלומר התקפת‪-‬נגד‬ ‫הוצבה תצפית אשר סיפקה מידע חשוב ביותר על הגזרה המרכזית‪,‬‬ ‫וסייעה לאיתור פעילות אויב והתפתחויות מבצעיות במרחב‪ .‬לאחר‬ ‫מהאגף הדרומי‪ ,‬כיבוש הל מסחרה וכוננות לניצול הצלחה צפונה‬ ‫כיבוש תל אל‪-‬מל קיבלה חטיבה ‪ 19‬הוראה לנצל את ההצלחה‬ ‫לכיוון תל אל‪-‬מל וכיתור הכוחות חעיראקיים‪ ,‬אשר נמצאים במגע‬ ‫ולכבוש את כפר נסג' כאשר חטיבה ‪ 17‬מאבטחת את אגפה מדרום‪.‬‬ ‫עם חטיבות ‪ 79 ,19‬ו‪ .17-‬חטיבה ‪ 20‬אשר מנתה באותה עת כ‪60-‬‬ ‫עם השלמת כיגוש כפר נסג'‪ ,‬השתלטה החטיבה על תל קרין ותל‬ ‫מרעי‪ .‬מעמדותיה בתל קרין וכפר נסג'‪ ,‬המשיכה החטיבה לנהל‬ ‫טנקים יחד) עם גדודו של יום מחטיבה ‪ )7‬ביצעה תכנון ותמרון‬ ‫קרבות אש עם הטנקים העיראקיים שהיו בעמדות מערבית לתל‬ ‫מהירים כאשר גדוד אחד בבלימה‪ ,‬מערבית לתל אל‪-‬כרום באיזור‬ ‫ענתר ואף לפגוע ולהשמיד טנקי אויב נוספיט‪.‬‬ ‫ציר רביבים\"\" לאבטחת אגף‪ ,‬גדוד שני הופעל לחיפוי ממערב לציר‬ ‫לאחר עצירת הכוח העיראקי‪ ,‬בלימתו ונסיגתו לעבר תל ענתר‪,‬‬ ‫נערכה האוגדה להגנה במרחב נסג'‪--‬תל א‪-‬שעה‪--‬תל אל‪-‬מל‪ .‬האר‪-‬‬ ‫ציריך\"\" יהגדוד השלישי ועוד פלוגת טנקים הסתערו במטרה לנפש‬ ‫טילריה האוגדתית קודמה עוד בשלבי השב\"ש‪ ,‬בכדי להשיג ח‪11‬ט‬ ‫את תל מסחרה ממערב‪ .‬הסתערות החטיבה נבלמה על‪-‬ידי מטחים‬ ‫יותר גדול וסיכויי פגיעה רבים בשריון העיראקי הנסוג‪ .‬לקראת‬ ‫ההגנה התפרס האגד הארטילרי באיזור מעץ‪-‬א‪-‬טיחה ובאיזור‬ ‫עזים של טילים נ\"ט‪ .‬בשטח) ההיערכות הלילי של הכוח העיראקי‬ ‫תל א‪-‬שער וינבא‪ .‬דרגי התחמושת והדלק קודמו לחטיבות וחלקם‬ ‫מדרום לתל א‪-‬שער‪ ,‬נספרו לאחר הקרב כ‪ 40-‬טנקים ועשרות כלי‬ ‫הותקפו על‪-‬ידי מטוסי מיג\"\" אשר פגעו ברכב חוד כדי תנועתו‬ ‫לטנקים‪ .‬שני מטוסי אויב הופלו באש נ\"מ ע\"י חטיבה ‪ .79‬לאחר‬ ‫צנחנים‬ ‫כוח‬ ‫הופעל‬ ‫וכן‬ ‫ינטשו(‪.‬‬ ‫רככבתוצ וארהק\"ממכד‪.‬אחרקיודםמהשנפגלעאויזוראו‬ ‫נסיגתם נכנסו העיראקים למערך חגנה באיזור תל ענתר‪--‬כפר‬ ‫חטיבה ‪79‬‬ ‫שמס‪-‬ציר אל\" עדם\" ומשם תמשיכו לנהל קרבות אש של טנקים‬ ‫מחטיבה ‪ 31‬בפיקודו של המג\"ד חזי‪ .‬חטיבה ‪ 79‬תפסה עמדות אש‬ ‫וארטילריה עם כוחותינו‪.‬‬ ‫לכיוון כפר מסחרה וניהלה קרב אש בטווחים בינוניים במגמה‬ ‫מאפייכי היל המשלוח העיראקי‬ ‫לשתק את מקורות הירי של הטילים נ\"ט‪ .‬כוח חצנחנים ‪ -‬בחיפוי‬ ‫מלחמת יום‪-‬הכיפורים איפשרה לבחון מקרוב את כושרו ואת‬ ‫שתי החטיבות ובסיוע אש ארטילרית ‪ -‬הסתער רכוב על נגמ\"שים‪,‬‬ ‫איכותו חמבצעית של הצבא העיראקי‪ .‬בחינה זו כללה את תורת‬ ‫עקף את שדה המוקשים‪ ,‬כבש את התל ואת מתחם הטילים נ\"ט‪.‬‬ ‫הלחימה ואת יישומה בקרבות התקפח והגנה‪ ,‬בלוחמת ‪w~tsw‬‬ ‫במקביל שינתה חטיבה ‪ 20‬את תכניתה‪ ,‬תקפה שנית‪ ,‬הפעם מכיוון‬ ‫ובלוחמה מיוחדת של כוחות הקומנדו‪ ,‬כ‪ 11‬את כושרו הפיקודי של‬ ‫הפיקוד הבכיר על כוחותיו בעת הקרב‪ .‬נראה כי למרות חעובדח‬ ‫צפון‪ ,‬והצליחה לכבוש את אזורי התל וכפר מסחרה‪ .‬בגמר הקרב‬ ‫שהעיראקים לא הכירו את השטח‪ ,‬הם נכנסו במהירות לקרב‬ ‫נערכה החטיבה כלפי המערך הסורי אל מול תל חרה ותל אל‪-‬מל‪.‬‬ ‫בכדי לאפשר תנועת כוחות מהירה‪ ,‬הורתה מפקדת האוגדה לפנות‬ ‫את ציר תכביש ולפתוח אותו לכיוון תל מסחרה‪ .‬כוח הנדסה‬ ‫אוגדתי הופעל לפתיחת הציר‪ ,‬ובמחלך פתיחתי נתקל הכוח בשדה‬ ‫מוקשים חפוז‪ .‬כאשר החל בפינויו‪ ,‬תותקף מן האויר אך למרות‬ ‫זאת הצליח בפינוי הציר ובפתיחתו לתנועת כוחות האוגדה‪ .‬עם‬ ‫כיבוש תל מסחרה‪ ,‬לקראת השעה ‪ ,1000‬תחל חאויב העי‪-‬‬ ‫ראקי לסגת‪ .‬על מנת לנצל את חהצלחה חסתערח חטיבה ‪17‬‬ ‫הערכות\"‪ ,259-256 -‬אוקטובר‪-‬נובמבר ‪1977‬‬

‫י‪mwu,2n._~--4‬איה‪14 ;~ye‬‬ ‫ייי‪ -.-‬י‪ %..‬ישי‪-‬ע‪4‬נ*‪%‬‬ ‫מ_‪2224%4..‬ן‪_2‬‬ ‫ש‪**4‬י*‪ 1‬ש‪4)/‬‬ ‫שש‪(\"4%4*1‬‬ ‫ע ג‪4‬‬ ‫אן ‪ rel‬ן ן‬ ‫ש\"\"ש‪.‬שש‪/1‬‬ ‫י‪2/‬י*‪4*-.5‬‬ ‫‪- =--.-‬‬ ‫=‬ ‫ץ\"ץ‪-,‬א‪\"%44-‬‬ ‫הם אלה ששללו יתרון זה מהעיראקים התוקפים והנחילו להם‬ ‫קוב שב\"ש נגד העיראקים בליל ‪ 13‬באוקטובר בו‪ 13-‬באוקטובר‬ ‫תבוסה במרחב‪.‬‬ ‫מתוך תנועה ועל‪-‬ידי כך הכתיבו לכוחותינו את אופי הקרב ואת‬ ‫המערכה נגד העיראקיס כללה את המאפיינים העיקריים של‬ ‫אזורי הלחימה‪ .‬עם זאת רמתם המבצעית והמקצועית של צוותי הטנ‪-‬‬ ‫לוחמת שריון בשריון ‪ :‬היא כללה קרב הגנה חפוז‪ ,‬היחלצות‪,‬‬ ‫קים התגלחה כנמוכה‪ .‬נראה כי הפיקוד הבכיר לא היה די מקצועי‬ ‫השהיה ונסיגה‪ .‬פעולות תמרון התקפיות‪ ,‬העברת נקודות כובד‬ ‫בכדי להשתלט על לחימה ניידת ובעוצמות גדולות‪ .‬העיראקים‬ ‫התקפיות מגזרה לגזרה ומעבר לניצול הצלחה‪ .‬המערכה היתה‬ ‫הופיעו למערכה בשלב שהיה הקריטי ביותר עבור תצבא הסורי‪,‬‬ ‫מאופיינת בערפל קרב באשר לאויב ולכוונותיו‪ ,‬במצבי לחימה שהש‪-‬‬ ‫כאשר הוא עמד בפני התמוטטות מוחלטת בעומק שטחיו‪ .‬הופעתם‬ ‫תנו במהירות ובהצטברות כוחות אויב באש ובטנקים‪ .‬המערכה‬ ‫חייבה את הפיקוד הצה\"לי לשנות מאמצי קרב ומטרות אסטר‪-‬‬ ‫טגיות ואופרטיביות‪ .‬הופעת הכוח העיראקי איפשרה לצבא הסורי‬ ‫השתרעה על פני קילומטרים רבים ברוחב ובעומק‪ ,‬לקחו בה חלק‬ ‫להתאושש‪ ,‬לקלוט ציוד‪ ,‬להתארגן ולבנות קו הגנה חדש‪ .‬כמו כן‬ ‫פעיל כל גורמי כוחות היבשה והאויר כאשר הפיקוד מתגבר את‬ ‫איפשרה התערבותם הגעת חילות משלוח ערביים נוספים כגון הכו‪-‬‬ ‫האוגדה בסיוע אוירי‪ ,‬ארטילריה וטנקים‪ .‬שיתוף הפעולה הבין‪-‬‬ ‫חות הירדניים‪ ,‬הסעודיים םייתיי‪11‬כה‪ .1‬הדבר השפיע בצורה משמ‪-‬‬ ‫סייי הביא להכרעה מהירה יותר ולחיסכון בכוח‪ ,‬איפשר אבטחת‬ ‫עותית על יחסי הכוחות בחזית סוריה לרעת צה\"ל‪ .‬ליעגתם של‬ ‫המרחב וסייע לסיים את המערכה באבידות מועטות ביותר בטנקים‪.‬‬ ‫העיראקים כי חיל המשלוח הציל את דמשק‪ ,‬בסיס מוצק‪ .‬שכן אילו‬ ‫המערכה הוכיחה כי מקומו של המפקד בלוחמה ניידת ומשתנית‪,‬‬ ‫היה חיל המשלוח מאחר ב‪ 12-‬עד ‪ 24‬שעות‪ ,‬היו כוחות צה\"ל‬ ‫הוא עם היחידות הקדמיות ביותר‪ ,‬כדי שיוכל להשפיע במנהימתו‬ ‫משתלטים על שטחים נרחבים בעומק יוריה לכיוון דמשק‪ .‬כניסתם‬ ‫ובנסיונו על תוצאות הקרב‪ .‬כן ציינה המערכה את ההכרח בהק‪-‬‬ ‫של העיראקים ב‪ 12-‬באוקטובר ותקיפתם את כוחות צה\"ל באיזור‬ ‫ניית גמישות מחשבתית‪ ,‬עוצמה נפשית והעזה למפקדים הבכירים‬ ‫בעוצבות השריון‪ .‬תכונות אלה היו חיוניות לניהול קרבות שריון‬ ‫נסג'‪ ,‬הפסיקה את התקדמות כוחותינו לכיוון כנכר‪.‬‬ ‫בשריין מוצלחים ובמיוחד איפשהו מעבר מהיר בזמן הנכון מקרב‬ ‫אש סטטי לתמרון נייד ולהשגת הכרעה על‪-‬ידי מהלך התקפי‪.‬‬ ‫לוקחים עיקריים מהמערכה‬ ‫המערכה ביטאה אח תשיבוה ההשתלטות על שטח הקרב עם גמר‬ ‫המערכה הוכיחה כי הטנקים היו ונשארו האמצעי העיקרי להכרעה‬ ‫הלחימה‪ .‬הדבר מנע מהאויב לחלץ את הטנקים שלו ולהחזירם‬ ‫בלוחמה היבשה וכי עוצבת השריון היא הגוף תמתאים ביותר‬ ‫לכשירות מבצעית‪ .‬שמירת תנופה למשך לחימה ארוך מחייבת‬ ‫ללחימה כנגד עוצבות השריון של האוים העליונות הכמותית וה‪-‬‬ ‫תית‪1‬כיא בטנקים היגה הכרחית כדי להשיג שליטה בשדה הקרב‬ ‫מערכת תחזוקה יעילה ומשוריינת בחלקה‪ ,‬על מנה שתוכל לבצע‬ ‫וכן את המטרות הטקטיות‪ ,‬האופרטיביות והאסטרטגיות‪ .‬לחיל‪-‬‬ ‫את יעודה בשטחים הקדמיים של שדות הקרב תחת אש אויב‪.‬‬ ‫האויר נודעת חשיבות בלוחמה כנגד טנקי האויבו אך למרות זאת‬ ‫אין הוא הנושא בעול העיקרי של לוחמה זו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬במלחמה‬ ‫מערכת השריון הראשןנה כנגד העיראקים הוכיחה כי קרב שריון‬ ‫יום‪-‬הכיפורים‪ ,‬אף שחיל‪-‬האויר השיג עליונות אוירית בחזית זו‪,‬‬ ‫מוצלח מושג על‪-‬ידי שמירת היוזמה‪ ,‬השגת נתוני מודיעין מדויקים‪,‬‬ ‫הצליח חיל המשלוח העיראקי המשוריין להגיע לשדה הקרב ול‪-‬‬ ‫תיאום תכניות יזומות וחפוזות‪ ,‬שילוב גורמי סיוע וחיל‪-‬אויר וכן‬ ‫העמיד אח כוחותינו במצב מבצעי קשה‪ .‬רק הטנקים הישראליים‬ ‫הסתגלות מהירה למצבים בלתי צפויים כאשר המהלכים מוכתבים‬ ‫‪6‬‬

‫בקרבות השב\"ש והנחיתו על האויב כ‪ 3,400-‬פגזיט‪ .‬בסיומה המוצלח‬ ‫על‪-‬ידי יוזמת האויב‪ .‬תמערכה הוכיחה כי קרב שריון מוצלח אינו‬ ‫של הלחימה נגד העיראקיט‪ ,‬מצאה האוגדה את עצמה שחטת מחדש‬ ‫מחייב לחימה עיקשת בשנאים נחותים על שטחים שולטים מוגד‪-‬‬ ‫על שטחים חיוניים שהיוו נקודות מפתח במרחב כמו תל מסחרה‬ ‫רים‪ .‬במידה שהאויב הפתיע וגידו היוזמה הראשונית בפתיחה‪,‬‬ ‫ותל אל‪-‬מל‪ .‬לסיום זה היתה ודאי השפעה על יכולתו של צה\"ל‬ ‫מאפשרית תכונוה השריון לדלג לשטח לחימה חדש ומשם לנהל‬ ‫להחזיק במרחב המובלעת ועל אורח לחימת העיראקים עד לסיום‬ ‫קרב יעיל ותוקפני בתנאים עדיפים‪ .‬בסיומו של קרב מוצלח ‪-‬‬ ‫המלחמה שחפך זהיר‪ ,‬הססני ומוגמל במטרותיו‪ .‬תוצאוה מלחמת‬ ‫ובעקבותיו פיתוח תמרון רחג ‪ -‬יחזור שוב השטח של כל המערכה‬ ‫יום‪-‬הכיפורים אשר מלמדות על העתיד‪ ,‬מראות כי למרות הפער‬ ‫לשליטת המנצח‪ ,‬למו'ות הנחיתות בקרב בודד וויתור מקומי על‬ ‫המשמעותי באיכות הלוחמים לטובה צה\"ל הרי הכמות והעוצמה‬ ‫שטח‪ ,‬כפי שקרה הדבר בפתיחת מערכת השריון נגד העיראקים‬ ‫ב‪ 12-‬באוקטובר‪ .‬שיטת לחימה כזאת מבטאת בצורה הטובה ביותר‬ ‫הרבה הצפויים ליטול חלק במלחמה הבאה ‪ -‬כחמש דיביזיות ‪-‬‬ ‫את תכונות השריון‪ ,‬חוסכת כוחות‪ ,‬מוציאה את האויב משיווי‬ ‫משקלו ה‪11‬המ‪ 1‬את ההמצית העיקרית בתורת קרב השריון כאשר‬ ‫יחפו על איכותם הנמוכה ולכן עלולים העיראקים להימנות עם‬ ‫האויבים המסוכנים ביותר לישראל בחזיה המזרחית‪ .‬על‪-‬כן עלינו‬ ‫האויב השיג הפתעה ועדיפות בפחיחת הקרב‪.‬‬ ‫לעקוב אחר התפתחוה עוצמתם‪ ,‬תורתם המבצעית‪ ,‬היערכותם ופ‪-‬‬ ‫עילותם‪ ,‬ולעשות הכל על מנת שנוכל לשתק את חיל המשלוח‬ ‫סיכום‬ ‫ולהשמידו בטרם יוכל להשפיע על יחסי הכוחות בין צה\"ל לצבאות‬ ‫המערכה ב‪ 12-‬ב‪ 13-1‬באוקטובר ‪ 1973‬נערכה כנגד דיביזיית השריון‬ ‫ערב הגובלים עם ישראל במזרח ובצפון‪ .‬אס הם יצליחו להשתלב‬ ‫העיראקית מס' ‪ 3‬שכללה חטיבת שריון וחטיבה ממוכנת‪ .‬בקרב‬ ‫נלחימה‪ ,‬יהיה עלים להכות חיל זה בקדימות על מנת להרתיע את‬ ‫שריון בשריון זה נטלו חלק כ‪ 400-‬טנקים מהם כ‪ 200-‬טנקים של‬ ‫ממשלת עיראק מהשתתפות במערכות כנגד ישראל‪ .‬מניעת העירא‪-‬‬ ‫העיראקים כו‪ 170-‬טנקים של צה\"ל‪ ,‬כאשר יחס הפגיעות היה‬ ‫כ‪ 60-‬טנקים עיראקיים לעומת ארבעה טנקים של צה\"ל‪ .‬יש לציין כי‬ ‫קים מלחימה פעילה נגד ישראל‪ ,‬תחליש את החזית המזרחית‬ ‫כולה ותפגע בעוצמתה ההתקפית וההגנתית מבחינה אסטרטגית‪.‬‬ ‫בלחימה הסתייעה האוגדה בשבעה גדודי ארטילריה אשר השתלבו‬ ‫ן‪ .‬ש\"\"‪.‬‬‫‪ (,:‬יץא‪---‬ייתש‪ :‬יני‪*-.‬ללן‪ . .,; :-‬עיי ג‪.,‬ז‪44~:,- -;, - .‬אששש\"‪4%‬‬‫יתדם‬‫ימים‬‫שמתואר‪ .‬בהיאמר;‪ .‬לפ‪'-89‬שארתה‬ ‫יוזיא‪4‬קחהה‬ ‫לא‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ : . ,‬ן)‪ ' ,‬נ‪,.‬‬ ‫ג‪.)..\",-‬‬‫השייון‬‫יייי?‪,‬‬ ‫אוגדת יפול‪(,.‬גת יאהל\"י‪%5‬ש‪4‬‬ ‫בלומה וג‬ ‫לכן‬ ‫קרב‬

‫ן ןן הראשונים שלמלחמת ום'‬ ‫הביפודים‬ ‫ן נ‪[---‬‬ ‫]‬ ‫פעמיים במהלך הקרבות‪ .‬בניסיונותי לשחזר את לחימת הפלוגה‬ ‫מבוא‬ ‫והגדוד אני מבין יותר ויותר כמה קשה היתה הלחימה הזאת‪.‬‬ ‫במלחמת יום הכיפורים הייתי מפקד פלוגת טנקים מ' מישקה\"\")‬ ‫הדרך אלמלחמת יום הכיפורים‬ ‫ברשת הקשר( בגדוד מילואים ‪ 113‬במסגרת חטיבה ‪ ,217‬בפיקודו‬ ‫של אל\"מ נתן נתקיה() ניר‪ .‬נלחמנו במשך תשעה‪-‬עשר ימים ולילות‬ ‫במלחמת ששת הימים פיקדתי על טנק בגרוד שריון ‪ ,63‬בקרבות‬ ‫רצופים ‪ -‬מ‪ 6-‬באוקטובר ועד ‪ 25‬בו ‪ -‬משני צידי תעלת סואץ‪.‬‬ ‫אום כתף במסגרת אוגדה ממוכנת ‪ ,38‬בפיקודו של האלוף אריאל‬ ‫גדוד ‪ 113‬נפגע קשה מאוד‪ .‬בסיומה של המלהמה נותרו מגדור‬ ‫שרון‪ .‬הגדוד בפיקודו של נתן ניר‪ ,‬גדוד טנקי שוט מטאור\"‪ \",‬מוגבר‬ ‫הטנקים המקורי שבעה אנשים‪ .‬שמונים לוחמים מחברינו נהרגו‬ ‫בפלוגת חרמ\"ש ובכוחות נוספים‪ ,‬ביצע איגוף צפוני עמוק בשטח‬ ‫במהלך הקרבות ולמעלה ממאה ועשרים נפצעו‪ .‬התותחן שלי ואני‬ ‫דיונות קשה למעבר והתייצב בעורף מתחם האויב באום כתף‪ .‬נענו‬ ‫נפגענו שבע פעמים במהלך הקרבות והחלפנו שבעה טנקים‪ .‬נפצעתי‬ ‫במהירות וירינו בעוצמה רבה‪ .‬התרשמנו‪ ,‬שכאשר המצרים נשברים‬ ‫בלחימה‪ ,‬הם נשברים טוטלית‪ .‬היתה לנו תחושה‪ ,‬ששום דבר לא‬ ‫רשם* אל\"מ מורא סגל לפי הרצאותיו של האלוף יצחק בריק בפני‬ ‫יעצור אותנו‪ .‬הצלחת הקרב במערכי אום כתף ואבו עגילה פתחה‬ ‫חניכי הקורס לפיקור ולמטה כללי ברק‪'/‬‬ ‫ה‪ 4%4%8,‬מהפתעה לניצחון‬ ‫‪%,‬‬

‫גדלנו יחד‪ ,‬שירתנו יחד בחיל השריון‪ ,‬ונלחמנו יחד במלחמת ששת‬ ‫את הדרך עד לתעלת סואץ בגזרה המרכזית בסיני‪ ,‬ויצרה אשליה‬ ‫הימים באבו עגילה‪.‬‬ ‫שהיכולת המבצעית שלנו בלתי‪-‬מוגבלת‪ .‬הזיכרון של מלחמת ששת‬ ‫הימים היה בעוכרינו בימי הלחימה הראשונים של מלחמת יום‬ ‫אדוני‪ \",‬תתלבש‪ ,‬נוסעים‪ \",‬אמרתי לו‪.‬‬ ‫נוסעים\" לאן?\" שאל‪.‬‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫לימ\"ח‪\"\".‬‬ ‫לתחושת הביטחון תרמו מרכיבים נוספים‪:‬‬ ‫מאיר הופתע לחלוטין‪ ,‬לבש במהירות מרים‪ ,‬ונסענו לבאר טוביה‪.‬‬ ‫* תעלת סואץ ‪ 160 -‬ק\"מ של מכשול מים‪ ,‬שרוחבו מגיע ל‪-‬‬ ‫מחנה החטיבה שלנו נמצא בבית דראס‪ ,‬מהלך ‪ 20‬דקות נסיעה מן‬ ‫הקיבוץ‪ .‬בדרכנו לימ\"ח דיברנו על המצב וסיכמנו שמן הסתם אנחנו‬ ‫‪ 120‬מטרים ועומקו ‪ 10-8‬מטרים‪.‬‬ ‫בתרגיל כלשהו ושעד הערב נחזור לקיבוץ‪ .‬זו היתה שיחתי האחרונה‬ ‫* המוצבים המסיביים המעוזים() הבנויים לאורכו‪ ,‬יצרו אשליה‬ ‫עם מאיר חצרוני חברי‪ .‬מאיר נהרג יומיים לאחר מכן ב‪ 8-‬באוקטובר‪,‬‬ ‫של מכשול בלתי‪-‬עביר‪.‬‬ ‫בקרב על גשר הפירדאן‪.‬‬ ‫ידענו‪ ,‬כי כוחות קטנים של הצבא המצרי ‪ -‬כוחות קומנדו חי\"ר‬ ‫הגענו ראשונים לימ\"ח‪ ,‬שבו עמדו הטנקים בסככות ללא זיווד‬ ‫ונ\"ט ‪ -‬יכולים לחצות את התעלה ולערוך פעולות מקומיות של‬ ‫ותחמושת‪ .‬התחלנו לזווד את הטנקים‪ .‬העבודה היתה רבה והזמן‬ ‫מארב‪ ,‬אבל צליחת דיוויזיות נראתה בלתי אפשרית לחלוטין‪ .‬האמנו‪,‬‬ ‫קצר‪ .‬הקושי העיקרי היה בכך שלא היה עם מי לעבוד‪ .‬לא היו צוותים‬ ‫שאם הצבא המצרי יצליח בכל זאת לצלוח את התעלה ולהעביר‬ ‫אורגניים‪ ,‬שכן אנשים הגיעו בזמנים שונים וממקומות שונים‪ .‬ציוותנו‬ ‫דיוויזיות חי\"ר או שריון לצידה המזרחי ולתוך סיני נצליח לעצור‬ ‫את הלוחמים לצוותי טנקים עם הגעתם‪ ,‬ולאט לאט החלו הטנקים‬ ‫אותו‪ ,‬במיוחד לנוכח העובדה שברשותנו שטח בעומק של כ‪200-‬‬ ‫ק\"מ מהקו הירוק ועד לקו התעלה‪ ,‬עם שליטה אווירית מוחלטת‪.‬‬ ‫בפלוגות להתמלא בזיווד ובתחמושת‪.‬‬ ‫היכולת האווירית המרשימה של חיל האוויר והכרתנו את סיני‪ ,‬אשר‬ ‫נבעה מימים ארוכים של שהות בשטח‪ ,‬שכללה אימונים ולחימה‬ ‫תדריך ראשון‬ ‫במלחמת ההתשה‪ ,‬ביססו את הרגשתנו זו‪ .‬אם יצליח כוח מצרי לעבור‬ ‫בכל זאת את תעלת סואץ‪ ,‬אמרנו לעצמנו בדרגי הפיקוד השונים‪,‬‬ ‫בשעה ‪ 18:00‬אסף מפקד הגדוד סא\"ל אסף יגורי את המ\"פים לתדריך‬ ‫הוא ייתקל בעדיפות אווירית ברורה וביכולת גבוהה של הפעלת‬ ‫ראשון‪ :‬אני\" חוזר עכשיו מתדריך מפקד האוגדה והמח\"ט‪ .‬הידיעות‬ ‫טנקים‪ ,‬ולכן אין סיכוי לכוח כזה להשיג הישגים מבצעיים כלשהם‬ ‫מקו החזית קשות מאוד‪ .‬לא ברור לנו מה קורה שם בדיוק‪ ,‬אבל‬ ‫ישנה דרישה לתגבורת מהירה‪ .‬ישנם מעוזים שנפלו וישנם כאלה‬ ‫ממזרח לתעלת סואץ‪.‬‬ ‫שזועקים לעזרה ולחילוץ‪ .‬הפקודה ממפקד האוגדה ברורה‪ :‬להניע‬ ‫כל טנק מוכן ללחימה מהחטיבה על ציר אל‪-‬עריש לעבר רומני‪-‬‬ ‫יום שבת‪ 6 ,‬באוקטובר ‪1973‬‬ ‫בלוזה‪ ,‬ומשם לעבר התעלה‪ .‬בדרך באזור בלוזה יחכה מישהו שיעצור‬ ‫את הטנקים בשטחי הכינוס‪ ,‬שם נתקבץ ונמתין לפקודות‪ .‬כל מי‬ ‫בשעה ‪ 10:00‬בבוקר ישבנו על המדשאה בקיבוצי‪ ,‬קיבוץ גלאון‪,‬‬ ‫ודיברנו על המצב‪ .‬לפתע הגיע החברים ואמר‪ :‬חבר'ה‪ \",‬שמעתם?‬ ‫שמוכן שייסע!\"‬ ‫מגייסים מילואים!\"‬ ‫נרע אל רעם התותחים‪...‬‬ ‫מישהו שאל‪ :‬למה\" מגייסים מילואים?\"‬ ‫חזרתי לפלוגה מייד עם תום המפגש עם המג\"ד‪ .‬פקדתי על הסמ\"פ‬ ‫שמעתי\" שיש כוננות‪\".‬‬ ‫להמשיך בהכנת הטנקים‪ .‬את שני הטנקים הראשונים המוכנים‬ ‫העלינו על מובילים ישנים; הצטרף אלינו הזחל\"ם הראשון מפלוגת‬ ‫הבטנו זה בזה משתאים‪ .‬על מה הוא מדבר? אמרתי לעצמי‪ .‬איזו‬ ‫חרמ\"ש‪ .‬בשעה ‪ 20:00‬יצאנו לררך‪ .‬מחלקה מצומצמת בפיקודי נעה‬ ‫כוננות? המחשבות חלפו בראשי במהירות‪ ,‬שהרי אני מפקד פלוגת‬ ‫טנקים במילואים‪ .‬רגש האחריות הפיקודית שלי למשימתי ולאנשי‬ ‫לעבר המלחמה‪.‬‬ ‫הציף אותי‪ .‬כמה שעות לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬אחת‬ ‫היום אני יודע‪ ,‬שהיינו כוח המילואים הראשון בדרכו לתעלת‬ ‫המלחמות הקשות ביותר בתולדות עם ישראל‪ ,‬היינו מופתעים‬ ‫לחלוטין מהעובדה שמגייסים מילואים‪ ,‬ולא הבנו כלל‪ .‬שעומדת‬ ‫סואץ‪ .‬ללא קשר עם העולם החיצון‪ ,‬נסעתי עם הצוות בתא הנהג‬ ‫לפרוץ מלחמה‪ .‬כל‪-‬כך היה ברור לנו שלא יכולה להיות אפשרות‬ ‫של המוביל‪ ,‬הטנקים על גבי המובילים‪ ,‬וכוח החרמ\"ש בזחל\"ם נוסע‬ ‫מאחורינו‪ .‬כשיצאתי מהימ\"ח לא היה לי מושג קלוש על מה שאני‬ ‫כזאת בכלל !‬ ‫בשעה ‪ 14:00‬בצהריים העירה אותי אשתי מתנומה קלה‪ :‬תפתח\"‬ ‫אל‪-‬עריש‪-‬רומני‪-‬בלוזה‪ ,‬נמחקו‬ ‫הולך לעשות‪.‬‬ ‫את הרדיו‪ ,‬אומרים שיש הודעות‪ \".‬ברקע נשמעו קולות מחרישי‬ ‫בשעה ‪ ,23:00‬בהיותי על ציר‬ ‫אוזניים של מטוסים ‪ -‬מטוסי קרב שהמריאו מתל נוף וחלפו מעל‬ ‫מזיכרוני כל התכנונים האופרטיביים שנערכו לפני המלחמה‪.‬‬ ‫המשק בדרכם דרומה‪ .‬פתחתי את הרדיו‪ .‬ברדיו הוקראו בקצב מהיר‬ ‫השחייכנו אז לאוגדה ‪ ,146‬בפיקודו של האלוף מוסה פלד‪ ,‬ועל‪-‬פי‬ ‫סיסמאות גיוס של יחידות מילואים‪ .‬הקשבתי בסבלנות לסיסמת‬ ‫התוכנית‪ ,‬היינו אמורים להשתתף בלחימת האוגדה ברמת‪-‬הגולן‪.‬‬ ‫יחידתי‪ ,‬וזו אכן הגיעה‪ .‬עדיין לא קישרתי בין סיפור\" הגיוס\" ששמעתי‬ ‫עם פרוץ המלחמה החלה אוגדת פלד בהכנות ללחימה בסיני‪ .‬עקב‬ ‫בבוקר בשיחת החברים על הדשא לבין האירועים‪ .‬לבשתי במהירות‬ ‫ידיעות קשות על המתרחש ברמת‪-‬הגולן השתנה סדר העדיפויות‬ ‫מדים וקראתי לחברי מאיר‪ .‬מאיר חצרוני הוא חבר ילדות‪ ,‬בן גילי‪.‬‬ ‫‪ ifikaaa‬ומשן‪,‬‬ ‫מהפתעו‪ ,‬לניצחה‬

‫התחפרו משני צידי ציר רומני‪-‬בלוזה בטווחים של עד ‪ 50‬מטרים מן‬ ‫והרמטכ\"ל החליט להקצות את אוגדה ‪ 146‬לחזית רמת‪-‬הגולן‪.‬‬ ‫הציר‪ ,‬בפריסה רחבה מאוד של עד כ‪ 500-‬מטרים ובעומק של‬ ‫ההחלטה הזאת ‪ -‬שהתקבלה על‪-‬ירי הרמטכ\"ל לקראת הבוקר של ‪7‬‬ ‫כ‪ 100-‬מטרים‪ .‬מעין מלבן צפוף בחיילי קומנדו מוסווים היטב‪,‬‬ ‫באוקטובר‪ ,‬לאחר צאתנו לכיוון סיני ‪ -‬העלתה את האוגדה לרמת‪-‬‬ ‫הגולן‪ ,‬אך הותירה את חטיבה ‪ 217‬ופלוגתי בה בזירת סיני‪ .‬הכרנו‬ ‫שהציר חוצה אותו לאורכו‪ .‬לא ידענו דבר על קיומם‪.‬‬ ‫את סיני ממלחמת ששת הימים‪ ,‬אך התכוננו לפני המלחמה ללחימה‬ ‫נענו על הכביש בשדירה מבצעית ‪ -‬שני טנקים‪ ,‬זחל\"ם החרמ\"ש‬ ‫שלישי ‪ -‬ישירות לתוך מארב הקומנדו‪ .‬המצרים לא ירו עריין‪ .‬לפתע‬ ‫ברמת‪-‬הגולן ‪.‬‬ ‫נענו שעות בלילה חשוך על הציר לכיוון בלוזה‪ .‬למותר לציין‪,‬‬ ‫שמעתי פיצוץ אדיר מאחורי! הסתובבתי לאחור בתא המפקד וראיתי‬ ‫שהאיש שאמור היה לסמן לנו את שטחי הכינוס הגדודיים לא היה‬ ‫שהזחל\"ם נפגע מכמה פצצות אר‪-‬פי‪-‬ג'י שנזרו עליו במקביל‪ .‬מייד‬ ‫עם ירי הנ\"ט על הזחל\"ם‪ ,‬שהתפוצץ על כל יושביו‪ ,‬החלה אש תופת‬ ‫שם‪ .‬כשעלה השחר הרגשתי בעצמותי‪ ,‬שאנחנו קרובים לתעלת סואץ‪,‬‬ ‫משני צידי הציר על הטנק שלי ועל הטנק השני‪ .‬פקדתי באופן‬ ‫קרובים מדי‪ .‬בלי ספק קרובים מכדי להמשיך לנוע עם טנקים על‬ ‫אוטומטי על נהג הטנק נהג\" ימינה!\" ועל כל הטנק צוות\" חי\"ר‬ ‫גבי מובילים וצוותים בתא הנהג‪ .‬החלטתי להוריד את הטנקים‬ ‫אש!\" והטנק הסתער לעבר הדיונות מצפון לכביש; הטנק השני‬ ‫מהמובילים ולהתחיל לנוע מבצעית לעבר קו התעלה‪ :‬שני הטנקים‬ ‫‪-‬‬ ‫תדריךלמפקד'ם‪:‬מימיוצחק'בריק‪,‬משמאלהמח\"טנתקעניר‬ ‫‪-,\" ' \",,,‬‬ ‫הסתער צמוד אלי‪ .‬נסענו וירינו בכל המקלעים‪ .‬לאחר ‪ 50‬מטרים‪,‬‬ ‫בראש‪ ,‬וזחל\"ם החרמ\"ש מאחור‪ .‬קיוויתי שבהמשך הדרך עוד אפגוש‬ ‫תוך כדי ההסתערות‪ ,‬התרוממו מולנו מתוך הדיונות הנודדות אנשי‬ ‫את האיש שיסמן לנו את מיקומם של שטחי הכינוס הגדודיים‪ .‬הורדתי‬ ‫במהירות את הטנקים מן המובילים והתחלנו לנוע ‪ -‬הטנק שלי‬ ‫קומנדו מוסווים היטב‪ ,‬שירו בכל כלי הנשק שברשותם‪ .‬נסענו‬ ‫לעברם‪ ,‬ירינו ודרסנו חלק מהם‪ ,‬והם זרקו רימונים וניסו לטפס מאחור‬ ‫בראש‪.‬‬ ‫על הטנקים המסתערים עליהם‪ .‬יריתי לעברם בתת‪-‬מקלע עוזי מתא‬ ‫לא ידעתי כי אני נמצא במרחק של לא יותר מ‪ 2-‬ק\"מ ממארב‬ ‫מפקד הטנק כשחצי גופי בחוץ לטנקיסט) ותיק ברור‪ ,‬שאי‪-‬אפשר‬ ‫של פלוגת קומנדו מצרי שנחתה ממסוקים במוצאי שבת בלילה על‬ ‫אחרת( וזרקתי רימונים‪ .‬יריתי גם לעבר הזחלים של הטנק השני‪,‬‬ ‫ציר אל‪-‬עריש‪-‬רומני‪-‬בלוזה‪ ,‬והתמקמה כמגנן נ\"ט על הציר בין רומני‬ ‫כדי למנוע מהם לטפס עליו‪ ,‬וכך עשה גם מפקד הטנק השני‪ :‬ירה‬ ‫לבין בלוזה‪ .‬מאה ועשרים לוחמי קומנדו מצרים היו מצוידים ברובי‬ ‫לעבר זחלי הטנק שלי! מפקד הטנק שלידי נפגע‪ ,‬נתן פקודת חילוץ‬ ‫סער קלצ'ניקוב‪ ,‬בטילי מאגר‪ ,‬בנשק נ\"ט אישי י'ג‪-‬יפ‪-‬רא‪ 7-‬ובנשק‬ ‫לאחור והטנק שלו נע לאחור במהירות‪ .‬צוות הטנק שלי ואני מצאנו‬ ‫מסייע‪ .‬לחיילי הקומנדו המצרי היתה משימה ברורה‪ ,‬ולא היתה‬ ‫את עצמנו לבד בין עשרות אנשי קומנדו שהתרוצצו על פני הדיונה‬ ‫וירו לעכרנו מתוך מחפורותיהם‪ .‬לפתע התרומם חייל מצרי מאחת‬ ‫להם תוכנית חילוץ‪.‬‬ ‫המחפורות‪ ,‬ומטווח של כ‪ 30-‬מטרים ירה רקטת אר‪-‬פי‪-‬ג'י ישירות‬ ‫מתחקירי שבויים מאוחר יותר עלה‪ ,‬כי משימתם היתה לעצור‬ ‫את האויב\" הציוני\" ולמנוע ממנו לתגבר את כוחותיו‪ .‬חיילי הקומנדו‬

‫החשיכה החלו חיילי המעוז לצאת החוצה‪ .‬בתחילה היה לנו קשר‬ ‫אל הטנק שלי‪ .‬הרקטה החטיאה את הטנק‪ ,‬אך עברה כמה מילימטרים‬ ‫עימם‪ ,‬ומאוחר יותר הקשר ניתק‪ .‬במשך כל הלילה לא ידענו מה‬ ‫מפני‪ .‬להבת הרשף שפרצה מאחוריה שרפה את פני ואת גופי וחולצתי‬ ‫עלה בגורלם‪ .‬האם יצאו בשלום מן המעוז או שנתקלו בקומנדו המצרי‬ ‫החלה לבעור‪ .‬אינסטינקטיבית נתחי פקודה לתותחן הטנק לתפוס‬ ‫פיקוד‪ .‬קפצתי מהטנק והתגלגלתי על החול כדי לכבות את עצמי‪.‬‬ ‫שהיה לבטח באין‪-‬ספור מארבים בין הדיונות‪.‬‬ ‫התותחן שעלה במהירות לתא המפקד‪ ,‬תפס את מקלעי הטנק וירה‬ ‫לא היה פנאי למחשבות‪ .‬לאחר פעולת החיפוי הזאת חזרנו‬ ‫בכל מי שהתקרב אלי‪ .‬הוא יצר כמעט מסך של אש מקלעים לפני‪.‬‬ ‫לעמדות אחוריות‪ .‬נענו כמה מאות מטרים לאחור‪ ,‬תידלקנו‪ ,‬חימשנו‬ ‫הרגשתי צריבה חזקה בפנים‪ ,‬ואחרי כמה גלגולים על החול הצלחתי‬ ‫את הטנקים‪ ,‬טיפלנו במערכות השונות שלהם והתכוננו להמשך‬ ‫לכבות את האש שאחזה בי‪ .‬לשמחתי‪ ,‬הכווייה בפנים היתה שטחית‬ ‫אף כי לא נראתה כך ‪ -‬במשך ימים ארוכים נותרה מסיכה\" שחורה\"‬ ‫הלחימה‪.‬‬ ‫על פני‪.‬‬ ‫ערב ה‪ 8-‬באוקטובר‬ ‫התחלתי לזחול בחזרה לעבר הטנק‪ ,‬והתותחן המשיך לירות בכל‬ ‫מי שניסה להתקרב אלי‪ ,‬והצליח לפגוע בחלק מהם‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫אין ספק‪ ,‬כי ‪ 8‬באוקטובר היה אחד מימי הלחימה הקשים ביותר של‬ ‫אחרי זחילה מתישה הגעתי אל הטנק‪ ,‬טיפסתי על הצריח‪ ,‬התותחן‬ ‫צה\"ל במלחמת יום הכיפורים‪ .‬ב‪ 7-‬באוקטובר בלילה‪ ,‬בתום הקרב‬ ‫חזר אל תאו ואני אל תא הפיקוד של הטנק‪ .‬ושוב‪ ,‬קרב פנים‪-‬אל‪-‬‬ ‫על מעוז מילנו'‪ ',‬אני‪ ,‬כמפקד פלוגת טנקים הנמצא רוב הזמן בחוד‬ ‫פנים‪ ,‬ממש כמו קודם‪ .‬מסתבר שהלחץ להוציא כוחות מן הימ\"ח לא‬ ‫הלחימה של אוגדת ברן‪ ,‬רוב הזמן בראש התנועה של חטיבת נתק'ה‬ ‫ניר‪ ,‬לא הכרתי כלל את התוכניות להתקפת הנגד שנועדו לביצוע‬ ‫פחת‪ ,‬ושני טנקים נוספים שהגיעו הצטרפו ללחימה‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬וודאי שלא את תמונת המצב האוגדתית‪ .‬זאת‪ ,‬כשלמחרת‬ ‫לפתע נשבר הכוח המצרי והחיילים החלו לברוח לעבר הים‪.‬‬ ‫הייתי אמור לתקוף את הצבא המצרי לאורך התעלה ולחצות את‬ ‫כשבעים חיילים מצרים הרוגים היו שרועים על הדיונות שלפנינו‪,‬‬ ‫התעלה על גשר מצרי‪ .‬לנוכח קצב ההשתנות של מצבי לחימת‬ ‫ורבים אחרים נראו במנוסה לעבר הים‪ .‬הפסקנו לרדוף אחריהם‪.‬‬ ‫הפלוגה יכולתי להכיר לכל היותר את תמונת המצב הגדודית‪ ,‬ואולי‬ ‫בהתגברות על המארב פתחנו את הציר החשוב הזה‪ ,‬הציר שדרכו‬ ‫החטיבתית‪ .‬כל זאת במיוחד במרחב עצום כמו סיני‪ .‬עד היום איני‬ ‫הגיע הכוח העיקרי של אוגדה ‪ 162‬לאחר מכן‪ .‬לאחר הקרב הזה‬ ‫בטוח שהמח\"ט הכיר את התוכנית הזאת לפרטיה‪ ,‬ולדעתי‪ ,‬המג\"ד‬ ‫הבנתי‪ ,‬שהופתענו באופן בסיסי ועמוק ושהמלחמה הזאת תימשך‬ ‫לבטח לא הכיר אותה‪ .‬המצב הזה של פקודות חפוזות ולחימה בקרבות‬ ‫יותר מיומיים‪ .‬בקרב מול הקומנדו על פתיחת הציר איבדנו עשרה‬ ‫היתקלות היה שכיח בשדה הקרב של מלחמת יום הכיפורים‪ .‬רוב‬ ‫לוחמים‪ :‬שמונה חיילי חרמ\"ש נהרגו בזחל\"ם שנפגע ושני טנקיסטים‬ ‫הקרבות שנלחמנו בהם התאפיינו בפקודות קצרות לקראת ביצוע‪,‬‬ ‫נהרגו בלחימה בקרב עם הקומנדו‪ .‬המשכנו לנוע‪.‬‬ ‫כמו נוע\" ותקוף את‪\"!...‬‬ ‫לצד הדרך‪ ,‬כ‪ 8-‬ק\"מ מתעלת סואץ‪ ,‬ממש ליד ציר החת\"ם‪ ,‬פגשתי‬ ‫היו מקרים שבהם הזמן בין מתן הפקודה לביצוע היה קצר כל‪-‬‬ ‫צוות סדיר של טנק פטון יושב שפוף סמוך לזחלים‪ .‬שאלתי מה הם‬ ‫כך עד כי את היעדים למדו המפקדים תוך כדי קרבות ההיתקלות‪.‬‬ ‫עושים לבדם בלב הישימון באמצע המלחמה‪ .‬מפקד הטנק סיפר לי‪,‬‬ ‫כל המודיעין שנאסף בקרבות הללו‪ ,‬או לפחות רובו‪ ,‬היה מודיעין‬ ‫שהם חלק ממחלקת הטנקים של מעוז מילנו'' באזור קנטרה‪ .‬שני‬ ‫ממגע עם האויב‪ .‬לא היו קבוצות פקודות ראשונה ושנייה‪ ,‬ולא נערכו‬ ‫הטנקים האחרים של המחלקה נפגעו ונשרפו‪ ,‬והוא לא ידע מה עלה‬ ‫משחקי מלחמה על גבי שולחנות חול‪ .‬כדי לבצע משימות במצב‬ ‫בגורל הצוותים האחרים‪ .‬אני\" בטוח שהחבר'ה שלי נהרגו‪ \",‬אמר‪.‬‬ ‫כזה על המפקד להתכונן היטב‪ .‬אימון מסודר לפני המלחמה מכין‬ ‫המורל של צוות הטנק הזה היה נמוך מאוד‪ .‬ניכר היה בפני הלוחמים‪,‬‬ ‫למצבים הקשים הללו‪ .‬אין שום אפשרות לעשות זאת ללא רכישת‬ ‫כי עברו שעות לחימה קשות מאוד במעוז מילנו'‪ '.‬צירפנו אותם‬ ‫בסיס מוצק של ידע ומיומנות בשיטות השונות של נוהל הקרב‪.‬‬ ‫לכוח שלנו והמשכנו לנוע‪.‬‬ ‫ב‪ 8-‬באוקטובר‪ ,‬עוד לפני עלות השחר‪ ,‬עלה הגדוד לעמדות‬ ‫תצפית ואש‪ .‬בשלב הזה כבר היינו כוח אורגני‪ ,‬רוב צוותי הגדוד‬ ‫בקרב ההגנה‪ 7 ,‬באוקטובר‬ ‫הגיעו במהלך הלילה‪ ,‬וגדוד ‪ 113‬היה נכון למשימותיו‪ .‬עם עלות‬ ‫השחר‪ ,‬זיהיתי קבוצת אנשים ההולכת לעברי ממערב‪ .‬נתתי פקודת‬ ‫אט אט התקבצו כוחות הגדור במערב סיני‪ .‬הטנקים של גדוד ‪113‬‬ ‫היכון לירי‪ ,‬שכן היה ברור לי‪ ,‬כי אלה חיילי קומנדו מצרים‪ .‬השמש‬ ‫הגיעו בזה אחר זה על גבי מובילים ולקראת השעה ‪ 16:00‬התאספו‬ ‫עלתה‪ .‬שנייה לפני שנתתי פקודת אש הבחנתי‪ ,‬כי אחר החיילים‬ ‫במקום ‪ 30‬טנקים של הגדוד‪ .‬אכן כוח עצום על‪-‬פי כל אמת‪-‬מידה‪,‬‬ ‫מנופף בבד לבן‪ .‬רגע‪ \"\",‬אמרתי לצוות‪ ,‬יש\" כאן משהו‪ ,‬עצור!\"‬ ‫ובמיוחד בהתייחס למצב הנוח הסדיר במרחב התעלה ב‪7-‬‬ ‫למרבה המזל לא פתחנו באש‪ .‬כאשר קבוצת האנשים התקרבה התברר‬ ‫באוקטובר‪ .‬המג\"ד אסף יגורי הגיע גם הוא‪ ,‬ולקראת השעה ‪18:00‬‬ ‫שאלה לוחמי מעוז מילנו'‪ ',‬שנחלצו מן המעוז בלילה שעבר‪ .‬על‬ ‫קיבלנו פקודות לנוע לעבר תעלת סואץ‪ ,‬ליצור מגע עם המצרים‬ ‫הלוחמים הללו עבר לילה קשה‪ .‬הם נתקלו במארבי קומנדו וביחידות‬ ‫בחזית מעוז מילנו'‪ ',‬ולאפשר בכך את יציאתם של חיילי המעוז‬ ‫אויב שונות שחצו את התעלה בסמוך למעוז‪ ,‬ובלחימה עימם נהרגו‬ ‫ונפצעו לוחמים רבים‪ .‬את הפצועים סחבו הבריאים על גבם‪ ,‬והתקדמו‬ ‫ממנו ואת חילוצם‪.‬‬ ‫נענו ‪ 30 -‬טנקים ‪ -‬לעבר המעוז‪ .‬עלינו לעמדות אש וירינו בכל‬ ‫ברגל‪ ,‬ללא קשר רדיו‪ ,‬עד שהגיעו אל קווי כוחותינו‪.‬‬ ‫כלי הנשק שברשותנו לעבר המצרים במרחב מעוז מילנו'‪ '.‬בחסות‬ ‫שמ‪1%8‬ש‪ 8182%‬מ~‬ ‫מהפתעה לניצחה‬

‫לכיוון מערב‪ .‬לפתע‪ ,‬ממש מולנו‪ ,‬התרומם אבק רב‪ .‬ראיתי ‪ 8‬טנקים‬ ‫בין הלוחמים שנחלצו ממעוז מילנו'' היה סג\"מ אילן גדרון‪ ,‬בנו‬ ‫יורדים במהירות לכיוון מזרח; הם שעטו על המדרון ישירות לעברנו‪.‬‬ ‫של אלוף מיל'() משה מוסיק() גדרון לימים) מבקר מערכת הביטחון(‪.‬‬ ‫בתחילה חשבתי שאלה טנקים מצריים‪ ,‬אך עד מהרה זיהיתי שאלה‬ ‫אילן היה מפקד המחלקה שאת אחד מהטנקים שלה‪ ,‬זה שהצליח‬ ‫טנקי פטון ישראליים‪ .‬הם נעו לעברנו‪ ,‬ואנחנו נענו בדיוק בכיוון‬ ‫לצאת ממעוז מילנו'‪ ',‬ראיתי יום קודם לכן בצומת ציר אל‪-‬עריש‪-‬‬ ‫ההפוך‪ .‬לא הבנתי מה קורה‪ .‬אנחנו בתנועה לעבר האויב והם נעים‬ ‫ציד החת\"ם‪ .‬שני הטנקים האחרים של מחלקתו של אילן ‪ -‬הטנק‬ ‫שלו ושל הסמל ‪ -‬נפגעו ונשרפו‪ ,‬והוא והצוותים הצליחו להיכנס‬ ‫מן האויב והלאה?‬ ‫למעוז‪ .‬אילן הוריד את הפצוע שסחב על גבו וסיפר לי את קורותיהם‬ ‫כשחלפה פלוגת הטנקים הזאת בין הטנקים שלנו ניסינו לעצור‬ ‫בליל החילוץ‪ .‬הוא כקושי עמד על רגליו‪ ,‬עיניו נעצמו‪ ,‬כולו שחור‬ ‫אותם כדי להכין מה קורה‪ ,‬אך הם פשוט לא עצרו‪ .‬הבטתי בטנקים‬ ‫מפיח הלחימה‪ ,‬שרוט כולו‪ .‬המפקד‪ \"\",‬שאל‪ ,‬יש\" טנק? אני רוצה‬ ‫וראיתי בצריחיהם אנשים שפניהם המומות‪ .‬הם לא הביטו ימינה או‬ ‫שמאלה‪ ,‬ולא הוציאו הגה מפיהם‪ .‬הם פשוט דהרו במהירות ועברו‬ ‫להמשיך להילחם!\"‬ ‫בין הטנקים שלנו‪ ,‬כמו מסרק בשיער‪ ,‬ממערב למזרח! רק לאחר‬ ‫קח\" לך כמה שעות‪ \",‬אמרתי לו‪ ,‬תישן\" קצת‪ .‬אתה בקושי מחזיק‬ ‫המלחמה הצלחתי להבין מה קרה שם‪.‬‬ ‫את עיניך פקוחות‪\".‬‬ ‫המשכנו בתנועה במעלה הגבעות‪ .‬השעה היתה ‪ ,12:30‬השמש‬ ‫לא\" ‪ ,‬לא‪ ,‬אני חייב להמשיך להילחם‪\".‬‬ ‫היתה בעינינו ולכן לא הבחנו מה קורה לפנינו בחזית הלחימה‪ .‬לא‬ ‫במשך הלחימה כולה היו המפקדים האלה ‪ -‬מפקדי המחלקות‪,‬‬ ‫זיהינו אפילו את התעלה אף כי היינו במרחק של לא יותר מ‪ 5-‬ק\"מ‬ ‫מפקדי הפלוגות ומפקדי הגדודים ‪ -‬המצביאים האמיתיים של מלחמת‬ ‫יום הכיפורים‪ .‬לא הגנרלים הם שניצחו את המלחמה‪ ,‬אלא קבוצת‬ ‫ממנה !‬ ‫אנשים אמיצים‪ ,‬נחושים וחדורי אמונה כמו אילן גדרון‪.‬‬ ‫הייתי ב\"הברגה\" לפני המלחמה‪ .‬מ\"הברגה\" ועד תעלת סואץ‬ ‫אין\" לי כרגע טנק בשבילך‪ \",‬אמרתי לאילן‪ ,‬אבל\" אם תארגן''‬ ‫נפרס מישור חלק‪ ,‬כ‪ 5-‬ק\"מ אורכו‪ ,‬ללא קפל קרקע אהד‪ .‬הבטתי‬ ‫בשטח ולא ראיתי מקום אחד שבו יכול טנק לתפוס עמדה ראויה‪.‬‬ ‫לך טנק‪ ,‬תצטרף‪\".‬‬ ‫מגבעות הברגה\"\" יכולתי לראות אז את תעלת סואץ‪ ,‬ממש בקצה‬ ‫בדרך‪-‬לא‪-‬דרך אירגן\"\" לעצמו אילן טנק שתוקן בסדנה שמאחורי‬ ‫המישור‪ ,‬ועתה לא זיהינו כלל את התעלה‪ .‬עדיין לא הבנו מה קרה‬ ‫קווי הלחימה‪ ,‬ולמחרת הצטרף אלי עם צוות שריכז ממקומות שונים‪.‬‬ ‫איני יודע איך הוא עשה זאת‪ ,‬העובדה נותרה בעינה‪ :‬אילן הגיע אלי‬ ‫לאותם טנקים שדהרו דרכנו מזרחה‪.‬‬ ‫המג\"ד אסף יגורי נהג לאסוף אותנו אליו‪ ,‬ולדבר עימנו פנים‪-‬‬ ‫עם צוות ועם טנק כשיר ללחימה והודיע לי בקשר‪ :‬אני\" אצלך!\"‬ ‫אל‪-‬פנים בעמדת תצפית על המשימה שעלינו לבצע‪ .‬כך עשינו גם‬ ‫במשך כל קרבות הבלימה וההתקפה‪ ,‬בצד המזרחי של התעלה‪,‬‬ ‫אז בתצפית מפקדים‪ ,‬המ\"פים והסמג\"ד‪ ,‬עם השמש בעינינו‪ .‬ניסינו‬ ‫ולאחר מכן בצידה המערבי‪ ,‬נלחמנו יחד עד שאילן נפל בקרב ב‪18-‬‬ ‫לזהות את מה שניתן היה לזיהוי‪ .‬התחלנו לדבר ויגורי אמר‪ :‬נחכה\"‬ ‫באוקטובר ממערב לתעלת סואץ באחת מן ההתקפות על יחידת‬ ‫לפקודות להמשך‪ \".‬כשאני חושב כיום על מה שלא ידענו בעומדנו‬ ‫על גבעת הברגה\"\" אני מבין עד כמה גדול הפער שבין המציאות‬ ‫טנקים מצרית‪.‬‬ ‫כשדה הקרב לבין מה שחושבים על המציאות הזאת‪ .‬לא ידענו‪,‬‬ ‫שבשטח המישורי שלפנינו ממוקמת ומוסווית היטב דיוויזיה ממוכנת‬ ‫שקרירת עבורו‬ ‫מצרית עם אלפי חיילי חי\"ר ועם מאות כלי נ\"ט מסוגים שונים‪ .‬כלי‬ ‫נ\"ט בכל הטווחים ‪ -‬מאר‪-‬פי‪-‬ג'י וער לטיל הסאגר ‪ -‬מעל ‪ 100‬טנקים‪,‬‬ ‫צא\" להתקפה‪ ,‬נוע על ציר החת\"ם‪ ,‬וצור מגע עם האויב!\" זוהי‬ ‫וכמות גדולה מאוד של ארטילריה‪ .‬הדבר נודע לי רק לאחר המלחמה‬ ‫הפקודה שקיבלתי להתקפת הנגר ב‪ 8-‬באוקטובר‪ .‬מייד עם תחילת‬ ‫כשלמדתי את נסיבות הקרב‪ .‬כאמור‪ ,‬לא ידענו אז ששמונת הטנקים‬ ‫התנועה ממרחב מעוז מילנו'' נוכחנו‪ ,‬כי המצרים שולטים על מרחב‬ ‫שדהרו לעברנו ועברו אותנו מזרחה‪ ,‬היו של גדוד טנקים ‪ ,28‬בפיקודו‬ ‫ציר החת\"ם‪ .‬נענו במהירות דרומה לאורך ציר החת\"ם תוך חילופי‬ ‫של חיים עדיני‪ ,‬שפעל במסגרת חטיבתו של גבי עמיר‪ ,‬חטיבה ‪.460‬‬ ‫אש עם המצרים שנמצאו בשטחים השולטים ממערב‪ .‬היה לי ברור‪,‬‬ ‫כשלוש שעות לפני המפגש איתנו קיבל המג\"ד פקודה‪ ,‬כמסגרת‬ ‫שתנועה מערבה יותר תגרום לנו להיות נחותים מהמצרים ותפגע‬ ‫התקפת הנגד‪ ,‬להעביר כוח שריון לעברה המערבי של תעלת סואץ‪.‬‬ ‫בנו קשות‪ .‬מכיוון שהפקודה היתה לנוע ולתקוף לאורך ציר החת\"ם‪,‬‬ ‫למותר לציין‪ ,‬כי גרוד ‪ 28‬לא ידע שהוא נכנס לעומקו של מתחם‬ ‫החיכוך שנוצר עם המצרים היה קטן יחסית‪ .‬הם היו על השטחים‬ ‫דיוויזיה מצרית‪ ,‬שנערכה להגנה חפוזה מייד עם תום צליחתו‬ ‫השולטים באגף ממערב‪ ,‬ואנחנו תקפנו דרומה‪ .‬במשך כל התנועה‬ ‫שמרנו על מגע עימם מעמדות עוקבות‪ ,‬אך לא הסתערנו עליהם‪.‬‬ ‫המוצלחת את תעלת סואץ‪ .‬כשנכנס הגדוד לתוך השטח במגמה‬ ‫למצרים ולנו היו נפגעים‪ ,‬אך לא נעצרנו‪ .‬לקראת הצהריים הגענו‬ ‫למצוא גשר ולצלוח‪ ,‬ספג מכה קשה מאוד‪ .‬לוחמים רבים נהרגו‬ ‫לשטחים השולטים על גשר הפירדאן‪ .‬באזור הגשר הניחו המצרים‬ ‫בניסיון המעבר שנכשל‪ ,‬וטנקים רבים הושמרו‪ .‬כשנזרעו לי מהלכי‬ ‫גשרי מעבר על התעלה‪ .‬הדיוויזיות המצריות של הארמיה השנייה‬ ‫הקרב הזה הבנתי את הסיבה למבטים המבוהלים ולנסיעה המהירה‬ ‫עברו על גבי הגשרים הללו בהמשך הלחימה‪ .‬מובן שלא ידעתי על‬ ‫מזרחה‪ .‬באופן אירוני התקבלה באותה עת במטה הכללי ידיעה‪,‬‬ ‫כך באותה עת‪ .‬נענו לעבר השטחים השולטים על גשר הפירדאן‪,‬‬ ‫שצה\"ל עבר לצד המערבי של תעלת סואץ‪ .‬המרחק בין תמונת המצב‬ ‫אלה המסומנים במפת הקוד בשם מתחם הברגה\"‪\".‬‬ ‫התקדמנו מערבה והגענו לאמצע הדרך במעלה גבעות הברגה\"\"‬ ‫ש‪,‬ע)עם\"א'‪7,‬י\"\"ששעםען‪ 4‬הפתעה\" לנ'צחון‬

‫התעלה‪ ,‬מרחק של ‪ 3-2‬ק\"מ מאיתנו‪ \",‬וידעתי שאם לא נגיע לכוח‬ ‫במטכ\"ל ובפיקוד לבין מה שקרהבמתחם הברגה\"\" היה אפוא כמרחק‬ ‫הזה הוא לא יחזיק מעמד; מאידך גיסא‪ ,‬היה ברור לי‪ ,‬שהקרב הזה‬ ‫מורח ממערב תרתי משמע‪.‬‬ ‫אבוד‪.‬‬ ‫הקרב על גשר הפירדאן‬ ‫ידעתי‪ ,‬כי זה בלתי אפשרי להגיע ליעד כלשהו במצב שאליו‬ ‫ברשת הקשר הגיעה הפקודה הבאה‪ :‬להמשיך\" לתקוף לכיוון מערב‪,‬‬ ‫נקלענו‪ ,‬מה גם שטנק המ\"פ אינו מתפקד‪ .‬טנק המג\"ד נפגע בזחל‬ ‫להיות מוכנים לנוע לעבר גשר הפירדאן ולחבור עם כוחותינו‬ ‫שלו‪ .‬המג\"ד הספיק לתת לגדוד פקודה לסגת לאהור לפני שקפץ‬ ‫הנמצאים בצד המערבי של התעלה‪ \".‬סוף סוף הסמג\"ד אמר‪ ,‬שאנחנו‬ ‫מהטנק‪ .‬כששמעהי את הפקודה‪ ,‬העברתי אותה ליתר הטנקים בגדוד;‬ ‫לא הראשונים בתנועה‪ .‬עד עתה היינו הראשונים שנעו בשטח‪ .‬אמרתי‬ ‫מכיוון שהיינו קרובים זה לזה ניתן היה לשמוע אותי‪ .‬הרבה טנקים‬ ‫לעצמי‪ ,‬שמשמעות הדברים היא‪ ,‬שלפנינו נעו כוחות‪ ,‬ומישהו כבר\"‬ ‫כבר איבדו את אנטנות הקשר‪ ,‬ועד היום איני יורע מי שמע את‬ ‫עשה את העבודה‪ \".‬פירוש הדבר‪ ,‬שהציר משולט‪ .‬המג\"ד ביקש בקשר‬ ‫הפקודה הזאת‪ .‬פקדתי על הנהג אחורה\" מהר!\" ‪ -‬זהו נוסח הפקורה‬ ‫לחילוץ ולניתוק מגע‪ .‬לא סובבנו‬ ‫כמה הבהרות‪ ,‬אבל התשובה‬ ‫את הטנק‪ ,‬ופשוט נענו במהירות‬ ‫ן ‪, ,,‬‬ ‫היחידה שקיבל היתה ההוראה‬ ‫לאחור‪ .‬בעת התנועה לאחור‬ ‫להיות\" מוכן לתנועה ומהר\" משום‬ ‫נפתחו מדי פעם חלונות\" תצפית\"‬ ‫שהכוחות בצד השני של התעלה‬ ‫של ראות עד כדי ‪ 30-20‬מטרים‪,‬‬ ‫זקוקים לתגבור רחוף‪.‬‬ ‫לא יותר‪ ,‬וזיהיתי חיילים שרצו‬ ‫גלשנו עשרים טנקים ‪ -‬עשרה‬ ‫כאי סדר לכיוונים שונים‪ .‬חלקם‬ ‫נפגעו עד לשלב הזה ‪ -‬מגבעות‬ ‫לא ידעו לאיזה כיוון לרוץ ועמדו‬ ‫הברגה\"\" בפריסה רחבה לכיוון‬ ‫במקומם‪ .‬העלינו על סיפון הטנק‬ ‫תעלת סואץ‪ .‬ירדנו מן הגבעות‬ ‫לוחמים שהטנקים שלהם נפגעו‬ ‫והגענו לשטח הפתוח בשקט יחסי‪.‬‬ ‫‪ -‬חלקם היו פצועים‪ .‬כך‪ ,‬עם‬ ‫אבק רב ושמש בעיניים‪ .‬טנקיסטים‬ ‫האנשים על הסיפון נסענו בהילוך‬ ‫ותיקים אומרים‪ ,‬שבמצב כזה לא‬ ‫רואים הרבה‪ ,‬מקסימום למרחק של‬ ‫אחורי כ‪ 2,500-‬מטרים‪.‬‬ ‫מטרים בודדים‪ .‬אחרי תנועה של‬ ‫‪ 2.5‬ק\"מ‪ ,‬כשהיינו באמצע המישור‬ ‫כשיצאנו מתוך המהומה‬ ‫הזאת ראיתי שיחד איתי יצאו עוד‬ ‫‪ -‬בחזיתנו גשר הפירדאן ומאחורינו‬ ‫שני טנקים מהאש ‪ -‬טנק אחד‬ ‫גבעות הברגה\"‪ \",‬גילינו שאין‬ ‫מכל פלוגה‪ .‬זיהיתי את המח\"ט‬ ‫מנסה לקרוא למג\"ד ברשת‬ ‫שילוט מבצעי של הציר‪ .‬הסתכלתי‬ ‫הקשר‪ .‬הגעתי עם הטנק שלי עד‬ ‫מצריח הטנק ימינה ושמאלה‬ ‫לטנק המח\"ט ואמרתי לו‪ ,‬כי‬ ‫והבחנתי שאנחנו נעים בתוך מערך‬ ‫אנחנו שלושת הטנקים היחירים‬ ‫מצרי חפוז‪ .‬שקלתי מה לעשות‬ ‫שיצאנו מהקרב הזה‪ ,‬וכי ככל‬ ‫במצב הזה‪ .‬המשכתי לנוע בתוך‬ ‫הנראה כל היתר נשארו בשטח‪.‬‬ ‫הכוח המצרי‪ ,‬ובבת אחת נפתחה‬ ‫ביקשתי ממנו אישור להיכנס‬ ‫עלינו אש תופת ממאות קני טנקים‬ ‫וארטילריה‪ ,‬טילי סאגר ואר‪-‬פי‪-‬‬ ‫שנית לשטח ולנסות להוציא‬ ‫ג'י‪ .‬המצרים ירו לכל הכיוונים ‪' ', -‬‬ ‫פצועים נוספים‪ .‬מובן שלא ניתן‬ ‫ן‪,,,‬ן‪,,,,,,,,,,,,‬‬ ‫גדוד‪113‬עובראתתעלתשאז‬ ‫היה להגיע ללב השטח‪ ,‬לעומק‬ ‫עלינו ועל עצמם‪ .‬לא היו גבולות‬ ‫העמדות של הדיוויזיה המצרית שבה נתקלנו‪ ,‬אך קיוויתי שאנשים‬ ‫גזרה לירי‪ .‬החשיכה ירדה בבת אחת‪ .‬תוך שניות איבדנו את הקשר‬ ‫שקפצו מהטנקים הבוערים יגיעו לפחות עד לאמצע הדרך‪ ,‬ואני‬ ‫עם הסביבה‪ ,‬ולא ראיתי דבר מלבד אש ועשן‪ .‬הטנק נפגע מארטילריה‬ ‫אצליח לחלץ אותם באותו האופן שבו חילצנו את מקצתם קודם‬ ‫ומטילים‪ ,‬התותח נפגע והפסיק לתפקד‪ .‬המקלעים על הצריח התרסקו‬ ‫לכן‪ .‬זו\" התאבדות‪ \",‬אמר לי המח\"ט‪ ,‬אך אישר את בקשתי‪ .‬באותו‬ ‫מאותו מטח ארטילרי‪ ,‬והאנטנות התקצצו באחת‪ .‬בבת אחת הפך‬ ‫הרגע ממש קיבל המח\"ט הוראה בקשר להגיע למפגש מפקדים‬ ‫הטנק שלי‪ ,‬טנק המ\"פ‪ ,‬לגוש פלדה נוסע‪ ,‬שאינו מסוגל לירות ואינו‬ ‫במפקדת האוגדה שהיתה פרוסה מאחור‪ ,‬כדי להתעדכן במצב ולקבל‬ ‫מסוגל להקים קשר רדיו עם אף אחד‪.‬‬ ‫החלטות‪.‬‬ ‫אלה היו עבורי מהרגעים הקשים ביותר במלחמה‪ .‬כמפקד פלוגה‬ ‫נעתי בחזרה לכיוון התעלה‪ .‬במקום שרר שקט‪ .‬התבוננתי בשטח‬ ‫נמצאתי באחת מן הדילמות הקשות ביותר שעמדתי בהן‪ .‬מחר גיסא‪,‬‬ ‫באמצעות משקפת‪ .‬מאות חיילים מצרים הסתובכו כין הטנקים‬ ‫הוטלה עלי המשימה לחבור\" אל הכוחות הנמצאים בצד השני של‬ ‫‪ AFS&,~;-SS‬ש‪,‬‬ ‫מהפתעה לניצחון‬

‫גדוד ‪ 1 13‬ממשיך בלחימה‬ ‫הבוערים שלנו‪ .‬זה היה מראה קשה‪ .‬היה ברור לי‪ ,‬שלאנשים שנשארו‬ ‫שאלנו את עצמנו האם להישאר ולהילחם כגדוד‪ ,‬או להתפזר בין‬ ‫שם יש סיכוי קטן מאוד לצאת מהשטח הזה בחיים‪ ,‬ובכל זאת ברקתי‬ ‫יחידות החטיבה‪ .‬לאחר התלבטות החלטנו להישאר במסגרת של‬ ‫אם יש סיכוי‪ ,‬ואפילו הקטן ביותר‪ ,‬לחלץ את הלוחמים‪ .‬עד מהרה‬ ‫גדוד ‪ 113‬ולהמשיר להילחם כגדוד‪ .‬מרגע זה ועד תום הלחימה‬ ‫המצרים זיהו אותי ופתחו באש רצחנית‪ .‬עצרתי ובדקתי את המצב‬ ‫גדוד ‪ 113‬לא היה גדוד של ‪ 30-20‬טנקים‪ ,‬אלא של ‪ 7‬טנקים לכל‬ ‫היותר‪ .‬פיקדתי על פלוגת הטנקים המוקטנת‪ ,‬על פלוגת החרמ\"ש‬ ‫באמצעות המשקפת‪ .‬לא זיהיתי אף אחד שרץ לעברי‪ ,‬אך הבחנתי‬ ‫פיקד מ\"פ נוסף‪ ,‬ועל הגדוד כולו פיקד מג\"ד החרמ\"ש‪ ,‬מולה הרמתי‪.‬‬ ‫כי המצרים ריכזו כוח טנקים גדול ‪ -‬כ‪ 100-‬טנקים ונגמ\"שים ‪-‬‬ ‫והחלו לנוע בפריסה רחבה מאור לעבר השטח השולט הברגה\"‪\".‬‬ ‫מולה‪ ,‬שמעולם לא פיקד על יחידת טנקים‪ ,‬פיקד על הגדוד שהיה)‬ ‫אמרתי לעצמי‪ ,‬שהם מנסים לכבוש את השטחים השולטים‪ ,‬סוככתי‬ ‫את הטנק‪ ,‬ונעתי במהירות בחזרה אל העמדות השולטות‪ .‬זיהיתי‬ ‫מורכב משתי הפלוגות המוקטנות הללו( במשך רוב הלחימה מתוך‬ ‫נגמ\"ש של יחידת החרמ\"ש‪.‬‬ ‫שם את שני הטנקים שיצאו איתי מהשטה קורם לכן‪ .‬צוותיהם ישבו‬ ‫החזקת השטחים השולטים בציר החת\"ם‬ ‫לידם במצב רוח שפוף‪ .‬היו שם גם שלושה טנקים נוספים שלא‬ ‫נכנסו כלל לקרב בשל תקלות טכניות‪ .‬יחד היינו שישה טנקים‪.‬‬ ‫בימים שלאחר מכן הצטרף הגדוד לקרב הגנה ארוך‪ ,‬שהתבסס על‬ ‫ברור היה לי‪ ,‬שאם המצרים יכבשו את השטח השולט יהיה קשה‬ ‫השטחים השולטים של ציר החת\"ם לכיוון מערב‪ .‬המטרה כפי‬ ‫מאור לצה\"ל לכבוש ותו מחרש‪ ,‬ולחימה כזאת תהיה כרוכה‬ ‫שהובהרה דנו היתה‬ ‫באבידות ככרות‪.‬‬ ‫לשחוק את הצבא‬ ‫י‪,.,.,.,.,,‬‬ ‫החלטתי לא לחכות‬ ‫המצרי בקרב ההגנה‬ ‫למצרים על השטח‬ ‫הזה ככל האפשר‬ ‫השולט‪ .‬החלטתי‬ ‫לקצר טווח לשטחים‬ ‫ולצאת לקרב התקפה‬ ‫הנחותים עם ארבעה‬ ‫במגמה‬ ‫מערבה‬ ‫טנקים‪ ,‬ולפתוח באש‬ ‫על הטנקימ ועל‬ ‫להכריע את הצבא‬ ‫הנגמ\"שים המצריים‬ ‫המצרי‪ .‬ההחלטה‬ ‫הזאת‪ ,‬שהתקבלה‬ ‫הדרום‬ ‫בפיקוד‬ ‫משם‪.‬‬ ‫העידה‬ ‫ובמטכ\"ל‪,‬‬ ‫קיוויתי כי לאחר‬ ‫יותר מכול על תחילתו‬ ‫שייפגעו למצרים כמה‬ ‫של השינוי במצב‬ ‫טנקים הם ייעצרו‪.‬‬ ‫המבצעי של צה\"ל‬ ‫גלשנו מהגבעות עד‬ ‫בסיני באותם הימים‪.‬‬ ‫לטווחים של ‪1.5-1‬‬ ‫בין ‪ 8‬ל‪16-‬‬ ‫ק\"מ‪ ,‬ופתחנו באש‬ ‫נערכו‬ ‫באוקטובר‬ ‫ף‪','%85‬‬ ‫ףולמ‪:1:;:‬ן‪6‬ןןה‪:‬ם\"פח‬ ‫בבת אחת‪ .‬פעלנו‬ ‫קרבות‬ ‫אדו ברן()‬ ‫בשיטת ירי\" בטווח ‪EL‬‬ ‫הגנה‪,‬‬ ‫כעיקר‬ ‫שהתנהלו‬ ‫קרבי‪ \".‬בטווח כזה כל‬ ‫בשעות היום‪ ,‬ולעיתים גם בלילה‪ ,‬ברציפות ובאינטנסיביות רבה‪.‬‬ ‫פגז פוגע‪ .‬רמת‬ ‫היו אלה קרבות על החזקת השטחים ‪ -‬השטחים השולטים בעיקר‪.‬‬ ‫התותחנות של המצרים היתה גרועה‪ ,‬והם לא פגעו בנו‪ .‬לשמחתי‪,‬‬ ‫לא ירו המצרים טילי מאגר כעת תנועתנו לעברם‪ .‬ירי פגזי הח\"ש‬ ‫בכל בוקר‪ ,‬עם עלות השחר‪ ,‬נענו לעמדות שולטות כדי לתפוס אותן‬ ‫המהיר שלנו השמיד ‪ 15-10‬טנקים של המצרים והתקפתם נבלמה‪.‬‬ ‫לפני המצרים‪ .‬עם עלייתנו לעמדות אש התפתחה מולנו התקפה של‬ ‫כוחות מצריים‪ .‬ההתקפות האלה התרחשו מדי יום בימי הלחימה‬ ‫חזרנו לעמדות השולטות‪ .‬היה זה בשעה ‪ 17:00‬ב‪ 8-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫הבאים‪ .‬בסביבות השעה ‪ 7‬בבוקר‪ ,‬כשהיינו בעמדות האש על‬ ‫הגדוד שלנו איבד בקרב הזה שלושים ושישה אנשים‪ .‬הסמג\"ד‬ ‫השטחים השולטים החלו לנוע לעברנו עשרות טנקים ונגמ\"שים‪,‬‬ ‫וכל המ\"פים חוץ ממני נהרגו‪ .‬מפקדי טנקים רבים נהרגו‪ ,‬ואחרים‬ ‫וביניהם צעדו חיילי חי\"ר רבים‪ .‬היינו מולם חמישה טנקים בלבד‪.‬‬ ‫נפצעו‪ .‬המג\"ד אסף יגורי נפל בשבי לאחר שנחלץ מן הטנק עם‬ ‫ירינו בהם פגזי ח\"ש ואש ממקלעים וממרגמות‪ ,‬והם התקדמו‬ ‫ברציפות‪ .‬חלק מהם נפגעו‪ ,‬אך כל היתר המשיכו‪ .‬לא הבנו את‬ ‫צוותו לתוך בור שנפער מנפילת פגז ארטילריה‪ .‬דבר נפילתו בשבי‬ ‫התופעה הזאת ובשיחות בינינו קראנו להם מסוממים\"‪ \".‬לעיתים‬ ‫נודע רק לאחר כמה ימים‪ .‬נראה‪ ,‬כי הוא וצוותו ניצלו ממוות הודות‬ ‫הגיעו חיילי החי\"ר המצרי ממש עד לקו עמדותינו‪ .‬הקרב הגיע‬ ‫לידיעתו את השפה הערבית‪ .‬הוא צעק כמה מילים בערבית לעבר‬ ‫לטווחים קצרים של ממש ‪ -‬ירי פגזי ח\"ש על טנקים בטווח של ‪30‬‬ ‫מפקד של כוח מצרי שירה עליהם‪ ,‬ובעקבות זאת פסק הירי‪ .‬גדוד‬ ‫‪ 113‬ספג מנה אנושה‪ .‬נשארנו ב‪ 8-‬באוקטובר בערב ארבעה טנקים‪.‬‬

‫ב‪ 17-‬באוקטובר בבוקר החלו בחיבור דוברות לגשר שאותו קיוו‬ ‫מטרים‪ .‬קרבות פנים‪-‬אל‪-‬פנים של ממש‪ .‬כמה מחיילי החי\"ר המצרי‬ ‫להשלים עד השעה ‪ .16:00‬באותה עת החל ברצועת המישור‪,‬‬ ‫ניסו לטפס על הטנקים שלנו תוך כדי הלחימה‪.‬‬ ‫המשתרעת לרוחב ‪ 4‬ק\"מ ממזרח לאגם המר‪ ,‬קרב שריון מן הגדולים‬ ‫במלחמה‪ ,‬שבו השתתפו ‪ 110‬טנקים מסוג יט‪ ,62-‬אשר יצאו לכיוון‬ ‫ב‪ 13-‬באוקטובר עמדנו בפני התקפה כבדה מההתקפות שהיו‬ ‫צפון האגם המר וזוהו כחטיבה ‪ .25‬התקדמותה של החטיבה הזאת‬ ‫בימים הקודמים‪ .‬חמשת הטנקים של הגדוד נמצאו רוב הזמן בעמדות‬ ‫סיכנה באופן ממשי את מהלך הצליחה של צה\"ל לגדה המערבית‬ ‫אש‪ .‬חלקם תידלקו והתחמשו בעמדות המתנה‪ .‬הצוותים נחו מעט‬ ‫של תעלת סואץ‪ .‬על חטיבה ‪ 217‬הוטלה משימה דחופה‪ :‬לארוב‬ ‫ואכלו‪ ,‬וכך נשמר רצף לחימה במשך כל היום‪ .‬היתה זו התקפה של‬ ‫טנקים מסוג יט‪ ,62-‬ומולה הרמתי‪ ,‬המג\"ד שניצב גבוה בעמדת אש‪,‬‬ ‫לחטיבה ‪ 25‬המצרית ולהשמיד אותה‪.‬‬ ‫נפגע ונהרג מפגיעת פגז של טנק מצרי‪ .‬הרמתי ראשי וראיתי מטוסי‬ ‫ב‪ 17-‬באוקטובר עם שחר‪ ,‬במסגרת המשימה החטיבתית‪ ,‬קיבלתי‬ ‫מיג מצריים‪ ,‬שהתקיפו והפציצו את עמדות התחזוקה החטיבתית‪.‬‬ ‫משימה לנוע במהירות לשטחים השולטים על המישורשממזרח לאגם‬ ‫ההתקפה נמשכה כמה דקות והיו בה עשרות נפגעים ‪ -‬הרוגים‬ ‫המר‪ .‬סרן שמוליק‪ ,‬שחזר יומיים קודם לכן מחו\"ל‪ ,‬הגיע אלי ואמר‪:‬‬ ‫שמעתי\" שיש לך טנקים ואני מחפש להצטרף‪ \".‬חילקנו בינינו את‬ ‫ופצועים‪.‬‬ ‫הכוח המרשים\"\" של חמישה טנקים‪ ,‬ומאותו הרגע היו שתי פלוגות‬ ‫מוקטנות מאוד בגדוד ‪ - 113‬שלי בת שלושה טנקים‪ ,‬ושל שמוליק‬ ‫זאביק רם קיבל את הפיקוד על הגדוד לאחר שהרמתי נהרג‪.‬‬ ‫בת שני טנקים ופלוגת החרמ\"ש‪ .‬באמצעות משקפות זיהינו טור של‬ ‫חילופי הפיקוד ביחידות הלוחמות במלחמה היו רבים‪ .‬כך יהיה גם‬ ‫טנקים‪ ,‬שהתקדם לאט צפונה לעבר הגשרים‪ .‬צפונה לנו הגיע גדוד‬ ‫בעתיד‪ .‬צריך להבין זאת כשמדברים על חשיבותה של שרשרת פיקוד‬ ‫נוסף ותפס עמדות‪ .‬בהמשך הצטרף גדוד נוסף מחטיבה ‪.500‬‬ ‫ועל משמעותה‪.‬‬ ‫עד מהרה הבנו‪ ,‬כי מהעמדות הללו לא נוכל להשמיד את הטנקים‬ ‫לא במקרה איני מתאר את הסיוע האווירי והארטילרי לכוחותינו‪.‬‬ ‫שמולנו‪ ,‬שכן הטווח היה ‪ 5‬ק\"מ‪ ,‬וכי יש למצוא במהירות פתרון‪.‬‬ ‫הסיבה לכך פשוטה‪ :‬לא ניתן כלל סיוע אווירי בשל ההגנה נ\"מ‬ ‫הררך היהידה שנראתה אפשרית לביצוע המשימה היתה לנוע קדימה‬ ‫המצרית‪ ,‬והסיוע הארטילרי במשך כל המלחמה היה נדיר בשל‬ ‫לתוך השטח הפתוח‪ ,‬לקצר טווח באופן משמעותי ולפתוה באש אל‬ ‫הסד\"כ‪ .‬הלחימה הוטלה בעיקר על יחידות הטנקים והחי\"ר‪ .‬המחסור‬ ‫הטנקים המצריים מתוך השטח הפתוח‪ .‬ממש קרב אבירים! חששנו‬ ‫הזה בסיוע הורגש מאוד לנוכח הסיוע הארטילרי המסיבי של המצרים‪,‬‬ ‫שנמצא את עצמנו בתוך מערך מצרי מחופר של דיוויזיה ממוכנת‬ ‫שנחת עלינו‪ .‬נשארנו בעמדות האש כל אותו היום ער שההתקפה‬ ‫בשטח הפתוח‪ .‬ההתלבטות היתה קשה ביותר‪ .‬הבנו כי אין ברירה‬ ‫המצרית נבלמה ושככה‪ .‬קרבות הגנה להחזקת שטח הינם קרבות‬ ‫והחלטנו לצאת לדרך‪ .‬התפללנו שלא נפגוש שוב חי\"ר ממוכן מחופר‬ ‫הדורשים נחישות והתמדה רבות ביותר‪ .‬למדנו זאת על בשרנו באותם‬ ‫בדיונות‪ ,‬כפי שקרה בגשר הפירדאן‪ .‬הגענו לטווח של ‪ 2‬ק\"מ‬ ‫מהטנקים המצריים והם לא הגיבו‪ .‬כשהגענו לטווח קרבי של ‪1.5‬‬ ‫הימים ‪.‬‬ ‫ק\"מ הבחינו בנו המצרים‪ .‬צריחי הטנקים שלהם הסתובבו לעברנו‬ ‫בחניוני הלילה הקרביים נהגתי לשוחח עם החיילים‪ .‬סיפרתי‬ ‫ופתחו עלינו באש‪ .‬כל גדודי הטנקים ‪ -‬גדוד ‪ 113‬וגדוד ‪126‬‬ ‫להם מה עבר עלינו במשך היום‪ ,‬ודיברתי איתם על הדברים שאנחנו‬ ‫מחטיבתנו וגדוד ‪ 433‬מחטיבה ‪ - 500‬השיבו אש והשמידו תוך זמן‬ ‫אמורים לעשות למחרת‪ .‬ידעתי שלא כולנו נשב בחניון הלילה‬ ‫קצר מאוד את רוב הטנקים של חטיבה ‪ 25‬המצרית‪ .‬כ‪ 60-‬טנקים‬ ‫למחרת‪ ,‬אך ידעתי גם שכדי להניע את החיילים להילחם בקרב שבו‬ ‫שרופים נותרו בשטח‪ ,‬והיתר שימשו את צה\"ל כטנקי שלל שנים‬ ‫הם עלולים להיפגע‪ ,‬חייבים לשוחח עימם באופן בלתי‪-‬אמצעי‪ .‬לא‬ ‫לאחר מכן‪ .‬מארב הטנקים הזה ‪ -‬התעוזה שבהתקרבות כוחות ההלם‬ ‫רק בקשר הרדיו‪ ,‬המהווה את ערוץ התקשורת העיקרי בין המפקדים‬ ‫של המארב לשטחים הפתוחים‪ ,‬התותחנות המצוינת וההשמדה‬ ‫והחיילים בחיל השריון‪ .‬אין די בקשר רדיו ‪ -‬המגע האישי‪ ,‬הטפיחה‬ ‫המהירה של טנקי המצרים ‪ -‬יצר הפתעה שהמצרים לא עמדו בה‪.‬‬ ‫החטיבה המצרית הושמדה‪ .‬לימים כשביקרתי בצבא הרוסי נודע לי‪,‬‬ ‫על הכתף חיוניים ביותר‪.‬‬ ‫ידעתי שאני חייב להקרין כלפי אנשי ביטחון‪ ,‬אמינות ומקצועיות‪,‬‬ ‫שמלמדים את הקרב הזה בבתי‪-‬הספר בצבא הרוסי כקרב מופת‪.‬‬ ‫והבנתי כי עלי לספר להם את האמת‪ ,‬קשה ככל שתהיה‪ .‬מסתבר‬ ‫הלחימה בגדה המערבית של תעלת‬ ‫שאם המפקד נוהג כך‪ ,‬אנשיו הולכים אחריו בשרה הקרב גם בתנאים‬ ‫סואץ‬ ‫הקשים ביותר‪ .‬ערב ערב‪ ,‬עייפים ככל שהיינו מהלחימה היומית‪,‬‬ ‫התכנסנו לרבר‪ .‬במקביל חימשנו ותידלקנו את הטנקים להמשך‬ ‫בתום הקרב עם חטיבה ‪ 25‬בערב אסף מפקד האוגדה ‪ ,‬האלוף אברהם‬ ‫אדן ברן\"(‪ )\",‬את מפקדי האוגדה לתדריך‪ .‬ברן\"‪ \",‬איש נמוך קומה‪,‬‬ ‫הלחימה‪.‬‬ ‫עמד על סלע מול כל מפקדי האוגדה ונתן תדריך ל\"קרב ההכרעה\"‪,‬‬ ‫בשמונת הימים הללו של קרבות הגנה מול המצרים בציר החת\"ם‬ ‫לדבריו‪ .‬לפי זיכרוני אמר ברן\"\" כך‪ :‬חבר'ה‪ \",‬אחרי שהשמדנו את‬ ‫הסבנו למצרים אבידות כבדות מאוד‪ .‬למצרים נפגעו עד ‪16‬‬ ‫חטיבה ‪ ,25‬אנחנו יוצאים היום לקרב ההכרעה‪ .‬אנו צולחים את תעלת‬ ‫באוקטובר טנקים ונגמ\"שים רבים‪ ,‬ואלפי חיילי חי\"ר נהרגו ונפצעו‪.‬‬ ‫סואץ עוד הלילה‪ .‬משימת האוגדה היא לנוע במהירות אל העיר‬ ‫המארב לחטיבת טנקים ‪ 25‬המצרית‬ ‫ב‪ 15-‬באוקטובר בערב החלה צליחת תעלת סואץ על‪-‬ידי כוחות‬ ‫צה\"ל‪ .‬בשלב הראשון צלחו כוחות חי\"ר על גבי סירות גומי וטנקים‬ ‫על גבי תמסחים‪.‬‬ ‫ש‪88‬ש‪8~ 88%88%‬‬ ‫מרתעה לניצחון‬

‫בקרב במחנות אבו סולטן נתקלנו ב‪ 15-‬טנקים מצריים‪ ,‬שפתחו‬ ‫סואץ ולכתר בכך את הארמיה המצרית השלישית‪ .‬עלינו לעשות‬ ‫עלינו באש בבת אחת‪ .‬גם הטנק שלי נפגע בזחל‪ ,‬ולא היה יכול לנוע‬ ‫זאת לפני שתעצור אותנו הפסקת האש‪ .‬לכן המשימה היא לעשות‬ ‫יותר‪ .‬הצלחתי לקדם את שני הטנקים הנותרים‪ ,‬ויחד פתחנו בירי‬ ‫מהיר לעבר הטנקים המצריים‪ ,‬שקניהם בלטו מתוך חושות בטווחים‬ ‫זאת מהר‪\".‬‬ ‫של ‪ 200-100‬מטרים מאיתנו‪ .‬זאביק רם קידם את פלוגת החרמ\"ש‬ ‫לאחר ש\"ברן\" סיים את דבריו עלתה יפה ירקוני על אותו הסלע‬ ‫לטיהור השטח‪ ,‬והפלוגה נתקלה בכוח קומנדו שהיה מוסתר היטב‬ ‫ושרה כמה שירים‪ .‬היא תמיד היתה שם ברגעים כאלה‪ .‬רצנו אל‬ ‫בין החושות‪ ,‬והיה מצויד ברובי סער קלצ'ניקוב ובאר‪-‬פי‪-‬ג'י‪ .‬במכת‬ ‫הטנקים בתום הכינוס הזה‪ .‬למח\"טים הוא מסר כנראה פרטים נוספים‬ ‫האש הראשונה נהרג מ\"פ החרמ\"ש‪ ,‬הסמ\"פ וחלק מהמ\"מים‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬אך עבורי היתה זו הפקודה האחרונה‪ ,‬אולי המפורטת‬ ‫והלוחמים נהרגו ונפצעו‪ .‬הפיקוד הפלוגתי כולו נפגע קשות‪.‬‬ ‫ביותר שקיבלתי עד לסוף הלחימה כולה‪.‬‬ ‫נלחמנו ער ררת החשיכה לחילוץ הכוח‪ .‬רק לקראת ערב הצלחנו‬ ‫מעבר להתקפה מערבה‬ ‫בכוחות מתוגברים לחלץ את הכוח על פצועיו ועל הרוגיו מהשטח‪,‬‬ ‫והציר נפתח לתנועה‪ .‬בימים שלאחר מכן‪ ,‬עד ‪ 25‬באוקטובר‪ ,‬הלחימה‬ ‫ערב המתקפה בגדה המערבית של התעלה‪ ,‬היה צה\"ל במצב שונה‬ ‫לחלוטין מאשר בימים הראשונים של המלחמה‪ .‬חזרנו לטנקים‪ ,‬לאחר‬ ‫העיקרית ממערב לתעלה היתה מול טנקים של דיוויזיות השריון‪,‬‬ ‫חימוש ותדלוק התחלנו לנוע‪ .‬המצרים‪ ,‬שידעו כבר על הגשר שצה\"ל‬ ‫מול חי\"ר ששולב בהגנה על מחנות ועל עמדות‪ ,‬מול ארטילריה‬ ‫הניח על תעלת סואץ‪ ,‬ריכזו אש ארטילרית וקטיושות לאזור המעבר‪.‬‬ ‫ככל שהתקרבנו אל הגשרים התחזקה הארטילריה‪ .‬הגשרים עצמם‬ ‫ומול הרבה מאוד סוללות של טילים נגד מטוסים‪ .‬סוללות הטילים‬ ‫‪8‬‬ ‫נ\"מ הללו היו הסיבה הישירה לכך שלא קיבלנו סיוע אווירי בלחימה‬ ‫ש‬ ‫ער אז‪ .‬כל סוללה שהושמדה על ירינו כימי הלחימה מעבר לתעלת‬ ‫הופגזו ללא הרף‪ .‬הגענו לגשר לקראת שחר‪ ,‬שמוליק עלה ראשון‬ ‫על הגשר עם שני טנקים‪ ,‬ואני נעתי אחריו עם שלושת הטנקים‬ ‫סואץ‪ ,‬תרמה לפתיחת השמים למטוסינו‪ ,‬ואלה החלו לפעול במרחב‪.‬‬ ‫שלי‪ .‬בשעה שנענו על הגשר‪ ,‬ספג הטנק שמאחורי פגיעה ישירה‬ ‫לחמנו ברציפות מ‪ 18-‬בחודש ועד ל‪ 22-‬בו ממחנות אבו סולטן‬ ‫מקטיושה‪ .‬נהג הטנק איבד שליטה על הגאי הטנק‪ ,‬והטנק צנח אל‬ ‫דרומה לכיוון ציר סואץ‪-‬קהיר‪ .‬עשרות קילומטרים של תנועה ולחימה‬ ‫תעלת סואץ ! מפקד הטנק הצליח להשתחרר ממערכת הקשר ונחלץ‬ ‫ממערב לתעלת סואץ ולאגם המר‪ .‬המשמעות של לחימה רצופה‬ ‫מהטנק‪ ,‬אבל יתר אנשי הצוות טבעו‪ .‬יצאנו מהגשר למערב התעלה‬ ‫לצוותי הטנקים הינה בראש וראשונה שהות ללא הפסקות בתוך‬ ‫והתקדמנו למרחב מחנות אבו סולטן‪ .‬במחנות אבו סולטן ב‪18-‬‬ ‫הטנקים‪ .‬מפקד הטנק ואנשי הצוות לא יכלו לעזוב את הטנק‪ ,‬ולו‬ ‫בחודש‪ ,‬בקרב על פתיחת הציר ליחידות האוגדה‪ ,‬נפגעו והושמרו‬ ‫לרגע‪ .‬לנוכח הארטילריה הרצופה‪ ,‬עומס הפעילות והלחץ היה עלינו‬ ‫שני טנקים שלנו‪ .‬חיילי הצוותים נהרגו כולם‪ .‬האינטנסיביות של‬ ‫למצוא דרכים יצירתיות אפילו כדי לעשות את צרכינו‪ .‬העצירות‬ ‫קרב ההתקפה לא היתה שונה מזו של קרבות ההגנה שעברנו עד כה‪.‬‬ ‫ק( ןו‪%8,‬הרמ *‪ 44%‬מהפתעה יניצחון‬

‫טנקים מאחוריו‪ .‬נגמ\"ש עם צנחנים שתעו בדרך הצטרף אלינו וסגר‬ ‫היחידות היו לתדלוק ולתחמוש בלבד‬ ‫את הטור‪ .‬בארבעת הקילומטרים הראשונים היה שקט לחלוטין‪.‬‬ ‫לפתע הבחין הטנק הקדמי בשדירה בתנועה בסבך במרחק של‬ ‫שאה‪8‬תקספה הראשונה‬ ‫כ‪ 100-‬מטרים לפניו‪ ,‬סמוך לתעלת המים המתוקים‪ ,‬בסבך בין‬ ‫החושות כוננר לעברנו את תותחיהם שלושה טנקים מצריים‪ .‬השטח‬ ‫כ‪ 22-‬נחודש הגיע הגדוד למרחב הציר סואץ‪-‬קהיר וכבש את‬ ‫ניעור לקול מטח של פגזים חודרי שריון שנורו לעברנו‪ .‬פגז ח\"ש‬ ‫השטחים השולטים עליו‪ .‬בקשר הגיעה הודעה על הפסקת‪-‬אש‪ .‬היינו‬ ‫נפיץ פגע בטנק‪ ,‬ואלפי רסיסים עפו לכל עבר‪ .‬המקלעים נעקרו‬ ‫במרחק של כ‪ 100-‬ק\"מ מקהיר‪ ,‬וכל המערכת הבין‪-‬לאומית רעשה‪.‬‬ ‫ממקומם ועפו מהטנק‪ .‬רסיס קטן פגע במצחי‪ ,‬ורם רב זרם על פני‪.‬‬ ‫משימת כיתור הארמיה השלישית לא הושלמה‪ ,‬לא הגענו אפילו‬ ‫ידעתי בחושי‪ ,‬שהתחדדו מאוד בימי הלחימה האחרונים‪ ,‬שזה עניין‬ ‫לעיר סואץ‪ ,‬והפסקת‪-‬האש תפסה אותנו‪ .‬במצב הזה לא היה לנו כל‬ ‫של שניות ספורות עד שהפגז הבא יפגע בטנק שלי‪ .‬נתחי פקודות‬ ‫יתרון‪ ,‬בוודאי לא יתרון מערכתי שיניב איזושהי תוצאה אסטרטגית‬ ‫לנהג ולתותחן‪ .‬התותחן הביט על הנהג ואמר לי‪ :‬המפקד‪ \",‬הנהג‬ ‫הרוג‪ \".‬נתתי לצוות פקודה לנטוש את הטנק לפני שייפגע‪ .‬שני‬ ‫ברורה‪.‬‬ ‫הטנקים שלידי ירו במהירות לעבר הטנקים שבסבך והשמידו אותם‪.‬‬ ‫המג\"ד זאביק רם פנה אלי‪ :‬שמע‪ \",‬בריק‪ ,‬אמנם אנחנו בהפסקת‪-‬‬ ‫לפתע‪ ,‬בתוך כל המהומה הזאת‪ ,‬קפצו כחמישה‪-‬עשר חיילים‬ ‫אש‪ ,‬אבל נוע‪ ,‬תגנוב שטח‪ \".‬נענו בלילה‪ ,‬שעה אחר שעה‪ ,‬עייפים‬ ‫מצרים מעבר לסוללת התעלה ורצו לעברנו כשידיהם מורמות מעל‬ ‫יותר ויותר‪ ,‬העיניים נעצמו‪ .‬לא נתקלנו באויב‪ .‬בשעה ‪ 2:00‬בלילה‬ ‫לראשיהם‪ .‬כשהגיעו אלינו‪ ,‬נפלו אפיים ארצה והחלו לבכות‪ .‬מחזה‬ ‫חשתי שאיני יכול להמשיך‪ .‬עצרתי את הטנקים‪ .‬נעצור\" לחצי שעה‪\",‬‬ ‫סוריאליסטי לכל הרעות‪ .‬התלבטתי מה לעשות‪ .‬שחרורם לא בא‬ ‫החלטתי‪ .‬תוך שניות צללנו\"\" לתוך הטנקים ונרדמנו‪ .‬הביולוגיה‬ ‫בחשבון ‪ -‬היו כבר מקרים ששבויים ששוחררו ולאחר מכן חזרו‬ ‫כנראה עושה את שלה‪ .‬איננו מכונות‪.‬‬ ‫ונלחמו בנו‪.‬‬ ‫השחר האיר על חמשת הטנקים הישראליים בלב הישימון ממערב‬ ‫בצד הדרך עמד כלי רכב מרוטש מההפגזה‪ ,‬ששימש כנראה בעבר‬ ‫לתעלת סואץ‪ .‬פקחתי את עיני בבהלה‪ ,‬התכוונתי להמשיך בתנועה‬ ‫הקרוב את החיילים הללו‪ .‬הפתרון המקורי ביותר שעלה בראשי היה‬ ‫בשתיים וחצי בבוקר והשעה כבר חמש בבוקר! הוצאתי את ראשי‬ ‫לומר להם‪ ,‬באמצעות המתורגמן הוותיק שלנו‪ ,‬לעלות על הרכב‬ ‫מתא המפקד בצריח‪ ,‬הבטתי ימינה ושמאלה ולא האמנתי למראה‬ ‫הזה ולהצטרף לשדירה‪ .‬למרות צעקות המחאה והבכי של החיילים‬ ‫עיני! נמצאנו בלב חניון ענקי של אגד תחזוקה מצרי‪ .‬למעלה‬ ‫המצרים‪ ,‬שלא האמינו ביכולתם לתקן את הרכב הזה למען) האמת‪,‬‬ ‫מ‪ 100-‬כלי רכב שונים היו מחופרים בעמדות שמסביבנו‪ .‬הם חשבו‬ ‫גם אני לא האמנתי בכך(‪ ,‬הכלתי‪-‬אפשרי קרה‪ ,‬והמצרים הצליחו‬ ‫שאנחנו כוח מצרי שבא לאבטח אותם בלילה‪ .‬נענו ללא אורות‬ ‫לתקן את כלי הרכב ולהניע אותו‪ .‬מסביב נמשך הקרב עד להשמדתם‬ ‫ובמשמעת לילה קפדנית‪ ,‬וזאת היתה התוצאה‪ .‬חייל מצרי הסתובב‬ ‫של הטנקים המצריים על‪-‬ידי הטנקים שלנו ועל‪-‬ידי צוות הצנחנים‪.‬‬ ‫סביבנו והתבונן בנו בהשתאות‪ .‬הוא לא ראה טנקים מצריים מסוג‬ ‫כך‪ ,‬בדבקות במטרה‪ ,‬נעו שדירת הטנקים הפלוגתית הקטנה של‬ ‫כזה‪ .‬נדמה היה לי שהוא קיבל משימה לבדוק מי נעצר באמצע‬ ‫גדוד ‪ ,113‬צוות הצנחנים ומשאית השבויים לאורך התעלה עד‬ ‫החניון‪ .‬הגיע קצין‪ ,‬סגן או סרן‪ .‬אמרתי לו באמצעות אחד מחיילי‬ ‫הצוות דובר ערבית‪ :‬אסוף\" את כל כלי הרכב בחניון‪ ,‬סדר אותם‬ ‫שהגיעו לעיר סואץ‪.‬‬ ‫בשרירה ונוע עם כולם לכיוון מערב!\" אני\" מצטער מאוד‪ \",‬אמר‪,‬‬ ‫פלוגת מישקה\"\" השלימה את כיתורה של הארמייה השלישית‪.‬‬ ‫היינו\" כאן לפניך‪\".‬‬ ‫לסיום על יישום הפיקוד הקרבי‬ ‫קרא\" לקצין הבכיר‪ \",‬אמרתי לו‪ .‬והוא קרא למפקר הבכיר‪ .‬אחרי‬ ‫דין ודברים עם המפקד הבכיר המצרי בדרגת קולונל‪ ,‬הוא קיבל‬ ‫מנהיגותו של המפקד בקרב נוצרת על‪-‬ידו במשך הזמן‪ .‬פעמים רבות‬ ‫ברצינות את הודעתי‪ ,‬שאם הוא לא ינוע משם מייד ‪ -‬אפתח עליו‬ ‫אני נשאל על הפחד בשדה הקרב‪ .‬כולנו מפחדים בשדה הקרב‪ .‬כל‬ ‫באש‪ .‬במהירות ובצורה מסודרת‪ ,‬שהעידה על יכולתו הגבוהה של‬ ‫אנשי גדוד ‪ ,113‬שלחמו מבוקר עד לילה‪ ,‬במשך שמונה‪-‬עשרה יממות‬ ‫אגד התחזוקה המצרי לדלג ממקומו‪ ,‬התאספו כל עשרות כלי הרכב‬ ‫רצופות‪ ,‬פחדו‪ .‬הגיבורים היו אלה שהתגברו על הפחד התמידי הזה‪.‬‬ ‫לשדירת מסע ארוכה‪ ,‬ואחרי שעה החלו לנוע לעבר קהיר‪ .‬ממש‬ ‫רבים מאוד מלוחמי צה\"ל ומפקדיו במלחמת יום הכיפורים ידעו‬ ‫להתגבר על פחדי שדה הקרב‪ ,‬וגבורתם היא שהביאה בסופו של‬ ‫באותו הזמן בוטלה הפסקת‪-‬האש‪.‬‬ ‫דבר לניצחון בקרב‪.‬‬ ‫ההששללימשתית הכיתור של הארמיה‬ ‫ע‬ ‫ההודעה על הפסקת‪-‬האש הסופית התקבלה בקשר בחצות הלילה‬ ‫‪4‬‬ ‫שבין ‪ 24‬ל‪ 25-‬באוקטובר‪ .‬חשבתי‪ ,‬שעצירה במצב הזה לא באה‬ ‫‪8~ kne~esa‬‬ ‫בחשבון‪ .‬השלמת הכיתור הייתה הכרחית‪.‬‬ ‫הבטתי דרומה‪ .‬סוללה גבוהה של תעלת סואץ ממזרח ותעלת‬ ‫המים המתוקים עם סבך מסביבה ממערב‪ .‬התנועה היתה אפשרית‬ ‫רק על הציר‪ .‬התחלנו לנוע דרומה ‪ -‬טנק הסמל נע לפני‪ ,‬ואני ושלושה‬ ‫מהפתעה לניצחון‬

‫מטרות מלחמה‬ ‫סא\"ל שמעון גולן*‬ ‫בעמללחמהיהבטימםהסוגמסוייהרמיא‪-‬ם‬ ‫מלחמה‬ ‫הקיום לבין‬ ‫הביטחון מתגבשת בתהליך רב‪-‬שלבי‪,‬‬ ‫‪ -‬לפי המילון למונ‪-‬‬ ‫מלחמה היא‬ ‫הקיום‪.‬‬ ‫של צורת‬ ‫כאשר המטרות הלאומיות והדרכים‬ ‫מפעילים‬ ‫‪ -‬מצב\" שבו‬ ‫חים צבאיים‬ ‫לממשן נבחנות על רקע הסביבה ‪-‬‬ ‫ומשא‪-‬‬ ‫את כוחותיהם‬ ‫צדדים יריבים‬ ‫שון אחד הצדדים שואף להשמיד את‬ ‫ולשאולמיאות‪-‬האדיסםטברזטיגריה‪.‬ת‬ ‫יריבים‬ ‫הימצאות של‬ ‫זה‪,‬‬ ‫זה על‬ ‫כלדימנועלכפכופתייהרזצוו\"נ‪.‬ם‬ ‫ביהם‪,‬‬ ‫משנהו ולחסל את קיומו כיישות; והשני‬ ‫מצב‬ ‫בהערכת‬ ‫היא‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫או כדי‬ ‫נלחם לסכל השגת מטרה זו‪ .‬מלחמה‬ ‫ייבחנו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הגורמים האלה ‪:‬‬ ‫פורצת כאשר לשנו הצדדים יש‬ ‫ו( כוונות האוייב לפגוע בבטחון‬ ‫מטרות מנוגדות‪ ,‬ואחד הצדדים מגיע‬ ‫מהסוג השני נערכת כאשר אחד הצדדים‬ ‫זהאכות;‪-‬‬ ‫המדינה ונחישות החלטתו לעשות‬ ‫אאמתצעירצםונואלעי‪-‬ל‬ ‫למסקנה‪ ,‬שכדי לכפות‬ ‫אוסר מלחמה על משנהו ‪ -‬כאמצעי‬ ‫‪ )2‬יכולתו לעשות כן לאור) יחסי‬ ‫האוייב‪ ,‬עליו להפעיל‬ ‫לשיפור מצבו ‪ -‬או כאשר הוא נוקט‬ ‫חות‪ ,‬תנאי הזירה‪ ,‬הזמן ומדינות נוספות‬ ‫מים ולצאת למלחמה‪.‬‬ ‫הלבהין‪-‬תלעארובמיבסשכלסוךה( ;מדינה‬ ‫בזירה‪ ,‬היכולות‬ ‫צעדים הפוגעים בבטחונו של הצד השני‬ ‫‪ )3‬מעמדה‬ ‫נעמגהוזטלתרלרווותתענגל‪-‬זמיכרהדלוימתטאהרחמוהנדאתיהנגמטןההרלסאהיהוצמםמידדוידנליתיאםות‪.‬שמילביוה‪,‬מםמלוטנחברקוסמיב‪--‬תה‬ ‫וביכולתו להשיג מטרות לאומיות מסויי‪-‬‬ ‫וחוסנה הכלכלי והחברתו‬ ‫מות‪ .‬בה‪-‬בשעה הצד הנתון באיום‪ ,‬נלחם‬ ‫בעקבות זאת‪ ,‬ייבדקו דרכי הפעולה‬ ‫האפשריות לסיכול הפגיעות האפשריות‪,‬‬ ‫למנוע את הפגיעה‪ ,‬או לצמצמה‪.‬‬ ‫ותגובש מדיניות הביטחון‪ ,‬המתווה כיצד‬ ‫סיים‪ .‬האינטרס הראשון במעלה הוא‬ ‫לפי לידל‪-‬הארט‪ ,‬המטרה\" במלחמה‬ ‫יופעלו האמצעים שברשות ההנהגה‬ ‫אבטחת עצם הקיום‪ .‬שאר האינטרסים‬ ‫היא להשיג שלום טוב יותר ‪ -‬ולו‬ ‫המדינית ‪ -‬צבא‪ ,‬כלכלה ודיפלומטיה‪.‬‬ ‫הבסיסיים הינם ביטוי לאבטחת צורת‬ ‫מנקת‪-‬ת ראותך אתה\"‪ !.‬ההנהגה המדי‪-‬‬ ‫הקיום ‪ :‬אלה בוללים נושאים‪ ,‬כגון‪ ,‬מימוש‬ ‫נית‪ ,‬היוזמת את הפעלת הכוח הצבאי‪,‬‬ ‫הערכת מצב מתייחסת לזמן מסויים‪.‬‬ ‫ריבונות המדינה והגנה‬ ‫שואפת לשנות את הסטטוס‪-‬קוו‪ ,‬לשפר‬ ‫על פי הערכת מצב לטווח ארוך‪ ,‬תתווה‬ ‫מתושביה‪ ,‬דאגה לרווחה‬ ‫את מצבה‪ ,‬לשפר היבטים מסויימים של‬ ‫ההנהגה המדינית מדיניות ארוכת‪-‬טווח‪,‬‬ ‫וחאבחר‪-‬ד‬ ‫על כל‬ ‫בד‪-‬בבד עימה תתבצע מדי פעם הערכת‬ ‫כלכלית‬ ‫צורת הקיום‪ ,‬או לשפר את יכולתה להגן‬ ‫על בטחונה‪ .‬לעיתים‪ ,‬תשאף לחזור‪,‬‬ ‫באמצעות הפעלת הכוח‪ ,‬לסטטוס קוו;‬ ‫מצב לטווח קצר‪ ,‬ולעתים אף הערכה‬ ‫ביסוס‬ ‫התימתד‪,‬ינהחועפלשערמכיפםחדמסוויימממיחםסוורכ‪,‬ו'‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬תשאף מעבר לכך ‪ -‬ליצור‬ ‫הנדרשת בעל בעיות יום‪-‬יומיות‪ ,‬או התפ‪-‬‬ ‫האינ‪-‬‬ ‫תנאים שיקשו על היריב‪ ,‬בעתיד‪ ,‬לפגוע‬ ‫תחויות שלא נצפו מראש‪ .‬על בסיס הער‪-‬‬ ‫טרסים המשניים נחלקים לאינטרסים‬ ‫בבטחונה‪.‬‬ ‫כלליים אוניוורסאליים() ולאינטרסים‬ ‫המטרה הראשונה במעלה של הצד‬ ‫כות המצב תגובש תכנית פעולה‬ ‫ייחודיים ספציפיים(‪ ),‬השונים ממדינה‬ ‫המגיב ‪ -‬לסכל את בוונות היוזם‪ .‬יש וזו‬ ‫לטווח‪-‬קצר‪ .‬ככל שבעיות הביטחון חרי‪-‬‬ ‫למדינה וממשטר למשטר‪.‬‬ ‫מטרתו היחידה‪ ,‬אך תיתכן‪ ,‬בתנאים מסו‪-‬‬ ‫באשר ההנהגה המדינית מעריכה‪,‬‬ ‫יימים‪ ,‬מטרה נוספת ‪ -‬להשיג שלום טוב‬ ‫פות יותר‪ ,‬נדרשות יותר הערכות מצב‬ ‫שקיים איום פוטנציאלי על קיום המדינה‪,‬‬ ‫מזה ששרר עוד בטרם הפעיל אוייבו את‬ ‫לטווח קצר‪ .‬ברגיעה בטחונית‪ ,‬לעומת‬ ‫הכוח ולהקשות על יריבו לשנות ולפגוע‬ ‫זאת‪ ,‬ייקל על המדינה לפעול על פי עקרו‪-‬‬ ‫מעלטרהואתינטלראוסימיםות‪,‬שלההי ואעלקויבכועלתתאהתלההגמשידי‪-‬ם‬ ‫נות מדיניות לטווח ארוך‪.‬‬ ‫בבטחונו‪.‬‬ ‫ניות להתמודדות עם אותו איום ‪-‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬תגדיר ההנהגה המדינית‬ ‫אחת ההחלטות המרכזיות במדיניות‬ ‫קרויה‬ ‫זו‬ ‫מדיניות‬ ‫חיסולו‪,‬‬ ‫‪ .casus 5\"111‬כלומר‪ ,‬איזה מעשים של‬ ‫מדיניות\"‬ ‫היריב פגיעתם בבטחוננו נראית כה‬ ‫הביטחון היא ההחלטה באילו תנאים יש‬ ‫אוהביהטקחוטןנ\"‪.‬תו‪.‬‬ ‫חמורה‪ ,‬עד שיחייבו‪ ,‬אוטומטית‪ ,‬הפעלת‬ ‫ליזום מלחמה? בעייה חשובה אחרת ‪-‬‬ ‫כוח צבאי‪ .‬מעשה כזה יכול להיות פגיעה‬ ‫כיצד לנהוג כשייוודע שהאוייב מתכוון‬ ‫ביטחון שלם של מדינה הוא אפוא מצב‬ ‫ממשית‪ ,‬כגון הסגר‪ ,‬או איום פוטנציאלי‬ ‫ליזום מלחמה? ‪ -‬האם למונעה‪ ,‬האם‬ ‫שבו מעריכה ההנהגה המדינית‪ ,‬שאין כל‬ ‫‪ -‬כגון התחמשות ניכרת‪ ,‬או ריכוז צבא‬ ‫להיענות לאתגר ולנסות להביס את‬ ‫אקיותמהמטשרולתיההמדינהלהאוועמילותי‪.‬כולמדתי‪-‬ה‬ ‫איום על‬ ‫רב בגבול‪ .‬לעיתים‪ ,‬תהיה זו החלטה פני‪-‬‬ ‫האוייב ולהשיג באמצעות המלחמה היש‪-‬‬ ‫להגשים‬ ‫מית‪ ,‬שלא יינתן לה פרסום‪ ,‬ולעיתים‬ ‫ניות הביטחון היא תכנית פעולה‪ ,‬הנועדת‬ ‫יוחלט לפרסמה ‪ -‬אם כדי להרתיע את‬ ‫גים מסויימים? בין היתר‪ ,‬ייקבעו סוג‬ ‫לקרב את המדינה למצב הזה‪ .‬מדיניות‬ ‫האוייב ואם כדי להצדיק ברבים יציאה‬ ‫המלחמה סדירה‪ ),‬או זעירה(‪ ,‬עצמת‬ ‫למלחמה אם‪ ,‬אכן‪ ,‬יתהווה אותו מצב‪.‬‬ ‫המאמץ מלחמה) כוללת‪ ,‬כללית‪ ,‬או‬ ‫היוזם הפעלת כוח צבאי ישאף להציג‬ ‫מוגבלת(‪ ,‬המטרות שיש להשיג במלחמה‬ ‫יזומה והמטרות במלחמה שהאוייב יזמה‪.‬‬ ‫עם‪ .‬יהמשמוראסאממלר‪.‬ךנחוכאוקתנירבבברלכסיפינריטבתממבחתצללע‪-‬קאתשבילהובסם\"טבוהרייהסהגטלויברלי‪.‬מ‪.‬הטכ\"שלל‪.‬‬ ‫ניתן להבחין בין מלחמה על עצם‬

‫מערכות ‪ ,290-289‬אוקטובר‪3 1983‬‬ ‫ההנהגה המדינית משתמשת בצבא‪,‬‬ ‫היא זו שייתכן שרישומם של אותם היש‪-‬‬ ‫את המטרות‪ ,‬שלמענן הפעיל את הכוח‪,‬‬ ‫הן בימי שלום והן בימי מלחמה‪ .‬בימי‬ ‫גים יתרום להשגתה‪ ,‬אלם אין הכרח‬ ‫כצודקות‪ ,‬ולהסביר שהיריב כפה עליו‬ ‫שלום מהווה האיום בשימוש ביכולת‬ ‫‪ -‬מימחטה תלוי‬ ‫שהיא אכן‬ ‫לאחוז בנשק‪ .‬מקטרגיו יאמרו‪ ,‬שהוא ירה\"‬ ‫הטמונה בצבא אמצעי להשגת מטרות‪.‬‬ ‫שכן‬ ‫;‬ ‫תמומש‬ ‫בגורמים‬ ‫את היריה הראשונה\"‪ ,‬יגנוהו כתוקפן‪,‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬ניתן לאלץ את היריב להסכים‬ ‫םיפסמ‪3.‬‬ ‫יימנעו מלתמוך בו‪ ,‬או אף יתמכו ביריבו‪.‬‬ ‫להעניק יתרונות מסויימים ‪ -‬כגון ויתור‬ ‫על שטחים‪ ,‬או מתן יתרונות כלכליים ‪-‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ניתן להבחין בין מטרות חיו‪-‬‬ ‫אולם‪ ,‬צורך זה חזק לא פחות בתחום‬ ‫ניות ‪ -‬שמן ההכרח להשיגן ‪ -‬ובין‬ ‫היחסים בין הממשל והעם‪ .‬ממשל דימו‪-‬‬ ‫או להרתיעו מלממש כוונות‪.‬‬ ‫מטרות אפשריות ‪ -‬שרצוי להשיגן‪ ,‬אם‬ ‫קרטי ישאף להשיג הסכמה והכרה של‬ ‫ההנהגה המדינית קובעת את מטרות‬ ‫התנאים יאפשרו‪.‬‬ ‫העם בצורך םחליהל‪ 2,‬כשם שירצה‬ ‫המלחמה ואת הדרך להשיגן בצורה‬ ‫המיטבית ‪ :‬כלומר‪ ,‬שילוב נכון של אמצ‪-‬‬ ‫מטרות מלחמה ומטרות שעל הצבא‬ ‫להשיג הסכמה בין‪-‬לאומית למעשה‪.‬‬ ‫עים ‪ -‬צבאיים‪ ,‬כלכליים ודיפלומטיים‪.‬‬ ‫ובאשר למטרות המלחמה‪ ,‬יש להבחין‬ ‫מאחר והמלחמה מאופיינת‪ ,‬בראש וברא‪-‬‬ ‫להשיג במלחמה‬ ‫בין מטרות שניתן להשיגן במישרין באמצ‪-‬‬ ‫שונה‪ ,‬בכוח צבאי‪ ,‬מהווה הצבא מכשיר‬ ‫הצבא הוא אחד המכשירים להשגת‬ ‫עות המלחמה‪ ,‬לבין מטרות שהמלחמה‬ ‫עיקרי להשגת מטרות המלחמה‪ .‬הצבא‬ ‫מטרות לאומיות‪ .‬יכולתו של מכשיר זה‬ ‫צריכה לתרום להשגתן‪ .‬מטרה שניתן‬ ‫להשפיע טמונה ביכולתו לגרום אבידות‬ ‫להשיגה במישרין היא מטרה המותנית‬ ‫הוא מכשיר להשגת הישגים שיאפשרו‬ ‫פיסיות ‪ -‬בנפש וברכוש ‪ -‬ולהשתלט‬ ‫להנהגה המדינית להשתמש בהם‪ ,‬בשי‪-‬‬ ‫על שטחים‪ .‬השתלטות על שטחים ניתן‬ ‫חד‪-‬משמעית בהישגים מסויימים ‪-‬‬ ‫לוב עם ההישגים הכלבלינם והדיפלומ‪-‬‬ ‫להשיג גם באמצעים אחרים ‪ -‬לחץ דיפ‪-‬‬ ‫צבאיים‪ ,‬או דיפלומטיים ‪ -‬שיביאו‬ ‫לומטי‪ ,‬או כלכלי‪.‬‬ ‫מאליהם להשגתה‪ .‬מטרה מהסוג השני‬

‫עשור למלחמת יום הכיפו‬ ‫המלחמה שלה‪ .‬התכן‪ ,‬דרך משל‪ ,‬שהצבא‬ ‫שיהיה צורך לשנות את מטרות המלחמה‪.‬‬ ‫טיים‪ ,‬למען השגת מטרות המלחמה‪.‬‬ ‫השיג יותר משנדרש ממנו‪ ,‬אולם מסיבות‬ ‫אשר להתפתחויות שיצרו אפשרויות‬ ‫האם‪ ,‬אכן‪ ,‬ינול הצבא ‪ -‬כמו הדיפ‪-‬‬ ‫חדשות ‪ -‬ההנהגה המדינית יכולה‬ ‫לומטיה והכלכלה ‪ -‬להשיג את המטרות‬ ‫שונות בעיקר) מדיניות( לא השכילה‬ ‫לממש מטרות\" מזדמנות\"‪ .‬כלומר‪ ,‬להר‪-‬‬ ‫שההנהגה המדינית שואפת להן? דיון‬ ‫ההנהגה המדימת לנצלם‪ ,‬כדי להשיג את‬ ‫בכך מביא לשינוי במטרות המלחמה‬ ‫מטרות המלחמה‪ .‬היהב‪ ,‬אף שצבאו‬ ‫חיב את המטרות שנקבעו מראש‪ ,‬לקבוע‬ ‫במלחמה‪ ,‬השיג את מטרות‬ ‫הובס‬ ‫מטרות נוספות‪ ,‬או לא לנצלן‪ .‬ההחלטה‬ ‫ובמטלות של כל אחת מזרועות השלטון‬ ‫‪ -‬אם לנצלן או לאו; ואם כן‪ ,‬אילו מהן‬ ‫במלחמה‪ .‬הדיון אודות גבולות היכולת‬ ‫המלחמה שלו‪ ,‬או‪ ,‬לפחות‪ ,‬השיב יחסית‬ ‫לנצל וכיצד ‪ -‬צריכה להיות כפופה לשי‪-‬‬ ‫של בל זרוע שלטונית נעשה יחד עימה ;‬ ‫קול האם ניצול אותן הזדמנויות יתרום‬ ‫ובהתאם לכך‪ ,‬יכולות המטרות להשת‪-‬‬ ‫להשיגן מאיתנו‪ .‬מלחמה משפיעה על‬ ‫מכלול רב של גורמים‪ ,‬ביוצרה תהליכים‬ ‫הנמשכים לעיתים זמן רב אחר סיומה‪.‬‬ ‫למימוש המטרות הלאומיות‪ ,‬או יפגע‬ ‫נות‪ .‬הדרג המדיני קובע את המטרות‬ ‫בהן‪ ,‬ובאיזו מידה‪ .‬ההנהגה המדינית‬ ‫במשותף עם המבצעים‪ .‬ראוי להדגיש‪ ,‬כי‬ ‫ייתכן‪ ,‬כי בחינת התוצאות מיד עם סיום‬ ‫קובעת מטרות שמן ההכרח להשיגן ומט‪-‬‬ ‫אין די בכך שהדרג העליון מכתיב לגופים‬ ‫המלחמה‪ ,‬או זמן קצר אחריה‪ ,‬תצביע על‬ ‫הכפופים לו מה עליהם להשיג‪ .‬עליו להס‪-‬‬ ‫ההזגים מסויימים‪ ,‬בעוד שבחינת התוצ‪-‬‬ ‫רות שרצוי להשיגן‪ .‬ייתכן שתקבע שמן‬ ‫ביר גם את תכלית ההישגים האלה ‪-‬‬ ‫רחוקות‪-‬הטווח של‬ ‫ההכרח להחזיר את הסטטוס‪-‬קוו שהופר‬ ‫כלומר‪ ,‬מה הוא שואף להפיק מהם‪.‬‬ ‫המלחמה‪,‬‬ ‫אות‬ ‫ההבהרה הזו חשובה‪ ,‬במיוחד‪ ,‬כאשר‬ ‫הדרג הכפוף נאלץ לשנות את תכנית‬ ‫תצביע על הישגים אחרים‪ ,‬ואף שונים‬ ‫לקדמותו‪ ,‬ושרצוי‪ ,‬אולם לא הברחי‪ ,‬לנצל‬ ‫פעולתו‪ .‬אז‪ ,‬יהא עליו להתאים את השינ‪-‬‬ ‫ויים למטרה שהדרג מעליו שואף להשיג‪.‬‬ ‫לחלוטין‪ ,‬מאשר נראה סמוך למלחמה‪ .‬כך‬ ‫את המלחמה מעבר לכך‪ .‬באותה מידה‪,‬‬ ‫ההנהגה המדינית מגדירה לצבא מטרות‬ ‫גם השאלה מי ניצח או) הרוויח( ומי‬ ‫ייתכן שתקבע‪ ,‬כי כאשר תפרוץ מלחמה‪,‬‬ ‫שעליו להשיג ‪ -‬אלו שמן ההכרח‬ ‫מן ההכרח לנצלה לשיפור הסטטוס‪-‬קוו‪.‬‬ ‫הפסיד תלויה לעיתים בפרספקטיווה‬ ‫התפתחויות במהלך המלחמה יכולות‬ ‫ההסטורית‪.‬‬ ‫להשפיע בשלוש דרכים ‪:‬‬ ‫א‪ .‬התפתחויות המרחיבות או מצמצ‪-‬‬ ‫הערות‬ ‫מות את יכולת הצבא להשיג את המטרות‬ ‫להשיגן‪ ,‬ואלו שרצוי להשיגן‪ ,‬כאשר‬ ‫שהוכתבו לו מלכתחילה‪ ,‬אך אינן מבי‪-‬‬ ‫יווצרו תנאים לכך‪ .‬המטה הכללי קובע‬ ‫עקיפה‪,‬‬ ‫גישה‬ ‫לידל‪-‬הארט‪ ,‬אסטרטגיה של‬ ‫ת\"‪1‬א‪.‬‬ ‫המטרות‬ ‫בהגדרת‬ ‫לשינוי‬ ‫אות‬ ‫כיצד יופעל הצבא להשגת המטרות‪.‬‬ ‫הוצאת מערכות‪.1978 .‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הוא מנסח את כוונת המטכ\"ל‬ ‫הצבאיות ;‬ ‫ואת השיטה שבה יפעלו הפיקודים‪ ,‬הזרו‪-‬‬ ‫הברמאלהחמלהתבייואה\"בכ‪,‬הקרשאר\"לזה‪,‬רודדבארילםעזרשאז\"מל‪,‬ר‬ ‫‪ .2‬מן‬ ‫המביאות לשינוי‬ ‫ב‪ .‬התפתחויות‬ ‫עות והאגפים למימושה‪.‬‬ ‫הרמטכ\"ל‬ ‫המטרות הצבאיות‪ ,‬אולם אינן משנות‬ ‫כשנדרש‪ ,‬עם הגיע ידיעות באביב‪ 1973‬בדבר כוונה‬ ‫אפשרית של האריב לצאת למלחמה‪,‬‬ ‫את מטרת המלחמה ;‬ ‫להשגת‬ ‫מטרות המלחמה הן שלב‬ ‫חאדם‪-‬‬ ‫לשאלה‬ ‫אנחנו‪ -‬מעוניינים במלחמה\"‪ .‬תשובתו‬ ‫המביאות‬ ‫התפתחויות‬ ‫להנהגה‬ ‫מטרת העל ‪ -‬השלום הרצוי‬ ‫הייתה‬ ‫לשינוי‬ ‫ג‪.‬‬ ‫העומדים‬ ‫המדינית‪ .‬באמצעים האחרים‬ ‫‪:‬ומאעענויםנייאינוישמםרראזבלאמתלב גחמםמלה‪.‬ח‪.‬מ‪.‬נמזקותה[ד]תמ‪-‬נשרקושאודתת‪-‬ת‬ ‫משמעית‪ :‬איננו\"‬ ‫מטרות המלחמה‪.‬‬ ‫ראות אסטרטגית‪.‬‬ ‫ישראלית פנימית‬ ‫התפתחויות‬ ‫נראה‪ ,‬שלרוב‪ ,‬יביאו‬ ‫לרשותה ‪ -‬הכלכלה והדיפלומטיה ‪-‬‬ ‫מטרות‪-‬ביניים‬ ‫עליה ליצור תנאים שיאפשרו לצבא‬ ‫להגדרת‬ ‫במלחמה‬ ‫להשיג את המטרות המוטלות עליו במהי‪-‬‬ ‫הימים לחם טוב מאוד‪ ,‬כי הוא הרגיש שהוא צריך‬ ‫צבאיות‪ .‬משמעותן ‪ -‬אין שינוי במטרות‬ ‫רות מרבית‪ ,‬תוך אבידות מזעריות ושיא‪-‬‬ ‫לצאת למלחמה‪ ,‬שלא הוא היוזם של המלחמה‪,‬‬ ‫פשרו לה‪-‬עצמה לעשות שימוש בהישגי‬ ‫למרות שהוא ירה את הירינה הראשונה‪ .‬אבל הוא‬ ‫הצבאיות של המלחמה‪ ,‬אולם‪ ,‬בשל‬ ‫הנסיבות‪ ,‬מוערך‪ ,‬כי בשלב מסויים של‬ ‫הצבא למימוש מטרות המלחמה‪.‬‬ ‫הרגיש שהביאו אותנו למלחמה בעל בורחנו; ואני‬ ‫לדעת‬ ‫צריך‬ ‫מחשיב את האלמנט הזה ; עם ישראל‬ ‫המלחמה‪ ,‬שלגביו נעשית הערכת מצב‪,‬‬ ‫טוב\"‪.‬‬ ‫ילחם‬ ‫שהביאו עליו את המלחמה‪ ,‬ואז הוא‬ ‫לא ניתן להשיג את מלוא המטרות‪ .‬על‪-‬כן‬ ‫‪ .3‬לדוגמה‪ :‬הבטחת חופש שיט במקרי אילת‬ ‫יש להשיג מטרות חלקיות‪ ,‬שהן בגדר‬ ‫שינוי מטרות במהלך המלחמה‬ ‫בההייםשאתללמטהטוכרתרההעלשבנהיהכתמןרקחרילםהל‪.‬השיגליגעעהומלבתד‪-‬ומז‪-‬יאקשיותר‪,‬יםןקיערבוםאבממצהדיעעונר‪-‬תת‬ ‫יכולת הצבא בנסיבות הנתונות‪ .‬כמו‬ ‫ישראל‪ ,‬בכך שיוכח להם שבמלחמה לא ישיגו‬ ‫המטרות הצבאיות העיקריות‪ ,‬יוגדרו גם‬ ‫הנקבעות טרם‬ ‫הצבאיות‬ ‫המטרות‬ ‫מטרות הביניים על ידי הדרג המדיני‪ ,‬שכן‬ ‫מורה‪-‬דרך לצבא‪.‬‬ ‫יש להן השפעה על השגת מטרות‬ ‫מלחמה הן בבחינת‬ ‫אולם‪ ,‬במרבית המקרים‪ ,‬המציאות שונה‬ ‫משיטירתוכתןיהשםמ ולהחימא)האתףתמרורםעהלהאשתגמתצה‪,‬בםא(‪,‬ולהםיאאיןמטוורדה‪-‬‬ ‫המחלמה‪4.‬‬ ‫אות‪ ,‬שאפילו אם ינחלו בכל מלחמה מפלה נחרצת‪,‬‬ ‫מהצפוי‪ .‬ייתכן שבשל טעות בהערכת‬ ‫יחסי הכוחות‪ ,‬אין הצבא מצליח להשיג‬ ‫לעיתים רחוקות יותר‪ ,‬יביאו הנסיבות‬ ‫את ההישגים המצופים‪ ,‬או שכוחותינו‬ ‫יגלמידטעוורגומהתה‪-‬ע‪:‬הרבביבינימםילם‪:‬לחממסהתקסניגוהתה\"זוכ‪.‬‬ ‫אבן‪,‬‬ ‫לשינוי ‪ -‬הרחבה או צמצום ‪ -‬המטרות‬ ‫השיגו יותר מן המצופה ‪ :‬ייתכן שפתיחה‬ ‫קבע הדרג המדיני‬ ‫‪.4‬‬ ‫הצבאיות‪ .‬לעיתים רחוקות עוד יותר‪,‬‬ ‫מפתיעה של המלחמה העניקה לאוייב‬ ‫הכוחות הפולשים‬ ‫בלתי‪-‬צפוי‪ :‬תיתכן גם טעות‬ ‫את‬ ‫יביאו אף לשינוי מטרות המלחמה‪.‬‬ ‫משתי החזיתות שבעה) באוקטובר(‪ ,‬מתקפה לתוך‬ ‫יתרון‬ ‫שטח סוריה עשרה) באוקטובר( ועוד‪.‬‬ ‫בהערכת יבולתן של הדיפלומטיה ושל‬ ‫תוצאות המלחמה‬ ‫הכלכלה‪.‬‬ ‫התפתחויות שיגבילו את יכולת הצבא‬ ‫ע‬ ‫ובראשונה‪ ,‬נבחנות תוצאות‬ ‫בראש‬ ‫יכולות להביא להגדרה מצומצמת של‬ ‫*‬ ‫מלחמה על‪-‬פי המטרות שההנהגה שאפה‬ ‫המטרות הצבאיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין הנרח‬ ‫להשיג‪ .‬את זאת ניתן לבחון רק בפרס‪-‬‬ ‫שהגדרה כזו תביא לשינוי מטרות‬ ‫פקטיווה של זמן‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי בהישגים ה‪-‬‬ ‫המלחמה‪ .‬שכן‪ ,‬ייתכן שהשלטון יגיע‬ ‫צבאיים‪ ,‬כמו בדיפלומטיה‪ ,‬אין די‪ .‬עיקר‬ ‫למסקנה שאפשר להשיגן גם בלי שיושגו‬ ‫החשיבות טמון בשאלה כיצד נצלה אותם‬ ‫מלוא המטרות הצבאיות‪ .‬אולם‪ ,‬ייתכן‬ ‫ההנהגה המדינית להגשמת מטרות‬

‫לאתהיהמלחמה\"‬ ‫היתה ביטול חופשות השבת והזעקת היחידות שיצאו כבר לחופשת‬ ‫ממאי ‪ 1971‬ועד יולי ‪ 1972‬הייתי מפקד פלוגה א' של גדוד ‪51‬‬ ‫שבת חזרה לבסיסיהן‪ .‬בשעות הערב המוקדמות טילפן אלי סמל‬ ‫בחטיבת גולני תחת פיקודו של סא\"ל ראובן אליעז רובקיה(‪ ).‬לאחר‬ ‫מבצעים מאג\"ם החטיבה‪ :‬כדאי\" שתבוא עם הציוד‪ .‬העניינים‬ ‫שלושה אימונים חטיבתיים מרוכזים וארבע תקופות תעסוקה עתירות‬ ‫מתחממים‪ \".‬נפרדתי לשלום ממשפחתי‪ ,‬והעמסתי על מכונית הפורד‬ ‫פעילות נגר הטרור הפלסטיני ‪ -‬שתיים בעזה‪ ,‬אחת בעמק בית שאן‬ ‫הישנה שלי שק הפצים ובו ציוד לחימה וציוד אישי‪ .‬מפקדת החטיבה‬ ‫ואחת בהר ד‪.‬ב ‪ -‬סיימתי את תפקירי ואושרה יציאתי ללימודים‬ ‫היתה שקטה ולא היתה בה כל פעילות‪ .‬במשך כל הערב ישבנו‬ ‫במשרדו של מפקד המחנה סרן יום‪-‬טוב חזן‪ ,‬והעברנו את הזמן‬ ‫לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫בסיפורי חוויות‪ .‬לקראת חצות‪ ,‬משלא אירע דבר‪ ,‬החלטתי לחזור‬ ‫בתחילת אוקטובר ‪ ,1973‬בנוסעי לאוניברסיטה‪ ,‬שמתי לב‬ ‫לשיירות צבאיות לא‪-‬שגרתיות‪ ,‬שנעו צפונה לעבר רמת‪-‬הגולן‪ .‬מתוך‬ ‫הביתה‪.‬‬ ‫תחושה פנימית שעומדת לפרוץ מלחמה נסעתי ביום חמישי למפקדת‬ ‫החטיבה במחנה ליד עכו‪ ,‬ועודכנתי על העלאת רמת הכוננות בפיקוד‬ ‫למחרת בבוקר‪ ,‬קצת לפני השעה ‪ 11:00‬טילפן אלי סמל המבצעים‬ ‫הצפון‪ .‬טילפנתי משם לכיתו של רובקיה וביקשתי להבטיח לי מקום‬ ‫בהטיבה‪ ,‬ובלי לפרט אמר לי‪ :‬גכעתי‪ \",‬רצוי שתיסע לגדוד שלך‬ ‫בזחל הסמח\"ט במקרה שתפרוץ מלחמה‪ .‬רובקיה הרגיע אותי‪ :‬עזוב\"‬ ‫לשעבר‪ .‬הגדוד קיבל פקודה לזוז למעלה‪ \".‬נפרדתי מאשתי ומשתי‬ ‫שטויות‪ ,‬סע הכיתה‪ ,‬לא תהיה מלחמה‪ \".‬ליתר ביטחון ביקשתי מסמל‬ ‫כנותי ונסעתי ברכבי הפרטי למחנה גדוד ‪ 51‬בטירה‪ .‬בהגיעי לגדוד‬ ‫המבצעים התורן‪ ,‬שאם יחול שינוי במצב הכוננות שיעדכן אותי‬ ‫נכנסתי ללשכתו של המג\"ד החדש‪ ,‬סא\"ל יהודה פלד יודק'ה(‪ ),‬שנכנס‬ ‫יומיים קודם לכן לתפקידו‪ .‬יודקיה עצמו הוזעק כבר לפני הצהריים‬ ‫בביתי‪.‬‬ ‫למפקדת החטיבה‪ .‬את מקומו מילא סגנו‪ ,‬רס\"ן ציון זלוף‪ ,‬שהופתע‬ ‫לראותי‪ ,‬אך שמח שבאתי‪ .‬ציון‪ \",‬אני מצטרף כחייל לפלוגה רובאית‪\",‬‬ ‫בערב יום הכיפורים‪ ,‬יום ו'‪ 5 ,‬באוקטובר‪ ,‬הוכרזה בצה\"ל כוננות‬ ‫ג' בכל המערך הסדיר של צה\"ל החל מהשעה ‪ ,11:00‬שמשמעותה‬ ‫‪ d,ih‬המיחמה שלע‬ ‫פ‪,‬‬

‫שחרשו את הכביש‪ ,‬החריש אוזניים‪ .‬אמבולנסים נעו לקול יללת‬ ‫אמרתי‪ .‬החלטתי שלא לחזור לפלוגתי‪ ,‬שעליה פיקד סגן שוקי ויאסר‪,‬‬ ‫צופרים‪ .‬הכול נראה לי כמו מחזה סוריאליסטי מעולם אחר‪.‬‬ ‫מכיוון שלא רציתי להביכו והחלטתי להצטרף לפלוגה שעליה פיקד‬ ‫חנינו בחורשה לצד הכביש הראשי לא הרחק מתחנת המשטרה‬ ‫סגן דובי שכסר‪ .‬ציון תידרך בלשכתו את המ\"פים הצעירים‪ .‬מפקדת‬ ‫ששכנה במצודת הטיגרט‪ ,‬שבנו הבריטים בעת המרד הערבי‪ .‬בשעה‬ ‫החטיבה הורתה שהמפקדים ינועו לרמת‪-‬הגולן לקבוצת‪-‬פקודות‪.‬‬ ‫שהמפקדים והלוחמים עסקו בארגון ציוד הלחימה על הזחל\"מים‪,‬‬ ‫יצאנו לדרך‪ .‬נסעתי במכוניתי הפרטית ודובי נסע אחרי בג'יפ‬ ‫ניסיתי לדלות פירורי מידע משידורי החדשות שנשמעו במקלטי‬ ‫שלו‪ .‬החלטתי להשאיר את מכוניתי בקרית‪-‬ביאליק ליד בית הורי‪,‬‬ ‫הרדיו של האוטובוסים‪ .‬ערפל הקרב היה סמיך‪ ,‬אבל הדי הקרבות‬ ‫שהגיעו מרמת‪-‬הגולן לא הותירו בליבי ספק‪ ,‬כי נקלענו בהפתעה‬ ‫ובאותה הזדמנות להיפרד מהם‪ .‬בדרכים נראו כלי רכב צבאיים‪,‬‬ ‫גמורה למלחמה כוללת‪.‬‬ ‫שעברו מבית לבית ואספו אנשים ליחידותיהם‪ .‬בשעה שעמדנו ליד‬ ‫בשעה ‪ 22:00‬החלה קבוצת‪-‬פקודות חטיבתית במשטרת ראש‬ ‫פינה‪ ,‬שבה השתתפו המח\"ט‪ ,‬אל\"מ אמיר דרורי‪ ,‬מג\"ד ‪ ,51‬סא\"ל‬ ‫בית הורי ושוחחנו עימם קרעה לפתע את הדממה צפירה אדירה‪,‬‬ ‫יורקיה פלד‪ ,‬מפקדי הפלוגות שלו‪ ,‬מ\"פ הסיירת סרן שמריהו ויניק‪,‬‬ ‫עולה ויורדת‪ .‬הבתים מסביב התעוררו בבת אחת‪ ,‬אנשים מבוהלים‬ ‫קצין קישור ארטילרי‪ ,‬סגן רון הקלי‪ ,‬שהיה מפקד סוללה בגדוד‬ ‫חת\"מ ‪ ,334‬וחלק מקציני מטה החטיבה‪ .‬המח\"ט סיפר לנו‪ ,‬במילים‬ ‫יצאו במרוצה לרחוב‪ ,‬מקלטי הרדיו נפתחו‪ .‬שכן צעק לרחוב‪:‬‬ ‫מדודות ובקול שקט‪ ,‬כי הסורים תוקפים בכל רמת‪-‬הגולן‪ ,‬וכי הקשר‬ ‫התחילה\" מלחמה‪ .‬המצרים והסורים תוקפים‪ .‬הודיעו את זה בחדשות‬ ‫עם מוצב החרמון הישראלי נותק מאז שעות אחר‪-‬הצהריים‪ .‬במוצב‬ ‫של הבי‪-‬בי‪-‬סי‪ \".‬נישקתי את הורי‪ .‬עיניה של אמי זלגו כמו תמיד‬ ‫נמצאו מחלקה מגדוד ‪ 13‬ועשרות רבות של אנשי אמ\"ן וחיל האוויר‪,‬‬ ‫והיה חשש לגורלם‪ .‬הוא הסביר‪ ,‬שהגדוד והסיירת ינועו על זחל\"מים‬ ‫דמעות‪ .‬אבי ליווה אותנו במבטים מודאגים‪.‬‬ ‫לעבר החרמון דרך נווה אטי\"ב ומג'דל שמס‪ ,‬כדי לחלץ את הנצורים‪.‬‬ ‫דובי ואני מיהרנו בג'יפ צפונה‪ .‬כבר באזור צפת נראה עשן רב‬ ‫מהנדס ממשרד הביטחון‪ ,‬ששימש כמפקח בנייה על בניית המוצב‬ ‫שהיתמר מרמת‪-‬הגולן‪ .‬היה ברור‪ ,‬שזוהי מלחמה רצינית‪ .‬מסוק‬ ‫מחדש‪ ,‬והוזעק על‪-‬ידי המח\"ט‪ ,‬ניסה להסביר לנו באמצעות תרשימים‬ ‫לב‪ 205-‬חלף מעלינו בגובה נמוך כשהוא סורק את הוואדיות בחיפוש‬ ‫הנדסיים כיצד בנוי המוצב על מפלסיו השונים‪ .‬המבנה היה מורכב‬ ‫מדי מכדי להבינו בתדריך הקצר‪ .‬הוא סיפר לנו גם על עבודות חפירה‬ ‫אחר טייס שנטש את מטוסו באזור יער עין זיתים‪ .‬מטוסים התפוצצו‬ ‫בשמים מעל הרמה‪ .‬דאגה מילאה את ליבנו‪ .‬בצפת קיבלנו הוראה‬ ‫שהתבצעו לאורך ציר הכביש העולה למוצב לצורך הנחת כבל טלפון‪.‬‬ ‫שעת חצות חלפה והזמן דחק בנו‪ .‬היינו קצרי סבלנות‪ .‬רצינו כבר‬ ‫ברשת הקשר הפיקודית לחזור מייל למחנה הגדוד בטירה‪.‬‬ ‫עד ששבנו למחנה‪ ,‬מעט לפני השעה ‪ ,17:00‬העלו כבר הסמ\"פים‬ ‫לצאת לדרך‪.‬‬ ‫ב‪ 7-‬באוקטובר בשעה ‪ 1:50‬יצאנו מראש פינה ונענו בשיירה‬ ‫את לוחמי חמש הפלוגות על ציודם לאוטובוסים‪ .‬התברר לנו‪ ,‬שהגדוד‬ ‫שכללה את זחל\"ם המח\"ט‪ ,‬זחל\"ם מג\"ד ‪ 51‬ופלוגות א' וב' על ‪15‬‬ ‫קיבל הוראה לנוע למחסני החירום של אוגדה ‪ 36‬במחנה עמוס‪,‬‬ ‫זחל\"מים‪ ,‬סיירת גולני על ‪ 8‬זחל\"מים ותאג\"ד המפח\"ט באמבולנס‪.‬‬ ‫שמדרום לעפולה‪ ,‬כדי להצטייד שם בזחל\"מים‪ .‬החיילים שישבו‬ ‫פלוגה ג' והפלוגה המסייעת של גדוד ‪ 51‬נותרו בראש פינה בפיקוד‬ ‫באוטובוסים שרו בהתלהבות שירי רובאים‪ .‬הם עדיין לא ידעו מה‬ ‫הסמג\"ד‪ .‬פלוגה ד' טירונים() שלו נשלחה לאבטח את גשרי הירדן‬ ‫מצפה להם‪ .‬האנשים\" האלה עדיין לא עברו מלחמה‪ \",‬הירהרתי‬ ‫כדי למנוע נחיתות אפשריות של קומנדו סורי במסוקים‪ .‬התקדמנו‬ ‫צפונה לעבר קרית‪-‬שמונה‪ .‬היה זה לילה חשוך‪ .‬בקרית‪-‬שמונה עמדו‬ ‫בעצב‪ .‬הלוואי\" שיזכו לשיר גם בסופה‪\".‬‬ ‫אזרחים לצד הכביש‪ ,‬נופפו לנו בידיהם ואיחלו לנו הצלחה‪ .‬חלפנו‬ ‫בשעה ‪ 17:15‬כינס ציון הסמג\"ד את מפקדי הפלוגות למשרדו‬ ‫על פני הקיבוצים דפנה ודן שהיו שרויים בעלטה‪ .‬לאחר כמה דקות‬ ‫כדי לעדכנם‪ .‬הצטרפתי אליהם‪ .‬הוא סיפר‪ ,‬כי שלושה מסוקים סוריים‬ ‫התחלנו לטפס מהבניאס בכביש המתפתל לעבר נווה אטי\"ב‪ .‬החרמון‬ ‫נחתו בחרמון והנחיתו כוח קומנדו שתקף את המוצב וכי מסביבות‬ ‫השעה ‪ 16:00‬נותק הקשר עימו ולא ידוע מה קורה בו‪ .‬הוא אמר‪,‬‬ ‫התנשא מעלינו כגוש שחור ומאיים‪.‬‬ ‫בסביבות השעה ‪ 4:00‬עצרה השיירה‪ .‬התנהלו חילופי דברים‬ ‫שעל הגדוד תוטל כנראה המשימה לחבור לחיילים הנצורים במוצב‪.‬‬ ‫בקשר‪ .‬לימים התברר לי‪ ,‬שכמה דקות קודם לכן העיר מפקד אוגדה‬ ‫לאחר תדרוך קצר יצאנו בשיירה גדודית לדרך‪ .‬כשחלפנו בעמק‬ ‫‪ ,36‬תא\"ל רפאל רפול() איתן‪ ,‬שפיקד זה שעתיים על רמת‪-‬הגולן‪,‬‬ ‫יזרעאל לעבר צומת מגידו החל לרדת הערב‪ .‬מטוסי קרב המריאו‬ ‫לאלוף הפיקוד‪ ,‬האלוף יצחק חופי‪ ,‬כי מח\"ט גולני עלול להיכנס‬ ‫בזה אחר זה בנהמה מחרישת אוזניים משדה התעופה רמת דוד‪.‬‬ ‫להתקפה ביום על החרמון והציע לשקול מחדש את ההתקפה‪ .‬האלוף‬ ‫לפתע נראו הבהקי פיצוצים בשרות‪ .‬מאוחר יותר נודע‪ ,‬כי טילי‬ ‫חופי מסר מייד עדכון לרמטכ\"ל לגבי המצב הקשה ברמת‪-‬הגולן‬ ‫פרוג סוריים נחתו ברמת דוד‪ .‬לאחר שקיבלנו במחנה עמוס את‬ ‫וטען‪ ,‬שמח\"ט גולני לא יגיע לפני שיעלה האור ולכן אין טעם‬ ‫הזחל\"מים וזיוודנו אותם‪ ,‬נסענו לראש פינה בשיירה ארוכה ואיטית;‬ ‫להעלותו לחרמון משום שהוא עלול להיתקע שם‪ .‬האלוף העדיף‬ ‫שמח\"ט גולני ייערך מול ציר פריצה אפשרי בגזרת חדר‪-‬מסעדה‬ ‫רוב הלוחמים נסעו באוטובוסים ומיעוטם בזחל\"מים‪.‬‬ ‫בצומת ראש פינה שיי תוהו ובוהו‪ .‬טנקים בודדים‪ ,‬שיצאו‬ ‫ממחסני החירום במחנה פילון‪ ,‬שעטו בדהרה לעבר הרמה‪ ,‬בזוגות‪,‬‬ ‫בשלשות‪ ,‬ללא סדר‪ .‬היו אלה יחידות המילואים הראשונות שהוזעקו‬ ‫לבלום את השריון הסורי שהצליח לפרוץ לדרום רמת‪-‬הגולן‪ .‬מטוסים‬ ‫חגו בשמים והשליכו אשכולות של נורי תאורה‪ .‬טילים נגד‪-‬מטוסים‬ ‫זינקו בשריקה מחרידה אל‪-‬על מהרי צפת‪ .‬מטוס סורי התפוצץ ברקיע‬ ‫כמו זיקוקין די‪-‬נור‪ .‬ראש פינה הואפלה‪ .‬רעש שרשרות הטנקים‪,‬‬ ‫‪~!!! aaee‬‬ ‫המלחתה שלי '‬

‫לגבעה ‪ .1614‬נענו בפריסה רחבה מוכנים להיתקלות בחיילים‬ ‫כדי למנוע פריצה של כוחות סוריים‪ .‬בשעה ‪ 3:55‬אישר הרמטכ\"ל‬ ‫הסורים‪ .‬העיניים בלשו לכל עבר‪ ,‬אך דבר לא נראה‪ .‬בשלבי הסריקה‬ ‫לאלוף חופי לפנות לפני אור ראשון מוצבים‪ ,‬שהיתה סכנה כי יישארו‬ ‫הראשונים הצטרף אלינו גם המג\"ד‪ ,‬אך לאחר זמן קצר עזב אותנו‬ ‫מכותרים‪ ,‬ולנסות לייצב קו גם אם הדבר כרוך בוויתורים‪ .‬הוא אישר‬ ‫וחזר לצומת מסעדה‪ .‬בשעות אחר‪-‬הצהריים המאוחרות הגענו למרחק‬ ‫של כ‪ 800-‬מטרים מגבעה ‪ 1614‬ומכיוון שלא נתקלנו בסורים‪ ,‬קיבל‬ ‫שלא להעלות את חטיבת גולני לחרמון‪.‬‬ ‫דובי אישור מהמג\"ד להפסיק את הסריקות ולשוב לכפר‪ .‬למקרה‬ ‫לאחר שקיבל את אישור הרמטכ\"ל‪ ,‬הורה אלוף הפיקוד לעצור‬ ‫שחיילים סורים ישובו לכפר במהלך הלילה נשארה הפלוגה במרכז‬ ‫מייד את התקדמות כוח מח\"ט גולני לעבר החרמון‪ .‬במקום זאת‬ ‫הכפר‪ .‬ההנחה‪ ,‬המוטעית בדיעבד‪ ,‬היתה שהסורים שירדו לכפר כדי‬ ‫הורה לו לחסום את הצירים היורדים מהגזרה הצפונית‪ ,‬לפי קביעת‬ ‫רפול‪ .‬כאשר התקבלה הפקודה שלא לעלות לחרמון‪ ,‬היינו כבר ליד‬ ‫להצטייד במים הגיעו מאזור מוצב החרמון הישראלי‪ .‬מכיוון המוצב‬ ‫מושב נווה אטי\"ב‪ .‬אל\"מ דרורי‪ ,‬שלא היה מורע למצב הלחימה‬ ‫נשמעו כל הזמן הדי ירי‪ .‬זיהינו על נקלה את צרורות העוזי המוכרים‪.‬‬ ‫ברמת‪-‬הגולן‪ ,‬ניסה לערער על הפקודה משום שהניח כי עדיף לתקוף‬ ‫בתחושת תסכול הנחנו‪ ,‬שחיילינו נלחמים שם על נפשם‪ ,‬ואילו אנחנו‬ ‫מהר ככל הניתן את הכוח הסורי בחרמון בטרם יספיק להתארגן‪.‬‬ ‫יושבים בחוסר מעש‪ .‬רצינו לעלות ולסייע להם‪ ,‬אך הפקודה טרם‬ ‫ערעורו נדחה והתחלנו לנוע בחזרה דרך גשר סער בציר הכביש‬ ‫הפתלתל עין פית‪-‬זעורה לעבר הכפר מסעדה‪ .‬לפני אור ראשון של‬ ‫ניתנה‪.‬‬ ‫‪ 7‬באוקטובר התפרסנו בין בתיו של הכפר הדרוזי מסעדה‪.‬‬ ‫ממרכז הכפר נפרשה כל רמת‪-‬הגולן לנגד עינינו כאילו על כף‬ ‫עם בוקר‪ ,‬כשהכול נראה שקט ניתנה פקודה לנוע ולהתארגן‬ ‫היר‪ .‬מבנים של מטוסי סקייהוק הגיחו בגובה נמוך מכיוון מערב‪,‬‬ ‫להגנה בתוך הכרמים הצופים על בקעת יעפורי וברכת רם‪ .‬נאמר‪,‬‬ ‫וטסו לעבר הכוחות הסוריים‪ ,‬שהתקדמו בתוך ענני אבק אין‪-‬סופיים‪.‬‬ ‫שאנחנו נהיה קו שני למוצבים שעדיין החזיקו מעמד ובהם נלחמו‬ ‫טילי קרקע‪-‬אוויר סודיים זינקו אל‪-‬על כמו לשונות של נחשים‬ ‫לוחמי גדוד ‪ . 13‬כוח מסיירת גולני‪ ,‬בפיקודו של ויניק‪ ,‬נע על גבי‬ ‫ארסיים‪ .‬המטוסים נסקו בבת אחת בכל כוחם‪ .‬ממש הזדקרו באוויר‬ ‫זחל\"מים לעבר קו המוצבים‪ .‬טנקים בודדים מחטיבה ‪ 188‬נעו בין‬ ‫בניסיון נואש לחמוק מן הטילים‪ .‬עקבנו במתח אחריהם‪ ,‬אך הטיל‬ ‫מהיר מן המטוס‪ .‬בזה אחר זה התפוצצו מטוסינו באוויר‪ .‬לעיתים‬ ‫המוצבים וסייעו לפי הצורך‪.‬‬ ‫נפתחה חופת מצנח לבנה ומתחתיה התנודד חסר אונים טייס‪ ,‬ומייד‬ ‫בשעה שנערכנו בין הכרמים התחילה הפגזה אדירה של מרגמות‬ ‫סוריות כבדות‪ .‬קציני תצפית סורים‪ ,‬שהיו ממוקמים כנראה בחרמון‪,‬‬ ‫נורתה לעברו אש נותבת חסרת רחמים‪ .‬המראות היו קשים‪ .‬היינו‬ ‫כיוונו את האש‪ .‬נצמדנו אל גררות הבזלת‪ ,‬והתפללנו שהפגז לא‬ ‫ינחת עלינו‪ .‬הפגזים נחתו לקול יללות מפחידות‪ ,‬ורסיסים התעופפו‬ ‫מזועזעים מהירי הנתעב לעבר הטייסים הצונחים‪ .‬הזעם התגבר‪,‬‬ ‫לכל עבר‪ .‬היתה הרגשה של חוסר אונים‪ .‬לא ניתן היה להשיב אש‬ ‫וחוסר היכולת לפעול תיסכל אותנו יותר ויותר‪ .‬הלילה ירד‪ .‬בזחל\"ם‬ ‫לשום מקום‪ .‬לאחר כשעה פסקה האש‪ .‬לא היו נפגעים‪ .‬כוח קטן‬ ‫ישבנו רובי המ\"פ‪ ,‬סרן אפי שניאור‪ ,‬מ\"פ לשעבר בגדוד ‪ ,13‬כמה‬ ‫מהפלוגה של דובי נקרא לאבסה טנקים בקדמת המוצבים ‪ 104‬ו‪-‬‬ ‫חיילים ואני‪ .‬הקור חדר לעצמות‪ .‬התכסינו בשמיכה אחת והתחממנו‬ ‫‪ .105‬שעטנו מזרחה‪ ,‬אולם התברר שהסיירת כבר מסייעת לשני‬ ‫בסיפורי חוויות‪.‬‬ ‫המוצבים ושבנו לאזור גשר סער‪.‬‬ ‫בסביבות השעה ‪ 11:00‬זיהו לוחמי מוצב ‪ 103‬כמה עשרות חיילים‬ ‫עם עלות השחר ב‪ 8-‬באוקטובר הבחין בורובסקי בשתי רמויות‬ ‫סורים יורדים בטור מכתף החרמון לפאתי מג'רל שמס‪ .‬לימים התברר‪,‬‬ ‫שניסו לעבור את גדרות המוצב שעליו פיקד‪ .‬נורו יריות אזהרה‪ ,‬והן‬ ‫שהיו אלה ככל הנראה חיילי מחלקת הסיור של גדוד קומנדו ‪,183‬‬ ‫הרימו ידיים‪ .‬התברר‪ ,‬כי היו אלה סגן מיכה לנדסמן‪ ,‬מפקד יחידת‬ ‫שהגיעו מכיוון חדר והתמקמו מבעוד לילה בגבעה שסומנה במפות‬ ‫חיל האוויר במוצב החרמון‪ ,‬ותצפיתן במילואים‪ ,‬משה אברהם‪ ,‬שהיו‬ ‫כנקודת גובה ‪ .1614‬הם נצפו נכנסים לבתים כדי להצטייר באוכל‬ ‫חלק מקבוצה של שבעה‪-‬עשר קצינים וחיילים‪ ,‬שהצליחו להיחלץ‬ ‫ובמים‪ .‬חיילי המוצב פתחו לעברם באש מקלעים‪ .‬הסורים השיבו‬ ‫מן המוצב ב‪ 6-‬באוקטובר בלילה‪ .‬בדרכם‪ ,‬ליר הרכבל העליון‪ ,‬נתקלו‬ ‫בכוח חסימה סורי‪ ,‬שנחת בקרבת מקום בסביבות השעה ‪.14:15‬‬ ‫באש והסתערו לעבר המוצב‪ .‬תוך כדי הלחימה התקרבו הסורים‬ ‫בחילופי האש נהרגו ארבעה חיילים‪ ,‬שניים נפצעו ונפלו עם שחר‬ ‫לטווח של כ‪ 100-‬מטרים מגדרות המוצב‪ .‬מחשש שמלאי תחמושת‬ ‫בשבי הטורים‪ .‬חמישה מן הניצולים‪ ,‬חלקם פצועים‪ ,‬הצליחו להגיע‬ ‫המקלעים במוצב הולך ואוזל‪ ,‬ביקש מפקד המוצב‪ ,‬סגן יעקב‬ ‫בורובטקי‪ ,‬סמ\"פ פלוגת החרמון‪ ,‬שפלוגתו היתה פרוסה במוצב‬ ‫לרכבל התחתון וחברו עם המחלקה מפלוגת החרמון שהחזיקה את‬ ‫החרמון ובמוצבי גזרת מסעדה‪ ,‬סיוע ממפקדת הפלוגה במסעדה‪,‬‬ ‫המקום ועם מחלקת טנקים‪ ,‬שחברה לשם בערב הקורם‪ .‬ששת‬ ‫אך רק לאחר כמה שעות נשלחנו‪ ,‬פלוגה ב'‪ ,‬על זחל\"מים כדי לסייע‬ ‫האחרים נחלצו משם והגיעו בדרכים שונות לקו כוחותינו‪ .‬שלושה‬ ‫למוצב‪ .‬בדרכנו למוצב נתקעו שלושה זחל\"מים בסימטאות הכפר‬ ‫מהם ‪ -‬לנדסמן‪ ,‬אברהם ואפרים שבת‪ ,‬חייל מיחידת חיל האוויר ‪-‬‬ ‫בשל תקלות מכניות‪ ,‬ובינתיים ניתקו הסורים מגע והחלו להעפיל‬ ‫תעו על כתף החרמון עד שנתקלו ב‪ 7-‬בחורש בחיילי הקומנדו הסורי‬ ‫שהתמקמו בגבעה ‪ .1614‬שבת‪ ,‬שנפרד מחבריו‪ ,‬נלכד על‪-‬ירי הסורים‬ ‫בחזרה במעלה כתף החרמון‪.‬‬ ‫והוצא להורג‪ .‬השניים האחרים הגיעו‪ ,‬כאמור‪ ,‬בשחר ‪ 8‬בחודש למוצב‬ ‫לאחר חבירה למוצב וקבלת פרטים על האירוע מבורוכסקי‪ ,‬אירגן‬ ‫דובי את הפלוגה והתחלנו לטפס לאט‪-‬לאט במעלה השביל המוביל‬ ‫‪.103‬‬ ‫למח\"ט גולני‪ ,‬שהוזעק למוצב על‪-‬ידי בורובסקי‪ ,‬סיפרו הניצולים‬ ‫שו \"\"‪,‬ה‪%‬מ‪4‬יחמשהלע‬ ‫התשושים‪ ,‬כי לרעתם יש עדיין עשרות חיילים נצורים המסתתרים‬

‫בסביבות השעה ‪ 7:30‬ערך המח\"ט תדריך חפוז למג\"ר ‪ ,51‬למג\"ד‬ ‫בתוך המוצב‪ ,‬וכי הסורים נמצאים רק בחצר המוצב‪ .‬בשעה ‪6:47‬‬ ‫‪ 17‬ולמפקדי הפלוגות שלו‪ ,‬לסמ\"פ סיירת גולני ולמ\"מ הטנקים‪.‬‬ ‫התקשר המח\"ט באלחוט לאלוף הפיקוד‪ ,‬מסר לו עדכון על הניצולים‬ ‫התדריך התקיים ליד הגשר הכפול שמעל לנחל סער‪ .‬בתדריך‪,‬‬ ‫שהגיעו למג'דל שמס וביקש אישור לתקוף בחרמון‪ .‬אלוף הפיקור‬ ‫שנמשך כעשר דקות‪ ,‬הסביר המח\"ט‪ ,‬כי גדוד ‪ 17‬יתקדם על זחל\"מיו‬ ‫אישר את ההתקפה‪ .‬משניתן האישור לתקוף‪ ,‬החליט המח\"ט‪,‬‬ ‫בציר הכביש לעבר המוצב הישראלי כשבראש הטור יובילו שני‬ ‫בהתייעצות עם מג\"ד ‪ ,51‬כי הכוחוה שיבצעו את ההתקפה יהיו‬ ‫הטנקים‪ ,‬ואילו גדוד ‪ 51‬המוקטן‪ ,‬יחד עם מחצית מן הסיירת‪ ,‬ינועו‬ ‫כדלקמן‪ :‬גדור ‪ 51‬בהרכב חפ\"ק מג\"ד‪ ,‬פלוגה ב' ותאג\"ר; גדוד ‪17‬‬ ‫ברגל על ציר הרכס של כתף החרמון המוביל למוצב הישראלי‪ .‬רוב‬ ‫בהרכב חפ\"ק מג\"ד ועוד שתי פלוגות קורס מ\"כים; שני טנקים מתוך‬ ‫התדריך עסק במבנה המוצב‪ .‬למפקדים נאמר‪ ,‬כי הכוח הראשון שיגיע‬ ‫המחלקה של גדוד ‪ 71‬בפיקוד הסמ\"פ‪ ,‬סגן רוד תאני‪ ,‬שסופחה‬ ‫ןר‬ ‫תרירלמפקד'גולנילפניהבקעהלשטחסדיה‬ ‫‪-‬ך‬ ‫למוצב יקבל עליו את משימת טיהורו‪ .‬לפתע החלה הפגזה סורית‬ ‫לחטיבה וחפ\"ק המח\"ט‪ .‬למח\"ט היה ברור‪ ,‬שלא יעמדו לרשותו‬ ‫והתדריך נקטע‪ .‬המח\"ט הורה למפקדים לעלות על הזחל\"מים‬ ‫סיוע אווירי או סיוע ארטילרי‪ .‬בסביבות השעה ‪ 7:00‬עידכן המח\"ט‬ ‫ולהתחיל לנוע‪ .‬בשל הרצון לעלות מהר ככל הניתן לא תידרכו מפקרי‬ ‫בקשר את מג\"ד ‪ ,17‬סא\"ל דובי דרור‪ ,‬על היציאה להתקפה והורה‬ ‫לו להגיע לגשר נחל סער עם שתי הפלוגות שלו‪ ,‬שהתפרסו יום‬ ‫הפלוגות את הלוחמים על מהות משימתם‪ .‬למפקדי הכוחות לא היה‬ ‫כל מידע על האויב‪ ,‬הסד\"כ שלו‪ ,‬מיקום עמדותיו‪ ,‬כלי הנשק שלו‬ ‫קודם לכן לאורך הכביש שבין בוקעתא למסעדה‪.‬‬ ‫יודק'ה‪ ,‬שכבר היה מעורכן על היציאה להתקפה‪ ,‬החליט‪,‬‬ ‫וכרומה‪ .‬לחטיבה לא הוקצה סיוע ארטילרי ולא סיוע אוויר‪.‬‬ ‫בהתייעצות עם המח\"ט‪ ,‬שפלוגה א' שלו תישאר במשימת החסימה‬ ‫הזחל\"מים שקיבלנו ממחסני החירום היו מזוודים למחצה ובמצב‬ ‫שלה בצומת מסעדה והכפיף אליה את הטנק השלישי של מחלקת‬ ‫טכני ירוד‪ .‬חסרו בהם מקלעי ‪ 0.3‬אינץ'‪ ,‬מקלעים כבדים ‪ 0.5‬אינץ'‪,‬‬ ‫הטנקים‪ .‬כמו כן התכוון המח\"ט להשאיר בצומת מסעדה את מחצית‬ ‫ערכות מדידים‪ ,‬תחמושת למקלעים ובמיוחד כנות למקלעים‪ ,‬כך‬ ‫סיירת גולני בפיקוד הסמ\"פ‪ ,‬סגן שאולי לב‪ ,‬אך בעצת מפקד הסיירת‬ ‫שלא ניתן היה להציב אפילו את מקלעי המא\"ג האורגניים של‬ ‫הקודם‪ ,‬רס\"ן יעקב מנדלסון מנדי(‪ ),‬שצורף לחפ\"ק המח\"ט‪ ,‬הוחלט‪,‬‬ ‫הפלוגות‪ .‬בזחל\"מים לא היו ארגזי פעולה למא\"גים‪ .‬למעשה‪ ,‬ברשות‬ ‫שמחצית הסיירת תצורף לגדוד ‪ 51‬בתנועה הרגלית‪ .‬לדובי‪ ,‬מ\"פ ב'‪,‬‬ ‫כל מא\"גיסט היתה רק תחמושת הפק\"ל שלו ‪ 1,500 -‬כדורים ‪ -‬ועוד‬ ‫ששהה עדיין עם פלוגתו במרכז מג'דל שמס‪ ,‬הורה המג\"ד להמתין‬ ‫כמה ארגזים לכל זחל\"ם‪ ,‬שאותם השיגו הלוחמים באופן פרטיזני‪.‬‬ ‫עם פלוגתו ביציאה המערבית של הכפר ולהצטרף לטור החטיבתי‪.‬‬ ‫לגדוד ‪ 17‬היו חסרות פצצות ררנ\"ט; הוא יצא ללא תאג\"ד אורגני;‬ ‫‪ ---‬המלחמה שלי א‪%‬שה~י‪3‬םשך~קך א *‬ ‫‪-------------‬‬ ‫‪--------------------‬‬ ‫‪-----.----‬‬

‫מימין‪ ,‬מחלקה שנייה בטור מרורג משמאל ומחלקה שלישית‬ ‫בזחל\"מים כמעט שלא היו מכשירי קשר קבועים‪ ,‬למעט מכשירי‬ ‫התפצלה בין שני הטורים‪ .‬נעתי באחד הטורים סמוך למ\"פ‪ .‬תאג\"ד‬ ‫קשר נישאים מסוג מ\"ק ‪ .25‬לפיכך‪ ,‬בעת היציאה לקרב לא פעלו‬ ‫מלא בפיקוד סגן ד\"ר סידי יחזקאל ועוד קשר‪ ,‬נע בסוף הטור הגדודי‪.‬‬ ‫פלוגות גדוד ‪ 17‬בשתי רשתות פלוגתיות וכרשת גדודית‪ ,‬אלא כל‬ ‫לאיש מן המפקדים והלוחמים לא היה מושג היכן ערוך האויב‬ ‫העומד מולנו‪ .‬לכולנו היה ברור שננוע במגמת סריקה של הרכס‪,‬‬ ‫כוחות הגדוד פעלו ברשת הקשר הגדודית‪.‬‬ ‫כדי להגיע בסופו של דבר למוצב החרמון הישראלי‪ ,‬שבו ייתכן כי‬ ‫אף אחד לא ידע אז‪ ,‬כי באזור המוצב והרכסים שממערב לו כבר‬ ‫נצורים עדיין כמה עשרות חיילי צה\"ל‪ .‬מזג האוויר היה קריר‪ ,‬השמים‬ ‫היה פרוס אותה עת גדוד צנחנים ‪ 82‬הסורי מצויד במקלעים‪ ,‬במטולי‬ ‫היו מעוננים ונשבה רוח בינונית‪ .‬מדי פעם חלף ענן נמוך שהסתיר‬ ‫אר‪-‬פי‪-‬ג'י‪ ,‬בתותחים ללא רתע‪ ,‬ברובי צלפים ובמוקשים‪ .‬קל וחומר‬ ‫את שדה הראייה‪ .‬שאולי עצר מדי פעם וסרק את השטח עם משקפתו‬ ‫שאיש לא ידע על גדוד קומנדו ‪ ,183‬שהיה ממוקם במעלה כתף‬ ‫כדי לאתר חיילי אויב‪.‬‬ ‫החרמון כגבעה ‪.1614‬‬ ‫זחל\"מי החטיבה חלפו בשיירה ארוכה ברחובות מג'דל שמס‪.‬‬ ‫בשעה ‪ ,9:45‬לאחר כשעה וחצי של טיפוס במעלה התלול‪ ,‬כאשר‬ ‫הצטרפנו לשיירה כשאנו מותירים מאחורינו את שלושת הזחל\"מים‬ ‫ן ‪ ,,, .,‬הגיע כוח החוד למרחק של כ‪350-‬‬ ‫מטרים ממרגלות גבעה ‪,1614‬‬ ‫התקועים‪ .‬באחד העיקולים‪ ,‬שבו‬ ‫חוצה שביל הרכס את הכביש‪,‬‬ ‫שמענו ירי מנשק קל‪ .‬תפסנו‬ ‫עצרנו והתארגנו לתנועה רגלית‪.‬‬ ‫בסביבות השעה ‪ ,8: 15‬ממש לפני‬ ‫מחסות בין הסלעים‪ .‬ללוחמי‬ ‫תחילת התנועה הרגלית‪ ,‬תידרך‬ ‫הסיירת שהיו בחוד היה נדמה‬ ‫יורקיה את דובי ואת שאולי באשר‬ ‫למשימה‪ ,‬לציר התנועה‪ ,‬לסדר‬ ‫שהם נתקלו מימין‪ .‬מכיוון שלא‬ ‫התנועה ולסידורי הקשר‪ .‬כל‬ ‫ראו מהיכן יורים עליהם‪ ,‬הם תפסו‬ ‫תעבורת הקשר התנהלה ברשת‬ ‫עמדות בין הסלעים וניסו לזהות‬ ‫הקשר הגדודית‪ ,‬ורק למג\"ד היה‬ ‫את מקור האש‪ .‬שאולי דילג לעבר‬ ‫מכשיר נוסף ברשת החטיבתית‪.‬‬ ‫בעת הפריקה מהזחל\"מים לא‬ ‫החור‪ .‬מכיוון שחשב כי הם נתקלו‬ ‫הורדו כל פק\"לי הנשק המסייע‬ ‫בכוח סורי הנמצא בטווח קצר‬ ‫של הפלוגה ‪ -‬ייתכן שבשל חוסר‬ ‫הבנה וייתכן שמפאת מחסור‬ ‫לפנים‪ ,‬השליך רימון זרחן‪ .‬לאחר‬ ‫שזה התפוצץ הסתער לפנים לבדו‪,‬‬ ‫בלוחמים לשאתם‪.‬‬ ‫אך לא זיהה את האויב‪ .‬לפתע חש‬ ‫התחלנו לטפס במעלה השביל‪.‬‬ ‫שיורים לעברו‪ .‬הוא פקד על‬ ‫הסורים‪ ,‬שהבחינו כאמור בתכונה‪,‬‬ ‫המשיכו להפגיז את הציר ללא‬ ‫חייליו להצטרף אליו‪ ,‬אך רק חלק‬ ‫הבחנה‪ .‬פגזים כתשו גם את בתי‬ ‫מהם דילגו לפנים‪ .‬שאולי שלף את‬ ‫הכפר‪ ,‬אזרחים דרוזים נפגעו‪ ,‬אך‬ ‫משקפתו וצפה לפנים בניסיון‬ ‫הכוחות לא התעכבו‪ .‬אפי שניאור‬ ‫לאתר מהיכן יורים עליהם‪.‬‬ ‫נראה מהסס‪ ,‬ולפתע החל לרוץ‬ ‫יודק'ה ששמע את הירי‪ ,‬אך לא‬ ‫וטיפס על הזחל\"ם של מ\"פ ב' בגדוד ‪ ,17‬סגן מודי בן‪-‬ש\"ך‪ ,‬שנע‬ ‫זיהה את מקורותיו‪ ,‬ביקש משאולי‬ ‫באיטיות‪ .‬קראתי לעברו והוא נופף לי בידו וחייך‪ .‬זו היתה הפעם‬ ‫שיזהה לו מהיכן יורים‪ .‬עברו כמה‬ ‫האחרונה שראיתי אותו בחיים‪.‬‬ ‫דקות עד ששאולי זיהה שהיריות‬ ‫כוח הסיירת‪ ,‬כפיקודו של שאולי וכהרכב ‪ 33‬לוחמים‪ ,‬נע ראשון‬ ‫על השביל המטפס במעלה הרכס‪ .‬את הכוח הוביל חוד בן שישה‬ ‫נורו מלפנים מהכיפות המסולעות של גבעה ‪ ,1614‬אם כי טרם נראו‬ ‫לוחמים‪ ,‬בפיקודו של סג\"מ אבי סיימון‪ .‬כוח החוד נע בפריסה רחבה‬ ‫בבירור חיילי האויב‪ .‬ממקומו בחפ\"ק זיהה יודק'ה כמה חיילים סורים‬ ‫על גב הרכסממזרח לשביל‪ ,‬שעליו נע יתר הכוח בטור מדורג‪ .‬במרחק‬ ‫שדילגו בין הסלעים ושיפרו עמדות‪ .‬מכיוון שהוא זיהה רק כ‪-10-‬‬ ‫של כמה עשרות מטרים אחרי כוח הסיירת נע חפ\"ק המג\"ד בהרכב‬ ‫‪ 15‬חיילים סורים שדילגו כין הסלעים ומכיוון שלא ידע כי מולו‬ ‫הבא‪ :‬מג\"ד‪ ,‬הקמב\"ץ‪ ,‬סגן רן גינוסר‪ ,‬שני קשרים ושני קצינים‬ ‫מסופחים ‪ -‬סרן אברהם תידו‪ ,‬סמג\"ד ‪ 51‬לשעבר‪ ,‬וסרן ירמיהו ירי()‬ ‫נמצא גדוד סורי‪ ,‬הוא הורה לשאולי להסתער עם חייליו קדימה‬ ‫נטל‪ ,‬מ\"פ לשעבר בגדוד ‪ .12‬פלוגה ב'‪ ,‬בהרכב של ‪ 56‬לוחמים‪ ,‬נעה‬ ‫לעבר הסורים‪ .‬שאולי השיב‪ ,‬כי אינו יכול משום שבינו ובין הסורים‬ ‫כ‪ 200-‬מטרים אחרי חפ\"ק המג\"ד כשמחלקה אחת נעה בטור מדורג‬ ‫יש גיא עמוק ברוחב של כ‪ 40-‬מטרים‪ ,‬המהווה שטח נחות הנשלט‬ ‫באש מלמעלה ועלול להיות מלכודת אש‪ .‬הוא הבחין שהוא נמצא‬ ‫המלחמה שלי‬ ‫לבד מלפנים‪ ,‬והחליט לדלג לאחור כדי לבדוק מדוע אנשיו לא‬ ‫מצטרפים אליו‪ .‬אז התברר לו‪ ,‬שאנשיו אינם יורעים מהיכן יורים‬ ‫עליהם וכמה מהם כבר נפצעו‪.‬‬ ‫באותה העת הורה יורקיה לדובי לקדם את פלוגתו לפנים‪ .‬האש‬

‫הוא דיווח לדובי‪ ,‬כי כל הזמן יורים עליו וכי אינו יכול להגיע לשם‬ ‫הסורית שנורתה לעבר כוחות הגדוד היתה אמנם דלילה‪ ,‬אך מאוד‬ ‫מדויקת בשל השליטה המוחלטת של גבעה ‪ 1614‬על השלוחה‬ ‫משום שהוא צריך לצלוח ואדי עמוק‪ .‬בכל פעם שהוא ניסה לעבור‬ ‫המאורכת שעליה נפרסנו‪ ,‬כל מי שניסה להשיב באש‪ ,‬לצפות לפנים‪,‬‬ ‫את הוואדי‪ ,‬ירו הסורים לעברו‪ .‬דובי מסר ליודקיה עדכון על המצב‪,‬‬ ‫או לנוע חש בשריקת הכדורים שכוונו לעברו‪ .‬למעשה נלכדו כוחות‬ ‫וזה הורה לו לשוב על עקבותיו‪ .‬בשלב הזה היו לכוח כבר שלושה‬ ‫פצועים‪ .‬כשהתחלנו לחזור בציר האיגוף ניגש החובש הפלוגתי‪,‬‬ ‫הגדור בשטח נחות ותחת אש מכוונת בלי שיכולנו לעשות דבר‪.‬‬ ‫אלברט חורש‪ ,‬לטפל באחד הפצועים‪ ,‬ספג כדור בגב ונהרג במקום‪.‬‬ ‫משראה יודק'ה שלוחמי הסיירת אינם מסתערים לפנים‪ ,‬קרא אליו‬ ‫בשעה שנענו באיגוף הימני‪ ,‬ביקש יודק'ה בקשר מהמח\"ט‪ ,‬שכבר‬ ‫בסביבות השעה ‪ 10:00‬את סרן תידו‪ ,‬ובשלווה האופיינית לו הורה‬ ‫הגיע ל\"עיקול הטנק\"‪ ,‬שישלח כוח קטן מגדוד ‪ 17‬מ\"עיקול הטנק\"‬ ‫במורד הרכס דרך גבעה ‪ ,1802‬כדי שינסה לרתק את הסורים מהשטח‬ ‫לו לדלג לפנים ולבדוק מדוע הם לא עושים כן‪ .‬חידו יצא מהמחסה‬ ‫השולט על גבעה ‪ 1614‬מצפון‪-‬מזרח‪ .‬המח\"ט שחשב על האפשרות‬ ‫הזאת עוד לפני שיצאנו לדרך‪ ,‬הורה למג\"ד ‪ 17‬להקצות צוות בפיקוד‬ ‫והחל לדלג בקלילות לפנים‪ ,‬אך לאחר כמה צעדים ספג ארבעה‬ ‫כדורים כגופו ונפל פצוע בין הסלעים‪ .‬יודק'ה הורה לשאולי להנחית‬ ‫קצין‪ .‬המשימה הוטלה על סמ\"פ ב'‪ ,‬סגן מוטי רוזנשטוק‪.‬‬ ‫מכת אש לפנים‪ ,‬ובחסות האש חילצנו את חידו לאחור לעבר המורד‬ ‫ענן נמוך‪ ,‬שכיסה לפתע את השלוחה‪ ,‬פגע בראות ולכן יכולנו‬ ‫הדרומי של השלוחה‪ ,‬שם עצר התאג\"ד שהחל לטפל בו‪.‬‬ ‫לראות לטווח של מטרים בודדים בלבד‪ .‬יודק'ה התקדם בחסות‬ ‫הערפל לפנים ופגש את שאולי‪ ,‬שחזר מעט לאחור ועירכן אותו על‬ ‫כחצי שעה לאחר שחוד הסיירת נתקל בסורים‪ ,‬בשעה ‪,10:15‬‬ ‫יציאתנו לאיגוף ימני ועל ירידת הכוח של מוטי מ\"עיקול הטנק\"‪.‬‬ ‫נתקל בכוה סורי גם כוח החוד של גדוד ‪ ,17‬שנע עם זחל\"מים ושני‬ ‫יודק'ה הורה לו לדלג לפנים בחסות הערפל את כל בעלי הנשק‬ ‫טנקים על הכביש מצפון ל\"עיקול הטנק\" עיקול) חד בכביש בין‬ ‫הארוך‪ ,‬כדי שישמשו בסיס אש לניסיונות האיגוף שלנו‪ .‬שאולי תידרך‬ ‫הרכבל התחתון לרכבל העליון(‪ .‬עד מהרה נפגעו לוחמים‪ .‬במהלך‬ ‫את אנשיו‪ ,‬חילק אותם לכוחות רתק ואבטחת האגפים ופרס אותם‬ ‫בעמדות קדמיות יותר‪ .‬ואולם‪ ,‬לאחר שהענן התפזר כעבור כמה‬ ‫הקרב‪ ,‬שנמשך עד השעה ‪ ,14:30‬נפגעו עשרות לוחמים‪ ,‬שפונו בכלי‬ ‫רכב לאחר טיפול ראשוני בשטח‪ .‬ראינו את החיילים הסורים יורים‬ ‫דקות לוחמי הסיירת מצאו את עצמם אמנם בעמדות רתק טובות‬ ‫מעמדותיהם שבגבעה ‪ 1614‬פצצות י'ג‪-‬יפ‪-‬רא‪ 7-‬לעבר כלי רכב‬ ‫יותר‪ ,‬אך ללא יכולת להתקדם לפנים‪ .‬בשלב הזה היו להם כבר‬ ‫שפינו אותם מ\"עיקול הטנק\" במורד החרמון לעבר מסעדה‪ ,‬בעת‬ ‫שלושה פצועים‪ .‬בשעה שהערפל התפזר נפצע לוחם רביעי קשה‬ ‫בראשו‪ ,‬ולא ניתן היה לפנותו לאחור‪ .‬בשל הרוח העזה שנשבה באזור‬ ‫שהם חלפו בעיקול הכביש החוצה את נחל גובתה מדרום לחניון‬ ‫ראו הלוחמים‪ ,‬כולל אלה שירו מרובי קלצ'ניקוב‪ ,‬את הכדורים‬ ‫האוטובוסים‪ .‬בשל המרחק הגדול לא יכולנו למגינת ליבנו לעשות‬ ‫הנותבים שהם יורים מוסטים מנתיבם‪.‬‬ ‫דבר כדי להפסיקם‪.‬‬ ‫בינתיים חזרנו לשלוחה כשאנחנו נושאים את ההרוג והפצועים‬ ‫בשעה ‪ 10:20‬החליט יודק'ה לשלוח את דובי לתקוף את הסורים‬ ‫לתאג\"ד‪ .‬עד אז כבר הובאו לתאג\"ד ארבעה פצועים‪ .‬כאן נתקלתי‬ ‫באיגוף ימני‪ ,‬כלומר‪ ,‬לרדת מהשלוחה שעליה נמצאנו לעבר השביל‬ ‫לראשונה בתופעה של לוחמים המתנדבים לפנות פצועים לאחור‪,‬‬ ‫המטפס ממג'דל שמס לגבעה ‪ ,1614‬לעלות עם השביל העולה בתוך‬ ‫אך נשארים ליד התאג\"ד במקום לשוב לקו האש‪ .‬הבחנתי שאחד‬ ‫ערוץ ולתקוף את הסורים מכיוון צפון‪-‬מזרח‪ .‬מטרת האיגוף היתה‬ ‫המ\"מים אינו שב למחלקתו ושאלתי אותו מה הוא עושה שם‪ .‬הוא‬ ‫השיב‪ ,‬שהוא מאבטח את התאג\"ד‪ .‬הסברתי לו שעדיף שיחזור לפקד‬ ‫לאפשר את חילוץ פצועי הסיירת מהשטח הנחות שבו נלכדו‪ .‬הוא‬ ‫קרא לדובי אליו לחפ\"ק והסביר לו אח משימתו באמצעות מפת‬ ‫על חייליו והוא עשה זאת בחוסר רצון בולט‪.‬‬ ‫משאישר יורקיה לדובי לחזור על עקבותיו עם ארבעת הנפגעים‪,‬‬ ‫הקור שעמדה לרשותו ותוך כדי הצבעה על השטח‪ .‬בהתאם לפקודת‬ ‫הוא הורה לשאולי להתארגן עם אנשיו ולתקוף את הסורים באיגוף‬ ‫המג\"ד יצא דובי עשר דקות לאחר מכן לציר האיגוף עם שתי‬ ‫שמאלי‪ ,‬אך זה הודיע לו שבשל מחסור בתחמושת ובשל הפצועים‬ ‫מחלקות; מחלקה שלישית נותרה במקומה יחד עם הסמ\"פ‪ ,‬סגן‬ ‫שהיו לו‪ ,‬אינו יכול לבצע זאת‪ .‬במקום זאת שלח יורקיה את סרן נטל‬ ‫עם המחלקה השלישית של פלוגה ב' יחד עם הסמ\"פ מיכאלי כדי‬ ‫אליעזר מיכאלי‪ .‬הצטרפתי לכוח המאגף‪.‬‬ ‫לבצע התקפה באיגוף שמאלי על גבעה ‪ .1614‬הכוונה היתה‪ ,‬שהכוח‬ ‫הזה ירד מהשלוחה מערבה‪ ,‬ינוע על שפת המצוק וינסה לתקוף את‬ ‫דובי הציב חור חזק מלפנים והתחלנו לנוע בציר האיגוף‪ .‬ירדנו‬ ‫הסורים מדרום‪-‬מערב בחסות מכת אש ועשן ממרגמות ‪ 52‬מ\"מ‪,‬‬ ‫מזרחה לדולינה מוארכת שבה נענו צפונה‪ .‬כשהתחלנו לעלות לכיוון‬ ‫שינחיתו אנשיו של שאולי‪ .‬הכוח של נטל‪ ,‬שיצא לדרכו בסביבות‬ ‫גבעה ‪ 1614‬נורתה לעברנו אש מדויקת מהכיפות שמלפנים‪ .‬כבר‬ ‫השעה ‪ ,12:00‬הצליח להגיע בלי להתגלות עד למורדות המערביים‬ ‫בדקות הראשונות נפצע אחד הלוחמים‪ .‬מהמחסה שתפסתי בין‬ ‫של גבעה ‪ ,1614‬אבל אז גילה שבינו ובין הסורים מפרידה דולינה‬ ‫הסלעים ראיתי את החיילים הסורים מדלגים מסלע לסלע‪ .‬ניסיתי‬ ‫עמוקה‪ .‬בעת שנטל ניסה לצפות על השטח כדי לאתר נתיב התקדמות‬ ‫לירות לעברם‪ ,‬אך הטווח היה גדול מדי‪ .‬רציתי לקרוא לחיילים‬ ‫מוסתר‪ ,‬הוא נפגע מכרור בראשו ונהרג במקום‪ .‬באותו השלב הודיע‬ ‫שהיו לצירי ולבקש שיחפו עלי כדי לנסות לדלג לפנים‪ ,‬אך למרבה‬ ‫התסכול לא ידעתי את שמותיהם והם לא ענו לי‪ .‬ייתכן שגם בשל‬ ‫הרוח והאש שנורתה עלינו הם לא שמעו אותי‪ .‬הסורים ירו לעברנו‬ ‫אש מדויקת ומי שהרים את הראש נפגע מייד‪ .‬דובי‪ ,‬המ\"פ‪ ,‬שנפגע‬ ‫מריקושט ביד שמאל‪ ,‬קרא לאחר המ\"מים‪ ,‬והורה לו למקם כוח רתק‬ ‫חזק עם שני מא\"גים ולבצע איגוף שמאלי לעבר שלוחה גבוהה יותר‪,‬‬ ‫כדי שהוא יוכל לבצע הסתערות חזיתית‪ .‬המ\"מ לא הגיע לאן שנשלח‪.‬‬

‫יכול לסכן עוד חיילים כדי לחלצו‪ .‬בשלב הזה‪ ,‬כשלכוח היה כבר‬ ‫שאולי‪ ,‬שהתחמושת שלו הולכת ואוזלת ולכן יתקשה לתת מכות‬ ‫הרוג ופצוע קשה‪ ,‬ערך מוטי את הכוח להגנה היקפית‪ .‬הסורים‬ ‫אש לחיפוי‪ .‬יודק'ה הורה בקשר לסמ\"פ מיכאלי לתפוס פיקוד ולנסות‬ ‫הסתערו על הכוח של מוטי פעמיים‪ ,‬אך נהדפו‪ ,‬אבל תחמושת‬ ‫לתקוף את הסורים‪ ,‬אך מיכאלי טען‪ ,‬כי אינו יכול לבצע זאת משום‬ ‫הלוחמים החלה לאזול‪ .‬בשטח הסלעי מסביבם נשמעו קולות החיילים‬ ‫שמעבר הדולינה העמוקה תחת אש אינו אפשרי‪ .‬בסביבות השעה‬ ‫הסורים שניסו לאגוף אותם‪ .‬בכל פעם שזוהתה הסתערות העכיר‬ ‫‪ 13:00‬נאלץ יודק'ה בסופו של דבר להורות למיכאלי לפנות את‬ ‫מוטי את המא\"גיסט‪ ,‬טל דקל‪ ,‬לאגף המותקף וזה הניס באישו את‬ ‫גופתו של נטל לכביש ולחזור למקום שממנו יצא‪ .‬באותה שעה הודיע‬ ‫המסתערים עד שנפגע מכדור בחזהו‪ .‬החובש יחזקאל זינק אליו והחל‬ ‫רובקיה הסמח\"ט ליודק'ה ברשת הקשר החטיבתית‪ ,‬שהוא יכול לקבל‬ ‫לטפל בו תחת אש‪ .‬בשלב מסוים נפגע גם מוטי קלות בכתפו מפצצת‬ ‫י'ג‪-‬יפ‪-‬רא‪ 7-‬שנורתה לעכרו‪ .‬לאחר כמה דקות התאושש מוטי ואירגן‬ ‫דרכו סיוע ארטילרי‪.‬‬ ‫את הכוח לקראת ההסתערות השלישית של הסורים‪ .‬גם הפעם‬ ‫בשעה שניסינו לאגף את הסורים ‪ -‬תחילה מימין ולאחר מכן‬ ‫איפשרו הלוחמים לסורים להתקרב לעברם וברגע האחרון התרוממו‬ ‫משמאל ‪ -‬ללא הצלחה‪ ,‬ירר הכוח של מוטי מ\"עיקול הטנק\" במורד‬ ‫השלוחה ותקף את גדוד ‪ 183‬הסורי מעורפו‪ .‬הכוח‪ ,‬שמנה שישה‪-‬‬ ‫ונתנו מכת אש מלווה בזריקת רימונים‪ .‬מעברם של הסורים נשמעו‬ ‫עשר לוחמים‪ ,‬תודרך לפני צאתו לדרך על‪-‬ידי המח\"ט אישית‪ .‬הוסבר‬ ‫זעקות הנפגעים‪ .‬מוטי דיווח בקשר על מצבו למח\"ט וזה אישר לו‬ ‫לו‪ ,‬כי גדוד ‪ 51‬נתקל בסורים וכי עליו לתקוף אותם מאחור‪ ,‬כדי‬ ‫לשוב ל\"עיקול הטנק\"‪ .‬מכיוון שמוטי היה פצוע והיה צריך לשאת‬ ‫לסייע לו לפתוח את ציר הרכס‪ .‬לאחר שהמח\"ט הסביר לו על מפה‬ ‫הרוג ושני פצועים על כל ציודם במעלה התלול של כתף החרמון‪,‬‬ ‫את מיקום האויב ואת המיקום של גרור ‪ 51‬ונתן לו את תדר הגדור‪,‬‬ ‫והיו לו רק שתי אלונקות ושנים‪-‬עשר לוחמים כשירים‪ ,‬נשלח לעזרתו‬ ‫החל מוטי לנוע במורד הרכס‪ .‬מוטי‪ ,‬שמעולם לא היה בחרמון קודם‬ ‫מ\"מ מפלוגתו עם חמישה לוחמים נוספים ואלונקה‪ .‬לאחר שחבר‬ ‫לכוח של מוטי התארגן הכוח המשולב לתנועה במעלה הרכס‪ .‬בשלב‬ ‫לכן‪ ,‬תידרך את לוחמיו והחל לנוע לקראת מגע כשהוא נע בחוד‬ ‫הכוח‪ .‬מדי פעם הוא צפה לפנים עם המשקפת כדי לאתר את הסורים‪.‬‬ ‫הזה בוצע ניסיון נוסף לחלץ את גופתו של שטרקשל‪ ,‬אך נכשל‬ ‫כאשר הגיע לכיפה שבין גבעה ‪ 1802‬וגבעה ‪ 1614‬הוא זיהה מטווח‬ ‫בשל אש מדויקת של הסורים‪ .‬מוטי ביקש מהמח\"ט אישור להשאירו‬ ‫של כ‪ 500-‬מטרים עשרות חיילים סורים שוכבים בעמדות עם הגב‬ ‫בשטח משום חילוצו עלול לסכן חיים של אחרים וקיבל זאת‪ .‬פעולתו‬ ‫אליו‪ .‬חלקם דילגו בין הסלעים‪ .‬החיילים הסורים לבשו בגדים‬ ‫של הכוח של מוטי והסיוע הארטילרי שניתן לנו בהמשך תרמו ללא‬ ‫מנומרים וחבשו קסדות‪ .‬הם התמקמו על המררון האחורי של גבעה‬ ‫‪ 1614‬וגם על הכיפה שמעליה‪ .‬הם היו פרוסים על כמה כיפות ודילגו‬ ‫ספק תרומה מכרעת לנסיגת הגדוד הסורי שחסם את דרכנו‪.‬‬ ‫לפנים ולאחור‪ .‬בשלב הזה כבר שמע מוטי את חילופי האש ביניהם‬ ‫בסביבות השעה ‪ 14:00‬היינו עדיין רתוקים למקומנו‪ .‬השמים‬ ‫ובין גדור ‪ 51‬וברשת הקשר שמע את הפקורות שיודק'ה נתן לכוחות‬ ‫התקדרו בעננים והשמש נעלמה‪ .‬התחיל להיות קר‪ .‬לא היה לנו‬ ‫שלו ואת חילופי הדברים ביניהם‪ .‬מוטי הבין‪ ,‬שאנחנו כמצב קשה‪.‬‬ ‫ציוד חם‪ .‬היינו לבושים רק בבגדי העבודה‪ .‬שכבתי מאחורי סלע‬ ‫לפני שדיווח ליורקיה שהוא רואה את הסורים‪ ,‬מיקם את הכוח‬ ‫ללא מעש ורעדתי‪ .‬קיוויתי שזה מקור ולא מפחד‪ .‬לא יכולתי‬ ‫בעמדות אש‪ ,‬בעיקר את הרובאים‪ ,‬את שני המא\"גיסטים ואת המרגמה‬ ‫להשתלט על הרעד‪ .‬בשעה ‪ 14:30‬החלה סוללת תומ\"ת ‪ 155‬מ\"מ‬ ‫מגרוד ‪ 334‬לירות לטובתנו‪ .‬הטיווח והתיקונים לאש נעשו על‪-‬ידי‬ ‫‪ 52‬מ\"מ ופתח באש מבוקרת לעברם‪.‬‬ ‫יודק'ה אישית ברשת החטיבתית בתיווך הסמה\"ט‪ ,‬שהיה ממוקם‬ ‫עד מהרה הכחינו מוטי ולוחמיו כעשרות חיילים סורים שנפגעו‪.‬‬ ‫חלקם נגררו למחסות על‪-‬ידי חבריהמי כאשר הבינו הסורים‪ ,‬שהם‬ ‫בתל שיבן‪ ,‬ושוחח עם מפקד הסיוע ברשת שלו‪ .‬בחסות האש‬ ‫סופגים אש מאחור‪ ,‬הם החלו לארגן כוח שינוע לעבר הכוח של‬ ‫הארטילרית הצליחו לוחמי הסיירת לצאת מהשטח המוכה אשמזרחה‬ ‫כשהם מחלצים את כל שמונת נפגעיהם לתאג\"ד‪ ,‬שהיה ממוקם עדיין‬ ‫מוטי באיגוף דרך ערוץ שמצפון לגבעה ‪ .1614‬הם מיקמו כוח רתק‬ ‫בקצה הדרומי של השלוחה‪ .‬בשלב ההיחלצות לאחור השליכו לוחמי‬ ‫גדול של לפחות עשרה רובאים ומקלענים‪ ,‬שירה לעברו ואז החלו‬ ‫הסיירת רימוני עשן למיסוך עצמי והשאירו שני לוחמים ברתק כעקב‬ ‫לבצע איגוף שמאלי לעברו עם כוח של כשלושים לוחמים‪ .‬השעה‬ ‫לאחור‪ .‬לאחר שיודק'ה קיבל דיווחים הן משאולי והן ממוטי‪ ,‬שהם‬ ‫מבחינים בנסיגת הסורים מגבעה ‪ 1614‬מזרחה בשל הארטילריה‬ ‫כבר היתה ‪ .12:45‬מצליפות הסורים נפגעו בכוח של מוטי שני‬ ‫שנחתה עליהם ובשל הירי היעיל של כוח מוטי‪ ,‬החליט יודק'ה לתקוף‬ ‫לוחמים‪ :‬מנחם פרלמן‪ ,‬שנפגע בחזהו ובזרועו‪ ,‬ומיכאל שטרקשל‪,‬‬ ‫את הסורים באיגוף שמאלי בחסות האש הארטילרית‪.‬‬ ‫באותה שעה הוא הורה לדובי להתארגן לתנועה עם כל מי שעומד‬ ‫מקלעוניסט‪ ,‬שנפגע מכדור במצח‪ .‬החובש המחלקתי‪ ,‬סמל רוני‬ ‫לרשותו‪ ,‬בכלל זה לוחמי הסיירת‪ .‬אותי מינה יודק'ה למפקד התאג\"ד‬ ‫וכוח האבטחה שהיה לידו והורה לי לרדת עימו לעבר הכביש‪ .‬באותה‬ ‫יחזקאל‪ ,‬זינק אל פרלמן תחת אש‪ ,‬גרר אותו למחסה והחל לטפל בו‪.‬‬ ‫שעה טופלו כבר בתאג\"ד שנים‪-‬עשר פצועים‪ ,‬אחד מהם פצוע קשה‬ ‫החובש השני שהיה בכוח‪ ,‬רב\"ט יהורה קוזי‪ ,‬זחל אל שטרקשל שנפל‬ ‫בראש מהסיירת‪ ,‬סמ\"ר נמרוד בין‪ ,‬שנפטר לאחר מכן מפצעיו‪ .‬כמו‬ ‫למדרון קדמי כדי לטפל בו‪ ,‬אך הבחין מייד שהוא מת‪ .‬כל ניסיון‬ ‫כן היתה מונחת שם גופתו של החובש הפלוגתי‪ ,‬אלברט חורש‪.‬‬ ‫לחלצו גרר מכת אש מדויקת מהסורים‪ .‬מוטי מיקם כוח רתק לעבר‬ ‫נערכנו לירידה‪ .‬אבי סיימון‪ ,‬קצין מהסיירת‪ ,‬שנפצע מכדור בידו‪,‬‬ ‫הסורים‪ ,‬פתח רימון עשן וקפץ עם עוד לוחם לעכרו בניסיון לחלצו‪,‬‬ ‫אך בשל האש הכבדה והמדויקת שנורתה לעברם הם לא הצליחו‬ ‫לחלצו משום שגופתו נלכדה בין הסלעים‪ .‬האש סיכנה את השניים‬ ‫ומכיוון שהיה ברור להם ללא ספק שהוא מת‪ ,‬החליט מוטי שאינו‬

‫הוא ראה אותנו‪ ,‬עצר ופתח לעברנו באש ממקלע כבד‪ .‬נשכבנו בין‬ ‫עזר לי לשאת את תידו‪ ,‬ששכב על אלונקה כשאינפוזיה מחוברת‬ ‫הסלעים וגוננו על הפצועים‪ ,‬הוא\" חושב שאנחנו סורים‪ \",‬חלפה‬ ‫אליו‪ .‬לפני שזזנו לחש לי חידו‪ :‬המסמכים\" שלי נותרו במקום‬ ‫במוחי המחשבה‪ .‬הוצאתי מטפחת לבנה והתחלתי לנפנף בה‪ .‬האש‬ ‫הפציעה‪ ,‬תדאג שימצאו אותם‪ \".‬הודעתי על כך בקשר ליודק'ה‪ ,‬וזה‬ ‫פסקה‪ .‬קמתי וצעקתי לעברם‪ :‬אל\" תירו‪ ,‬גולני‪ ,‬גולני‪ \".‬הנגמ\"ש‬ ‫המשיך לנסוע כלפי מעלה‪ .‬בשעה ‪ 15:15‬הגענו סחוטים לכביש‪.‬‬ ‫בדיבורו האיטי הרגיע אותי‪ :‬יהיה\" בסדר‪\".‬‬ ‫הנחנו את האלונקות לצידו‪ .‬עצרתי אמבולנס שעבר במקום ופקדתי‬ ‫עליו לאסוף את הפצועים‪ .‬הוא העמיס אותם‪ ,‬והתחיל לתמרן על‬ ‫בחסות האש הארטילרית החלה פלוגה ב' לנוע באיגוף שמאלי‬ ‫הכביש כדי להסתובב לאחור‪ .‬ממש באותו רגע הגיח מיג סורי מכיוון‬ ‫ותוך כדי התנועה הצטרפו אליה שלושה לוחמים מהסיירת‪,‬‬ ‫מערב‪ ,‬מעבר לרכסי הר דב‪ ,‬וירה לעברנו רקטות שהתפוצצו בסלעים‬ ‫שהצטיידו בתחמושת מחבריהם שנותרו מאחור‪ .‬בפקודת המג\"ד‬ ‫שמאחורינו‪ .‬המיג יצא מהצלילה‪ ,‬נסק מזרחה והופל על‪-‬ידי מטוס‬ ‫מיקם דובי רתק רחוק בפיקוד המ\"מ‪ ,‬סג\"מ יואל יפת‪ ,‬שכלל מקלע‬ ‫מא\"ג‪ ,‬מרגמה ‪ 52‬מ\"מ וכמה לוחמים נוספים‪ .‬הרתק הזה התמקם‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫במקום שבו היו ממוקמים קודם לכן לוחמי הסיירת‪ .‬בשלב התנועה‬ ‫בסיומו של הקרב‪ ,‬לאחר שניתנה פקודת הנסיגה‪ ,‬עמדתי על‬ ‫באיגוף נעו בחוד שלושת לוחמי הסיירת ומייד אחריהם כוח נוסף‬ ‫הכביש וצפיתי בלוחמי הגדוד והסיירת היורדים מן הרכס לעבר‬ ‫בפיקוד סג\"ם מרדכי רוטנברג‪ ,‬אחריהם המ\"פ‪ ,‬הקשר שלו וחפ\"ק‬ ‫נקודת הריכוז בחניון האוטובוסים‪ .‬המראה הזכיר לי סרט על נסיגת‬ ‫המג\"ד‪ .‬יתר הפלוגה נעה מאחור‪ .‬בשלב ההתקרבות לכיפה המערבית‬ ‫צבאו של נפוליאון‬ ‫נפלו פגזי הארטילריה קרוב לכוח ויורקיה עצר את ההתקדמות‪.‬‬ ‫מרוסיה‪ .‬החיילים ירדו‬ ‫כשחדלה ההנחתה‬ ‫הארטילרית המשיכה‬ ‫ללא סדר מן ההר‪ ,‬חלקם‬ ‫הפלוגה להתקדם תוך‬ ‫חבושים‪ ,‬נשקם מונח‬ ‫השארת כוח רתק ימני‬ ‫על כתפיהם ברישול‪ ,‬זה‬ ‫נוסף כרי לחפות על‬ ‫מעבר הגיא העמוק‪.‬‬ ‫תומך בחבר וזה מדדה‬ ‫על רגליים פצועות;‬ ‫כוח הרתק התמקם‬ ‫ראשי הלוחמים היו‬ ‫במקום שבו נהרג קודם‬ ‫ועיניהם‬ ‫שמוטים‬ ‫לכן סרן נטל‪ .‬מעבר‬ ‫הגיא וההשתלטות על‬ ‫כבויות‪ ,‬הלב כבד‪.‬‬ ‫הכיפה המערבית עברו‬ ‫כל אותן שעות‬ ‫ללא התנגדות‪.‬‬ ‫ניהלו שתי הפלוגות של‬ ‫גדוד ‪ 17‬קרב עקוב מדם‬ ‫המשיך‬ ‫הכוח‬ ‫ורצוף גילויי גבורה מול‬ ‫לסרוק באיטיות את‬ ‫חיילי גדוד צנחנים ‪82‬‬ ‫הסורי ליד הרכבל‬ ‫כשהוא‬ ‫הרכסים‬ ‫העליון‪ .‬פלוגת קורס המ\"כים של סיירת גולני‪ ,‬בפיקודו של סרן‬ ‫יעקב סלע‪ ,‬שהתקדמה רגלית מ\"עיקול הטנק\" על ציר הרכס לעבר‬ ‫מתקדם מזרחה בשטח‬ ‫גבעה ‪ ,2072‬ככוח אבטחת אגף‪ ,‬נתקלה בכוח סורי קדמי וניהלה‬ ‫המבותר בין הסלעים הגבוהים תוך השארת חיפויים קרובים ותוך‬ ‫עימו קרב אש מטווחים של מטרים בודדים‪ .‬רוב הכוח הסורי הושמד‪,‬‬ ‫אך בקרב נהרגו ארבעה לוחמים ותשעה נוספים נפצעו‪ ,‬בהם המ\"פ‪.‬‬ ‫כדי הסתערות‪ .‬בסביבות השעה ‪ 15:00‬נפתחה לפתע לעבר הכוח‬ ‫ארבעת החללים הושארו בשטח‪ ,‬בשל אי יכולת לפנותם מחמת האש‪.‬‬ ‫אש מטווח קצר מאוד‪ .‬דובי ולוחמיו הסתערו לפנים בחיפוי הדדי‪.‬‬ ‫הסורים שמצאו את גוויותיהם מוטלות בשטח לאחר הקרב‪ ,‬קברו‬ ‫אותן ליד הרכבל העליון‪ .‬המג\"ד‪ ,‬דובי דרור‪ ,‬נהרג כבר בתחילת‬ ‫דובי נפגע מכדור בקסדה והועף לאחור‪ .‬כעבור זמן קצר התעשת‪,‬‬ ‫הקרב‪ ,‬לאחר שקפץ מהזחל\"ם שלו כדי לזרז פינוי מחרוזת מוקשים‬ ‫זחל קדימה ותפס מחסה מאחורי סלע‪ .‬כשעמד לצאת מאחוריו כרי‬ ‫שהניחו הסורים מצפון ל\"עיקול הטנק\"‪ .‬גם קצין המוריעין הגרודי‪,‬‬ ‫להסתער‪ ,‬נפגע מכדור בכתף ימין‪ .‬שלושה לוחמי סיירת שהיו לידו‬ ‫סגן שי פלטי‪ ,‬נהרג לאחר שפינה במו‪-‬ידיו את המוקשים‪ .‬בזחל\"ם‬ ‫זיהו את הקצין הסורי שירה בו וניהלו איתו קרב רימונים ואש מטווח‬ ‫המח\"ט נפגע בחזהו הקש\"א‪ ,‬סגן רון תקלי‪ ,‬שעמד חשוף וצפה על‬ ‫של מטרים בודדים עד שחיסלו אותו‪ .‬יודק'ה‪ ,‬שנמצא כ‪ 30-‬מטרים‬ ‫הקרב ונהרג במקום‪ .‬גם הרופא החטיבתי סרן ד\"ר שרגא מיבלום‪,‬‬ ‫מאחור‪ ,‬זינק מייד לפנים ופיקד על המשך ההסתערות‪ ,‬שבה חוסלו‬ ‫והקמב\"ץ סרן יועד זליבנסקי נפצעו ופונו מהשטח‪.‬‬ ‫עוד כמה חיילים סורים‪ .‬את דובי חבש הקמב\"ץ‪ ,‬רן גינרסר‪.‬‬ ‫מודי בן‪-‬ש\"ך‪ ,‬שהמשיך לנוע על הכביש עם מחלקה מפלוגתו‬ ‫בשעה שפלוגה ב'‪ ,‬בפיקודו של המג\"ד‪ ,‬סרקה את הכיפות‬ ‫על שני זחל\"מים ושני טנקים‪ ,‬נתקל בחסימה סורית מצפון לרכבל‬ ‫המערביות של גבעה ‪ ,1614‬התחלתי להוביל את התאג\"ד והפצועים‬ ‫במורד הרכס‪ .‬נשאנו את הפצועים בין הסלעים הענקיים‪ .‬למטה‪ ,‬על‬ ‫ציר הכביש‪ ,‬עלו וירדו משאיות אזרחיות מגויסות‪ ,‬מלאות נפגעים‪.‬‬ ‫קולות ירי נשמעו ממעלה החרמון‪ .‬בערך באמצע המדרון בדרך‬ ‫לכביש האספלט ראינו נגמ\"ש של כוחותינו נוסע לאיטו על הכביש‪.‬‬ ‫‪ ,,488%8?%8‬ן‪8,,‬‬ ‫המלחמה שלי‬

‫‪ 269‬נהרגו קצין ולוחם‪ .‬אחר‪-‬הצהריים התבקשתי להביא את שני‬ ‫העליון ונבלם‪ .‬לעבר הכוח שלו נורתה משלושה כיוונים אש‬ ‫הטייסים הסורים שנשבו לחפ\"ק של רפול‪ ,‬שנמצא מדרום לתל שיבן‪.‬‬ ‫ממקלעים‪ ,‬ממטולים ומתולר\"ימ נ\"ט; כמו כן הסתערו לעבר הזחל\"ם‬ ‫רפול ניצב על זחל\"ם הפיקוד‪ ,‬זיפי זקן עיטרו את פניו‪ ,‬כובע אוסטרלי‬ ‫שלו‪ ,‬שניצב חשוף על הכביש‪ ,‬חיילי החסימה הסורית תוך זריקת‬ ‫רימונים‪ .‬כמשך כשעה הדף מוסי כמעט לבדו את הסורים בגבורה‬ ‫היה מונח על ראשו וידו היתה חבושה‪ .‬פצצות מרגמה נפלו מסביב‪,‬‬ ‫עילאית‪ .‬מחלקה נוספת‪ ,‬בפיקודו של סג\"מ שלמה יואלי‪ ,‬שנשלחה‬ ‫השבויים נמסרו ואנחנו חזרנו לתל שיבן‪ .‬למחרת‪ ,‬יום ד'‪10 ,‬‬ ‫לסייע לפלוגת סלע‪ ,‬לא פגשה בה‪ ,‬אך הסתערה במעלה גבעה ‪2072‬‬ ‫באוקטובר‪ ,‬דילגנו לשטח היערכות ביער סכיך שם נפגשתי לראשונה‬ ‫עד שנתקלה בעמדות הקדומניות של גדוד ‪ 82‬הסורי‪ .‬בקרב מטווח‬ ‫עם רובק'ה‪ .‬הוא צירף אותי מייד אליו לסייע לו בריכוז הכוחות‬ ‫קצר נהרגו ארבעה לוחמים‪ .‬שלושה מהם נותרו בשטח‪ ,‬בהם סרן‬ ‫לקראת ההבקעה לשטח סוריה‪ ,‬שתוכננה למחרת‪ ,‬יום ה'‪11 ,‬‬ ‫אפרים שניאור‪ .‬יתר המחלקה קיבלה הוראה לסגת עם פצועיה במורד‬ ‫הגבעה‪ .‬משהבין המח\"ט‪ ,‬כי לא נותר עם מי להילחם‪ ,‬ביקש מאלוף‬ ‫באוקטובר‪.‬‬ ‫הפיקור אישור לסגת‪ .‬למרבה המזל‪ ,‬בעת שניתנה פקודת נסיגה‪,‬‬ ‫ביום ד' אחר‪-‬הצהריים קרא לי רובק'ה‪ :‬מוישה‪ \",‬יש לי בשבילך‬ ‫בשעה ‪ 14:30‬כיסה ענן את הרכס‪ ,‬ובחסות הערפל הסמיך הצליח‬ ‫משימה‪ .‬אתה בונה כוח הנדסה חטיבתי ומפקד עליו בעת הפריצה‬ ‫הכוח של מודי להיחלץ ממלכודת האש עם הטנקים והזחל\"מים‬ ‫לסוריה‪ \".‬הבטתי נדהם בסמח\"ט; לא הבנתי מה הוא רוצה ממני‪:‬‬ ‫לאחור‪ ,‬כשהוא נושא עימו שמונה הרוגים וכשלושים פצועים‪.‬‬ ‫מהיכן אקח ציוד‪ ,‬אמצעים‪ ,‬חיילים‪ ,‬כלי רכב ואת יתר הציוד הנדרש‪.‬‬ ‫ב\"עיקול הטנק\" נותרו עד לשעה ‪ 16:15‬רק חפ\"ק המח\"ט‪ ,‬חפ\"ק‬ ‫שאלתי אותו והוא טפח לי על השכם ואמר‪ :‬אתה\" כבר תסתדר‪ ,‬אני‬ ‫מג\"ד ‪ 12‬ופלוגה א' שלו‪ ,‬שהוזעקו במהלך הקרב על‪-‬ידי המח\"ט‬ ‫סומך עליך‪ \".‬התחלתי לשוטט בשטח הריכוז‪ ,‬ולא ידעתי במה‬ ‫להתחיל‪ .‬זחל\"ם ובו כמה קצינים חנה תחת עץ‪ .‬ניגשתי אליהם‬ ‫לתגבר את הטור הממונע‪.‬‬ ‫ושאלתי‪ :‬חבר'ה‪ \",‬לאן אתם שייכים?\" והם אמרו לי‪ ,‬שאינם שייכים‬ ‫בקרב שהחל בשעה ‪ 9:45‬בהיתקלות של גדוד ‪ 51‬המוקטן עם‬ ‫גדוד הקומנדו הסורי ‪ 183‬בגבעה ‪ ,1614‬והסתיים בשעה ‪16:15‬‬ ‫לאף אחד וביקשו להצטרף לאחד הכוחות‪.‬‬ ‫כשחפ\"ק המח\"ט‪ ,‬חפ\"ק מג\"ד ‪ 12‬ופלוגה א' שלו וכוח מוטי ירדו‬ ‫בזה\" הרגע צורפתם לכוח בפיקודי‪ \",‬אמרתי ושלחתי אותם להשיג‬ ‫מ\"עיקול הטנק\"‪ ,‬לא הושגה המטרה ‪ -‬כיבוש מוצב החרמון הישראלי‬ ‫מקלעים ותחמושת‪ .‬לאחר מכן פגשתי אזרח מקרית שמונה שבא‬ ‫וחילוץ הלכודים שנותרו בו‪ .‬במהלך הקרב נהרגו עשרים ושלושה‬ ‫להתנדב עם מכונית הסטיישן שלו‪ .‬גם הוא צורף למשימה‪ ,‬ויחר‬ ‫מפקדים ולוחמים וחמישים ושבעה נפצעו‪ .‬בתום הקרב התרכזו כל‬ ‫נסענו בדרכי הגולן לחפש אמצעים הנדסיים‪ .‬בערב הגענו למחנה‬ ‫הכוחות בחניון האוטובוסים להתארגנות ראשונית‪ .‬לאחר רדת‬ ‫חומה'' של חיל ההנדסה‪ .‬המקום היה נטוש‪ .‬רק רס\"ר מבוגר ישם‬ ‫החשיכה ירדו הכוחות ללקק את פצעיהם ליד מעיינות הבניאס‪.‬‬ ‫מצב‪-‬הרוח היה קשה‪ ,‬תחושת כישלון צרבה בנשמה‪ .‬זה היה קרב‬ ‫במשרדו‪ ,‬ולא ידע מה קורה סביבו‪.‬‬ ‫שלא היינו מוכנים לקראתו‪ .‬מעולם לא הרגשנו מובסים כמו באותו‬ ‫שלום‪ \",‬באנו לקחת חומרי נפץ‪ .‬אנחנו מגולני וזקוקים להם‬ ‫לפריצה לסוריה‪ \",‬הכרזתי כבואי‪ .‬הרס\"ר התלהב לעזור לנו‪ .‬העמסנו‬ ‫יום‪.‬‬ ‫על הסטיישן מכל טוב‪ :‬בונגלורים‪ ,‬מטעני נפץ‪ ,‬פתילים‪ ,‬נפצים‪,‬‬ ‫שקי סי‪-‬אן‪-‬טי‪ .‬מרוב עומס הסטיישן נטתה לאחור‪ ,‬קפיציה חישבו‬ ‫***‬ ‫להתפקע‪ .‬שאלתי את הרס\"ר אם יש טרקטורים באזור‪ .‬הוא סיפר לי‪,‬‬ ‫כי בצומת הסמוך חונה יעה אופני עם מפעיל‪ ,‬ואכן הוא חנה שם‪.‬‬ ‫ביום ג'‪ 9 ,‬באוקטובר‪ ,‬נסענו עם שחר כשיירה ארוכה על ציר הנפט‬ ‫לידו ישב אזרח והכין קפה‪ .‬הוא לא ידע למי הוא שייך‪ .‬הוא נשכח‬ ‫דרומה‪ .‬חלפנו בנתיב קרבות החטיבה במלחמת ששת הימים‪ ,‬ועלינו‬ ‫שם עם פרוץ הקרבות‪ .‬סיפחתי גם אותו אלי‪ ,‬וכך חזרנו עם זחל\"ם‪,‬‬ ‫לאזור תל שיבן להיערך בקו הגנה שני בעורפו של חטיבה ‪ ,7‬שניהלה‬ ‫שופל ומכונית סטיישן‪ .‬האזרח אמר‪ ,‬כי נדמה לו ששבוע לפני‬ ‫קרב כלימה כפתחה שמצפון לקוניטרה‪ .‬מטוסים סוריים תקפו כמשך‬ ‫הקרבות ראה דחפור יד‪ ,8-‬שביצע עבודות במסערה‪ .‬נסענו לשם‬ ‫כל היום‪ ,‬ואנחנו קיבלנו את פניהם באש מכל כלי הנשק‪ .‬הרב שלמה‬ ‫ומצאנו אותו נטוש ליד הכביש‪ .‬האזרח התניע אותו‪ ,‬וגם הוא צורף‬ ‫גורן עבר באזור וחילק ספרי תהילים קטנים‪ .‬לקחתי ספר אחד והנחתי‬ ‫לשיירה‪ .‬וכך‪ ,‬עם בוקר‪ ,‬נכנסתי עם שיירה מוזרה לחניון החטיבתי‬ ‫אותו בכיסי ומאז הוא שם‪ .‬במשך אותו יום וביום שאחריו הוזנקנו‬ ‫והתייצבתי לפני רובק'ה‪ :‬המפקר!\" כוח דחפור'' מוכן לפעולה‪\",‬‬ ‫מדי פעם לחפש מסוקים סוריים‪ ,‬שניסו להנחית אנשי קומנדו‪ ,‬אך‬ ‫לא איתרנו אותם‪ .‬לאחר מכן התברר‪ ,‬שארבעה מסוקים סוריים ניסו‬ ‫התבדחתי‪.‬‬ ‫להנחית כוחות ליד נפח‪ .‬אחד המסוקים הופל באש שנורתה לעברו‬ ‫על‪-‬ידי כוחות מאגד ארטילרי ‪ .282‬שלושת הנותרים הצליחו להנחית‬ ‫הפריצה נקבעה לשעת הצהריים‪ ,‬יורקיה ניסה לשכנע אותי לקבל‬ ‫כשישים לוחמים מצפון לכפר נפח‪ ,‬אך כחמישים מהם הושמדו על‪-‬‬ ‫את הפיקוד על פלוגה ב'‪ ,‬במקום דובי שנפצע‪ .‬סירבתי בנימוס‪,‬‬ ‫ידי כוחות מגש\"פ ‪ ,181‬לוחמי מילואים של יחידה ‪ 269‬ולוחמי פלוגה‬ ‫משום שהסמח\"ט כבר הטיל עלי משימה‪ .‬התחלנו לנוע לעבר אזור‬ ‫ג' של גדוד ‪ ,51‬שהוזנקו למקום‪ .‬שני טייסים נשבו‪ .‬בקרב ליד נפח‬ ‫ההבקעה‪ .‬הארטילריה של צה\"ל כתשה את המערך הסורי הקדמי‬ ‫נהרגו ארבעה לוחמים מגדוד ‪ ,51‬בהם הסמ\"פ‪ ,‬ושניים נפצעו‪ .‬ליחידה‬ ‫במסך אש מתגלגל‪ .‬בשעה ‪ 10:00‬הסתדרה החטיבה בסרר תנועה‬ ‫אחרי חטיבה ‪ .7‬מצאתי את מקומי בטור שנע לאיטו מזרחה‪ .‬פגזים‬ ‫סוריים‪ ,‬שכוונו מההרמון‪ ,‬נחתו לידינו בשריקות מקפיאות דם‪ .‬לעת‬ ‫ערב כבר היינו בכפר הסורי ג'ובתה אל‪-‬חשב; הרחבנו את הפרצות‬ ‫ש‪ 88‬המיחמה של‪.,‬‬ ‫‪,8‬‬

‫בונקרים ותעלות קשר שהיו חפורים שם‪ .‬התקדמתי לעבר התעלה‬ ‫בשדות המוקשים‪ ,‬שיפרנו את ציר הדרך‪ ,‬והוטל עלינו להשגיח על‬ ‫שבויים סורים שנתפסו על‪-‬ידי חטיבה ‪ .7‬שום קרב רציני‪ .‬למחרת‪,‬‬ ‫הקרובה כשאני רץ אחורנית‪ ,‬והבטתי במטוס הצולל‪ .‬לפתע מעדתי‬ ‫יום ו'‪ 12 ,‬באוקטובר‪ ,‬שעטו כוחות השריון מזרחה לעבר מזרעת‬ ‫ונפלתי בין הסלעים על גבי‪ .‬באותה שנייה המטוס היה קרוב מאוד‪,‬‬ ‫שיחרר פצצה גדולה שהיתה תלויה על גחונו‪ .‬מוטל על גבי‪ ,‬משותק‬ ‫בית ג'ן‪ ,‬וגדוד ‪ 51‬נע לכבוש את חדר ואת מוצב הפטמה'‪'.‬‬ ‫מאימה‪ ,‬עקבתי אחר מעוף הפצצה‪ ,‬שהלכה וגדלה מרגע לרגע‬ ‫כוח דחפור'' פעל בצומת חדר‪-‬מזרעת בית ג'ן ועסק במילוי בורות‬ ‫בכביש‪ ,‬שנפערו כתוצאה מפיצוץ מעברי מים על‪-‬ידי הסורים‬ ‫בהתקרבה אלי‪ .‬הכול נראה כמו סרט בהילוך איטי‪ .‬לא העזתי לעצום‬ ‫הנסוגים‪ .‬חטיבה ‪ 7‬ספגה נפגעים רבים בציר ההתקדמות מזרחה‪,‬‬ ‫את עיני; ניסיתי לנחש האם הפצצה תיפול לפני‪ ,‬במשטח שבו היו‬ ‫ועדיין לא היה ציר פינוי פתוח מערבה לכיוון מסעדה‪ .‬המח\"ט קרא‬ ‫מרוכזים הפצועים‪ ,‬או שתעבור ותתפוצץ מאחורי בסבך השיחים‪.‬‬ ‫על האפשרות שהפצצה תיפול עלי לא העזתי לחשוב מרוב פחד‪,‬‬ ‫לי בקשר והורה לי לקבל אחריות על ריכוז הפצועים‪ .‬הוא אמר‪,‬‬ ‫ובעיקר חרדתי לגורל הפצועים‪ .‬נשימתי נעצרה‪ .‬גוף מתכתי עגול‪,‬‬ ‫שעלי לקלוט אותם‪ ,‬לוודא שהם מקבלים טיפול ולהנחית מסוקים‬ ‫שנראה כמו מכל נתיק של דלק מטוסים‪ ,‬חלף ביבבה מקפיאת דם‬ ‫שיפנו אותם לבתי‪-‬חולים בעורף‪ .‬השארתי את הטרקטורים בצומת‬ ‫במרחק של מטרים ספורים ממני‪ .‬כמעט יכולתי לגעת בו‪ .‬רעם אדיר‬ ‫ודהרתי עם הזחל\"ם לשם‪ .‬התאג\"ד היה עמוס בעבודה‪ ,‬עשרות‬ ‫זיעזע את האדמה‪ .‬אבק מחניק כיסה אותנו‪ ,‬וגושי עפר ואבק התעופפו‬ ‫פצועים נקלטו וקיבלו טיפול‪ .‬מסוק לב‪ 205-‬ראשון התקרב למנחת‬ ‫לכל הכיוונים‪ .‬לאחר שהמטוס נעלם רצתי לעבר הפצועים‪ .‬לרווחת‬ ‫המאולתר‪ ,‬חג באוויר והנמיך לאיטו‪ .‬המסוק נחת‪ ,‬להביו המשיכו‬ ‫ליבי הכול היה כשורה; לא‬ ‫להסתובב‪ .‬העמסנו עליו‬ ‫היו נפגעים וכולם חזרו‬ ‫ארבעה פצועים קשה‪,‬‬ ‫לעיסוקיהם‪ .‬תוך דקות‬ ‫והוא המריא‪ .‬עקבתי‬ ‫הנחתתי מסוק נוסף באותו‬ ‫אחריו כשנעלם בטיסה‬ ‫מקום ופיניתי בו את‬ ‫נמוכה‪ .‬לפתע נשמעה‬ ‫הפצועים שטרם פונו‪.‬‬ ‫בקשר הצעקה המוכרת‪:‬‬ ‫מיגים‪ \",‬מיגים‪ \".‬מבט‬ ‫מאוחר יותר באותו‬ ‫היום נפתח ציר הכביש‬ ‫מהיר צפונה גילה שני‬ ‫לעבר מסעדה‪ ,‬ומפקדת‬ ‫מטוסי תקיפה סוריים‬ ‫החטיבה שאליה השחייכנו‬ ‫מדגם יוחוס‪ ,7-‬שחגו‬ ‫עתה התפרסה בצומת חדר‪.‬‬ ‫לאיטם בשמים בשאננות‬ ‫הכנו מחפורות עמוקות‬ ‫מרגיזה‪ .‬גופם היה כסוף‬ ‫למשאיות התחמושת‪,‬‬ ‫וגדול‪ ,‬והם שברו באיטיות‬ ‫והסבנו את הבונקרים‬ ‫דרומה ועטו על השיירה‬ ‫העמוקים‬ ‫הסוריים‬ ‫החטיבתית הארוכה‪.‬‬ ‫לשימושנו‪ .‬מכיוון שרכס‬ ‫‪-,\" \" ,' ,‬‬ ‫הג\"פשבונהרגראובןאליעז‪,‬ממח‪-‬טגולני‬ ‫י‪-)',',~\",.‬‬ ‫השיירה נעה בצפיפות‬ ‫החרמון היה עדיין‬ ‫לאורך ציר הכביש הצר‬ ‫המוביל מערבה לעבר הקו הסגול‪ ,‬קו מוצבינו ברמת‪-‬הגולן‪ .‬לקול‬ ‫בשליטת הסורים‪ ,‬הרבו אלה לטווח אלינו אש תותחים‪ ,‬וגם אליה‬ ‫התרגלנו עד מהרה‪ .‬בעת ההפגזות בלילה הייתי מתכרבל בשק השינה‬ ‫הקריאה מיגים‪ \",‬מיגים\" בכל רשתות הקשר‪ ,‬שהיתה סימן מוסכם‬ ‫שלי‪ ,‬רוכס מעל לראשי את הרוכסן ומפקיר את חיי לגורל‪.‬‬ ‫להודעה על מטוסי אויב מסוג כלשהו‪ ,‬התחיל קונצרט של עשרות‬ ‫למעשה‪ ,‬כבר ביום ו'‪ 12 ,‬באוקטובר‪ ,‬התייצבו יחידות החטיבה‬ ‫מקלעים מסוגים שונים‪ .‬אלה פלטו צרורות ארוכים של כדורים‬ ‫בקו חדש שהיווה את צפון המובלעת\"‪ \".‬גדוד‪ -‬ספת‪ 21.‬את אזור‬ ‫נותבים‪ ,‬שכוונו לעבר המטוס שצלל בנהמה מקפיאת דם‪ ,‬ופתח באש‬ ‫הכפר מזרעת בית ג'ן יחד עם יחידות שריון של חטיבה ‪ ;7‬גדוד ‪8‬‬ ‫תותחים ורקטות לעבר כלי הרכב המשוריינים העמוסים לוחמים‪.‬‬ ‫פגזי המטוס פגעו בזחל\"ם של סיירת גולני; חייל אחד נהרג וכמה‬ ‫בסיס) האימונים החטיבתי( תפס את הכפר חרפאן גדוד‪ 51 .‬ישב‬ ‫לוחמים נפצעו קשה‪ .‬המטוס נסק אל‪-‬על‪ ,‬התעלם מאש המקלעים‬ ‫באזור הכפר חדר ועל מורדות החרמון; גדוד ‪ 17‬התמקם על תל‬ ‫והרובים העזה‪ ,‬המשיך לחוג במרומים‪ ,‬ובחר לו את טרפו הבא‪.‬‬ ‫אחמר; ב‪ 17-‬באוקטובר תפס גדוד ‪ 13‬את תל שמס‪ ,‬לאחר שצנחני‬ ‫מילואים כבשו אותו ב‪ 13-‬באוקטובר‪ .‬בתקופה הזאת ‪ -‬שבה עסקו‬ ‫המסוק שהמריא כמה שניות לפני שהגיע המטוס הסורי משך‪ ,‬כנראה‪,‬‬ ‫היחידות בייצוב הקו ובפעילות לילה מורחבת‪ ,‬שכללה חדירות מעבר‬ ‫את תשומת ליבו‪ ,‬והוא נערך לגיחה לעבר התאג\"ד‪ ,‬שבו היו מרוכזים‬ ‫לקווי האויב‪ ,‬פשיטות על חניוני טנקים סוריים וסוללות ארטילריה ‪-‬‬ ‫על אלונקות עשרות פצועים‪ ,‬כמה אמבולנסים וזחל\"מי פינוי‪.‬‬ ‫לא פסקו הסורים מלהטריד את כוחותינו בהפגזות ארטילריה עזות‬ ‫הבחנתי כי הוא מתחיל לצלול לעברנו וצעקתי לכולם להתפזר‬ ‫על מפקדות‪ ,‬חניוני רכב ועל צמתים מרכזיים‪ .‬כוח דחפור'' הועסק‬ ‫ולתפוס מחסות‪ .‬חיפשתי מקום להסתתר בו‪ .‬פניתי לעבר הצמחייה‬ ‫באותם הימים בהובלת שיירות תחמושת לכוחות‪ ,‬בחפירת מחפורות‬ ‫העבותה‪ ,‬שנמצאה כמה עשרות מטרים דרומה לנו‪ .‬זיהיתי קודם‬ ‫‪ 88958189181‬פ[‬ ‫המלחמה של'‬

‫פוסקות‪ .‬בשעת צהריים לוהטת‪ ,‬כשהיינו מוטלים בתעלות הקשר‬ ‫לטנקים ולמשאיות התחמושת‪ ,‬בסריקת צירים ובפינוי נפגעים‪.‬‬ ‫באחד הלילות קיבלתי פקורה לקחת דחפור יד‪ 9-‬ולצאת לעבר‬ ‫הרדודות והמתנו שתיפסק ההפגזה‪ ,‬חיפשתי שירותים‪ .‬ואז הבחנתי‬ ‫הכפר מזרעת בית ג'ן‪ ,‬שבו הדפו בגבורה לוחמי גדוד ‪ 12‬התקפות‬ ‫במרחק של כמה עשרות מטרים ממני בבית הקיצוני בכפר‪ ,‬בית‬ ‫חוזרות ונשנות של שריון וקומנדו סוריים על עמדותיהם‪ .‬היה צורך‬ ‫ערבי טיפוסי בנוי מאבני בזלת‪ .‬בטח\" יש שם שירותים‪ \",‬אמרתי‬ ‫דחוף בבניית מחפורות ורמפות לטנקים שהיו תחת פיקור הגדוד‪.‬‬ ‫לעצמי וחיכיתי להתפוצצות הפגז התורן‪ ,‬ואז קמתי וזינקתי לעבר‬ ‫יצאנו בליל ירח מלא מזרחה מחדר בכביש המתפתל לעבר מזרעת‬ ‫הבית‪ .‬נכנסתי ומצאתי בית מסודר‪ ,‬שנעזב כמה ימים קודם לכן‪.‬‬ ‫בית ג'ן‪ .‬בזחל\"ם שלי ישבו צוות הקצינים ומפעילי טרקטור נוספים‪,‬‬ ‫הכול היה עדיין מסודר‪ :‬כלי מטבח‪ ,‬מצעים על הרצפה‪ ,‬רהיטים‪,‬‬ ‫ומאחורינו נע בכבדות ובחריקות שרשרת הדחפור הענקי‪ .‬נסענו‬ ‫תמונות משפחתיות‪ .‬שירותים לא היו שם‪ .‬פגז נוסף זיעזע את קירות‬ ‫ללא אורות והלילה היה שקט‪ ,‬אך ידעתי‪ ,‬כי כשנגיע לצומת הדרכים‬ ‫הבית‪ .‬בלית ברירה השתמשתי בחדר האמצעי ‪ -‬שהיה מוגן יחסית ‪-‬‬ ‫המהבר את הציר הראשי לכפר תרפא‪ ,‬צומת שנקרא במפות הקוד‬ ‫כבחדר שירותים‪ .‬כמה\" שהמלחמה איומה‪ \",‬סיכמתי לעצמי‪ ,‬כל‪\"-‬‬ ‫צין‪-‬ציפה'‪ ',‬נחטוף אש ארטילרית‪ ,‬שכן הצומת היה מטווח זה כמה‬ ‫כך מהר מאבדים צלם אנוש‪ .‬הרי בבית הזה גרה משפחה עד לפני‬ ‫כמה ימים‪\".‬‬ ‫שליד הצומת‬ ‫היה ברור לנו‪,‬‬ ‫ימים‪.‬‬ ‫בלילה סיימנו את העבודה‬ ‫י‪', ',,\",,',,,,‬‬ ‫‪1, ,‬‬ ‫י‪,,5,,,,,.,,1,'1,,,,‬י‪,,‬‬ ‫סורי המטווח‬ ‫קצין תצפית‬ ‫נמצא‬ ‫ונערכנו לחזור למפקדת החטיבה‪.‬‬ ‫אותו בכל פעם שמגיע רכב אליו‪ .‬י‬ ‫נסענו כשהזחל\"ם מוביל‪ ,‬אחריו‬ ‫את הדחפור שנע ברעש גדול לא ‪,‬‬ ‫ניתן היה להסתיר‪ .‬עצרנו בפיתול ‪; ,‬‬ ‫הדחפור‪ ,‬ואחריו כלי רכב נוספים‪.‬‬ ‫האחרון לפני הצומת‪ ,‬ביקשתי ש‬ ‫מכולם לשבת נמוך והודעתי לנהג‪ ,‬ע‬ ‫ביציאה מהכפר זורם נחל מרהיב‬ ‫;‬ ‫שהיה איש מילואים‪ ,‬כי אין ספק‪, ,‬‬ ‫עין‪ .‬על שתי גדותיו מיתמרים עצי‬ ‫\"‬ ‫צמצפה לבני עלים‪ .‬בליל ירח זה‬ ‫'‪ ,‬העלים היו כסופים והנחל נראה‬ ‫שעוד כמה דקות ייפלו פגזים‪ ,‬וכי ‪\",‬‬ ‫קסום כמו באגדות‪ .‬התקרבנו‬ ‫‪1.‬‬ ‫אסור לו לעצור בשום אופן‪1 .‬‬ ‫ן‬ ‫לגשר אבן גדול הנטוי על הנחל‪.‬‬ ‫‪4---,‬‬ ‫ניגשתי לרחפור‪ ,‬טיפסתי אל י‬ ‫פגזים קרעו את השקט והתחילו‬ ‫ש‬ ‫תא המפעיל‪ ,‬וביקשתי ממנו שלא‬ ‫‪1‬‬ ‫יעצור בשום אופן גם אם ייפלו‬ ‫ליפול סביבנו‪ .‬ברור היה לנו‪,‬‬ ‫‪,',‬‬ ‫ץ‪1 //\"/‬‬ ‫שהגשר מטווח משום שאין דרך‬ ‫ל‬ ‫פגזים סביבו‪ .‬התחלנו בנסיעה ‪%,‬‬ ‫אחרת לצאת מן הכפר‪ .‬הזחל\"ם‬ ‫איטית‪ ,‬משום שידענו כי אם ננוע ‪%‬‬ ‫הגיע למרכז הגשר‪ ,‬ומעשה שטן‬ ‫ונעבור את הצומת במהירות יישאר ן‪,‬‬ ‫הדחפור לבדו‪ ,‬ייבהל מהפגזים ויש ‪1‬‬ ‫‪ -‬המנוע כבה‪ .‬השיירה עצרה וכל‬ ‫ל\"‬ ‫בנעשה‪.‬‬ ‫במתח‬ ‫הביטו‬ ‫הלוחמים‬ ‫‪1,‬י‪1,‬‬ ‫‪,,‬ע‪,‬‬ ‫חשש שינטוש את הדחפור בצומת‪,‬‬ ‫כפתור‬ ‫הרף על‬ ‫‪.‬ל ‪.‬לא‬ ‫הנהג ‪.‬לחץ‬ ‫‪1‬‬ ‫ואזי הצומת יהיה חסום‪ .‬התקרבנו‬ ‫ההתנעה‪ ,‬אך הזחל\"ם בשלו ‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ן?‬ ‫לצומת‪ .‬הלילה היה מואר כבאור ‪,,‬‬ ‫סירב להתניע‪ .‬קפצנו מהזחל\"ם‪,‬‬ ‫יום על‪-‬ידי ירח עגול ומלא‪ .‬הבהק‬ ‫ן‪,‬‬ ‫ן‬ ‫‪-‬‬ ‫'‪1,1‬‬ ‫ראשון במזרח‪ .‬יציאה‪ \"\",‬צעקתי‪.‬‬ ‫‪;, .,,,.,,‬‬ ‫\"‬ ‫שריקה חדה ופגז ראשון נחת ברעם‬ ‫פתחנו את מכסה המנוע‪ ,‬נגיעה‬ ‫‪ ';,‬ן=‬ ‫פה‪ ,‬נגיעה שם‪ ,‬הכול נראה תקין‪,‬‬ ‫אך המנוע רומם‪.‬‬ ‫אדיר במרחק של ‪ 100‬מטרים לפנינו‪ .‬הנהג בלם ונכנס להיסטריה‪,‬‬ ‫אני\" לא יכול‪ ,‬אני מפחד‪ \",‬הוא זעק לעברי‪ .‬במזרח נראה הבהק‬ ‫הפגזים התקרבו אלינו‪ ,‬וברור היה שבקצב הזה ייפול עלינו לבסוף‬ ‫פגז‪ .‬אנשי המילואים נכנסו כבר לפאניקה‪ .‬חלקם קיללו‪ ,‬חלקם‬ ‫נוסף‪ .‬תפסתי את הנהג בכתפיו‪ ,‬טילטלתי אותו בכל כוחי‪ ,‬וצרחתי‬ ‫התפללו‪ .‬באינטואיציה לא‪-‬ברורה פניתי לאחד הנהגים‪ ,‬והוריתי לו‬ ‫לו באוזן‪ :‬תן\" גז‪ ,‬קדימה‪ \",‬והוא ענה לי‪ :‬בסדר‪ \",‬אבל תמשיך להחזיק‬ ‫לקחת אבן גדולה ולחבוט בתיבת המצבר של הזחל\"ם‪ .‬הוא לא הבין‬ ‫אותי בכתפיים‪ \".‬חיבקתי אותו חזק‪ .‬הוא לחץ על דוושת הגז‪ .‬הזחל\"ם‬ ‫למה‪ ,‬גם אני לא הבנתי‪ ,‬אבל עמדתי על כך‪ .‬הוא חבט כמו מטורף‬ ‫בתיבת הפלדה‪ ,‬ולפתע התעורר המנוע לחיים‪ ,‬שאג בכל כוחו‬ ‫זינק קדימה‪ ,‬נסע כמה מטרים‪ ,‬ואז נחת פגז במקום שבו עמדנו שניות‬ ‫ובחריקת שרשרת עבר את הגשר ואחריו השיירה כולה‪ .‬מאחורינו‬ ‫התחילו הפגזים להתפוצץ על גשר האבן הצר‪ .‬אני\" נשבע לכם‪,‬‬ ‫ספורות קודם לכן‪ .‬הבטתי לאחור‪ ,‬הדחפור נע אחרינו במהירות‪,‬‬ ‫שיש כאן בינינו בעל נס‪ \",‬פנה לנוכחים אחד הנהגים‪ ,‬איש מילואים‬ ‫ירא שמים‪ ,‬שישב עד כה מצונף בפינת הזחל\"ם‪ .‬האנשים נדו‬ ‫והפגזים נפלו בקצב מהיר יותר‪ .‬אחרי כמה דקות עברנו את הצומת‬ ‫ללא פגע‪ ,‬ונכנסנו לפאתי הכפר‪ .‬הזחל\"ם עצר‪ .‬הנהג קם ממושבו‪,‬‬ ‫בראשיהם בהסכמה‪.‬‬ ‫ואנחנו התחבקנו בהתרגשות‪.‬‬ ‫במשך כל היום שלמחרת עברנו עם הדחפור‪ .‬חפרנו עמדות‬ ‫לטנקים‪ .‬מדי פעם נאלצנו לתפוס מחסה מפני ההפגזות הבלתי‪-‬‬ ‫‪ ,8‬שא‪5‬צ‪8‬שךמ‪48‬המלחמהשלי‬

‫להיעצם‪ .‬לפתע עצר הזחל ואני פקחתי את עיני‪ .‬לפנינו ניצב טנק‬ ‫ביום שבת‪ 13 ,‬באוקטובר‪ ,‬סרקו כוחות מגדוד ‪ 51‬את אזור הכפר‬ ‫ביה ג'ן‪ ,‬הנמצא מערבית לכפר מזרעת בית ג'ן‪ ,‬ומוקף מצוקים מכל‬ ‫סורי שרוף‪ ,‬שחסם חלקית את דרך העפר‪ .‬לא זכרתי את הטנק‬ ‫עבר‪ .‬תנשכי הכפר הציורי עדיין שהו בו ובחורשות הסמוכות לו‪,‬‬ ‫מנסיעתי אחר‪-‬הצהריים‪ .‬סרקתי בעיני את הסביבה כדי לזהות את‬ ‫וכן שרץ הכפר חיילי קומנדו סורים‪ .‬הכוחות נעו על ציר עפר הפונה‬ ‫מיקומנו‪ .‬הבנתי‪ ,‬כי כאשר הגיע הזחל למזלג שבילים פנה הנהג‬ ‫צפונה מהציר הראשי‪ ,‬ומכונה במפות הקוד ציר פלד'‪ '.‬הציר נמשך‬ ‫ימינה במקום שמאלה‪ ,‬שם היתה היציאה‪ ,‬ועכשיו ניצבנו על שביל‬ ‫לכיוון מורדות החרמון והכפר בית ג'ן‪ .‬מכיוון שבמהלך הניסיונות‬ ‫חסום בחלקו‪ ,‬כשהכביש הראשי נמצא במרחק של ‪ 20‬מטרים מעברו‬ ‫לרדת אל הכפר נתקעו בציר התלול זחל\"מים ולא ניתן היה להזיזם‪,‬‬ ‫השני של הטנק‪ .‬פקדתי על אחד מסמלי המבצעים לרדת ולבצע‬ ‫הזעיק אותי רובק'ה בקשר ופקד עלי להגיע עם דחפור כדי לסייע‬ ‫הכוונה קרקעית של הזחל\"ם‪ ,‬זאת כדי להימנע מלרדת מדרך העפר‪,‬‬ ‫בחילוצם‪ .‬הגעתי לגבעה הסמוכה לכפר ושם מצאתי את הסמח\"ט‬ ‫שכן יכולנו לראות בבירור עשרות מוקשים נגד רכב שהיו פזורים‬ ‫על גבי זחל\"ם הפיקוד‪ .‬אחר‪-‬הצהריים הגיע למקום מפקד מחנה‬ ‫החטיבה‪ ,‬סרן יום טוב חזן‪ ,‬ובזרועותיו חבילת קרטון‪ .‬הסתבר‪ ,‬כי‬ ‫בשדה משני צידי הדרך‪.‬‬ ‫ביקר בביתו של רובק'ה יום קודם לכן‪ ,‬והביא חבילת שי מאשתו‬ ‫בשעה שניסינו להתקדם‪ ,‬כשהזחל כבר התחכך בשלדת הטנק‬ ‫ומילדיו הקטנימ‪.‬‬ ‫השרוף‪ ,‬עזב לפתע הג'יפ של סופר‪ ,‬ובו רובק'ה וקשר נוסף‪ ,‬את‬ ‫השיירה ונכנס תוך קרטועים על האבנים לתוך שדה המוקשים‪.‬‬ ‫ישבנו על מכסה המנוע של הזחל‪ ,‬התחממנו בקרני השמש‬ ‫רובק'ה‪ ,‬שלא הבין את סיבת העיכוב‪ ,‬טפח לסופר על כתפו ואמר‬ ‫האחרונות‪ .‬הרי הקרב גוועו למטה בכפר‪ ,‬ואנחנו ניסינו לתפוס רגע‬ ‫לו‪ :‬קרימה‪ \",‬סופר‪ .‬תעקוף אותם ונעלה על הכביש‪ \".‬כשראינו שעומד‬ ‫של שלווה במלחמה הארורה הזאת‪ .‬רובק'ה כיבד אותנו בעוגיות‪,‬‬ ‫להתרחש אסון‪ ,‬צעקנו לעברם בכל כוחותינו‪ :‬תעצרו‪ \",‬מוקשים‪\".‬‬ ‫ופרס על המנוע את הציורים שציירו ילדיו בשבילו‪ .‬היה זה רגע של‬ ‫אבל היה כבר מאוחר מדי‪ .‬הג'יפ התרומם לפתע באוויר בתוך להבת‬ ‫התרוממות רוח בשביל הלוחם הוותיק הזה‪ ,‬שזיפי זקן בן כמה ימים‬ ‫אש ענקית שהפיצה גיצים‪ ,‬רסיסים וענני אבק לכל עבר‪ .‬הפיצוץ‬ ‫עיטרו את פניו‪ .‬עיניו היו ארומות מעייפות‪ ,‬וציורי ילדיו כאן באמצע‬ ‫האדיר החריש את אוזנינו‪ ,‬ואחריו שקע הג'יפ ההרוס לתוך המכתש‬ ‫שנוצר בקרקע‪ .‬כשהתפזר העשן לא היה אף אחד בג'יפ‪ .‬שלושת‬ ‫המלחמה ממש הפיחו בו רוח חיים‪.‬‬ ‫הנוסעים בג'יפ הועפו החוצה דרך יריעות הברזנט‪ ,‬והיו מוטלים‬ ‫אני זוכר‪ ,‬שערב קודם לכן היינו מוטלים שנינו בתנוחה דומה‪,‬‬ ‫מנומנמים למחצה על רשת הסוואה במחפורת‪ ,‬שבה היה ממוקם‬ ‫בתוך שדה המוקשים; רק אנחותיהם נשמעו מתוך החשיכה‪.‬‬ ‫החמ\"ל החטיבתי‪ .‬המח\"ט‪ ,‬אמיר דרורי‪ ,‬היה רכון עם קציני מטה על‬ ‫התרוצצנו בהיסטריה אנה ואנה בחיפושים אחריהם‪ .‬ראשון מצאנו‬ ‫את סופר פגוע קשות ברגלו ואחריו את הקשר פצוע אף הוא‪ .‬את‬ ‫תצלומי אוויר של החרמון‪ ,‬ועסק בתכנון כיבושו מחדש‪ .‬הכישלון‬ ‫רובק'ה לא מצאנו בהתחלה‪ .‬לאחר כמה דקות ארוכות מצאנו אותו‬ ‫מעברו השני של הטנק בתוך שדה מוקשים‪ .‬באמצעות סכיני פלסים‬ ‫הצורב של הניסיון הראשון לא נתן לו מנוח‪ ,‬והרצון לכבוש את ההר‬ ‫גיששנו אליו נתיב כניסה‪ ,‬והבאנו אותו על היריים לעבר הכביש‪,‬‬ ‫ולהציל את כבוד החטיבה בער בעצמותיו‪ .‬צריך\" להוריד אותו‬ ‫שם טיפלו בו חובשים שהיו איתנו בשיירה‪ .‬נפניתי הצידה‪ ,‬דמעות‬ ‫מהתוכנית הזאת‪ ,‬אחרת יישפך רם רב‪ \",‬לחש לי רובק'ה‪ .‬נדהמתי‬ ‫חנקו את גרוני‪ .‬לא יכולתי אפילו לגשת אל רובק'ה שכה אהבתי; רק‬ ‫מגילוי הלב של הסמח\"ט‪ ,‬שהכיר היטב את דרורי‪ .‬אתה\" מתכוון‬ ‫נשאתי בליבי תפילה שיחזיק מעמר ולא ימות‪ .‬מסוק שהזעקנו נחת‬ ‫לזמר‪ ,‬שאסור לנו לכבוש את החרמון?\" שאלתי את רובק'ה‪ .‬הוא‬ ‫עד מהרה על הכביש הצר והמריא לעבר בית‪-‬החולים בצפת‪ .‬לפני‬ ‫אמר‪ ,‬שלדעתו אסור לתקוף שוב באותו ציר שבו תקפנו בקרב‬ ‫הראשון‪ ,‬כי זה כמו ללכת עם הראש בקיר‪ .‬באותו לילה נפניתי לשק‬ ‫שנחת בבית‪-‬החולים דיווח הטייס כי רובק'ה איננו עוד‪.‬‬ ‫כל אותו הלילה שכבתי בתוך שק השינה והתייפחתי‪ .‬כל‪-‬כך‬ ‫השינה שלי בלב כבד‪ ,‬שקוע בהרהורים על דבריו של רובקיה‪.‬‬ ‫שנאתי את המלחמה‪ .‬נזכרתי‪ ,‬שביום השני להבקעה לשטח סוריה‪,‬‬ ‫כשירד הערב והסתיימה עבודת החילוץ של השיירה בציר פלד'‪',‬‬ ‫באחד הרגעים השקטים בין ההפגזות ותקיפות המטוסים הסוריים‪,‬‬ ‫הערתי את רובק'ה‪ ,‬שנימנם לצידי על מנוע הזחל\"ם‪ ,‬והתכוננו לחזור‬ ‫קרא לי רובק'ה ומסר לי רובה סער מתוצרת רוסית‪ ,‬קלצ'ניקוב עם‬ ‫לעבר מפקדת החטיבה בחדר‪ .‬לצידנו ישב רס\"ן שמואל סופר‪ ,‬סמג\"ד‬ ‫קת מתקפלת‪ ,‬משוח עדיין בגריז ומבהיק ביופיו‪ .‬קח‪ \",‬מגיע לך‪.‬‬ ‫גדוד ‪ ,17‬שפיקד על הגדוד לאחר שהמג\"ד נהרג בניסיון הראשון‬ ‫שמור אותו למזכרת ממני‪ \".‬עכשיו שכבתי שם ואחזתי ברובה‬ ‫לכיבוש החרמון‪ .‬סופר הגיע לחפ\"ק הסמח\"ט כדי לדון איתו בכמה‬ ‫בחוזקה‪ .‬ב‪ ,1977-‬בהיותי קמב\"ץ פיקוד הצפון‪ ,‬פניתי לאלוף הפיקוד‪,‬‬ ‫נושאים‪ .‬כולנו עמדנו לשוב על עקבותינו‪ ,‬כשפנה אלי רובק'ה‪:‬‬ ‫האלוף אביגדור ינוש() בן‪-‬גל וביקשתי להחזיק ברשותי את הרובה‬ ‫מנישה‪ \",‬אני עייף‪ ,‬אני אסע בג'יפ עם סופר ואתה תוביל את השיירה‬ ‫למזכרת‪ .‬קיבלתי אישור להחזיקו‪ .‬הרובה הזה נמצא ברשותי עד‬ ‫בזחל הפיקוד לעבר הכביש‪ \".‬השבתי כי אשמח לעשות זאת‪ .‬החמיאו‬ ‫לי דבריו‪ ,‬שכן הוא היה יכול להטיל את המשימה הזאת על בכירים‬ ‫היום‪.‬‬ ‫ממני שנסעו בשיירה‪ .‬עליתי על זחל הפיקוד וניצבתי מאחורי לוח‬ ‫המפות‪ ,‬שבקדמת הזחל‪ .‬מאחורי ישבו סמלי מבצעים וכמה קצינים‬ ‫ע‬ ‫נוספים שנספחו לסמח\"ט‪ .‬נענו בנסיעה איטית ללא אורות על דרך‬ ‫*‬ ‫העפר כשפנינו לעבר הכביש‪ .‬ירח מלא האיר את שדות הבזלת‬ ‫מסביב‪ ,‬והאווירה הקסומה והרגועה הרדימה אותי‪ ,‬ועיני החלו‬ ‫מףמ‪8~ 488%88‬‬ ‫המלחמה שלי‬

‫אל\"מ מיל'() צבי ינאיטורבו\"(\")‬ ‫בבסעטתיה\"מלולקחצימןה;ל\"סאדבן‪,‬זיקדציתוימםשסמודףתגשר בכיופפ=‬ ‫ן להתעשת‪ ,‬לא לאבדאתשיווי‬ ‫ך‬ ‫ה ‪-‬משקל ולבצעאתהמשימה ‪---‬‬ ‫אוניית הוד מעלתה אה\"מ() דרייד‬ ‫באוקטובר ‪ 1973‬נשאתי דרגת סרן שנה) שלישית(‪ ,‬הייתי מפקר‬ ‫סטי\"ל לשעבר אח\"י) סער עד ינואר ‪ ,)1973‬שירתי כסגן מפקד המתקן‬ ‫אה\"מ דרייד‪ ,‬הינו בסיס ימי בריטי הממוקם על מצוק בדרום בריטניה‪.‬‬ ‫לתרגול טקטי מח\"ט(‪ ),‬שהינו למעשה בית‪-‬הספר ללחימת ים בבסיס‬ ‫זהו בית‪-‬הספר בה\"ד() לניווט וללחימה‪ ,‬כולל מתקני אימונים של‬ ‫ההדרכה של חיל הים‪ .‬מפקדי היה סא\"ל צבי גבעתי קרוזו\"(‪ )\",‬קצין‬ ‫הצי המלכותי הבריטי‪ .‬כמו כל בסיס חופי‪ ,‬שמו כשם אונייה‪ .‬דרייד‬ ‫בקומנדו הימי‪ ,‬חובל ואיש ים מנוסה‪ ,‬שסיים תפקיד כמפקד פלגת‬ ‫נכנס להיסטוריה כמוצב הפיקוד ומרכז השליטה של הפלישה‬ ‫סטי\"לים‪.‬‬ ‫לאירופה במלחמת‪-‬העולם השנייה )‪Day‬ס‪.)-‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים טילטלה אותי בין קרבות‪ ,‬זירות ואירועים‪.‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1973‬נשלחתי עם קרוזו\"\" להשתתף בקורס טקטי‬ ‫התחלתי את המלחמה בחו\"ל בצי) הבריטי(‪ ,‬וסיימתי אותה בלשכת‬ ‫של לוחמת ים לציים ידידותיים‪ .‬בקורס השתתפו קציני ים בדרגות‬ ‫מפקד חיל הים מח\"י(‪ ),‬לבוש בגדי עבודה‪ ,‬לא נקיים ומלוחים למדי‪,‬‬ ‫סרן‪-‬סא\"ל ממדינות רבות‪ ,‬כולל הודו ופקיסטן‪ ,‬שאך סיימו מלחמה‬ ‫תקופתית\"\" ביניהן מאי) ‪ .)1973‬ביום ו'‪ 4 ,‬באוקטובר‪ ,‬ערב יום‬ ‫בטקס הענקת דרגת רס\"ן‪.‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬הגענו ללונדון לקראת טיסה מתוכננת לארץ ל‪6-‬‬ ‫נכון‪ ,‬בפועל הייתי פקק\"\" וככזה חוויתי הרבה מאוד‪ .‬אני חש‬ ‫באוקטובר‪ .‬בערב התארחנו בביתו של נספח צה\"ל‪ ,‬תא\"ל הדר קמחי‪.‬‬ ‫חובה ולא מעט כבוד להזכיר כמה מאנשי חיל הים ולציין את חלקם‬ ‫הדר היה לאחר תפקיד ראש מספן ים ר\"מ‪-‬ים(‪ ),‬שהינו סגן מפקד‬ ‫ברגעים היפים בתולדות החיל‪ ,‬אם לא היפים שבהם‪ ,‬באחת התקופות‬ ‫חיל הים‪ .‬קודם לכן היה איש הקומנדו הימי‪ ,‬מפקד צוללת‪ ,‬מפקר‬ ‫הקשות ביותר של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪8~ ,,,488888788‬‬ ‫חיך‪-.‬ם‪,;4‬ט‪-‬יח*\"‪\".,,‬‬

‫לחוף‪ \",‬אין\" סיוע אוויר‪ \",‬תהיה\" בחוץ עם אור ראשון‪ \",‬וכדומה‪.‬‬ ‫שייטת מש\"ט() הצוללות ושייטת הסטי\"לים‪ .‬כמפקד שייטת‬ ‫רע\"ן קצינים הודיע לי‪ ,‬שלפי הוראת המש\"ט‪ ,‬אצטרף לשאול‬ ‫הסטי\"לים פיתח והטמיע את תורת קרב השטח‪ ,‬שהוכיחה את עצמה‬ ‫חורב לימים) תא\"ל‪ ,‬סגן מפקד חיל הים( ביב\"א יחידת) הבקרה‬ ‫עד הפרט האחרון בקרבות הימיים של המלחמה‪.‬‬ ‫האווירית( הצפונית של חיל האוויר‪ ,‬כדי לתאם את הפעילות עם‬ ‫הדר עידכן אותנו שהעניינים בארץ מתחממים ואמר‪ ,‬שמשרדו‬ ‫מטוסי חיל האוויר בהשתתפות בלחימת הים‪ .‬חורב נמצא שם לבדו‬ ‫פועל להקדים את חזרתנו ארצה למוצאי יום הכיפורים‪ .‬הגעתי לארץ‬ ‫עם שני מפעילי מכ\"ם כבר יותר מ‪ 48-‬שעות‪ .‬מה\" עם מינוי החירום‬ ‫לאחר שהמלחמה פרצה‪ ,‬אור ליום ב'‪ 7 ,‬באוקטובר‪ ,‬במטוס אל על‬ ‫שלי?\" שאלתי‪ .‬הפסדת‪\",‬‬ ‫עמוס כב‪ 400-‬לוחמים‪ ,‬שלא ‪-‬‬ ‫הפסיקו לשיר והשתתקו (‪:1__=,‬‬ ‫הרפזי לימים‪ ,,‬אל\"מ דוד‬ ‫‪: L__ 1‬‬ ‫ור~ג)‪_1-1‬‬ ‫כשיא! את ההאפלה בשדה ן‬ ‫הרפוי‪,‬קיבלאח אמ\"י‪,‬שת‪..‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ח ל ה ם החל את ההכנות למלחמת יום הכיפורים עם‬ ‫המוי‪ 0‬של מלחמת ששת הימים והטבעתה של אח\"י אילת‪.‬‬ ‫בשייטת הסטי\"לים)שייטת‪-‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫בפיס הזמו הזה חדיה להכיתני אנ) מאמין של כולם ‪-‬‬ ‫ה\"פרוטקציונר\" בשל) ל'‪:‬‬ ‫‪ )3‬לאחר שירות בצוללות‬ ‫ממפקד ח ל הים ועד לקצונה הזוטרה( העובדה הפשוטה‪:‬‬ ‫דרגתו(‪ ,‬שהועלה לטיסת י!‬ ‫אח\"מים במטוס מנהלים של וו‬ ‫ילאחר סיום קורס ןקציני‬ ‫ןן‬ ‫אנחם יא טובש' צר ך יהשתסר' הנהי‬ ‫אישיות בכירה‪ ,‬הגיע לארץ ןן‬ ‫ל) ל‬ ‫קשר ולימה אלקטרונית(‪.‬גייןך‪:':‬ש‪,::‬‬ ‫ך‪:,‬ן‪:‬ךן‪:‬ןב‪::::1:‬‬ ‫רק ב‪ \"-‬באוקטובר‪, .‬סן‪::‬זי'\"'‬ ‫פ קית עד נואר ‪ .1973‬בכל‬ ‫'‪,‬‬ ‫לגייס תמיכה לא תגי‪01‬מ של מערכת הביטחון לפתח טיל‬ ‫באוקטובר‬ ‫תקופת השירות עסקתי‬ ‫ן‬ ‫םי‪ rD~'-‬ולשלבו במערכת נשק שניתנה להשגה באופן‬ ‫בתורת לחימה ובלוחמה‬ ‫‪,',‬‬ ‫מיטבי‪.‬יש לזכ!ר‪ ,‬שחיל ‪ DIA‬הישראלי היה הראשו!בחיל!ת‬ ‫ב\"בור\" של החיל עקבו אחר ‪1‬‬ ‫אלקטרינית‪ ,‬כולל תפקיד‬ ‫‪,,1‬‬ ‫הקרב שלימים נקרא קרב ‪,‬‬ ‫משני להיותי מפקד סטי\"ל‪,‬‬ ‫ן‬ ‫הים של המערב שהפעיל את ספינות הטילים‪.‬‬ ‫כקציז לוחמה אלקטרונית‬ ‫ן‬ ‫בשנ!ת ה‪ 60-‬ה!‪ 70-‬צוידו ציי ערב‪ ,‬בעיקר סוריה ומצרים‪,‬‬ ‫בלטים‪ .‬כוח משייטת ן‪,‬‬ ‫של השייטת‪ .‬כמסגרת‬ ‫ן‬ ‫בסטי\"ל'ם נושאי טילים סובייטיים‪ ,‬שכינוי נאט\"ו שלהם‬ ‫הסטי\"לים תקף והשמיר ‪4‬‬ ‫התפקיד הזה הכנתי את נוהל‬ ‫ן‬ ‫ה'ה קיט‪ \"00‬א‪ .)55(4-2-‬הטווח המבצע' של טילי‬ ‫‪1‬‬ ‫סטי\"לים מצריים סמוך‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ההתגוננות ואת הוראות‬ ‫‪,‬‬ ‫לחופם‪ .‬בערוץ התייג החילי ‪,‬‬ ‫ההפעלה של האמצעים תוך‬ ‫ן‬ ‫ה סט ק‪ ' 0‬שפגעו באח\"י אילת‪ ,‬היה ‪ 25‬מייל ימי (‪ 45‬ק\"מ(‪.‬‬ ‫שמעתי את הקשר של יומי\"\" ‪1‬‬ ‫כדי תרגום הנחיות מטה חיל‬ ‫בר אל נ( נו! ר וניה פחוסי מחצי ‪ -‬מעט‬ ‫הים להוראות עשה\"\"‬ ‫‪,‬‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫אל\"מ) מיכאל ברקאי‪ ,‬לימים‪: ,‬‬ ‫טעל ‪ 20‬ק\"מ‪ .‬הפרש הטווח בין הטילים כונה החגורה\"\" ‪-‬‬ ‫בהפעלת הספינות והכוח‬ ‫הפרש הטווח בי! הכוחות‪ ,‬שעל סטי\"ל ישראלי היה לקצר‪,‬‬ ‫מפקד חיל הים( ולאחר מכן‬ ‫בים‪ .‬בתקופה הזאת אני‬ ‫כשה!א בתוך טו!ח טילי האויב ללא יכולת פגיעה‪ .‬תורת‬ ‫‪,,,‬ל'‬ ‫את יומי\"\" עצמו מודיעים‪:‬‬ ‫מבקש לציין את תא\"ל הדר‬ ‫קמחי המש\"ט) הראשון‬ ‫הלחימה האמצעים! התומכים בה בעיקר) אמצעי לוחמה‬ ‫חירום\" טייח!\" טיל) אויב(‪.‬‬ ‫בארץ‪ ,‬מפקד מבצע ספינות‬ ‫אלקטרונית( יועדו בע!קר לאפשר מעבר תאובטח והגעה‬ ‫ראיתי את ביני\"\" האלוף)‬ ‫שרבורג וכאמור‪ ,‬סגן מפקד‬ ‫לט!!ח העסקה יעיל של האויב בטילי גבריאל‪ .‬הפעילות‬ ‫בנימין תלם‪ ,‬מפקד חיל הים( ‪\",‬‬ ‫חיל הים( ואת תא\"ל שבתאי‬ ‫לוי מחליפו‪ .‬שניהם הצליחו‬ ‫הזאת ב!צעה ת!יבי‪0‬נטניאב במשך כל התקופה שעד‬ ‫מפסיק לנגוס בתפוח שאכל ‪,‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫את) התמונה לא אשכח(‪ ,‬ואת‬ ‫בעקבות הטבעת ספינת הדיג אורית'' בצפ!ן הברדוויל‬ ‫הרשליה\"\" ראש) מספן ים ‪:‬‬ ‫על‪-‬ידי ל\"יט‪ 0‬מצרי מאזור פורט סעיד ר‪-079‬ב הואצו‬ ‫וסגן מפקר החיל שנקרא! ‪,,.‬‬ ‫מהלכי ההטמעה של המערכות ותורת הלחימה‪.‬‬ ‫הר\"ם‪-‬ים[( תא\"ל צבי תירוש(‬ ‫ליצור בשלבים ובהרבה‬ ‫'‪\",,,, ,‬‬ ‫עוצר באמצע בדיחה‪ .‬הכוח ‪,‬‬ ‫כשררן כל) אחד לפי‬ ‫התגונן בהצלחה‪ ,‬הטילים ‪', !:‬‬ ‫אישירתי( מתווה בהירויעיל של תורת קרב והוראות הפעלה ולהטמיע‬ ‫החטיאו‪ .‬הקלה במצפ\"י‪ .‬ביני\"\" הבחין בי הייתי) לבוש בבגדים‬ ‫אותה בכתובים‪ ,‬כמפקדים וכקצונה הזוטרה לכמה דורות‪ .‬השייטת‬ ‫אזרחיים(‪ .‬אני זוכר שהוא אמר משהו כמו זה\" עובד‪ \".‬הרשל'ה\"\"‬ ‫הראה לי תצלום חזיתי של טילי אויב נקודות) אור גדולות( שצולמו‬ ‫חזרה רתירגלה ‪ -‬ברמות הספינה‪ ,‬הזוג‪ ,‬הפלגה והשייטת‪ .‬לרעתי‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי עודד עגור‪ ,‬הצלם האגדי של החיל‪.‬‬ ‫מקומם של המש\"טים הראשונים‪ ,‬בעיקר של שבתאי לוי‪ ,‬קופח במעט‬ ‫לאחר מכן בקע ממכשירי הקשר המלל המוכר של מהלך התקיפה‬ ‫בהיסטוריה הרשמית של חיל הים‪.‬‬ ‫שלנו‪ :‬ושם\" קריאה[ פגע‪ ,‬השמיד‪ \",‬אישור\" לרדת לטווח קרוב יותר‬ ‫יומי\"\" קיבל את הפיקור בנובמבר ‪ 1972‬לאחר ששירת כמפל\"ג‬ ‫‪ '88‬שנאת\"‪'.8‬ו ת'יש\"ט\"מ\"‬

‫שתיהן) נישאו מאוחר יותר למפקדי סטי\"לים יציק שמיר ופיני שחף(‪,‬‬ ‫ועשה הרבה בדרכו הנוקשה וההחלטית להטמיע את התורה‪ .‬אין לי‬ ‫העבירו לנו הודעה‪ :‬סורבו\"\" ילך למיכה לימים) מש\"ט אל\"מ מיכה‬ ‫ספק‪ ,‬ששייטת הסטי\"לים נכנסה למלחמת יום הכיפורים במוכנות‬ ‫לצרום(‪ ,‬ושאול לגדעון לימים) תא\"ל גדעון רז‪ ,‬מפקד זירת ים סוף‪,‬‬ ‫סגנו של יומי\"\" וממלא מקומו כמפקד החיל ב‪ .)1978-‬אצל מיכה‬ ‫מיטבית של האנשים‪ ,‬כלי השיט ואמצעי הלחימה שלהם‪.‬‬ ‫פגשתי את פפר\"\" לימים) אל\"מ שמואל פרס‪ ,‬ידירי(‪ ,‬מפקר אח\"י‬ ‫חרב‪ .‬סיכמנו שאפליג איתו כקצין גשר בקרב קצין) גשר בכיר(‪.‬‬ ‫מירון‪,‬‬ ‫הר‬ ‫בקרה אווירית‬ ‫יחידת‬ ‫לצרוס אישר לא לפני שאימת עם פפר\"\" שהוא יסתדר איתי הייתי)‬ ‫באוקטובר‬ ‫‪8-7‬‬ ‫בכיר מ\"פפר\"‪ ,‬ידוע כלא טוב ב\"לקבל מרות\"‪ ,‬ועצמאי מדי לטעמו‬ ‫לינ\"א הגעתי כבר באור יום‪ .‬בדרך פרקתי את המתנות בבית‪ ,‬נישקתי‬ ‫את ניצה והילדים ואמרתי להם שהכול יהיה כסדר נשארה) עם‬ ‫של לצרוס(‪.‬‬ ‫שלושה ילדים קטנים בקומה רביעית‪ ,‬ללא מעלית עם שלוש‪-‬ארבע‬ ‫בים‪ ,‬התקרבנו ללטקיה מצפון‪-‬מערב‪ .‬היה זה לילה בהיר‪ ,‬ירח‬ ‫אזעקות ביום(‪ .‬אני זוכר שנדהמתי לראות ששאול חורב כבר רס\"ן‬ ‫כמעט מלא‪ .‬רוח חרישית מצפון‪-‬מערב‪ ,‬שהפכה למזרחית לא חזקה‬ ‫הוא) זכה לקיצור פז\"מ לקראת החגים(‪ .‬העדכון שלו היה יבש‪ :‬אנחנו\"‬ ‫בקרבת החוף‪ .‬ספינת הפיקוד הדגל() היתה אח\"י חץ בפיקודו של‬ ‫דורשים‪ ,‬הם רושמים‪ .‬אתמול קיבלנו מטוס קורנס שהכוח בים כיוון‬ ‫משה אורון אקרמן(‪ ).‬המשמעות היתה שבשלב הההפרצות אל)מתחת‬ ‫לספינה מצרית‪ ,‬כנראה סטי\"ל‪.‬‬ ‫ל\"חגורה\"( נצטרך לתמרן למבנה‬ ‫הטייס דיווח על פגיעה‪ .‬ביתר ‪1,‬‬ ‫מכונס מאור‪ ,‬במהירות מרבית‪.‬‬ ‫הזמן הם עסוקים בעצמם‪\".‬‬ ‫ל\"תעלול\" הזה קראנו מסדר\" פז\"‪.‬‬ ‫סיכמנו שלמחרת היום‬ ‫כש\"יומי\" יחזור מהים‪ ,‬נסביר לו‬ ‫זה לא המקום לפרט למה ומדוע‪.‬‬ ‫שאין מה לעשות פה ונבקש‬ ‫בגשר עמדתי ‪ /‬ישבתי על כיסא‬ ‫ימין‪ .‬במרכז הגשר עמד שייע‬ ‫שיעלו שני קציני מילואים‪ .‬המצב‬ ‫גולדמן אז) סג\"מ טרי בוגר‬ ‫הכאיב לי‪ .‬בשנים שלפני המלחמה‬ ‫חובלים(‪ ,‬שהיה קצין הגשר הזוטר‪.‬‬ ‫פעלנו בעיקר) שייטת הסטי\"לים(‬ ‫כוח של ‪ 3-2‬סטי\"לים סוריים אותר‬ ‫בשיתוף פעולה אינטנסיבי מאוד‬ ‫באזורפתח הנמל‪ ,‬והכוח שלנופתח‬ ‫עם טייסות העיט והקורנס‪ ,‬בעיקר‬ ‫בהסתערות‪ .‬מטח טילים ראשון‬ ‫מרמת דוד‪ .‬ביצענו הליכי שיתוף‬ ‫פעולה ותרגילים רבים בנושאי‬ ‫נורה לעברנו‪ .‬ביצענו התגוננות‬ ‫מסודרת וירי בתותח ‪ 76‬מ\"מ‪ .‬שני‬ ‫תקיפה ולוחמה אלקטרונית‪.‬‬ ‫טילים עברו בדופן ימין בטווח‬ ‫ערכנו ביקורים הדדיים ולקחנו‬ ‫טייסים לתרגילים ולמשימות בים‪.‬‬ ‫שנראה לי קרוב בים) קשה להעריך‬ ‫טווח בעיקר בלילה(‪ .‬הם נכנסו‬ ‫הכרנו באופן אישי את מפקדי‬ ‫הטייסות בעיקר) עזרא קדם‬ ‫למים והתפוצצו מאחורי הספינה‪.‬‬ ‫ןבב\"‪ 1\"1‬ואביהו בן‪-‬נון(‪ .‬ביחידת‬ ‫הטיל השלישי שמר על כיוון ישר‬ ‫‪ ///‬ג‪/‬‬ ‫הבקרה האווירית תיפקדו אנשי‬ ‫אלינו עד שסטה באופן ברור לכיוון‬ ‫חיל האוויר באופן שקט ויעיל‪,‬‬ ‫הדופן השנייה והרחק מהכוח‪.‬‬ ‫מהמפקד ועד לאחרון הבקרים‪.‬‬ ‫התיאור הינו איטי‪ ,‬בפועל הכול‬ ‫היו יירוטים והיו נטישות‪ .‬רק‬ ‫בדיעבד הפנמתי את גודל הצרה‬ ‫מתרחש מהר מאוד‪ .‬אלה טילים‬ ‫‪-‬‬ ‫שבה היה חיל האוויר בימים הראשונים של המלחמה‪.‬‬ ‫בגודל מטוס סילון קטן הטסים‬ ‫למחרת היום שוחחנו עם יומי\"‪ \".‬הוא שכבר) הרגיש בערך כמו‬ ‫במהירות של ‪ 0.9‬מאך‪ ,‬לכל אחד יש רש\"ק במשקל ‪ 500‬ק\"ג‪ .‬עד‬ ‫מלך(‪ ,‬אמר שנעזוב ונחזור לשייטת‪ ,‬שום\" דבר לא יצא לנו מחיל‬ ‫היום נשמר בזיכרוני מראה שני הטילים בדופן ימין עם שובל העשן‬ ‫האוויר‪ \",‬אמר‪ .‬בליל ‪ 11/10‬באוקטובר שאול חורב ואני כבר‬ ‫ורסיסי האש מאחוריהם‪.‬‬ ‫השתתפנו כקרב לטקיה השני בחוף הסורי‪.‬‬ ‫עד מהרה הגענו לטווח העסקה שלנו‪ .‬קרב השטח החל‪ .‬תימרנתי‪,‬‬ ‫קרב לטקיה השני‬ ‫פתחתי זווית לירי‪ ,‬תיאמתי עם הספינה הקרובה‪ ,‬שמעתי את ערוצי‬ ‫הקשר בגשר והערוץ החילי בגשר הפנימי‪ .‬עידכנתי את מרכז ידיעות‬ ‫לשייטת הגעתי לאחר תחקיר של קרב נפל\"\" בחוף המצרי‪ ,‬שבו‬ ‫הקרב מי\"ק() ושמעתי מהמפקד עדכונים במי פגענו‪ .‬האזנתי לרשתות‬ ‫הכוח שלנו לא הצליח להגיע למגע‪ .‬יומי\"\" לא היה משום שנסע‬ ‫הפנים ושמעתי את קצין הנשק יפרויב חיים) להב( ידידי‪ ,‬מעביר‬ ‫למטה בלח‪-‬אביב‪ .‬שמעונה הפקידה הראשית ועידית הקנ\"לית‬ ‫פקודות למערכת הנשק והמכוון‪ .‬הקרב נוהל בהתאם לתרגולת‬ ‫המוכרת עד שנכנסנו לטווח תותחי החוף כקוטר ‪ 130‬מ\"מ‪.‬‬ ‫עטש‪ 447]41‬פ;‬ ‫תידום\" פייחו\"‬

‫מנתזי המים שהספינה נשטפה בהם‪ .‬תימרנו כחריפות כדפוס אקראי‬ ‫האמת היא שהופתענו‪ .‬לא ידענו על נוכחות מסיבית של תותחי‬ ‫תוך כדי צפייה בהבהקי הירי ממיקומן של הסוללות‪ .‬היו אלה רגעים‬ ‫‪ 130‬מ\"מ מבוקרי מכ\"ם‪ .‬בקרב לצקיה הראשון בליל ‪ 7/6‬באוקטובר‬ ‫הם לא הופעלו באופן משמעותי לפחות) לא דווח על כך(‪ .‬מכ\"ם‬ ‫קשים‪ .‬במצב שנוצר הבנו והפנמנו את משמעותו של אזור מוגן‬ ‫הבקרה הרוסי‪ Sheet-Band‬והמכ\"ם הצרפתי ‪ CDR‬לא היו מוכרים‪.‬‬ ‫תותחים אמ\"ת() מבוקרי מכ\"ם ואת האיום הטמון בו‪ .‬למזלנו‪ ,‬הצללית‬ ‫יכולת הדיוק ורמת התותחנות שהופגנו על‪-‬ידי הסורים היו גבוהות‪.‬‬ ‫הקטנה של הסטי\"לים ותמרוני ההתחמקות החריפים מנעו היפגעות‬ ‫מייד בין המטח הראשון או השני פגעו ‪ 6-4‬פגזים סביב הספינה‬ ‫שלנו‪ .‬היינו בקצה טווח ההעסקה שלנו‪ ,‬למטרות בפתח הנמל‪ ,‬ולכן‬ ‫פרט) לרסיס באח\"י מזנק(‪.‬‬ ‫לא יכולנו לצאת במהירות מהטווח היעיל של הפגזת החוף‪ .‬מכיוון‬ ‫באותו הלילה נפגעו שתי מטרות של חיל הים הסורי בנמל‪ .‬כלי‬ ‫שהמדובר בנשק סטטיסטי היה לנו מזל‪ .‬תימרנו‪ ,‬התכווצה לנו הבטן‬ ‫אחד‪ ,‬כנראה סטי\"ל‪ ,‬הושמד בעת היכנסו לנמל‪ .‬כמו כן נודע לנו‬ ‫ולא ספגנו פגיעה‪ .‬כל הספינות בכוח יצאו ללא פגיעה‪ .‬רק) אח\"י‬ ‫בדיעבד‪ ,‬שאחד הטילים פגע באוניית סוחר‪ .‬באזור הבניאס הוצתה‬ ‫מזנק ספגה פגיעת רסיס‬ ‫חוות המכלים והיא המשיכה לבעור עד לימים האחרונים של‬ ‫באזור החרטום בקרב‬ ‫המלחמה‪ .‬לפחות פעם‬ ‫‪-‬‬ ‫ן‬ ‫טרטוס(‪.‬‬ ‫נוספת נכנס כוח שלנו‬ ‫קרב לטקיה השני‬ ‫להפגזת חוזרת בבניאס‬ ‫הסתיים בהישג משמעותי‪:‬‬ ‫במהלך המלחמה‪ .‬בבניאס‬ ‫סטי\"ל אחד הוטבע ואחד‬ ‫נפגע‪ .‬לנו לא היו אבידות‬ ‫הושמדו המצבור ועתודת‬ ‫או פגיעות‪ .‬אם זיכרוני אינו‬ ‫הדלקים של הצבא וחיל‬ ‫מטעני‪ ,‬מאותו לילה נחסם‬ ‫נמל לטקיה לפעילות כלי‬ ‫האוויר הסורי‪.‬‬ ‫שיט וחיל הים הסורי‪.‬‬ ‫במבט לאחור ניתן‬ ‫להגריר את ליל קרב‬ ‫טרטרת(‬ ‫טרטוס והבניאס כ\"ליל‬ ‫אל טרטוס‪ ,‬עיר הנמל‬ ‫התותחים\" של המלחמה‪.‬‬ ‫הדרומית בסוריה‪ ,‬הגיעה‬ ‫אספקה מברית‪-‬המועצות‬ ‫לאחר קרב טרטוס‬ ‫במהלך המלחמה‪ .‬בשבוע‬ ‫הפסיק למעשה חיל הים‬ ‫הראשון הוקצה כוח ימי‪ ,‬במטרה לשבש את פעילות הנמל בטרטוס‬ ‫ולפגוע במתקני האחסון לדלק באזור הבניאס באמצע) הדרך בין‬ ‫הסורי להוות איום‪ .‬אני לא‬ ‫טרטוס ללטקיה(‪ .‬הכוח הורכב משני כוחות משנה‪ .‬הכוח הצפוני‪,‬‬ ‫שהוקצה לבניאס‪ ,‬כלל את ספינות סער ‪ - 4‬אח\"י רשף בפיקודו) של‬ ‫זוכר קרבות משמעותיים‬ ‫מיכה רם‪ ,‬לימים אלוף‪ ,‬מפקד חיל הים( ואח\"י קשת בפיקודו) של‬ ‫דוד הרפוי דוד‪ ,‬לימים אל\"מ ורמ\"ח אמל\"ח(‪ ,‬שהיו חמושות בשני‬ ‫נוספים בזירה הצפונית‪.‬‬ ‫ן‬ ‫תותחי ‪ 76‬מ\"מ כל אחת‪ .‬על הכוח הצפוני פיקד אלי רהב לימים)‬ ‫תא\"ל‪ ,‬מש\"ט סטי\"לים ור\"ם‪-‬ים(‪ .‬אני הפלגתי באח\"י סופה‪ ,‬שהיתה‬ ‫המשכנו לקיים סיורים‬ ‫ספינת הפיקוד בכוח הדרומי‪ .‬מפקד הספינה היה ידידי אריה שפר‬ ‫אלימים\"‪ \".‬לא נכנסנו לטווח אמ\"ת ללא צורך‪ .‬בפועל התעבורה‬ ‫שפלר\") הגדול\"‪ ,‬לימים אל\"ם(‪ .‬המפל\"ג היה מיכה לצרום‪ .‬מפקד‬ ‫הימית לנמלי סוריה נפסקה‪.‬‬ ‫השייטת הפליג באח\"י מזנק‪.‬‬ ‫הקרב התפתח באופן הצפוי‪ :‬התגוננות בפני מטח טילי אויב‪,‬‬ ‫אלכסנדריה ואבו קיר‬ ‫פריצה לטווח טילים‪ ,‬ירי טילים שלנו‪ ,‬ירידה לטווח תותחים והעסקה‬ ‫בתותחי ה‪ 76-‬מ\"מ של מטרות בתוך הנמל‪ .‬מצפון בערו כבר המכלים‬ ‫יצאנו מהנמל בשעות אחר‪-‬הצהריים לסיור אלים להשמדת כלי שיט‬ ‫באזור הבניאס‪ .‬ואז‪ ,‬כאשר אני תימרנתי לפי הנחיותיו של לצרוס‬ ‫אויב באזור החוף המצרי במבואות אלכסנדריה‪ .‬יצאנו בנתיב מערבי‪.‬‬ ‫את הכוח שהעסיק את המטרות באזור הנמל‪ ,‬נפתחת הפגזת תותחי‬ ‫בטווח ‪ 7-6‬מייל מהחוף נשמעה בערוץ הפלגתי ההודעה חירום\"‬ ‫החוף‪ .‬זו היתה הפגזה מדויקת וצפופה‪ .‬סיפרו לי ששמעו את הדי‬ ‫אלף\" מטוסי) אויב(‪ .‬הבטתי לאחור לעבר הספינה המדווחת נדמה)‬ ‫הנפילות בחדר המי\"ק של הספינה‪ .‬זכור לי במיוחד מטח שנפל‬ ‫לי‪ ,‬שזו היתה אח\"י געש( וראיתי כמה נתזים על השובל של הספינה‬ ‫עלינו ‪ -‬כ‪ 4-‬פגזים בדופן ימין ו‪ 3-2-‬בדופן שמאל‪ .‬אני נרטבתי‬ ‫האחורית בכוח‪ .‬הבחנתי בשמים בכמה מטוסי קרב‪ .‬לקח לי כמה‬ ‫שניות לזהות את המטוסים כשלנו והעברנו הודעה מרגיעה ‪ -‬חירום\"‬ ‫בועז\" מטוס) עמית(‪ .‬זו היתה דרמה קטנה‪ .‬מבנה של מטוסי עיט‬ ‫שחזר לרמת דוד הטיל לים מכלי דלק לקראת הנחיתה‪ .‬הם לא טרחו‬ ‫לראות מה נמצא מתחתם‪ .‬לא הצלחנו לשלול את האפשרות שמה‬ ‫שהוטל למים היה חימוש עודף לקראת נחיתה‪.‬‬ ‫לקראת חצות התקרבנו לחוף מצפון לאלכסנדריה‪ .‬איתרנו מטרות‬ ‫כטווה ‪ 20-15‬מייל מהחוף‪ .‬הן הסתמנו בתנועה איטית או במקום\"‪\".‬‬ ‫לא נקלטו קורנים מאיימים‪ ,‬ומפקד הפלגה מיכה() הנחה להתקרב‪.‬‬ ‫בטווח מכוון\"\" גילוי) במשקפות המכוון האופטי של הספינה( הן‬

‫הסריקה אחר מטרות אויב‪ .‬לקראת אור ראשון יצאנו מעבר לטווחי‬ ‫התגיו כמוארות‪ ,‬ומאוחר יותר כספינות דיג‪.‬‬ ‫האיום מהחוף המצרי‪ .‬אישית אני מחשיב את אותו לילה כאכזבה‪.‬‬ ‫הכוונה היתה להתרחק ולהמשיך בשלב איתור מטרות אויב‪.‬‬ ‫מפקדת חיל הים התעקשה‪ :‬אלה\" הן מטרות אויב המשמשות לתצפית‬ ‫עם תחילת השבוע השני למלחמה היה ברור‪ ,‬שהמערכה הימית‬ ‫ולדיווח‪ \".‬שמעתי את קולו של ביני\"\" בערוץ הת\"ג החילי‪ ,‬שהיה‬ ‫בזירת הים התיכון הושלמה‪ .‬השגנו שליטה ימית באזורי החוף הסורי‬ ‫מותקן בגשר בפנימי‪ :‬לא\" תמימות‪ ,‬יש להשמיד‪ \".‬ניגשנו למשימה‬ ‫והחוף המצרי‪ .‬כוחות סטי\"לים פעלו ברצף והיו ערוכים לעצור את‬ ‫המדכאת של פגיעה בספינות הדיג והטבעתן‪ .‬פפר\"\" ומיכה הצטרפו‬ ‫התעבורה הימית לנמלי סוריה ומצרים‪ .‬בהמשך השתתפתי כקצין‬ ‫אלי כגשר בחוסר רצון‪ .‬התקרבנו לטווח והתחלנו בירי אזהרה‪ .‬אנשים‬ ‫משמרת גשר על סטי\"ל בחיפוש אחר כלי שיט ומטרות תשתית‪,‬‬ ‫ירדו למים והורדה גם רפסודת עץ‪ .‬לאחר מכן ניסינו להטביע ב‪-‬‬ ‫שפגיעה בהן תפגע ביכולת הלחימה של האויב‪ ,‬כמו חוות הדלק‬ ‫בבניאס בחוף הסורי‪ ,‬וחוף אל‪-‬עלמיין במערבה של מצרים‪.‬‬ ‫‪ 0.5‬ולא הצלחנו‪ .‬בסוף השתמשנו ב‪ ,b\"b 76-‬שהטביע בפגז השני‪.‬‬ ‫בקרבת אח\"י חרב היו שבעה ניצולים‪ ,‬חלק מהם היו פצועים‪.‬‬ ‫זירת ים סוף‬ ‫כשהעלינו אותם לספינה התברר‪ ,‬שבמפקדת חיל הים ידעו על מה‬ ‫הם מדברים‪ .‬היו אלה אנשי חיל הים המצרי במדים‪ .‬רופא שלנו אני)‬ ‫לשמת זירת הים התיכון‪ ,‬בזירת ים סוף‪ ,‬שכללה את מפרץ סואץ‬ ‫זוכר‪ ,‬שהוא היה מומחה לילדים(‪ ,‬טיפל בהם וכולם שררו‪ .‬אלה היו‬ ‫כולו עד לפתחה הדרומי של התעלה‪ ,‬אזור מצרי יובל‪ ,‬צפון הים‬ ‫אנשי יחידת התצפית של מערך החוף המצרי‪ ,‬אשר נפרס על ספינות‬ ‫האדום ומפרץ אילת‪ ,‬המצב היה שונה‪ .‬זו היתה זירה גדולה וארוכה‪,‬‬ ‫דיג מגויסות במטרה לעבות את מערך הגילוי ויכולת הזיהוי שלו‪.‬‬ ‫לאחר האירוע הזה הסתערנו לעבר החוף‪ .‬לא נתקלנו באש של)‬ ‫שהתאפיינה בקרבה לכל אורכה לחופי האויב ולבסיסיו‪.‬‬ ‫טילים או של תותחי חוף(‪ .‬כשהגענו לטווח הטילים שלנו ירתה‬ ‫תוכניות המלחמה בזירת ים סוף כללו מבצע נחיתה עם סד\"כ‬ ‫אח\"י סער טיל לכיוון בסיס ההדרכה האקדמיה() של חיל הים המצרי‬ ‫קרקעי משמעותי בחוף המצרי במפרץ סואץ‪ ,‬מבצע שהיה מיועד‬ ‫באבו קיר עיירה) ומפרץ יפהפהממזרח לאלכסנדריה(‪ .‬עד כמה שידוע‬ ‫לי נפגעה תחנת הרכבת של אבו קיר‪ .‬לא נותר לנו זמן להמשך‬ ‫לקפל את המערך המצרי מדרום‪.‬‬ ‫נשלחתי למבצע הנחיתה בראש קבוצה של קציני סטי\"לים‪.‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫משימתנו היתה לתגבר את כוח הנחיתה ואת הדבורים בזירת ים סוף‬ ‫חרום\"טייתו\" נ‪988‬שםק~ש‪ ,,;,8‬ן‪8‬‬

‫לזירת ים סוף שאליה הן יועדו‪ ,‬אלא גם לים התיכון‪.‬‬ ‫ביכולת התגוננות מפני טילי אויב‪ .‬במקביל לנו‪ ,‬נשלחו שלושה‬ ‫כשהוכרזה הפסקת‪-‬האש השנייה הייתי בים‪ .‬חזרנו לאחר יומיים‪.‬‬ ‫סוגים של אמצעים מיוחדים שאותם התקנו ותירגלנו כאשר הצטרפנו‬ ‫קיבלתי הודעה לחזור ולהתייצב חזרה במת\"ט מתקן) לתרגול טקטי(‬ ‫לספינות הדבור קצין) לספינה(‪ .‬זו היתה משימה משמעותית‪,‬‬ ‫שכן מפקר חיל הים הנחה שהיחידות יחזרו לתרגל במסגרת הטמעת‬ ‫שהטילה על ספינות הדבור מטלות לחימה‪ ,‬שבחלקן היו מיוערות‬ ‫לקחים‪ .‬כמו כן הונחינו להתכונן לסיבוב נוסף‪ .‬יומי\"\" קרא לי ואמר‬ ‫שמכיוון שאני על‪\"-‬‬ ‫לסטי\"לים‪.‬‬ ‫תקני\" לא ניתן להעניק‬ ‫לי דרגת רס\"ן עם יתר‬ ‫לאחר ההתארגנות‪,‬‬ ‫המפקדים‪ .‬הטקס יועד‬ ‫יצאנו לים עם פלגת‬ ‫לאחר‪-‬הצהריים‬ ‫הדבורים לסיורים‬ ‫בלשכת מפקד חיל הים‪.‬‬ ‫ולהיערכות שקטה‬ ‫לא שמחתי‪ .‬ירדתי‬ ‫במטרה לפגוע בספינות‬ ‫לספינה לישון‪ .‬תוך‬ ‫האויב שסיירו באזור‬ ‫שעתיים העניין סודר‬ ‫שמצפון לאי שדואן‪.‬‬ ‫ונקראתי דחוף למפקדה‬ ‫המצרים לא יצאו לים‬ ‫בתל‪-‬אביב‪ .‬נאלצתי‬ ‫באותם לילות‪.‬‬ ‫לנסוע לבוש בבגדי‬ ‫מבצע הנחיתה לא‬ ‫עבורה וללא ניצה‬ ‫יצא לפועל‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬ ‫אשתי‪ ,‬ששכבה עם חום‬ ‫בבית‪ .‬את דרגות הרס\"ן‬ ‫עוד במהלך המלחמה‬ ‫ענדו לי יומי\"\" ויסמין‪,‬‬ ‫היה ניסיון נפל\"\" של‬ ‫אשתו של ידידי הטוב‬ ‫מפקר הזירה אל\"מ זאב‬ ‫עמי שר‪-‬אל‪ ,‬שפיקד על‬ ‫אלמוג לימים) מפקד‬ ‫חיל הים( להשאיר אותי‬ ‫מוצב חיל הים בצפון סיני וקודם גם הוא באותו ביום‪.‬‬ ‫בזירה בתפקיד קצין‬ ‫לסיום‬ ‫ההיסטוריה של הזירה‪ .‬ביני\"\" חילץ אותי ואמר‪ :‬מה\" אתה עור עושה‬ ‫כשאני מביט ‪ 30‬שנים לאחור אני שואל את עצמי מה למדתי‬ ‫פה? תחזור ל'יומי'‪ .‬אנחנו מתארגנים לליווי כלי שיט כים התיכון‪\".‬‬ ‫מהמלחמה‪ ,‬או מה השפיע עלי? אין לי תשובה מובנית והולמת‪ .‬יש‬ ‫הסיפור) היה מורכב יותר‪ .‬ער היום תודתי נתונה לארי רונה‪ ,‬לימים‬ ‫אוסף של מסקנות ורגשות אישיים‪ .‬מה שמצאתי לנכון להעלות על‬ ‫תא\"ל‪ ,‬מש\"ט סטי\"לים וראש מודיעין ים‪ ,‬שהיה רמ\"ד בענף תכנון‬ ‫הכתב הוא‪ :‬גם כשאתה מתכונן באופן הכי טוב ונכון שניתן‪ ,‬קיים‬ ‫מבצעי‪ .‬עם סיום התדריך לחש ל\"ביני\" מה שלחש‪ .‬אני מצאתי את‬ ‫הגורם הבלחי ידוע והמפתיע‪ .‬הכוח והאיכות האמיתיים הינם‬ ‫להתעשת‪ ,‬לא לאבד את שיווי המשקל ולבצע את המשימה‪ .‬ואולי‬ ‫עצמי טס איתם באותו ערב במטוס זמיר לצפון(‪*.‬‬ ‫נכון לסיים באמרה אחת מני רבות של מפקדי ועמיתי יומי\"‪\":‬‬ ‫פקודות\" ונהלים נוצרו כדי שבשעת הצורך יפרו אותם האנשים‬ ‫התיכם‪:‬‬ ‫בים‬ ‫סוחר‬ ‫ליורי אדניות‬ ‫מבצעי לינול‬ ‫הבקיאים בהם והיודעים היטב את הכוונה שמאחוריהם‪\".‬‬ ‫בסוף השבוע השני של המלחמה התקרבו למזרח הים התיכון אוניות‬ ‫אני לא שלם לחלוטין עם התיאור התמציתי של פרק המלחמה בזירת ים סוף‪,‬‬ ‫*‬ ‫סוחר ישראליות‪ ,‬שהועמסו בעיקר במטוסים‪ ,‬בטנקים ובתחמושת‬ ‫שבה נטלתי חלק‪ .‬אני מקווה שתימצא ההזדמנות וסיפור המלחמה המלא‬ ‫ממחסני החירום של ארצות‪-‬הברית במערב‪-‬אירופה‪ .‬הרכבת הימית‬ ‫הזאת פעלה במקביל לרכבת האווירית‪ .‬כושר הנשיאה שלה היה‬ ‫יפורסם בספר בנפרד‪.‬‬ ‫גדול יותר באופן משמעותי‪.‬‬ ‫ע‬ ‫‪6‬‬ ‫השתתפתי בשני מבצעי ליווי ממרכז הים התיכון ועד לנמלי‬ ‫הארץ‪ .‬הפלגתי באח\"י קשת‪ .‬היו לנו לא מעט אירועים מעניינים‬ ‫ובחלקם מעצבנים‪ .‬הים לא ויתר לנו ונאלצנו לפעול באזורים שבהם‬ ‫חים סוער לעיתים קרובות מדרום וממערב לכרתים‪.‬‬ ‫היו לנו תקלות‪ .‬אחת הספינות עלתה על שרטון ליד האי רודוס‬ ‫ונגררה על‪-‬ידי האונייה שאותה היתה אמורה ללוות עד הנמל גרירה)‬ ‫מהירכתיים משום שהחרטום ניזוק קשות(‪ .‬צברנו עייפות רבה‪ .‬אח\"י‬ ‫רשף ואח\"י קשת‪ ,‬ספינות סער ‪ 4‬החדשות‪ ,‬הוכיחו יכולת מרשימה‪.‬‬ ‫עד מהרה הבנו‪ ,‬שזוהי ספינת השטח האופטימלית עבורנו לא רק‬ ‫ש ל\" רישח\"'\"\"\"‬

‫מיועד להשיג הכרעה‪ .‬לוארסאטיליות יש משקל רב‪-‬משמעות‬ ‫לעתים קרובות אתה שומע כי אין לחי\"ר עדיפות בחלוקת‬ ‫על רקע משך הלחימה הארוך של הרגלי ‪ -‬שהוא פועל יוצא‬ ‫התקציב הצבאי‪ .‬אולם‪ ,‬פה ושם נשמעים הדים הרומזים כי‬ ‫‪ -‬וכך הופכים‬ ‫ישיר של הסבילות הגופנית והערנות הנפשית‬ ‫אנשי חיל הרגלים עצמם רואים את תועלתו ומעמדו של‬ ‫בקרב‪.‬‬ ‫וחרסאטיליות ומשך כושר‪-‬לחימה לגורם כוח‬ ‫החי\"ר כנחותים לעומת חילות אחרים‪ .‬אני רואה בתופעה‬ ‫הצירוף בין סוג הכושר האמור והו\"רסאטיליות מעמיד דרישות‬ ‫זו ביטוי מדאיג של התגמדות\"\" המאלץ אותי להביע הדברים‬ ‫מיוחדות בפני הרגלי‪ .‬נדרש ממנו יותר מאשר מכל חיל אחר ‪:‬‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫חיל הרגלים ‪ -‬ולא חשוב באיזה אמצעי תובלה הוא מגיע‬ ‫יותר בטיחות‪ ,‬יותר זהירות בשימוש באש‪ ,‬כשם שנדרשת‬ ‫לאיזור הקרב שלו ‪ -‬ברגל‪ ,‬על משאית‪ ,‬על זחל\"מ או‬ ‫ממנו יותר היחשפות לה ועל‪-‬כן) יש לשים דגש על דרישות‬ ‫אלו באימוני החי\"ר(‪ .‬הוארסאטיליות היא שעושה אותו לנושא‬ ‫ראוותני‬ ‫כינה החיל\" הפחות‬ ‫נגמ\"ש‪ ,‬מיום ומצנת או מסוק ‪-‬‬ ‫העיקרי בעול מבצעי הביטחון השוטף‪ ,‬החל בפטרול שגרתי‬ ‫בקרב\"‪.‬‬ ‫בלעדיו\" אין ניצחון‬ ‫שלבזחות היבשה\" ותמיר הוסיפו ‪:‬‬ ‫אויב מטריד‪ ,‬ועל‪-‬כן הוא‬ ‫על מנת לחסל‬ ‫וגמור בהסתערות‬ ‫זהו החיל היחידי אשר יכול לחדור לכל מקום‪ ,‬והוא אשר‬ ‫ומוסיף בהצלחותיו להגברת‬ ‫בין\" המלחמות\"‬ ‫נושא בפעולות של‬ ‫בסופו של דבר נלחם בכוחות עצמו אל היעד‪ ,‬על היעד‬ ‫פיתחו‬ ‫ההיגעדוד‪.‬דיםב=א\"רבץ‪,‬מלמחאמזת‪-‬סיהיעוםלםה\"השוראמרש\"ונהאתאתתפהקריגדלו‪,‬י\"‬ ‫ההרתעה‪.‬‬ ‫הקל\"‬ ‫ודרך‬ ‫גיוון אמצעי התובלה של החי\"ר צימצם את תלותו בקוי‬ ‫חיילי‬ ‫הספקה ‪ ,‬הפחתת המשקל של נשקו וחגורו עשו את החייל‬ ‫קל יותר ומהיר יותר עם חפקט קטלני יותר ; יותר מאי‪-‬פעם‬ ‫הראשונים‬ ‫עאל‪-‬תידייעוטידופובחתנהאריגלמיחתהרבותד‪.‬ד‪,‬ב ושיולבתירם‬ ‫להגשים‬ ‫וניסו‬ ‫בעבר נהיה הרגלי יותר יפקטיבי בלחימה להשגת יעדיו‬ ‫מאוחר עם‬ ‫הדבר‬ ‫נעשה‬ ‫ימזהויושוומוצחתררוראיתםמאלועחתלן‪-‬מידתקי‪-‬בהומעצוואלרתםבלווהאחשםמנייםהעל‪-‬עלייבדירטיולפםשחישלטבקיה‪.‬צבנעפופילתפועבוחגלווהרתלתםפליילששהלה‬ ‫בסיוע עצמי‪.‬‬ ‫בכל הזמנים היתה וארסאטיליות זו עיקר גאוותו של הרגלי‪.‬‬ ‫המושלמת של חי\"ר בצבא סדיר כצנחנים‪ ,‬צועדים‪ ,‬מוסעים או‬ ‫האזמרנקםוריבםמרואצלתחיהלזמאן‪,‬חר‪,‬עםאולשםכלוהלחי\"כרליהוהסנישףק‪,‬להיהוותפנובממעדימדפעשםל‬ ‫כחיל רגלים משוריין‪.‬‬ ‫החיל\" הפחות ראוותני\" נשא‪ ,‬למעשה‪ ,‬את תפקידיו הרבים‬ ‫החיל המבצע משימות בלעדיות ומיוחדות‪ .‬עם ואת‪ ,‬לא טוב‬ ‫ויכול היה לעמוד בהם רק בגלל אופיו הוטרסאטילי‪ .‬הוטרסא‪-‬‬ ‫נכעמותיאקנימ\"אחשררייוםנראת‪-‬הובהודלאנורתג וליה\"‪.‬בללועחדיומיתםהמאנותבמטמאוקות‪-‬‬ ‫נעשה אם‬ ‫באמירות‬ ‫למשל‬ ‫ביטויים רבים ומגוונים ‪-‬‬ ‫מוצאת‬ ‫טיליות של הרגלי‬ ‫ירתחנניווד‪:‬ההיהואגשארוישוולנתאיליחחבייאמדההמהבערילןג‪--‬ילזידריםועזוילהתזרוגלוליביבןז‪-‬הווחלישתל‪.‬יפעת‪.‬קשמקההלשיורליתובןנר‪.‬ותתלבפירנוושחת‪-‬‬ ‫אקדח‬ ‫כגון ררנ\"ט‪ ,‬תת‪-‬מקלע ורובה‪,‬‬ ‫הנשק‪,‬‬ ‫מגוון מערכות כלי‬ ‫ורימון‪ ,‬מקלע קל ומקלע בינוני‪ ,‬מרגמות לסוגיהן ‪ -‬וכל'‬ ‫אלה מהוות מערכות נשק נגד שריון ונגד רגלים‪ ,‬כאשר הכל‬

‫שטח הררי‪ ,‬מהפרות ומצדיות‪ ,‬להסתער על שטח מוגן ולעמוד‬ ‫אותם על יסוד הישגים‪ ,‬הצלחות וערכים‪ ,‬שהוגשמו בעבר עד‬ ‫מול התקפת‪-‬נגד לתקוף התקפת‪-‬נגד‪ ,‬לשמור‪ ,‬לאבטח‪ ,‬לפטרל‪,‬‬ ‫שהיו למסורת‪ ,‬וביחס לקריטריונים מבצעיים‪ ,‬מנהלתיים וטכ‪-‬‬ ‫לפשוט ולערוך חיפוש בבית‪ ,‬בחורשה‪ ,‬לבצע תפקידי שיטור‪,‬‬ ‫ניים שהושגו באימונים‪ .‬זאת ההבחנה הנכונה ; ולפעמים שוגים‬ ‫לפעול ביום ובלילה בכל תנאי אקלים כאילו הם תנאים נור‪-‬‬ ‫מפקדים‪ ,‬כשהם מנסים לבנות רוח יחידה על חשבון חיל אחר‪.‬‬ ‫מליים‪ ,‬להיות נכון לפעולה מיידית ולפעולה מתמדת כשהוא‬ ‫נכון שהתחרות בין חילות יש בה משהו בריא ‪ -‬אבל רע‬ ‫ער‪ ,‬סקרן‪ ,‬חשדני‪ ,‬ערום‪ .‬עליו להיות יעיל בתצפית‪ ,‬בתנועה‬ ‫ובהסואה‪ ,‬ובכל אלה הוא יכול לסמוך רק על עצמו ועל חבריו‬ ‫ומר אם זהו הבסוס היחיד לבניית רוח יחידה וגאוות חיל‪.‬‬ ‫לצוות‪ .‬בינו לבין המ\"כ והקצין מתפתחים וצומחים יחסי רעות‬ ‫בהצלחה בקרב זוכים על‪-‬ידי פעולה של תיאום בין‪-‬חילי‪ ,‬כאשר‬ ‫כל חיל וכל זרוע עושה‪ ,‬בסיוע חיל אחר‪ ,‬את אשר הוא בנוי‬ ‫הבנויים על שיתוף פעולה של תלות הדדית ואמון הדדי‪.‬‬ ‫נכון אמרו‪ ,‬שהחי\"ר שואף\" למגע עם האויב כדי להכריעו\"‬ ‫לעשות באופן הטוס ביותר‪.‬‬ ‫ולכן חי הוא על נשקו‪ \",‬קיבתו וערמתו\"‪ .‬העמידה בתנאי הפי‪-‬‬ ‫קרבות הרגלים בעמר‪ ,‬ואף אלה שהיו במלחמת ששת הימים‪,‬‬ ‫זור והפריסה של מרחב הלחימה המודרני מהוה אתגר לרגלים‪.‬‬ ‫הדגימו ולימדו מה יכול לעשות חי\"ר מאומן היטב‪ ,‬כשבראשו‬ ‫מה גם שהרגלי נכנס לקרב‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬כשהזמן לפקודות‬ ‫מפקדים נועזים וכשהוא מסתייע באחרים‪ ,‬בהתגברות על עמ‪-‬‬ ‫מפורטות מצומצם ‪ ,‬במצב זה עליו לפעול ביוזמתו ולפי תוש‪-‬‬ ‫דות אויב מוגנות היטב‪ .‬ואם נזכיר כאן גם את אותם מקרים‬ ‫ייתו‪ ,‬ועל‪-‬כן ההצלחה או הכישלון של המחלקה והכיתה תלויים‬ ‫יוצאי דופן שאנשי חי\"ר פקדו על זרועות אחרות ‪ -‬לא בא‬ ‫ברגלי הבודד‪ .‬כושר פיזי ורוח אמיצה הם הכרח כי מקום‬ ‫הדבר אלא כדי לחזור ולהדגיש כי מה שחשוב הוא לא המוצא‬ ‫הלחימה שלו הוא הקרוב ביותר לאויב‪ .‬יותר מכל חיל אחר‬ ‫החילי אלא ההזדהות‪ ,‬רוח יחידה וגאוה חילית‪ ,‬וראיית יעדי‬ ‫חשוף הרגלי לאפקט שדה הקרב‪ ,‬לזועותיו ולהמולתו‪ .‬ללא‬ ‫העתיד‪.‬‬ ‫אומץ לב הוא חדל להוות משקל וכוח‪ .‬תנופתו בקרב נובעת‬ ‫במשפחה רב‪-‬הילית ורב‪-‬זרועית ‪ -‬הרגלי הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬הואר‪-‬‬ ‫מהכמיהה למגע עם האויב‪.‬‬ ‫סאטילי ביותר‪ .‬טווח החדירה שלו רב יחסית והוא מפעיל‬ ‫מערכות נשק מגוונות ; ובתנאי קרב‪-‬מגע‪ ,‬אשר בהם משגה קל‬ ‫קשה לחזות את התנאים בהם יוצרך הרגלי לעמוד בעתיד‪.‬‬ ‫ביותר עלול לגרום אסון‪ ,‬הוא יוצא וידו על העליונה‪ .‬אין לו‬ ‫ברור כי הרגלי ימשיך להסתער דרך אש ארטילריה‪ ,‬להלחם‬ ‫תפקיד מוגדר אחד כמו לתותחן או לקשר ; תפקידיו רבים‬ ‫נגד טנקי אויב שוטפים‪ ,‬לחדור בכל דרך לעורף האויב‪ .‬הוא‬ ‫ועליו להתאים עצמו תמיד לתנאים בלתי צפויים מראש‪ .‬עליו‬ ‫יוסיף ללחום בחוליות‪ ,‬מבודדות האחת מן השניה‪ ,‬כשכל מה‬ ‫להצטיין בתושיה רבה‪ ,‬לשלוט במקצועות רבים‪ ,‬והוא תלוי‬ ‫בעצמו ברוב המצבים‪ .‬עליו להיטיב להתחפר‪ ,‬לזחול בשקט‪,‬‬ ‫שמאגד אותן הוא השגת היעד‪.‬‬ ‫לטפט על סלעים‪ ,‬לצלוח מכשולי מים ולהסתער דרך שדות‪-‬‬ ‫לא נכון‪ ,‬ואף מגוחך‪ ,‬לאמר כי הרגלי אמיץ יותר מחבריו‬ ‫מוקשים‪ ,‬גדרות ומגננים‪ ,‬להילחם בשטח בנוי‪ ,‬שטח מיוער‪,‬‬ ‫בחילות אחרים‪ ,‬אלא שהוא זקוק לאומץ הלב שלו יותר‪ .‬לשיר‪-‬‬ ‫ת‪1‬כרעמ\"\" ‪ ,231‬יולי ‪1973‬‬ ‫‪3‬‬

‫אין דוגמתך‪ ,‬היה ברוך !‬ ‫רגלי גאה גם ממך‪ ,‬ערוך‬ ‫יונאי ‪ -‬טנק ; לתותחן ‪ -‬תותח י לטייס ‪ -‬המטוס ; למלח ‪-‬‬ ‫תפקיד מאוס‪ ,‬נישא מכל‪.‬‬ ‫אלי מערב‪ ,‬אל כל מכשול‪.‬‬ ‫אוניית הקרב; לרגלי במרחב הלחימה ‪ -‬אין הרבה זולת‬ ‫תרגום) ש‪ .‬למקוב(‬ ‫גאוותו והמוראל שלו‪ .‬הבעיה הראשונה של האימון היא כיצד‬ ‫באשר להכשרת הלוחם הרגלי ייאמר עוד כי משך האימון‬ ‫לנטוע ברגלי גאוה אישית ומוראל‪ ,‬לקיימם ולטפחם כך‬ ‫חשוב ביותר לטיפוח המוראל ; משכו של אימון אינו מושפע‬ ‫שיעמדו בתנאי הקרב החזויים‪.‬‬ ‫רק מן הזמן הדרוש להקניית המקצוע; אלא צריך לקחת‬ ‫זה אולי תפקידן העיקרי של העוצבה והיחידה ‪ -‬שעה שבתי‬ ‫בחשבון גם את הזמן הנדרש להקניית הרגלים של שיתוף‬ ‫הספר והקורסים מקנים שיטותי ' טכניקות וסטנדרטים‪ ,‬אשר‬ ‫‪ -‬תובלה‬ ‫על‪-‬ידי מטוס או מסוק‬ ‫פעולה ושל גיבוש הכוח‪.‬‬ ‫אולי ימצאו ב~טוים במשמעת‪ ,‬ייילה‪ ,‬סבלנות והעזה תחת‬ ‫תובלה אוירית ‪ -‬בין אם‬ ‫אש וכאשר החייל לבדו‪ .‬אין לטפח גישה של עילית‪ ,‬לא גישה‬ ‫מוטורית או תובלה בים אינן משנות את מהות הרגלי‪ ,‬רק‬ ‫של אתה\" בחרתנו=‪ ,‬אלא גישה‪ ,‬של אותנו\" אין מנצחים\"‪,‬‬ ‫מאפשרות לו לבצע יעודו תוך יישום אמצעים טכנולוגיים‬ ‫אני\" אצא וידי על העליונה בכל מצב\"‪.‬‬ ‫חדישים המהחם אמצעי תובלה לאיזור הלחימה ומקטינים‬ ‫כאשר סך הכל התביעות שיש לזרועות וחילות עולה על היקף‬ ‫תליתו לגבי קוי הספקה‪.‬‬ ‫התקציב שמדינה יכולה להקצות‪ ,‬יש צורך לקבוע סדר קדימות‬ ‫דרוש מוסד אשר יקבע את השיטות‪ ,‬הטכניקות‪ ,‬התרגולות‬ ‫לפי התפישה האסטרטגית‪ ,‬באופן טבעי מקבל חיל הרגלים‬ ‫והסטנדרט‪ ,‬שלפיהם יפעל הרובאי בתנאי הקרב המקובלים‪,‬‬ ‫וכך יפותח יתרונו על האויב‪ .‬זה תפקידו של בית\" הספר‬ ‫נתח קטן יחסית מתוך התקציב הכולל‪ .‬ואז עשויים הרגלים‬ ‫לקרב\"‪ ,‬ואם איננו בנמצא ‪ -‬יש להקימו! מימוש שיטות אלו‬ ‫יושג על‪-‬ידי תחרות מתמדת בין עוצבות‪ ,‬תחרות שתביא‬ ‫עצמם לאבד את התמונה הנכונה יבל השיבות החיל שלהם‪.‬‬ ‫השואת סכומים אף פעם לא תתן את התמונה‪ .‬האמיתית‪ .‬ההש‪-‬‬ ‫לוחם‪-‬נשק\"\" ואז תתברר‬ ‫ואה חייבת להיות בין מערכות‬ ‫הישגים תוך ביסוס גאוות יחידה‪ .‬בית הספר חייב לאמן את‬ ‫תמונה אחרת‪ .‬במקום שיראה עצמו כחול בסולם עדיפויות‬ ‫הרגלי בתנאי קרב מציאותיים‪ .‬הגדלת היתרון האיכותי‪-‬מבצעי‬ ‫בתקציב‪ ,‬הוא צריך להרגיש כמי ששויך לשבט מיוחד במינה‬ ‫של החייל הוא הנושא המרכזי העומד בפני חיל הרגלים‪ .‬עליו‬ ‫המאפיין אותו הוא שיר של א‪ .‬פ‪ .‬הרברט ‪-‬‬ ‫למצוא את הדרכים הסכנו‪-‬מבצעיים ואת אופן יישום האיכות‬ ‫המבצעית‪ ,‬כדי לקיים אותו יתרון חילי‪ ,‬שמקיימים הכוח‬ ‫האוירי והכוה המשוריין ביחס לאויב‪.‬‬ ‫הודשו נושאי השחוק הסב ‪:‬‬ ‫שלומות חייל‪ ,‬בבוץ שוכב‪,‬‬ ‫מששרללואוהממוותתמיתחהייהיילל‪,,‬ו ‪:‬דםדבוג‪:‬השנםששפחי‪.‬ך‪.‬שך‪,‬ו‪:‬כ‪.‬אב‪:‬‬ ‫האמצעי למימוש יתרון זה הוא הקמת בית\" הספר הקרבי‬ ‫הנס‪ ,‬הנשק האדם‪.‬‬ ‫לעוצבות חי\"ר\"‪ ,‬אחרת ייקבע גם להבא מקומו של החי\"ר‬ ‫שד!ח‪,‬ל‪ .‬רכלים מחזיק בקו‬ ‫בהתאם לדירוגו בעוגה התקציבית‪.‬‬ ‫ובוץ‪ ;.,‬אבק כאז עודם‪.:‬‬

‫טייסתה\"אחת\"‬ ‫נאעלתוהףמלגיחלמה‪:‬רגסגבן‪,‬טייס קרבפאנטום\"\"‬ ‫שזה לא בדיוקהתסריט‬ ‫שנערבנו אך'ו‬ ‫ן‪-‬‬ ‫חיל‪-‬האוויר‪ .‬הוא היה חוד החנית‪.‬‬ ‫כשפרצה המלחמה הייתי בן ‪ ,22.5‬שנה וחצי בטייסת‪ .‬נכנסתי להגררה‬ ‫מאז מלחמת ששת הימים היתה מושרשת אצלנו התפיסה‪ ,‬שאנחנו‬ ‫של צעיר\" בטייסת הכשיר לכול‪ \".‬עברתי את כל ההכשרה המבצעית‬ ‫יכולים תמיד לתת את המכה הראשונה‪ .‬היה ברור לנו‪ ,‬שנתחיל את‬ ‫האפשרית‪ .‬אם היו שואלים אותי‪ ,‬הייתי אומר שזה המצב האופטימלי‬ ‫המערכה בתקיפה של שדות תעופה‪ ,‬נפתח חלון לתקיפה של סוללות‬ ‫לכניסה למלחמה‪ .‬אמנם התחתנתי באותה שנה‪ .‬אבל הייתי משוחרר‬ ‫הטילים‪ ,‬נשתק את המטוסים ואת השדות שלהם‪ ,‬נשבש להם את‬ ‫מדאגות לחלוטין‪ .‬טייס צעיר אפילו לא יודע מה מסוכן‪ .‬ככל שאתה‬ ‫הטילים‪ ,‬נעשה ככל העולה על רוחנו‪ .‬הכרנו את פקודות המקרו וגם‬ ‫ותיק יותר‪ ,‬אתה שוקל את הדברים אחרת‪.‬‬ ‫את פקודות המיקרו‪ .‬ידענו שאנחנו צריכים לטוס בהפרשים של‬ ‫המלחמה לא נפלה עלינו כרעם ביום בהיר‪ .‬היו לכך שתי סיבות‪.‬‬ ‫שתי דקות‪ ,‬במבנים‪ ,‬בגובה נמוך מאוד‪ ,‬במשמעת ברזל‪ ,‬בדממת‬ ‫הראשונה‪ ,‬קדמה למלחמה הידרדרות‪ .‬היו כוננויות כבר במהלך ראש‬ ‫אלחוט‪ ,‬כדי לא להיחשף למערך הגילוי של המכ\"מים שלהם‪ .‬הבאנו‬ ‫השנה‪ .‬הימים לא היו ימי שגרה‪ .‬הסיבה השנייה‪ ,‬היינו מוכנים‬ ‫בחשבון שהדברים השתנו מאז מלחמת ששת הימים ושהמטוסים‬ ‫למלחמה מבחינה מנטלית‪ .‬התחושה שלנו היתה‪ ,‬שאם יקרה דבר‬ ‫שלהם לא יעמדו כמו ברווזים‪ ,‬ועדיין גורם ההפתעה היה מבחינתנו‬ ‫כזה‪ ,‬אנחנו נהיה מוכנים‪ .‬לא הייתי אומר שששנו אלי קרב‪ ,‬אבל‬ ‫מרכזי מאוד‪.‬‬ ‫היינו במצב קרוב לכך‪.‬‬ ‫מפקד טייסת ‪ 201‬לא היה בארץ‪ .‬ממלא מקומו‪ ,‬רון חולדאי‪,‬‬ ‫נכנס לתפקיד זמן קצר קודם לכן‪ .‬לא הייתי מאחל לאף מפקד טייסת‬ ‫היום הראשון‬ ‫להיכנס למלחמה בתנאים כאלה‪.‬‬ ‫הגעתי לטייסת ב‪ 8:30-‬בבוקר ביום שבו פרצה המלחמה‪ .‬האווירה‬ ‫ידענו שאנחנו אמורים להמריא ולתקוף שרות תעופה במצרים‬ ‫היתה חגיגית‪ .‬התחושה שלנו היתה‪ ,‬שאנחנו לא יכולים להיות במצב‬ ‫בסביבות השעה ‪ . 14:00‬אבל לקראת הצהריים התחילה התברברות‪.‬‬ ‫טוב יותר‪ .‬שהם הולכים לחטוף מאיתנו באבי‪-‬אביהם‪ .‬רק שיבואו‪.‬‬ ‫נשמעה סירנה‪ .‬היתה שמועה‪ ,‬שהמצרים תוקפים מהאוויר בכל מיני‬ ‫היינו מיומנים‪ .‬תורת הלחימה היתה בהירה מאוד‪ .‬הטייסים היו‬ ‫מקומות‪ .‬הבנו שבגלל שהתמזמזנו ודהינו את שעת ה\"ש\" לתקיפה‬ ‫יוצאים מהכלל‪ .‬הפאנטום היה אז המטוס בה\"א הידיעה של‬ ‫רןחןןן‪~~,,‬ש‪%%‬עם ן!‪8‬ן]‬ ‫טייסת האחת‬ ‫‪-‬‬

‫הטילים הניידות ברמת‪-‬הגולן‪ .‬שוב‪ ,‬ההנחה היתה שאנחנו נפתיע‪.‬‬ ‫המקדימה‪ ,‬נקלענו למצב שבו הם תוקפים אותנו והתוכנית המקורית‬ ‫גורם ההפתעה היה חשוב כדי להבטיח‪ ,‬שהסוללות יימצאו במקום‬ ‫הפכה ללא רלוונטית‪ .‬בטייסת היתה תחושה של מבוכה‪ .‬אי‪-‬הבהירות‬ ‫שבו צילומי האוויר שלנו הראו שהן נמצאות‪ .‬שיטת התקיפה שנבחרה‬ ‫היתה פשוטה ‪ -‬יצאנו מהצד המזרחי של הכינרת ביציאת כיוון קצרה‪.‬‬ ‫הגיעה לשיאה בכך שניתנה פקודה לגף הטכני להוריד את הפצצות‬ ‫מהמטוסים במהירות הבזק‪ ,‬ניתנו ציוותים חרשים לקרבות‬ ‫כל הטייסת שובצה למשימה‪ .‬הגיחה הזאת לא נחשבה כלל למסוכנת‪.‬‬ ‫אוויר‪-‬אוויר‪ ,‬ניתנה הוראה לחמש את המטוסים בטילים‪ ,‬וצוותו‬ ‫במידת‪-‬מה היא אפילו נחשכה לגיחה ללא תהילה‪ .‬הכניסך לשטח‬ ‫רביעיות לעמדת המראה‪ .‬כל רביעייה שהיתה מוכנה קיבלה פקודה‬ ‫להמריא‪ .‬לא ידענו לאן ולשם מה‪ .‬ידענו רק‪ ,‬שממריאים כדי להגן‬ ‫האויב היתה כניסה לשלוש דקות בלבד‪.‬‬ ‫הצלחת המבצע היתה מותנית בכך שהסוללות יהיו בדיוק במקום‬ ‫על שמי המדינה‪ .‬כל האווירה השתנתה בבת אחת לחלוטין‪.‬‬ ‫שחשבנו שבו הן יימצאו‪ .‬אבל כשהגענו לנקודה לא היו שם סוללות‪.‬‬ ‫אני הייתי באחת הרביעיות שעמדו בעמדת המתנה‪ .‬נרמה לי‬ ‫הסורים הזיזו את הסוללות מערבה רהתמקמי בכל מיני צמתים שמהם‬ ‫שזו היתה נעצם שלישייה‪ ,‬ביונן שלא הספיקו לצוות מספר ארבע‪.‬‬ ‫יצאנו כיוון‪ ,‬כמו צומת רפיד‪ .‬שבעה אנשים מתוך עשרים לא חזרו‬ ‫היו לי טיל או שני טילים‪ .‬לכמה טייסים עוד היו פצצות שלא הורדו‪.‬‬ ‫לנחיתה‪ ,‬בעיקר‬ ‫מהשליש האחרון של‬ ‫ולצאת‬ ‫בים‬ ‫השיירה‪ .‬הם נפלו‬ ‫לק‪---‬‬ ‫לפטרולים בסיני‪ .‬לא‬ ‫בשבי‪ .‬נראה‪ ,‬כי‬ ‫‪- . -‬ש‬ ‫‪. -.‬‬ ‫היה ברור באיזה‬ ‫‪44 - -‬‬ ‫הסורים הבינו מה‬ ‫‪-‬‬ ‫פטרולים מדובר‪.‬‬ ‫כשהבחינו‬ ‫קורה‬ ‫המראנו בין ‪14:00‬‬ ‫ל‪ .15:00-‬זה היה‬ ‫במטוס אחר מטוס‪,‬‬ ‫והרימו את הקנים‬ ‫מרדף אחרי הרוח‪.‬‬ ‫למעלה‪ .‬כשהפאנטום‬ ‫הבקר לקח אותנו‬ ‫לכל מיני מקומות‬ ‫טס בגובה נמוך‪ ,‬גם‬ ‫בסיני‪ .‬שמענו בקשר‬ ‫קלצ'ניקוב יכול לפגוע‬ ‫על מיגים פה ועל‬ ‫מיגים שם‪ ,‬אבל לא‬ ‫בו בצרור פשוט‪.‬‬ ‫ראינו אף מיג‪.‬‬ ‫הבלגן היה כל‪-‬כך‬ ‫התברר‪ ,‬שיצאנו‬ ‫גדול‪ ,‬שלא היה ברור‬ ‫אחרי מטס התקיפה של הצד המצרי‪.‬‬ ‫מי נחת ומי לא נחת‪.‬‬ ‫כשחזרנו לנחיתה הבנו שזה לא בדיוק התסריט שנערכנו אליו‪.‬‬ ‫אחרי הכישלון הזה נפל לנו האסימון‪ .‬הבנו שמדובר בס‪-‬ל‪-‬ה‪-‬מ‪-‬ה‪.‬‬ ‫ההרגשה היתה מתסכלת‪ ,‬שמשהו השתבש‪ .‬ידענו שלא מיצינו את‬ ‫הבנו שבניגוד למשימות של ביטחון שוטף‪ ,‬חלק מהאנשים שהמריאו‬ ‫הכוח ושלא ביצענו את התוכנית המקורית‪ .‬אחר‪-‬הצהריים כבר יצאנו‬ ‫לא יחזרו‪ .‬והבנו עוד משהו‪ :‬שאת המלחמה הזאת לא ננצח‬ ‫לתקוף בכמה נקודות מוגדרות מאוד‪ .‬זה היה מטס מפוררי למדי‪.‬‬ ‫בנזק‪-‬אאוט‪ .‬זה לא יהיה ניצחון על\" האפס\"‪ .‬אם ננצח‪ ,‬זה יהיה‬ ‫ההצלחה הגדולה ביותר של המטס היתה צליפה על כמה מסוקים‬ ‫מצריים שבאו להנחית כוחות קומנדו‪ .‬אבל הטייסת גם פגעה בשוגג‬ ‫ניצחון בנקודות‪.‬‬ ‫בכמה טנקים שלנו‪ .‬האווירה הכללית בסופו של היום היתה‪,‬‬ ‫או‪-‬קיי‪ ,‬זה היום הראשון‪ ,‬תפסו אותנו‪ ,‬הפתיעו אותנו‪ ,‬אנחנו‬ ‫היום השלישי‬ ‫במלחמה‪ ,‬עכשיו נתארגן כמו שצריך‪ ,‬והכול יהיה בסרר‪.‬‬ ‫במלחמה עשיתי בסך‪-‬הכול ‪ 37‬גיחות‪ ,‬רובן תקיפות אוויר‪-‬קרקע‬ ‫הידם השני‬ ‫בעומק‪ .‬זה לא הפך לקל יותר עם התקדמות הקרבות‪ .‬להיפך‪ ,‬ככל‬ ‫שצברתי ניסיון‪ ,‬ראיתי יותר סכנות שבהתחלה לא הייתי מודע להן‪.‬‬ ‫באותו לילה פקדו עלינו לישון במועדון‪ .‬איזה לישון ואיזה נעליים‪.‬‬ ‫ההתרחשויות ביומיים הראשונים היו שיעור לכולנו‪ .‬הבנו שאנחנו‬ ‫אף אחד מאיתנו לא הצליח להירדם‪ .‬למחרת ניסינו להחזיר את‬ ‫צריכים להשתדל לא לעשות טעויות‪ ,‬להקשיב היטב‪ ,‬ללמוד‪ .‬אם‬ ‫הדברים לפסים הסטנדרטיים‪ .‬המשימה של הטייסת היתה לתקוף‬ ‫היה משהו שלחץ אותי במלחמה ‪ -‬זה היה העניין המקצועי‪ .‬לא‬ ‫את שדות התעופה במצרים במטס בוקר מוקדם‪ .‬התחלנו את ההכנות‬ ‫לאבד את המוביל‪ ,‬לא לאבד קשר עין‪ ,‬למצוא את המטרה‪ ,‬לפגוע‬ ‫לתקיפה כבר בלילה‪ .‬היתה לנו תחושה שהפעם זה יהיה בסדר‪ ,‬וכך‬ ‫היה‪ .‬קמנו בבוקר‪ ,‬תקפנו במצרים‪ ,‬פגענו יפה‪ .‬המטס הראשון של‬ ‫ביעד כמו שצריך‪ .‬הייתי דרוך מאוד ומתוח‪.‬‬ ‫מה הופך מלחמה למלחמה חוץ מהמחיר שמשלמים על טעויות?‬ ‫היום השני הסתכם כהצלחה‪.‬‬ ‫אני חושב‪ ,‬שזו ההימצאות במסגרת שלא מאפשרת לך פינה משלך‪.‬‬ ‫בצהריים ‪ -‬דוגמן ‪ .5‬זו היתה פקודת היסוד לתקיפת סוללות‬ ‫אתה כל הזמן בטייסת‪ .‬אין לאן לברוח‪ ,‬אי‪-‬אפשר לנוח לרגע‪.‬‬ ‫בביטחון שוטף עושים את הגיחה‪ ,‬ואז חוזרים הביתה ונרגעים‪.‬‬ ‫במלחמה המתח והלחץ רק הולכים וגוברים‪ .‬אם אתה מנסה לישון‪,‬‬ ‫פ‪ned~eaS,‬ע‪h‬י‪-‬סהצתחת\"‬

‫שההכרעה לא תהיה אווירית; שגם אם נפיל עוד מיגים‪ ,‬לא נשיג‬ ‫אתה מגלה שקשה להירדם‪ .‬יש רעש‪ ,‬מתחקרים‪ ,‬ואזרחים נכנסים‬ ‫בכך הכרעה‪.‬‬ ‫לטייסת‪ .‬אתה שקוף כל הזמן‪ ,‬מסתכלים עליך‪ ,‬אתה במבחן מתמשך‪,‬‬ ‫זו לא היתה נקודת שבירה‪ ,‬אבל זו היתה נקודה שחייבים להתגבר‬ ‫השעון הביולוגי נהרס לחלוטין‪ ,‬וזה פוגע ביעילות שלך כטייס‪.‬‬ ‫עליה ולעכור אותה‪ .‬כל אחד עבר אותה בעצמו‪ ,‬והתמודד איתה‬ ‫בעצמו‪ .‬אנשים הגיבו לה בכל מיני צורות‪ .‬אני יודע על קיומה של‬ ‫אני זוכר שהמצב במדינה פחות עיניין אותי‪ .‬גם לא המצב‬ ‫הנקודה הזאת רק היום‪ ,‬בדיעבד‪ .‬באותם ימים לא היה מי שיסביר‬ ‫בטייסות האחרות‪ .‬התרכזתי רק במה שקורה בטייסת שלי‪ .‬לא רציתי‬ ‫ששום דבר יסיט אותי מהדבר שאני צריך להיות דרוך ומוכן אליו‪.‬‬ ‫את הדברים האלה‪.‬‬ ‫במהלך המלחמה היו לי שתי שיחות קצרות שנסכו בי ביטחון‬ ‫כשאשתי ביקרה אותי במהלך המלחמה כעסתי עליה מאוד‪ .‬היו‬ ‫רב‪ .‬אחת היתה עם איתן בן‪-‬אליהו‪ .‬נפגשנו בשירותים‪ ,‬בן‪-‬אליהו‬ ‫אנשים שהתקשרו הביתה לפני כל גיחה ודיווחו‪ :‬אני\" ממריא בעוד‬ ‫שאל‪ :‬נו?\"'‪ \".‬אמרתי לו יהיה\" בסדר‪ \".‬הוא שאל‪ :‬תגיד‪ \",‬ואם זה‬ ‫שעה‪ ,‬אגיע בעוד שעתיים‪ \".‬אני החלטתי שלא לטלפן לאף אחד‪,‬‬ ‫יימשך עוד הרבה?\"‪ .‬אמרתי‪ :‬אני\" אעמוד בזה‪ \".‬אמרתי את זה בלי‬ ‫לנתק מגע‪ .‬יום אחד היא באה בלי לשאול אותי‪ ,‬נחתה עלי‪ ,‬הפריעה‬ ‫לחשוב‪ ,‬אכל כשנפרדנו ידעתי שזה באמת יהיה ככה‪.‬‬ ‫לי‪ .‬זה שיבש לי את כל הריכוז‪ .‬חיכיתי שהיא תלך‪.‬‬ ‫שיחה אחרת היתה עם דן חלוץ‪ .‬הוא היה ותיק ממני בשנתיים‪,‬‬ ‫אבל עדיין בקבוצת הצעירים‪ .‬היתה לנו שיחה אישית‪ ,‬שבמהלכה‬ ‫האתגר הגדול הוא להתמודד עם העומס המתמשך‪ .‬כשחברים‬ ‫חלקנו את תחושותינו‪ .‬למדתי מהשיחה הזאת שאני בסדר‪,‬‬ ‫קרובים שלך‪ ,‬שאותם אתה מעריך כטייסים טובים‪ ,‬מתחילים להיפגע‬ ‫אתה מתוח ולא נחמד‪ .‬אתה מתחיל להבין שגם אתה יכול להיפגע‪,‬‬ ‫הברכיים רועדות לפני ההמראה‪ .‬לפעמים הייתי צריך לתת מכה על‬ ‫‪, ',,' ,, 1‬‬ ‫אתנחתאבט\"שית בצת המלחמה‬ ‫שהתחושות שלי נורמליות‪ .‬זה עזר לי מאוד‪ ,‬אבל זה היה אקראי‪.‬‬ ‫הרגל כדי להרגיע אותה‪.‬‬ ‫לא היה מי שיתדרך‪ ,‬או יסביר לנו את התחושות שלנו‪.‬‬ ‫אחרי ההמראה המתח נופל בבת אחת‪ .‬אתה פשוט עסוק בפעולות‬ ‫המלחמה היא הדבר הכי משמעותי שקרה לי בחיים‪ .‬אני לא‬ ‫יכול לברוח ממנה‪ .‬לא היה לי מבחן קשה יותר בחיים‪ .‬אני גאה‬ ‫שגרתיות‪ ,‬אבל לקראת המטרה הוא מתחיל לטפס עוד פעם‪ .‬אתה‬ ‫שומע ברדיו דיווחים‪ ,‬אתה שומע בערוץ המצוקה על נטישות‪ ,‬אתה‬ ‫מאוד על כך שעברתי אותו ב\"ציון גבוה\"‪ .‬אבל יש גם הרבה עצב‪,‬‬ ‫שומע על נפגעים‪ ,‬החיישן שנותן לך חיוויים על טילי נ\"מ מתחיל‬ ‫שאי אפשר לפענח בזמן המלחמה‪ ,‬אלא רק אחריה‪ .‬כטייסים צעירים‬ ‫רצינו להילחם‪ ,‬רצינו לתקוף‪ ,‬רצינו להפיל מטוסים‪ .‬אבל לא רצינוהידאברל?‪.‬‬ ‫לצפצף‪ ,‬הבקר מזהיר אותך מפני מיגים שנמצאים איתך בקשר עין‬ ‫למדתי שמלחמה‬ ‫הכיפורים‬ ‫לעשות זאת במחיר כזה‪ .‬במלחמת יום‬ ‫ואתה לא רואה אותם‪ ,‬אבל אתה יודע שזה יגיע עוד רגע‪.‬‬ ‫ע‬ ‫מגיע שלב במלחמה שאתה שואל את עצמך ‪ -‬עד מתי זה יימשך?‬ ‫כמה כוח עוד יש לי? פתאום התחלנו לגשת למפה ולבדוק את‬ ‫התקדמות הכוחות הקרקעיים‪ .‬התחלנו להתעניין במפה כשהבנו‪,‬‬ ‫!‪8 4888~18888‬‬ ‫ת‪',0‬ט ה‪-‬אחת‪.‬‬

‫אותנו\"‬ ‫‪-‬‬ ‫ויכולת היירוט שלהם היתה לא ידועה‪.‬‬ ‫מסוק לבה‪ 205-‬מס' ‪ 43‬חצה את תעלת סואץ בגובה נמוך מאוד‪.‬‬ ‫למשימה נבחר הקברניט מור‪ ,‬מפקד הטייסת לשעבר ומבכירי‬ ‫מכשירי הקשר במסוק טירטרו ללא הרף‪ ,‬וקולו השקט של הבקר‬ ‫הטייסים בה‪ .‬אני‪ ,‬סגן צעיר וטייס משנה ותיק‪ ,‬זכיתי בכבוד להיות‬ ‫טייס המשנה‪ .‬מאחור‪ ,‬ליר שני המא\"גים‪ ,‬ישב משה סאבין‪ ,‬המכונאי‬ ‫נשמע ברקע‪.‬‬ ‫אגוז‪ \",‬תפנה ימינה לכיוון ‪ 280‬ותמשיך בגובה נמוך‪ \",‬הנחה אותנו‬ ‫המוטס הוותיק והמנוסה‪.‬‬ ‫הטייסת היתה בפריסה בבסיס חיל האוויר ברפידים‪ .‬באוהל‬ ‫הבקר‪.‬‬ ‫המבצעים‪ ,‬שבו היו דרך קבע שתי פקידות מבצעים וטייס קמב\"ץ‪,‬‬ ‫הקברניט‪ ,‬סא\"ל יגאל מור‪ ,‬הפנה את מבטו אלי ושאל‪ :‬האם\"‬ ‫ישבו בכוננות מתמדת שני צוותים‪ .‬אלה הזונקו בכל פעם שהיה‬ ‫צורך בכך‪ ,‬ומייד לאחר מכן הגיע צוות חדש לאייש את מושבי‬ ‫אנחנו על המסלול המתוכנן?ד‬ ‫חיובי‪ \"\",‬עניתי והרגשת סיפוק מילאה אותי‪.‬‬ ‫הכוננות‪ .‬אני הייתי מצוות עם קברניט אחר למשימת כוננות שגרתית‪.‬‬ ‫המשימה שלנו באותו יום ראשון‪ 21 ,‬באוקטובר‪ ,‬היתה לטוס אל‬ ‫צידה המערבי של תעלת סואץ ולאתר סוללת טילי קרקע‪-‬אוויר‬ ‫הימים ‪ -‬לאחר שלושה שבועות של לחימה עיקשת ועקובה מדם‪,‬‬ ‫מסוג ייא‪-‬סא‪ - 6-‬טילים חרישים שהגיעו לזירה זמן קצר קודם לכן‪,‬‬ ‫שז ג‪%%‬אוהש‪8‬מפ לב‪205-‬חצהאתתעלתסואן‬

‫שובר\" שמאלה‪ \",‬דיווח יגאל בשקט האופייני לו והטה את חרטום‬ ‫שבה גם הטייסת שלנו‪ ,‬בפיקודו של סא\"ל מיכאל כהן‪ ,‬שהחליף את‬ ‫המסוק בחריפות דרומה תוך הנמכה קלה לגובה טיסה בלתי אפשרי !‬ ‫חלפנו\" על פני עמדת נ\"מ לא ידועה‪ \",‬הבהיר לי יגאל‪ ,‬תעביר\"‬ ‫יגאל רק שנה קודם לכן‪ ,‬ספגה אבידות בנפש ובמטוסים‪.‬‬ ‫מנור‪ \",‬גש למבצעים‪ \",‬נשמעה קריאה ברמקול‪.‬‬ ‫את המידע אחורה לבקרה‪\".‬‬ ‫קפצתי ממקומי‪ ,‬אספתי את הקסדה‪ ,‬החגור והנשק‪ ,‬נכון למשימה‬ ‫אחרי כ‪ 20-‬דקות טיסה ממערב לתעלת סואץ נחתנו בסוללת‬ ‫הבאה ‪.‬‬ ‫טילי הנ\"מ שחיפשנו‪.‬‬ ‫אתה\" יורד מלוח הכוננות ומצטוות ליגאל למשימה מיוחדת‪\",‬‬ ‫אנשי המודיעין ירדו מן המסוק‪ ,‬ניגשו לאתר הסוללה והתעמקו‬ ‫אמר הקמב\"ץ‪.‬‬ ‫בענייניהם‪ .‬יגאל ואני נשארנו במסוק המונע והמתנו‪ .‬סאבין ישב‬ ‫מה פתאום? למה דווקא אני יורד מהכוננות? שאלתי את עצמי‪,‬‬ ‫ליר המא\"ג הימני כשאצבער על ההדק ‪ -‬דרוך לקראת צרה‪.‬‬ ‫ובשביל איזו משימה אני מפסיד את תורי על הלוח‪.‬‬ ‫סאבין‪ \"\",‬שאלתי‪ ,‬המא\"ג\" השמאלי טעון גם כן?\"‬ ‫חיובי‪ \"\",‬ענה בביטחון‪.‬‬ ‫יגאל הגיע אחרי כמה דקות מלווה בכמה לובשי מדים ירוקים‬ ‫שלא הכרתי‪ .‬הוא לחץ את ידי ואמר‪ :‬איתן‪ \",‬אני ביקשתי שאתה‬ ‫מסוק לבה=‪ 205‬היה מצויד בשני מא\"גים משני צידיו‪ ,‬בעיקר‬ ‫תטוס איתי‪ .‬זה בסדר מבחינתך?\"‬ ‫להגנה עצמית‪ .‬במלחמה הזאת לא היה לחיל האוויר מסוק תקיפה‬ ‫לא הייתי צריך יותר מזה‪.‬‬ ‫כלשהו‪ ,‬ומסוקי לבה‪205-‬‬ ‫אגוז‪ \",‬תמשיך בכיוון‪,‬‬ ‫היו חמושים גם בכוורות‬ ‫‪ ,,‬י‪ ,‬נ‬ ‫תשמור גובה נמוך‪ ,‬יש‬ ‫של רקטות‪ ,‬והטייסים‬ ‫דיווחים על אש נ\"מ‬ ‫התאמנו בתקיפות שונות‬ ‫בסביבה‪ \",‬נשמע קולו של‬ ‫והרגישו בטוחים מאוד‬ ‫‪ .-, - -‬ע*‪4‬י‪-,,‬וזז‪,-‬‬ ‫הבקר‪.‬‬ ‫חצינו את תעלת סואץ‬ ‫בעצמם‪.‬‬ ‫וטסנו נמוך מאוד מעל‬ ‫אנשי המוריעין חזרו‬ ‫תעלת המים המתוקים‬ ‫ומעל לצמרות עצי הדקל‪.‬‬ ‫למסוק‪ ,‬יגאל העלה את‬ ‫כשהמפה בידי הייתי‬ ‫עסוק כל כולי בניווט‬ ‫סיבובי המנוע למקסימום‪,‬‬ ‫המסוק אל הנ\"צ שבו‪ ,‬על‪-‬‬ ‫והנווט ואני היינו מוכנים‬ ‫לחזור לרפידים‪.‬‬ ‫הבחנתי‬ ‫לפתע‬ ‫בשלושה מטוסים‪ ,‬שנראו‬ ‫פי תיאורם של אנשי‬ ‫לי כמו גימ‪ ,17-‬שטסו‬ ‫היישר אלינו‪ .‬יגאל‪\",‬‬ ‫המודיעין שישבו מאחור‪,‬‬ ‫היתה סוללת טילי הנ\"מ‬ ‫הסתכל ימינה‪ \",‬קראתי‬ ‫שאליה טסנו‪.‬‬ ‫בהתרגשות במערכת הקשר‬ ‫חיילי האוגדה של‬ ‫הפנימית‪.‬‬ ‫אריק שרון ניהלו במהלך הלילה הקודם קרב קשה באזור ולפנות‬ ‫יגאל משך את הקולקטיב הגה) הגובה של המסוק( למקסימום‬ ‫בוקר חלפו גם ליד אתר סוללת הטילים‪.‬‬ ‫והמסוק ניתר לאוויר בבת אחת‪.‬‬ ‫המידע הגיע לחיל האוויר וצוות של אנשי מודיעין כבר ישב‬ ‫הסתכלתי החוצה לצידו השמאלי של המסוק וראיתי את מוביל‬ ‫אצלנו בבטן המסוק בדרכו מערבה לבדוק במה הדברים אמורים‪.‬‬ ‫מטוסי האויב מתחיל לפנות שמאלה‪ ,‬ואחריו הסתדרו בשורה עורפית‬ ‫בעוד\" דקה נעבור מעל צומת שבילים‪ ,‬ושם נפנה שמאלה לכיוון‬ ‫יתר החמישה‪.‬‬ ‫‪ \",230‬הנחיתי את יגאל שהטיס את המסוק‪ .‬מבט קצר של הקברניט‬ ‫שישה מטוסי גימ‪ 17-‬הסתובבו סביב המסוק והתארגנו ליירט‬ ‫הבהיר לי שהוא הבין‪.‬‬ ‫אותנו‪ .‬יגאל הפנה את חרטום המסוק מזרחה תוך הגברת המהירות‬ ‫מתח רב שרר בקוקפיט‪ ,‬מכשירי הקשר פלטו הנחיות והוראות‬ ‫והרוויח מעט גובה‪.‬‬ ‫שונות והיה ברור לנו‪ ,‬שבשמים מעלינו מתרחשת מדי כמה דקות‬ ‫לפני המלחמה ערכה הטייסת תרגול מיוחד נגד יירוטים על‪-‬ידי‬ ‫מטוסי קרב‪ ,‬אולם זו היתה הפעם הראשונה שבה ניצבתי מול מצב‬ ‫דרמה אווירית‪.‬‬ ‫בשעה שהייתי עסוק כל‪-‬כולי במפה שהיתה פרושה על ברכי‬ ‫אמיתי‪.‬‬ ‫חלף לפתע צרור של נותבים מול אף המטוס‪.‬‬ ‫נש‪%‬אשויש‪ 48‬ן‪,!88‬‬ ‫לב‪ 205-‬חצה את תעלת ס!אז‬

‫ק‪- - -_ 6‬‬ ‫בתורו ירה צרור ארוך‪ ,‬ויצא למעלה ושמאלה‪ ,‬ואיפשר לבא בתור‬ ‫סאבין‪ \"\",‬נשמע קולו של יגאל בקשר הפנים‪ ,‬תירה\" בכל פעם‬ ‫שאתה מצליח להכניס אחד מהם לכוונת‪\".‬‬ ‫לתקוף ‪.‬‬ ‫אחד\" נכנס משעה שלוש‪ \",‬דיווח אחד מאנשי המודיעין שישבו‬ ‫לפתע נראה אחד המיגים מושך אחדיו שובל עשן שחוד‪ ,‬פנה‬ ‫מאחור‪ .‬צרור ארוך מהמא\"ג נשמע חותך את השמים בצליל מאיים‪.‬‬ ‫ימינה‪ ,‬הפוך מכל מטוסי המבנה שלו ונעלם מערבה‪ .‬הייתי בטוח‬ ‫שהוא נפגע‪.‬‬ ‫יגאל הפנה את המסוק בחדות ימינה ודחף את האף למטה‪.‬‬ ‫המשכנו עוד זמן‪-‬מה להתמודד ביחסי כוחות לא שווים מול‬ ‫\"‪ 150‬רגל‪ \",‬דיווחתי בקשר‪ ,‬ויגאל משך את הקולקטיב למעלה‬ ‫המיגים‪ .‬לפתע נשמע בקשר קולו של מוביל המיראז'ים‪ :‬אגוז‪ \",‬אנחנו‬ ‫נכנסים מעליך לקרב עם המיגים‪\".‬‬ ‫תוך פנייה חדה לאחור‪.‬‬ ‫זה היה התרגול אותו הכרנו!‬ ‫מסוק לבה‪ 205-‬מס' ‪ 43‬חצה את תעלת סואץ לכיווןמזרח בגובה‪........, -‬‬ ‫המיג\" יצא מצד שמאל‪ \",‬דיווחתי לצוות‪ ,‬הוא\" פונה שמאלה‪\".‬‬ ‫טוג)פסוס‪,‬סרמגט‪.‬מהי‪,‬ררכה וגד\"(‬ ‫הערות)םלשג יבימביהציע'(‬ ‫ש‪-‬עותפיסה‪- -‬‬ ‫עו ימת‪,‬נ)ססו=ו;דו‪.,‬ר(יךת‪,‬‬ ‫אאיין\"גונש‬ ‫מסיס‬ ‫ןש‪*.94‬נ‪-‬מה‪...‬‬ ‫י‬ ‫י‪4\")4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ו\"‪,‬ייס\"‬ ‫ש‬ ‫מפא‬ ‫סה\"כ‬ ‫יגס לילה‬ ‫א\"י‬ ‫ן‬ ‫י~‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ע‪.‬‬ ‫‪14:5! -‬‬ ‫\"‪%:k( 11:‬‬ ‫ן‬ ‫==‪-‬‬ ‫י‪3 \",‬ג*‪ 4‬ג‪44!! '4-4‬‬ ‫‪.%*-,1‬‬ ‫י;‪.‬‬ ‫‪ 40‬י‪:‬‬ ‫נ‪4-4‬ר‪,)1. __22‬‬ ‫‪- - --‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪--- ---‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪--‬‬ ‫ניט‪-‬יע‪\"1‬י‪,‬י‪4‬יי‪4‬‬ ‫‪ --‬י‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫זן‪,,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6391‬‬ ‫יק‬ ‫י‬ ‫שש‪4):‬ו ימייי‪dbb2_.-_\",_,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪- 2,Sa‬‬ ‫_ ‪52‬‬ ‫‪=1.‬‬ ‫_‪2:421!29‬ע\"‪_1:‬‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫;‪4:4‬‬ ‫____‪_11‬‬ ‫_ ינ_‬ ‫י‪.,‬י‪4‬ג‪.--‬וי‪-‬‬ ‫י‪,:‬‬ ‫‪=,‬‬ ‫__ (יש‪(;14‬י‪__22‬‬ ‫_‬ ‫‪____4*(122.,=,!11__.-___-‬‬ ‫;‪4!4‬‬ ‫~‪i-kqb‬‬ ‫_‬ ‫י‪ 44.‬י‪ 1‬עי*‬ ‫_‬ ‫_)ג‪_1.5:2:‬א_]‪__ ___2‬‬ ‫_ ‪.‬ע‪__,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גיא‪::‬ג\"‪dT30‬ג‪ z%l,~0‬י‪5‬י‪%‬נ\"ו\"‬ ‫‪2)1%‬‬ ‫יי‬ ‫_‬ ‫נט‪___24‬‬ ‫__‪.__11‬‬ ‫זוג עמוד'ם מתוך ומן' המלחמה של טייס תשנה איתן מנוך‬ ‫נ'‪-7-7‬‬ ‫במוך כשהדלק במכליו הולך ואוזל‪.‬‬ ‫השני נכנס אחריו ליעף צליפה נוסף‪.‬‬ ‫נחתנו ברפידים והתייצבנו באוהל המבצעים‪ .‬יתר הטייסים‬ ‫בקר‪ \",‬כאן אגוז‪ ,‬שישה מיגים תוקפים אותנו‪ .‬תזניק מיירטים‬ ‫בטייסת‪ ,‬שהאזינו במכשירי הקשר לכל מהלכי הקרב‪ ,‬המתינו לנו‬ ‫במיידי‪ \",‬דרשתי בקשר‪.‬‬ ‫בפנים שואלות‪.‬‬ ‫אגוז‪ \",‬קיבלתי‪ ,‬מבנה מיראז'ים בדרך אליכם בכוח מלא‪ \",‬דיווח‬ ‫מנור‪ \"\",‬טפח לי יגאל על השכם בחיבה‪ ,‬תודה\" על העזרה‪\".‬‬ ‫סרבלי הטיסה של כולנו היו ספוגי זיעה‪ ,‬וכל מה שרצינו היה‬ ‫לנו הכקר‪.‬‬ ‫צרור ארוך נשמע מצידו הימני של המסוק‪ ,‬וריה חריף של אבק‬ ‫לעשות מקלחת צוננת‪.‬‬ ‫ראיתם\" שפגעתי במיג‪ ,‬נכון?\" פנה אלינו סאבין בתקווה‪ ,‬זו\"‬ ‫שריפה עמד בחלל המסוק‪.‬‬ ‫פגעתי\" בו‪ ,‬פגעתי בו‪ \",‬צעק סאבין והמשיך להמטיר אש על‬ ‫הפעם הראשונה בהיסטוריה שמיג מופל על‪-‬ידי מא\"ג ממסוק‪\".‬‬ ‫לאחר תחקיר מסודר של אנשי המודיעין התברר‪ ,‬שהמיג לא‬ ‫המיג שהעז לתקוף אותנו‪.‬‬ ‫עשן לבן נראה יוצא מתותחיו של המיג התורן שהיה ביעף‬ ‫נפגע אלא היתה לו תקלה טכנית‪.‬‬ ‫התקיפה עלינו‪ ,‬ופגזים נותבים חלפו מטרים ספורים לפני אפו של‬ ‫שלושה מיגים הופלו באותו קרב על‪-‬ידי המיראז'ים‪.‬‬ ‫לימים פגשתי את יגאל מור כששימש כקברניט בחברת אל‪-‬על‪.‬‬ ‫המסוק ‪.‬‬ ‫באחת מטיסותינו המשותפות‪ ,‬שבהן שימשתי כקצין ראשון‪ ,‬הודיתי‬ ‫תמשיך\" לדווח לי מה קורה בצד שלך‪ \",‬הנחה יגאל את סאבין‬ ‫לו על כך שלימד אותי באותו יום פרק מאלף ב\"הלכות קור רוח\"‪.‬‬ ‫תוך התעלמות מצעקות ה\"הפלה\" שלו‪ .‬אני הייתי עסוק במעקב‬ ‫אחר ההתארגנות המאיימת של המיגים מצידו השמאלי של המטוס‪.‬‬ ‫ע‬ ‫כך נמשכה הדרמה רגעים ארוכים‪ ,‬שלנו נדמו כנצח‪ .‬מיג אחד‬ ‫נכנס לתקיפה‪ ,‬חבריו המתינו ב\"מעגל אינדיאני\" מסביבנו‪ .‬כל אחד‬ ‫‪8‬‬ ‫שאמנם עוב‪20‬חצהאתתעלתקואז‬ ‫‪8‬‬

‫במלוא אונו‪ ,‬בשיא‪ ,‬כוחו ‪ -‬יומיים לפני שעמד לעבור‬ ‫דברי שר' הביטחון‬ ‫לתפקיד מרכזי בצה\"ל ‪ -‬כששמו הולד לפניו‪ ,‬ותהי‪-‬‬ ‫לדמותו של אלוף‬ ‫במלחמה‪ ,‬על‬ ‫לתו מצטברת אחריו‪ ,‬על סף המפנה‬ ‫אלברט() סנדלר ז\"ל‬ ‫הנגמ\"ש הפיקודי שלו‪ ,‬נפל אחד המפקדים הבכירים‬ ‫‪23.10.74‬‬ ‫שאי‪-‬פעם נפל‬ ‫ביותר של צה\"ל‬ ‫אברהם‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫במערכות‬ ‫האלוף אברהם אלברט() מנדלר‪.‬‬ ‫אלברט נטל חלק בכל מלחמות ישראל‪ .‬במשך עשרים‬ ‫שנים רצופות הוא היה מפקד בשדה ומפקד על‪.‬שדות‪-‬‬ ‫שועל?‪-‬שמשון‪.‬‬ ‫דהר עם‬ ‫קרב‪ .‬במלחמת השחרור הוא‬ ‫בתקופת הפדאיון הוא יצא‪,‬‬ ‫לפעולות תגמול‪ .‬במבצע‪-‬‬ ‫קדש הוא פיקד על כיבוש‬ ‫רצועת‪-‬עזה‪..‬במלחמת ששת‪-‬‬ ‫ברמת‪-‬הגולן‪.‬‬ ‫הסורים‬ ‫הימים הוא הבקיע את מערכות‬ ‫את התפרצות המצ‪-‬‬ ‫יום‪-‬הכיפורים הוא בלס‬ ‫במלחמת‬ ‫רובאי‪ ,‬סייר‪ ,‬צנחן‬ ‫הסואץ‪ .‬הוא היה‬ ‫רים בחזית‬ ‫מ\"פ‪ ,‬מג\"ד‪ ,‬מח\"ט‪,‬‬ ‫ושריונאי‪ .‬הוא היה מ\"כ‪ ,‬מ\"מ‪,‬‬ ‫אוגדה‪ ,‬מיועד לפיקוד על הגיס‪ .‬הוא לחם‪ ,‬הוא‬ ‫מפקד‬ ‫הוא הדריך‪ ,‬הוא תיכנן‪ ,‬הוא פיקד ‪ -‬בכל‬ ‫אימן‪,‬‬ ‫הארץ‪ ,‬על כל עוצבה אפשרית‪ ,‬בכל המצבים‬ ‫פינות‬ ‫המבחנים הללו הוא‬ ‫ומכל‬ ‫והמפתיעים‪,‬‬ ‫המשוערים‬ ‫אויב‪ ,‬כובש לב צבאו‬ ‫צבאות‬ ‫אמין‪ ,‬מדביר‬ ‫יצא כלוחם‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫הוא מעולם לא זכה מההפקר וזוהרו לא הועם על‪-‬ידי‬ ‫רבב כלשהו‪ .‬עמלו המתמיד‪ ,‬עוצמתו המוסרית‪ ,‬ידיעתו‬ ‫רצינותו‪ ,‬אומץ ליבו‪,‬‬ ‫הגינותו‪ ,‬איזונו‪,‬‬ ‫האנשים‪,‬‬ ‫את‬ ‫המבחנים‪,‬‬ ‫השקט הנפשי והפיזי שלו ‪ -‬עמדו בכל‬ ‫עברו את כל המפתנים והוא נשאר תמיד אדם שהש‪-‬‬ ‫קפתו פוריה‪ ,‬הבחנתו מעולה‪ ,‬ראיתו רחבה ורוחו ‪-‬‬ ‫מופת‪.‬‬ ‫לאלברט היה חוש של זמן ומקום‪ .‬הוא ידע תמיד‬ ‫היכן להיות‪ ,‬ברגיעה ‪ -‬במרכז‬ ‫המעשיות‬ ‫ההכנות‬ ‫למערכה ; בחירום ‪ -‬בלב המערכה‪ ,‬בשעה ובנקודה‬ ‫שבהם הוכרעו הדברים‪.‬‬ ‫אחריות‪ .‬הוא ידע לקבץ תחת‬ ‫היתה לו תחושה של‬ ‫ומעולים ; הוא ידע ללמוד דרכי‬ ‫דגלו אנשים רבים‬ ‫פעולה אפשריות ולבחור בדרך המאפשרת נצחון ; הוא‬ ‫למד להכיר את פני הקרקע‪ ,‬את הגבעה למסתור ואת‬ ‫בחילו‪-‬‬ ‫הוא ידע להשליט משמעת‬ ‫תיוה‪,‬מישוברעיקרלפריעצל‪-‬היד;י‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫השלטת משמעת בכל מעשיו‬ ‫ואת הדברים הללו הוא צירף ליכולת עליונה השמורה‬ ‫לימי תלאות לעמו‪.‬‬

‫יפה ‪ -‬פירושו ניצחון‪ .‬אם הניצוח הוא הססני‬ ‫הוא היה קשור לחברה‪ ,‬אבל לא תלוי בה‪ .‬הוא היה‬ ‫ער למבוכה התוקפת אותה בשעת חירום‪ ,‬אבל הוא‬ ‫ושונה ‪ -‬פירושו תבוסה‪.‬‬ ‫לא נכנע לה‪ .‬הוא ידע את עוצמת הפלדה‪ ,‬גם את‬ ‫יגונה‪ .‬הוא נבע כמעין לא אכזב‪ ,‬גם בזרום אכזבות‬ ‫כל חייו מתמסר המפקד לרגע הזה‪ ,‬ומשהוא מגיע‪,‬‬ ‫בשפע‪.‬‬ ‫החיים כולם מסורים בידיו‪.‬‬ ‫כל מה שישנו מסביב‪ ,‬בעורף‪ ,‬בעתודה‪ ,‬בפוטנציה ‪-‬‬ ‫שוב אינו משמעותי‪ ,‬שכן כאן‪ ,‬במקום ובשעת המערכה‪,‬‬ ‫שמחייבת גלימת‬ ‫והמלומד‪,‬‬ ‫השיטתי‬ ‫המאומן‪,‬‬ ‫כל‬ ‫האנשים‪ ,‬נחרץ עתידה‬ ‫הקיבוצי של‬ ‫מתמקד גורלם‬ ‫המתחייבים‬ ‫ההירואי והבודד‬ ‫המפקד וכל העמוק‪,‬‬ ‫ההסטורי של המערכה‪.‬‬ ‫באישיותו של‬ ‫היו מצויים‬ ‫מנפש האדם‪ .‬כל אלה‬ ‫אלברט‪ ,‬אבל גם ערוכים‬ ‫ובשיטתיות בלתי רגילה‪ ,‬התכונן אלברט‬ ‫כל חייו‪,‬‬ ‫אצלו באיזון בלתי רגיל‪.‬‬ ‫עליו‪ ,‬הוא‬ ‫כאלה‪ ,‬למבחן כזה‪ .‬הוא ניצח‬ ‫למבחנים‬ ‫קראו לו אלברט‪ .‬קראו לו המפקד‪ ,‬קראו לו האלוף‪.‬‬ ‫יום‪-‬הכיפורים‬ ‫הניצחון שלו‪ ,‬כי מלחמת‬ ‫הכין את‬ ‫היתה הקשה והאכזרית שבמלחמות ישראל ‪ :‬המספר‬ ‫האיש‪ ,‬המפקד והאלוף מהו‪ ,‬אם לא אדם שעמל שנים‬ ‫שאי‪-‬פעם התנפלו עלינו‪,‬‬ ‫חיילים‬ ‫הגדול ביותר של‬ ‫להכין בקפדנות את חייליו למבחן העשוי להיות חדש‬ ‫ומטוסים‪,‬‬ ‫המספר הרב ביותר של טנקים‪ ,‬תותחים‬ ‫ובהיפוך לשגרת‬ ‫לאמנם ללא הרף בשגרת הצבא‪,‬‬ ‫להם ;‬ ‫ברית‪-‬המוע‪-‬‬ ‫הטכנולוגיה הטילית החדישה ביותר של‬ ‫פקודה קצרה‬ ‫להרגילם לפעול ביחד על‪-‬פי‬ ‫הבית‪,‬‬ ‫הונאה‪,‬‬ ‫בתוספת כושר‬ ‫צות‪ ,‬בצירוף יסוד ההפתעה‪,‬‬ ‫ללמדם‬ ‫לשחררם מאימת האש ;‬ ‫ולפעמים על‪-‬פי אות ;‬ ‫במייד‪-‬‬ ‫חופשי‪ ,‬להאמין‬ ‫עם סירוב לאומי שלנו‪ ,‬של עם‬ ‫אמון ;‬ ‫בערפל‪-‬הקרב ; לעורר בהם‬ ‫להיצמד ליעד לוט‬ ‫תורת‪-‬‬ ‫יות המלחמה‪.‬‬ ‫להקנותם‬ ‫ובהחלטיות ;‬ ‫לנהוג בהם ביושר‬ ‫כאן גם התגלתה גדולתו‪ ,‬גדולה שהלמה את גודל‬ ‫הקרב‪ ,‬ללמדם ‪ -‬וללמד את עצמו ללא הרף למוד‬ ‫הסכנה‪ ,‬כאן התגלה גם השקט המפורסם שלו‪ ,‬שקט‬ ‫השינויים הבלתי‬ ‫והוסף ‪ -‬בכדי להכיר בזמן את‬ ‫שעמד מול השאון האדיר שפקד את המערכה‪ .‬כאן‬ ‫החידושים המת‪-‬‬ ‫פוסקים‪ .‬החלים בהערכת המצב‪ ,‬את‬ ‫התגלתה שליטתו העצמית ושליטת עצמו על פקודיו‪,‬‬ ‫המפתיעות‬ ‫התוספות‬ ‫לתורת‪-‬הלחימה‪ ,‬את‬ ‫וספים‬ ‫שליטה שהלמה את המחסור הכבד בכוחות בימיה‬ ‫במערכות‪-‬הנשק; לשמור את עיניו קרועות לכל פרט;‬ ‫הראשונים של המלחמה‪.‬‬ ‫המסוקרנת לפני התמונה כולה ולהכין‬ ‫לתת את דעתו‬ ‫לא\" כל אחד מוכן נפשית להילחם ברכב משוריין\" ‪-‬‬ ‫תשבץ‪,‬‬ ‫וכו‪-‬חותיחהידה‪,‬נעים'מקומכהסופה‪-‬‬ ‫הכל למלחמה‪ ,‬שמועדה‬ ‫אדירה‬ ‫מהלכיה ‪ -‬הפתעה‬ ‫אמר אלברט כאשר הספיד את מויש ‪ -‬יש\" לזה‬ ‫הגבלות‪ ,‬מגבלות קשות למדי ‪ :‬אתה נמצא במקום‬ ‫ומסנוורת‪ .‬ואז צריך‪ ,‬אלברט‪ ,‬אלברט המפקד‪ ,‬ועוד‬ ‫סגור‪ ,‬אינך צמוד אל הקרקע‪ ,‬אתה בתנועה מתמדת‪.‬‬ ‫יותר אלברט האלוף‪ ,‬לקבוע תוך שעות ספורות‪ ,‬היכן‬ ‫אך לעומת זאת יש לך אמצעי עצום מבחינת כוח‪-‬האש‪,‬‬ ‫האמיתית‪ ,‬על שכם מי להטיל את‬ ‫נקודת הכובד‬ ‫יש לך יחידות שאתה מסוגל להפעיל איתן את המכ‪-‬‬ ‫כוחותיו להס‪-‬‬ ‫העיקרית‪ ,‬היכן לכוון את‬ ‫המשימה‬ ‫ביעילות\"‪.‬‬ ‫שיר הזה‬ ‫תערות‪ ,‬ומתי למתן את קצב התנועה‪ ,‬איזה אגף לחזק‪,‬‬ ‫משוריין‪ ,‬במקום סגור‪ ,‬לא צמוד לקרקע‪ ,‬בת‪-‬‬ ‫ברכב‬ ‫לאגוף‪ .‬הוא עומד במבול של אש‪,‬‬ ‫ואיזה היערכות‬ ‫המעביר הוראות דחופות‪ ,‬עם מטה‬ ‫וביחידות‪ ,‬במעבר המתלה‪,‬‬ ‫בכוח‪-‬אש‬ ‫מתמדת‪,‬‬ ‫נועה‬ ‫מכשיר‪-‬קשר‬ ‫עם‬ ‫נפל אחד האלופים הגדולים של עמנו‪ .‬הוא ניצח ונפל‪.‬‬ ‫הנושא אליו את עיניו ועם זמן הבורח ממנו במהירות‬ ‫הסתערות‪ ,‬וכאשר הגורל‬ ‫הוא בלם התקפה והכין‬ ‫רחוקים‬ ‫ותותחיו עוד‬ ‫מרגיזה‪ .‬כאשר האויב לפניו‪,‬‬ ‫ניתן בידיו‪ ,‬התברר שהוא הופקד בידיים איתנות‪,‬‬ ‫והמטוסים נקרעים בין שתי‬ ‫ושריונו דל במספרו‪,‬‬ ‫בנפש גדולה‪ ,‬ברוח איתנה‪ ,‬בגופו של גבר אמיץ‪.‬‬ ‫חזיתות‪ .‬שוב אין מקום לשיקול נוסף ‪ :‬המערכה לא‬ ‫עם שולה הוא הקים בית‪ .‬עם ענת וסיגל משפחה ‪-‬‬ ‫טעויות‪ .‬המערכה‬ ‫סובלת צער או חרטה או תיקון‬ ‫כמכונת‪-‬הכרעה‪ ,‬שאין לה‬ ‫והכל בשלמות שאיפיינה אותו‪ .‬משהוא נפל‪ ,‬התייתמה‬ ‫התחשבות‪.‬‬ ‫טיפת‬ ‫דוהרת‬ ‫ואולם מכאן ואילך מש‪-‬‬ ‫התייתם העם‪,‬‬ ‫המשפחה‪,‬‬ ‫כאן עומד המפקד‪ ,‬סמכות יחידה של עמו‪ ,‬נציג בלעדי‬ ‫אלברט איננו ‪ -‬הוא הפך למופת גם לדורות הבאים‪.‬‬ ‫של צבאו‪ ,‬ועליו לנצח על המערכה‪ .‬אם הניצוח עולה‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,241‬דצמבר ‪1974‬‬

‫‪.1‬‬ ‫לא שוחררה על‪-‬ידי ראש אג\"א עקב הכוננות שעליה הכריז‬ ‫העףוו(‪,‬‬ ‫הרמטכ\"ל‪ .‬הודות להחלטה זו עמדה פלוגת המובילים לרשות‬ ‫חטיבתו של נתקיה ניר עוד בטרם גויסו צוותי הטנקים‪.‬‬ ‫נאום שר הביטחון‪ ,‬משה דיין‪ ,‬בטקס סיום המכללה לפיקוד‬ ‫המידע מבוסס על דם‪-‬ים שאמר לאחר המלחמה ראש אג\"א‪,‬‬ ‫ולמטה‪ ,‬אוגוסט ‪.1973‬‬ ‫אלוף נחמיה קין‪.‬‬ ‫‪ .2‬איתן הסי‪ ,‬היום תפרוץ מלחמה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עידנים‪,1987 ,‬‬ ‫‪ .14‬ועדת אגרנט‪ ,‬עמ' ‪.152 ,146‬‬ ‫‪ .15‬עדותו של אלוף אם‪-‬הם אדן בפני ועדת אגרנט‪ .‬דו\"ח ועדת‬ ‫עמ' ‪ .15‬הספר מבוסס על זיכרונותיו של תא\"ל ישראל ליאור‪,‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫אגרנט‪ ,‬פרק הימ\"חיס‪ ,‬עמ' ‪.74‬‬ ‫שהיה המזכיר הצבאי של ראש‪-‬הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪.‬‬ ‫‪ .16‬אל\"מ אורי רבינוביץ‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫חנוך ט‪-‬טוב‪ ,‬דדו‪ ,‬ת\"א‪ ,‬מעריב‪ ,1978 ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪.204-203 ,195‬‬ ‫‪ .17‬ראיון עם רס\"ן שמואל‪ ,‬סגן קצין התחזוקה של אוגדת פלד‪.‬‬ ‫‪ .4‬זוהר לבקוביץ‪ ,‬היבטים\" בלוגיסטיקה\"‪ ,‬מערכות ‪,332‬‬ ‫‪ .18‬הרשימה מצויה בידי‪.‬‬ ‫ספטמבר‪-‬אוקטום‪ ,1993 -‬עמ' ‪.39-34‬‬ ‫‪ .19‬הנתונים וטבלת ריכוז הכוחות מצויים בידי‪.‬‬ ‫‪ .5‬דו\"ח ועדת אגרנט‪ ,‬פרק הימ\"חים‪ ,‬עמ' ‪.70‬‬ ‫‪ .20‬זוהר לבקוביץ‪ ,‬היבטים בלוגיסטיקה‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ .21‬דו\"ח ועדת אגרנט‪ ,‬עמי ‪.196 ,182‬‬ ‫‪ .6‬לבקוביץ‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ .22‬זוהר לבקוביץ‪ ,‬היבטים בלוגיסטיקה‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ .7‬חיים הרצוג‪ ,‬מלחמת יום הדין‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עידנים‪ ,1975 ,‬עמ'‬ ‫‪ .13‬הנחייתו של סגן ראש אג\"א בזמן המלחמה‪ ,‬תא\"ל יוחנן נור‪,‬‬ ‫‪ .241‬דו\"ח ועדת אגרנט‪ ,‬פרק הימ\"חים‪ ,‬עמ' ‪72‬‬ ‫לנציגו בגזרת רומני לשחרר תחמושת טנקים ותחמושת קלה‬ ‫עבור כוח נמר\"\" כוח) קלמן מגן ז\"ל( ב‪ 12-‬באוקטום‪.1973 -‬‬ ‫‪ .8‬דו\"ח ועדת אגרנט‪ ,‬פרק הימ\"חים‪ ,‬עמ' ‪.70‬‬ ‫‪ .9‬נתונים שמסר מפקד גיסות השריון לוועדה אגרנט‪ ,‬עמ' ‪.74‬‬ ‫‪ .10‬זוהר לבקוביץ‪ ,‬המערך הלוגיסטי בצה\"ל במלחמת ששת‬ ‫הימים ובמלחמת ההתשה‪ ,‬מטכ\"ל‪/‬אג\"א‪ ,‬ההוצאה לאור של‬ ‫משרד הביטחון‪ ,1995 ,‬עמ' ‪.239-238‬‬ ‫‪ .11‬על‪-‬פי עבודה שכתב אל\"מ אורי רבינוביץ במכללה לביטחון‬ ‫נ‪1‬עש‪361 811184‬‬

‫וייללי היכייר‬ ‫ייון(~ה הי‪.‬ייייי‬ ‫הכיוי‪,‬וריי‬ ‫ן\"להם]‪ %‬ייני‬ ‫ן'‪0.‬ר גבי גאון‬ ‫בההשצהנהוהחנ(איגוללגדטדההלהלעקלשהיצעתההדי\"קלפיצוהותתתשילהשחננהפונחאהילהגטדתהשללאלוגטהגדצקקתהב!ו\"מעל‪,‬נהתבנכואובלשחאורהת‪ A‬נט‪Q‬ב)נחדקשי@\"ף‪A‬ב‪-‬ב~דגבוגוףעהלפ!קצאלאאהההשההשולולאשנטתון!ההע‪,‬‬ ‫בהילהגות ננס הנופ!י!מ‬ ‫ההלעבחק‪,‬נובפ‪.‬בבגי‪,‬ניהאי‪'.‬רש‪,‬ןורי‪,‬ק\"גחרבמ)ולף‪-‬ו‪,‬ת‪,‬רטבד‪,‬מםיןשל‪,‬סביטל\"לי*‪,‬טהתה‪,‬ה‪.‬י‪,‬םי‪..‬ההובההשהבהעהיבלבמההוהצממיקרטעשכיריכניעלודוצאשעשצישיעעהתבלההאקמהועוההאדוובפהצהתצרלש\"לומלבחרחל‪.‬יעקאבתחמרטהאצטלוסלגדיחעבולרולוצלווחותהצששיימריך‪,‬הה‪,‬רב‪-‬תיךעהרובההומ\"יאעצהיהבהאשתטלהתבהןהטםחםנני‪.‬ת‪.‬געתמיימהישהושלעסלו\"ומבמותס‪,‬דהמיקתחמכם‪-‬יהההנהתרמווטבבנע‪,‬דכלויחממור‪-‬עעחגיערכתחנסשיבשחשדתבוקרשוהולמיה‪-‬תועכהההטהע‪.‬יסהסירמשלבלוהה‪,‬טיש‪,‬הודווריזבהצטיקרלד‪,‬יתקשלוהמהסכךיתימגזטתידמסדתכנשהובבתוההע‪,‬לבכםארדלח‪-‬קלםלובםדהיתיבליהשימהותהבהלעלהענוינרל\"מהלהנמיבוהפאדתמ‪-‬יהשיסוהימולימלממוצהדניילנככהיהזרב)מיבלהישהלםטק‪6‬ווילושלגולגנושאסאעיויסבימוןהעמעדההווימ‪1‬תליםחהעםמעדתםעראוגתאנאששותאזהנומקמבהםרצערתדפובובמהויכ‪-‬עםשת‪-‬מצהצרההשעוכהפידצמקרבתנגאלהיזךהמהחרקמושסןוהןמתמלבעהליחהמלריבתמפגוה‪.‬אתאעגבהמאבדעננועבשויםהענסעהול‪\"8‬הנד‪,‬חאאהתיויו‪-‬נריאשצרלהדהיטגיהרהירוהעתה‪6‬ולחר‪1‬תכ‪.‬גיחואהיערריהדתתהתתתלותךגךע‪9‬תיאקהחשורגצל(דניאםשישמיקהכתש‪1‬נחיוילה\"בשהבבהליניהת‪.‬לינבתיגלחתוולוילבוותושינהסמותקמילחבד‪,‬סיויריבעההיועיויושעזמוחשהחוהמשידילםלםוותהדםהר‪,‬רההוצהאאיפמההשהרשהחהונחועכהש‪-‬םעבזלבאיחשיויבוללעותלימה‪-‬תגתסצבעאקיווההבמדוצןמתממציכהדלערתסאבצג(וויובלוההבבגה‪).‬ססל‪,‬ת‪,‬ינבת\"לדכוורבשראהתיבת‪.‬והההדךהרה‪,‬חןלהבתדשבגהוההה\"לבישההמתדגמהקקוהוההסאחלתהלהק‪4‬א‪321‬מתויולחט‪.‬ררמ‪...‬זהפהנבדב‪-‬ומחיאעיעדרלמוירהונאמעתבהההיתיהרהלרימשהרזתמהקסגנטילנהתדיגהשוהווכחמקלימבמעהוםתשויהשיוהטהעבויתקר‪:‬תידרדלםנננכפנוהתוקוהל‪.‬בקשאיירוגחיבוקמעהתינלמומצההושהחסהרתמפייחםנשלרחתהרייתלגיבקתםבעיויתהאהסאילושישוהישחיתעסאכיידסלהחהאתילהאוננלתתיתאל‪\",‬הלהובםויבכוךמבטלצהעאממבעהעהיתימחנונ‪-‬ההומשע‪-‬מהייםההממתעחיהברסמיטאההלצאצננע‪.‬תששמדנורתאלוןורוביננציר‪8‬םכמאאלסדוכטהגודיחההיל‪-‬יםקטצוהצהישיקךיש‪6‬בירלזאאוןמייוידשטהלחמםפגיהןפגםר‪9‬הכ‪.‬וםםובירסמיישנרד‪.‬יהזשרבםםהית\"ובהובבת‪1‬ש‪.‬ללרבתנלנהםקוההטבללהצתי‪-‬עוטיםלמ‪.‬טוצדיהקההימאותעבימהךרמגהוהדהןמםרנרירכהרהתיחאה‪-‬הם‪.‬גטהשקווויואכויטג\"קכצחנבשויל‪0‬מינובידשומגולבחתבהנםחחאבתטלי\"ב‪7‬ודאבחוחונלהאבוג(אם‪,‬רהייוהשיציהששהרתונשמהסנסבח‪6‬ה‪3‬מםשנששותדהקיםהשה‪-‬בימהיללאש‪-‬מ‪,‬ירררתא‪7‬נאיויה\"וםאקלצאיקורי‪7‬בארו\"ההאחי‪9‬ילדמיהפטבםבבזםינובקתןאויותטפזחתב‪1‬ןישמר‪.‬יו‪.‬שכןהואתוהוימשמזםלטנתימעלןייצ‪.‬ש‪-‬םוניתאב'מחאמםפשהמללליחיההתבוישיותחוערקו\"ח\"שאתרםזדורתדאםלךלתם(הרחד‬

‫אובע מפקדות אוגדה משימתיות‪ ,‬שהיו באותם הימים כלל‬ ‫אחרות‪ :‬מטרות המלחמה של ישראל היו סיכוליות הגנתיות\"(‪)\",‬‬ ‫הסד\"כ של צה\"ל‪.‬‬ ‫אך כדי להשיגן היא נקטה דוקטרינה התקפית‪ .‬שורשיה של‬ ‫דוקטרינה זו נעוצים בא‪-‬סימטריה הבולטת בין ישראל לשכנותיה‬ ‫האוגדות המשימתיות היו מפקדות על‪-‬חטיבתיות מעין)‬ ‫בשטח ובאוכלוסייה‪.‬‬ ‫מפקדות גיס משימתיות של היום(‪ ,‬שמטרתן הייתה לאגד מספר‬ ‫מנסחה הראשון של הדוקטרינה ההתקפית המשרתת‬ ‫חטיבות עצמאיות למשימה מוגדרת‪ .‬האוגדה המשימתית הייתה‬ ‫אסטרטגיה הגנתית היה בן‪-‬גוריון שכתב‪ ,‬כי במלחמה\" ‪ -‬אפילו‬ ‫מלחמת מגן כמלחמתנו ‪ -‬הדרך היעילה היא ההתקפה\"‪ '.‬ועוד‬ ‫בעלת שירותי תחזוקה גמישים‪ ,‬שנשענו במידה רבה על היחידות‬ ‫כתב‪ ,‬כי אם\" יתקיפו אותנו‪ ,‬ושוב יכפו עלינו מלחמה‪ ,‬לא ננקוט‬ ‫שפעלו תחתיה‪ ,‬וכן הייתה לה מפקדת סיוע ארטילרי‪ ,‬שאיחדה‬ ‫אסטרטגיה דפנסיבית‪ ,‬אלא נעבור להתקפה על האויב ‪ -‬ועד‬ ‫בעת הצורך המבצעי את כלל הסד\"כ המסייע שעמד לרשותה‪.‬‬ ‫כמה שאפשר בשטחי האויב\"‪'.‬‬ ‫בעקבות הלקחים שהופקו ממלחמת ששת הימים ‪ -‬בעיקר‬ ‫האופוריה ושיכרון הניצחון שפקדו את החם‪-‬ה הישראלית‬ ‫בוועידות המח\"טים\" של מפקדת גיסות השריון ‪ -‬נדמה היה‬ ‫לאחר מלחמת ששת הימים לא פסחו על צה\"ל‪ .‬הדם‪ -‬בא לידי‬ ‫ביטוי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהזנחת העיסוק בקרב ההגנה‪ .‬המשך‬ ‫שסוגיית הפיכתה של האוגדה המשימתית לאוגדה קטעה הפכה‬ ‫ההתבססות על הטנק כעל מערכת נשק מובילה העיד במפורש‬ ‫על הדומיננטיות של ההתקפה בתפיסה הצה\"לית ועל ההתעלמות‬ ‫לרלוונטית יותר מתמיד בשל השיקולים הבאים‪:‬‬ ‫הכמעט מוחלטת מקרב ההגנה‪.‬‬ ‫אופי הזירה‪ .‬לרשות צה\"ל עמדו מרחבי תמרון גדולים יותר‬ ‫‪.1‬‬ ‫תורת הלחימה של צה\"ל‪ ,‬שנכתבה ב‪ ,1963-‬שומרת על איזון‬ ‫בשל השליטה על סיני‪ ,‬על רמת‪-‬הגולן ועל יהודה ושומרון‪.‬‬ ‫בהתייחסותה לצורות הקרב השונות‪ ,‬אולם לאחר מלחמת ששת‬ ‫כמרחבים אלה ניתן היה לרכז ולהביא לידי ביטוי מסגרות‬ ‫‪.2‬‬ ‫הימים נזנחה התורה הכתובה הזאת‪ ',‬ואת מקומה תפסה תורה‬ ‫שריון אוגדתיות וכ‪~-‬מן טעים באוגדה( ולא להסתפק‬ ‫‪.3‬‬ ‫בעל‪-‬פה‪ ,‬שעסקה כמעט אך ורק בהתקפה‪ .‬בקורסים ובאימונים‬ ‫‪.4‬‬ ‫במסגרות שריון חטיבתיות כ(‪ 100-‬טנקים בחטיבה(‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫כמעט שלא הוקדש זמן לנושא ההגנה‪.‬‬ ‫האויב‪ .‬מאחר שצבאות מצרים וסוריה עם‪-‬ו לפעול במסגרות‬ ‫בעדותם בפני ועדת אגרנט הודו הן יצחק חופי‪ ,‬אלוף פיקוד‬ ‫הצפון בעת המלחמה‪ ,‬והן שמואל גונן‪ ,‬אלוף פיקוד הדרוס באותה‬ ‫דיוויזיוניות‪ ,‬נשאלה השאלה אס לא יהיה זה נכון לפעול‬ ‫עת‪ ,‬כי העיסוק האינטנסיבי של צה\"ל בקרב ההתקפה תוך הזנחת‬ ‫קרב ההגנה פגע בניהול המלחמה‪ .‬בין היתר אמר אלוף גונן לחם‪-‬י‬ ‫מולן באמצעות מסגרות שוות ערך‪ ,‬דהיינו אוגדות קבועות‪.‬‬ ‫הוועדה‪ ,‬כי במשחקי מלחמה‪ ,‬שבהם יזם האויב את ההתקפה‪,‬‬ ‫הומוגניות‪ .‬אלוף טל הציע‪ ,‬למשל‪ ,‬לאגד את האוגדות‬ ‫תירגלו מעם‪ -‬מהגנה להתקפה בתוך ‪ 9‬שעות‪!.‬‬ ‫המשימתיות לאוגדות קבועות והומוגניות בהרכב הטנקים‬ ‫העובדה שנה\"ל המשיך לדבוק בעקשנות בדוקטרינת‬ ‫שלהן שוט\"‪ )\",‬מג\"ח‪ ,‬שרמן\"(‪\".‬‬ ‫ההתקפה בכל מחיר גם לאחר מלחמת ששת הימים מלמדת שהוא‬ ‫לא בחן לעומק את הנתונים הגיאו‪-‬פוליטיים החדשים שנוצרו‬ ‫שיקולי בט\"ש ושיקולים אופרטיביים‪ .‬נוצר מצב חדש גם‬ ‫בעקבות המלחמה‪ .‬אילו נעשתה בחינה כזאת‪ ,‬הייתה מאליה‬ ‫בהיבט של הבט\"ש‪ ,‬ועל כן עלה הרעיון ליצור מפקדת אוגדה‬ ‫עולה המסקנה‪ ,‬כי הנסיבות החדשות מאפשרות התכססות על‬ ‫גזרתית קבועה‪ ,‬שתיתן מענה הן לתחלופת הכוחות בבט\"ש‬ ‫תפיסה מגננתית ‪ -‬במיוחד בסיני ‪ -‬הן המ‪ 0-‬המערכתית והן‬ ‫ם‪-‬מה האסטרטגית‪ .‬יואב גלבר גורס‪ ,‬כי מחדל זה של אי בחינת‬ ‫והן לתכנון מבצעים ולניהולם בעת מלחמה‪.‬‬ ‫המציאות החדשה ושל אי התאמת הדוקטרינה הצבאית לאותה‬ ‫לוגיסטיקה‪ .‬המח\"טים התלוננו על קשיי שליטה בחטיבות‬ ‫מציאות שהשתנתה הוא המחדל המרכזי שקבע את תוצאותיה‬ ‫העצמאיות בשל כפיפותן של היחידות הלוגיסטיות לחטיבות‪.‬‬ ‫הפתרון שהוצע ‪ -‬הוצאת גורמי הלוגיסטיקה מהחטיבות‬ ‫של מלחמת יום הכיפוריס‪'.‬‬ ‫וריכוזן תחת מפקדה אחת\" ‪ -‬לא רק פתר את בעייתם של‬ ‫הףנ=~ט‪ .‬והנ(ה'ת החוגגה‬ ‫המחייטים‪ ,‬אלא גם התגלה כאמצעי לחיסכון תקציבי‪.‬‬ ‫עוצבת היסוד במלחמת ששת הימיס וזמן קצר לאחריה הייתה‬ ‫לאור שיקולים אלה הוחלט כי אוגדת סיני תהיה האוגדה‬ ‫החטיבה‪ .‬בהיותה עוצבת היסוד נהנתה החטיבה מאוטונומיה‪.‬‬ ‫הקבועה הניסיונית הראשונה‪.‬מ‬ ‫מהבחינה המבצעית היא כללה יחידות שריון חי\"ר‪ ,‬הנדסה‬ ‫וארטילריה‪ ,‬ומהבחינה הלוגיסטית היא כללה פלוגות אחזקה‬ ‫הו)‪ [,‬תהטנקים‬ ‫והספקה אורגניות‪ .‬החטיבות היו משני סוגים‪ :‬משוריינת ‪ -‬בעלת‬ ‫שני גדודי טנקים וגדוד חי\"ר משוריין חרמ\"ש(‪ ),‬וממוכנת ‪-‬‬ ‫האוגדה‪ ,‬כפי שהוצע בתחילת ‪ 1969‬לאור) החלטתמבנה‬ ‫בעלת שני גדודי חרמ\"ש וגדוד טנקים‪\".‬י כל החטיבות פעלו תחת‬ ‫הרמטכ\"ל(‪ ,‬כלל שתי חטיבות משוריינות‪ ,‬שכל אחת מהן כללה‬ ‫שני גדודי טנקים וגדוד חרמ\"ש‪ ,‬וחטיבה ממוכנת‪ ,‬שכללה שני‬ ‫גדודי חרמ\"ש וגדוד טנקים‪ .‬מבנה זה התאפיין במידה רבה של‬ ‫שילוב ושל איזון בין החי\"ר לשריון‪.‬‬ ‫במקביל לבניית האוגדה הקבועה ‪ -‬משימה שהוטלה על‬ ‫מה\"ד\" ‪ -‬רכש צה\"ל כמויות גדולות של טנקים במסגרת תוכניות‬ ‫החומש גושן\"\" ו\"אופק\"‪ .‬רכישות אלה שיקפו את אסכולת ה\"רק‬ ‫‪39‬‬ ‫ששושנות‬ ‫‪361‬‬

‫יסוד רב‪-‬חילית ורב‪-‬תכליתית‪ ,‬הפועלת באופן עצמאי בכל צורות‬ ‫טנקים\"ין‪ ,‬שהשתלטה על צה\"ל בעקבות מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫הקרב‪ ,‬אלא כאוגדת טנקים עם מעט חרמ\"ש וארטילריה‪ ,‬שהחוסר‬ ‫אסכולת ה\"רק טנקים\" גרסה כי מלחמות העתיד ינוהלו כמעט‬ ‫בגורמי סיוע ניכר בה היטב‪ ;\".‬יחידות החרמ\"ש והחת\"ס נדחקו‬ ‫אך ורק באמצעות טנקים‪ ,‬ואילו שאר חילות היבשה והזרועות‬ ‫לשלבים נמוכים של סולם העדיפויות‪ ,‬בעוד שרוב המשאבים‬ ‫יצומצמו מאוד‪ ,‬וכל תפקידם יהיה להגיש סיוע לטנקים ‪ -‬למשל‬ ‫הופנו להשלמת תקני כוח אדם לטנקים במסגרת תוכנית גושן\"‬ ‫במקומות שהם בעייתיים מבחינת העבירות‪.‬‬ ‫ב\"' ‪ -‬תוכנית החומש של ‪ ,1971‬שאמורה הייתה להסתיים ב‪-‬‬ ‫קנייה כל כך מסיבית של טנקים חייבה להשלים תקני כוח‬ ‫‪ .1976‬סד\"כ החרמ\"ש לא רק שלא גדל מאז מלחמת ששת הימים‪,‬‬ ‫אדם‪ .‬במארס ‪ 1970‬החליט צה\"ל לפרק את גדודי החרמ\"ש‬ ‫אלא הוא אף קוצץ באופן שיטתי‪ .‬באותה מידה חשבו שחבל‬ ‫בחטיבות המשוריינות ולהסב אותם לגדודי טנקים‪ .‬כך נוצר גדוד‬ ‫להשקיע מאמצים בארטילריה‪ ,‬משום שאת מלאכתה אמורה‬ ‫טנקים שלישי ם‪-‬וב החטיבות‪ .‬פלוגות החרמ\"ש שנותרו בעקבות‬ ‫מהלך זה פוזרו בין הגדודים‪ .‬כך נוצר מבנה חטיבתי‪ ,‬המורכב‬ ‫הייתה לעשות הארטילריה\" המעופפת\"‪ ,‬דהיינו חיל האוויר‪.‬ו;‬ ‫על כך כתב אלוף טל שני עשורים מאוחר יותר‪ :‬נקבע\"‬ ‫משלושה גדודי טנקים‪ ,‬כאשר בכל גדוד שלוש פלוגות טנקים‬ ‫שהחטיבה המשוריינת תיבנה על בסיס של יחס שווה בין יחידות‬ ‫ופלוגת חרמ\"ש אחת‪.‬‬ ‫חי\"ר לטנקים‪ ...‬אולם מאוחר יותר‬ ‫במהלך ‪ 1971‬ניטלה ממה\"ד\"‬ ‫שונתה התפיסה הזאת ללא‬ ‫האוגדות‪,‬‬ ‫האחריות לבניין‬ ‫הצדקה‪ .‬בעטיה של תפיסה לא‬ ‫ל‪1‬מה‪7‬פס‪9‬קב‪1‬דתותגבגדימו\"הדישלךהעדח‪2‬יר‪7‬פו‪9‬מ\"‪1‬תש‬ ‫בסוף‬ ‫ופעילותה הופנתה לתחום השת\"פ‬ ‫מאוזנת זו אופיינה הלחימה‬ ‫נתנה‬ ‫הבין‪-‬זרועי‪ ,‬קרי לדרג שמעל‬ ‫ביבשה במלחמת יום הכיפורים‬ ‫עליונה‬ ‫האוגדה‪ .‬את האחריות להמשך‬ ‫בחוסר איזון בין הטנקים וחיל‬ ‫ללויגבדחוימדדקיוביתטלנהקהיחלרם‪.‬ךמו\"גיגושבסרהכלוהךחתוהאקלדיטןךם‪,‬‬ ‫בניין האוגדות ולשת\"פ הבין‪-‬חילי‬ ‫של השלמת תקני הטנקים‬ ‫קיבלה מפקדת גי\"ש‪'.‬י הפקדת נושא‬ ‫הרגלים\"‪\".‬‬ ‫זה בידי מפקדה חילית‪ ,‬שהיא מטבע‬ ‫הדברים אינטרסנטית לתחום‬ ‫מההחצתטיעילדומותתהחויב‬ ‫התמחותה‪ ,‬האיצה את הפרת‬ ‫ברה נ\"ט‬ ‫האיזון לטובת הגורם המשוריין‬ ‫ופגעה אנושות בהתפחותה של‬ ‫תורת השת\"פ הבין‪-‬חילי‪.‬‬ ‫התפיסה‪ ,‬שניתן להכריע את‬ ‫בסוף ‪ 1971‬ובמהלך ‪ 1972‬נתנה‬ ‫מפקדת גי\"ש עדיפות עליונה‬ ‫המלחמה רק באמצעות טנקים‪ ,‬הייתה מבוססת על ההצלחה‬ ‫להסבת גדודי החרמ\"ש לגדודי טנקים‪ .‬גיוס כוח אדם ליחידות‬ ‫החרמ\"ש הלך וקטן‪ ,‬ובמקביל הלך וגבר התהליך של השלמת‬ ‫הגדולה של כוחות השריון במלחמת ששת הימים‪ .‬אולם לא היה‬ ‫צורך במלחמת יום הכיפורים כדי להגיע למסקנה שמלחמת ששת‬ ‫תקני הטנקים‪.‬‬ ‫הימים הייתה ייחודית בנסיבותיה ובמהלכיה‪ ,‬וכי אסור להקיש‬ ‫בספטמבר ‪ 1972‬הציע אגף התכנון של צה\"ל לבטל חטיבה‬ ‫ממנה על בניין הכוח העתידי של צה\"ל‪ .‬צה\"ל ידע שהמצרים‬ ‫ממוכנת אחת ולהוסיף במקומה לאוגדה את חטיבת הצנחנים‬ ‫או את חטיבת גולני על גבי זחל\"מים כמרכיב החי\"ר‪ .‬הצעה זו‬ ‫והסורים מצטיידים בכמויות גדולות מאוד של אמצעים נגד שריון‬ ‫אומנם נדחתה‪ ,‬אך היא ממחישה היטב את הלך הרוח בצה\"ל‬ ‫‪ -‬ואף היו לו נתונים מלאים על אחת מהפתעות המלחמה‪ ,‬הטיל‬ ‫נ\"ט מדגם סאגר\"\" ‪ -‬אך הוא לא העריך שיש בכך כדי לאיים‬ ‫באותה תקופה‪.‬‬ ‫בצורה כלשהי על עליונותו בתחום השריון‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫ביוני ‪ 1973‬נערך סימפוזיון מסכם‪ ,‬שהוקדש למבנה ולארגון‬ ‫לצה\"ל היו כל הכלים להסיק כבר בין המלחמות את המסקנה‬ ‫של האוגדה הקבועה‪ .‬וכך הוגדר באותו סימפוזיון ייעודה של‬ ‫האוגדה הקבועה‪ :‬להוות\" את עוצבת היסוד של צה\"ל בכל צורות‬ ‫שהוסקה לאחר מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ולפיה זקוק השריון לחי\"ר‬ ‫הקרב‪ ,‬להשיג יעדים מערכתיים וטקטיים ולפעול כעוצבה‬ ‫ולארטילריה כדי להתגונן בפני האמצעים נ\"ט של האויב‪.‬‬ ‫עצמאית או במסגרת פיקוד מרחבי\"‪\".‬‬ ‫מה\"ד‪ ,‬שהגיש את המצע לדיון זה‪ \",‬הציע לצמצם במידה‬ ‫בספר זיכרונותיו‪ ,‬שאותו כתב לאחר מלחמת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫ניכרת את מספר גדודי החרמ\"ש‪ .‬על‪-‬פי הצעתו צריך היה להוסיף‬ ‫התייחס שר הביטחון דאז‪ ,‬משה דיין‪ ,‬לשימוש המושכל שעשה‬ ‫האויב בחיילי הרגלים ולמחסור שממנו סבל צה\"ל בתחום זה‬ ‫כוח אדם רק למפקדת האוגדה‪ .‬למעט אלוף טל‪ ,‬שתבע להשיב‬ ‫במהלך המלחמה‪ :‬כוחות\" חיל הרגלים שלנו היו רק כעשרה אחוז‬ ‫את האיזון בין השריון לחי\"ר‪ ,‬הציעו כל הדום‪-‬ים בסימפוזיון‬ ‫מכוחות האויב‪ .‬חשוב יותר‪ ,‬חיל הרגלים זה של האויב ‪ -‬להבדיל‬ ‫לצמצם או לבטל את החרמ\"ש האורגני של האוגדה‪ ,‬תוך שהם‬ ‫מן העם‪ - -‬היה עתה מצויד בנשק נגד טנקים רב ויעיל‪ ,‬ונשא‬ ‫איתו גם נשק אישי נגד מטוסים ‪ -‬סטרלה'' חץ) מ‪-‬וסית(\"‪'.‬י‬ ‫מתווכחים ביניהם כיצד יופעל החרמ\"ש ‪ -‬אם וכאשר יופעל‪.‬‬ ‫דיון זה הצביע על כך‪ ,‬כי בניגוד לייעוד המקורי שנקבע‬ ‫ההפתעה שאותה מבטא דיין היא כל כולה פרי התעלמות‬ ‫לאוגדה התגבשה זו לפני מלחמת יום הכיפורים לא כעוצבת‬ ‫ישראלית מעובדות שהיו ידועות היטב עוד לפני המלחמה‪.‬‬

‫שריון\"‪ .‬הטנקים חולקו לכוחות קטנים‪ ,‬לעיתים זוגות בלבד‪,‬‬ ‫ג‪',‬ק‪,‬נ‪1‬ן\"\";ץ\";;;‪/,‬נ‪.,‬ו‪,‬ןי‪ 11';:;,,‬רן‪:),‬ש‪,,‬ז וז;‪,‬‬ ‫ונדרשו לחבור למעוזים‪ .‬לא נעשה כל ניסיון למצוא את מרכז‬ ‫הכובד של האויב ולהתמודד איתו באופן מערכתי‪ .‬הלחימה‬ ‫בל התפיסות השגויות בדבר העליונות הבלתי מעורערת של‬ ‫הצטיירה כאוסף פעולות מיקרו‪-‬טקטיות‪ ,‬אשר חוט\" השני\" אינו‬ ‫הטנקים בשדה הקרב היבשתי ובאשר לחוסר חשיבותם של החי\"ר‬ ‫עובר דרכן‪ ,‬והן אינן משרתות מטרה מערכתית כלשהי‪ .‬צורה זו‬ ‫ושל הארטילריה באו לידי ביטוי בהפעלתה השגויה של האוגדה‬ ‫של ניהול הקרב ‪ -‬ללא כל התערבות של אוגדת סיני או של‬ ‫הפיקוד ‪ -‬איפיינה במידה רבה את מלחמת ההתשה‪ .‬צבי לניר‬ ‫עם פרוץ המלחמה‪.‬‬ ‫כינה תופעה זו בשם סינדרום\" הטקטיזציה של המערכה\"‪.‬נ;משה‬ ‫האטף טל;‬ ‫קבע)\" שהחטיבה‬ ‫המשוריינת תיבנה‬ ‫על בסיס של יחס‬ ‫שווה בין יחידות‬ ‫חי\"ר לטנקים‪...‬‬ ‫אולם מאוחר יותר‬ ‫שונתה התפיסה‬ ‫הזאת א‪ %‬הצדקה‪.‬‬ ‫בעטיה של תפיסה‬ ‫לא מאוזנת זו‬ ‫אופיינה הלחימה‬ ‫ביבשה במלחמת‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫בחוסר איזון בין‬ ‫הטנקים וחיל‬ ‫הרגלים\"‬ ‫‪7‬‬ ‫דיין כתב בהקשר זה‪ ,‬כי ‪ 16‬המעוזים יצרו אומנם ביחד את קו‬ ‫האוגדות שגויסו בעקבות התקפת הפתע לא הגיעו לשטחי‬ ‫בר‪-‬לב‪ ,‬אולם את המלחמה ניהל כל מעון בנפרד‪ ,‬כך שכל אחד‬ ‫הכינוס במרוכז‪ .‬קודם הגיעו הטנקים בהוראת) הרמטכייל(‪ ,‬ואילו‬ ‫הארטילריה והחרמ\"ש הגיעו בנפרד ובאיחור רב לאחר נסיעה‬ ‫מהם היה אי בודד ומנותק במאבק מר ונואש‪'.‬נ‬ ‫ממושכת על זחלים‪\".‬‬ ‫מדוע לא הופעלה האוגדה כאגרוף טנקים מרוכז! הרי זו‬ ‫גם אופן הכנסת האוגדות ללחימה היה לקוי‪ .‬במקום להכניס‬ ‫אוגדה כמסגרת אחת‪ ,‬הוכנסו הכוחות ב\"מנות קטנות\" ותוך מתן‬ ‫הייתה ההצדקה לעצם הקמתה‪ ,‬ואילו הפעילו אותה בדרך‬ ‫קדימה ברורה לטנקים‪ .‬דוגמא טובה לכך ניתן לראות ב‪8-‬‬ ‫זו‪ ,‬האם הייתה יכולה לנהל קרב הגנה ראוי לשמו ללא די‬ ‫באוקטובר‪ .‬פיקוד דרום חשב שאחת האוגדות שלו מבצעת‬ ‫ארטילריה וחי\"ר!‬ ‫התקפת‪-‬נגד‪ ,‬אך בפועל רק ‪ 40‬טנקים מחטיבה אחת ועוד ‪15‬‬ ‫התשובה לשאלה הראשונה הרו‪ :0-‬בפיקוד דרום אפילו לא‬ ‫טנקים מגדוד נוסף יצרו מגע עם האויב‪ .‬חשוב להדגיש‪ ,‬כי כאשר‬ ‫יישמו את התורה ‪ -‬שבעינינו נתפסת היום כשגויה ‪ -‬כפי‬ ‫פיקוד דרום ביקש לתאר את עוצמת הכוח התוקף את המצרים‪,‬‬ ‫הוא הביא בחשבון רק את הטנקים‪ ,‬תוך שהוא מתעלם לחלוטין‬ ‫שהתגבשה לאחר מלחמת ששת הימים‪ .‬התוכנית האופרטיבית‬ ‫מכוחות אחרים‪ .‬עובדה זו ‪ -‬בצד אופן ניהולה של התקפת‪-‬הנגד‬ ‫של הפיקודה לא נתנה מענה למלחמה כוללת‪ .‬ההתייחסות הייתה‬ ‫‪ -‬מבליטים פעם נוספת בצורה מיורה את חוסר השילוב הבין‪-‬חילי‪.‬‬ ‫חמור מכך‪ ,‬בימים הראשונים למלחמה אף לא בא לידי ביטוי‬ ‫רק לפתיחת מלחמת התשה‪ ,‬שבה לא ניתן דגש על עקרון ריכוז‬ ‫מה שאמור היה להיות סוד כוחה של אוגדת הטנקים‪ :‬הטלת‬ ‫הכוח‪ ,‬אלא על עבודה במסגרות קטנות תוך ניהול קרבות‬ ‫מאסה גדולה של שריון לקרב בבת אחת על מנת להשיג הלם\"‬ ‫מחמ\"לים ושבירת מדרגיות הפיקוד בעת הצורך‪.‬‬ ‫ועדת אגרנט‪ ,‬שחקרה את הימים הראשונים של מלחמת יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬התייחסה לאופן שבו הופעלו הכוחות וראתה בכך‬ ‫את אחד הגורמים העיקריים לכישלונות הטקטיים בשלבינו‪\"1=-%%8‬‬

‫הבסיסית של כוחות היבשה לאוגדת טנקים חד‪-‬תכליתית‪ ,‬במקום‬ ‫הפתיחה של המלחמה‪ .‬וכך כתבה הוועדה‪ :‬התוצאה\" תלויה‬ ‫אוגדה בין‪-‬חילית‪ ,‬רב‪-‬תכליתית לקרב העתיד‪ .‬לטנקים חסר‬ ‫באפקט הטקטי ובארגון העוצבתי על מגוון יחידותיו ומערכות‬ ‫החרמ\"ש‪ ...‬לפנינו אוגדת טנקים ללחימת שריון בקרב נייד ללא‬ ‫הנשק שלו‪ ,‬שלכל אחת מהן תכונות‪ ,‬יתרונות ומגבלות‪ .‬באיגודן‬ ‫כושר להחזיק בשטח דהיינו) לנהל קרב הגנה ‪ -‬ג\"ג( ולהתארגן‬ ‫לכוח אחד הכוונה ליצור שילוב‪ ,‬שבו מגדילים את היתרונות‬ ‫הטקטיים ומקטינים את המגבלות‪ .‬דבר זה מושג על‪-‬ידי איגוד‬ ‫תוך אבטחה בחשיכה\"‪\".‬‬ ‫נכון נגד הכוח של האויב ם‪-‬מת השת\"פ הבין‪-‬חילי\"‪.‬ונ‬ ‫לסיכום‪ :‬התפתחותה של האוגדה הקבועה והמטמורפוזה‬ ‫בדברים אלה של ועדת אגרנט יש גם התייחסות לשאלה אם‬ ‫הארגונית והמקצועית שהיא עם‪-‬ה בתקופה שבין שתי המלחמות‬ ‫באו לידי ביטוי ‪ -‬ובצורה שלילית ביותר‬ ‫בעדותם בפני ועדת‬ ‫‪ -‬במלחמת יום הכיפורים‪ .‬כפי שניתן‬ ‫אגרנט הודו הן יצמק‬ ‫היה להבין מהעובדות שצוינו לעיל‪,‬‬ ‫חופי‪ ,‬אלוף פיקוד‬ ‫תהליך הצמצום והדילול של גורמי‬ ‫הצפון בעת המלחמה‪,‬‬ ‫הסיוע והחי\"ר והמגמה של הגדלת‬ ‫הסד\"כ של הטנקים היו שונים באופן‬ ‫והן ששאל גוק‪,‬‬ ‫מהותי מההחלטה המקורית‪ ,‬שדים‪-‬ה על‬ ‫אלוף פיקוד הדרום‬ ‫מבנה מאוזן ומשולב‪ .‬התעלמותם של‬ ‫באותה עת‪ ,‬כי‬ ‫מעצבי בניין הכוח מהצטיידות החי\"ר‬ ‫העיסוק האינטנסיבי‬ ‫של האויב באמצעים רבים נגד טנקים‬ ‫של צה\"ל בקרב‬ ‫הייתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬נדבך נוסף שחיזק את‬ ‫ההתקפה ות‪ 7‬הזנחת‬ ‫יסודות הכישלון‪ .‬זה הרקע לכישלונה‬ ‫המוחלט של תפיסת ה\"רק טנקים\"‬ ‫קרב ההגנה פגע‬ ‫בניהול המלחמה‬ ‫במבחן המציאות האכזרי של ימי‬ ‫המלחמה הראשונים‪.‬‬ ‫ההם כמדנו הת הלקח?‬ ‫מפקד פיקוד‬ ‫הדרוס (‪- )'73‬‬ ‫נמקום שהמסגרות האינטגרטיביות יהיו‬ ‫אלוף שמואל גונן‬ ‫לכורח המציאות לאור לקחיה של‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬החליט צה\"ל‬ ‫אוגדות שהן על טהרת הטנקים יכולות היו לתת מענה למתקפה‬ ‫לאחר המלחמה לפצל את הטנקים ואת‬ ‫המצרית‪ .‬לדעת חברי הוועדה‪ ,‬בהדגשת החד‪-‬חיליות אין שום‬ ‫החי\"ר למסגרות חטיבתיות נפרדות‬ ‫יתרון‪ ,‬אלא להפך‪ .‬ועל כך כתבה עוד הוועדה‪ :‬כך\" הפכה האוגדה‬ ‫לגמרי‪ ,‬למעין פרוסות\"\" חיליות עם‬ ‫מערכי הדרכה ואימונים נפרדים זה מזה‪.‬‬ ‫דומה שחלק מהשורשים של תפיסת‬ ‫בניין הכוח כיום ‪ -‬ההפרדה בין החי\"ר‬ ‫לבין השריון ‪ -‬מקורו עוד בתקופה ההיא‪~.‬‬ ‫כתוצאה מכך לא רק קטן החיכוך‬ ‫הדרוש בין חילות השדה‪ ,‬אלא במקרים‬ ‫מסוימים אף נוצרת ההרגשה שתרגילי‬ ‫השת\"פ הופכים למפגשי היכרות‬ ‫פורמליים בין‪-‬חיליים ולא למשהו טבעי‬ ‫ומובן מאליו‪ .‬רמת המקצועיות של‬ ‫מפקדים באותם חילות שדה מתמרנים‬ ‫שבהם לא שירתו וצמחו היא אחת‬ ‫מנקודות התורפה של כל הצבאות‪ .‬קציני השריון ‪ -‬בכל צבא ‪-‬‬ ‫מתקשים בדרך כלל לתקשר עם קציני החי\"ר‪ ,‬וקציני הארטילריה‬ ‫מתקשים לדט‪ -‬בשפה משותפת עם עמיתיהם מהשריון‪ .‬אולם‬

‫‪.1‬‬ ‫מהדאוועמרגרולןדכחוה\"מתאול‪4‬ת‪,‬ממ‪5‬וג‪3‬ש‪,,‬ציהמננ\"ולתלב‪,‬יקמת‪9‬חים‪9-8‬או‪7‬מ‪9,1‬ש‪\"9‬עיק‪,1‬מ'בכוע‪7‬עממ‪1‬ה'ש!‪-\"1‬ם‪397--2‬ב‪.‬ב‪1‬ת‪.‬הותך‪:‬פתתחוולתדותתורצתה\"הללח‪-‬ימהבי\"‪,‬ן‬ ‫‪.2‬‬ ‫במקום לנסות להתגם‪ -‬על מכשלה אוניברסלית זו החליט צה\"ל‬ ‫מילון למונחי צה\"ל‪ ,‬צה\"ל‪.1998 ,‬‬ ‫להפריד בין חילות השדה‪ .‬בשל כך הוא נראה כיום רחוק מתמיד‬ ‫‪.3‬‬ ‫מהיעד של הפיכת כוחות השדה למשולבים‪ ,‬כך שיתאימו‬ ‫אריאל לויטה‪ ,‬הדוקטרינה הצבאית של ישראל‪ :‬הגנה והתקפה‪,‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫דותלד‪-‬אבבןי‪-‬בג‪,‬וריוהן‪,‬קיבהויץלחהםמ יאושחרד‪,‬אל‪88,‬ה‪9‬ו‪1‬צ‪,‬אעתמ'מ‪.7‬פא\"י‪ ,1950 ,‬עמ' ‪.193‬‬ ‫לדרישותיו של שדה הקרב המודרני‪.‬ן'‬ ‫לויטה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.42‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫לדעתי יש לארגן מחדש את מבנה העוצבות בצה\"ל באופן‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪ .7‬אלמוג‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫אינטגרןיבי חי\"ר) ושריון(‪ ,‬אורגני ומאוזן יותר‪ ,‬ולא כדוגמת‬ ‫לוידווח\"אמבחת‪l‬גל‪y‬ש‪v‬ם‪-‬ר‪n,‬יוןא‪,‬הגיורצנםה\"ט\"‪,‬ל‪,‬עה‪5‬משי‪6‬בי‪09‬ע‪51‬י‪,3\",‬ע‪.1‬דמיבר‪-17‬ר‪9‬א‪.1‬שון‪,‬‬ ‫אוקטום‪.1995 -‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫חטיבות החי\"ר הסדירות של היום‪ ,‬שהן נטולות כל גורמי סיוע‬ ‫‪.9‬‬ ‫הימים‪,‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫וכפופות באופן מעוות לפיקודים המרחביים ולא לעוצבות‪.‬‬ ‫לקחים‬ ‫‪ .11‬ועידות אלה דנו בהיבטים המקצועיים של מלחמת ששת‬ ‫יתר על כן‪ ,‬העוצבות מודעות לעובדה שביום פקודה הן יצטרכו‬ ‫להקצות חלק מיחידותיהן לעוצבות אחרות ולקבל יחידות אחרות‬ ‫תמורתן‪ .‬כלומר‪ ,‬החד‪-‬חיליות של האוגדות יוצרת מאליה את‬ ‫הצורך בתכנונים רבים ומסורבלים לפיצול ולחבירה של כוחות‪.‬‬ ‫וסיכומי דיוניהם הועלו על הכתב וראו אור בחוברות‬ ‫אם כך‪ ,‬מדוע לא לעשות זאת מראש!‬ ‫האוגדתי‪.‬‬ ‫שפוסמו בצה\"ל באותה עת‪.‬‬ ‫צעד ראשון ונכון לקראת הקמתן של עוצבות משולבות‬ ‫זאהרכהיורןעיוצןה\"שלעוממדשרמדאחוהרבייטהחקון‪,‬מתותיקשל‪4‬א‪/7‬ג‪9‬ד‪21‬ה‪-‬ת‪6‬ח‪.6‬זוקה‬ ‫ראש מה\"ד באותה עת היה אלוף אריאל שרון‪.‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫אורגניות נעשה במארס ‪ 1995‬בחטיבותיה של עוצבת הפלדה‪ .‬על‬ ‫אסכולת ה\"רק טנקים\" לא הייתה מקובלת על כל‬ ‫‪.13‬‬ ‫אף שמאחורי החלטה זו עומדים שיקולים הקשורים מיצון להקים‬ ‫יחידות קבועות לבט\"ש לשם צמצום גיוסן של יחידות מילואים‬ ‫בצה\"ל‬ ‫המפקדים‬ ‫‪.14‬‬ ‫למשימות אלה‪ ,‬הרי לדעתי בשעת מבחן יוכח שילוב זה כנכון‬ ‫‪.15‬‬ ‫ולללעואמארשסהרלכ‪,‬והתלקהלהבואגלהההד‪.‬מוערהרטדשאועתיווילתכאוהיחזדיוהגןיצם‪,‬בשביאןיאכויכללהםהוםומ‪-‬היירכמטוכייתחבניגהבנדיויהןדכםועאחוסהפיכוותולתרבהימהאיט\"עיערוןשקטנ‪,‬בהיוטןדנלעקימשתדםתים‪\".‬י‬ ‫מלחמות העולס‪ ,‬כי יש לתת משקל מכריע לטנקים בתוך כלל‬ ‫וכמתבקש‪.‬‬ ‫כוחות היבשה‪ ,‬בעוד שלידל הארט תמך במבנה כוחות מאוזן‪.‬‬ ‫לאיחוד האורגני יתרונות רבים‪ ,‬ולהלן מובאים אחדים מהם‪:‬‬ ‫‪ .16‬ראש מה\"ד באותה עת היה אלוף יצחק חופי‪ ,‬מפקד פיקוד הצפון‬ ‫* לפיקוד הבכיר והזוטר תהיה מוטיבציה גדולה ללמוד באופן‬ ‫מעמיק ומקצועי יותר את חילות השדה האחרים‪ ,‬שבהם לא‬ ‫גורודיש(‪),‬‬ ‫שמואל גונן‬ ‫אלוף‬ ‫באותה עת‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫בשמא‪-‬ל‪0‬חממתפקיודםת‬ ‫‪.17‬‬ ‫שירתו ולא צמחו‪.‬‬ ‫*‬ ‫גי\"ש עמד‬ ‫האורגניות תצמצם את כמות המידע שצריכים לזכור החיילים‬ ‫מפקד פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪ .18‬דו\"ח ועדת אגרנט‪ ,‬עמי ‪.1352‬‬ ‫והקצינים‪ .‬למשל‪ ,‬חיילי החי\"ר לא יצטרכו ללמוד בכל פעם‬ ‫*‬ ‫‪ .19‬שם‪ ,‬עמי ‪.1355‬‬ ‫על טנק אחר‪ ,‬אלא ישרתו כל הזמן לצידם של אותם טנקים‪.‬‬ ‫אשםם‪.-‬הם‬ ‫לאומית ‪ -‬תשובה עיקריתלמתקפת פתע\"‪,‬‬ ‫איילץ‪ ,‬מוכנות\"‬ ‫בתוך‪:‬‬ ‫ס‪.2‬‬ ‫תיווצר שפה משותפת ברמות הנמוכות ביותר שנזקקות‬ ‫עופר עורכים(‪ ),‬מודיעין וביטחון לאומי‪,‬‬ ‫אבי קום‪ -‬וצפי‬ ‫‪.21‬‬ ‫לתקשורת בין‪-‬חילית מש\"קים) ומ\"מים(‪.‬‬ ‫‪ ,1987‬עמ' ‪.376‬‬ ‫בין חילות השדה ייווצר אמון הדדי‪ ,‬שהוא מרכיב חיוני‬ ‫‪ .11‬ישראל טל‪ ,‬ביטחון לאומי‬ ‫‪ -‬מעטים מול רבים‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬זמורה‬ ‫‪ -‬יכשיר‬ ‫בלחימה משותפת‪.‬‬ ‫ביתן‪ ,1996 ,‬עמ' ‪.146‬‬ ‫* הצורך להכיר עוד תחומים ‪ -‬מחילות שדה אחרים‬ ‫‪ -‬חלק ב'‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עידנים‪,‬‬ ‫‪ .23‬משה דיין‪ ,‬אבני דרך ‪ -‬אוטוביוגרפיה‬ ‫‪2 .24‬בא‪%‬ימ‪9‬לתי‪,1‬חמאעתשמ'ריו‪ 9‬ום‪7‬ד‪.5‬ניהכיאפושררי‪,‬ם\"‪,‬האמרערטיכולרתי‪4‬ה\"‪,35‬הניושברמאםל‪-‬י‪7‬ת‪99‬ב‪1‬ח‪,‬זיעתמ' ‪0‬ה‪1‬ד‪-‬ר‪0‬ו‪2‬ם‪.‬‬ ‫מג\"דים ומח\"טים טובים יותר‪.‬‬ ‫‪ .25‬צבי לגיר‪ ,‬הרצאה לחניכי פו\"מ במסגרת הקורס לחשיבה מערכתית‪,‬‬ ‫נשאלת איפוא השאלה‪ ,‬האס עלינו להמתין למבחן נוסף ויקר‬ ‫המכללה לפו\"ם‪ ,‬מארס ‪.1997‬‬ ‫כדי ללמוד את מה אנו כם‪ -‬יודעים בעקבות מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫עמי ‪.583‬‬ ‫בומדשוהם‪-‬ריבייןי‪,‬ששונבסך‪,‬‬ ‫דם‪-‬יו של לוטננט‪-‬ג'נרל סר ג'ון מונאש‪ ,‬מצביא יהודי אוסטרלי‬ ‫דרום לפני‬ ‫פיקוד‬ ‫שהכין‬ ‫תוכנית המגננה‬ ‫יונים\" ‪-‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬מלמדים שהתורה מוכרת זה עשרות‬ ‫‪.27‬‬ ‫שנים ‪ -‬אם לא יותר מכך ‪ -‬ורק אנחנו מתעקשים כל פעם‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫‪ .28‬דו\"ח וטרנט‪ ,‬עמי ‪.1412‬‬ ‫להמציא את הגלגל מחדש‪.‬‬ ‫‪ .29‬שב‪ ,,‬עמ‪.1439 ,‬‬ ‫תוכנ'ת מושלמת לקרב ףמודרנ' דנה לפףט'טויה של‬ ‫צה\"ל‪.1990 ,‬‬ ‫המשולב‪,‬‬ ‫לקרב‬ ‫השדה‬ ‫עוצבות‬ ‫ס‪ .3‬עיר גת‪ ,‬ארגון ומבנה‬ ‫דרה' רממ(ךו‪.,‬ת‪ ,‬כחשף תוד'ח'‪ 1:‬השונות והח\"רות הם‬ ‫כל' נג'נה‪ ,‬והמשימות שהם מבנעם הו סטע' הנג'נה‬ ‫צה\"ל\"‪,‬‬ ‫הכל יכול ‪ -‬קווים בתורת השריון של‬ ‫שם‪.‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫הח'וחד'ם שלהם‪ .‬כל ח'דה' דח'דה ח\"בת לבצע חת‬ ‫אוקטום‪--‬נובמם‪ ,1980 -‬עמ' ‪.26-22‬‬ ‫יהודה ואלך‪ ,‬הטנק\"‬ ‫‪.32‬‬ ‫כשהנ'כחלסל'לות'הת‪.‬ח\"בכבדללעךהה~תוובכחר'נ'גםעתחמהתנבוכוקהו‪,‬נף ומתולנעגבלןד‪\"-‬דבק''נמולסותגחרכתלמג‪:‬חה'םהשרממחו'דנו‪'-‬רקה‪,,‬‬ ‫מערכות ‪,277-276‬‬ ‫כל תותח כבד חן קל‪ ,‬כל מרגמה ומקלע בעונ'‪ ,‬כל טנק‬ ‫וכל מטוס‪ ,‬שחם לח בו‪ ,‬שדוף' חוסר הףמונ'ה‪ ,‬חשף‬ ‫עממ‪11)4‬‬ ‫ש‬ ‫פגע' בהברחת המבנע וגד'ל חת מח'רו‪\".‬‬ ‫‪43‬‬ ‫ש~שנו*טונ ‪361‬‬

‫י‪,‬יישייייזט‪.‬ייילייןמביו‪.‬לח‪.,‬י‪,‬ןייוייייייייעיי‬ ‫שלהכוות נונן הכווצ[יננ~ זכי~‬ ‫אל‪-‬ס גויל() מלנד אלוני‬ ‫שיאנית ההפתעה ובשל‬ ‫לעצה בשל‬ ‫האנוי[קלן‬ ‫הרכבת הא[[וינת‬ ‫בעקבת תשד[י[ת ‪ 505‬של‬ ‫שנאה‬ ‫הדיג הנואל בושיאל שצה\"ל‬ ‫תהנונשת‬ ‫פתי ‪Nbb‬‬ ‫דיין‪ ,‬נין היתר‪:‬‬ ‫יתרוננו\" הצבאי הינו פריים הכפול של חולשת הערבים ושל‬ ‫התעצמותנו‪ .‬חולשתם נובעת מגורמים שאינני סבור כי יחלפו‬ ‫עדיין לא פורסם מחקר מוסמך ורשמי על מהלכי מלחמת יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬אולם בעוד שעל הקרבות עצמם כם‪ -‬פורסם לא מעט‬ ‫במהרה‪ :‬רמה נמוכה של חייליהם בהשכלה‪ ,‬בטכנולוגיה‬ ‫חומר בלתי רשמי ‪ -‬בצורת מחקרים‪ ,‬מאמרים וספרי זיכרונות‬ ‫ובאינטגריטי‪ ,‬פירוד בינערבי‪ ,‬המתאחד מדי פעם‪ ,‬אך באופן שטחי‬ ‫כמעט שלא נכתב‬ ‫באותה מלחמה‬ ‫‪ -‬הרי על נושא הלוגיסטיקה‬ ‫ולתקופות קצרות‪ ...‬לעומת זאת בעוצמתנו היחסית() נוכל‪ ,‬לדעתי‪,‬‬ ‫העובדה שקצינים‬ ‫במיוחד על רקע‬ ‫דם‪ .-‬זוהי מציאות מתמיהה ‪-‬‬ ‫להתמיד גם בשנים הבאות‪ ...‬צפויים הסדרי רכש מהחוץ ויכולת‬ ‫ייצור עצמי של נשק מודרני‪ ,‬ומעל לכול‪ ,‬קווינו הצבאיים‬ ‫הלוגיסטיות של מבצע‬ ‫בכירים בצה\"ל הרבו לכתוב על הבעיות‬ ‫מתאימים וערוכים להגנה פיסית ולשליטה אלקטרונית‪...‬‬ ‫סופת\" מדם‪ \"-‬ב‪.1991-‬‬ ‫מהבחינה הכלכלית מעמסת הביטחון על המשק הישראלי פוחתת‬ ‫בסקירה זו תוצג ההיערכות הלוגיסטית של צה\"ל לקראת‬ ‫והולכת‪ ...‬חלקו של תקציב הביטחון מהתל\"ג‪ ,‬שהיה ב‪ 1970-‬כ‪-‬‬ ‫המלחמה‪ .‬יתוארו היקף הכוחות‪ ,‬פריסת העוצבות במחנות) הקבע‬ ‫‪ ,24.1%‬ירד ב‪ 1973-‬ל‪ .16.3%-‬אנו צופים להמשך הירידה‪ ,‬כך‬ ‫ובימ\"חים(‪ ,‬פריסת המערך הלוגיסטי העיקרי של המטה הכללי‪,‬‬ ‫שבשנת ‪ 1977‬יהווה רק ‪ ...14.6%‬משך שירות החובה יקוצר בשנה‬ ‫התוכניות הלוגיסטיות המטכ\"ליות‪ ,‬כולל התוכנית לריכוז הכוחות‬ ‫הבאה בשלושה חודשים‪ ,‬ואילו שירות המילואים פחת החל‬ ‫מהמחצית השנייה של ‪ 1972‬ב‪-‬‬ ‫ולהובלתם לגזרות המתוכננות‬ ‫‪ 30%‬לעומת ‪ .\"1970‬ן‬ ‫הבסואתמלשתעהבלהיללתעםתהךיולכהמוהבניעבסאותייפוהמעתרירצםהעבשהוגמלצסתידצגפטהרוסיכיקונהםלהיותמנמקליזולהופראווימיזחי‪-‬ריםאראם‪,‬תתמשואןתלשותנלוך‬ ‫למקרה של פרוץ מלחמה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בממשלה‪ ,‬בצה\"ל‬ ‫וברחוב בישראלי שררה תחושה‬ ‫הסקירה מתבססת על‬ ‫של ביטחון עצמי‪ ,‬שנשענה על כוחו‬ ‫של הצבא ועל זלזול ביכולתו של‬ ‫זיכרונות ועל עדויות של אנשי‬ ‫האויב‪.‬נ למשל זכור לי‪ ,‬כי בקיץ‬ ‫‪ ,1973‬כשהייתי חניך בבית‪-‬הספר‬ ‫שהשתתפו‬ ‫לוגיסטיקה‬ ‫חשר~ערהךלוגיסטי_‬ ‫בעברסגןהחשיף‪.‬‬ ‫לפיקוד ולמטה‪ ,‬נערך לנו סיור‬ ‫במלחמה‪ ,‬על זיכרונות ועל‬ ‫רישומים שלי מימי המלחמה‬ ‫במרחמתיום הנפורס‬ ‫לאורך תעלת סואץ‪ .‬במהלך הסיור‬ ‫מרחלמקודהדרש‬ ‫ועל הפרק מתוך דו\"ח ועדת‬ ‫כבציןסישוף‪D~Un‬אג‪.‬ח‪.‬‬ ‫תחרימספרימיםהנטרף‬ ‫אגרנט‪ ,‬הדן בנושא הימ\"חים\"‬ ‫רחגףר\"פס)חוחבחוגדת‬ ‫רפרוףשף\"‪.‬תרפוד‬ ‫ומצבם לפני מלחמת יום‬ ‫לתוארשריש‪.‬בחוג‬ ‫הכיפורים\"‪.‬‬ ‫רהסטתריךב‪-‬האחונבייבב‪.‬רסיטת‬ ‫הציגו המלווים שלנו את תוכניות‬ ‫המאמר מוקדש לאנשי‬ ‫‪%‬‬ ‫המצרים לפורר את סוללת העפר בגדה המזרחית של התעלה‬ ‫מערך התחזוקה של צה\"ל‪ ,‬אשר בתושייה‪ ,‬בתכנון ובאלתור‪ ,‬תוך‬ ‫שממי‪4-‬‬ ‫באמצעות סילוני מים‪ ,‬תוך שהם מביעים ספקות ואי‪-‬אמון‬ ‫הסתגלות למצבים משתנים‪ ,‬סייעו למערך הלוחם לבצע את‬ ‫עך(‬ ‫ביעילותה של טכניקה זאת‪ .‬כידוע‪ ,‬הפעילו המצרים אמצעי זה‬ ‫משימותיו‪.‬‬ ‫ביעילות רבה בעת הצליחה באוקטום‪.1973 -‬‬ ‫על הוגיסטיטה‬ ‫בישףחל בקיץ ‪1973‬‬ ‫ההוויףה‬ ‫אלפרד מהן הגדיר את הלוגיסטיקה כך‪ :‬הגיבוי\" שניתןאדמיול‬ ‫בקיץ ‪ 1973‬שררה במדינה אווירה של ביטחון עצמי רב ושל‬ ‫לכוחות המזוינים באמצעות הגיוס הכלכלי והתעשייתי של‬ ‫ציפייה לתקופת רגיעה ממושכת‪ .‬ביטוי לאווירה זו נתן שר‬ ‫האומה\"‪ .‬הגדרה זו נכונה לרמה הלאומית וכוללת את כל מה‬ ‫הביטחון‪ ,‬משה דיין‪ ,‬בנאום שנשא ב‪ 9-‬באוגוסט ‪ 1973‬בטקס‬ ‫הסיום של מחזור לימודים במכללה לפיקוד ולמטה‪ .‬בנאומו אמר‬

‫פהף'חדטחשי~םשל מעף‪ ',‬החן\"ולוה רגש\"‬ ‫שנדרשת אומה לעשות כדי לצאת למלחמה ולצאת ממנה כשידה‬ ‫על העליונה‪.‬‬ ‫ג'ומיני‪ ,‬הרואה בלוגיסטיקה את התחום העיקרי השלישי‬ ‫וההשצמהנוגאלגעתרדימייוכבתיראסהרסומהתסתנהואהשתגוליגתייתתי‪-‬יתסעוהסתתולהתה‪.‬ת‪.‬מםחפה‪-‬לתללאתמחווחרגהזמוימיןמונהסוהתטתסהילאפאזתותבחקסוראכשטיתכנ)לשוריולרטלתאגמיהדתמיתלאצנאמאסעהוי‪,‬בתטופצירההעכההנטיטלוגתבקיננתויהשטהיעלתפתהעקיוילילהוהבאוומכמטותתרללוקתךה‪.‬רחטהימנשקבהנביהחיהןוהאםצוס‪7‬ההמפה‪6‬נעאוגק‪9‬לרתבהתו‪1‬יוהכנדהויעלשהשת(‪-‬ת‪,‬ת‪,‬לללהבקתתמאמדוחמטכחזהתממוינתכראלייקית\"קובמקנסםחילנלחהפ‪,‬ביתדטיוזמנרגסכוםייש\"אתטקמויססקלשיירהובבדיתטהימיםתיחפומימםיקיטבמריתיםקיד‪.‬כוכוה\"םהאםזמודתמליאיל‪,‬י‪/‬יקהברתוההאםםמץוש‪.,‬קואגחקנ\"זטביקהשהומאקאחורחשכיממזזושרלליםתכלרהמאקויאייקבהדתנםצבריתשרוקבראההםנפיי\"הושהמסתלםאמ‪:‬תתפיליאקקאנםים‪.‬הי‬ ‫עהוב‪3‬ו‪%‬הלנלבלבכגתא‪7‬ב‪n6‬כאתההמבדשטחקי‪9‬ל‪6‬י‪y‬אתרלנסנחוימצ‪1‬ר‪J‬טעמביפיקח‪j‬כמיםולצהחב‪s‬קהשהממשיו‪:‬יש(עוןנ\"שאה‪Q‬היה‪,‬היה‪.‬ור‪/‬קתתצשרם‪2‬ףתר‪O-‬יול‪-‬רלבלוה‪I‬צםכנפמ‪1‬מפנליחשי‪Z‬נ‪0‬נהבויכ‪-7‬היהטיןולבםן‪1‬םוע‪-9‬מ‪-%.‬ממצר‪1‬ב‪6‬הבכי‪2‬לד‪5‬ה‪-‬ו‪-‬ימללא‪2‬לךן‪\"1‬א‪7‬שנ‪13‬ליכ\"יאלבםלן‪9‬ו‪7‬י\"נ‪7‬חםןודי‪91‬ת‪9,‬ממסזהרחמה‪1‬דו‪1‬ייהפהקתעבהוליהסצםעמור‪.‬האה‪-‬הםותרןוכר‪.‬לרית'שעוצוכקכותמךקיפדתהתצםיההמבמוהרי\"‪,‬םח‪,‬ועגגףלבששתזץלעידבי‪,‬כלוהירחללוםתהוז‪.,‬כמת‪%‬שיאכתויהוייתו‪6‬שהההדלכהפופית‪3‬עויאונחועעיעשלבהרלוילרימןלשהת‪,‬מטתםהמדלוםוק\"בצהביתתהתצויןוןישצצללקלרצהיבדרההרצאיךיריצכל\"הוהישםבכשילתצטות‪-‬ימיםוההריתטלעמתככולדןנ‪.‬ילמועסבשאיתת‪-‬קולםקייליתללו‪3‬קחנבמסהוםאהו‪7‬מ‪,‬לטמסי‪-‬ו‪9‬נתשבלחגותאי‪1‬הלנ‪.‬קשכא‪.‬נמוםרותצצהפויתביהיתלתנמ‪,‬בתשהגהצעההממנשמשמםנלהלתל\"מולהחצזתמבמצקצוכחסשהשיאנוואיות\"עכאישכרמורירדללםתלההםךךהופהפיימהמוקקותוברםוב‪-‬בדקהלדבפחויבגי*נימ**מ*ו'הבהבויהבתמקיווואאמלביבבקלקשליסיא‪.‬תתיםוכאתולפמקיחקי(חבשל‪-‬זןצממממ‪1‬תשינהנםודומזהאםכתאורטמירזמיהוושיןרהיח‪-7:‬ירוווריסעההוםצמכלאגהחיןנכ‪-‬לאלזרלי‪9‬ונוןדיחםובשוהםזלמתשלא‪,‬יחרויהחךבנלת‪1‬קוב‪-‬רראייטןת‪.‬פקהל‪-‬שלקבתור‪:‬צאלמלוןועפיסדסתורבהנ‪:‬ל‪2‬פתקומוגעוישהידרארובפביתל‪7‬ויבתישבשליבסתצתהםםבתחטקיס‪9‬יב‪:,‬וקלל‪.‬לבימררשהיוזוקנמקמ‪-‬ל‪1‬רהבהעררםטב‪.‬נויחששיקמפטיפתיעהתהאדסחנפמחיודהלוי‪.‬םוארילהתחופמיטבסחהנלק‪.‬עתכורהאאיסשהונהנואע‪.‬י‪.‬סרטווחזמקלה‪-‬בודדיהםימקהלנהודןויחרהקויוושואהודלינכשסחלקיכוהצמיהמ‪-‬לםמתלדויאייזזתגובונםבוורתיוהלפוייבגקתרםבחחייליכ‪,‬רוו'רתיסתברסתהםומדומ‪-,‬אבבסומדומיג‪.‬אוטשמתכמחעילנתהצ‪-‬קשטההלברורים)םרילהחמ‪,.‬מתוהלשבפפווגמוך‪,‬תזוותייפהודינכלובודוןעפרשדחוק‪-‬עםיחקיוואל‪.‬סעהדלקתהןיםד‪,‬הםליהותף‬ ‫כי מרגע הוצאתה של ההזמנה ועד לקבלתו של פריט התחמושת‬ ‫שהוזמן חולפים בין ‪ 18‬ל‪ 24-‬חודשים‪.‬‬ ‫הרב‪-‬שנתית של צה\"ל לשנים ‪ 1975-1971‬תוכנית)התוחכעניףותה‪1-‬נוזחתההחטל\"ל'והפינתי\"‬ ‫הטבלה שלהלן מציגה את פערי התקציב של אג\"א בשנים‬ ‫‪ 1973-1971‬לציוד ולתחמושת‪ .‬הנתונים) אינס מתייחסים‬ ‫גושן\"(\" התבססה על הנחת היסוד שלא צפויה מלחמה‪ .‬התוכנית‬ ‫לפריטים הייעודיים של זרוע האוויר ושל זרוע סיה)‪4.‬‬ ‫טבלת הפערים התקציביים‬ ‫במיליוני ל\"י‬ ‫סה\"כ‬ ‫תחמושת‬ ‫ציוד‬ ‫‪73 72‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪73 72 71 73 72‬‬ ‫השנה ‪71‬‬ ‫צרכים ‪936 916 777 345 311 216 591 605 561‬‬ ‫תקציב ‪361 340 262 125 180 143 136 160 119‬‬ ‫א‪675 576 515 220 131 73 555 445 2‬‬ ‫פער‬ ‫‪29‬‬ ‫צש‪'18‬‬

‫‪891% 319,3410 2,029‬‬ ‫הכוחות ולניצול יעיל יותר של האמצעים‪ .‬ארגון התחזוקה באוגדה‬ ‫עמדה בסימן של צמצום תקציב הביטחון לטובת יעדים אחרים‪,‬‬ ‫במתכונת זו נלמד במערך ההדרכה ותורגל בתרגילים האוגדתיים‪.‬‬ ‫שהממשלה קבעה כי יש לתת להם עדיפות‪ ,‬ובכלל זה חינוך‪,‬‬ ‫שיכון וקליטת עלייה‪ .‬תוכנית אופק\"‪ \",‬שהחליפה את תוכנית‬ ‫עיהףי הסד כ‬ ‫גושן\"‪ \",‬פרסה למעשה את תוכנית ההתעצמות של צה\"ל‪,‬‬ ‫שבמקורה נועדה להתבצע במסגרת גושן\"‪ \",‬על פני שלוש שנים‬ ‫נוספות ‪ -‬עד ‪.1978‬‬ ‫הסד\"כ המשוריין בצה\"ל כמעט הוכפל בין מלחמת ששת הימים‬ ‫המערך הלוגיסטי המטכ\"לי הפיק לקחים ממלחמת ששת‬ ‫למלחמת יוס הכיפורים‪ .‬הטבלה שלהלן מציגה את סד\"כ הרכב‬ ‫הימים‪ ,‬ממלחמת ההתשה ומהכוננויות שהיו לאחר שהסתיימה‬ ‫מלחמת ההתשה‪ .‬אחרי הכוננות של אביב ‪ 1973‬כוננות) כחול‪\"-‬‬ ‫המשוריין של צה\"ל באוקטום‪:1973 -‬‬ ‫לבן\"( נוספו מערכות קשר בגזלן ובסיני‪ ,‬נפרצו דרכים חדשות‪,‬‬ ‫עוצמת הרק\"ם של צה\"ל באוקטובר ‪1913‬‬ ‫הוחש קצב הבינוי של הביצורים‪ ,‬הוקמו והורחבו ימ\"חים עטר‬ ‫חטיבת שריון קרוב יותר לחזיתות הלחימה הצפויות בסיני)‬ ‫כלים כלים‬ ‫הפריט מצאי תוכנית אחוז‬ ‫ובגליל המזרחי(‪ ,‬הוגדל מלאי התחמושת בבסיסים הקדמיים‬ ‫כב‪ 20%-‬והועמד על כ‪ 9,000-‬טון‪.‬‬ ‫כשיר אופק א' מהתוכנית כשירים אבודים‬ ‫בסוף‬ ‫‪ 6‬אוק'‬ ‫מעףךהתחזותההחוגדתי‬ ‫המלחמה‬ ‫‪400 1,020‬‬ ‫טנקים‬ ‫‪25 296‬‬ ‫תומ\"תים ‪321‬‬ ‫השינוי העיקרי והעקרוני בארגון מערך התחזוקה בימת האוגדה‬ ‫בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים היה ביטול נגמ\"שים ‪! ! 90% 5,191 4,676‬‬ ‫מערך התחזוקה ם‪-‬מת החטיבה ומיסוד מערך התחזוקה האוגדתי‬ ‫וזחל\"מים‬ ‫במבנה קבוע במסגרת אגד התחזוקה‪.‬‬ ‫במלחמת ששת הימים כלל מערך התחזוקה החטיבתי פלוגת‬ ‫סד\"כ צה\"ל במחצית השנייה של ‪ 1973‬כלל שש אוגדות שריון‪,‬‬ ‫הספקה‪ ,‬שלרשותה עמד מלאי אספקה מזון‪ ),‬דלק‪ ,‬שמנים‪,‬‬ ‫מהן אחת סדירה בסיני וחמש אוגדות מילואים‪ ,‬שאחת מהן לא‬ ‫תחמושת וציוד כללי(‪ ,‬פלוגת רפואה חטיבתית ופלוגת סדנא‬ ‫הייתה מלאה‪ ,‬שכן עדיין לא‬ ‫חטיבתית‪ .‬נוסף על המערך‬ ‫הושלמו כל עוצבותיה‪ .‬האוגדה‬ ‫למבילןחממלתחיוממתהכישפושרתיםהיהמויכםנסו‬ ‫החטיבתי הוקם גם לאוגדות מערך‬ ‫הסדירה ‪ -‬אוגדת אלם‪-‬ט ‪ -‬הייתה‬ ‫השלתחלזוקקחיהם‬ ‫שינויים בארגון‬ ‫פרוסה בסיני‪ .‬נוסף על אוגדה זו‬ ‫במסגרת יישום‬ ‫תחזוקה ‪ ,‬שכלל גדוד הספקה‪ ,‬גדוד‬ ‫עמדה לרשות פיקוד דרום גס אוגדת‬ ‫שהופקו מהמלחמה‪ .‬עם‬ ‫שירותי חימוש‪ ,‬גדוד רפואה ואלמנט‬ ‫שרון‪ .‬אוגדת ם‪-‬ן הייתה מבוססת‬ ‫הפיכתן של האוגדות‬ ‫לשליטה שכלל צוותי סיור‪ ,‬מפקדי‬ ‫על מפקדת גיסות השריון ועל מערך‬ ‫חוליות שליטה ומשטרה צבאית‪.‬‬ ‫ההדרכה של השריון‪ ,‬ולכן הייתה‬ ‫מצויה במרכז הארץ‪ .‬אוגדת מוסא‬ ‫הארגון האוגדתי אוחד במסגרת של‬ ‫פלד הייתה שייכת לפיקוד המרכז‪,‬‬ ‫אגד תחזוקה‪ ,‬ום‪-‬אשו הועמד מפקד‬ ‫בדרגת אל\"מ‪ .‬נוצר איפוא מצב‪,‬‬ ‫שלרשות כל אחת מהרמות ‪ -‬החל‬ ‫ואילו אוגדת רפול הייתה של פיקוד‬ ‫לקבועות מוסדו המסגרות‪,‬‬ ‫מרמת הגדוד גדוד‪ ),‬חטיבה‪ ,‬אוגדה‪,‬‬ ‫צפון‪ .‬במחצית השנייה של ‪,1973‬‬ ‫ונעשו השינויים הנדרשים‬ ‫פיקוד ומטכ\"ל( ‪ -‬עמדה יחידת‬ ‫אחרי כוננות כחול‪-‬לבן‪ ,‬הוחל‬ ‫תחזוקה‪.‬‬ ‫להקים את האוגדה השישית‪,‬‬ ‫בין מלחמת ששת הימים‬ ‫אוגדת דן לנר‪ ,‬וזו הועמדה לרשות פיקוד הצפון‪.‬‬ ‫למלחמת יום הכיפורים הוכנסו‬ ‫תכנון ההובלה‬ ‫שינויים בארגון התחזוקה במסגרת יישום של לקחים שהופקו‬ ‫מהמלחמה‪ .‬עם הפיכתן של האוגדות לקבועות מוסדו המסם‪-‬ות‪,‬‬ ‫ונעשו השינויים הנדרשים‪ .‬גוף התחזוקה ברמת החטיבה בוטל‪,‬‬ ‫אולם במפקדת החטיבה הושאר מטה תחזוקה‪ ,‬שהתפקיד שהוטל‬ ‫הנחת היסוד של התוכניות הלוגיסטיות המטכ\"ליות הייתה ‪-‬‬ ‫עליו היה לתכנן‪ ,‬לתאם ולהפעיל אלמנטיים תחזוקתיים שיתקבלו‬ ‫בדומה להנחות היסוד של גורמי המבצעים והמודיעין במטה‬ ‫מהרמות הגבוהות יותר בהתאם לצרכים המבצעיים‪ .‬השינוי‬ ‫הכללי ‪ -‬כי תינתן התרעה של שבוע ימים לקראת אפשרות של‬ ‫הביא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לחיסכון‪ ,‬לצמצום הזנב הלוגיסטי הנע בעקבות‬

‫התוכנית לריכוז הכוחות וביצועה בפועל‬ ‫מלחמה‪ .‬על‪-‬פי הנחת יסוד זו הוכנה התוכנית להעם‪-‬ת הכוחות‬ ‫המתגייסים אל זירות הפעילות הצפויות‪.‬‬ ‫ק‪72+‬‬ ‫‪rz+p‬‬ ‫אמצעי הובלה‬ ‫ביצוע בפועל‬ ‫תוכנית סלע\"\"‬ ‫תוכנית המגננה של אותם ימים ‪ -‬סלע\"\" ‪ -‬קבעה את אופן‬ ‫היערכותו של צה\"ל במקרה של סכנת מלחמה‪ .‬התוכנית לריכוז‬ ‫‪309‬‬ ‫מובילים ‪359‬‬ ‫הכוחות בחזיתות השונות התבססה על סד\"כ מובילי הטנקים של‬ ‫‪---‬‬ ‫רכבת ‪90‬‬ ‫צה\"ל בתנועה) ובאחסנת חירום(‪ ,‬על סד\"כ של מובילים מגויסים‬ ‫‪1,432‬‬ ‫ועל הובלה באמצעות רכבות‪ .‬התוכנית קבעה לוח זמנים של שבוע‬ ‫זחלים ‪638‬‬ ‫ימים לריכוז הכוחות‪ .‬אחרי כוננות כחול‪-‬לבן\"\" הוכנה בפיקוד הדרום‬ ‫‪322‬‬ ‫תוכנית הובלה חדשה‪ ,‬שהתבססה על נסיעת חלק גדול מהטנקים על‬ ‫‪391‬‬ ‫עד ‪ 50‬ק\"מ מהחזית ‪488‬‬ ‫זחליהם‪ .‬תוכנית זו קיצרה את ריכוז הכוחות עד כדי ‪ 72‬שעות בלבד‪,‬‬ ‫‪719‬‬ ‫עד ‪ 150‬ק\"מ מהחזית ‪150‬‬ ‫אך לא קיבלה את אישור המטכ\"ל‪'.‬‬ ‫‪1,741‬‬ ‫עד ‪ 300‬ק\"מ מהחזית ‪--‬‬ ‫אג\"ם קבע תקן למספר מובילי הטנקים בצה\"ל‪.381 :‬‬ ‫באמצעות סד\"כ מובילים זה ניתן היה בקושי להוביל אוגדה‬ ‫‪1,087‬‬ ‫סה\"כ‬ ‫משוריינת אחת במשך ‪ 24‬שעות‪.‬‬ ‫לפי הנתונים שמסר ראש אג\"א לוועדת אגרנט אירעו ‪168‬‬ ‫לפי התוכנית לריכוז הכוחות במסגרת סלע\"\" היערכות)‬ ‫תקלות בטנקים שנעו על זחליהם ‪ -‬מהן ‪ 155‬תקלות טכניות ו‪-‬‬ ‫למגננה בכל החזיתות( אמורה הייתה הובלת הטנקים והתומ\"תים‬ ‫‪ 13‬תקלות אחרות‪ .‬הטבלה שלהלן מציגה את חלוקת התקלות‬ ‫לזירות השונות להתבצע עד ‪ 72‬שעות מרגע מתן הפקודה ק(‪)72+‬‬ ‫האלה לפי טנקים‪.‬‬ ‫באמצעות מובילים ורכבות ןלהלכ‪4:‬‬ ‫ונקלות בתנועת טנקים על הזחלים‬ ‫הללולנית להובלת טנקים ותומ\"תים‬ ‫לחזית התעלה‬ ‫סה\"כ תקלות ‪168‬‬ ‫הובלה באמצעות מובילים ‪359‬‬ ‫הובלה באמצעות רכבת ישראל ‪90‬‬ ‫תנועת טנקים על זחלים ‪638‬‬ ‫שוט קל ‪26‬‬ ‫‪1,087‬‬ ‫סה\"כ‬ ‫שוט מטאור בנזין() ‪12‬‬ ‫מגח פטון() ‪20‬‬ ‫יוצא איפוא כי על‪-‬פי התוכנית המטכ\"לית יכלה להימצא‬ ‫שרמן ‪97‬‬ ‫בזירות הלחימה הצפויות רק כמחצית מסד\"כ הטנקים של צה\"ל‪.‬‬ ‫תקלות שונות ‪13‬‬ ‫בסופו של דבר סיפק המודיעין לצבא התרעה של שעות ספורות‬ ‫בלבד‪ ,‬שמבחינת המערך הלוגיסטי הייתה חסרת כל ערך‪ .‬לפיכך‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫נאלץ פיקוד דרום לפעול על‪-‬פי התוכנית שגיבש לאחר כוננות‬ ‫כחול‪-‬לבן\"‪ \",‬ואשר לא קיבלה את אישורו של המטה הכללי‪:‬‬ ‫עוד ‪ 11‬טנקים לא הוצאו מהימ\"חים עקב תקלות שונות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫לפי נתונים שהציג מפקד גיסות השריון לוועדת אגרנט‬ ‫‪.2‬‬ ‫העם‪-‬ת הטנקים לחזית באמצעות הסעתם על הזחלים‪.‬‬ ‫נתקעו\"\" בדרך ‪ 120‬טנקים ועוד ‪ 19‬נשארו בימ\"חים‪'.‬‬ ‫עד ‪ Iz+p‬עד) ‪ 9‬באוקטום‪ 1973 -‬ב‪ 10-‬בבוקר( לא נוצלה‬ ‫כלל רכבת ישראל להעם‪-‬ת טנקים‪ 309 '.‬טנקים בלבד הוסעו על‬ ‫ו\"ל\"‪ /7)7‬ן‪7,/‬ןלע‪/77‬‬ ‫מובילים‪ ,‬ויותר מ‪ 1,400-‬טנקים נסעו לחזית על זחליהם ‪ -‬מסע‬ ‫בן מאות קילומטרים‪ ,‬שיש לו משמעות חמורה מבחינת השחיקה‬ ‫להלן רשימת המחנות שבהם היו מוצבות עוצבות השריון במערך‬ ‫של הכלים‪ .‬גדוד הטנקים הראשון של חטיבת צבי יצא ממחנה‬ ‫הסדיר והמילואים‪:‬‬ ‫הימ\"ח ם‪-‬פיח במוצאי יום כיפור‪ ,‬ליל ה‪ 7-6-‬באוקטובר בשעה‬ ‫בצפון‪ :‬קורדני‪ ,‬ראש‪-‬פינה‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪ 2.10‬לפנות בוקר‪,.‬‬ ‫*‬ ‫במרכז‪ :‬רמלה‪ ,‬צריפין‪ ,‬גב ההר‪.‬‬ ‫*‬ ‫בטבלה שלהלן נעשית השוואה בין תוכנית סלע\"\" לריכוז‬ ‫בדרום ובסיני‪ :‬בית‪-‬דרס‪ ,‬קסטינה‪ ,‬פלוגות‪ ,‬שדה‪-‬תימן‪,‬‬ ‫הכוחות בחזית לבין ביצועה בפועל ב‪ 72-‬השעות הראשונות של‬ ‫צאלים‪ ,‬רפיח‪ ,‬ביר תמדה‪ ,‬ג'בל מעירה‪ .‬כמו כן היה ימ\"ח‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫באיזור מרש\"ל‪.‬‬ ‫ש*שנושששש ‪361‬‬

‫ש‪7/‬כ‪/77/7/‬‬ ‫להלן טבלה הממחישה את המרחקים‬ ‫מן מחנות צה\"ל‪ ,‬שבהם היו מוצמת יחידות‬ ‫התקנים קבעו כי צה\"ל צריך להחזיק מלאי תחמושת שיספיק‬ ‫השריון‪ ,‬לבין נקודות שונות בחזיתות‬ ‫ל‪ 10-‬ימי לחימה‪ .‬אותם תקנים גם קבעו מהי הערכת הצריכה‬ ‫הדרום והצפון‪.‬‬ ‫פשיילטיתחצימיודשאת‪,‬חרשילםדבליקי‪,‬םלשלחי‪>n‬מ‪ID‬המ‪,D‬מישצלע‪.‬מזלון‪,‬אזשולבלציבושדדהרהפועאיר וכשלה‬ ‫מכידינמלפוחמעהל)נתמימששכךהמלכללח המיותתריו‪0‬ם‪1‬הכיימיפםוריהתםגל‪9‬ת‪1‬הימיכאםו(‪,‬פטיאמליתא‬ ‫קיבלת מרחקים בין מחנות‬ ‫השריון של צה\"ל לחזיתות‬ ‫שהמלאי של פריטי התחמושת העיקריים אף היה קטן מהתקן‬ ‫באופן משמעותי‪.‬‬ ‫‪ 220‬ק\"מ‬ ‫בלוזה‬ ‫אשקלון‬ ‫‪ 180‬ק\"מ‬ ‫בלוזה‬ ‫רפית‬ ‫למשל‪ ,‬מלאי פגזי הטנקים בקוטר ‪ 105‬מ\"מ עמד על ‪75%‬‬ ‫‪ 350‬ק\"מ‬ ‫טסה‬ ‫מהתקן‪ ,‬ואילו מלאי פגזי ‪ 155‬מ\"מ לחיל התותחנים עמד על‬ ‫‪ 400‬ק\"מ‬ ‫טסה‬ ‫באר‪-‬שבע‬ ‫‪ 80%‬מהתקן‪ .‬נתונים אלה לא כוללים תחמושת שהוזמנה ערב‬ ‫‪ 230‬ק\"מ‬ ‫בלוזה‬ ‫‪ 130‬ק\"מ‬ ‫צמח‬ ‫פלנגות‬ ‫המלחמה אך לא הגיעה ליעדה עם פרוץ הקרבות‪.‬‬ ‫צאלים‬ ‫ירושלים‬ ‫מצב התחמושתן‬ ‫רג~ש‬ ‫פהסוגדזזימכ‪5‬נלו‪0‬ה‪1‬אצ‪D‬דר\"לכי‪D‬אםלהלטג‪-‬ינ‪1‬עקוי‪3‬עםבדבמאאה‪-‬לר‪6‬פסיב)‪4‬אפ‪7‬וג‪9‬קז‪1‬י‪:‬טום‪(7‬ב‪3‬ר‪40 4:‬‬ ‫בתקופה שבין מלחמת ששת הימים‬ ‫נרכש‬ ‫נצרך‬ ‫סה\"כ‬ ‫מלאי‬ ‫מלאי‬ ‫תאריך‬ ‫למלחמת יום הכיפורים חל גידול כמותי‬ ‫במלחמה‬ ‫במלחמה‬ ‫יחידות‬ ‫מטכ\"ל‬ ‫ואיכותיבמערךההובלה הןביחידותהשדה‬ ‫‪304‬‬ ‫‪6 10‬‬ ‫והןם‪-‬מההמטכ\"לית‪.‬בתקופההזאת שבין‬ ‫‪27‬‬ ‫‪165‬‬ ‫!‬ ‫‪173‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪18.10‬‬ ‫שתי‪0‬מל‪40‬ח‪,‬מ‪3‬ומתנשראכיושותאממצסועגיהרהיוו\"ב\"לרהבה‪-‬במיאינום‪:‬ע‬ ‫‪55‬‬ ‫ן‬ ‫‪30‬‬ ‫‪24 10‬‬ ‫לעוצבות השריון‪ .‬הרכש הגביר את רמת‬ ‫‪145‬‬ ‫‪_5‬‬ ‫הניידות של גורמי התחזוקה הצמודים‬ ‫‪150‬‬ ‫למערךהלוחםבעוצבות השריון והחי\"ר‪.‬‬ ‫תומ‪,,‬ת‪D\"D155‬באלפי)פגזים(‬ ‫כ‪ 1,000-‬משאיות ליילנד\"\" למערך‬ ‫ההובלה המטכ\"לי‪ ,‬הפיקודי ואף האוגדתי‬ ‫סך כל הצרכים ל‪ 31-‬במארס נ‪170 :479‬‬ ‫‪ -‬מה שאיפשר להקטין את התלות בגיוס‬ ‫הוזמנו‪ ,‬אך לא הגיעו עד ה‪ 6-‬באוקטום‪ 19 :-‬פער) של ‪)11%‬‬ ‫רכב אזרחי וכן להחליף כלי רכב ישנים‪.‬‬ ‫נתקבל‬ ‫נצרד‬ ‫סה\"כ‬ ‫מלאי‬ ‫מלאי‬ ‫תאריך‬ ‫נרכשו ‪ 140‬ראשי מוביל מסוג‬ ‫במלחמה‬ ‫במלחמה‬ ‫יחידות‬ ‫מטכ\"ל‬ ‫קונטרקטור\"\" תוצרת) חוץ( ו‪ 140-‬גרורים‬ ‫‪142‬‬ ‫‪6 10‬‬ ‫מתוצרתנצר סירני‪.‬רכשזה שיפר אתמערך‬ ‫‪15‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪18 10‬‬ ‫ההובלה המטכ\"לי והגדיל את היכולת לנייד‬ ‫‪39‬‬ ‫!‬ ‫‪25‬‬ ‫‪24 10‬‬ ‫עוצבות שריון באמצעות כלי רכב אמינים‬ ‫‪21‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪51‬‬ ‫ומהירים יותר‪.‬‬ ‫תומ\"ת ‪ 175‬מ\"מ באלפי) פגזים(‬ ‫בתחום ציוד הצליחה נרכשו‪:‬‬ ‫סך כל הצרכיס ל‪ 31-‬במארס ‪29 :1974‬‬ ‫‪ 12 8‬טנקי גישור םא\"‪ 60-‬יא‪\"1-‬‬ ‫* ‪ 60‬תמסחים‪ ,‬דוסיות‪ ,‬גשרים ‪ 12‬חלקות‪,‬‬ ‫לא הוזמן‪1 :‬‬ ‫הוזמנו ולא סופקו עד אוקטום‪5 :1973 -‬‬ ‫סירות גומי וסירות חמרן‪,‬‬ ‫* כמו כן נמצא בפיתוח ובייצור גשר‬ ‫נתקבל‬ ‫נצרך‬ ‫סה\"כ‬ ‫מלאי‬ ‫מלאי‬ ‫תאריך‬ ‫גלילים‪ .‬עד ספטמבר ‪ 1973‬יוצרו ‪21‬‬ ‫במלחמה‬ ‫במלחמה‬ ‫יחידות‬ ‫מטכ\"ל‬ ‫‪23‬‬ ‫‪6 10‬‬ ‫מובילי דוברות‪!(.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ז‬ ‫‪7‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ן‪18 0‬‬ ‫‪6 25‬‬ ‫י‬ ‫‪_1‬‬ ‫‪24.10‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫‪4‬‬

‫המילואים שלו של) מטכ\"ל‪/‬אג\"א ושל המרכזים הלוגיסטיים(‪.‬‬ ‫ן‪;7;,‬ן;ו‪/‬י‪.,‬מלחמה‬ ‫בעקשת היערכותו המוקדמת של אג\"א יכול היה ראש אג\"א‬ ‫בקד\"ם קבוצת) דיון מכין( עם הרמטכ\"ל בשבת בבוקר להודיע‪,‬‬ ‫ביום שישי‪ 5 ,‬באוקטובר ‪ ,1973‬בשעה ‪ 11‬הכריז הרמטכ\"ל על‬ ‫כי עד לערב יופעלו ‪ 200‬מובילי טנקים‪'.‬י ואכן במוצאי יום‬ ‫כוננות גי‪ ,‬והוחלט להעמיד בכוננות את מרכזי הגיוס למילואים‪.‬יי‬ ‫הכיפורים‪ ,‬בשעה ‪ 10‬בלילה‪ ,‬יצאו הטנקים הראשונים של חטיבת‬ ‫ניתנו התרעות לגיוס‪ ,‬ואלה החלו להניע את הפעילות הלוגיסטית‬ ‫נתקיה ניר ממחנה בית‪-‬דרס‪ \".‬לגיוס החפוז של עוצבות השריון‬ ‫הן בדרג המטכ\"ל והן בדרגי השדה‪ .‬בשבת בבוקר בשעה ‪ 10‬הוציא‬ ‫ולשיגורן הבהול לחזית ‪ -‬טיפין טיפין ‪ -‬על זחלים הייתה השפעה‬ ‫על ארגון היחידות‪ ,‬על שיגורן לחזית ועל תדלוקן בדרך‪ .‬יש לזכור‬ ‫המטה הכללי פקודת גיוס‪.‬‬ ‫כי המרחק ממחנה שדה תימן‪ ,‬למשל‪ ,‬ועד לתעלת סואץ הוא בן‬ ‫בזמן הגיוס עם‪ -‬ריכוז האוטובוסים ב‪ 15%-‬את התכנון ואת‬ ‫מאות קילומטרים‪ .‬לנסיעה כה ארוכה על הזחלים יש השפעה רבה‬ ‫ההקצאה המקוריים‪ .‬נוסף על כך התייצבו בהתנדבות יותר מ‪-‬‬ ‫על כשירות הטנקים‪.‬‬ ‫‪ 700‬מכוניות פרטיות כדי לסייע בהפצת צווי הגיוס‪.‬‬ ‫לפי נתוני אג\"א אמורים היו לנוע על זחלים כ‪ 500-‬טנקים‬ ‫בשלב פתיחת המלחמה עסק המערך הלוגיסטי המטכ\"לי‬ ‫למרחק של ‪ 50‬ק\"מ‪ ,‬ואילו למרחק של ‪ 150‬ק\"מ אמורים היו‬ ‫בעיקר מ‪-‬יכוז האמצעים לגיוס ובמתן הוראות למתקני המטכ\"ל‬ ‫לנוע על הזחלים כ‪ 150-‬טנקים‪ .‬בפועל נסעו ‪ 1,432‬טנקים על‬ ‫להתחיל לנפק את ההקצבות לשעת חירום ולהוציא ממרכזי‬ ‫זחליהס למרחק של עד ‪ 300‬ק\"מ‪ .‬בשלב ריכוז הכוחות אירעו‬ ‫השיקום ומהסדנאות את הכלים שעמדו שם בתיקונים או‬ ‫תקלות ב‪ 168-‬טנקים‪ ,‬שהם כ‪ 11%-‬מכלל הטנקים שנעו על‬ ‫בשיקום‪ .‬במקביל התחיל המערך הלוגיסטי לגייס את אנשי‬ ‫זחלים‪ .‬אלוף אם‪-‬הם אדן‪ ,‬מפקד גיסות השריון‪ ,‬העיד בפני‬ ‫הערות לטבלה מימין‬ ‫ועדת אגרנט כי ‪ 120‬טנקים סבלו מתקלות י‪.5‬תונוש‬ ‫‪ .1‬ב‪ 10-‬באוקטום‪ -‬דרש עוזר הרמטכייל רחבעם)‬ ‫ש וצוחכ‪,‬וחותברע‪,.‬ט‪.‬ה‬ ‫זאבי( לאסוף תחמושת ‪ 105‬מ\"מ ו‪ 155-‬מ\"מ‬ ‫בשל ההפתעה‪ ,‬שאילצה את כוחות השריון לצאת בבהילות‬ ‫שנשארה בשטח‪.‬‬ ‫מהימ\"חים‪ ,‬נוצרה בעיה של תדלוק הטנקים בדרך‪ .‬הפתרונות‬ ‫‪ .2‬בליל ‪ 18-17‬באוקטום‪ -‬הוחלט להטיל הגבלות‬ ‫שנמצאו היו לעיתים בלתי שגרתיים‪ .‬למשל‪ ,‬כוחות אוגדת שרון‬ ‫שירדו לסיני תודלקו באמצעות מכליות דלק שהוצאו ממרכז‬ ‫על שימוש בתחמושת ‪ 155‬מ\"מ‪.‬‬ ‫ההספקה ם‪-‬פידים ועל‪-‬ידי אגד התחזוקה של אוגדת סיני אוגדת)‬ ‫‪ .3‬ב‪ 21-‬באוקטום‪ -‬אסף מטכ\"ל‪/‬אג\"א ליד‬ ‫אלברט ז\"ל(‪ .‬כוחות שנתקעו כמעט בלי דלק באיזור באר‪-‬שבע‬ ‫ציר עכביש\"\" כמויות גדולות של תחמושת‪.‬‬ ‫תידלקו בתחנת דלק בבאר‪-‬שבע‪ \".‬מג\"ד הטנקים‪ ,‬גיורא‪ ,‬חילק‬ ‫למתדלקים פתקים כאישור לקבלת הדלק‪ .‬כוחות של אוגדת‬ ‫(‪ 300-250‬משאיות(‪.‬‬ ‫פלד תידלקו בתחנת הדלק בצמח בעת שהיו בדרכם לרמת‪-‬הגולן‪\".‬‬ ‫‪ .4‬גודל המלאי של התחמושת הארטילרית‬ ‫הושפע בעיקר מרכש בחו\"ל‪ )(,‬תוך כדי‬ ‫הון'אה נ(הינ'[\"חור‪,‬‬ ‫הלחימה‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬כי בעוד שצה\"ל טעה‬ ‫בשיעור ניכר בהערכת צרכיו בתחום‬ ‫הדרישהלשגר מייד לחזית כל כוח שסיים אתהתארגנותו‬ ‫התחמושת הארטילרית במקרה של מלחמה‪,‬‬ ‫הוא דייק הרבה יותר בהערכת צרכיו בתחום‬ ‫בימ\"חיס גרמה לכך שחלק מהציוד ומהחימוש של הטנקיס נותר‬ ‫במחסני החירום‪ .‬לשם המחשה מובאת להלן רשימה של פריטי‬ ‫התחמושת לטנקים‪.‬‬ ‫ציוד שהשאירה אוגדת האלוף שרון במחסני החירום‪ .‬הרשימה)‬ ‫‪ .5‬הסימן (‪ )-‬מצביע למעשה על פערי מידע בין‬ ‫הוכנה על‪-‬פי דו\"ח שהגישו נציגי פיקוד דרום שביקרו בימ\"חים‬ ‫רישומי המחשב‪ ,‬שנוהלו על‪-‬ידי מטכ\"ל‪/‬אג\"א‬ ‫לבין המצאי בשטח‪ .‬מ‪-‬ור לכול שמצב של‬ ‫ביום ראשון‪ 7 ,‬באוקטום‪ 1973 -‬בשעה ‪.)16.30‬‬ ‫יתרה שלילית דהיינו) ניפוק כמות גדולה יותר‬ ‫מהמלאי במתקן האספקה( משמעו למעשה‬ ‫רשתות הסוואה בגדלים שונים‪.‬‬ ‫בגדי עבודה‪.‬‬ ‫רישום לא נכון‪.‬‬ ‫שקי שינה‪.‬‬ ‫ולחשמלאים‪.‬‬ ‫סרבלים חסיני אש‪.‬‬ ‫ערכות חובשים‪.‬‬ ‫ערכות כלים למכונאים‬ ‫זרקור עזר למפקד‪.‬‬ ‫כבלי גרירה‪.‬‬ ‫נב‬ ‫ש~שונשףשנ~שהנ‬ ‫‪361‬‬

‫של פיקוד הצפון‪ .‬ביום הגיוס ‪ -‬כנראה על מנת לנצל את‬ ‫ערכות זיווד לג'יפים‪ ,‬לנגמ\"שים לזחל\"מים‪).‬‬ ‫זרקורי קסנון‪.‬‬ ‫היתרון הטמון בשיטת הגיוס של החטיבה ‪ -‬הוחלט לציידה‬ ‫בטנקים של חטיבת אברהם בר‪-‬עם‪ .‬החטיבה התגייסה‪,‬‬ ‫מרגמה ‪ 52‬מ\"מ‪.‬‬ ‫בר‪-‬עם‬ ‫מרנ\"ט ‪ 82‬מ\"מ‪.‬‬ ‫בגליל‬ ‫במחנה‬ ‫אברהם‬ ‫ל ומהחצנהטיידשהל*שחם‪.‬טיבת‬ ‫הוסעה‬ ‫מרגמה ‪ 81‬מ\"מ‪.‬‬ ‫התחתון‬ ‫מכלי מים ‪ 20‬ליטר‪.‬‬ ‫חטיבת אם‪-‬הם ט‪--‬עם התגייסה במחנה הימ\"ח שלה והועם‪-‬ה‬ ‫כובעי שריונאים‪.‬‬ ‫*‬ ‫לוח ארטילרי‪.‬‬ ‫לסיני ‪ -‬חלקה בהסעה ובחלקה בהטסה ‪ -‬שם הצטיידה‬ ‫התקן כיוון טלסקופ) כיפן לתותח ‪ 155‬מ\"מ‪.‬‬ ‫בטנקים שחטיבה ‪ 7‬השאירה במחנות הקבע שלה‪ .‬הטנקים‬ ‫כדורי ‪ 7.62‬בסרט בד ‪.120,000 -‬‬ ‫כדורי ‪ 7.62‬למקלע (‪.250,000 - )73~4‬‬ ‫לא היו בכשירות מלאה‪ ,‬משום שנעזבו שבועיים לפני כן‪,‬‬ ‫וחטיבת אם‪-‬הם בר‪-‬עם נאלצה להתמודד בשורה ארוכה של‬ ‫כדורי ‪ 0.5‬בחוליות ‪.53,800 -‬‬ ‫נרות עשן מס' ‪.300 - 2‬‬ ‫בעיות ושל קשיים‪ :‬גיוס בלתי מתוכנן ובלבי מסודר‪ ,‬התרוצצות‬ ‫פגזי ‪ 105‬מ\"מ מכל) הסוגים( לטנקים ‪.572 -‬‬ ‫על פוי מרחבי המדינה והתייצבות בחזית לחימה שהייתה זרה‬ ‫לה ושבה לא התאמנה‪ ,‬משום שהיא הייתה חטיבה צפונית‪.‬‬ ‫חלק גדול מהציוד שהושאר בימ\"חים נאסף על‪-‬ידי האוגדה‬ ‫החטיבה התייצבה בסיני ב‪ 8-‬באוקטום‪.1973 -‬‬ ‫והפיקוד ונשלח לכוחות האוגדה‪.‬וי‬ ‫להלן פירוט של סד\"כ הטנקים בשתי החזיתות עם פרוץ המלחמה‪,‬‬ ‫הצטיידות עונבותממחסלם שליחידות‬ ‫לאחר יממה ולאחר ‪ 48‬שעות‪.‬‬ ‫חחףות‬ ‫‪ 6‬באוקטובר ‪ 7 14.00‬באוקטובר ‪ 8 17.00‬באוקטובר‬ ‫בשל העובדה שפריצת המלחמה הפתיעה את צה\"ל נמצאו טנקים‬ ‫רבים שלא במחנות הקבע שלהם‪ ,‬והיה צורך לרכזם ביחד‪ .‬לשם‬ ‫כל סד\"כ הפיקוד‬ ‫כמעט כל סד\"כ‬ ‫צפון‬ ‫המחשה תובא בטבלה שלהלן פריסת הטנקים של חטיבת חיים‬ ‫למעט‬ ‫הפיקוד‬ ‫‪ 177‬טנקים‬ ‫ארז שבאוגדת האלוף שרון‪'.‬‬ ‫אוגדת מוסה פלז‬ ‫‪ 480‬טנקים‬ ‫דרום‬ ‫‪ 290‬טנקים‬ ‫אמצעי ההובלה‬ ‫מיקום‬ ‫כמות הטנקים‬ ‫כ‪ 600-‬טנקים‬ ‫‪ 8‬מובילים‬ ‫סתדלנ‪-‬אהשגוימסירת‬ ‫‪8‬‬ ‫הצטבףוה העונבות‬ ‫מובילים!‬ ‫ג'וליס‬ ‫‪8‬‬ ‫זחלים‬ ‫‪22‬‬ ‫הצפון ‪ -‬עד ‪ 7‬באוקטובר שעה ‪14.00‬פיקוד‬ ‫ששבדטה‪-‬התימן‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ 20‬על זחלים‬ ‫צריפין‬ ‫‪22‬‬ ‫חטיבת טנקים רן) שריג(‪.‬‬ ‫‪ 22‬על זחלים‬ ‫‪10‬‬ ‫חטיבת טנקים ואורי אור(‪.‬‬ ‫חטיבה ממוכנת ומוטלה בן‪-‬פורת(‪.‬‬ ‫מובילים!‬ ‫‪92‬‬ ‫אוגדת אלוף פלד ‪ -‬בתנועה לפיקוד צפון ס‪-‬מ‪ .08.3‬באיזור‬ ‫טנקים‬ ‫צמח משעה ‪.18.00‬‬ ‫פיקוד הדרום ‪ -‬עד ו באוקטובר שעה ‪17.00‬‬ ‫המשמעות של קבלת טנקים בפיזור כה גדול היא שיש צורך‬ ‫לשגר צוותי מכונאים לבחינת הטנקים‪ ,‬לארגן את הזיווד ואת‬ ‫חטיבה ממוכנת פדלה‪.‬‬ ‫החימוש‪ ,‬לחבר בינם לבין הצוותים השריונאים() ולהוביל את‬ ‫חטיבה ממוכנת רמי רם‪.‬‬ ‫חטיבת טנקים אריה קרן‪.‬‬ ‫הטנקים לחזית‪ .‬כל זאת במצב של גיוס חירום‪.‬‬ ‫חטיבת טנקים נתק'ה ניר‪.‬‬ ‫על מנת לחסוך זמן הצטיידו לעיתים עוצבות בימ\"חים של‬ ‫חטיבת טנקים חיים ארז‪.‬‬ ‫עוצבות אחרות‪ .‬להלן שלוש דוגמאות לכך‪:‬‬ ‫חטיבת טנקים טוביה רביב‪.‬‬ ‫* בד בבד עם ההחלטה להעלות את חטיבה ‪ 7‬לרמת‪-‬הגולן גם‬ ‫הוחלט ‪ -‬משיקולים כלכליים ‪ -‬לציידה בטנקים של חטיבת‬ ‫חטיבה ממוכנת אריה בירו‪.‬‬ ‫רן שריג‪ .‬וכך אכן נעשה‪ .‬צוותי הטנקים של החטיבה הוטסו‬ ‫עד ‪ 8‬באוקטום‪ -‬נערב נוספה חטיבת הטנקים של אברהס‬ ‫לצפון‪ ,‬קיבלו את הטנקים בימ\"ח של חטיבת רן שריג והשאירו‬ ‫מי‪-‬עם שהתגייסה) בצפון‪ ,‬אך הצטיידה בסיני(‪.‬‬ ‫את הטנקים שלהם בדרום‪.‬‬ ‫* חטיבת רן שריג הייתה החטיבה המהירה חטיבה) לגיוס מהיר(‬

‫בסיני ובעלן קיצרה את הטווחים בצורה משמעותית ואיפשרה‬ ‫הנ[('ו‪,‬יטטיני(במלחהח‬ ‫לבצע סבבי הספקה קצרים יחסית‪ .‬המשימה העיקרית של‬ ‫לאחר הימים הראשונים פעל מערך התחזוקה בכל הרמות‬ ‫אג\"א ושל הפיקודים המרחביים הייתה לדאוג שיהיה די מלאי‬ ‫בהתאם לתרגולות ולתורת ההפעלה לסיפוק צורכי היחידות‪ .‬בשל‬ ‫לחץ היחידות המתגייסות בשלבי ההצטיידות הראשונים‬ ‫במתקנים הקדמיים‪.‬‬ ‫השתבשה התוכנית לניפוק התחמושת של‪ .‬מרכז התחמושת‪\":‬‬ ‫כפי שכם‪ -‬צוין‪ ,‬בעת הגיוס החפוז מילא מרכז האספקה‬ ‫לפי התוכנית היה על המרכז לנפק ב‪ 30-‬השעות הראשונות כ‪-‬‬ ‫ם‪-‬פידים תפקיד חשוב בניפוק דלק ותחמושת לכוחות הנוסעים‬ ‫לחזית‪ ,‬שכן גורמי התחזוקה של כוחות אלה לא הספיקו להצטייד‬ ‫יוד הצליחהשנרכש‬ ‫גישור‬ ‫‪12‬םא\"ט‪-‬נ‪0‬ק‪6‬י‬ ‫י'‪-1‬יא‬ ‫‪ 60‬תמסחים‪,‬‬ ‫ל ‪,1%;, ,,,,‬י‪,...‬‬ ‫‪,.,.. .‬‬ ‫דוברות‪ ,‬גשרים‬ ‫חלקות‪ ,‬סירות‬ ‫גומי וסירות חס‬ ‫כמו כן נמצא‬ ‫בפיתוח ובייצור‬ ‫גשר גלילים‪ .‬עד‬ ‫ספטמבר ‪1973‬‬ ‫יוצרו ‪ 21‬מובילי‬ ‫דוברות‬ ‫גשרים נגררים‬ ‫‪ 7 ,500‬טונות תחמושת ל‪ 83-‬יחידות‪ .‬במקום זאת נופקו בשלושת‬ ‫הימים הראשונים למלחמה ‪ 6,300‬טונות ל‪ 240-‬יחידות כולל)‬ ‫בחולות סיני‬ ‫ניפוקים חוזרים(‪.‬‬ ‫לכוון התעלה‬ ‫זמן קצר לאחר פרוץ הקרבות אירגן מטכ\"ל‪,‬אג\"א יחידות‬ ‫לפינוי שלל‪ ,‬ואלה פינו כס‪ -‬בשלבים הראשונים של הלחימה‬ ‫ולנוע אחריהם‪ .‬כן סייע המרכז לאגד התחזוקה של אוגדת סיני‬ ‫מאות טנקים וכלי רכב אחרים‪ .‬הדם‪ -‬איפשר לרמטכ\"ל להורות‬ ‫אוגדת) אלברט ז\"ל(‪.‬ו(‬ ‫כם‪ -‬ב‪ 9-‬באוקטום‪ -‬על הקמתן של יחידות טנקי שלל‪.‬‬ ‫אחת ה\"מכות\" שמהן סבלה כל המערכת הייתה קריסת‬ ‫מערכת הדיווח‪ .‬למן הרגעים הראשונים לפרוץ המלחמה לחצו‬ ‫וו]ף]‪,‬ר‪ ] 13,.%.‬ע‪)1‬מל)נ)‪!!,‬‬ ‫מפקדים בכל הדרגים לקבל עדכונים על מצב הגיוס‪ ,‬ההצטיידות‬ ‫והתנועה של הכוחות לעבר החזיתות השונות‪ .‬הלחץ‪ ,‬הבלבול‬ ‫העקרונות שעל‪-‬פיהם נבנה מערך התחזוקה בשדה מבטיחים‪,‬‬ ‫ששרר בחלק מהיחידות ושיטת הדיווח תמ‪ 0-‬המטה הכללי שבה)‬ ‫למעשה‪ ,‬עצמאות לוגיסטית לדרג הלוחם למשך יותר מ‪ 48-‬שעות‪.‬‬ ‫מזכה המרכז הלוגיסטי את רישומי המלאי עם יציאתה של שיירת‬ ‫משמעות הדבר היא שאחרי ההצטיידות הראשונית יכולים‬ ‫האספקה מהשער( גרמו לכך שנוצר למעשה פער בין מה שנמסר‬ ‫הכוחות להילחם פרק זמן ארוך למדי בלא שיזדקקו להזרמת‬ ‫לאג\"א‪/‬תחזוקה לבין המלאי שהיה קיים בפועל בשטח ‪ -‬בדרך‬ ‫מהמתקן המטכ\"לי ובעוצבות‪ .‬מניסיון אישי אני יכול להעיד כי‬ ‫אספקה‪.‬‬ ‫תחושת המחסור בתחמושת שררה תומ‪ 0-‬המטכ\"ל והפיקוד‪ ,‬אך‬ ‫פריסת מתקני תחזוקה קדמיים בקרבת זירות הלחימה‬ ‫לא ם‪-‬מת האוגדה ומטה‪ .‬כידוע‪ ,‬התחושה של קוצר\" נשימה‬ ‫לוגיסטי\" ‪ -‬בעיקר בתחום התחמושת ‪ -‬עתידה הייתה להשפיע‬ ‫על תהליכים מדיניים‪ .‬העובדות הן‪ ,‬שכאשר הסתיימה המלחמה‪,‬‬ ‫היו המלאים בדרגי השדה ‪ -‬מהאוגדה ומטה ‪ -‬לפי התקנים‪.‬‬ ‫לעומת זאת בבסיסים המטכ\"לייס לא נותר מלאי תחמושת‪.‬י(‬ ‫‪35‬‬ ‫‪ISa~1B‬‬

‫תנועה של הדרגים הלוגיסטיים רק על כבישים‪ r>WU>.‬על ציר‬ ‫מטכייל‪/‬אגייא החליט להתגרד על קריסתה של מערכת הדיווח‬ ‫רפידים‪-‬טסה‪-‬דוורסואר התנהלה תנועה של פיקוד שלם‪ .‬על ציר‬ ‫על‪-‬ידי שיגורם של קציני קישור אפסנאיים לפיקודים המרחביים‬ ‫טסה‪-‬דוורסואר ‪ -‬הוא ציר עכביש ‪ -‬נעו כוחותיהן של כמעט‬ ‫ולמתקנים הקדמיים‪ .‬כך התאפשר קשר בלתי אמצעי בין מטכ\"ל‪/‬‬ ‫שלוש אוגדות‪ ,‬דרגי התחזוקה של שלוש אוגדות‪ ,‬לרבות הפינוי‬ ‫אג\"א לבין המתקנים הקדמיים‪ .‬לעיתים איפשר הקשר הישיר‬ ‫לאחור‪ .‬מייד אחרי הצליחה נוצרו על הציר פקקי תנועה אדירים‪,‬‬ ‫לאג\"א לתת הנחיות שנבעו מתמונת המצב שהציג הנציג בשטח‪.‬‬ ‫ונקבעה מפקדה מאולתרת‪ ,‬שתפקידה היה להסדיר את התנועה‬ ‫קשר ישיר זה איפשר‪ ,‬למשל‪ ,‬לשחרר תחמושת משלוחה של מרכז‬ ‫האספקה מ‪-‬ומני שלוחה) של הבסיס המטכ\"לי שמיפידים( לטובת‬ ‫בציר‪.‬‬ ‫הכוחות שפעלו בגזרה הצפונית של התעלה‪ ,‬בגזרת בלוזה‪.‬י!‬ ‫טיכוס‬ ‫למשימות ה\"שגרתיות\" של המערך הלוגיסטי בעת מלחמה‬ ‫הלוגיסטי הופתע מפרוץ המלחמה‪ ,‬כשםהמערך‬ ‫ב‪ 9-‬באוקטובר‬ ‫הורה הרמטכייל‬ ‫שהופתעו צה\"ל והמדינה כולה‪ .‬אך למרות ההפתעה‬ ‫להקים יחידות של‬ ‫ותנאי הפתיחה הקשים עמך המערך הלוגיסטי‬ ‫טנקי שלל‪ ,‬ובכלל‬ ‫במשימותיו בהצלחה והצליח להתאים את עצמו‬ ‫לנסיבות החדשות‪ ,‬שהיו שונות תכלית השינוי מכל מה‬ ‫זה יחידות של‬ ‫שנחזה בתוכניות האופרטיביות שהוכנו בשנים שלפני‬ ‫טנקי סי\" ‪\"62‬‬ ‫פרוץ המלחמה‪.‬‬ ‫טנק ת‪26‬‬ ‫החודשים שחלפו מאז כוננות כחול‪-‬לבן\"\" במאי‬ ‫נתערוכת אמליח‬ ‫‪ 1973‬נוצלו במידת‪-‬מה להתארגנות להחשת אספקה ‪-‬‬ ‫כל אימת שהדם‪ -‬היה אפשרי ‪ -‬לקידום דלק ותחמושת‬ ‫באתר לטרון‬ ‫למתקני מטכ\"ל הקדמיים ולהחשת הקמתה של אוגדת‬ ‫דן לנר‪ ,‬היא האוגדה השישית‪ .‬העצמאות הלוגיסטית‬ ‫‪ -‬גיוס מהיר והספקת מזון‪ ,‬דלק‪ ,‬חלפים‪ ,‬ציוד ותחמושת ליחידות‬ ‫שהוקנתה למערך השדה ‪ -‬עד דרג האוגדה והפיקוד ‪-‬‬ ‫הלוחמות ‪ -‬נוספה גם המשימה של תספוק כוחות ויחידות‬ ‫ופריסת המלאים במתקנים הקדמיים נתנו למטה הכללי‬ ‫שהוקמו תוך כדי המלחמה‪ .‬כמו כן התארגן מטכ\"ל‪/‬אג\"א‬ ‫את השהות הדרושה להתארגנות ולגיוס‪ .‬מערך האחזקה פעל‬ ‫להספקת דלק לצרכים האזרחיים של המדינה ‪ -‬בתיאום עם‬ ‫בצורה יעילה ואיפשר להחזיר מדי יום למערך הלוחם כלים‬ ‫צורכי הצבא ועם ועדת מלח ומשק לשעת חירום(‪ .‬כדי לאפשר‬ ‫שנפגעו‪ .‬כך התאפשר להחזיק מצבת טנקים כשירים במשך כל‬ ‫פעילויות משקיות חיוניות ולספק את צרכיה של מערכת הביטחון‬ ‫זמן המלחמה‪.‬‬ ‫רותקו ‪ 60‬אלף עובדים כל‪ 2,700-‬מפעלים חיוניים‪.‬‬ ‫ההתייצבות של יותר מ‪ 85%-‬מסד\"כ הטנקים של צה\"ל בתוך‬ ‫‪ 72‬שעות מפקודת הגיוס‪ ,‬לאחר שיותר מ‪ 1,400-‬טנקים נעו לחזית‬ ‫שולבם'וםהמרחמה‬ ‫על זחליהם‪ ,‬מוכיחה כי רמת הכשירות של הכלים הייתה סבירה‬ ‫נאוקטומי הורה הרמטכייל להקים יחידות של טנקי שלל‪,‬נ‪9-‬‬ ‫ואף יותר מכך‪.‬‬ ‫ובכלל זה יחידות של טנקי טי\" ‪ .\"62‬במלחמה נלקחו שלל כ‪-‬‬ ‫התמוטטותה של מערכת הדיווח האפסנאי חייבה את אגף‬ ‫‪ 1,500‬טנקים‪ ,‬מהם ‪ 550‬כשירים‪ .‬מתוך הטנקים הכשירים ‪200‬‬ ‫האפסנאות במטכ\"ל לפרוס מערך של קציני קישור בפיקודים‬ ‫היו מדגם טי\" ‪ .\"62‬במערך הלוחם של ‪ >rrns‬שולבו בסופו של‬ ‫ובמתקני ההספקה של המטכ\"ל‪ ,‬ובדרך זו הוא התגבר על העדר‬ ‫דם‪ 400 -‬טנקי שלל‪ ,‬מהם ‪ 72‬טנקים מדגם טי\" ‪ .\"62‬כמו כן לקח‬ ‫מידע ויכול היה לקבל את ההחלטות הנדרשות‪ .‬העדר הדיווח‬ ‫וירידת המלאים שבשליטת המטכ\"ל ‪ -‬בעיקר בפריטי תחמושת‬ ‫צה\"ל שלל ‪ 500‬תותחים‪ ,‬מהס שוקמו ‪ 242‬תותחים‪.‬‬ ‫קריטיים ‪ -‬יצרו תחושת מצוקה והביאו לדרישות דחופות‬ ‫להספקת תחמושת‪ .‬אין ספק כי העדר הנתונים על המצב האמיתי‬ ‫נריהתחזוקה‬ ‫‪ -‬שהיה טוב בהרבה מכפי שהצטייר במטכ\"ל ‪ -‬השפיע אף על‬ ‫אחד הגורמים החשובים‪ ,‬המשפיעים על האפשרות לתחזק את‬ ‫תהליך קבלת ההחלטות בדרג המדיני‪.‬‬ ‫הכוחות הלוחמים‪ ,‬הוא השליטה על הצירים‪ .‬רמת‪-‬הגולן‬ ‫קביעת רמות המלאי על סמך תחזית של ‪ 10‬ימי לחימה‬ ‫מהבחינה הזאת נוחה יותר מסיני‪ ,‬שכן מספר הצירים בה רב‪,‬‬ ‫הייתה‪ ,‬כנראה‪ ,‬נכונה ביחס לתחמושת טנקים‪ ,‬אך לא ביחס‬ ‫יחסית‪ .‬לעומת זאת אופיו המדם‪-‬י של חצי האי סיני מאפשר‬ ‫לתחמושת ארטילרית‪ .‬תחזית הצריכה ליום לחימה היא‪ ,‬לדעתי‪,‬‬ ‫נושא המחייב העמקה נוספת ומחקר בפני עצמו‪.‬‬ ‫מבחנו האמיתי של צבא ‪ -‬ובכלל זה של מערך תומך לחימה‪,‬‬ ‫דוגמת המערך הלוגיסטי ‪ -‬הוא מבחן המלחמה‪ .‬במבחן זה עמד‬ ‫המערך הלוגיסטי של צה\"ל בהצלחה באוקטום‪.1973 -‬‬

‫‪.1‬‬ ‫לא שוחררה על‪-‬ידי ראש אג\"א עקב הכוננות שעליה הכריז‬ ‫העףוו(‪,‬‬ ‫הרמטכ\"ל‪ .‬הודות להחלטה זו עמדה פלוגת המובילים לרשות‬ ‫חטיבתו של נתקיה ניר עוד בטרם גויסו צוותי הטנקים‪.‬‬ ‫נאום שר הביטחון‪ ,‬משה דיין‪ ,‬בטקס סיום המכללה לפיקוד‬ ‫המידע מבוסס על דם‪-‬ים שאמר לאחר המלחמה ראש אג\"א‪,‬‬ ‫ולמטה‪ ,‬אוגוסט ‪.1973‬‬ ‫אלוף נחמיה קין‪.‬‬ ‫‪ .2‬איתן הסי‪ ,‬היום תפרוץ מלחמה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עידנים‪,1987 ,‬‬ ‫‪ .14‬ועדת אגרנט‪ ,‬עמ' ‪.152 ,146‬‬ ‫‪ .15‬עדותו של אלוף אם‪-‬הם אדן בפני ועדת אגרנט‪ .‬דו\"ח ועדת‬ ‫עמ' ‪ .15‬הספר מבוסס על זיכרונותיו של תא\"ל ישראל ליאור‪,‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫אגרנט‪ ,‬פרק הימ\"חיס‪ ,‬עמ' ‪.74‬‬ ‫שהיה המזכיר הצבאי של ראש‪-‬הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪.‬‬ ‫‪ .16‬אל\"מ אורי רבינוביץ‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫חנוך ט‪-‬טוב‪ ,‬דדו‪ ,‬ת\"א‪ ,‬מעריב‪ ,1978 ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' ‪.204-203 ,195‬‬ ‫‪ .17‬ראיון עם רס\"ן שמואל‪ ,‬סגן קצין התחזוקה של אוגדת פלד‪.‬‬ ‫‪ .4‬זוהר לבקוביץ‪ ,‬היבטים\" בלוגיסטיקה\"‪ ,‬מערכות ‪,332‬‬ ‫‪ .18‬הרשימה מצויה בידי‪.‬‬ ‫ספטמבר‪-‬אוקטום‪ ,1993 -‬עמ' ‪.39-34‬‬ ‫‪ .19‬הנתונים וטבלת ריכוז הכוחות מצויים בידי‪.‬‬ ‫‪ .5‬דו\"ח ועדת אגרנט‪ ,‬פרק הימ\"חים‪ ,‬עמ' ‪.70‬‬ ‫‪ .20‬זוהר לבקוביץ‪ ,‬היבטים בלוגיסטיקה‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ .21‬דו\"ח ועדת אגרנט‪ ,‬עמי ‪.196 ,182‬‬ ‫‪ .6‬לבקוביץ‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ .22‬זוהר לבקוביץ‪ ,‬היבטים בלוגיסטיקה‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ .7‬חיים הרצוג‪ ,‬מלחמת יום הדין‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עידנים‪ ,1975 ,‬עמ'‬ ‫‪ .13‬הנחייתו של סגן ראש אג\"א בזמן המלחמה‪ ,‬תא\"ל יוחנן נור‪,‬‬ ‫‪ .241‬דו\"ח ועדת אגרנט‪ ,‬פרק הימ\"חים‪ ,‬עמ' ‪72‬‬ ‫לנציגו בגזרת רומני לשחרר תחמושת טנקים ותחמושת קלה‬ ‫עבור כוח נמר\"\" כוח) קלמן מגן ז\"ל( ב‪ 12-‬באוקטום‪.1973 -‬‬ ‫‪ .8‬דו\"ח ועדת אגרנט‪ ,‬פרק הימ\"חים‪ ,‬עמ' ‪.70‬‬ ‫‪ .9‬נתונים שמסר מפקד גיסות השריון לוועדה אגרנט‪ ,‬עמ' ‪.74‬‬ ‫‪ .10‬זוהר לבקוביץ‪ ,‬המערך הלוגיסטי בצה\"ל במלחמת ששת‬ ‫הימים ובמלחמת ההתשה‪ ,‬מטכ\"ל‪/‬אג\"א‪ ,‬ההוצאה לאור של‬ ‫משרד הביטחון‪ ,1995 ,‬עמ' ‪.239-238‬‬ ‫‪ .11‬על‪-‬פי עבודה שכתב אל\"מ אורי רבינוביץ במכללה לביטחון‬ ‫נ‪1‬עש‪361 811184‬‬

‫המלחמה‪ ,‬ומעל לכל לקיצורה של המלחמה‬ ‫ניכרים ביירה ושניהם השפיעו על מהלך‬ ‫החיבוך בקרב‬ ‫במסגרת כוללת של האירועים בשתי זירות‬ ‫הקרב‪ .‬שר הביטחון הדגיש את הצורך‬ ‫קלאוזביץ מפנה את תשומת לבו של המפקד‬ ‫המלחמה‪ .‬קרוב לוודאי שהאיום לעבר‬ ‫להתקדם לעבר דמשק‪ ,‬אך לא הגדיר יערים‬ ‫לתופעה בקרב הנקראת חיכוך )‪.(friction‬‬ ‫דמשק הביא ללחץ של סוריה על מצרים‬ ‫קרקעיים‪ .‬אלו הוגדרו בפקודת המבצע‬ ‫החיכוך הנו ההבדל שבין המלחמה בפועל‬ ‫להקדים ולתקוף בצורה לא מוכנה וכושלת‬ ‫המטכ\"לית‪ ,‬אך גם כך הבין הרמטב\"ל כי כל‬ ‫לבין יו המתוכננת באווירת הביטחון‪,‬‬ ‫ב‪ 14-‬באוקטובר בסיני‪ .‬קרב ה‪ 14-‬באוקטובר‬ ‫הישג תלוי בהתחשבות עם כוח העמירה של‬ ‫שמשרה לשכת המטה‪ .‬את הפעילות במ‪-‬‬ ‫היה נקודת מפנה לטובת צה\"ל בזירה‬ ‫התוקפים והמגינים‪ .‬את דמשק לא ראה‬ ‫לחמה השווה קלאוזביץ להלינה במים‪,‬‬ ‫כיעד שניתן להשיגו בנקל על‪-‬ידי הכוחות‬ ‫בממד יוצר התנגדות‪ .‬תופעת החיכוך של‬ ‫המצרית ובכלל המלחמה‪.‬‬ ‫העייפים אלא כיעד שיש ל\"איים\" עליו‪.‬‬ ‫ה\"מובלעת\" באה לירי ביטוי פעמיים ‪ :‬בקרב‬ ‫שטח ה\"מובלעת\" שימש כקלף מיקוח‬ ‫בלילה‬ ‫להמשיך ולהתקרם‬ ‫של אוגדת לנר על ח'אן ארינבה ולמחרת‬ ‫חשוב‪ ,‬בדיונים על הפרדת הכוחות שהת‪-‬‬ ‫באוקטובר‪.‬‬ ‫כהך‪-‬וולאל‪2-‬פ‪1‬קר‬ ‫משום‬ ‫שבין‬ ‫בהופעה של העיראקים‪.‬‬ ‫נהלו לאחר שפסקה הלחימה‪.‬‬ ‫של מניעת הישגים צבאיים‬ ‫מטרות המלחמה ויעדיה‬ ‫הושגה כבר בקרב ההגנה‪ .‬בה‪-‬‬ ‫המטרה‬ ‫האם הושגו מטרות המלחמה והמטרות‬ ‫מהסורים‬ ‫במלחמה בקרב על ה\"מובלעת\" ? האם בכלל‬ ‫תקפה שבאה בעקבותיו נכבשה ה\"מובלעת\"‬ ‫הוצבו מטרות ויעדים ע\"י הדרג המדיני‬ ‫הערות‬ ‫וההישגים היו בתחום השמרת כוחות‬ ‫והצבאי העליון?‬ ‫‪1976, .1‬קז]ח‪0‬אסח ‪ War,‬ח ‪clausewitz0,‬חמץ ‪Carl‬‬ ‫ותשתית‪ .‬היה בכך שינוי מצב כפי שרצה‬ ‫קבינט\" המלחמה\" המדיני מאיר‪ ),‬גלילי‪,‬‬ ‫אלון‪ ,‬דיין( היה שותף מלא להתלבטויות של‬ ‫‪ 37‬ק‪..‬‬ ‫הרמטכ\"ל והוצאתה של סוריה ממעגל‬ ‫הרמטכ\"ל ולתהליך קבלת ההחלטות למן‬ ‫‪ .2‬מזג אוויר לא נוח מנע תקיפת הטילים‪ ,‬גם אילו‬ ‫הפעלת חיל האוויר בעומק סוריה ב‪9-‬‬ ‫אווירית‪.‬‬ ‫הייתה‬ ‫המלחמה‪ ,‬למעט פעולות שלה ושל כוחות‬ ‫באוקטובר ועד להתקפה וסיומה‪ .‬שר‬ ‫כרך) ב'‬ ‫מנע‬ ‫זההמטמועשלההח'מבארש‪-‬רטותב מבתסקפפרות‬ ‫בעניין‬ ‫המשלוח לעבר ה\"מובלעת\"‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא‬ ‫הביטחון וכמוהו הרמטכ\"ל שהו פרקי זמן‬ ‫דרו\"\"‬ ‫הביאה המתקפה את סוריה לכלל בקשת‬ ‫עמוד ‪.)23‬‬ ‫הפסקת אש‪ ,‬אלא ב‪ 24-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫‪ .3‬ראה מערכות\"\" ‪ 259-258‬עמ' ד‪.8-5‬‬ ‫מעבר להשפעת המתקפה בזירה הסורית‪,‬‬ ‫מל‪..CCllaauusseevviittzz\"),,6(.)()(,‬‬ ‫יש לבחון את מידת תרומתה להשגת מטרות‬ ‫ק‪.‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫ק‪.‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫הקלוחמה האביריה‬ ‫בקרב על המובלעת ברמה הגולן‬ ‫סא\"ל יוסי עבודי‬ ‫תכניות האויב למניעת תקיפות‬ ‫ויעילים‪ ,‬שכללו גם תותחים נ\"מ בעלי קוטר‬ ‫התפיסה האסטרטגית שרווחה לפני המלח‪-‬‬ ‫מהאוויר על כוחותיו‬ ‫שונה ומונחי מכ\"ם‪ ,‬לשם הגנה על כוחותי‪-‬‬ ‫מה לגבי הפעלת חיל האוויר‪ ,‬הסתמכה על‬ ‫הם מתקיפות האוויר‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬לקראת‬ ‫לקחי המלחמות הקורמות‪ ,‬ועיקרה היה כי‬ ‫מצרים וסוריה למדו כאמור את לקחי מלח‪-‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים הייתה המשימה‬ ‫בכל מלחמה‪ ,‬חייב חיל האוויר של צה\"ל‬ ‫מת ששת הימים ומלחמת ההתשה‪ .‬הן החלו‬ ‫שעמדה בפני חיל האוויר קשה שבעתיים ‪:‬‬ ‫להשיג עליונות אווירית‪ ,‬עור בשלבים‬ ‫בבנייה נרחבת למיגון מטוסיהם‪ ,‬ובהקמת‬ ‫היה עליו להתמודד הן עם הכוח האווירי של‬ ‫הראשונים‪ .‬תפיסה זו כבר יושמה בעבר על‪-‬‬ ‫שדות תעופה חדשים שבהם מסלולים לא‬ ‫האויב על מנת להשיג עליונות אווירית‪ ,‬והן‬ ‫ירי צבאות שונים‪ ,‬אך דומה כי אף חיל אוויר‬ ‫מצטלבים לפי) מתכונת שדות התעופה של‬ ‫עם מערך הטילים נ\"מ בחזית על מנת להשיג‬ ‫לא הצליח ליישם אותה כפי שעשה זאת חיל‬ ‫נאט\"ו(‪ ,‬כך שלקראת מלחמת יום הכיפורים‬ ‫חופש טיסה ולאפשר סיוע יעיל לכוחות‬ ‫היו כל מטוסי הקרב של מצרים ושל סוריה‬ ‫האוויר של צה\"ל במלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫מוגנים בתוך מקלטים חזקים ועמידים מול‬ ‫היבשה של צה‪-‬ל‪.‬‬ ‫מדינות ערב למרו את לקחי מלחמת ששת‬ ‫הפצצות מן האוויר‪ .‬בשדות‪-‬התעופה הוצבו‬ ‫הדרג המתכנן בחיל האוויר ראה לנגד‬ ‫הימים והחלו לרכוש ציוד להגנה על שדות‬ ‫גם סוללות טילים ותותחים נ\"מ להגנה‬ ‫עיניו את הקושי שהציבו בפני החיל מערכי‬ ‫התעופה שלהן ולמיגון מטוסיהן‪ ,‬באורח‬ ‫פעילה כנגד מטוסימ תוקפים‪ .‬בקווי החזית‬ ‫הטילים של מצרים ושל סוריה ואת מגבלות‬ ‫נבנו מערכי טילים והוצבו סוללות תותחים‬ ‫הטיסה באזור מוגן טילים‪ ,‬ולצד התפיסה‬ ‫שלא היה לו תקדים במזרח התיכון‪.‬‬ ‫נ\"מ‪ ,‬כשהמגמה היא להגן על כוחות היבשה‬ ‫השואפת להשיג עליונות אווירית בשלבים‬ ‫במלחמת ההתשה הפעילו המצרים נגר‬ ‫שלהם‪ .‬חשוב לציין כי התפיסה של מצרים‬ ‫הראשונים של המלחמה‪ ,‬הובאה בחשבון גם‬ ‫כוחות צה\"ל בתעלה מסה גדולה של אש‬ ‫ושל סוריה לגבי התקדמות כוחותיהם‬ ‫ארטילרית‪ ,‬ובידי צה\"ל לא הייתה תשובה‬ ‫בפעילות התקפית‪ ,‬התבססה על התפיסה‬ ‫תכנית נוספת‪.‬‬ ‫לאש זו‪ .‬אז הופעל חיל‪-‬האוויר‪ ,‬שכונה אז‬ ‫הסובייטית‪ ,‬שקבעה כי כוחות יבשה יתקרמו‬ ‫המתכננים הביאו בחשבון גם אפשרות‬ ‫הארטילריה\" המעופפת של צה\"ל\"‪ .‬הפעלתו‬ ‫תחת מטריית טילים בלבד ולא ייצאו ממנה‪,‬‬ ‫שהאויב יפתח במלחמה‪ ,‬יפרוץ את קווי‬ ‫שלקרבוחיתל‪-‬אווירהאוויברתעלבהאהבהםלאחאריברוסדרההמצרישלם‬ ‫וככל שהכוחות יתקדמו‪ ,‬יתקרם יחר עמם‬ ‫כוחותינו ויאיים על יישובינו‪ .‬במקרה כזה‬ ‫עשרות מטוסי קרב‪ .‬כרי לכסות על הפער‬ ‫מערך הטילים שיהווה מטרייה הגנתית כנגד‬ ‫יהיה על חיל האוויר לתקוף בחזית עור לפני‬ ‫שיצרה העדיפות המוחלטת שהייתה לחיל‬ ‫מטוסים תוקפים‪ .‬לצורך זה הם רכשו גם‬ ‫השגת עליונות אווירית ולמרות הסיכון הרב‬ ‫האוויר של צה\"ל במלחמת ההתשה‪ ,‬בנו‬ ‫הטמון בטיסה בתוך אזור מוגן טילים‬ ‫המצרים והסורים מערכי טילים נ\"מ מגוונים‬ ‫סוללות טילים ניידות מסוג ג‪.8.6-.‬‬ ‫בצפיפות כזו‪.‬‬ ‫‪54‬‬

‫בגלך הטילים‪ ,‬כמשימות שר פטרול נגד‬ ‫ושדות תעופה שבהם הונחתו מטוסים‬ ‫מצרים וסוריה כאחת סגלו אבדות כבדות‬ ‫מטוסי אויב שיתקפו את כוחות צה\"ל‪ .‬כן‬ ‫סובייטיים‪ ,‬שהובילו ציוד לחימה ברכבת‬ ‫כקרבות האוויר שהתחוללו בין מטוסינו‬ ‫הוטל על חיל האוויר לתקוף שדות‪-‬תעופה‬ ‫האווירית‪ .‬כן ערכו מטוסי החיל תקיפות בקו‬ ‫לבין מטוסיהן מאז שנת ‪ 1966‬ועד ערב‬ ‫בסוריה‪ ,‬מטרות כלכליות‪ ,‬ריכוזי שריון‪,‬‬ ‫החזית באופן מוגבל‪ .‬בשלב זה תקף חיל‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪ .‬הן הגיעו להכרה‬ ‫מוצבים‪ ,‬ארטילריה ומטרות צבאיות נוספות‬ ‫האוויר גם מטרות במצרים‪ :‬הותקפו שדות‬ ‫שאין לחילות‪-‬האוויר שלהן היכולת להתמו‪-‬‬ ‫תעופה בודדים‪ ,‬וכן כוחות מצריים בחזית‪,‬‬ ‫דד באוויר עם חיל‪-‬האוויר של צה\"ל‪ ,‬ועל כן‬ ‫בחזית‪.‬‬ ‫מערך הטילים בפורט סעיד שהיה מבודד ובו‬ ‫ניתן להעריך כי מראש הן לא תכננו להפעיל‬ ‫את הכוח האווירי שלהן לתקיפות בחזית‬ ‫ומטרות‬ ‫שדות‪-‬תעופה‬ ‫תקיפת‬ ‫מספר קטן של סוללות טילים הותקף‬ ‫ולסייע לכוחותיהן‪ ,‬מחשש ליירוט מטוסיהן‬ ‫באוקטובר‬ ‫בסוריה ב‪-‬וו‬ ‫כלכליות‬ ‫והושמד‪ .‬חיל האוויר נחל הצלחה בתקיפת‬ ‫ע\"י חיל‪-‬האוויר‪ .‬על‪-‬פי הערכה זו התכוננו‬ ‫בהתאם לתכנון תקף חיל‪-‬האוויר החל מש‪-‬‬ ‫המצרים והסורים להכניס במסיביות את‬ ‫הסוריים‬ ‫שרות‪-‬התעופה‬ ‫שניסו להתקרם מדרום‬ ‫הכוחות הסוריימ‪,‬‬ ‫חילות‪-‬האוויר שלהם באחד משני המצבים‬ ‫צ'מיר‪ ,‬אל‪-‬‬ ‫ח'לח'לה‪,‬‬ ‫עה ‪ 0700‬את‬ ‫ולכיוון נפח כוחות) אלה‬ ‫לרמת‪-‬מגשימים‬ ‫הבאים ‪ :‬כאשר חיל‪-‬האוויר הישראלי ייפגע‬ ‫הבאים‪ :‬בלי‪ ,‬ציקל‪,‬‬ ‫קשה בהתמודדות שלו עם הטילים בקו‬ ‫יצאו ממטריית הטילים והיו חשופים לתקי‪-‬‬ ‫החזית‪ ,‬ולא תהיה לו היכולת למנוע תקיפות‬ ‫שלהם בקו‪ ,‬או אם מערך הטילים שלהם לא‬ ‫מאזה‪ ,‬נצריה ושדה התעופה הבינלאומי של‬ ‫פות יעילות מהאוויר(‪ .‬כמו בן תקף חיל‬ ‫יצליח למנוע תקיפות של חיל‪-‬האוויר של‬ ‫דמשק‪ .‬התקיפות מהאוויר נמשכו ער שעות‬ ‫האוויר ואף הצליח לעצור כמעט לחלוטין‬ ‫צה\"ל בחזית‪ ,‬והמצב יגיע להחרפה‪ ,‬וכוחות‬ ‫הצהרים‪ ,‬באותו יום בשעות אחר הצהרים‬ ‫את תנועתם של כוחות מצריים שניסו להגיע‬ ‫צה\"ל יאיימו בצורה רצינית על כוחותיהם‬ ‫הותקפו גם מכלי הדלק בח'אן‪-‬אל‪-‬עיש‪.‬‬ ‫מעיון‪-‬מוסה לכיוון אבו‪-‬רודם גם) כוחות‬ ‫חיל‪-‬האוויר‪.,‬חולקה רמת הגולן‬ ‫מבחינת‬ ‫אלה יצאו מתחום ההגנה של הטילים והיו‬ ‫או) על בירותיהם(‪.‬‬ ‫חשופים לתקיפות אוויריות(‪ .‬החל המ‪9-‬‬ ‫לשניים‪ :‬האזור המיועד לפריצה ולהבקעה‪,‬‬ ‫באוקטובר תקף חיל‪-‬האוויר גם מטרות‬ ‫היינו הגזרה שממזרח לקונייטרה בצפון‬ ‫אסטרטגיות גמוריה והשיג תוצאות טובות‪,‬‬ ‫רמת הגולן‪ ,‬והאזור שממזרח לצומת רפיד‬ ‫שהשפעתן התבטאה במחסור בדלק ובחש‪-‬‬ ‫וחנבפדנריומרה‪.‬כבבגזורשהריוןהצ ופומנויצ‪-‬ת‬ ‫במרכז רמת הגולן‬ ‫מל שהורגש בסוריה במשך שבועות רבים‬ ‫הפעלת הכוח האווירי בשני‬ ‫הותקפו מהאוויר‬ ‫אחרי המלחמה‪ .‬יש) לציין שתקיפת מטרות‬ ‫בים שכללו תותחים נ\"ט וסוללות ארטי‪-‬‬ ‫כלכליות בסוריה בוצעה לאחר שהסורימ‬ ‫הראשונים של המלחמה‬ ‫השלבים‬ ‫לריה‪ .‬התקיפה החלה בשעה ‪ 0700‬לערך‪.‬‬ ‫בשלבים הראשונים של המלחמה הופעל‬ ‫תחילה הותקפו מטרות שנועדו מראש‬ ‫תקפו מטרות אזרחיות בצפון הארץ במשך‬ ‫חיל‪-‬האוויר במשימות רבות ומגוונות ובשתי‬ ‫לריכוך אווירי‪.‬‬ ‫שלושה לילות בטילי קרקע‪-‬קרקע פרוג\"(‪\".‬‬ ‫החזיתוה‪ .‬ביום הראשון ובבוקר הידם השני‬ ‫תקף חיל האוויר את מערכי הטילים בשתי‬ ‫עם תחילת הפריצה של אוגדת איתן‬ ‫התכניות להפעלת חיל האוויר‬ ‫החזיתות‪ ,‬אך ללא הצלחה יתרה ‪ :‬סוללות‬ ‫בוצעו אמנעות רבות על הצירים והוגש סיוע‬ ‫בחזית הסורית ב‪-‬וו‬ ‫הטילים היו בנויות בתוך מחפורות בטון‬ ‫קרוב לכוחות הפורצים‪ .‬הותקפו מטרות‬ ‫באוקטובר‬ ‫ומוגנות בעצמן על‪-‬ירי סוללות תוחחים נ\"מ‪.‬‬ ‫צבאיות באזור טרנג'ה‪ ,‬תל‪-‬דהור וחרר‪ ,‬ו‪-‬‬ ‫תכנית המתקפה שנקבעה ל‪-‬וו באוקטובר‬ ‫סוללות טילים על יד מזרעת‪-‬בית‪-‬גין‪,‬‬ ‫בחזית הסורית נקבעה לאור העובדה‬ ‫לחיל האוויר נגרמו אבדות מבלי שהצליח‬ ‫והטייסים דיווחו על פגיעות טובות ועל‬ ‫שהדיפת הכוחות הסוריים ברמת הגולן‬ ‫לשחוק את הטילים‪ .‬מטוסיו תקפו שדות‪-‬‬ ‫שריון ותותחים שנפגעו‪ .‬התקיפות מהאוויר‬ ‫הייתה הצלחה מלאה‪ ,‬ורמת הגולן כולה‬ ‫תעופה במצרים ובסוריה לשם הטרדה‪ ,‬אך‬ ‫בגזרה זו נמשכו למעשה כל היום כשהמגמה‬ ‫למעט) מוצב החרמון( חזרה להיות תחת‬ ‫לא הצליחו לשתקם ביעילות‪ .‬שדות‪-‬‬ ‫היא שיתוק הירי הארטילרי‪ .‬הותקפו גם‬ ‫שליטת צה\"ל‪ .‬אי לכך הוחלט להמשיך‬ ‫התעופה היו מוגנים בטילים ובתותחים‬ ‫מטרות סוריות ליד ג'בא‪ ,‬מסחרה‪ ,‬ואום‪-‬‬ ‫בתנופה‪ ,‬לפרוץ את קווי הסורים‪ ,‬להכות‬ ‫ומעליהם בוצעו פיטרולים של מטוסי יירוט‪.‬‬ ‫בוטנא‪ ,‬וכן מטרות ליד ח'אן ארינבה ומעץ‪.‬‬ ‫בהם‪ ,‬ולאיים על בירתם‪ .‬השאיפה הייתה‬ ‫מטוסי חיל האוויר תקפו כוחות מצריים‬ ‫הותקפו גם מוצבים ומטרות אחרים על יד‬ ‫להוציא את סוריה ממעגל המלחמה מהר‬ ‫שחצו את התעלה וכוחות סוריים שפרצו‬ ‫סעסע וסויסה וליד כפר‪-‬תרפא‪ .‬סוללות‬ ‫ככל האפשר ובכך להרתיע את ירדן‬ ‫לרמה‪ .‬בגלל תנאי השטח שהיה מוגן טילים‪,‬‬ ‫חת\"מ שירו לעבר כוחותינו מאזור זה‬ ‫מלהיכנס למלחמה ולפתוח חזית נוספת‪.‬‬ ‫איבד צה\"ל מספר מטוסים‪ ,‬אך עם זאת‬ ‫היות שצה\"ל עבר לאופנסיבה‪ ,‬צפוי היה‬ ‫יורטו מטוסי תקיפה רבים של חילות‪-‬האוויר‬ ‫שותקו‪.‬‬ ‫לחץ של המעצמות ושל האו\"ם למניעת‬ ‫המצרי והסורי‪ ,‬שתקפו את צה\"ל בחזיתות‬ ‫גם בגורה שממזרח לצומת רפיר תקף חיל‬ ‫ונמנעו מהם הישגים רציניים‪ .‬חיל האוויר‬ ‫האוויר מטרות צבאיות במגמה למנוע ניסיון‬ ‫הכרעה צבאית ניכרת על צבא סוריה‪ .‬לכן‬ ‫הצליח ליירט מסוקים מצריים שהובילו‬ ‫קרקעית סורית בגזרה זו‪,‬‬ ‫הניח המטכ\"ל שתהיה שהות של יומיים‬ ‫בלזקומ‪-‬ן‬ ‫פיקור הצפון פורצים מצפון‬ ‫התקפה‬ ‫למתקפה‪ .‬זאת ועור‪ ,‬הצבא המצרי שלט על‬ ‫כוחות קומנדו לסיני בליל ‪ 7-6‬באוקטובר‪.‬‬ ‫שכוחות‬ ‫בשלב זה התגייסו כוחות צה\"ל תחת שמים\"‬ ‫נייטרה ולמנוע הזזת כוחות סוריים לתגבור‬ ‫כוחותיהם בגזרת הפריצה‪.‬‬ ‫הגדה המזרחית של תעלת סואץ לכל‬ ‫נקיים\" והגיעו אל החזיתות מבלי שהאויב‬ ‫אורכה‪ .‬קרב ההכרעה עצמו טרם החל‪ .‬היה‬ ‫בעת התקיפות מהאוויר הותקפו צירים‬ ‫ברור שבגמר האופנסיבה על הצבא הסורי‪,‬‬ ‫ההתגייסות או‬ ‫הצליח לתקוף אותם‬ ‫ובוצעו אמנעות על שיירות של רכב צבאי‬ ‫יפנה צה\"ל למלחמה בחוית המצרית וגורם‬ ‫באוקטובר בוצעו‬ ‫בב‪-‬ש‪8‬עת‬ ‫בעת התנועה לחזית‪.‬‬ ‫סורי‪ .‬נראו פגיעות טובות בכלי רכב רבים‪.‬‬ ‫הזמן הוא דומיננטיי‬ ‫מתקפות‪-‬נגד בחזית הסורית ובחזית המצ‪-‬‬ ‫רית וחיל‪-‬האוויר תקף בשתי החזיתות‪.‬‬ ‫ביום הראשון להבקעה באזור המובלעת‪ ,‬לא‬ ‫חלקו של חיל האוויר בשיקולים האלה‬ ‫תקפד הסורים מהאוויר את כוחותינו ברמת‬ ‫היה מכריע‪ ,‬שכן חילות האוויר של מצרים‬ ‫הצלחת התקיפות הייתה מוגבלת בגלל‬ ‫הגולן‪ ,‬מכמה סיבות‪ .‬ראשית‪ ,‬תקיפת שדות‬ ‫ושל סוריה טרם הוכרעו‪ .‬הייתה קיימת גם‬ ‫עשרות הטילים ששוגרו נגד המטוסים‪ ,‬אך‬ ‫התעופה הסוריים על ירי מטוסינו שיבשה‬ ‫השאלה באיזו מידה יוכל חיל האוויר‬ ‫הן איפשרו לכוחות פיקוד הדרום להתארגן‬ ‫את תכנית המתקפה הסורית‪ .‬שנית‪ ,‬הגנה‬ ‫להשתתף בקרב היבשה ביעילות על מנת‬ ‫אחרי כישלון מתקפת הנגד‪ ,‬בכך שמנעו‬ ‫אווירית יעילה של מטוסי פטרול ושל‬ ‫למנוע קרבות שחיקה קרקעיים‪ .‬פיקור‬ ‫מחיל‪-‬האוויר המצרי לתקוף בסיני‪.‬‬ ‫יחידות נ\"מ בקו החזית לא אפשרה לסורים‬ ‫מוסתיקבייפו בת'גזרתאוויריהופתריצעה‪,‬ל‬ ‫ריכוך‬ ‫מרמת‪-‬‬ ‫הכוחות הסוריים‬ ‫לתקוף‪ ,‬ושלישית‪ ,‬חיל האזויר הסורי היה‬ ‫ארטילרי‬ ‫תכנן‬ ‫הצפון‬ ‫חיל‪-‬‬ ‫באוקטובר‪ ,‬תקף‬ ‫הדיפת‬ ‫בשל‬ ‫עסוק בהגנה על שדות התעופה שלו ו\"בזבז\"‬ ‫ירי‬ ‫שבלל‬ ‫ב‪ 9-‬בו‪10-‬‬ ‫הגולן‪,‬‬ ‫את הכוח האווירי לפטרול וליירוט מעל‬ ‫מטרות מגדרות‪.‬‬ ‫האוויר מטרות רבות בעומק סוריה‪ ,‬וביניהן‬ ‫לקראת הפריצה של פיקוד הצפון הוגדרו‬ ‫שדות תעופה‪ ,‬מרכז המטכ\"ל הסורי‪ ,‬מפקדת‬ ‫שטחו ולא לתקיפה‪.‬‬ ‫משימות חיל האוויי לאור מגבלות הטיסה‬ ‫חיל‪-‬האוויר הסורי‪ ,‬מקורות אנרגיה וחשמל‪,‬‬ ‫ן‪5‬‬ ‫ערכות‪ . 276-7‬אוק'‪-‬נוב'‪1980‬‬

‫לפורט‪-‬סעיד(‪ .‬בחזית הסורית המשיך חיל‪-‬‬ ‫לשעות אחרות‪ .‬הסורים ריכזו את עיקר‬ ‫התקיפות מהאוויר ר‪-2‬ב באוקטובר‬ ‫האוויר בתקיפות‪ ,‬אך הן היו מעטות בגלל‬ ‫תקיפותיהם מהאוויר בין השעות ‪.0910-0600‬‬ ‫איום הטילים ובגלל העברת המאמץ למצ‪-‬‬ ‫הותקפו כוחות ליד ח'אן ארינבה ונפגע טנק‬ ‫בשעות הערב של ה‪-‬ו ו באוקטובר שלטו כו‪-‬‬ ‫רים‪ .‬לעומת זאת נמשכו תקיפות עומק על‬ ‫אחד שלנו‪ .‬כן הותקפה חטיבה ליר מזרעת‪-‬‬ ‫חות פיקוד הצפון על המרחב שבין מחנות‬ ‫מטרות כלכליות בסוריה‪ ,‬בהן הושגו תוצ‪-‬‬ ‫בית‪-‬ג'ן ונהרגו שלושה קצינים‪ .‬ליד תל‪-‬שמס‬ ‫חלס לטרנג'ה ועל הצמתים על יד ח'אן‬ ‫אות טובות מאוד‪ .‬כן עשה חיל‪-‬האוויר‬ ‫נפגע טנק אחד‪ .‬מטוסים סוריים תקפו גם את‬ ‫ארינבה ועל צומת מעץ‪ .‬במשך הלילה‬ ‫מאמץ נוסף לסיוע לפיקוד הצפון בעת‬ ‫חטיבה ו וגרמו לשלושה הרוגים מקרב‬ ‫התנהלו קרבות עם הסורים והיה ברור‬ ‫חייליה‪ .‬יש להעריך כי בסך הכל ביצע חיל‬ ‫שההבקעה והתקדמות כוחותינו לא נסתיימו‬ ‫כיבוש מוצבי החרמון‪. .‬‬ ‫האוויר הסורי יותר מ‪ 100-‬גיחות תקיפה‪,‬‬ ‫למרות הצלחת קרבות ההבקעה ביום‬ ‫אברות צה\"ל בתקיפות אלה היו‪ :‬שישה‬ ‫סיכום‬ ‫הרוגים‪ ,‬שני טנקים‪ ,‬שני זחל\"מים ומשאית‬ ‫הקודם‪.‬‬ ‫אחת‪ .‬הסורים איברו בקרבות אוויר ובאש‬ ‫תכניות צה\"ל להמשך הלחימה ל‪12-‬‬ ‫התקיפות מהאוויר בשלב כיבוש המובלעת‬ ‫באוקטובר היו ‪ :‬לייצב קו בין סעסע לחרמון‬ ‫הסורית וו(‪ 13-‬באוקטובר( היו תוצאה של‬ ‫נ\"מ תשעה מטוסים‪.‬‬ ‫ולהגיע לטווח ארטילריה לבירה הסורית‪.‬‬ ‫התכנונים של פיקוד הצפון‪ ,‬ההתפתחות‬ ‫כמו כן נשקלו אפשרויות לפרוץ את הקו‬ ‫באוקטובר‬ ‫התקיפות מהאוויר ב‪13-‬‬ ‫הסורי ממזרח לרפיד‪ ,‬אולם מגמות המטכ\"ל‬ ‫הקרקעית והמצב בשאר החזיתות‪.‬‬ ‫לקראת ה‪ 13-‬באוקטובר הגיעו ככר כוחות‬ ‫היו שלא להגיע לקרב שחיקה עם הסורים‪,‬‬ ‫יש להדגיש כי התקיפות מהאוויר כחזית‬ ‫שריון מצריים רבים למזרח התעלה והייתה‬ ‫ובהתאם להערכות המדיניות הייתה צפויה‬ ‫הסורית בוצעו בולן באזור מוגן טילים‪ .‬ניסיון‬ ‫צפויה מתקפת שריון מצרית בסיני‪ .‬כוחות‬ ‫הפסקת אש תוך כ‪ 24-‬שעות‪ ,‬היינו נותרה‬ ‫של חיל‪-‬האוויר להשכיר אח מערך הטילים‬ ‫עיראקיים הגיעו בהפתעה לרמת‪-‬הגולן‬ ‫יממת לחימה נוספת אחת‪ .‬על פי הערכה זו‬ ‫הסורי ב‪ 7-‬באוקטובר לא עלה יפה‪ .‬גם‬ ‫תוכננו להמשך הלחימה הבקעה והתקדמות‬ ‫ניסיונות נוספים לא הביאו תוצאות משמעו‪-‬‬ ‫ונכנסו לקרב עם כוחותינו‪ .‬כוחות פיקור‬ ‫תוך הימנעות מקרבות שחיקה קשים‪.‬‬ ‫תיות‪ .‬פעילות חיל האוויר התאפשרה רק‬ ‫הצפון היו בשלב זה במצב של עייפות רבה‬ ‫משימות חיל האוויר ליום הלחימה השני של‬ ‫כאשר פרצו ךוחות פיקוד הצפון למובלעת‪,‬‬ ‫לאחר לחימה רצופה במשך מספר ימים‪.‬‬ ‫ההבקעה היו‪ :‬הגנה על מרחב האוויר‬ ‫ופגעו בירי ארטילרי בחלק מסוללות הטילים‬ ‫הפקודה שהוצאה לפיקוד הצפון ב‪13-‬‬ ‫בחזית; תקיפה‪ ,‬וסיוע לכוחות הקרקע;‬ ‫באוקטובר קבעה כי הכוחות יתקדמו עד‬ ‫תקיפת הטרדה של שרות תעופה סוריים;‬ ‫והטרידו סוללות אחרות‪.‬‬ ‫אזור נהר עווג'‪ ,‬וייצבו קו היערכות‪ ,‬תוך‬ ‫כתוצאה מתקיפות חיל האוויר בשלב‬ ‫ותקיפת מטרות כלכליות בסוריה‪.‬‬ ‫כיבוש המובלעת הושמדו חניוני רכש‬ ‫תקיפת שרות התעופה בסוריה בוצעה‬ ‫ושריון‪ ,‬טנקים ומוצבים‪ ,‬ארטילריה ותותחים‬ ‫בלימה בגזרות אחרות‪.‬‬ ‫נ\"ט‪ ,‬ובוצעו אמנעות על רכב ושריון שהיה‬ ‫על חיל האוויר הוטל באותו יום לתת סיוע‬ ‫כל היום משעה‬ ‫אווירי לכוחות פיקור הצפון ולתקוף שדות‪-‬‬ ‫שעה‬ ‫‪0‬א‪0‬ל‪07-‬מאזלה‪,‬ערךציקעלד‪,‬‬ ‫הותקפו השדות‬ ‫במשך‬ ‫בתנועה‪.‬‬ ‫שדה‬ ‫‪.1630‬‬ ‫העיראקים הופיעו בחזית ונכנסו לקרב‬ ‫הותקפו שישה‬ ‫התעופה הבינלאומי של דמשק‪ ,‬ח'לח'לה‪,‬‬ ‫מגע ראשון עם כוחות צה\"ל כבר ב‪12-‬‬ ‫בלי‪ ,‬אל‪-‬מאזה‪,‬‬ ‫תעופה‪ .‬מאז אור הבוקר‬ ‫בלי‪ ,‬נצריה‪ ,‬וצ'מיר‪ .‬כתוצאה מההתקפות‬ ‫באוקטובר‪ .‬מיר הופנו לעברם מטוסים‬ ‫שדות תעופה‪ :‬ח'לח'לה‪,‬‬ ‫ותקפו את כוחותיהם‪ .‬הסיוע מהאוויר בקרב‬ ‫צ'יקל‪ ,‬צ'מיר ושדה התעופה הבינלאומי של‬ ‫נסגרו שדות תעופה אלה לזמן מה ומטוסי‬ ‫נגד העיראקים נמשך גם ד‪-3‬ב באוקטובר‬ ‫דמשק‪ .‬הכוח העיראקי‪ ,‬שהדאיג את פיקוד‬ ‫תובלה של הרכבת האווירית‪ ,‬שהגיעו‬ ‫הצפון ואשר) גרם בסופו של דבר לעצירת‬ ‫לנחיתה בדמשק‪ ,‬לא נחתו והופנו לשרות‬ ‫ונראו פגיעות טובות‪.‬‬ ‫שמהק(שת‪,‬עקודתמוהותהתבוקקהףרכוחוהתעמלו‪-‬יעקדלדימוהת‪.‬צירחיהלכ‪-‬והחקוואונתוייירטרההע‪-‬יכדרבאמ‪--‬ר‬ ‫תעופה אחרים‪.‬‬ ‫חיל‪-‬האוויר הסורי הותקף בבסיסיו באופן‬ ‫מפקדת חיל‪-‬‬ ‫הותקפה‬ ‫בשעה ‪ 1330‬לערך‬ ‫רצוף במשך כל שלב ההבקעה‪ .‬התקיפות על‬ ‫האוויר ליד בבילא ונפגעה‪ .‬בקו החזית‪,‬‬ ‫בסיסי חיל‪-‬האוויר הסורי נמשכו בכל שעות‬ ‫מסחרה‪-‬עקרבא‪ ,‬והיו‬ ‫קיים שהיו ליר‬ ‫בוצעו תקיפות אמנעה רבות‪ ,‬תקיפות סיוע‬ ‫היום וגרמו לשיתוק מתמשך ולביטול חלק‬ ‫מתכנוני התקיפה של הסורים‪ .‬ניתנה גם‬ ‫בקרבות מגע עם כוחותינו‪ ,‬הותקפו גם כן‬ ‫קרוב ותקיפות מתוכננות על חניוני שריון‪,‬‬ ‫הגנה אווירית בשמי החזית כדי לסכל‬ ‫מהאוויר ונראו פגיעות טובות‪ .‬כן הותקפו‬ ‫מוצבים וסוללות ארטילריה‪ .‬בגזרת ההבק‪-‬‬ ‫ליד‬ ‫ככופחור‪-‬תנסג'עיר ואתקילי‪-‬םחר נה‪,‬וספיוכםוחושתהיו‬ ‫עה הותקפו מטרות ליר מזרעת‪-‬בית‪-‬גין ותל‪-‬‬ ‫תקיפות סוריות מהאוויר‪.‬‬ ‫ליד‬ ‫בתנועה‬ ‫שמס‪ ,‬הותקפו מחנות צבא על‪-‬יר ח'אן א‪-‬‬ ‫הסורים עשו מאמץ ניכר להזניק מטוסים‬ ‫מחופרים‬ ‫ולפגוע בכוחותינו בחזית במגמה למנוע את‬ ‫התקדמותם‪ .‬בימים ‪ 12‬ו‪ 13-‬באוקטובר ערכו‬ ‫סוימה‪ .‬הותקפו גם סוללות ארטילריה ליד‬ ‫שייך ועל יד קטנא‪.‬‬ ‫הסורים‪ ,‬להערכתנו‪ ,‬כ‪ 200-‬גיחות תקיפה‪,‬‬ ‫סעסע ותל‪-‬שמס‪ ,‬וליד מזרעת‪-‬בית‪-‬גין‪ ,‬ונר‪-‬‬ ‫וגרמו אבדות בנפש ובציוד לחימה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫או תוצאות טובות‪ .‬פעילות מטוסינו בחזית‬ ‫סמוך לשעה ‪ 1500‬דווח על הופעת כוחות‬ ‫הם נאלצו להיכנס לקרבות אוויר עם מטוסי‬ ‫שריון ממזרח‪ .‬הייתה זו חטיבה משוריינת‬ ‫ההגנה של חיל‪-‬האוויר ואיבדו ‪ 20‬מטוסים‪.‬‬ ‫הייתה כולה באזור מוגן טילים‪.‬‬ ‫עיראקית שהגיעה לכפרים נסג' ואל' מל‬ ‫חיל האוויר תקף מטרות כלכליות בצפון‬ ‫ב‪ 13-‬באוקטובר ניסה גם חיל‪-‬האוויר‬ ‫מדרום‪-‬מזרח לכוחות אוגדת לנר ומטוסי‬ ‫סוריה‪ .‬בתקיפות אלה הושגו כאמור‪,‬‬ ‫הסורי לתקוף את כוחותינו בגזרת המובל‪-‬‬ ‫חיל‪-‬האוויר הופנו לתקיפה בגזרה זו‪ .‬משעה‬ ‫תוצאות טובות ונראה שרישומן בסוריה‬ ‫עת‪ ,‬אולם רוב התקיפות המתוכננות בוטלו‪,‬‬ ‫של האויב‬ ‫שריון‬ ‫ניכר חודשים רבים אחרי המלחמה‪ .‬הן‬ ‫כנראה בשל תקיפת שדות התעופה בשעות‬ ‫התקיפות‬ ‫נסג'‪.‬‬ ‫כוחות‬ ‫‪ 1430‬לערך הותקפו‬ ‫השפיעו בסופו של דבר הן על הסכמת‬ ‫ועל‪-‬יד‬ ‫על‪-‬יד דיר‪-‬אל‪-‬ערס‬ ‫הסורים להפסקת‪-‬אש‪ ,‬והן על החלטתה של‬ ‫הבוקר ובגלל ההגנה האווירית של מטוסינו‬ ‫מהאוויר נמשכו בגזרה זו עד לשעה ‪1800‬‬ ‫יררן שלא להצטרף למלחמה‪.‬‬ ‫מעל החזית‪ .‬תוך כדי התקיפות מהאוויר‬ ‫בשלושת ימי הקרב על המובלעת‪ ,‬ביצע‬ ‫הטילו הסורים חימוש על כוחותיהם ועל‬ ‫כוחהוכותחותמאוגהדעיתראלקניר‪-‬‬ ‫זה נסוגו‬ ‫בשלב‬ ‫בערך‪.‬‬ ‫חיל‪-‬האוויר מאות גיחות בחזית ובעומק‪.‬‬ ‫שריון עם‬ ‫קרבות‬ ‫וניהלו‬ ‫הושמדו מערכים שלמים של נ\"ט וארטיל‪-‬‬ ‫ריה‪ ,‬ונפתחו הצירים בפני כוחות צה\"ל‪.‬‬ ‫כוחות עיראקיים‪ .‬בקרבות אוויר שהתחוללו‬ ‫חיל‪-‬האוויר תקפו גם בגזרה‬ ‫ים‪.‬‬ ‫במערכה זו נהרגו שני טייסים‪ ,‬ששה נפלו‬ ‫עם מטוסי פיטרול של צה\"ל איבדו הסורים‬ ‫בשבי ותשעה מטוסים אבדו בשטח הסורי‪.‬‬ ‫מטוסי‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ 11‬מטוסים‪.‬‬ ‫הדרומית של רמת הגולן ממזרח לרפיר‪.‬‬ ‫בוצעו אמנעות רבות על הציר שבין סוימה‬ ‫המשך התקפות מהאוויר בחזית‬ ‫לתל‪-‬חרה ונראו פגיעות רבות בשריון אויב‪.‬‬ ‫הסורית‬ ‫חיל האוויר הסורי עשה ביום זה מאמץ‬ ‫ניכר לתקוף את כוחות פיקור הצפון ולשבש‬ ‫החל מ‪ 14-‬באוקטובר הועבר המאמץ העיק‪-‬‬ ‫רי של חיל‪-‬האוויר לחזית המצרית‪ ,‬שם‬ ‫את התקדמותם במובלעת‪ ,‬וזאת על אף‬ ‫נותרה החזית כולה מוגנת טילים פרט)‬ ‫ששדות תעופה סוריים הותקפו ונסגרו‬ ‫‪56‬‬

‫דבריו האחרונום של סאדאת מתייחסים בראש וראשונה ל‪-‬‬ ‫בספרו של הנשיא סאואה סיפור\" חי\"ר‪ ,‬שנתפרסם סכיך‬ ‫לביקורו ההיסטורי בירושלים בנובמבר ‪ ,1977‬אין זכר ליום‬ ‫השטדת\" אחת מיחידותיה החשובות ביותר של ישראל ‪ -‬חטיבת‬ ‫ה‪ 14-‬באוקטובר ‪ ,1973‬למרות שביום זה ביצעו המצרים את‬ ‫השריון ‪ - \"190‬ראוה\" ‪ \"y~D‬זה בן ‪ 115‬טנקים‪ ,‬בפיקוד מפקד‬ ‫ההתקפה המשוריינת הגדולה ביותר שלהם במלחמת יום\" הכי‪-‬‬ ‫החטיבה אסף יגורי‪ ,‬שנועד להגיע לתעלה לשם\" חדירה נו‪-‬‬ ‫פורים\"‪ ,‬אשר לצורך ביצועה דחה סאדאת הצעת הפסקת אש‪,‬‬ ‫ספת\"‪ ,‬הושמד תוך ‪ 20‬דקות על‪-‬ירי כוח מצרי בפיקוד‬ ‫שהוגשה לו באמצעות שגריר בריטניה בקהיר בליל ‪13--12‬‬ ‫ה\"מצביא הצעיר\" אבו סעידה‪ .‬השמדת חטיבתו\"\" ‪ 1‬של אסף‬ ‫יגורי אירעה בעת ביצוע התקפת יבגד של פיקוד הדרום כ‪8-‬‬ ‫באוקטובר‪.‬‬ ‫לא הייתה זו הציעה ראשונה להפסקת אש שהוגשה לנשיא‬ ‫באוקטובר ‪ ,1973‬והייתה לה כפי שמסתבר השפעה רבה על‬ ‫מצרים‪ .‬לדברי במדאת הציע לו שגריר ברה\"מ בקהיר‪ ,‬וינו‪-‬‬ ‫גרדוב‪ ,‬להפסיק את האש כבר בערב שירד על יום הלחימה‬ ‫שיקולי הפיקוד המצרי‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬וזאת כביכול לפי בקשת נשיא סוריה אסאד ; אולם‬ ‫הוא השיב לשגריר שיש לו' ספקות אם אכן מבקש הנשיא‬ ‫בספרו הדרך\" לרמאדן\" מספר חסנלן היכל שכתוצאה מהת‪-‬‬ ‫אסאד הפסקת אש בשלב כה התחלתי עול המלחמה‪ ,‬וכי גם אם‬ ‫קפת הנגד הישראלית ביום השלהבי למלחמה שבה) חזר צה\"ל‪,‬‬ ‫אמת הדבר‪ ,‬זמן החס סחכן להעמקת אש‪ ,‬בטרם ישגו יעדיה‬ ‫ו‪-‬ב\"‪ ,)19‬הסיק הפיקוד‬ ‫העיקריהם של מצרים במערכות יתר על כן‪ ,‬נאשר התייצב‬ ‫לדבריו‪ ,‬על שגיאות צבא מצרים‬ ‫בפניו השגריר הסובייטי פעם נוספת ב‪ 7-‬באוקטובר‪ ,‬ועימו‬ ‫המצרי שמוטב לו לחזק' את חומת\" ההגנה\" דאשצרית ממזרח‬ ‫שדר מממשלתו בדבר בקשה נוספת להפסקת אהד ונצידה של‬ ‫סוריה‪ ,‬נזף בו נשיא מצרים ואמר ‪ :‬הנושא\" הזה גמוד‪ .‬אינני‬ ‫לתעלה‪ ,‬מאשר לפתוח במתקפה לעבר) המעברים(‪ ,‬שכן ככל‬ ‫רוצה שתעלה אותו שוב‪ .‬לא אסכים להפסקת אהב‪ ,‬עד שיושגו‬ ‫שירפו התקפית צה\"ל על ה\"חומה\" כן ירבו אבטחת?‪.‬‬ ‫יעדי המערכה‪ bnw ,‬ניפכן הדוקטרינה הביטחונית של‬ ‫בעניין זה טעה הפיקוד המצרי טעות קשה‪ ,‬שכן דווקא משום‬ ‫ישראל'ן‪.‬‬ ‫אימות לכך יכולים אנו למצוא בראיון ‪ pll~nw‬סאדאת למ‪-‬‬ ‫ריבוי אבידותיה של ישראל‪ ,‬ודווקא' במנום שלא היה בטחה‬ ‫חבר הספר מלהמת\" שש משעות\"‪ .‬בראיון זה הוא הסביר‬ ‫כיצד התכוון לעשות זאת ואמר ‪ :‬נחתי\" פקודה לחצות את‬ ‫לפעול התקפית בשתי חזיתות בעת ובעונה אחת‪ ,‬לא מילא‬ ‫התעלה‪ ,‬לפרוץ את קו בר‪-‬לב‪ ,‬לכובשו‪ ,‬ואחר כך להמתין על‬ ‫החוף המזרחי‪ .‬הרעתי את הלך מחשבתם של מפקדי האראל‪.‬‬ ‫פיקוד הדרום את ציפיותיו ולא תקף' נגד‪ .‬אדרבה‪ ,‬בליל ‪-10‬‬ ‫הם ציפו שנדהר במהירות לתוך סיני‪ ,‬והיו מעוניינים להציב‬ ‫‪ 11‬באוקטובר‪ ,‬מייד לאחר ומהתייצב הב‪-‬אלוף בר‪-‬לב ונטל‬ ‫לנו מלכודת כדי שניפול לתוכה ולהשמידנו‪ .‬אך לא נתנו להם‬ ‫את ההזדככות‪ ,‬ולא דהרנו לעומק סיני‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ידענו כי‬ ‫לידיו את הפיקוד על החזית מידו) של האלוף גונן‪ ,‬אשר‬ ‫סבלנותם תפקע‪ ,‬והיינו בטוחים כי שיטה זו להמתנה בראשי‪-‬‬ ‫ב‪ 8-‬באוקטובר הריץ את אחת מאוגדותיו להתקפה‪ ,‬בעוד‬ ‫הגשר( תאלץ אותם להתקיף אותנו‪ .‬ואמנם הם באו אלינו ואנו‬ ‫שהשניה לא ביצעה את שמימתה המתוכננת( עסק פיקוד‬ ‫השמדנו אותם\"‪.‬‬ ‫הדרום בבעיית ר‪,‬מגננה‪ .‬נוצר‪ ,‬אפוא‪ ,‬מצב מעניין\"\" ‪ :‬בשד‬ ‫הערכת הפיקור ההוואלי הייתה שהמצרים ינצלו את העוב‪-‬‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬נובמבר ‪1976‬‬ ‫דה‪ ,‬שהחל מ‪ 11-‬באוקטובר יבצע צה\"ל מתקפה נוספת בעומ‪-‬‬ ‫קה של סוריה‪ ,‬אשר בה תושקע כל עצמת חיל‪-‬הניוקר שלו‪,‬‬ ‫על מנת לפתוח במתקפה רבתי בחזית התעלה מה) גם שבכך‬ ‫יוכלו לסייע בעקיפין לסורים( ‪ -‬חיכה הפיקוד דגגצרי להת‪-‬‬ ‫קפה הישראלית‪...‬‬ ‫‪ .1‬המדובר בגדוד טנקים שאף הוא לא הושמד כולו‪.‬‬ ‫יש‬

‫תחילה‪ ,‬מתוך תקווהזצה\"צראלים בכל זאת תוצברו את עצמות\"‬ ‫בספרו הדרך\" לרמאדן\" תוקף היכל את ההחלטה המצרית‬ ‫מצרים‪ ,‬שתצררים הלוחמים יחזרו לקווי ה‪ 6-‬באוקטובר ; אולם‬ ‫לשבת\"ולח‪.‬פות\"‪ '.‬בין היתר קובע הלה‪ ,‬כילאחר' שאיחדו כוחו‪-‬‬ ‫לאחר כן‪ ,‬כדן\" לאציל את ישיאן\"‪ ,‬הואעצבה אי תנאיהפסקה‬ ‫לתירהאהשימזגמשנירםאערומליונמייצרםיםבעואמתקראשלשי‪-‬כה‪-‬ג‪10‬שרק\"המוימביזזריוחניהיםלתשעללהה‪,‬ם‬ ‫הנהם‪ ,‬והתכים להפסקה בקווי ה‪ 13-‬באוקטובר‪ .‬בהקשר לכך‬ ‫אבדה תנופתם הראשונית‪ ,‬ומשעה שנבגסו לשלב העצירה\"‬ ‫בספרו‪ ,‬כי את תבדיהפסקת החשהתתעיבום לחורה‬ ‫טוען סאדאת‬ ‫האופרטיבית\" החמיצו את ההורמגות להשתלט על המעברים‬ ‫באוקטובר( מירב לקבל‪ ,‬מסוום הוזכה בהצלחה‬ ‫לקווי ה‪6-‬‬ ‫במיני‪ .‬מהלך וה גרם לויכוח חריף‪ ,‬שטרם נסתיים‪ ,‬בין ההנהגה‬ ‫המצוימרתדגההניהמתאתווופכהנרנצוטביתבאייהתתג\"עשנהו)לעלדמיהצררדליןהםותלויבסםוצ‪-‬רעכינהרר ‪:‬קת להבאסזויחררירהםההשסטולערמניו‪,‬תת‪,‬הושכל\"ההמסעעי‪---‬‬ ‫ראהצונית‪ ,‬וטרם הגשים את מלוא תכניתו כיבוש) המעברים(;‬ ‫ברים בזירה המצרית(‪ ,‬ראילו המצרים טענו‪ ,‬שהוסכם מראש‬ ‫ואילו את תנאיהפטלה האשהתחיים הפסקת) א\"צ בקווים הקיי‪-‬‬ ‫שבזירתם תיעשה ה\"עצירה\" עם כיבושו של קו\" בר‪-‬לב\"‪ ,‬כדי‬ ‫לבק‪-‬ב‪6‬ל‪,‬באומקשוטוםבורמ‪,‬הונכותחועותררהחסעורחייצוםכמנההידפופוגה\"מןשהתקנווויצלם‬ ‫מים( סירב‬ ‫להתארגן מחדש‪ ,‬תוך הדיפת התקפות הנגד של צה\"ל‪ ,‬לקראת‬ ‫בהם החזיקו‬ ‫על‪-‬ירי ישראל כמו ב‪.1948-‬‬ ‫ההתקדמות למעברים‪.‬‬ ‫תהיה הסיבה אשר תהיה‪ ,‬בלול ‪ 13--12‬באוקטובר ‪ 1973‬החמיץ‬ ‫סאדאת הזדמנות פז לשמור על ועלמות צבאו ויוקרתו‪ .‬אותו‬ ‫בספחו אוטוביוגרפיה\"(\"‬ ‫הליסלכהמ‪,‬תל יאשחרראשלנ לתהקפב'סלקהת‪-‬לאדשברבי)קהואיבןם‬ ‫םימייקה‪ 8,‬פנה קיסינג'ר‬ ‫היכל המקבל‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬את הטיעון המורי‪ ,‬מסביר כי המושג‬ ‫אל ראש ממשלת בריטניה היה‪ ,‬וביקש את סיועו להשיג גם את‬ ‫בכלצלבר‪,‬באתישאורריגהרמוהצלבאאנישתי‪.,‬‬ ‫מצוי‬ ‫עצירה\" אופרטיבית\"‪ ,‬שאינו‬ ‫הסכמתו של סאדאת לכך‪ .‬הית הפעיל את שגרירו בקהיר פיליפ‬ ‫מצרם‬ ‫נולד בהעופעת מפלותיה של‬ ‫אדמס שדאג להעיר‪ ,‬את סאדאת משנתו‪.‬‬ ‫הפיקוד המצרי להימנע מכל מהלך שיש עימו סיכון‪ ,‬ולהעדיף‬ ‫בספרו אומר סאדאת בעניין זה כי כאשר קיבל את השגריר‬ ‫את ביטחון הצבא‪.‬‬ ‫הבריטי בארמון טאהרה נסתבר לו כי פניית ארה\"ב באה לבחון‬ ‫כי אסד נוטה‬ ‫לכהיפכסאקשתר‪-‬אחוש‪,‬רשהוסאאדשלאחת‬ ‫יש לציין‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫האם נכונה האינפורמציה של ברה\"מ לפיה הוא מוכן לקבל‬ ‫לדברי) חסנין‬ ‫בשל אבידותיו להסכים‬ ‫העשלי‪-‬יברילכשרגהרייטר‪,‬ם‪,‬כ‪w‬י~מצ‪W‬רילםאחלראשתתסגכיעםרםלהאפ‪-‬ת‬ ‫הפסקת אש‪ .‬לדבריו‬ ‫היכל בספרו( שדר לנשיא סוריה בו התריע כי יהלה זהכהצגה‬ ‫סקתהחהצ שהוצעה‬ ‫להפסיק את האש דווקאכהמום שהאראל החזירה לעצמה שטח‬ ‫מערמותיה המתוכננות ; הם על ארהטם להתקשר לקהיר שלא‬ ‫ברמת הגולן‪ .‬יתר על כן‪ ,‬סאדאת הסביר בעודר זה לאסד‪ ,‬כי‬ ‫ססואףדאמתצרלי)שגרביארב‪-‬האבל‪-‬רימנטיד‪,‬ב(שבשפאנלי‬ ‫מוסקבה‪ .‬כן אמר‬ ‫מטרת המלחמה אינה לזכות‪ ,\"WUf1‬אלא להקיז את דמה של‬ ‫תנאיו לפתיחת ים‬ ‫באמצעות‬ ‫הציע לו לשלוף את אחת מדיביזיות‬ ‫; ובהקשר זה אף‬ ‫ישראל‬ ‫אותו מהם‬ ‫ולערכה להגנת דמשק‪ ,‬ולעומת זאת‬ ‫שלו מקו ההזית‬ ‫התי\"ר‬ ‫הספנות הישראלית‪ ,‬כי התנאי הוא בפיגה ישראלית מןהששחית‬ ‫העיביהו‪.‬‬ ‫להכניס לפעולה את דיביזיות השריון שבעתודה כדי להסב‬ ‫תיאור וה של סאראת בעלה למעשה רק טפח ומכסה טפחיים‪.‬‬ ‫לצה\"ל את מירב האבידות‪.‬‬ ‫שכן ההצעה הייתה של ארה\"ב ובריטניה ולא של ברה\"מ‪,‬‬ ‫הייתה הפוכה מזו שנתן סאדאת לצבאו‪ ,‬ומאחר ומולאה‬ ‫עעצל‪-‬היזדוי‬ ‫אדרבא‪ ,‬סאדאת עצמו אומר בספרו כי רק לאחר שיצא השגריר‬ ‫אסד‪ ,‬חרצה במידה רבה את גורלה של סוריה וגרס\"‬ ‫הבריטי מארמונו‪ ,‬כדי לדווחלהית' ולקיסינג'ר על תוצאות שלי‪-‬‬ ‫למספר תופעות ‪:‬‬ ‫חותו‪ ,‬הגיעה לשם איגרת מברה\"מ ובה הודעה‪ ,‬לפיה רוצה‬ ‫א‪ .‬הפעלת רכבת אווירית רוסית החי ב‪ 10-‬באוקטוברלעזרתה‬ ‫קוסיגין לבוא למצרים כדי לדון בתנאי הפסקת האש‪.‬‬ ‫בעניין זה ראוי לציין‪ ,‬שאם לנוכח לחצה של ברה\"מ עלסאדאת‬ ‫של סוריה ובהמשך גם לעזרתה של מצרים‪.‬‬ ‫להפסקת אש בערב שירו על יום הלחימה הראשון‪ ,‬יכול היה‬ ‫ב‪ .‬העמדת ארה\"ב בפני הצורך לתיפעול רכבת אווירית לעז‪-‬‬ ‫רתה של האראל‪.‬‬ ‫זה לאור) ההצלחה בה זכו אותו יום צבאות מצרים וסורנה(‬ ‫ג‪ .‬אינטרס משותף לשתי מעצמות‪-‬העל להביא להפסקת‪-‬‬ ‫‪ -‬נתקנוה להשיב‬ ‫כיאללהחץב‪-‬ז‪3‬ה‪1‬היבנואוחקסטורברה‪,‬יגיושןכןלחסלוורטייןה‬ ‫להשיב‬ ‫נמצאה אז במצב‬ ‫במילים‬ ‫אש‪.‬‬ ‫על נסיונותיו קיל קיסינג'ר להשיג הפסקת‪-‬אש מספר סאדאת‬ ‫קשה ביותר ‪:‬התקפת הנגד של צה\"ל לא זו בלבד שהדפה את‬ ‫בספרו את הדברים הבאים ‪ :‬קיסינג'ר לא התעורר לראות את‬ ‫בעלמלשחטמחתיעםוזתריותנו\"כםהי כמימםט\"‪,‬חוואי‪-‬לאתותאףח‬ ‫הסורים מן השטח שנכבש‬ ‫ללחימה‪ ,‬כאשר הגיעו אליו הן‬ ‫המציאות אלם בלום הרביעי‬ ‫שמטה מידם את השליטה‬ ‫כולל) בקשה ישראלית דחופה‬ ‫קריאות הצילו\"\" וכישראל‬ ‫לארבע מאות טנקים תמורת אלו יואבדו בחזית(‪ ,‬הן דיווח‬ ‫מרמשק‪ .‬בספרו לא אומר סאדאת דבר בסוגיה זו‪ ,‬אך נראה‬ ‫בלפחיזויתדוייכןשהצתרימותטמט\"תנוהבלכתה\"לבטומבע‪-‬ת‬ ‫הפנטגון‪ ,‬לפע אין המלחנוה‬ ‫שמעבשזללהה‪,‬אטובילמרצעאוומנעצתוובהתאההרפהתששקללרפוודהתבמ'רלישכערקפביה‪,‬ימרזתאהה‪,‬הלמפואעלסבלאקרוהיותרםרואביתבשקסובירנשויעחלה‪-‬בריק‪-‬דרה‪4‬יו‪1-‬ב‪3‬מ‪1‬עשבצולמ;מאווקהתוקןסטיוהכגבעידןל‪,‬יר‬ ‫ישראל‪ ,‬והן דיווח כתבי חוץ‬ ‫להשלים את המשימה הטצרית המתוכננת‪ ,‬לפני בואו של‬ ‫אפילו‬ ‫אכיחדל‪,‬ישורהאדלר\"ךארןלתתלק‪-‬וואהבילבהעדוהףחואתתפ‪.‬ה‪2‬מצלנרויתם‪,‬ה‬ ‫ואמר‬ ‫מדם‪,‬‬ ‫ת‪42‬ז‬ ‫שעל‬ ‫כדי‬ ‫קוסיגין‪ ,‬והן כדי להקל‪ ,‬כביכול‪ ,‬את הלחץ מעל סוריה‪.‬‬ ‫בהקשר זה מן הראוי להביא את דבריו של הגנרל ההודי‬ ‫חתר קיסינג'ר‪ ,‬ביחד עם בוזד‪/‬מ‪ ,‬להביאלהפסקת ‪ ws‬הוא תבע‬ ‫לה‪.3‬פספקרותפ'אקושונהידיטתבהסתפגראוילעקשבולר\"תההרהככברתעו‪-‬הת\"אוויטוריעןתהכיאהמסריכקמנית ית‪.‬שראל‬ ‫עכ‪2‬ס‪.‬ילדויעיהלומצהםדכבוהאבש‪-‬ייר‪9‬רמ‪,‬בבאפארבגוייהןק\"שהטביו‪.‬תבתררד‪,,‬ייןאבעהתםהדירועווקרחעכלילפההניעםהתודענליחוםהפמשהצקובשייללימלהשארבכאעלחרללבבוקסשירשרקת‪,‬ד‬ ‫‪10‬‬

‫משוריינת ‪ 21‬לגזרת ארמיה ‪ ,2‬שתושלם ב‪ 13-‬באוק‪-‬‬ ‫ביזיה‬ ‫בהסתמך על כך הוערך שהמצרים יפעילו במתקפה'‬ ‫טובר‪.‬‬ ‫טנקים לעומת ‪ 750‬הטנקים המצויים בידי פיקוד‬ ‫כ‪900-‬‬ ‫הדרום‪.‬‬ ‫ע גמ‪:,,‬‬ ‫בהקשר זה ייאמר‪ ,‬שבראנון שנתן ראש אגף המבצעים המצרי‬ ‫שאדאת כמפקד העליון‪ ,‬מימין שר המלחמה איסמעיל עלי‬ ‫דאז‪ ,‬גבסי‪ ,‬לעיתונאי מוסא צברי באוגוסט) ‪ )1974‬הוא אמר‪,‬‬ ‫ומשמאל הרמטכ\"ל שאזלי‬ ‫כי לצורך ביצוע המתקפה לעבר המעברים בסיני הועברו ביום‬ ‫ה‪ 4 13-‬באוקטובר למזרח התעלה‪ :‬דיביזיה מו~ור=נת ‪,21‬‬ ‫פאליט‪ ,‬מי ששימש נספח צבאי של ארצו בקהיר‪ .‬בספרו‬ ‫הטיבה ‪ 3‬מדיביזיה משוריינת ‪ 4‬וכן סוללות טילים קרקע‪-‬‬ ‫החזרה\" לסנני\"‪ ,‬ונפורסם בבזו‪-‬דלהי באפריל ‪ ,1974‬הוא אומר ‪:‬‬ ‫אם\" אמנם הייתה מטית ההתקפה ב‪ 14-‬באוקטובר לסייע‬ ‫אוויר‪.‬‬ ‫שניים‪-‬שלושה ימים קודם‬ ‫באותו יום (‪ 13‬באוקטובר( בצהרים הביע הרמטכ\"ל דוד‬ ‫אלעזר לפיקוד הדרום‪ ,‬כדי לוודא את הצלחת קרב השריון‬ ‫הגדול הצפוי‪ .‬חיים הרצוג מספר בספרו כי דדו ביקר בין היתר‬ ‫במפקדתו של שרון‪ ,‬כדי לבחון הן את תוכניותיו לקרב‬ ‫השריון והן את תוכניותיו לצליחה‪ .‬אגב כך הסתבר לו‪ ,‬כי‬ ‫שרון חולק על ההחלטה להמתין להתקפה המצרית‪ ,‬ומציע‬ ‫לתקוף את המצרים מייד כדי להגיע לשפת‪-‬התעלה‪ .‬הרמטכ\"ל‬ ‫הבהיר לו כי יש להמתין להתקפה המצרית‪ ,‬אולם אם זו לא‬ ‫תתבצע אזי תבוצע הצליחה בכל מקרה בליל ‪ 15-14‬ב‪-‬‬ ‫אוקטובר‪.‬‬ ‫לסוריה‪ ,‬מן הדין היה שתבוצע‬ ‫כעשש בשעה שהתנהל הדיון בין הרמטכ\"ל לאלוף שרון נהרג‬ ‫לכן\"‪ ,‬היינו ב‪ 11-‬אי כ‪ 12-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫האלוף אלברט מנדלר מפקד האוגדה שהגנה על הגזרה הדרו‪-‬‬ ‫מית‪ .‬במקומו של אלברט מינה הרמטכ\"ל בו במקום את תת‪-‬‬ ‫הייתה זו‪ ,‬כזכור‪ ,‬אף ההערכה הישראלית‪ ,‬אשר רק משבוששו‬ ‫אלוף קלמן מגן למפקד אוגדה בדרגת אלוף‪ ,‬ואת מקומו של‬ ‫המצרים לבצע את מתקפתם‪ ,‬השתנתה לכלל הערכה‪ ,‬שאלה‬ ‫קלמן כמפקד האוגדה שהגנה על הגזרה הצפונית תפס תא\"ל‬ ‫יסתפקו בהישגרכם‪ ,‬ויקבעו עובדה שתונצח על‪-‬ידי הפסקת‬ ‫ששון‪.‬‬ ‫האש‪ .‬ככל שנתחזקה הערכה זו דובר בפיקוד הדרום יותר‬ ‫בצילו של האבל הכבד על מותו של האלוף מנדלר נערך בערב‬ ‫ויותר על הצורך בביצוע מבצע נועז של צליחת התעלה‪ .‬איש‬ ‫שירד על ה‪ 13-‬באוקטובר דיון מבצעי במוצב הפיקוד העליון‪.‬‬ ‫לא חלק על עצם צורך זה‪ ,‬אולם התנהל ויכוח סוער בקשר‬ ‫למקום הצליחה ועתויכן כך או כך בליל ‪ 12_--11‬באוקטובר‪,‬‬ ‫בדיון זה הוצגה הערכת מודיעין לפיה ישלימו המצרים את‬ ‫הגיש האלוף גונן למפקד החזית המלצה שהצליחה תבוצע כבר‬ ‫בלילה שלאחר מכן‪ .‬רא\"ל בר‪-‬לב קיבל את עצם הרעיון‪ ,‬אך‬ ‫העברת עוצבות השרלון בליל ‪ 14-13‬באוקטובר בהותירם‬ ‫ממערב לתעלה רק כ‪ 300-‬טנקים‪ .‬התקפת יתרת הטנקים המצ‪-‬‬ ‫דחה את הביצוע לליל ‪ 14--13‬באוקטובר‪ .‬הוא הודיע על כך‬ ‫ריים שממזרח לתעלה נחזתה לשחר ה‪ 14-‬באוקטובר בשלושה‬ ‫לרמטכ\"ל בחצות ליל ‪ 12-11‬באוקטובר‪ ,‬ובבוקר שלמחרת‬ ‫טס לתל‪-‬אביב להציג בפני שר הביטחון ובפני ראש הבנמשלה‬ ‫מאמצים דיביזיוניים‪ .‬כן הוערך כי המצרים ינהלו קרב הבקעה‬ ‫את התוכנית המפורטת של הצליחה‪ .‬תוך כדי הדיון בלשכת‬ ‫משך כל אותו יום‪ ,‬כאשר בלילה שירד עליו יוצנחו או יונחתו‬ ‫ראש הממשלה ומהחל בעבעה ‪ ,1430‬ובטרם סוכם אם לצלוח‬ ‫כוחות מיוחדים לתפיסת מעברי המיתלה והג'ידי‪ .‬ולמחרתו ה(‪15-‬‬ ‫את התעלה ומתי‪ ,‬נמסר למשתתפיו מהנע לפי קיבלו עוצבות‬ ‫השריון המצריות שממערב לתעלה פקודה לצלוח אותה מז‪-‬‬ ‫באוקטובר( היערך במועד בו ינסו כוחות השריון הדיבטיוניים‬ ‫לחבור עם הכוחות המיוחדים ובכך להשלים את ההתקפת‬ ‫רחה‪ ,‬דהיינו ‪ -‬ההתקפה המצרית נראתה כבר קרובה לבוא‪.‬‬ ‫הן בפיקוד והן במטכ\"ל צפו הצלחה גדולה בקרב השרטן של‬ ‫כן נמסר שתקדם להתקפת השרורן איזרחה הפוזלת כוחות מיו‪-‬‬ ‫ה‪ 14-‬באוקטובר‪ ,‬אולם הרמטכ\"ל קבע בתדריכו שאין להיגרר‬ ‫הדים לפגיעה במרכזי שליטה ולתפיסת שטחים חיוניים‪ .‬בעק‪-‬‬ ‫אחר ניצול ההצלחה‪ ,‬גם אם ייגרמו לאויב אבהית כבדות;‬ ‫בות זאת נתקבלה הצעת בר‪-‬לב להפסיק את הדאן על הצליחה‬ ‫שכן יש לשמור על הכוחות לקראת הצליחה שתתבצע בליל‬ ‫ללא קבלת התלטף‪ .‬הוא חזר לפיקוד הדרום‪ ,‬והתל לערוך את‬ ‫ה‪ 16--15-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫הכוחות להשמדת כוחות אויב‪ ,‬אם אלה אמנם יפתחו במתקפה‬ ‫לעבר המעברים‪ .‬במקביל דאג המטכ\"ל לתגבר את הפיקוד‬ ‫ההערכות לגבי שיטת הפעולה של האויב נתבדו‪ .‬המצרים‬ ‫במוהרות חי\"ר ובנשק נ\"ט‪ .‬כן הורה המטכ\"ל את האלוף גביש‪,‬‬ ‫תקפו אמנם ב‪ 14-‬באוקטובר אך לא על פי התוכנית\"‪ \",‬וכפי‬ ‫מפקד מרחב‪-‬שלמה‪ ,‬לקדם פלוגת טנקים מאילת לראס‪-‬סודר‪,‬‬ ‫ויכוח קשה ‪ :‬בעוד עהער המלתמה דינצרי‬ ‫שנסתבר אף לאחר‬ ‫באוק‪-‬‬ ‫למרות החרחר מהצטרפות ירדן וסעודלה למלחמה‪.‬‬ ‫הקו הזהיר‪ ,‬ודבק בתיכנון ממקורי בי‪)-‬‬ ‫אסמעיל היה חסיד‬ ‫המצ‪-‬‬ ‫עוד כל הדברים האלה מתרחשים הגהנו‪ ,‬בליל ‪13-12‬‬ ‫ב‪ 15-‬באוקטובר( תבע כבל הנראה ה‪-‬‬ ‫טובר‪ ,‬ידיעות שרז כאילו פעילות הכוחות המיוחדים‬ ‫צוע המתקפה החל‬ ‫רמטכ\"ל שאזלי להקדים את שלב מתקפת השריון המצרי‬ ‫בקותוסים‪-‬‬ ‫על‪-‬ידי סאדאת‪,‬‬ ‫‪ .4‬מכאן שהפקודה לכך ניתנה‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬ ‫ריים החלה‪ .‬לעומת זאת נתאמתה לכאורה הידיעה על העברת‬ ‫בואו הקרוב של‬ ‫הפגישה עם השגריר הבריטי‪ ,‬ועם היוודע דבר‬ ‫הטיבת טנקים אתת חטיבה) ‪ )3‬מדיביזיה משורחנת ‪ 4‬לגזרת‬ ‫גין למצרים‪.‬‬ ‫ארמיה ‪ 3‬מזרחה לתעלה‪ ,‬ודובר גם על תחילת העברת די‪-‬‬ ‫‪11 .‬‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬רבמבו‪1976 7‬‬

‫הנחיה\" פוליטית\" חד משמעית‪ :‬לגרום\" מכסימום אבידות‬ ‫לעבר המעברים‪ ,‬מאחר ששלב הצליחה לכיברש ראמה‪-‬הגשר‬ ‫היה להערכתו קל מן המתוכנזף‬ ‫לאויב‪ ,‬עם מינימום אבידות לצבא מצרים‪ ,‬מבלי לשים לב לגודל‬ ‫עבד‪-‬אל‪-‬‬ ‫על טיעוניו של שאזלי ניתן ללמוד מדבריו של‬ ‫השטח הנכבש\"‪ .‬בהתאם לכך תיכנן איסמעיל את התכנית הב‪-‬‬ ‫סתאר‪-‬טוילה בספרו מלחמת\" שש ‪ ,rrnlywn‬שפורסם באוק‪-‬‬ ‫יצלהו הכוחות המצריים‬ ‫אה במגמה שלא לסטות ממנה ‪:‬‬ ‫טובר ‪ .1974‬הלה מעלה בספרו קרוב) לודאי בהשראתו של‬ ‫ויצרו בסיס\" מוצק\" של‬ ‫(א‪-6‬ת‪7-‬קובאוברק‪'-‬טולבב‪,‬ר(‬ ‫יצטלב הראיתון‬ ‫התעלה‪ ,‬יבקיעו‬ ‫*‬ ‫‪:‬בר‪-‬לב‬ ‫ותאזלי( את הטיעונים העיקריים הבאים‬ ‫את‬ ‫צליחת\" התעלה‪,‬ההשתלטות על קו‬ ‫נמ\"וגמבהרומות(צבבתגדבהגדההמזהרמחיערת‪,-‬‬ ‫דיביזיות חי\"ר‬ ‫חשיי\"הריהוהמיורגיןוןעלה‪-‬ימעישי)‬ ‫מערכת הטילים‬ ‫הכוחות‬ ‫יהעברת‬ ‫לראש הגשר בוצעו מהר מהמתוכנן‪ ,‬ויצרו מבוכה בקרב‬ ‫לבלשיכצלותל‪,‬ביחוונווהתשצתיהליהימבחצהאהורוייימורסםכו(יוגבעוילדגישרלפובמקוותט‪.‬לבבבשקארל‪-‬רתבלבבההידישבתוופי)רווןתנלוהנאיתית ידקה(ה‪,‬פיבוווהלתאטמיתהנונםגכסדדישמלהאישבלצישאדרהו\"חא‪-‬לתר‬ ‫האויב‪ ,‬שלא השלים למועד זה את גיוס מילואיו‪ .‬על כן צריך‬ ‫היה לנצל את המצב שנוצר‪ ,‬לשנות את התוכנית‪ ,‬ולזנק קדימה‬ ‫לשם כיבוש המעברים‪ ,‬אפילו היה כרוך צעד זה בהתרחקות‬ ‫זמנית ממטריית הטילים נ\"מ‪.‬‬ ‫אליות עיקר האבידות ל\"הצל‪9.‬‬ ‫הר*מאתלי‪,‬קהודלעמיראךםיעלבלימהעבשעירליעוםר‪,‬השיאהעףאובריכדוששהתה‪,‬וםועברחעךשותילפגידבםיהילשהלתיבללד‪-‬והגהצראלויוםיחרלהכוהליחוכיש‪--‬ת‬ ‫‪ .‬בשלב היטני (‪ 14--8‬באוקטובר( שלב‪ -‬העצירה\" האופר‪-‬‬ ‫טיבית\" ‪ -‬יועברו לגדההמזרחית הדיביזיות המשוריינות וה‪-‬‬ ‫סוללות הניידות של טילים נ\"מ‪ ,‬ותיעשנה ההכנותלשלב' הפרי‪-‬‬ ‫בוש ראשי רשגה‪8.‬‬ ‫ההגשלשרט‪,‬טיל (או‪5‬ר‪--1‬ה‪9‬ע‪1‬רכבת\"אומקצטובבחר(דשתהבווצתעגועבול‪-‬תזזיהיאויהבע\"ו‪.‬צ‪-‬‬ ‫מראיני‬ ‫‪ *.‬פוחות האוויר דגנצריים היו יכולים' לספק מטריה אווירית‬ ‫בשלב‬ ‫צה‬ ‫לכוחות המתקדמים‪ ,‬עד לקידומן של סוללות הטילים נ\"מ‬ ‫*‬ ‫בות המשוריינות בחסות טילים נ\"מ פריצה מראשי הגשר לעבר‬ ‫לגדה המזרחית‪.‬‬ ‫המעברים המיתלה) והגדדי(‪.‬‬ ‫על‪-‬‬ ‫צליחת התעלה‬ ‫את‬ ‫למנוע‬ ‫היה‬ ‫עתיד‬ ‫* כיבושדגנעברים‬ ‫קלאיפתסוהכמנכעייבתלרהשבתה‪-‬נו‪1‬גכ‪1‬ד‪,‬תבבאהאפוולקאו‪,‬טולבעתרול‪-,‬כינמידיתשסתאישדאסזאילתבי‪,‬ו;תשו‪:‬תשנבריעאתשליב‪-‬תצהעח‪-‬אלטתדתבהוקמולתת‪-‬או‬ ‫ידי צה\"ל‪ ,‬ולהכשיר את הדרך לכיבוש יתרת סיני ורצועת‬ ‫עזה‪ - 7‬גורם אשר עשוי היהלשכנם קלף מיקוח חוק בצויחות‬ ‫המדיניות‪.‬‬ ‫לקדם את העוצבות המשוריינות לעבר המעברים לפני שהיעברו‬ ‫* לו נערכה ההתקפה לעבר אמעברים במועדה‪ ,‬הייתה מקלה‬ ‫חישל‪-‬כןהאואויילורלהאמנצהרגי‬ ‫מוללות הנ\"מ הניידות‬ ‫על הצבא הסורי‪ ,‬ומאפשרת לו ביחד עם הכוחות העיראקיים‬ ‫;‬ ‫מזרחה לתעלה‬ ‫גורר היה הדבר הטלת‬ ‫כל‬ ‫אעתרבייישםר נאולספילםמבוליבצסעתוהם‪,‬תקופלאתלצנגהד‪,‬לוסשגהתעתמרהמעתשויה‪-‬ה‬ ‫מלוא הנטל על‬ ‫כך‬ ‫וכוחות‬ ‫ה ‪-‬שוומאשיתמהדבשרלימעאילסהממעייכלוללתדו‪.‬ברי' מחבר הספר מלחמת\" שש‬ ‫לדחוף‬ ‫השעות\"‪ ,‬המיוחסים לשאזלי‪ ,‬באגודת‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שהויכוח ביציהם‬ ‫ןלוג\"‪8.‬‬ ‫לא נסב על עצם ביצולהמתקפה אלא על עיתויה‪ ,‬אךלכוחשה‬ ‫השטזילקעבןו\"נ‪,‬ימותשדקרלפעהיתמללהחשלמשרהיהוןפאיר\"סלעמבעהירצל‪,‬עיהרמ\"מנ‪,‬יעמבהוררקיימם‪,‬םטכאנ\"ודלתחוםשאמזענלליה‪-,‬ילדהיןהקבהדהפמרר‪-‬ת\"‬ ‫התנהל בפיקוד המצרי ויכוח נוקב על עצם הטעם שבביצתו‬ ‫צראוהז‪-‬אשלנ‪-‬יעווסףף\"\"באבפארינלתה‪974‬שנ‪,1‬ה‪ .‬והן בראיונות שהעניק לעיתון‬ ‫העצירה\"‬ ‫שלב‬ ‫ההמאותפקרפטהי‪.‬ביהתי\"כלהחמלכלב‪-‬מ‪0‬ק‪1‬וםבאמוסקפטרובבר‪0‬ס‪1‬פרוונ‪,‬מ כשיך‬ ‫עיון בהם מלמד כי הם אוצרים בחיבם טיעונים המטילים‬ ‫ה‪ 19-‬בו‪,‬‬ ‫עד‬ ‫בפרק זמן זה התנהל במטה הכללי המצרי ויכוח בנוגע לשלב‬ ‫המתקפה‪ .‬היו שסברו‪ ,‬כי למרות שהרגע\" הא\"דיאל\"' לביצוע‬ ‫אשמה על סאדאת‪ .‬מכל מקום הוא טוען שסאדאת נתן לו‬ ‫המתקפה הוחמץ‪ ,‬קיימת עדיין הזדמנות להמשיך בהתקדמות‪,‬‬ ‫וכי אם תבוצע זו‪ ,‬יתכן שניתן יהיה להרוולח זמן הואבד‪ .‬לעו‪-‬‬ ‫‪54‬ל‪7.‬ה‪,‬דלחהדתצובירעיעשלע‪-‬יואדזרילךיסאשהדששאיגתומעושבן)‪9-‬כ‪1‬הרלמבבנטואוכני\"קלטאולבצרחוב‪3‬אא‪7‬ד‪9‬מ‪1‬ת)צ\"‪,‬ר\"יעוםשדפמוב‪-‬מר‪1‬אסי‪1‬מ‪1‬ו‪7‬בב‪9‬אוא‪1‬קפוטורעיבלדר‬ ‫מנאנתלהייםעם‪,‬להיוראאששרשהיעהרהיגוכוצשארוששממאמומשחזיוררויחמלמ‪,‬דיסתולעקלתלהקם‪,‬וףש‪,‬באו‪-‬ח‪6‬מורטבשבו‪-‬הלכ‪7‬והחתובראתכוזקהיטבושמברגר‪,--‬‬ ‫לנצל את ההצלחה מייד‪ ,‬ולגרום לכוהות צה\"ל תבוסה\" שלמה\"‪ ,‬אך‬ ‫הבריאו\"\" בינתיים‪.‬‬ ‫שר המלחמה איסמעיל דחה את הצעתו‪.‬‬ ‫מןהכהטל\"\"‬ ‫גמני\"רלאממורנמטגהו\"מרביויכהוזחה;ירא\"‪,‬ך\"‬ ‫שלא מיהר‬ ‫היכל אינו כעלה בספרו‬ ‫‪ .6‬הערכת המצרים הייתה שאבידותיהם יגיעו כל‪ 20-‬אלף נפש‪,‬‬ ‫שהוא מביא בספרו על‬ ‫ולמעשה נהרגו רק עשירית ממספר זה‪.‬‬ ‫להפעיל את השריון שלו כדי) להימנע מתבוסה דומה לזו שנחל‬ ‫קודמו גנרל ריצ'י(‪ ,‬ומן ה\"נכהטל\" שאינו אלא איסמעיל‪,‬‬ ‫‪ .7‬בעניין זה חורג כמוכן טוילה מגבולות ההגיון‪.‬‬ ‫שחשש מגורלו של עמאר במלחמת ‪ - 1967‬אין ספק שכוונתו‬ ‫של היכל הייתה לומר שאיסמעיל לא התלהב מעצם ביצוע‬ ‫‪ .8‬אך טבעי הדבר שהסורים הצטרפו לדברי הביקורת של מחבר‬ ‫הספר מלחמת\" שש השעות\"‪ .‬לטענתם‪ ,‬כמשתקף בכתב העת של‬ ‫‪ .9‬אחמד איסמעיל אמר להיכל אל\") אהרם\"‪ ,‬נובמבר ‪ ,)1973‬כי בשלב‬ ‫הצבא הסורי בגליון) אוגוסט‪--‬ספטמבר ‪ ,)1974‬היה המאמץ הצבאי‬ ‫זה ובגא אחריו הושמדו ‪ 500‬טנקים ישראליים‪ ,‬והדגיש שאין\" זה‬ ‫בזירה הסורית מהיר‪ ,‬ואילו בזירה המצרית איטי‪ ,‬בעוד שהמצב‬ ‫תבע מ ה י ר ו ת בשתי החזיתות‪ .‬בשל כך הוקפאה הפעילות הסורית‬ ‫דבר פעוט\"‪.‬‬ ‫ברמת הגולן‪ ,‬ונגרם נזק גם למצרים‪ ,‬שכן נוכחות\" מצרים במעברים‬ ‫‪ .10‬משמע ששלב הצליחה‪ ,‬כיבוש קו ברילב ויצירת הבסיס\" המוצק\"‬ ‫בסיני עשויה הייתה לחסום את דרכה של ישראל אל החוף המזרחי‬ ‫של ים סוף‪ ,‬ולמנוע בעדה לבצע את מבצע דוורסואר\"‪ .‬במקרה זה‬ ‫ארכו יומיים יותר מהמתוכנן‪.‬‬ ‫הייתה נושאת הפסקת אש‪ ,‬בעקבות התערבות בינלאומית‪ ,‬אופי‬ ‫אחר\"‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫אל רצועה וו בה) עקר כבהב הרהוב ההויראלי( ולהתמקם בה‪,‬‬ ‫הגנרל גמסי ר' אג\"מ במטכ\"ל המצרי‬ ‫כך שהאוהב ייאלץ לסגת אל ממזרח למעברים‪ ,‬ואילו כהנותינו‬ ‫המתקפה‪ ,‬זאת ועוד ‪ -‬כזכור סיפר היכל‪ ,‬שכאשר הביא לידי‪-‬‬ ‫?‪ vn‬מאובטחים בפני התקפותיו האינטנסיביות\"‪.‬‬ ‫עת איסמעיל ב‪ 10-‬באוקטובר את דעת הרוסים‪ ,‬בדבר הצורך‬ ‫מבלי לשפוט מי צדק ב\"ויכוח\"' ‪ -‬שאזלי ה\"פזיז\"‪ ,‬איסמעיל‬ ‫בביצוע המתקפה לעבר המעברים מה) גם שהסורים נמצאו במצב‬ ‫ה\"זהיר\" או גמסי ה\"שקול\" ‪ -‬אין כל ספק שדווקא משום‬ ‫קשה( הגיב שר המלחמה המצרי על כך באמרו ‪ :‬דווקא\" משום‬ ‫חילוקי הדברים ביניהם‪ ,‬הם הביאו את הנהמא השנוי במחלוקת‬ ‫שהאויב עלול להפנות מאמציו אלינו אחרי) הכרעת הסורים(‪,‬‬ ‫להכרעתו של סאדאת‪ ,‬והוא זה האחראי לעצם' ההחלטה לבצע‬ ‫את ההתקפה ב‪ 14-‬באוקטובר‪ .‬יתר על כן‪ ,‬העובדה שאין זכר‬ ‫אנו חייבים למנוע בכל מחיר את הרחבת הפריסה שלנו‪\"...‬‬ ‫לנוכח חילוקי הדעות המהותיים בין הרמטכ\"ל המצרי לבין שר‬ ‫לכך לא בספרו של סאדאת עצמו שמחק‪ ),‬כאמור‪ ,‬את ים‬ ‫המלחמה המצרי מעניין לבחון את עמדתו של ראש אגף המבצ‪-‬‬ ‫ה‪ 14-‬באוקטובר מן ההיסטוריה(‪ ,‬אלא גם במפרי כתבי החצר‬ ‫עים‪ ,‬גמסי‪ ,‬בפכוח‪ .‬מסתבר שהוא חלק על שאזלי בכל הנוגע‬ ‫למיניהם‪ ,‬רק מחזקת דעה זו‪ .‬ניתן להבין שאפילו חסנין היכל‪,‬‬ ‫לעיתוי המתקפה אך הלק גם על איסמעיל ביחס ליצם הצורך‬ ‫שחדל להיות סופר\" ‪ trwtn‬וכתב ספר אובייקטיבי יחסית‪ ,‬לא‬ ‫במתקפה‪ .‬בהרצאה שנשא בדצמבר ‪ 1974‬הסביר‪ ,‬כי לא ניתן‬ ‫הרשה לעצמו להטיל על סאדאת אחריות ישירה לשגיאה המצ‪-‬‬ ‫היה לבצע את המתקפה לפני ה‪ 14-‬באוקטובר‪ ,‬בשל הסיבות‬ ‫רית הגדולה ביותר במלחמה‪ ,‬והסתפק ב\"רמז\" בלבד‪ ,‬והמבין‬ ‫יבין‪ .‬סאדאת דחה‪ ,‬לדבריו את פנייתם של ראש ממשלת ברי‪-‬‬ ‫הבאות ‪:‬‬ ‫טניה והשגריר הבריטי הלמעווה את פנייתו של קיסינג'ר( בליל‬ ‫* הכוחות המצריים לא התבטלו\"\" לאחר הצליתה‪ .‬יתרה‬ ‫‪ 13-12‬באוקטובר להסכים להפסקת אש בקווים הקיימים‬ ‫מזאת‪ ,‬בימים ‪ 1%-6‬באוקטובר הם לחמו כדי לקיים את המאחז‬ ‫שישראל) נאלצה להסכים להם(‪ ,‬כהרום תהידה קונצנזוסיי‬ ‫בגדה המזרח'ית‪ ,‬תוך מאמץ להעמיקו‪ ,‬כשהם ממשיכים להעביר‬ ‫שמצהים לא יכולה להסכים להפסקת אהה‪ ,‬כאוטר היא בהחלבי‬ ‫כוחות אל מעבר לתעלה‪ .‬כל זאת תוך כדי בלימה חוזרת ונש‪-‬‬ ‫התקדמות‪ ,‬ובמיוחד כאשר היא עומדת להנחית התקפה גדולה‬ ‫נית של התקפות הנגד של ל\"הצ‪11.‬‬ ‫ביום המחרת‪.‬‬ ‫‪ .‬המטרה הייתה להסב\" לצה\"ל אבידות בנפש ובציוד‪ ,‬וכך‬ ‫העובדה שה\"קונצנזוס\" הוא הנימוק העיקרי שמביא היכל לד‪-‬‬ ‫להשפיע עליו מבחינה מוראלית ‪ -‬נלא לכבוים עוד ק\"מ אחד‬ ‫חיית הפניה להפסקת אהב על‪-‬ידי סאדאת‪ ,‬מלמדת שהיה לו‬ ‫עניין בביצוע המתקפה‪ ,‬שדאג להשיג לה הסכמה\"‪ \",‬ושאישרה‬ ‫או שנחם\"‪.‬‬ ‫עקרונית עוד לשי פגישתו עם השגריר הבריטה עם זאת ייתכן‬ ‫לעומת זאת טען גמסי בראיון) עם העיתונאי מוסא צברי באו‪-‬‬ ‫שסאדאת לא קבע אולי את מועדה המדויק‪ ,‬והתנה זאת בתשובת‬ ‫גוסט ‪ ,)1974‬שהיה הכרח לבצע את מתקפות הנגד ב‪14-‬‬ ‫קיסינג'ר לתנאיו להפסקת‪-‬אש‪ ,‬כפי שהועברו לו ב‪ 10-‬באוק‪-‬‬ ‫באוקטובר מהסיבות הבאות ‪:‬‬ ‫טובר על‪-‬ידי יועצו לביטחון לאומי חפאז איסמעיל‪.‬‬ ‫היינו\" מחויבים לבצע את התככנית מסיבות) מוראליות(‪,‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬עד שהגינה תשובתו של קיסינג'ר באמצעות) שגריר‬ ‫שכן לא יתכן היה ש'כוחותינו ישארו בעמדותיהם‪ ,‬ויעברו‬ ‫בריטניה( בליל ‪ 13--12‬באוקטובר‪ ,‬השלים הפיקוד המצרי את‬ ‫תוכנית המתקפה‪ ,‬ופתה בהכנות מעשיות לביצועה‪ .‬דירבנה‬ ‫ממצב של התקפה למצב של הגנה‪\"...‬‬ ‫אותו לכך לא רק חנחייתו של סאדאת‪ ,‬אלא גם המרצתו של‬ ‫האויב\" החזיק ברצועה המשתהעת מן הצפון עו לדרום‪,‬‬ ‫שגריר ברה\"מ‪ ,‬שתבע‪ ,‬כזכור‪ ,‬את ביצוע המתקפה מאז פתח‬ ‫במרחק ‪ 15‬ק\"מ מעמדות כוחותינו‪ ,‬ממנה יכול היה לבצע הת‪-‬‬ ‫קפותיו מכמה כיוונים‪ .‬לפיכך הכרחי היה להתקדם‪ ,‬כדי להגיע‬ ‫צה\"ל בהתקפת נגד בנירה הסורית‪.‬‬ ‫בעניין זה יש להדגיש‪ ,‬כי אם השהיית הרכבת האווירית‬ ‫הגשר‬ ‫שנועדו לארגון הכוחות בראשי‬ ‫‪ .11‬גמסי הדגיש כי הימים‬ ‫האמריקנית נועדה לאלץ את ישראל להסכים להפסקת אש‪,‬‬ ‫הראוי‬ ‫קשים\" במיוחד\"‪ .‬בהקשר זה מן‬ ‫כהכנה\" לזינוק מזרחה\" היו‬ ‫הרי הפעלת רכבת אווירית רוסית לסוריה ולמצרים נועדה‬ ‫לציין בי מעד מאמון‪ ,‬מפקד הארמיה השגיה‪ ,‬טען בסימפוזיון) עם‬ ‫לחזק את סוריה מול התקפת הנגד של צה\"ל מזה‪ ,‬ולהמריץ‬ ‫עיתונאים‪ ,‬שנערך לרגל יום השנה למלחמת אוקטובר(‪ ,‬כי בתקופה‬ ‫את מצרים לבצע מתקפה שתקל את הלחץ המוראלי ברמת‬ ‫יחידות הארמיה‬ ‫באוקטובר(‬ ‫מה‪-‬א‪6‬מ‪3‬ורההתק יפ‪-‬ו‪4‬ת(‪1‬‬ ‫שלו לא פחות‬ ‫נערכו על‬ ‫נגד‪.‬‬ ‫הגולן מזה‪.‬‬ ‫מסיבות מובנות הפחית סאדאת מערך הרכבת האווירית‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬נובמבר ‪1975‬‬ ‫הסובייטית שהחלה לפעול בליל ‪ 10-9‬באוקטובר למרות)‬ ‫שאפילו מקורות ערביים ניטרליים‪ ,‬כמו אלג'ומהוריה\"\" הלב‪-‬‬ ‫נוני המ‪ 10-‬באוקטובר ‪ ,1974‬קבעו כי במשך המלחמה קיבלו‬ ‫סוריה ומצרים מברו;\"מ כ‪ 65-‬אלף טון נשק וציוד‪ ,‬מתוכו ‪-‬‬ ‫כ‪ 15-‬אלף טון באוויר(‪ ,‬אולם ניתן להניח כל עצם הפעלתה‬ ‫של הרכבת האווירית‪ ,‬תוך מתן עדיפות למילוי צרכיה של‬ ‫סוריה‪ ,‬גרמה לס'אדאת‪ ,‬ובמיוהד לשר הצבא איסמעיל‪ ,‬לסטות‬ ‫מההערכה‪ ,‬לפיה לא תחזיק סוריה מעמד ועל‪-‬כן עלול צה\"ל‬ ‫להתפנות ולהכות במצרים‪ .‬מכאן ואילך לא היה למצרים טעם‬ ‫להמשיך ולהתעקש על חיזוק ההיערכות למגננה ונתחזקה‪,‬‬ ‫איפוא‪ ,‬המגמה לעבור ל\"מתקפה\"‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫וש‬

‫‪ .2‬שתי הטיבות טנקים שתפעלנה בציר המרכזי תטיבת)‬ ‫כך או אחר'ת תיכנן סגל ובמפקדה הכללית המצרית‪ ,‬לדברי‬ ‫טנקים ‪ 24‬מדיביזיה ממוכנת ‪ ,23‬וחטיבת טנקים כדיביזיה‬ ‫מחברי הספר מלחמת\" הרמאדן\"‪ ,‬ב‪ 11-‬באוקטובר את התכ‪-‬‬ ‫משוריינת ‪ ,21‬או ובתי חטיבות טנקים מוו האחרונה(‪.‬‬ ‫נית המכינה הצלת\" האח עלי\" כאשר שיקוליו היו כדלקמן ‪:‬‬ ‫‪ .3‬חטיבה ממוכנת שתפעל בציר הג'ירי חטיבה) ממוכנת ‪,)6‬‬ ‫נ‪ ,‬האויב מרכז את מאמציו העיקריים לעצירת התתקפה‬ ‫‪ .4‬חטיבת טנקים וגדוד ממוכן שיפעלו בכיוון מעבר המיתלה‪.‬‬ ‫בגזרה הסורית‪ ,‬משום ששם מתנהלים הקרבות בקירבה‬ ‫חטיבת) טנקים ‪ 3‬מדיביזיה משוריינת ‪ ,4‬וגדוד נוסף‬ ‫הראבו‪-‬ה‬ ‫לישראל הנ‪\"\"2‬ה(\")‪ .‬לכן נשלחו מרבית כוחות העתודה‬ ‫מחטיבה ממוכנת ‪.)113‬‬ ‫פרטיבית והאסטרטגית של צה\"ל לזירה המורית‪ ,‬בעוד שבזירה‬ ‫‪ 14 .5‬סוללות טילים נ\"מ‪ ,‬כמחציתן ניידות ס‪ ).‬א‪ )6-.‬שיגנו‬ ‫המצרית מסתפק האויב ביצוב החזית‪ ,‬גין היתר על‪-‬ידי‬ ‫‪ .6‬כעולחוהתכוהחואתרטיהלפוריעהלי וםתימלת‪-‬והךאוועימרדובתצוברגהד)המשוגמזברלחתי(ת‪.‬שיסיי‪-‬‬ ‫הקמת קווי הגנה חרשים בעומק‪.‬‬ ‫* היעדר עתודות‪ ,‬והפניית כוחות להקמת קו הגנה שני בסיני‪,‬‬ ‫עו לכוחותהמתקדמים‪.‬‬ ‫מצמצמים בהכרח את אפשרויות התקפות הנגד של האויב‪,‬‬ ‫‪ n~Aa 4,‬המערבית ישארו ‪ :‬דיביזיה משוריינת ‪ 4‬פחות הטי‪-‬‬ ‫ומכאן בטל טעם ההמתנה המתוכננת לסיכול התקפות הנגד‬ ‫שלו‪ ,‬כתנאי לפיתוח המתקפה מזרחה‪.‬‬ ‫בת טנקים ן דיביזיה ממוכנת ‪ 23‬פחות חטיבת טנקים‪ ,‬וחטיבה‬ ‫* כחי להקל את הלחץ על סוריה‪ ,‬יש לאלץ את האויב להעתיק‬ ‫ממוכנת מדיביזיה ממוכנת ‪.6‬‬ ‫את מאמציו אל סיני‪ ,‬ולפתוח במתקפה מזרחה מוקדם מן‬ ‫המתוכנן‪.‬‬ ‫מתוך האמור לעיל משתמע‪ ,‬לכאורה‪ ,‬כי ארמיה ‪ 2‬נועדה להפ‪-‬‬ ‫והמרכזי דיביזיות)‬ ‫‪ :‬כהצמופ‪-‬כתןנינוהעדטיהבתא)רטמינהקים‪(3‬‬ ‫עיל שני מאמצים‬ ‫להפעיל שני מאמ‪-‬‬ ‫טנקים מוקטנת(;‬ ‫* קיימים מספר סיכונים בעצם ביצוע המתקפה‪ ,‬כגון ‪ :‬הח‪-‬‬ ‫לשת הכוחות בגדה המערבית‪ ,‬ויציאת הכוחות התוקפים‬ ‫צים ‪ :‬גדדי חטיבה) ממוכנת( ומלתלה חטיבת) טנקים מוגברת(‪.‬‬ ‫מתחום מטריית אנ\"מ‪ ,‬תוך חשיפתם להתקפת חיל‪-‬האוויר‬ ‫אולם ככל הידוע לנו הפעילו המצרים בהתקפת ה‪ 14-‬באוק‪-‬‬ ‫אמרי‪-‬‬ ‫הישראלי‪ ,‬שהחל מתעצם מחדש‬ ‫טובר ששה מאמצים ‪:‬‬ ‫אספקה‬ ‫להזרמת‬ ‫הודות‬ ‫קנית החל המ‪ 10-‬רבוטקואב‪12.‬‬ ‫* מאמץ עצמאי של כוחות מדיביזיית חי\"ר ‪ 18‬חטיבת')‬ ‫לאור שיקולים אלה סיכם שר המלחמה המצרי איסמעיל‬ ‫טנקים עצמאית ‪ )15‬בציר קנטרה‪--‬כלזזה‪.‬‬ ‫כמשתמע) מראיונותיו לעיתון רוז\" אליוסף\" במחצית השניה‬ ‫* שני מאמצים בגזרת ארמיה ‪ 2‬לעבר טסה‪ :‬האחד ‪-‬‬ ‫מגזרת דיביזיית חשר ‪ 2‬חטיבת) טנקים ‪ 24‬מדיביזיה ממוכנת‬ ‫המת‪-‬‬ ‫של שנת ‪ )1974‬את מטרות ההתקפה כלהלן ‪:‬‬ ‫‪ ,)23‬חישני ‪-‬מגזרת דיביזיית חי\"ר ‪ 16‬שדרומה לה דיביזיה)‬ ‫ובטרם‬ ‫עללפניסוריה‪-‬ה‪15‬עלב יאודיקטוביבצרו‪,‬ע‬ ‫ג‪ ,‬להקל את הלחץ המופעל‬ ‫קפהמרקדם מהמתוכנן היינו)‬ ‫משוריינת ‪ 21‬מוקטנת(‪.‬‬ ‫סיכולן של כל התקפות הנגד של צה\"ל(‪.‬‬ ‫* שלושה מאמצים בגזרת ארמיה ‪ :3‬האחד ‪ -‬של כוחות‬ ‫מדיביויית חי\"ר ‪ 7‬וחטיבת טנקים עצמאית ‪ 25‬לעבר ציר‬ ‫נ‪ ,‬הסבת אבידות כבדות ככל האפשר לכוחות צה\"ל; במיוחד‬ ‫הג'ידי ; השני ‪ -‬של כוהות מדיביזיית חי\"ר ‪ 19‬ותטיבה טנקים‬ ‫‪,‬ל‪4‬כוחוהרתחבהתשרירוןאשולהגחישל‪-‬רהאהווימרצרישלוע‪.‬ל‪-‬ידי כיבוש שטחים נוס‪-‬‬ ‫‪ 3‬מדיביזיה ‪ 4‬מתוגברת) בגדוד מחטיבה ממוכנת ‪ )113‬דרך‬ ‫פים‪.‬‬ ‫ואדי מבעוק לעבר ציר המיתלה‪ ,‬והשליטי ‪ -‬של דיביזיה‬ ‫איסמעיל לא פירט את ה\"שיטה\" למימרש מטרות אלה‪ ,‬אולם‬ ‫ממובנת ‪ 6‬המוקטנת חטיבת) טנקים ‪ 22‬והטיבה ממוכנת ‪)1‬‬ ‫לספי כי הלה קבע את‬ ‫מחברי הספר מלחמת\" הרמאדן\" יודעים‬ ‫לאורך חוף מפרץ סואץ דרומה ולאחר מכן מזרחה במקביל‬ ‫דה*ור‪-‬ך‪3‬ה‪,‬ההשפתבעקומפלקההבילתעבלוי‪-‬וצפסיעיפהולפקילרהועחטיל‪-‬ישהדיבבאר‪:‬חאלשקי‬ ‫מכוחות הארמיה ה‪2-‬‬ ‫למאמץ השני‪.‬‬ ‫הגשר באמצעות חמש‬ ‫השוואת הנתונים המובאים על‪-‬ידי מחברי הספר מלחמת\"‬ ‫דיביזיות החי\"ר דהיינו) ‪ :‬את ההתקפה יבצעו חלק מהכוחות‬ ‫הרמאדן\" לאלה הידועים‪ ,‬ל'נו‪ ,‬מלמדת שאלה צימצמו במתכוון‬ ‫המשוריינים והממוכנים ברמה של חטיבות וגדודים(‪.‬‬ ‫את היקף העוצמה המצרית התוקפת בכשלוש חטיבות טנקים‪,‬‬ ‫* מאחר שהכוחות התוקפים יהיו מוגבלים בהיקפם‪ ,‬יהיה‬ ‫שלא לדבר על כך שלא הזכירו כלל את כוחות החי\"ר ושמר‪-‬‬ ‫לעמהלהישתהעתםללהלט‪,‬הגעבילעמרטרצרקרהעאלת ‪-‬השמלטבמחרנואובעתעוממהצקמה\"עלשר'לביאשםיימעשוללשההעבמלכעבביכרי‪-‬ש‪0‬ם‪3,‬הרוהקי\"יחנבמו‬ ‫יון של דיביזיות החי\"ר שיכלו ואף נטלו חלקבמתקפד\"‬ ‫מאחר שברור שהמחברים עשו זאת כדי להמעיט מערך כישלון‬ ‫חשרוהודטלשההםעלציהמכצומחוו‪,‬תכטהוומתצ‪-‬ה‬ ‫המתקפה‪ ,‬מתעורר יבדרך הטבע‬ ‫סיבה עצמה‪ ,‬את היקף המשימה‬ ‫המאפשר) לו חופש תנועה ופעולה נגד ראשי הגשר( ‪ -‬לחסום‬ ‫לערויידמםלר;ק‪:‬רבבאותשלהשבמהעאם'בריההיםוציגכצו(‪-‬רי‪0‬רכי‪3‬קםקאכ\"זתמ(ח;ושתבלשבהלהבשריהבו'ןהאההיוטמוןצצררייביכליםבםלד ;ההכתורקוחוצדםחת‬ ‫את זרימת התגבורות הישראליות מן המעברים מזרחה ‪-‬‬ ‫ולהכשיר את הקרקע לביצוע הכהרימה הסופית כיבוש) המע‪-‬‬ ‫ברים( בימים וכלאחר מכן‪,‬‬ ‫המיוחדים שלהם צנחנים) ואנשי קומנדו( להיאחז במעברים‬ ‫בהתקפה יטלו חלק ‪:‬‬ ‫*‬ ‫עצמם ; ובשלב ג' היו צריכים כוחות השריון וכבצריים לחבור‬ ‫בציר הצפוני חטיבת) טנקים עצמ‪-‬‬ ‫חטיבת טנקים שתפעל‬ ‫‪.1‬‬ ‫עימם ולהמשיך בהתקדמות‪.‬‬ ‫אית ‪.)15‬‬ ‫אם אכן נכונה הערכה זו‪ ,‬ניחס לשלבים ‪ -7-‬הרי שניתן למצוא‬ ‫ומטוס‬ ‫הב‪51-2‬ת‪.‬ו~םה‪2‬ה)רהכהתברקאתפשהוהןאהגוומיחרשתיוברתיישהנדחתהלהלהומדצררביק‪4-‬ת‪.‬ב‪1‬לביאלוק‪3‬ט‪1‬ו‪-‬ב‪4‬ר‪1‬בבשאועקה‪0‬טו‪3‬ב‪8‬ר‪,,1‬‬ ‫המצרים את‬ ‫ולא הפעילו‬ ‫כואוחלויתיההסםברהמילועוחבדידםה‪,‬בהמתדוקעפתכמהע‪-‬ט‪14‬‬ ‫כלומר‬ ‫בעוד שקיים‬ ‫באוקטובר‪,‬‬ ‫‪14‬‬

‫היה סאראת מעוניו דווקא בהישג קרקעי‪ ,‬שכן ב‪ 16-‬באוק‪-‬‬ ‫טובר עמד סאדאת לנאוה נאום חשוב במועצת העם המצרית‬ ‫על מטרת המלחמה היגשיהו‪ 15,‬ורצה לקבוע בו עובדות\"\"‬ ‫בטרם הגעתו של קוסיגין םירצמל‪16.‬‬ ‫על רקע הצורך ב\"הישגים\" מובן כי לא נותר לאמצעי התק‪-‬‬ ‫שורת המצריים לדוגמה) ‪ :‬רדיו קול‪-‬ערב\"\" ביום ‪ 14‬באוק‪-‬‬ ‫טובר בשעה ()‪ )190‬אלא לתאר את התקפת‪-‬הנפל המצרית‬ ‫ב‪ 14-‬באוקטרבו ‪ 1973‬כ\"אחד מקרבות השריון הגדולים בהיס‪-‬‬ ‫טוריה\" שנסתיים ב\"הצלהה מלאה\"‪ ,‬ואשר‪ ,‬בו הצליחו\" כוח'ו‪-‬‬ ‫תינו להגשים את מטרתם ‪ -‬השתלטות על שטחים תרשים‬ ‫בכל סינן והשמדת ‪ 150‬טנקים של האויב לצומת ‪ 100‬טנקים‬ ‫שנפגעו לכוחותינו‪ \"...‬י‪1‬‬ ‫על ה\"דרך\" בה עשו\"\" זאת כוחותיה המהוללים ומל מצרים‪,‬‬ ‫הרמדאן\" את הדברים‬ ‫מספרים מחברי הספר מלחמת\"‬ ‫הבאים ‪ :‬המתקפה החלה בלום ה‪14-‬‬ ‫באוקטובר בקועה ‪.0600‬‬ ‫בשעה זו תקפו מטוסי חיל‪-‬האוויר‬ ‫המצרי מטרות חשובות‬ ‫בסיני בתוכם) רפידים ובלוזה(‪ ,‬כאשר במקביל הופעלו טילים‬ ‫חייל צרי~ מתחפר במהלך השלב הראשון של המלחמה‬ ‫קרקע‪-‬קרקע מסוג פרוג\"\" נגד מוצבי השליטה ותחנות השי‪-‬‬ ‫בוש האלקטרוני של צה\"ל‪ .‬כן הופעלו למעלה מ‪ 500-‬קנים‬ ‫ארטילריים במכת אש מכינה של כ‪ 15-‬דקות‪ .‬לאחר הכנה\"\"‬ ‫זו פתחו היחידות המשוריינות והממוכנות המצריות בהתקד‪-‬‬ ‫ןתומ‪ 18.‬זו נעשתה נוכח אש חזקה ביותר של האויב‪ ,‬שעיקרה‬ ‫אש טילים נ\"ט חדישים מתוצרת ארה\"ב ושהגיעו זה מקהוב‬ ‫לשעה ברקה‪ 19.‬כן הפעיל האויב את עיקר הכוח האווירי שלו‬ ‫היה מהרע ‪ 13‬שהם מתכוונים לעשות זאת‪ .‬עם זאת תיתכן אף‬ ‫אפשרות שלאור האבירות הקצוות ביותר שסבלו הכוחות המיו‪-‬‬ ‫לסיכול התקטמות הכוחות המצריים‪ ,‬וריכז אש ארטילרית‬ ‫חדים ביממת המלחמה הראשונה‪ ,‬הן מידי מטוסי חיל‪-‬האוויר‬ ‫שהפילו הליקופטרים על לוחמיהם‪ ,‬והן מידי הכוחות המיוח‪-‬‬ ‫כבדה על עמדות הטילים של כנחות ההגנה האווירית‪ .‬למרות‬ ‫דים של צה\"ל צנחנים) ואנשי יחיו‪-‬ות סיור מתוגברים בטנ‪-‬‬ ‫פעילות צה\"ל הצליחו הכוחות המצריים להתקדם מזרחה עד‬ ‫קים(‪ ,‬נרתע אפילו שאזלי ‪ 14‬מלשתפם בקרב‪ .‬מכל מקום חלקם‬ ‫למרחק של ‪ 18-15‬ק\"מ מהתעלה היינו) כמחצית מן המרחק‬ ‫של הכוחות המיוחדים המצריים בהתקפת ה‪ 14-‬באוקטובר‬ ‫היה אפסי‪ :‬יק כמא'ה מהם הונחתו בליל ‪ 14-13‬באוקטובר‬ ‫המתוכנן(‪ ,‬תוך גרימת אבידות גדולות לאהב וכיבוש כמה‬ ‫באיזור טסה‪ ,‬ואף הם חוסלו בבוקר שלמחרת על‪-‬ידי צוות‪-‬‬ ‫מוצבים‪ .‬הם הוכיחו כי העליונות האיכותית בלחימה היא בידי‬ ‫קרב טנקים) ואנשי יחידת הסיור הפיקודית( מאוגדתו של‬ ‫האלוף שרון‪ ,‬מבלי שגילו התנגדות של ממש‪.‬‬ ‫הלוחם המצרי‪ ,‬ואילצו את הישראלים להעביר את כוחות‬ ‫האוויר שלהם וכמו‪-‬כן את החלק העיקרי של העתודות האס‪-‬‬ ‫מעניין לצ‪-‬ן כי מחברי הספר מלחמת\" ההמאדן\" הקצינים)‬ ‫טרטגיות שעיקרן) שריון( מהגולן לסיני‪ .‬לקראת פוף היום‪,‬‬ ‫המצריים הבכירים חסן אלנדרי‪ ,‬טה אלמגדוב ודיא אלדין‬ ‫כשאכן הסתבר שהאויב העביר את עיקר מאמציו לחזית המצ‪-‬‬ ‫זהרי( לא מזכירים רלו במילה אחת את פעולת ההכנה\"\" של‬ ‫הכוחות המיוחדים המצריים‪ .‬תחת זאת הם מציינים כי התקפת‬ ‫‪ .15‬היכל מספר בספרו כי עוד בערב שירד על יום ה‪ 10-‬באוקטובר‬ ‫ה‪ 14-‬באוקטובר נועדה להקל' מלחצי צה\"ל על החזית הס'ו‪-‬‬ ‫הנאום‪ ,‬אותו השמיע בסופו‬ ‫לו סאדאת את טיוטת‬ ‫הקריא‬ ‫רית‪ ,‬על‪-‬ידי משיכת המאמץ האווירי ועתודות השריון הישר‪-‬‬ ‫של דבר‬ ‫הנשיא את השמעת הנאום עד‬ ‫באוקטובר‪ .‬לדבריו דחה‬ ‫ב‪16-‬‬ ‫אליות לסיני‪ ,‬ולא לפיתות\" המתקפה מזרחה\" מעבר למעברים‪.‬‬ ‫למועד בו‬ ‫שהניצחון נזקף לטובת מצרים וסוריה‪ .‬וכבר בזמן הקראת‬ ‫היה ברור‬ ‫מדברי המחברים עולה‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהפעלת הכוחות המיוחדים‬ ‫מודאג מכך שלא יוכל לומר נצחוננו\" המזהיר\" לאור המכה‬ ‫הגאום היה‬ ‫‪.‬‬ ‫המצריים‪ ,‬נועדה מלכתחילה להתבצע במועד מאוחר יותר‪,‬‬ ‫שהוכתה סוריה על ידי צה\"ל‪...‬‬ ‫בהתאם לתוכנית שנקבעה מראש‪.‬‬ ‫אין כל ספק שדרך ההצגה של מטרת מתקפת ה‪ 14-‬באוקטובר‬ ‫‪ .16‬קוסיגין הגיע למצרים ב‪ 15-‬באוקטובר בשעה ‪.1700‬‬ ‫על‪-‬ידי הקצינים שולפי\" העט\" נועדה לחפות על כישלונם של‬ ‫‪ .17‬לצה\"ל נפגעו כ‪ 252-‬טנקים לעומת השמדתם של יותר מ‪200-‬‬ ‫שולפי\" החרב\"‪ ,‬ובעיקר על מי ששרם לעשות זאת‪ .‬בענין‬ ‫טנקים מצריים‪.‬‬ ‫זה יש להדגיש‪ ,‬כי בניגוד לאבור בשפר טבחלטיי‪ 2‬הבשודרי‬ ‫‪ ,1973‬טען כי השתתפו‬ ‫בדצמבר‬ ‫גמסי‬ ‫למ‪-‬מ‪0‬פ‪0‬ק‪5‬דיםטנקשינםשא‬ ‫‪ .18‬בהרצאה‬ ‫כארבעה מאמצים‪.‬‬ ‫שפעלו‬ ‫מצריים‬ ‫בקרב למעלה‬ ‫‪ .19‬הסיפור על הנשק\" המהפכני\" האמריקני שהשתתף בקרב חוזר‬ ‫ונשנה במספר מקורות‪ .‬אין לכך‪ ,‬כמובן‪ ,‬כל יסוד‪ .‬הרכבת האווירית‬ ‫האמריקנית החלה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לפעול בליל ‪ 14-13‬אוקטובר‪ ,‬ומטוסי‬ ‫בסיומו של‬ ‫האמריקניים הראשונים‬ ‫ב‪12-‬‬ ‫שדן‬ ‫הפורום‬ ‫אלובףמידעבר‪-‬לשבהובלאצלולחידיאעתת‬ ‫היתר‬ ‫‪ .13‬המדובר בין‬ ‫אמנם‬ ‫הקרב‪.‬‬ ‫קודם לכן‪,‬‬ ‫נחתו בלוד‬ ‫אל‪-‬על\"\" הגיאו ציוד‬ ‫הענק‬ ‫התעלה‪.‬‬ ‫רב‬ ‫באוקטובר בהצעת‬ ‫טילים‬ ‫בכללו‬ ‫להימה עוד‬ ‫מטוסי‬ ‫אישיים מסוג לאו\"‪ \",‬אך למעט גדוד‬ ‫נ\"ט‬ ‫לו עלנ‪-‬ויעדיד‬ ‫שחגים אחד‪ ,‬אשר‬ ‫נשק זה‪ ,‬התנהלה הלחימה בכוחות‬ ‫סוג‬ ‫‪ .14‬הרמטכ\"ל המצרי שאזלי היה במקורו צנחן‪ ,‬והוא זה שפיתח את‬ ‫המצריים התוקפים‬ ‫שהפעילם‬ ‫במצרים‪ .‬יתר‬ ‫הכוחות המיוחדים‬ ‫כוחות השריון של צה\"ל‬ ‫הלכה‬ ‫הוא זה‬ ‫כן‪,‬‬ ‫על‬ ‫ההתשה\"‪.‬‬ ‫למעשה ב\"מלחמת‬ ‫‪15‬‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬ובמבר) ‪1976‬‬

‫והבללהחעפחיפילרעקוסמולץרלתתלבעהפהישבעררקריומתווןדרטדכפההי\"בדילדויהרןוםפה‪.‬י‪,‬םת‪.‬וק‪1‬וככ‪2‬לדניןזאתאלםתההייאכאנמ)‪-‬נסםאבולסגייפודצעעולתיולהח'חישלזל‪-‬בה‪,-‬הב‪4‬אור‪1‬לוןי(מר‪,‬ברומאןותשקהעטלאהוגכבפלף‪,‬ר‪,‬י‬ ‫ומשהעריכה‬ ‫הרימתפ‪,‬ק ודבהכךהכהלקלילתאשתפיהתלוחחץהממעתלקפההחזמיזתרחההסורהישתי;ג‬ ‫את המטרה‬ ‫הכלטית שיועדה לה ‪ -‬ניתנה לכוחות התוקפים פקודה לחזור‬ ‫לראוני הגשר‪ .‬כן ניתנה פקודה לשנות את ההיערכות של‬ ‫חלק מהכוחות ולחזק את ההיערכות הכוללת כהכנה לבלימת‬ ‫כימ‪-‬וש‪0‬צ‪0‬במו‪0‬עו‪1‬כ‪-‬תט‪0‬נת‪5‬וק‪7‬יכנםיטנתמקיצזוםריימיםבשחריבנאשלתיניייםגחלסייכםדכלובקחנוימןת‪:‬כ‪-‬ב‪0‬ט‪0‬נ‪5‬קיטםנקהיעםתכה‪,‬ל‬ ‫כי תבוצענה‬ ‫שהוערך‬ ‫האויב‪,‬‬ ‫הב‪-‬ת‪5‬ק‪1‬פובתאונקגטדובחרז‪.‬קות של שריון‬ ‫שמול‬ ‫במה שנוגע‬ ‫במיוחד)‬ ‫האמת‬ ‫תיאור זה הרחוק עד מאוד מן‬ ‫‪-‬‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫בלימה ‪ :‬שתי חטיבות ממוכנות של‬ ‫* בקו המגע לצרכי‬ ‫להלהמב(הלמאם‪-‬עחת‪0‬התמק‪0‬מוצק‪9‬פתלד\"‪0‬ייתה(חםעבהורנ‪-‬לתשו‪0‬סמפדחג‪3‬באוולל‪5‬דעתל\"ן‪\")\"-,1‬והשלאועשורבוילדיוהוןברשתפמו‪-‬ומעסןיהתאיללועוהוהשלזתרפילאאהרמהלחהיזבהדי‪.‬ומהרתבצסהקורכמיףרביסהןם‪-,‬פתאבוכרוןיאילאורםךמיטתווצתערטמיונייוחעבתנםבםיאוריםתאפותולעךהשהמיסיהוכיופכדםיםא‪.‬רי‬ ‫בכוח אוציק‪ ,‬שתי חטיבות משוריינות‬ ‫עצבון‪ ,‬חטיבהכבמורישת‬ ‫של שרון ושתי חטיבות משוריינות של מגן ‪ -‬כמחצית‬ ‫מכמות הטנקים הכללית‪.‬‬ ‫ו‪ ,‬בעתודה מקומית לצרכי התקפות נגד מקומיות ‪ :‬הטיבה‬ ‫משוריינת בגזרתו‬ ‫דוביק‪ ,‬חטיבה‬ ‫משור‪-‬נת בגזרתו של‬ ‫של‬ ‫בגזרתו של קלמן‬ ‫וכגדוד טנקים‬ ‫שרון‪ ,‬וחטיבה ממוכנת‬ ‫מעל שמי הדלתה הופלו‬ ‫וכהתנהלו באותו יום‬ ‫בקרבות האוויר‬ ‫‪-‬‬ ‫כרבע מכמות הטנקים הכללית‪.‬‬ ‫למעקיה) אבדו לנו שני‬ ‫מטוסי פאנטום\"‪\".‬‬ ‫לא פחות מ‪15-‬‬ ‫אוגדה‬ ‫נגד פיקודית ‪:‬‬ ‫* בעתורה פיקודית לצרכי התקפת‬ ‫זרהמהיי‪-‬וצט‪2‬יםוףג‪1‬סהיעהאבםליתאסםובטקקועהוויטרצוידד‪.‬עבה'ה‪0‬תר‪,‬ו‪2‬מצעלבכרלצעיז‪-‬ילקכםיודביחוראתיתתעבקזיהדצבודייתנשיעערמלםהבבה‪,-‬הרלאמהפלב‪.‬יו‪.‬צ‪.‬הש(ףר‪.‬יעיועוםבתמר‪-‬דמאילחחםבייר‪-‬בהאהמהתצצעהרמיהרידדםייותםן‪,‬לדהשנבב‪--‬לו‬ ‫מוקטנת בפיקודו של ברן‪.‬‬ ‫חיל‪-‬האוויר הישראלי להשתתף רוב‬ ‫אם נזכור כי הרטל על‬ ‫הרי שיחסי הכוחות היו טובים ביותר‬ ‫רובו ובאופן פעיל בקרב‪,‬‬ ‫למחמאינאאפולקיומרהלודצךיותא‪,‬תכותלכמוניביגיהזצטתצוורלרהתחשתילתהוקת\"תפרה\"ועהןמלהגיהןגכ‪,.‬ורחויחמיעדהההתמ ;רגבק‪-‬וגםעבזמילרמ‪-‬שקכתהון‪-,‬פםאיופהקגורפשדידסכתק\"וויהואדזמתשצםהל\"רכמינקיצחלרברוינכמןתזהילו‪,‬כזאומהמלתנכיתקאוצת‪-‬ף)‪-‬לת'‬ ‫חית סוף סוף אתהתקפתם הגדולה לעבר המעברים‪ .‬הוא חש‬ ‫לחזית הדרום כדי לערכה לסיכול התקפה זו‪ ,‬בתחושה שאם‬ ‫אכן תתבצעההתקפה יוכו בה המצרים קשות‪ ,‬ותוכשר הקרקע‬ ‫לצליחה‪ .‬לא היה לו' ספק שבקרב תנועה תהיה יד צה\"ל על‬ ‫ושהמבעארלזיושנוההת‪,‬תוקמפעהלתהגהםנכגמדש‪0-‬מה‪0‬צכ‪6‬ובושכלשל‪-‬תל‪50‬פבי‪7-‬ק‪8‬וודמבעאהולדקה‪.‬רוטוםברה(שותמפסרפרללהאטנהקיכםר‬ ‫כ‪-‬ש‪0‬ל‪5‬א‪4‬‬ ‫משום‬ ‫אר להלן( לפיתוח מאמץ עיקרך ככל הנראה‬ ‫נתוני‬ ‫חוללו‬ ‫למקרה נוזכ‪ 22‬על אשר‬ ‫הועיד מראש עתודה‬ ‫יצידו‬ ‫הנותרים בגזרות השינית‬ ‫הטנקים הישראליים‬ ‫חיים הרצוג מספר בספרו כי מפקדת פיקוד הדרום העריכה‪,‬‬ ‫האבידות כדלקמן‪28:‬‬ ‫א‪ .‬בגזרתו של תא\"ל ששון הושמדו כ‪ 40-‬טנקים‪.‬‬ ‫שממאמץ המצרי העיקרי בהתקפה יכוון לעבר רפידים‪ ,‬וכי‬ ‫המצרים ינועו אליה בוכתי זרועות ‪ :‬דיביזיה משוריינת מתוג‪-‬‬ ‫ב‪ .‬בגזרתו של תא\"ל דוביק הושמדו כ‪ 30-‬טנקים‪.‬‬ ‫ברת דרך מעבר הג'ידי ודיביזיה משוריינת בציר איסמעלליה‪-‬‬ ‫כ‪ 90-‬טנקים‪.‬‬ ‫האלוף‬ ‫של‬ ‫בגזרתו‬ ‫ג‪.‬‬ ‫יפעילו במקביל' למאמצים‬ ‫טהעסיה‪.‬קריכיןםהגעםריךמהאפמיצקיודמ;ש'כניהדגלגצאורירךם‬ ‫‪.‬‬ ‫כ‪ 90-‬טנקים‪.‬‬ ‫שרון הושמדו‬ ‫האלוף‬ ‫של‬ ‫בגזרתו‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪:‬היבםהתהחתליהכון'יו ופלעאלוורךכ‪0-‬חו‪0‬ף‪5‬‬ ‫מפרץ סואץ‪ .‬כל זאת בשני שלבים‬ ‫מגן הושמדו‬ ‫דר‪1‬נור‪2‬הות‪.‬סועינמיתהולהםדצלוהש‪-‬לטרנהפיסךתמקהוקפ‪,‬וזדוסמהכיואבתהשומשללצשרלאחסאגהמןאתתראיוממהגפ‪,‬שקודקשדמאתותהש\"רהתאשהפילמהסודמציההבבםחהר\"ן(דטוימבזביששרק‪,‬תלחתיה)טינוונחמשאקילחטל‪,‬יטטהיבובאגשתתלםש(לריובלטאחנחאיל‪.‬יטקחייותבםרתה‪),‬‬ ‫טנקים לאורך כל החזית‪ ,‬ולאחר מכן ‪ 500 -‬טנקים נוספים‬ ‫שתי) דיביזיות( לפריצה קדימה כדי לחבור עם הכוחות המיוח‪-‬‬ ‫דים שיאחזו במעברים מבעוד לילה‪.‬‬ ‫הפיקוד בנה‪ ,‬איפוא‪ ,‬את התוכנית הבאה‪ ,‬המיוחסת על‪-‬ידי‬ ‫גונן ‪ :‬בלימת מאמצי שרמון האויב שלאורך חופי‬ ‫לאלוף‬ ‫הרצוג‬ ‫אומץ‬ ‫כותבי תולדות המלחמה במצרים‪ ,‬שהיה לו‬ ‫‪ .22‬היחיד מבין‬ ‫הכוחות המוצבים שם אוגדתו) של עוורון בצפון‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫הימים‬ ‫היכל‪.‬‬ ‫להודות שתוכנית‬ ‫בה‪-‬נ‪4‬ג‪1‬ד‬ ‫גרועים הוא‬ ‫זו וביצועה היו‬ ‫מתקפה מצרית‬ ‫בספרו הוא אומר‬ ‫וצנחניו של עוזי קצירי בדהום(‪ ,‬ואם יתרחק האויב ממטריית‬ ‫כמו התקפת‬ ‫הדברים הבאים ‪:‬‬ ‫בעניין זה את‬ ‫העי‪-‬‬ ‫נ\"סהגמאנווישדבלדובליגעקםב(רעורלע‪-‬פילו‪-‬דידיידיםחאיולעג‪-‬לד‪-‬והיאנתויץוהתיחם;לקבשלליממאשותרגוןדה ומתוקאלמשמץןל‬ ‫הטילים‬ ‫הישראלית ב‪8-‬‬ ‫קרי של‬ ‫באוקטובר‪ ,‬כן הונחתה אף ההתקפה המצרית‬ ‫ברן‬ ‫בפיקוד)‬ ‫טיפטוף\"\"‬ ‫באותה שיטת‬ ‫ראשים‪,‬‬ ‫בארבעה‬ ‫באוקטובר‬ ‫מגן‪,‬‬ ‫ובאותו חוסר‬ ‫תיאום‪.‬‬ ‫י‪3‬קבטשהייש‪2‬נו\"‪.‬קםקיםטיימרםמיבבק‪-‬וההתה\"‪4‬לנם‪1‬לחהחיכגהושלמזלחההבמודשאהתגויייחונקהלואש‪.‬טטשקלובניבעכריירמקשת)הההיטרהושנהכבגב‪-‬ימקדיי‪5‬יעזודם‪1‬והההחטלנהמלמנהקהמעהירחצםלםארטהיייוהיבםהםושהמכנ‪-‬ישפ‪0‬הנמגכ‪0‬לפדסע‪2‬חוגחויהעט\"וימכ\"לבמה\"לעתמוכואומשחל(בה‪.‬ויתארחדיתואי\"נתרושאהווןבדשהןהמיממבוצדצקרוו‪,‬ישריבלתוםחהב‪0‬טחהיב‪2‬מזגיב‪-‬גטח‪5‬לתתני‪.‬ו‪-‬ה‪2‬‬ ‫אגב הפעלת עתודותיהן המקומית כחטיבה) בכל מקום( ;‬ ‫שסבלה כל אבידות‪.‬‬ ‫המכה‪-0‬טלס‪2‬נ‪4.‬לפק‪1‬ירהבקכםיוסיאושחבםויקהורתט\"וקשו\"במומשרי‪.‬רשדולהאבעטךשענלמנ‪-‬טקיייייבדןדיםעתי;זכהההלא\"ודסלאבבבערםחיידרמוקסשכרכהתו\"\"לבחכומכחהותח‪-‬תיטחוינהזבםקמקיתףשאםבנלהחדהזידמכו‪:‬קוששהתל‪.‬וק‪.‬מ‪.‬הבצדייהשעם\"מתלרעבכהל‪-‬קמיורשדילבת‬ ‫‪16‬‬

‫חטיבות‬ ‫בקו‪-‬המגע שתי‬ ‫נמצאו‬ ‫תא\"ל ששון‬ ‫בגזרתו של‬ ‫וחטיבת‬ ‫‪ 18‬המצרית‬ ‫חי\"ר‬ ‫מול דיביזיה‬ ‫ממוכנות‬ ‫בהבטנשמאגעקהיעהםוה‪0‬בהע‪3‬הצת‪6‬פמק‪0‬צאפיצבהתתהפהמבגעל‪5‬יזוקהזהרהיהאתתערקלטש‪-‬יפיללדהיריחהטתיממבצטעורתילסיתטםנכב‪.‬וגקיזחבורםעתהיק‪5‬נבוז‪1‬וו‪,‬תהששזבבחואלקוצה‪--‬ת‬ ‫עה בשני מאמצים ‪ -‬מאמץ נגד כל אחת מחטיבותינו‪.‬‬ ‫בטווחים של‬ ‫וסוכלה‬ ‫בשעה ‪0845‬‬ ‫כה‪-‬ה‪00‬ת‪0‬ק‪1‬פהמטהריחלםה‬ ‫אויב הושמדו‬ ‫טנקי‬ ‫מעמדותינו‪40 .‬‬ ‫יואל‪.‬‬ ‫חטיבת‬ ‫בקו‪-‬המגע‬ ‫לא נגרמו אבידות‪.‬‬ ‫ולכוחותינו‬ ‫תא\"ל דוחק נערכה‬ ‫בגזרתו של‬ ‫שכוםחוכתעתואודגהדתפיקבורדן‪,‬ית‪.‬שימצזארוח להאילזוח‪-‬ר‬ ‫החליפה את‬ ‫היא‬ ‫כדי לשמש‬ ‫טסה‪,‬‬ ‫טיבת יואל נערכה חטיבת העתודה המקומית בפיקודו‬ ‫ובשהלפגשזשהוןאגר‪-‬ם‬ ‫אריה מאוגדתו של ברן‪ .‬כמו בגזרתו‬ ‫של‬ ‫נפתחה ההתקפה המצרית בהפצצה‬ ‫כאן‬ ‫פ‪4‬ת‪2‬חווכבומחותתקפמתדיםביזהיעהיק‪-2‬‬ ‫אלא שחטיבת טנקים‬ ‫טילרית‪,‬‬ ‫שהפעילו טילים נ\"ט‪,‬‬ ‫המצרית‪,‬‬ ‫רית כבר בשעה ‪ .0800‬הלחץ על חטיבת יואל היה בבד‪,‬‬ ‫ודוביק שלח לעזרתה שני גדודי טנקים שבעזרתם‬ ‫נהדפה אמנם התקפת האויב בשעות הצהרים‪ ,‬אך‬ ‫טנקים‬ ‫אבדו כתריסר‬ ‫של יואל‬ ‫ללעחוטמיתבהכ‪-‬ה‪30‬מתושגאבברדות‬ ‫חטיבות‬ ‫בקו‪-‬המגע שתי‬ ‫לאויב‪.‬‬ ‫בגזרתו של האלוף שרון נערכו‬ ‫זוהסיהוארחרהונפיה‪-‬‬ ‫כעתודה מקומית מאחור‪.‬‬ ‫בו‪-‬א‪30‬ח‪6‬ת‪0‬‬ ‫טנקים‬ ‫כוח אשר ביחד עם יחידת‬ ‫שיגרה‬ ‫קודית חיסל‪ ,‬ללא קושי את יחידת הקומנדו המצרית‬ ‫שהונחתה בליל ‪ 14-13‬באוקטובר בסמוך לטסה‪.‬‬ ‫לעומת זאת הייתה מלאכתן של החטיבות הקדמיות‬ ‫בטווחים‬ ‫בלמה‬ ‫קשהשגהיעוומעמדו לש‪-‬כ‪0‬ת‪20‬יותמרט‪:‬ריהםצאפותניהתתשקבפהתן‬ ‫הטנקים‬ ‫חטיבת‬ ‫‪ 14‬מדיביזיה משוריינת ‪ 21‬המצרית‪ ,‬ואילו הדרומית‬ ‫בלמה בטווחים רחוקים יותר את התקפת חטיבת‬ ‫‪1‬ב‪2‬קרכב‪0-‬ש‪9‬נמטשנךקיעם‪,‬ד‬ ‫‪ -‬כל זאת‬ ‫דיביזיה‬ ‫מאותה‬ ‫הטנקים ‪1‬‬ ‫דיביזיה‬ ‫בו איבדה‬ ‫ואשר‬ ‫שעה ‪,1700‬‬ ‫לעומת כחמישה טנקים שאבדו לכוחותינו‪.‬‬ ‫שתי)‬ ‫בגזרתו של האלוף מגן היו ערוכות ארבע חטיבות‬ ‫חי\"ר(‬ ‫חטיבות משוריינות‪ ,‬חטיבה ממוכנת‪ ,‬וחטיבת‬ ‫צנחנים מתוגבר בטנקים‪ .‬לאור‬ ‫נוסף של‬ ‫וכן גדוד‬ ‫יפעיל כוחות מיוחדים לתפישת‬ ‫שהאויב‬ ‫האפשרות‬ ‫המעברים בנוסף) לכוחותיו המשוריינים(‪ ,‬ערך האלוף‬ ‫הצמתים‬ ‫קווים על‬ ‫שול\"ויושרהה\"‬ ‫כוחותיו במעין‬ ‫מגן את‬ ‫עם כביש‬ ‫במפגשם‬ ‫הג'ידי‪ ,‬המיתלה‬ ‫של צירי‬ ‫החת\"מ ועם כביש הרוחב‪ ,‬כמתואר להלן ‪:‬‬ ‫נ‪ ,‬בקן תקדמי ‪ :‬חטיבת טנקים מוקטנת בצומת ציר‬ ‫מוקטנת‬ ‫;צירחטהיחבתת\"מ ;טנ וקגידםוד‬ ‫ציר החת\"מ‬ ‫עם‬ ‫הג'ידי‬ ‫צנחנים‬ ‫המיתלה עם‬ ‫ציר‬ ‫בצומת‬ ‫מוגבר בצומת ציר יורה\"\" עם ציר החת\"מ‪.‬‬ ‫‪4‬כצלהינ*‪4‬צהרתפ(ועבנבהיבםגמק'צתויועכדובבמייגרחתידשועעוםצדםיר‪:‬הרפריוכמח ‪:‬בהיחיטויבחרשןבטחהיות\"טהבג\"ירהדבוחועיהדח\"םהבר‪.‬דחכ‪,‬מררבוימגמומדש\"יכונתשדהתרבוממצוחהחמובמ‪.‬חטקיתטביטנבצתיתהר)הבהטהצנוממיקמימתוםת‪--‬‬ ‫לאור האמור מתברר שלא נלקחה בחשבון אפשרות‪,‬‬ ‫שהאויב ינוע בציר ואדי מבעוק‪ ,‬ולפיכך לא הוצב כוח‬ ‫להגנתו‪ .‬דבר זה היה ידוע לאויב ועל כן תקף בגזרתו‬ ‫של האלוף מגן בדרך לא שגרתית‪.‬‬ ‫חטיבת טנקים עצמאית ‪ 25‬תקפה אמנם את חטיבת‬ ‫הטנקים המוקטנת‪ ,‬שהגנה על מבואותיו של ציר הג'ידי‪,‬‬ ‫אך באותה עת עקפה חטיבת טנקים ‪ 3‬מדיביזיה ‪4‬‬ ‫שתוגברה) בגדוד ממוכן( את עמדות חטיבת הטנקים‬ ‫המוקטנת‪ ,‬שהגנה על מבואות ציר המיתלה‪ ,‬ועשתה‬ ‫גלדהודתקהצפנה‪-‬‬ ‫דרומה‬ ‫מבעוק‪ ,‬כאשר‬ ‫את דרכה דרך ואדי‬ ‫‪ 6‬את‬ ‫מדיב' ממוכנת‬ ‫חטיבת הטנקים ‪22‬‬ ‫חנים שהגן על ציר יורה\"‪ \".‬בסיכומו של הקרב השמידו‬ ‫כוחותיו של האלוף מגן ומטוסי חיל האויר שהקדיש)‬ ‫הדרום באותו יום ויותר‬ ‫לכמ‪-‬כמ‪0‬ךס‪9‬כפררטנבהעקיגים‪.‬מחוגיתחושתבייוצעבפבי‪-‬ק‪4‬ו‪1‬ד‬ ‫באוקטובר בפיקוד הצפון(‬

‫וחזרה לראש הגשר‪ .‬בסיכום החטיבה חזרה‪ ,‬לאחר שמילאה‬ ‫את משימתה שלא הייתה כיבוש\" המעברים\"‪ ,‬שכן לי אכן‬ ‫הייתה זו המשימה היה פירוש הדבר הרחבת ראשי‪-‬הגשר‬ ‫ופיזור הכוחות‪...‬‬ ‫לא היינו מביאים בהרהבה את דבריו של עלי אלצגיר אלמלא‬ ‫ה\"מאפיין\" שבהם ‪ :‬כוחות צה\"ל ברחו וניהלו קרב מרחוק ;‬ ‫הם לא נחלו אמנם תבוסה‪ ,‬אך הפסיקו את הקרב מחמת אבידו‪-‬‬ ‫תיהם ; המצרים לא נסוגו ביום ה‪ 14-‬באוקטובר אלא למחרתו ;‬ ‫הם ביצעו את המשימה‪ ,‬משום שד~צשימה לא הייתה כלל לכ‪-‬‬ ‫בוש את המעברים ‪ -‬דבר העומד בסתירה לרעיון שלא להת‪-‬‬ ‫פרס יתר על המידה מעבר לראשי' הגשר ; בקרב היבשה הייתה‬ ‫ידם על העליונה‪ ,‬ואם סבלו קצת\"\" אבידות‪ ,‬היה זה כתוצאה‬ ‫טבעית מכך שהתרחקו מסוללות הטילים נ\"מ‪,‬‬ ‫שאלמלא כן‬ ‫לא יכול היה חיל‪-‬האוויר הישראלי לפעול‪...‬‬ ‫מה שמותר לעיתונאי אסור כמובן לאיש צבא המכבד‪ .‬את עצמו‪.‬‬ ‫אולם שר המלחמה איסמעלל לבראיון שהעניק למחבר הספר‬ ‫מלחמת\" עה? השעות('(‪ ,‬לא‪ .‬נרתע כלל מלקבוע ‪ :‬אנחנו\" ני‪-‬‬ ‫צחנו בקרב זה‪ ,‬והרף אבידותינו הסגנו לאויב אבידות כבדות ;‬ ‫אף התקדמנו כמה קילומטרים‪ ,‬ובכך הקלש את הלחץ בחזית‬ ‫אחינו הסורים\"‪,..‬‬ ‫אם אכן הקלה התקפת הצבא המצרי ב‪ 14-‬באוקטובר את הלחץ‬ ‫בגזרה הסורית‪ ,‬כפי שקובע איסמעיל‪ ,‬מדוע ל‪ 1.‬התמיד בה‬ ‫ומה טעם ראה להפסיק התקפה כה מוצלחת\"\" מקץ פחות מ‪12-‬‬ ‫שעות ?‬ ‫טנק שרמן משופר בבלימת ההתקפה המצרית‬ ‫שר המלחמה המצרי משיב על כך בראיון אותו העניק להיכל‬ ‫חלק ניכר מהטנקים שהושמדו בגזרת האל'וף מגן הושמדו‬ ‫ע\"י חיל האוויר‪ .‬המדובר בעיקר בהשמדת הטנקים של חטי‪-‬‬ ‫בשלהי מלחמת יום הכיפורים באמרו ‪ :‬כשהרגשתי\" כי אילצנו‬ ‫בה ‪ 3‬מדיביזיה משוריינת ‪ 4‬המצרית‪ ,‬וכן בהשמדת הטנקים‬ ‫את האויב למשוך חלק מכוחותיו היבשתיים הפועלים בחזית‬ ‫הסורית‪ ,‬ולהעיתיק את המאמץ של חיל‪-‬האוויר שלו מאותה‬ ‫גזהה אל גזרתנו‪ ,‬העדפתי לחזור לראשי הגשר כדי לחזקם‬ ‫ולהפכם לסלע‪ ,‬עליו יתנפצו התקפות הנגד של האויב\"‪.‬‬ ‫של הטיבה ‪ 22‬מדיביזיה ממוכנת ‪ 6‬המצרית‪ .‬שכן אלה חדרו‬ ‫לשטחנו עמוק יותר מכל כוח מצרי אחר‪ ,‬ובכך‪ ,‬תוך התרחקות‬ ‫העובדה שאיסמעיל השתמש בביטוי העדפתי\" לחזור לראשי‬ ‫מ'‪/‬מטריית\" סוללות הטילים נ\"מ ‪ -‬נתנו הזדמנות לחיל‪-‬‬ ‫הגשר\" מצביעה למעשה‪ .‬על האמת הפשוטה ‪ :‬הוא לא רצה‬ ‫האוויר לטפל בהם בנוסח מלחמת ששת‪-‬הימים‪.‬‬ ‫מלכתחילה לבצע את המתקפות ועל כן צימצם את היקפה‬ ‫על מעללי אחת ההטיבות הללו תטיבה) ‪ )3‬סיפר עלי אל צגיר‬ ‫משנכפתה עליו על‪-‬ידי סאדאת‪ .‬בכך גרם בין היתר לכישלונה‪,‬‬ ‫בעלתון אל\" נאצר\" בדצמבר ‪ ,1974‬על דרך הדמיון המזרחי‬ ‫ולא נותר לו אלא להורות למבצעיה ל\"התקפל\" לקונבייתם‪.‬‬ ‫הנודעת‪ ,‬סיפור\" גבורה\" שאין לו שיעור‪ .‬הוא סיפר כי החטיבה‬ ‫הצליתה להגיע לכביש הרוחב של התעלה מס' ‪ 3‬מבלי שנת‪-‬‬ ‫בעוד איסמעיל יכול ההר לותר לבמ?גנלציו ראו\" הזהרתי\"‪ ,‬לא‬ ‫גלתה‪ ,‬והתפאר שלמרות ומהכוח התוקף צריך להיות פי שלו‪-‬‬ ‫יכלו לעשות זאת הרמטכ\"ל שאזלי וראש אגף המבצעים גמסי‪,‬‬ ‫שהרי הם תמכו בביצתו המתקפה‪ .‬אין תימה‪ ,‬אפוא‪ ,‬ששניהם‬ ‫שה מהכוח המגן נסו אנשי הטנקים היהודיים מפני ההטיבה‬ ‫חיפשו שעיר\" לעזאזל\" לסיבת הבישלון‪ ,‬ומרו אותו בדמות‬ ‫שנתגלתה‪ ,‬והעדיפו קרב מרחוק‪ .‬הקהב עמרחוק\" נמשך‪ ,‬לדב‪-‬‬ ‫טילים נ\"ט ש\"נולדו\" פתאום ביתי היהודים‪.‬‬ ‫ריו‪ ,‬מספר שעות עד שלפתע בשעה ‪ 1500‬השתתקו שריוני\"‬ ‫בעניין זה מספר הרצוג בספרו בהסתמך) על דברי שבויים(‪,‬‬ ‫האויב\"‪ ,‬מתוך רצון למנוע אבידות נוספות‪ ,‬על האבידות הכג‪-‬‬ ‫ששאזלי סיכם את קרב ה‪ 14-‬באוקטובר‪ .‬באסרו‪ ,‬כי כשם שה‪-‬‬ ‫ישראלים סבלו את עיקר אבידותיהם בטנקים ב‪ 6-‬באוקטובר‬ ‫דות שכבר סבלו בקרב‪ .‬רק למחרת בבוקר הגיעה תשדורת‬ ‫מטילים נ\"ט מצריים‪ ,‬כך סבלו המצרים את עיקר אבוקותיהם‬ ‫בטנקים ב‪ 14-‬באוקטובר מטילים נ\"ט ישראליים‪ .‬על כך מוסיף‬ ‫לחטיבה‪ ,‬ובה ברכה על לחימתה הנפלאה‪ ,‬בצד משימה חרטה ‪:‬‬ ‫גמסי‬ ‫להיערך\" שנית ליד ראש הגשר של הארמיה ה‪ 3-‬לצורך השלמת‬ ‫בהרצאתו) למפקדים שכנר הוזכרה(‪ ,‬ומהמדובר בטילים‬ ‫נ\"ט‬ ‫השמדת האויב\"‪ .‬החטיבה ביצעה את דגעטל עליה‪ .,‬והניחה‬ ‫אמריקניים‪ .‬רוצה לומר ‪ :‬לא הישראלים הכריעו את הקרב‬ ‫לישראלים להתקדם אחריה לפי\" תכנון מדויק ומחושב\"‪ .‬אולם‬ ‫דגעורבות\" האמריקנית\"‪ .‬ליבריו במהלך\" הקרבות ב'‪14-‬‬ ‫אלא‬ ‫לפתע הפכה החטיבה המצרית את פניה ובשיטת מארב היכתה‬ ‫באוקטובר סבלו הטנקים המצריים אבידות כבדות מנשק נ\"ט‬ ‫בכוחות הישראליים מז הנצפים‪.‬‬ ‫לכוחות צה\"ל לא הייתה‪ ,‬ברירה אלא לחזור מזרחה ולהזעיק‬ ‫ומטנקים שהופיעו פתאום ברשות האויב‪ .‬התברר כי אנשק‬ ‫שכן זז פעלה‬ ‫מטוסים‪ ,‬אשר גרמו‪ ,‬כמובן‪ ,‬אבידות לחטיבה‪,‬‬ ‫האמריקני הגיע ערירות לאל‪-‬עריש ולשדות התעופה בסיני‪\"...‬‬ ‫מחוץ לטווח הטילים המצריים‪ .‬אך דבר זה לא‬ ‫נמשך זמן רב‪,‬‬ ‫כיוון שהחטיבה משכה את המטוסים לתחום‬ ‫גמסי מספר על ציוד אמריקני כולל) טנקים( שהתערב בקרב‬ ‫טווח הטילים‪,‬‬ ‫‪18‬‬

‫ובל\"‪:‬ב‪,,1‬ן[‪',11‬ו\"‪\",,1‬ו‪1‬די‪\",‬ןןשל‪,‬י'יל‪,1‬ן'יונ;\"[ע\"‪:‬‬ ‫לקחימלחמת‪011‬ריפודים‬ ‫ת‪\"5‬ל‪ bQ5Q‬הכופויומחשפה את ל‪ 3‬חולשו~ן הסבלות של טעירמואול‪51‬ה‬ ‫הצה\"לו ‪ -‬ההל מהקושי של הדרג המדול לקבל ההלטות גל\"‪ \"0‬וכלה בקשיים‬ ‫העצוסומ להפעולומ‪1‬אגתב של הפתעה‪ ,‬שאין כל ודאות שלא ויוה‪ 1‬על עצסמ‬ ‫הגורמים‪ ,‬אשר הביאו למהפך בהתפתחות המלחמה‪ ,‬הבולט‬ ‫פרופ' סטיוארט א' כהן‬ ‫ביותר היה לחימת הגבורה של אנשי המילואים‪ .‬החיילים‪-‬אזרחים‬ ‫של ישראל‪ ,‬אשר נלקחו מבתיהם ומבתי‪-‬הכנסת בפתאומיות‬ ‫חקר הצד הישראלי של מלחמת יום הכיפורים מתמקד‬ ‫פרול' לגודעיהסדינה‪:‬‬ ‫אכזרית והוטלו לקרב כמעט ללא התרעה‪ ,‬עמדו בכל הציפיות‪,‬‬ ‫בשני היבטים של אותה פרשה; האהד‪ ,‬מקבץ הנסיבות‬ ‫סתסחהבמסורהתפוליטית‬ ‫היהדו ותביחסיםניוהכרות‬ ‫וביצועיהם בשטח הם שמנעו השפלה צבאית של ישראל‪.‬נ‬ ‫אשר גרמו לפרוץ המלחמה בתנאי הפתעה‪ ,‬והאחר‪ ,‬תולדות‬ ‫וצבאותינובעולםהמערבי‬ ‫נוסף על תחושת הגאווה הלאומית שהעניקו חיילי המילואים‪,‬‬ ‫המבצעים אשר עתידים היו להפוך את מגמת המלחמה‬ ‫הביאו הישגיהם במלחמת יום הכיפורים גם לתוצאות יותר‬ ‫לטובת ישראל ‪ -‬תחילה בחזית רמת‪-‬הגולן ובהמשך גם‬ ‫מוחשיות‪ :‬רמת התפקוד של כוחות המילואים נתפסה כהוכחה‬ ‫בחזית סיני‪.‬‬ ‫למבנה הכוח הנכון של צה\"ל בכללו‪ .‬בעוד שעל מישורים אחרים‬ ‫של החשיבה האסטרטגית הישראלית נמתחה ביקורת בעקבות‬ ‫ההיבט הראשון עדיין מעורר ויכוחים סוערים‪ .‬המחלוקת‬ ‫המחלמה‪ 3,‬לא חל כל שינוי בהיצמדותו של צה\"ל למסגרות‬ ‫בסוגיית האחריות לכישלון בחיזוי המלחמה בעינה עומדת‪:‬‬ ‫המסורתיות של השירות הצבאי‪ .‬להפך‪ ,‬אחד הלקחים אשר‬ ‫הצבא בישראל‪ ,‬או‬ ‫מפקדי‬ ‫מוטלת בעיקר על‬ ‫היא‬ ‫האם‬ ‫הפיקוד העליון של צה\"ל הפיק מאירועי אוקטובר ‪ 1973‬היה‬ ‫הדיון בהיבט השני‬ ‫המדיניי‬ ‫רובצת על הדרג‬ ‫היא‬ ‫שמא‬ ‫הצורך לחזק את מבנה הכוח הקיים‪ ,‬כולל תגבור מרכיב המילואים‬ ‫‪ -‬ניתוחי הקרבות אשר התחוללו בהמשך ‪ -‬מאופיין במין‬ ‫הסכמה כללית‪ :‬החוקרים תמימי דעים‪ ,‬כי מתוך כלל‬

‫אומנם ב‪ ,1975-‬אך נפתח לעיון הציבור הרחב רק כעבור ‪20‬‬ ‫אף מעבר לממדים הקיימים‪ .‬לכן במהלך השנים ‪ 1974‬ו‪1975-‬‬ ‫שנה למעט) השמטות ספורות(‪ '.‬למרות המגבלות‪ ,‬דו\"ח זה הינו‬ ‫עברו מאגרי הגיוס עדכון יסודי‪ :‬קבוצות מיון רבות‪ ,‬שהיו בעבר‬ ‫הגרסה המלאה ביותר לגבי מה שאירע בישראל לפני מלחמת‬ ‫פטורות משירות מילואים‪ ,‬הוחזרו לשירות‪ ,‬והוחמרו התקנות‬ ‫יום הכיפורים ובשלבים הראשונים של המלחמה עצמה‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪,‬‬ ‫ביחס לשחרור תורישמ‪4.‬‬ ‫אין תחליף נראה לעין לחומר הראשוני שמכיל הדו\"ח‪ ,‬המבוסס‬ ‫בנסיבות האלה הפכה הדרישה המסורתית לשמירה על מצבת‬ ‫בעיקר על ראיונות ועל תשאול של עדי מפתח‪ .‬גם אם ייפתח‬ ‫המילואים לנכס צאן ברזל‪ ,‬וכך היא נשארה עד היום‪ .‬למרות‬ ‫כל ארכיון צה\"ל לציבור ביום מן הימים‪ ,‬ספק אם החומר הנוסף‪,‬‬ ‫השינויים הרבים‪ ,‬שחלו בסביבה האסטרטגית של ישראל ברבע‬ ‫המצוי בו‪ ,‬יוכל לשפוך אור משמעותי יותר על האירועים ‪ -‬ולו‬ ‫המאה שחלפה מאז מלחמת יום הכיפורים‪,‬י ולמרות המהפכה‬ ‫הארגונית העוברת כעת על צה\"ל בכללותו‪ ',‬הרי שההישענות‬ ‫רק בשל העובדה שבאווירת הבהלה‪ ,‬שאחזה בכל דרגי הפיקוד‬ ‫על כוחות המילואים ממשיכה להיות דומיננטית בחשיבה‬ ‫של צה\"ל ב‪ 6-‬באוקטובר‪ ,‬ספק אם נשמר תיעוד מסודר רב‪.‬‬ ‫המילואיםבתורתהביטחוןשלשראל' ‪19~3-1949-‬‬ ‫הצבאית של ישראל‪ .‬עדיין רווחת הדעה‪ ,‬בעיקר על סמך הלקחים‬ ‫כביכול של מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬כי גם במלחמה עתידית‬ ‫ההכרה בפער הדמוגרפי התמידי בין ישראל לבין אויביה‬ ‫תיפול עיקר מעמסת הלחימה על עוצבות המילואים של צה\"ל‪.‬‬ ‫הפוטנציאליים הייתה תמיד אחד הפרמטרים הבסיסיים של‬ ‫עוד בשנת ‪ 1996‬טען אלוף מיל'() ישראל טל כי צבא\" המילואים‬ ‫הסביבה האופרטיבית שבה פעל צה\"ל‪ .‬שני) האחרים הם העדר‬ ‫נמנה עם היצירות הקולקטיביות הלאומיות החשובות של העם‬ ‫עומק\" אסטרטגי\" וחוסר השוויון באמצעים חומריים(‪ .‬אומנם‬ ‫בישראל\"‪'.‬‬ ‫המדינה זכתה מדי פעם ליהנות מתוספות למאגר כוח האדם‬ ‫אין מטרת המאמר הנוכחי לשפוט את נכונותה של דעה זאת‪.‬‬ ‫המקומי בעטיים של גלי עלייה ‪ -‬כפי שקרה בשנות ה‪ ,50-‬כאשר‬ ‫כוונתו היא לבחון מחדש עד כמה היא נתמכת על‪-‬ידי מהלך‬ ‫הגיעו יהודים רבים מארצות ערב וממזרח אירופה‪ ,‬ושוב בתחילת‬ ‫המלחמה ב‪ .1973-‬טענתי היא כי בסוגיית המילואים לקחי‬ ‫שנות ה‪ ,90-‬עם עלייתם של יהודים מאתיופיה ומחבר המדינות‬ ‫המלחמה ההיא אינם כה חד‪-‬משמעיים כפי שניתן לחשוב‪.‬‬ ‫‪ -‬אך למרות תועלתן של תוספות אלה‪ ,‬הן היו רק בבחינת סיוע‬ ‫אומנם לחיילי המילואים של צה\"ל היה תפקיד חיוני בקביעת‬ ‫מועט‪ .‬אף שבישראל קיים שיעור השתתפות גבוה בצבא‪ ,‬היא‬ ‫התוצאה הסופית בשדה הקרב‪ ,‬אולם יש לקחת בחשבון את‬ ‫מעולם לא הצליחה להעמיד צבא המקביל בהיקפו לצבאות של‬ ‫האפשרות כי החלטתה של ישראל להסתמך במידה רבה על‬ ‫שכנותיה הקרובות‪ ,‬שלא לדבר על צבאותיהן של המדינות‬ ‫כוחות המילואים תרמה לא מעט לעצם היווצרות המצב‪ ,‬שבו‬ ‫הערביות והמוסלמיות המרוחקות יותר‪.‬‬ ‫נהיו מעשי הגבורה שלהם הכרחיים‪ .‬המאמר הנוכחי יטען כי‬ ‫מאז ‪ 1949‬נקט צה\"ל שתי דרכים‬ ‫אחת המסקנות העיקריות מאירועי ‪1973‬‬ ‫להתמודדות עם הדילמות האסטרטגיות‬ ‫היא מוטת המגבלות הנובעות מעצם טיפוחו‬ ‫הנובעות מנחיתותו המספרית הקבועה‪.‬‬ ‫חיילי המילואים שלישראלנתפסו‬ ‫של מבנה כוחות‪ ,‬שהוא מיליציוני במהותו‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬אוזנה הנחיתות הכמותית‬ ‫העובדה שישראל לא הכירה במנבלות‬ ‫על‪-‬ידי טיפוח העליונות האיכותית‬ ‫תמיד כחיילים קרביים מןהשורה‬ ‫האלה ולא שילבה אותן בתוך הדוקטרינה‬ ‫הראשונה ‪-‬המרכיבהגדולביותר‬ ‫של צה\"ל היא חלק מה\"קונספציה\" של‬ ‫‪ -‬בעיקר באמצעות ניצול מרבי של‬ ‫והחשובביותר בסד\"כ הצה\"לי‬ ‫‪ 1973‬לא פחות מסירובה להכיר באפשרות‬ ‫היתרון הטמון ברמה הגבוהה‪ ,‬יחסית‪,‬‬ ‫של החינוך בישראל ושל ההכשרה‬ ‫שמצרים וסוריה עלולות לפתוח במלחמה‪.‬‬ ‫הצבאית‪ .‬שנית‪ ,‬במטרה לנצל באופן‬ ‫בעוד שמרבית המחקרים על אודות ההפתעה‬ ‫מרבי את משאביו תמיד התייחס‬ ‫שנפלה על ישראל ביום הכיפורים מצביעים על מחדל מחשבתי‪,‬‬ ‫צה\"ל לאנשי המילואים כאל מרכיב אינטגרלי ‪ -‬ולעיתים אף‬ ‫שבולט בעיקר ברמת התחזית תיניעידומה‪ 8,‬הרי כאן אצביע‬ ‫חיוני ‪ -‬בסדר כוחותיו‪ .‬הפיקוד העליון מעולם לא ראה באנשי‬ ‫על כשל דומה ברמת התכנון‪.‬‬ ‫המילואים ‪ -‬לא בתיאוריה ולא במעשה ‪ -‬כוחות עזר\"‪ \",‬המיועדים‬ ‫בחלקו הראשון של המאמר תוצג סקירה העומדת על מקומם‬ ‫לביצוע משימות משניות בלבד‪ .‬חיילי המילואים של ישראל‬ ‫של כוחות המילואים בחשיבה הצבאית הישראלית לפני מלחמת‬ ‫נתפסו תמיד כחיילים קרביים מן השורה הראשונה ‪ -‬המרכיב‬ ‫יום הכיפורים‪ .‬חלקו השני של המאמר עוסק בתפקוד כוחות‬ ‫הגדול ביותר והחשוב ביותר בסד\"כ הצה\"לי‪ .‬כך התבטא בסוגיה‬ ‫המילואים נוכח האתגר שהציבה המלחמה‪ .‬לבסוף יובאו מספר‬ ‫זו דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬שהיה אחראי יותר מכל אחד אחר להקמתו‬ ‫מסקנות אפשריות מניתוח המקרה שלפנינו‪.‬‬ ‫של צה\"ל ולהגדרת דוקטרינות הביטחון הראשונות של ישראל‪:‬‬ ‫ככל הידוע לי‪ ,‬אין בנמצא מחקר גלוי המנתח את גיוס המילואים‬ ‫ביטחוננו\" בנוי קודם כול ובעיקר על חיל המילואים ‪ . . .‬על‬ ‫ב‪ 6-‬באוקטובר ‪ .1973‬לכן אסתמך להלן ‪ -‬באופן חלקי ‪ -‬על‬ ‫עם לוחם‪ ,‬על עתודות שיגויסו במהירות בשעת ךרוצה\"‪;0.‬‬ ‫זיכרונות ועל דיווחים ממקור שני‪ ,‬אשר רבים מהם מתמקדים‬ ‫דווקא בהיבטים אחרים של מלחמת יום הכיפורים‪ .‬אולם המקור‬ ‫אני\" מאמין\" זה מסביר מדוע כבר מראשית ימיו של צה\"ל‬ ‫העיקרי הוא הגרסה הסופית של דו\"ח ועדת אגרנט‪ ,‬אשר הושלם‬ ‫יועהקרגך ו'ג‪166-'7, ,‬‬

‫לפניה‪ .‬תקופת ההמתנה נמשכה המ‪ 15-‬במאי ‪ ,1967‬עת נכנסו‬ ‫שולבו יחידות המילואים באופן מלא במבנה הפיקודי של הצבא‬ ‫כוחות מצריים גדולים לראשונה לתוך חצי האי סיני‪ ,‬ועד ה‪5-‬‬ ‫ובעוצבותיו‪ .‬אנשי המילואים אומנו ברמת) הפלוגה ומעלה(‬ ‫ביוני‪ ,‬כאשר צה\"ל הגיב והלם‪ .‬אומנם תקופה זו התאפיינה‬ ‫לפעול לצידם של הכוחות הסדירים‪ ,‬והשתתפותם בקרב נחשבה‬ ‫לחיונית לשם השגת ניצחון בזמן מלחמה בהיקף גדול במשימות‬ ‫בלחץ נפשי‪ ,‬אך מנקודת מבט מבצעית היו שלושת השבועות‬ ‫שבאופן מסורתי הוגדרו כ\"ביטחון בסיסי\"‪:‬י‪ ,‬הכוחות הסדירים‬ ‫הללו נכס עצום‪ ,‬שכן הם איפשרו לצה\"ל לתקן את הפגמים‬ ‫של צה\"ל אמורים רק לבלום ולהשהות את התקפת האויב‪.‬‬ ‫שהתגלו במערכת גיוס המילואים לאחר הגיוסים הראשונים‪'.‬י‬ ‫השגת היעד של העברת הלחימה לשטחו של האויב והכרעתו‬ ‫ב‪ 1973-‬היה המצב שונה בתכלית‪ ,‬שכן הרוב הגדול של חיילי‬ ‫בסדרה של התקפות עמוקות‪ ,‬מהירות‪ ,‬אם) אפשר גם מקדימות(‬ ‫אינה נתפסת כאפשרית ללא הטלתם של חיילי המילואים‬ ‫המילואים קיבל צו התייצבות רק לאחר שהלחימה כבר החלה‪,‬‬ ‫למערכה‪!.‬נ‬ ‫ולכן לא היה זמן לתקן שיבושים במערכת הגיוס‪.‬‬ ‫למעשה נראה כי ההתלהבות ההתחלתית‪ ,‬שאיפיינה ניתוחים‬ ‫מלחמת ששת הימים נתפסה בזמנה כהוכחה לנכונותה של תורת‬ ‫של מבנה מערכת המילואים לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬הייתה‬ ‫הגיוס וההפעלה של אנשי המילואים וכן) לנכונותו של כמעט‬ ‫לא במקומה‪ .‬ניתוחים אלה בוודאי לא הצדיקו את המסקנה‬ ‫כל היבט אחר בדוקטרינה הצבאית‪-‬אסטרטגית המקורית של‬ ‫כי הצעדים אשר ננקטו בעבר נשארו מתכון להצלחה גם בעתיד‪.‬‬ ‫ישראל(‪ .‬בתוך אווירת האופוריה של הניצחון לא הוקדשה‬ ‫ההפך הוא הנכון‪ .‬מבחינות מסוימות עצם הניצחון הצבאי בשנת‬ ‫תשומת לב מרובה לחסרונות האפשריים שבמבנה הכוח של‬ ‫‪ 1967‬הצריך הכנסת שינויים במבנים ובמסגרות אשר סייעו‬ ‫י‪.3‬ל\"הצ במקום זאת ‪ -‬ואולי באופן בלתי נמנע ‪ -‬נעשה ההפך‪:‬‬ ‫קודם לכן להשגתו‪ .‬ישראל עמדה אז מול מצב גיאופוליטי חדש‬ ‫תשומת הלב מוקדה ביתרונות השיטה‪ .‬היתרון הראשון היה‪,‬‬ ‫לחלוטין‪ ,‬והיה אפשר לצפות שהאחראים לביטחונה ישנו את‬ ‫כמובן‪ ,‬רמת המסירות הגבוהה והכשרון הטקטי שהפגינו חיילי‬ ‫הדוקטרינות ואת אפשרויות מרחב הפעולה על מנת להתמודד‬ ‫המילואים בכל המערכות של מלחמת ששת הימים‪ .‬אך בדיעבד‬ ‫עם אתגרים םישדח‪ 1'.‬בוודאי שהיה זה נכון ביחס לכוחות‬ ‫נוספה עוד סדרה של יתרונות ארגוניים ולוגיסטיים‪ .‬שיטת גיוס‬ ‫המילואים‪ .‬בתחום זה הוכתב צורך בחשיבה מחודשת על‪-‬ידי‬ ‫המילואים של צה\"ל‪ ,‬שתורגלה רבות בעבר‪ ,‬פעלה ככל הנראה‬ ‫העובדה שעצם ההישגים הטריטוריאליים של צה\"ל ב‪1967-‬‬ ‫באופן יעיל ואיפשרה לפיקוד העליון לפרוס כמות מרבית של‬ ‫כוח אדם ושל אמל\"ח בזירות הנכונות ולהטילם לקרב בזמן‬ ‫עירערו חלק מהיסודות שעליהם הושתתה בעבר האמונה במבנה‬ ‫םיאתמה‪ 14.‬בקיצור‪ ,‬ניצחונו של צה\"ל ב‪ 1967-‬נתפס כניצחון‬ ‫של מערכת המילואים‪ .‬בשלושה תחומים חלו שינויים‪ :‬בתחום‬ ‫השיטה ולא רק כניצחונו של כוח הרצון‪ .‬ניתן אף לומר כי נדמה‬ ‫היה שמערכת המילואים תרמה לניצחון לא פחות משתרמו לו‬ ‫החברתי‪ ,‬הפוליטי והמבצעי‪.‬‬ ‫מי שהיו אחראים להפעלתה‪.‬‬ ‫השינוי בסביבה החברתית הנוגעת לכוחות המילואים בין ‪1967‬‬ ‫גישה זו הייתה מאז ומתמיד מטעה‪ .‬אחרי ככלות הכול‪ ,‬מלחמת‬ ‫ל‪ 1973-‬היה הנרחב ביותר‪ ,‬אך גם הקל ביותר להבחנה‪ .‬בשל‬ ‫ששת הימים פרצה בנסיבות מאוד מיוחדות‪ ,‬שהרלוונטית ביותר‬ ‫תחושת הזלזול ביכולת הצבאית הערבית‪ ,‬שהשתררה לאחר‬ ‫מביניהן יבמיוחד כאשר האירועים מושווים למלחמת יום‬ ‫מלחמת ששת הימים בצה\"ל ובחברה הישראלית בכלל‪ ,‬לא היה‬ ‫הכיפורים( היא עובדת קיומה של תקופת\" המתנה\" ממושכת‬ ‫מ‪-‬ור אם אכן ימשיכו חיילי המילואים להשקיע אותם המאמצים‬ ‫כמקודם לשם שמירת הרמה הדרושה לקשח העליונות המספרית‬ ‫הערבית‪ .‬ראוי לציין כי חיילי מילואים קרביים אכן הפגינו‬

‫במקוםלנקוטצעדים שהיו‬ ‫השרך למצוא את הזמן הנוסף שנדרש‬ ‫מוטיבציה גבוהה במהלך מלחמת ההתשה בשנים ‪,1970-1968‬‬ ‫לשם מיצוי מלוא משקלו של כוח‬ ‫אך המצב לא היה בהכרח זהה אצל חיילי העורף‪ .‬כפי שנראה‬ ‫יכולים להעניקלכוחות‬ ‫המילואים בשדה הקרב הפך באותן‬ ‫להלן‪ ,‬עד ‪ 1973‬חלה הידרדרות מדהימה ברמת התחזוקה במספר‬ ‫המילואים שלישראלזמן‬ ‫נסיבות לשאלת מפתח אופרטיבית‪.‬‬ ‫ימ\"חים של צה\"ל ‪ -‬דבר שיכול להיות מוסבר רק על‪-‬ידי מידה‬ ‫נוסף‪ ,‬שהיהדרוש להם‬ ‫על‪-‬פי דיווח רטרוספקטיבי אחד‪,‬‬ ‫לאחרמלחמתששתהימים‪,‬‬ ‫עמד צורך זה בלב ליבו של התכנון‬ ‫גדושה ומופרזת של ביטחון עצמי‪.‬‬ ‫לשעת חירום‪ ,‬שביצע המטה הכללי‬ ‫יתר על כן‪ ,‬חל גם שינוי בתנאים הפוליטיים שהשפיעו על‬ ‫נראה כיהמטה הכללי‬ ‫לאחר וי‪ 7691.‬פתרון אפשרי אחד‬ ‫האפשרות לגייס את כוחות המילואים‪ .‬לאחר שהתאוששו מהלם‬ ‫בשנים‪ 1973-1967‬בחר‬ ‫היה למקם מספר גדול של ימ\"חים‬ ‫הניצחון‪ ,‬הדגישו מנהיגיה של ישראל חזור והדגש כי הקווים‬ ‫באופציהאחרתלגמרי‪ :‬הוא‬ ‫בקרבת הקווים הקדמיים‪ ,‬ובכך‬ ‫שעליהם ישב צה\"ל בעקבות המלחמה הם הטובים\" ביותר\"‬ ‫העדיף לסמוך על אמ\"ן‬ ‫לקצץ את המרחקים שהיה על חיילי‬ ‫שישראל יכלה לקוות לתפוס‪ ,‬מאחר שהם העניקו לה את העומק‬ ‫המילואים לעבור באמצעות כלי‪-‬רכב‬ ‫האסטרטגי‪ ,‬שהעדרו היה בעבר אחת מנקודות התורפה העיקריות‬ ‫של ישרחל‪ .‬אך אי‪-‬אפשר היה לטעון כי ביטחון המדינה מעולם‬ ‫שייתןהתרעהמספקת על‬ ‫איטיים‪ ,‬יחסית‪ .‬פתרון אחר היה‬ ‫לא היה טוב יותר‪ ,‬ובו בזמן להמשיך בגיוסי חירום\"\" באותה‬ ‫כלהתקפה צפויה‬ ‫לחזק את הביצורים לאורך הגבולות‬ ‫תדירות כמו בתקופה שבה היו הגבולות קרובים הרבה יותר‬ ‫החדשים‪ ,‬ובכך לשפר את יכולתם‬ ‫למרכזי האוכלוסין של נ‪.7‬לארשי על רקע זה מוסברת הביקורת‬ ‫הרבה שהטיחו חברי הדרג המדיני הבכיר ברמטכ\"ל דוד אלעזר‬ ‫כאמצעי לבלימת התקפה של האויב‪.‬‬ ‫באפריל ובמאי ‪ ,1973‬כאשר הוא הודיע שצפויה מלחמה קרובה‬ ‫ודרש לנקוט צעדי מנע מוגבלים‪'.‬נ יש הסבורים כי מאותה סיבה‬ ‫שני הרעיונות האלה נידונו בהרחבה‪ ,‬אך בפועל נעשה מעט מאוד‬ ‫‪ -‬נוסף על העובדה שהבחירות לכנסת השמינית היו אמורות‬ ‫להתקיים מספר שבועות מאוחר יותר ‪ -‬התנגד משה דיין‬ ‫כדי ליישמם לפני פרוץ המלחמה באוקטובר ‪ .1973‬מספר צעדים‬ ‫לדרישתו של רב‪-‬אלוף אלעזר לגיוס מילואים נרחב בבוקר ה‪6-‬‬ ‫לשיפור המצב ננקטו בצפון ‪ -‬הן על‪-‬ידי בניית ימ\"חים חדשים‬ ‫בגליל המזרחי‪ ,‬שהיו קרובים יותר לרמת‪-‬הגולן מאשר הבסיסים‬ ‫באוקטובר ‪1'.1973‬‬ ‫הישנים באיזור חיפה‪ ,‬והן על‪-‬ידי זריעת שדות מוקשים לאורך‬ ‫אולם התנאים החשובים ביותר שהשתנו ביחס לכוחות המילואים‬ ‫תעלת הנ\"ט ברמת‪-‬הגולן עצמה‪ .‬בסיני‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא נעשה‬ ‫בעקבות מלחמת ששת הימים היו בתחום המבצעי הצר‪ .‬בעיקר‬ ‫מדובר היה בשינוי בגורם הזמן‪ .‬לפני ‪ 1967‬הבטיחו המרחקים‬ ‫דבר דומה‪ .‬אפילו חלה נסיגה מסוימת‪ :‬פיקוד הדרום הזניח את‬ ‫הקצרים בין הגבול לבין בסיסי צה\"ל הקדמיים שכוחות המילואים‬ ‫תחזוקת המעוזים והתעוזים של קו בר‪-‬לב‪ ,‬שהוקמו בשנים‬ ‫‪ -‬לאחר גיוסם ‪ -‬יוכלו להגיע לזירת הלחימה כמעט מייד‪ .‬לכן‬ ‫‪ .1970-1968‬באוקטובר ‪ 1973‬כבר היו מוצבים רבים בלתי‬ ‫גם כאשר התרחשה תנועה פתאומית של כוחות אויב‪ ,‬הרי‬ ‫שהקרבה הגיאוגרפית של הבסיסים ושל המחסנים לקו החזית‬ ‫מאוישים בכוונה תחילה‪ .‬מבין המוצבים הנותרים היו אחדים‬ ‫איפשרה להקים כוח חיץ\"\" של אנשי מילואים במהירות סבירה‪.‬‬ ‫כך קרה‪ ,‬למשל‪ ,‬בפברואר ‪ ,1960‬כאשר צה\"ל גייס מספר מוגבל‬ ‫שבקושי היו כשירים לתפקד כמוצבי תצפית‪ .‬כאמצעי בלימה‬ ‫של אנשי מילואים מבצע) רותם\"(\" בתגובה לריכוז בלתי צפוי‬ ‫הם היו חסרי תועלת לחלוטין‪.‬ננ‬ ‫של כוחות מצריים בסיני‪ \".‬אולם אחרי ‪ 1967‬לא היה כל ביטחון‬ ‫שתתאפשר תגובה מהסוג הזה‪ .‬אדרבא‪ ,‬נראה היה כי צה\"ל הפך‬ ‫במקום לנקוט צעדים שהיו יכולים להעניק לכוחות המילואים‬ ‫חשוף להפתעות יותר מאשר אי פעם בתולדותיו‪ .‬כיבושיה של‬ ‫ישראל במלחמת ששת הימים היו כה נרחבים‪ ,‬עד כי המרחקים‬ ‫של ישראל זמן נוסף‪ ,‬שהיה דרוש להם לאחר מלחמת ששת‬ ‫מהבסיסים הקדמיים אל כל קווי החזית גדלו מאוד‪ .‬במקרה‬ ‫של החזית הרגישה ביותר‪ ,‬הדרומית‪ ,‬התארכו הקווים פי שלושה‪.‬‬ ‫לכן גם גדלו זמני הנסיעה הדרושים לכוחות המילואים‪ .‬כפי‬ ‫שדוד אלעזר עצמו הסביר למטה הכללי ב‪ 8-‬במאי ‪:1973‬‬ ‫יש\" פרובלמטיקה אחרת היא‪ ),‬מה) משך ההכנות שאנחנו‬ ‫צריכים כדי להיות מוכנים למלחמה ‪ . . .‬אנחנו צריכים סדר‬ ‫גודל של איקס שעות ‪ . . .‬בשביל לפרוס בניחותא את כל‬ ‫המערך‪ ...‬כל הארגומנטציה‪ . . .‬באה להדגיש דבר אחד‪ :‬ריכוז‬ ‫הכוחות הידוע] בעגה של צה\"ל כשעת ה\"קוף\"[ צריך להתחיל‬ ‫לפני פתיחה באש שעת] ה\"שין\"[\"‪.‬וי‬

‫הישגים קרקעיים ‪ -‬גם התחלתיים ‪ -‬שמהם הוא עלול להפיק‬ ‫הימים‪ ,‬נראה כי המטה הכללי בשנים ‪ 1973-1967‬בחר באופציה‬ ‫הון מדיני בהמשך‪ .‬במקום זאת נדרשו הכוחות הישראליים‬ ‫אחרת לגמרי‪ :‬הוא העדיף לסמוך על אמ\"ן שייתן התרעה מספקת‬ ‫לעבור למתקפה במהירות האפשרית ולהעביר את הלחימה ‪-‬‬ ‫על כל התקפה צפויה‪ \".‬מכיוון שההנחה המקובלת הייתה כי‬ ‫עם כל הכוח העומד לרשותם דהיינו) כולל כוחות המילואים(‬ ‫‪ -‬אל שטחו של האויב‪ .‬בתדרוך הרמטכ\"ל‪ ,‬שניתן בסיומה של‬ ‫תינתן התרעה כזאת‪ ,‬הרי שממילא סברו שלכוחות המילואים‬ ‫ישיבת תכנון ב‪ 2-‬במאי ‪ 1973‬נאמר‪:‬‬ ‫יהיה זמן בשפע להתגייס‪ ,‬להצטייד ולהיערך‪ .‬באווירה ששררה‬ ‫אז ‪ -‬של ביטחון כמעט מיסטי ביכולתו של אמ\"ן לקלוט ולפרש‬ ‫אני\" רוצה שאנחנו כולנו נחיה את זה בהכרה מלאה‪,‬‬ ‫נכונה אותות אזהרה ‪ -‬סברו רוב הקצינים הבכירים בצה\"ל כי‬ ‫התרעה של שבוע היא סבירה\"\" ושל חמישה או שישה ימים‬ ‫שהבעיה שלנו‪ ,‬אם תפרוץ מלחמה‪ ,‬זה מהר מאוד לתקוף‬ ‫היא מציאותית\"‪ \".‬התרעה של ‪ 48‬שעות נחשבה למינימום‬ ‫ומייד להשיג הישגים גדולים ומשמעותיים‪ .‬זה הייעוד‪.‬‬ ‫שבמינימום‪.‬מ פחות מזה נחשב ל\"קטסטרופה\"‪ ,‬ובמקרה כזה‬ ‫אני לא רואה בעיני רוחי שום מזמוז של מלחמה נמשכת‬ ‫על‪-‬פי) סגן הרמטכ\"ל( אין\" מה לעשות תוכנית\"‪!'.‬‬ ‫ומתפתחת והתשה וכו'‪ ,‬ואני בהחלט רואה‪ ,‬גם מבחינת‬ ‫כפי שניסה הרמטכ\"ל הנבוך להסביר מאוחר יותר לחבריה‬ ‫המופתעים של ועדת אגרנט‪ :‬אנו\" באמת לא תיכננו אף פעם‬ ‫הצורך בהחלטות מוקדמות ‪ . . .‬ובכוננות שלנו‪ ,‬מייד לבצע‬ ‫ק'' יום) קריאת המילואים( זהה ל‪'-‬ש'‪ . . .‬ושלא תהיה לנו‬ ‫את המתקפהיי‪\".‬‬ ‫התרעה ‪ . . .‬כך שההנחה הזו‪ ,‬שמוכרחה להיות איזושהי התרעה‬ ‫יחתול מדבריי ולזאב ערבותיי היו כינויי הקוד הראשוניים‪ ,‬שניתנו‬ ‫מוקדמת‪ ,‬הייתה לנו תמיד\"‪.‬י!‬ ‫לתוכניות מרחיקות הלכת ביותר‪ ,‬שתיארו את המתקפות‬ ‫שאמורות היו‪ ,‬בדרום ובצפון בהתאמה‪ ,‬להוות את שיא המבצעים‬ ‫תחת פיקודו של רב‪-‬אלוף דוד אלעזר התבסס התכנון האופרטיבי‬ ‫הצה\"ליים במלחמה עתידית‪.‬ת לפי התכנונים האלה אמורה‬ ‫של צה\"ל למקרה של מלחמה על שתי קונספציות בסיסיות‪:‬‬ ‫הייתה להתבצע פריסה מסיבית של כוחות שריון צה\"ליים ‪-‬‬ ‫האחת נגעה לאופי הלחימה והאחרת למיקומה‪ .‬באשר לאופי‬ ‫מופעלים בעיקר על‪-‬ידי אנשי מילואים ‪ -‬הרחק בתוך עומק‬ ‫הלחימה‪ ,‬הייתה הסכמה כללית כי המלחמה הבאה ‪ -‬בניגוד‬ ‫שטחו של האויב‪ .‬אולם לפי רוב התסריטים‪ ,‬התקפות עמוקות‬ ‫למלחמת ההתשה‪ ,‬אך בהתאם לסגנון המבצעי שנקט צה\"ל בכל‬ ‫מסוג זה יכולות היו לצאת אל הפועל רק בשלב מתקדם של‬ ‫המערכות הקודמות האחרות ‪ -‬תהיה חייבת להסתיים בניצחון‬ ‫המערכה‪ .‬בהנחה שהמלחמה תפרוץ בעקבות התקפה מצרית‬ ‫צבאי מכריע‪.‬ו! אי‪-‬אפשר היה להשיג ניצחון מכריע כזה על ידי‬ ‫ו‪/‬או סורית ולא ישראלית‪ ,‬נאלץ צה\"ל להכין גם הנחיות המכוונות‬ ‫מתן אפשרות לצבאות ערב לחדור לתוך שטח המוחזק על‪-‬ידי‬ ‫ישראל ואחר‪-‬כך ללכוד אותם בצבת משוריינת ענקית‪ ,‬שממנה‬ ‫לבלום את ההתקפה הראשונית של האויב‪ .‬השגת מטרה אחרונה‬ ‫לא תהיה אפשרות להימלט‪ .‬אומנם אפשרות זאת נראתה כה‬ ‫זאת הייתה יוצרת את התנאים לביצוע מתקפות כגון חתול\"‬ ‫מושכת‪ ,‬עד שדוד אלעזר פעם התרברב‪ :‬זה\" יהיה פרק נוסף‬ ‫לקלאוזביץ\"‪ !',‬אך היא נפסלה בטענה שאסור לאפשר לאויב‬ ‫מדבר\" ו‪/‬או זאב\" ערבות\"‪!.‬נ‬ ‫קיימים היו שני מקבצים של תוכניות למקרה של התקפה ערבית‪.‬‬ ‫א‪ .‬המקבץ הראשון‪ ,‬אשר נכלל בתוכניות שובך\" יונים\" לחזית‬ ‫הדרום ו\"גיר\" לצפון‪ ,‬היה בעל היקף מצומצם‪ .‬תוכניות‬ ‫אלה‪ ,‬אשר נולדו הרבה לפני ‪ 1973‬ונוסחו מחדש ואושרו‬ ‫שוב על‪-‬ידי המטה הכללי בדצמבר ‪ ,1972‬כללו‪ ,‬למעשה‪,‬‬ ‫לא יותר מאשר פעולות בלימה‪ .‬עם קבלת התרעה על‬ ‫התקפת אויב צפויה‪ ,‬היה על הפיקודים להעביר את כוחות‬ ‫השריון והחי\"ר‪ ,‬המוצבים כבר בחזית‪ ,‬אל אתרים מוגדרים‬ ‫מראש ולקדם עוצבות נוספות ‪ -‬בעיקר של חיילי חובה‬ ‫‪ -‬לעבר החזית‪ .‬היערכות זו חייבת הייתה להסתיים‬ ‫בתוך ‪ 72‬שעות מרגע שהתקבלה ההתרעה הראשונה‪.‬ננ‬ ‫ב‪ .‬תוכנית סלע\"\" הייתה בעלת היקף הרבה יותר נרחב‪ .‬לפיה‬ ‫אמור היה צה\"ל להגיב על התרעות בדבר התקפה קרובה‬ ‫בהעברה מסיבית וממושכת יותר של כוחות לשתי החזיתות‬ ‫‪ -‬תהליך שאמור היה לכלול את גיוסו ואת פריסתו של‬ ‫עיקר כוח המילואים‪ ,‬ואשר עשוי היה להימשך בין חמישה‬ ‫לשבעה ימים‪ .‬במהלך פרק זמן זה אמורה הייתה להיבלם‬ ‫מתקפת האויב באמצעות) עוצבות שובך\" יונים\" ו\"גיר\"(‪,‬‬ ‫ולאחר מכן צריכה הייתה להיפתח האופציה לכוחות‪,‬‬ ‫שרוכזו על‪-‬פי תוכנית סלע\"‪ \",‬לפעול באופן התקפי מובהק‬

‫ן‬ ‫התכנון וסלעיי(‪).‬‬ ‫‪ -‬ראשית לחסל את שרידי ההתנגדות מאחורי הקווים‬ ‫כ( ההנחה השלישית הייתה כי במקרה שהלחימה תחל לפני‬ ‫שיסתיים תהליך גיוס המילואים‪ ,‬יוכלו הכוחות הסדירים‬ ‫הישראליים‪ ,‬ולאחר מכן להעביר את הלחימה אל שטח‬ ‫הקיימים ‪ -‬לאחר שנערכו בהתאם למתבקש על‪-‬פי שובך\"‬ ‫האויב‪ ,‬וכך להוציא אל הפועל את חתול\" מדבר\"‪.‬‬ ‫יונים\"‪\"/‬גיר\" ‪ -‬לבלום כל מתקפה של האויב בסיועו של‬ ‫על‪-‬פי תיאור זה יוצא שתוכניות החירום של צה\"ל למקרה של‬ ‫חיל האוויר ראו) להלן(‪)'.‬‬ ‫התקפת אויב היו מערכת בעלת שלושה רבדים נ‪,4‬םיבלושמ‬ ‫() כמו כן הייתה הנחה שכל שלבי הגיוס והפריסה יתבצעו‬ ‫שבה כל רובד יכול היה להיות מבוצע באופן עצמאי או כחלק‬ ‫מסדרה ‪ -‬הכול לפי התפתחות האירועים‪ .‬הרבדים נבדלו זה‬ ‫באופן חלק\"‪ \",‬עם שיבושים מזעריים בלבד‪.‬‬ ‫מזה בהיקף הכוחות שכללו‪ .‬מבחינה זו מאלפים במיוחד ההבדלים‬ ‫כפי שיתברר בחלק הבא של המאמר‪ ,‬כל אחת מן ההנחות האלה‬ ‫בין תוכנית סלע\"\" מחד ותוכניות שובך\" יונים\" ו\"גיר\" מאידך‪.‬‬ ‫הועמדה למבחן בימים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים ‪-‬‬ ‫תוכנית סלע\"\" נתפסה‪ ,‬בעיקרו של דבר‪ ,‬כהקדמה למתקפות‬ ‫הכוללות‪ ,‬כפי שנחזו ב\"חתול מדבר\" וב\"זאב ערבות\"‪ ,‬ולכן היא‬ ‫והתברר כי כולן לקו בחסר‪.‬‬ ‫כללה גיוס מלא של כל מצבת המילואים של צה\"ל‪ .‬התכנון היה‪,‬‬ ‫י‪/,:7--,--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫עד'‪7-‬ב(‪,7/‬‬ ‫למעשה‪ ,‬חזרה על התסריט שהתבצע בפועל במהלך שלושת‬ ‫הג‪:‬ל‪ (2‬יגן (‬ ‫וינו זע ו‪ ~(7‬נ‪5‬ךןו‪ .,1,13-‬עגל‬ ‫)‬ ‫השבועות של תקופת ההמתנה‪ ,‬שקדמה למלחמת ששת‬ ‫ר‬ ‫יישומהשלהתפיטה‪ :‬א()שלבההתרעה‬ ‫הימים‪ .‬גם אז‪ ,‬כפי שכבר צוין‪ ,‬קדמו למבצעים ההתקפיים‬ ‫ו\"‬ ‫של צה\"ל גיוס ופריסה של כוחות המילואים‪ ,‬שחיוניותם‬ ‫הן בדו\"ח הביניים והן בדו\"ח הסופי הדגישו חברי ועדת אגרנט‬ ‫א‬ ‫את העדר ההתרעה המספקת כסיבה המרכזית לכך שגיוס‬ ‫לביצוע אותן התקפות הוכרה מאז ומתמיד‪.‬‬ ‫המילואים לא נעשה בזמן‪ .‬לדעת הוועדה‪ ,‬האחריות למחדל‬ ‫רמת הפעילות האופרטיבית‪ ,‬שנחזתה על‪-‬פי תוכניות שובך\"‬ ‫הזה‪ ,‬שביטל‪ ,‬למעשה‪ ,‬את תקפות ההנחה הראשונה מבין ההנחות‬ ‫יונים\" ו\"גיר\"‪ ,‬הייתה שונה לחלוטין‪ .‬יישום התוכניות‬ ‫שעליהן התבססו כל תכנוני צה\"ל לפני מלחמת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫רבצה על שני אנשים‪ :‬הראשון הוא ראש אמ\"ן‪ ,‬אלוף אלי זעירא‪,‬‬ ‫האלה כמעט שלא הצריך הפעלת כוחות מעבר למצבה‬ ‫שלא הבין כי מתקפת אויב ממשמשת ובאה חברי) הוועדה‬ ‫הסדירה של צה\"ל‪ .‬מספר אנשי המילואים המגויסים אמור‬ ‫ייחסו טעות זאת לדבקותו ב\"קונספציה\" המקובלת באותם‬ ‫היה להיות מוגבל‪ ,‬ובמסגרת כוחות היבשה לכלול כמעט‬ ‫ימים‪ ,‬קרי שהערבים לא יתקפו‪ ,‬ולכן ניתן להתעלם בבטחה‬ ‫מן הסימנים המעידים על מוכנותם(‪ .‬האישיות השנייה שהוועדה‬ ‫רק יחידות אחזקה וסיוע‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בהתאם לתוכניות‬ ‫האשימה ברשלנות הייתה הרמטכ\"ל עצמו‪ .‬הוועדה קבעה כי‬ ‫האלה אמור היה צה\"ל לבלום את ההתקפה ‪ -‬או אף למונעה‬ ‫הרמטכ\"ל ‪ -‬נוסף על מחדליו האחרים ‪ -‬לא פעל מתוך הזהירות‬ ‫המתחייבת מהמידע שהיה ברשותו‪ ,‬וכי לאור הפער המספרי‬ ‫על‪-‬ידי הרתעה ‪ -‬באמצעות הכוחות הסדירים הקיימים‪.‬‬ ‫בתחילת הקיץ של ‪ 1973‬ובאמצעו היו שתי תקופות של‬ ‫הגדול בין צה\"ל לבין יריביו בכוח היה עליו להגיב בצורה‬ ‫מתיחות צבאית‪ .‬אז הפעיל דוד אלעזר ‪ -‬למרות הערכת‬ ‫מחמירה בהרבה על כל רמז‪ ,‬דק ככל שיהיה‪ ,‬בדבר התקפה‬ ‫אמ\"ן שהסבירות למלחמה היא נמוכה\" מאוד\" ‪ -‬את תוכנית‬ ‫כחול\" לבן\"‪ ,‬שהייתה מעין וריאציה של שובך\" יונים\"‪.‬‬ ‫צפויה‪ .‬בניסוח של הדו\"ח‪:‬‬ ‫במאי ‪ ,1973‬עת הייתה המתיחות בשיאה‪ ,‬פרס צה\"ל כמעט‬ ‫‪ 200‬טנקים ברמת‪-‬הגולן וקרוב ל‪ 300-‬טנקים בסיני‪ .‬מספר‬ ‫אנשי המילואים שגויסו לצורך זה היה זעום‪ ,‬הנטל נפל כמעט‬ ‫כולו על כתפי הצבא הסדיר‪ .‬גם ההוצאה התקציבית על כחול\"‬ ‫לבן\" (‪ 60‬מיליון הלירות המפורסמות‪ ,‬שהרמטכ\"ל הוזהר שלא‬ ‫לבזבז שוב בתחילת אוקטובר( לא נבעה מגיוסים‪ ,‬אלא מהאצת‬ ‫ההשקעות בביצורים חדשים ובימ\"חים קדמיים נוספים‪\".‬‬ ‫לענייננו חשובות יותר התכונות המשותפות למקבץ התוכניות‬ ‫מאשר ההבדלים ביניהן‪ .‬למעשה התבססו כולן על לפחות ארבע‬ ‫הנחות משותפות עיקריות‪:‬‬ ‫כ( ההנחה הראשונה והמובנת מאליה ביותר הייתה שהפיקוד‬ ‫העליון של צה\"ל יקבל התרעה מספקת על התקפה צפויה‬ ‫ויעביר התרעה זו הן אל הפיקודים המרחביים והן אל‬ ‫הדרג המדיני‪\".‬‬ ‫() ההנחה השנייה הייתה כי הפיקודים המרחביים יפעילו‬ ‫מייד את רובד התוכניות הראשון שובך\") יונים\"‪\"/‬גיר\"(‪,‬‬ ‫וכי הדרג המדיני יאשר מייד ‪ -‬על‪-‬פי דרישת צה\"ל ‪ -‬גיוס‬ ‫מילואים בהיקף הנדרש עבור השלב שלאחר מכן בתהליך‬

‫גם אילו היה רב‪-‬אלוף אלעזר מקבל התרעה מספקת על התקפה‬ ‫בנסיבות\" הקיימות היה עליו על) הרמטכ\"ל( להמליץ על‬ ‫קרובה ובלתי נמנעת‪ ,‬אין כל סיבה לחשוב שהיה משתמש במידע‬ ‫גיוס חלקי של המילואים עוד ב‪ 1-‬באוקטובר‪ ,‬כאשר התחיל‬ ‫זה ומתגבר את מערכי ההגנה של צה\"ל בחיילי מילואים‪ .‬הרי‬ ‫התרגיל'‪ ',‬ולכל המאוחר ביום ‪ 5‬באוקטובר\"‪\".‬‬ ‫ראינו לעיל‪ ,‬כי אף לא אחת מתוכניות צה\"ל לפני המלחמה כללה‬ ‫השאלה האם אכן היו אלעזר וזעירא אשמים במידה שקבעה‬ ‫הוועדה חורגת מתחום דיוננו במאמר זה‪'.‬נ העובדה הרלוונטית‬ ‫גיוס מילואים לשם הגנה‪ .‬גיוס המילואים נתפס רק כצעד הכרחי‬ ‫לפני התקפה‪ .‬זו בדיוק ההנחה שעמדה ביסוד תוכניות שובך\"‬ ‫מבחינתנו היא כי במהלך כל התקופה שהוזכרה בדו\"ח הוועדה‬ ‫יונים\"‪\"/‬גיר\"‪ ,‬ולכן זו בדיוק הסיבה שתוכניות הגיוס לא הופעלו‬ ‫במהלך מבצע כחול‪-‬לבן\"\" במאי ‪.1973‬‬ ‫נעשה מעט מאוד לשם חיזוקו של מערך‬ ‫מבחינה זו לא השתנה דבר מאז ועד‬ ‫ה ימילואים נועדי ‪ -‬לאחד‬ ‫כוחות‬ ‫ההגנה הצה\"לי‪.‬‬ ‫ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪ .1973‬גם אז לא‬ ‫ביוזמתו של אלוף פיקוד הצפון‪ ,‬יצחק‬ ‫גיוסם ‪ -‬לספק את העוצמה הדרושה‬ ‫חופי‪ ,‬ננקטו מספר צעדים כבר ב‪26-‬‬ ‫לניתקפות הגדולות שבהן ראה‬ ‫העניקה שום תוכנית תפקיד הגנתי‬ ‫בספטמבר לשם תגבור כוחות השריוןןב‪:1:‬ג‪:‬נב‪::‬‬ ‫‪-‬‬ ‫במטכייל שתי הנחיות אשור\") ‪ \"1‬ב‪1-‬‬ ‫נ‪.‬םיאולימל‪ 4‬כוחות המילואים נועדויהעאמןנלתנתיצחחון שחי נס‪n:‬תסזה‪,‬י‪l\"y‬יתק‪nn\"s‬‬ ‫אלעזר את המפתח לניצחון‪ .‬מההסבר‬ ‫באוקטובר ו\"אשור ‪ \"2‬ב‪ 5-‬באוקטובר(‪,‬‬ ‫שנותן דו\"ח ועדת אגרנט להצלחות‬ ‫אשר הורו על שינויי היערכות מסוימים לאור המצב‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪,‬‬ ‫הרמטכ\"ל הכריז ב‪ 5-‬באוקטובר על כוננות עליונה כוננות\") ג\"(‬ ‫ההתחלתיות של הסורים ושל המצרים נעדרת עובדה זו כמעט‬ ‫לחלוטין‪ ,‬אך מספר שנים מאוחר יותר היא הודגשה היטב על‪-‬ידי‬ ‫בצה\"ל‪ .‬אולם כל הצעדים האלה נועדו רק לאפשר את הפעלת‬ ‫אחד המומחים הצבאיים ששירת בצוות של הוועדה עצמה‪:‬‬ ‫השלבים הראשונים של שובך\" יונים\"‪\"/‬גיר\"‪,‬ו דהיינו הרובד‬ ‫הראשןו‪.‬ן מבין שלושת הרבדים האופרטיביים ש ןל צה\"לן‪ .‬ילפיכך‬ ‫אם\" מנסים לשחזר את הלך המחשבה בצה\"ל בשנים שלפני‬ ‫לא כללו צעדים א ןלה גיחן מןילואים‪, .‬להפך‪,‬י מספר אנשי מיןלואים‬ ‫ג‪379‬ן נראה כי גם אם הע מגייסים את המימאים מראש‪,‬‬ ‫המוצבים‬ ‫החיילים שאיישו את‬ ‫למשל‪',‬‬ ‫שוחררו באותו שבוע‪ .‬כך‪,‬‬ ‫לא היו מכניסים אותם למערך ההגנה‪ ,‬אלא שומרים אותם‬ ‫ואפי ןלו‬ ‫סבבי היציאות שןלהם‪,‬ן‬ ‫את‬ ‫עלן תע ןלת סואץ המשיכו‬ ‫לשלב המעבר למתקפה‪ .‬באותן שנים אפילו כוחות סדירים‬ ‫שיועדו להגנה חולצו לעיתים מתוך מערך ההגנה'‪ ,,‬כדי שאפשר‬ ‫בצפון שם) היו קציני המטה כנראה רגישים יותר לאפשרות של‪,‬‬ ‫ה ה לשומרם להתקפה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬קו ההגנה הקדמי‬ ‫התפתחויות מסוכנות( רוב חטיבת המילואים‪ .,‬שזומנה לתרגיל‬ ‫בס נ ' שתוכנו מלכתח לה להתחלק לשלוש גזרות חטיבתיות‪,‬‬ ‫גיוס שגרתי ומתוכנן‪ ,‬שהחל ב‪20-‬‬ ‫בספטמבר‪ ,‬שוחרר למחרת‪,‬‬ ‫ורק גדוד אחד נותר מאחור‪4'\".‬‬ ‫כנראה כדי‬ ‫לשתי גזרות‪',‬‬ ‫מולק בפועל ערב המלחמה ר וק‬ ‫בה ותקפה\"‪4( .‬‬ ‫להשתלב‬ ‫לאפשר לחטיבה השלישית‬ ‫בוודאי שאין ילהטי יל ספק בחשיבות הפסיכו‪,‬לוגית ש יל העובדה‬ ‫כי גם בשחר ה‪ 6-‬באוקטובר עדיין לא היה הפיקוד העליון של‬ ‫יישומה של התפילה‪ :‬ב() שלב ההקרעה‬ ‫צה\"ל מודע לכך שמתקפה מצרית‪-‬סורית עתידה הייתה להתרחש‬ ‫ממדי המגבלות‪ ,‬שהוטלו על חופש התמרון האסטרטגי של צה\"ל‬ ‫באותו יום וגם) לאחר שהתקבל אישור על כך‪ ,‬טעו ההתרעות‬ ‫בשל הדוקטרינה שלו באשר לפריסת כוחות המילואים‪ ,‬התגלו‬ ‫לגבי עיתוי ההתקפה בארבע תועש)‪ 41.‬ההפתעה הגיתה כה‬ ‫במלוא חומרתם בשעות המוקדמות של ה‪ 6-‬באוקטובר‪ .‬אירועי‬ ‫מוחלטת‪ ,‬שהשפעתה ההרסנית הורגשה בכל דרגי הפיקוד‪ .‬אך‬ ‫אותו בוקר גם חשפו את השגיאה שהייתה טמונה בהנחה השנייה‬ ‫למרות זאת‪ ,‬ספק אם העדר ההתרעה היה באמת בעל חשיבות‬ ‫שנזכרה לעיל‪ ,‬דהיינו שהדרג המדיני יאשר באופן אוטומטי כל‬ ‫אופרטיבית כה רבה‪ ,‬כפי שטענה ועדת אגרנט‪ .‬נראה שבנקודה‬ ‫המלצה של הרמטכ\"ל‪ ,‬הקשורה לגיוס כוחות המילואים ולפריסתם‪.‬‬ ‫זו סובלת פרשנות הוועדה מהטיה גדולה במיוחד‪ .‬הוועדה‬ ‫גיוס המילואים היה תמיד נושא רגיש במיוחד ביחסים שבין‬ ‫התמקדה במה ‪ -‬שלדעתה ‪ -‬צריך היה הרמטכ\"ל לעשות‪ ,‬ולא‬ ‫הדרג המדיני לדרג הצבאי בישראל‪ .‬הסיבה לכך נעוצה רק‬ ‫הקדישה תשומת לב מספקת למה שהוא היה מסוגל לעשותם‪,‬‬ ‫בחלקה בחשיבות שייחסה תורת הביטחון הלאומית לכפי שראינו‬ ‫בהתחשב במגבלות שנבעו ממבנה כוחות המילואים של צה\"ל‪.‬‬ ‫לעיל( באופן מסורתי למרכיב המילואים כמקור החשוב של‬ ‫מהתבוננות מחודשת בראיות עולה כי האחריות למחדליו של‬ ‫יכולת ההתפרצות\"\" הצבאית של צה\"ל‪ .‬השפעה עמוקה יותר‬ ‫הרמטכ\"ל בשבוע שלפני ה‪ 5-‬באוקטובר אינה מוטלת רק על‬ ‫הייתה להכרה שלגיוס עלולות להיות השלכות פוליטיות מרחיקות‬ ‫הפרשנות המוטעית שהעניק אמ\"ן לסימנים המתריעים שקיבל‪,‬‬ ‫לכת‪ ,‬שהרי לאחר שיגויסו‪ ,‬אי‪-‬אפשר יהיה להשאיר את חיילי‬ ‫וגם לא רק על הימנעות הרמטכ\"ל מבדיקת המקורות בעצמו‪.‬‬ ‫המילואים בשטח ללא הגבלת זמן‪ .‬שיקולים תקציביים היו עד‬ ‫תשומת לב חייבת להינתן גם לכך שהוא כנראה לא היה מודע‬ ‫מהרה חוברים ללחצים חברתיים והיו עשויים ליצור מצב שבו‬ ‫כלל למגבלות על חופש התמרון המבצעי‪ ,‬שממנו סבל כתוצאה‬ ‫היה הכרח או לשלוח את החיילים הביתה או להטילם לקרב‬ ‫המילואים ואת הפעלתם‪.‬‬ ‫מתפיסתו שלו את כוחות‬

‫יועציה הצבאיים הבכירים‪ ,‬דיין ואלעזר‪ ,‬כבר סיכמו קודם לכן‪.‬‬ ‫במהירות‪ .‬אומנם להלכה גם האפשרות הראשונה מבין השתיים‬ ‫אך מה היא אמורה הייתה לעשות אילו הרמטכ\"ל ושר הביטחון‬ ‫ניתנה לביצוע‪ ,‬אולם למעשה החשש משולי הביטחון הצרים‬ ‫היו חלוקים בדעותיהסז האם במקרה כזה הייתה ראש‪-‬הממשלה‬ ‫של המדינה הפכה את האפשרות השנייה לסבירה הרבה יותר‪.‬‬ ‫ניתן אפילו לומר כי הלחץ על מעצבי המדיניות בישראל לעבור‬ ‫אמורה לתפקד כערכאת ערעור אחרונה! או שמא היה עליה‬ ‫במקרה כזה להתייעץ עם הממשלה כנלה! שאלות כגון אלה‬ ‫מגיוס לפעולה עלול היה להפוך עירכמל‪4.‬‬ ‫לא נידונו כלל‪ ,‬כנראה בשל ההנחה כי ביחס לסוגיה כה חשובה‬ ‫רקע זה מסביר מדוע החלטות בנוגע לגיוס המילואים של צה\"ל‬ ‫לביטחונה של המדינה כמו גיוס המילואים‪ ,‬אין זה סביר שיתגלעו‬ ‫מעולם לא התקבלו בפזיזות‪ .‬הן המרכיב הצבאי של הממסד‬ ‫הביטחוני והן המרכיב האזרחי הבינו תמיד שפעולה כזאת‬ ‫חילוקי דעות בין הרמטכ\"ל לשר הביטחון‪.‬‬ ‫עלולה לצמצם ‪ -‬ולא להגדיל ‪ -‬את קשת האופציות האסטרטגיות‬ ‫בנסיבות אחרות הייתה הנחה זו בוודאי מוצדקת‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‬ ‫העומדות לרשותם‪ \".‬גם אם גיוס כללי לא נתפס כהכרזת מלחמה‬ ‫שבין משה דיין לדוד אלעזר מעולם לא שררו יחסים אישיים‬ ‫כפי) שטוענים כי קרה באירופה ב‪4,)1914-‬‬ ‫ךננ; י‪--‬ג‬ ‫ה‪,-‬ן‪-‬י( ‪ .‬ג‬ ‫ש'מ'ק‪.44‬‬ ‫הרי שבוודאי הוא הגדיל באופן משמעותי‬ ‫ןא‪.%4‬י‬ ‫את הסיכויים לפרוץ מעשי איבה‪ .‬לכן‬ ‫היה צורך לבקר ולווסת בקפדנות את‬ ‫התהליך כולו‪ .‬ואכן‪ ,‬הנחת יסוד מושרשת‬ ‫היטב בחשיבה האסטרטגית הישראלית‬ ‫גרסה כי מוטב להימנע לחלוטין מגיוס‬ ‫כללי‪ ,‬להוציא מקרים של עילה ברורה‬ ‫למלחמה‪ .‬רב‪-‬אלוף אלעזר הזכיר נקודה‬ ‫זו במפורש לראש‪-‬הממשלה במהלך בהלת‬ ‫המלחמה הקטנה של מאי ‪ :1973‬איננו\"‬ ‫רוצים ואיננו מציעים לגייס מילואים‬ ‫בסדר גודל‪ ,‬ועוד דברים‪ ,‬שעלולים לדרדר‬ ‫המחלמל\"‪4'.‬‬ ‫אם להאמין לעדותו הכתובה של זעירא‪,‬‬ ‫הרי שסוגיית האישור לגיוס המילואים‬ ‫עלתה לראשונה במהלך ישיבת הממשלה‬ ‫הקצרה שנערכה ב‪ 5-‬באוקטובר‪ .‬מכיוון‬ ‫שבאותו זמן עדיין תקפה הייתה ההערכה‬ ‫כי הסבירות למלחמה היא נמוכה\" מאוד\"‪,‬‬ ‫סברו רוב השרים ‪ -‬בצדק מבחינתם ‪-‬‬ ‫כי גיוס מילואים הוא דבר היפותטי‬ ‫שם‬ ‫לחלוטין‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בסיומו של אותו ש‬ ‫לבביים דחוימב‪ 4',‬הרי שהייתה להם היסטוריה של כמעט ‪30‬‬ ‫דיון קצר על הנושא נקבעו והובהרו‬ ‫שנות היכרות מקצועית קרובה ביותר‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬שניהם הפנימו‬ ‫מסורת ארוכה של שותפות\"\" בין האליטות האזרחיות והצבאיות‬ ‫מספר כללי יסוד חוקתיים ברורים‪ .‬סוכם שבמצב האידיאלי‬ ‫והתקדמו בסולם הדרגות בתקופה שבה השמירה על קונסנזוס‬ ‫בקרב מקבלי ההחלטות בצמרת הביטחונית נחשבה לציווי‬ ‫מחייב גיוס המילואים החלטה של הממשלה כולה‪ ,‬אך במצב‬ ‫אידיאולוגי י‪.0‬שממ הבעיה הייתה שהנסיבות‪ ,‬שעימן נאלצו‬ ‫להתמודד שני האישים בשעות המוקדמות של ה‪ 6-‬באוקטובר‪,‬‬ ‫חירום מותר לרמטכ\"ל להמליץ על גיוס בפני שר הביטחון‪ ,‬וזה‬ ‫היו חריגות באופן קיצוני‪ ,‬ולכן גם גברה הסבירות שסוגיית‬ ‫מראש‪-‬הממשלה‪ .‬במילותיו של משה דיין‪:‬‬ ‫יבקש אישור‬ ‫גיוס המילואים תעורר חיכוכים ביניהם‪.‬‬ ‫לאור הידיעות על מתקפה מסיבית קרובה נגד כוחותיו‪ ,‬נראה‬ ‫אם\" יקרה משהו ביום הכיפורים ‪ -‬לפני ישיבת הממשלה‬ ‫שאלעזר השב באופן אינסטינקטיבי שגיוס מילואים נרחב ומיידי‬ ‫ביום ראשון ‪ -‬נסתפק באישור ראש‪-‬הממשלה בכל דבר‪ ,‬אם‬ ‫יכול להיות אחד האמצעים להפוך את הקערה על פיה‪ .‬האמצעי)‬ ‫לקרוא למילואים או לפתוח בהפצצת‪-‬נגד‪ .‬איני מתאר לי‬ ‫השני היה מתקפה אווירית מקדימה‪ .‬ראו להלן הערה ‪ .)74‬רק‬ ‫שאפשר יהיה לכנס ישיבת ממשלה באותו קצב‪ .‬אני יוצא‬ ‫בכל אופן מההנחה שזה יהיה בסדר יקוחו\"‪4\".‬‬ ‫נוהל זה‪ ,‬שתוכנן כמנגנון שיחסוך זמן‪ ,‬התבסס בעליל על ההנחה‬ ‫שראש‪-‬הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬תמלא תפקיד פורמלי בלבד‪:‬‬ ‫היא תייצג את הממשלה כולה כאשר היא תאשר מדיניות‪ ,‬ששני‬

‫בעבר לחשיבותם של שיקולים דיפלומטיים‬ ‫הרעיוןשיכולתו של חיל האוויר‬ ‫כך ‪ -‬הוא חשב ‪ -‬תינתן לו האפשרות‬ ‫בתכנון האסטרטגי‪ ,‬נראה כי הוא חסר‬ ‫לצאת למתקפה כמתוכנן‪ .‬אך סדרי‬ ‫רגישות מספקת למידה שבה ההיערכות‬ ‫מאפשרתלוותר על גיוס מיידי‬ ‫העדיפויות של דיין היו שונים לחלוטין‪.‬‬ ‫של כוחותיו עלולה להיתפס כמגבילה את‬ ‫שליחידות מילואיםיבשתיות‬ ‫בשלב ההוא עדיין חשב שר הביטחון‬ ‫חופש הפעולה המדיני של ישראל‪ .‬כתוצאה‬ ‫היהבאותהעתבבחינהמוסכמה‬ ‫במונחים של הרתעה‪ ,‬ואם זו תיכשל‬ ‫מכך הוא לא תפס את הצורך להכין מראש‬ ‫‪ -‬של מגננה‪ .‬לכן הוא התנגד בתוקף‬ ‫דרכי פעולה חלופיות‪ .‬החלופות הדרושות חסרו למדינה בשעה‬ ‫לרעיון של מתקפה אווירית מקדימה וכן לרעיון של גיוס מילואים‬ ‫שהיו נחוצות יותר מכול‪.‬‬ ‫מעבר לנדרש לשם הגנה על המדינה‪ .‬נראה כי הוא חשש שגיוס‬ ‫אם צורת ההסתכלות הזאת נכונה‪ ,‬אז לב הוויכוח בין הרמטכ\"ל‬ ‫כללי עלול לחולל את המלחמה שהוא עדיין קיווה למנוע‪ .‬כפי‬ ‫לבין שר הביטחון בבוקרו של ה‪ 6-‬באוקטובר נסב על סוגיה‬ ‫שדיין עצמו אמר לאלעזר בשיחה‪ ,‬שהייתה בוודאי מתוחה‪ ,‬בין‬ ‫החורגת בהרבה ממספרים גרידא‪ .‬אף אם נתאר את חילוקי‬ ‫השעות ‪ 0550‬ל‪ 0700-‬בבוקרו של ה‪ 6-‬באוקטובר‪:‬‬ ‫הדעות שלהם כהתנגשות בין העדפות אופרטיביות דיין) העדיף‬ ‫על\" מלחמה שלא התחילה‪ ,‬לגייס להתקפת‪-‬נגד אני[] בספק‪.‬‬ ‫מגננה‪ ,‬בעוד שאלעזר צידד במתקפה(‪ ,‬נחטא בהפשטת יתר של‬ ‫מאידך[] אנו] צריכים[ בטוח לגייס מילואים לצורכי הגנה‬ ‫מצב שהיה מורכב הרבה נ‪.‬רתוי‪ 5‬קריאה מדוקדקת בדבריו של‬ ‫באם זה ודאי‪ .‬זה מספיק פאניקה בשביל םירוסה\"‪5;.‬‬ ‫כל אחד מהשניים‪ ,‬כפי שנרשמו ודווחו‪ ,‬מלמדת כי שניהם חיפשו‬ ‫‪ -‬באיחור רב ‪ -‬דרך להביע את המשמעות הטמונה לדעת כל‬ ‫בפועל גרמו חילוקי הדעות הללו להבדל בדרישות המספריות‪.‬‬ ‫אחד מהם בגיוס כללי או חלקי‪ .‬למעשה נסב הוויכוח סביב‬ ‫אלעזר‪ ,‬שכבר גייס את המילואים של חיל האוויר ביוזמתו שלו‪,‬‬ ‫חישוב שונה‪ ,‬ברמה האסטרטגית‪ ,‬של העלות מול התועלת‬ ‫דרש גיוס מיידי של ‪ 200‬אלף חיילי מילואים נוספים מכוחות‬ ‫הטמונות בתוכניות הצה\"ליות‪ .‬הרמטכ\"ל‪ ,‬כמצופה ממנו‪ ,‬העניק‬ ‫היבשה אני\") רוצה להיות מוכן במינימום זמן למתקפת‪-‬נגד‬ ‫עדיפות לסיכונים הצבאיים המיידיים שבאי‪-‬גיוס המילואים‬ ‫ולהרוס את הצבא הסורי\"(‪ ,‬אד דיין סירב לאשר יותר מאשר‬ ‫‪ 60-50‬אלף חיילים חיל) האוויר‪ ,‬אוגדה אחת בצפון ועוד אוגדה‬ ‫זו) הייתה כנראה גם עמדתה של גולדה מאיר‪ :‬יש\" לי קנה מידה‬ ‫אחד‪ :‬אם באמת תהיה מלחמה‪ ,‬אנו צריכים להיות במצב הטוב‬ ‫בדרום(‪ .‬מכיוון שעמדותיהם של שני האישים היו כה מרוחקות‬ ‫רתויב\")‪ 54.‬דיין‪ ,‬לעומתם‪ ,‬אולי קיווה עדיין שניתן למנוע את‬ ‫זו מזו‪ ,‬הם החליטו בסופו של דבר להעביר את ההכרעה לידי‬ ‫המלחמה או לפחות לעכב את פריצתה‪ ,‬ולכן הדגיש את המחיר‬ ‫ראש‪-‬הממשלה‪ ,‬שעימה אמורים היו להיפגש בשעה ‪.9‬‬ ‫הדיפלומטי שעלול לגבות הגיוס הכללי‪:‬‬ ‫דו\"ח ועדת אגרנט מבקר קשות את אלעזר על שלא לקח את‬ ‫אני\" חושב שאפילו אם יהיו מעט קשיים‪ ,‬יהיה כדאי להתחיל‬ ‫מה שדיין הציע‪ .‬חברי הוועדה סברו שחצי עדיף על כלום וטענו‬ ‫את] המלחמה[ במצב טוב מנקודת מבט בינלאומית‪ ,‬בגלל שאנחנו‬ ‫כי על הרמטכ\"ל היה לגייס מיידית את ‪ 60-50‬אלף חיילי‬ ‫לא חופשיים כמו ב‪ .1967-‬ככל שהלילה משנה לגבי] גיוס מלא‬ ‫המילואים‪ ,‬שעבורם היה לו אישור משר הביטחון‪ ,‬ולהשאיר‬ ‫או חלקין לא יהיו הבדלים באשר] י‪]\".‬המיחלל‪5‬‬ ‫להכרעתה של גולדה מאיר רק את הכמות הנוספת‪ .‬במקום‬ ‫יישומה שלהתפיסה‪ :‬ג()תפקידו של חיל האוויר‬ ‫לעשות כן הוא החליט לחכות ולנסות לקבל אישור לגיוס נרחב‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬ולכן לא הוציא שום צווי גיוס חדשים בין ‪ 7‬ל‪9-‬‬ ‫אלעזר היה בהחלט שותף לדעתו של דיין בדבר חוסר הרלוונטיות‬ ‫בבוקר‪ .‬אומנם גולדה מאיר במהירות) שצוינה לשבח בדו\"ח‬ ‫של היקף הגיוס ביחס לשלב הלחימה הראשון‪ .‬הוא העריך תמיד‬ ‫הוועדה( דחתה את עמדתו של שר הביטחון‪ ,‬ובשעה ‪ 0925‬אישרה‬ ‫כי הכוחות הסדירים ‪ -‬יחד עם יחידות מילואים שיהיו בשירות‬ ‫לרמטכ\"ל לבצע את הגיוס הנרחב שאותו ביקש מלכתחילה‪ ,‬אך‬ ‫פעיל שגרתי באותו זמן ‪ -‬יוכלו לבלום כל התקפה ערבית אפשרית‬ ‫בינתיים הלכו לאיבוד שעתיים תורקי‪52.‬‬ ‫ללא כל סיוע נוסף‪ .‬משחק מלחמה איל\") ברזל\"( שניהל פיקוד‬ ‫היום‪ ,‬כאשר סערת הרגשות שהתחוללה בעקבות מלחמת יום‬ ‫הדרום באוגוסט ‪ 1972‬חיזק רושם זה‪ ,‬שכן במסגרתו הצליחו‬ ‫הכיפורים שככה מעט‪ ,‬אפשר אולי להתבונן בראיות באופן מעט‬ ‫הכוחות הסדירים של צה\"ל ‪ -‬לאחר שקיבלו התרעה של ‪24‬‬ ‫יותר אובייקטיבי‪ .‬נראה כי אי‪-‬אפשר לייחס את החלטתו של‬ ‫שעות בלבד על התקפה מצרית לתוך סיני ‪ -‬לעצור בהצלחה‬ ‫אלעזר שלא לבצע מיידית גיוס חלקי של המילואים לאובדן‬ ‫ניסיון מצרי לחצות את תעלת סואץ‪ ,‬וזאת ללא כל צורך בגיוס‬ ‫רגעי של שיקול הדעת‪ .‬החלטתו נבעה מכשל עמוק יותר‪ :‬הוא‬ ‫חירום של אנשי מילואים‪\".‬‬ ‫לא תפס כיצד התפקיד‪ ,‬שנועד למילואים בסדר הכוחות של‬ ‫הסיבה לכך שאלעזר היה משוכנע שתוצאותיו של משחק המלחמה‬ ‫צה\"ל תחת הנהגתו‪ ,‬הפך לכבלים על האסטרטגיה של ישראל‬ ‫יחזרו על עצמן גם במלחמה אמיתית נעוצה בביטחונו שלצה\"ל‬ ‫בכללותה‪ .‬טעותו הייתה בכך שביסס את כל החשיבה האופרטיבית‬ ‫יש שני יתרונות מכריעים‪ :‬הראשון הוא עצם יכולתו של החייל‬ ‫שלו על ההנחה שתפקידם העיקרי של כוחות המילואים הינו‬ ‫הישראלי‪ ,‬אשר תכונותיו כלוחם הופכות אותו לשווה ערך‬ ‫לבצע מתקפה‪ ,‬ושאישורו של הדרג המדיני לכך מובטח אוטומטית‬ ‫לתריסר מאויביו‪ ,‬תוחפל‪ 5'.‬היתרון השני היה הסיוע שכוחות‬ ‫ברגע שיידרש‪ .‬למרות מס השפתיים ששילם בכמה הזדמנויות‬

‫עת בבחינת מוסכמה‪ .‬במהלך כל שנת ‪ 1973‬הרבה הרמטכ\"ל‬ ‫היבשה עתידים היו לקבל מחיל האוויר ‪ -‬החיל שהיה אחראי‬ ‫להשמיע טיעון זה‪ .‬כך הוא עשה‪ ,‬למשל‪ ,‬בשיא הכוננות של חודש‬ ‫יותר מכל גורם אחר לממדים ולמהירות של הניצחון ב‪.1967-‬‬ ‫מאז מלחמת ששת הימים נתפס חיל האוויר בצה\"ל כ\"ארטילריה‬ ‫מאי‪ ,‬כאשר הודיע לראש‪-‬הממשלה כי‪:‬‬ ‫מעופפתי ןהלועמ‪ 5‬המסוגלת להעניק סיוע אווירי קרוב לכוחות‬ ‫היבשה על‪-‬פי דרישה‪ .‬חיל האוויר נחשב ל\"תעודת הביטוח\"‬ ‫העובדה\" שיחסי הכוחות היבשתיים הם כפי שהראיתי‬ ‫האולטימטיבית של ישראל‪ ,‬המסוגלת להגן על המדינה מכל‬ ‫והעובדה שאנחנו מעיזים לא לגייס מילואים מוקדמים‬ ‫אסון‪ .‬מקורה של תפיסה זו היה לא רק במוניטין המבצעי של‬ ‫ההדגשה) במקור( נובעות מזה שאנחנו מאמינים ביכולתו‬ ‫החיל‪ ,‬אלא אף בהכרה ששיעור אנשי הקבע בו עלה בהרבה על‬ ‫של חיל האוויר לעצור בלימה אם תהיה מתקפה באחת משתי‬ ‫זה של רוב החילות האחרים של צה\"ל‪ ,‬ולכן תלותו באנשי‬ ‫מילואים הייתה קטנה‪ ,‬יחסית‪ .‬מסיבה זאת היה למעשה חיל‬ ‫‪so‬‬ ‫האוויר כוח\" תגובה מהירה\" בעל יכולת מוכרת בתחום המוכנות‬ ‫בנימה דומה‪ ,‬הוא הצדיק ביולי ‪ 1973‬את העובדה שחיל האוויר‬ ‫תוננוכהו‪5'.‬‬ ‫קיבל ‪ 52%‬מכלל התקציב השנתי של צה\"ל‪:‬‬ ‫תהא הסיבה אשר תהא‪ ,‬הרעיון שיכולתו של חיל האוויר מאפשרת‬ ‫חיל]\" האוויר[ יכול לאפשר לנו לגייס את צה\"ל ולרכז את‬ ‫לוותר על גיוס מיידי של יחידות מילואים יבשתיות היה באותה‬ ‫עוצמת המילואים של צה\"ל במקרה של מלחמה‪ .‬את הפער‬ ‫הזה של ‪ 24‬או ‪ 72‬השעות הראשונות יסגור חיל ריוואה\"‪'1.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬

‫אפקטיבי וחות~ היבשה‪ .‬סימניו של כשל זה הופיעו בכל הרמות‬ ‫כבר ב‪ 5-‬באוקטובר המשיך הרמטכ\"ל למרץ את התנגדותו לגיוס‬ ‫ונגעו כמעט לכל הדרגים‪ .‬למשל‪ ,‬טייסי קרב ישראלים אומנו‬ ‫המילואים בהדגישו שוב את אמונתו כי‪:‬‬ ‫לבצע גיחות תקיפה פשוטות וקצרות טווח נגד מטרות בלתי‬ ‫מוגנות של כוחות יבשה‪ ,‬כלומר‪ ,‬להילחם באותם תנאים ששררו‬ ‫אם\" יקרה המצב הכי גרוע שאפשר‪ ,‬כלומר שתיפתח התקפה‬ ‫במלחמת ששת הימים‪ .‬נראה כי מעט מאוד מחשבה הוקדשה‬ ‫לאפשרות כי הטייסים עלולים להיתקל בכוחות יבשה גדולים‬ ‫גדולה בלי אף מילה נוספת‪ ,‬אז אנו נצטרך לבלום באמצעות‬ ‫וכל‬ ‫האוויר‬ ‫שבאמצעות חיל‬ ‫הכוחות הסדירים‪ .‬זאת אומרת‬ ‫הכוחות שיש לנו י‪\".‬םיווקב‪6‬‬ ‫מאוד ובהגנה צפופה נגד מטוסים באמצעות מטחי טילים‬ ‫המעלה הגדולה של אסטרטגיה זו‪ ,‬כפי שתוארה על‪-‬ידי אלעזר‪,‬‬ ‫של מלחמת יום‬ ‫הראשונים‬ ‫שאכן קרה בימים‬ ‫מה‬ ‫ותותחים ‪-‬‬ ‫הייתה חסכנותה‪ .‬נדמה היה כי היא מבטיחה לצה\"ל הצלחה‬ ‫לצה\"ל לא הייתה‬ ‫העובדה כי‬ ‫יש להוסיף גם את‬ ‫לכך‬ ‫נ‪.‬םירופיכה‪6‬‬ ‫מרבית במחיר מזערי‪ :‬ישראל לא תיאלץ לגייס את כוחות‬ ‫המילואים היבשתיים שלה לשם הבסת מתקפה קרקעית של‬ ‫כל מערכת מתוחכמת להרכשת מטרות‪ .‬כפי שנכתב בדו\"ח של‬ ‫האויב שכן את היעד הזה היא תוכל להשיג באמצעות ניצול‬ ‫העליונות המוכחת שלה באוויר‪ .‬אך כאן גם היה טמון הפגם‬ ‫קורדסמן ווגנר שהוא) הניתוח המקיף ביותר הקיים בסוגיה‬ ‫שבחשיבה זאת‪ :‬בסופו של דבר היא הטילה על חיל האוויר את‬ ‫האחריות העיקרית לגורלו של הקרב ‪ -‬בוודאי בשלביו הראשונים‪.‬‬ ‫זאת(‪:‬‬ ‫אם יתברר שחיל האוויר אינו מסוגל ‪ -‬מסיבה כלשהי ‪ -‬להיענות‬ ‫לישראל\" כמעט שלא היו עזרי הרכשה מתקדמים וכן[] היו‬ ‫לאתגר של הענקת סיוע אווירי קרוב לכוחות היבשה לשם הדיפת‬ ‫החיישנים הקרקעיים דלים‪ ,‬יחסית‪ ...‬כוחות היבשה של‬ ‫התוקנן אוי עלולה כל תפיסת הביטחון הישראלית להיות בסכנת‬ ‫ישראל הסתמכו על סיורים משוריינים בקו ראייה ועל סיורים‬ ‫אוויריים שהתמהמהו‪ ...‬לא היה ציוד שיאפשר לעקוב בצורה‬ ‫קריסה‪.‬‬ ‫טובה אחר כוחות חי\"ר ערביים‪ ,‬משגרים ניידים נ\"מ ותותחים‬ ‫ואכן‪ ,‬ב‪ 1973-‬כבר היו קיימות שתי סיבות עיקריות לחשש‬ ‫נ\"מ מונחי מכ\"ם‪ ...‬היה מחסור‬ ‫שנסיבות כאלה כבר קיימות ‪ -‬האחת טקטית והאחרת אסטרטגית‪.‬‬ ‫םיא\"‪0‬קב‪ ,‬ואלה שהיו סבלו‬ ‫מהכשרה ומציוד םייוקל\"‪64.‬‬ ‫אומנם שני הפגמים אינם בהכרח קשורים זה בזה‪ ,‬אך יחדיו‬ ‫הם יצרו מצב‪ ,‬שהשמיט למעשה את הקרקע מתחת להנחתו‬ ‫חשוב מכול‪ :‬לחיל האוויר לא היה מרכז מבצעים לתקיפות‬ ‫של אלעזר‪ ,‬כי חיל האוויר יוכל לספק סיוע אווירי קרוב במידה‬ ‫אוויריות‪ .‬וזה מה שכותבים על כך קורדסמן ווגנר‪:‬‬ ‫שתבטל את הצורך להטיל על כוחות מילואים את התפקיד של‬ ‫לפני\" ‪ 1973‬לא טרח חיל האוויר לבנות מערכת נ‪ )13‬יעילה‬ ‫הדיפת מתקפת אויב‪.‬‬ ‫עבור משימות תקיפה‪ ,‬בדומה למערכת שהייתה לו לצורך‬ ‫לחימה באוויר‪ .‬הוא סמך על עליונותו האווירית‪ ,‬שתעניק‬ ‫הפגם הטקטי היה טמון בהעדר בסיסי של מוכנות לביצוע שת\"פ‬ ‫למטוסי התקיפה שלו חופש פעולה‪ ,‬ועל המפקדים על הקרקע‪,‬‬ ‫אוויר‪-‬קרקע מן הסוג שבלעדיו לא ייתכן סיוע אווירי קרוב‬ ‫שיבקשו סיוע אווירי עם בקרה מרכזית מוגבלת בלבד‪ .‬לכן‬ ‫הוא נאלץ ליצור סגל פיקוד מאולתר לאחר פרוץ המלחמה‬ ‫ולפתח‪ ,‬תוך כדי ערפל הקרב‪ ,‬טקטיקות של תכנון והקצאת‬ ‫גיחות‪ ,‬שתיקחנה בחשבון את הטילים נ\"מ ואת אמצעי‬ ‫ההגנה האווירית האחרים של םיברעה\"‪'5.‬‬ ‫אם הפגמים הטקטיים‪ ,‬שצריכים היו לערער את ביטחונו של‬ ‫אלעזר באפקטיביות של סיוע אווירי קרוב‪ ,‬לא נחשפו במלואם‬ ‫אלא במהלך מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬הרי שהליקויים האסטרטגיים‬ ‫היו צריכים להיות ברורים כבר מספר שנים קודם לכן‪ .‬הסיבה‬ ‫העיקרית לכך הייתה הממד החדש בלחימה האווירית האזורית‪,‬‬ ‫אשר הופיע החל משנת ‪ ,1970‬עם כניסת הטילים נ\"מ הסובייטיים‬ ‫החדישים ביותר (‪ (SA-3‬למזרח התיכון‪ .‬נוכחותם של טילים‬ ‫אלה במקבצים צפופים בחזית הדרומית של‬ ‫ישראל הפכה‬ ‫מורגשת ביותר לאחר מלחמת ההתשה‪ \".‬בשל‬ ‫איום חדש זה‬ ‫על חופש הפעולה שלו באיזור הלחימה הצפוי ‪ -‬מצב שהוחמר‬ ‫עוד יותר עם כניסתם של סוללות ‪ SA-6‬ושל משגרים ניידים‬ ‫מסוג ן‪ SA-‬בכמויות גדולות למערך ההגנה האווירית של סוריה‬ ‫ושל מצרים ‪ -‬נאלץ חיל האוויר לעדכן את ההגדרות הבסיסיות‬ ‫של משימותיו‪ .‬כפי שהיה נהוג בעבר‪ ,‬גם עתה נותרו הקדימות‬ ‫הראשונות‬

‫דו\"ח אגרנט‪ ,‬הדבר הראשון שעשה הרמטכייל לאחר שנודע לו‬ ‫א‪ .‬הגנת\" שמי המדינה\" ‪ -‬דהיינו‪ ,‬שמירה על היכולת למנוע‬ ‫בשעה) ‪ )4.30‬כי ההתקפה צפויה בתוך זמן קצר‪ ,‬היה להתקשר‬ ‫מהאויב את החדירה למרחב האווירי של ישראל ‪ -‬בעיקר‬ ‫למפקד חיל האוויר‪ ,‬אלוף בנימין פלד‪).‬י מאוחר יותר באותו‬ ‫באמצעות לחימת אוויר‪-‬אוויר‪.‬‬ ‫בוקר שוחחו שני האישים עוד ארבע פעמים לפחות‪ ,‬מתוכן‬ ‫ב‪ .‬במקרה של מלחמה ‪ -‬השמדת חילות האוויר של האויב‪,‬‬ ‫פעמיים פנים אל פנים‪ .‬אך אף שפלד גייס כבר יום קודם לכן‬ ‫בעיקר באמצעות תקיפת בסיסיהם‪.‬‬ ‫חלק מאנשי המילואים שלו בעיקר) יחידות אחזקה טכנית(‬ ‫אולם בעוד ש\"סיוע אווירי קרוב\" לכוחות היבשה של צה\"ל‬ ‫כאמצעי זהירות‪ ,‬ועתה קיבל אישור מאלעזר לגייס את השאר‪,‬‬ ‫נחשב תמיד למשימה בעלת החשיבות השנויה במעלה ‪ -‬לא‬ ‫הרי שכבר היה מאוחר מכדי לשנות את‬ ‫פחותה בהרבה מחשיבותה של משימה‬ ‫תוכניות החירום של חיל האוויר‪.‬‬ ‫הסתירותאשר נבעומהנחתו‬ ‫ב' לעיל ‪ -‬הרי שמאז ‪ 1970‬הידרדר מקומו‬ ‫חיל האוויר היה מוכן לבצע התקפה‬ ‫שלאלעזר‪ ,‬כיליוכות~האווירית‬ ‫בסולם הקדימות‪ .‬בניסוחים החדשים‬ ‫מקדימה על אתרי הטילים של סוריה‬ ‫של משימות החיל קדמה השמדת\" מערכת‬ ‫ושל מצרים‪ ,‬בהנחה שישררו תנאי מזג‬ ‫שלישראל ביטלה אתהצורך‬ ‫ההגנה האווירית של האויב\" ל\"סיוע אווירי‬ ‫אוויר מתאימים‪ .‬אילו היה מקבל אישור‬ ‫בגיוס מקדים של המילואים‪,‬‬ ‫י‪.‬ייבורק‪ 6‬למעשה‪ ,‬הפכה המשימה של‬ ‫מהדרג המדיני‪ ,‬אף ייתכן שפלד היה מוכן‬ ‫השמדת מערכת ההגנה האווירית של האויב‬ ‫לתקוף אחד מחילות האוויר של ביואה‪74.‬‬ ‫נחשפו במלואחומרתןבמהלך‬ ‫לתנאי הכרחי‪ ,‬שבלעדיו לא ייתכן מתן‬ ‫אולם הן פלד והן אלעזר הבינו כי הכוח‬ ‫ה‪ 6-‬באוקטובר‪1973‬‬ ‫סיוע לכוחות היבשה‪ .‬כבר במאי ‪1973‬‬ ‫הקיים פשוט אינו מספיק כדי לבצע את‬ ‫הזהירו נציגי חיל האוויר את הרמטכ\"ל‬ ‫מה שהיה נדרש יותר‪ .‬מכול‪ :‬התקפה אווירית‬ ‫ואת שר הביטחון‪ ,‬שגם בתנאים מיטביים‬ ‫מקדימה על ריכוזי הכוחות הקרקעיים של הערבים‪ ,‬או‪ ,‬אם‬ ‫כלומר‪ ),‬כאשר ניתנת התרעה בזמן( יזדקק החיל עד יומיים כדי‬ ‫הדבר אית אפשרי‪ ,‬לפחות לתת סיוע אווירי קרוב לכוחות היבשה‬ ‫להשמיד את חיל האוויר ואת מטריית הטילים של האויב‪\".‬‬ ‫של צה\"ל במקרה של מתקפה ערבית‪ .‬לכן נאלץ אלעזר במהלך‬ ‫רק לאחר שמשימה זו תוכתר בהצלחה ‪ -‬אמרו אנשי חיל האוויר‬ ‫ישיבתה של קבוצת הדיון המבצעית במטכ\"ל‪ ,‬שנערכה בשעה‬ ‫‪ -‬יוכל החיל להתפנות למתרחש על הקרקע‪.‬‬ ‫‪ 10‬בבוקר ה‪ 6-‬באוקטובר‪ ,‬להכיר בכך שסדר הקדימות המבצעיות‬ ‫כפי שמסכם הרצוג‪:‬‬ ‫של חיל האוויר נשאר כמקודם‪:‬‬ ‫חיל\" האוויר הישראלי התכוץ למלחמה בהנחה שבהתלקחה‬ ‫פעילות\" של חיל האוויר כנגד חיל האוויר הסורי והמצרי‪ ,‬מערך‬ ‫‪ -‬תינתן לו שהות מספקת להתרכז באיום הטילים‪ ,‬מבלי‬ ‫הטילים הסורי והמצרי‪ ,‬ובעדיפות שלישית ‪ -‬סיוע לכוחות‬ ‫שייקרא באותו שלב גם למשימות יירוט או סיוע‪ .‬פרט להגנה‬ ‫היבשה\"‪\".‬‬ ‫על המרחב האווירי של ישראל היה חיל האוויר אמור להיות‬ ‫ב‪ 11-‬בבוקר עוד עבד פלד על‪-‬פי ההנחות שזה יהיה סדר הפעולות‬ ‫חופשי לנפשו‪ ,‬ללא נטל של אחריות כלפי כוחות עקרקה\"‪'9.‬‬ ‫שלו‪ ,‬ורק ב‪ 12.30-‬כאשר‪ ),‬לפי הערכתו הזהירה‪ ,‬נותרו בקושי‬ ‫שעתיים וחצי לתחילתה של מתקפת האויב( הוא הורה להחליף‬ ‫משמעות מצב זה הייתה‪ ,‬כפי שאלי זעירא ציין באופן די נרגש‬ ‫את החימוש של מטוסי הקרב‪ ,‬כך שיוכלו לסייע לכוחות היבשה‪.‬‬ ‫שגדומו‪ '0,‬כי לא הייתה התאמה בין לוח הזמנים של אלעזר‬ ‫גם כך‪ ,‬כפי שהודה מאוחר יותר‪ ,‬תוכנית\" ברורה מי יעבור את]‬ ‫לגבי השלבים הראשונים של מלחמה עתידית לבין זה של חיל‬ ‫הגבול[‪ ,‬מתי ואיפה ‪ -‬לא הייתה\"‪ .‬לכן‪ ,‬לא נותר לו אלא לאלתר‪,‬‬ ‫האוויר‪ .‬אף שהרמטכ\"ל היה מודע ‪ -‬ברמה האינטלקטואלית‬ ‫או במילים שלו‪ :‬לשחק\" לפי מה שיקרה\"‪'.‬י‬ ‫‪ -‬להשלכותיו של איום הטילים‪,‬מ נראה שהוא לא השכיל להפנים‬ ‫התוצאות היו הרות אסון‪ .‬במקום שישיג מייד עליונות אווירית‪,‬‬ ‫את המידע‪ .‬לכן תוכניות החירום שלו למלחמה עתידית עדיין‬ ‫נאלץ חיל האוויר להילחם על חייו‪ .‬בתנאים כאלה לא היו‬ ‫כללו הפעלה מיידית ומסיבית של כוח אווירי לשם הדיפת כוח‬ ‫סיכויים רבים שהוא יוכל להעניק סיוע אווירי קרוב אפקטיבי‬ ‫פלישה‪ .‬אך מפקדי חיל האוויר חשבו אחרת‪ .‬מכיוון שבאותו‬ ‫מה) עוד ‪ -‬כפי שראינו ‪ -‬הוא לא היה מוכן לכך מבחינת ציודו‬ ‫זמן היו לחיל האוויר רק ‪ 14‬מטוסים בכוננות מיידית למניעת‬ ‫הטקטי(‪ .‬לכן‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬אי אפשר היה להסתמך על כוח‬ ‫חדירה עוינת למרחב האווירי של ישראל משימה) א' נ‪),‬ליעל‪7‬‬ ‫אווירי שיבטל את הצורך בחיילי המילואים ‪ -‬בניגוד להנחות‬ ‫הם חישבו שהחיל יזדקק לזמן התרעה מינימלי\"\" של מספר‬ ‫הקודמות של אלעזר‪.‬‬ ‫שעות על מנת שיוכל לבצע את המשימה השנייה והשלישית ‪-‬‬ ‫השמדת חילות האוויר והטילים נ\"מ של הערבים‪ .‬עד שמשימות‬ ‫יישומה של התפילה‪ )1( :‬הטלת המילואים לקרב‬ ‫אלה תושלמנה ‪ -‬אמרו מפקדי חיל האוויר ‪ -‬ייאלצו כוחות‬ ‫כפי שכבר צוין לעיל‪ ,‬בסופו של דבר ניתנה הפקודה לגיוס נרחב‬ ‫היבשה להסתדר לבד‪.‬‬ ‫של חיילי המילואים ב‪ 6-‬באוקטובר בסביבות ‪ 9.30‬בבוקר‪.‬‬ ‫הסתירות אשר נבעו מהנחתו של אלעזר‪ ,‬כי העליונות האווירית‬ ‫לאור קריסתן של כל הנחות היסוד האחרות‪ ,‬שעליהן התבססו‬ ‫של ישראל ביטלה את הצורך בגיוס מקדים של המילואים‪,‬‬ ‫התכנונים הישראליים לפני המלחמה‪ ,‬הרי שעתה היה הכול‬ ‫נחשפו במלוא חומרתן במהלך ה‪ 6-‬באוקטובר ‪ .1973‬על‪-‬פי‬

‫למאאועדבודנוממשהךר\"ז(‪.‬מ\"ן'‬ ‫להתייצב כל\") תהליך הקליטה היה גרוע‬ ‫תלויבמהירותוביעילותשבהןאפשר יהיה להטיל את המילואים‬ ‫ממושך‪ .‬כל נושאהשלישות‪ . . .‬הרישומים‪. . .‬‬ ‫לקרב‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬חלק ניכר מהציוד‪ ,‬שאנשי המילואים היו אמורים‬ ‫לקחתממחסניהחירום‪ ,‬היהחסר או בלתישמישהגעתי\") ל‪., . .‬‬ ‫אם קיימת הייתהאפשרות אחת שלקראתה צה\"ל היה אמור‬ ‫ווהה‪-‬יי‪2‬תתזמוהחנקלה\"טנשמיהם‪.‬ם‪. .‬הישיללתאהההמיאויפו‪6‬קמ‪4‬דה‪.‬טהנמקבהיעחםיי;נקהרתייורתככ‪.\"-‬ב‪4‬נ'‪2‬ב'כטנמהויוקיתר\"ם\"ק(‪\".‬השנבטינמג'קיקיפרםיי‪...‬םם‬ ‫להיות מוכן‪ ,‬הרי זוהאפשרות שצה\"ל ייאלץ לגייס מילואים‬ ‫אחרים היו הכליםבמקומם‪ ,‬אך לא היואמצעים להוציא אותם‬ ‫בתנאי חירום‪ ,‬דבר שהמטכ\"ל השקיע בומחשבה ומאמץ רבים‬ ‫מהמחסן‪ .‬כך‪,‬על‪-‬פיועדתאגרנט‪:‬באחת\"העוצבותי‪],‬שהתחמושת‬ ‫מאז ‪ .1949‬לכן כבר הרבה לפני‪ 1973‬הייתה קיימת מערכת‬ ‫שלה הייתה מאוחסנת במחנה‪ ...‬ליד ירושלים‪ ,‬חל איחור של‬ ‫מסועפתומתורגלת היטב של סידורי קריאה‪ ,‬שאמורה הייתה‬ ‫‪9‬שעותבניפוקהתחמושת לטנקים של‪- [naslynl‬בעיקרמפני‬ ‫לספק לכל איש מילואים צו קריאה בקוד ולוודא שהוא יגיע‬ ‫שבאותו מחנה לא היו בעוד מועד מלגזות במספר מספיק‬ ‫במהירות לנקודת הריכוזשנקבעה‪ .‬שם הוא אמור היהלפגוש‬ ‫להעמסתהתחמושת‪ .‬היו אלה שעות יקרות‪ ,‬שאבדו בהבאת‬ ‫את אמצעי התחבורה שיביאו אותו ואת יחידתו‪ ,‬כולל ציודה‬ ‫העוצבה[] הזאתלחזית הצפון‪ ,‬וייתכן שאלמלא איחור זה‪ ,‬לא‬ ‫הפתיחה‬ ‫בשלבי‬ ‫כבפיאושתנוהצחרז\"‪.‬י)\"ת‬ ‫היה נוצר‬ ‫ההכרחי‪ ,‬אל המקום שנקבע לה בשדה הקרב‪.‬‬ ‫של‬ ‫החמור‬ ‫המשבר‬ ‫המערכה‪,‬‬ ‫באוטוביוגרפיה שלו מנסה אריאל שרון‪ ,‬שאך שלושה חודשים‬ ‫קודם לכןפרש מצה\"ללאחרשלוש שנים בהן היה אלוף פיקוד‬ ‫באווירה כללית שלפאניקה אין זהמפתיעשתהליךההצטיידות‬ ‫הדרום‪ ,‬ליצור את הרושם שהיבט זה של הפעילות הצה\"לית‬ ‫פעל ב‪ 6-‬באוקטובר לפיהתוכנית‪ .‬הוא מדווחשאנשי המילואים‬ ‫שלו החלו להגיע אלמפקדת האוגדה כבר השכם בבוקר‪ .‬עד‬ ‫הצהריים‪...‬‬ ‫והפריסה הפך למשחק פרוע‪ ,‬שמתאים אך בקושי לתרגולת‬ ‫טפטוף\" אנשי המילואיםהפךלזרם‪ ,‬והמקוםרחש חיים‪.‬‬ ‫צבאית כלשהי‪ .‬במיוחד ההצטיידות הפכה למעיןתחרות של‬ ‫המחסנים היופתוחיםו‪,‬מילואימניקיםעלאזרחי היועסוקים‬ ‫תפוס כפייכולתךגדוד\")‪ . . .‬נסעלבית‪-‬הספר לשריון ‪ . . .‬מכשירי‬ ‫בהתחמשותובהצטיידות‪.‬במאגריהרכבנשמע קולם של‬ ‫קשרהורדנומהשולחנותבחדריההדרכה‪ .‬חלקמהמקלעים היה‬ ‫מנועיטנקיםומשאיות‪,‬ומכונאיםעבדו עלהכנתכלי‪-‬הרכב‬ ‫כובעי טנקיסטים היו‬ ‫כן להורידמשולחנות‬ ‫צריך גם‬ ‫לפעולה‪...‬כאשרההכנותעברולהילוךגבוהדהיינו‪],‬לאחר‬ ‫בחדרי החניכים\"(‪'.‬ו‬ ‫ההדרכה‪.‬‬ ‫אישיים סגורים על‬ ‫בארונות‬ ‫שהסירנותהופעלולאות כיהתקפתהאויבהחלה‪,‬קצתלפני‬ ‫מנעולים‬ ‫השעה‪,]14.00‬הסתובבתיבבסיוסהתבוננתיבחייליםהמנקים‬ ‫ואורזים את ציודם; בודקים טנקים‪,‬נגמ\"שים וג'יפימן‬ ‫‪ -‬והילצעייאתהי לםחאזיףתטנלוקויםתהבודבדאיוםתו‪-‬נדשפולסחופלעדולרכה‪.‬םיבחיקדבווצתומתשקוטריניונות‪,‬ת\"‬ ‫המועכמישרסויםכתהבחטמיוה\"ש‪.‬ת‪7‬ן‪7‬עושיםבמרץאותםדבריםשלהם הם‬ ‫ללא צעדים שננקטו כדי להבטיח שהם נושאים את המלאי‬ ‫התקני שלהתחמושת וללא ביטחוןבכשירותו‪ .‬וגםלאחר שיצאו‬ ‫הכוחות טיפין‪-‬טיפיןלחזית‪ ,‬לא הייתה שום ודאות שהם יגיעו‬ ‫תיאור זה של אזרחים‪-‬חיילים‪ ,‬המבצעים את המוטל עליהם‬ ‫ליעדיהם במהירות‪ .‬במקרים אחדים נשלחו טנקיםלחזית עם‬ ‫מחצית ממכסת הציוד‪ ,‬כשהם חווים תקלות תוך כדי נסיעה‬ ‫ביסודיות ובנחישות גם כאשר הסירנות זועקות‪ ,‬אולי משכנע‬ ‫‪-‬עללעהיזתיחלםיבם‪\".‬שלאחמריחסםורהסבתמובכבויליבפטקנקקייםת‪,‬נועשהא‪.‬ילץ אותם לנסוע‬ ‫על פניו‪ ,‬אך הוא אינו עומד בשום מבחן של דיוק ושלריאליזם‪.‬‬ ‫מעבר לכך שתיאורו של שרון אינו סביר כשלעצמו ‪-‬בהתחשב‬ ‫בפהתלאוםמיהופתסהיכושללוגהיהשתבקוופדהאיתניגרורסם‪ -‬לתיכרלצהמאהנ'‪7‬שי‪-‬םההריאלשההמוחאמגםת‬ ‫בגלל\" הגיוסהמהיר לא יכולנולפרוס‪ ,‬לא היה לנו עם מה‬ ‫מנוגדבתכלית לדיווחים אחרים על מהשאירעבפועל‪ .‬מדיווחים‬ ‫לפרוס‪ ,‬ולאהיהפיקוחהיסעיםעלהצירהזהבכלל‪. . .‬אחת]‬ ‫הואבמלוהתהנועהומללנהעהלל‪-‬שתגפייי‪,‬ונסהשלהאיומםיפילישוןנאיבקעבםיעקוהירמהרעראל‪-‬חישו‪,‬דקילהמאלפלךה‪,‬תיוורהתגוייותוסזהלמהיהפךךאמילסושתיודהתר‪.‬ו‪,‬‬ ‫הראיות שאספה ועדת אגרנט בנושא זה ‪ -‬כולל על מה שאירע‬ ‫העוצבות[ ירדה על מובילים‪ ,‬רוב הכוחות ירדו על שרשראות‪.‬‬ ‫באוגדתו של שרון עצמו ‪ -‬מאירות עיניים במיוחד‪.‬‬ ‫כאשר מובילי הטנקים ‪ . . .‬התחילו לנסוע בחזרה‪ ,‬הכביש‬ ‫לא היה מסוגל להכיל תנועת מובילי טנקים למול התנועה‬ ‫שזרמה מאל‪-‬עריש\"‪'.‬ו‬ ‫כפי שציינה ועדת אגרנט באריכות‪ ,‬אי‪-‬אפשר להטיל את האחריות‬ ‫התברר כי כשלים חלו בכלשלב ושלבבתהליך הגיוסוהפריסה‪.‬‬ ‫לשרשרת כה ארוכה של תקלות מנהלתיות על גורם אחד ‪-‬‬ ‫מבחינה כרונולוגית הבעיה הראשונה הייתה לוודא שאנשים‬ ‫ובוודאי לא על אדם אחד‪ .‬במקום זאת יש לראות בהתמוטטותו‬ ‫הגיעולמקומות הכינוסשלהם היו\") ליהרבה קריאותטלפוניות‬ ‫של תהליך גיוס המילואים של צה\"ל באוקטובר ‪ 1973‬ביטוי‬ ‫מכלרחבי הארץ שלא היו מספיק אוטובוסים לאנשי המילואים‬ ‫למה שקלאוזביץ כינה בשם חיכוך\"‪ \":‬אובדן מצטבר של מאמו‬ ‫להיההקפדניצ'םרארתצינהיורמדאותד‪. .‬הכ\"ו‪(.‬ח\"‪.‬אהםעיכהויוב‬ ‫לבסיסים‪ .‬יכולנו‬ ‫להגיע‬ ‫אוטובוסים‪ . . .‬זה‬ ‫מספיק‬ ‫כתוצאה מחולשת אנוש‪ ,‬המחמירה עקב סכנה‬ ‫ושל כוונות‬ ‫ובמקרה שלנו גם עקב ההפתעה‪ .‬אומנם נכון הדבר‪,‬‬ ‫ותשישות\" ‪-‬‬ ‫שתהליך גיוס המילואים לא נעשה קל יותר בגלל העובדה שהיה‬ ‫הבא נוצר בשל הצורך לרשום את החיילים שאכן הצליחו‬

‫ב‪ 6-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫צורך להפעילו דווקא ביום הכיפורים‪ ,‬היום היחיד במשך השנה‬ ‫והגיעו למצב כזה שבסוף המילואים בגלל המהירות נכנסו‬ ‫שבו הרדיו הממלכתי אינו פועל‪ ,‬ולכן אי אפשר היה לנצלו לשם‬ ‫שידור קריאות חירום להתייצבות‪ ,‬אך ייתכן מאוד שהחיסרון‬ ‫בעצמם למחסנים ולקחו כל מה שהיה חסר להם‪ ,‬ובזה עמרה‬ ‫הזה קוזז על‪-‬ידי היתרון שזהו היום היחיד בשנה‪ ,‬שבו ניתן‬ ‫השרפה\"‪'2.‬‬ ‫מצב זה עשוי גם לשפוך אור חדש על המחלוקת שפרצה ‪ -‬כפי‬ ‫לאתר את אנשי המילואים בקלות רבה‪ ,‬שכן רובם נמצאים‬ ‫שראינו לעיל ‪ -‬בין אלעזר לדיין בבוקר ה‪ 6-‬באוקטובר בסוגיה‬ ‫במהלכו בבתיהם או בבתי‪-‬הכנסת‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬התנועה בכבישים‬ ‫ביום הכיפורים היא כה דלילה‪ ,‬עד כי אחרי קבלת הצווים ‪-‬‬ ‫של גיוס כללי מול גיוס חלקי‪ .‬בעניין זה ייתכן מאוד שדיין ‪-‬‬ ‫על‪-‬ידי רץ ‪-‬‬ ‫שהעדיף לבצע גיוס חלקי בלבד ‪ -‬היה מציאותי יותר אף משהוא‬ ‫המילואים להגיע‬ ‫יכלו אנשי‬ ‫רבה‪\".‬‬ ‫באמצעות הטלפון או‬ ‫לבסיסיהם במהירות‬ ‫עצמו חשב‪ ,‬שכן פגמי המערכת המנהלית היו כאלה‪ ,‬שאילו היה‬ ‫עליה להתמודד עם כמויות קטנות יותר של כוח אדם וציוד‪,‬‬ ‫בדיעבד נראה כי העובדה שתהליך גיוס המילואים של צה\"ל‬ ‫היו אולי מתקבלות תוצאות טובות יותר מכפי שקרה בפועל‪.‬‬ ‫לא פעל כלל באופן חלק כנדרש לא יכולה להיזקף לחובתו של‬ ‫אולם תרומה אף יותר מכריעה לקריסת המערכת תרמו הניסיונות‬ ‫צירוף מקרים אומלל גרידא‪ .‬במקום זאת יש לחפש את הסיבות‬ ‫שנעשו באותה תקופה לשנות את מבנה הכוח בצה\"ל‪ .‬מאז נכנס‬ ‫לתפקידו כרמטכ\"ל ‪ -‬ב‪ - 1972-‬הקדיש אלעזר הרבה מזמנו‬ ‫לכישלונו של תהליך הגיוס במקבץ פגמים‪ ,‬שאיפיינו את המערכת‬ ‫וממרצו לניסיונות להגביר את כוח האש של צה\"ל‪ ,‬בעיקר‬ ‫המנהלתית‪ ,‬שאמורה הייתה לפקח על התהליך‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬במשך כל התקופה שבין ‪ 1967‬ל‪ 1973-‬לא קיים צה\"ל‬ ‫באמצעות הגדלת מספר החטיבות המשוריינות שעמדו לרשותו‪,‬‬ ‫שום תרגיל בהיקף מלא של גיוס מילואים מלא ומיידי על כל‬ ‫שלביו ‪ -‬מקריאה ראשונית ועד מוכנות סופית למלחמה‪ .‬ייתכן‬ ‫ובאופן כללי באמצעות הפיכת צה\"ל‪ ,‬שבשנת ‪ 1967‬היה מבוסס‬ ‫שטענו‬ ‫כפי)‬ ‫נעוצה בשיקולים תקציביים‬ ‫שסיבת המחדל הזה‬ ‫וגדל של‬ ‫לצבא הבנוי סביב מספר הולך‬ ‫חטיבות‪,‬‬ ‫בעיקר על‬ ‫בפני ועדת אגרנט(‪'\".‬‬ ‫מספר עדים‪ ,‬שהופיעו‬ ‫אוגדתי‪'.‬‬ ‫עוצבות ממוכסת בעלות סדר גודל‬ ‫המכשול העיקרי בפני הגשמתה של‬ ‫העובדהשתהליך גיוס‬ ‫לחלופין‪ ,‬ייתכן שהסיבות היו נפשיות ובעצם‬ ‫תוכנית זו שכונתה) ב‪ 1972-‬בשם אופק\"‬ ‫המילואיםשלצה\"ל לאפעל‬ ‫‪ - (rtw‬להוציא אינרציה ביורוקרטית‬ ‫ה\"קונספציה\"‬ ‫ביטאו עוד היבט של‬ ‫השלטת‪ ,‬ולפיה לא קיים סיכון ממשי‬ ‫ושמרנות מוסדית עיקשת ‪ -‬היה תקציבי‪.‬‬ ‫כלל באופן חלקכנדרש לא‬ ‫לפרוץ מלחמה‪ .‬תהא אשר תהא הסיבה‪,‬‬ ‫לחצים של האוצר להקטין את תקציב‬ ‫יכולהלהיזקףלחובתו של‬ ‫ועדת אגרנט הצליחה לקבוע כי בשנים‬ ‫הביטחון ואולי) גם לקצר את שירות‬ ‫צירוףמקרים אומללגרידא‬ ‫שקדמו לפרוץ המלחמה באוקטובר ‪1973‬‬ ‫החובה( הוציאו מכלל אפשרות גידול‬ ‫לא תירגל צה\"ל ולו פעם אחת את סידורי‬ ‫בכמות הציוד של צה\"ל‪ ,‬שיתאים לקצב‬ ‫ההובלה עמ') י)‪ 67‬לא הגדיר חלוקת אחריות‬ ‫הגידול הכולל של הצבא‪ .‬לא היה מנוס‬ ‫ברורה בין אגפי המטכ\"ל השונים למקרה‬ ‫מפער זמנים‪ ,‬כפי שדיווח ראש אג\"א לחברי ועדת אגרנט‪:‬‬ ‫של גיוס פתע עמ') ‪ ,)95‬לא תירגל הצטיידות של יחידות ברמת‬ ‫האוגדה עמ') ‪ ;)101‬ולא בדק את יכולתו לוודא כי צווי הקריאה‬ ‫אין\" כל דמיון כמעט בין תאריך ההחלטה להזמין עבור‬ ‫יגיעו אל כל אנשי המילואים בתוך זמן סביר עמ') ‪.)107‬‬ ‫לעובדה שהתהליך השלם של הפעלת נוהלי הגיוס והפריסה לא‬ ‫עוצבה[] ציוד‪ ,‬לבין התאריך שבו עוצבה[] נדרשת להיכנס‬ ‫תורגל כראוי היו השלכות חמורות במיוחד לאור הרמה המקצועית‬ ‫לסד\"כ של ל\"הצ\"‪'4.‬‬ ‫הירודה של רבים מהאנשים שהופקדו על תהליכים אלה‪ .‬פגמים‬ ‫לא באופן בלתי צפוי הייתה תגובת צה\"ל למצב הזה‬ ‫אלה בלטו במיוחד בקרב חיילי החובה והקבע‪ ,‬שהיו אחראים‬ ‫להעדיף כמות על איכות‪ .‬כפי שאחד המפקדים הגדיר‪:‬‬ ‫המדיניות\" היא‪ ,‬שעדיף להקים מספר גדול יותר של יחידות‬ ‫על אחזקת מחסני החירום ועל ניהולם התקין‪.‬‬ ‫יחידות‪,‬‬ ‫מאשר פחות‬ ‫מלאה‪,‬‬ ‫לא‬ ‫הצטיידות סבירה‪ ,‬אבל‬ ‫ברמת‬ ‫האנשים\" העובדים בימ\"חים הם ברמה הנמוכה ביותר של חיילי‬ ‫בהצטיידות מלאה\"‪.‬נ'‬ ‫אבל‬ ‫צה\"ל המשרתים‪ ,‬כי לשם נשלחים הנפלטים מיחידות קרביות ואהרגה‪,‬‬ ‫התוצאה הייתה לא רק שהמשאבים הקיימים היו צריכים‬ ‫או חיילים שמבחינה בריאותית חייבים להימצא בקרבת ביתם‪ .‬גם‬ ‫בד\"א העולים שם בדרגה הם בהחלט לא מן המשובחים‪ ,‬אלה הם‬ ‫אפסנאות ניסו להתמודד עם‬ ‫להתחלק בין יותר חיילים‪ .‬קציני‬ ‫העולים בדרגה מבין החיילים האלה‪ .‬גם המכונאים ומכונאי טנקים‬ ‫קיוו‪ ,‬להיות רק זמני‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫המחסור בציוד‪ ,‬שאמור היה‪ ,‬כך‬ ‫כך שמשכו לצורך שימושם היומיומי של הכוחות הסדירים ציוד‬ ‫נשלחים קודם כול לחיל חימוש‪ ,‬ליחידות שדה ולאחר מכן ‪ -‬לסדנאות‪.‬‬ ‫המיועד אך ורק לאנשי מילואים בעת חירום‪ .‬דו\"ח ועדת אגרנט‬ ‫המקצועית‬ ‫מכיל מספר דוגמאות ספציפיות לנוהג הזה אשר) מכונה לעיתים‬ ‫הרמה‬ ‫לימ\"חים‪ ,‬כי שם‬ ‫מאומנים נשלחים‬ ‫ורק הפחות‬ ‫שטחי בלבד\"‪';.‬‬ ‫רק במסגרת טיפול‬ ‫הדרושה היא‬ ‫קרובות בשם הלוואה\" ושאילה\"(‪ ,‬שתוצאתו הייתה תסבוכת‬ ‫פגמים דומים נתגלו גם בתחומים אחרים‪ .‬מצב זה‪ ,‬שהוחמר‬ ‫ביורוקרטית כה חמורה‪ ,‬שאפילו המפקד הפדנטי ביותר לא היה‬ ‫עוד יותר על‪-‬ידי האווירה הכללית של פאניקה ששררה אז‪ ,‬עשוי‬ ‫מצליח להתירה‪ .‬רובם פשוט הסתמכו על התקווה כי ציוד‬ ‫להסביר את התמוטטותה הכמעט מיידית של המערכת המנהלית‬ ‫ךך‪:‬תקרוגרןהי‪:‬רן‪1 -7'-‬‬

‫בתוכנית\" הגיוס של צה\"ל יש עיתוי להשלמת דויצה\"‪'6.‬‬ ‫שהוצא מהמחסנים עבור תרגיל או לצורך הדגמה בפני מגויסים‬ ‫התוצאה הייתה סיוט לוגיסטי‪ .‬כאשר פרצה המלחמה באופן‬ ‫חדשים או‪ ),‬לעיתים‪ ,‬רק עבור מסדר( יוחזר בסופו של דבר ‪-‬‬ ‫בלתי צפוי‪ ,‬גילו חיילי המילואים כי היו להם הרבה פחות אמצעי‬ ‫ובמצב תקין‪ .‬נראה כי לא ננקטו כל צעדים של ממש כאשר דבר‬ ‫לחימה מכפי שציפו‪ .‬בחלק גדול מהציוד‪ ,‬אף שהיה במצב‬ ‫תחזוקתי תקין‪ ,‬חסרו פריטים חיוניים שנלקחו ממנו‪ .‬אלפי‬ ‫זה לא קרה‪.‬‬ ‫פריטים‪ ,‬שבלעדיהם שום כוח אינו יכול לזוז ‪ -‬ובוודאי שלא‬ ‫גרוע מכך‪ ,‬לא הוקדשה כמעט כל מחשבה לתוצאות הבלתי‬ ‫להילחם באופן יעיל ‪ -‬לא היו היכן שאמורים היו להיות‪ .‬חסרו‬ ‫נמנעות של מצב זה‪ .‬כפי שציינה ועדת אגרנט‪ ,‬דווקא בשל‬ ‫כלי‪-‬רכב‪ ,‬כלי תחזוקה‪ ,‬ציוד רפואי וכן ‪ -‬אולי חשוב מכול ‪-‬‬ ‫העונדה שבשנים ‪ 1973-1972‬היה צה\"ל מצוי במצב של שינוי‬ ‫כלי‪-‬נשק‪ .‬בסך הכול ברוב\" הימ\"חים היו פערים של ציוד וצל\"ם‬ ‫מתמיד ‪ -‬כאשר ציוד וכוח אדם מועברים מיחידות ותיקות‬ ‫ליחידות חדשות שהיו עדיין בשלבי הקמה ‪ -‬חייבים היו הפיקוח‬ ‫שנעו בין ‪ 5%‬ל‪ 15%-‬בציוד יללכ‪'7\"...‬‬ ‫והבקרה להיות מחמירים יותר מתמיד‪ ,‬וההקפדה על ההוראות‬ ‫בדבר שמירה על יחס נאות בין משאבי אנוש לציוד חייבת הייתה‬ ‫טיכוס‬ ‫להיות מדוקדקת במיוחד‪ .‬אך למעשה קרה ההפך‪ .‬הניהול‬ ‫הביורוקרטי‪ ,‬אשר צה\"ל מעולם לא הצטיין בו‪ ,‬הפך לרשלני‬ ‫מקובל לחשוב שהסיבה העיקרית לפגמים שאיפיינו את ביצועיו‬ ‫אף יותר מן הרגיל‪ .‬המטכ\"ל היה כה להוט להגדיל את מספר‬ ‫של צה\"ל עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים נעוצה בתפיסות‬ ‫האוגדות הלוחמות‪ ,‬שהוא פשוט לא טרח לבנות תוכנית משולבת‪,‬‬ ‫המוטעות שהיו מונחות בבסיסה של החשיבה הביטחונית‬ ‫המאפשרת גידול ושינויי הקצאה מבלי לרוקן לחלוטין את‬ ‫הישראלית באותה תקופה‪ .‬מאמר זה ניסה להוסיף נדבך לטענה‬ ‫משאביהן של יחידות קיימות‪ .‬במקום זה פשוט הניחו\"\" כי‬ ‫זו‪ .‬ליתר דיוק‪ ,‬טענתו היא כי תחום ה\"קונספציות\" המוטעות‬

‫במקרים שבהם יש צורך בשיגור מסרים יותר עמומים‪.‬‬ ‫לא היה מוגבל רק להערכות ממעיטות ביותר באשר ליכולתן‬ ‫למעשה‪ ,‬בנסיבות כאלה עלולים המתחים בין הרמות‬ ‫או לרצוע של שכנותיה של ישראל לצאת עדה למלחמה‪ .‬התפיסות‬ ‫העיונות של הצבא ושל הדרג המדיני הבכיר להפוך לקשים‬ ‫המוטעות הללו כללו גם הערכה חסרת כל בסיס באשר ליכולתו‬ ‫במיוחד‪ .‬מן הבחינה הזאת מהווה הוויכוח בין אלעזר‬ ‫של מבנה הכוחות הצה\"לי הקיים להתמודד עם האתגרים‬ ‫לדיין בבוקרו של ה‪ 6-‬באוקטובר שיעור מאלף בקושי‬ ‫הצבאיים הצפויים‪ .‬אחת מאבני היסוד בחשיבה האסטרטגית‬ ‫שביצירת התאמה בין הצורך של הצבא לגייס את המילואים‬ ‫הישראלית הייתה האמונה כי ההסתמכות הרבה על אנשי‬ ‫למטרות התקפיות לבין הצורך המדיני לנקוט עמדה של‬ ‫המילואים ‪ -‬מעבר להיותה מוכתבת על‪-‬ידי שיקולים תקציביים‬ ‫ודמוגרפיים ‪ -‬היא המסגרת הטובה ביותר להענקת יכולת‬ ‫הגנה ושל הרתעה‪.‬‬ ‫התפרצות\" לשם הבטחת השגתו של ניצחון מכריע בשדה הקרב‪.‬‬ ‫יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬נראה היה כי ההצלחה הצבאית העצומה במלחמת‬ ‫מגבלה שנייה ‪ -‬ומשמעותית אף יותר ‪ -‬היא אופי הדרישות‪,‬‬ ‫ששת הימים היא הוכחה לכך שצה\"ל אכן מסוגל להפעיל את‬ ‫שההסתמכות על אנשי מילואים כופה ברמה של התכנון‬ ‫האופרטיבי‪ .‬כל מרכיבי הכוח חייבים להתאים את עצמם‬ ‫המערכת הזאת ולנצל את היתרונות שהיא מעניקה‪.‬‬ ‫לתפקיד המוטל על המילואים‪ .‬מכאן שהתוכניות של‬ ‫במבט ראשון נראה כי גם מלחמת יום הכיפורים הצדיקה אמונה‬ ‫הכוחות האחרים חייבות להיות כפופות לאלה של כוחות‬ ‫זו במידה רבה‪ .‬אחרי ככלות הכול‪ ,‬חיילי המילואים אכן הגיעו‬ ‫המילואים‪ .‬חוסר המודעות למעמסה שמגבלה זו הטילה‬ ‫בסופו של דבר לשדה הקרב‪ ,‬וביצועיהם היו מעולים לפי כל‬ ‫בצורה) הבולטת ביותר( על חיל האוויר הישראלי חייב‬ ‫קנה מידה‪ .‬ללא הכישרון‪ ,‬הדבקות והאומץ של חיילי המילואים‬ ‫להיחשב לאחת מטעויות התכנון הגסות ביותר של צה\"ל‪.‬‬ ‫לא היה צה\"ל מסוגל להיחלץ מההלם שאחז בו בשל פרוץ‬ ‫נראה כי המטכ\"ל לא הפנים את הראיות ואת) האזהרות(‬ ‫המלחמה וסדרת התבוסות שבאו לאחר מכן‪ .‬אך בכל זאת יש‬ ‫על כך שאיום הטילים אחרי ‪ 1970‬פגע ביכולתו של חיל‬ ‫להכיר בכך כי מבחינות רבות הישג זה התקבל למרות מערכת‬ ‫האוויר לבצע סיוע אווירי קרוב על‪-‬פי התכנונים המקוריים‬ ‫המילואים ולא הודות להפעלתה על‪-‬פי תכנונים מוקדמים‪.‬‬ ‫‪ -‬סיוע שהיה תנאי הכרחי ליעילותם של כוחות המילואים‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬תוצאות המלחמה מהוות תעודת כבוד לחיילי‬ ‫בקרב‪ .‬לכן אף שבתוך חיל האוויר עצמו היה גיוס המילואים‬ ‫המילואים כפרטים ולא למסגרת שהם היו חלק ממנה‪ .‬הטענה‬ ‫יעיל ואפקטיבי‪ ,‬הרי שביחידות צה\"ל האחרות נוצר מצב‬ ‫שלנו היא שכאשר מרחיבים את הניתוח לרמה המערכתית‪ ,‬ניתן‬ ‫של דיסוננס‪ .‬דוד אלעזר מעולם לא הסיק את המסקנה‬ ‫לטעון כי מלחמת יום הכיפורים היא דוגמא למגבלות המבנה‬ ‫המתבקשת ‪ -‬שיש צורך להעריך מחדש את התוכניות‬ ‫להפעלת כוחות המילואים בתפקיד התקפי כאמצעי להשגת‬ ‫של מערכת המילואים ולא ליתרונותיו‪.‬‬ ‫הכרעה‪ .‬במקום זאת התפתה הרמטכ\"ל לדבוק בתוכניות‬ ‫לכן‪ ,‬הלקח של מלחמת יום הכיפורים הינו כי כוחות מילואים‬ ‫המוכנות מקודם‪ ,‬ובכך הוא גרם לשעבוד כל האסטרטגיה‬ ‫הם מרכיב כוח שהוא הרבה פחות גמיש מכפי שעשוי להיראות‬ ‫ממבט ראשון‪ .‬אם לא מתייחסים אליהם בזהירות רבה‪ ,‬הם‬ ‫שלו להסתמכות על המילואים‪.‬‬ ‫עלולים לצמצם‪ ,‬ולא להגדיל‪ ,‬את האופציות העומדות לרשות‬ ‫המפקדים והקברניטים‪ .‬סיבה אחת לכך‪ ,‬אשר צוינה כבר מזמן‬ ‫ולבסוף‪ ,‬החוויה שעברה על ישראל בשעות הראשונות של‬ ‫בהקשר אחר על‪-‬ידי פרופ' דן הורוביץ המנוח‪ ,‬היא הרגישות‬ ‫מלחמת יום הכיפורים מדגימה את הצרכים הארגוניים‬ ‫הרבה שיש לכוחות הללו לשינויים באווירה החברתית‪ .‬דבר זה‪,‬‬ ‫המיוחדים של כוחות המילואים‪ .‬יעילותם תלויה ‪ -‬אף‬ ‫לטענתו‪ ,‬מגביל באופן ניכר את סוגי המשימות שניתן להטיל‬ ‫יותר מזו של כוחות אחרים ‪ -‬בסיועה של תשתית לוגיסטית‪.‬‬ ‫על אזרחים\" במדים\" בתקופות של אי‪-‬שקט פנימי כפי) שאירע‬ ‫מכוחות סדירים‪ ,‬בייחוד כאשר הם מורכבים מחיילים‬ ‫במהלך מלחמת לבנון בשנים ‪ '\".)1985-1982‬אך גם כאשר‬ ‫מקצוענים‪ ,‬ניתן לכל הפחות לצפות שישמרו על רמה‬ ‫שיקולים כאלה אינם רלוונטיים ‪ -‬והם באמת לא היו קיימים‬ ‫מינימלית של מוכנות מבצעית‪ ,‬העשויה להקהות את‬ ‫כלל במלחמת יום הכיפורים ‪ -‬כוחות המילואים בהחלט סובלים‬ ‫ההשפעות השליליות של הפתעה צבאית‪ .‬אך את חיילי‬ ‫המילואים ‪ -‬גם אם הם מתורגלים ובעלי ניסיון‪ ,‬כפי‬ ‫ממגבלות אחרות‪:‬‬ ‫שבאמת היו חיילי המילואים של צה\"ל ב‪ - 1973-‬לא ניתן‬ ‫בשום אופן להגדיר ככוחות תגובה\" מהירה\"‪ .‬להפך‪ ,‬הם‬ ‫ראשית‪ ,‬ההזדקקות לגיוסם של כוחות המילואים דורשת‬ ‫רגישים במיוחד לאותו חיכוך\"\" ארגוני‪ ,‬שלפי קלאוזביץ‬ ‫כיול מתוחכם במיוחד של היעדים המדיניים והצבאיים‪.‬‬ ‫הוא חלק בלתי נפרד מכל פעילות צבאית‪ .‬כתוצאה מכך‬ ‫לכן היא דורשת גם מידה גבוהה ביותר של תמימות דעים‬ ‫שיניהם\"\" יעילות רק אם משרת אותם זנב\"\" לוגיסטי‬ ‫בין הפיקוד העליון וההנהגה המדינית לגבי התאמתם של‬ ‫ארוך ‪ -‬ויעיל ‪ -‬במיוחד‪ .‬אי‪-‬אפשר כלל לחשב את המחיר‬ ‫יעדים מדיניים לאמצעים צבאיים‪ .‬אומנם גיוס המילואים‬ ‫ששילמה ישראל כתוצאה מכך שצה\"ל לא וידא שדרישה‬ ‫מהווה אמצעי יעיל ביותר לביצוע מדיניות במצבים של‬ ‫שחור\" ולבן\" לדוגמא‪ ),‬במקרה שנראה כי לחימה בהיקף‬ ‫בסיסית זו אכן תמולא‬ ‫נרחב היא בלתי נמנעת(‪ ,‬אך הוא עלול להחטיא את מטרתו‬

‫לצבא מקצועי\"‪,‬‬ ‫העם‬ ‫מצבא‬ ‫סולימן‪ ,‬צה\"ל\" ‪-‬‬ ‫סטיוארט כהן ואילן‬ ‫‪.6‬‬ ‫מחקו זה מומן על‪-‬ידי מענק מטעם קרן איהל באוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬דביר‪,‬‬ ‫‪ ,1995‬עמ' ‪.17-2‬‬ ‫מערכות ‪ ,341‬מאי‬ ‫‪.7‬‬ ‫בר‪-‬אילן‪ ,‬ועל כך נתונה תודתי‪ .‬כמו כן ברצוני להודות למר אורי‬ ‫ישראל טל‪ ,‬ביטחון לאומי‪ :‬מעטים מול רבים‪,‬‬ ‫בגת‪ ,‬עוזר מחקר‪ ,‬אשר באופן עקבי העניק לי סיוע ברמה גבוהה‪.‬‬ ‫‪ ,1996‬עמ' ‪ .76‬במהלך מלחמת יום הכיפורים היה המחבר סגן‬ ‫הרמטכ\"ל‪ ,‬ובמשך ‪ 30‬שנה מילא תפקיד מרכזי בעיצובה של‬ ‫מדיניות הביטחון הלאומי‪.‬‬ ‫הערות‬ ‫‪John Gooch and E.A Cohen, 51111,871 Misfortunes:‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫זיכרונותיו של‬ ‫הראתחשד אשמ\"בןאבמ‪-‬צ‪3‬ע‪97‬ש‪:1‬נותאליה‪-‬ז‪0‬עי‪9‬ראע‪,‬םמלהותפמעתת‬ ‫הווינוח‬ ‫‪.1‬‬ ‫יום הניפוריס‪:‬‬ ‫‪York:The‬א‪0‬ש‪War )\"-‬ח‪The Anatomy of Failure 1‬‬ ‫מי שהיה‬ ‫‪ 130.‬ק‪.FreePress,1990(, .‬‬ ‫זכמווללניתמוצחיאובית‪,‬קורידתייעובתמאאמרח‪:‬רונות‪el.i1h99fi3lit-,‬ס‪a‬פ‪r‬ר‪Is‬ז\"ה‪v,‬ו‪a‬ע‪h‬בו~‪l‬דו!ת‪1‬‬ ‫מיתוס‬ ‫הדו\"ח ניתן לעיון רק אחרי תיאום מראש עם האחראי בארכיון‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪Leadership‬‬ ‫‪KKiepvpiinlf‬ת‪oDf uRrienfglectthioen\"Yom1‬‬ ‫אחרות‬ ‫‪ the Aft‬חס‬ ‫הפעולה‪.‬‬ ‫צה\"ל בגבעתיים‪ ,‬ותודתי נתונה לו על שיתוף‬ ‫‪War: Reflections‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫גרסה חלקית של הדו\"ח התפרסמה בהוצאת עם עובד‪,‬‬ ‫‪Walter‬ש~ ‪Avruch‬‬ ‫יוזכרו להלן כך‪:‬‬ ‫חלקי הדו\"ח‬ ‫‪.1975‬‬ ‫בשנת‬ ‫‪Zenner (ed) Critical Essays 08 hraeli Society Religion‬‬ ‫דין‪-‬וחשבון\" ועדת‬ ‫אגרנט א() ‪-‬‬ ‫ועדת‬ ‫דו\"ח‬ ‫קק‪and Government, (Albany: SUNY Press, 1997( .‬‬ ‫החקירה מלחמת‬ ‫‪171-186.‬‬ ‫חלקי‪ ,‬ט' בניסן תשל\"ד ‪.)1.4.19747‬‬ ‫דין‪-‬וחשבון\" חלקי נוסף\"‪ ,‬הנמקות‬ ‫וחשבון‬ ‫יום הכיפורים\"‪ ,‬דין‬ ‫המודיעיני‬ ‫הייחודיים של הכשל‬ ‫מקיפה על ההיבטים‬ ‫לסקירה‬ ‫תשל\"ד (‪.)1.4.1974‬‬ ‫ב() ‪-‬‬ ‫דו\"ח ועדת אגרנט‬ ‫הכיפורים‬ ‫בר‪-‬יוסף‪ ,‬הפתעת\" יום‬ ‫ב‪ 1973-‬ראו‪ :‬אורי‬ ‫הישראלי‬ ‫ואחרון‪ ,‬ירושלים‪,‬‬ ‫בניסן‬ ‫החלקי מיום ט'‬ ‫והשלמות לדין וחשבון‬ ‫שלישי‬ ‫‪ -‬דין‪-‬וחשבון‬ ‫דו\"ח ועדת אגרנט ג()‬ ‫ומקורותיה\"‪ ,‬מערנות ‪ ,361‬נובמבר ‪ ,1998‬עמ' ‪.27-14‬‬ ‫תשל\"ה‪.‬‬ ‫מצוי במאמרים הבאים‪:‬‬ ‫עבודות מוקדמות יותר‬ ‫‪\",‬ס‪e‬י‪t‬כו‪a‬ם‪tim‬ש‪s‬ל‪E‬‬ ‫‪Avi Shlaim, 'faulvs %‬‬ ‫‪National Inteffigence‬‬ ‫‪ 9‬ו‪9‬י‪,‬יע‪9‬ו‪3‬ד‪0-1,‬ד‪4‬ב‪1‬ר‪.‬יםמצעולטטביגטםחוןאציל‪:‬שר‪,‬א‪te‬ל‪ev,i‬ת‪lL‬ל‪ie-‬א‪r‬בי~ב‪P,‬‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬ייחוד‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪tCtbaioroKcanknihpscaap\"e,mSltplrttiuduBaWedelmanie,r- s‬ר‪n1.:A40aAt,‬ת;ו‪r0drei]ess'Si3lge4u\"h\"8ITrt,n-p:h3tre8ies0re‬ק‪rhafittcbh2hie8la:i,Ate)y0n1l1]9a0'17Sl1y.6sHu(Fisarop[n‬ע‪io0ight‬ו‪5ekd1;svf‬ט‪aiotdrr3tnldh8e1\"ewH-,I35oni9n)r‬ק‪vrn‬ק‪.azFW‬‬ ‫מערכות‪ ,1971 ,‬עמ'‬ ‫‪ 1578071Military Doctrine, (Tel‬מנ ‪Offence and Defense‬‬ ‫ק‪Aviv: Jaffe Center for Strategic Studies, 1989(, 43.‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬עם עובד‪,‬‬ ‫הבא‪,‬‬ ‫השלב‬ ‫פרס‪,‬‬ ‫שמעון‬ ‫זו ראו‪:‬‬ ‫על הבחנה‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.15-9‬‬ ‫‪ ,1965‬עמי‬ ‫‪ 461-602.‬קק‪Quarterly 21 )1977( .‬‬ ‫‪ .12‬על ההעדפה שניתנה להתקפת‪-‬נגד מקדימה ראו‪ :‬לוויטה‪ ,‬שם‬ ‫‪,‬ה‪n‬א‪o‬מ‪t0i‬אל‪a‬מ‪0l‬ר‪u‬יח‪c‬ם‪C1a\":l‬ה\"י‪,‬ב‪\",‬א‪en‬י‪ci‬ם‪GJDaeTntneicsrersSent:e‬‬ ‫לעבודות אלו נוספו מאוחר יותר‬ ‫עמק'וב‪9‬ר‪45-3,‬ה‪,‬כןר‪5‬ע‪8‬ה‪35-‬צבעאליתהשאבימפלהח למוהתשיגישהרכארלעהערצבבאי‪8‬ת‪94‬ר‪1‬א‪-‬ו‪12:‬א‪9‬ב‪,1‬י‬ ‫‪Miscalculation:and.~Conventional‬‬ ‫‪Jervis, Richard Ned Laboe and‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬מערכות‪.1996 ,‬‬ ‫‪Janice Gross 5101 )065.(, Psychology and Deterrence‬‬ ‫קק‪(Baltimore: John Hopkins University Press, 1985( .‬‬ ‫השבורים‪ ,‬דמדומי העוצמה‬ ‫ראו‪ :‬עמנואל ולד‪ ,‬קללת הכלים‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪34-88.‬‬ ‫‪ ,1982-1967‬תל‪-‬אביב‪ ,‬שוקן‪,‬‬ ‫הצבאית והמדינית הישראלית‬ ‫נ‪ ,789‬בייחוד עמ' ‪.179-159‬‬ ‫ותפיסת הביטחון ומרכיבי הכוננות של‬ ‫וגם‪ :‬משה בר‪-‬כוכבא‪,‬‬ ‫יום הכיפורים\"‪ ,‬מערכות ‪1989 ,316-315‬‬ ‫צה\"ל במבחן מלחמת‬ ‫מחיילי המילואים במסגרת תוכנית‬ ‫עמ' ‪.11-6‬‬ ‫הישראלית ב‪ 5-‬ביוני‪ .‬ראו‪Janice :‬‬ ‫היה אף אפשר לשחרר חלק‬ ‫‪.14‬‬ ‫ההונאה‪ ,‬שקדמה למתקפה‬ ‫‪Israanedl'sRayCmhoonicde,Ta1n9te6r7,‬ת‪GMraoksinsg5: !01‬‬ ‫‪Rational Deeision-‬‬ ‫נקודת מבט זו מופיעה אצל כותבי זיכרונות של אותה תקופה‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪(Columbus: Ohio‬‬ ‫מוטיב חשוב גם בכתיבה אשר‬ ‫מהם מצוטטים כאן(‪ .‬זהו‬ ‫ערמ'עיד ןת‪432‬א‪-‬ד‪2‬מ‪33‬ה‬ ‫כגון‪ :‬זאב שיף‪,‬‬ ‫חד‪-‬צדדית למראית עין‪,‬‬ ‫כמה)‬ ‫‪ 235-236.‬קק‪University Press, 1980(, .‬‬ ‫ביתן‪,1974 ,‬‬ ‫אינה‬ ‫באוקטובר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬זמורה‬ ‫‪ .15‬יאלמלא' שלושת שבועות ההמתנה ‪ -‬שבמהלכם תיקנו את‬ ‫חיים הרצוג‪ ,‬מלחמת ייס הוין‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עידנים‪ ,1975 ,‬דב תמרי‪,‬‬ ‫הזחל\"מים‪ ,‬הטנקים‪ ,‬ריכזו את המילואיס‪ ,‬שיפשפו ‪ -‬לא היינו‬ ‫מלחמת\" יום הכיפורים ‪ -‬מושגים‪ ,‬הערכות‪ ,‬מסקנות\"‪ ,‬מערכות‬ ‫מסוגלים לעמוד כמו שעמדנו ביום הכיפורים‪ .‬אוי וגיבוי היה‬ ‫‪ ,277-276‬אוקטובר‪-‬נובמבר ‪ ,1980‬עמ' ‪;16-11‬‬ ‫דדו‪,‬‬ ‫חנוך ברטוב‪,‬‬ ‫אצל‪:‬‬ ‫מצוטט‬ ‫‪8‬ל‪4‬נו!\"שנהאלוועףודא‪0‬ב‪2‬רהיוםם‪ ,‬אדןתל‪-‬בארןב(י)ב‪,‬‬ ‫‪ Abraham 1). Wagner, The‬יש ‪Anthony 11. Cordesman‬‬ ‫א'‪ ,‬עמ' ‪.253‬‬ ‫כרך‬ ‫מעריב‪,‬‬ ‫‪Lessons‬‬ ‫(‪o1f9M73od-1e9rn89(WBoaru: ldVeOr:IW. 1e: sTthveieAwPrarbesIss1,ra9e9li0‬‬ ‫‪ .16‬יניב‪ ,‬פוליטיקה ואשטרטגיה‪ ,‬עמ' ‪ ,258-241‬המכיר בכך שאכן‬ ‫נעשו כמה שינויים ברמה האסטרטגית‪ .‬כתב האשמה מפורט‬ ‫‪)0881),‬‬ ‫‪ 50.‬ק‪.‬‬ ‫‪Shimon‬‬ ‫א‪e‬צ‪h‬ל‪\"T:‬‬ ‫מצוי‬ ‫יותר על האינרציה בחשיבה האופרטיבית‬ ‫אפרים ענבר‪ ,‬החשיבה\" האסטרטגית של ישראל אחרי ‪,\"1973‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪Naveh,‬‬ ‫ט‪)[!1‬‬ ‫והסדרים‪ ,‬סוגיות‬ ‫נוישלברגירשרעוארל‪,‬ך()תלמ‪-‬לאחבימוב‪,‬ת‬ ‫בתוך‪ :‬בנימין‬ ‫‪01‬‬ ‫‪tIhseraOeflifeOnspievreatPiorneaelmapltoiounghat\"n, d‬‬ ‫‪the‬‬ ‫נבחרות‬ ‫האו\"פ‪ ,1992 ,‬עמ'‬ ‫ביחשי החוץ‬ ‫‪Future Challenge‬‬ ‫‪for‬‬ ‫ח‪1:‬‬ ‫‪.74-45‬‬ ‫‪Efiaim Ka~h )06.(, Between War; 886 Peace; Dilemmas‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬ספריית‬ ‫בישראל‪,‬‬ ‫ואסטרטגיה‬ ‫פוליטיקה‬ ‫אבנר יניב‪,‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.282-280‬‬ ‫‪ ,1994‬עמ'‬ ‫הפועלים‪,‬‬ ‫‪ esp.‬י(‪ Frank Cass, 1996‬ת‪6‬ס\"‪ Israeli Security )]0:‬ז‪0‬‬ ‫‪ 174-176.‬קק‪.‬‬ ‫של‬ ‫דגשים\" משתנים במחויבות הצבאית‬ ‫ר יאו‪:‬שראלסטיו‪1‬א‪8‬ר‪19‬ט‪1-‬כ‪9‬ה‪9‬ן‪,\"1,‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪ .17‬על היבט זה של ההבדלים בין המצב שהשפיע על גיוס המילואים‬ ‫עמ'‬ ‫מערכות ‪ ,333‬נובמבר‪-‬דצמבר ‪,1993‬‬ ‫לפני ואחרי ‪ 1967‬ראו‪ :‬אברהם אדן‪ ,‬על שתי גדות הסואץ‪,‬‬ ‫‪.13-2‬‬

‫דדו‪ ,‬כרך אי‪ ,‬עמי ‪.263-262‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬עידנים‪ ,1979 ,‬עמ' ‪.64 -63‬‬ ‫מילשטיין‪,‬‬ ‫פהרוסוץאץ‪,‬העממל'ח‪4‬מ‪-4‬ה‪,45,‬ת‪4‬ל‪,-5‬אבאיובר‪,‬י‬ ‫שתי גדות‬ ‫ברטוב‪ ,‬שם; על‬ ‫‪.32‬‬ ‫טעות‬ ‫הכיפורים‪:‬‬ ‫יואל בן פורת‪ ,‬מלחמת\" יום‬ ‫על פרשה זו ראו‪:‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫ןי‪1‬רו‪9‬ן‪-6‬ג‪1‬ו‪8‬לן‪6,‬‬ ‫הכיפורים‪,‬‬ ‫מלחמת יום‬ ‫‪,1985‬‬ ‫יולי‪-‬אוגוסט‬ ‫באוקטובר\"‪ ,‬מערכות ‪,299‬‬ ‫עבמ'מאי‪.9-,2‬הפתעה‬ ‫‪ ,1992‬עמ' ‪ ;61‬דו\"ח ועדת אגרנט ב(‪ ),‬כרך שני‪ ,‬עמי‬ ‫‪ 102-‬קק‪Gooch and Cohen, Military Misfortunes, .‬‬ ‫‪ .19‬מאז\" יולי הוכרז מעל כל הבמות‪ ,‬שמלחמה כוללת אינה צפויה‬ ‫‪105.‬‬ ‫בשנים הקרובות‪ ...‬בעוד שבועות אחדים תתקיימנה בחירות‬ ‫‪ .33‬על שורשיה של תוכנית שובך\" יונים\" ועל הוויכוח בעניינה ראו‪:‬‬ ‫לכנסת‪ .‬היום הוא יום הכיפורים‪ .‬אם יתגלה כל זה כאזעקת‬ ‫זאב איתן‪ ,‬שובך\" יונים ‪ -‬תכנון ויישום תחת מבחן האשי‪,‬‬ ‫שווא‪ ,‬תהיה הממשלה‪ ,‬ובעיקר שר הביטחון‪ ,‬ללעג וקלס בפי‬ ‫יום‪ ,‬כרך ב'‪,‬‬ ‫האופוזיציה\"‪ .‬חנוך ברטוב‪ ,‬דדו‪48 ,‬‬ ‫מערכות ‪ ,277-276‬אוקטובר‪-‬נובמבר ‪ ,1980‬עמ' ‪.46-38‬‬ ‫ועוד ‪20‬‬ ‫שנה‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬מעריב‪ ,1978 ,‬עמ' ‪.14‬‬ ‫‪ .34‬או לפי גרסה אחרת ארבעה‪ ,‬כאשר בפיקוד דרום נוצר הבדל בין‬ ‫‪URroiadBa1r0Ythoese1f,96t7tRoWteamr\".‬‬ ‫‪The Forgotten crisis 08 the‬‬ ‫שובך\" יונים גדול\" ליישובך יונים קטן\"‪ .‬ראו דו\"ח ועדת אגרנט‬ ‫‪Journal Of Contemporary‬‬ ‫‪ 547-566.‬קק‪History 31 , (July, 1994( .‬‬ ‫ב(‪ ),‬כרך שני‪ ,‬עמ' ‪ ,195-194‬פיסקה ‪.144‬‬ ‫‪ .35‬ברטוב‪ ,‬דדו‪ ,‬עמ' ‪Gooch and Cohen, Military ,250‬‬ ‫‪ .21‬מצוטט בדו\"ח אגרנט ב(‪ ),‬כרך שני‪ ,‬עמ' ‪ ,276‬פיסקה ‪.208‬‬ ‫‪ 119-120‬קק‪Misfortunes, .‬‬ ‫‪ .36‬משה דיין‪ ,‬אבני דרך‪ ,‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עידנים‪,1976 ,‬‬ ‫‪ .22‬אברהם אדן‪ ,‬על שתי גדות הסואץ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עידנים‪ ,1979 ,‬עמ'‬ ‫עמ' ‪ .570‬מאוחר יותר הוא אמר‪ :‬כוחות\" האויב הסתערו ביום‬ ‫‪.64-63‬‬ ‫הכיפורים ביעילות גדולה הרבה יותר ממה ששיערו בעת התכנון'י‪.‬‬ ‫‪ .37‬באפריל ‪ 1973‬היה אלעזר בטוח שביחס לרמת‪-‬הגולן לפני\" שסייס‬ ‫‪ .23‬אחד מהתיאורים הטובים ביותר נמצא אצל קורדסמן ווגנר ראו)‬ ‫מילואים‪ ,‬כל שעלינו לעשות הוא לפרוס‪ ...‬לא פחות ממאה‬ ‫הערה ‪ 2‬לעיל(‪ ,‬עמ' ‪ .43-36‬על ויכוח מוקדם לגבי היחס של‬ ‫טנקים‪ ,‬אם נצליח לעשות זאת‪ ,‬מול כמות כזאת של טנקים הם‬ ‫הפיקוד הבכיר בצה\"ל לקו בר‪-‬לב ועל שימושיו האפשריים ראו‪:‬‬ ‫לא יוכלו לעשות דבר‪ .‬כאשר נעמוד מול בעיה מבצעית‪ ,‬כל שעלינו‬ ‫לעשות הוא לרכז כמות מינימלית של טנקים\"‪ .‬הדו\"ח של ועדת‬ ‫‪Rb2ei1ov8gis-r2iat2ep7dh;Y\"Jy,oa(uN'areknowavl‬ק‪eto‬ק‪v8L9Ai(n,u.‬מ‪,e9‬ג‪O,W\"SVTca,hhreruiBosart:erLr1‬ש‪ABYraoierrSkl :iSSmihmaanor-onT(n‬‬ ‫נבו‪ ,‬ההגנה על רמת הגולן‪ ,‬דוקטרינה ותפיסה‪ ,‬צה\"ל‪,1974 ,‬‬ ‫‪ 146-176.‬קק‪ofStrategic Studies,11)1988(, .‬‬ ‫מצוטט אצל שמעון נווה‪ ,‬עמ' ‪ 186-185‬ראו) לעיל הערה מס' ‪.)16‬‬ ‫‪ .24‬אין כאן נדי לטעון שלאמ\"ן לא היה מקוס של בכורה לפני ‪.1967‬‬ ‫‪ .38‬דו\"ח ועדת אגרנט ב(‪ ),‬כרך שני‪ ,‬עמ' ‪.270‬‬ ‫למעשה‪ ,‬מאז ‪ 1949‬אחת מהאקסיומות של חשיבת הביטחון של‬ ‫ישראל הייתה‪ ,‬ש\"המודיעין הוא קו ההגנה הראשון שלנו\"‪ .‬ראו‪:‬‬ ‫‪ .39‬על‪-‬פי אורי בר‪-‬יוסף טען הרמטכ\"ל שלושה חודשים לאחר‬ ‫‪,\"1950-1949‬‬ ‫לסקוב‪ ,‬צוות\"‬ ‫רב‪-‬אלוף מיל'() חיים‬ ‫המלהמה‪ ,‬שאילו היה מגיע אליו המידע הקריטי על משמעות‬ ‫ההפעלה‬ ‫‪ ,1968‬עמ' ‪.43‬‬ ‫מערכות ‪ ,192-191‬יוני‬ ‫הפינוי הסובייטי בבוקר יום שישי בעוד) מידע זה כבר היה קיים‬ ‫‪ .25‬לכן אחת מהנחות היסוד של משחק המלחמה איל\" הברזל\"‪,‬‬ ‫המילואים בו ביוס בהתאם‬ ‫לפנות בוקר(‪ ,‬היה מגייס את‬ ‫לסמכות‬ ‫על‪-‬ידי הממשלה‪ .‬אורי‬ ‫שניתנה לו ולשר הביטחון‬ ‫קצרה‬ ‫שחהממיטשכ\"ה‪-‬לשיקשיבהל\"ימיהםת‪,‬רכעיה‬ ‫‪ ,1972‬הייתה‬ ‫בקיץ‬ ‫שהתקיים‬ ‫בר‪-‬יוסף‪,‬‬ ‫אם ‪48‬‬ ‫המצרים ‪ -‬לא‬ ‫כוונות‬ ‫ביותר על‬ ‫הפתעת\" יום הכיפורים ומקורותיה\"‪ ,‬ראו) לעיל הערה מסי ‪,)1‬‬ ‫עמ' ‪ .25‬זעירא הגן על עצמו בפירוט ולעיתים) באופן נרגש(‪ .‬ראו‪:‬‬ ‫שעות בלבד\"‪ .‬ברטוב‪ ,‬דדו‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪.217‬‬ ‫אלי זעירא‪ ,‬מלחמת יום כיפור ראו) לעיל‪ ,‬הערה מס' ‪ .)1‬לזעירא‬ ‫יש שני טיעונים ברמה האישית‪ :‬ראשית‪ ,‬הוא סיפק יותר התרעות‬ ‫‪ .26‬אלוף טל‪ ,‬כפי מצוטט בדו\"ח ועדת אגרנט ב() כרך שני‪ ,‬עמ' ‪,228‬‬ ‫מכפי שטענה ועדת אגרנט; שנית‪ ,‬האחריות הסופית להערכת‬ ‫פיסקה ‪ .170‬ראו גם את העדות של ראש אג\"א‪ ,‬דו\"ח ועדת אגרנט‬ ‫ההתרעות לא הייתה שלו‪ ,‬אלא של שר הביטחון‪ ,‬משה דיין‪.‬‬ ‫ג() כרך ראשון‪ ,‬עמ' ‪ ,95‬פיסקה ‪:2‬‬ ‫‪ .40‬דו\"ח ועדת אגרנט ב(‪ ),‬כרך שני‪ ,‬עמ' ‪ ,197‬פיסקה ‪.147‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם]\" תסכים ש[המסקנה היא שלא היו מבחינה צה\"לית‬ ‫נהלים למקרה של התגייסות במקרה של התקפת פתע]‪\"[,‬‬ ‫‪ .41‬ההתקפה החלה בשעה ‪ 1400‬ולא בזמן השקיעה (‪ ,)1800‬כפי‬ ‫שצפו דו\"חות המודיעין המעודכנים ביותר‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬מאה\" אחוז]נכון[‪.\" . .‬‬ ‫‪ .42‬בגלל נקודה זו היה סגן הרמטכ\"ל‪ ,‬אלוף טל‪ ,‬נחוש בדרישתו‬ ‫‪ .27‬דו\"ח ועדת אגרנט ב() כרך שני‪ ,‬עמ' ‪ ,285‬פיסקה ‪.217‬‬ ‫לעבות את מספר היחידות הסדירות בסיני‪ .‬זה\" לא מוגזם לדרוש‬ ‫‪ .28‬קובר‪ ,‬הכרעה‪ ,‬עמ' ‪.326-313‬‬ ‫שלוש חטיבות משוריינות בסיני לצורך הגנה‪ ,‬כי אני מאמין‪,‬‬ ‫שאס האויב הוא זה שיפתח ראשון באופנסיבה‪ ,‬הכוחות הסדירים‬ ‫‪ .29‬חנוך ברטוב‪ ,‬דדו‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ' ‪.258‬‬ ‫בסיני צריכים להיות מסוגלים להכריע‪ ,‬וזה לא יכול להיות בנוי‬ ‫על תגבורת של כוחות ממרכז הארץ\"‪ .‬אלוף טל בקד\"מ אג\"ם‪,‬‬ ‫בדיון‬ ‫רב(מ‪),‬ת‪-‬כהרגוךלן‪,‬שני‪,‬שעהמת'קיי‪96‬ם‪,1‬ב‪6-‬פי‪2‬סקבהאפ‪6‬ר‪4‬י‪1‬ל‪.‬‬ ‫אגרנט‬ ‫דו\"ח ועדת‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪ 19‬במאי ‪ ,1972‬מצוטט בדו\"ח ועדת אגרנט ב(‪ ),‬כרך שני‪ ,‬עמ'‬ ‫‪,1973‬‬ ‫הגנת‬ ‫במטכ\"ל על‬ ‫טען הרמטכ\"ל‪ :‬עלינו\" למנוע מהסורים להשיג בל הישג מודגש)‬ ‫‪ ,230‬פיסקה ‪.171‬‬ ‫במקור(‪ ,‬גם מקומי וזמני‪ ...‬לאחר שלב קצר של הגנה עלינו‬ ‫לעבור במהירות להתקפה אל תוך שטח האויב על מנת להשיג‬ ‫את מטרות המלחמה‪ :‬להרוס הן את הצבא והן את התשתית של‬ ‫ניצחון‪\",‬‬ ‫יעקב חסדאי‪ ,‬מלחמת\" יום הכיפורים ‪ -‬הפתעה‪,‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫האויב\"‪ .‬מצוטט אצל שמעון נווה‪ ,‬עמ' ‪ 186‬ראו) לעיל הערה מס'‬ ‫הסיכום‬ ‫מערכות‪ ,275 ,‬אוגוסט ‪ ,1980‬עמ' ‪ .9-8‬ראו גס את‬ ‫‪.)16‬‬ ‫אצל צבי לניר‪ ,‬הפתעה בסיסית‪ ,‬מודיעין במשבר‪,‬‬ ‫הביקורתי‬ ‫בהשק‪-‬י‪3‬בו‪7‬ץ‪19‬המשאלואח)ד‪,‬כ‪3‬מו‪98‬ב‪7-,1‬ע‪6‬מ‪.30)1'9‬הבתניפיגוסדה\"לוועהדאסתטארגטרגניטת‪,‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫‪ .31‬חתול\" מדבר\" נקרא לאחר מכן אבירי\" לב\"‪ .‬היו עוד שתי תוכניות‬ ‫לניר טוען‬ ‫מוגבלות למתקפת‪-‬נגד‪ ,‬שנקראו צפניה\"\" ו\"בן חיל\"‪ .‬ראו ברטוב‪,‬‬ ‫‪8‬‬

‫לפאברואשרקט‪96,0‬פ‪',1‬ר‪,‬קימםתוךב זתואלבדולתכישחילואמיהאתויוירמאירי‪1-‬ע‪9‬ו‪5‬ר‪6‬כי‪6‬ם‪),1,(9‬‬ ‫רותם‪,‬‬ ‫של צה\"ל שוב לא הייתה מותנית בצורה מכרעת בהגדרת פרק‬ ‫הביטחון‪ ,‬עמ' ‪ .247‬אף ששיעור משמעותי‬ ‫עשור‬ ‫זמן מינימלי להתרעה\"‪.‬‬ ‫ופקחי הטיסה השתייך עדיין ב‪1973-‬‬ ‫ההוצאה לאור של משרד‬ ‫‪ .44‬ניתוח של לחצים דומים‪ ,‬שהופעלו במשך תקופת ההמתנה‪,‬‬ ‫מהטייסים‪ ,‬המהנדסים‬ ‫שקדמה למלחמת ששת הימים‪ ,‬מצוי אצל שלמה נקדימון‪ ,‬לקראת‬ ‫שעת האפס‪ ,‬הדרמה שקדמה למלחמת ששת הימים‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫למערך המילואים‪ ,‬הרי מספריהם היו כה קטנים‪ ,‬שגיוסם יכול‬ ‫היה להתבצע במהירות‪ .‬ראו גס‪ :‬עזר ויצמן‪ ,‬לך שמיים לד ארץ‪,‬‬ ‫רמדור‪.1968 ,‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬מעריב‪ ,1975 ,‬עמ' ‪.186-185 ,179‬‬ ‫לבחון‬ ‫הקפידה ישראל לוודא שתרגילים‪ ,‬האמורים‬ ‫לכן תמיד‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪ .60‬אלעזר לגולדה מאיר‪ 9 ,‬במאי ‪ ,1973‬מצוטט בדו\"ח ועדת אגרנט‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫של כוחות המילואים‪ ,‬לא יובנו שלא כהלכה‬ ‫גיוס כללי‬ ‫ב(‪ ),‬כרך שני‪ ,‬עמ' ‪ ,278‬פיסקה ‪.(l)zlz‬‬ ‫הצד שכעד‪ .‬תיאור של מקרה‪ ,‬שבו צעדי הזהירות לא היו מספיקים‬ ‫בו‪-‬כ‪9‬ת‪5‬ו‪9‬צ‪1‬א)ה)מצמויכךאצאילבידוצחשקני רבחיןב‪,‬ריפםנקבסמטשהירוהתכ‪,‬לליתלא‪-‬תאבימב‪,‬שרסופתיריהיםת‬ ‫‪ .61‬אלעזר בדיון מטכ\"ל‪ 22 ,‬ביולי ‪ ,1973‬מצוטט אצל אריה בראון‪,‬‬ ‫מעריב‪ ,1979 ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬ ‫משה דיין במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬עידנים‪,1996 ,‬‬ ‫‪Trachtenberg1, 9\"1T4h\",e‬‬ ‫עמ' ‪.32‬‬ ‫‪ 12.30‬בצהריים‪,‬‬ ‫באוקטובר ‪,1973‬‬ ‫בישיבת מטכ\"ל ב‪5-‬‬ ‫אלעזר‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪Mark‬‬ ‫תנ ‪Meaning of Mobilization‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫‪ ,284-283‬פיסקה‬ ‫ב(‪ ),‬כרך שני‪ ,‬עמ'‬ ‫בדו\"ח ועדת אגרנט‬ ‫מצוטט‬ ‫‪ .214‬על‪-‬פי הרצוג‪ ,‬מלחמת יום הדין‪ ,‬עמ' ‪ ,59‬בפגישה שקיים‬ ‫‪International‬‬ ‫‪cu1r5i0ty-,2031..5‬ק‪e‬ק‪.S‬‬ ‫‪)1990(,‬‬ ‫אלעזר עם עורכי העיתונים יומיים לפני כן הוא ענה בשלילה על‬ ‫‪ .47‬חלק מפרוטוקול פגישה ב‪ 9-‬במאי‪ ,‬המצוטט בדו\"ח ועדת אגרנט‬ ‫השאלה‪ ,‬האם די יהיה בכוחות הצבא הסדיר בלבד כדי להתמודד‬ ‫ב(‪ ),‬כרך שני‪ ,‬עמ' ‪ ,278‬פיסקה י)‪ 212(1‬הרמטכייל חזר על דבריו‬ ‫עם התקפה של צבאות ערב‪ .‬לכל\" היותר\"‪ ,‬ענה אלעזר‪ ,‬יוכלו\"‬ ‫הכוחות] הסדירים[ יחד עם חיל האוויר למסע התמוטטות‪ ,‬אס‬ ‫אלה גס ב‪ 5-‬באוקטובר‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,279‬פיסקה ‪.)5(212‬‬ ‫תבוא ההתקפה הערבית במפתיע\"‪.‬‬ ‫‪ .48‬זעירא‪ ,‬מלחמת יום כיפור‪ ,‬עמ' ‪ .156‬השוו עם מה שכותב דיין‬ ‫באבני דרך‪ ,‬עמ' ‪.574‬‬ ‫‪ .63‬על‪-‬פי מקור אחד‪ ,‬בין ‪ 30%‬ל‪ 40%-‬מכוחו של חיל האוויר‪ ,‬שהוקצה‬ ‫\"הו?‪k‬פל‪tac‬ב‪t‬א‪A‬ש‪d‬נ‪u\"n‬מ‪ ooBdrabyybero]0okG, ro.‬ן‪.4G‬ם‪y‬י‪o‬ד‪5R‬‬ ‫לסיוע לכוחות היבשה‪,‬‬ ‫‪ .49‬על‪-‬פי השמועה‪ ,‬לא היה דוד אלעזר המועמד המועדף על דיין‪,‬‬ ‫‪Air International,‬‬ ‫כאשר התפנתה משרת הרמטכ\"ל ב‪ .1972-‬באופן אישי היה דיין‬ ‫מעדיף את ישעיהו גביש‪ ,‬שהיה אז אלוף פיקוד‬ ‫‪ 245.‬ק‪ 10 )5(, May 1976,.‬ץ‪.10‬‬ ‫הדרום‪ ,‬אך הוא‬ ‫ויתר לגולדה מאיר‪ ,‬שהייתה נתונה ללחץ מצד‬ ‫אחדות‪-‬העבודה‪,‬‬ ‫‪ .64‬קורדסמן ווגנר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .50‬גרסה סיפורית‪ ,‬ולפיה נבע הפגם‬ ‫השותפה בקואליציה‪ ,‬למנות את אלעזר‪ .‬הארץ‪ 6 ,‬מאי ‪,1998‬‬ ‫הזה מעודף ביטחון עצמי‪ ,‬ששרר בחיל האוויר כולו‪ ,‬ראו‪ :‬אהוד‬ ‫עמ' ב‪.8‬‬ ‫יונאי‪ ,‬עליונות אווירית‪ ,‬סיפורו של חיל האוויר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬כתר‪,‬‬ ‫‪ .50‬על הרקע לכך‪ ,‬ראו‪:‬‬ ‫‪ ,1993‬עמ' ‪.267-265‬‬ ‫‪ The hraeli‬א‪Yoram Peri, Between Battles and 88110:‬‬ ‫‪ .65‬קורדסמן ווג)ר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .94‬גס הרצוג מציין את האופי המאולתר‬ ‫של גיחות חיל האוויר בימים הראשונים למלחמה‪ .‬מלחמת יום‬ ‫\" ‪-MPoeliitri,e]1s\"1-~(CMamilibtraidrgyeR: elaCtioUnPs,‬מ‪n‬נ‪MYielithaurydaBe‬‬ ‫;(‪1983‬‬ ‫הדין‪ ,‬עמ' ‪.229-228‬‬ ‫‪Israel‬‬ ‫(‪(New York: Columbia Univ. Press, 1995‬‬ ‫‪Tov, The Israeli-~Egyptiln War .66‬תבת‪Ya'akov Bar 51]-‬‬ ‫‪ .51‬דו\"חועדתאגרנט ב(‪),‬כרךראשון‪,‬עמי‪,33‬פיסקה‪.29‬‬ ‫‪ofAttrition, 1969-1970 a~ew York: Columbia University‬‬ ‫‪ .52‬דו\"חועדתאגרנט א(‪),‬עמ'‪,11‬פיסקה‪.15‬‬ ‫‪ 125-127.‬קק‪Press, 1980(, .‬‬ ‫‪ .53‬השוו‪ :‬הרצוג‪ ,‬מלחמת יום הדין‪ ,‬עמ' ‪.60‬‬ ‫‪ .67‬דו\"ח ועדת אגרנט ב(‪ ),‬כרך שני‪ ,‬עמ' ‪ ,214‬פיסקה ‪ .159‬על‬ ‫‪ .54‬גולדה מאיר מסכמת את הדיון עם שר הביטחון והרמטכ\"ל‪6 ,‬‬ ‫התוכניות לחיסול הסוללות נ\"מ ‪ -‬אתגר\"\" ןמגוד\"‪ - \"1‬ראו‪ :‬אהוד‬ ‫ב(‪ ),‬כרך ראשון‪ ,‬עמ'‬ ‫בבוקר‪ .‬דו\"ח ועדת אגרנט‬ ‫יונאי‪ ,‬עליונות אווירית‪ ,‬סיפורו של חיל האוויר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬כתר‪,‬‬ ‫מאיר‪ ,‬חיי‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫המאוחרת שלה‪ ,‬ראו‪ :‬גולדה‬ ‫באוקטובר‪9.20 ,‬‬ ‫‪ .43‬באשר לגרסה‬ ‫‪ ,1995‬עמ' ‪.235-234‬‬ ‫מעריב‪ ,1975 ,‬עמ' ‪.308‬‬ ‫‪ .68‬עוזר ראש מחלקת אוויר למבצעים בהצגת תכנוני חיל האוויר‬ ‫‪ .55‬דיין באותה פגישה‪ ,‬שם‪ .‬זה גס לב ההגנה של דיין בספרו אבני‬ ‫לשר הביטחון ב‪ .22.5.73-‬מצוטט בדו\"ח ועדת אגרנט ב(‪ ),‬כרך‬ ‫דרך‪ ,‬עמ' ‪ :576‬חששתי\" כי פעולות אלו עלולות להכביד על‬ ‫שני‪ ,‬עמ' ‪ ,215‬פיסקה ‪ .159‬ראו גס את הדו\"ח הבלתי) כתוב(‬ ‫סיכויינו להביא את ארה\"ב לידי תמיכה מלאה בנו‪ .‬את הכוחות‬ ‫מהפגישה שבה השתתפו מפקד חיל האוויר‪ ,‬בנימין פלד‪ ,‬דיין‬ ‫הדרושים לביצוע תוכניות ההתקפה נספיק לגייס כעבור שעות‬ ‫ואלעזר‪ ,‬ב‪ 13-‬במאי ‪ .1973‬הדו\"ח מובא בספרו של יונאי עליונות‬ ‫מספר‪\"...‬‬ ‫אווירית‪ ,‬עמ' ‪.255-254‬‬ ‫‪ .69‬הרצוג‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.227‬‬ ‫‪ .56‬לניר‪ ,‬הפתעה בסיסית‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬ ‫‪ .70‬זעירא‪ ,‬שם‪ ,‬במיוחד עמ' ‪.175 ,67-66 ,42-33‬‬ ‫‪ .57‬הערות ביקורתיות על ההנחה הזאת ראו במאמרו המאוד) בלתי‬ ‫ביקורתי בדרך כלל( של דב תמרי‪ ,‬הנזכר בהערה ‪ 2‬לעיל‪.‬‬ ‫‪ .71‬ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬ברטוב‪ ,‬דדו‪ ,‬עמ' ‪.265 ,257‬‬ ‫‪ .58‬הרצוג‪ ,‬מלחמת יום הדין‪ ,‬עמ' ‪ ,225‬אריאל שרון‪ ,‬שם‪ ,‬עמי ‪235‬‬ ‫‪ .72‬מספר זה יכול היה לעלות ל‪ 28-‬מטוסים בתוך חצי שעה ל‪52-1‬‬ ‫ראו) הערה ‪ 23‬לעיל(‪.‬‬ ‫מטוסים בתוך שעה‪ .‬דו\"ח ועדת אגרנט ב(‪ ),‬כרך שני‪ ,‬עמ' ‪,214‬‬ ‫התקבלה‬ ‫האוויר‬ ‫בחיל‬ ‫חיילי הקבע‬ ‫את שיעור‬ ‫ההחלטה להגדיל‬ ‫‪.59‬‬ ‫פיסקה ‪.)2( 159‬‬ ‫‪ -‬פרשת‬ ‫האוויר‬ ‫בחיל‬ ‫הכול\" תלוי‬ ‫זאב צחור‪,‬‬ ‫כבר ב‪ .1957-‬ראו‬ ‫‪ .73‬על‪-‬פי רישום האירועים המובא בדו\"ח ועדת אגרנה ב(‪ ),‬כרך‬

‫‪C19ssing of~'the Suez (San Francisco: American Mideast‬‬ ‫ראשון‪ ,‬עמ' ‪ .31‬יהוא' מתקשר עם מפקד חיל האוויר ומבקשו)‪(,‬‬ ‫‪ 285-286.‬קק‪Research, 1980(, .‬‬ ‫מנע\"‪.‬‬ ‫גלםהיוב‪-‬ת‪73‬מ‪9‬וכ‪1‬ן‬ ‫המקדימה‬ ‫סוגיית‬ ‫מכן‬ ‫להתקפת‬ ‫‪.74‬‬ ‫‪ .86‬דו\"ח ועדת אגרנט ג() עמי ‪.103 ,74‬‬ ‫ההתקפה‬ ‫עוררה‬ ‫וגם לאחר‬ ‫על‪-‬ידי אלעזר‬ ‫רעבםים‪.‬משההאפדישיןרובת‪6-‬הזבאאתוקהטוועבלרתבהשלערהא‪0‬ש‪3‬ו‪.‬נ‪5‬ה‬ ‫ויכוחים‬ ‫‪ .87‬עדותו של תא\"ל תמרי‪ ,‬המצוטטת בדו\"ח ועדת אגרנט ג(‪ ),‬עמ'‬ ‫ונדונה בפירוט‬ ‫בפגישתו‬ ‫‪.155‬‬ ‫רב יותר במהלך פגישתם עם גולדה מאיר כעבור שעתיים‪ .‬בשתי‬ ‫‪ .88‬מכונת\" המלחמה‪ . . .‬פשוטה למעשה‪ .‬אך עלינו לתת דעתנו לכך‪,‬‬ ‫הפעמים נפסלה האפשרות מטעמים מדיניים‪ .‬החלטה זו זכתה‬ ‫רבפיוןל‪:‬השסיארפורמואשתלמיחיישל‪,‬כיהןתל‪-‬מאאוביחבר‪,‬‬ ‫מאוחר יותר‪,‬‬ ‫לביקורת חריפה‬ ‫ששום חלק ממנה איננו מקשה אחת‪ ,‬שהכול מורכב מאנשים‬ ‫רפאל איתן‪,‬‬ ‫יותר כרמטכ\"ל‪:‬‬ ‫יחידים‪ . . .‬ואפילו האיש החשוב פחות מכולם עלול לגרום לעיכוב‬ ‫ספריית מעריב‪ ,1985 ,‬עמ' ‪ .146‬קיימת גם הערכה פחות נרגשת‪,‬‬ ‫או אפילו לתקלה\"‪.‬‬ ‫המבוססת על ניתוח אופרטיבי‪ ,‬ולפיה התקפה מקדימה מצד‬ ‫‪ trans. Michael‬אח‪ War, 06. 6‬תן( ‪ Clausewitz,‬ע‪0‬ח הז‪)1‬‬ ‫חיל האוויר עשויה הייתה להשפיע\" באופן משמעותי על אבדות‬ ‫‪Howard and Peter Paret‬‬ ‫‪6ce.,‬ש‪0n‬ח‪la,‬ט‪PerirnHbcigea,tno\"ndCeh.‬ע‪n.:[.1.H‬ח‪WK(Paratihnrlce\"e,et1no‬‬ ‫המבצעית של‬ ‫מטוסים בהמשך‪ ,‬ויותר חשוב‪ ,‬על האפקטיביות‬ ‫‪ 119. See:‬ק‪Press, 1976(, .‬‬ ‫החיל במהלך‬ ‫‪ 10,000‬גיחות תקיפה קרקעיות שבוצעו על‪-‬ידי‬ ‫המלחמה\"‪.‬‬ ‫\"‪0‬ת‪and Uncertainly 1‬‬ ‫‪ Frank‬תספחם[(‪Clausewitz and Modern Strategy :‬‬ ‫נ‪Steven .‬‬ ‫ש! ‪Rosen‬‬ ‫‪AMraarbti-nIsraInedliykW, a~rc\"TOherTbeismp(Stautmiomn e1r,0‬‬ ‫‪ 95-116; andAIIan Beyerchen,‬קק‪)855, 1986(, .‬‬ ‫‪Pre-empt‬‬ ‫‪ 8 Fifth‬תו‬ ‫‪the Unpredictability of‬‬ ‫‪WCalar\"u, sIenwteitrzn,atNioonnalilneaSriteycuraitnyd,‬‬ ‫‪ 59-90.‬קק‪17 )1993(, .‬‬ ‫‪ 272.‬ק‪1976( .‬‬ ‫אולם הערכות מאוחרות יותר מנוסחות בנימה יותר ספקנית‪.‬‬ ‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬את ‪ Cohen‬ש[ ‪ Gooch‬עמ' ‪ :272‬התקפה\" מקדימה‬ ‫‪ .89‬שני השיקולים הועלו בפגישה בין אלעזר‪ ,‬דיין וזעירא‪ .‬זעירא‪,‬‬ ‫הייתה מביאה יתרון פסיכולוגי לכל היותר\"‪ .‬היום קיימת הסכמה‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬עמ' ‪:141‬‬ ‫כללית‪ ,‬כי גם אילו הייתה בנמצא תוכנית מבצעית של חיל האוויר‬ ‫לתקוף את כוחות היבשה של האויב לפני פרוץ הקרבות ‪ -‬דבר‬ ‫הרמטכ\"ל‪ .. \". :‬הצרה היא שבחג הזה כל הארץ מתה\"‪.‬‬ ‫שכשלעצמו מוטל בספק ‪ -‬הרי שאין כל ודאות שהתקפה כזאת‬ ‫שר הביטחון‪ :‬זה\" לא מפריע\"‪.‬‬ ‫הייתה מועילה‪ .‬ראיון עם מפקד בסיס לשעבר בחיל האוויר‪,‬‬ ‫הרמטכ\"ל‪ :‬רק\" בדבר אחד זה מפריע‪ ,‬מבחינה זו אם קורה משהו‬ ‫מארס ‪.1998‬‬ ‫‪ -‬אנחנו רוצים בשפה גלויה להתחיל לרכז כוחות או לתת‬ ‫‪ .75‬דו\"ח ועדת אגרנט ב(‪ ),‬כרך שני‪ ,‬עמ' ‪ ,217‬פיסקה ‪.)14( 159‬‬ ‫התרעות\"‪.‬‬ ‫‪ .76‬פלד בכנס ספ\"כ ב‪ ,13.2.1974-‬מצוטט בדו\"ח ועדת אגרנט ב(‪),‬‬ ‫שר הביטחון‪ :‬לא\" להזיז כוחות‪ ,‬אלא אם ממש יתחיל‪ .‬הכבישים‬ ‫עליונות‬ ‫עעמ'מ'‪.257,2-12955‬פיעסלקההל‪9‬ח‪5‬ץ‪(1‬ש‪9‬ה‪1‬ו)‪.‬פערלאועלגםמפ יקודנאי‪,‬חיל‬ ‫כרך שני‪,‬‬ ‫ריקים היום\"‪.‬‬ ‫האוויר‬ ‫אווירית‪,‬‬ ‫הרמטכ\"ל‪ :‬אבל\" אין לנו רדיו‪ .‬התחלנו לחשוב‪ ,‬אולי לקבוע שגלי‬ ‫המלחמה‬ ‫של‬ ‫הראשונים‬ ‫העדיפויות שלו בימים‬ ‫סדר‬ ‫לשנות את‬ ‫צה\"ל יקראו פרקי תהילים כל שעתיים\"‪.‬‬ ‫‪.596-595‬‬ ‫דרך‪ ,‬עמ' ‪ 593‬וכן עמ'‬ ‫אבני‬ ‫ראו‪ :‬דיין‪,‬‬ ‫שר הביטחון‪ :‬אז\" צריך להודיע עכשיו לכולם שצריך להאזין לגלי‬ ‫‪ .77‬שרון‪ ,‬לוחם‪ ,‬עמ' ‪ 291-290‬ראו) הערה ‪ 23‬לעיל(‪.‬‬ ‫צה\"ל‪ .‬זה ייצור פאניקה גדולה‪ .‬אס לא יודיעו] שצריך להאזין‬ ‫לגלי צה\"ל[ ‪ -‬מי ישמע פרקי תהילים‪ ,‬לא יפתחו רדיו\"‪.‬‬ ‫‪ .90‬עדותו של תא\"ל ציפורי‪ ,‬דו\"ח ועדת אגרנט ג() כרך ראשון‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ .78‬לפחות מן הבחינה הזאת נשמעת גרסתו של דיין בספרו הרבה‬ ‫‪.101‬‬ ‫יותר מציאותית‪ :‬המעבר‪ \",‬תוך ‪ 24‬שעות‪ ,‬משולחן הכתיבה או‬ ‫הטרקטור והמחרטה אל הטנק ואל שדה הקרב חריף מדי‪ .‬מלחמה‬ ‫‪ .91‬עדותו של רמ\"ט פיקוד צפון‪ ,‬תא\"ל בראון‪ ,‬דו\"ח ועדת אגרנט‬ ‫איננה כיבוי שריפה‪ ,‬שאפשר לדהור אליה ברכב צופר ולהתגבר‬ ‫ג(‪ ),‬כרך ראשון‪ ,‬עמ' ‪.109‬‬ ‫עליה במחי יד\"‪ .‬דיין‪ ,‬אבני דרך‪ ,‬עמ' ‪.578‬‬ ‫‪ .92‬עדותו של סא\"ל אלישיב מאוגדת ברן‪ ,‬דו\"ח ועדת אגרנט ג()‬ ‫‪ .79‬עדותו של אל\"מ גדעון מאוגדת שרון‪ ,‬דו\"ח ועדת אגרנט ג() כרך‬ ‫כרך ראשון‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬ ‫ראשון‪ ,‬עמ' ‪.173‬‬ ‫‪ .93‬ברטוב‪ ,‬דדו‪ ,‬כרך א' עמ' ‪.204-202‬‬ ‫‪ .80‬עדותו של סא\"ל אלישיב מאוגדת ברן‪ ,‬דו\"ח ועדת אגרנט ג()‬ ‫‪ .94‬דו\"ח ועדת אגרנט ג() כרך ראשון‪ ,‬עמ' ‪.84‬‬ ‫כרך ראשון‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬ ‫‪ .95‬עדותו של אל\"מ ארנטל‪ ,‬דו\"ח ועדת אגרנט ג() כרך ראשון‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ .81‬שם‪.‬‬ ‫‪.84‬‬ ‫‪ .82‬עדותו של סא\"ל חיים‪ ,‬דו\"ח ועדת אגרנט ג() כרך ראשון‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ .96‬עדותו של ראש אג\"א‪ ,‬דו\"ח ועדת אגרנט ג() כרך ראשון‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.150‬‬ ‫‪.90‬‬ ‫‪ .83‬דו\"ח ועדת אגרנט ג() כרך ראשון‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬ ‫‪ .97‬דו\"ח ועדת אגרנט ג() כרך ראשון‪ ,‬עמ' ‪.79‬‬ ‫‪ .84‬דו\"ח ועדת אגרנט ג() כרך ראשון‪ ,‬עמ' ‪ .92‬בדומה לכך עדותו‬ ‫‪Dan Horowitz,‬‬ ‫‪egAicrmLeimd itaFtoiorncses‬ע)‪tr1a]t‬מ‪,\"\"5S‬‬ ‫‪ofa Nation‬‬ ‫ח‪1‬‬ ‫‪.98‬‬ ‫של רס\"ן עמי‪ :‬אנחנו\" לא קיבלנו משאיות ‪ -‬לא משאיות‪ ,‬לא‬ ‫‪42 Society,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫זחל\"מיס‪ ,‬כלום‪ .‬מה שמצאנו ‪ -‬לקחנו‪ . . .‬לקחנו משאית זיל''‬ ‫‪ 277-294.‬קק‪(winter 1987(, .‬‬ ‫ישנה‪ ,‬העמסנו עליה את התחמושת הקלה‪ ,‬והיא רצה אחרינו\"‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫דו\"ח ועדת אגרנט ג() עמ' ‪.176‬‬ ‫‪ .85‬כל המשקיפים שמו לב לכך שהתקפות‪-‬הנגד המשוריינות של‬ ‫ישראל נערכו זעיר פה זעיר שם‪ .‬לדוגמא‪Saad 01 Shazly, The :‬‬ ‫‪8‬‬

‫ולבסוף‪ ,‬כפי שכבר ציינתי‪ ,‬הייתה תחושה‬ ‫הכנות‪ ,‬מהלכים‪ ,‬לקחים‬ ‫שזוהי ההזדמנות האחרונה של מצרים‪ .‬יום‬ ‫אחד אמרתי לנשיא סאדאת‪ :‬חוששני\"‬ ‫מוחמד חסנין הייבל‬ ‫שהדטאנט עומד להפוך למציאות ולכפות‬ ‫את עצמו עלינו לפני שנוכל אנו לכפות‬ ‫קצינים וחיילים במדבר‪ ,‬באימונים ותימרו‪-‬‬ ‫מוחמד חסנין הייכל הוא עיתונאי‬ ‫עצמנו עליו‪ .‬הדטאנט יקבע תנאים לבעיית‬ ‫נים‪ ,‬וכביטויו של סאדאת‪ ,‬אכלו\" חול\"‪ .‬ואף‬ ‫וסופר מצרי‪ ,‬הנחשב לאחד מגדולי‬ ‫המזרח‪-‬התיכון במקום שבעיית המזרח‪-‬‬ ‫על פי כן‪ ,‬לא נראה באופק סיום למצב זה‪.‬‬ ‫הפובליציסטים והפרשנים המדיניים‬ ‫התיכון תקבע את תנאי הדטאנט\"‪ .‬תשובת‬ ‫סימני מתח ניכרו בכל הרמות‪ .‬כך אירע‬ ‫הנשיא הייתה ערמומית מאוד‪ :‬ייתכן\"‬ ‫שסגן צעיר הוביל שיירה בת שבעה‬ ‫בעולם כולו‪ .‬במשך כל תקופת‬ ‫שנוכל לתפוס בדיוק את קצה הזנב של‬ ‫נשיאותו של נאצר היה הייכל ידידו‬ ‫משוריינים אל לבה של קהיר‪ ,‬נכנס למסגר‬ ‫ויועצו הקרוב ביותר של הנשיא ואף‬ ‫הדטאנט\" ‪.‬‬ ‫והחל לגנות את הממשלה‪ .‬אח\"כ התרחש‬ ‫האירוע שהביא להדחתו של הגנרל צאדק‪.‬י‬ ‫מלהמה‬ ‫חלק מן המגויסים לבשו מדים חמש ושש‬ ‫שימש כעורכו של העיתון הרשמי‬ ‫תכנית מבצע בדר\"נ\" הייתה מצוינת אף‪-‬על‪-‬‬ ‫שנים‪ .‬רבים מהם היו בוגרי אוניברסיטה‬ ‫למחצה אלאהראם\"‪ \".‬בתחילת שנת‬ ‫פי שההצלחות הראשונות לא נוצלו במרץ‬ ‫זה על‬ ‫סולק הייכל מתפקידו‬ ‫וברמיון מספיקים‪ .‬במשך חמישה ימים היה‬ ‫וחשו‪ ,‬כי כל לימודיהם בוזבזו לריק‪ ,‬וכי‬ ‫הפרו‪-‬‬ ‫התנגדותו לאוריינטציה‬ ‫‪1974‬‬ ‫ניצחון הכוחות הערביים כמעט מלא‪ ,‬ואין די‬ ‫סכנה מאיימת על סיכוייהם לפתח קריירה‬ ‫רקע‬ ‫מלים לשבח את האנשים בכל הדרגות‬ ‫אמריקנית של הנשיא סאדאת‪,‬‬ ‫שאפשרו זאת‪ .‬אחר‪-‬כך באו חמישה ימי‬ ‫בשירות המרינה‪ .‬הצבא השתוקק להוכיח‬ ‫רגיעה‪ ,‬שבסופה עברה היזמה לידי ישראל‪.‬‬ ‫המיוחדים‬ ‫עצמו‪ ,‬ובצדק‪ .‬אחד הדברים‬ ‫בעקבות מלחמת יום הכיפורים‪ .‬הוא‬ ‫חמשת הימים האחרונים מתוך חמישה‪-‬עשר‬ ‫המופתית‬ ‫באוקטובר הייתה ההתנהגות‬ ‫בא‪-‬ת‪6‬‬ ‫נשאר עקבי בדעתו הביקורתית‬ ‫ימי הלחימה היו בידי הישראלים‪...‬‬ ‫שהתגלתה בכל הדרגות‪ .‬המשמעת הייתה‬ ‫כלפי מדיניות החוץ של הנשיא‬ ‫בשבת‪ 6( ...‬באוקטובר( בשעה שש בערב‬ ‫סוכה ביותר והמורל גבוה ביותר‪.‬‬ ‫צלצל שגריר ברה\"מ וביקש להיפגש עם‬ ‫ב‪ 1973-‬הייתה כבר מצרים ללעג בעולם‬ ‫סאדאת בכלל וכלפי הסכם השלום‬ ‫הנשיא‪ .‬בשעה שמונק הגיע‪ .‬בפגישה זו‬ ‫עם ישראל בפרט‪.‬‬ ‫נוצרה אי ההבנה לגבי אפשרות של הכרזת‬ ‫הערבי‪ .‬אנו תבענו לעצמנו את תפקיד‬ ‫בספרו‪ ,‬הדרך\" לרמדאן\" מותח‬ ‫הפסקת אש‪ ,‬והיא לא הובהרה אלא כעבור‬ ‫המנהיג והמגן של הערבים‪ ,‬אך לא יבולנו‬ ‫ימים אחדים‪ .‬מקורה של אי הבנה זו היה‬ ‫להנהיג את עמנו והתגלינו כבלתי מסוגלים‬ ‫בפגישה שנערכה בין הנשיא אסר לבין‬ ‫להגן על אדמתנו‪ .‬ביקשנו מאחרים להש‪-‬‬ ‫הייכל ביקורת על דרך ניהול‬ ‫שגריר ברה\"מ בדמשק‪ .‬ימים מספר לפני‬ ‫המלחמה ובעיקר על כך שהפיקוד‬ ‫פרוץ הקרבות זימן אליו הנשיא אסד את‬ ‫תמש בנשק הנפט שלהם‪ ,‬אך לא גילינו כל‬ ‫המצרי העליון קרי) סאדאת( לא‬ ‫שגריר ברה\"מ בדמשק‪ ,‬נורירין מוחירינוב‬ ‫סימן של שימוש בנשקנו שלנו‪ .‬כל יום שחלף‬ ‫והודיע לו‪ ,‬כי המצב בחזית הסורית קריטי‬ ‫היה השפלה למצרים‪.‬‬ ‫השכיל לנצל את ההצלחה בשלביה‬ ‫בגלל איומים ישראליים‪ .‬המתח עלה לדרגת‬ ‫ובעיקר‬ ‫הראשונים של המלחמה‪,‬‬ ‫רתיחה‪ ,‬והוא סבר שתוך שעות ספורות‬ ‫הגענו למצב שידידינו בחוץ‪ ,‬באפריקה‪,‬‬ ‫היש‪-‬‬ ‫עלולה לפרוץ מלחמה‪ .‬השגריר שאל את‬ ‫באסיה ואף בלונדון ובפריס היו ממש‬ ‫בכ‪-‬י‪8‬שלוןבאוהקתטוקבפר‪.‬ת‬ ‫מיואשים‪ .‬הם נתנו לנו את כל הסיוע‬ ‫הנגד‬ ‫לאחר‬ ‫הנשיא האם ממשלת ברה\"מ יכולה לסייע‪.‬‬ ‫ראלית‬ ‫לנשיא אסד היו‪ ,‬כמובן‪ ,‬מספר בקשות‬ ‫הפוליטי שביקשנו ודבר לא אירע‪ .‬אפיינית‬ ‫צבאיות‪ ,‬אולם משהוצגו‪ ,‬שאל השגריר האם‬ ‫הייתה תגובתו של שר החוץ הצרפתי‪,‬‬ ‫לחצים לקראת המלחמה‬ ‫ניתן לעשות משהו בתחום הפוליטי‪ .‬האם\"‬ ‫בפניו שגרירנו בפריס‬ ‫אחד הציג‬ ‫‪ :‬יום‬ ‫ז'וסר‬ ‫בשנת ‪ 1973‬הייתה כלכלת מצרים נתונה‬ ‫אתה רוצה שנפעל במועצת הביטחון?\"‬ ‫במזרח‪-‬התיכון ואמר‪ ,‬כי‬ ‫המצב‬ ‫חומרת‬ ‫את‬ ‫בלחצים בלתי נסבלים כמעט‪ :‬הפיתוח‬ ‫שאל‪ .‬על כך השיב כנראה הנשיא אסד‪ ,‬כי‬ ‫אם לא ייעשה דבר משהו יתפוצץ‪ .‬וכי\" מדוע‬ ‫התעשייתי‪ ,‬הסכר הגבוה ונטל המלחמה‬ ‫לא יזיק אם תועלה הצעה הקוראת להפסקת‬ ‫לא?\"‪ ,‬אמר ז'ובר‪ ,‬שיתפוצץ\" \"!‬ ‫בתימן הפכו את המחצית הראשונה של‬ ‫אש‪ .‬ייתכן‪ ,‬שבתוך תוכו חשב שאם תתפתח‬ ‫החשובים שהשפיעו על‬ ‫אחד הגורמים‬ ‫שנות השישים לתקופה קשה במיוחד‪ .‬ואז‬ ‫המלחמה לטובת סוריה‪ ,‬ההחלטה לא תשנה‬ ‫השחצ‪-‬‬ ‫עמדת ישראל‪.‬‬ ‫הנשיא סאדאת היה‬ ‫דבר ואם היא תתפתח לטובת ישראל יהיה‬ ‫הישרא‪-‬‬ ‫של המדינאים‬ ‫נות הפומבית הרבה‬ ‫באה תבוסת ‪ 1967‬והצורר לשקם את הצבא‬ ‫בה כדי להועיל‪ .‬מוחידינוב שלח מידע זה‬ ‫כמעט מחדש‪ .‬במשר חמש שנים‪ ,‬בין‬ ‫ולציידו‬ ‫למוסקבה והוא הועבר לקהיר‪ .‬וינוגרדוב‬ ‫שהתקרבו‬ ‫ככל‬ ‫ליים התקרבה לשיאה‬ ‫הוציאה מצרים ‪ 9-8‬מיליארד דולר‬ ‫‪ 68‬ל‪73-‬‬ ‫דיבר טלפונית עם ברז'נייב ואלה היו‬ ‫באוקטובר‪,‬‬ ‫ל‪31-‬‬ ‫הבחירות הכלליות‪ ,‬שנועדו‬ ‫המצרי‬ ‫המלחמתי‪ .‬לעם‬ ‫שכרוג‪-‬‬ ‫הקרבה וסגפנות‬ ‫במסגרת המאמץ‬ ‫ההוראות שקיבל ‪:‬‬ ‫‪ .1973‬מפלגות ומועמדים התנצחו ביניהם‬ ‫היה זה עשור של‬ ‫‪ .1‬עליו לברך את הנשיא סאדאת בשם‬ ‫במשך האביב והקיץ ברבר תכניות לגבי‬ ‫מתן לא היה מוכן שום עם לשאת‪.‬‬ ‫ברה\"מ על הצליחה המוצלחת והמהירה של‬ ‫השטחים הערביים הכבושים‪ .‬המערך שינה‬ ‫מאז ‪ 1967‬היה האשראי שממנו נהנה‬ ‫את עמדתו לגבי סיפוח בעקבות לחץ‬ ‫המשטר מוטל על כף המאזניים‪ .‬אפילו‬ ‫התעלה‪.‬‬ ‫שהופעל על‪-‬ידי הגנרל דיין‪ .‬הסיפוח הזוחל‪,‬‬ ‫בתקופת נאצר נתגלו סימנים אחדים של‬ ‫‪ .2‬עליו להודיע לנשיא סאראת‪ ,‬שמאחר‬ ‫או יצירת\" עובדות\"‪ ,‬כפי שקראו לזה‪ ,‬נמצא‬ ‫מרידה‪ ,‬וזאת למרות היוקרה הרבה שהנ‪-‬‬ ‫שהצליחה מובטחת‪ ,‬אין לסורים כל התנג‪-‬‬ ‫בתנופה‪ .‬דיין דיבר גלויות על תכניותיו‬ ‫שיא המשיך ליהנות ממנה‪ .‬בעקבות מותו‬ ‫החרשות בנמל ימית‪ ,‬ליד רפית‪ ,‬שצריך היה‬ ‫דות לרעיון להציע הפסקת‪-‬אש‪.‬‬ ‫לבורד אחת ולתמיד את מצרים מרצועת‬ ‫באה תקופה של הלם ומבוכה‪ .‬אולם לאחר‬ ‫במשך כל היום התקיימו מגעים בין שתי‬ ‫עזה‪ .‬כל\" מלה הנאמרת על ימית היא כסכין‬ ‫השפל של שנת\" ההכרעה\" החלה תסיסה‬ ‫המעצמות‪ ,‬וכרגיל בעור הערבים עסוקים‬ ‫במצב הצבאי המיידי הייתה ברה\"מ מעונינת‬ ‫בקרב הנוער‪.‬‬ ‫המכוונת אישית אלי ואל הכבוד העצמי‬ ‫מאז ‪ 1967‬היה הצבא במצב של גיוס‬ ‫יותר במהלך הפוליטי הבא‪.‬‬ ‫שלי\"‪ ,‬אמר סאראת‪.‬‬ ‫מילואים כמעט מלא‪ .‬שנה אחר שנה שהו‬ ‫הנשיא סאדאת נדהם כשקיבל מידע זה‪,‬‬ ‫‪60‬‬

‫י(\"‬ ‫רים במרכז חצי האי‪ .‬זו הייתה התקופה של‬ ‫למברקו של הנשיא סאדאת‪ .‬הנשיא הסורי‬ ‫וכששאל את וינוגרדוב מאין הגיע‪ ,‬נענה ‪-‬‬ ‫ד‬ ‫מה שנקרא עצירה\" אופרטיבית\"‪ ,‬שגרמה‬ ‫הכחיש שביקש מברה\"מ הפסקת‪-‬אש ואמר‪,‬‬ ‫ממוסקבה\"‪ \".‬הנשיא אמר‪ ,‬שהיה יכול להבין‬ ‫למחלוקת חריפה‪ ,‬שעדיין לא יושבה בין‬ ‫כי נבוך מלשונו של וינוגרדוכ‪ .‬הקרב‬ ‫לו הועלתה הצעה להפסקתןאש בוושינגטון‪,‬‬ ‫ראשי המערכת הפוליטית והצבאית של‬ ‫מתקדם יפה ככל שהדבר נוגע לסוריה‪.‬‬ ‫משום שהקרב מתפתח לטובת הערבים‪ .‬הוא‬ ‫הצבא הסורי גורם אבדות כבדות לאויב‬ ‫ואופן אינו יכול‬ ‫שבהשפוסםקת‪-‬פנאיםש‬ ‫מצרים וסוריה‪.‬‬ ‫בשעה שחמש‬ ‫מחה ואמר‬ ‫לחשוב על‬ ‫הסורים סברו שיש להמשיך במתקפה ער‬ ‫ושחרר כבר יותר ממחציתה של רמת הגולן‪.‬‬ ‫דיביזיות מתקדמות לעבר סיני והשריון‬ ‫שיגיעו הכוחות המצריים למעברים‪ ,‬ועד אז‬ ‫אבדותיו הן בהיקף סביר‪ ,‬וניתן למלא את‬ ‫יגיעו החיילים הסורים לגהר הירדן ולכינרת‪,‬‬ ‫החסר מן המילואים ללא עזרת עיראק‪ .‬הוא‬ ‫נמצא בדרכו‪ .‬אנחנו\" רוצים שלום\"‪ ,‬אמר‪,‬‬ ‫כשהם מוכנים לנצל את ההצלחה כרי‬ ‫אלחאמשרכחידרבורכת‪,‬ילשנהשומיכדסאימכוםיוםעס‪,‬לאהיורפהאסבליתקןכתת‪-‬יאשבש‪,‬בבעעכלוי'ליבת‪-‬שהדכלברפליגרדותו‪.‬ןש‬ ‫אך\" אי‪-‬אפשר לחשוב על שלום כל עור לא‬ ‫להתקדם לעבר נצרת‪ .‬אז‪ ,‬ורק אז‪ ,‬תהיה‬ ‫בעל‬ ‫הצדקה ל\"עצירה אופרטיבית\"‪ .‬הטענה‬ ‫רק‬ ‫עזב החייל הישראלי האחרון את סיני\"‪...‬‬ ‫המצרית הייתה שהוסכם‪ ,‬כי תהיה עצירה\"‬ ‫כמשך‪ ...‬יום ראשון‪ 18 ,‬בחודש‪ ,‬שיחררה‬ ‫אופרטיבית\" לאחר חציית קו ברלב‪ .‬דבר זה‬ ‫את‬ ‫דיביזיית חי\"ר את קנטרה המזרחית‪ ,‬ובכך‬ ‫יתן שהות להתארגנות לקראת מתקפת‪-‬נגד‬ ‫הנשיא בארמון טהרה ומצאתיו במצב רוח‬ ‫מילא מפקד הדיביזיה הבטחה שנתן לנשיא‬ ‫צפויה של האויב‪ .‬לאחר מכן ניתן יהיה‬ ‫עליז ורגוע‪ .‬עליתי עמו למעלה‪ .‬הוא פשט‬ ‫סאדאת‪ ,‬שחרד במיוחד לגורל העיר שבה‬ ‫להמשיך ולהתקרם אל המעברים‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫את מריו ולבש פיז'מה וחלוק בטרם ישב‬ ‫שירת כסא\"ל זמן קצר לפני המהפכה‪ ,‬ב‪-‬‬ ‫עצירה אופרטיבית אינה מושג מוכר בתי‪-‬‬ ‫ל\"איפטאר\"‪ ,‬היא הארוחה המפסקת את‬ ‫‪ .1951-1950‬ביום הבא הגיעו יריעות שסורים‬ ‫אוריות צבאיות‪ .‬עצירה‪ .‬יכולה להיות רק‬ ‫הצום‪ .‬לפני שהתחלנו לאכול צלצל הטלפון‪.‬‬ ‫נכנסו לקונייטרה ונלחמים בפרברי העיר‪.‬‬ ‫היה זה השגריר הסובייטי שסיפר לו‪ ,‬כי הוא‬ ‫בערבית קנטרה\"\" פרושה גשר ו\"קונייטרה\"‬ ‫מקווה שבקרוב תצא לדרך רכבת אווירית‬ ‫גשר קטן‪ .‬בשדר ששלח הנשיא סאדאת‬ ‫כאשר המטרה שלמענה תוכנן המבצע‬ ‫של נשק‪ .‬זכורני שהנשיא אמר לוינוגרדוב‬ ‫לנשיא אמד נאמר כך ‪ :‬אלף\" מברוב ברנות()‬ ‫הושלמה‪.‬‬ ‫באנגלית‪ ),‬וינוגרדוב מדבר אנגלית רהוטה( ‪:‬‬ ‫על קונייטרה וקנטרה‪ .\".,.‬השדר הזה‪ ,‬אמנם‪,‬‬ ‫ייתכן‪ ,‬שהסיוט של תבוסות קודמות מנע‬ ‫מראשי המערכת לקבל החלטה העלולה‬ ‫כן‪ \",‬כן‪ ,‬נהדר ! אמור לחבר ברז'נייב‪ ,‬כי אני‬ ‫נשלח‪ ,‬אך מעולם לא התפרסם‪ ,‬משום‬ ‫להתפרש כסיכון‪ .‬ביטחון הצבא עשוי היה‬ ‫מודה לו ממעמקי לבי‪ .‬אמור לברז'נייב כי‬ ‫שמאוחר יותר התברר שהידיעות על כניסת‬ ‫לשקול לדידם יותר מאשר ניצול הצלחה‬ ‫הנשק הסובייטי הוא שיצר את פלא‬ ‫סורים לקונייטרה היו מוקדמות מדי‪.‬‬ ‫בלתי מובטחת‪ .‬על כל פנים‪ ,‬בין ה‪8-‬‬ ‫הצליחה\"‪ .‬כשסיים את השיחה שאלתיו מהי‪,‬‬ ‫למעשה‪ ,‬ב‪ 7-‬בחודש התחזקו התקפות‪-‬‬ ‫באוקטובר ל‪ 10-‬בו הוחמצה הזדמנות‪ .‬אני‬ ‫לדעתו‪ ,‬עמדתה האמיתית של רוסיה‪ .‬הוא‬ ‫הנגד של ישראל בחזית הסורית וגרמו‬ ‫מאמין‪ ,‬שלו הגיעו למעכרים וכבשום‪ ,‬היה‬ ‫אמר‪ ,‬כי הוא חושב שלדעתם מתקדם המצב‬ ‫למוצלחת שבשתי ההבקעות הסוריות‬ ‫כל סיני משוחרר‪ ,‬על כל ההשלכות‬ ‫בכיוון רצוי מאוד והם חשים שזוהי להם‬ ‫והאעלי‪-‬קערלי‪,‬ות‪,‬לזאובדשאבדתרוםתנולפעתבהר‪ .‬גשרהפיבנקוודת‪.‬היגעבוקהב‬ ‫ההזדמנות לזכות בחזרה בכל היוקרה‬ ‫הפוליטיות הצפויות מניצחון כזה‪.‬‬ ‫שאיבדו במזרח‪-‬התיכון‪ .‬חושבני\" שלא יח‪-‬‬ ‫בישראל החליט כבר לרכז את עיקר מאמציו‬ ‫בחזית הסורית הלכו והתחזקו בינתיים‬ ‫באוויר וביבשה בצפון‪ ,‬במטרה להוציא את‬ ‫מתקפות הנגר הישראליות ביבשה ובאוויר‪.‬‬ ‫מיצו הזדמנות זו‪,‬י‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫הפיקוד הסורי פנה למצרים בבקשה לפעול‬ ‫נשארתי עם הנשיא עד שעה מאוחרת‬ ‫סוריה מן המלחמה‪.‬‬ ‫במהירות כדי להקל מעליהם את הלחץ‪,‬‬ ‫בלילה‪ .‬הוא לא היה יכול להירדם ורצה‬ ‫ביום ראשון התקיימה פגישה נוספת בין‬ ‫שכן‪ ,‬ביום שני‪ 8 ,‬באוקטובר‪ ,‬צירף פיקור‬ ‫לראות סרט‪ .‬הוא הציע מערבון‪ ,‬וביקשני‬ ‫הנשיא סאדאת לשגריר הסובייטי‪ .‬ככל‬ ‫הצפון של ישראל לקרב שתי חטיבות טנקים‬ ‫לצפות בו עמו‪ ,‬אך אני הייתי תשוש‪ .‬הוא‬ ‫הנראה‪ ,‬לא התייחס השגריר ברצינות‬ ‫רעננות‪ .‬בהיותו מתוסכל מן ההתנגדות‬ ‫צחק ואמר‪ :‬בסרר‪ \",‬לך לישון\"‪ .‬לאחר‬ ‫כששוחחו בשבת על הפסקת‪-‬אש‪ ,‬אך עכשיו‬ ‫העיקשת והבלחי‪-‬צפויה של החיילים הסו‪-‬‬ ‫שעזבתי את ביתו הצצתי למשרדי אל‪\"-‬‬ ‫הודיע השגריר‪ ,‬שהסורים קיימו מגע עם‬ ‫ומשיעור האבדות‬ ‫רים בגזרה הדרומית‬ ‫אהראם\"‪ ,‬לראות האם יש חדשות‪ .‬שמעתי‬ ‫מוסקבה בנוגע לאבדותיהם הכבדות בטנ‪-‬‬ ‫ל‪-‬ש‪0‬לו‪,1‬‬ ‫חישלב‪-‬יןהאוו?יר‬ ‫הלילה‬ ‫הפך האויב את‬ ‫שהנשיא ניקסון ביקש לכנס את מועצת‬ ‫קים‪ ,‬ומוסקבה הציעה‪ ,‬שמאחר שיהיה‬ ‫ממ‪-‬‬ ‫בעוד‬ ‫באוקטובר לתופת‪,‬‬ ‫הביטחון‪ .‬התקשרתי לנשיא בשעה שצפה‬ ‫איחור משמעותי במשלוח טנקים חדשים‬ ‫בסרט‪ ,‬כדי להודיע לו על‪-‬כך‪ .‬הוא שאל האם‬ ‫שיך להכות‪ .‬דמשק וחומס הופצצו קשות‬ ‫מאודסה נמל) ההטענה הרגיל( ללאדקיה‪,‬‬ ‫כרי לפגוע במורל האורחי וכרי לעורר‬ ‫פירוש הרבר שניקמון עומר לנקוט צערים‬ ‫מוטב‪ ,‬כי יתקשרו עם העיראקים ויבקשו‬ ‫פרובוקציה להפלת המשטר‪ .‬קונייטרה‬ ‫תקיפים נגד הערבים‪ .‬חושבני\" שלא\"‪,‬‬ ‫מהם טנקים‪ .‬רוסיה תחדש את המלאי‬ ‫הפכה לזירה של לחימה אכזרית‪ ,‬בששני‬ ‫אמרתי‪ ,‬משום\" שלו רצה לנהוג עמנו‬ ‫אישר‪ ,‬שהשדר‬ ‫העיראקי מאוחר יותר‪ .‬הוא‬ ‫הצדדים סובלים אבדות כברות‪ .‬לגבי‬ ‫בתקיפות לא היה פונה למועצת הביטחון‪,‬‬ ‫אסר‪ ,‬נענין אי‪-‬‬ ‫שקיבל מוחידינוב מהנשיא‬ ‫הסורים נחשבה העיר בירה של מחוז סורי‪.‬‬ ‫שבה הוא צפוי לווטו של ברה\"מ וסין‬ ‫התנגדותו לרעיון של הפסקת‪-‬אש‪ ,‬אם‬ ‫לגבי הישראלים היה לה ערך כעמדה קדמית‬ ‫שיכבלו לחלוטין את ידיו\"‪ .‬נראה‪ ,‬כי‪.‬הנשיא'‬ ‫יועלה‪ ,‬אכן מדויק‪ .‬כשיצא וינוגרדוב ישב‬ ‫קיבל פירוש זה‪.‬‬ ‫הנשיא סאדאת לכתוב שדר לנשיא אסד‪.‬‬ ‫במסגרת תכנון ההגנה של אזור הגולן‬ ‫ביום שלישי‪ ,‬עם שקיעת החמתן רוכזו כל‬ ‫בשדר נאמר כי הפסקת‪-‬אש כרגע תותיר את‬ ‫הכבוש‪.‬‬ ‫של‬ ‫המזרחית‬ ‫שבגדה‬ ‫הריביזיוניות‬ ‫העמדות‬ ‫ישראל בעמדה חזקה יותר מזו שהייתה לה‬ ‫ביום רביעי היו הכוחות הסוריים בסכנה‬ ‫של‬ ‫בעומק‬ ‫ראשי‪-‬גשר‬ ‫סואץ לשני‬ ‫תעלת‬ ‫בתחילת הלחימה‪ .‬הנשיא עמד על כך‬ ‫חמורה‪ .‬המתקפות הישראליות הגוברות‬ ‫גרמו אבדות כבדות והפיקוד הסורי נאלץ‬ ‫‪ 12-10‬ק\"מ‪ .‬היעד ההתחלתי של המערכה‬ ‫שטעות היא לחשוב שמטרת הלחימה הייתה‬ ‫להכניס למערכה ‪ 500‬טנקים‪ ,‬שהוצבו עד אז‬ ‫הושג‪ .‬יהיה זה הוגן לומר שהצבא המצרי‬ ‫להשיג טריטוריה‪ .‬המטרה הייתה להקיז את‬ ‫סביב דמשק ומצפון לה ככוח עתודה‬ ‫והעם המצרי נהנו משעתם היפה ביותר מאז‬ ‫דם האויב‪ ,‬וכרי לעשות זאת עלינו להיות‬ ‫אסטרטגית‪ .‬פנייה נוספת של המפקד העליון‬ ‫סואץ‪ ,‬ב‪.1956-‬‬ ‫מוכנים לספוג אבדות כבדות‪ .‬אינני\" יכול‬ ‫הסורי אל עמיתו במצרים כללה בקשה‬ ‫אולם התמונה בארבעת הימים הבאים‬ ‫לקבל את השקפתך\"‪ ,‬אמר‪ .‬אני\" מציע לך‬ ‫לבצע פעולת גמול נגד ישראל‪ ,‬כתגובה על‬ ‫הייתה שונה לחלוטין‪ .‬היו אלה ארבעה‬ ‫לצרף לקרב את דיביזיית המילואים‬ ‫הפצצת דמשק וחומס‪ .‬למצרים היה קשה‬ ‫ימים‪ ,‬שבמהלכם אבד הדחף הראשוני של‬ ‫המשוריינת שלך‪ ,‬ובו בזמן להסיג‪ ,‬במירת‬ ‫להסכים לכך‪ ,‬משום שהדבר עלול היה‬ ‫המתקפה‪ .‬הכוחות המצריים בסיני הצליחו‬ ‫הצורך‪ ,‬אחת מדיביזיות החי\"ר מן החזית‬ ‫להסלים את המלחמה‪ .‬אז פנו הסורים‬ ‫אמנם להדוף את המתקפות הישראליות‪ ,‬אך‬ ‫לעיראקים‪ ,‬ואלה החליטו‪ ,‬לאחר אישור‬ ‫החמיצו את ההזדמנות לפרוץ לעבר המעב‪-‬‬ ‫ולהציבה להגנת דמשק\"‪...‬‬ ‫ביום‪ ...‬שני הגיעה תשובת הנשיא אסד‬ ‫‪61‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מערכות‪ . 276-7‬אוק'‪-‬כב' ‪. 19%‬‬

‫יפתחו הישראלים בהפצצות שטח‪ ,‬עלולות‬ ‫איסמאעיל דיבר על התפקיד שממלאים‬ ‫עקרוני‪ ,‬כי אין למפציצים שלהם די זמן‬ ‫ן(‪,‬‬ ‫אבדותיכם להיות חמורות יותר מכל מה‬ ‫העיראקים‪ .‬ממשלת עיראק שלחה כנראה‬ ‫לבצע את הפעולה הדרושה‪ .‬בנסיבות אלה‬ ‫שספגתם ב‪ ,\"1967-‬אמר‪ .‬השתדלתי להאזין‬ ‫משלחת מיוחדת למוסקבה עם בקשה אל‬ ‫נוצר מתח מסוים בין ראשי הפיקור בקהיר‬ ‫בנימוס‪ ,‬משום שהיה ברור שבאותו אחר‬ ‫פודגורני להתערב ולבקש מן השאה האירא‪-‬‬ ‫הצהרים דיבר אתו הנשיא קשות‪ .‬ככל‬ ‫ני להרפות מן הלחץ על הגבול המזרחי של‬ ‫ובדמשק‪.‬‬ ‫הנראה‪ ,‬הדבר האחרון שביקש מן הנשיא‬ ‫עיראק‪ ,‬כרי שהכוחות העיראקיים יוכלו‬ ‫ביום שלישי ‪ 9‬באוקטובר בלילה‪ ,‬בעודו‬ ‫היה לצאת מן המלחמה בצורה פוליטית‪,‬‬ ‫לסייע לסוריה‪ .‬פודגורני הבטיח שיעשה כך‪,‬‬ ‫מחכה בארמון טהרה לתוצאות קרב הטנקים‬ ‫שכן הרוסים חושבים תמיד מראש על השלב‬ ‫ואז הביע הפתעה על כך שמדינות ערב אינן‬ ‫הגדול המתוכנן‪ ,‬קיבל הנשיא סאראת‬ ‫הבא‪ .‬על כך בוודאי נעץ בו הנשיא מבט‬ ‫מזדרזות להגיש סיוע למצרים ולסוריה‪.‬‬ ‫הודעה מוינוגרדוב שביקש לראותו‪ .‬הפגישה‬ ‫ואמר‪ :‬אתה\" מדבר עכשיו עם המפקד‬ ‫מדוע\" אינם תורמים למערכה את כל מה‬ ‫התקיימה במשרדו של הנשיא והוא יצא‬ ‫העליון של הכוחות המזוינים‪ .‬את הבקשה‬ ‫שבידיהם?\" שאל פורגורני‪ .‬לשם\" מה קיבלו‬ ‫ממנה מתוח במידת מה‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬אמר‬ ‫הפוליטית שלך לא שמעתי‪ .‬אם אתה רוצה‬ ‫מאתנו עיראק ואלג'יריה את כל הנשק הזהן‬ ‫וינוגרדוב כי מצב העניינים בחזית הסורית‬ ‫לדבר על המצב הפוליטי לך דבר עם ד\"ר‬ ‫האם עיראק מתכוונת לצאת למלחמה כגד‬ ‫עד כה איבדו ‪ 600‬טנקים‪.‬‬ ‫הוא בכי רע‪.‬‬ ‫מוזי\"'‪ .‬וינוגררוב ביקש לשמוע את דעתי‪.‬‬ ‫כווית‪ ,‬או‪ ,‬שמא‪ ,‬מתכוונת אלג'יריה להילחם‬ ‫על‬ ‫ישיבה של מועצת הביטחון‬ ‫הפרק עמדה‬ ‫אמרתי לו שהוא צריך לפגוש את ד\"ר פוזי‪,‬‬ ‫במרוקו?\" פודגורני המשיך והשמיע אותה‬ ‫על‪-‬‬ ‫אזהרה שהשמיע זינוגרדוב בקהיר‪ :‬ברגע‬ ‫י‪6‬כ שהציע הנשיא‪ ,‬וכך עשה למחרת‪.‬‬ ‫שתשיג ישראל ניצחון בחזית הסורית היא‬ ‫פי יזמה אמריקנית‪ ,‬והרוסים היו במבוכה‪.‬‬ ‫הם עדיין חשבו שהסורים מעוניינים‬ ‫חזרתי מביתו של השגריר הסובייטי‬ ‫תרכז את כל מאמציה נגד מצרים‪.‬‬ ‫בהפסקת‪-‬אש‪ ,‬אך ידעו שלא כן המצרים‪ .‬אם‬ ‫מודאג‪ .‬שעות אחדות קורם לכן‪ ,‬כשרנתי‬ ‫נחרדתי כשגיליתי מהו המצב לאשורו‪.‬‬ ‫תועלה הצעה להפסקת‪-‬אש מה יעשו? יהיה‬ ‫במצב עם שניים מן המומחים הצבאיים‬ ‫לכן התקשרתי אל וינוגרדוב וקבעתי להיפ‪-‬‬ ‫זה מוזר הן להטיל וטו והן להימנע‪.‬‬ ‫שלנו‪ ,‬הם הבטיחו לי שהמצב הצבאי‬ ‫הנשיא סאראת הפציר בשגריר להפסיק‬ ‫אידיאלי\"‪ \".‬לדבריהם מרכזים הישראלים‬ ‫גש עמו מאוחר יותר באותו ערב בביתו‪...‬‬ ‫לספר על כוונות הסורים‪ .‬הוא אמר שקיבל‬ ‫הוא‪ ...‬התחיל לספר לי על הפגישה‬ ‫שדר מחאפט' אסר בעצמו והוא יודע בדיוק‬ ‫את השריון שלהם בשטח שבין המעברים‬ ‫הסוערת שהייתה לו עם הנשיא‪ .‬הוא אמר‬ ‫מהי עמדתו‪ .‬מה שבאמת הדאיג את הנשיא‬ ‫שדיבר בטלפון עם ברז'נייב וגרצ'קו ושניהם‬ ‫היה הרכלת האווירית‪ .‬האמריקנים עשו‬ ‫והתעלה‪ ,‬דבר הנותן להם שטח תמרון‪.‬‬ ‫סבורים‪ ,‬בי ישראל משתדלת להכות קשות‬ ‫ככל יכולתם כדי לספק את הנשק שביקשה‬ ‫את סוריה כדי להוציאה אל מחוץ למלחמה‬ ‫מוגבל בלבד ולנו אפשרות להכותם מכה‬ ‫ולרכז אחר‪-‬כך את כוחותיה נגר מצרים‪.‬‬ ‫ישראל‪ .‬מה עומדים הרוסים לעשות? אם הם‬ ‫קשה‪ .‬למעשה‪ ,‬היה זה רק באותו יום שלישי‬ ‫הייתי\" כל היום בישיבה כמעט רצופה עם‬ ‫מבקשים לסגת מהבטחותיהם‪ ,‬יהי כן‪.‬‬ ‫אחר הצהרים שתא\"ל חסן אבו סערה‪ ,‬מפקד‬ ‫הנספחים הצבאיים שלנו\"‪ ,‬אמר‪ .‬אם\" לומר‬ ‫סאדאת יודה להם ולא יתלונן‪ ,‬משום שיום‬ ‫דיביזיית החי\"ר השנייה‪ ,‬שהיה הראשון‬ ‫לך את האמת‪ ,‬התפתחות העניינים אינה‬ ‫שיצר מגע בקנה מירה רחב עם הכוחות‬ ‫לרוחם‪ .‬מרוע לא ניצלת את הישגיך‬ ‫אחד עוד תצא האמת לאור‪.‬‬ ‫הישראליים והתגלה כאחר המפקרים הטו‪-‬‬ ‫והתחלת לדחוף לעבר המעברים? זהו לא רק‬ ‫וינוגרדוב עמד על כך‪ ,‬כי אין הוא מנסה‬ ‫בים ביותר של המלחמה‪ ,‬שבה את מפקד‬ ‫הדבר ההגיוני שצבאך היה צריך לעשות‪,‬‬ ‫להפעיל על מצרים לחץ לגבי הפסקת‪-‬אש‪.‬‬ ‫החטיבה המשוריינת ‪ ,170‬שהושמדה כלילי‪.‬‬ ‫אלא הדבר גם יקל את הלחץ על הסורים\"‪.‬‬ ‫על כך השיב הנשיא סאדאת שהוא מבקש‬ ‫הדברים ששמעתי מן רוסי\" אישרו את‬ ‫הוא הדגיש שפרק הזמן שבו יכלו הערבים‬ ‫לחקור את התנהגותו של השגריר הסובייטי‬ ‫ראגותי ביחס למעברים‪ .‬תמיה חשבתי‬ ‫להשיג תוצאות היה מוגבל‪ .‬הזמן שהותר‬ ‫בדמשק‪ .‬אני\" רוצה חקירה רשמית\"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫ללחימה היה מוגגל‪ ,‬והערבים היו צריכים‬ ‫ואני\" רוצה שיספרו לי את התוצאות\"‪ .‬אז‬ ‫שאנחנו צריכים להתקיף ולהחזיק בהם‪ .‬אם‬ ‫להתכונן לשלב הבא ‪ -‬הפוליטי‪ .‬הוא סיפר‬ ‫נרגע וחזר והבטיח לשגריר שהניצחונות‬ ‫נשאיר את כוחותינו בשטח פתוח בין‬ ‫שאחת השאלות ששאל אותו היום ברז'נייב‬ ‫הערביים יקדמו במידה רבה את שמעו של‬ ‫בטלפון הייתה מהם גבולות המטרות‬ ‫הנשק הרוסי ואת מעמדה של ברה\"מ‬ ‫התעלה למעברים הם ייחשפו למתקפה‪.‬‬ ‫המוגבלות שלהם? הנשיא) סאדאת עדיין‬ ‫צלצלתי לנשיא בארמון טהרה‪ .‬נאמר לי‬ ‫הבטיח לרוסים שזוהי מלחמה בעלת מטרות‬ ‫במזרח‪-‬התיכון‪.‬‬ ‫שיצא לטיול עם בתו וארוסה במרכז קהיר‪,‬‬ ‫מוגבלות בלבד(‪ .‬הוא הבטיח לי שאין מקום‬ ‫ברי לחוש את דופק העם‪ .‬השארתי הודעה‬ ‫לחשש שהביע הנשיא סאדאת‪ ,‬באילו‬ ‫מיד לאחר מכן הלכתי בעצמי אל ארמון‬ ‫שיתקשר אלי‪ .‬נ‪-0‬ב‪ 01.‬בבוקר הוא עשה‬ ‫ברה\"מ מתמהמהת מתוך פחד‪ .‬נהפוך הוא‪:‬‬ ‫טהרה‪ .‬הייתה יו שעת ה\"איפטאר\"‪ ,‬הארוחה‬ ‫זאת‪ .‬סיפרתי לו על פגישתי עם וינוגררוב‬ ‫הרכבת האווירית למצרים ולסוריה כבר‬ ‫לסיום הצום‪ .‬ברגע שהנשיא נכנס יכולתי‬ ‫ודיווחתי לו כיצד רואים את המצב השגריר‬ ‫יצאה לדרך‪ .‬הזכרתי לוינוגררוב שמן היום‬ ‫להבחין כי משהו הרגיזו‪ ,‬אך הוא לא הזכיר‬ ‫ואנשי הסגל שלו‪ .‬הנשיא אמר שאין הוא‬ ‫הראשון למלחמה הרשו האמריקנים ליש‪-‬‬ ‫את הפגישה עם וינוגרדוב‪ .‬הוא הראה לי‬ ‫מקבל את דעתם‪ :‬כפי\" שאמרתי לחאפט'‬ ‫ראל לקחת במטוסיה מארה\"ב כל נשק וציוד‬ ‫טיוטת נאום לאומה שהוא מתכוון להשמיע‬ ‫אסד‪ ,‬טריטוריה אינה חשובה‪ ,‬העיקר הוא‬ ‫שרצתה‪ .‬כל טיסות אל‪-‬על\"\" זרחו והמטו‪-‬‬ ‫ברדיו ובטלביזיה‪ ,‬דבר שהיה להוט לעשותו‬ ‫להתיש את האויב‪ .‬אינני רוצה לטעות‬ ‫סים העבירו הלוך ושוב ציוד מלחמה‬ ‫מאז פרצו מעשי האיבה‪ ,‬אך נדחה ער כי‬ ‫ולרחוף קרימה מהר מרי‪ ,‬רק כדי לכבוש‬ ‫אמריקני‪ .‬וינוגרדוב אמר‪ ,‬שקשה יהיה לקיים‬ ‫נהיה בטוחים יותר כיצד מתקדמת המלחמה‪.‬‬ ‫טריטוריה נוספת‪ .‬עלינו להקיז את דם‬ ‫רכבת אווירית רוסית באשר ממשלה ערבית‬ ‫הטיוטא‪ ,‬שנתן לי לקרוא בקול‪ ,‬לא התאימה‪.‬‬ ‫האויב\"‪ .‬כשסוף סוף הלכתי לישון‪ ,‬התקשי‪-‬‬ ‫אחת מבקשת הפסקת‪-‬אש והשנייה מתנגדת‬ ‫היא התחילה בך‪ :‬אני\" שמח להיות כאן עם‬ ‫תי להרדם‪ ,‬משום שבמוחי התרוצצו הלוך‬ ‫לכך‪ .‬אנחנו\" מוכנים לעשות הכול‪ .‬עלינו רק‬ ‫כולכם בשעה היסטורית ומלאת תהילה‬ ‫ושוב התפיסות המנוגדות כיצד לנהל את‬ ‫לרעת בדיוק מה מבקשים מאתנו\"‪ ,‬אמר‬ ‫כזאת‪ \"...‬הנשיא קטע‪ :‬איזו\" תהילה? החזית‬ ‫הסורית נמצאת תחת לחץ כבד מאוד‪ .‬המצב‬ ‫הקרב‪.‬‬ ‫וינוגרדוב‪.‬‬ ‫שם נורא\"‪ .‬הוא פסע אנה ואנה‪ .‬יהיה\" עלינו‬ ‫התקשרתי‬ ‫השכם בבוקרו של יום‬ ‫השגריר סיפר לי כי הוא ויועציו הצבאיים‬ ‫לו שהרו‪-‬‬ ‫המחרת‬ ‫לגנרל אחמד איסמאעיל‬ ‫מודאגים מאוד מן המצב הצבאי‪ .‬הם חשים‬ ‫לשנות זאת\"‪ ,‬אמר‪ .‬נלך\" לעם ונאמר לו‬ ‫וסיפרתי‬ ‫שהריכוז של כוחות מצריים בחזית המזרחית‬ ‫חושף אותם במידה ניכרת לסכנה‪ .‬אם\"‬ ‫סים סבורים כי עלינו לצאת לכבוש את‬ ‫שנלחם ולו גם לבד‪ .‬אני יכול לדבר אליהם‬ ‫המעברים‪ .‬אתה\" יורע\"‪ ,‬אמר‪ ,‬זאת\" הייתה‬ ‫כפי שדיבר צ'רצ'יל אל הבריטים ב‪.\"1940-‬‬ ‫כוונתי‪ .‬אבל לאור המצב המחמיר בחזית‬ ‫הוא טלפן לגנרל אחמד איסמאעיל' וביקשו‬ ‫הסורית עלינו לערכן את תכניותינו‪ .‬אם‬ ‫לסור אליו‪.‬‬ ‫האויב יפנה וירכז את כל מתקפותיו עלינו‪,‬‬ ‫איסמאעיל‪,‬‬ ‫יצאתי‬ ‫אנו חייבים להימנע בכל מחיר מהתפרסות‬ ‫מכתיב שדר‬ ‫אחמד‬ ‫אלתפ'גושהנשיאאת‬ ‫בהשאירי‬ ‫מסוכנת‪,‬‬ ‫סאדאת‬ ‫אל חאפט' אסד‪...‬‬ ‫נ‪6‬‬

‫‪ .1‬צריכה להיות הפסקת‪-‬אש ולאחריה‬ ‫מקבל תגבורת‪ ,‬כולל מעט מעיראק‪ ,‬והוא‬ ‫ביום חמישי‪ 11 ,‬באוקטובר הסורים הלכו‬ ‫נסיגה של כל הכוחות הישראליים אל מעבר‬ ‫אמר לברה\"מ שאם יש נשק המיועד למצרים‬ ‫ונחלשו בגזרה הצפונית והמתקפות הישרא‪-‬‬ ‫לקווי ‪ 5‬ביוני‪ 1967 ,‬תוך פרק זמן מוגדר‬ ‫וניתן לעשות בו שימוש בסוריה‪ ,‬צריך‬ ‫ליות גברו ונתעצמו והעמיקו לאורך ציר‬ ‫למסור אותו שם‪ .‬באמצעות שליח מיוחד‪,‬‬ ‫קונייטרה‪-‬דמשק‪ .‬אולם בשלב זה היה‬ ‫ובפיקוח האו\"ם‪.‬‬ ‫עמר ח'מאש‪ ,‬לשעבר הרמטכ\"ל הירדני‪ ,‬הוא‬ ‫נרסאא‪-‬ה‬ ‫שהעיראקים עשויים להצטרף‪ .‬הנשיא‬ ‫‪ .2‬חופש השיט בעזרי טיראן צריך להיות‬ ‫קיבל שדר מהמלך חוסין האומר‪ ,‬כי המלך‬ ‫מובטח על‪-‬ידי נוכחות האו\"ם בשארם אש‪-‬‬ ‫מתנגד לפתיחת הגבול הירדני‪ ,‬משום‬ ‫דאת קיבל שדר מהנשיא בכר האומר‪ ,‬כי מזה‬ ‫שארצו חסרה הגנה אווירית‪ .‬הוא מעדיף‬ ‫יומיים הוא מנסה לשווא ליצור קשר עם‬ ‫שיח'‪.‬‬ ‫‪ .3‬כעקבות נסיגה מלאה של כוחות‬ ‫לשלוח חיילים מצבאו לסייע בחזית הסורית‪.‬‬ ‫קהיר כדי להבטיח לנשיא סאדאת שעיראק‬ ‫ישראל‪ ,‬כפי שצוין בסעיף ‪ 1‬יושם קץ למצב‬ ‫הגנרל איסמאעיל נכנס לחדר עליז‪ .‬הוא‬ ‫תסייע לסוריה בכך שתעמיד לרשות הנשיא‬ ‫אסר ארבע טייסות‪ .‬גם בסיסי האוויר‬ ‫המלחמה עם ישראל‪.‬‬ ‫קיבל שדר שהסורים בולמים בהצלחה‬ ‫הקדמיים בעיראק עמדו לרשות חילות‬ ‫‪ .4‬בעקבות נסיגת חיילי ישראל מרצועת‬ ‫מתקפה ישראלית‪ .‬ידעתי\" שאלו ידיעות‬ ‫האוויר של סורית וירדן‪.‬‬ ‫עזה יושם האזור תחת פיקוח האו\"ם תוך‬ ‫טובות מיד כשראיתי את הבעת פניך\"‪ ,‬אמר‬ ‫באותו יום שלח יאסר ערפאת מברק‬ ‫מתן הזדמנות לתושביו להפעיל את הזכות‬ ‫הנשיא‪ .‬ברגע זה צלצל הטלפון‪ .‬היה זה‬ ‫לנשיא סאדאת‪ ,‬האומר‪ ,‬כי הוועד הפועל של‬ ‫הנשיא בומדיין מאלג'יריה‪ .‬הוא הזכיר את‬ ‫אש\"ף מנסה בכל האמצעים להעביר יחידות‬ ‫להגדרה עצמית ולקבוע את עתידם‪.‬‬ ‫נאומו של רוד אלעזר מיום שני‪ ,‬שבו אמר‪:‬‬ ‫פדאיון לאזור בקעת הירדן‪ .‬דבר זה היה‪,‬‬ ‫‪ .5‬תוך פרק זמן מוגדר לאחר סיום מצב‬ ‫נכה\" אותם‪ ,‬נשבור להם את העצמות‪\".‬‬ ‫למעשה‪ ,‬פותח חזית שלישית‪ .‬אבו דאיא‪6‬‬ ‫המלחמה תכונס וועידת שלום בחסות‬ ‫נרמה לי‪ ,‬אמר בומדיין‪ ,‬שכאשר הם‬ ‫טלפן לנשיא ודיווח לו שיאסר ערפאת אמר‬ ‫האו\"ם‪ ,‬שבה ישתתפו כל הצדדים המעוניי‪-‬‬ ‫מתחילים לדבר כך הם מתחילים לאבד את‬ ‫לו שזה ‪ 24‬שעות מחכים אלף פדאיון בגבול‬ ‫נים‪ ,‬כולל הפלסטינים וכל חברות מועצת‬ ‫הייתה‬ ‫מטאובבו‪-‬הרבי‪,‬אחרשתהיהשהאגיזעה‬ ‫העצבים‪ .‬ידיעה‬ ‫בצפייה להיתר מצר שלטונות ירדן להיכנס‬ ‫הביטחון‪ .‬הוועירה תדון בכל השאלות‬ ‫בלונדון‪,‬‬ ‫ששיח' זאיר‬ ‫לבקעת הירדן בדרום ישראל‪ .‬הבקשה‬ ‫נדחתה והנשיא סאדאת נתבקש להשתדל‬ ‫הקשורות בריבונות‪ ,‬בביטחון ובחופש שיט‪.‬‬ ‫העביר לזכות מצרים ‪ 100‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫ביום ששי בלילה‪ 12 ,‬באוקטובר‪ ,‬יום‬ ‫הנשיא היה במצב רוח טוב‪ .‬הוא התכוון‬ ‫אצל המלך חוסין‪ .‬הנשיא פקפק אם הוא‬ ‫לאחר הפגישה העליזה בארמון טהרה‪,‬‬ ‫להתפלל במסגד קטן שבו התפלל כשהיה בן‬ ‫יכול לעשות משהו‪ .‬הוא חשד שהמלך חוסין‬ ‫ביקש השגריר הבריטי בקהיר‪ ,‬סיר פיליפ‬ ‫ארבע בלבד‪ ,‬כשבא לקהיר בפעם הראשונה‬ ‫יצטרף למלחמה‪ ,‬כנראה רק לאחר שיהיה‬ ‫בטוח לחלוטין שישראל הוחלשה עד כדי בך‬ ‫אדמם להיפגש עם הנשיא‪ .‬הוא התקבל זמן‬ ‫שהגיעה למצב שבו לא תטריד אותו במידה‬ ‫קצר לאחר חצות ומסר שדר מהית‪ ,‬המבקש‬ ‫להסכים להפסקת אש‬ ‫ממצרים‬ ‫עם אביו‪...‬‬ ‫בעמדות‬ ‫והמציין‪ ,‬כי זהו וויתור‬ ‫הנוכחיות‬ ‫אופטי‪-‬‬ ‫בארמון טהרה הייתה‬ ‫האווירה‪...‬‬ ‫שהישרא‪-‬‬ ‫נעשה‬ ‫השיחות היה מה‬ ‫מית‪ ,‬ונושא‬ ‫לים כבר נאלצו להסכים לו‪ .‬למחרת נדון‬ ‫רבה‪.‬‬ ‫הששמדצרריםשלאיננההיתיכול וההיילתההסכיםהסכלמההפסקכתל‪-‬לאישת‬ ‫כשתיגמר המלחמה‪ .‬אני‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬חשתי‬ ‫היו עדיין מעט חילוקי רעות עם קד'אפי‪.‬‬ ‫שהיו שאלות רבות שדרשו תשובה והייתי‬ ‫הנשיא סאדאח כעס על קד'אפי משום‬ ‫כרגע של התקדמות‪ ,‬במיוחד כאשר ליום‬ ‫שאמר בפומבי שאין הוא מסכים לתכנית‬ ‫הבא תוכננה אופנסיבה גדולה בחזית‬ ‫מודאג מן המצב הבינלאומי‪.‬‬ ‫הכוללת של המתקפה‪ .‬כעת הגיע מברק‬ ‫הסורית‪ .‬איסמאעיל פהמי אמר לשגריר‬ ‫האמריקנים‪ ,‬נך נודע לי מאוחר יותר‬ ‫מקד'אפי שקידם אך במעט את העניינים‪:‬‬ ‫הבריטי שאיננו יבולים להסכים להפסקת‪-‬‬ ‫מקיסינג'ר‪ ,‬סברו תחילה שתוך ארבעים‬ ‫ברכותי‪ \".‬אני שולח לך את כל הטילים נגד‬ ‫ושמונה שעות מתחילת מעשי האיבה יהיו‬ ‫מטוסים שברשותנו‪ .‬גם את חיל המצב של‬ ‫אש אלא אם כן יעשו הישראלים מחווה‬ ‫הישראלים בעמדה המאפשרת להם להשיב‬ ‫טוברוק‪ .‬חטיבה משוריינת קיבלה פקורה‬ ‫חהיושביטחיםלהוכשינחכבשושהבם‪967-‬מ‪.1‬תחידלוויחם‬ ‫לכוחות המצריים בסיני מכה ניצחת‪ .‬לכן‬ ‫לנוע מיד לעבר קהיר‪ .‬הנפט שלנו עומד‬ ‫לפנות את‬ ‫הנקודות שנמסרו לקיסינג'ר‪.‬‬ ‫סברו שאסיציעו הפסקת‪-‬אש ושיבה לקוים‬ ‫לרשותכם‪ .‬ראו בו נפט שלכם‪ .‬אנו משגרים‬ ‫לו על חמש‬ ‫שלפני ‪ 6‬באוקטובר יסייעו לנו‪ .‬אם לא תהיה‬ ‫ציור ותרופות ככל יכולתנו‪ .‬שווקים ובתי‬ ‫הפסקת‪-‬אש‪ ,‬ומצרים תספוג‪ ,‬כך העריכו‪,‬‬ ‫מסחר רוקנו מתוכנם‪ .‬אני שומע שאתה‬ ‫העצירה האופרטיבית נמשכה בימים‬ ‫תבוסה צבאית מוחצת‪ ,‬צפויות היו שתי‬ ‫מרוגז על כמה דברים שאומרים כי אמרתים‪.‬‬ ‫‪ 13-10‬באוקטובר‪ ,‬והסתיימה בערבו של ה‪-‬‬ ‫התפתחויות‪ ,‬שאף אחת מהן אינה לשביעות‬ ‫מה שבאמת אמרתי היה ‪ :‬גם אם יתפתח‬ ‫‪ 13‬בחודש‪ ,‬שאותו ניתן לראות כשלב‬ ‫הקרב נגדנו‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬יהיה זה כתוצאה‬ ‫הראשון בקרב שבו זכתה מצרים לניצחון‬ ‫כלדביקשלרסןמהארו‪-‬ת‬ ‫שיצטרכו להתערב‪,‬‬ ‫מעליונותו של האויב ומנשקו ולא כתוצאה‬ ‫מזהיר‪ .‬ה‪ 14-‬בחורש נועד להיות היום בו‬ ‫שהמצרים יצטרכו‬ ‫רצונם ‪ :‬או‬ ‫מחולשות של חיילינו‪ .‬די בכך שכעת החייל‬ ‫ישראל‪ ,‬או‬ ‫הישראלי בורח מן החייל המצרי‪ .‬זהו לא רק‬ ‫יופעל השריון המצרי בהתקדמותו אל‬ ‫סים להצילם‪ ,‬ופירושו שהרוסים שוב יהיו‬ ‫ניצחון גדול למצרים אלא גם דבר בעל‬ ‫המעברים‪.‬‬ ‫נוכחים במצרים‪ ,‬ובעמדה חזקה בהרבה‬ ‫חשיבות עצומה מחוצה לה‪ .‬אינני) יכול‬ ‫הרעות בקרב קציני המטה הכללי ובדרגים‬ ‫מאשר קודם לכןן ואז השתנתה התמונה‪.‬‬ ‫נמוכים יותר בעניין המתקפה היו חלוקות‪.‬‬ ‫האמריקנים תפסו שמצרים אינה בסכנה‬ ‫אחדים חשו שלמרות שהרגע האידיאלי‬ ‫של תבוסה נוראית נוספת וכי למעשה ביצעו‬ ‫לתאר משהו אחר ברגע זה(‪ .‬אולם‪ ,‬אומר לך‬ ‫הוחמץ‪ ,‬עדיין יש סיכוי טוב להתקרם‪ .‬ואם‬ ‫הכוחות המצריים פעולה מרשימה‪ .‬קיסינג'ר‬ ‫נשיאי היקר‪ ,‬כי עמנו נעלב מעט משום‬ ‫יעשה מאמץ מרוכז ניתן יהיה להדביק את‬ ‫קיים מגע עם חאפט' ליעאמסיא‪ 1‬עוד בטרם‬ ‫שבשידורים מקהיר מתעלמים מתרומתו‬ ‫הזמן האבור‪ .‬אחרים סברו שמאוחר מדי‬ ‫נהיה מזכיר המדינה‪ ,‬באמצעות רשתות‬ ‫לעשות זאת‪ ,‬ומוטב להתרכז בעמדות הגנה‬ ‫המודיעין האמריקנית והמצרית‪ .‬וכך‪ ,‬ביום‬ ‫הפוליטית לקרב‪ .‬בעוד תרומתו של פיצל‬ ‫בגדה המזרחית של התעלה‪.‬‬ ‫שלישי‪ 9 ,‬באוקטובר‪ ,‬שלח שרר לחאפט'‬ ‫זוכה לשבחים‪ ,‬אין כל אזכור של לוב‪ .‬אני‬ ‫הכוחות הישראליים‪ ,‬שבמשך ‪ 48‬השעות‬ ‫איסמאעיל באותו צינור שבו שלח שדר‬ ‫הראשונות איבדו את שיווי המשקל באופן‬ ‫לזיאת בוושינגטון‪ :‬בסדר‪ \",‬הבהרת את‬ ‫מצטער על כך‪ ,‬כבוד הנשיא‪ ,‬אבל בעת‬ ‫עמדתך‪ ,‬אולם לאן נמשיך מכאן? איננו‬ ‫הדבר‪ .‬החשוב ביותר הוא הרצון להילחם‪.‬‬ ‫רציני‪ ,‬התאוששו‪ .‬כעת היו אלה המצרים‬ ‫יבולים לצפות לכך שהמצב הנוכחי יימשך‬ ‫קד'אפי\"‪.‬‬ ‫יהי ב‪-‬ואולוהיבםחוערמשך‬ ‫בחזית‬ ‫שחשו אי ביטחון‪,‬‬ ‫זמן רב‪ ,‬ולכשישתנה‪ ,‬יהיה זה לרעתכם\"‪.‬‬ ‫חיכיתי‬ ‫אחה\"צ‬ ‫בשעה זו‪.‬‬ ‫לחודש‬ ‫בחעומדורה‪.‬הבמ‪-‬צ‪3‬ב‪1‬‬ ‫הסורית מעורר דאגה‬ ‫למחרת שלח לו חאפט' איסמאעיל תשובה‬ ‫בשעות‬ ‫שהוכתבה‪ ,‬למעשה‪ ,‬ע\"י סאדאת‪ .‬חמישה‬ ‫לנשיא בארמון טהרה‪ ... ...‬נכנסתי למשרדו‬ ‫נתקבל שרר מדמשק שקרא למצרים להסיט‬ ‫ומצאתיו עייף מאור‪ ,‬פושט את מריו ולובש‬ ‫את הלחץ של ישראל‪ ,‬היה זה שדר חד‬ ‫סעיפים היו בתשובה ‪:‬‬ ‫פיג'מת פסים אפורה‪ .‬הוא אמר שהוא חושב‬ ‫משמעי ביותר‬ ‫שהמצב בחזית הסורית השתפר מעט‪ .‬האזור‬ ‫‪63‬‬ ‫מערכותז‪ . 276-‬ב‪1‬נ‪.-‬קוא'‪1980‬‬

‫בקרב נייד בתוך סיני‪ ,‬שבו תהיה בכל מקרה‬ ‫החלו מתגלים‪ ,‬למרבה האירוניה‪ ,‬סימני‬ ‫ב‪ 14-‬בחודש נצטוו מפקדי הארמיות‬ ‫‪,1‬‬ ‫ירה של ישראל על העליונה‪.‬‬ ‫השתפרות‪ .‬במשך הלילה שבין ‪ 12‬ל‪13-‬‬ ‫השנייה והשלישית להגביר את מתקפת‬ ‫?‪.‬‬ ‫מאז הקמת מדינת ישראל רווחה בה‬ ‫באוקטובר התכוננה ישראל למכת המחץ‬ ‫השריון מזרחה‪ ,‬ובאותה עת להחזיק את‬ ‫הגישה שההגנה הטובה ביותר היא לנהל את‬ ‫נגד סוריה‪ ,‬שאותה הבטיח רב‪-‬אלוף אלעזר‪,‬‬ ‫ראשי הגשר מעל התעלה בעזרת החי\"ר‪.‬‬ ‫המלחמה על אדמת האויב‪ .‬אחרי ‪ 1967‬לא‬ ‫וקיבלו פקודה‬ ‫האפשריים רוכזו‬ ‫במובן מסוים היה בכך דמיון לקרב אחר‪,‬‬ ‫ניתנה עור גישה זו ליישום אוטומטי‬ ‫‪.‬‬ ‫לפקודה ציד\"‬ ‫שהייתה דומה‬ ‫כל הכוחות‬ ‫שהתקיים באוקטובר‪ ,‬כאשר גנרל מונטגומ‪-‬‬ ‫בשטחים הכבושים‪ ,‬משום שאם יבחרו‬ ‫מהרמטכ\"ל‪,‬‬ ‫רי‪ ,‬לאחר שגם הוא נזקק לתשעה ימים‬ ‫המצרים להילחם בסיני‪ ,‬תשמח ישראל‬ ‫לשבירת הגנת האויב‪ ,‬הפעיל את השריון‬ ‫מונטגומרי לשריון‬ ‫שנתן‬ ‫ג'נטלמנים\"‬ ‫טוב‪,‬‬ ‫והחזיק את החי\"ר מאחור‪ ,‬כרי לשמור על‬ ‫הכוחות הסוריים‬ ‫אולם‬ ‫באל‪-‬עלמין‪.‬‬ ‫שלו‬ ‫התארגנו ונעזרו בחטיבת הטנקים ‪ 12‬של לפגשם שם‪ .‬אך ישראל הייתה נחושה‬ ‫איזון אסטרטגי בזירת הקרבות‪ .‬הזהירות של‬ ‫בדעתה שאם תגלה סימנים של צבירת‬ ‫עיראק‪ ,‬שנכנסה בדיוק בזמן לזירה ומיד‬ ‫כוחות על‪-‬ידי המצרים בגרה המערבית של‬ ‫הצטרפה לקרב באזור נווה‪ .‬ההתקדמות‬ ‫מונטגומרי ביטאה‪ ,‬כנראה‪ ,‬את רצונו‬ ‫הישראלית בדרום הואטה‪ .‬עשרים טנקים התעלה‪ ,‬היא תקדים מכה כרי להחניק ניסיון‬ ‫להימנע מן האסון שנפל בחלקו של ריצ'י‪,‬‬ ‫בדיוק כשם שזהירותו של הגנרל איסמאעיל‬ ‫וארבעה נגמעים הוצאו מכלל שימוש‪ .‬זה בסבו‪ .‬המתכננים המצרים לקחו בחשבון‬ ‫שיקפה את הרהוריו על האסון של הפילד‪-‬‬ ‫למרבה המזל‪ ,‬בזכות הימים שבהם היה אפשרות כזאת‪ ,‬והוכנה תכנית לטיפול‬ ‫בהסתערות ישראלית על הגדה המערבית‬ ‫הפיקוד הערבי המשותף פעיל‪ ,‬השתתפה‬ ‫מרשל עמר ב‪.1967-‬‬ ‫חטיבה ‪ 12‬באימונים כאן‪ ,‬וקצינים וחיילים של התעלה ‪ :‬תכנית ‪ .200‬רוורסואר היה אחר‬ ‫הכוונה הייתה שהשריון של שתי הארמ‪-‬‬ ‫רבים הכירו את השטח שבו היו צריכים משלושת המקומות האפשריים לצליחה‬ ‫יות יחדור לעומק של ‪ 30‬ק\"מ עד למוצא‬ ‫ישראלית‪ ,‬והוקצו חיילים לביצוע התכנית‪.‬‬ ‫להילחם‪.‬‬ ‫המערבי של המעברים בסיני‪ ,‬תוך תפיסת‬ ‫האלוף שרון‪ ,‬שבמשך שלוש השנים שער‬ ‫ב‪ 13-‬באוקטובר נמשכה תנופת המתקפה‬ ‫דרך הרוחב שסלל הצבא הישראלי‪ ,‬וע\"י כך‬ ‫ו‪9‬ד‪ 3‬היה אלוף פיקור הררום‪ ,‬עיבר באופן‬ ‫הישראלית לעבר דמשק‪ .‬שרות תעופה‬ ‫ינטרל את חיילי המילואים של ישראל‬ ‫סופי את התכניות הקשורות במכה המוקד‪-‬‬ ‫סורחם ובסיסי טילים ספגו הפצצות כבדות‪.‬‬ ‫שהוצבו סביב הדרך‪ .‬השריון צריך היה‬ ‫אולם בדיוק ברגע הנכון הגיע עוד כוח רענן מת אל מעבר לתעלה‪ ,‬ואימן חיילים לבצע‬ ‫למנוע התקדמות של השריון הישראלי‬ ‫לעזרת היחידות הסוריות‪ .‬זאת הייתה זאת‪.‬‬ ‫מאזורי העתודות לאזור הפעילות‪ ,‬וע\"י כך‪,‬‬ ‫חטיבת הטנקים ‪ 40‬שלהצבא הירדני‪ .‬חטיבה‬ ‫ליצור תנאים נוחים להתקדמות הסופית של‬ ‫התכנית כללה חדירה אל מעבר לקווי‬ ‫זו‪ ,‬שגם היא הכירה את שטח הקרבות‪,‬‬ ‫הכוחות המצריים מזרחה‪ .‬אולם מה שיכלה‬ ‫ההגנה המצריים בנקודת המפגש בין שתי‬ ‫התפרשה במהירות לשמאלם של העירא‪-‬‬ ‫מצרים להשיג ב‪ 7-‬באוקטובר לא היה עוד‬ ‫הארמיות וצליחה של התעלה באמצעות‬ ‫קים‪ .‬כעת נראה בפועל פיקוד ערבי משותף‬ ‫חיילים רבים וציוד לשיבוש אמצעי התקשו‪-‬‬ ‫אפשרי ב‪ 14-‬בו‪.‬‬ ‫אמיתי‪ :‬עיראקים‪ ,‬סורים ויררנים הלוחמים רת המצריים ולהשמדת בסיסי טילים במירה‬ ‫ברגע שהשריון המצרי פתח בתנועה‪,‬‬ ‫זה בצד זה‪ .‬מרוקאים היו פעילים בחזית שתספיק לפריצת ההגנה האווירית של‬ ‫בשעות המוקדמות של יום ראשון‪ ,‬ועזב את‬ ‫מצרים ובצורה שתאפשר לחיל האוויר של‬ ‫אזור הכיסוי האווירי שלו‪ ,‬הוא הפך טרף קל‬ ‫ישראל להצטרף לקרב‪ .‬ברגע שתובטח‬ ‫של ערב‬ ‫ולגהדוצרטרףממבו‪-‬כן‪15‬‬ ‫ההתחלה‬ ‫הזאת מן‬ ‫נ\"ט‬ ‫שלעל‪-‬ידיישרמאסלו‪.‬קיםהנגרשמקו‬ ‫האוויר‬ ‫בחודש‪.‬‬ ‫צריך היה‬ ‫הסעודית‬ ‫הרס‬ ‫הנישאים‬ ‫למכות‬ ‫והטילים‬ ‫אחיזה בגדה המערבית‪ ,‬יתפלגו הכוחות‬ ‫סיוע זה איים על האגף הימני של תנופת‬ ‫הישראליים ליחידות קטנות שינועו במהי‪-‬‬ ‫המתקפה הישראלית לעבר דמשק‪ .‬גם‬ ‫רב לטנקים שלנו‪ .‬מפקדים וצוותי טנקים‬ ‫המתקפה של הצבא המצרי בסיני הצליחה רות על פני שטח רחב‪ ,‬ובכך ימלאו את‬ ‫רבים נלחמו והתקדמו באומץ לב כנגד‬ ‫התפקיד המסורתי של הצבא הישראלי‬ ‫למשוך יחידות של ישראל מן הקרב הסורי‪.‬‬ ‫מבחר של טילים נ\"ט מתוצרת צרפת‪,‬‬ ‫שהוא ‪ :‬להיות\" בכל מקום ובשום מקום\"‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬במהלך ‪ 18-17‬באוקטובר גברו‬ ‫שישראל החלה להשתמש בהם עתה בשדות‬ ‫מן הפיקוד הישראלי לא נדרשה חכמה‬ ‫של ישראל ובשעת בוקר‬ ‫האוויר‬ ‫הקרב‪ .‬רוח הלחימה של החיילים הייתה בל‬ ‫יתרה כדי לדעת היכן נקודת המפגש בין‬ ‫באוקטובר נעשה ניסיון נוסף‬ ‫ב‪19-‬‬ ‫מכות‬ ‫הזמן גבוהה ביותר‪.‬‬ ‫מוקרמת‬ ‫שתי הארמיות המצריות‪ .‬הדבר היה קבוע‬ ‫לדמשק‪ .‬ניסיון זה‬ ‫ישראל ב‪8-‬‬ ‫מאז ‪ 1969‬בעמדות ההגנה שנקבעו לאורך‬ ‫ל‪-‬ת‪7‬ו‪1‬ך‬ ‫נהדף‬ ‫טנקים והרס או‬ ‫לאורך הדרך‬ ‫המצריח ב‪-‬‬ ‫הנגר של‬ ‫כמו מתקפת‬ ‫נזק‬ ‫השמרת ‪52‬‬ ‫גם המתקפה‬ ‫באוקטובר‪ ,‬נערכה‬ ‫נגמשים‪.‬‬ ‫‪ 14‬בחורש בארבעה צירים ובאופן מקוטע‬ ‫התעלה ונשארו באותה נקודה כשעברה‬ ‫גבלתי‪-‬מתואם‪ .‬לחיזוק מתקפה זו התפרסו‬ ‫דמשק ניצלה‪ .‬האם באמת היה צבא מצרים להתקפה‪ .‬מיקום זה אומת ע\"י מטוסי‬ ‫יחירות משתי דיביזיות טנקים בגדה המער‪-‬‬ ‫ישראל נכנס וכובש את דמשק‪ ,‬לו נשארה סיור מגביהי טוס של ארה\"ב שבסיסיהם‬ ‫הדרך פתוחה? זאת ניתן רק לנחש‪ .‬זה יכול נמצאו ביוון וכן ע\"י ישראל‪.‬‬ ‫בית של התעלה כאשר העתודה המטבלית‬ ‫השטח מאחורי דוורסואר ופאיד מספק‬ ‫היה להיות‪ ,‬כמובן‪ ,‬ניצחון פוליטי דרמטי‪,‬‬ ‫‪ -‬לב לבה של הארמיה הראשונה ‪-‬‬ ‫אולם אז היה צורך במספר גדול של חיילים מסתור טוב לצבא פולש‪ .‬זוהי ארמה פוריה‪,‬‬ ‫הובאה לסיני‪ ,‬צער שהיו לו השלכות‬ ‫כדי לשלוט בעיר כה לאומנית שמספר מלאת עצים ויש בה שפע חפירות שנבנו‬ ‫חמורות בשלב מאוחר יותר‪ .‬ההסלמה של‬ ‫תושביה ‪ .700,000‬תגובות חריפות אפשריות אחרי ‪ 1967‬עבור הצבא המצרי‪ .‬שדות‬ ‫מתקפה זו נתפרשה על‪-‬ידי ממשלת ישראל‬ ‫התעדווופרהסואברקבריופטאיד‪,‬ובק וצמר‪-‬עפררביהר‬ ‫וארה\"ב כסימן לכך שהתנופה המצרית‬ ‫התעופה של‬ ‫בארצות ערב ותגובות דומות בארצות‬ ‫הסופית עומדת על הסף‪ .‬רכבת האוויר‬ ‫להם‪ ,‬שדות‬ ‫אחרות‪ ,‬במיוחד בברה\"מ כלפי מצב כזה‪,‬‬ ‫לישראל המשיכה במלוא התנופה‪ .‬טנקים‬ ‫היה בהן כדי לעורר היסוס בממשלת עלולים היו‪ ,‬לו נכבשו‪ ,‬לסייע במידה רבה‬ ‫ותותחים אמריקניים נשלחו הישר אל אזור‬ ‫ישראל‪ ,‬גם אם כיבוש דמשק היה אחת להחשת ההסתערות הישראלית‪.‬‬ ‫הקרבות‪ .‬בשלב זה ידעו האמריקנים והיש‪-‬‬ ‫תכניתו של שרון‪ ,‬לו בוצעה בהצלחה‪,‬‬ ‫או באמת בהישג יד‪. .‬‬ ‫ממטרותיה‬ ‫ראלים שהעתודה האסטרטגית של המצרים‬ ‫הייתה יכולה להעלות עד מאוד את המוראל‬ ‫ב‪14-‬‬ ‫נכשלה המתקפה המצרית‬ ‫הנה כך‬ ‫צורפה למלחמה‪ .‬הדיביזיה המשוריינת ‪,21‬‬ ‫הישראלי הירוד‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬לו יכול היה‬ ‫באוקטובר‪ .‬שתי הארמיות מזרחית לתעלה‪,‬‬ ‫שהייתה מאחורי הארמיה השנייה‪ ,‬חצתה‬ ‫שנצטוו לתפוס עמדות הגנה‪ ,‬החזיקו מעמד חיל האוויר הישראלי להוציא מכלל שימוש‬ ‫את התעלה‪ .‬כך עשתה גם הדיביזיה‬ ‫בשטח שכבשו והתנגדו למתקפות האויב‪ .‬את יתר בסיסי הטילים המצריים הייתה כל‬ ‫המשוריינת ‪ ,4‬שהייתה מאחורי הארמיה‬ ‫החזית נתונה להתקפה מן האוויר‪ .‬במקרה‬ ‫בפיקוד העליון של מצרים סברו שמוטב‬ ‫כזה‪ ,‬קיוו הישראלים‪ ,‬תשתרר פניקה ושוב‪,‬‬ ‫עתה לחזור לתכנית האלטרנטיבית‪ ,‬שעל‪-‬‬ ‫השלישית‪.‬‬ ‫כמו ב‪ ,1967-‬יפנו הכוחות המצריים עורף‬ ‫פיה יש לתת לישראל להטיח ראשה בקיר‬ ‫בחזית הסורית‪ ,‬שהמצב בה היה אחת‬ ‫האש שיציבו ראשי הגשר‪ ,‬ואחר כך להסתכן במנוסה בלתי מאורגנת מערבה‪.‬‬ ‫הסיבות לרעיון הנפל של המתקפה המצרית‪,‬‬ ‫‪64‬‬

‫ו‪.(,‬‬ ‫י‪ ,.‬ע‪/‬‬ ‫י‬ ‫ן‪ , , , %‬י ‪ %,1 , , ,,‬ק ‪-. ,,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫האלופים שרון וטל נקטו את דרכו של‬ ‫גפוליון‪ ,‬כפי שעשו גם קורמיהם דיין וידין ב‪-‬‬ ‫‪,‬ןי‪,.‬ך‪,,,‬נ‪,‬י‪,1,4,‬י‪, .,.,%,..,‬ש‪*44‬ך‪.,‬ן‪,,,\":‬ל ‪,‬ן‬‫‪,‬‬ ‫‪,‬י‬ ‫‪ : 1948‬השולט בצמתים של שרות הקרב הוא‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ע‪,,%4‬‬ ‫ץ‪,‬י‪4,‬י‪%, .4,4‬י‪4‬ן‪..‬‬ ‫השולט בשטח‪ .‬שלושת הצמתים החשובים‬ ‫י‪, ,,‬‬ ‫ביותר מערבית לתעלה הס‪ :‬האחד ‪-‬‬ ‫מזרחית לאיסמאעיליה‪ ,‬השני ‪ -‬הידוע‬ ‫כצומת אחמד עת'מאן‪ ,‬מאחורי פאיד‪,‬‬ ‫והשלישי ‪ -‬הצומת החשוב של הק\"מ ה‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 101‬מערבה לסואץ‪ .‬שלושתם תוכננו‬ ‫להיכבש ע\"י כוחותיו של שרון‪ .‬כשהיו‬ ‫הישראלים בטוחים שהעתודה האסטרט‪-‬‬ ‫‪ ,, , , , \", .,,],. .,‬ק‬ ‫‪,,‬‬ ‫גית של מצרים צורפה לקרב קיבל לבסוף‬ ‫מתקפה מעבר לתעלה‪.‬‬ ‫שרון היתר ליזום‬ ‫באוקטובר‪ .‬באזור דוור‪-‬‬ ‫זו נפתחה ב‪15-‬‬ ‫הייתה באמת פרצה‬ ‫סואר‪-‬אבו‪-‬סולטאן‬ ‫בלתי שמורה כין שתי הארמיות המצריות‪,‬‬ ‫והכוחות האמפיביים של ישראל‪ ,‬בחצותם‬ ‫את האגס המר במהירות‪ ,‬השיגו חיש מהר‬ ‫דריסת רגל בגדה המערבית‪ .‬באופן מפליא‬ ‫י‪%\"/‬‬ ‫היה עדיין מעוז אחד בקו בר‪-‬לב בנקודת‬ ‫ע‬ ‫הצליחה של שרון שלא הושמד או נעזב‪,‬‬ ‫דבר שסייע רבות לחיילים הישראלים‬ ‫ל‬ ‫הצולחים‪ .‬בהתקדמותם‬ ‫צפונה בבוקרו של‬ ‫ה‪ 16-‬באוקטובר הרחיבו‬ ‫החיילים האלה את‬ ‫המסדרון ועד שעות אחר הצהריים נמצאו‬ ‫מעבר לתעלה יחידות שלמות רבות‪ .‬יחידות‬ ‫מצריות אחדות דיווחו‪ ,‬אמנם‪ ,‬מיד על‬ ‫המתרחש‪ ,‬אך התקשורת בין החזית למטכ\"ל‬ ‫הייתה לקויה‪.‬‬ ‫התייעצות מפקדים מצריים‪ :‬הגנרל עלי‪ ,‬הנשיא סאדאת והרמטכ\"ל אלשאד'לי‬ ‫בעקבות לחץ של הרוסים‪ ,‬ולאור חילופי‬ ‫השדרים עם קיסינג'ר והית‪ ,‬הגיע הנשיא‬ ‫כל\" עוד אנו בעיצומו של הקרב‪ ,‬הייתי‬ ‫ולהשיב על כך‪ .‬בנאומה אמרה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי‬ ‫סאדאת למסקנה שזה הזמן לפעול לקראת‬ ‫מעריף לראות את ההצעות שאתה מתווה‬ ‫כוחות ישראל נלחמים עתה מזרחית ומער‪-‬‬ ‫פתרון פוליטי‪ ,‬הוא הטיל ספק באפשרות‬ ‫בפני מועצת העם לפני פירסומן‪ .‬אינני רוצה‬ ‫בית להעלת סואץ‪ .‬ברגע שקיבלתי דיווח על‬ ‫שישראל תקבל את תכנית חמש הנקודות‬ ‫לנהוג כדוגמת אחרים ולנקוט עמדה בעד או‬ ‫נאומה של גולדה מאיר טלפנתי לנשיא‪ ,‬וזה‬ ‫שהגיש לקיסינג'ר‪ .‬לפיכך‪ ,‬החליט לפנות‬ ‫נגד הצעות אלה‪ ,‬אגל אני חש שלכל אחד‬ ‫אמר כי אין לו כל מידע העשוי לאמת את‬ ‫למועצת העם ביום שלישי‪ 16 ,‬באוקטובר‪,‬‬ ‫מאתנו יש הזכות לדעת את הרעיונות‬ ‫טענתה‪ .‬הוא התקשר לאחמד איסמאעיל‪,‬‬ ‫ולנצל את ההזדמנות להציג תכנית שלום‬ ‫והכוונות של זולתו לפני ששומעים אותם‬ ‫שאמר כי נמסר לו על שלושה\" טנקים‬ ‫מקיפה יותר‪ .‬הנאום נועד לאומה המצרית‪,‬‬ ‫בשירור‪ .‬אינני נהנה לכתוב מלים אלו‪ ,‬אבל‬ ‫ישראליים מסתננים\" שהצליחו לצלוח את‬ ‫ובאמצעות הרדיו והטלביזיה גם לעולם‬ ‫אינני רוצה להסתיר ממך כל מחשבה או‬ ‫התעלה‪ .‬כישלון כזה בתקשורת היה הטעות‬ ‫ריעה‪ ,‬משום שאנו קשורים זה בזה במלחמת‬ ‫הגרולה ביוחא שעשתה מצרים בבל המלח‪-‬‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫מה‪ .‬עד שהכל תפסו מה מתרחש צלחה כבר‬ ‫בנאומו אמר הנשיא סאראת כי מצרים‬ ‫חיים ומוות\"‪.‬‬ ‫להילחם להשבת‬ ‫תמשיך‬ ‫על כך השיב הנשיא סאדאת‪ :‬חאפט'\"‬ ‫חטיבה ישראלית מלאה את התעלה‪.‬‬ ‫שנתפסה‬ ‫הארמה‬ ‫ישראל ולהחזרת‬ ‫על‪-‬ירי‬ ‫אחי‪ ,‬ההצעות שהצגתי אתמול היו מבוססות‬ ‫הנשיא העריך שהעברים על שלושה\"‬ ‫הלגיטימ‪-‬‬ ‫הזכויות‬ ‫על המדיניות שעליה הסכמנו ביחד‪ .‬לא היה‬ ‫טנקים מסתננים\" אינם מסכמים‪ ,‬כנראה‪ ,‬את‬ ‫בהם משהו חדש המחייב התייעצות‪ ,‬מאחר‬ ‫כל התמונה‪ .‬צריך היה להיות לגולדה מאיר‬ ‫יות של העם הפלסטיני‪ .‬אך תהיה מוכנה‬ ‫שנגעו לנסיגה ישראלית ולזכויות העם‬ ‫בסיס מוצק יותר כדי לומר מה שאמרה‬ ‫להסכים להפסקת‪-‬אש בתנאי שישראל‬ ‫הפלסטיני‪ .‬מה שעורר אותי לשאת נאום כזה‬ ‫בכנסת‪ .‬אך מן המירע שהיה ביריו באותו ומן‬ ‫תיסוג מיד בפיקוח האו\"ם מכל השטחים‬ ‫היה הידיעה שגולדה מאיר עומדת לנאום‬ ‫יכול היה הנשיא סאדאת רק להעלות‬ ‫הכבושים אל הקווים שלפני ‪ 5‬ביוני ‪.1967‬‬ ‫בפני הכנסת‪ .‬כמו כן‪ ,‬אני משוכנע שעלינו‬ ‫חשדות שאנחנו נופלים קרבן למלחמה‬ ‫ברגע שתתבצע הנסיגה תהיה מצרים מוכנה‬ ‫לנהל את המלחמה הפוליטית והצבאית זו‬ ‫פסיכולוגית של ישראל‪ .‬מעט מאוחר יותר‬ ‫להשתתף בוועידת שלום שיומן האו\"נג‬ ‫בצד זו‪ .‬אני מאמין שאנחנו יבולים להתקדם‬ ‫דיברתי בטלפון עם הגנרל אחמד איסמאעיל‬ ‫והנשיא יעשה ככל יכולתו כדי לשכנע את‬ ‫וכי אין לנו כל מרחב תמרון במסגרת‬ ‫והוא אמר‪ ,‬כי אין מה לדאוג‪ :‬זהו\" צעד‬ ‫המנהיגים הערביים האחרים המעורבים‬ ‫הנוסחה שהצעתי‪ .‬אם יתעורר משהו חדש‪,‬‬ ‫פסיכולוגי‪ .‬אנחנו עומדים הלילה לשרוף את‬ ‫אוי ברור בי אגחנו צריכים להיוועץ זה בזה‪.‬‬ ‫האוור שבו הם נמצאים\"‪ .‬אבל לאיש לא חיה‬ ‫בעניין ואת נציגי העם הפלסטיני לקחת בה‬ ‫חלק‪ .‬עוד אמר הנשיא כי מצרים רוצה‬ ‫אני שמח שרגשותיך כלפי לא השתנו‪\"...‬‬ ‫באותו זמן מידע מדויק על המצב‪.‬‬ ‫להתחיל מיד בניקוי התעלה כדי שיהיה‬ ‫בשעה ‪ 1700‬באותו יום‪ ,‬יום שלישי‪16 ,‬‬ ‫לאחר נאומו של סאדאת בפני מועצת‬ ‫באוקטובר‪ ,‬הגיע קוסיגין לקהיר ומיד נכנס‬ ‫העם שלח הנשיא אסר שדר שביטא את‬ ‫אפשר לפתוח אותה לשיט בינלאומי‪.‬‬ ‫להתייעצות עם הנשיא סאדאת‪ .‬בשלב זה‬ ‫המתחים הפוליטיים והצבאיים שהתחילו‬ ‫גולרה מאיר התכוננה לשאת נאום בכנסת‬ ‫תמכו הרוסים בהפסקת‪-‬אש והיו במגע הדוק‬ ‫להתגלות בין שתי בעלות הברית‪ .‬הוא כתב‪:‬‬ ‫בשעות הצהרים‪ ,‬כדיוק באותו זמן שהנשיא‬ ‫נאם בפני מועצת העם‪ .‬זמן קצר לפני נאומו‬ ‫של סאדאת נודע כי ראש ממשלת ישראל‬ ‫דחתה את נאומה לשעה ‪ 16.00‬כנראה‪ ,‬כדי‬ ‫שתוכל לשמוע מה יש לנשיא מצרים לומר‬ ‫‪65‬‬ ‫מערכות‪ 9 276-7‬אוק'‪-‬נוב'‪1960‬‬

‫יהיו למבצע כזה המוצע על‪-‬ידי הפדאיון‬ ‫קיסינג'ר היה מאוד גלוי לב ביחס לזכויות‬ ‫הפסקת‪-‬אש‬ ‫על‬ ‫שהמליצו‬ ‫האמריקנים‬ ‫עם‬ ‫תוצאות המצדיקות הרפתקה כזאת‪ ,‬שאל‪,‬‬ ‫הפלסטינים‪ .‬משמעות הצעתכם היא הרס‬ ‫שהמלחמה‪,‬‬ ‫אמר‬ ‫קוסיגין‬ ‫ה‪ 10-‬בחודש‪.‬‬ ‫מאז‬ ‫או שמא רק יחשוף את החזית הירדנית‬ ‫של ישראל או של ירדן‪ ,‬אמר‪ .‬גם הוא הדגיש‬ ‫על היקף האבדות שהסבה‪ ,‬מהווה סיכון‪.‬‬ ‫לסכנות שחסרים לה האמצעים לעמוד בהן?‬ ‫את נחישותו להימנע מכל עימות עם ברה\"מ‬ ‫הדיונים נמשכו עד עזיבתו של קוסיגין‬ ‫ואמר‪ ,‬כי לא תהיה כל התערבות ממשית של‬ ‫למוסקבה ביום ששי‪ 19 ,‬באוקטובר‪.‬‬ ‫הוא שאל עוד שאלות אחדות‪ :‬מהו הכוח‬ ‫ארה\"ב בלחימה‪ ,‬אלא אם כן ייפגע שטחה‬ ‫ביום רביעי‪ 17 ,‬בחורש‪ ,‬נפגשה בוושינגטון‬ ‫המרבי שהפדאיון יכולים להעמיד? כיצד‬ ‫של ישראל עצמה‪.‬‬ ‫עם הנשיא ניקסון משלחת של שרי חוץ‬ ‫ניתן להבטיח שהאוכלוסייה הירדנית המת‪-‬‬ ‫הרושם היה שקיסינג'ר איננו ממהר‬ ‫ערביים‪ ,‬שמרביתם שהו אז בניו‪-‬יורק‬ ‫גוררת סמוך לגבול לא תהיה נתונה למעשי‬ ‫לעשות משהו לגבי המזרח התיכון‪ .‬הוא‬ ‫בעצרת הכללית של האו\"ם‪ .‬במשלחת ‪-‬‬ ‫גמול של ישראל? האם הפדאיון יכולים‬ ‫להיכנס לשטח תוך התחשבות בדרבי הקשר‬ ‫התכונן לנסוע לסין תוך עשרה ימים‪.‬‬ ‫שלא כללה נציגים מן המדינות המעורבות‬ ‫עם סוריה‪ ,‬לבסוף‪ ,‬אמר המלך שאין הוא‬ ‫כשישוב‪ ,‬אמר‪ ,‬יבקש את התיקים ויתחיל‬ ‫ישירות במלחמה‪ ,‬כך שריח הנפט בה‪,‬‬ ‫רוצה שהוא או הפיקור של הצבא הירדני‬ ‫לעבוד בדרכו שלו‪ .‬לדבריו‪ ,‬אין דרכו לשאת‬ ‫ברברי מוחמד מסמורי‪ ,‬שר החוץ של‬ ‫יקבלו כל פרטים על המבצעים שמתכננים‬ ‫נאומים או לנדור בין בירות זרות‪ .‬כאן נעץ‬ ‫תוניסיה‪ ,‬לא נפגע ‪ -‬השתתפו השרים של‬ ‫הפדאיון‪ .‬כאשר התקבל השדר התברר כי‬ ‫מבט בסיסקו והוסיף‪ :‬עם\" כל הכבוד‬ ‫ואלג'יריה‪.‬‬ ‫כווית‪ ,‬מרוקו‬ ‫ערב הסעודית‪,‬‬ ‫תכסיסי ההשהיה של ירדן היו מוצלחים‬ ‫לסיסקו\"‪ .‬בוטפליקה שאל האם יש לסין‬ ‫קיסינג'ר שהבי‪-‬‬ ‫התקבלו ע\"י‬ ‫שרי‪ ...‬החוץ‬ ‫והפסקת‪-‬האש הרבה ובאה‪.‬‬ ‫עדיפות על פני המזרח התיכון‪ ,‬במיוחד‬ ‫אם לפני הנשיא‪ .‬לאחר הפגישה עם ניקסון‬ ‫במשך‪ ..,‬זמן מה הייתי מודאג שמא‬ ‫כאשר מתנהלת שם מלחמה‪ .‬קיסינג'ר אמר‬ ‫הייתה להם שיחה נוספת עם קיסינג'ר‪,‬‬ ‫הפסדנו במלחמת ההסברה‪ .‬בימים הראשו‪-‬‬ ‫שסדר עדיפויות ניתן תמיד לתקן‪ .‬סקאף‬ ‫בהשתתפות סיסקו‪ .‬ניקסון הסביר פנים‪ .‬הוא‬ ‫נים שלאחר צליחת התעלה‪ ,‬כאשר הדוחות‬ ‫הזכיר שכאשר נפגש עם קיסינג'ר ביחידות‪,‬‬ ‫אמר שלארה\"ב יש מחויבות לסייע לישראל‬ ‫שלנו המעיטו בהערכת הישגינו‪ ,‬סבלו‬ ‫אמר לו קיסינג'ר שמוטב לחכות שלושה‪-‬‬ ‫ודיבר ארוכות על הרכבת האווירית‪.‬‬ ‫שירותי ההסברה שלנו‪ ,‬כך נראה‪ ,‬מהתקף‬ ‫ארבעה שבועות עד שהצדדים הלוחמים‬ ‫הערבים התלוננו על כך שברגע שמצרים‬ ‫לב‪ .‬הם כמעט לא פרסמו דבר‪ .‬הציבור איבד‬ ‫את עצמם‪ .‬רק אז ניתן יהיה‬ ‫יתישו‬ ‫וסוריה החלו לגלות סימנים של ניצחון יצאה‬ ‫אמון וחזר להרגל הישן של האזנה לתחנות‬ ‫למצוא‬ ‫כלשהו‪ .‬לבסוף אמר קיסינג'ר‬ ‫הסדר‬ ‫לדרך הרכבת האווירית מארה\"ב‪ .‬ניקסון‬ ‫שידור זרות‪ .‬רנתי בבעיה הזאת עם הנשיא‪,‬‬ ‫שבנאו‪-‬‬ ‫כשביקרתי אותו מאוחר בערבו של יום ששי‪,‬‬ ‫‪ 19‬בחודש‪ .‬אולי) היה זה כבר בוקרו של ה‪-‬‬ ‫מו של הנשיא סאדאת ב‪ 16-‬בחודש היו‬ ‫אמר שארה\"ב התחילה בכך רק אחרי‬ ‫מספר נקורות קונסטרוקטיביות‪ ,‬אם כי אין‬ ‫שהרוסים התחילו ברכבת האווירית שלהם‪.‬‬ ‫הוא מסכים עם בולן‪ .‬איננו\" מתיחסים אל‬ ‫אני\" רוצה לאמר לכם שביטחון ישראל הוא‬ ‫‪ 20‬בחודש( מצאתיו יושב כמרפסת כארמון‬ ‫הנשביאשעוסת‪..‬א‪.‬דאהתערכבאלשלאויהב‪1,9\"-‬‬ ‫דבר שאיננו יבולים להתפשר עליו\"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫טהרה‪ .‬היה כל כך חשוך עד כי הקצין‬ ‫אמר‪...‬‬ ‫איננו\" תומכים בהתפשטותה של ישראל‪ ,‬אך‬ ‫שהביאני לא הצליח לראותו‪ .‬כשדיברנו‬ ‫בבר‬ ‫באוקטובר‬ ‫אנחנו רוצים שיהיו לה גבולות בטוחים\"‪.‬‬ ‫הקימה ישראל ראש גשר עצום בגדה‬ ‫השרים דנו עם שר החוץ קיסינג'ר בשאלת‬ ‫צלצל הטלפון‪ .‬נאמר כי על הקו נמצא‬ ‫המערבית של התעלה‪ ,‬שכלל ארבע חטיבות‬ ‫הפסקת‪-‬האש‪ .‬שר החוץ של אלג'יריה‪,‬‬ ‫המפקר הכללי‪ '.‬השיחה הועברה לחדר‬ ‫טנקים‪ ,‬חטיבה ממוכנת אחת וחטיבת‬ ‫השינה של הנשיא‪ ,‬והלכנו לשם ביחד‪ .‬כן\"‬ ‫צנחנים‪.‬‬ ‫בוטפליקה אמר שלו הסכימו האלג'ירים או‬ ‫אחמד\"‪ ,‬שמעתיו אומר‪ .‬כן‪ \",‬עלינו להסתכן‬ ‫הוויאטנאמים להפסקת‪-‬אש לא היו מצלי‪-‬‬ ‫ולראות מה יעשה קיסינג'ר כמוסקבה‬ ‫הנשיא סאראת ראה את עצמת ההבקעה‬ ‫חים המגעים הפוליטיים שלהם‪ .‬קיסינג'ר‬ ‫הרוסים) הודיעו לסאראת על הביקור שעות‬ ‫הישראלית מעכר לתעלה כנראה‪ ,‬ביום‬ ‫אמר שהמלחמה במזרח התיכון אינה‬ ‫חמישי‪ 18 ,‬באוקטובר משום שבאותו יום‬ ‫מלחמת גרילה‪ .‬ניתן להפסיקה ואם ייכשלו‬ ‫ספורות קודם לכן(‪ .‬האם אתה רוצה שאבוא‬ ‫יכול היה קוסיגין להציג בפני הנשיא תצלומי‬ ‫למספר עשר? בסדר‪ ,‬אבוא\"‪ .‬מה\" קרה?\"‬ ‫שאלתי‪ .‬הוא אמר שהגנרל שאד'לי חזר מן‬ ‫אוויר של שדה הקרב‪ ,‬שהוטסו אליו‪ .‬קוסיגין‬ ‫המגעים‪ ,‬יהיה אפשר להתחילה שוב‪.‬‬ ‫עזב למחרת‪ ,‬משוכנע‪ ,‬כי מצרים מוכנה‬ ‫בוטפליקה שאל מה יקרה אם תפר ישראל‬ ‫החזית ועמו תמונה מלאה של המצב והגנרל‬ ‫לוועידת שלום‪ ,‬בתנאי שתכלול את כל ‪14‬‬ ‫את הפסקת‪-‬האש‪ .‬על‪-‬בך השיב קיסינג'ר כי‬ ‫אחמד איסמאעיל סבור שהנשיא צריך ללכת‬ ‫חברות מועצת הביטחון ואת כל הצדדים‬ ‫ישראל אינה יכולה להילחם לבד יותר‬ ‫המעוניינים‪ ,‬כולל הפלסטינים‪ .‬נאמר לו‬ ‫מתשעה ימים‪ .‬לאחר מכן תהיה תלויה‬ ‫את עבד‬ ‫ולקח אתו‬ ‫למספר עשר‪ .‬הוא הלך‬ ‫שאנחנו מוכנים לדון מיד על כך‪ ,‬ועל‬ ‫לחלוטין בארה\"ב‪ ,‬ואם תפר את הפסקת‪-‬‬ ‫לענייני‬ ‫שר המדינה‬ ‫אל‪-‬פתאח עבדאללה‪,‬‬ ‫האש‪ ,‬יכולה ארה\"ב לעכב אספקה‪ .‬מכאן‬ ‫האמצעים להגיע להפסקת‪-‬אש‪,‬‬ ‫נשיאות‪ .‬בין האנשים שחיכו לו שם מצא את‬ ‫הגנרלים אחמד איסמאעיל‪ ,‬נמאסי‪ ,‬סעיד‬ ‫במהלך ימים אלה התעוררו קשיים‬ ‫עבר הדיון להחלטה ‪ .242‬הן ניקסון והן‬ ‫אל‪-‬מאחי‪ ,‬מפקד הארטילריה‪ ,‬חוסני מבא‪-‬‬ ‫נוספים עם המלך חוסיין‪ .‬כשלראשונה נאמר‬ ‫קיסינג'ר אמרו שהם מוכנים לעשות כל‬ ‫רב‪ ,‬מפקד חיל האוויר‪ ,‬ומחמד עלי פהמי‪,‬‬ ‫לנשיא סאראת כי ‪ 1000‬פדאיון ביקשו לתקוף‬ ‫מאמץ ליישומה‪ ,‬והשר שאל מדוע‪ ,‬בעצם‪,‬‬ ‫מפקר ההגנה האווירית‪.‬‬ ‫את ישראל דרך ירדן חשב שאין השעה‬ ‫לא יושמה ער כה‪ .‬קיסינג'ר השיב בכנות‪,‬‬ ‫חילוקי דעות‪.‬‬ ‫ברגע חיוני זה התגלעו‬ ‫כשרה לכך‪ .‬כעת הגיע למסקנה שהם יוכלו‬ ‫שהסיבה הייתה עליונותה הצבאית המלאה‬ ‫המצב מקרוב‪,‬‬ ‫הגנרל שאד'לי‪ ,‬שראה את‬ ‫למלא כמה משימות מועילות‪ ,‬כגון מתקפה‬ ‫של ישראל‪ .‬החלש אינו מקיים מו\"מ‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫העריך את חומרת המצב‪ ,‬הוא חש שצריך‬ ‫על אמצעי התקשורת של ישראל‪ .‬הוא שלח‬ ‫הערבים היו חלשים‪ .‬עכשיו הם חזקים‪.‬‬ ‫להחזיר חלק מן התגבורת שנשלחה לגדה‬ ‫שרר למלך חוסיין וביקשו לתת את הדעת‬ ‫הערבים השיגו יותר מאשר מישהו‪ ,‬כולל הם‬ ‫המזרחית‪ ,‬במיוחד את החטיבה המשוריינת‬ ‫על התכנית‪ .‬אנשי פמלית המלך עיכבו את‬ ‫עצמם‪ ,‬האמין כי ישיגו‪ .‬קיסינג'ר נשאל האם‬ ‫שצורפה אל הארמיה השלישית‪ ,‬כך שתוכל‬ ‫השדר יומיים‪ ,‬בטענה שהוא מחוץ\" לעמאן\"‪.‬‬ ‫אפשרי שישראל תיסוג לגבולות שלפני יוני‬ ‫לקרם פני הסתננות אויב בגדה המערבית‪.‬‬ ‫הנשיא עמד בתוקף על בקשתו לקבל תשובה‬ ‫‪ ,1967‬או שתתחייב לעשות זאת‪ .‬הוא השיב‪,‬‬ ‫הוא תמך גם בנסיגה של מספר טנקים‬ ‫והתשובה שקיבל הייתה‪ :‬הם\" ינסו ליצור‬ ‫כי הוא חושש שאין הוא יכול להבטיח דבר‬ ‫וטילים נגד טנקים מן הגדה המזרחית‪ ,‬מתוך‬ ‫קשר עם המלך\"‪ ,‬ויומיים נוספים חלפו‪.‬‬ ‫בעניין זה‪ .‬חזרה לגבולות ‪ 1967‬תעמיד את‬ ‫חשש שאם לא יינקטו צעדים אלה תכותר‬ ‫בסופו של דבר הגיע שרר ארוך מהמלך ובו‬ ‫ישראל בפני אותן סכנות שעמדו בפניה לפני‬ ‫הארמיה השלישית והארמיה השנייה תע‪-‬‬ ‫הוסבר כי בגבול הירדני עם ישראל אין‬ ‫מלחמת יוני‪ .‬שר החוץ של ערב הסעודית‪,‬‬ ‫כמעט חיילים‪ ,‬משום שחטיבה משוריינת‬ ‫מוד בסכנה‪.‬‬ ‫אחת כבר נשלחה לחזית הסורית וחטיבה‬ ‫עמר סקאף אמר שהערבים אינם יכולים‬ ‫הגנרל איסמאעיל סבר שגם נסיגה חלקית‬ ‫להסכים לפירוז סיני‪ .‬כך גם ישראל‪ ,‬אמר‬ ‫מן המזרח תפגע בוודאות במוראל של‬ ‫אחרת מאבטחת ררך קשר עם סוריה‪ .‬האם‬ ‫קיסינג'ר‪ ,‬משום שבכוונתה להישאר בסיני‪.‬‬ ‫‪66‬‬

‫י‬ ‫בנחישותו לא להפוך‬ ‫מעריך ששקלתי את מלותי במלוא הזהירות‬ ‫החיילים ועלולה להסתיים בהתמוטטות‬ ‫נוסף‪ ,‬האחראי להרס‬ ‫ותוך הכרה ברורה שגנו עומדים עתה בפני‬ ‫דומה לזו של ‪ .1967‬הנשיא הסכים עמו‪ .‬הוא‬ ‫לפילדמרשל עמרי‪,-‬‬ ‫התקופה הקשה ביותר בתולדותינו‪ .‬אני חש‬ ‫חשב שכל החלשה של הכוחות המצריים‬ ‫נוסף של הצבא‬ ‫המצרי‪.‬‬ ‫חובה מצדי לספר לך את מחשבותי‪ ,‬במיוחד‬ ‫בגדה המזרחית תשפיע על עמדת מצרים‬ ‫בנוגע למצב הצבאי בחזית הדרומית‪ .‬יהי‬ ‫במו\"מ מדיני‪ ,‬שאותו אי אפשר היה עוד‬ ‫‪ .3‬בעת תכנון המבצע נשמר כראוי האיזון‬ ‫לדחות לזמן רב‪ .‬עם תום הפגישה החליף‬ ‫בין הדרישות הפוליטיות והצבאיות‪ ,‬בצד‬ ‫אלוהים בעזרך‪\"...‬‬ ‫איסמאעיל מלים אחרות עם הנשיא סאראת‬ ‫המצרי יש לזקוף עניין זה במירה רבה‬ ‫הוסכם על הפסקת‪-‬אש ב‪ 22-‬באוקטובר‬ ‫ביחידות בחדר אחר‪ .‬הוא אמר שהוא מדבר‬ ‫לזכותו של הנשיא נאצר המנוח‪ ,‬ולזכותם‬ ‫והקרב בסיני נכנס לשלבו האחרון‪ .‬שום‬ ‫כעת למען ההיסטוריה וכפטריוט‪ .‬אם‬ ‫של הנשיא סאדאת‪ ,‬והגנרלים ריאץ'‪ ,‬פוזי‬ ‫מנהיג או מפקר ערבי לא יבול היה למצוא‬ ‫הנשיא סבור שיש עתה דרך להגיע‬ ‫ואיסמאעיל‪ .‬בצר הסורי יש לזקוף זאת‬ ‫תירוץ להיותו מופתע מכך שמיר עם היכנס‬ ‫להפסקת‪-‬אש בתנאים מתקבלים על הדעת‪,‬‬ ‫לזכות הנשיא אסר‪ ,‬שמילא תפקיד מכריע‬ ‫הפסקת‪-‬האש לתוקפה החלה ישראל להפר‬ ‫הוא יתמוך בהחלטה‪ ,‬אינני\" פסימיסט\"‪,‬‬ ‫בשיקום הכוחות המזוינים של סוריה‪ .‬הוא‬ ‫אותה‪ .‬זוהי התנהגות ישראלית טיפוסית‪.‬‬ ‫אמר‪ .‬צבאנו\" כשיר עדיין‪ .‬אולם בשום מקרה‬ ‫היה הנשיא הסורי הראשון ששילב כוח‬ ‫בסיבוב הראשון של המלחמות‪ ,‬ב‪-‬‬ ‫אסור לנו להיות מעורבים בהתפתחות‬ ‫‪ 1949-1948‬הסכימה ישראל להפסקת‪-‬אש‬ ‫צבאית שפעם נוספת תאיים להרוס את‬ ‫ממשי עם כוח נומינלי‪.‬‬ ‫‪ .4‬לראשונה חקרו הערבים ביסודיות את‬ ‫רק כשההפוגה הייתה נחוצה לקבלת נשק‬ ‫הכוחות המזוינים שלנו\"‪.‬‬ ‫האויב נגדו עליהם להילחם‪ .‬אזלת ידנו‬ ‫מוברח מאירופה‪ ,‬או לצורך התארגנות‬ ‫באותו יום שלח הנשיא סאראת שדר‬ ‫במקרים קורמים בעניין זה לא תאומן‬ ‫מחדש לקראת ההתקפה הבאה‪ .‬בסיבוב‬ ‫לנשיא אסר‪ :‬אנחנו\" נלחמים בישראל זה‬ ‫בהיקפה‪ .‬מאחר שישראל‪ ,‬כך חשנו‪ ,‬היא‬ ‫השני‪ ,‬ב‪ ,1956-‬לאחר שאידן ומולה הסכימו‬ ‫היום החמישה‪-‬עשר‪ .‬בארבעת הימים הרא‪-‬‬ ‫מדינה שאיננה צריכה להתקיים התנהגנו‬ ‫להפסקת‪-‬אש והמצרים נתנו פקודה לסגת‬ ‫שונים נלחמה ישראל לבר‪ ,‬ולכן יבולנו לסכן‬ ‫כאילו באמת איננה קיימת‪ .‬כל התייחסות‬ ‫מסיני‪ ,‬דחה בן גוריון בכוונה תחילה את‬ ‫את עמדתה בשתי החזיתות‪ .‬עם כניסתו‬ ‫לישראל בספרות מודפסת הבאה מבחוץ‬ ‫ההסכמה של ישראל עד שקיבל אישור על‬ ‫איבד האויב ‪ 800‬טנקים ו‪ 200-‬מטוסים‪ .‬אולם‬ ‫צפויה הייתה להחרמה ע\"י המכס‪ ,‬שהקפיד‬ ‫כיבוש שארם אש‪-‬שיח' ע\"י חטיבה ‪ ,9‬חרף‬ ‫במשך עשרת הימים האחרונים אני נלחם‬ ‫אפילו לקרוע פסקות העוסקות בישראל‬ ‫ידיעתו איזה בלבול תגרום הדחייה לבעלות‬ ‫בחזית המצרית גם בארה\"ב‪ ,‬באמצעות‬ ‫מתוך פרסומים‪ ,‬כגון האנציקלופדיה בריט‪-‬‬ ‫בריתו‪ .‬בסיבוב השלישי‪ ,‬ב‪ 1967-‬שוב עיכבה‬ ‫הנשק שהיא שולחת‪ .‬אם לומר בגילוי לב‪,‬‬ ‫ניקה ולארוס‪ .‬מרצה באקדמיה הצבאית‪,‬‬ ‫ישראל בכוונה את הכרתה בהפסקת‪-‬האש‬ ‫אינני יכול להילחם בארה\"ב‪ ,‬או לקבל על‬ ‫שניסה לפני מלחמת ‪ 1967‬לנתח את מכונת‬ ‫שהורה האו\"ם עד אשר הושלמה המערכה‬ ‫עצמי אחריות בפני ההיסטוריה לגבי הרס‬ ‫המלחמה של ישראל‪ ,‬נתבקש שלא לעשות‬ ‫הסורית לשביעות רצונה כשבידיה גם‬ ‫שני של כוחותינו המזוינים‪ .‬לכן הודעתי‬ ‫כן‪ .‬רק אחרי תבוסת ‪ 1967‬נעשתה‪ ,‬בגיבויו‬ ‫מעיינות הירדן‪.‬‬ ‫לברה\"מ שאני מוכן להסכים להפסקת‪-‬אש‬ ‫של הנשיא נאצר‪ ,‬הערכה יסודית של‬ ‫המערכת הצבאית של ישראל‪ ,‬שיטותיה‪,‬‬ ‫לאהפסהיקיתת‪-‬ההאשלישרואהלפיקוכלד‬ ‫באוקטובר ‪1973‬‬ ‫בעמדות הנוכחיות‪ ,‬בתנאים האלה ‪:‬‬ ‫כוונה לכבר את‬ ‫‪ .1‬ברה\"מ וארה\"ב תהיינה ערבות לנסיגת‬ ‫מסורתה ואישיה‪.‬‬ ‫המצרי היה צריך להביא זאת בחשבון‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬למרות בש‪ 1967-‬התקדם כבר‬ ‫העצלה הישראלית בראש הגעור מערבית‬ ‫ישראל‪ ,‬כמוצע על‪-‬ידי ברה\"מ‪.‬‬ ‫הידע שלנו על האויב עד מאוד‪ ,‬הרי עדיין‬ ‫לתעלה הועלתה במהירות לחמש חטיבות‬ ‫‪ .2‬האו\"ם יזמן ועידת שלום בחסותו‪,‬‬ ‫טעינו באופן חמור בהערכת הכוחות שיעמ‪-‬‬ ‫טנקים‪ ,‬שתי חטיבות ממוכנות וחטיבה‬ ‫במטרה להשיג הסדר כולל כמוצע על‪-‬ידי‬ ‫דו מולנו‪ .‬בהתחשב בטכניקות הביון המודר‪-‬‬ ‫מוצנחת אחת‪ .‬מתקפות הנגד על הארמיה‬ ‫ניות‪ ,‬קשה להסביר מדוע העריכה התכנית‬ ‫השלישית גברו מדי יום‪ ,‬כשהמטרה היא‬ ‫ברה\"מ‪.‬‬ ‫המבצעית של מצרים שישראל מסוגלת‬ ‫לתפוס שטח רב ככל האפשר שישמש קלף‬ ‫להעמיד עשר או אחת עשרה חטיבות‬ ‫מיקוח במו\"מ‪ .‬הישראלים גם הרבו לקחת‬ ‫לבי נוטף רם באומרי זאת לך‪ ,‬אך אני חש‬ ‫טנקים‪ ,‬בשעה שבמציאות הוכח עם תחילת‬ ‫שבויים‪ ,‬אזרחים ואנשי צבא‪ ,‬ככל שיכלו תוך‬ ‫שתפקידי מחייב אותי להחליט החלטה זו‪.‬‬ ‫המלחמה שישראל יכולה להעמיד בשדה‬ ‫פרק זמן זה‪ ,‬שישמשו יותר מאוחר כבני‬ ‫אני מוכן לעמוד ברגע מתאים בפני האומה‬ ‫ערובה‪ .‬הם היו עסוקים גם בסילוק כל דבר‬ ‫ולמסור לה דו\"ח מלא על ההחלטה\"‪.‬‬ ‫נייד‪ :‬יבול‪ ,‬בהמות‪ ,‬ציוד בתי חרושת וכו'‪.‬‬ ‫למחרת הגיעה תשובת הנשיא אסד‪:‬‬ ‫שבע עשרה‪.‬‬ ‫קיבלתי\" את השדר ממך אתמול ברגשות‬ ‫‪ .5‬למרות שמצרים תכננה את המבצע‬ ‫למעשה‪ ,‬הייתה זו ביזה‪.‬‬ ‫הצבאי בדקדקנות יתרה לא ניתנה תשומת‬ ‫היבטים מסוימים של התכנית המבצעית‬ ‫עמוקים‪ .‬אחי‪ ,‬אני מתחנן בפניך לבחון שוב‬ ‫למצב שעלול היה‬ ‫את המצב הצבאי בחזית הצפונית ומשני‬ ‫ל והאתי‪-‬פהתהחבנומתן‬ ‫משמעות ההיסוסים‬ ‫לב מספקת‬ ‫ודרכי ביצועה מחייבים הערה ‪:‬‬ ‫עברי התעלה‪ .‬איננו רואים בל סיבה‬ ‫המבצע‪ .‬זו‬ ‫‪ .1‬הייתה זו הפעמ הראשונה שהערבים‬ ‫לגבי עיתויה של הפסקת‪-‬האש והיקפה‪.‬‬ ‫עשו הכנות מתאימות למלחמה‪ .‬התכנון‬ ‫לפסימיות‪ .‬אנחנו יבולים להמשיך במאבק‬ ‫האסטרטגי והטקטי היה דקדקני מאוד‬ ‫נגר כוחות האויב בין אם צלחו את התעלה‪,‬‬ ‫הערות‬ ‫הורות לגנרל אחמר איסמאעיל ולגנרל‬ ‫בין אם הם נלחמים עדיין מזרחית לה‪ .‬אני‬ ‫גמאסי‪ .‬הגנרל שאד'לי‪ ,‬שבמהלך הקריירה‬ ‫‪ .1‬הגנרל צאדק היה שר ההגנה של מצרים‪ .‬בשנת‬ ‫שלו כצנחן למד להקדיש תשומת לב לפרטי‬ ‫משוכנע שאם נמשיך במלחמה נובל להרוס‬ ‫ו‪9‬מ הודח מתפקידיו עקב סירובו להכין את‬ ‫פרטים‪ ,‬הבטיח שהאיממים יהיו יסודיים‬ ‫את יחידות האויב שצלחו את התעלה‪.‬‬ ‫הצבא למלחמה‪.‬‬ ‫סאדאת אחי‪ ,‬למען המוראל של החיילים‬ ‫‪ .2‬ע\"ש קרב\" בדר\" משנת ‪ 623‬שבו ניצח מוחמד‬ ‫הלוחמים צריך להדגיש שחרף הצלחתו של‬ ‫את מתנגדיו‪ .‬ניצחון זה פתח את הדרך‬ ‫האויב לשבור‪ ,‬עקב תאונה‪ ,‬את התזיח שלנו‪,‬‬ ‫להתפשטות האסלאם‪.‬‬ ‫זדוש\"ררההגיפהרגעינס‪,‬ההסגשןהלמנומפשציירעאיהם‪.‬מבצרסיפםרובתזמןהצהבמאילתחמהה‪.‬מצ‪-‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫ביותר‪ .‬הנשק היה הטוב ביותר וכוחותינו‬ ‫אין פירושו של דבר שיצליח להגיע לניצחון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫ידעו היטב כיצד להשתמש בו‪ .‬בהזדמנויות‬ ‫ימים אחדים הצליח האויב‬ ‫לפני‬ ‫‪.5‬‬ ‫קודמות פעלו מנהיגים ערבים‪ - ,‬או לעתים‬ ‫ול לחיחמרות‪-‬ר‬ ‫הצפונית‪ ,‬אולם עמידתנו אז‬ ‫לחזית‬ ‫רית ביחס לגדוד המילואים שמפקדו‪ ,‬מא‪-‬ל אסף‬ ‫בידי המצרים‪ .‬י(‬ ‫יגורי‪ ,‬נשבה‬ ‫תכופות יותר הגיבו ‪ -‬באופן ספונטני והיו‬ ‫נו הרצינית נותנים לנו בסיס רחב יותר‬ ‫פת\"ח‪.‬‬ ‫‪ .6‬ממנהיגי‬ ‫לכך תוצאות הרסניות‪.‬‬ ‫לאופטימיזם‪ .‬מרבית נקודות החדירה של‬ ‫המבצ‪-‬‬ ‫בתכנית‬ ‫‪ .2‬השגיאה‪ ,‬אם הייתה‪,‬‬ ‫האויב נחסמו‪ ,‬ואני בטוח שנוכל לטפל‬ ‫‪ .7‬יועצו של סאדאת לבטחון לאומי באותה‬ ‫תקופה‪.‬‬ ‫עית ובביצועה ע\"י הפיקוד המצרי‪ ,‬הייתה‬ ‫אניצבארוואתיה‪-‬‬ ‫הימים הקרובים‪.‬‬ ‫בנותרות במהלך‬ ‫‪ .8‬המפקד הכללי ‪ -‬תוארו הרשמי של שר‬ ‫רוח הלחימה של‬ ‫חובה לשמור על‬ ‫המלחמה המצרי היום) שר ההגנה(‪ .‬ש‪5‬‬ ‫בזהירות יתר‪ .‬דוגמה לכך יכולים לשמש‬ ‫נו‪ .‬סאדאת‪ ,‬אחי היקר‪ ,‬אני בטוח שאתה‬ ‫פחדיו של הגנרל אחמד איסמאעיל‪ ,‬שצדק‬ ‫מערכות‪ 276-7‬י אוק'‪-‬כב'‪1980‬‬

‫שיישי ל\"ישייולוניר‬ ‫אל‪-‬ם מיל'() ד‪-‬ר‬ ‫שגואל גורדו‬ ‫עקב הכושלן\"‬ ‫בשלדות ‪ boh‬האיווי‬ ‫ל!יהמאקנאשהיו‬ ‫נחשב‬ ‫ה‪ 7-‬באיקט!בו‬ ‫הנבאת שספג‪.‬‬ ‫הסי! נגגלל האבדות‬ ‫אנעיר‬ ‫הצנין בתקופת‬ ‫שאפי ןה ששף סח באצות עשה ‪ ~QQQNbAah‬באס מ[[ יסצב!ע על‬ ‫לקהוך השובות נופלהכוה ןן‬ ‫משכף ה‪7-‬בחוסטובר‬ ‫מאמר זה עוסק בהפקת לקחים ממלחמתו של חיל האוויר‬ ‫במלחמת יום הכיפורים‪ .‬משימות רבות ‪ -‬רבות מדי ‪ -‬הוטלו‬ ‫היום החמור במלחמה לא היה ה‪-‬ש באוקטום‪ - -‬יום הכישלון‬ ‫על חיל האוויר במלחמה זו‪ .‬כוונתו של מאמר זה להציע כמה‬ ‫של התקפת‪-‬הנגד בחזית הדרום‪ ,‬אלא יום קודם‪ ,‬כשהחזיתות‬ ‫לקחים‪ ,‬שבחלקם הופקו ממלחמת יום הכיפורים ובחלקם עדיין‬ ‫היו פרוצות‪ ,‬המילואים טרם הגיעו‪ ,‬והסדיר נשחק‪ .‬באותו יום‬ ‫מצפים לניתוח‪ ,‬להערכה וליישום‪ .‬כדי למקד את הדיון ולמנוע‬ ‫כמעט שלא ניצבו כוחות בין צבאות סוריה ומצרים לבין הקו\"‬ ‫הירוק\" של ישראל‪ ,‬ורק חיל האוויר יכול היה לעמוד בפרץ הודות‬ ‫התבדרות לעבר שפע נתונים‪ ,‬העלולים להקשות על הסקת‬ ‫מסקנות‪ ,‬מתרכז המאמר ביום אחד במלחמה ‪ -‬ה‪ 7-‬באוקטום‪.-‬‬ ‫לכוננות ולמוכנות הגבוהות שלו‪.‬‬ ‫רבים וטובים סוברים כי חיל האוויר לא השיג תוצאות‬ ‫התוכנית המבצעית לבוקר ה‪ 7-‬באוקטובר תאמה את‬ ‫משביעות רצון במלחמת יום הכיפורים‪ .‬אפילו ויצמן‪ ,‬אחד‬ ‫הה‪-‬ת‪7‬וכבניאותקהטומבברצעתיאתמלהבואקתר‬ ‫ממפקדיו לשעם‪ -‬של חיל האוויר‪ ,‬הגיע למסקנה זו‪:‬‬ ‫מהחעדילורלסקךיוטההעראיוטונליקהכר‪\",‬ואחלושהבלתטשפיהרמייהםבד יאשעאמהובתורר‬ ‫חיל החניף לח התגבף פל מעףך הטילים‬ ‫חופף בתחומ' ביטחוו‬ ‫הדוקטרינה‪ ,‬שלפיה אמור חיל האוויר להשמיד את מערך הטק\"א‬ ‫המצף' והסוף' במועד הדףוש‪ ...‬לח כור' ה';‪1‬‬ ‫לחומ'‪ ,‬דור‪,‬טר'נה‬ ‫בטרם יעבור לסיוע לכוחות היבשה‪ .‬מאחר שהמצב בחזית הדרוס‬ ‫לשתף חת עצמו במצמח חךחויח בבלימת‬ ‫צבחית‪ ,‬טכנולוג'ח‬ ‫החויב בשת'החז'תות‪ ...‬הטיל כופף במלחמה‬ ‫ובמיוחד לוחמה‬ ‫נראה חמור יותר‪ ,‬הופנה חיל האוויר לזירת התעלה‪.‬‬ ‫הזחת חת כנפו של המטוס ‪ -‬ו( עובדההףחויה‬ ‫ת'‪7‬ווח‬ ‫חיל האוויר החל עם בוקר בהשמדת המערך המצרי של טילי‬ ‫קרקע‪-‬אוויר‪ ,‬אולם תוך כדי כך‪ ,‬כשההצלחה החלה להאיר לו‬ ‫ללימוד קפדה ולהפקת לקחים‪.‬י‬ ‫‪%‬‬ ‫פנים‪ ,‬נדרש להפנות את עוצמתו כנגד המערך הסורי של טילי‬ ‫קרקע‪-‬אוויר‪ ,‬שכן שר הביטחון והרמטכ\"ל העריכו כי דרוס רמת‪-‬‬ ‫הביקורת על חיל האוויר לאחר מלחמת יום הכיפורים הייתה‬ ‫הגולן עומדת ליפול לידי סוריה‪ .‬חיל האוויר הוסט מריכוז הכוח‬ ‫מצומצמת למדי‪ ,‬יחסית לביקורת החריפה שהוטחה בצבא‬ ‫נגד מערך הטילים המצרי בזירה הדרומית והחל במבצע מאולתר‬ ‫היבשה‪ ,‬במודיעין‪ ,‬בשר הביטחון ום‪-‬אש‪-‬הממשלה‪ .‬גם אנשי חיל‬ ‫לתקיפת המערך הסורי של טילי קרקע‪-‬אוויר‪ .‬עקב אילוצי הדרג‬ ‫האוויר‪ ,‬בקבע ובמילואים‪ ,‬מילאו את פיותיהם מים כאשר נדרשה‬ ‫המדיני והדרג הצבאי העליון לא הופעל חיל האוויר בהתאם‬ ‫ביקורת כזו‪ .‬ייתכן כי הודות ל\"סגירת השורות\" נשמרו אחדות‬ ‫המאמץ והמוטיבציה באותן שנים של שיקום החיל ושל בנייתו‬ ‫לקראת התמודדות נוספת‪ .‬אולם היום‪ ,‬לאחר ‪ 25‬שנים‪ ,‬לאחר‬ ‫הניצחון על הטילים במבצע של\"ג‪ ,‬לאחר שהתקהו הרגישויות‬ ‫והאמוציות‪ ,‬ולקראת התמודדות אפשרית עם מערכים חדישים‬ ‫יותר של טילי קרקע‪-‬קרקע‪ ,‬הגיעה העת לנתח באובייקטיביות‬ ‫את הלחימה האווירית ביום השני למלחמה‪.‬‬

‫ברמהאתי‪-‬מדשולכמשהשתאסגעומרסקויבחופרעקיארלוםדרן\"ךלוג‪.‬י‪,‬בט\"‬ ‫שלו‪.‬נ תחושת הכישלון הייתה מובנת‪ ,‬אולם האם זה היה המצב!‬ ‫לדוקטרינה של לוחמה נגד מערכים של טילי קרקע‪-‬אוויר‪ ,‬ואכן‬ ‫תוצאות תקיפת הטילים במבצע דוגמן\" ‪ \"5‬היו עגומות‪ .‬היה זה‬ ‫כדי להזכיר עד כמה היה המצב קריטי‪ ,‬נקרא את הערכת המצב‬ ‫של שר הביטחון בביקורו בפיקוד צפון בבוקר אותו יום‪:‬‬ ‫אחד הכישלונות הצורבים של חיל האוויר‪ ,‬שהשפיע עליו בהמשך‬ ‫‪ .‬י‪.‬‬ ‫הגענו לפקוד הבפו השעה ‪ 6 -‬בבלף‬ ‫המלחמה ושנים רבות לאחריה‪ .‬אומנם מעז\" יצא‬ ‫לדבף' חלוף הפקוד חפה לבחפ ו(ופ'(‪ ,‬כל‬ ‫קוף את‬ ‫החלפ הדרומ' של ףמת‪-‬ךו‪,‬ולו פרץ‪ .‬הסור'ם‬ ‫והטראומה של אותו מבצל הניבה את הניצחון על אותו‬ ‫הגשרים‪ .‬הם‬ ‫התגברו על כוחות חט'בת ברק‪ ..‬והתפדמו‬ ‫במלחמת של\"ג‪ ,‬ם‪-‬ם התוצאה הייתה שמערך הטק\"א‬ ‫בחלקה הדךומ' שר רמת‪-‬הגולו כמעט‬ ‫לא נפגע‪ ,‬לא הושג חופש פעולה‪ ,‬ומטוסי הקרב המשיכו‬ ‫הושמדו כולם‬ ‫מחצת הדרך חל ה'ךדן‪ .‬גם שכה' שדמ' ודו‬ ‫אבדות בעת שסייעו לכוחות השריון המעטים של‬ ‫במחיר של ‪3‬‬ ‫לנף‪ ,‬שה‪ ,‬בחפ‪-‬פ חבורת) פיפוד פדחת(‬ ‫פאנטומים\"‪.‬‬ ‫ש‪,‬תפ'ם לפס'מ'ות שר החרוף‪ .‬רדבר\"שכה‪,‬‬ ‫ששרדו‬ ‫המנב חמור‪ -‬ב'ותר‪ ,.‬וח'רו ד‪ ,‬לנר הפטר‬ ‫השמדת מערכי הטק\"א לא הייתה משימה בפני עצמה‪ ,‬אלא‬ ‫בשפט‪ :‬הרח'מה\" בדרום ההמה גפספה‪,‬וחנו‬ ‫מכשיר ואמצעי כדי לאפשר למטוסי הקרב של ישראל חופש‬ ‫הפסדנו‪ .‬ח'ו רנן במה לכנור חותם‪ .‬כוחות‬ ‫שך'ג נוספ ם שלנו‪ ,‬מהמ'רוח'ם‪ ,‬לח וכרו'‬ ‫פעולותלשבז בלימת עשרות אלפי החיילים שפלשו בהפתעה‬ ‫לפחת רפךחת הסוף'ם חלת לפדחת‬ ‫גמורה‪ .‬המחיר ששולם היה גדול מאוד‪ :‬כ‪ 10%-‬ממטוסי‬ ‫הופלו עד תום ה‪ 7-‬באוקטום‪ ,-‬ומתוך כמאה מטוסים‬ ‫רהנ\"‪(.0‬‬ ‫במהלך המלחמה כולה‪ ,‬נפלו יותר ממחציתם בארבעת ימי‬ ‫פ‪18‬‬ ‫הקרבות הראשונים‪ .‬האבדות היו חמורות עד כדי כך‪,‬‬ ‫האוויר הודיע לרמטכ\"ל כי החיל מתקרב אל הקווים\"‬

‫ת‪1‬ח‪,3‬תל פטלית‪ ,‬חם לח תדע להבי חת המצב החדש‬ ‫במהלך הביקזו בחריק פיקוד צפון דיווח חופי לדיין‪ :‬בכל\"‬ ‫בעד דע‪1‬מ‪'.‬‬ ‫אופן הכנו את גשרי הירדן לפיצוץ\" כדי] למנוע מעבר שריון סורי‬ ‫לבסיף אמר השר‪ :‬יממה אני מפחד יותר מהכול בתוך ליבי!‬ ‫מערבה‪ ,‬לתוך הגליל[‪'.‬‬ ‫‪ ...‬אי אפשר יהיה פשוט להגן על ארץ ישראל\"‪\".‬ן‬ ‫את המעמד בחפ\"ק מתאר ישכה שדמי כך‪:‬‬ ‫בשיחות פרטיות אומרת גולדה מאיר‪ ,‬כי אם יתממש כל מה‬ ‫בג‪ ..‬רגע ביעף‪ .‬מפרת'ורףמח‪ :1‬משה‪ .‬ןד\"‪,‬ן‪ ...‬השחלה‬ ‫שצופה דיין‪ ,‬יחרב עליה עולמה‪ ,‬והיא לא תראה עוד טעם בחייה‪\".‬‬ ‫וחת מה וטה' בעמק ןדד'‪:‬ו?‪ 1‬בדגנ'ה ויו ‪ difi‬בהביני‬ ‫ב‪1‬ט‪1‬ל‪1‬מ ‪ -‬ש' פ‪1‬בפב' ו\" ות ב'ףהיי הות נדהם קצת‬ ‫בתחילת הקרבות הופתעו הצבא וקם‪-‬גיטי המדינה לא רק‬ ‫וחמר‪ :‬תו‪ .‬מה לעשות?‪ - -‬לרדתגרחל‪ 11‬מ\"ד סו שי'‬ ‫מעצם ההתקפה‪ ,‬אלא מתוצאותיה הראשוניות‪ .‬הרושם הראשון‬ ‫‪ -‬חת ה\"שוב'ם‪.‬ח‪1‬ה ד\"ח] חשב ךגע וחמר‪ :‬דד‪-‬גרחת‪11‬‬ ‫של כמה מהקם‪-‬ניטים היה כי נפרצו כל הגדרות‪ .‬הערכת המצב‬ ‫הייתה כי יש חשש חמור לכיבוש כל דרום רמת‪-‬הגולן על‪-‬ידי‬ ‫חת עמס הרדון‪ -‬וו ה\"תה הש'הה בחותן בשף י‬ ‫הסורים‪ ,‬כיבוש כל השטח שבין תעלת סואץ למעם‪-‬י המיתלה‬ ‫והגידי וירידת כוחות לכיוון שארם א‪-‬שייח'‪ .‬המנהיגות האזרחית‬ ‫בבוקר עדיין נראה המצב סביר‪ ,‬יחסית‪ ,‬בחזית הדרום‪ ,‬אולם‬ ‫התערערה לחלוטין‪ .‬דיין היה שרוי בהתמכרות\" לדיכאון\"‪\",‬‬ ‫בצהריים נראה המצב גס בזירה המצרית גרוע ביותר‪ .‬אומר דדו‬ ‫וגולדה הירהרה בהתאבדות‪.‬מ אין ‪ 'pDD‬האויב הצליח להוציא‬ ‫את הקם‪-‬ניטים משיווי משקלם‪ .‬במצב זה רק חיל האוויר יכול‬ ‫לזאבי‪ ,‬שחזר מסיור בפיקוד הדרום יחד עם דיין‪:‬‬ ‫להציל את המדינה מסכנה לאומית קיומית מיידית‪\".‬‬ ‫הדרג המדיני והדרג הצבאי העליון דרשו מחיל האוויר‬ ‫לפק' שהגעתם‪ ,‬שבנו' פה ועשינו בדוק חותה ת'נכ‪1‬ת‬ ‫להקדים אחרון לראשון ולפעול נגד‬ ‫עצמה‪ .‬כבר חתמך נתת' פקודה‬ ‫הצבאות הפולשים לפני השגת עליונות‬ ‫למההצגשבדלירהשיתייותבשה‪:‬סלכנהדיבהיין\"‪.‬ת\"‬ ‫לגוך]'ש חמרום‪ ,‬לג בריך ב‪\"3‬ל נ‪ 4‬על‬ ‫אווירית‪ ,‬בתנאי נחיתות חמורים‪ ,‬ללא‬ ‫ם'ףבעמה‪4.‬‬ ‫מידע ם‪-‬ור על מיקום הכוחות שאותם‬ ‫נדרשו לתקוף וללא מטרייה אווירית‬ ‫הגדרתו של ריין למצב הייתה‪ :‬הבית\"‬ ‫נגד מטוסי האויב‪ .‬כאשר המערכת‬ ‫השלישי בסכנה\"‪ .‬הוא חזר על האמירה‬ ‫האווירית פעלה נגד כוחות היבשה‬ ‫ללא תנאים בסיסיים נדרשים‪ ,‬ללא‬ ‫הוא חזר על האמירה‬ ‫הזאת ביותר מהזדמנות אחת‪ ,‬לא רק‬ ‫מודיעין‪ ,‬ללא מטרות לתקיפה‪ ,‬באופן‬ ‫הזאת ביותר‬ ‫בהתייחסו לרמת‪-‬העלן‪ ,‬אלא גס בהתייחסו‬ ‫שלא התכוננה לקראתו‪ ,‬ללא אמצעים‬ ‫מתאימים‪ ,‬לא ניתן היה לצפות‬ ‫רמקהזבדהמנתוייתחסאוחלתר‪,‬מלתא‪-‬‬ ‫לזירה המצרית‪'.‬‬ ‫לתוצאות הנדרשות‪ .‬הניגוד בין‬ ‫הגולן‪ ,‬אלא גם‬ ‫על פי עדותו של רחבעם זאבי‪ ,‬שנלווה‬ ‫דרישות הדרגים הגבוהים יותר לבין‬ ‫בהתייחסו לזירה‬ ‫לשר הביטחון‪ ,‬אמר דיין‪ :‬בין\" תל‪-‬אביב‬ ‫המצרית‪.‬‬ ‫לאבו‪-‬עגילה אין אפילו טנק אחד‪ ,‬וזהו חורבן‬ ‫צורכי זרוע האוויר עלול היה לגרום‬ ‫לשחיקת הכוח האווירי ללא תוצאות‬ ‫בית שלישי\"‪.‬ו‬ ‫בשטח‪.‬‬ ‫בשובו מסיוריו בצפון ובדרום מסכם‬ ‫גם לקראת מלחמת ששת הימים‬ ‫דיין עצמו את המצב החמור ב‪ 7-‬באוקטום‪:-‬‬ ‫שררה אווירה קשה למדי‪ .‬מפקדי צבא‬ ‫היבשה חששו מאבדות כבדות‪ ,‬אם‬ ‫הסכנה ךש'קר'ת שלנן כרגע ‪ -‬לח ךפ‬ ‫יידרשו להבקיע באור יום‪ ,‬ולכן דרשו‬ ‫חוברן שטח‪ ,‬חלת העקר‪ ,‬שח'קתנח‪1‬כ‪.1‬‬ ‫לפתוח את המלחמה לקראת לילה‪.‬‬ ‫ש' לנו מספר מגבל מחוד ופבוע של‬ ‫לעומתם דרש חיל האוויר להתחיל את‬ ‫טנק'םם'ס‪1‬טמ‪ ,1‬שר שר'עח'ם וט\"ס'ם‪.‬‬ ‫חם כוחות ר‪-‬ה‪3‬פיס‪ 1'1‬להישחט בר' רהביח חת המלחמה‬ ‫המלחמה באור יום‪ ,‬כדי שיוכל להשיג עליונות אווירית בתוך‬ ‫לכלל הכדעה‪ ,‬ת'שחר ישראל חשופה להתקדמות‬ ‫זמן קצר‪ ,‬ואחר כך יוכל לסייע ללחימה ביבשה‪ .‬למרות הדרישה‬ ‫הכבחות העךב\"ם ף‪3‬ממ'‪ ,0‬מסוף'ה וחולי חף מיחדן‪...‬‬ ‫התקיפה של מפקדי כוחות היבשה הצליח חיל האוויר לשכנע‬ ‫חיע' עכר ח' פעם דחגה הדףח‪ 1‬כזחת‪ ...‬עכשו ה‪ 1‬ורה‬ ‫את מקבלי ההחלטות‪ ,‬ושעת ה‪\"-‬ש\" נקבעה לשעות הבוקר‪ .‬לא‬ ‫משהו תחר לחלוטיו‪ .‬שרחל' יכולה להיות הי‪1‬פ‪3‬‬ ‫כך היה הדם‪ -‬ב‪ 7-‬באוקטובר‪ .‬ההוראות לחיל האוויר התעלמו‬ ‫לחלוטין מהדוקטרינה האווירית‪.‬י‪,‬‬

‫בשמטמיריס'מחיהתלגוהאלווויר‬ ‫שו המשך ביצוע הגנת כוחות צה\"ל ותקיפת שדות תעופה‪11:30.‬‬ ‫ו‪,,‬רג'‪1;\".‬ןן‪,1',‬ןעה‪:.‬ןנ‪,‬נ‪,.‬ק;;ן;;;‪1%‬ז‪\"1:,‬י‪1‬ן‪),1‬ך!ג'\"גזךן‪\".,),:‬ן‪,‬ן'ן!)‪:‬ך'ך‬ ‫‪D‬ת'‪l‬קי‪y‬פמתסימבעירםד‪-‬מהתט‪-‬קה\"גאולןב‪.‬סוריה‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪12:45‬‬ ‫בטרם נסיט מבט ביקורתי לעמי מבצעי חיל האוויר נציג את‬ ‫‪ 18‬הוראת הרמטכ\"ל להסיט את חיל האוויר לגזרת התעלה‪'.‬נ‬ ‫האופן שבו הפעילו המטכ\"ל ושר הביטחון את חיל האוויר ב‪7-‬‬ ‫‪13:30‬‬ ‫באוקטום‪:-‬‬ ‫ו* סיוע אווירי מסיבי ברמת‪-‬הגולן למרות הטק\"א‪.‬‬ ‫‪ 01:00‬החלטה על הפעילות בבוקר‪:‬‬ ‫‪ 48‬סיוע מסיבי בגזרת התעלה למרות הטק\"א‪.‬‬ ‫‪ 48‬הגנה על כוחות צה\"ל‪.‬‬ ‫‪ 48‬המשך ביצוע הגנת כוחות צה\"ל ותקיפת שדות תעופה‪.‬‬ ‫מלוח זמנים זה עולה כי חיל האוויר הוסט ממשימה למשימה‬ ‫* תקיפת שדות תעופה במצרים ובסוריה‪.‬‬ ‫ומחזית לחזית בטרם הספיק להביא את עוצמתו לידי ביטוי‪.‬‬ ‫‪ 48‬מטס הכנה לתקיפת טק\"א במצרים ותקיפת הטק\"א לאחר מכן‪.‬‬ ‫תיאור מקוצר זה של מבצעי חיל האוויר ‪ -‬בניגוד לדוקטרינה‬ ‫האווירית ש ‪,‬ל ישראל ‪ -‬חושף רק מעט מזעיר מחוסר ההתאמה‬ ‫‪ 8‬סיוע לכוחות היבשה עם יתרת הכוח‪.‬‬ ‫בין הדוקטרינה ‪,‬לבין הפעלת הכוח בפועל באותו יום עקב הנחיות‬ ‫‪05:30‬‬ ‫מפורשות של הדרג המדיני והצבאי‪.‬‬ ‫‪ 8‬תחילת ביצוע המשימות בגזרה המצרית‪.‬‬ ‫בשתי מלחמות ‪ -‬מלחמת ששת הימים ומלחמת של\"ג ‪-‬‬ ‫יכול היה חיל האוויר לחתוך\"\" ולהפסיק את המבצעים להשגת‬ ‫‪06:00‬‬ ‫‪ 8‬הוראת שר הביטחון ולאחריו הרמטכ\"ל להסטת המאמץ‬ ‫עליונות אווירית‪ ,‬כאשר נראה לו שהתועלת בהמשך המבצע עלולה‬ ‫לצאת בהפסדה‪ .‬הוא קיבל את ההחלטות ואת האחריות באופן‬ ‫לסוריה‪.‬‬ ‫עצמאי ובאומץ רב‪ .‬לעומת זאת במלחמת יום הכיפורים הופעל‬ ‫‪ ,8‬תחילת סיוע מסיבי ברמת‪-‬הגולן‪.‬‬ ‫שו סיום ביצוע מטס הכנה לתקיפת טק\"א‪.‬‬ ‫‪ 48‬אי‪-‬ביצוע תקיפת טק\"א במצרים עקב המעבר לסוריה‪.‬‬ ‫אעמ‬

‫ווושהשאהלאלהוההשבלללרהשלכףהשכולתצייידבנפעוךטיגפעחחפועמאחיוקמקאןהיחדייהולטרחדטטליוקייברוראלוזל‪,‬םיקהוכוהנ‪.‬כהלתהשתובאולההאוןתהכאבוהילואוותלאציווהייחכיייחוויאןדסוש‪.‬ירדנברשכתייקטלמרןואי‪,‬תמדההתזיכמדתשאלוחאואכירהותעההישתהלממל‪.‬שתמור‪-‬תשהססיריקמפאימטהשדנהיתויכהיי‪,‬לפינתדהענהלטוא‪,‬וואהוהייקחקותק‪-‬די\"כעכלרבווטרהכירלאנ‪,‬ש‪.‬הגירחחאהטהגיגהכיוולוצנוישלשחאהלתלדהההירללדצח‪:‬לחילהאאבקהזתיהשחומואשאהההיליקלים‪,‬הטתניתהשתעאכבובכהנשםל\"נקלוקעצלגאלשתרהפורליחריורליבקלפ‪.‬ניםתקווךמועטפדימלהאותשמע‪,‬ולאהתענפפוורעשמישךגדרהמרוולתהיברח‪,‬קויכיעקאב‪,.‬יקיזכהנובטיבהחזהייושטדגברלוובימללפםקיהןהבמאנדש\"תפרטטססהמלאעזנק‪.‬לקפחיהכוממ\"ארןחיאיבתזסוהאלשןתועודמם‪.‬תייומלהאןויתרת‪.‬רמצםבלותב‪\".‬מהלננסמדאהוויוווניראחפכגיליוויושיתולתידינםקיווםםםדראתגשהמהלגגרמהגהשתהיפפאדדלואיוודודוכלוופהשח*ווהצלליווילתהשיילשהפיטולקווותויאלרירעפלא‪,.‬ברוינאםםתשקהגטוטחת‪,‬ורמועתתהאםסהייעחאתץעלרו‪.‬הםשירי‪,‬הניאתכינושדלםכטעבהמונניליהלתןלדמיחוינהיםתיוצליתגלמחנהלתגמאחהויםיהתאממאהמושםליהולדנתחי‪.‬העדערלינמהלתתפותמוחשצרמשזימהלואםםקאקונמיהאיהאכובמותיהעיות‪-‬ציד‪.‬רפוקשחמישסמהאיההווםלזיוביום\"להעצרשמסךעעב‪-‬שדייתיתוללאווצגאבמהמאועלדלת‪6‬כבןםימאימל‪-‬אחמתותםעיממי\"חיתוי‪,‬מהגמשלרטשתלרורתירםדעלהה‪-‬מ‪.‬מבליפרמכהילוסחחעחלםאיחמהחטאההיצעלויה‪,‬יזבהמיבומםקמפבתיהחליכחפהחלהקא\"גח‪,‬ניילתיהואהצתרהשמויתמהוותוא‪:‬לןורררים‪,‬םעדאותטטהרעלתעכותשאיורהבבדווגס!תכמשלריייבמממהטיסשןמממהמ‪,‬יויירההשאלבארהדבםהשויהחיעבלבקמלדזצהוםחיתליהדקורצצרשםשלאחאיהוכדעעגקדק\"שאוממייאייותרילעןשצ‪.‬תםתםה‪-‬הםםו‪-‬תית‬ ‫תפקידו המרכזי‬ ‫של חיל האוויר‬ ‫היה להן על‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫מפניהתקפה‬ ‫מהאוויר‪ .‬בה‬ ‫בעת היה עליו‬ ‫להלום במערכי‬ ‫הטק\"א של‬ ‫האויב כדי‬ ‫לרכוש עליונות‬ ‫אווירית בשמי‬ ‫המערכה‬ ‫טיל קרקע‪-‬אוויר‬ ‫‪SA-2‬‬ ‫לש‪1‬ששחאהי*‪4444‬המאררששחילהמנמוחהממררהמהידשלדסרנכתהתיוןחנתואהחייענחנכוייונמדתנןהנוונוורכההגכנוולבתתותשהלדנשםומ‪-‬נמללהתמילתיולהווהצאחעבגיותחטיחאבחלההעזזמדאטישנההירקוכצההילחוהיהותחרבעותנמןיוביתגהאאצימולתאורמהי‪:‬ףוומ‪.‬וויכאנערתפיהמגהרח‪.‬םרדזציר‪.-.‬לובבה‪,‬עיאאדממברהדיששהנו‪,‬גתד‪.‬ה יהלמכתדתוואתועורלעכהכריביולזוהליעתההכנבקרפיתוומחנמיעדםיווה‪,‬השמחתרומפלומתדכנתחבשהאתתייהלמםהיהיבקל‪-‬ממשבאטאםיוובתהולצשלאולייליירסעחשמזהממהיתרדחלר‪.‬בהלמהייקהילובאיחהחתמטדרשלמאומיומתהיהגכאהלהבילויתיהגהשםיחחפפחהיהתהמ‪,‬תלעשגדל‪.‬י‪.‬אגאגהשביתהיומלוהווסהנסהכהטיוההיכיםתטירפהשםפלנ‪:‬עבשיוסהלשייאוסםפרשיםרירי‪--‬האררררבשוומוםיהאמ‪.‬לתהאהאמטתקגתנסושלינשטרדקונאונטאנקסחתה‪,‬שיוע‪,‬הת‬

‫אמור היה חיל האוויר להשמיד מטרות אסטרטגיות חיוניות‬ ‫‪ 10‬ימים לפני מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬הוגמרה הכוננות לקראת‬ ‫בעומק שטח האויב‪.‬‬ ‫מתקפה ערבית אפשרית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בבוקר יום הכיפורים ניצבו‬ ‫מכיוון שמספר המטוסים באותה תקופה היה קטן למדי‪,‬‬ ‫כל המטוסים וטייסיהם בכוננות לתקיפת שדות תעופה בסוריה‪.‬‬ ‫לפיכך גם אין תוקף לטענה בדם‪ -‬כוננות נמוכה‪.‬‬ ‫הייתה חובה לרכז את מרבית הכוח למספר מצומצם של משימות‬ ‫באשר לרמת ההתכוננות ‪ -‬לפי מיטב הידוע‪ ,‬המערך‬ ‫בו‪-‬זמנית‪ .‬לכן ההצלחה בכל משימה הייתה תנאי למעם‪ -‬למשימה‬ ‫הלוגיסטי של חיל האוויר התכונן כראוי‪ .‬לא היו טענות על ציוד‬ ‫הבאה‪ .‬זו הייתה הדוקטרינה האווירית בתמציתה ערב מלחמת‬ ‫חירום שלא הוחזק כראוי או על מחסור מיוחד בחלקי חילוף‬ ‫יום הכיפורים‪ .‬היא נדונה בדרגים הצבאיים והמדיניים ואומצה‬ ‫שנבע מהזנחה ומזלזול‪ .‬נכון הוא שבמשך המלחמה נזקק חיל‬ ‫כדוקטרינה האווירית האופרטיבית של ישראל‪ .‬דוקטרינה זו‬ ‫האוויר לרכבת אווירית‪ ,‬שהביאה לו מטוסי סקייהוק\"\" ו\"פנטום\"‪.‬‬ ‫תורגמה לתורות לחימה מ‪-‬מה הטקטית ‪ -‬תורות שתורגלו ונבחנו‬ ‫אלא שהמחסור במטוסים נבע מקוצר משאבים או מאי‪-‬נכונות‬ ‫בדרכים שונות‪ .‬הדוקטרינה ותורות הלחימה‬ ‫ב‪-‬ל‪4‬מ‪3‬לחהמשהעוהתופהלרואס‪-‬שוכנו‪8‬ת‬ ‫אמריקנית לספק מספר גדול יותר‬ ‫לא היו מענה אופטימלי לתנאים המיוחדים‬ ‫מטוסי אויב‪ .‬מספר זה‬ ‫של מטוסים‪ .‬לכן גם הטענה של‬ ‫של מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬אולם ייתכן שהיו‬ ‫התכוננות בלתי מספקת אינה‬ ‫מענה סביר למשימות של חיל האוויר‪.‬‬ ‫מתאימה לחיל האוויר‪.‬‬ ‫במ‪-.‬ה‪7‬רך‪\"..‬הווזנו‪/,‬םועבשףה? חיוהחוויף‬ ‫גם לא ניתן לטעון נגד חיל‬ ‫נתחילה יש להבהיר מה היו המשימות‬ ‫מתקרב למספר‬ ‫האוויר כי רמת האימונים שלו‬ ‫שהוטלו על חיל האוויר‪:‬‬ ‫מהלהחשפללמותתמללבשחנהומון‪.‬תש יגהוהםיבכשלג‬ ‫הייתה נמוכה‪ .‬האימונים בשנים‬ ‫‪ ,8‬הגנה על שמי המדינה מפני חדירת‬ ‫מטוסים וטילים של האויב‪.‬‬ ‫שקדמו למלחמת יום הכיפורים‬ ‫* השמדתו של מערד הטק\"א הסורי‬ ‫אינטנסיביים‪ ,‬יסודיים‬ ‫היו‬ ‫בגולן ושל מערד הטקייא המצרי בגזרת תעלת‬ ‫יוהותרש‪,‬געבל‪-‬יתנדיאים‬ ‫הכיפורים‬ ‫ויצירתיים‪ .‬מייד עם תום מלחמת‬ ‫סואץ‪.‬‬ ‫קשים‬ ‫ההתשה התרכזו המאמצים‬ ‫‪ 48‬סיוע לבלימת הצבא הסורי והצבא‬ ‫מטוסים וטילים פחות‬ ‫בהכשרה מזורזת של צוותים‬ ‫חדשים ולאחר מכן בקליטת‬ ‫המצרי שחדרו את קווי ההגנה של ישראל‪.‬‬ ‫מטוסי פנטוס\"\" חדשים ובאימוץ‬ ‫ואובויתרניאית‪.‬םמששולם‬ ‫טובים‬ ‫תורות לחימה חדשות‪ .‬למלחמה‬ ‫נחיתות‬ ‫עצמה הגיעו הלוחמים לאחר‬ ‫מה עד כה איש לא נתן‬ ‫אימונים מ‪-‬מה גבוהה‪.‬‬ ‫אחת הטענות נגד צבא היבשה‬ ‫הייתה כי הדוקטרינה שלו לא‬ ‫האוויר של שתי‬ ‫‪ 48‬השמדת כוחות‬ ‫על כך את עת‬ ‫התאימה למלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫המדינות‪.‬‬ ‫לעומת זאת הדוקטרינה האווירית‬ ‫האם מולאו משימות אלה כנדרש‪,‬‬ ‫עברה לאחר מלחמת ההתשה‬ ‫תהליך אינטנסיבי של בחינה ושל עדכון‪ .‬הדוקטרינה האווירית‬ ‫הגנת שמי המדינה ולוחות המתגייסים‬ ‫המעודכנת נשענה על אותם יסודות משחר ימי המדינה‪ ,‬אך‬ ‫הותאמה לאיומים ולתנאי הסביבה החדשים‪ .‬אין מקום להיכנס‬ ‫שמי המדינה הוגנו היטב‪ .‬לאחר מטס פתיחה‪ ,‬שבו הופלו כ‪25%-‬‬ ‫לפרטיה של הדוקטרינה‪ ,‬ולכן יוזכרו רק עיקריה האופרטיביים‪,‬‬ ‫הקשורים לנושא הנדון כאן‪.‬‬ ‫מהמטוסים שחדרו לעומק שטחנו‪ ,‬לא ניסו עוד חילות האוויר‬ ‫של מצרים ושל סוריה לחדור מעבר לאיזור החזית‪ .‬כמו כן תיזכר‬ ‫תפקידו המרכזי של חיל האוויר היה להגן על מדינת ישראל‬ ‫ההצלחה ביירוט הטיל מדגם קלט\"\" ששוגר לעבר תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫מפני התקפה מהאוויר‪ .‬בה בעת היה עליו להלום במערכי הטק\"א‬ ‫למרות מערכי הטק\"א של האויב המשיך חיל האוויר להגן על‬ ‫של האויב כדי לרכוש עליונות אווירית בשמי המערכה‪ .‬רק לאחר‬ ‫הכוחות בקווי החזית ועל הגייסות שנעו אליה‪.‬‬ ‫הריסת היכולת המבצעית של מערכי הטק\"א ורכישת חופש פעולה‬ ‫ב‪ 34-‬השעות הראשונות למלחמה הופלו כ‪ 80-‬מטוסי אויב‪.‬‬ ‫אמור היה חיל האוויר לעבור להשמדת כוחות היבשה של האויב‬ ‫בהתאם לדרישות ולצרכים של כוחות היבשה של צה\"ל‪.‬‬ ‫מספר זה מתקרב למספר ההפלות שהושג בכל מלחמת לבנון‪.‬‬ ‫ההישג של מלחמת יום הכיפוריס הושג בתנאים קשים יותר‪,‬‬ ‫עקב הכושר המוגבל של חילות האוויר של האויבים ובשל‬ ‫על‪-‬ידי מטוסים וטילים פחות טובים ובתנאים של נחיתות‬ ‫המיגון החזק של מטוסיהם בתוך דירי בטון הוחלט להשמידם‬ ‫אווירית‪ .‬משום מה עד כה איש לא נתן על כך את הדעת‪.‬‬ ‫באופן מתמשך באוויר ועל הקרקע‪ .‬כמו כן‪ ,‬כאשר נדרש לכך‪,‬‬ ‫‪49‬‬ ‫נ‪881848111‬‬ ‫‪361‬‬

‫קרב הבלימה בצפון‬ ‫תקיפת שדות תעופה‬ ‫הסיוע לבלימה בשתי החזיתות היה משמעותי ביותר‪ .‬בבוקר ה‪-‬‬ ‫במקביל ניסה חיל האוויר להרוס את חילות האוויר של סוריה‬ ‫ד באוקטום‪ -‬הייתה הערכת המצב של פיקוד צפון ביחס לדרום‬ ‫ושל מצרים ואת התשתית שלהם על הקרקע באמצעות תקיפות‬ ‫רמת‪-‬הגולן חמורה ביותר‪ .‬לא נותרו כמעט כוחות קרקעיים‬ ‫חוזרות ונשנות של שדות תעופה ושל מתקני שליטה‪ .‬בעקבות‬ ‫לבלימה‪ ,‬והכוח היחיד‪ ,‬שיכול היה לבלום את הכוחות הסוריים‬ ‫זאת הוסבו מרבית מטוסי היירוט של האויב להגנה על שמי‬ ‫השועטים לעם‪ -‬עמק הירדן‪ ,‬היה חיל האוויר‪ .‬דיין תיאר את‬ ‫מדינותיהם‪ .‬החל המ‪ 7-‬באוקטום‪ -‬הוקדשו קרוב ל‪ 90%-‬מהגיחות‬ ‫של חילות האוויר של סוריה ושל מכריס להגנת על שדות התעופה‬ ‫ביקורו בפיקוד צפון‪:‬‬ ‫שלהם‪ ,‬ורק מיעוט כמעט זניח הופעל לתקיפת כוחות צה\"ל‪.‬‬ ‫דעת'' שהטח תח'ד ש'טל לעכב חת הכוחות הסור\"ם‬ ‫למעשה‪ ,‬לאחר ה‪ 7-‬באוקטום‪ -‬הוצאו\" מן המשחק\" חילות האוויר‬ ‫עכש'ו הות ח'ר החוו'ף‪ .‬חסור לנו להחמץ חף רגע‪ .‬ש'‬ ‫להפע'לו ללח ד'חו'‪ ...‬העקף ‪ -‬להפער חת חיל החוויר‪,‬‬ ‫של סוריה ושל מצריס‪.‬‬ ‫סוללת טילי קרקע‪-‬אוויר מצרית במרחב פורט סעיד‬

‫מספר פלד‪ ,‬מפקד חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬על אחד‬ ‫ע\"ד ‪ .‬מ\" נפעל רפ' הדופטף'נה תקיפת] טק‪-‬ח ותחר‪-‬‬ ‫הרגעים הקשים במלחמה‪ ,‬שבו נאלץ להמחיש את נחישות חיל‬ ‫כך סיוע לכוחות היבשה[‪ ,‬תכן\" שנצליח בסופו של דבר‬ ‫רשתק חת סוללות הטילים‪ ,‬חבל תץב\"‪- 0‬טנרךם סוף\"ם‬ ‫האוויר ומפקדו מול הרפיון שאחז בצמתי ההחלטה שמעליו‪:‬‬ ‫כבר שלטו' על הירדן‪ .‬ביקשת' בטלפון חת מפקד חיל‬ ‫ם'ף‪3‬מה בנו על התעלה ‪ 14‬גשף'ם‪ ...‬החלו במטה רגלל'‬ ‫ך\"וויף וחמףתי כ' עלא להפעיל חת מטוס' חיל החניף‬ ‫ברחשות סגו הךמטכ‪-‬ל לתכנו ס'גה] ר‪ 40-‬פ‪-‬מ‬ ‫בחופן רשף ומס'ב' נגד השרק הסור' שפרץ בחמר שמת‬ ‫מהתערה‪ .‬חג' תח‪ ''3‬ממרתף הד'כחון הזה‪ ,‬מהבר שר‬ ‫רפיך‪ .‬ףט חיל החוויר כול' עכשיו לעשות חת‪ (.‬חחף'‪-‬‬ ‫ה'רורךם‪ -,-‬בטף'קת דלתוח\"מת' על כל הרגונה הבכ'ךה‪:‬‬ ‫ם\"רה‪3‬ה היה' לנו כוח שריא נוסף‪ ,‬חבל עכשיו החחריות‬ ‫חם תמש'כו לתכנו נס'גה‪ ,‬חנ' ח'ש'ת תחר לכחן עם‬ ‫עליו‪ :‬חם לח כן נחבד חת דףום רמת‪-‬הגולו‪ ,‬ומ' ודע' מה‬ ‫עוז' דודה בכולכם‪ .‬עד היום הט'ח סב'ב דלת הבטא‬ ‫יהיה חחף‪-‬כך על עמק היהדן‪ 11...‬הפעם הרחשנוה‬ ‫הזחת סדוק‪ .‬חוףת' לבור של חיל החוו'ר והוף'ת'‬ ‫שדיברתי חל מפרו חיל החניף בס\" כוה ובתוכן כוה‪ ...‬וו‬ ‫התרפף חת הגשר'ם‪ .‬הם הושמדו כולם במח'ף של‬ ‫הייתה הדבה יותר מהזרחה ‪ -‬וכוו גם התעדת‪ .‬על חף‬ ‫מערך סוללות הטילים ו‪3'3‬פה ךביעיות חיל החניף חת‬ ‫שלושה נ‪.2‬ם'מוטנחפ‬ ‫ףיכוזי השדק הסוהי בחזוף חושניה‪ ,‬שמת ךפיד ורמת‪-‬‬ ‫ומשלים את התמונה הרמטכ\"ל‪:‬‬ ‫מגשימים ללח הףף‪\".‬‬ ‫בשעה ‪ ,16:30‬בשובו תר הכוף‪ -,-‬שומע הות מפי מפרן‬ ‫ההיענות של מפקד חיל האוויר הייתה מיידית‪ .‬בתוך דקות‬ ‫תיר החניף על הדלחות נוספות‪ ...‬עכשיו מודיע פלד‪ ,‬כי‬ ‫ספורות החלו התקיפות‪ .‬עד לשעה ‪ 10‬בבוקר בוצעו ‪ 60‬גיחות‬ ‫במטס הךחש\" הבליחו לפגוע בשבעה מתוך חרבעה‪-‬‬ ‫לתקיפה ם‪-‬מת‪-‬הגולן! אחרי‪-‬הצהריים בוצעו עוד ‪ 40‬גיחות‪ .‬מספר‬ ‫שהניחו םיך‪3‬מה‪ ...‬ושחר הגשףים יושמדו‬ ‫הגשף'ם‬ ‫הגיחות שבוצעו בלילה אינו ידוע‪ .‬לתקיפות חיל האוויר הייתה‬ ‫‪,‬‬ ‫עד‪ -‬החושך ובחושך‪ ...-‬נקל לשעף חת‬ ‫עשף‬ ‫ההתלהבות החוחזת עכשיו חת סוס'‬ ‫בחזית‬ ‫השפעה מהירה ביותר על המשך הקרב‪:‬‬ ‫המלחמה הוות'קים‪ ,‬רבי‪-‬חלופים‬ ‫חיילי‬ ‫וחלופים‪ .‬היום ממרח חיל החוויר חת‬ ‫הצדה\"רולםבכרלמחהמו‬ ‫נלשתעל‪-‬החב‪0‬י‪2‬ב‪08,:‬פגחשזךחתשרמפהקבדיטתחיוור‬ ‫תפסידו‪ ,‬ועכשיומחמידים שזיוה לשוב‬ ‫אבךאוצמהץ\"ל‬ ‫הטקטית‬ ‫החניף וסיפף לו שמטוסינו השמידו‬ ‫ובהקרבה‪,‬‬ ‫טנרךם בףמת‪-‬הגולן‪ ,‬בניגוד לטענת‬ ‫ולאב חתנ‪.‬ךרעמ‪,‬ף‪1‬‬ ‫ברמה האופרטיבית‬ ‫סגן‪-‬הרמטרל שהדבר חנו בגדף‬ ‫והאסטרטגית נמצא‬ ‫ף\"פשף‪ .‬הות שב וביטח חת ףגףכתו‬ ‫מענייך לבתיך את נקררת המבט של‬ ‫במצב של צבירת כוח‪.‬‬ ‫לחיל החוויר בפג'שה עם הךמטכ‪,‬ל‬ ‫הצד המצרי על המצב ב‪ 7-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫שלאמזעליש‪,‬ה‪,‬רקכפיחילשהמדאוווויחר‬ ‫בשעה ‪ 08:35‬במיל'ם‪ :‬פע'לות‪ .‬חיל‬ ‫מתאר גנרל שאזלי‪ ,‬רמטכ\"ל מצרים‬ ‫החוויר היח ההגנה על חףץ‪'-‬שרחל‪...‬‬ ‫באותה עת‪:‬‬ ‫זה מה שמציל ו\"ת]ו‪'..‬י‬ ‫אלוף מרדכי הוד היה אחראי על‬ ‫בום ר\"שג‪ 7 ,‬בחוריוב~ף‪ IWQlw,‬מערכ'‬ ‫החו'ב רחרוט'ו הות ותף‪ ],‬למעשה‪,‬‬ ‫ללחשף'ת בתחום הטטט'‪ 18 ...‬שעות‬ ‫לחחף רחש'ת מתקפתך עדף לח‪lff1~,‬‬ ‫עומד בפרץ באותו יום‬ ‫הסיוע האווירי בפיקוד צפון‪ ,‬וזו גרסתו‬ ‫ס'מנים תופףט‪3‬הל כוחות המ'לוח'ם‬ ‫ומנסה לעכב את זרימת‬ ‫על אירועי אותו בוקר‪ :‬את\" כל החלק‬ ‫של החיב למערכה‪ ...‬עבוף שנ'‬ ‫הדרומי של הרמה החזקנו רק מהאוויר‪.‬‬ ‫ם'דד‪3‬ה ה'ה ום' ףחשוו מ'ךוץ‬ ‫הצבא המצרי לסיני‬ ‫להשלמת ההכנות לקרחת הקףב‬ ‫לא נתנו להם לרדת לעין‪-‬גב‪ .‬במרה שלנו‬ ‫הגדול‪ ...‬ום' רחש\" ה'ה חומנם שפט‬ ‫לא היה טנק ישראלי אחד\"‪(.‬י‬ ‫חס'ת' בשדה הקךב הע'קר'‪ ,‬חך‬ ‫נודבהונ\"יחהבליףוח‬ ‫מהלומות החריף של החויב משכו‪ ]...‬עתה נודע ל'‬ ‫שמתקפות ריאד שלהחויב הדסו מספף עמם של חלק'‬ ‫ם'ףשג‪14.‬‬ ‫התמיר לרמטכ\"ל כי גס בחזית הדרום אין כוחותבצהריים‬ ‫מחקר של צהייל הגיע למסקנה הבאה‪:‬‬ ‫שיבלמו את זרימת הצבא המצרי מזרחה‪ .‬שוב ניצב חיל האוויר‬ ‫של חךמ\"ה‬ ‫במרחב הכליחה‬ ‫היה‬ ‫מול נקודת שם‪ -‬ונדרש למלא תפקיד חיוני בעצירת התקדמותו‬ ‫‪ 3‬שום‬ ‫שעה ‪17.30‬‬ ‫מ‪ 7-‬בחולוטובר‬ ‫החל‬ ‫בפועל לח‬ ‫של הצבא המצרי לסיני‪ .‬לאחר שאלוף פיקוד הדרוס רמז על‬ ‫במשך‬ ‫נשף תקין‬ ‫נסיגה למיצרי הגידי והמיתלה‪ ,‬הורה הרמטכ\"ל בשעה ‪12:45‬‬ ‫לפחות ‪ 24‬השעות שלתחר מכו‪ .‬תף' על כן‪ ,‬שלושת‬ ‫למפקד חיל האוויר להגביר את קצב הגיחות בחזית התעלה‬ ‫הגשף'ם למעבך דק‪-‬ם פעלו חד' רק החל מ‪8-‬‬ ‫ולהפנות את המאמץ העיקרי לתקיפת הגשרים וטנקי האויב‪.‬מ‬ ‫בחוקטובר שעה ‪ .2\"00‬ב‪3‬מ זה נעים כתפחה מרדוף‬ ‫ע‬ ‫ט~ו‬

‫באוק‪p‬בטו~כ(שב‪zs‬ףר ןנ‪,‬ש‪,‬נ‪,‬יון‬ ‫מצרים‪ ,‬לפני שאוגדות המילואים נערכו בחזית‪ ,‬ובטרם הושגה‬ ‫של טחים טנפים‪ ...‬תוריטפח‪ 1‬חיל החגיר הישרחר'‪,‬‬ ‫עליונות אווירית בגורה כלשהי‪ .‬הפעילות האינטנסיבית של חיל‬ ‫חשף הדליח לפתע בשנ' הגשף'ם בג(ךת ד'א'('ה ‪7‬‬ ‫האוויר בתנאים של נחיתות אווירית עלתה מחיר גבוה מאוד‪.‬‬ ‫ולךןנ'אם מכלל פשלה‬ ‫שגם‬ ‫והפשף‬ ‫שהוקם בגורת ד'א'ו'ה‬ ‫הטבלה הבאה מתארת את קצב האבדות במשך המלחמה‪.‬טבלאה‪3‬צ‪:‬והומתעהרלירג'של‬ ‫פגענ‪,::‬ניייר\"ן‪\",‬ו‪.‬ךתמץ‪::‬ננ‪::‬ב‬‫ן‬ ‫האוויר(‬ ‫במלחמה‬ ‫יייל האוויר‬ ‫במצב של צבירת כוח‪ .‬למעשה‪ ,‬כפי שמרווח שאזלי‪ ,‬רק חיל האוויר‬ ‫ךהיסטוריה של חיל‬ ‫ענף) כגידע‬ ‫עומד בפרץ באותו יום ומנסה לעכב את זרימת הצבא המצרי‬ ‫לסיני‪.‬‬ ‫מיי'ט ישנין‬ ‫באחוזים‬ ‫שלג נקוממה‬ ‫טבלה ‪ :1‬מאמץ תבלימה של חיל האוויר‬ ‫מספר‬ ‫ב‪-‬י‬ ‫מערךהקרב‬ ‫‪72‬‬ ‫ב‪34-‬השעות‬ ‫וענףמידעוהיסטוריהשלחילהאוויר(‬ ‫‪ 8‬ן‪3‬‬ ‫ללים(‬ ‫הראשונות‬ ‫פצצותלסוגיהן‬ ‫גיחות‬ ‫זירה‬ ‫‪3‬‬ ‫באךבעתהומים‬ ‫‪1,010‬‬ ‫‪129‬‬ ‫רמת‪-‬הגולן‬ ‫‪2,170‬‬ ‫‪317‬‬ ‫תעלתסואץ‬ ‫הראשונים‬ ‫‪3,180‬‬ ‫‪446‬‬ ‫במלחמה כולה‬ ‫סה\"כ‬ ‫הסצמפהל\"גתהחלחריוממלמהתהו‪,‬כגאיתואיוחייסשוירנרימםהוווכתפשהקאלעהללעשווהלהמברמטמףוההאסאליובךההרקבחחמהיילויללתעממרולעה‪-‬לחרפהכהישיגוהדנואטקתףקשט\"םבראשביא‪.‬ונלהכוהת‪,‬מוחיווהשםתםך‬ ‫זכבוהצלחו נתיכרותד‪.‬וגמאותאופייניותלכךההןשמדתמאות‬ ‫מהטטוקס\"יאםבלשלחיממצהריבםאובויחרל‪,‬הקשהמהדשהנידרשגלהתימלתחשלממהועהרשךמטידלהי‬ ‫אינטנסיבית של כוחות יבשה‪ ,‬לאחר שנרכשה עליונות אווירית‪.‬‬ ‫שיעוראבדותז נהחשבלגבוהמאוד‪.‬הואעלולהיהלהביא‬ ‫אתחילהאווירלקוהאדוםשלובתוךימיםמספר‪.‬בכמללחמות‬ ‫ישראלספגחילהאוויראבדותכבדות‪,‬כבדותמדי‪,‬בתחילת‬ ‫המלחמה‪,‬אשראילצואותולמתןאתקצהבלחימהשלבוהמשך‪.‬‬ ‫כדילהשיגאור נךשימהשומהעלחילהאווירלפעוללפיעקרון‬ ‫שימורהכוחש;משמעותוהיאהחובהלשמראתכוחושלחיל‬ ‫האוויר עד לתום המלחמה י‪.6‬הירחאלוהבי‪,:‬ני‪:‬זןיולזפי ו‪:‬לנ‪,‬קףן'ל‪,,,‬ונווו;'‪11‬‬ ‫מהו הלקח שניתן ללמוד! כיצד נכין עצמנו לקראת תרחיש שאיננו‬ ‫וענף מידע והיסטוריה של חיל האוויר(‬ ‫מסוגלים לשערו! דוקטרינה אווירית אינה מיועדת לחיל האוויר‬ ‫סה\"כ‬ ‫מצרים‬ ‫סוריה‬ ‫סוג משימה‬ ‫בלבד‪ .‬היא חייבת להיות חלק אינטגרלי מתפיסת הביטחון של‬ ‫תקיפת כוחות‬ ‫ישראל ושל צה\"ל‪ .‬יחד עם זאת חייב חיל האוויר לכלול בתהליכי‬ ‫‪446‬‬ ‫‪317‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪120‬‬ ‫יבשה‬ ‫קביעת ההחלטות שלו את האפשרות שיוכתבו לו מדיניות‬ ‫‪43‬‬ ‫טק\"א‬ ‫‪453‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪-‬‬ ‫והחלטות הנוגדות את הדוקטרינה‪ ,‬את האינטרסים ואת דרכי‬ ‫‪1,162‬‬ ‫‪325‬‬ ‫‪128‬‬ ‫שדות תעופה‬ ‫הפעולה האופטימליות שלו‪ ,‬וזאת כדי להקטין ככל האפשר פערים‬ ‫‪785‬‬ ‫‪377‬‬ ‫פטרול ויירוט‬ ‫צפויים בין תוכניותיו לבין תככניות הדרג הצבאי העליון והדרג‬ ‫המדיני בשעת מלחמה‪ .‬כמו כן שומה על חיל האוויר להקנות‬ ‫סה\"כ‬ ‫לדרגי הפיקוד הצבאי העליון וההנהגה המדינית הבנה מלאה‬ ‫ת‪1‬דבח הילהחליף‬ ‫יתרונשולתיסוגיהו‪.‬כתשכהלאוהוירוביונתהה ותיהכראהוםשבלידןמרהגגבילפויתקזורוידעמהישהואוופירריושםל‬ ‫יותר‪ ,‬כך עשויים הפערים ביניהם להישאר בתחום סביר‪.‬‬ ‫ב‪ 7-‬באוקטום‪ -‬מילא איפוא חיל האוויר את המשימות הבאות‪:‬‬ ‫הנהגה מדינית וצבאית אמורה לעצב את מדיניות השימוש‬ ‫הגנה אווירית‪ ,‬תקיפת שדות תעופה‪ ,‬הוצאת חילות האוויר של‬ ‫בכוח הצבאי בכלל והכוח האווירי בפרט‪ .‬מעצם טבעה היא גם‬ ‫האויב מהמאמץ ההתקפי‪ ,‬ובלימת כוחות היבשה של סוריה ושל‬

‫עשויים הפעריס ביניהם להישאר בתחום סביר‪ .‬הנהגה מדינית‬ ‫מקור לאילוצים ולמגבלות‪ ,‬אשר חיוני כי מפקדי זרוע האוויר‬ ‫אמורה לעצב את מדיניות השימוש בכוח הצבאי בכלל ובכוח‬ ‫יטמיעו אותם בדוקטרינה האווירית‪ .‬המגבלות העיקריות עשויות‬ ‫האווירי בפרט וליטול על עצמה את האחריות לתוצאות הנובעות‬ ‫להיות‪ :‬הגדרת הישגים נדרשים‪ ,‬תיחום מרחב הלחימה‪ ,‬משך‬ ‫ממדיניות זו‪ .‬חיל האוויר‪ ,‬אשר זקוק יותר מזרועות אחרות‬ ‫הלחימה‪ ,‬הגדרת המשימות‪ ,‬תיחום האמצעים ודרכי השימוש‬ ‫למרחבי פעולה גדולים‪ ,‬לשימוש במלוא עוצמתו הטכנולוגית‬ ‫ולחופש פעולה ם‪-‬מה האופרטיבית‪ ,‬רגיש‪ ,‬יחסית‪ ,‬לאילוצי הדרג‬ ‫בהם‪ .‬חיל האוויר זקוק יותר מהזרועות האחרות למרחבי פעולה‬ ‫גדולים‪ ,‬לשימוש במלוא עוצמתו הטכנולוגית ולחופש פעולה ם‪-‬מה‬ ‫המדיני‪.‬מ‬ ‫האופרטיבית‪ .‬לכן הוא רגיש יותר לאילוצי הדרג המדיני והצבאי‬ ‫הבכיר‪ .‬לכן חייבים מתכננים ומפקדים ‪ -‬גם בנקודות שם‪- -‬‬ ‫מודיעין אווירי‬ ‫לבחון אילו חלקים מתורת הלחימה לזרוק\" לפח\" ולהשתמש‬ ‫במלחמת יום הכיפורים היה נתק חמור באיסוף מודיעין‬ ‫במירב הבלוקים\"\" שעדיין מתאימים‪.‬‬ ‫ובהספקת מודיעין לחיל האוויר ‪ -‬בעיקר מודיעין הקשור‬ ‫לתקיפת כוחות יבשה‪ .‬הנתק נבע ב‪-‬אש ום‪-‬אשונה מחלוקה לקויה‬ ‫התאמה בין התפיסה והציפיות של הדרג‬ ‫המדיני‪ ,‬של המטכ\"ל ושל חיל מאוויר‬ ‫במלחמת יום‬ ‫הכיפורים הי‬ ‫נ‪ 7-‬נאוקטום‪ -‬נחשף חוסר התאמה חריף בין התפיסה של צה\"ל‬ ‫חיל האוויר ק‬ ‫ושל הדרג המדיני‪ ,‬כי חיל האוויר אמור לבלום כוחות פולשים‬ ‫מכדי למלא (‬ ‫החל מרגע חצייתם את קו הגבול‪ ,‬בעוד שתפיסת חיל האוויר‬ ‫כל משימותיו‬ ‫שעולה מאירו‬ ‫הייתה כי יינתנו לו יומיים לרכישת עליונות אווירית על מערכי‬ ‫ה‪ 7-‬באוקטוו‬ ‫הטק\"א‪ ,‬לפני שיעבור לתקיפת כוחות יבשה‪ .‬חוסר התאמה דומה‬ ‫צפוי גם כיום‪ .‬האס ישנה התאמה בין התפיסה והציפיות מחיל‬ ‫האוויר בסוגיה של תקיפת טק\"ק ושל מניעת מטחי טילים על‬ ‫מדינת ישראל לבין היכולת המעשית של חיל האוויר למלא ציפיות‬ ‫אלה! יש לבחון ולאתר את אזורי\" אי‪-‬ההתאמה\" ולסגור את הפערים‪.‬‬ ‫והשלכותיה‬ ‫נ‪:‬ו~יל~ורנ וליל האוויר‬ ‫מפקד היל‬ ‫הדוקטרינה של חיל האוויר הישראלי בשנת ‪ 1973‬התבססה על‬ ‫האוויר (‪,\"73‬‬ ‫ההערכה כי האיום העיקרי על חופש פעולתו ועל האפקטיביות‬ ‫אלוף בני פלד‬ ‫שלו נובע ממערכי ההגנה קרקע‪-‬אוויר של מצרים ושל סוריה‪.‬‬ ‫לכן ההנחיה הבסיסית קבעה כי יש להשמיד את מרבית המערכים‬ ‫של אחריות‪ ,‬של סמכות ושל אמצעים‪ .‬בעת לחימה‪ ,‬כאשר יש‬ ‫האלה‪ ,‬לפני שיופנה הכוח להשתתפות בלוחמת היבשה‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫צורך במודיעין בזמן שימושי‪ ,‬בתכיפות גבוהה לרכישת מטרות‬ ‫עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים התמוטטה למעשה ההגנה‬ ‫ניידות רבות‪ ,‬יקשה על מערך מודיעין חיצוני לחיל האוויר לתת‬ ‫היבשתית על הגבולות‪ ,‬וזרוע האוויר נדרשה על‪-‬ידי הדרג המדיני‬ ‫והצבאי העליון ‪ -‬שר הביטחון והרמטכ\"ל ‪ -‬לפעול נגד הצבאות‬ ‫מענה שיספק את הצרכנים בחיל האוויר‪.‬‬ ‫המפתח להצלחה הוא מודיעין מיידי‪ ,‬מדויק ותואם את צורכי‬ ‫הפולשים בתנאים של נחיתות אווירית חמורה‪.‬‬ ‫התוצאה של הניגוד בין דרישות הדרגים הגבוהים יותר לבין‬ ‫חיל האוויר על כל הזירה בתדירות גבוהה‪'.‬נ‬ ‫ניתן להתגם‪ -‬על המתח ועל הניגוד בין הדרישה למערך אווירי‬ ‫צורכי זרוע האוויר הייתה ספיגת אבדות גדולות תמורת בלימה‬ ‫אוטונומי לבין אי‪-‬היכולת לגבות את הצורך במשאבים הנדרשים‬ ‫חיונית‪ ,‬אך מוגבלת‪ ,‬של המתקפה בשתי החזיתות‪ .‬האופן שט‬ ‫באמצעות דרך ביניים‪ ,‬שתהיה בנויה על ההנחות כי מערך מודיעין‬ ‫הטיל שר הביטחון על מפקד חיל האוויר את האחריות להגנתם‬ ‫של רמת‪-‬הגולן ושל עמק הירדן מציג בחריפות את המתח בין‬ ‫אווירי חייב להיות‪:‬‬ ‫הדרג המדיני לפיקוד של זרוע האוויר‪ .‬לכן נוסף על האילוצים‬ ‫של תנאי הסביבה חייב הפיקוד של זרוע האוויר לקחת בחשבון‬ ‫בעל אחריות וסמכות כוללות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫את האפשרות שיוכתבו לו מדיניות והחלטות הנוגדות את‬ ‫‪.2‬‬ ‫הדוקטרינה‪ ,‬את האינטרסים ואת דרכי הפעולה האופטימליות‬ ‫אוטונומי ואוטרקי ביכולתו לענות על הצרכים המבצעייםשמ ‪53‬‬ ‫עבורו'י כדי להקטין ככל האפשר פערים צפויים בשעת מלחמה‪.‬‬ ‫לקח נוסף הוא כי שומה על זרוע האוויר ועל מפקדיה להקנות‬ ‫לדרגי הפיקוד הצבאי העליון ולהנהגה האזרחית הבנה מלאה‬ ‫של סוגיות אוויריות‪ ,‬של מגבלות זרוע האוויר ושל יתרונותיה‪.‬‬ ‫ככל שההבנה והתיאום בין רגי~ הפיקוד יהיו משופרים יותר‪ ,‬כך‬

‫אמצעים אלה‪.‬‬ ‫בזמני תגובה קצרים‪ ,‬כגון טיפול באיומים ובמטרות עבור‬ ‫אמצעים מסופחים‪ :‬אמצעים המסופחים למערך המודיעין‬ ‫הלחימה השוטפת‪.‬‬ ‫האווירי למבצע מסוים או לפרק זמן מסוים‪ .‬בתקופת הסיפוח‬ ‫‪ .3‬בהתאם למבצעי זרוע האוויר יוענקו למערך המודיעין‬ ‫יש למערך מלוא הסמכות להפעיל אמצעים אלה‪.‬יי‬ ‫האווירי סמכויות זמניות להפעלת אמצעי איסוף והערכת‬ ‫עצמאות לחיל האוויר בתקיפת כוחות‬ ‫תוצאות הדרושים למבצעים אלה‪.‬ן'‬ ‫יבשה‬ ‫המשמעות של אחריות כוללת היא כי מערך מודיעין אווירי‬ ‫כדי שחיל האוויר יפעל בצורה יעילה ומכרעת נגד כוחות צבא‬ ‫אחראי לספק לחיל האוויר מודיעין על שטחים גדולים בקבועי‬ ‫היבשה של האויב‪ ,‬חייבת משימה זו להיות תחת אחריות חיל‬ ‫זמן קצרים על מגוון רחב של מטרות‪ ,‬של איומים ושל מערכות‬ ‫האוויר‪ ,‬ובידיו יהיו מלוא הסמכויות והאמצעים לביצוע משימה‬ ‫לחימה עבור כל סוגי הלוחמה האווירית ועבור כל מערכות הנשק‬ ‫זו‪ \".‬הטכנולוגיה והדוקטרינה המתקדמות‪ ,‬שהוטמעו בחיל‬ ‫שם‪-‬שות חיל האוויר‪ .‬לרוב אין בידי מערך המודיעין האווירי‬ ‫האוויר‪ ,‬מקנות לו יכולות חדשות ומשמעותיות ביותר בתקיפת‬ ‫מלוא האמצעים הדרושים לו‪ ,‬כפי שאין למרכיבים אחרים של‬ ‫כוחות יבשה‪ .‬אחד הלקחים החשובים של מלחמת יום הכיפורים‬ ‫קהילת המודיעין‪ .‬הגורמים לכך הם מצוקת משאבים וחוסר‬ ‫הוא כי יש לקבוע לחיל האוויר תפקיד יסוד שייקרא‪ :‬השמדת‬ ‫יעילות הנובע מכפילויות‪ .‬כדי להתגם‪ -‬על גורמים אלה יש לחלק‬ ‫כוחות יבשה באופן עצמאי‪ .‬משמעותו של תפקיד יסוד זה היא‬ ‫את סך כל משאבי המודיעין‪ ,‬האמורים לשרת את חיל האוויר‪,‬‬ ‫הקניית היכולת‪ ,‬הדוקטרינה‪ ,‬האחריות והסמכות‪ ,‬הדרושות‬ ‫לשתי קבוצות‪:‬‬ ‫אמצעים אורגניים‪ :‬אמצעים שהם חלק תקני וקבוע‬ ‫במערך המודיעין האווירי‪ ,‬ולמערך יש מלוא הסמכות להפעיל‬

‫גם דיין מתאר תחושה חריפה של מחסור‪:‬‬ ‫למימוש תפקיד זה באופן עצמאי‪ ,‬ללא תלות במודיעיןי בתיאום‪,‬‬ ‫ובקבלת החלטות מחוץ לחיל האוויר‪.‬ננ‬ ‫נ‪ \",‬לח כולנו' ג\" ףצ'נו לההפות מדף'שתנו לנשק‪...‬‬ ‫עד'פות רחשונה במעלה נתנו לתחמושת ולמטוס' הרב‪.‬‬ ‫השומח&‪ l'YI~a.‬של הלוחהחוויף!‬ ‫הברקנו וחורג‪ ,‬והבףקנו בפשות ח'ש'ות והסבף'ם‬ ‫חפוךט'ם ומכח'בים שיש רנן צוףך נ‪'1‬ח' ומ\"ד'‬ ‫השחיקה של הכוח האווירי בימים הראשונים של מלחמת יום‬ ‫הכיפורים הדגישה את אחת מנקודות התורפה העיקריות של‬ ‫בפחנטונז'ם גוספ'ם‪ .‬י'‬ ‫ישראל‪ :‬הקושי לנהל מלחמה ממושכת ללא אספקה שוטפת‬ ‫מבחוץ‪ .‬השאלה היא‪ ,‬האם הייתה לנקודת חולשה זו השפעה‬ ‫החל המ‪ 14-‬באוקטום‪ -‬פעלה רכבת אווירית למילוי הצרכים‬ ‫חזקה ‪ -‬ואולי אף מכרעת ‪ -‬על תוצאות המלחמה בחזית הדרום‪.‬‬ ‫הדחופים של צה\"ל‪ ,‬ובכלל זה של חיל האוויר‪ .‬רכבת אווירית‬ ‫הקרבות שהתנהלו בימים הראשונים למלחמה גרמו לשחיקה‬ ‫זאת הבטיחה אספקה סדירה‪ ,‬שסייעה למבצעים ההתקפיים‬ ‫כה גדולה של מטוסים‪ ,‬של מערכות נשק ושל תחמושת‪ ,‬עד כי‬ ‫של צה\"ל‪ ,‬אף שחלק מהאספקה לא הגיע לחזית‪.‬‬ ‫ישואל‪ ,‬שטקקה לסיוע מארה\"ב במהלך‬ ‫‪,88‬‬ ‫י‬ ‫המלחפה ועמדה על סף ניצחון צבאי‪ ,‬נאלצה‬ ‫ן‬ ‫לוותר עליו בשל ינקירמא‪.‬כ‪1‬תכת‪ .‬היד‬ ‫‪8‬‬ ‫האמריקנית שנתנה היא גם היד שלקחה‬ ‫ן‪8%%, .‬‬ ‫‪8 44,‬א\"‬ ‫צליחת התעלה בידי צה\"ל בליל ה‪ 16-‬באוקטום‪ -‬וההסתערות‬ ‫ישראלנאלצה לפנות לארה\"ב בבקשה שתספק לה את האמצעים‬ ‫החיוניים להמשך הלחימה‪ .‬כדי להחיש את מילוי הצרכים רצתה‬ ‫מערבה ודרומה בגדה המערבית של תעלת סואץ שינו בעליל את‬ ‫פני המערכה‪ .‬המירוץ לכיתורה של הארמייה השלישית אילץ את‬ ‫ראש‪-‬הממשלה‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬לצאת לוושינגטון‪.‬‬ ‫מצרים לבקש הפסקת אש‪ ,‬אך זו נכנסה לתוקף רק ב‪24-‬‬ ‫חנו וקושם לעוףה היום‪ ,‬כ' מחף חול' היה' מחוחף מד'‪...‬‬ ‫חג' מוכנה לטוסלוושינגטת בעילום שם כדי להיפגש עם‬ ‫באוקטובר‪ ,‬לאחר שהכיתור הושלם‪.‬‬ ‫אולם ארה\"ב מנעה מישראל לקצור את פירות הניצחון הגדול‪,‬‬ ‫ניקפא ‪ .‬חני רונה לטוס בהקדם החפשךי‪\".‬‬ ‫י‪8‬ט=‪ =1‬מ‬

‫מעקרונות הלוחמה האווירית‪ .‬כדי שחיל האוויר יהיה בעל מוכנות‬ ‫דהיינו להכניע את הארמייה השלישית באמצעות המצור‪ .‬בשל‬ ‫גבוהה‪ ,‬עליו להתבסס על כוח אדם סדיר גדול יחסית‪.‬‬ ‫הלחץ הכבד שהפעילו האמריקנים ‪ -‬כולל איום לספק בעצמם‬ ‫כוח האדם של חיל האוויר ‪ -‬סדיר ומילואים כאחד ‪-‬‬ ‫את צרכיה של הארמייה הנצורה ‪ -‬נכנעה ישראל והסירה את‬ ‫מאומן כך שיהיה כל הזמן ם‪-‬מה גבוהה של מוכנות ושל כשירות‬ ‫המצור‪ .‬בעקבות זאת החלו שיירות מצריות להעביר מדי יום‬ ‫לביצוע מגוון רחב של משימות‪ .‬אימון כגת כרוך בשעות טיסה‬ ‫אספקה לנצורים‪ .‬כתבה על כך גולדה מאיר‪:‬‬ ‫רבות ויקרות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מוכנות ודריכות גבוהות מחייבות‬ ‫תשתיות מתאימות של דלק‪ ,‬של חימוש ושל חלפים‪ ,‬כדי שניתן‬ ‫הספקת המזון לארמייה השלישית לא נעשתה על ידינו מתוך‬ ‫יהיה לחמש את המערכות ולהכינן ללחימה בתוך זמן קצר ביותר‪.‬‬ ‫מחווה הומניטרית‪ ,‬אלא משום שלא הייתה לנו בררה‪ .‬המדינה‬ ‫כמו כן יש לפתח ולרכוש מערכות לאיסוף מודיעין‪ ,‬לניתוח המידע‬ ‫היחידה המוכנה לסייע לנו בנשק היא ארה\"ב‪ ,‬וזאת מול הסיוע‬ ‫ולהפצתו לצרכנים בזמן קרוב לאמיתי‪ .‬יש להצטייד במערכות‬ ‫העצום שמקבלות ארצות ערב‪ .‬מי שמציע שננהל את המלחמה‬ ‫שליטה ותקשורת ובמערכות ממוחשבות להעסיה מהירה של‬ ‫הנאת תוך קרע עם ארה\"ב‪ ,‬מציע שאנחנו לא נוכל לזכות‬ ‫הוראות ושל מידע נדרש ממרכזי השליטה למבצעים ובחזרה‪ .‬כל‬ ‫במלחמה היאת‪'.‬י‬ ‫אלה צורכים חלק ניכר ממשאביו של חיל האוויר‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬שנזקקה לסיוע מארה\"ב במהלך המלחמה ועמדה‬ ‫על סף ניצחון צבאי‪ ,‬נאלצה לוותר עליו בשל תכתיב אמריקני‪.‬‬ ‫היד האמריקנית שנתנה היא גם היד שלקחה‪ .‬הסיוע האמריקני‬ ‫הרעיון המרכזי במאמר זה הוא כי חיל האוויר תרם תרומה‬ ‫המהיר אילץ את ישראל להיענות באותה מהירות לדרישות‬ ‫מכרעת לבלימת הכוחות הסוריים והמצריים‪ ,‬הגן באופן מוחלט‬ ‫האמריקניות‪.‬‬ ‫על כוחות צה\"ל בדרכם לחזית ועל האוכלוסייה האזרחית‪ ,‬תקף‬ ‫הלקח העולה משלבי הסיום של מלחמת יום הכיפורים הוא‬ ‫שדות תעופה וניטרל את חילות האוויר‬ ‫כי על מנת שאפשר יהיה לנהל‬ ‫של מצרים ושל סוריה‪ .‬אומנם במערכה‬ ‫השאבו‪-‬לוי‪7‬רמבשליאבומצקועטתובמברסאנפמדרצרעגושדותלחיכומלחדי‬ ‫מו\"מ מעמדת כוח בתום‬ ‫של ה‪ 7-‬באוקטובר לא עלה בידי חיל‬ ‫תפקקיטןדימםדי‪.‬חדמשאיזם נולסחיפול כהאמווהיר‪,‬‬ ‫מלחמה‪ ,‬לא די לנצח בה‪ ,‬אלא‬ ‫האוויר להתמודד בהצלחה עם מערכי‬ ‫יש לנצח בה תוך שמירה על‬ ‫טק\"א‪ ,‬אלא שגורמי הכישלון היו‬ ‫כהעגמצונמההאימשתפמנידשתלטקמכ\"ועקחרווכיתה ישטבמקש\"דהקה‪,‬‬ ‫עוצמת הצבא ועל אי‪-‬תלותה של‬ ‫המדינה‪ .‬ובמילים אחרות‪ :‬מוטב‬ ‫בעיקרם מחוץ לחיל האוויר‪ .‬למרות‬ ‫להסתפק בניצחון צנוע יותר‪ ,‬אך‬ ‫התרומה המשמעותית של חיל האוויר‬ ‫יקר פחות במונחים של שחיקה‪,‬‬ ‫כך שלא תוחרף בעקבותיו‬ ‫למהלכי המלחמה באותו יום מלווה‬ ‫תלותה של המדינה בערמי חוץ‪.‬‬ ‫אותו עד היום תחושת כישלון קשה‪.‬‬ ‫הלהו‪7‬ויע‪/‬ףישל סרח‬ ‫במשימה החשובה ביותר עבור חיל‬ ‫האוויר ‪ -‬השמדת הטק\"א ‪ -‬הוא לא‬ ‫הצליח ב‪ 7-‬באוקטום‪ ,-‬מכיוון שלא ניתן‬ ‫לו להילחם בהתאם לדוקטרינה שלו‪.‬‬ ‫אולם רק חיל האוויר יכול היה להציל‬ ‫את המדינה מסכנה לאומית קיומית‬ ‫מיירית באותו יום‪ .‬הדרג המריני והדרג‬ ‫הצבאי העליון דרשו מחיל האוויר להפוך את הדוקטרינה שלו‬ ‫על פיה ולפעול נגד הצבאות הפולשים לפני השגת עליונות אווירית‪,‬‬ ‫במלחמת יום הכיפורים היה חיל האוויר קטן מכדי למלא את‬ ‫בתנאי נחיתות חמורים‪ ,‬ללא מודיעין ם‪-‬ור על מיקום הכוחות‬ ‫כל משימותיו‪ ,‬כפי שלולה מאירועי ה‪ 7-‬באוקטום‪ .-‬האם הלקח‬ ‫ועל המטרות שאותם נדרש לתקוף‪ .‬כאשר המערכת האווירית‬ ‫נלמד! אין לשכוח כי מאז המלחמה נוספו לחיל האוויר משימות‬ ‫פעלה נגד כוחות היבשה ללא תנאים בסיסיים נדרשים‪ ,‬באופן‬ ‫חדשות‪ ,‬ובהן המלחמה בטק\"ק‪ .‬לשם השוואה‪ :‬כוח הטנקים של‬ ‫שלא התכוננה לקראתו‪ ,‬ללא אימון מקדים וטקטיקות מתאימות‪,‬‬ ‫צה\"ל גדל מאז מלחמת יום הכיפורים ביותר מ‪ .200%-‬יש איפוא‬ ‫אסור היה לצפות לתוצאות הנדרשות‪ ,‬ולמרות זאת עמד חיל‬ ‫לפעול בנחישות כדי לסמר את הפערים בין תפקידי היסוד של‬ ‫האוויר בפרץ‪ .‬הניגוד בין דרישות הדרגים הגבוהים יותר לבין‬ ‫חיל האוויר‪ ,‬משימותיו וההישגים הנדרשים ממנו לבין כוחו‬ ‫צורכי זרוע האוויר גרם לחיל האוויר אבדות כבדות תמורת‬ ‫ויכולתו למלא אותם‪.‬‬ ‫הצלחת הבלימה בשתי החזיתות‪.‬‬ ‫מוכנות ןףיכות‬ ‫ה‪ 7-‬באוקטובר היה יום יוצא דופן במלחמת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫בהתפתחות חיל האוויר‪ ,‬באתגרים שניצבו בפניו ובאופן שעמד‬ ‫ב‪ 7-‬נאוקטום‪ -‬הצליח חיל האוויר לבלום את כוחות היבשה של‬ ‫בהם‪ .‬הוא ניקה את השמיים עבור כוחות היבשה בדרכם לחזית‪,‬‬ ‫הוא ניטרל את חילות האוויר של סוריה ושל מצרים‪ ,‬הוא תקף‬ ‫סוריה ושל מצרים הודות למוכנות ולדריכות הגבוהות שלו‪ ,‬שהן‬

‫‪.1‬‬ ‫ןייד‪ ,51.‬שם‪ ,‬עמ' ‪.596-594‬‬ ‫שדות תעופה‪ ,‬הפך את חילות האוויר של האויב לכוח מגן נטול‬ ‫ןוא‪-‬ם‪ ,61.‬שם‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬ ‫יכולת תקיפה משמעותית‪ ,‬ומעל לכול ‪ -‬מנע מצבא סוריה לכבוש‬ ‫את דרום רמת‪-‬הגולן ולרדת לעמק הירדן ובלם את קצב העברת‬ ‫‪ .17‬שמואל גורדון‪ ,‬מסדר האבירים האחרון‪ :‬אסטרטגיה אווירית‬ ‫מודרנית‪ ,‬הוצאת רמות‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,1998 ,‬עמ' ‪.38-37‬‬ ‫הצבא המצרי מעבר לתעלת סואץ ואת התקדמותו מזרחה‪.‬‬ ‫ןייד‪ ,81.‬שם‪ ,‬עמ' ‪.597-596‬‬ ‫ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן נחשב יום זה כאחד הימים השחורים של חיל‬ ‫ןוארב‪ ,91.‬שם‪ ,‬עמ' ‪.94‬‬ ‫האוויר עקב חוסר ההצלחה להשמיד את מערך הטק\"א הסורי‪.‬‬ ‫בוט‪-‬ם‪ ,02.‬שם‪ ,‬עמ' ‪.51‬‬ ‫למעשה‪ ,‬עד עתה לא נעשה ניתוח יסודי של יום מכריע זה‬ ‫ןוא‪-‬ם‪ ,12.‬שם‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬ ‫בהתפתחות חיל האוויר והשלכות מבצעי חיל האוויר ביום זה‬ ‫על מהלך המלחמה כולה‪ .‬במשך כל יום הלחימה הארוך לא רוכז‬ ‫ןימינב‪ 22.‬פלד‪ ,‬אם\" תמשיכו לתכנן נסיגה‪ ,‬איימתי‪ ,‬אני חוזר‬ ‫כוחו של חיל האוויר למשימה אחת‪ .‬חיל האוויר פועל בדרך כלל‬ ‫לכאן עם עוזי ויורה בכולכם\"‪ ,‬ביטאון חיל האוויר מס' ‪118‬‬ ‫לפי כלל מרוכך של עקרון ריכוז הכוח‪ ,‬הנקרא הקצאת\" מסה‬ ‫קריטית למשימות\"‪ .‬פירושו של כלל זה הוא כי תנאי בסיסי‬ ‫(‪ ,)219‬דצמבר‪-‬ינואר ‪ ,1998-1997‬עמ' ‪.69-68‬‬ ‫להצלחה הוא הקצאת מסה קריטית של כוח אווירי לביצוע כל‬ ‫בוט‪-‬ם‪ ,32.‬שם‪ ,‬עמ' ‪.70‬‬ ‫משימה ומשימה‪ .‬פיזור כוחות למשימות רבות בהקצאה‬ ‫‪ .24‬סעד א‪-‬דין א‪-‬שאזלי‪ ,‬חציית התעלה‪ ,‬מערכות‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,1987 ,‬‬ ‫שמתחת למסה הקריטית עלול לגרום לכך ששום משימה לא‬ ‫עמ' ‪.174-173 ,169-168‬‬ ‫תבוצע כראוי‪.‬ע‬ ‫‪ .25‬יונה בגדמן‪ ,‬ארמייה\" ‪ 3‬חוצה את תעלת סואץ‪ 8-6 .‬באוקטום‪-‬‬ ‫ב‪ 7-‬באוקטובר נדרש חיל האוויר לבצע מספר גדול מדי של‬ ‫‪ ,\"1973‬מערכות ‪ ,296‬דממם‪ ,1984 -‬עמ' ‪.30-26‬‬ ‫משימות באמצעות כוח קטן מדי‪ .‬מאז נוספו כמה תפקידים‬ ‫לאומש‪ 62.‬גורדון‪ ,‬קשתו של פארים‪ :‬טכנולוגיה‪ ,‬דוקטרינה‬ ‫חדשים לחיל האוויר‪ ,‬כמו השמדת מערכי טק\"ק‪ ,‬הגנה מפני‬ ‫וביטחון ישראל‪ ,‬ספריית הפועלים‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,1997 ,‬עמ' ‪-286‬‬ ‫טק\"ק והשמדה עצמאית של כוחות יבשה‪ .‬חיל האוויר גדל מאז‬ ‫‪.293‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬אך האם במידה מספקת‪ ,‬האם כוחותיו‬ ‫‪Department of Defense (DoD), Conduct ofthe .27‬‬ ‫מספיקים להקצאת מסה קריטית לביצוע כל התפקידים‬ ‫‪ Congress. 2‬ש‪ Report 0‬ע‪1‬מ‪Persian Gulf 'War. 18‬‬ ‫המוטלים עליו! המענה לשאלה זו חייב להטריד את קובעי‬ ‫;‪ .(. : DoD‬ס ח‪015‬ת‪Vols.. and Appendixes, , Washil‬‬ ‫ההחלטות ואת האחראים על הקצאת המשאבים לחיל האוויר‪.‬‬ ‫‪April 1992.‬‬ ‫עזר ויצמן‪ ,‬לך שמיים‪ ,‬לך ארץ‪ ,‬מעריב‪ ,‬ת\"א‪ ,1975 ,‬עמ' ‪.329‬‬ ‫‪ .28‬שמואל גורדון‪ ,‬עליונות אווירית ‪ -‬הכרח או מותרות‪ ,‬מערכות‬ ‫‪ .2‬חנוך ט‪-‬טוב‪ ,‬דדו‪ 48 :‬שנה ועוד ‪ 20‬יום‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬ספריית מעריב‪,‬‬ ‫‪ ,348‬יוני ‪ ,1996‬מע'‪.20-2‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,1978 ,‬עמ' ‪.139‬‬ ‫ןימינב‪ 92.‬פלד‪ ,‬מכתב\"‪ \",‬מפרי עטם של מפקדים‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬חיל‬ ‫האוויר‪ ,‬נכתב כנראה ב‪ ,1978-‬עמ' ‪.55-53‬‬ ‫‪ .3‬משה דיין‪ ,‬אבני דרך‪ ,‬עידנים‪ ,‬ירושלים‪ ,1976 ,‬עמ' ‪.596‬‬ ‫ןודרוג‪ ,03.‬מסדר האבירים האחרון‪ ,‬עמ' ‪.365‬‬ ‫םש‪ ,13.‬עמ' ‪.359‬‬ ‫‪ .4‬אריה בראון‪ ,‬משה דיין במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬עידנים‪,‬‬ ‫‪ .32‬בנימין פלד‪ ,‬לוחמת\" אוויר‪-‬שטח\"‪ ,‬מערכות ‪ ,271-270‬אוקטום‪-‬‬ ‫ירושלים‪ ,1992 ,‬עמ' ‪.94‬‬ ‫‪ ,1979‬עמ' ‪.71-69‬‬ ‫‪ .5‬ברטוב‪ ,‬עמ' ‪.51‬‬ ‫ןודרוג‪ ,33.‬מסדר האבירים האחרון‪ ,‬עמ' ‪.62-60‬‬ ‫הדלוג‪ 43.‬מאיר‪ ,‬עמ' ‪.312‬‬ ‫‪ .6‬שם‪ ,‬עמ' ‪.65‬‬ ‫ןייד‪ ,53.‬עמ' ‪.627‬‬ ‫‪ .7‬אבי קום‪ ,-‬הכרעה‪ ,‬מערכות‪-‬משרד‬ ‫הדלוג‪ 63.‬מאיר‪ ,‬עמ' ‪.320‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,1195 ,‬עמ' ‪.335‬‬ ‫ןודרוג‪ ,73.‬מסדר האבירים האחרון‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬ ‫ההוצאה לאור‪,‬‬ ‫הביטחון‬ ‫‪ .8‬מיכאל ששר‪ ,‬שיחות עם רחבעם נענדי( זאבי‪ ,‬ידיעות אחרונות‪,‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬עמ' ‪.169‬‬ ‫‪ .9‬משה דיין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.598‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫אחרונות‪,‬‬ ‫ידיעות‬ ‫ןוארב‪ ,01.‬שם‪ ,‬עמ' ‪.98‬‬ ‫בוט‪-‬ם‪ ,11.‬שם‪ ,‬עמ' ‪.67‬‬ ‫םייח‪ 21.‬הרצוג‪ ,‬מלחמת יום הדין‪,‬‬ ‫‪ ,1975‬עמ' ‪.248‬‬ ‫הדלוג‪ 31.‬מאיר‪ ,‬חיי‪ ,‬ספריית מעריב‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,1975 ,‬עמ' ‪.310‬‬ ‫ןייד‪ ,41.‬שם‪ ,‬עמ' ‪.596‬‬ ‫דע‪.%‬‬ ‫‪361 NBSQBSSSIa‬‬

‫במלחמתלוחהמהווים סאל י‬ ‫רעה מינימאלי לאורך גבולה של נרדן עם ישראל‪ ,‬חסימה אינ‪-‬‬ ‫‪1973‬‬ ‫למרות שמהקפת הפתע של מצרים וסוריה באוקטובר‬ ‫טנסדבית של גבול סורית‪-‬ירדן למניעת חדירת מחבלים דרכו‬ ‫לאפ‪-‬‬ ‫תוכננה לכאורה בסודיות מירבית‪ ,‬היו הירדנים מודעים‬ ‫לממלטה‪ ,‬ודשושך אימוני היחדרות והעלאת כושרן הקרבי בכל‬ ‫שנצ‪-‬‬ ‫שרות פתיחת המלחמה באותה שנדו מעדויות שונות‬ ‫הרגעת‪ .‬הצבא וארדני פרס את שתי דיביזיות ההדיר שלו‬ ‫לאורך הגבול עם ישראל למנהר הירמוך בצפון ועד ים המלח‬ ‫טברו בתקופה שקדמה למלחמה‪ ',‬בממלכה ולאחריה‪ ,‬ניתן‬ ‫בדהום(‪ ,‬דיבררה משוריינת אחת הוקצתה לאבטחת גבול סור‪-‬‬ ‫ללמוד כי המלך חוסיין אכן הרע על כוונות אלה של מצרים‬ ‫וסוריה ‪ .1‬נטייתם של היריתים‪ ,‬למודי נסיון מלחמת ששת‬ ‫יה וירדן ולחסימתו‪ ,‬ואילו דיבחיה תנתרו‪2‬הכ נוספת נערכה‬ ‫הימים הייתה לא להשתתף באופן פעיל במערכה בטרם יהיה‬ ‫במרחב זרקא‪-‬עמאן כעיבוי לדיביזיה ממוכנת שאיבטחה את‬ ‫העולם הערגי מוכן לקראתה כדבעי‪ ,‬ומול הכרזות המצרים‬ ‫הבירה הירדנית וככוח עיקרי להתקפות‪-‬נגד‪ .‬לעבר אויב תוקף‬ ‫והסורים בתקופה שקדמה למלחמת יום הכישרים שאמרו ‪ :‬סכל‬ ‫אפשרי לאורך גזרת פריסת דיביזיות החי\"ר הירדניות‪ .‬לאורך‬ ‫מה שנלקח מאיתנו בכוח תחזר בכוח\"‪ ,‬ועוד הברזוה פימות‪,‬‬ ‫גבול הערבה פרסו היערנים כוחות נוספים ‪ :‬כהטיבה במרחב‬ ‫הכריז חוסיין כי לא יקריב אפילו חייל ירדני אחד במלחמות‬ ‫עקבה‪ ,‬חיל‪-‬משלוח סעודי בעצמה חטיבתית באחור מעלה‬ ‫פרע‪ ,‬שמאוזרח ללשון ים‪-‬המלח וכוחות סער וביטחון שוטף‬ ‫שתוצאותיה כישלון ודאי ואפילו שואה לערבים‪ .‬ואמנם‪ ,‬עד‬ ‫דלילים לאורך הערבה‪.‬‬ ‫מלחמת סם הכיפורים העריכו הירדנים כי עצמתם הבוללת של‬ ‫הערבים בכלל ועצמתה של ירדן בפרט‪ ,‬לא תאפשר להם ליזום‬ ‫ההיערכות שכקטו ד‪99‬לע‪ 9‬צבא יידן לפת‬ ‫דעפ‪9‬‬ ‫מתקפה נגד ישראל בעיקר בשל נחיתות הצבאות הערביים בהפ‪-‬‬ ‫עלת שריון וחיל אוויר‪ .‬ירדן עצמה חסרה הייתה הגנה אווירית‬ ‫מספקת‪ ,‬עצמת גייסותיה המשורינים הייתה קטנה‪ ,‬ומכל מדינות‬ ‫העימות גבולה עם ההראל הוא הארוך ביותר והקשה ביותר‬ ‫במע‪-‬‬ ‫ובמהיכה‬ ‫מלחמת םו‪ 9‬ט‪9‬ףופ‪9‬כה‬ ‫להגנה‪ .‬מודעהת המשטר הירדני לאפשרות פרוץ המלחמה הת‪-‬‬ ‫פעיל‬ ‫למרות שהירדנים החליטו עקרונית לא ליטול חלק‬ ‫רכה והדבר) אף התקבל על דעת בשינות העיכרת האחרות(‬ ‫גברה עם כינוס ועידות הפסגה הערביות במהלך שנת ‪1973‬‬ ‫ודם?חלטות המעשיות‪ ,‬שהוחלטו בהן בדבר שיתוף כלל מדינות‬ ‫נקט הפיקוד הירדני בימים הראשונים של המלסמה מספר‬ ‫בין היתר הוח‪-‬‬ ‫בעיקרו פאסיבי‬ ‫תפרוץ מלחמה‪.‬‬ ‫בובעמידאומתציםאלה‪-,‬המלכיחמתתייפםקידאםם‬ ‫צעדים שקידמו אפשרות פיתהו מתקפה ישראלית אפשרית‬ ‫של ירדן יהיה‬ ‫ערב‬ ‫לט‬ ‫לעבר ירדן‪ .‬אלה כללו תיגבור מערך החי\"ר לאורך הירדן‪,‬‬ ‫ויתמקד בריתוק מירב כוחות האויב לאורך הגבול עם ישראל‪,‬‬ ‫וקידום כוחות שריון משתי הדיביזיות המשוריינות לעבר‬ ‫תפקיד לו נשארה לדדן נאמנה גם במהלך המלחמה ‪ -‬למרות‬ ‫הגבול עם ישראל למרות) שאלה ממצאו במרחק רב למדי‬ ‫ששלחה כוחרת ללחימה בחזית ברמת הגולן‪.‬‬ ‫מהגבול‪ ,‬נראה היה כי המשטר מאותת\"\" לישראל כי הוא‬ ‫עטוך לכל אפשרות(‪ .‬כן הוחל בעיבוי המערך הארטילרי לאו‪-‬‬ ‫פעילות הצבא דר‪9‬ה‪ 93‬ערב מלהמם ‪ 019‬ם‪9‬יו‪98‬כה י‬ ‫רך הגבול עם ישראל‪ ,‬הוגברה באופן משמעותי פעילות צ‪7‬ו‪.‬ד‪-‬‬ ‫ערב המלהמה הגמליך הצבא הירדני במילוי כזרימותיו‪ ,‬שכללו‬ ‫פיית והסיורים לאורך הירדן‪ ,‬היופר מערך הביצורים והמכ‪-‬‬ ‫אבטחת מרחב רבת עמון ומשפחת המלוכה‪ ,‬קיום מערך הת‪-‬‬ ‫רבלים לאורך החזית‪ ,‬החל מפרוץ הקהבות‪ .‬בצד כל הצעדים‬ ‫לפי ספרו של ח‪ .‬הרצוג מלחמת\" יום הדין\" נודע לחוסיין על‬ ‫ו‪.‬‬ ‫כוונות אלה בפגישה‪ ,‬שהתקיימה בקהיר בספטמבר ‪ .1973‬בפגישה‬ ‫שננקטו‪ ,‬יש לציין כי גשרי הירדן נשארו פתוחים בכל ימי‬ ‫זו ביקש ממנו אסר להגן על אגפו במלחמה‪.‬‬ ‫המלחמה ולאחריה‪.‬‬ ‫‪28‬‬

‫השליט הסורי אף הדגיש כי הוא יעמיד לרשות הצבא הירדני‬ ‫המאורעות שתובילו את ם‪39‬ףר‪9‬ה מעורבות‪%‬‬ ‫את חיל האוויר שלו ואת מערכת ההגנה האווירית אמ ירדן‬ ‫אכן תצטרף למערכות בנוסף לפניות אלה החלה גם מכונת‬ ‫המע‪-‬‬ ‫הראשונים‬ ‫הימים‬ ‫פעילה כשלהמה‬ ‫של‬ ‫בשלושה‬ ‫ההחגי המצרים והסורים‬ ‫התעמולה הערבית להפעיל את לחציה על ידדן‪ .‬המוטיב העיקרי‪,‬‬ ‫עסלחהפותגאייתסותשדלינמול‪-‬ת‬ ‫רכה העלו גלי צהלה במדינות ערב‪ .‬אלה‬ ‫שהושמע שוב ושוב מעל גלי יתותר התמקד בצורך לעולב\" את‬ ‫העימות של הקו השני\" להכרזות נלהבות‬ ‫הפנמלהךלקהלידדנדינםי‬ ‫כל האומה הערבית במערכה\"‪ .‬לחצים נספים על‬ ‫כג'יסהף‪,‬אדסיוכעוללכלתכליתו וךאהףקוהרתראתרגנומיתרבחיהלומתאממצישםלוח‪,‬הכולשיליש‪-‬ם‬ ‫באו גם מצד שליטי ערב השונים ‪ :‬שליט עיראק‬ ‫חמת‬ ‫וביקשם לאפשר לכוחות הצבא העיראקי לעבור דרךראשמלכה‬ ‫נשק‪,‬‬ ‫אהוסלוםרי נםר‪8‬אלההככ‪-‬י‬ ‫תתפו בהבסתו הסופית של האויב\" הציוני\"‪.‬‬ ‫אל קוהחזית בעקבות) פניה דחופה של שליט סוריה לצורה(‪ ,‬גם‬ ‫פתיחת חזיתות‬ ‫בהעמיצקרריםע‪2‬ל‪-‬ויהדןי‬ ‫שאפו הן‬ ‫בתחילת כשערכה‬ ‫שליט מעודיה פנה למלך וביקשו לאפשר הוצאת חיל המשלוח‬ ‫עוד יותר‬ ‫על צה\"ל ולפצלו‬ ‫כבר‬ ‫הסעודי מירדן וקידומו לעבר חזיתרמת הגין‪ .‬שליט לוב‪ ,‬שראה‬ ‫ביד‬ ‫מיום ליום כיצד נשחק שכאמץ ההתקפי המצרי‪ ,‬פנה אל המלך‬ ‫נוספות‪ .‬בין שאר החזיתות המתוכננות עלתה על הפרק שאלת‬ ‫מעורבותן של ירדן ושל לבנון במלחמה‪ .‬המצרים והסורים‬ ‫חוסיין בקריאה כי יצטרף למערכה‪.‬אל‪2‬ו‪2‬כ נענה החל לנאץ‬ ‫כאחת היו תמימי דעים כי יש צורך להפעיל גם את ארגוני‬ ‫ולגדף אותו‪ ,‬ואף קרא לתושבי ירדן להתקומם‪ ,‬ליטול את‬ ‫המחבלים בחזיתות אלה ואולי' אף להמריד את תושבי להודה‬ ‫הנשק ולהצטרף למערכה‪ .‬גם בחזית הפנימית ובעיקר בחוגי‬ ‫ושומרון וכצאת עזה ובכך ליצור חזית לחימה פנימית בישראל‬ ‫הצבא‪ ,‬גברו וה'לכו הלחצים על המלך‪ '.‬מספר קצינים בכירים‬ ‫ירדן בשלוח המלך חוסיין הסביר מעל‬ ‫התלוננו בפני המלך על‪-‬כך כי לא זו בלבד שהם נקרעים בין‬ ‫הצבא ההידני לאור מגבלותה ולאור‬ ‫זה עמדה‬ ‫עצמה‪ .‬בשלב‬ ‫גהלצלורהחבנורייבןיוקאםהתחוחוהאברהנקתפדקשנויירימהשמייאםהילוויולםתל\"עמעדשצנהוושמוקהרתרת וםבאכ\"הבתממקנהלהעסטך‪,‬מרררובקהיטוכטלםילתניעואללםשף‪.‬הביכצלסכלורמתילגרכבויתבךותםרבללהעמהלרירעסחפברןיגצכיעואה‪,‬םמתומסהשלהלנהחיתירמ‪----‬י‬ ‫כי משימת‬ ‫גלי האתר‪4‬‬ ‫אופיה הגיאוגרפי של ארצו‪ ,‬החתה ותישאר ‪ :‬קיום מערך‬ ‫הרתעה לאורך גבולה הארוך של הממלכה עם ישראל‪ ,‬אבטחת‬ ‫אגפם\" השמאלי\" של הסורים‪ ,‬מניעת איגופו של הצבא הסורי‬ ‫על‪-‬ידי צה\"ל דרך ירדן וריתוק מירב עתודות צה\"ל לאורך‬ ‫גבול זה ‪ -‬דבר שיקל‪ ,‬במוסו של דבר‪ ,‬על המצרים יהסורים‬ ‫אתה למלך חוסיין כאבודה מראש‪ .‬הוא אף השיב לכל הפונים‬ ‫במשימותיהם‪ .‬מעבר לכל זאת הטילו הירדנים ספק באמיתות‬ ‫אליו מכל קצווי העולם הערבי‪.‬‬ ‫הישגיהם של צבאות מצרים וסוריה והעדיפו שלא לבסתכן‬ ‫לא'סד אמר הוסיין ‪ :‬ירדן\" לא תיטוש את תפקידה ותמשיך‬ ‫וכלוהליהס‪.‬חבףתובםגלש ולוכהשהתליהמביוהתמעהרככלהליה ורלאסשכוןניםבכיךצאאצתה\"כלשלממלכת‪-‬ה‬ ‫לצא'הב\"טלחלגאבותלהזי\"‪.‬רתבשהילדוחרימבהרדהיוסוערימתאן‪5‬תוךבימרייתהומקערמכיהרבהרכואחושו‪-‬ת‬ ‫השיג‬ ‫שלא‬ ‫ולמרות‬ ‫קפת הנגד ברמת‪ :‬הגולן ובחזית סיני‬ ‫נים הילל דלולך את אומץ\" ליבם וגבורתם של צבאות סוריה‬ ‫המת‪-‬‬ ‫מאמז‬ ‫לעצירת‬ ‫הישגים משמעותים בחזית הדרום פרט)‬ ‫ומצרים\" ובשידור נוסף‪ ,‬שבא לענות על פנייתו של אסד למלך‬ ‫קפה המצרי( ההל הודף ובהגמיד את הכוהות הסוריים‪ ,‬שפלשו‬ ‫ההמברים‬ ‫רדיו עמאן את‬ ‫להפבתאויחם‪:6‬בחבזי\"‪-‬ת‪48‬לחהימשהעו נתוסהפאתחרמונסרת‬ ‫לרמת הגולן‪ .‬כתוצאה מכך הלכו ותכפופביות\"הם של שליטי‬ ‫את כוחו‪-‬‬ ‫תיגברה ישראל‬ ‫סוריה ומצרים לסירי ירדני פעיל במעיכה‪ .‬וקליטנמצרים רצה‬ ‫תיה לאורך הירדן רבתוכם נכללות גם וחתית שריון וחי\"ר‬ ‫שחיסיין יפתח במערכה על‪-‬מנת להקל מהלחץ הרב וההופעל‬ ‫אין באפשרותו‬ ‫כי‬ ‫מוטס\"‪ .‬במסירתההרעה זו היה יותר‬ ‫על הסורים וקיווה כי כניסת הירדנים למלחנות תחייב את‬ ‫ישראל ולהע‪-‬‬ ‫עם‬ ‫מרמז‬ ‫של המלך לדלל את כוחותיו לאורך‬ ‫צה\"ל לרתק עתודות על חשבון חזית הדרום‪ ,‬כדי לקדם את‬ ‫הגבול‬ ‫בירם חימה~ לצד הסורים‪ ,‬שכן דבר זה יסכן את יכולת‬ ‫ענלפזכופחותיתחהתצהבמאלהחממצהרי‪.‬דיגוו‪-‬ם‬ ‫שיקל‬ ‫כי שיעות‬ ‫ההגנה של הצבא הידדני‪ .‬כן מסר רדי עמאן‬ ‫לחוסהן‬ ‫‪ -‬דבר‬ ‫הירדנית‬ ‫המתקפה‬ ‫אלה‬ ‫הוא יכול‬ ‫מאמתות את אשרההת ידרו למלך כהיכבר ‪ :‬אין‬ ‫העבירו‬ ‫סאדאת‬ ‫אסך וגם‬ ‫להי‪-‬‬ ‫חים מעודדים על הצלחותיהם‪ ,‬ושניהם קיוו כי יהיה בדיווחים‬ ‫כנס להתקפה מול כוהות שיביאו על צבאו תבוסה נוראה‪.‬‬ ‫אלה כדי לפתות את המלך גיררני לפפון על צולת המלחמה‪.‬‬ ‫לשליט עיראק הבהירזעשלך כי לא יתיר לו להעביר כוחות‬ ‫צבא עיראקתם דרך ירדן שכן דבר זה יגהור את ירדן למערכה‬ ‫מבבמימעווונרערגנוואתאבסוליליאלו‪4‬םןם‪7‬שחת‪9.‬רשעתשוני‪1‬נכםףושחמאותאדאש‪\"-‬מ‪,‬רסלתכ‪6‬וירןא‪7‬ילט‪.‬חדיר‪3‬אשא‪.‬דשיסןופ‪5‬תרחבזר‪2‬יא‪,‬מבלאהשלעעשדסי\"חאהרדרפךמתלסהרסב‪.‬וופיחבכוראנהתקוץסוס‪-‬יליאתגםעןייסהלרבוידכן\"יצהההדעאיהותלהלנ‪-‬פתחששיצישממתייבורקקאאחחדדההןרפי\"חררמתז‪.‬איהכטבנילתךצשםבעינשהוע‪-‬לנקייותליקשמדניבניפ‪--‬סדת‪-‬ה‪.‬ו‪\"7‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫לקראתה אין היאמוסננת‬ ‫‪.3‬‬ ‫לפייסל‪ ,‬מלך מעודיה‪ ,‬הודהו חוסיין כי חיל המקלוח הסעודי‬ ‫דרוש להגנתה של ירדן‪ ,‬ולא ניתן להוציאו מעמדותיו כל זמן‬ ‫שהמערכה בעיצומה וכל צור מוטל על ירדן למלא תפקיד‬ ‫נציגיהן הדיפלומטיים‬ ‫מבשו‪-‬לג‪8‬דבמראדויבנקוה‪.‬טתהבעררבכינעלס‪-‬מדנגותלךלהבסעבימראןלאהםת‬ ‫ניסיתי\" לשכנע את האחראים בובת עסון לפתוח חזית זו ואמרתי‬ ‫מדוע לא יבולה ירדן‬ ‫לשלושה מהם שפגשתים כאן‪ ,‬הדרך לירושלים פתוחה‪ ,‬מה אתם‬ ‫מחכים ? לא רק זאת ‪ -‬הראיתי להם כמה מסודות הצופן הישראלי‬ ‫לתרום יותרמשתרמה עד כה למערכה‪ .‬הוא חזר על הטיעונים‬ ‫שקלטנו בעת הקרב והוכחתי להם שישראל אין בכוחה להגן על‬ ‫הקודמים ואף הוסיף אלמנט חדש ‪ :‬המערכה נפתחה בהפתעה‬ ‫ירושלים ולעמוד מול חזית ערבית שלישית בת ‪ 70‬אלף חיילים‬ ‫ירדגיים וכי הם יכולים לזנק לירושלים ולשחררה ולזכות בכך‬ ‫בנצחון מפואר ועצום‪ .‬אך לא הצלחתי לשכנעם וירדן הסתפקה‬ ‫רסויי\"טצ‪,‬ר‪,‬עימדיאןע‪,‬ה‪88‬א‪5‬ו‪2‬ק‪1‬טומב‪8-‬ראשועקהט‪0‬ו‪2‬ב‪3‬ר‪.7.32‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫בשיגור חלק מכוחותיה לחזית הסורית ותו לא\"‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪ .4‬רדיו עמאן‪ 10 ,‬אוקטובר‪.1973 ,‬‬ ‫‪29‬‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬נובמבר ‪1976‬‬

‫יידרך אחת לפליסטין ‪ -‬לוע הרובה\"‪ '.‬תוך כדי שידורים אלה‬ ‫פירסם המשטר כי הוחלט לשגר לסוריה כוח\" מובחר\" ‪ 9‬בנוסף‬ ‫למאמצי הצבא הירדני להמשיך ולרתק בוהות מירביים של צה\"ל‬ ‫לאורך הירדן‪ .‬הקאתי הראשי של ירדן פנה בקריאה נרגשת‬ ‫לחיילי הצבא הירדני ועודדם לפתוח במלחמת ג'ההאד' ברחבי‬ ‫ירדן הוטל'ה האפלה מלאה ותהיות הדלק הופקעו לרשות הצבא‪.‬‬ ‫גם הלימודים בכל רחבי הממלכה בוטלו‪.‬‬ ‫חטיבת שריון ‪ 40‬בפיקורו של ועזם חיאלד הצ'הוג' אל לא'צכ‪4‬‬ ‫החלה לנוצ מבסימה‪ ,‬שבאשור ירקא לעבר' הגבול הסורי‬ ‫בצהרי ה‪ 12-‬באוקטובר‪ ,‬וגאותו זמן ממש החלו העיראקים‬ ‫להתמקם אף הם בסמוך לקו החזית ברמת הגולן‪ ,‬עד ה‪13-‬‬ ‫באוקטובר הנתה החטיבה באיזור‪ .‬שמצפון לרמת'א ובתוך שטח‬ ‫סוריה‪ ,‬שם התארגנה' עד שההעלם התיאום עם הפיקוד הסורי‬ ‫גם עבור ירדן‪ .‬עקב כך לא הוכן הצבא הירדני לקראתה ועל‪-‬‬ ‫ומפקדת היל דגנומלוה העירוקי‪ .‬לקראת ה‪ 14-‬באוקטובר הש‪-‬‬ ‫לימה החטיבה את היערכותה באיזור שייח מסכין‪ .‬עם יציאתה‬ ‫של חטיבה משוריינת ‪ 40‬לסורות הגביר הצבא הירדני את‬ ‫מנת להכשירו לקרב יהיה צורך בזמן רב‪ ,‬במשאבים עצומים‬ ‫עירנותו ואת כוננותו‪ ,‬פריסת מטוסי הקרב הירדנחם שופרה‪,‬‬ ‫ובציוד לחימה משוכלל‪ .‬כדי להפיג את הלחצים מבפנים החל‬ ‫המלך למניע את כוחות השריון שלו במרחבים שממזרח לע‪-‬‬ ‫חלקם קררמו לעבר קודות התעופה הקדומניים‪ ,‬חלקם הועברו‬ ‫לנעדרת עורפיים‪ .‬ופעולות חיל‪-‬האוויר הירדני‪ ,‬במיוחד לצרכי‬ ‫מאן‪ ,‬בין עמאן וזרקא בדרום לאירביד ורמתהו‪ ,‬בצפון‪ .‬בכך‬ ‫נתן לאנשי השריון להבין' כי משהי עומת להתרחש‪ ,‬דבר‬ ‫פיטרול ואבטחת שמי המדינה‪ ,‬הוגברה ‪.10‬‬ ‫בשעות אחר‪-‬הצהריים עול ה‪ 14-‬באוקטובר החלה חטיבה‬ ‫טפט‪--‬שיח‪-‬מסכין‪,‬‬ ‫כשחדרו כוחות צה\"ל בחזית‬ ‫שהביא להפחתת הלחצים‪.‬‬ ‫משוריינת ‪ 40‬בתבועה מאובטחת מאיזור‬ ‫במהלך ה‪ 12-11-‬באוקטובר‪,‬‬ ‫שמדרום מערב לואדי אל‪-‬חרירי‪ ,‬שם שהתה עד אותו זמן‪,‬‬ ‫לכיוון צפון‪-‬מערג ההתמקמה לקראת ערב באיזור אע‪-~Dth-4‬‬ ‫רמת הגילן והבקיעו ממזרח ל\"קו הסגול\" דרך קווי ההגנה‬ ‫סחם‪-‬אל‪-‬ג'ולן‪ .‬ל'א מן הנמנע כי החטיבה תוכננה להיכנס לקרב‬ ‫הסוריים המתמוטטים‪ ,‬העריכו הירדנים את המצב ההדש‬ ‫ב‪ 15-‬באוקטובר‪ ,‬אולם נראה כי מאמצי התיאום בין הפיקוד‬ ‫שנוצר והגשו למסקנה כי עתה‪ ,‬משהתמוטט אגפם\" הימני\"‬ ‫הסורי לא יוכל'ו לצאת להתקפה חזיתית אל ממערב‪ ,‬לירדן‪,‬‬ ‫הירדני‪ ,‬הפיקוד העיראקי והמיקוד הסורי בגזרה נכהנהו עד‬ ‫אולם הם הניחו כי עתה יוגברו שבעתיים הלחצים החיצוניים‬ ‫לערבו של אותו יום‪ .‬במשך אותו לום הוח'לט על הכפפתה של‬ ‫עלצים להצטרף למערכה והם באלצו להיערך מחדקן על‪-‬מנת‬ ‫להפיג לחצים אלה‪ .‬הקו שהתגבור על‪-‬ידי הששטר התבסס על‬ ‫התטיבה הירדנית תחת פיקוד עיראקי‪ ,‬שהפך אחראי על גזרת‬ ‫הזית דרום רמת‪-‬הגולן‪ .‬ליל ה‪ 15-‬באוקטובר נוצל לקידומה'‬ ‫נסונות חלקית להיענות לקריאות העזרה הנואשות מצד סוריה‪,‬‬ ‫של החטיבה בחסות החשיכה לעבר ג'סם‪ ,‬שם נקבעה‪ ,‬כנרתכן‬ ‫ולשגר לרמת הגולן עיצבה ירדגית שתוכפף לפיקוד הסורה בכך‬ ‫נקודת ההיערכות ליציאה לקרב‪.‬‬ ‫ימלאו הירדנים את חובתם כלפי האחות הערבית‪ ,‬ימנעו עצמם‬ ‫תיל דגשלות העיראקי היה כבר ותבע\" קרבות\" בגזרת דרום‬ ‫ממחויבות לפתוח חוית' נוספת נגד גבראל מחד גיסא‪ ,‬ויפיגו‬ ‫רמת‪-‬הגולן‪ ,‬והוא נפגע קשות באדם ובציוד‪ .‬גם כוחות הצבא‬ ‫הסורי לא שבעו\" נחת\"‪ .‬אותן יחידות‪ ,‬שהצליחו לצאת בעור\"‬ ‫את הלחצים החיצוניים והפגימים מאידך גיסא‪ .‬עם ואת דאג‬ ‫שיניהן\" מרמת הגולן בקרבות ה‪-‬שב\"ש‪ ,‬הלכו ונשחקו עם‬ ‫פריצת צה\"ל אל מזרתה לקווי הפסקת‪-‬האש‪ ,‬ובמעתד' נכון‬ ‫המשטר הירדני‪ ,‬להדגיש את גודל הסיכונים שהוא נוטל על‬ ‫עצמו בהיענות זו בכך‪ ,‬שהוא מהליש את כושר התגוננותו‬ ‫הדבר לגבי הבוהות הסוריים‪ ,‬שהוכזו בגזוא הצפונית של‬ ‫בפני מתקפה ישראלית אפשרית‪ .‬בסופו של דבר הוחלט לשגר‬ ‫חזית הלחימה‪ .‬אבל תרומתם של העיראקים למערכה ההתה‬ ‫לרבות הגולן את החטיבה המשוריינת מס' ‪ ,48‬ודהיתה אחת הותי‪-‬‬ ‫גדולה‪ .‬הופעתם גרמה לשינוי בהערכת המצב של מפקדי הכו‪-‬‬ ‫חות הישראליים וכפתה עליהם כניסה למערכי‪ .‬הגנה ובלימה‪.‬‬ ‫קות והמנוסות בעוצבות השריון הירדני‪ ,‬והטנקים בהם הייתה‬ ‫מצוידת היו מותאמים ללחימה בתנאי הקרקע של חזית רמת‬ ‫דבר זה איפשר לכוחות הסוריים הנסוגים לייצב קו בלימה‬ ‫הגולן‪ .‬שיגורה של חטיבה זו ביטא גם את הרצון להדגיש את‬ ‫מבוצר‪ ,‬שחסם את דרכם של כחקות צה\"ל לדמשק‪.‬‬ ‫האח'ווה שתתפתח כתוצאה מסלוע זה‪ ,‬למרות עמידתה המוצ‪-‬‬ ‫לחת ש\"ל החטיבה‪ ,‬בפני הפלישה הסורית לצפון ה‪-‬רן במאור‪-‬‬ ‫הפיקוד הישראלי הושפע בהעבידה שחל שינוי יסודי במאזן‬ ‫עות ‪.1910‬‬ ‫הההלטה שגובינה לוותה בסופגים שונים‪ :‬כלי התקשורת החלו‬ ‫יחסי הכוחות ובואה של חטיבה משוריינת ‪ 40‬הירדנית לא‬ ‫במסת גינוי חריף נגד האמריקנים על הסיוע המאסיבי‪ ,‬שה‪-‬‬ ‫תרם לשיפור מעמדם של כוחות צה\"ל באיזור המובלעת‪ .‬כוחות‬ ‫גישו לישראל ‪ ,7‬כולל ארגון הרכבת האבירית‪ ,‬ורדי עמאן‬ ‫צה\"ל נאלצו להסתפק‪ ,‬איפוא‪ ,‬בהדיפת התקשת‪-‬הנגד של‬ ‫ההל מזיד לאחר מהדורת קיצור החזיתית ששודרה ב‪13-‬‬ ‫הכוחות הסוריים‪ ,‬העיראקיים והירדניים ולבצע כיבושים מקו‪-‬‬ ‫באוקטובר בשעה ‪ 1100‬לשדר שירי לכת צבאיים ושירים לאו‪-‬‬ ‫מנתם ‪ ,8‬ביניתם שירה של הזמרת הערבית חנהרעת אום סלתים‬ ‫‪ .8‬עתים מזרח ‪ 13 -‬אוקטובר שעה ‪.1145‬‬ ‫‪ .9‬עתים מזרח ‪ 13 -‬אוקטובר שעה ‪.1408‬‬ ‫‪ .7‬רדיו עמאן ‪ 12 -‬אוקטובר שעה ‪.1340‬‬ ‫‪ .10‬עובדה שנצפתה ע\"י כוחותינו‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫בעמסוובקילםעת‪,‬היהאולאיםפולא‪,‬כללבאהרכגורןעהכוחלו‪-‬א‬ ‫האחתה‬ ‫שייצבו את‬ ‫מיים‬ ‫והסררים‬ ‫העמיאקים‬ ‫הגשו‪.‬‬ ‫גלשתיםקחהרטםביב‪,‬במהשצבלבןשימחקושוטוביםרבהייכהננהיזתתוןחי‪0‬לדלו‪4‬פקנתינר ובשהב'ל‪-‬ב‪6‬שחיל‪1‬הסובלסהאחעווזקיקצ'ובטתי‪.‬וובתהרהגסנהניהסעבווורצתקיוורתתקלעאוהיייי‪-‬הוםכע‪,‬ניבירחסבאלעתקק‪-‬ןהת‬ ‫יות‪.‬‬ ‫במשך ה‪ 15-‬באוקטובר התארגנו כוחות פיקוד הצפוןלמתקפות‬ ‫של צה\"ל יופנה לחזית הל‪-‬‬ ‫המאמץ‬ ‫כי עיקר‬ ‫שהוברר‬ ‫לאחר‬ ‫הייתה להשמנת ככל האפשר‬ ‫הכוח'ות‬ ‫ובונאמת‬ ‫המצרית‪,‬‬ ‫חימה‬ ‫כוחות מחיל המשלוה העיראקי כולל התגבורותשהוזרחה אליו‬ ‫מעיראק‪,‬התקדמות‪ .‬כללית מזרחה עד טיוח\" ניסוי\" ארטילרי‬ ‫יזגמוידהםםמהוזמשחהקקוללהמטיאסייבם‪,‬חפהיירווקושורכדלמשוליהונצסוויבאריתהמלחשכפירמבתמעוווון‪,‬חשתיבהתבבכלוז‪-‬ביוקעררנש‪,‬תתההר‪-‬למי‪6‬וחיד‪1‬יתבלב‪-‬התאעסהוולקירליקטמוםל‪.‬עבה‪,‬רטתובבצהימשאולתש‪--‬בת‬ ‫שעלמסהוסומזרירםעתהוטבילתל‪-‬גת'קאון(ף‪,‬‬ ‫נגד כוחות צה\"ל ‪:‬‬ ‫קפת נגד כשולבת‬ ‫רפול ולעבר) תל‬ ‫לעבר גזרת אוגדת‬ ‫ואילו על העיראקים והירדנים הכפופים להם הוטל לבצע‬ ‫התקפה לעבר כוחות צה\"ל במובלעת מכיוון דרום מזרח ודרום‬ ‫התילים ענתר ועליקיה ותל אל מסחרה(‬ ‫לכיוון‬ ‫כלומר)‬ ‫נאהעשי‪-‬ר‬ ‫בעצם את האגף המאבטח ה\"שמאלי\" של‬ ‫הלוו‪,‬‬ ‫הירדנים‬ ‫ראקים‪ ,‬והסורים מהווים את האגף הימני\"\" שלהם‪.‬‬ ‫התקפת נגד ת‪9‬נדר‪99‬תלקאר‪9‬ע‪-‬תירוט‬ ‫לעבר המובלעת‪11‬‬ ‫העיתוי שנקבע להתקפת‪-‬הנגד נועד להקשות על צה\"ל בל‪-‬‬ ‫הגמבאיזלורשמתשל\"‪-‬אלל‪-‬תוח'קרף(‪.‬ה‬ ‫לשמש\" למגן‪ ,‬ו\"עם‬ ‫חימה עם\") הפנים‬ ‫שחר לקו ההסתערות‬ ‫הירדנים יצאו עם‬ ‫וכבר מראשית ההתקפה הוברר להם כי סיכוייהם להשיג היש‪-‬‬ ‫גים משמעותיים בקרב זה מועטים‪ .‬התברר בי הסורים‪ ,‬ומהחלו‬ ‫את ההתקפה במקביל לירדנים יצרו מגע אש ראשוני וכבר‬ ‫מראשית הקרב ספגו אבידות ניכרות‪ ,‬תנופתהתקפתם נבלמה‬ ‫ובכך סיכנו את הכוחות העיראקיים‪ ,‬שפעלו מדרום להם‪ .‬גם‬ ‫העיראקים איחרו להתייצב בקו ההתחלה ובכך איבד הכוח‬ ‫היהדני את אבטחת אגפו הימני‪ .‬יתירה מוו‪,‬התקפת העיראקים‬ ‫מכיוון כפר שמס לעבר התילים ענתר ועליקיה נבלמה ביעילות‬ ‫על‪-‬ידי כוחות צה\"ל ובסיום הלחימה הושמדו כ‪ 30-‬טנקים‬ ‫עיראקיים‪ ,‬בנוסף ל‪-‬רק\"ם אחר‪ .‬כתוצאה מכל אלה מצאו‬ ‫עצמם הירדנים בודדים במערכה כבר בתחילתה‪ ,‬ומאחר שה‪-‬‬ ‫שטח לא היה מופר להם והשינויים בהיערכות כוחות צה\"ל‬ ‫בגזרה לא הובאו כנראה לידיעת המח\"ט שלהם‪ ,‬החליטו היר‪-‬‬ ‫דנים לפעול בזהירות‪ ,‬לנוע בתנועה מאבטחת עד למגע עם‬ ‫כוחות צה\"ל בתל‪-‬אל‪-‬ח'רה‪ ,‬להיערך ולהסתער על התל‬ ‫ולכבשו‪.‬‬ ‫העובדה שהעיראקים הצטרפו למערכה מאוחר יותר הקשתה‬ ‫על הירדנים‪ ,‬שכן אש העיראקים הופנתה גם עליהם בהיותם‬ ‫מצוידים בטנקים זהים במראה לאלה שבידי צה\"ל‪ .‬עם זאת‬ ‫איפשר הדבר לירדנים להתקדם בלי לעורר חסוד עד לטווח‬ ‫‪ .11‬עלההתקפה ראהמלחמת\" יום הדין\"‪ ,‬עמ'‪.134‬‬ ‫‪211‬‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬נובמבר ‪1978‬‬

‫התארגנום הכוחות ם‪99‬נדר‪9‬ה וההכנות‬ ‫להתקפה נוטפת‬ ‫במהלך ה‪ 17-‬הו‪ 18-‬באוקטובר התארגנה חטיבה ששוריינת‬ ‫‪ 40‬הירדנית במערכים עורפיים‪ ,‬ציידה עצמה מחדש ותיקנה‬ ‫את הכלים שנפגעו קלות‪ .‬מתארגנות החטיבה נעשתה בתנאים‬ ‫טובים‪ ,‬יחסית‪ ,‬ותאופשרו וודות ללחץ הבלחי פוסק של העי‪-‬‬ ‫האקים וודי הסירים על כוחות צה\"ל במובלעת‪ ,‬סביר להניח‬ ‫כי כאשר הגיעו דו\"חות הקרב אל הפיקוד הירדני תבכיר‪ ,‬גבר‬ ‫הלחץ הפנימי על חוסיין לחזק את היל הכבגלוח הירדני ול‪-‬‬ ‫האדירו‪ .‬לא מן הנמנע כי המהסור בארטילריה אורגאנית‪,‬‬ ‫קשיים באספקה ובתחזוקת הכהתרת ולקחי קרבות אחרים‪,‬‬ ‫טנקי חטיבת פפר בשטח ההיערכות‪.‬‬ ‫שיבתנו גירדן מניע מספיק לתגבר את החטיבה‪ .‬מן הרשף להז‪-‬‬ ‫כיר גם את חששם של הירדנים מן העיראקים ואת זכרונות‪-‬הם‬ ‫קרוב למדי לכוהות צה\"ל‪ .‬המח\"ט הירדני החליט לנוע לעבר‬ ‫מקרבות ‪ 1970‬שהיוו גורם שסף לשמושה להחזיק בסמוך לעי‪-‬‬ ‫דן‪-‬פלוגתיים המשולבים בטנקים וב‪-‬‬ ‫יעדו בשני מאמצים‬ ‫ראקים כוח ירדני בעוצמה משמעותית שיהיה בו כדי להרהיע‬ ‫חרמ\"ש‪ ,‬ולהשאיר בק=ו עתודה בסדר גודל גדודי מוגבר‪.‬‬ ‫כל מחשבה עיראקית לחזור על מעשיהם‪.‬‬ ‫בסך‪-‬הכל הקצו הירדנים למערכה גדוד טנקים וגדוד חרמ\"ש‪,‬‬ ‫באותם ימים התארגנו גם כוחות צה\"ל במובלעת‪ .,‬איגדת לנר‪,‬‬ ‫שני המאמצים התקדמו בשדרות מסע מאובטחות לעבר תל‪-‬‬ ‫שבלמה את ההתקפות העיראקיות והירדניות הוצאה לאחור‬ ‫מסחהה‪ .‬לקראת הוסעה ‪ 0900‬הבהינו כוחות צה\"ל‪ ,‬שהיו על‬ ‫להתארגנות ואת מקומה תפסה אוגדת פלד‪ .‬בחזית מצרים‪,‬‬ ‫התילים באיזור‪ ,‬בסודי טנקים סנטוריון‪ ,‬שנעו בצירים קר‪\"-‬‬ ‫החל צ‪,‬הול בהזרמת כוחות ניכרים אל רשש הגשר בגדה דצמע‪-‬‬ ‫תל‪-‬אל‪-‬מל‬ ‫לצפון‪-‬מערב‪ ,‬ומגמתם‬ ‫ו\"צלבון\" מדרום‬ ‫לוס\"‬ ‫רבית‪ .‬חלק מכוחות אלה חרגו מגבולות ראש הגשר מערבה‬ ‫ותל‪-‬מסחרה‪ .‬בתחילה לא הצליחו לזהות באופן מוחלט את‬ ‫וביצעו פשיטות ארושת טווח לעבר בסיסי טילים מצריים בג‪-‬‬ ‫דה המערבית‪ '.‬נאומה של הגברת גולדה מאיר בליל ‪17-16‬‬ ‫שייכותם של טורים אלה‪ .‬אוגדת לנר‪ ,‬שהתאררה במרחב‬ ‫לבלישה תיכננה ופרסה את כוחותיה כדלקמן ‪ - :‬חטיבה במע‪-‬‬ ‫אוקטובר‪ ,‬בו גילתה‪ ,‬לראשונה‪ ,‬כי כוח משימה ישראלי פועל‬ ‫ממערב לתעלת סואץ פקח את עיני הפיקוד המצרי הבכיר‬ ‫רכים באיזור התילים‪ ,‬חטיבה נוספת חטיבתו) של אל\"מ רן(‬ ‫תרכננה לבלום או לתקוף נגד ממזרח לתל‪-‬אל‪-‬מל‪ ,‬בעוד שה‪-‬‬ ‫והעמידו על חומרת מצבה נסיונותיו של הפיקוד המצרי להחניק‬ ‫את ראש הגשר התופח עוד בטרם יתבסס‪ ,‬לא עלו יפה וכוחות‬ ‫חטיבה השלהבית הושארה בעתודה‪ .‬טורי השריון הירדנים‬ ‫הכהסיכו בתנועתם ובוקעה ‪ 161000‬לצרך פנה הטור הקידני‬ ‫רבים ‪ -‬ביניהם מסגרות חטיבתיות שלמות‪ -‬הושמדו בנסמן‬ ‫המשוריין המורחי תוך תנועתו על ציר קרלוס\"\" לניוון צפון‪-‬‬ ‫מערב ונע לכיוון תל‪-‬אל‪-‬מל‪ .‬משהגיע הטור לטווח ‪-2000‬‬ ‫וה‪ .‬לא מן הנמנצ כי בנוסף למאמצים אלה ניסה שליט מצרים‬ ‫‪ 2500‬מסרים מהתל נחשף אגפו הימני לאש הטנקים של חטי‪-‬‬ ‫לגייס סההצ להקלת הלחץ הצבאי מעל כוחותיו מכל מקור אפ‪-‬‬ ‫בת אל\"מ רן‪ ,‬שהספיקה לדלג לעבר התל משנראו הדגלונים‬ ‫שרי‪ ,‬וסביר להניח כי זעקותיו לעזרה נשלחו גם לסוריה‪ ,‬תוך‬ ‫על אנטנות הרק\"מ הירדני‪ .‬לא היה ספק כי מדובר נחטיבה‬ ‫משוריינת ‪ 40‬הירדנית‪ .‬כוחות חטיבת אל\"מ רן‪ ,‬שנמצאו בעמ‪-‬‬ ‫איזכור שירותם הטוב של הגייסות המצריים בנסיונם להקל‬ ‫דות ירי טובות פתחו באש טנקים עזה על הטור הירדני‪ .‬ש]‬ ‫את הלחץ ל‪ 9‬הסורם ב‪ 14-‬לחודרו ותוך תביצה כי צתה על‬ ‫זו הפתיעה את הירדנים ופגעה בטנקיהם עוד בטרם הספיקו‬ ‫הסויים להחויר טובה תחת טובה‪ .‬צל רקע וה ניתן לראות‪,‬‬ ‫לצדד תותחיהם או להיכנס לעמדות אש‪ .‬שרידי כוח זה נחלצו‬ ‫מייד מערבה אלא שתוך כדי כך נכנסו לשטחי ההריגה של‬ ‫בחזית רמת‬ ‫המשולבת שבוצעה‬ ‫בין השאר‪ ,‬את מתקפת הנגד‬ ‫חטיבתו של אל\"מ אורי שאף שיפרה עמדות דרומה וביצעה‬ ‫של חטיבה‬ ‫לאיזור היערכותה‬ ‫הגולן ב‪ 19-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫איגוף ימני אל ממערב לתל‪-‬אל‪-‬מל‪ ,‬וספגו אבידות נוספות‪.‬‬ ‫שארית הכוח הירדני נסוגה לבסוף ב‪ 161100-‬לעבר תל‪-‬אל‪-‬‬ ‫ב‪ 18-‬באוקטובר הגהו המלך‬ ‫ח'רה ובשדה הקרב נשארו יותר מ‪ 20-‬טנקים ונגמ\"שים‬ ‫משוריינת ‪ ,13 40‬שמע על מהלך הקרבות' בהם השתתפה‪ ,‬נפגש‬ ‫ירדניים ‪.12‬‬ ‫עם קציני החטיבה וחייליה‪ ,‬והנחה את פעולותיה לעתיד‪ .‬נראה‬ ‫כי בעת ביקורו התלחננו בפניו אנשי החטיבה על אזלת ידם‬ ‫של הסורים והעיראקים בקרבות ה‪ 16-‬לחודש והדגישו בפניו‬ ‫את תוצאות חוסר התיאום בין כוחות החטיבה לכוחות העירא‪-‬‬ ‫קיים‪ .‬מביר כי טענות אלה עמדי שהוקד‪ ,‬מדיונים שקוימו‬ ‫‪ .12‬לחיל המשלוח הירדני היו אבידות ככרות כתוצאה מטעויות של‬ ‫לאחר מכן בין הסורים ליררגים ולא מן הגמע כי בעקבות‬ ‫צבאות עיראק וסוריה‪ .‬תותחנים עיראקיים הפגיזו בטעות יחידה‬ ‫של הצבא הירדני והשמידו ‪ 7‬טנקים‪ .‬החטיבה הירדניה ה‪40-‬‬ ‫דיונים אלה הוחלט לבטל את כפיפות הכוח הירדני לעיראקים‬ ‫‪-‬‬ ‫ולהכפיפו ישירות תחת הפיקוד סורי‪ \".‬נראה כי החליא; זו‬ ‫העיראקיים שבאגפה‬ ‫בחופזה מכיוון שהטנקים‬ ‫לסגת‬ ‫נאלצה‬ ‫עבודה מהחורי ויצאתה' של החטיבה מאיזור תל‪-‬אל‪-‬ח'רה והי‪-‬‬ ‫הממשל ברבת עמון‬ ‫הארץ\"‪ .)6.11.73 )\",‬מקורות‬ ‫להתקדם‬ ‫איחרו‬ ‫ערכותה באיז'ור נוא‪ ,‬כנראה תחת פיקודה של דיביזיה ‪9‬‬ ‫טנקים ירדניים ע\"י‬ ‫כהסוריהו אשומדועירבאטקיע‪,‬ו ות‪12-‬לפחוחייתלי ‪6‬ם‬ ‫שעד‬ ‫אמרו‬ ‫נהרגו באש בנות ה‪-‬‬ ‫שריון‬ ‫כוחות‬ ‫הסורית‪.‬‬ ‫ברית‪ .‬אחרי הפיגוע הראשון מטנקים ירדגיים הוחלט על צופן‬ ‫מיוחד לזיהוי הכוחות של שלושת הצבאות הערביים ידיעות\")‬ ‫‪ .13‬רדיו רבת‪-‬עמון‪ 18 ,‬אוקטובר ‪.73‬‬ ‫אחרונות\"‪.)22.10.73 ,‬‬ ‫‪32‬‬

‫הטנקים בעת הלחימה בכוחות הירדניים‪ .‬ברקע תל אל מל‪.‬‬ ‫קשות בחלק מהמערך הארטילרי הסורי‪ ,‬שנעוך לקראת הת‪-‬‬ ‫הסור~תקע~ראק~פקיידנ~ת‬ ‫התקפת השד‬ ‫קפת‪-‬הנגד‪-‬המשולבת‪ ,‬שהייתה מתוכננת‪.‬‬ ‫באוקשובף‬ ‫‪%993‬‬ ‫כתוצאה משבירת התקפת הנגד והפגיעה במערך הארטילרי‬ ‫למרות שהמגמה הכללית של כוחות צה\"ל ב\"תריז\" הייתה‬ ‫של דיביזיה ‪ 9‬הסורית‪ ,‬החליט הפיקוד הסורי להקדים את‬ ‫לבלום את כוחות האויב ולשבש את התארגנותם‪ ,‬תיכבן פיקוד‬ ‫המתקפה‪ ,‬שבוערה לאיתי היים ונשתבשה‪ ,‬ולאור המציאות‬ ‫הצפון בליל ‪ 19-18‬באוקטובר פעילות ענפה שכללה גם את‬ ‫כיבוש הכפר אום בוטנה‪ .‬הללו נועדו לשפר את המערך ההג‪-‬‬ ‫החדשה הוכנסו בחפזה מספר שינויים בתכנית והוצאה פקודה‬ ‫נתי של כוחות צה\"ל ולבסס את אחיזתם במובלעת‪ .‬כן תוכננו‬ ‫לצאת מייד להתקפה‪ .‬על חיל הבמילוח העיראקי שהיה)‬ ‫תל‪-‬קרין‪-‬‬ ‫פשיטות על יעדים שונים מעבר לקווי כוחות צה\"ל ממזרח‬ ‫כאמור‪ ,‬בעוצמה דיביזיונית(‪ ,‬הוטל לתקוף לכסון‬ ‫כפר נסג' ותל‪-‬אל‪-‬מל ולפתוח את הצירים כפר נסג'‪--‬מעץ‬ ‫להם‪ .‬להתקפות הרגליות מתוכננים היו להתלוות גם כוחות‬ ‫ו‪-‬א‪-‬טיחה‪-‬תל‪-‬אקובה‪ .‬על חטיבה משוריינת ‪ 40‬הירדנית‬ ‫ניזרים ומשולבים טנקים‪ ),‬הנדסה‪ ,‬ארטילריה( שתוכננו להת‪-‬‬ ‫שתוגברה) במשך ה‪ 18---17-‬באוקטובר גם בגדוד חת\"מ מת‪-‬‬ ‫בסס ביעדים שייכבשו‪ .‬עם רדת החשכה החלו הכוחות לפעול‪,‬‬ ‫נייע ירדני ‪ 105‬מ\"מ(‪ ,‬הוטל לתקוף ולהשתלט על תל‪-‬מסחרה‬ ‫אלא שאופיו המבותר של השטח‪ ,‬קשיי ניווט והתמצאות‪ ,‬ועי‪-‬‬ ‫מחדני‬ ‫‪ 9‬הוטל להתארגן'‬ ‫אום‪-‬בוטנה ; ועל דיביזיה‬ ‫ועל הכפר‬ ‫רנותם ופל הסורים ושל חילות הבמילוח שפעלו עימם הללו)‬ ‫ההצ‪-‬‬ ‫כך עתודה לניצול‬ ‫המירבית ולהיות תוך כדי‬ ‫במהירות‬ ‫עסוקים היו בהכנות למתקפת הנגד ב‪ 19-‬לחוד‪ ?,‬והמטירו‬ ‫לחה של חטיבה משוריינת ‪ 40‬הירדנית‪ ,‬זאת בשל שיבוש הת‪-‬‬ ‫אש ארטילרית לעבר מוחותינו שאותתו( עיכבו את השלמת‬ ‫ביצוע המשימות‪ .‬בסופו‪ .‬של דבר נכבש הכפר אום‪-‬בוטנה‬ ‫קפת הנגד הסורית עם שחר‪.‬‬ ‫שהיה) בגזרת דיביזיה ‪ 9‬הסורית( וכוחות צת\"ל התבססו בעמ‪-‬‬ ‫אוגדת פלד‪ ,‬שהיתה ערוכה לקהאת מתקפת הנגד הסורית‪ ,‬כללה‬ ‫דות מדרום‪-‬מזרח לו‪ .‬ההתקפה שביצעו כוחות צה\"ל על אום‪-‬‬ ‫תל‪-‬מסחרה‪-‬אום‪-‬בוטנה‪,‬‬ ‫בוטנה שיבשה את לוח הזמנים י‪.‬מתוכנן לפתיחת מהקפת‪-‬הנגד‬ ‫את הטיבת פפר‪ ,‬שתפסה את גזרת‬ ‫הסורית‪ ,‬שכן הסורים נאלצו לצאת להתקפת‪-‬נגד מיידית בניס‪-‬‬ ‫קון לבטל את ההחגי צה\"ל באיזור הכפר אום‪-‬בוטנה ועל‪-‬מנת‬ ‫והירד‪-‬‬ ‫ואת חטיבת יוסי שתפסה את התילים ענתר ועליקיה‪.‬‬ ‫התקפת הנגד המשולבת שבוצעה על‪-‬ידי העיראקים‬ ‫נים נפתחה בשני עיתויים נפרדים‪ .‬העיראקים החלו לתקוף‬ ‫לכימור על מקוריותו של קו ההתחלה המתוכנן‪.‬‬ ‫יעדיה של תוכנית ההתקפה המשולבת הסורית היו בראש וב‪-‬‬ ‫עם כוחות חרמ\"ש לעבר התילים בגזרת חטיבת יוסי עם שחר‬ ‫ובשלב מאוחר יותר‪ ,‬לקראת השעה ‪ 0700‬פיתחו מאמץ תקיפה‬ ‫משוריין לעבר תל‪-‬ענתר שמגמתו הייתה‪ ,‬כנראה‪ ,‬לאגף את‬ ‫ראשונה למלק את כוחות צה\"ל מהמובלעת והיא כללה‪ ,‬כנראה‬ ‫התל ולפרוץ לתוך שהובלעת‪ ,‬אלא שגם התקפת החרכמ'ש וגם‬ ‫שני שלבים עיקריים‪ :‬השלב הראשון היה ריכוז הכוחות‬ ‫התקפת השריון העיראקי נכשלו‪ ,‬מפקד האוגדה קידם במהירות‬ ‫להתקפה מדרום למובלעת הפדראלית במרחב שבין הכפר‬ ‫את חטיבת מרדכי שהדפה את הטנקים העיר'אקיים תוך שהיא‬ ‫אום‪-‬בוטנה לכפר שמס‪ ,‬והשני ‪ -‬תקיפה ששולבת תוך התב‪-‬‬ ‫גורמת להם אבהיות ניכרות‪ .‬מאמץ עיראקי נוסף‪ ,‬שהופנה‬ ‫לכיבוש תל‪-‬עליקיה‪ ,‬נהדף על‪-‬ידי כוהות חטיבת יוסי ששהו‬ ‫ססות על פירצה בציר העיקרי שתסלול את המקומות הבאים ‪:‬‬ ‫תל‪-‬אל‪-‬ח'רה‪-‬תל‪-‬מסחרוה‪-‬ג'בקה‪-‬חן‪-‬ארנבא ‪ -‬וג'בתא אל‬ ‫במקום‪.‬‬ ‫השב‪ ,‬במגמה ל\"קפל\" את כוחות‪ .‬צה\"ל שבמובלעת מדר‪,‬ום‪,‬‬ ‫לכתרם ולהשמיד את שרשיהם שיוותרו ממזרח לציר הפריצה‬ ‫מהלך הקרב ש‪ %‬חטיבה גושורללופ י‪ 4‬הלרר‪\"%‬פ \"‬ ‫עד כה לא ברורה סיבת חוסר התיאום בין הירדנים לעיראקים‬ ‫העיקרי‪ .‬הכוהות שריכזו הסורים לצורך ביצוע מתקפת הנגד‬ ‫בעיתוי פתיחת ההתקפה‪ ,‬אך עובדה היא קוהירדנים יצאו להת‪-‬‬ ‫כללו דיביזיית חי\"ר סורית‪ ,‬במרחב שבין תל‪-‬אל‪-‬ח'רה לתל‬ ‫קפה‪ ,‬בעצם‪ ,‬משתמה תנופת ההתקפה העיראקית ומשנשברה‪.‬‬ ‫כודנא‪ ,‬דיביזיה משוריינת עיראקית ‪ -‬באיזור כפר שמס וח‪-‬‬ ‫ההתקפה הירדנית ב‪ 19-‬באוקטובר החלה בסביבות הורעה ‪,0900‬‬ ‫ג'סם‪--‬תל‪-‬אל‪-‬תירא‪.‬‬ ‫כתועה ומחצה לאחר ששככה מתקפתם של העלראקים ונראה בי‬ ‫טיבת שריון ‪ 40‬הירדנית‪ ,‬באיזור‬ ‫מספר סיבות אפשריות חברו יחד לשבירת עיתוי ההתקפות ‪:‬‬ ‫שהוברר להם‬ ‫כאמור‪ ,‬נאלצו הסורים לתקוף נגד מייד לאחר‬ ‫‪ 4‬התיאור המפורט מסתמך על מחקר שערך רס\"נ בני מ‪ .‬שהיה‬ ‫כי הכפר אום‪-‬בוטנה ננבש על‪-‬ידי צה\"ל‪ ,‬אלא‬ ‫סמ\"פ בחטיבת פפר‪ ,‬והשתתף בלחימה באיזור‪.‬‬ ‫שהתקפה זו‪,‬‬ ‫שהחלה עם שחר ובסיוע ארטילריה‪ ,‬נהדפה תוך‬ ‫אבידות לשני‬ ‫הצדדים ראף גרמה לכך שכוחות חטיבת פפר מאוגדת פלד‬ ‫נערכו עתה כולם באיזור הכפר‪ ,‬ובמהלך התפרסותם אף פגעו‬ ‫‪83‬‬ ‫מערכות\" ‪ ,266‬נובמבר ‪1976‬‬

‫יותר הוא המאמץ של הכוח העיראקי‪ ,‬וכשהסתמן בבירור‬ ‫בכיאויוזןוהרהאתוקםפ‪-‬בהוטנהיהריננישת‪,‬ארודולשלתהי‬ ‫הסיור‬ ‫מיחידת‬ ‫טנקים‬ ‫הגזרה‪.‬‬ ‫פלוגות‬ ‫מששטכלרלאלואגאחדרדתבצעפפהולנדי‪,‬טנתוקיפללכםופגרההופנרונמסהםפ‪-‬לתאת‪%‬פמ‪-‬ואחס'וחאלדדת‪'.‬הגכאדויוזחדויראםח\"רתלנ‪-‬עשאלרלכ‪-‬גהמדולדקיזעלולה‪-,-‬‬ ‫מהנעיתר לאסקיגוורהאמאתמהץפעהיררבדינניםהמלזבירןחיה‪.‬כוכחואןתנהתבקוללהמיחםטיאבתתהמהאשמרץ‪-‬‬ ‫הביפכו‪-‬לןטמו‪5‬נגג‪1‬הקמייתהרםדהדקלנחויובעתדתאציוזענרלולפרראגדאעתרושאוךוהנםתהשה‪-‬גקעביודפבטרמאטוננשמהתקיעהנכרםופבביחתמומתרחהתיחהלפנולק‪.‬תולגע‪-‬לרלהי‪,‬בחא'החרכארהכאשולש‪-‬רשאההחנתאמדעגפטלמהושוהתרחב‪.‬םהעלהקלאאכבתרוווחלח‪-‬ךרת‬ ‫קהיחרימיינדע‪.‬צהרמלאפמרץקה זמעמןרבישלהירכד‪-‬ני‪3,0‬שדלקאו אתיתברהןכנרפואנוה‬ ‫לותר מא‪-‬‬ ‫ישירתכהןעיכיראהיקירםד‪,‬ניוםאפהישורצגרםיכיכיםללקבחיצעהםמרמחקקרבותנתועהה‪6-‬ר‪1‬ב‬ ‫את מקור‬ ‫באוקטובר‬ ‫חייבו אותם לפעול הפעם‬ ‫הנפגעים‬ ‫איבךמישתנפהתזחהיהרומתא ;מץייהתהכןתקשפיהשהפעיי‪-‬ע‬ ‫גם הרצון להמתין ולראות‬ ‫בעזרת הנגמ\"שים של גדוד החרמ\"ש‪ .‬עם חידוש התנועה‬ ‫נערכו גדודי הטנקים במבנה של שדרה גדודית כאשר כל‬ ‫זשאאיתחרל'ואלהמןתקהפנהמנעב‪6-‬כ‪1‬י‬ ‫ועם‬ ‫ישתלבו הם בקרב‪,‬‬ ‫ראקי בטרם‬ ‫גסהפודלדוותדגדילההשבהיטןטנתחקפהירפםכלסוולהגשוועבתכקקוותף‪.‬בפיאהסריתתנעעותללע‪-‬לי‪-‬הכדלחי'מנרכאויקהוזחוודמרהתמזזחצהרשהחו\"‪,‬צדלפ‪.‬הוה‪,‬נתזהקאנדעתםשתותלךכהיוובןהחתיימפרחו‪--‬י‬ ‫על‬ ‫לגדיל\"\" לעיראקים‬ ‫הירדנים רצו‬ ‫באוקטובר‪ ,‬דבר שהגדיל את מספר אבידותיהם של הירדנים‪.‬‬ ‫יהתכן גם כי חששו שהעיראקים יפנו אישם גם לעבר טנקי המנ‪-‬‬ ‫השטחוהירטיירוןבדנהיהיםהריררחכיידכיגויםלתהמ יתתצובךאההרהולהתהמותגמקזהגפ‪-‬הבהיאכוהושילרלהויולאשהיבישנכוייתםהפרולעצלתהה\"שלר‪,‬ניאויאתמ‪.‬פאשמ‪-‬ר‬ ‫בעת על מנת לעלות על כבהם מרבעת‪-‬מסחרה ולנוע בו‬ ‫בחרמ\"ש שנראה כי‬ ‫טנקים( מוגברים‬ ‫צים גדודיים של)‬ ‫בקצדמפוגםנמה‪.‬בהאילגטדהיוגוידתעהללטנאנווכקיםחםבואהטשנשהנטינוקמניעשםםשמננלוגבה'עבת‪-‬אהא‪-.‬צהעחגלידהוודמלהטכויומווזחןירםחמימרהתחנתו‪--‬ה‬ ‫אום‪-‬בוטנה במקביל‪.‬‬ ‫תל‪-‬מסחרה והכפר‬ ‫התכוננו לתקוף את‬ ‫טקרפיינלוםםק‪.‬גיםתעבדאטמינזאשווקיהרתגוםיתעלקג‪-‬לדרמוצמויסהמחתשתרנההעד'תנרהמבךקללהמםפעהניפהובכרובעעחממםרדועחהתלקכ‪-‬יבמידישמשלעפלרלשובמ‪-‬ג‪-‬סלה‪1‬חת‪0‬רבל‪-0‬הת‪0,‬מ‪5‬כסשיאחמרששט‪-‬ההר‬ ‫היחווסמרדהרותיםאולםצפבון‪.‬עיתמויאהמהץתהקתעקהפעהם זההעניררעא‪-‬ד‬ ‫כיווני התתקפה‬ ‫לכישלון הן בשל‬ ‫קים והן בשל העובדה כי בשני המקומות ערוכה הייתה חטי‪-‬‬ ‫בתו של אל\"מ פפר‪ ,‬ועירנות הכוחות הייתה' רבה הן בשל‬ ‫ובעורפו‪ .‬הגדוד הירדני יהל חיל'ופי יריות עם הפלוגה בכהנך‬ ‫העובדה שהחל מהבוקר עמדה אוגדת פלד בפני התקפות‬ ‫הכחאע'לומלל‪-‬ל‪-‬עישדחר‪',‬דאויבירלודהבשאיפעהצלשויוצרגאתליההנהחיכומנלשםהסהלוכגתולבפקרמשדשהטנםלחעלככרמיםכועמוןהנרתבפגבהצ‪,‬לעאופגווןבלםי‪-‬ל‪-‬עומבבוהוכעטרטארננורבקאביתתעהםוהההאבבכטננעאפייצקורזיופתםר‪.‬רהסבהרהזםגייס‪-‬דהטואםו‪-‬ליבד‬ ‫שונות‪ ,‬והן בשל העובדה שאיא ידעה על התקרבות הירדנים‪.‬‬ ‫עם שחר החלו‪ ,‬איפוא יחידות התטיבה בהכנות לתנועה שב‪-‬‬ ‫לבמישהםלע‪:‬כהןב‪0‬צנ‪0‬יע‪7‬רר‪0‬כומהכיכונוווןחאו‪-‬נו‪-‬תאתבל‪-‬לשאכדילו‪-‬רווןמתחתץלג‪--‬נדוחבודעיכ‪-‬והאת‪.-‬עצלהחכרו‪-‬שחגאיוםהצ‪-‬יתברוליטםנבה‪.‬מתנקוובעיב‪--‬ה‬ ‫טנקים כטנקי אויב שנבעו מהעובדה ששני הצדדים לחמו מתוך‬ ‫ציר בוא‪-‬נמר‪-‬צומת אל‪-‬תירה‪ ,‬נבע‪-‬א‪-‬צחר‪--‬מסחרה‪ .‬תנועת‬ ‫טנקי סנטוריון וקשיי תקשורת בין הפלוגות של כוחותינו‪,‬‬ ‫הכוח התבצעה כשבכל ציר בע גדוד טנקים כשפלוגת החוד‬ ‫איפשרו לפלוגת החוד של חטיבה ‪ 40‬לעבור בין שתי היחברת‬ ‫מובילה במבנה קרבי‪ ,‬אחרהו נעה פ\"וגה על הכבהב בשדרה‪,‬‬ ‫צשפולניכת‪0-‬ל‪80‬אוםמ‪'-‬‬ ‫משכלביחשטיבאתיפם‪-‬פברו וטלנוה;‪--‬תג'מבקאם‬ ‫‪ -‬כשהיא נעה‬ ‫האגף החיצוני‬ ‫אחכ‪-‬ר‪0‬ת‪20‬מ‪-‬א‪0‬ב‪0‬ט‪4‬חמתטארית‪,‬ם‬ ‫ופלוגה‬ ‫בטועה ‪ 1400‬במרחק‬ ‫החרש'ש חולק‬ ‫מהכביש‪ .‬גדוד‬ ‫במרחק‬ ‫‪ -‬כקילומטר אחד‬ ‫בשלב זה כאשר פלוגה ניתנה לגדוד המזרחי‪ ,‬ושתי פלוגות‬ ‫בוטנה‪.‬‬ ‫תוך כדי תנועת הכוח הירדניהתפתח קצב בין טנקים‪ ,‬כאשר‬ ‫לגדוד המערבי כשאחתמשתתפת באבטחה לכיוון מערב ואחת‬ ‫נבתאקשלתצולמבטותוחמטושולחיבם‪0-‬ש‪0‬ל‪8‬‬ ‫הגדוד משערבי של חטיבה ‪40‬‬ ‫נעה מייד אחרי החוד‪ .‬במהלך תנועת החטיבה לקראת מגע‪,‬‬ ‫נמצא‬ ‫‪ 605-400‬מטרים בעוד פלוגת‬ ‫חזר תלק מהצוותים של מערך הארטילריה הסורית לתותחה‬ ‫החוד‬ ‫דמוא‪-‬פרגקיטרזיבלאריבתיןיעדחתיודהתוכחתנייסהההטשנלרקייוקןםרבששללשלחחציטהיכבובתחתופפתפפרהרתבולמקבאיפןימםץ‪.‬ה לתוהתתת‪-‬ת‪-‬‬ ‫מטרים בפלוגה נוספת מיחידת הסיור האוגדתית‪ .‬פלוגה זו‬ ‫והחל‬ ‫לגל'רבסא‪,‬ם‪-‬לאסלג‪-‬וחר'ולאדת‬ ‫הכביש‬ ‫הביגןיעשהנילאהיכגווחרותכדיבאלוחם‪-‬סובוםטנאהת‬ ‫חיפוי‬ ‫והלפתעג‪-‬ר‬ ‫ודרומית‬ ‫פתח‬ ‫חים הסוריים‪ ,‬אשר במהלכו נפגעו סוללות סוריות נוספות‪.‬‬ ‫הכיח‪,‬‬ ‫זיהו את‬ ‫צוף'ל‬ ‫בר את הכוהות במקום‪ .‬לאחר שכוחות‬ ‫כבצמפפששורןנע‪.‬יהנעב‪0‬סב‪3‬גש'ר‪0‬ל‪-‬י‪1-‬בתתלז‪%‬ל‪--‬העקתריריךירןכהעהמרסבדךדתרורמןםךע)למ‪-‬מהזיעארדיפמחרץוכזוהמוההחהותשהתליקונחפווחהדהכהיהחמעטייזהררבמאהחאיקימ‪0‬ת(ץת‪4‬‬ ‫הירוק‬ ‫ההסוואה‬ ‫צבע‬ ‫שנע מדרום מזרח‪ ,‬ככוח ירדני‪ ,‬על‪-‬פי‬ ‫לעבר‬ ‫היורד‬ ‫* למסשיפשרהה‪.‬טנקים בכל פלוגה באותו יום לחימה היה בין ארבעה‬ ‫לכיתן‬ ‫החזק‬ ‫‪84‬‬

‫י‬ ‫‪14‬ן‬ ‫‪'11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪i‬ה‪d:9h*d‬‬ ‫ע‬ ‫ת‪.,‬יט‪1.‬ג‪1‬ה\"שמ‪*6‬‬ ‫‪ 5‬מנתאיאזורורגא‪-‬לתתתטעיזלה) ‪14‬‬ ‫‪41‬ן'~‬ ‫‪ ,Po7oe‬מתש)‪.‬חמ‪:‬יאלהמלצירםע‬ ‫לועתבנל‪,‬ראסוחםברוהטנה‬ ‫‪ 11‬עדיביוהתאר)גות‬ ‫\"\"‪ 9(0‬ובבהעתמממלנמאעסדמאוחץהשתרמאהעלרמוניל‬ ‫לונךאובםיטלה‬ ‫\"‪ 9(*0‬הממאאממץמץזהרמחעיברלבוי) חידשהותקפתםב‪:‬ב‪:::‬צ‪::‬י‬ ‫אסוניםבוםטנה‬ ‫בלעתנ‪-‬למס‪-‬יאר‪-‬גחהצהרכבחוהלר‪).‬ה‬ ‫הירדני מכוחות הטנקים יהיה עסוק מאותו זמן ואילד בחי‪-‬‬ ‫מדברי שלהם ועל פי הדגלים הירוקים‪ ,‬שעל האנטנות‪,‬‬ ‫לוץ בלים פגועים לאחור ובפינוי נפגעים‪ .‬משניתנה פקודת‬ ‫הנסיגה ניכר היה כי הירדנים עסוו ככל ומביכולתם כדי לחפות‬ ‫נערך קרב של שריון בשריון מטווחים קצרים ובמהלכו גללו‬ ‫על פלוגות הטנקים הקדמיות בכל אחד מהמאמצים‪ .‬דמיון‬ ‫הציוד הירדני לציוד כוחותינו טנקי) סנטוריון ונגמ\"שים‬ ‫אנשי הצוות הירדניים מיומנות רבה‪ .‬אולם‪ ,‬משנראה לפיקוד‬ ‫מ‪ )113-‬איפשר לירדנים להגיע לטווחים קרובים‪ ,‬אילם כש‪-‬‬ ‫זיהו בוודאות ככוח עויין היה הטווח הקצר‪ ,‬יחסית‪ ,‬אליו‬ ‫החטיבה שהקרב מתפתח לרעתם‪ ,‬ויותר ויותר טנקים נפגעים‪,‬‬ ‫הגיעו בעוכריהם‪ .‬כוחותינו פגעו בהם ביעילות וגהמו להם‪,‬‬ ‫ניתנה לגדוד המערבי הוראת נסיגה‪ .‬בכל זמן הנסיגה המשיך‬ ‫כאמור‪ ,‬לסגת‪.‬‬ ‫הגדוד המזרחי בקרב עם כוחותינו בתל‪-‬מסחרה אליהם הצטרף‬ ‫בשעות הערב של ה‪ 19-‬באוקטובר רביבים שאחריו נערכה‬ ‫בינתיים כוח נוסף של ארבעה טנקים שנמצאו צפונית לרסם‪-‬‬ ‫החטיבה הירדנית להתארגנות ונראה כי באותם ימים החליט‬ ‫אל‪-‬ח'ולד‪ .‬הגדוד המשיך בלתימה על אף הפגיעות הנוספות‬ ‫הפיקוד הירדני' לחזק את חיל שמשלוח שהוצב בסוריה בכו‪-‬‬ ‫חות נוספים‪ .‬היה צורך לצוות מחדש כגדוד טנקים בחטיבה‬ ‫ונשאר עד אור אחרון בעמדותיו‪ ,‬תוך שהוא מחפה על הגדוד‬ ‫עצמה והמשימה הושלמה כנראה עד ה‪ 21-‬באוקטובר‪ .‬ההח‪-‬‬ ‫לטה לתגבר את סד\"כ חיל המשלרח לעוצמה דיביזיונית‪-‬‬ ‫הנסוג עד השלמת הנסיגה‪ .‬הירדנים‪ ,‬שביצעו את המתקפה‬ ‫נפלה‪ ,‬כנראה‪ ,‬באותם ימים‪ ,‬בשל מספר סיבות‪ :‬היה רצון‬ ‫לנטהל את הלחץ הפנימי ולאפשר ליחידות מסשה לקהת חלק‬ ‫תוך תנועה זהירה ושמירת מגע אש עם כוחותינו‪ ,‬איבדו‬ ‫ב\"מערכה הקדושה\" בגולן ולהיענות‪ ,‬עדיין בצורה מבוקרת‬ ‫ללחץ החיצוני ומצד סוריה ומצרים בעיקר(‪ .‬המשטר גם‬ ‫במהלך יום הלחימה לפי ספירת כוחותינו ‪ 17‬טנקים‪ .‬בקרב‬ ‫העריך כי עוצמת צה\"ל במובלעת בסוריה‪ ,‬הצ בה כדי לסכן את‬ ‫תמרון ואש הסבה חטיבת פפר לירדנים אבידות ואילצה אותם‬ ‫‪35‬‬ ‫לסגת לאחור להתארגנות קצרה‪ .‬החטיבה הירדנית ניסתה לת‪-‬‬ ‫קוף בסך הכל שלוש פעמים באותו היום עד שנסוגה סופית‬ ‫רחצ‪-‬א‪-‬עבנ‪4‬הר'ח‪-‬לת‪ .‬הם לציין כי מרבית‬ ‫ונעהכה במרחב‬ ‫חילופי האש בין הירדנים לבין כוחות צה\"ל נעשו בטווח‬ ‫קרוב‪ ,‬יחסית‪ ,‬כשכוחות צה\"ל ערוכים בשטחים השולטים על‬ ‫דרכי הגערה בהן נעה החטיבה הירדנית‪ .‬חשוב גם לציין כי‬ ‫במהלך הלחימה וההיתקלות וגם' לאחריהם‪ ,‬הופרד החרמ\"ש‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬נובמבר ‪1978‬‬

‫זהבבוהשרווללחצקסהלייעאה‪.‬פטמוחיבהאיל‪-‬וללו‪1‬פלימנאולםםצלבבתיגההניורםאוראשתרחכרנשיםיש‪4‬חםתי‪.‬ח‪7‬היזלפ‪9‬וררמ‪1‬וו‪.‬הרנרמ‪.‬ביהשהישגאותילוחיובייסהחזדויוםכחתתריהוימדנהווררקבודתיצתכ‪,‬יניזנתלוילהאמקחבילחהחבויליאססםיהפהיפוסימקסמהוהשקגןמולהלולקיןשנ‪.‬חנוטבורתולמגהנמעחופחניגחותלנילוייתקם‪-‬א‬ ‫בנוסף לנךדובשיך להתקיים ההעש‬ ‫גבולה הצפנני על הממלכוד‬ ‫דעיהלמויעדוהוהכגליתששעשובללמשלפעוצהנקממבוםווסדתדרקלותנרעחבהלהמםפנמתבהייילמשךההעציתיצרנושפבכסדררגאה‪,,‬ארהולהעלייהגברחםח‪,‬ימקרולומכסיאההרללצקשהאוהםוטחיסאנאלוויציףירתוםיף‪,‬ולדובאיבבהןויהעננדירייוודרכהמכוולאחתימקביללקשציעאסואומרדרהוריקדקההשטילצרבנשיבהאפלילאנ‪-‬םאיי‬ ‫של הירדנים להוות‪ ,‬בשל כך‪ ,‬גורם‬ ‫הירדני מהעיראקים ורצונם‬ ‫ההטתעמוצ‪-‬ריווךערדנהידיראויינהקיםתתיפםיהםדכבגהמרנתאווחומעחלקשוהיטלירוסצווותםברתהיאהמםש‪.‬מגנישנעגעיטקרוירברטיוגיעםוםללתאלובאשוראעריזרגינולקיינןרקו)דחאיגוואחצליהרדוךקהדשו\"רבבח(ושובלסתיאי‪-‬ןהמשצצלדובעיבבאיהרןילהרויההדמירמנידאמתנרםי‪-‬ה‬ ‫בדשמיואולשבויקטזרייטויונבניבודרתתרוובלםאעפלירממקךוונרדטיויכהלםשלולמבזסחאיייעייזלועםירשםעמהלהגשאולהב‪,‬יוו'לנחג‪)',‬רההחאיצדתרפ‪\"4‬וד‪1‬ננמי‪,‬יולנהב\"יהסרמודשורניאתהיהףחמעאטסדליגמברונ‪22‬תתט‬ ‫בצע ונמשך עדיין בימים אלה‪ .‬ן‬ ‫של חי\"ר לאבטחתהיחררות( וכן יחידות שירותים שונות‪.‬‬ ‫לחהאמההה‪-‬המעתמצכ‪2‬תרר‪2‬טשהכםזרךפתהבףסאואקשועליהללקתקהמוחטסעולקכהייכורבואכםהמרם‪,‬השה‪,‬עכהודהלהופאעלוהמסשמליתצפיק‪,‬םרדחשתיהלהיקתלהחטתאלאואיובשתטלאוהכלהבךאהההחייחישזרלרליעדהדהלנתניקימםםעשוסוילענבתיברכסוופמבנעפחיולותשאתעיהיושהםלהשסתולאםדרהליהבעההםםר‪:,.‬רפובלמב‪n‬עקלמת‪K‬ישובלל‪a-‬לךם‬ ‫ובופצקאויההלשחהלגללזסםי\"ושיי‪.‬יחללעוטןתקכפוץמיתלרעהוםדייהובמאלכהעותחתנסתוןולי‪,‬מאתורמהתהיבמאשהלגויררוהיהצשתלי‪.‬עממןבג‪.‬ותשרתכבלכתןוהלהרהחכעעהוגרלוכצמישחדלמבודןלוכןאהתההיההןבמההכתהופכקסץעבנ(וחב‪,‬יילוןרביהההשההןיהעזפסירירמועעודבקתרלתיונידייר‪,‬דהיםםממרמוההלרידיצההאנלרבישפידושפרםיהפעתנ\"אילמיתמילו)יפהשההםןלחלפשמויבאתלעאהק‪,‬חוהללחוזלדיהתרמ‪,‬ההעתהיההע‪.‬מוייררלשרששאימבתארק‪-‬ך‪--‬יתת‬ ‫בהעדה‬ ‫וזכה‬ ‫הקוממיות‬ ‫במלחמת‬ ‫הירדני השתתף‪-‬‬ ‫טיכוס‬ ‫הצבא‬ ‫ונננמיאובוהסאשהלמויסבתצנםהחחירלתפעיףימלהמדהתרנמההומיתשכבןיתלנלגגיהיפגוללחוםוכייבטמדוורםזיידהמהייהיכושוהםנההישלועתאיתכתרבלהלתחשאשימצ\"ווהעהלתב‪:‬הרפגבצשי\"וצורלמלהםעחאתהביעותאתלוושקבעזהשעיהדרליוהולשמדתשתתקהעהממקרתורלשש)הידגכבתלחפיאדרוכמוהערומלתחםחבהתרתויישאאצמולכללה‪-‬טחיאתלת(ע‪,‬רהמבחמותלבוזודודמותבןנרהטלישמלמריהלחטיויטההמלהבתקימנררלויימרנרוךהלועםהשרההקיתויתולמצלהיהרהיספמקוומהדהפיםהנרת'הממימסימרבילגימושחוהבדתכללתתהת‪.‬משה‪.‬כב‪.‬לממתההסחרחופתשחזההוגויוופללימטצתאאתההא‪-‬ורתש‬ ‫וורהעדמבמעכבומצמשוהשמבהמוןודוחמדתוםטמוומבבלאהכלרתרעכלויהלעןהתנלעהםמוגמותוכהדהס(ילשל‪.‬בלסןשמפההוהועטייציתרמחדריוםהיבחזיהשלויפהדעעלאררהתתוצייהעהבםהרזינערמפייהדהםהעצת‪.‬חנלנדלהיןמגחלסרזעיינודעלקפאובהלתבוטה‪.‬תתקיינבדיוונשרהעושהקגחפםת‪,‬מתרקדחושתתןבאתריכוהוחעילכאושנרתשמשנלרבללמיהחילהאםאעהםלגשתלשצהחדקעהאווותממהרחויבאתללפזכתיהעגבשםךצההפ)יצבבורתוולמלמאשיתתושההותכשלייימיבתעלרטנבצםתאוהרתחשמבאהסהםלבאלכפנהיוואידוחהדוןצתחעתעבמיתעוו‪.‬בתיוליבההאתאהנירתעוייברפבתםובחהשצמחחרוזוזלסחבהסייידואר\"בשבשהםםותלהל‪-‬תהת‬ ‫מהאחעההעשאל‪2‬מרלאאשהחוואלו‪2‬בוחוזיה‪-‬יבייחררש‪3‬פרוהםןמיאפ‪2‬סהוםהארק\"תבבלט)התהאסחיבויללזסליתמלוקפהקוגורהתעטראבביקוויבללשב‪.‬נעקשוהרצעבלעגתעההלומר\"דלבותןוהלכה‪,‬ציעבהיייהררבפמוצפדווילרהשהשתישופמחסןטתכותהתבילחוילהיהחשנךרהצלםרצרתבתלבאמקואההקןהויפתשאכפכהנותתאפותבדךעתתרענהשלככויגזללרובמדבאממשןקטשהותאהירלבישעקמראגיםלהדוופההללהיתןבכב‪,‬ותווההצחהכנוחחפריולנשרמבסהחלטתוצה‪,‬אקדילעאתיהבותששמרמתיתריהוצבאייקהפאאולדלבהפמש\"ייר(וש'‪..‬ץןלם\"ר‬ ‫בולקבררההעאליהבמכולאבשוםכותיחכאהתזוה‪,‬קיקןלו‪,‬תכדרכםטטנווהומ‪,‬ינמבתובנאשהסברוס‪-‬ברואכםומצותן‪3‬תהםצפבחי‪2‬והרהבהתההעהתפחנעיובעצירםובוסשפאברבליומק‪.‬תליסאאקמתהקבתדקקסהטגימוובמנבהםעהרברללשימתאלר‪,‬רהלתתכלחש‪-‬קיתמכאליתהוהיעאמבהיבאצ‪,‬פסמרהורלחוה‪.‬בסוגוזבראניחויקוהוהקכעצאתיםיתפחתלחעביותלירשלו‪-‬הלהוההיתפגמגג'אורםנתבוהןבוסדילבששןנשטאיסיבהאוחויל‪-‬קתתפרעפ‪.‬תתוחותוליסלההר‪-‬יקדיחעקהעפוהפזלדשהיהתסימטתגלה‪.‬ודלקתתםהרההקתדגהאסשחבפגההוריתוישאגמריהרל‪,.‬וירשיחאילרוםןםשדשההתהשליונמיהסומרביובהיכעחשדה‪-‬רמכזנירדלות‪3‬ימיעורי‪-‬םה‪2‬הוח‪-‬עםה‬ ‫יהיה על המתכננים הירדנים לקחת בחשבון את התוצאות‬ ‫הירדני בסוריה שותף בייצוב קו ההגנה הסורי מדרום מערב‬ ‫ההימניות שיכולות להיות לגבי הממלכה אם‪ ,‬וו תצטרף‬ ‫ללאדיחמחויעתתמרהכעשה‪.‬םלחדחצצישיבבזואםא‪,‬וקוותיהעההנכמועילכידפוחמייוהות‪,‬משרללהיכגאהשהחיצירהבישאטם‪.‬רלאהםהילראהדםנת‪-‬יהזילשיאוהנךצתוטיבימוימכדטוללרוותאורית‪,‬יקובבהאעהעומיוצתסריוע‪-‬היד‬ ‫ואילך נכנס לשגרה אפורה‬ ‫לשמלובאלחעזקתתהיקושראמלשיותלנ והמרבגאיעמוזניהם‬ ‫לריענון ולהעלאת המוראל‪.‬‬ ‫כדי להפחית‬ ‫בשגרה זו‬ ‫לא היה‬ ‫את נרגנותם של חירדנים‪,‬‬ ‫קרבות ה‪16-‬‬ ‫כבר לאחר‬ ‫שהחלה‬ ‫באוקטובר‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫להבהיר‬ ‫‪ .14‬אלמוחרר‪ ,‬יבנון‪10 ,‬בפברואר‪.1974‬‬ ‫‪36‬‬

‫נמקץ]נב‪-‬ת[נ‪,11-\"],‬נ‪11‬ענ‪,‬מך]וץץ\"']‪4‬כ‪4‬כ‪,‬נוע‪7‬חמ'נןי יץי‪.‬י~]\"ה‪1,‬ע‪,‬חךר]ון‬ ‫י‬ ‫‪...‬ד‪..,..,.,-.-=.-.-‬ץ‪--.7..-.--.---../--‬‬ ‫‪ 4‬ש\"‪4‬‬ ‫‪Rh~h*hL-&%Sii:‬‬ ‫‪shdh-dN1‬‬ ‫דרשששש‬ ‫ק‪.‬י‪* *4 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‪&.*..- \" ;:.‬ן‪..:-~.&.‬‬

‫סובר שהרי היא עלתה למ באבידות כבדות ; שטח התקדמותה‬ ‫ה‪ 14-‬באוקטובר‪ ,‬בעוד שלמעשה נחת המטוס הראשון של‬ ‫היה קטן‪ ,‬ולא עלה בקנה אחד עם האבירות שנגרמו לנו ;‬ ‫הרכבת האמריקנית בשדה לוו לאחר סיומו של ברקה‪ 24.‬מפק‪-‬‬ ‫והעיקר ‪ -‬היא נתנה לאויב את ההזדמנות לבצע את הפריצה‬ ‫די העוצבות המצרפת לא פיגרו אחריו בהפרחת בדותות‪ .‬תוך‬ ‫מערבה לתעלה‪\"...‬‬ ‫שהם מלקקים את פצעיהם פירסמו אלה דעותי‪-‬שקר‪ ,‬לפיהם‬ ‫כאילו כבשו את טסה ואת מעבר המיתלה‪ .‬הדברים הגהנו לידי‬ ‫שאלה דומה שאל את סאדאת סלים אלעוזי עורך אלחודאת\"\"‬ ‫כך שרב אלוף בר‪-‬לב מצא לנכון לטלפן לגולדה מאיר ולומר‬ ‫בלא שזכה בתשובה‪ .‬שתיקתו\"\" של סאדאת‪ ,‬או במלים אח‪-‬‬ ‫לה כמסופר) בספרה חיי\"(‪ \":‬היה\" זה סם טוב‪ .‬הזהנו להטת‬ ‫רות מחיקת יום ה‪ 14-‬באוקטובר מן ההיסטוריה בספר זכרו‪-‬‬ ‫מה שאנו‪ ,‬רהם חורו להיות מה שהם\"‪ .‬לדברי אבן בספרו‬ ‫אוטוביוגרפיה\"‪ \",‬מיהרה גולדה להעביר את בשורת\" בר‪-‬לב\"‬ ‫נותיו‪ ,‬מעוררת כמובן הרהורים גהתס למניעים שהדריכו אותו‬ ‫לידיעתו‪ .‬מכל מקום הוא קיבל מישראל‪ ,‬בשעות לפני‪-‬הצהריים‬ ‫לעשות זאת ‪ :‬האם מזמום שההא אחראי אפפית ל\"מחדל\" ? האם‬ ‫של ה‪ 14-‬באוקטובר שעון) ניו‪-‬יורק( ידענות מעודדות‪ ,‬הן‬ ‫על הדיפת התקפה מצרית‪ ,‬בה נטלו הלק שלוש דיביזיות‪,‬‬ ‫משום שביקש לחשת על אלה שלא‪ .‬מיכנסו החלטתו כראוי ? או‬ ‫ואשר בה הושמדו ‪ 200‬טנקים מצריים מחצית) הכוח התוקף(‬ ‫שמא מתוך רצון להסתיר את עצם הכטפלון ? בעניין זה מתב‪-‬‬ ‫לעומת ‪ 15‬טנקים ישראליים ; והן על כך שהרכבת האווירית‬ ‫האמריקנית הרימה את מוראל הממשלה והרמטכ\"ל‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫קשת השוואה בין דרך התגובה הישראלית על כישלון התקפת‬ ‫אבן טוען כי הסיק מכך‪ ,‬ששוב אין' עניין לישראל' בהפסקת‬ ‫שריון צה\"ל ב‪ 8-‬באוקטובר‪ ),‬לדרך התשבה של סאדאת בספר‬ ‫זכרונותיו על כהשלון התקפת השרין המצרי ב‪ 14-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫אש‪ ,‬ופעל בהתאם‪.‬‬ ‫בעוד שסאדאת מבכר לשתוק‪ ,‬מרבים אנו לדון ביום ה‪8-‬‬ ‫בהקשר זה מעיר אבן‪ ,‬שסאדאת‪ ,‬שגילה פיקחות רבה בשלבי‬ ‫ההכנה של שהלחמה ופתיחתה‪ ,‬טעה טעות מרה בדחותו את‬ ‫באוקטובר ‪ 73‬בו אלבד צה\"ל ‪ 50‬טנקים‪ ,‬וממעיטים לדון במם‬ ‫ההצעה להסכים להפסקת‪-‬האש ב‪ 13-‬באוקטובר‪ .‬שכן אילו‬ ‫ה‪ 14-‬באוקטובר בו השטיר צה\"ל ‪ 200‬טנקים‪.‬‬ ‫היה מקבל אותה‪ ,‬לא הייתה מתבצעת הצליחה‪ ,‬ואף מצבם‬ ‫לכאורה הכול היה סאדאת לנהוג בדרך הפדראלית דרך\")‬ ‫של הסורים היה נוח נותה כך שלאגדת נצחונם הצבאי של‬ ‫משה\"( ולהוכיח כי התנגד לביצוע מתקפת השריון בטרם עת‪,‬‬ ‫הערבים במלחמת יום הכיפורים היה יותר במה להיאחז‪ .‬אולם‬ ‫יצר ההימור של סאדאת גבר עליו והוא הטיל את כל הכסף‬ ‫כי קיבל את דעת המומתים הצבאיים בוצעיך‪ ,‬וכי נתאכזב מן‬ ‫שהיה בכיסו לזכית בקופה כולה ‪ -‬והפסיד‪.‬‬ ‫הביצוע‪ ,‬ואף החליף את המפקד האחראי‪ .‬אולם הוא בחר‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬שבערב שירד על ה‪ 13-‬באוקטובר טרם ידעה אם אמנם‬ ‫יתמלאו הבטחותיהם של ניקמון וקיסינג'ר על שיגור רכבת‬ ‫כאמור‪ ,‬שלא לעורר ויכוח בין הפוגעים לנפגעים ולשתוק‪.‬‬ ‫אווירית‪ ,‬והייתה כיכנה להסכים להפסקת אש‪ ,‬לא ‪ %‬בלבד‪.‬‬ ‫שההלה לפרוק בלוד את מטענם של מטוסי התובלה הענקיים‬ ‫דרך\") מוחמד\"(‪.‬‬ ‫של ארה\"ב‪ ,‬אלא אף זבתה בניצחון משניצותי בזירה המצרית‪,‬‬ ‫אחרי נצחונותיה ההשהדים בזירה המורית‪ .‬זאת וענר‪ ,‬על רקע‬ ‫הסיבה לכך אינה קשורה ככל הנראה‪ ,‬בהבדל שבין שתי הד‪-‬‬ ‫המצב שנוצר בשל טעותו של סאדאוג החליטה ממשלת ישראל‬ ‫שלא להסכים להפסקת אש בקחים הקיימים‪ ,‬אפילו תתום אותה‬ ‫תות‪ ,‬אלא בהבדל המהותי שבין שתי ההתקפות‪ .‬ניתן לומר‬ ‫ממשלת ארה\"ב‪ .‬כן החליטה המכסילה‪ ,‬ל\"הצ‪2‬ו יצלח את‬ ‫כי התקפת ה‪ 8-‬באוקטובר היתה כמקדמת\" מדי ובמספר מאמ‪-‬‬ ‫התעלה כדי להגדיל את קלפי השיקוה של ישראל בעת המקרא‬ ‫צים קטן מדי\" בעוד התקפת ה‪ 14-‬באוקטובר הייתה מאו‪\"-‬‬ ‫ומתן‪.‬‬ ‫ובמספר מאמצים גדול כוי\"‪ .‬אולם יותר מזאת חשוב‬ ‫חרת מדל‬ ‫בעוד שאי‪-‬אפשר למחוק את סם ה‪ 8-‬באוקטובר‬ ‫לציין כי‬ ‫הביקורת ושהשמיע אבן על החלטותי של סאדאת‪ ,‬שגרמו בין‬ ‫ההיסטוריה הישראלית‪ ,‬אפשר למחוק את יום ה‪14-‬‬ ‫היתר לכישלון ההתקפה המצרית ב‪ 14-‬באוקטובר‪ ,‬לא ההתה‬ ‫‪ 1973‬מן‬ ‫נחלתו דבלב‪25.‬‬ ‫באוקטובר מן ההיסטוריה המצרית‪ .‬שכן אילו הצליחה ההתקפה‬ ‫אף מצרים נאמנים\"\" העזו לשאול שאלות קשות בעניין זה‪ .‬על‬ ‫דרך זו שאל העיתונאי מוסא צברי את גססי‪ -‬בשלהם אוגוסט‬ ‫הכבראלית הייתה נודעת לכך השפעה אסטרטגית מרחיקת‬ ‫‪ 1974‬את השאלה האופיינית הבאה ‪ :‬האם\" צודקים אלה האומ‪-‬‬ ‫רים‪ ,‬כי מבחינה צבאית לא היה צורך במתקפת ה‪ 14-‬באוק‪-‬‬ ‫לכת‪ ,‬מה שאין כן אילו הצליחה ההתקפה המצרית‪ .‬מכאן שמה‬ ‫שלא יכלו להרשות לעצמם כותבי ההיסטוריה הישראליים יכול‬ ‫היה להרשות לעצמו סאדאת‪ ,‬היינו ‪ :‬להתעלם מהתקפה חשובה‬ ‫אך לא מכרעת‪ ,‬ולהשתחרר על קץ כך מהצורך‪ ,‬להודות שביום‬ ‫ה‪ 14-‬באוקטובר יינקם\" צה\"ל את נקמתו של אסף יגורי עשרת‬ ‫מונים‪ ,‬והעיקר ‪ -‬מן הצורך להצביע על האשמים בכך‪ .‬עם‬ ‫אין כל ספק‬ ‫זאת‪ ,‬בין אם' יודה בכך סאדאת ובין אם לאו‪,‬‬ ‫השפגעו עלט‬ ‫שאירועי ה‪ 14-‬כאוקטובר על כל הקשור בהם‬ ‫נארכו ב‪16-‬‬ ‫ביותר‪ ,‬והיו טריים בזכרונו‪ ,‬כאשר נשא את‬ ‫באוקטובר בפני המושב המיוחד של מועצת העם המצרית‪.‬‬ ‫מכל מקום בנאום זה לא יכול היה סאדאת לדבר על הצבת‬ ‫הדגל המצרי בפתחי המעברים בסיני‪ ,‬אלא רק על הצבתו‬ ‫‪ .24‬בספרו עשור\" ההכרעות\" מביא פרופ' קוונדט נתונים שפורסמו ‪.‬‬ ‫בצמוד לתעלה ‪ ;.‬הוא נאלץ לדבר על אכזריות\" המלחמה ומ‪-‬‬ ‫ה‪14-‬‬ ‫אהעבלספאועפלקקהתהטר‪,‬וכבבהרברתתכולבכ‪5-‬םתה‪2‬אורבו‪-‬יקב‪5‬ורי‪1‬אתרתובבםנע)הוהבאממהטברמנירל‪.‬קקינחיםמת‪.‬ה(מכהלוהלאביפאחקהוובתעהרמ‪-‬כ‪0‬בש‪2‬בתתקכשו‪-‬הפ‪1‬ו‪1‬הטסואשלעבףידן‬ ‫חירה הכבד בדם ובמכאבים\" והעיקר ‪ -‬הוא ידע שכאשר‬ ‫סוכות‬ ‫לסיום‬ ‫הוא מבהו את נכונותו להשתתף בועטות שלום בינלאומית‪,‬‬ ‫ואף להשפיע על מנהיגים ערביים אחרים להשתתף גה‪ ,‬יש לו‬ ‫סיבה טובה מאוד לדבר‪ .‬כך מכל מקום \"‪ 2‬להבין את דבריו ‪:‬‬ ‫עקבתי\" אחרי הידיעות על נצחיננו בענוה‪ ,‬שכן אני יודע‬ ‫‪ .25‬קיסינג'ר‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬כינה אותה טעות\" שבהערכה\"‪ ,‬בתדריך רשמי‬ ‫מלתמה מה\"'‪.‬‬ ‫שנתן לעיתונאים‪.‬‬ ‫מעדכנת‪ ,266 -‬נובמבר ‪1% 1976‬‬

‫יורה\"‪\",‬‬ ‫סוללת חת\"מ בינונית וסוללת מרגמות כבדות בציר‬ ‫אחראית‬ ‫הכיפורים היתה אוגדת אלברט‬ ‫מלחמת יום‬ ‫בפרוץ‬ ‫וכל סוללת מרגמות כבדות בציר בהלה\"‪\".‬‬ ‫צומצמה‬ ‫כ‪ 24-‬שעות לאחר פרוץ המלחמה‬ ‫מרחב סיני‪.‬‬ ‫על כל‬ ‫גזששורצנולתחתוהלאאומגתלדחהתמעוהלכותחהוייסתויתאההץנבהש‪-‬אא‪8‬ורג‪1‬ודבהבאאווהקתכווטוחתברא‪.‬השעיבט‪-‬ק‪4‬חרי‪,2‬שהובשופבענוללםתחמהוונרעאש‪--‬ד‬ ‫סד\"כ האטב ‪ eyp~iln‬ומגמותיך‬ ‫אוגדת קלמן הותקפה ב‪ 14-‬באוקטובר בשלוותה מאמצים‬ ‫הרחמווטקגנםדוקנירביקםפםבר‪:‬עקשגלבזבנהצו‪.‬כלפןוןהבזג‪-‬העז‪7‬ברנרהבפדאגגורעבווקומלטיואוהבתגרזלהורצניהשקרמבצידעווופורנהיכל\"ת\"אשונגילבדצקיוהשרל גהרהבראויג'לםיםו‪-‬דיתממ‪,‬אמגוסזסבלרפדה‪-‬הר‪-‬‬ ‫שיצאו מגזרת ארמיה ‪ 3‬המצרית‪ .‬בצפון תקפה חטיבת טנקים‬ ‫‪ 25‬שהיו לה טנקים ך]‪ 26-‬עם כוחות חשר מדיבטמה ‪ .7‬מטרתו‬ ‫של כוח זה הייתה להשתלט על פתחו של מעבר הג'ודי‪ .‬הכוח‬ ‫סנטימנט\"‪\"--‬מצווה\"‪ \".‬בדרום תקפו‬ ‫נבלם ע\"י אברהם באיזור‬ ‫‪9‬פי‪.6‬קומדצמפורןשל\"לא‪.‬וגדב‪-‬ה‪9‬פבעאלוהקטאוובגרדתתקאפרויהקמוצאריילום‬ ‫עיזבון\"\"‬ ‫המצרים בשני מאמצים‪ ,‬שמגמתם הייתה להשתלט' על פתחו‬ ‫מדרום‬ ‫לה נמצא‬ ‫לאורך‬ ‫המערבי של ציר המיתלה‪ .‬המאמץ העיקרי בדרום היה מורכב‬ ‫כל החזית עם כוחות שריון וחי\"ר במטרה להרחיב את ראש‬ ‫מחטיבת טנקים ‪ 3‬מדיביזיה ‪ 4‬ועוד כגדוד חי\"ר מחטיבה ממו‪-‬‬ ‫הגשר‪ .‬בשלושת הימים שלאחר מכן התנהלו קרבות סטאטיים‬ ‫כנת ‪ 113‬מדיביזיה ‪ .6‬כוח זה בולו צריך היה לחדור בציר ואדי‬ ‫להגאודגהדההמזהירהחימתמווקהםתכמונתנ‪-‬ו‬ ‫שריון‬ ‫המצרים כוחות‬ ‫בהם העבירו‬ ‫מבעוק עד לציר הרוחב וביובם לתלות צפונה לפתחת המיתלה‪.‬‬ ‫חפ\"ק‬ ‫ג' של תוכניתם‪.‬‬ ‫לביצוע שלב‬ ‫בפועל הגיע הכוח עד ציר הרוחב‪ ,‬כאשר הכותרת הראשונים‬ ‫של החוד והסיור המצרי נבלנוו במרחק של כקיל‪:‬ובוטר מציר‬ ‫המיתלה‪.‬‬ ‫חילת המלחמה בקדמת ציר‬ ‫הרוחב‪ ,‬ואילו הגוף העיקרי של כוח זה נבלם ממערב לציר‬ ‫של ה‪13-‬‬ ‫בשעות הצהרים המוקדמות‬ ‫הרוחב בעומק עגל כ‪ 2-‬עד ‪ 5‬ק\"ת ממנו בתוך ואדי מבעוק‪.‬‬ ‫מפקד‬ ‫נהרג‬ ‫באוקטובר‬ ‫מאמץ פהקני הופעל דרומית לואדי מבעוק על ציר יורה\"‪\".‬‬ ‫האוגדה‪ ,‬האלוף אלברט מנדלר ז\"ל‪ ,‬בעת סיור בצפון גזרת‬ ‫כוח זה כלל את חטיבת טנקים מוקטנת ‪ 22‬ועוד כוחות חי\"ר‬ ‫האוגדה בציר הג'ידה‪--‬איוור מצווה\"‪\",‬בגזרת' חטיבת אברהם‪.‬‬ ‫מחטיבה ממוכנת ‪ .1‬כוחות אלה תקפו מכיוון עיון מוסא‪ .‬מט‪-‬‬ ‫בשעות הערב של אותו יום הוזעק האלוף קלמן מגן לחפ\"ק‬ ‫האוגדה‪ ,‬שהיה ממוקםבמיתלה‪ .‬וקיבל את הפיקוד על האוגדה‪.‬‬ ‫רתו של כוח זה הייתה כפי‪ ,‬הנראה לאבטח את המאמץ העיקרי‬ ‫פחות מ‪ 12-‬שעות לאחר קבלת הפיקוד מצא האלוף קלמן מגן‬ ‫שחדר בואדי מבעוק על‪-‬ידי תפיסת השטחים השולטים מד‪-‬‬ ‫את צלומו מול המתקפה המצרית המשוריינת הגדולה ביותר‬ ‫רום לואדי‪ .‬לאחר שהגיי לכבסם הרוחב צריך היה הכוח לנוע‬ ‫מאז פרוץ המלחמה‪.‬‬ ‫צפונה ולתפוס את פיתחת המיתלה‪ .‬סביר שבוח זה היה משאיר‬ ‫הכוחות בדהום גזרת האוגדה שלא קיבלו התראה על התכנית‬ ‫כוחות חסימה לכיוון דרום‪ .‬הכוח נבלם ברובו בצומת נווה\"‪\"-‬‬ ‫המצרית לביצוע מתקפה‪ ,‬הופתעו מהעיתוי ומהמסה התוקפת‪.‬‬ ‫‪ \"nnllrr‬וחלק קטן ממנו נבלם דרומית לצומת באיזור ציר‬ ‫זאבה\"‪ \".‬חטיבת טנקים ‪ 3‬שפרצה בואדי מבעוק נכנסה בסד\"כ‬ ‫סד\"כ אוגדת קלמן ב‪ %4-‬באוקטובף‪ ,‬פשטתה‬ ‫מלא עם כ‪ 94-‬טנקים וגדוד תותחים ‪ 122‬מ\"מ קצר‪ .‬בחוד נע‬ ‫ומשימות כוחותיה‬ ‫כוח סיור על גבי ב‪.‬ט‪.‬ר‪ .‬ומאחוריו נעו הטנקים בטור ארוך כש‪-‬‬ ‫חב‪-‬טי‪4‬ב‪1‬תבאאובקרטהובםרמוכקללטנהתהאוג‪-‬דעהםא כת‪0-‬ה‪5‬כוחטונתקיהם‪,‬באהיחםזי‪:‬קה באיזור‬ ‫מאחוריהם כוחות חי\"ר על‪-‬גבי ב‪.‬ט‪.‬ר‪ ,.‬טילי סאגר על ב‪.‬ר‪.‬ד‪.‬מ‪.‬‬ ‫ציר הג'ידי‪--‬ציר החת\"מ ובלמה בגזרתה ציר) מצווה\"‪\"-‬‬ ‫ומשאיות עם חי\"ר כוסף‪ ,‬כאשר גדוד ה‪ 122-‬נגרר על‪-‬ידי מש‪-‬‬ ‫יורה\"\"‬ ‫סנטימנט\"(‪\".‬‬ ‫על‪-‬גבי‬ ‫איות בסוף הטור‪ .‬חטיבת טנקים ‪ 22‬שתקפה בציר‬ ‫נכנסה בסד\"כ מוקטן עם כ‪ 50-‬טנקים כאונך השר‬ ‫חשיבת אריה מוקטנת ‪ -‬שכללה גדוד גן ‪ 30‬טנקי שרמן וגדוד‬ ‫משאיות וב‪.‬ט‪.‬ר‪ .‬השתלב בסוף הטור ובחוד בין הטנקים‪ .‬בשלב‬ ‫מסוים שלח כוח זה כחוד‪ ,‬כוח מתוכו דרומה לציר יורה\"\"‬ ‫חרמ\"ש‪ ,‬החזיקה באיזור צומת הג'יד\"‪--‬כביש הרותב‪.‬‬ ‫כוח ביפיף ‪ -‬כלל כשני גדודי חי\"ר‪ ,‬שהיו ממוקמים במעברי‬ ‫בציר זאבה\"\" כנראה על מנת ל‪,‬אבטח את האגף מדרום‪ .‬הכוח‬ ‫הג'ידי והמיתלה‪.‬‬ ‫כלל כגדוד טנקים מוקטן (‪ 15‬טנקים'( ופלוגת חי\"ר מוגברת‬ ‫חטיבת דן ‪ -‬כללה כ‪ 62-‬טנקים והחזיקה באיזור ציר המיתלה‬ ‫כ(‪ 100-‬חיילים( עם ב‪.‬ט‪.‬ר‪ .‬וב‪.‬ר‪.‬ד‪.‬מ‪ .‬מגמת כוח זה הייתה גם כן‬ ‫לתקוף את' כוחות צה\"ל שעל ציר יורה\"\" מאחור‪ .‬הכוחות‪ ,‬שנעו‬ ‫ציר‪ -‬החת\"מ עטיפה\"‪\"-‬נווה\"(‪ )\".‬החטיבה נהגה להחזיק שני‬ ‫בציר יורה\"‪ \",‬הסתייעו בארטילריה נגררת ‪ 122‬מ\"מ קצר‬ ‫גדודים לפנים וגדוד מאחור גדוד) ש' ‪ -‬בן ‪ 21‬טנקים( באחור‬ ‫ציר המיתלה‪--‬ציר הרוחב‪.‬‬ ‫שנעה בסוף הכוח‪ .‬הכוח שתקף בציר יורה\"\" נע‪ ,‬בניגוד לכוח‬ ‫גדוד שושני ‪ -‬מחטיבת אריה‪ ,‬גדוד חרמ\"ש‪ ,‬נערך באיזור‬ ‫בואדי מבעוק‪ ,‬בפריסה תוך תפיסת שטחים שולטים בחזית‪,‬‬ ‫אולי מכיוון שמבנה השטה היה נוח ורחב יותר‪ .‬בסך הכל‬ ‫עכברוש\"\" במפגש ציר הרוחב עם ואדי מבעוק‪.‬‬ ‫עוזי‪ ,‬גדוד צנחנים‪ ,‬כשתחת פיקודו‬ ‫‪ -‬מחטיבת‬ ‫יורה\"‪-‬ואדי\" מבעוק כ‪ 140-‬טנ‪-‬‬ ‫כלל הכוח המצרי שתקף בציר‬ ‫בצומת טרה\"‪\"-‬נווה\"\" מפגש) ציר‬ ‫טנקים‪ ,‬נערך‬ ‫גרוד רוחון‬ ‫עוד שבעה‬ ‫קים וכחטיבת חי\"ר מוגברת בסיוע של ארטילריה נגררת ועוד‬ ‫הרוחב עם הציר המוביל לעיון מוסא(‪.‬‬ ‫מוסא‪\"-‬פורטל\"‪ ,‬ומט‪-‬‬ ‫ארטילריה של דיביזיה ‪ 19‬מאיזור עיון‬ ‫פרוס במיתלה‬ ‫בפיקודו של אל\"מ יעקב היה‬ ‫‪-‬‬ ‫אגר ארטילרי‬ ‫בציר המיתלה‪.‬‬ ‫גדוד חת\"מ בינוני וגדוד כבד‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ודרומה כדלהלן‬ ‫רתו הייתה לתפוס את מעבר המיתלה‪.‬‬ ‫מקום התקיפה וכיוונה הפתיעו את אוגדת קלמן‪ .‬גבול הגזרות‬ ‫בין חטיבת דן לגדוד חי\"ר דורון נמצא צפונית לואדי מבעוק‪,‬‬ ‫המאמר מתבסס על עבודת חניך במכללה הבינזרועית לפיקוד ומטה‬ ‫ולכל ארכו לא היה שום כוח כהטמעותי‪ .‬בציר יורה\"\" עצמו‬ ‫הכותב היה מ\"פ ג' בגדוד הצנחנים של דורון‪.‬‬ ‫נמצא הכוח האוגדתי הקטן ביותר מכל כוחות האוגדה שנמצאו‬ ‫‪21‬‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬מבמבר ‪1976‬‬

‫יצאה‬ ‫לערך‬ ‫הרוחב‪ .‬בשעה ‪0730‬‬ ‫מפגש ואדי מבעוק עם כביש‬ ‫בקו הראשון ‪ :‬חי\"ר עם סד\"כ הטנקים הקטן ביותר קודיזויקה‬ ‫הצנ‪-‬‬ ‫מג\"ד‬ ‫לעבר עיזבוז\"\" ‪.62‬‬ ‫פלוגהשימנתה שמונה טנקים‬ ‫האוגדה בחזית ‪ -‬שבעה טנקים‪ .‬המצרים בחרו ללא ספק‬ ‫חנים דורון החליט לשלוח מחלקת טנקים וכיתת תול\"ר‬ ‫את הנקודה החלשה' ביותר בגזרת אוגדת קלמן מבחינת יחסי‬ ‫לאיזור אדום ‪ ,4436‬כדי שיתמקמו על המצוק מדרום לואדי‬ ‫כוח'ות ותקפו במאמץ הגדול ביותר מבחינתם בהשוואה לשאר‬ ‫מבעוק‪ ,‬וסמוך לשעה‪ 0715‬יצאו מצומת טו‪\"-'%‬יורה\"\" מחלקה‬ ‫יחסי‬ ‫הכוחות שתקפו ב‪ 14-‬באוקטובר יאורך כל‬ ‫בת שלושה טנקים בפיקודו של סג\"מ איתן וכיתה תול\"ר עם‬ ‫כ‪2-‬‬ ‫הגזרה‪.‬‬ ‫האויב לכוחותינו חטיבת) דן וגדוד‬ ‫הל‪-‬כו‪1‬חולתטובביתן‬ ‫דורון( היו‬ ‫האויב‪ .‬בפועל השתתפה חטיבת דן‬ ‫שני בלים בפיקוד‪ ,‬סגן רלי ונעו לכיוון אדום ‪ .4436‬כעשר דקות‬ ‫לאחר שהפלוגה מגדוד ש' התחילה לנוע‪ ,‬התקבלה בחפ\"ק‬ ‫בקרב רק עם‬ ‫ששלמאנויהב‪22‬היוטנכ‪-‬קי‪0‬ם‪14‬ואטםנקניוםסי וףאיללכוך‬ ‫חטיבת דן הוראה מהאוגדה לעצור את הכוח‪ .‬ש'‪ ,‬ד‪%‬ג\"ד‪ ,‬הורה‬ ‫את כוחות גדוד‬ ‫אחה‬ ‫גדוד‬ ‫לפלוגה בקשר לעצור ולתפוס עמדות לכיוון ציר מאפר\"‪\".‬‬ ‫לכוחותינו בגזרת‬ ‫הרי‬ ‫דורון‬ ‫מפקד הפלוגה קיבל את הפקודה כאשר נמצא ב\"עיזבון\" ‪.68‬‬ ‫הלחימה רק ‪ 29‬טנקים כך שכוחם של ונמצרים בגזרה זאת היה‬ ‫גדול בוכוחנו פי ‪ 4.6‬בשריון ופי' ארבעה לערך בכוחות חי\"ר‪.‬‬ ‫בהעוישאק‪,‬לנבכונזכנסה'רהאמהחעלורמבשדהויווםלחיככיוךהוןתהצומפראיוהמתרמ\"\"פשלקודלחאטהיזחביטתהיהבדןהאלתלה‪-‬כתשו'ר‪,‬יחסהוהמלאגוהי\"זבד‪,.-‬‬ ‫בבהנך כל הקרב העריכה האוגדהשהמתקפה הרצינית עדיין‬ ‫לא באה והיא צפויה להגיע מהחזית בציר המיתלה ומשום כך‬ ‫רותקו שני הגדודים של חטיבת דן עם חפ\"ק החטיבהלגזרתם‬ ‫לרדת דרומה לכיוון ואדי מבעוק עם שאר הגדוד‪.‬‬ ‫באיז'ור ספורטא\"'‪\".‬‬ ‫וממ‪-‬‬ ‫בעוד פלוגתו של רם נעה מעמדותיה על ציר מאפר\"\"‬ ‫שיכה בתנועה דרומה‪,‬החל המג\"ה ש'‪ ,‬לנוע עם שאר הגדוד‬ ‫בלימת הכוחות בואש מצעוק‬ ‫יחיאל\"\" על ציר עפר‬ ‫שמנה ‪ 13‬טנקים מכיוון מאייד\"\" דרך‬ ‫הקרב בואדי מבעוק החל למעשה בדיווחי התצפיות‪ .‬מערך‬ ‫כ‪ 3-‬ק\"מ מערבה‪ .‬ש'‬ ‫המקביל לציר הרוחם ומרוחק נשמנו‬ ‫התצפיות בגזרה הופעל ונפרס על פי תכניתו של רס\"נ עמיחי‬ ‫המג\"ד בחר בנתיב‪ ,‬שבו אפשרויות הפריסה הלו טובות מאלה‬ ‫ז\"ל‪ ,‬קמ\"נ חטיבת דן‪ .‬המערך כלל תצפיות ארוכות טווח וכן‬ ‫שבציר עיזבון\"\" ציר) הרוחב( ודרכו אפשר היה לתפוס את‬ ‫הקדמית‬ ‫הסיור החטיבתית‪ .‬התצפית‬ ‫תצפיות‬ ‫השטחים השולטים מצפון לואדי מבעוק‪ .‬הכוחות הראשונים‬ ‫ששיכובה‬ ‫מזרחית לקרת אל‪-‬מופה‪,‬‬ ‫כמ‪-‬פ‪5‬לוגק\"תמ‬ ‫נמצאה‬ ‫ארבע‬ ‫ביותר‬ ‫שהגיעו למגע אש עם הכוח המצרי‪ ,‬שנע בואדי מבעוק‪ ,‬היו‬ ‫כשבילשדיהבריוזיחהב‪9,‬ו‪1‬רקהנוהצדרריותמ‪.‬יתשלבויושתתרצפמיוביתנינהוןס נפומ‪-‬ת‬ ‫גדוד חרמ\"ש‪ ,‬בפיקודו של שושני שהיה ערוך באיזור עכב‪\"-‬‬ ‫הפיקוד‬ ‫כמוצב‬ ‫רוש\"‪ ,‬מחלקת הטנקים של איתן וכיתת התול\"ר מגדוד דורון‬ ‫לואדי‬ ‫אחד דרומית‬ ‫לאורך‬ ‫נמצאו‬ ‫לחטי‪-‬‬ ‫האינפורמציה‬ ‫לכביש הרוחב כקילומטר‬ ‫שהגיעו מהאגף הדרומה כוחות אלה יצרו מגע עם האויב בשעה‬ ‫זאת היא שנתנה את עיקר‬ ‫צאה ממזרח‬ ‫‪ 0815‬לערך‪ .‬פלוגת הטנקים בפיקודו של רם הגיעה ל\"עטבון\"‬ ‫דוכ‪-‬רו‪3‬ן‪4-‬לחקט\"ימבתצפדוןניתהיהלואצידיר‬ ‫רתה‪ .‬תצפית‬ ‫בת דן‪ .‬גבול הגזרות בין גדוד‬ ‫‪ 62‬בשעה ‪ 0830‬לערך ותפסה עמדות בצמוד לערוץ של ואדי‬ ‫מאפר\"\" ‪ 67‬דרומית‬ ‫מאפר\"‪ \".‬זהו ציר עפר שנמצא‬ ‫מבעוק‪ ,‬כך שראשוני הכוחות המצריים‪ ,‬שהופיעו מתוך ואדי‬ ‫החת\"מ' תצפית זאת‬ ‫באיזור‬ ‫תצפית‬ ‫דוארלון‪-‬מומירקהם‬ ‫נתקלו באנשי פלוגתו של‬ ‫מציר‬ ‫ו‪ 3-‬ק\"מ‬ ‫גדוד‬ ‫מבעוק‪.‬‬ ‫רהםמ\"דפקופתגעסהפרוהפתלובגלהבדכלבא‪0-‬ח‪1‬ר‬ ‫מבעוק‪,‬‬ ‫לקרת‬ ‫מזרחית‬ ‫על פי עדות‬ ‫אוהדה ע\"י פלוגה ג' מוקטנת מגדוד‪ .‬דורון בפיקוד המ\"פ‪,‬‬ ‫כמגאיות‪.‬‬ ‫בול‪-‬ע‪5‬מ‪-1‬דו‪8-‬ת‪1.‬‬ ‫שנכנסו‬ ‫והיא הייתה למעשה התצפית הקדמית ביותר של כוחות צה\"ל‬ ‫טנקים‬ ‫גדוד החרמ\"ש בפיקודו של שושני שנמצא ב\"עכברוש\"‪ ,‬יצר‬ ‫בגזרת ואדי מבעוק‪.‬‬ ‫מגע אש עם החוד של הכוח המצרי גפי הנראה דקות ספורות‬ ‫הכוחות‬ ‫נהווצהפו\"נ‪-‬י\"יורעהל\"‪-‬י\"דיעםפלועגיהקר‬ ‫גדוד דורון נמצא בצומת‬ ‫‪0‬לאו‪2‬פגניד‪\"b‬ה‪.‬ש‪rb‬פללפומיגק\"תדויכויוםשחילורהמםמקיג\"\"תפדפיסםנהעוועההמפמדעויצלתר‪.‬יאםגת'דוב‪n‬דש‪o‬ת‪v‬שיוו‪V‬עשנהדייאירוררטתהילבשרילתומתטהנח‪--‬י‬ ‫‪ %‬מגדוד‬ ‫אולם הוא‪ ,‬איבטח את אגפו‬ ‫קים ‪ :‬בחזית נע חי\"ר על‪-‬גבי נגמ\"שים ב‪.‬ט‪.‬ר‪ .‬ובזנב מאחורי‬ ‫לפיציקורדונוושהל\"\"ג‪1‬דו‪7‬דובדמוררוןח‪.‬קפשלולגהכ‪-‬ז‪0‬א‪0‬ת‪3‬‬ ‫חי\"ר איציק שהייתה תחת‬ ‫כתצפית לכיוון‬ ‫נמצאה על הדיונות ממערב‬ ‫צפון‪,‬‬ ‫לקבל דיווחים‬ ‫מהכביש‪ .‬כוח זה שיכהו גם‬ ‫מטרים‬ ‫כל שורת טנקים נעה סוללת ארטילריה ‪ 122‬מ\"מ קצר נגררת‪.‬‬ ‫מתצ‪-‬‬ ‫וצפון מערב‪ .‬חטיבת דן החלה‬ ‫מערב‬ ‫עם יצירת מגע אש עם גדוד שושני נעצר החוד של הכות‬ ‫פיותיה ההל משעה ‪ 0630‬לערך‪ .‬התצפית שנמצאה בנ\"ג‬ ‫המצרי וסוללות הארטילריה שבזנבו התפרסו והתלו לטווח על‬ ‫לכיוון ציר‬ ‫‪ 379‬דיווחה על כוחות טנקים ועל ענני אבק‬ ‫כוחות צה\"ל שישבו באיזור עכברוש\"‪ \".‬לפי דיווחיהם של ש'‬ ‫דיווחו התצ‪-‬‬ ‫מאפר\"‪-‬ואדי\" מבעוק‪ .‬בין השעות ‪0700--0630‬‬ ‫ושל שושני‪ ,‬מפקדי הגדודים‪ ,‬מסתבר שפלוגת הטנקים מגדוד‬ ‫פיות של דורון על כותות בסדר גודל של הטיבת טנקים‪ ,‬הנעים‬ ‫שש'ושתניפ‪.‬סהמחעלמקדתותהטבנזקמיןםשהשלהודאיהתןמצרשיב נאעהצרמ‪,‬גכדושדנתדקולרוןבגהדות‪-‬ד‬ ‫מכיוון צפון מערב לעבר ואדי מבעוק‪ .‬הפלוגה מגדוד איציק‬ ‫ייצבה כאמור באיזור סגול ‪ 181‬מעט קודם לכן וההלה משמידה‬ ‫שישבה ב\"נווה\" ‪ ,71‬דיווחה כי טנקים עולים עליה וביקשה‬ ‫רשות נסיגה‪ .‬אותם טנקים שעלו על הכות כעשרה) במספרם(‬ ‫טנקים מצריים מהאגף הדרומי‪ .‬המהלקה נשארה באתור זה עד‬ ‫מדרום לואדי‬ ‫צמודה‬ ‫עהליו‪-‬ידכינרתאפיהסתלההוושתטחאיבםטהמשתולאטגיףם‬ ‫צריכים‬ ‫שעה ‪ 1000‬לערך והשמידה כעשרה טנקים‪ .‬לאחר מכן חזרה‬ ‫לואדי ותנועה‬ ‫מדרום‬ ‫מבעוק‬ ‫שוב לצומת נוו‪\"-'%‬יורה\"\" על מנת לסייע לגדוד דורון‪,‬‬ ‫כלדןאמרהמכפהמ‪.‬קחדלבטותשלחתבטיעזבלהה‪,-‬ידניכתלןמופשפוקקדוידביןההכוהלח‪-‬וששעת'ו‪,‬תההעסימרקג‪\"3‬רי‪0‬די‪--,‬ם‪0‬לברגשהזלו‪0‬רחה‪.‬ה פתאלקולבג\"לתמו‬ ‫שהותקף מהחזית מכיוון ציר יור‪ \"'%‬החל כהזעה ‪ 0730‬לערך‪.‬‬ ‫טנקים על ציר עיזבון\"\" ציר) הרוהב( ל\"עיזבון\" ‪- 62‬‬ ‫כיתת התול\"ר בפיקוד רלי תפסה עמדות באיזור אדום ‪,4436‬‬ ‫וירתה על דרגים ומשאיות שגררו תותחים‪ 122‬מ\"מ‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫באוקטובר ‪ 1973‬בגזרת ואדי מבעוק‬ ‫קרב ה‪14-‬‬ ‫שי‬ ‫'‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 5-/55 .‬י‪,,51‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ן יתז‪14-‬‬ ‫מי‪-‬‬ ‫י\"‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫‪1‬‬ ‫י‪4.4,,‬‬ ‫ן‪1411‬‬ ‫ל\"‬ ‫ת\"ל‬ ‫י‪--.‬ש‪4‬‬ ‫של הסריקה בואדי קיבל משנה\" זבוב\" פקודה לנוע לצומת‬ ‫י‪ ,/ ':‬נ'‪4)4‬‬ ‫יורה\"‪\"-‬נווה\"\" כדי לתגבר את גדוד דורון שנמצא באותו זמן‬ ‫הכיתה פגעה בכחמש מטרות‪ ,‬גמרה את התחמושת‪ ,‬ובגמר הירי‬ ‫גווה\"‪\"-‬יורה\"'\" גדוד ש' בהרכב של פל' ב‪,‬‬ ‫חזרה לאיזור צומת‬ ‫בת כימונה טנקים‪ ,‬וכוח מחטיבת אברהם שנקרא משנה\" זבוב\"‬ ‫מותקף בגל שני מכיוון ציר יורה\"‪ \".‬מייק‪ ,‬המ\"פ‪ ,‬יצא לכיוון‬ ‫יור‪\"-'%‬נווה\"\" עם טנק נוסף והשאיר שני טנקים שלו‬ ‫צומת‬ ‫ובו ארבעה טנקים בפיקודו של סגן מייק‪ ,‬שעבר תחת פיקודו‬ ‫של גדוד ש' מאן ה‪ 11-‬באוקטובר‪ ,‬ועוד טנק מג\"ד ‪ -‬בסה\"כ ‪13‬‬ ‫בפיקוד מ\"מ ‪ ,1‬סגן ניצן‪ ,‬להכרמך סריקה בואדי בפיקוד גדוד‬ ‫טנקים ‪ -‬תפס את השטח השולט שמצפון לואוי מבעוק ומ‪-‬‬ ‫ש'‪ .‬מפקדת האוגדה סייעה גם היא ושלחה מטוס קל על מנת‬ ‫דרום ל\"יחיאל\" בשעה ‪ 0900‬לערך‪ .‬כוח זה ניהל מגע אש עם‬ ‫לטווח ארטילריה באיזור הקרב‪ .‬המטוס טס לאורך כביש הרוחב‬ ‫הכוח המצרי עד קרעה ‪ 1200‬לערך ופגע כב‪ 20-‬מטרות טנ‪)-‬‬ ‫קים ומשאיות(‪ .‬מרגע הגעתו של גר' ש' פעלה פלוגת רם במס‪-‬‬ ‫באיזור פיתחת ואדי מבעוק אולם הטיווח סיכן את כוהותינו‬ ‫גרתו‪ .‬בשעה ‪ 1100‬לערך ירד הכוח של משנה\" זבוב\" כפי‪-‬‬ ‫ומשום כך הופסק כנראה לפי דרישת ש'‪ ,‬המג\"ד‪.‬‬ ‫הקרב העיקרי לעצירת הכות דענצרי בואדי מבעוק התבצע‬ ‫קודו של מייק וביצע סריקה בתוך הואדוז כות זה השמיד‬ ‫למעשה בין השעות ‪ 0900‬ל‪ 1200-‬בצהרים והשתתפו בו כל‬ ‫שני טנקים ך]‪ 26-‬וכטורחים קצרים של כ‪-‬סך מטרים ושלושה‬ ‫הכוחות שנמנו עד כה‪ .‬תיל האווה‪ -‬השתתף בקרב זה בשליש‬ ‫טנקים נוספים בטווחים של ש‪-006--‬כ‪ 70‬מטרים‪ .‬בשלב זה‬ ‫תקיפות עיקריות שכל אחת מהן נערכה על‪-‬ידי רביעיית מטו‪-‬‬ ‫‪28‬‬ ‫מערכות\" ‪ ,266‬נובמבר ‪1975‬‬

‫בפיקודו של קצין בדרגת רב‪-‬סרן במרחק של כ‪ 1200-‬מטרים‬ ‫סים‪ .‬הראשונה בשעה‪ ,1045‬השניה ב‪ 1145-‬והשלישית ב‪.1210-‬‬ ‫מ\"עכברוש\"‪ .‬הכוח הסורק היטליך רימונים לטנקים הנטושים‬ ‫בכל תקיפה כזאת דיווח חיל האוויר על פגיעות בריכוזי רק\"מ‪,‬‬ ‫שימוש הוזר בהם‪.‬‬ ‫טנקים ומשאיות‪ ,‬ועל פגיעות בנארי מבעוץ כאיזור אדום‬ ‫טנקים‬ ‫ועמובדעוכקגדונדכנסחוי\"בר‪14.-‬מולבאוסקד\"טכוברשלחטכי‪-‬ב‪4‬ת‪9‬‬ ‫על מנת למנוע‬ ‫‪ 4436‬ומדרום מערב לו‪ .‬חיל האווירהשתתף גם בתחילת הקרב‬ ‫טנקים‬ ‫לסיכום ‪ :‬לואדי‬ ‫בואדי מבעוק כאשר ראשוני הכוחות המצריים חצו את ציר‬ ‫‪ 3‬מדיביזיה ‪4‬‬ ‫ניצבו כוהותינו עם ‪ 24‬טנקים וכיתת תול\"ר ועם סיוע של‬ ‫נווה‪ \"',‬מורחה‪ .‬תקיפה ראשונה בוצעה בשעה ‪ 0730‬על ידי‬ ‫מטוסי חיל האוויר וארטילריה‪ .‬לאויב הייתה עדיפות מספרית‬ ‫שלושה מטוסים באיזור נווה\"\" ‪ .70‬תקיפה שניה נערכה בעיפה‬ ‫ביחס של ‪ 4‬ל‪ 1-‬בטנקים ראף עדיפות בכוחות תשר‪ ,‬אך הוא‬ ‫נווה\"\" כקילוליטר דרומית ל\"נווה\" ‪70‬‬ ‫‪ 0745‬על ציר‬ ‫סבל מנחיתות אווירית ומיכולת נמוכה בהפעלת כוחות בקרב‬ ‫עעל‪-‬ם‬ ‫ובשעה ‪ 0830‬בוצעה תקיפה שלישית‬ ‫ארבעה מטוסים‬ ‫מכלספארבינדופגת‪.-‬‬ ‫היו‬ ‫תנועה‪ .‬לכוחותינו שנלחמו בואדי מבעוק לא‬ ‫ידי ארבעה מטוסים‪ ,‬על השטחים השולטים מדרום לואדי‬ ‫היו‬ ‫לגדוד דורון שלחם בצומת נווה\"‪\"-‬יורה\"\"‬ ‫מהבללעווקדיוכוקיחולוהמטטיירסימזםרעחילתפגיל\"עונוותה\"ברי‪1‬כ‪7‬ו‪.‬זיגםרק\"בםש‪,‬לוטנשקיהםתזקכיהפום‪-‬ת‬ ‫עים‪.‬‬ ‫איות‪ ,‬שהיו בתנועה לכיוון ציר המיתלה‪ .‬בסה\"כ ביצע חיל‬ ‫לחימת תפוחות בשר יצה‪ \",,,‬יבשר יאבה\"\" \"‬ ‫האוויר כשש תקיפות בגזרת ואדי מבעוק‪ .‬נגליש תקיפות‬ ‫גדוד דורון היה אחראי לגזרה הדרומית של אוגדת קלמן‪.‬‬ ‫‪0‬לש‪3-‬ל‪1210170‬ל‪0-1‬מש‪3‬ט‪8‬וסי‪0‬יס‪,‬יעווםשללעקוורדשבנולהספעניפיוקתרשיהששחללל‪2‬ג‪1‬הדוקמדרטובשס'י‪,‬הםגעידבוקיןדריהשושביעןשוניתה ו‪5‬שה‪4‬עוכ‪0‬ו‪1-‬ת‬ ‫גבול הגזרה הצפוני שלו עם חטיבת דן היה ציר מאפר\"\"‬ ‫וגבול הגזרה הדרומי שלו עם מרש\"ל היה הדיונות שמדרום‬ ‫היוגירעה\"\"לגזפרלוהגהזובתב‪-‬ת‪10‬שעהבאוטנקקטיוםב‪.‬ר‪.‬ב‪0-‬ע‪1‬ד‬ ‫זאבה\"‪ \".‬הגדוד‬ ‫לציר‬ ‫חות מגדוד דורון‪.‬‬ ‫יום החזיקה בציר‬ ‫אותו‬ ‫התצפית‪ ,‬שהייתה ממוקמת ב\"מאפר\" ‪ ,67‬טיווחה ארטילריה‬ ‫באוקטובר ביצעה פלוגה זאת תקיפה על איזור צירר\"\" בה‬ ‫במשך כל היום על ריכוזי כזחות מצריים נסוגים‪ .‬לפי דיווחי‬ ‫נפגעו ששה טנקים‪.‬‬ ‫תצפית זו החלה נסיגה מצרית כבר בידעה ‪ 1100‬לערך‪ ,‬כאשר‬ ‫משנכנס גדוד דורון לציר יורה\"\" הוא מצא עליו באיזור‬ ‫הכוחות המצריים נעים עם טנקים‪ ,‬נגמ\"שים‪ ,‬משאיות וג'יפים‬ ‫יורה\"\" ‪ 70‬את מ\"מ הטנקים סג\"מ איתן‪ ,‬שתחת פיקודו היו‬ ‫בציר ואדי מבעוק ללא כל סדר לכינון תעלת סואץ‪ .‬בשלב זה‬ ‫שלושה טנקים‪ .‬הגדוד החללהתקדם בזהירות בחיפוי ארטילריה‬ ‫שבי אנשי התצפית שבעה טנקיסטים מצרים‪ ,‬ביניתם קצין‬ ‫הגיע לצומת‬ ‫לפנניווםה\"כ‪\"-‬שיוהוראה\"‪.‬מ\"אבבטערחבאתה‪0-‬ש‪1‬לושבאתוקהטטונבקרים‪,‬תווגכבךר‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫גדוד דורון‬ ‫גדוד ש' עזב את זירת הואדי סמוך לשעה ‪ 1200‬ונע דרומה‬ ‫נווה\"‪\"--‬‬ ‫בעוד ארבעה טנקים מחטיבת‬ ‫לאיזור חניבעל\"‪\"-‬זאבה\"\" על מנת לחסום כוחות אויב שאגפו‬ ‫ל‪ 13-‬בו‪,‬‬ ‫דהן‪,‬מ‪-‬חג‪1‬ד‪1‬זדב נאואקחטזובברצועמדת‬ ‫יורה\"\" ובמשך שלושה ימים‪,‬‬ ‫את גדוד דורון מדרום‪ .‬הגדוד שהה באיזור שמדרום לאדום‬ ‫המצריים‪ .‬משימת הגדוד‬ ‫ניהל קרבות סטאטיים‬ ‫‪ 4237‬עד שעה ‪ 1500‬ואז חזר לחניון לילה בצומת עטיפה\"‪\"-‬‬ ‫מנדלר ז\"ל הייתה להי‪-‬‬ ‫מול הכוחות‬ ‫כפי שהוגדרה על‪-‬ידי‬ ‫עיזבון\"\" ציר) המיתלה‪--‬כביש הרוחב(‪ .‬הפלוגה של רם יצאה‬ ‫האלוף אלברט‬ ‫שלבצויארדייומרבה\"עו\"ק‪65‬רקבמבטשרעההל‪0‬ח‪0‬ס‪3‬ו‪1‬םלכעורחךו'תונאעויהבלסאוגוג‪-‬ל‬ ‫מעונדותיה‬ ‫אחז בצומת ולמנוע חדירת אויב בגזרה‪ .‬הגדוד לא התארגן‬ ‫‪ 182‬גנדרום‬ ‫סבטחזאיטתי‪,‬תועבםצותמצתפיואתלאבאפגרפסים‪.‬אתבבוהקכורחוה‪-‬ת‪14‬עםבאומיקניטומובםר‬ ‫להגנה‬ ‫חיילים‬ ‫ההגכודוחדינשארב‪',‬עבעטימפדו‪-'%‬ת\"יועיזעבודן\"‪.‬שעגהדוד‪600‬ש‪'1‬‬ ‫פים מציר זאבה\"‪\".‬‬ ‫היה הגדוד פרוס כדלהלן‪ :‬בצפון הגזרה‪ ,‬כ‪ 7-‬ק\"מ מצומת‬ ‫לערך ותור לחניון‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"\" בקרבת מאפר\"\" ‪67‬התמקמה תצפית שאוישה‬ ‫לא נתקל אחר הצהרים בכוחות אויב‪ ,‬שאגפו את גדוד דורון‬ ‫יוהרה‪-‬וינףת'ע‪-‬ה\"לנלהוואהוב\"ל\"טטחווכו‪-‬חא‪0‬ת‪0‬א‪1‬והיאבמגטףאריפהםשצריפמ‪.‬ו'נעירבכי‪-‬ש‪2‬לת‬ ‫ע\"י פלוגה ג'‪ .‬מטרתה‬ ‫מככי‪-‬ד‪5‬רבו‪1‬כם‪,‬הטננאךקםיכםלכיבהצהקיסררבכזאבאולבאה‪,‬הדי\" ו\"דמוובבקעאוואקתוהמחאזחרתלורקהההטנצשקהליריםאםי‪.‬לתןסיישהרושגילןמזיכדול‪-‬הר‬ ‫הגדוד לצפות למרהבי‬ ‫עיזבון\"\" ‪ 60‬במטוהלתחמש ולת'דיק‪ .‬גדוד שושני יצא לסרוק‬ ‫ק\"מ צפונית לצומת‬ ‫ל\"לורדה' ‪ 71‬ישבה פלוגה בעדוד איציק‪ ,‬שתפקידה היה לאבטח‬ ‫את צומת נווה\"‪\"-‬לורה\"\" ע\"י ישיבה פיזית על הדיונות ששול‪-‬‬ ‫סחפד‪-‬ר‬ ‫ובמהלך הסריקה‬ ‫לערך‬ ‫בשעה ‪1500‬‬ ‫ואמ‪-‬די‪50‬מטבנעקויקם‬ ‫את‬ ‫היו פגועים ורובם‬ ‫חלקם‬ ‫נטושים‪ ,‬שרק‬ ‫יותר‬ ‫שים לגמרי‪ .‬במהלך הסריקה שבה הגדוד אנשי צוות מצריים‬ ‫י עלמשימות הגרור ‪-‬ראהמערבות\"\"‪ ,240‬עמ'ש‪.493-‬‬ ‫‪24‬‬

‫וההאבגיודםההא‪-‬ר‪4‬ט‪1‬ילבריא‪.‬וקמטחולבקרתההפ‪-‬ע‪1‬יל‪8‬‬ ‫טען לאחרהמלחביה‬ ‫הארטילרי‬ ‫טות עליו מאיזור זה‪ ,‬וכמו כן להוות תצפית בגזרתו לכהון‬ ‫כמעט כל הזמן את‬ ‫גדוד דורון‬ ‫צפון‪ ,‬מערב וצפון מערב‪ .‬בצומת נווה\"‪\"-‬יורה\"'\" הב‪ \"2‬מפק‪-‬‬ ‫מ\"מ דייקה בפגיעותיה‪ .‬היא ירתה חנ\"מ וזרחן במעורב והרבה‬ ‫דת הגדוד עם הפלוגההמסיתות וכוח שמנה שבעה טנקים בפי‪-‬‬ ‫שגזים נפלו מכהי על המשאיות והטנקים‪ ,‬שבעו באיזור אדום‬ ‫קודו של סג'‪/‬מ איתן‪ .‬לפלוגה דגסייעת הייתה מחלקת תול\"ר‬ ‫‪ .4233‬צוותי טנקים שנפגעו נראו קופצים החוצה ונוטשים‬ ‫אגפי הגדוד ;‬ ‫בת חמישה ג'יפים ששיבטתה בדרך‬ ‫את הטנקים‪ .‬שלושה הטנקים הישראליים שירו מאיגור הצומת‬ ‫לוח ירי אחד(‬ ‫את‬ ‫כלל‬ ‫קנים ‪81‬‬ ‫ימשחלבקהתכ‪-‬ה‪0‬מ‪0‬ר‪1‬גממוטתריבםתמאזררבחעיהת‬ ‫פגעו בין השעות ‪ 0900--0800‬בכעשר מטרות אולםתחמושתם‬ ‫עם)‬ ‫‪D\"D‬‬ ‫לצומת‬ ‫צוו‪'-'%‬יורדו'' מאחורי‬ ‫דלונה‪ .‬מחלקת החבלה שתיפקדה במחלקת חי\"ר הרבה על‬ ‫החלה אוזלת‪.‬‬ ‫דיונה באיזור הצומתכשהזחל\"מים הוחזקו תמחור‪.‬‬ ‫בסביבות דימעה ‪ 0900‬החלה ההתקפה המצרית מכיוון מערב‬ ‫‪0‬סו‪7‬ללכ‪-‬ת‪208‬ק\"‪1‬משמ\"זמר‪,‬חישתסיליצעוהמתלגדודנווההיי\"‪-‬ת\"יהורפהר\"ו‪\".‬סההכבואחיוזותרהניווסרפהי\"\"ם‬ ‫להישבר‪ .‬החי\"ר המצרי הפסיק את התקדמותו וצוותי הטנקים‬ ‫המצריים נראו יושבים ליד הטנקים כבנמן תרגיל‪ .‬הפעלת‬ ‫ג'יפי התול\"ר שנשארו בצומת הייתה כלהלן‪ :‬כיתת תול\"ר‬ ‫בפיקוד סרן מ'‪,‬‬ ‫שהיו תחת פיקוד הגדוד כללו פלוגה מוקטנת‬ ‫בפיקוד סג\"מ אבי נשארה בצומת נווה\"‪\"-‬יורה\"‪ \".‬ג'יפ תול\"ר‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"\"‬ ‫שנמצאה על הדיונות מצפון‪-‬מזרח לצומת‬ ‫אחד נשלח לכוח מ' במטרה לאבטח את הצומת מכהון צפון‪-‬‬ ‫ומחלקה ‪ 1‬מפלוגה ג' ישבה מאחור באמור יורה\"\" סד‪.‬‬ ‫מזרח‪ .‬כיתת התול\"ר של סגן רלי הייתה באיזור אדום ‪.4436‬‬ ‫הדיווחיםד~\"אשונים על הכוחות המצריים‪ ,‬שנעו לעבר ואדי‬ ‫כשהחלה ההתקפה המצרית ממערב ביקש המג\"ד מהסמג\"ד‬ ‫א' ומפלוגה ג' בין השעות ‪0630‬‬ ‫מכוח‬ ‫לגדוד‬ ‫הגיעו‬ ‫למ‪-‬ב‪0‬ע‪0‬ו‪7‬ק‪.0,‬‬ ‫שישלח לו את כיתת התול\"ר מהצומת‪ .‬הסמג\"ד שלח רק את‬ ‫אותו זמן מערבית לצומת נווה\"‪\"-‬‬ ‫נמצא‬ ‫דורון‪,‬‬ ‫המגייד‬ ‫גגה''ייג'יפפפההסשתמוללל\"ספרגמלעשספבו‪-‬רפי‪3‬חדטמנלןקכיווםחאיובלגוסמ‪i‬רמ‪\"n‬א‪D‬מ‪1‬תה‪o‬התתעוחלמ\"מדורהשנתלש‪.‬כיאברתאןולאתבוודתזםבמןצונחיממסית‪.-‬ה‬ ‫יורה\"\" כשהוא מחפש מקום להציב ציידי טנקים‪ ,‬כיוון שיום‬ ‫קודם לכן חדרו שני נגמ\"שים ב‪.‬ט‪.‬ר‪ .‬על הציר לכמון הצומת‪.‬‬ ‫הוא הורה למ\"פ איתן לנוע עם הטנקים לכיוון אדום ‪4436‬‬ ‫שה טנקים‪ .‬ג'יפ זה שקע בחול בשטח פתוח‪ ,‬כאשר טנק מצרי‬ ‫ולהתמקםמדרום‪ .‬לואדי ומבעוי‪ .‬איתן החל לנוע עם כל‪ .‬שבעה‬ ‫מכונן אליו‪ .‬הצוות קפץ מהג'יפ כמה שניות לפני שהטנק‬ ‫הטנקים שברשותו‪ .‬ואז הורה לי הממד לנוע רק עם שלושה‬ ‫המצרי‪ -‬הדליק אותו ואיש מאנשי הצוות לא נפגע‪ .‬בצומת‬ ‫טנקים‪ .‬איתן נע לכיוון אדום ‪ 4436‬באשר המג\"ד צירף אליו‬ ‫ההיתרוי‪,‬ל\"ונרפוגפעגעעלב‪-‬יטדניקטנמקצרימצשרי‪.‬החאליחדף‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"\"~ ירה מ\"מ‬ ‫כיתת תול\"ר בפיקוד סגן מפקד הפלוגה המסייעת ‪ -‬סגן רלי‪.‬‬ ‫עמדה‪ .‬ג'יפ זה שקע לאחר‬ ‫באותו זמן דיווח א' שטנקים מצריים עולים עליו והוא מבקש‬ ‫מאנשיו נהרג והשאר נפצעה כוח כוסף הצליח לפנות רגלית את‬ ‫אישור לסגת‪ .‬טנקים אלה הת כנראה הכוח פוצריך היה לאבטח‬ ‫כל הנפגעים תחת אש כבדה‪ .‬בסה\"כ היו לגדוד דורון בתקרית‬ ‫את האגף הדרומי של הכוח המצרי העיקרי‪ ,‬שנע בואדי מבעוק‪.‬‬ ‫זאת שלושה הרוגים‪ .‬בכללם שניחובקניםשתשתתפו בחילוץ‪.‬‬ ‫המג\"ד‪ ,‬דורון‪ ,‬חשב באותה עת שהבעיה העיקרית היא הטנקים‬ ‫סמוך לידעה ‪ 1000‬החלו המצרים להתארגן להתקפה שניה‪.‬‬ ‫שנכנסו כבר לואדי מבעוק ועלולים היו לכתר את הגדוד‬ ‫דורון ביקש מהאוגדה עוד טנקים ותחמושת‪ ,‬והורה לסג'‪/‬מ‬ ‫ומשום כך החל לנרי עם החפ\"ק גם לכסון אדום ‪ .4436‬כשנמצא‬ ‫איתן‪ ,‬שהיה עדיין באיזור סגול ‪ 181‬מדרום לואדי מבעוק‪,‬‬ ‫במרחק של כחצי ק'‪/‬מ מזרחית לצומת נווה\"‪\"-‬יורה\"\" דיווח‬ ‫להגיע מייד לצומת‪ .‬מהאוגדה הודיעו ששולחים שני טנקים‬ ‫הסמג\"ד‪ ,‬שכוח טנקים וחי\"ר עולה עי צומת נווהך‪-‬ייירה\"\"‬ ‫על ציר יורה\"‪ \",‬ואכן הנוח של משנה\" זבוב\" בפיקוד סגן מתק‬ ‫מכיתן מערב בסמוך לציר ירה\"‪ \".‬במקביל לכך דיוח קצין‬ ‫הגיע לצומת נווה\"‪\"-‬יורה\"\" בסביבות השצה ‪ 1100‬כאשר‬ ‫נוסף השאגף מכיוון דרום‪ .‬השעה‬ ‫על כוח‬ ‫לגדוד‬ ‫אחר שהצטרף‬ ‫הגדוד התארגן לבלום אתההתקפה המצרית השנהל‬ ‫הילק את הגזרה לשלוש גזרות‬ ‫המג\"ד‪,‬‬ ‫דורון‪,‬‬ ‫הייתה ‪.0745‬‬ ‫לארבעה הטנקים וכשבדו עם הגדוד מהבוקר אזלההתחמושת‪.‬‬ ‫משנה‪:,‬ההא עצמו היה אחראי לכיוון צפון‪ ,‬הסמג\"ד לכמון מערב‬ ‫המג\"ד דורון נתן פקודה לנוח א' ולכוח בם להכניס לטנקים‬ ‫ורס\"נ מ' לכיוון דרום‪ .‬הבעיות הקשות במיוחד באותה עת היו‬ ‫תחמושת בידיים‪ .‬הבעיה ה‪-‬תה השטת הפתוח שבין הדרגים‬ ‫מצפון וממערת‪ .‬האיום של הטח שנע מדרום היה עדיין רחוק‬ ‫לבין קו הדיונות שבו תפסו הטנקים עבודות‪ .‬כאן הרבו דפת‪-‬‬ ‫ולא ממשי‪.‬‬ ‫רים בירי טילי סאגר וארטילריות וכאן אף נפגע הג'יפ של מ\"מ‬ ‫בצומת מוה\"‪\"-‬יורה\"\" נשארו ארבעה טנקים בפיקודו של סגן‬ ‫אש טנקים‬ ‫צלפעוןב‪-‬רמעמיבחל וקבתעהקבמורתגימהותדי‪1‬ל‪8‬גהמ\"הממחנולרקתהה‬ ‫התול\"ר‪.‬‬ ‫שרביט‪ .‬טנק אחד החל לירות לכיוון צפון ושלושת האחרים‬ ‫אל מאחורי‬ ‫מכיוון‬ ‫לכיוון מערב‪ .‬בשלב זה נסוג כוח א' מ\"יורה\" ‪ 71‬לצומת‬ ‫המצרים בתנועה מאיזור‬ ‫נווה\"‪\"--‬יורה\"‪ \".‬מכיוון מערב החלו‬ ‫דיונה‪ ,‬כאשר חייליה רצים הלוך ושוב במטרה להעביר את‬ ‫נע רגלית בין הטנקים‪,‬‬ ‫צידר\"\" ואדום ‪ 4233‬כאשר החירר‬ ‫התחמושת לעמדה החדשה‪.‬‬ ‫ההתקפה המצרית התחדשה בסביבות השעה ‪ ,1100‬כאשר ה‪-‬‬ ‫שנעו פרוסים במישור מצפון לציר יורה\"‪ \".‬באיזור צידר\"\"‬ ‫שצהפיוןה‪-‬מעעםרבהגודכואד‪,‬ן‬ ‫טנקים של משנה\" זבוב\" הגיעו לצומת‪ .‬קצין‬ ‫נראו עשרות משאית פורקות חיילים שהחלו להתקדם בהת‪-‬‬ ‫סגן יוסי‪ ,‬הכניס את הטנקים לעמדות לכיוון‬ ‫פרסות רגלית‪ .‬בגדוד ואהון היו מספר קצינים שהצטרפו לגדוד‬ ‫פגע משנה\" זבוב\" בתשעה טנקי אויב‪ .‬למגייד הצנחנים ההן‬ ‫ההמ‪-‬ל‪81‬חממה\"מובששללבהגזדוהדערססוקלולבתטיהו‪-‬ו‪0‬ח‪12‬ארמט\"ילמריקיה‪.‬בלבנגודסוףד‬ ‫בתחילת‬ ‫ברור שיש להתעקש על הצומת בכל מהיר‪ .‬הוא מיקם ארבע‬ ‫למחלקת‬ ‫חוליות ציידי טנקים עם בזוקות ‪ 82‬מ\"מ‬ ‫דורון בסיוע הגיר סוללתתותחים ‪ 155‬מ\"מ שהיתה פרוסה על‬ ‫ופהקת‪-‬ד‬ ‫על הצומת גופא‬ ‫מפורשות ‪ :‬מכאן\" אין' נסיגה\"‪ .‬ההתקפה‬ ‫ציר יורה\"\" באיזור ‪ 65‬ומדי פעם לפי דרכתה ירה גם גדוד‬ ‫המצרית הסוניה‬ ‫של תותחים ‪ 175‬מ\"מ מאיזור צומת עטיפה\"‪\"-‬עיזבון\"‪ \".‬האגד‬ ‫בצעה בדומהלהתקפה הראשונה‪ .‬המשאיות הגהנו לאיזור אדום‬ ‫‪91 .‬‬ ‫מערכות\"\"‪,266‬נובמבר‪1976‬‬

‫התגלתה כיעילה ביותר וירתה כ‪ 1000-‬פגזים תוך פחות מארבע‬ ‫‪ 4233‬והחיילים שירדו מהן החלו נעים בשטח ממערב לצומת‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"\" בין הטנקים‪ .‬ארבעת הטנקים שחומשו בינ‪-‬‬ ‫ל‪ ,1-‬גם כמות‬ ‫שעות‪.‬‬ ‫נווה\"‪\"--‬יורה\"\"‬ ‫למצרים הייתה עדיפות של טנקים ביחס של ‪10‬‬ ‫תיים חידשו את הירי‪ ,‬בשלב זה הסתייע הגדוד באש ארטילרית‬ ‫מגדודי ה‪ 175-‬הו‪ 155-‬מ\"מ‪ .‬בשעה ‪ 1130‬פגעו ארבעה מטוסים‬ ‫החי\"ר ומהפעילו בהסתערויות לכיוון צומת‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"‪\".‬‬ ‫בריכוזי טנקים ורק\"מ צפונית‪-‬מערבית לצומת‬ ‫הייתה גדולה בהצבה מכמות תיילינו שהחזיקו בצומת‪ .‬בשל‬ ‫מחלקת הטנקים של איתן‪ ,‬שחזרה מסגול ‪ 181‬לאחר שתיחמשה‬ ‫הנחיתות בכלים נ\"ט בקרב זה‪ ,‬מובן שכהיקלם של הארטילריה‬ ‫עצמה על ציר יורה\"‪ \",‬קיבלה פקודה מהמג\"ד דורון לנוע לציר‬ ‫זאבה\"\" כ‪ 2-‬ק\"מ דרומית ל\"יורה\" ‪ .70‬המחלקה תפסה עמדות‬ ‫ומטוסי חיל האוויר עלה על זה שבואדי מבעוק‪ .‬לטענת‬ ‫באיזור זה סמוך לשעה ‪ 1200‬בצהרים והשמידה כ‪ 15-‬טנקים‬ ‫המג\"ד דורון‪ ,‬הייתה למצרים יכולת לנפנף\"\" את הגדוד מה‪-‬‬ ‫מצריים‪.‬‬ ‫צומת לי רק פעלו בצורה יותר חכמה עם קצת יותר רצון‪.‬‬ ‫בסך הכל היו לכוחותינו בגזרה ארבעה הרוגים ‪ :‬שלושה מגדוד‬ ‫חיל האוויר חידדם את תקיפותיו בשעה ‪ ,1300‬כאשר שמונה‬ ‫דורון ואחד מכוח משנה\" זבוב\"‪.‬‬ ‫מבעוק‪-‬‬ ‫מטוסים פגעו בריכוזי טנקים מצריים מערבית לצומת נווה\"‪\"-‬‬ ‫מ‪ 9‬עצר את ם‪9‬רצמח בגירת ואדי‬ ‫יורה\"‪ \".‬בשעה ‪ 1315‬תקפו ‪ 12‬מטוסים ריכוזי רק\"מ ורכב‬ ‫ר‪9‬צ ופורה\" ?‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"‪ \".‬בשעה ‪ 1520‬פגעה‬ ‫צפונית‪-‬מערבית לצומת‬ ‫ש'‪ ,‬הגדוד של דורון וגדוד ההרמ\"ש‬ ‫האוויר‪ ,‬הטנקים של‬ ‫חיל‬ ‫רביעיית מטוסים במטרות באיזור אדום ‪ ,4233‬ובשעה ‪1712‬‬ ‫שושני‪ ,‬כולם זוקפים‬ ‫לזכותם את‪ ,‬הצלחת הבלימה‪ ,‬בלעדיה‬ ‫המצרים ממזכיכים‬ ‫של‬ ‫ניוה\"‪\"-‬‬ ‫תקפה רביעיה נוספת ריכוזי רכב מערבית לצומת‬ ‫לנוע על ציר יורה\"\" ואף מגיעים‬ ‫היו‬ ‫יורה\"‪ \".‬לבד מגיחות אלה‪ .‬שסייעו לבלום את ההתקפה המצרית‬ ‫למעבר המיתלה‪,‬‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"\" תקפה בשעה ‪ 0945‬רביעיית‬ ‫השניה על צומת‬ ‫צפונית‪-‬מערבית לצומת‬ ‫מטוסים טנקים ורק\"מ כקילומטר‬ ‫יש להבדיל על כן בין שני קרבות עיקריים ‪ :‬האחד קרב ואדי‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"‪ \".‬כוחות הקרקע פעלו‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"‪ \".‬רביעיה זאת דיווחה על פגיעות טובות וכפי‬ ‫מבעוק והשני קרב צומת‬ ‫בשני כוחות עיקריים‪ .‬בקרב ואדי מבעוק היה הכוח הקרקעי‬ ‫הנראה סייעה להלימת ההתקפה המצרית הראשונה‪ .‬יש לזכור‬ ‫הדומיננטי ‪ -‬גדוד ש'‪ ,‬ואילו בקרב בצומת נווה\"\" יורה\"\"‬ ‫שתקיפת המטרות באיזור יורה\"\" ‪ 70‬ו\"יורה\" ‪ 71‬בין הנימות‬ ‫היה גדוד דורון הכוח העיקרי‪ .‬יתרונו האיכותי של גדוד ש'‬ ‫ל‪-‬מ‪ ,083037‬תרמה לבלימת המאמץ‪ ,‬שתקף את גדוד דורון‬ ‫על השריון המצרי היה ברור למרות הלחס המספרי לרעתו‪.‬‬ ‫מצפון ואיפשרה לרכז את המאמץ נגד הכוח העיקרי שתקף‬ ‫לגדוד ש' לא היו נפגעים בגזית ואדי מבעוק‪ ,‬ומכאן גם מובן‬ ‫בהזית מכיוון מערב על ציר יורה\"‪ \".‬בשעות הצהריים‪ ,‬בזמן‬ ‫מדוע הגדוד לא השתמש כמעט בארטילריה‪ .‬בהכרעת הקרב‬ ‫ההתקפה המצרית השניה‪ ,‬ניסו שוב המצרים לתקוף מכיוון‬ ‫צפון צפון‪-‬מערב‪ ,‬אולם אז קיבל הגדוד תיגבור של שני טנ‪-‬‬ ‫השתתפו ‪ 12‬מטוסים שדיווחו על פגיונות טובות‪ .‬גם התנאים‬ ‫הקרקעיים היו לטובת גדוד ש'‪ ,‬כבבלט על הכוח המצרי‪ ,‬שנע‬ ‫קים וכן את כל הארטילריה שהאוגדה יכלה לתת‪ ,‬שכן הקרב‬ ‫בואדי‪ ,‬מעמדות גבוהות ושולטות יותר‪ .‬מכאן גם מובן מדוע‬ ‫בואדי מבעוק הסתיים למעשה‪ .‬צריך גם לזכור שבין ‪-1130‬‬ ‫‪ 1315‬תקפו את האיזור מצפון‪-‬מערב לצומת‬ ‫השמדת הכוח המצרי בקרב ואדי מבעוק הסתיימה מוקדם יותר‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"\"‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"‪ \".‬גדודו של דורון נאלץ להיעזר‬ ‫מקרב צומת‬ ‫‪ 24‬מטוסים שכולם דיווחו על פגיעות טובות‪ .‬עיקרו של הכוח‬ ‫המצרי שנכנס לציר זאבה\"\" נתפס ב‪ 16-‬באוקטובר על‪-‬ידי‬ ‫הרבה יותר בחיל האוויר ובארטילריה‪ ,‬היות שיחס הכלים נ\"ט‬ ‫שהיו לו מול הנמצרים היה ‪ 10:1‬ולא ‪ 4:1‬כמו לגדוד ש'‪ .‬השטח‬ ‫כוח מגדוד דורון בקרב קצר ביותר‪ .‬מסתבר שאת עיקר כוח‬ ‫הטנקים‪ ,‬שנכנס בציר זאבה~'\" השמידה המחלקה של איתן‪.‬‬ ‫איפשר לשני הצדדים איגוף ותימרון ותפיסת שטחים כוולטים‪.‬‬ ‫אולם פלוגת חי\"ר מצרית בפיקוד מג\"ד עם כ‪ 8-‬ב‪.‬ט‪.‬ר‪ .‬נש‪-‬‬ ‫ארה יומיים תמימים באיזור חניבעל\"\" ‪ .68‬כוח זה התגלה על‪-‬‬ ‫כאן לא נע האויב בואדי כי אם בשטח פתוח‪ .‬קרב ארוך זה‬ ‫הסתיים רק סמוך לשעה ‪ .1400‬חיל האוויר השתתף בקרב בין‬ ‫השעות ל‪--‬מ‪ 083037‬על‪-‬ידי ‪ 11‬מטוסים‪ ,‬שתקפו צפונית לצומת‬ ‫ידי אותה תצפית של חטיבת דן שהייתה ממוקמת בנ‪ .‬ג‪.379 .‬‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"‪ \",‬ובין השעות ‪ 0945‬ל‪ 1520-‬עם ‪ 32‬מטוסים‬ ‫מ\"פ ג' החל לטווח את הכוח על‪-‬ידי סוללת ה‪ 120-‬ולאחר‬ ‫שתקפו בגזרת צידר\"\" וצפונית‪-‬מערבית לצומת‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"‪\".‬‬ ‫מספר נפילות במרכז הכוח המצרי נראו אנשי על הגבעה‬ ‫כשידיהם מורמות‪ .‬פלוגה ג' עם כוח א' ומחלקת הטנקים של‬ ‫חיל‪-‬האוויר ביצע באותו יום ‪ 69‬גיחות בגזרת ואדי מבעוק‪-‬‬ ‫איתן הסתערה על הגבעה‪ ,‬בה נשבו יותר מ‪ 100-‬חיילים‬ ‫ציר יורה\"\" דווח) על ‪ 42‬פגיעות טובות‪ 6 ,‬פגיעות בול ו‪9-‬‬ ‫פגיעות באיזור המטרה(‪.‬‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫יחד עם זאת ראוי לזכור שפעולת חיל האוויר הייתה סיוע‬ ‫לסיכום ‪ :‬ב‪ 14-‬באוקטובר הותקף גדוד דורון על ידי חטיבת‬ ‫לשני הכוחות היבשתיים שפעלו ‪ -‬גדוד הצנחנים וגדוד ש'‬ ‫טנקים ‪ 22‬מוקטנת שמנתה כ‪ 60--50-‬טנקים יחד עם כוחות‬ ‫חי\"ר מדיביזיה ‪ .19‬חיילי הגדוד על נשקם האישי כמעט ולא‬ ‫שלולא נוכחותם הפיזית בשטח כמעט ודאי שהמצרים היו‬ ‫ההפעלו‪ .‬אמנם בשלבים האחרונים של ההתקפה הראשונה בס‪-‬‬ ‫ממשיכים בתנועתם ומגהרים לפיתתת המיתלה‪.‬‬ ‫ביבות ‪ 1000‬אירגן המג\"ד כוח של ציידי טנקים‪ ,‬שמנה ארבע‬ ‫המ‪ 9‬צורת הקרב שנקטו י‪13‬תוחוכ והאם ה‪9‬ה כאן‬ ‫חוליות בזוקה והושיבם בצומת‪ ,‬אולם כוח זה לא בא לירי ביטוי‪.‬‬ ‫מקוט לאצול הצלחה ?‬ ‫עצירת הכוה המצרי בוצעה למעשה עם מעט הטנקים והתול\"רים‬ ‫צורת הקרב בה נלחמו כוחותינו קשה ביותו להגדרה‪ .‬ברור‬ ‫שהיו לגדוד‪ ,‬בסיוע של הרבה מאוד ארטילריה ומטוסי חיל‬ ‫לי כיום שהדרג האופרטיבי היה מעוניין לבצע ב‪ 14-‬באוק‪-‬‬ ‫טובר מעין ק‪-‬גנה' ניירתנו כאשר הכרונה הייתה לוותר על שטח‬ ‫האוויר‪ .‬עיקר הפעולה נעשתה על ידי קצינים בודדים שטיווחו‬ ‫ארטילריה וכיוונו מטוסים‪ .‬מחלקת המרגמות ‪ 81‬מ\"מ של הגדוד‬ ‫‪26‬‬

‫עם זאת חב לזכור את הסיטואצהה של מלחמת יום הכיפורים‬ ‫על מנת להכניס את שריון האויב לאיזור נקי מטילים קרקע‬ ‫ביום המלחמה השמיני כאשר ההנחיה בכל הרמות בצה\"ל היא‬ ‫אוויר ולאפשר השמדתו על ידי חיל האוויר הכוחות קרקע תוך‬ ‫לנוע לאט ובזהירות כדי לחסוך בנפגעים‪.‬‬ ‫ביצוע התקפות נגד מקומיות‪.‬‬ ‫מבעוק‪-‬‬ ‫שהשתקף בקרב ואדי‬ ‫ב‪9‬ואח המצרי פכ‪9‬‬ ‫האוגדה לא הייתה מעוניינת בויתור על שטח ובמתן אפשרות‬ ‫ציך הר‪91‬יו\"‬ ‫של חדירה עד ציר הרוחב לכוח מצרי‪ ,‬ובדיעבד היא אף הופתעה‬ ‫מכך כנראה משום שסברה שהמאמץ העיקרי המצרי צריך להיות‬ ‫התכנון ‪ -‬על פי שלב ג' של התכנית המצרית היה על הכוחות‬ ‫לכבוש את ד~מעברים ולהתעצב בקו רפטים‪ .‬בתכנית דובר על‬ ‫בציר המיתלה‪.‬‬ ‫תקיפה בציר המיתלה ולא בציר ואדי מבעוק‪ .‬ומכאן נראה‬ ‫שתוך כדי הלהימה או בסמוך לה הוחלט על שינוי בתכנית‬ ‫היעצימה שהוגדרה לגדוד דורון הייתה לתפוס את צומת‬ ‫נתה\"‪\"--‬יורה\"\" ולבלום כוחות תוקפים‪ .‬שיטת ההגנה ‪ -‬הגנה\"‬ ‫ועל תקיפה מכיוון ואדי מבעוק‪ .‬גזרה זו הייתה החלשה במתר‬ ‫קשוחה\" או הגנה\" ניידת\" לא הוגדרה‪ ,‬ובפועל לא התארגן‬ ‫בכל גזרת אוגדת מגן והנוהה ביותר מבהינת יחסי הכוחות‪,‬‬ ‫גדוד דורון לקרב זה היות שלא קיבל כל פקודת התראה‪ .‬דורון‪,‬‬ ‫הקרקע וגבולות גזרה לתקיפות לא ידוע אם אלה שמחליטו‬ ‫המג\"ד‪ ,‬טוען שאילו קיבל פקודת התראה‪ ,‬הות מניה כעקשים‪,‬‬ ‫פורום גדרות ודורש תיגבור טנקים מהאוגדה‪ .‬במציאות כל זה‬ ‫לתקוף מגזרה זאת אכן הכירו בכל היתרונות‪ ,‬אולם עובדה זו‬ ‫לא בוצע אם כי הגדוד נלחם לחימה עיקרית תוך כוונה לא‬ ‫כשלעצמה מצביעה על גמישית בשינויי תכניות‪ ,‬אולי בגלל‬ ‫התבססות על מודיעין שדה טוב‪ .‬למצרים היו בשטח הרבה‬ ‫להפסיד כל שטח‪ .‬יש לזכור כי ההתעקשות על השטח נבעה‬ ‫חוליות שנמצאו ממש בעורף כוחות צה\"ל‪ ,‬טיווחו ארטילריה‬ ‫במידה רבה גם מאופי הבלים עוציו בידי הגדיר‪ .‬הזחל\"מים היו‬ ‫איטיים וחדלי אונים בדיונות ולא איפשרו תימרון או תנועה‬ ‫ובודאי גם דיווחו על פריסת הכנחיות של צה\"ל‪.‬‬ ‫מקומית‪.‬‬ ‫הביצוע ‪ -‬הדרג המבצע נחל כישלון שנבע ממספר סיבות‪.‬‬ ‫מזווית הראייה של חטיבת דן הייתה החדירה בואדי מבעוק‬ ‫ביניהו ‪:‬‬ ‫מחוץ לגזרת החטיבה ועצם שליחת גדוד ש' הייתה בבחינת‬ ‫* נחיתות אווירית בגזרת הקרב ואי קידום סוללות טילים‬ ‫תיגבור לגזרה אחרת‪ ,‬זאת על אף חשש מהתקפה מהחזית בציר‬ ‫קרקע‪-‬אויר יחד עם הכוחות‪ ,‬דבר שאיפשר פעולה חופשית של‬ ‫המיתלה ועמידה נגדה בסד\"כ מוקטן‪.‬‬ ‫חיל האוויר שלנו‪.‬‬ ‫בראייה אוגדתית אפשר להסתכל על קרב זה כהגנה ניידת‪,‬‬ ‫הכוח הופעל בסד\"כ מוקטן יחסית לתכנית המקורית‪.‬‬ ‫*‬ ‫המצרים עצמם התייחסו בספקנות לביצוע שלב ג' בתכ‪-‬‬ ‫*‬ ‫בלי שתוכננה‪ ,‬אולם חסר בה האלמנט של התקפת הנגד וכמובן‬ ‫שנשאלות השאלות ‪ :‬מדוע ? והאם בכלל אפשר היה לערוך‬ ‫ניתם ולא התאמנו לכך כמו שהתאמנו לכיבוש קו התעלה‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬החל מדרג מג\"דים ועד לדרג החיילים התקבלה פקודת‬ ‫התקפת נגד ?‬ ‫הביצוע רק כ‪ 24-‬שעות לפני תחילת התקיפה ובדיעבד מסתבר‬ ‫בשעה ‪ 1100‬לערך החלה הנסיגה המצרית מואדי מכעוק‪ .‬הייתה‬ ‫שזמן קצר כזה אינו מספיק לדרג המצרי המבצע להיכנס לקרב‬ ‫זאת נסיגה המונית ובלחי מאורגנת‪ .‬כיום ברור לי שהכוח‬ ‫של ש' יכול היה לבצע רדיפה אחר הכוחות המצרים לפחות עד‬ ‫תנועה בו משולבים יסודות ניווט ושליטה בכוחות תוך כדי‬ ‫ציר החת\"מ‪ ,‬הוא ציר נווה\"‪ \",‬כאשר הוא נע מערבה על ציר‬ ‫תנועה‪.‬‬ ‫מאפר\"\" ותוקף את הכוחות שבואדי מבעוק מעמדות השולטות‬ ‫* רמת ביצוע לקויה של התקפה תוך תנועה ; החייל המצרי‬ ‫על הואדי מצפון כשכוח קטן נע בואדי עצמו‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬לאחר‬ ‫העגלה כבלתי מאומן לקרב תנועה‪ .‬הכסח המצרי שנע לואדי‬ ‫הרדיפה עד ציר החת‪\".‬מ יכול היה גדוד ש' לבצע התקפת נגד‬ ‫מבעוק חייב היה לאבטח את תנועתו על‪-‬ידי כוחות פלוגתיים‬ ‫מקבילה לאורך ציר נווה\"\" מצפון לדרום על הכוחות המצ‪-‬‬ ‫הנעים במקביל לחוד משני צידי הואדי תוך תפיסת השטחים‬ ‫נווה\"‪\"-‬יורה\"‪\".‬‬ ‫השולטים‪ .‬במציאות נכנס הטור המצרי לואדי מבעוק כב‪-‬‬ ‫ריים שתקפו את גדוד דורון ממערב בצומת‬ ‫פקודה לביצוע התקפה זו צריך היה גדוד ש' ככוח) התקפות‬ ‫מצעד‪ .‬הכלים היו צפופים ביותר וכאשר נתקלו בכוחות גדוד‬ ‫נגד אוגדתי( לקבל ממפקדת האוגדה‪ .‬התצפית של פלוגה ג'‬ ‫ש' ניסו אמנם לשפר ע'מדות אך לא בצורה הזילה‪.‬‬ ‫שישבה בציר מאפר\"\" ‪ 67‬הייתה למעשה הראשונה שדיווחה‬ ‫* התימרון בהיתקלות התגלה כלקוי ולא התגלתה כל יכולת‬ ‫על הנסיגה ההמונית בציר ואדי מבעוק‪ ,‬אולם דבר לא נעשה‬ ‫לשנות תכניות בשטח‪ .‬הכוח‪ ,‬שתקף את גדוד דורון מהחזית‪,‬‬ ‫יכול היה לנצל את שטח הדיונות מצפון לצומת נרוה\"‪\"-‬‬ ‫לניצול ההצלחה‪ .‬שאלה נועזת היא האם אפשר היה לתקוף‬ ‫יורה\"\" או מדרום לצומת‪ ,‬ולתקוף את הגדוד בפעם השניה‬ ‫ב\"פורטל\"‪\"-‬מבדד\" ועיון מוסא‪,‬‬ ‫את הכוחות המצריים שנמצאו‬ ‫תוך התקרבות מוסתרת עד לטווחים מינימליים‪.‬‬ ‫כניצול הצלחה לאותה רדיפה המונית? ביצרי הרדיפה חייב הוצ‪-‬‬ ‫* חוסר דבקות במטרה ‪ -‬הכוח המצרי לא גילה החלטיות‬ ‫את גדוד נוסף של חטיבת דן או אפילו את כולה מציר משיתלה‬ ‫בהסתערות‪ .‬לאחר שמספר קטן יחסית של כלים נפגע‪ ,‬נפסקה‬ ‫עטיפה\"‪\"-‬נווה\"(\" לכיוון דרום‪ ,‬ונשאלת השאלה מהו‬ ‫ההסתערות והחיילים ניראו אובדי עצות‪ ,‬דבר המצביע ללא‬ ‫צומת)‬ ‫למעשה הרווח לעומת הסיכון במהלך כזה ? לדעתי היו למהלך‬ ‫ספק על בעיה פיקודית‪ .‬למרות שרוב הכוח לא הושמד ורק‬ ‫כזה בתנאים של ה‪ 14-‬באוקטובר סיכויי הצלחה גדולים בלי‬ ‫החוד נפגע ביכרו המצרים לבצע נסיגה ולא התעקשו לתקוף‬ ‫סיכון גדול‪ ,‬שכן הייתה בריחה המונית של עשרות כלי רכב‬ ‫שוב‪ .‬בואדי מבעוק הייתה הנסיגה מהירה ובלתי סדירה והיא‬ ‫לכיוון התעלה והרי אנחנו יודעים שהפניקה מדבקת‪ .‬ייתכן‬ ‫החלה משעה ‪ 1100‬לערך‪ .‬כאן לא אותר כל ניסיוץ לתקוף‬ ‫שמתקפה מסוג זה לי הייתה מתבצעת על‪-‬ידי חטיבת דן ההתה‬ ‫בשנית‪ .‬לעומת זאת בציר יורה\"\" התבצעה תקיפה שניה אולם‬ ‫גורמת להתמוטטות של דיביזיה ‪ ,19‬ואולי אף יותר מזה‪ .‬הסיכון‬ ‫נעוץ בעצם ביצוע התקפה שהתחלתה ידועה‪ ,‬אולם סופה יכול‬ ‫ללא פיקוד החלטי ובצורה גרועה‪ ,‬תוך גילוי חוסר גמישות‪.‬‬ ‫היה להיות בגדר הסתבכות‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬נובמבר ‪. 1976‬‬

‫ודאי‪ .‬הייתה זו ספינת טורפדו סורית מדגם‬ ‫נטרול היתרונות של כלי האויב‪ ,‬בעיקר טווח‬ ‫מאבמחתנו‪-‬‬ ‫חיל שמלחמה היא‬ ‫חזקה על‬ ‫כ\"‪ .\"123-‬זוהי ספינת עץ קטנה באורך ‪18‬‬ ‫הטיל הרוסי שהיה עדיף‪ .‬ספינות הטילים‬ ‫ותוצאותיה מהוות‬ ‫העליון‪,‬‬ ‫מטר‪ ,‬חמושה במקלעי ‪ 14.5‬מ\"מ ובטורפדו‪,‬‬ ‫הישראליות תוכננו להילחם בכוחות עצמ‪-‬‬ ‫אשר לא יכולה להוות יריב של ממש‬ ‫איים בים‪ ,‬ובכך גם לאפשר נקיטת יזמה‬ ‫מידה מוחלטת לגבי מוכנותו‪ ,‬הן‬ ‫לספינות הטילים הישראליות‪ .‬לא נותר לה‬ ‫התקפית‪ .‬לאחר שפותחה התורה‪ ,‬היא‬ ‫באמצעי הלחימה והן‪ ,‬ובעיקר‪,‬‬ ‫אלא לנסות ולנצל את מהירותה הגבוהה‪,‬‬ ‫הוטמעה בתרגולים ואימונים במתקני חוץ‬ ‫ולהשתדל לחמוק מזרחה‪ ,‬חזרה אל החוף‬ ‫ובים‪ ,‬תוך כוננות מתמרת לקראת הפעלה‬ ‫הסורי‪ .‬בעצם התגלותה ביצעה למעשה‬ ‫אפשרית‪ ,‬אשר אכן נזרמנה במלחמת יום‬ ‫ספינה זו את משימתה ‪ -‬התרעה מכ\"מית‬ ‫הכיפורים‪ .‬עתה נותר רק\"\" ליישם את הכל‪.‬‬ ‫בטווח רחוק יחסית מהחוף‪ .‬משניתן האות‬ ‫חדור ביטחון בכוחותיו בחר חיל הים בגרסה‬ ‫פתחו כל הסטי\"לים באש‪ ,‬ועד מהרה הושגו‬ ‫התקפית‪ :‬לחפש\" את האויב ולהשמידו\"‪,‬‬ ‫פגיעות שהאטו את קצב השיט של הספינה‪,‬‬ ‫ובכך להבטיח שליטה ימית‪.‬‬ ‫עד שלבסוף נעצרה‪ .‬כל המהלך הזה נמשך‬ ‫למעלה מחצי שעה‪ ,‬ואז החלז מתגלים‬ ‫סימנים של כלי שיט אויב מכיוון מזרח‬ ‫מפקר השייטת לא רצה להשאיר את ספינת‬ ‫הטורפדו כשהיא צפה‪ ,‬ולכן הורה לאחת‬ ‫הספינות להישאר ולטבע סופית את המטרה‬ ‫לאור זרקור‪ .‬שאר הכוח פנה מזרחה‬ ‫במהירות גבוהה‪ ,‬כדי לקדם את כלי השיט‬ ‫של האויב‪.‬‬ ‫קרב הטילים הימי הראשון‬ ‫בתורת הלחימה אשר פיתח‪ ,‬תרגל‬ ‫ויישם‪ .‬מבחינה זו מצאה מלחמת יום‬ ‫תחילה נתגלתה מטרה גדולה‪ ,‬בטווח ‪ 10‬מי‪-‬‬ ‫הכיפורים את חיל הים בשיא מסוים‪.‬‬ ‫לין מהחוף‪ ,‬כשהיא נעה צפון‪-‬מזרחה‬ ‫החןל השלים תהליך ארוך של‬ ‫במהירות ‪ 15‬קשר‪ .‬היא זוהתה‪ .‬כמקשת‬ ‫פיתוח תפיסת לחימה ייחודית‪,‬‬ ‫סורית מדגם ת\"‪ \"43-‬ייעודה) העיקרי ‪-‬‬ ‫הטלת מוקשים‪ ,‬הדחי שלה ‪ 560‬טון‪ ,‬והיא‬ ‫ובמידה רבה חדשנית‪ ,‬התבוססת על‬ ‫חמושה בשני תותחי ‪ 37‬מ\"מ וארבעה‬ ‫ספינות שנבנו אמנם במספנה זרה‪,‬‬ ‫מקלעים דו‪-‬קניים ‪ 12.7‬מ\"מ‪ ,‬בעיקר להגנה‬ ‫ההכנות לתקיפה‬ ‫ישראלית‬ ‫פרי‬ ‫אך היו‬ ‫מפני מטוסים‪ (.‬מטרה כזו הצדיקה כבר ירי‬ ‫כמסגרת היערכות חיל הים למלחמה אפש‪-‬‬ ‫הישרא‪-‬‬ ‫מחשבה‬ ‫ותאמו‬ ‫מקורית‪,‬‬ ‫טילים‪ .‬היה זה הירי הראשון של טילי‬ ‫רית יצאו בצהרי יום הכיפורים זוג סטי\"לים‬ ‫את האופי‬ ‫גבריאל\"\" על מטרת אויב‪ ,‬ואולי ניתן למצוא‬ ‫לאזור החוף הסורי לצורכי התרעה‪ .‬שלוש‬ ‫לי ואת המשאבים שיכלה המדינה‬ ‫סמליות בכך‪ ,‬שהפגיעה הראשונה הושגה‬ ‫ספינות טילים נוספות‪ .,‬בפיקור מפקד‬ ‫להקדיש לכך‪.‬‬ ‫מטיל שירתה אח\"י רשף\"\" ‪ -‬ספינת‬ ‫השייטת‪ ,‬יצאו בשעה ‪ 1543‬כאשר) כבר היה‬ ‫הרוסים היו הראשונים אשר שילבו טילי ימ‪-‬‬ ‫הטילים הראשונה שנבנתה כולה בארץ‬ ‫ברור שמדובר במלחמה( לחבור עם הזוג‬ ‫ים בלחמת הצי שלהם‪ .‬הרעיון היה‬ ‫ושהושקה רק שמונה חורשים קודם לכן‬ ‫הסורי‬ ‫תקיפת יעדים בחוף‬ ‫כשמשימתן ‪-‬‬ ‫להשתמש בכלי ש‪-‬ט קטנים וזולים אשר‬ ‫פברואר) ‪ .)1973‬נורו שני טילים בזה אחר זה‪,‬‬ ‫והשמד‪-‬‬ ‫כוחות מהצי הסורי‬ ‫על‪-‬ידי משיכת‬ ‫יגיחו מחסות החוף וישמירו אניות צי‬ ‫וכעבור זמן קצר דווח מגשר אח\"י רשף\"\"‬ ‫גדולות באמצעות נשק מדויק וקטלני‬ ‫למפקד‪ :‬יש\" פגיעות‪ ,‬רואים הבהקן\" אך‬ ‫תם‪ .‬מראש ננקטה גישה התקפית ‪ :‬לנהל את‬ ‫כטילים‪ .‬הכלים נשלטו מהחוף‪ ,‬ומבחינה זו‬ ‫הדיווח הבא היה דרמטי עוד יותר‪ :‬טיל‪\",‬‬ ‫המלחמה עם האויב במבואותיו‪ ,‬ולשלול‬ ‫היוו הרחבה של מערך הגנת החוף‪ .‬בהיעדר‬ ‫ממנו את הרצון ואת היכולת לנקוט יזמה‬ ‫טיל מתאים‪ ,‬נטו במערב לענות על איום זה‬ ‫טיל‪ ,‬טיל \"!‬ ‫בעזרת ספינות מהירות נושאות תותחים‬ ‫מבוקרים‪ ,‬ולהתבסס על עצמה אווירית‬ ‫קריאה זו תורגלה מאות פעמים באימונים‪,‬‬ ‫משלו‪ .‬לפנות ערב חבר הכוח מול חופי צפון‬ ‫המשחתת אילת\"\" מול חופי‬ ‫באוקטובר ‪ ,1967‬על‪-‬ידי ארבעה‬ ‫טובעה‬ ‫מאז‬ ‫לבנון‪ ,‬ונע צפונה במהירות גבוהה‪ ,‬כשהוא‬ ‫סיני‬ ‫צפון‬ ‫נפרש במבנה רחב לאיתור‪.‬‬ ‫טילי סטיקס\"\" שנורו עליה מספינת טילים‬ ‫מצרית‪ .‬הקריאה מהווה אות לפיצוע פעולות‬ ‫היתקלות ראשונה‬ ‫הישראלי היה טיל ים‪-‬ים‬ ‫מושטת‪.‬‬ ‫ה\"גבריאל\"‬ ‫התגוננות‪ ,‬שחיל הים פיתח במרץ רב מאז‬ ‫כשעה ‪ ,2228‬בהיות הכוח ‪ 30‬מיל מערבית‬ ‫ראשון שפותח במערב‪ ,‬ותכונותיו אפשרו לו‬ ‫אותו מקרה טראגי‪ .‬אלא שהפעם לא היה זה‬ ‫לנמל לטקיה‪ ,‬הנמל העיקרי של סוריה‬ ‫לפגוע מלבד באניות גדולות גם בספינות‬ ‫והבסיס הראשי של הצי שלה‪ ,‬גילתה לפתע‬ ‫הטילים הקטנות והמהירות מדגם אוסה\"\"‬ ‫שבלדרוהכםו‪-‬חמזרמחרוכזזוגת‬ ‫תרגול‪ .‬בעוד תשומת לבו‬ ‫צבפזווןג‪-‬מעהרמבערבביטוומחטרהארקבטנעהה‬ ‫המובילה‬ ‫הספינה‬ ‫ו\"קומאר\" שסיפקו הרוסים לגרורותיהם‪,‬‬ ‫במקשת‪ ,‬נתגלו לפתע‬ ‫בכיוון‬ ‫במכ\"ם‬ ‫כדורי אש זוהרים‪ ,‬הולכים וקרבים‪ .‬לא היה‬ ‫מקום לספק‪ .‬היו אלה טילי סטיקס\"\" שנורו‬ ‫מילין‪ .‬המטרה הייתה חשוכה‪ ,‬עובדה‬ ‫וסוריה‪ .‬אך לא רק בכך‬ ‫מצרים‬ ‫בכללן‬ ‫על‪-‬ידי ספינות טילים סוריות‪ ,‬המקשת‬ ‫שהחשירה אותה ככלי שיט עוין‪ ,‬אך קשה‬ ‫של ספינת הטילים הישרא‪-‬‬ ‫היתרון‬ ‫התמצה‬ ‫היה להאמין שכלי שיט כה קטן יימצא לבדו‬ ‫הבוערת נעזבה‪ ,‬וארבע הסטי\"לים פנו‬ ‫לית‪ .‬הספינה עצמה עלתה על הספינות‬ ‫הרוסיות בכל התכונות‪ :‬מהירות‪ ,‬טווח‬ ‫והסתערו לכיוון ממנו באו הטילים‪ .‬עוד‬ ‫שיוט‪ ,‬עמידה בתנאי ים‪ ,‬וכנראה גם אמינות‪.‬‬ ‫הטילים הראשונים באוויר‪ ,‬נורה מטח טילים‬ ‫בטווח כזה מהחוף‪.‬‬ ‫ספינת הטילים באמצעי‬ ‫נוסף על‪-‬ירי האויב‪ .‬על מסכי המכ\"ם התגלו‬ ‫בשעה ‪ 2230‬הורה מפקד השייטת לספינת‬ ‫משוכללים ותוכננה לש‪-‬‬ ‫נוסף על כך צוידה‬ ‫שלוש מטרות שזוהו כספינות טילים סוריות‪,‬‬ ‫הפיקור לירות צרור פגזים מתותחיה‪ ,‬כדי‬ ‫גילוי אלקטרוניים‬ ‫אלא שהטווח אליהן היה עדיין גדול‬ ‫לבחון את תגובת המטרה‪ ,‬וזו אכן לא אחרה‬ ‫ליטה ותפעול יעילים‪.‬‬ ‫מלאפשר ירי טילי גבריאל\"‪ \",‬שכן בעת‬ ‫לבוא‪ .‬המטרה השיבה באש ופתחה כמנוסה‬ ‫אך החשוב מכל היה ‪ -‬פיתוח תורת‬ ‫במהירות גבוהה מזרחה‪ .‬עתה היה הזיהוי‬ ‫לחימה שתנצל היטב את יתרונות הכלי תוך‬ ‫י~‬ ‫מערכות‪ 4 276-7‬ב‪.-(1‬קוא'‪1980‬‬

‫לן‬ ‫פחות משעה התאמתו מרבית ההנחות‬ ‫בעת קרב הטילים שהתפתח נותק אתה‬ ‫מלחמת יום הכיפורים לא הגיע עדיין טווח‬ ‫שמאחזרי תפיסת הלחימה שפיתח חיל הים‪.‬‬ ‫הקשר‪ ,‬והתעורר חשש שנפגעה‪ .‬חלפו‬ ‫טיל זה אף למחצית הטווח של ה\"סטיקס\"‪.‬‬ ‫הצוותים שעשו דרכם בספינות חזרה לחיפה‬ ‫מספר דקות מורטות עצבים‪ ,‬אך לבסוף‬ ‫טילי האויב החטיאו; מהם נפלו למים‬ ‫חשו בכך‪ ,‬אך התקשו לעכל את המשמעו‪-‬‬ ‫חודש הקשר‪ ,‬ומפקד השייטת הורה לה‬ ‫בקרבת הספינות‪ ,‬ומהם התפוצצו באוויר‬ ‫יות‪ .‬הטיב לבטא זאת ממקד חיל הים דאז‬ ‫להצטרף לכוח‪ ,‬ובדרכה לטבע סופית גם את‬ ‫מפגיעות תותחים ומקלעים‪ .‬הטווח בין שני‬ ‫בעת התחקיר הראשוני‪ :‬אתם‪ \"...‬המומים‪,‬‬ ‫המקשת‪ ,‬אשר עדיין צפה על פני המים‬ ‫הכוחות הלך והצטמצם‪ ,‬ובשעה ‪ 2348‬הייתה‬ ‫וגם אני מתחיל להיות קצת המום‪ .‬אבל אני‬ ‫כשהיא בוערת‪ .‬שוגר אליה טיל‪ ,‬ולאחר ‪nrw‬‬ ‫זו שוב אח\"י רשף\"\" שהגיעה ראשונה‬ ‫מלא הערכה‪ ,‬ואני שמח שזכינו להוכיח‬ ‫פגע הוחל גם בירי עם התותח‪ .‬נראו‬ ‫לעמדת ירי‪ .‬יתר הספינות הצטרפו מיד‪ ,‬וגם‬ ‫שהמערכת הזאת‪ ,‬עם עוד הרבה שיפורים‬ ‫התפוצצויות רבות‪ ,‬והיא החלה נוטה על‬ ‫האויב פנה ושיגר מטח טילים נוסף‪ .‬שני‬ ‫צדה‪ ,‬עד שלבסוף נעלמה מעל מסכי המכ\"ם‪.‬‬ ‫הכוחות היו עתה בעיצומו של קרב היסטורי‪.‬‬ ‫שנכניס בה‪ ,‬היא מערכת שיכולה לעבוד‪\"...‬‬ ‫גורל ספינת הטילים השלישית לא היה טוב‬ ‫טילים התעופפו מכל עבר‪ ,‬כשהם חולפים זה‬ ‫לראשונה בהיסטוריה התבססה טקטיקת‬ ‫מזה‪ .‬בניסיונותיה להתחמק עלתה על שרטון‬ ‫על פני זה‪ .‬טילי גבריאל\"\" עם להבה קטנה‬ ‫הלחימה על ניהול ירי טילים משני הצדדים‪.‬‬ ‫בקרבת החוף‪ ,‬והחלה לשמש מטווח תות‪-‬‬ ‫לים‪ ,‬וטילי סטיקס\"\" מעליהם‬ ‫חים‪ .‬גורו עליה מאות פגזים‪ ,‬והיא לא נעזבה‬ ‫עם להבה גדולה‪ .‬הרבה יותר‪.‬‬ ‫טסו נמוך מעל‬ ‫אמנם גם קודם לכן התרחשו מספר קרבות‬ ‫לפני שבערה כולה מחרטום עד ירכתיים‪ .‬ב‪-‬‬ ‫בכיוון ההפוך‬ ‫בהם נורו טילים על כלי שיט‪ ,‬אך הפעם‬ ‫‪ 0045‬פנה כל הכיח במהירות גבוהה לדרום‪-‬‬ ‫אלא שפגיעות הושגו רק בצד אחד‪ .‬שתי‬ ‫התבססה על כך טקטיקת הלחימה‪ .‬מכאן‬ ‫ספינות טילים של האויב נפגעו מירי של‬ ‫ואילך שוב אי אפשר לנהל לחמה ימית‬ ‫מערב‪ ,‬יעזב את אזור החוף הסורי‪.‬‬ ‫מספר ספינות בו זמנית‪ ,‬ומיד נעלמו ממסכי‬ ‫כבעבר‪.,‬טווחי הלחימה התארכו אל מעבר‬ ‫המב\"ם‪ .‬ספינת הטילים השלישית פנתה‬ ‫לאופק‪ ,‬ואמצעי ההטעיה והשיבוש הפכו‬ ‫סיכום‬ ‫במהירות גבוהה לכיוון החוף הקרוב ביותר‪,‬‬ ‫תוצאות הקרב המידיות לאויב היו‪ :‬אבדן‬ ‫בניסיון להתחמק‪.‬‬ ‫למרכיב הטקטי העיקרי‪.‬‬ ‫ספינת טורפדו‪ ,‬מקשת ושלוש ספינות‬ ‫השעה הייתה כבר ‪ 5‬דקות לאחר חצות‪.‬‬ ‫בזירת מלחמת יום הכיפורים הייתה לכך‬ ‫טילים‪ .‬כוחותינו לא סבלו אף פגיעה אחת!‬ ‫עוד קודם לכן‪ ,‬כעת מטח הטילים הראשון‬ ‫השפעה מידית‪ .‬הצי אסורי נמנע מלצאת‬ ‫מעטים הקרבות בהיסטוריה הימית עם‬ ‫של הסורים‪ ,‬דווחה הספינה שהושארה‬ ‫ללב ים‪ ,‬והסתפק בירי טילים מפתחי נמליו‪,‬‬ ‫תוצאות כה חד‪-‬משמעיות‪ .‬בפרק זמן של‬ ‫מאחור על סיום הטבעת ספינת הטורפדו‪.‬‬ ‫תוך הפקרת החוף הסורי‪ ,‬וממילא גם מרחבי‬ ‫הים הפתוח‪ ,‬לספינות חיל הים הישראלי‪.‬‬ ‫‪zissl‬‬ ‫ווןןן‪0‬יע‪3‬רמלי‪23‬כטויחלויתיאונאויוב‬ ‫‪2335‬‬ ‫תחילת ירי‬ ‫ירי חנית‬ ‫תותחים חנית‬ ‫על מקשת‬ ‫ו‪/‬‬ ‫‪2248‬‬ ‫‪. 233,‬‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫תתוחיתלחיתם יררישףןן‬ ‫רי טילים של הרשף‬ ‫גל המקשת‬ ‫ן ן תעוחנילק ות(חנייריתתו‪.‬תחים‬ ‫ן‬ ‫י~רי‪23‬טיל‪-‬י‪9‬ם‪35‬ע‪2‬ל האויב‬ ‫ן‬‫ן \"‪f ,,/2228‬ץי‪s‬י‪l‬ן‪zi‬‬ ‫ן‬ ‫חנית‬ ‫‪ 7‬באוקטובר ו~ד‪3‬‬ ‫‪58‬‬

‫ן‬ ‫באסטרטגיה דיו למנוע מאיתנו טעויות‪ .‬בוודאי אין‬ ‫בספרות האסטרטגית פזורות עצות מה על מצביאים‬ ‫ן'א‬ ‫בחשיבה‬ ‫כהןנ‪,‬סיבותתשומת‪-‬ללהבצל לחהמקור‬ ‫לכל‬ ‫מירשם שווה‬ ‫ומדינות לעשות‪ ,‬ומה עליהם להימנע מלעשות בתחום‬ ‫טעויות‬ ‫על פי‬ ‫האסטרטגית‪ .‬אף‬ ‫הפעילות האסטרטגית‪ ,‬שאגדירה כאמנות המצביא‪ ,‬או‬ ‫אפשר שתהיה להועיל‪.‬‬ ‫גורם קושי עיקרי באסטרטגיה‪ ,‬אשר עלול לגרור‬ ‫חכמת עיצוב תורת ביטחון ומלחמה למדינה וניהולה‪.‬‬ ‫נדירים יותר בספרות האסטרטגית הם הדיונים בסיווג‬ ‫לטעויות ולמכשלות טמון בעובדה שהאסטרטגיה‬ ‫הגורמים או התהליכים המביאים לטעויות‪ .‬יתכן שהוגי‬ ‫פועלת כמערבת קונפליקטית‪ ,‬ולא כמערכת הנדסית‪.‬‬ ‫הדעות בסוגיות האסטרטגיה נרתעו מלעסוק אף‬ ‫אסביר זאת‪ .‬המהנדס המתבנן גשר על פני נהר‪ ,‬בודק‬ ‫בסוגיה זו משום נטייתם להתמקד בשאלות מוחשיות‬ ‫הגשר‪,‬‬ ‫צדדיו‪ ,‬מודד את מוטת‬ ‫את יציבות הקרקע משני‬ ‫של מערכי הצבא והפעלתו‪ ,‬ואולי גם מחששם להפליג‬ ‫מחשב‬ ‫זוויות העליה והירידה‪,‬‬ ‫אורכו ורוחבו‪ ,‬קובע את‬ ‫להפשטה‪ ,‬יתרה בנושא כאסטרטגיה‪ ,‬שכולו עומד‬ ‫את מקדמי החוזק הדרושים‪ ,‬ובהתאם לנתונים אלה‬ ‫ואולי נוספים‪ ,‬מתווה את תכניתו‪ .‬אם דייק במדירות‬ ‫בסימן היישום והמעשה‪.‬‬ ‫ובחישובים יוכל להוציא מתחת ידו תכנית טובה‪ .‬טיב‬ ‫גורליות‬ ‫עוסבנקי‪-‬תאדםב‪,‬הכרדעוווקתא‬ ‫שהאסטרטגיה‬ ‫דווקא משום‬ ‫התכנית תלוי בו ובכשרונו‪ ,‬שכן הנהר אינו לוחם נגדו‬ ‫משום‬ ‫ומוות להמוני‬ ‫שגזרו חיים‬ ‫שהכרעות אסטרטגיות השפיעו על מעמדן של מרינות‪,‬‬ ‫ואופו משנה במזיד את נתוני הבעיה‪ ,‬את מהלכו ואפיקו‬ ‫על עלייתן וירידתן‪ ,‬נודעת חשיבות לסוגיה של בירור‬ ‫כדי לנגוד את תכנית המהנדס ולהכשילו‪ .‬המהנדס‬ ‫הקשיים המיוחדים המצויים בתחום האסטרטגי‪ .‬תהא‬ ‫גורם שהוא פסיבי‪ ,‬אינרטי‪ ,‬כלפי‬ ‫נגד‬ ‫פועמללאכאתו‪.‬פ'ולאא‬ ‫זו בוודאי הנחה פשטנית ולקויה בגודש אופטימיות‬ ‫באסטרטגיה שהמיוחד בה הוא שכל‬ ‫כן‬ ‫לסבור שעיון בקשיים ובמכשלות האורבים לנו‬

‫שעל ידה בעל התכנית כאילו מתאהב בתכניתו‬ ‫צד משתדל לשים לאל את מאמצי יריבו‪ .‬באסטרטגיה‬ ‫ומתמוגג ממנה ומחוכמתו שעיצבה אותה‪ ,‬עד שאינו‬ ‫מעייניו לתחבל תחבולות‬ ‫אתה פועל נגד יריב שכל‬ ‫נותן דעתו לשאלה כיצד יגיב היריב‪ .‬דוגמאות‬ ‫האסטרטגיה פועלת לכן‬ ‫כיצד לנגוד את תכניתך‪.‬‬ ‫מעניינות לכך נוכל למצוא בעבודתו של אלברט‬ ‫כתחרות בסיכול הדדי‪.‬‬ ‫וולסטטר על מדענים וטכנולוגים‪ ,‬אשר משפיתחו‬ ‫במדעי הטבע והטכנולוגיה פעמים מציאת השיטה\"\"‬ ‫מערכת נשק מסוימת והשקיעו בה עמל רב‪ ,‬נוצר בינם‬ ‫היא המפתח להצלחה‪ ,‬שכן השיטה עשויה להביא‬ ‫לבינה יחס רגשי שהביאם להצר את מרחב ראייתם‪,‬‬ ‫לפתרון הבעיה העומדת על הפרק‪ ,‬או ליצור את החפץ‬ ‫ולכעין הינעלות פסיכולוגית והכרתית שמנעה מהם‬ ‫אותו מבקשים לייצר‪ .‬ואילו באסטרטגיה אפילו מצאת‬ ‫לתפוס שיש אמצעים שיוכלו לנוגדה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫שיטת פעולה מקורית ומתוחכמת‪ ,‬אינך יכול להיות‬ ‫אצל מפתחי הרדאר באנגליה הייתה התנגדות פנימית‬ ‫שהיריב לא ינקוט צעדים שיהפבו את הקערה על‬ ‫בטוח‬ ‫להיווכח שעל ידי פיזור של מוץ מתכתי באוויר אפשר‬ ‫ותכניתך תהיה ללא כלום‪ .‬לבן כל תכנית‬ ‫פיה‬ ‫אסטרטגית‪ ,‬כל פתרון‪ ,‬כל רעיון פרוגרמתי‪ ,‬תוקפם‬ ‫יהיה לשבש את פעולת הרדאר‪.‬‬ ‫זמני ער שיתברר אם היריב לא שיבשם‪ ,‬שכן על ידי‬ ‫הדוגלים ברעיון המתקפה בדוקטרינה אסטרטגית‬ ‫הבעיה‬ ‫נתוני‬ ‫ישכותלכנונךהיריייבעש כהאיללופתלעשנופתתאואםת‬ ‫פעולתו‬ ‫ראו‪,‬‬ ‫העולם הראשונה לא‬ ‫מלחמת‬ ‫בערב‬ ‫ראשית‬ ‫מתאים‪,‬‬ ‫בלתי‬ ‫בצורה‬ ‫‪.‬‬ ‫היריה‪,‬‬ ‫כיצד פיתוח מכונת‬ ‫לראות‪,‬‬ ‫מיאנו‬ ‫וכאילו‬ ‫בלתי רלוונטי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הגדלת קצב האש‪ ,‬החפירות והתיל הדוקרני‪,‬‬ ‫בספרות הצבאית חוזרת ההשוואה של אסטרטגיה‬ ‫יביאו להטות את המאזן בין מתקפה למגננה לטובת‬ ‫לאמנות‪ ,‬במגמה להבליט את היסוד של יצירה‪ ,‬ושל‬ ‫מימליומנליחמבנתי‪-‬אהדאם‪.‬זרחים‬ ‫ללומדו כבר‬ ‫המגננה‪ ,‬לקח שיכלו‬ ‫הגאונות בה‪ .‬אולם עלינו לתת דעתנו על הבדל עקרוני‬ ‫עלתה בחיי‬ ‫האמריקנית‪ .‬טעות זו‬ ‫בין האמנות לאסטרטגיה‪ .‬האבן‪ ,‬לוח הציור‪ ,‬תווי‬ ‫גם המדיניות פועלת כאסטרטגיה במערכת של סיכול‬ ‫הנגינה או בלי הנגינה‪ ,‬בל אלה אינם מתנכלים לאמן‪.‬‬ ‫הדדי‪ ,‬לכן יכולה להיות לך תכנית מדינית שבעיניך‬ ‫לא‬ ‫האמן עוסק בגורמים שהם אינרטיים‪.‬‬ ‫תיראה כמלאבת מחשבת מופלאה‪ .‬אולם כל עוד אין‬ ‫כן‬ ‫באסטרטגיה שבה היריב חותר להבשילך‪.‬‬ ‫בידך לכפות את תכניתך או לשכנע את היריב לקבלה‪,‬‬ ‫האסטרטגיה לכן אינה מערכת אוטונומית שבה ההישג‬ ‫במישרין‪ ,‬או בעקיפין דרך גורמים שלישיים‪ ,‬היא רק‬ ‫והתוצאה תלויים בך עצמך‪ .‬איכות הבית שתבנה‬ ‫טיוטה גרידא שעלולה להפוך לאות מתה אם לא‬ ‫תלויה בכשרונך‪ ,‬בטיב התכנון והביצוע‪ .‬ואילו בתחום‬ ‫שאורסרטרתטגיבהצורבהתגומבודתגשהיתריבאי‪-‬ומדביאואתה‬ ‫תתקבל‪ .‬תלותה של‬ ‫האסטרטגי האיכות של מבצעך‪ ,‬הצלחה וכישלון‪,‬‬ ‫לכך שבאסטרטגיה‬ ‫תלויים בפעולת היריב‪ .‬המבחן של התכנית הוא‬ ‫מהותית‪ ..‬זאת בנוסף להיעדר האפשלות להעריך‬ ‫מחוצה לה‪ .‬איכות של תכנית הנדסית ניתנת לשיפוט‬ ‫הערכה מדויקת את הגורמים המוחשיים הנכנסים‬ ‫על ידי מומחים שיוכלו לפסוק על טיבה‪ .‬אולם‬ ‫לתחום החישוב האסטרטגי‪ .‬למשל‪ ,‬יכול אתה לחשב‬ ‫באסטרטגיה אין הדבר כך‪ .‬כל חוות דעת עליה תלויה‬ ‫את יחסי הכוחות בין הצדדים ‪ :‬מספר חיילים‪ ,‬יחידות‬ ‫באוויר‪ ,‬שכן המשפט על טיבה יחרץ רק במבחן הקרב‬ ‫טקטיות‪ ,‬מערכות נשק‪ ,‬תותחים‪ ,‬טנקים וכדומה ולתת‪.‬‬ ‫והמלחמה‪ ,‬ועד אז נצטרך להמתין מבלי שנדע דבר‬ ‫להם ביטוי מספרי מתמטי‪ .‬אך תהא זו טעות לגזור‬ ‫לאשורו‪.‬‬ ‫מיחסים אלה מה תהיה התוצאה של ההתמודדות בין‬ ‫מכאן נובע הצורך באסטרטגיה שלא להתמקד‬ ‫הצדדים‪ .‬יחסי כוחות אינם מורה דרך בטוח לגבי‬ ‫בתכניתך אלא לחשוב יותר מכל כיצר יגיב היריב‪ .‬בכל‬ ‫תוצאות קרב‪ ,‬שכן נכנסים בחשבון גורמים אחרים‪,‬‬ ‫תכנון אסטרטגי יש צורך בדילוגים בין התכנית‬ ‫כאיכות ההחלטות על הפעלתם‪ .‬החלטות מוצלחות או‬ ‫לתגובת היריב‪ ,‬לתגובתך‪ ,‬לתגובתו‪ ,‬וחוור חלילה‪ .‬אין‬ ‫מוטעות יכולות להעלות או לגרוע מערך מצאי‬ ‫שגיאה גדולה יותר מאשר להניח הנחה סתמית‬ ‫הכוחות‪ .‬נכנסים גם גורמים אחרים של איכות הכוחות‬ ‫שהיריב יפעל דווקא בדרך שתהא נוחה לך‪ ,‬ותאפשר‬ ‫והמוראל שלהם שאין אפשרות למודדם‪ ,‬וגם הם‬ ‫לחשוב על‬ ‫מכאן גם הצורך‬ ‫את הבנונך ואת הצלחתך‪.‬‬ ‫יכולים להשפיע על תוצאת ההתמודדות‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫ההאצודפרטהיבשינ\"י‬ ‫הקהרמוידינאהי\"םקודשל‬ ‫אישיותם של המפקדים או‬ ‫למקריות גם כן הייתה השפעה על מהלכי ההתמודדות‬ ‫ודרכי התנהגותם‪ ,‬על כל‬ ‫הצבאית‪.‬‬ ‫שלהם‪ ,‬אולם מבלי להשתעבד לכך‪ ,‬שכן הם עלולים‬ ‫קושי אחר באסטרטגיה והוא טמון בכך שהמבחן של‬ ‫לפעול בצורה החורגת ממה שהורגלת לצפות מהם‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬האסטרטגיה כמדיניות פועלת כבחירה בין‬ ‫התכנון האסטרטגי‪ ,‬או של התפיסה והדוקטרינות‬ ‫ברירות במסגרת אילוצים‪ .‬אך קח בחשבון שהמיוחד‬ ‫האסטרטגיות עלול להיות למועד רחוק‪ .‬למשל‪ ,‬מדינה‬ ‫לאדם הוא‪ ,‬שמאמציו מכוונים לבקש תחבולה כיצד‬ ‫מחליטה כיצד לבנות את מערכה הצבאי והיא מפתחת‬ ‫לחרוג ממוסרות האילוצים‪ ,‬וביצר למצוא בהם פרץ‬ ‫תורות מלחמה ולחימה ומאמנת את הכוחות בהתאם‬ ‫בצורה יצירתית‪ ,‬כדי לעצב מצבים חדשים‪ .‬על כך‬ ‫לתורות אלה‪ .‬בפעולות אנושיות רבות תוך כדי‬ ‫נתון‬ ‫האילוצים בהם‬ ‫גאוותו‪ .‬המודיעין יכול לחשב את‬ ‫פעולתן יכול אתה לבחון את מעשיך ולתקנם בשיטת‬ ‫צפה‬ ‫יחמוק מהם‪.‬‬ ‫הדרך בה‬ ‫היריב יותר מאשר את‬ ‫כבך‪.‬תפיסובהת‬ ‫ההיזון החוזר‪ .‬באסטרטגיה אין הדבר‬ ‫שהיריב יפתיעך‪.‬‬ ‫ובמדיניות‪ ,‬אפשר לדבוק שנים ארוכות‬ ‫הדיאלקטי‬ ‫הקונפליקטי או‬ ‫התעלמות מהאופי‬ ‫מוטעות ער בוא המבחן‪ ,‬וער שתתברר הטעות‪ .‬פעמים‬ ‫של‬ ‫חד‪-‬קווי‬ ‫להביא לתכנון‬ ‫האסטרטגיה עלולה‬ ‫ממני‬ ‫רבות התברר שמדינה הכינה את כוחותיה בצורה‬ ‫לאויב אך לא ממנו אלי‪ ,‬ולכעיל אגוצנטריות בתכנון‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,266‬אפריל ‪1979‬‬

‫עס\"עבלויפ‪m‬צרט‪o‬מס‪d‬חוה‪s‬כן‪i‬נ\"ע‪w‬הלמ‪f‬יעז‪o‬יותדרההע‪n‬מ‪o‬מו‪l‬ע‪s‬דמסל‪e‬זדי‪s‬גו‪s‬קםרת‪.o‬כ‪p‬י‪ .‬ושבגי'תוהקטציתלו\"בר)סחאיכימםשלהבכט\"(ע‪.‬תתוובתצהארוולתמפוינולאייסיבוכםו‪-‬רי‪0‬ש‪50‬ב‪1‬שאלרוכסימשלנשרקו‪:‬התו‬ ‫שלא הלמה את האתגר המלחמתי בפניו הוצבה כעבור‬ ‫מהשיקולים\"‪.‬‬ ‫זצצמשבכמויןעל‪,‬חרשטדחרךההםמפ‪.‬פכהתר‪,‬ודשליגשעילילוההיסהיהעגתהוגרכילאןוהמםבסתנצגיויורםשסכךכהלהלארכרליאבתמלהההשהוצפנפשביעהילחארלוטפזיום‪.‬בברונהעמניתצתח‪,‬ולילרבהווולדפאותאיגתזיאםמ‪,‬תהההה‪:‬ייכרוהרהאייוציכןלור‪,‬נהםחיפלמוננטתלתגלעיובוא‪-‬רדהלת‪ 6‬נא‪3‬האסי‪9‬חעומ‪1‬הרלתגן‬ ‫אין סטאטיסטיקה על היחס בהחלטות אסטרטגיות‬ ‫ומדיניות כמה מהן היו נכונות ובמה מוטעות‪ .‬מספר‬ ‫הקרבות שהיו בהיסטוריה הוא עצום‪ ,‬ואולם מספר‬ ‫העולם‪ .‬צרפת לא התכוננה לקראת אפשרות כזו‪ ,‬ולא‬ ‫שנתנה במערכת‬ ‫הערובות‬ ‫אפילו‬ ‫היו לה חטיבות אלה‪,‬‬ ‫ומופת‪ ,‬קטן בהרבה‪ .‬גם לא קל‬ ‫הניצחונות שהם דוגמה‬ ‫חייבו שיהיה לה‬ ‫גרמניה‬ ‫שכנות‬ ‫הבריתות שכרתה עם‬ ‫הניצחון היה עניין של כישרון‬ ‫להעריך תמיד עד במה‬ ‫אי תגובה על תגובה‪,‬‬ ‫פעולות‬ ‫לצפותם ולנקוט‬ ‫מהלכים‪,‬‬ ‫גאוני ליזום‬ ‫המערכת המדינית‬ ‫לבכר‬ ‫נאלצה‬ ‫כוח התערבות‪ .‬כך‬ ‫כגורמים‬ ‫מקרה ומזל ‪-‬‬ ‫שאלו‪.‬‬ ‫או עניין‬ ‫מתוחכמות‪,‬‬ ‫אז לפני‬ ‫כל‬ ‫שיבוש‬ ‫שהייתה מחייבת‬ ‫מנגנונים‬ ‫הפנימית הכרוכה בגיוס כללי‪ .‬צרפת)‬ ‫במדיניות שאותם הרגיש מקיאוולי‪.‬‬ ‫מציאות‬ ‫עמדה‬ ‫בחירות(‪ .‬קושי פסיכולוגי אחר הוא‬ ‫חשיבות‬ ‫פעולת‬ ‫פסיכולוגיים המונעים בערנו מלראות‬ ‫ההימטוריוו הצבאי הגרמני המפורסם דל‪-‬בריק‬ ‫עובדות‬ ‫בלתי נוחות‪ ,‬וכאילו גורמים לנו‬ ‫כשהוא דן בפעולתו של קלאין הדמגוג האתונאי‬ ‫לתת‬ ‫גגפבלשםסנדהיולמשפמללםאחצחארטבאיממכרסריםאלקת‪,‬ט‪-‬הררכעהוךטמ\"צול‪.‬גנמימאההךצטפייפיןלימןלה‪:‬גפדחתווומבבנישינןפרל‪.‬סבויולעלשםוזחצחןכבםם\"שהושואובבנמםאהיומהדצהכנרקיייוצםחוצלמםםנאוחקחאוודןהבןםםלמגחבבו‪-‬וירשלץשלזאאנובכיתהחשלושלןיהותח‪,‬ו‪5‬פבחואשו‪2‬נוביוט‪4‬םבלנצאיועיחננויוןיהןכבמבצלעקד‪-‬בשהנרווכיבשאיביאאךןרל‬ ‫רזאצווחננדוהיאהמתופךקדהיווםלונהטתהגרעידלזומלםוי\"\"םת‬ ‫למציאות הפנימית של‬ ‫החיצונית‪ .‬נטיה‬ ‫מהמציאות‬ ‫מאו טצה‪-‬טונג‪,‬‬ ‫שבפניו הזהיר‬ ‫עלולים לשגות‬ ‫הפיקוד‬ ‫בדרגות‬ ‫של דורנו‪.‬‬ ‫מפקדים העולים‬ ‫בהגאהבההנזצצסיאמלמערטבסויוחכרהטרוצהוטרעתגתטיתגםבית‪.‬רשותה‪.‬ומובכטההלךמקצהטהמייוהוםרלוטתמתד‪,‬ונקתיגטסילמיעלופלתהנלג‪,‬ופתבםולנייירנווםלעדהזבוברשדשךפתה‪,‬רלתתאךהעוריובתפןבשדקדתהוירשמואןרלהמבדעתיפפואובבועלותסעעייזשליויוםהכשתתרובן ואדשבבלרממרריגגמוימצמשדבהתוההל‪,‬‬ ‫תמיר ברורה ומחוורת‪ .‬לא כל שכן‪,‬‬ ‫עובדה‪ ,‬אפילו לא‬ ‫עשויה להביא להצלחה ברמה הטקטית‪ .‬אולם ברמה‬ ‫כשעולה שאלת תוצאות הניצחון‬ ‫שהשיפוט מסובך‬ ‫הוליד לאחר מכן מצבים משופרים‪.‬‬ ‫ופוריותו‪ ,‬ועד כמה‬ ‫בית דין עליון השופט את גיבוריו‬ ‫ההיסטוריה היא‬ ‫כשהיא דנה בתוצאות‬ ‫ממרחק של פרספקטיבה‬ ‫ההתרחשויות‪ .‬הצלחה‬ ‫מעשיהם בהמשך שלשלת‬ ‫מרחבי הזמן‬ ‫שכן‬ ‫האסטרטגית אין הדבר כך‪,‬‬ ‫ולמקור פורענות‬ ‫בטוות קרוב עלולה להפוך לכישלון‬ ‫בהיסטוריה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫להתאוששות האויב גדולים‬ ‫נמררת ביכולתו‬ ‫בטווח רחוק‪ .‬ההשפעה של מנהיג‬ ‫היסטורית היא‬ ‫לשכנע את בני דורו‪ .‬אולם גרולה‬ ‫של פעולות נועזות ברמה‬ ‫הצלחות‬ ‫רבות של‬ ‫דוגמאות‬ ‫ההיסטוריה יכולה‬ ‫ולכישלון ברמה העליונה‬ ‫לרועץ‬ ‫שהפכו‬ ‫הטקטית‬ ‫מגמדת מפעלים‬ ‫בשיבנועו את הדורות המאוחרים‪.‬‬ ‫האסטרטגית ומכאן גם למהלכה הכולל של המלחמה‪.‬‬ ‫לרומם‪ ,‬ואולם דומה שיותר מכך היא‬ ‫נדולושדועגמאגזלמכיןמהחםאומ יתהובהותצלעשרלידטלחתהנמוחהעריהזימוטמאלהתארונד‪,‬גהאדסתוקטמאנרפךהיפטתופגליניידתאםוח‪.‬הןיפ?פהנשינבםכבהאיאשתססלבהטטופררריטל‪-‬הגהיאהומחרמהויירדזקבררנווויהיר‪,‬ותםש‬ ‫אנושיים ותנועות מדיניות שזוהרם מועם כעבור זמן‪.‬‬ ‫צהימבאשבאהקרהימיגהסאמםלט‪.‬ודארתיההיגאאםתעומשגאהגמיתדבגותםרילהא‪,‬נאעוושיורל‪,‬אקוללהםאגירוברוחהרקייאםמומשהומגהדםמיגונדייתת‪.‬םשגהםושיייאנפתאושכתיןט‬ ‫תחכום ולא רק אומץ והחלטיות‪ .‬צריך בה לנסות‬ ‫בה הוא מאופק היסטורי שונה‪ ,‬אלא משום שהיא דנה‬ ‫יתגלגלו הדברים הלאה‪ ,‬עד סוף‬ ‫לראות כיצד‬ ‫לפי מאזן התוצאות‪ ,‬גרועות ‪ -‬טובות‪ ,‬שנבעו מדרך‬ ‫להסשהתהפצקלחהבהצלהחרהאשוניבתמהלסכויפההפלתיהבחיה‪,‬א‬ ‫המלחמה ולא‬ ‫מסוימת בשאיננה יבולה לשפוט אילו תוצאות‬ ‫פעולה‬ ‫ולהניח סתמית‬ ‫מנהיג דרך‬ ‫טובות‬ ‫מאורעות שתביא להצלחה סופית‪.‬‬ ‫ההיסטוריה‬ ‫אותו‬ ‫או גרועות היו נובעות לו נקט‬ ‫פעולה‬ ‫דעתם‬ ‫נתונים בסבך פסיכולוגי שעליהם לתת‬ ‫לשלשלת‬ ‫של‬ ‫אחרת‪ .‬אכן ערימות האשפה‬ ‫שופעי ביטחון ולהשרות‬ ‫מפקדים‬ ‫הצד השני עליהם לשמור‬ ‫עליו‪ .‬מצד אחד עליהם להיות‬ ‫גדולות מהפנתיאונים שלה‪.‬‬ ‫אמונה בפקודיהם‪ ,‬ואולם‪ ,‬מן‬ ‫רומה שאנשי המעשה אינם ערים דיים לשאלה כיצד‬ ‫על פתיחות‪ .‬אנשים העולים לרמה גבוהה בחברה‪,‬‬ ‫יישפטו בעתיד‪ ,‬ולא רק בטווח הקרוב‪ ,‬כל זאת בא‬ ‫בעסקים‪ ,‬במנגנון המדיני ובצבא עלולים לפתח לעצמם‬ ‫להזכירנו עד כמה קשות הן ההחלטות בשטחי‬ ‫אגו‪ ,‬אני‪ ,‬מנופח‪ .‬עצם עלייתם תיראה להם עדות‬ ‫המדיניות והאסטרטגיה‪ ,‬עד כמה גדולים בשליהן‪ ,‬ועד‬ ‫בהם שיכרון גדלות ותפגום‬ ‫חותכת לחכמתם‪ ,‬תנסוך‬ ‫כמה ראויות הן למחשבה מקיפה‪ .‬ש‬ ‫וברגישותם‪.‬‬ ‫שלהם‬ ‫העצמית‬ ‫הב גק'וקרסתון‬ ‫במידת‬ ‫הזומערבבאתומרו‪:‬ה‪0‬ב‪8‬יט‪18‬חוניעיתי‬ ‫על‬ ‫בדו\"ח‬ ‫הסנטור‬ ‫מתוך תכנית הרדיו קתדרה בעריכת ר' בקי‬ ‫תופעה‬ ‫האמריקנית הזהיר בפני‬ ‫‪easy ror 8 man 10 confiJse 518 posseslon of power with‬‬

‫דעל‬ ‫הקמת המעוזים וקו בר‪-‬לב‬ ‫תשל\"ד‪ 6 ,‬באוק‪-‬‬ ‫הכיפורים‬ ‫ביום‬ ‫אליבא דרמטכ\"ל מלחמת ההתשה‪ ,‬רא\"ל‬ ‫חיים בר‪-‬לב ועל פי דברי אלוף אברהם אדן‪,‬‬ ‫טובר ‪ ,1973‬בשעה ‪ ,1400‬חצו ‪8000‬‬ ‫מפקד סיני בתחילת הקמת הקו ומתכננו‬ ‫הראשונים את‬ ‫המצרים‬ ‫החיילים‬ ‫הראשון‪ ,‬נועד קו המעוזים לענות על שתי‬ ‫וו‪-00‬כ‪ 1300-‬תותחים‪,‬‬ ‫תעלת סואץ‪.‬‬ ‫בעיות‪ :‬מלחמת התשה ותחילת מלחמה‬ ‫חיפו‬ ‫ב‪ 180-‬מטוסים ומאות טנקים‬ ‫ב‪24-‬‬ ‫רכון וביצו‬ ‫כוללת מעבר\") חלק\" לקרב הגנה(‪.‬‬ ‫הצליחה‪ .‬כעבור ‪ 18‬יום‪,‬‬ ‫על‬ ‫קו המעוזים קיבלה‬ ‫המא‪-‬‬ ‫האחת אירעה ב‪8-‬‬ ‫את‬ ‫להקים‬ ‫ההחלטה‬ ‫באוקטובר הופסקה הלחימה‬ ‫אש‪.‬‬ ‫תקריות‬ ‫דחף משתי‬ ‫עדיין)‬ ‫המצרית‬ ‫בחזית‬ ‫סיבית‬ ‫בספטמבר ‪ ,1968‬כאשר במפתיע פתחו‬ ‫כעבור‬ ‫התשה\"(‪\".‬‬ ‫לחימת‬ ‫במשבה‬ ‫המצרים באש ארטילרית על הכוחות שהיו‬ ‫אל\"מ מיל'() ד\"ר זאב איתן*‬ ‫פרוסים לכל אורך‬ ‫חמש וחצי שנים נחתם חו\"ח השלום‬ ‫תעלת סואץ‪ .‬אבדות‬ ‫צה\"ל באותה תקרית‬ ‫לאורך חוף הים התיכון‪ .‬לא הייתה זו סגירה‬ ‫היו עשרה חללים ו‪18-‬‬ ‫הישראלי‪-‬מצרי‪.‬‬ ‫הרמטית‪ .‬כמה מעוזים נבנו במקובץ כגון‬ ‫השנייה‪ ,‬שאירעה ב‪26-‬‬ ‫פצועים‪ .‬התקרית‬ ‫קבוצת מעוזי מילנו\"\" בקנטרה‪ ,‬שנבנו‬ ‫באוקטובר ‪ ,1968‬הסתיימה ב‪ 15-‬חללים‬ ‫מצב הפתיחה היה ברור‪ :‬ישראל‬ ‫במרחק ק\"מ אחד זה מזה‪ ,‬אך המרחק הרגיל‬ ‫בין מעוז למשנהו היה כעשרה ק\"מ‪ .‬בתוך‬ ‫ובעשרות פצועים‪ .‬בשני המקרים לא היה די‬ ‫המזרחית של תעלת סואץ‪,‬‬ ‫בגדה‬ ‫המעוזים‪ ,‬ובחלק מן המקרים על ידם וביניהם‬ ‫נבנו רמפות לטנקים‪ .‬רמפות כאלה נבנו‬ ‫בעמדות של צה\"ל‪ ,‬כולל כיסויי ראש‪ ,‬כדי‬ ‫הסיום‬ ‫מצרים בגדה המערבית‪ .‬מצב‬ ‫לעתים גם מאחורי המעוזים סנפירים\"(‪)\".‬‬ ‫המזר‪-‬‬ ‫מספר הטנקים שנועדו לכל מעוז לא היה‬ ‫להתגונן נגד הפגיעות של פגזים כבדים ושל‬ ‫לפרוו‪-‬‬ ‫היה מורכב יותר‪ :‬כל חגרה‬ ‫קבוע‪ .‬לעתים הייתה זו מחלקה או פלוגה‬ ‫ולעתים לא הוקצו נלל טנקים לסיוע למעד‪.‬‬ ‫פצצות כבדות‪ .‬צה\"ל הגיב על תקריות אלה‬ ‫באזור‬ ‫חית של תעלת סואץ‪ ,‬פרט‬ ‫חייתה‬ ‫עשרה ק\"מ‬ ‫בפשיטה לעומק מצרים‪ ,‬והשיג כמה חדשי‬ ‫רור צר בן‬ ‫היה כי המצרים ינקטו טקטיקה‬ ‫לקקן\"‪\"-‬מצמד\"(\")‬ ‫באש‪ ,‬ניסיון לשחוק את צה\"ל‪,‬‬ ‫שקט‪ ,‬נראה‬ ‫דוורטואר‬ ‫של פתיחה‬ ‫ללחץ על‬ ‫לו אבדות‪ ,‬במגמה להביא‬ ‫בידי צבא מצרים‪ .‬עומקו של תשטח‬ ‫הסוביי‪-‬‬ ‫מצר האו\"ם‪ ,‬או מצידם של‬ ‫ולהסב‬ ‫ישראל‬ ‫המצרים נע בון‬ ‫שהוחזק בידי‬ ‫חמישה ל‪ 15-‬ק\"מ‪ .‬כל מעוזי קו בע‪-‬‬ ‫ה תכנית‬ ‫טים והאמריקנים‪ ,‬ולהשיג נסיגה מכל‬ ‫לב‪ ,‬למעט מעוז בודפסט\"\" שעל חוף‬ ‫השטחים‪ ,‬שנכבשו במלחמת ששת הימים או‬ ‫בתקופה שבין מלחמת ההתשה למלחמת‬ ‫לפחות מתעלת סואץ‪ ,‬כל זאת מבלי‬ ‫מעוזים על שפת‬ ‫הים התיכון ושני‬ ‫יום הכיפורים שרר שקט בקו התעלה‪ ,‬ואלוף‬ ‫שהערבים יצטרכו להיכנס למשא ומתן עם‬ ‫ו\"מצמד\" חיו בידי‬ ‫התעלה ‪ :‬לקקן\"\"‬ ‫פיקוד הדרום אז‪ ,‬האלוף אריאל שרון‪ ,‬הורה‬ ‫ישראל‪ .‬לאור אפשרות זו‪ ,‬התארגן צה\"ל‬ ‫לסגור הלק מן המעוזים‪ .‬נותרו ‪ 16‬מעוזים‪,‬‬ ‫להחזיק בקו המים של תעלת סואץ‪ .‬על קו‬ ‫לעומת זאת שלט‬ ‫צבא מצרים‪ .‬צה\"ל‬ ‫שהיו ממוקמים בפתחי הצירים העיקריים‬ ‫המים‪ ,‬בפתחי צירי הפריצה האפשריים‬ ‫ובכל אחד מהם נמצאו בין ‪ 16‬ל‪ 60-‬חיילים‪.‬‬ ‫ברוחב‬ ‫ברצועה‬ ‫המזרחית‬ ‫בגדח‬ ‫שמונה מחלקות טנקים (‪ 24‬טנקים( נועדו‬ ‫חגדח‬ ‫עשרח‬ ‫להילחם כמחלקות טנקים צמודות למעוז‪,‬‬ ‫לעומק סיני הוקמו עמדות‪ ,‬שנועדו להגן‬ ‫שחובילח אל‬ ‫ק\"מ‬ ‫בתוך המעוז או בעמרות קרובות אליו‪.‬‬ ‫שמונה פלוגות נוספות נועדו להיערך בקו‬ ‫עליו במקרה של מלחמה מוגבלת‪ ,‬הפגזות‬ ‫עצמה‬ ‫חמערבית‬ ‫המערבית‪ .‬בגדה‬ ‫מאחורי המעוזים‪ .‬חטיבת טנקים אחת נועדה‬ ‫כברות או פשיטות פגע וברח‪ ,‬תוך החזקת‬ ‫ממבו‪-‬‬ ‫שהשתרע‬ ‫שלט צח\"ל בשטח‬ ‫להיערך מאחורי הפלוגות בקו שלישי‪.‬‬ ‫כוח הגנה לא גדול מדי וספיגה מזערית של‬ ‫אבדות בנפש ובציוד‪ .‬עמדות אלה נועדו‬ ‫איסמעיליה‪,‬‬ ‫הדרומיים של‬ ‫אותיה‬ ‫לכוח קטן‪ ,‬מכיתה) מוגברת ועד למחלקה‬ ‫מוגברת(‪ .‬הן בוצרו בשכפ\"ץ שכבת) פיצוץ‪,‬‬ ‫דרך רכסי הג'ניפח‪ ,‬ג'בל עתקה ועד‬ ‫העשויה קוביות אבנים גדולות בתוך רשתות‬ ‫במסגרת היערכות זו תוכנן לרכז שלושה‬ ‫העיר‬ ‫לסואץ‪.‬‬ ‫שמדרום‬ ‫ערבייה‬ ‫גדודים בשלושה מקומות‪ ,‬המרוחקים זה‬ ‫המזר‪-‬‬ ‫שבגרה‬ ‫סואץ וכל ארמיה ‪3‬‬ ‫מזהאיסממרעחילקיה‪-‬רטב‪.‬סהגזר בת)מרכקזנ‪,‬טרוהגזרבתצפון‪,‬מוצבאגזרה‪-‬ת‬ ‫של גדר(‪ ,‬והיו בהן בונקרים למנוחה‬ ‫מנותקות‪,‬‬ ‫חתעלח‪ ,‬היו‬ ‫חית של‬ ‫בשלב מאוחר יותר‬ ‫מיתלה‪-‬סואץ בדרום התעלה(‪ .‬גרודים אלה‬ ‫הושלם קו‬ ‫עם הקמת מעוזים‬ ‫ולפיקוד‪.‬‬ ‫להוציא אטפקח שהובאה בחיטם או‬ ‫לא נועדו לפי התכנית להיות במקום אליו‬ ‫נוספים בפר‪-‬‬ ‫ה\"מעוזים\"‬ ‫יגיע האויב‪ ,‬אלא מאחור‪ ,‬ולהיות מופעלים‬ ‫דרך חים‪.‬‬ ‫משם לפי הצורך או לבלום אויב שיצליח‬ ‫צות ובאגפים‪ .‬נוספה מערכת בונקרים שהיו‬ ‫בר‪-‬לב‪ ,‬לחימת‬ ‫במח תרמו קו‬ ‫לפרוץ קרימה‪ .‬גרוד יום טוב‪ ,‬הצפוני‬ ‫תחנות איסוף נפגעים ובונקרים לפיקוד‪.‬‬ ‫נוספו כבישי אורך וכבישי רוחב‪ ,‬שהחשובים‬ ‫המעוזים ולחימת אוגדת סיני ביממה‬ ‫בהם היו ציר החת\"ם‪ ,‬שהיה מרוחק שמונה‬ ‫הראשונה‪ ,‬לאופן בו סיים צה\"ל את‬ ‫לקו המים‪ ,‬וציר‬ ‫עהדרוחעבשרשהנמצקא\"מכ‪0-‬מ‪3‬מזקר\"חמ‬ ‫בשלושת הגדודים בקו‪ ,‬פיצל פלוגה שלמה‬ ‫ממזרח לקו המים‪,‬‬ ‫ולחטדר‬ ‫הכיפורים‪,‬‬ ‫מלחמת יום‬ ‫פלוגות שלמות‪ ,‬שאחת מהן‬ ‫ונשארו לו שתי‬ ‫משנסתיימה מלחמת ההתשה נבנו על קו‬ ‫בעקבותיה? חאג לחימת קו‬ ‫שהושג‬ ‫ל\"מילנו\"‪ .‬גרוד שלו ז\"ל‪,‬‬ ‫שלחה מחלקה‬ ‫הגדור המרכזי‪ ,‬כלל מראש שתי פלוגות‬ ‫הגבעות בסביבות ציר החת\"ם‪ ,‬ה\"תעוזים\"‬ ‫חמעוזום ואוגדת טיני חם שם נרדף‬ ‫בלבד שמוקמו ב\"חזיון\"‪ ,‬ב\"פורקן\" ובגזרת‬ ‫בהם הוחזקו פלוגות טנקים ופלוגות חרמ\"ש‪.‬‬ ‫לכישלון‪ ,‬או אולי היו לוחמי חמעו‪-‬‬ ‫מצמד\"‪ \".‬גדוד זה צריך היה לקבל פלוגת‬ ‫בניית עיקרו של קו המעוזים הושלמה עד‬ ‫הגיבורים‪ ,‬שחצילו‬ ‫זים ואוגדת סיני‬ ‫' מקהיה‪.‬בשללמההגאודותדהשלישהכידתשר(ו)עמתיי‪,‬י‪-‬מגגםדדוודדאחמרעיצנמנעו‪,‬תאחל‪,‬יולבפתהויעהלהגלהדוחויאד‪-‬‬ ‫לפתיחה המחורשת באש במרס ‪.1969‬‬ ‫את מרינת ישראל? דומה כי ביקורת‬ ‫מלמהאאבווםסרחך‪0‬ךר‪16‬קיווהכתקלר\"חזמיננתכענלוראכהוונ‪1‬ר‪3‬מךבושךמהעותעשזיעלילפםוהרפינוי‪-‬םו‪1.‬עכו‪-1‬ד‪1080‬ת‪2‬עוזקקי\"\"םמ‪,‬מ‬ ‫עיוורת של גבורת‬ ‫הערצה‬ ‫או‬ ‫מראש‬ ‫מפוצלות‬ ‫פלוגות‪,‬‬ ‫שלוש‬ ‫מלא בן‬ ‫הלוחמים‪ ,‬עלולות להכשיל אותנו‬ ‫ו\"צידר\"‪.‬‬ ‫נוצה\"\"‬ ‫מצווה\"‪\",‬‬ ‫תעוזים ‪:‬‬ ‫בשלושה‬ ‫ולמנוע מאתנו ללמוד את הלקח‬ ‫לפי התכנית היה צריך גדור זה לשלוח לפני‬ ‫חנכון‪ .‬אמנם הושגו הישגים רבים‪,‬‬ ‫תחילת הלחימה מחלקה אחת מכל פלוגה‬ ‫היסטוריה של צה\"ל‬ ‫למח'‬ ‫נתונה‬ ‫‪.‬בתמויורחתד‪,‬המלחסבא‪-‬רל‬ ‫אך נעשו גם טעויות אנוש רבות‪ .‬מן‬ ‫למעוזים אלה‪ :‬ל\"כ~צר\"‪ ,‬ל\"מסרק\" ולראם‬ ‫חיה ולסרן ירז'י על‬ ‫לאע\"צ‬ ‫דוד‪,‬‬ ‫סורר‪ .‬ה\"פלוגוח\" שנותרו היו אם בן ברוב‬ ‫הראוי ללמוד את הלקחים‪ ,‬ולבחון‬ ‫סיועם בכתיבת המאמר‪,‬‬ ‫הכישלונות‪.‬‬ ‫חן את ההישגים וחן את‬ ‫‪38‬‬

‫שובר‪ -‬יונים\";התכנית להיערכות כוחות צה\"ל‬ ‫תומכי הקו היו‪ :‬מתן מחסה לחיילי צה\"ל‬ ‫קע‬ ‫‪,7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,‬ל‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ל‬ ‫ך ‪ ,‬ע מל‬ ‫מול הפגזות מאסיביות‪ ,‬וניצול תעלת סואץ‬ ‫‪-) -‬‬ ‫ךן ר ן‬ ‫‪,‬‬ ‫כמכשול נגד טנקים‪ .‬לנימוקים אלה הצטרף‬ ‫ן‬ ‫ן ןט ן‬ ‫טיעון נוסף‪ :‬בקיץ ‪ 1970‬קידמו המצרים‬ ‫טילים נ\"מ רבים אל עבר התעלה‪ .‬כמותם‬ ‫של טילים אלה ואיכותם‪ ,‬הטילו מגבלות על‬ ‫י‬ ‫פעולת חיל האוויר הישראלי‪ .‬תומכי ה\"קו\"‬ ‫ר‪ [-‬ך‪--‬ן‬ ‫סברו כי ללא שוע של חיל האמיר לא יו‪%‬ו‬ ‫נ‪)--‬‬ ‫ןר‪,‬ן דן‬ ‫ל‪.--‬‬ ‫עוצבות‪,‬טרתןישראלעתגדולותלפעולנטם‪.‬‬ ‫קמן‬ ‫ח ם קללילם\"‬ ‫ל_(‪ %‬ב__( ט ט חט‬ ‫ה‪-‬ם‬ ‫כ‪14/‬‬ ‫ל‪(_-‬‬ ‫ל‪4‬בטשפיי‪ 3‬ו‪,,‬ן‪,‬‬ ‫קו בר‪-‬לב מעד אפוא לשמוט בסיס להגנה‪.‬‬ ‫בספרה יטנכתב אחרי המלחמה‪ ,‬מותח‬ ‫ן‪22‬ןז‪-‬ל\"‪,‬ירקל‪...‬‬ ‫‪1,‬‬ ‫האלוף אדן ביקורת‪ ,‬ובצדק מסרם‪ ,‬על כך‬ ‫מעליחצפת‬ ‫‪...‬‬ ‫בב[\"‪,‬‬ ‫_‪/,-.,_.‬‬ ‫‪',/‬‬ ‫‪ i~nyw‬השלים באוגוסט ה‪ 079‬עם העובדה‬ ‫המקרים ןפלצות מוקטרות‪ .‬חטיבה שנ\"ה‬ ‫ד\"יה‪,‬‬ ‫]‪ISC‬‬ ‫טרקי‪:‬‬ ‫הו‪4‬ג\"גו‪1‬‬ ‫י]‪1‬‬ ‫שהמצרים‪ ,‬בסיוע סוב\"טק קידמו את‬ ‫צריכה הייתה להיות מפוצלת לגדודים אחד‬ ‫נ(אסקן[‪--‬‬ ‫הטילים לקרבת התעלה תור הפרת סעיף‬ ‫הבפמסקוקמתם‪.‬השקיטדומהוקובהעטיכלייםכליצרהכומחוצתב‬ ‫בכל גזרה‪ .‬מאחורי כוחות אלה צריכה‬ ‫ה\"תה להיות חטיבה סלמה‪ ,‬שלישית()‬ ‫ז‪2‬ן(‪ /::/‬שמככ‪,,‬כ\"בה‬ ‫בהסכם‬ ‫‪_.%‬ן‪_LL‬מל\"\"ן‪2-‬ן‪12‬נ]\"‪5‬ןץ;\"*‪2\"2[1‬י]‪/‬לזממפלרמ\"קת‬ ‫ישארו‬ ‫בעתודה בעומק‪ ,‬ולפי אדן ‪ --‬שתי חטיבות‪.‬‬ ‫טקטי ‪ 9~ww‬מחיל האותר הישראלי חוופ;ט‬ ‫אם מדובר בתכנת עם כוח סדיר ללא מוס‬ ‫מלואים‪ ,‬בלתי אפשרי הדבר כי בסעי‬ ‫פעולה בקרבת התעלה‪ .‬עםזאת השאלה אם‬ ‫תה\"נה ארבע חטיבות טנקים סדירות‪,‬‬ ‫י‪1‬מ\"ין‪2‬בה‬ ‫לחרש או לא לחדש את הלחימה בעקבות‬ ‫מכיחן כבמקרה; ול) לחימת טנקים לפני‬ ‫א יו‪1‬‬ ‫קידום הטילים‪ ,‬הייתה כאלה; מדימת‬ ‫מובהקת‪ .‬גם האמריקנים לחצו שלא לחדש‬ ‫תחילת הגעת המילואים צריר היה גם‬ ‫ייי*נ\"פ**‬ ‫את האש‪ ,‬ואפילו פיצו\"\" את צה\"ל בנשק‬ ‫לתגבר את רמת הגולן בחטיבה סדירה‬ ‫ה' יניו‬ ‫נוסף‪ .‬הטענה בדבר מגבלות חיל האוויר‬ ‫ושי‪491‬ליי(ש‬ ‫ךשייבן[‬ ‫‪'1-‬‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י(‬ ‫נתאמתה במידת מה בשלבים הראשונים של‬ ‫נוספת כפי שאומנם נעשה בפועל‪.‬‬ ‫ךל ן‬ ‫י‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪ .‬חיל האוויר‪ ,‬שהיה‬ ‫ין(‬ ‫‪122.‬‬ ‫אז מוגבל בפעילותו בקרבת התעלה בגלל‬ ‫חלוקת הפיקוד הייתה חטיבה בכל גזרה‬ ‫מסך הטילים‪ ,‬פעל מעט מאוד ביממה‬ ‫תור שימוש במפקדה גזרתית בצפון‬ ‫ףיי?‪:‬ן‪4‬שץןטיב ‪,‬‬ ‫‪/,,‬‬ ‫ו‪-4%‬י_ ו‪%‬‬ ‫ומפקדת‬ ‫חטיבה לחטיבת העתורה‪ .‬כהמשך‬ ‫להיער‪-‬‬ ‫‪ 1-‬ןצ‪ 12‬לצמר‪.‬‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫כות עם הכוח הסדיר בלבד שובך\") יונים\"(‬ ‫~‪(rr‬‬ ‫הייתה קיימת גם תכנית אחרת סלע\"(\")‬ ‫!‬ ‫יי‬ ‫הראשונה וסבל בגזרת התעלה ארבע‬ ‫להגנת סיני עם כוחות סדירים ומילואים‪.‬‬ ‫ק‪4,4‬‬ ‫אבדות‪ .‬ביממה השנייה הסתכמו אבדותיו‬ ‫של חיל האוויר בעשרה מטוסים וכלל‬ ‫‪'1‬ן‬ ‫שחורבה ו‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫פעולותיו ביממה זו בסיני הסתכמו במטס‬ ‫יתרונות ומגבלות התכנית ‪-‬‬ ‫ל‪\"-,‬‬ ‫י‪-‬מיצר‪~,.‬‬ ‫ן‬ ‫אחר בבוקר היום‪ .‬עם זאת שמר חיל האוויר‬ ‫ן ‪*--4‬‬ ‫על שמים\" נקיים\"‪ ,‬ואף הפיל מטוסים‬ ‫הוויכוח לפני המלחמה‬ ‫אחרי המלחמה התנהל ויכוח חריף לגבי‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ו‪,‬משיש‬ ‫ן ן‪==2‬י‬ ‫מצריים כ(‪ 18-‬במספר(‪.‬‬ ‫האירועים בחזית התעלה‪ .‬האלופים טל‬ ‫ףן‬ ‫י‬ ‫שוללי קו המעוזימ טענו כי אף קו הגנה‬ ‫ר‪_5/‬‬ ‫סטאטי בהיסטוריה לא החזיק מעמר‪ ,‬וספק‬ ‫ושרון הדגישו אחרי המלחמה כלפניה את‬ ‫‪1‬י‬ ‫‪rsc11‬‬ ‫אם דינו של קו זה יהיה שוגה‪ .‬עוד טענו כי‬ ‫ליקויי התכנית‪ ,‬כולל ליקוייהם של קו‬ ‫לחימה ניידת היא הצד החזק של צבא‬ ‫המעוזים ושל תכנית שובר\" יונים\"‪ .‬לעומתם‬ ‫שפצר‪),‬‬ ‫ן‬ ‫'‪ \".‬בנ‪11-‬‬ ‫ישראל בהשוואה לצבא המצרי ויש לנצל‬ ‫הדגישו רא\"ל בר‪-‬לב והאלוף אדן את‬ ‫שר)ולה ז‬ ‫הליקויים בביצוע‪ .‬אלא ששני הצדדים לוקים‬ ‫מקרא‬ ‫ןסןל‬ ‫‪.‬‬ ‫*‬ ‫במעורבות אישית‪ ,‬ונראה לי כי שניהם‬ ‫י‪[(.,‬‬ ‫נ‪4‬ליי‪,,,1)(:‬‬ ‫ינ‪,‬‬ ‫עובדה זאת‪ .‬לטענות אלה הצטרפה העוברה‬ ‫‪,‬‬ ‫ג‪-‬‬ ‫‪%‬‬ ‫שהקמת קו המעוזים עלתה ממון רב‪ ,‬ומבקרי‬ ‫צודקים באורח חלקי ושוגים באורח חלקי‪.‬‬ ‫‪ :‬מעיו‬ ‫ל‬ ‫הקו העדיפו לנצל את המשאבים הכספיים‬ ‫אכן‪ ,‬היו ליקויים רציניים בתכנית‪ ,‬אך היו‬ ‫‪ 4‬י\"‪-‬ת~תחים‬ ‫‪ ,.‬יפ \" )‪/‬‬ ‫להתעצמות ולביצוע אימונים‪.‬‬ ‫לה גם צדדים טובים‪ .‬היו ליקויים בביצוע‬ ‫ן‪2‬נ‪-‬ן‪ /',‬אקם‬ ‫והיו לו גם צדדים טובים‪ .‬על מנת לבחון את‬ ‫י‬ ‫התכנית המצרית‬ ‫הדברים באופן שקול יש לברר לא רק אם‬ ‫‪00‬לה‪0‬דת‪4‬בכנרייותתותשלחיהםממצחורמומדתש‪-‬גסרוחירסיניתןרקטעולהיתיכלב'הרשעתיהשתהבהסחסזשיה‪-‬ל‬ ‫ע‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫התכנית הייתה טובה או לא‪ ,‬ולא רק אם‬ ‫ע =‪ /,.=..‬ן‬ ‫הביצוע היה לקוי או טוב‪ ,‬אלא יש לבחון גם‬ ‫עובדות ולקחים שאינם כלולים לא בתכנית‬ ‫ישבין ן‪.‬‬ ‫תות‪ ,‬מטס של ‪ 300‬מטוסים‪ ,‬צליחה של ‪8000‬‬ ‫ולא בביצוע‪.‬‬ ‫חיילים בגל ראשון‪ ,‬ואחריהם חמש דיביזיות‪,‬‬ ‫הוויכוח על תכנית ההגנה בסיני לא זו‬ ‫עם) ‪ 80,000‬איש( שכל אחת מהן תחצה את‬ ‫בלבד שקיבל ביטוי נרחב בספרות העברית ן‬ ‫ן‬ ‫התעלה בגזרתה ותתחפר להגנה במרחקים‬ ‫אלא אף הגיע לעיתונות העולמית זמן רב‬ ‫ן‬ ‫גםארבבעכהוחותק\"מ‪.‬קנמנדהוכוחווב‪-‬ת‬ ‫לפני המלחמה‪ .‬בשני מאמרים שפרסם‬ ‫של שלושה עד‬ ‫העיתונאי ג'וזף אלסופ בכתב‬ ‫ןן‬ ‫הקדמיים תוגברו‬ ‫העת א‪0‬ש ‪The‬‬ ‫‪ Republic‬ב‪ 3-‬באוקטובר ‪1970‬‬ ‫ן‬ ‫תוספת כלי נשק נ\"ט‪ ,‬טילי) סאגר ומטולי‬ ‫בו‪ 24-‬בו‪ ,‬הוא‬ ‫ש‪.‬ק‪ )7-.3).‬של היחידות העורפיות יותר‪ .‬כל‬ ‫וקונגדבר‪-‬הלתב‪.‬כניתאלוסואפף‬ ‫בעד‬ ‫את הנימוקים‬ ‫מפרט‬ ‫זה‪ ,‬על מנת לבלום את השריון הישראלי‬ ‫קיום‬ ‫למחלוקת על‬ ‫נדרש‬ ‫אשר יתקוף נגד‪ ,‬או יחוש לעזרת המעוזים‪.‬‬ ‫מזכיר כי האלופים טל ושרון התנגדו לקו‬ ‫זה היה השלב הראשון'‪ ,‬שאחריו צריכה‬ ‫בר‪-‬לב‪ ,‬בעוד רא\"ל בר‪-‬לב עצמו והשר משה‬ ‫הייתה לבוא עצירה אופרטיבית למשך זמן‬ ‫דיין תמכו בו‪ .‬הנימוקים העיקריים שהעלו‬ ‫מערכות‪ . 276-7‬אוק'‪)-‬גב'‪39 1990‬‬

‫ודיביזיות‪ .‬האלוף אדן מדגיש כי האלוף גונן‬ ‫חשב במונחי מלחמת ששת הימים‪ ,‬אולם‬ ‫נראה לי כי אחת השגיאות הייתה העובדה‬ ‫שברמת המחלקה והפלוגה פעלו הטנקים‬ ‫של צה\"ל כאילו התחדשה מלחמת ההתשה‪,‬‬ ‫ולא כאילו יש מלחמה כוללת‪.‬‬ ‫מאחר שבזמן מלחמת ההתשה הופעלה‬ ‫ה\"חבירה למעוזים\"‪ ,‬הכירו זאת המצרים‬ ‫היטב‪ ,‬ואף הכינו מענה לבעיה של חבירה‪.‬‬ ‫גם הכוחות שבקו ביצעו‪ ,‬מפעם לפעם‪,‬‬ ‫פריסה מצומצמת ברכב שלדית() של כל‬ ‫המערך‪ ,‬ובתנאי התצפית ששררו‪ ,‬יבולים‬ ‫היו המצרים לראות מה קורה‪.‬‬ ‫השינויים בשטח שחלו מאז תום‬ ‫והאלוף אלברט את המאמץ העיקרת‪ ,‬זאת‬ ‫חיילים מצריים באימונים לקראת צליחת התעל‪:‬‬ ‫ימולה\"חכמת ההתשה ועד פרוץ מלחמת‬ ‫למרות המידע שהיה בידם על כך שהצליחה‬ ‫היא לכל רוחב החזית עם חי\"ר‪,‬‬ ‫מה‪ ,‬ושבירת התקפות נגד צפויות של צה\"ל‪.‬‬ ‫המצרים בסיוע סובייטי קידמו את הטילים‬ ‫אחר כך צריך היה לבוא שלב שלישי ‪:‬‬ ‫לקרבת התעלה‪ ,‬ובכך שללו את חופש‬ ‫לא יהיה זה נכון לומר שצה\"ל ירע בכל‬ ‫פריצה החוצה\"\" ממערך ההגנה שהוקם‬ ‫הפעולה מחיל האוויר הישראלי‪ .‬ניתן היה‬ ‫הדרגים בוודאות ובדיוק כיצד יפעל האויב‪.‬‬ ‫ממזרח לתעלה לעבר יעדים מערכתיים‪:‬‬ ‫לדעתי לתגבר את הארטילריה בתחליף‬ ‫אחד מהישגי קו המעוזים היא העובדה‬ ‫לסיוע אווירי‪ .‬אלוף אדן מציין כי למעשה גם‬ ‫שהקו תיעל את המצרים לדרך פעולה‬ ‫נחל‪-‬ים‪ ,‬רפידים ומצרי הגירי והמיתלה‪.‬‬ ‫במלחמת ששת הימים וגם במלחמת‬ ‫צנועה יותר באמביציות שלה‪ .‬אם אכן‬ ‫הצבא המצרי ניסה לבצע תכנית זו‪ .‬היה‬ ‫ההתשה הכיר צה\"ל טילים ט\"נ‪ ,1‬שקל\"\"‬ ‫התכוון סאדאת להגיע לרפידים ולמיתלה‪,‬‬ ‫זה מבצע צליחה מורכב‪ ,‬אך לאחריו בא‬ ‫ו\"סאגר\"‪ ,‬אך בקביעת עוברה זו הוא צודק‬ ‫שלישי\"‪ ,‬או שהתקפת‬ ‫ואם אכן היה שלב\"‬ ‫שלב של היערכות להגנה באותן גזרות בהן‬ ‫רק באופן חלקי‪ .‬הטיל‪ ,‬אותו הכיר צה\"ל‪,‬‬ ‫ב‪ 14-‬באוקטובר היא‬ ‫הנפל של המצרים‬ ‫פעלו אותן דיביזיות קורם לכן‪ .‬במהלך שלב‬ ‫היה ה\"שמל\" בעל טווח יעיל של ‪2300‬‬ ‫השלב השלישי‪ ,‬הרי שלב זה לא הוגשם‪,‬‬ ‫זה יצאו הריביזיות מחוך עמרות ההגנה‬ ‫מטרים ומשקל של ‪ 22‬ק\"ג‪ .‬לאחר מלחמת‬ ‫והישגי המצרים‪ ,‬הם רק חלק ממה שרצו‬ ‫שלהן‪ ,‬התקרמו כמה ק\"מ אל מעבר לתעלה‬ ‫ההתשה הופיע בזירה הטיל סאגר\"‪ \",‬העולה‬ ‫להשיג‪ .‬התכנית המצרית הייתה פשוטה‬ ‫ונערכו מחרש להגנה‪ .‬הייתה זו תכנית‬ ‫על קודמו בטווח (‪ 3000‬מטרים(‪ ,‬בדיוק‪,‬‬ ‫יחסית‪ ,‬והם תרגלו עצמם היטב לבצעה‪.‬‬ ‫במשקלו הקטן (‪ 11‬ק\"ג(‪ ,‬ובאפשרות נשיאתו‬ ‫תכנית זו כבר לקחה בחשבון את המעוזים‬ ‫פשוטה ביותר‪.‬‬ ‫על ידי חייל בודר במזוורה‪ .‬יתרונות אלה‬ ‫הקיימים‪ ,‬ואת התגובות הצפויות מצד‬ ‫ביום הכיפורים בשעה ‪ ,1100‬שלוש שעות‬ ‫אפשרו לחיילים מצרים לצלוח את התעלה‬ ‫כוחות השריון של צה\"ל שנמצאו כעומק‬ ‫לפני פרוץ המלחמה‪ ,‬הציג ראש אמ\"ן‪,‬‬ ‫כשהם נושאים טילים אלה ביד לעמדת‬ ‫סיני‪.‬‬ ‫האלוף זעירא‪ ,‬את דרך הפעולה הזו‬ ‫שיגור‪ ,‬שיכולה הייתה גם להיות באגפן או‬ ‫לרמטכ\"ל ולמטהו'‪ ,‬אלא שלא ברור עד כמה‬ ‫בעורפן של עמדות הטנקים של היריב‬ ‫ליקויים בתכנוז ובביצוע‬ ‫הועכר מידע זה הלאה‪ .‬השעה הייתה‬ ‫עמדת) השיגור של ה\"סאגר\" יכלה להיות‬ ‫ממהלר מלחמת ההתשה פעלו המעוזים הי‪-‬‬ ‫מאוחרת כדי להעביר את המידע עד אחרון‬ ‫טב‪ .‬לעומת ‪ 25‬חללים בשני ימי קרב ללא‬ ‫במרחק מסוים ממקום הטיל עצמו(‪.‬‬ ‫מעוזים‪ ,‬היו במהלך מלחמת ההתשה‪,‬‬ ‫החיילים‪.‬‬ ‫בתקרית אש‪ ,‬שאירעה בינואר ‪,1973‬‬ ‫שנמשכה מספטמבר ‪ 1968‬עד אוגוסט ‪,1970‬‬ ‫תכנית זו הייתה מוכרת בצה\"ל עוד‬ ‫הפעילו הסורים טילי סאגר\"‪ \".‬בצה\"ל הכירו‬ ‫‪ 260‬חללים‪ .‬אף מעוז לא נפל ומספר‬ ‫משכבר‪ ,‬אלא שהיא הייתה אחת מדרכי‬ ‫את תכונותיו של טיל זה עוד קודם לכן‪.‬‬ ‫האבדות‪ ,‬לאחר שקמו המעוזים‪ ,‬היה קטן‬ ‫פעולה אפשריות רבות שהיו ידועות‪ .‬תכנית‬ ‫תזכירי המודיעין פרסמו את דבר הימצאו‬ ‫ממספר האברות קודם לכן‪ .‬אלא שהרביזיה‬ ‫המעוזים והיערכות שובך\" יונים\" נועדו לתת‬ ‫של הטיל בירי המצרים ותיארו את‬ ‫שנעשתה בתכנית בין התשה למלחמה‬ ‫מענה למספר דרכי פעולה אפשריות של‬ ‫תכונותיו‪ .‬אלא שירע זה לא נקלט לגמרי‪,‬‬ ‫כוללת‪ ,‬לא הייתה מספיקה‪ .‬החבירה של‬ ‫המצרים‪ .‬הייתה גם אפשרות פעולה נוספת‬ ‫והתכנית כשטח לא התחשבה ב\"סאגר\"‪.‬‬ ‫מחלקות ופלוגות טנקים למעוזים‪ ,‬אשר‬ ‫שעמדה בפני המצרים‪ :‬מאמץ עיקרי אחד או‬ ‫הסנפירים בהם היו הטנקים צריכים לפעול‬ ‫פעלה היטב בהתשה‪ ,‬כשהמצרים פעלו עם‬ ‫שניים‪ ,‬מאמץ משני‪ ,‬אולי הטעיה וריתוק‬ ‫מחלקות) עד פלוגות( היו במרחק של‬ ‫ארטילריה ופלוגות קומנדו‪ ,‬לא התאימה‬ ‫בכמה גזרות‪ ,‬ולאחר שהמאמץ העיקרי ישיג‬ ‫‪ 1500-800‬מטרים מן התעלה‪ ,‬כלומר בטווח‬ ‫למלחמה‪ ,‬כאשר הם הפעילו חטיבות‬ ‫פריצה דרך ביצורי המתגונן צה\"ל(‪ ),‬התקד‪-‬‬ ‫יעיל של סאגר\"‪ \",‬הן מן החזית והן מן‬ ‫מות דרכה לעומק ביצוריו ותפיסת יעדים‬ ‫האגפים‪ .‬אמנם האלוף מנרלר ז\"ל היה מודע‬ ‫בעלי חשיבות מערכתית‪ .‬לאור אפשרות זו‬ ‫לקרבתם היתרה של הסנפירים לתעלה ואף‬ ‫חיפשו בשעות אחר הצהרים של יום‬ ‫הציע להרחיקם לטווח של ‪'2500-2000‬‬ ‫הלחימה הראשון הרמטכ\"ל‪ ,‬האלוף גונן‬ ‫מטרים ממנה‪ ,‬אלא שכוונה זו נשארה בגדר‬ ‫רצון‪ ,‬ואפילו הייתה מוגשמת‪ ,‬ספק אם לאור‬ ‫תכונות הטיל היה במרחק זה די‪ .‬חידוש נוסף‪-‬‬ ‫שהוסיפו המצרים אחרי מלחמת ההתשה‬ ‫היה הקמת ‪ 86‬רמפות\"\" בגובה שבין ‪ 15‬ל‪30-‬‬ ‫מטרים מעל לפני השטח בצד המצרי של‬ ‫התעלה‪ .‬ברמוזות אלה הציבו המצרים‬ ‫טנקים ו\"סאגרים\" לחיפוי על הצליחה‬ ‫ולשיתוק עמדות צה\"ל‪ ,‬כולל ה\"סנפירים\"‬ ‫‪40‬‬

‫‪- -. .-‬‬ ‫‪---, -- --.--..-.--‬‬ ‫‪.-‬‬ ‫לקו המים‪ ,‬אולם הרגרים לא‬ ‫ובירידה‬ ‫שמאחורי התעלה‪ .‬במצב זה יש השפעה‬ ‫כמסע התקרבות ארוך‪ ,‬המצביע‬ ‫רכה לכמות‪ .‬למערים‪ ,‬בקו הראשון‪ ,‬היו‬ ‫הפתיחה באש‪ .‬כל הכוח של הגל‬ ‫התפרשו‬ ‫הרבה מאוד טנקים וטילים נ\"ט כעמדות‬ ‫על שעת‬ ‫טובות‪ .‬ניתן אפוא לסכם ולומר‪ ,‬כי לאחר‬ ‫התוקף הראשון היה קרוב מראש לנקודת‬ ‫מלחמת ההתשה הכניסו המצרים לפחות‬ ‫הצליחה של המצרים‪ .‬המירע שהועבר‬ ‫שלושה שינויים חשובים שפגמו בתכנית‬ ‫לכוחות כאילו ההתקפה צפויה בשעה ‪1800‬‬ ‫שהייתה לצה\"ל‪ ,‬ואילו צה\"ל לא סיגל את‬ ‫הזיק ובלבל‪ .‬יחד עם זאת הוכרז מצב כוננות‬ ‫ג' והוא לא בוטל‪ .‬מכאן שבמצב כוננות כזה‬ ‫עצמו למצב החדש‪.‬‬ ‫יש לצפות לתחילת לחימה בכל עת‪ ,‬ולאו‬ ‫יאמר מי שיאמר כי קו בר‪-‬לב כלל איננו‬ ‫קו‪ .‬אולם בקרב הציבור הרחב‪ ,‬בארץ‪,‬‬ ‫דווקא בשעה מסוימת כמו ‪.1800‬‬ ‫במצרים ובעולם כולו נתפס קו בר‪-‬לב כקו‬ ‫ביום ו' ה‪ 5-‬באוקטובר עבר צה\"ל למצג‬ ‫הגנה מבוצר‪ ,‬ברומה לקו מאג'ינו במלחמת‬ ‫כוננות ג'‪ .9‬זאת ועור‪ ,‬בשבת ה‪ 6-‬באוקטובר‬ ‫העולם השנייה‪ .‬לעובדה זו היו תופעות‬ ‫בשעה סכוו כאשר בל הצבא היה במצב‬ ‫לוואי‪ ,‬חלקן שליליות‪ ,‬אך חלקן גם חיוביות‪.‬‬ ‫כוננות ג' ואחרי שהתקיימו קבוצות פקודות‬ ‫כתוצאה מתפיסה זו הקדישו המצרים מאמץ‬ ‫בהן נאמר כי המלחמה תיפתח הערב‪ ,‬ניתנה‬ ‫רב מאור‪ ,‬חלק גדול מכלל כושרם‪ ,‬לפתור‬ ‫בגזרת אוגרת סיני פקודת כוננות\" ספיגה\"‪,‬‬ ‫את הבעיות שהציב ה\"קו\"‪ ,‬ובכך ויתרו על‬ ‫שמשמעותה כי האויב עומד לפתוח באש‬ ‫הקדשת אותם משאבים לצרכים אחרים‪.‬‬ ‫ארטילרית‪\".‬י באיזה מצב היו אם כן הכוחות‬ ‫בהשפעת הדימוי של קו\"‪ \",‬הגבילו המצרים‬ ‫את משימותיהמ‪ ,‬לפחות בשלבים הראשון‬ ‫סמוך לשעה ‪ 1400‬כאשר נפתחה האש?‬ ‫והשני של המלחמה לתכנית צנועה יחסית‬ ‫מסתבר כי חלק מן הכוחות בשטח הופתע‬ ‫משיכלו אולי לבצע‪ ,‬וכל זאת במידת מה‬ ‫בכל זאת מפרוץ המלחמה‪ .‬אחד המח\"טים‬ ‫בזכות הדימוי של קו\" בר‪-‬לב\"‪ .‬אולם עם זאת‬ ‫ברפידים הופתע כאשר שמע אח הפצצות‬ ‫ברגע שנפל הקו‪ ,‬נגרם נזק למורל העורף‬ ‫הראשונות וסבר כי הן בום על קולי‪ .‬גדור‬ ‫הישראלי‪ .‬במדינה בה עיקר הצבא הוא צבא‬ ‫שובל‪ ,‬אחד מגדודי הטנקים של חטיבת דן‪,‬‬ ‫מילואים אין נתק בין המורל של העורף לזה‬ ‫של הגייסות‪ ,‬לכן ברגע שנודע כי הקו על‬ ‫חייל מצרי במעבר סוללה בעזרת סולם עץ‬ ‫שהה באותה עת במחנה הקבע שלו‪ ,‬המפקד‬ ‫מעוזיו נפל‪ ,‬נפגעו מורלית הן העורף והן‬ ‫קיים באותה עת שיחה גדודית עם כל‬ ‫הגייסות והדבר הביא לנזק חמור‪ .‬ויתור על‬ ‫כל הרמות‪ ,‬והמידע השני כנראה גם כן לא‬ ‫החיילים‪ ,‬הטנקים של הגדוד לא היו פרוסים‬ ‫מסך הסודיות שאפף את קו\" בר‪-‬לב\"‪,‬‬ ‫הגיע אל מפקדת פיקוד הדרום ואל לוחמי‬ ‫בשטח ולא היו מוסווים‪ .‬גם מג\"ד זה טעה‬ ‫והסברה מה יש ומה אין בו‪ ,‬היו מונעים אולי‬ ‫את הרווח שהביאה התפיסה המוטעית שלו‪,‬‬ ‫סיני‪.‬‬ ‫כששמע את ההתפוצצות הראשונה‪ .‬גרור‬ ‫אך גם את הנזק שהיא גרמה‪ .‬אך עם זאת לא‬ ‫ראש אמ\"ן קיבל ב‪ 6-‬באוקטובר בשעה‬ ‫טנקים שני‪ ,‬גדוד עוזי‪ ,‬הופצץ גם הוא מן‬ ‫נראה לי שיש להמליץ לוותר על הסודיות‪.‬‬ ‫‪ 0400‬מירע לפיו הסיק כי המלחמה תיפתח‬ ‫האוויר במחנה הקבע שלו וגם הטנקים שלו‬ ‫בו כיום‪ ,‬לפני שקיעת החמה‪ .‬הרמטכ\"ל‬ ‫לא היו מוסווים‪ .‬פלוגת המפקדה נפגעה‬ ‫והמטכ\"ל קיבלו ידיעה זו תוך דקות‪ .‬מפקד‬ ‫וסבלה עשרה חללים‪ .‬הגדוד הדרומי בקו‪,‬‬ ‫אוגרת סיני קיבל אותה יריעה בשעה יזס‪,627‬‬ ‫גדוד עמנואל‪ ,‬היה מפוזר פלוגה פלוגה ליד‬ ‫שלוש שעות ועשרים דקות באיחור‪ .‬מרמת‬ ‫התעוזים מצווה\"‪ \",‬נוצה\"\" ו\"צירר\"‪ .‬הגרור‬ ‫ליקויים בכוננות‬ ‫האוגדה עד למעוז‪ ,‬למפקד הכיתה ולמט\"ק‬ ‫הצפוני‪ ,‬גדוד יום טוב‪ ,‬היה בשדרות מסע‪,‬‬ ‫ובתקשורת‬ ‫ביציאה מן החניון אל העמרות‪ .‬מזלנו כי‬ ‫ערב המלחמה העידו סימנים רבים על‬ ‫עברה הידיעה תוך כמה שעות נוספות‪ .‬היו‬ ‫התקפות המטוסים המצריים לא היו יעילות‬ ‫מתקפה קרובה‪ .‬כוחות צה\"ל לאורך הקו‬ ‫את הידיעה‬ ‫שקיבלו‬ ‫במיןעוזיהםשעבוגתזר‪0‬ה‪120‬הצלפ‪-‬ו‪0‬ני‪3‬ת‪,13‬‬ ‫כפי שיכולות היו להיות‪ .‬חטיבת השריון‬ ‫הבחינו באמצעי צליחה‪ ,‬אשר קודמו אל‬ ‫מספר רקות‬ ‫היינו‬ ‫מאחורי הסוללה בצד המצרי‪ .‬הם גס הבחינו‬ ‫שהייתה פרוסה היטב באותה עת הייתה‬ ‫בסילוק מוקשים בין העמדות הקרמיוח לבין‬ ‫לפני פרוץ האש‪.‬‬ ‫חטיבת גבי‪ .‬מקרב המעוזים היו כאלה שהיו‬ ‫קו המים‪ .‬פיענוח גיחת צילום אווירי‬ ‫מוכנים היטב‪ ,‬והיו שהיו מוכנים פחות‪.‬‬ ‫שנערכה ב‪ 4-‬באוקטובר‪ ,‬הצביע על הכפלת‬ ‫הלחימה‬ ‫הטלביזיה) המצרית הראתה שבויים ישרא‪-‬‬ ‫עצמת הארטילריה המצרית מ‪ 700-600-‬קנים‬ ‫אין באפשרותנו לסקור כאן את כל מהלך‬ ‫ליים כשהם לבושים בבגדי ספורט(‪ .‬גם אם‬ ‫הלחימה‪ ,‬על כן נתרכז בשאלה עיקרית‬ ‫ודיי הדבר שניתנה פקודה להיות במצב‬ ‫ל‪ 1300-1100-‬קנים‪.‬‬ ‫אחת‪ :‬האם מה שבוצע דומה לתכנית‪ ,‬או‬ ‫כוננות‪ ,‬הרי לא די לתת פקודות‪ .‬יש לעבור‬ ‫סגן הרמטכ\"ל‪ ,‬מפקד אוגדת סיני‪ ,‬מח\"ט ‪,7‬‬ ‫שונה ממנה לחלוטין‪ .‬הבחינה תיערך לא‬ ‫ביחידות המשנה ולבדוק אם הפקודות‬ ‫ראש אחד הענפים באמ\"ן‪ ,‬ואולי עוד מספר‬ ‫לגבי מעוז מסוים‪ ,‬אלא לגבי כלל המעוזים‬ ‫בוצעו וכיצד‪ .‬הזמן היה קצר‪ ,‬המלאכה‬ ‫קצינים הגיעו למסקנה כי עומדת לפרוץ‬ ‫וכלל פלוגות הטנקים‪ ,‬הגדודים והחטיבות‪.‬‬ ‫מרובה‪ ,‬והמפקדים עסוקים‪ .‬אך ישנם גם‬ ‫מלחמה כוללת‪ ,‬ולא היססו לומר זאת‪ .‬אולם‬ ‫סגנים‪ ,‬וקציני מטה‪ .‬אכן היו מפקרי גדודים‬ ‫היו ליקויי תקשורת ‪ :‬דעתם של מפקד אוגדת‬ ‫לחימת המעוזים‬ ‫שהספיקו לעבור בין בל יחידות המשנה‬ ‫סיני ושל אחרים‪ ,‬לא הגיעה לידיעת אחרון‬ ‫בפרוץ הלחימה היו בקו התעלה ‪ 16‬מעוזים‬ ‫שלהם כאותו בוקר של יזם הכיפורים ולוודא‬ ‫החיילים‪ ,‬ואמ הגיעה‪ ,‬לא ננקטו כל הצעדים‬ ‫לצורך) מניין המעוזים נחשבים אורקל\"\" א'‬ ‫המתחייבים מכך‪ .‬אולי טעו כל אותם קצינים‬ ‫ב' ג' למעוז אחד והוא הדין לגבי מעוז‬ ‫שהפקודה בוצעה כהלכה‪.‬‬ ‫בכך שלא נתנו פקודות מפורשות‪ ,‬לגבי‬ ‫מילנו\"‪ \".‬שני מעוזים לא היו אלא תצפית‬ ‫לפני המלחמה אמר מפקד חיל האוויר של‬ ‫הפעולות שיש לנקוט‪ ,‬שכן לא די להגיע‬ ‫באגפים‪ :‬טרקלין\"‪ \",‬עם תצפית בת שישה‬ ‫צה\"ל‪ ,‬האלוף בני פלד‪ ,‬שני דברים ‪ :‬ראשית‪,‬‬ ‫אנשים לחוף הים התיכון‪ ,‬שכלל לא היה‬ ‫חיל האוויר יזדקק כל‪ 48-‬שעות כדי לטפל‬ ‫למסקנה הנכונה‪ ,‬יש לתרגם את המסקנה‬ ‫בטילימ‪ ,‬ולא יוכל לסייע לכוחות הקרקע‪.‬‬ ‫תצפית בת חמישה‬ ‫ו\"אגרופית\"‪ ,‬עם‬ ‫שנית‪ ,‬להערכתו תתחיל הלחימה בשעה‬ ‫לשפת המעשה‪ .‬דבר זה לא בוצע‪ ,‬או בוצע‬ ‫סואץ‪ ,‬שפונתה ב‪6-‬‬ ‫לחוף מפרץ‬ ‫במגע‪,‬‬ ‫‪ 1400‬או ‪ ,1500‬כיוון שהמצרים יפתחו את‬ ‫באופן חלקי בלבר‪,‬‬ ‫אנשים‬ ‫המלחמה במטסי תקיפה אוויריים לפני‬ ‫ליקוי אחר היה העדר הבחנה במסע‬ ‫החשיכה‪ .‬המידע הראשון לא הובא לידיעת‬ ‫התקרבות מצרי‪ .‬צה\"ל הבחין אמנם בתגבור‬ ‫באוקטובר בשעה ‪ 1900‬ללא קרב(‪ .‬מספר‬ ‫הקו‪ ,‬בתוספת ארטילריה‪ ,‬בפינוי מוקשים‬ ‫הלוחמים שאיישו את ‪ 16‬המעוזים שמדובר‬ ‫מערכות‪ . 276-7‬אוק'‪-‬כב'נ‪41 . 198‬‬

‫על הרמפות ממול‪ ,‬וטילי ה\"סאגר\" וה‪-‬‬ ‫מלהשתמש בציר פריצה עיקרי במשך ‪24‬‬ ‫בהם‪ ,‬כולל חיילי חי\"ר‪ ,‬אנשי שירותים‬ ‫א‪.‬ע‪ ,.0.‬שהועברו ע\"י חי\"ר בין המעוזים‬ ‫השעות הראשונות ללחימה‪ ,‬אולם כ‪9-‬‬ ‫ואנשי מודיעין‪ ,‬הסתכם כ‪ .450-‬למספר זה יש‬ ‫ופעלו בדרכים אל המעוזים ובעורף כוחו‪-‬‬ ‫באוקטובר לא נשארו כמעט מעוזים‪ .‬לו‬ ‫להוסיף ‪ 55‬טנקיסטים‪ ,‬שהגיעו למעוזים עם‬ ‫תינו שעל קו המים‪ ,‬ספק אם אפשר היה‬ ‫המעוזים‬ ‫ניתנה‬ ‫טנקים‪ .‬הטנקים שלהם נפגעו והם לחמו עם‬ ‫להחזיק בקו המים עם הכוחות שהוקצו לכך‪.‬‬ ‫לא‬ ‫ערב קודם‬ ‫את‬ ‫הפקודה לפנות‬ ‫בצהרי‬ ‫אנשי המעוזים‪ .‬יחד עם הטנקיסטים היה‬ ‫לכן‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫ה‪ 7-‬באוקטובר‬ ‫מכאן‪ ,‬שגם אילו עמדו הטנקים מראש על קו‬ ‫היה הדבר בר‪-‬ביצוע‪ ,‬אולם‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬לא‬ ‫מספרם של לוחמי המעוזים ‪ 505‬מתוכם‬ ‫המים אותם) טנקים שנועדו לבך בתכנית(‬ ‫היו נבלמים אותם צירים שבפתחם היו‬ ‫היום( ‪ ,126‬שהם‬ ‫נעדרים עד‬ ‫הס היו מושמדים במוקדם או במאוחר‪.‬‬ ‫ממוקמים המעוזים‪ .‬כיום ידוע לנו כי‬ ‫כרבע‪.‬‬ ‫נחלצו‪ .‬למספר‬ ‫בשבי ו‪153-‬‬ ‫נהרגו או)‬ ‫זה יש‬ ‫‪ 162‬נפלו‬ ‫הגדוד הצפוני‪ ,‬גדוד יום טוב‪ ,‬לאחר‬ ‫המצרים לא התכוונו לפרוץ מיד לעומק‬ ‫בבודפ‪-‬‬ ‫להוסיף ‪ 64‬לוחמים שהחזיקו מעמד‬ ‫שפיצל את פלוגת אורי הקמן ז\"ל לצפון לפי)‬ ‫התכנית( שלח מחלקה ל\"מילנו\"‪ .‬פלוגה‬ ‫סיני‪ .‬אולם בזמן הלחימה לא היה דבר זה‬ ‫סט‪ .‬מרבית החללים והשבויים נפלו ב‪-‬וו‬ ‫מוקטנת יונתן) ז\"ל( בראש שבעה טנקים‬ ‫ידוע‪.‬‬ ‫מתוך ‪ 16‬המעוזים‪ .‬על ארבעה מעוזים‪:‬‬ ‫יצאה לעזרת מפרקת\"\" וגם היא סבלה‬ ‫כתובה\"‪ \",‬דרורה\"‪ \",‬לקקן\"\" ו\"בוצר\" הו‪-‬‬ ‫לחימת הטנקים‬ ‫נחתה אש‪ ,‬אך לא נערך ניסיון לכבוש אותם‪.‬‬ ‫התכנית כפי שהיא מוצגת על‪-‬ידי האלוף‬ ‫אבדות כבדות‪ .‬הפלוגה השלישית נערכה‬ ‫י‪,2‬ןדא כללה פריסת שתי פלוגות טנקים‪:‬‬ ‫מעוזים אחרים נמצאו בלחץ קשה וסבלו‬ ‫מול קנטרה‪ .‬אחרי ששתי הפלוגות הראשו‪-‬‬ ‫שש מחלקות בפיצול של מחלקה מחלקה‪.‬‬ ‫‪39 -‬‬ ‫של אבדות‪ :‬אורקל\"\"‬ ‫נות‪ ,‬הצפונית והדרומית כמעט אבדו‪ ,‬סבלה‬ ‫למעשה טוען ארן‪ ,‬כי לבד מהמחלקה‬ ‫לוחמים;‬ ‫שבויים מתוך ‪58‬‬ ‫גדול‬ ‫מספר‬ ‫ב\"אורקל\" לא היו הטנקים במקומם‪ ,‬והוא‬ ‫ו‪19-‬‬ ‫חללים‬ ‫אבדות גם הפלוגה השלישית נועם) דביר‬ ‫לחצנית\"\" ‪ -‬תשעה חללים ושמונה שבויים‬ ‫ז\"ל(‪ ,‬ואף שקעה בביצות‪ .‬אבדותיו של גרוד‬ ‫מתוך ‪ 17‬איש; מילנו\"\" ‪ 13 -‬חללים ושישה‬ ‫זה היו ‪ 34‬תללים ועוד ‪ 16‬לוחמי חרמ\"ש‬ ‫מייחס לכך חשיבות רבה‪ .‬עוברה זו נכונה‬ ‫שבויים מתוך ‪ 42‬איש ; מפרקת\"\" ‪ -‬חמישה‬ ‫מגדוד ניצני‪ ,‬שפעלו באותה גזרה‪ .‬מטנקי‬ ‫אך הפרשנות אינה נכונה‪ .‬מחלקות הטנקים‬ ‫חללים ושישה שבויים מתוך ‪ 16‬איש;‬ ‫הגדוד נותרו חמישה בלבד‪ .‬הגדוד חדל‬ ‫נועדו במקרים רבים לפעול במחלקות‬ ‫חיזיון\"\" ‪ 12 -‬חללים ושמונה שבויים מתוך‬ ‫להתקיים ורק אחרי המלחמה הוקם מחדש‪.‬‬ ‫מוקטנות‪ ,‬היינו שני טנקים‪ .‬מרבית הטנקים‬ ‫‪ 20‬איש; ליטוף\"\" ‪ 18 -‬חללים ו‪ 11-‬שבויים‬ ‫גדוד שלו ז\"ל החל את הלחימה עם שתי‬ ‫של שתי פלוגות אלה למעשה) יותר משתי‬ ‫מתוך ‪ 29‬איש ; ו\"ניסן\" ‪ -‬עשרה חללים‬ ‫פלוגות‪ .‬כעבור שעתיים בשעה) ‪ )1600‬הגיעה‬ ‫פלוגות‪ 24 :‬טנקים( הושמדו‪ ,‬אך לא כל‬ ‫ועשרה שבויים מתוך ‪ 20‬איש‪.‬‬ ‫פלוגת התגבורת השלישית‪ .‬אחת משתי‬ ‫הטנקים הושמדו בדרכם אל העמדות‪.‬‬ ‫כמה זמן החזיקו למעשה המעוזים מעמר?‬ ‫הפלוגות פוצלה‪ :‬חלקה הופנה ל\"חיזיון\"‬ ‫המחלקה שחברה ל\"בודפסט\" הגיעה ללא‬ ‫ביום הכיפורים חדר האויב ל\"אורקל\" ג'‪,‬‬ ‫וחלקה ל\"פורקן\"‪ .‬כוח אחר נמצא בגזרת‬ ‫תקלה‪ .‬שני הטנקים לחמו‪ ,‬ושברו את‬ ‫ול\"לחצנית\" אולם חלק מן הלוחמים המשיך‬ ‫מצמד\"‪ \",‬וארבעה טנקים אחרים בצומת‬ ‫התקפת האויב‪ ,‬ובהמשך המלחמה נפגע טנק‬ ‫כלחימה מתוך הבונקרים עד למחרת היום‪.‬‬ ‫שיק\"‪\"-‬לכסיקון\"‪ \".‬בין אזור החווה הסינית‪-‬‬ ‫אחר והשני נשאר פעיל‪ .‬פלוגה ל' מגדור יום‬ ‫מעוז לחצנית\"\" נפל ב‪ 7-‬באוקטובר בשעה‬ ‫מצמד\"\" לבין גזרת פורקן\"‪-‬ציר\" איסמעי‪-‬‬ ‫טוב בצפון בפיקודו של סגן אורי הקמן ז\"ל‪,‬‬ ‫‪ .1200‬שניים מתוך ‪ 16‬המעוזים נפלו או פונו‬ ‫ליה‪-‬טסה‪ ,‬היה פער גדול‪ .‬בכל המקומות היו‬ ‫הייתה פלוגה שפוצלה כולה‪ .‬מפלוגה זו‬ ‫מיד‪ 14 .‬הנותרים התזיקו מעמד כל משך‬ ‫כוחות הגדוד נתונים תחת לחץ כבד‪ .‬פלוגת‬ ‫שרד טנק אחד‪ ,‬הוא הטנק ב\"בודפסט\"‪.‬‬ ‫היממה הראשונה ללחימה‪ .‬מצהרי ה‪7-‬‬ ‫התגבורת הותקפה על ידי כוח חי\"ר גדול‬ ‫שלושה מטנקי הפלוגה נמצאו מראש‬ ‫באוקטובר ועד לחצות הלילה באותה יממה‬ ‫הגיעה לשם‬ ‫מאוד על יד טלביזיה\"‪ \",‬כאשר‬ ‫ב\"אורקל\"‪ .‬טנקים אלה לחמו‪ ,‬ובסופו של‬ ‫פונו או נכנעו שבעה מעוזים ‪ :‬אורקל\"\" כולו‪,‬‬ ‫ב‪ 6-‬באוקטובר בשעה ר‪7‬ס‪.0‬‬ ‫דבר נפגעו ואבדו‪ .‬שני טנקים חברו עם‬ ‫דרורה\"‪ \",‬כתובה\"‪ \",‬מילנו\"‪ \",‬מפרקת\"‪\",‬‬ ‫בודפסט\"‪ \",‬בפיקוד המ\"מ סגן שאול מוזם‪,‬‬ ‫הגדוד הדרומי‪ ,‬גדוד עמנואל‪ ,‬פוצל מראש‬ ‫ומהם שרד אחד‪ .‬אך מעוז בודפסט\"\" לא‬ ‫ליטוף\"‪ \",‬ז\"לקקן\"‪ .‬ב‪ 8-‬באוקטובר נכנע מעוז‬ ‫לשלוש פלוגות מוקטנות שמוקמו בתעוזים‬ ‫אחד נוסף ‪ -‬מפצח\"‪ \",‬ב‪ 9-‬באוקטובר נכנעו‬ ‫מצווה\"‪ \",‬נוצה\"\" ו\"צידר\" עם שלוש מחל‪-‬‬ ‫חבברהה‪-‬‬ ‫מוקטנת‬ ‫מחלקה‬ ‫נמצא על התעלה‪.‬‬ ‫או פונו חמישה מעוזים נוספים פורקן\"\")‬ ‫זגוגית\"‪\",‬‬ ‫על ציר‬ ‫ל\"לחצנית\"‪ ,‬ובררך‬ ‫ו\"בוצר\" פונו‪ ,‬ו\"חיזיון\"‪ ,‬מצמד\"\" ו\"ניסן\"‬ ‫קות שפוצלו) מאותן פלוגות(‪ .‬האחת חברה‬ ‫נכנעו(‪ .‬ב‪ 13-‬לחודש נכנע האחרון במעוזי קו‬ ‫ל\"בוצר\"‪ ,‬השנייה ל\"מסרק\" המזח() והשלי‪-‬‬ ‫גיעה לסנפיר‪ ,‬הותקפה ע\"י טילים נ\"ט‪ .‬טנק‬ ‫התעלה‪ ,‬מעוז המזח מסרק\"(‪ )\",‬מעוז אחד‪,‬‬ ‫שית לראם סורר‪ .‬המצרים חיכו לטנקים‬ ‫אחד הושמד‪ ,‬והשני נפגע אך המשיך קדימה‬ ‫בודפסט\"\" לחוף) הים התיכון( החזיק מעמד‬ ‫שלנו ברמפות‪ ,‬עם סאגרים\"\" ועם א‪.‬ץ‪,.0.‬‬ ‫ל\"לחצנית\"‪ .‬מאוחר יותר הושמד טנק זה על‬ ‫קו המים‪ ,‬אך לא בדרך אל המעוזים‪ .‬מעלקה‬ ‫אולם בכל זאת‪ ,‬כל שלוש המחלקות שלא)‬ ‫נוספת‪ ,‬בפיקוד המ\"פ‪ ,‬הגיעה בשלום אל‬ ‫כל משך המלחמה‪.‬ולא נפל‪.‬‬ ‫היו פרוסות לפני הפתיחה באש( הצליחו‬ ‫המעוז כתובה\"‪ \".‬גם המחלקה המוקטנת‬ ‫בחלק מן המקרים נערכו ניסיונות לחלץ‬ ‫להגיע למקומן‪ .‬המג\"ד ארגן ליד מפצח\"\"‬ ‫שהייתה צריכה להגיע למעוז דרורה\"\"‬ ‫את המעוזים‪ .‬שישה ניסיונות היו מוצלחים‪,‬‬ ‫הסתערות של פלוגה ב' ושל כוח חרמ\"ש‬ ‫ההגימעחהלקהלשםשברברשךלום‪.‬ל\"להחמצ\"ניפת\"שמנעתונהברריבוקשכ‪-‬י‬ ‫לדעתי‪ .‬המדובר בניסיונות לחילוץ המעוזים‬ ‫מפלוגת הסיור והשתלט על העמרות‪ .‬אולם‬ ‫דרורה\"‪ \",‬כתובה\"‪ \",‬פורקן\"‪ \",‬לקקן\"‪ \",‬ו\"בו‪-‬‬ ‫כעבור זמן קצר חזר החי\"ר המצרי והגיע‬ ‫יים‪ ,‬עזב את עמרתו ב\"כתובה\"‪ ,‬וכך עשה גם‬ ‫צר\"‪ ,‬ובניסיון לחילוץ בודפסט\"\" ב‪10-‬‬ ‫לשם‪ .‬שלושת הטנקים שהגיעו למזח‪ ,‬יחד‬ ‫הקצין עם שני הטנקים ב\"ררורה\"‪ .‬בשני‬ ‫עם טנק רביעי‪ ,‬שהגיע לשם תוך הלחימה‪,‬‬ ‫והטנקים נעו‬ ‫מעוזים אלה לא היה מצב קשה‪,‬‬ ‫כאוקטובר‪ .‬חמישה ניסיונות נכשלו‪ .‬היו‬ ‫לחמו שם‪ ,‬נפגעו שלושה) מן הארבעה ‪-‬‬ ‫לסייע לחב‪-‬‬ ‫לעבר לחצנית\"‪ \",‬מתוך רצון‬ ‫אלה הניסיונות לחילוץ ליטוף\"\" איש) לא‬ ‫ביממה הראשונה(‪ ,‬ואף אחד מהם לא חזר‬ ‫נחלץ(‪ ,‬חיזיון\"\" איש) לא נחלץ(‪ ,‬מסרק\"\"‬ ‫לכוחותינו‪ .‬מפקד הגרור עצמו‪ ,‬עם הפלוגה‬ ‫ריהם לפלוגה‪ .‬שני הטנקים נפגעו‪ ,‬קורם טנק‬ ‫ניסיון) חילוץ לא מוצלח דרך הים(‪ ,‬אורקל\"\"‬ ‫המרכזית‪ ,‬הצליח להגיע לקו המים ליד‬ ‫מפקר הפלוגה‪ ,‬אחריו הטנק השני‪ ,‬ואחר כך‬ ‫רוב) הנחלצים נהרגו או נשבו‪ ,‬ורק חמישה‬ ‫מפצח\"\" מוצא) ציר המיתלה‪-‬ג'ניפה( ולפ‪-‬‬ ‫איש הגיעו( והניסיונות לחילוץ בודפסט\"\" ב‪-‬‬ ‫שני טנקים נוספים‪.‬‬ ‫‪ 6‬בו‪ 9-‬לחודש‪ .‬את המקרים של מילנו\"\" בו)‬ ‫מפקד חטיבת הטנקים‪ ,‬אל\"מ גבי‪ ,‬שהגיע‬ ‫נחלצו ‪ 24‬איש מתוך ‪ ,42‬והשאר נהרגו או‬ ‫ספיגת‬ ‫עול לעבר הגדה המערבית‪ ,‬תוך‬ ‫לקו המים בליל ‪ 7-6‬באוקטובר‪ ,‬והמג\"ד‬ ‫נשבו( ו\"מפרקת\" בו) הגיעו בשלום רק‬ ‫הגדור(‬ ‫אבדות באנשים (‪ 21‬חללים מכל‬ ‫עמיר יפה ז\"ל‪ ,‬שהגיע ל\"מפרקת\" ביקשו‬ ‫חמישה מתוך ‪ 16‬הלוחמים( ניתן להעריך בין‬ ‫טנקים‬ ‫ובטנקים‪ .‬הבעיה הייתה לא רק‬ ‫הצלחה לכישלון‪ .‬מרבית ניסיונות החילוץ‬ ‫נערכו אחרי היממה הראשונה‪ .‬ניתן לסכם‬ ‫שנפגעו בתנועה אל העמרות‪ ,‬כי אם טנקים‬ ‫לפנות את המעוזים‪ ,‬ולהחזיר את הטנקים‪,‬‬ ‫ולומר בי מרבית המעוזים עיכבו את האויב‬ ‫כי להערכתם לא ניתן היה להישאר על קו‬ ‫שנפגעו גם בעמדות שעל קו המים‪.‬‬ ‫המים‪ .‬מול עצמת האש‪ ,‬שהייתה למצרים‬ ‫כל החטיבה הפרוסה‪ ,‬עם שמונה פלוגות‬ ‫‪42‬‬

‫מיסורי\"‪\"-‬טלביזיה\"‪ \",‬החזיקו כוחו‪-‬‬ ‫לאזור‬ ‫את המעוזים כי) כך קבעה הפקודה(‪ .‬הם‬ ‫ומחלקות‪ ,‬פעלה לפי התכנית‪ ,‬וסבלה‬ ‫תינו מעמד בקו הגבעות במרחק חמישה ק\"מ‬ ‫גרמו אבדות לכוח המצרי הצולח‪ ,‬אך לא‬ ‫אבדות כברות‪ .‬השוני מן המתוכנן היה‬ ‫מנעו מהמצרים את הצליחה‪ .‬בגזרתו של‬ ‫איחור כהגעה לכמה מן העמדות של‬ ‫מן התעלה‪.‬‬ ‫סא\"ל עמיר יפה הצליחו המצרים להעביר‬ ‫המחלקות‪ ,‬שעלה) בכמה נפגעים‪ ,‬אך לא‬ ‫חטיבת דן יצאה מביר תמדה מספר דקות‬ ‫בכל הטנקים שנפגעו באותו יום( וכן איחור‬ ‫אחרי שעה ‪ ,1400‬עם שני גדורים‪ :‬גדוד שובל‬ ‫טנקים באותו לילה‪ ,‬למרות האש שירה‬ ‫בהגעת פלוגה לגדוד שלו‪ ,‬וחוסר חרמ\"ש‬ ‫וגדוד עוזי‪ ,‬לגזרת דרום התעלה‪ .‬גדוד שובל‬ ‫הגדוד ולמרות שפגע בכמה טנקים‪ .‬גדוד‬ ‫וארטילריה‪ ,‬דבר) שתאם את התכנית‪ ,‬אך‬ ‫נע על ציר הגידי‪ .‬ליד) אום חשיבה נלקחה‬ ‫שילה פרץ לקנטרה עם ‪ 14‬טנקים‪ .‬פלוגה‬ ‫לתכנית לא הייתה תשובה מתאימה למח‪-‬‬ ‫משובל פלוגת החרמ\"ש לאבטחת מפקדת‬ ‫פלוגאית‪-‬ה זת'מפצקואותז\"ל‪,‬‬ ‫הפיקור(‪ .‬במוצא הגירי נתקל שובל בחטיבת‬ ‫אבדה כמעט כולה‬ ‫אחת‪,‬‬ ‫בסמטאות קנטרה‪,‬‬ ‫אחרי‬ ‫סור בכוחות האלה(‪ .‬הפלוגות ברונן נעו אל‬ ‫קו המים כאשר המחלקות שהגיעו לשם היו‬ ‫הנחתים המצרית‪ .‬למזלו הייתה ההיתקלות‬ ‫ולחימה בקבוצות טנקים קטנות נגד חי\"ר‬ ‫בצרה‪ ,‬או כאשר המעוז היה בקשיים העק‬ ‫מול בעשרה נגמ\"שים וטנקים אמפיביים‪,‬‬ ‫רב‪ ,‬מאגרים\"‪ R.P.G. \",‬ותאורת לילה‪ .‬עם‬ ‫לעזרה‪ .‬אבל כך\" עשו גם בהתשה\"‪ .‬כל‬ ‫והגדוד פגע ברובם‪ .‬אחר כך‪ ,‬טיפין טיפין‪,‬‬ ‫שחר נסוג שילה לתעוז יורם\"\" עם חמישה‬ ‫החטיבה הקדמית‪ ,‬הפרוסה‪ ,‬פעלה פחות או‬ ‫נתקל הגדוד בעוד כוחות מחטיבת הנחתים‬ ‫טנקים לא פגועים‪ .‬הדבר נעשה על פי אישור‬ ‫יותר לפי התכנית‪ ,‬על יתרונותיה ועל‬ ‫וגרם להם אבדות כבדות‪ ,‬מבלי להיפגע‬ ‫שעמד לרשות כוחות צה\"ל‬ ‫מפקד הגזרה‪.‬‬ ‫מגבלותיה‪.‬‬ ‫הלחימה של צה\"ל בקרב נייד‬ ‫כמעט‪ .‬הטנק‬ ‫כוח עמיר נכנס לגזרת מפרקת\"\" עם ‪18‬‬ ‫האויב איבד כ‪ 40-‬כלי רכב‪,‬‬ ‫פטון() וכושר‬ ‫טנקים‪ ,‬איבד שם ‪ ,13‬ונחלץ בבוקר על פי‬ ‫לפי התכנית נועדה חטיבה שנייה להיות‬ ‫היו עדיפים‪.‬‬ ‫פקודה‪ ,‬עם חמישה טנקים‪ .‬מספר טנקים‬ ‫מפוצלת לגדודים‪ :‬גדוד ככל אחת משלוש‬ ‫נתקעו בביצות‪ ,‬וננטשו‪ ,‬על פי פקודה‪ ,‬תוך‬ ‫נגמ\"שים וטנקים אמפיביים קלים ע‪.‬ז‪.67-.‬‬ ‫הצלת הצווחים‪ ,‬וחלק עלו על מוקשים‪ .‬לשני‬ ‫ההמוראחקב‪-‬ב‪5‬ין‪4‬‬ ‫על הצירים העיקריים‪.‬‬ ‫הגזרות‪,‬‬ ‫גדור שובל הגיע לסביבות ליטוף\"\" ולחם שם‬ ‫הכוחות חסרו סיוע ארטילרי וחרמ\"ש‪ .‬רוב‬ ‫לטסה ולמוצא המיחלה‬ ‫בלוזה‪,‬‬ ‫כל הלילה נגד חי\"ר רב‪ .‬פלוגה מוקטנת‬ ‫הטנקים הפגועים לא חולצו כי השטח נתפס‬ ‫למוצא המיתלה הוא‬ ‫ק\"מ‪,‬‬ ‫אחת‪ ,‬ירון ז\"ל‪ ,‬נפרדה מן הגדוד‪ ,‬ונקלעה‬ ‫בין גדודים בטווח זה‪,‬‬ ‫והמרחק מטסה‬ ‫כ‪60-‬‬ ‫לקרב נגד חי\"ר שהיה מצויר באמצעים נ\"ט‪.‬‬ ‫על‪-‬ידי האויב‪.‬‬ ‫ק\"מ‪ ,‬וסיוע הדדי‬ ‫הפלוגה איבדה את דרכה ולא ידעה לציין‬ ‫היכן היא נמצאת‪ .‬בקרב זה נפל המ\"פ‬ ‫הוא בלתי אפשרי‪ .‬הקו השלישי‪ ,‬בפועל‪ ,‬לא‬ ‫והושמדו שישה טנקים‪ .‬רק כמה מאניתי‬ ‫בגזרה המרכזית הופעלו בהפרש של כמה‬ ‫היה פרוס‪ .‬בשעה ‪ 1400‬קיבלו חטיבת דן‬ ‫שעות שני גדודי תגבורת‪ :‬גדוד ניצני וגדוד‬ ‫וחטיבת גבי פקודה להתקדם‪.‬‬ ‫הפלוגה חזרו מן השבי‪.‬‬ ‫מצנע‪ .‬גדוד ניצני נכנס לפעולה ב‪6-‬‬ ‫ליד קו המים לחמו הטנקים אך לא החזיקו‬ ‫באוקטובר סמוך לשעה ו‪9‬סס‪ .‬פלוגת התג‪-‬‬ ‫האיחור בהגעה למקום המיועד לפי‬ ‫שם מעמד‪ .‬ב‪ 7-‬באוקטובר סמוך לשעה ‪1300‬‬ ‫בורת שלו‪ ,‬השלישית‪ ,‬הגיעה כשעה מאוחר‬ ‫התבנית היה בין שתיים לשלוש שעות‪.‬‬ ‫ניסה הגדור לחפות‪ ,‬מטווח ‪ 1500‬מטרים על‬ ‫יותר‪ .‬גדוד ניצני שלח כוח לעזרת סגן מפקד‬ ‫מיקומם המיועה של הגדודים היה עורפי‬ ‫היחלצותם של חיילי מעוז ליטוף\"‪ \".‬כמה‬ ‫גדוד שלו רס\"נ) בנציון( באזור חיזיון\"‪ \".‬עיקר‬ ‫למקומות אליו הגיע האויב‪ .‬כאשר הגיעה‬ ‫מחיילי המעוז פרצו החוצה אך לא הגיעו‪.‬‬ ‫הגדוד לחם בגזרת מצת\"‪\"-‬פורקן\"‪ \",‬בה‬ ‫חטיבת גבי לטסה בשעה ‪ 1600‬קרו שני‬ ‫בקפל קרקע נתקלו במצרים‪ ,‬והפורצים‬ ‫הייתה צליחה מצרית רבת ממדים‪ .‬כוח‬ ‫דברים‪ :‬בגלל הידיעות כי ב\"בודפסט\" יש‬ ‫פלוגתי מוגבר‪ ,‬בפיקוד הסמג\"ד של ניצני‪,‬‬ ‫לחץ ובשל החשש כי תהיה נחיתה ברומני‪,‬‬ ‫נהרגו או נשבו‪.‬‬ ‫רס\"נ יעבץ‪ ,‬נשלח לתקוף אויב‪ ,‬שהיה בין‬ ‫נשלח גדוד מוקטן‪ ,‬לפידות שתי) פלוגות(‬ ‫גדוד עוזי‪ ,‬עם שלוש פלוגות הגיע למוצא‬ ‫הכוחות שבציר איסמעיליה‪-‬טסה לבין הכוח‬ ‫לבלונה‪ ,‬ובהמשך ל\"בורפסט\" ולרומני‪ .‬אלא‬ ‫המיתלה‪ ,‬העביר פלוגה לתגבור גדוד‬ ‫שהיה בציר דוורסואר‪-‬טסה עכביש\"(‪)\".‬‬ ‫שאז התברר כי הכוח אינו מספיק ושארית‬ ‫עמנואל ב\"מפצח\" והמשיך עם שתי פלוגות‬ ‫חטיבת גבי גדוד) מוגבר עמיר‪ ,‬בן ארבע‬ ‫ל\"ניסן\" ול\"מסרק\"‪ ,‬בגזרת ניסן\"\" נותרו שני‬ ‫פער) של ‪ 19‬ק\"מ בין כוחותינו(‪ .‬כיום ידוע‬ ‫פלוגות( נשלחה לגזרה הצפונית‪ .‬גדוד ניצני‬ ‫טנקים מגדוד עמנואל‪ .‬החבירה עם מסרק\"\"‬ ‫לנו כי באותו אזור פעלה דיביזיית חי\"ר‪ .‬כוח‬ ‫נשלח לתגבר את חטיבת אמנון בגזרת‬ ‫לא הצליחה ובמשך הלילה נלחם הגדוד נגד‬ ‫הסמג\"ד נתקל באלפי חיילי חי\"ר‪ ,‬הסב להם‬ ‫איסמעיליה‪-‬טסה‪ .‬גדוד מצנע הושאר למשך‬ ‫חי\"ר רב‪ .‬הגדור הסתער על האויב בתחנת‬ ‫אבדות אך נשחק בעצמו‪ .‬גם הסמג\"ד נפל‬ ‫כמה שעות כעתודה אוגדתית‪ .‬מאוחר יותר‪,‬‬ ‫הרכבת הישנה בקרבת ניסן\"\" הכפר() ונדמה‬ ‫בקרב זה‪ .‬גדוד מצנע הגיע לגזרת חטיבת‬ ‫בלילה‪ ,‬כאשר תמונת המצב הייתה כי הכוח‬ ‫היה כי המקום טוהר‪ ,‬אולם האויב חזר אחר‬ ‫אמנון ב‪ 7-‬באוקטובר בשעה ‪ 0100‬והוכנס‬ ‫בגזרה המרכזית אינו מספיק‪ ,‬נשלח גם גדור‬ ‫כך‪ .‬כמו כל הגדודים האחרים‪ ,‬גרם גם גדוד‬ ‫לפעולה באזור ציר טליסמן\"‪ \",‬בו פעלו‬ ‫זה אבדות לאויב וסבל בעצמו אבדות‪ .‬באור‬ ‫הטנקים שנותרו מגדוד שלו וחלק מגדוד‬ ‫זה כתגבור לחטיבת אמנון‪.‬‬ ‫יום‪ ,‬תפס הגדוד עמדות מזרחה מקו המים‪.‬‬ ‫חי\"ר‪,‬‬ ‫מבין האירועים שאירעו במשך היום‬ ‫טנקים‬ ‫ניצני‪.‬‬ ‫הראשון ללחימה ראויים כמה לאזכור‪ :‬גרוד‬ ‫ס‪-‬כוכ‪2‬ח‬ ‫נגר‬ ‫הגרור לחם בחשכה‬ ‫ואחר‬ ‫לפידות נתקל במארב בדרכו ל\"בודפסט\"‪,‬‬ ‫של‬ ‫כך נתקל בכוח מרוכז‬ ‫איבר אמנם שני טנקים‪ ,‬ואחר כך טנק‬ ‫גדוד עמנואל נלחם על הרמפות של‬ ‫ז‪ ,55-‬שהתארגן להגנה‪ .‬הכוחות לחמו‬ ‫שלישי‪ ,‬וחמישה מחייליו נהרגו‪ ,‬אך לא‬ ‫מפצח\"\" ובשלב מסוים נראה היה כי טוהר‬ ‫פרץ\" בכוח\"‪ ,‬ולכן גם נשאר שלם‪ .‬גם האויב‬ ‫את השטח‪ ,‬אך החי\"ר המצרי הגיע שוב‪ .‬גם‬ ‫בטווח קרוב‪ ,‬וממש התערבבו זה בזה‪ ,‬תוך‬ ‫נבלם‪ .‬כוח עמיר בן ארבע הפלוגות פוצל‬ ‫באזור זה לא נמנעה הצליחה‪ ,‬אף כי נגרמו‬ ‫הסבת אבדות לשני הצדדים‪ .‬למן בוקר ה‪7-‬‬ ‫לשני גדודים מוקטנים‪ .‬גדוד אחד בפיקודו‬ ‫אבדות ועיכובים לצולחים ולמתגוננים כא‪-‬‬ ‫באוקטובר ובמשך כל אותו יום לחמו‬ ‫של הסמח\"ט‪ ,‬סא\"ל שילה‪ ,‬פרץ לקנטרה‬ ‫הגרורים ניצני ומצנע זה בצד זה‪ ,‬כאשר‬ ‫בלילה החל) בשעה ‪ )1900‬בדי לחבור‬ ‫חד‪.‬‬ ‫מצנע באזור זנגביל\"\" מול) השטח שבין‬ ‫ל\"מילנו\" ולהגיע לקו המים‪ .‬הגדוד השני של‬ ‫כל ששת הגדודים של החטיבות גבי ודן‬ ‫חיזיון\"\" ל\"פורקן\"( וניצני על צידני\"\" ליד‬ ‫סא\"ל עמיר יפה ז\"ל פרץ ל\"מפרקת\" ולקו‬ ‫פעלו כפי שהיו צריכים גדודי הקו ה\"שלישי\"‬ ‫הציר איסמעיליה‪-‬טסה‪.‬‬ ‫המים‪ .‬שני הכוחות‪ ,‬פרט לעמיר אישית‬ ‫לפעול לפי התכנית‪ ,‬אלא שלצורך ניגוע‬ ‫בציר עכביש\"\" ליד) מצמד\"(\" החזיק כוח‬ ‫ואולי גם שילה אישית‪ ,‬לא הכירו את הגזרה‪,‬‬ ‫התכנית‪ ,‬שיועדה לשלושה גרורים לא היה‬ ‫עלעםרךשנבי(‪7-‬טנקביאםוק וטובבמרה(‬ ‫בפיקוד מ\"פ חרמ\"ש‬ ‫והם ניווטו בעזרת סא\"ל יום טוב‪ .‬היה זה‬ ‫די בשישה‪ .‬לא הייתה התקפת נגד בעצמה‬ ‫נגמ\"שים‪ .‬בשעה ‪1400‬‬ ‫שינוי מן התכנית‪ ,‬שכן חטיבה זו נועדה‬ ‫חטיבתית כפי שהיה בתכנית‪ ,‬וכל הגדודים‬ ‫עשרים וארבע שעות אחרי תחילת הקרב‪,‬‬ ‫מראש לגזרה אחרת‪ .‬שני הגדודים הצליחו‬ ‫נשלחו לקרב במסגרות פלוגתיות או גדוד‪-‬‬ ‫נפצע סא\"ל ניצני קשה‪ .‬סגנו רס\"נ יעבץ כבר‬ ‫להגיע‪ ,‬האחר למעוז מילנו\"\" ולתעלה‪,‬‬ ‫לא היה בחיים‪ ,‬וסא\"ל מצנע לקח תחח‬ ‫והשני למעוז מפרקת\"\" ולתעלה‪ ,‬אך לא פינו‬ ‫יות‪.‬‬ ‫עם הפתיחה באש היו בכל חזית התעלה‬ ‫פיקודו את יתרת גרוד ניצני‪ .‬בגזרת חטיבת‬ ‫‪ 28‬קני ארטילריה ממוקמים באופן הבא‪:‬‬ ‫אמנון צלחו שתי דיביזיות מצריות‪ .‬פרט‬ ‫וק‪-.‬כב'‪43 1980‬‬

‫היו גם טעויות אנוש ‪ :‬בליל ‪ 7-6‬באוקטובר‬ ‫שלושת הגדודים הקדמיים שהיו פזורים‬ ‫סוללת ‪ 155‬מ\"מ בכל אחד מן התעוזים‬ ‫היו שבעה או שמונה טנקים מגרוד יום טוב‬ ‫מחלקות ופלוגות בודדות‪ ,‬כשבמספר זה‬ ‫יורם\"‪ \",‬מרור\"‪ \",‬מצווה\"\" ו\"נוצה\"‪ .‬סוללה‬ ‫שקועים בביצה‪ ,‬עדיין לא פגועים או פגועים‬ ‫נכללים גם לוחמי החרמ\"ש‪ .‬שאר החללים‬ ‫מעורבת של שני תותחים ‪ 155‬מ\"מ ושתי‬ ‫קל‪ ,‬בטווח ‪ 3000‬עד ‪ 4000‬מטרים מן התעלה‪.‬‬ ‫היו חיילי שישה הגדודים שתגברו את הקו‪.‬‬ ‫מרגמות ‪ 120‬מ\"מ ב\"בודפסט\"‪ ,‬וסוללה ‪175‬‬ ‫באותה עת עדיין לחם גדוד עמיר יפה על קו‬ ‫הגדוד‪ ,‬שסבל אבדות כבדות ביותר היה‬ ‫מ\"מ בתעד כישוף\"‪ \".‬ב\"מבדד\"‪ ,‬ליד צידר\"‪\",‬‬ ‫המים‪ ,‬ולא הורגש צורך לחלץ טנקים‬ ‫הגרוד הצפוני‪ ,‬שנגרמו לו ‪ 34‬אבדות בנפש‬ ‫הייתה סוללה מוקטנת של תותחים ‪ 155‬מ\"מ‬ ‫שקועים במרחק ארבעה ק\"מ מן התעלה‬ ‫ויחד עם חללי פלוגות החרמ\"ש שלחמו‬ ‫ועוד שתי מרגמות ‪ 160‬מ\"מ‪ .‬הפריסה הייתה‬ ‫מיד‪ .‬האנשים בגדוד היו גם עייפים ושרויים‬ ‫בגזרתו‪ ,‬מגיע מספר החללים שלו ל‪,54-‬‬ ‫אפוא של סוללה אחת לכל ‪ 23‬ק\"מ של חזית‬ ‫במתח רב‪ .‬עם שחר נאלץ עמיר יפה לסגת‪,‬‬ ‫התעלה‪ ,‬למרות שבכמה מקומות ניתן היה‬ ‫המצרים התקדמו‪ ,‬ואז בגלל‪ .‬טילים נ\"ט‬ ‫היינו רבע מכלל חללי חטיבות הטנקים‪,‬‬ ‫לרכז אש של שתיים או שלוש סוללות‪ .‬היו‬ ‫הפכה הגישה לטנקים השקועים לבלתי‬ ‫המספר הכולל של החללים והנעדרים‬ ‫ביממה הראשונה‪ ,‬לא כולל חללים ראשונים‬ ‫גם גזרות בהן הופעלה פלגה ולא סוללה‪,‬‬ ‫אפשרית‪.‬‬ ‫של אוגדות המילואים‪ ,‬הוא ‪ .345‬במספר זה‬ ‫וספק רב אם אש משני תותחים יכלה לבלום‬ ‫אילו ננקטה טקטיקה אחרת‪ ,‬היה צה\"ל‬ ‫נכללים מפקדים רבים של פלוגות טנקים‬ ‫מאבד יותר שטח אך פחות אנשים ופחות‬ ‫ופלוגות חי\"ר‪ ,‬סמג\"ד‪ ,‬קצין אג\"ם חטיבתי‪,‬‬ ‫צליחה חטיבתית‪.‬‬ ‫טנקים‪ .‬לעוברה זו היו השלכות על המלחמה‬ ‫מפקדי מחלקות‪ ,‬ואחרים ‪ -‬דור שלם‪.‬‬ ‫מספר הנופלים בשבי היה דומה‪ .‬מאות‬ ‫בליל ‪ 7-6‬באוקטובר הגיע בנסיעה גדוד‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫אנשים נפצעו ובהם מג\"ד פצוע קשה‪ .‬המחיר‬ ‫תומ\"ת עם עוד עשרה קנים ונכנס מיד‬ ‫לפעולה‪ .‬גם אם נניח כי בימי רגיעה‪ ,‬ענו‬ ‫ביצוע המשימה?‬ ‫בנפש היה כבר מאוד‪.‬‬ ‫‪ 28‬קנים‪ ,‬הרי שבוע לפני המלחמה‬ ‫תכנית שובך\" יונים\" הוגדרה כתכנית הגנה‪.‬‬ ‫על המתגונן הוטל להגן על גזרתו ולהשמיד‬ ‫שרר מצב של כוננות גבוהה‪ ,‬ומתוכו שרר‬ ‫כוחות אויב בגזרה‪ .‬המשימה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לא‬ ‫במשך יום ורבע מצב כוננות ג'‪ .‬נשאלת‬ ‫בוצעה‪ .‬האויב חדר‪ ,‬כבש חלק מן השטח‪,‬‬ ‫האבדות בטנקים‬ ‫השאלה‪ ,‬האם אי אפשר היה לקדם עוד‬ ‫ומשמעותן‬ ‫ולא הושמד‪.‬‬ ‫לגבי מספר האבדות בטנקים קיימת אי בהי‪-‬‬ ‫ארטילריה‪ ,‬או שמא לא חשבו שהדבר חיוני‪.‬‬ ‫לאחר מעשה למדנו כי הכוח הסדיר לא‬ ‫רות מסוימת‪ ,‬וקיימות גירסות שונות‪ .‬על פי‬ ‫כשמדובר במעוזים המרוחקים זה מזה מרחק‬ ‫הספיק כדי להגן על קו התעלה‪ .‬הכוחות היו‬ ‫ברטוב היו בתחילת המלחמה בסיני ‪300‬‬ ‫של עשרה ק\"מ וטווח תותחי הטנקים הוא‬ ‫מעטים מדי‪ ,‬ואילו היה הדבר ידוע מראש‪,‬‬ ‫טנקים‪ ,‬ולדברי האלוף אדן ‪ .290‬סיכומי‬ ‫‪ 3000‬מטרים וטווח המקלעים ‪ 2000‬מטרים‪,‬‬ ‫היה הדרג הפוקר מטיל על הכוחות‬ ‫צריכה הייתה להיות אש ארטילרית שתכסה‬ ‫הסדירים משימה מוגבלת יותר‪ :‬להשהות‬ ‫היחידות הלוחמות מצביעים על ‪ 273‬טנקים‬ ‫את הקו‪ .‬לא ‪ 28‬קנים ואף לא ‪ 38‬קנים לא ענו‬ ‫את התקדמות האויב ולעכב אותו עד להגעת‬ ‫יתר כוחות צה\"ל‪ .‬לו כך הייתה המשימה‬ ‫בעוד שהמספר הנכון הוא כנראה ‪ 280‬או‬ ‫על צרבים אלה‪ .‬ליקוי נוסף היה הערר‬ ‫מוגדרת‪ ,‬ניתן היה לומר כי המשימה בוצעה‪.‬‬ ‫‪ ,279‬בגלל טנקים בתיקון קל וטנקי מח\"טים‪.‬‬ ‫חרמ\"ש‪ .‬על פי התכנית נוער הקרב להיות‬ ‫המצרים חצו אמנם את התעלה‪ ,‬כבשו‬ ‫לפי רוב המקורות‪ ,‬כולל הריווח ביומן‬ ‫בשפולעלגדודבוצטענוקיםה‪,‬תקאו‪-‬‬ ‫קרב נייר ‪ -‬התקפת נגד‬ ‫רצועה ברוחב כמה קילומטרים ממזרח‬ ‫המלחמה של פיקוד הדרום‪ ,‬נותרו בבוקר ה‪-‬‬ ‫חטיבת טנקים‪ .‬כאמור‪,‬‬ ‫לתעלה‪ ,‬אך הכוחות הסדירים בסיני השיגו‬ ‫‪ 7‬באוקטובר רק ‪ 110‬טנקים פעילים‪ ,‬ומכאן‬ ‫פות גדודיות ולא התקפות חטיבתיות‪ .‬לפי‬ ‫את מרווח הזמן הדרוש ער להגעת שאר‬ ‫משתמע כי מספר הטנקים שנפגעו היה ‪.170‬‬ ‫כוחות צה\"ל‪ .‬מחירם של רווח הזמן ועיכוב‬ ‫מספר טנקים נוספים אבדו בשעות לפני‬ ‫התקנים הייתה לכל גדוד טנקים במלחמת‬ ‫קצב התבססותו של האויב היה אבדן חיי‬ ‫הצהרים של ה‪ 7-‬באוקטובר‪ .‬הסיכום הי‪-‬‬ ‫יום הכיפורים פלוגת חרמ\"ש‪ ,‬אולם בפועל‪,‬‬ ‫אדם‪ ,‬אבדן אמצעי לחימה‪ ,‬ופינוי שטח‪.‬‬ ‫שהילינו‪15)3‬בדיטקנתקי יםחידפהגועיאםחרכוי‪7-‬חי‪1‬ד‪1‬ה(‬ ‫חידתי‬ ‫היו גדודים מתוך הכוח הסדיר שלא היו להם‬ ‫המשימה של שבירת ההתקפה לא בוצעה‪,‬‬ ‫נותן‬ ‫מספר‬ ‫פלוגות חרמ\"ש או שהיו להם פלוגות‬ ‫אך בוצע עיכוב האויב ושיבוש לוח הזמנים‬ ‫עדיין‬ ‫שלו‪ .‬אם בגולן הייתה סכנה שהאויב ימשיך‬ ‫וידהר קדימה לעבר הירדן והכינרת‪ ,‬הרי‬ ‫תקינים‪ .‬מתוך ‪ 153‬הטנקים הנפגעים אבדו‬ ‫מדוללות מאוד‪ .‬אמנם היו קיימים סידורים‬ ‫בסיני מסרה האוגדה הסדירה את הקו לידי‬ ‫לחלוטין כמחציתם כ(‪ )76-‬בגלל פגיעה‬ ‫לפיהם‪ ,‬בשעת חירום‪ ,‬תשלים פלוגת‬ ‫הכוחות העיקריים שהגיעו בהמשך יום ה‪7-‬‬ ‫קטלנית לגמרי‪ ,‬או מכיוון שנשארו בשטח‬ ‫החרמ\"ש מתוך מערך המילואים את הכוח‬ ‫באוקטובר כשקו הגבעות‪ ,‬במרחק שישה ער‬ ‫שנתפס על ידי האויב‪ .‬המחצית השנייה‪ ,‬כ‪-‬‬ ‫הסדיר‪ .‬דבר זה היה אפשרי‪ ,‬אולם כאשר‬ ‫עשרה ק\"מ מן התעלה מצוי עדיין ברובו‬ ‫‪ 78‬טנקים‪ ,‬נפגעו ופונו לאחור‪ ,‬ורבים מהם‬ ‫הכוח הסדיר משעל לפני הגעת המילואים‪,‬‬ ‫בירי כוחותינו‪ .‬הסכנה שהמצרים יגיעו‬ ‫הרי הוא מופעל ללא חרמ\"ש‪ ,‬והוא לוחם עם‬ ‫שוקמו אחר כך‪.‬‬ ‫טנקים בלבד‪ ,‬ביום ובלילה ואיש) לא העריך‬ ‫ליעדים חיוניים נבלמה‪.‬‬ ‫שיעור האבדות איננו שווה בכל היחידות‪.‬‬ ‫שצליחה לא תהיה בלילה‪ .‬אדרבה‪ ,‬היה ידוע‬ ‫מדוע לא בוצעה משימת ההגנה ? לא מפני‬ ‫שלושת גדודי הקו הראשון שהיו פזורים‬ ‫כי מבצע צליחה הוא מבצע מורכב ומתמשך‪,‬‬ ‫שלא לחמו טוב‪ .‬לחמו בחירוף נפש‪ .‬שגיאות‬ ‫נעשו במלחמה זו כבכל מלחמה‪ .‬אלא‬ ‫מחלקה מחלקה או פלוגה פלוגה‪ ,‬ולחמו‬ ‫שיתחיל בלילה וימשך ביום או להיפך‬ ‫שהמשימה לא בוצעה כי טעה מי שחשב כי‬ ‫כמה שעות יותר מן האחרים‪ ,‬איברו ביחד ‪61‬‬ ‫די בכוח זה‪ ,‬ללא סיוע על מנת לבצע הגנה‪.‬‬ ‫מתוך ‪ 93‬טנקים‪ ,‬היינו שני שלישים‪ .‬הגרודים‬ ‫ותהיה לחימה ביום ובלילה(‪ .‬חלק מן‬ ‫פשוט אי אפשר היה לבצע משימה זו‪ .‬היו‬ ‫של חטיבות אמנון‪ ,‬דן וגבי‪ ,‬שלחמו בחלק מן‬ ‫הכוחות נכנסו לקרב לא רק בתנאים קשים‪,‬‬ ‫אמנם אלטרנטיבות אך בכוונתי לנתח את‬ ‫המקרים במסגרת גדודית‪ ,‬כות) התגבור(‬ ‫וביחסי כוחות נחותים‪ ,‬אלא אף ללא חרמ\"ש‬ ‫התכנית ואת הביצוע כפי שהתרחש בפועל‬ ‫איבדו כמחצית ממספר הטנקים שלהם‪ .‬גרוד‬ ‫וללא סיוע ארטילרי מספיק‪ ,‬שהם מרכיבים‬ ‫ולא למצוא אלטרנטיבה ה‪,‬פוטטית‪ .‬עם זאת‬ ‫יום טוב איבר פלוגה שלמה רק) טנק אחד‬ ‫בין‬ ‫לחימה‬ ‫חשובים של‬ ‫איני מקבל טיעון של אין\" שום אלטרנטיבה\"‪.‬‬ ‫נותר ממנה(‪ ,‬גדוד שובל איבד פלוגה‬ ‫הגנה‪,‬‬ ‫אם זו‬ ‫התקפה‪.‬‬ ‫כל‬ ‫התקפת‪-‬נגד‬ ‫אין להפעיל כוחות של אוגדה ללא תכנית‪.‬‬ ‫או‬ ‫אך יכולה הייתה להיות תכנית אחרת טובה‬ ‫יותר‪ ,‬מותאמת לשינויים שחלו‪ .‬גם על בסיס‬ ‫מוקטנת שלמה‪ ,‬וגדור שילה איבד פלוגה‪.‬‬ ‫המחיר‬ ‫גדור יום טוב לא המשיך לפעול כגדוד‪,‬‬ ‫כאשר דנים בהישגי היממה הראשונה וב‪-‬‬ ‫והוקם מחרש אחרי המלחמה‪ .‬בהמשך‬ ‫כישלונותיה יש להידרש גם למחירו של‬ ‫המלחמה אוחדו גם גדור לפידות וגדור‬ ‫הקרב‪ .‬מספר החיילים‪ ,‬שאיישו את המעוזים‬ ‫מצנע‪ .‬שאר היחידות המשיכו לפעול במבנן‬ ‫בפרוץ המלחמה היה כאמור ‪ 126 .505‬מהם‬ ‫המקורי‪ .‬יחידות שהצליחו לקיים בידן את‬ ‫נהרגו והנותרים היו ברובם פצועים או‬ ‫השטח לזמן רב יותר‪ ,‬כמו היחידות בדרום‬ ‫שבויים‪ .‬מספר החללים והנעדרים מקרב‬ ‫התעלה‪ ,‬הצליחו לחלץ יותר טנקים פגועים‪.‬‬ ‫חיילי חטיבות הטנקים מגיע ל‪ 219-‬ביממה‬ ‫יחירות מבודרות‪ ,‬כמו בצפון התעלה‬ ‫הראשונה‪ .‬כמעט מחציתם (‪ )103‬היו חללי‬ ‫ובמעוז‬ ‫מסרק\"\" מזח() לא פינו טנקים‪.‬‬ ‫‪44‬‬

‫‪3‬‬ ‫תוי‪-‬י‪.‬י=קןי‪,=-‬י‪,,\".‬וכ\"\"רייכוז\"‪,,‬נ\"תוני‪ ,‬הן\"מעי‪:‬ויזי‪:‬ום‪w,.,,‬ן\"‪n,\"Y1‬י‪\"\"4,-‬‬ ‫ן‪ ,‬לא נכנע‬ ‫לא פונה‬ ‫ן‪ - ,‬ן‪,‬‬ ‫בן‬ ‫ן‪,‬‬ ‫ן‪4 ,‬‬ ‫טרקלין‬ ‫ן‪-‬‬ ‫‪071700‬‬ ‫כן‬ ‫וון‬ ‫בורפסט‬ ‫?‪071700‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫ן‬ ‫ןןן‪19 ,‬‬ ‫‪39‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫א'‬ ‫יחד עם‬ ‫אורקל א'‬ ‫ןן'‪071700 ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫‪,‬ן‪1‬ן‬ ‫א'‬ ‫יהד עם‬ ‫אורקל ב'‬ ‫ן‬ ‫ן‪,,‬‬ ‫אורקל‬ ‫ן‬ ‫אורקל ג'‬ ‫ן‪,‬‬ ‫ןן‬ ‫‪,‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫ן‪,‬ן‬ ‫אורקל‬ ‫לחצנית‬ ‫ן‬ ‫ןן‪8 ,,‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫ן‪ 071430 ,‬ן‪- ,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫בז‬ ‫ן‪,‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫ררורה‬ ‫ן;‬ ‫באש‬ ‫‪-‬‬ ‫ן‬ ‫כתובה‬ ‫‪ 3‬ן‪ 1 ,‬ן‪,‬‬ ‫מילנו‬ ‫ןןן‪ 33207701-400006080‬ן‪,0‬‬ ‫‪ 2‬ן‪ - ,‬ן‬ ‫ן‪ ,‬באש ן‪,‬‬ ‫ן‪- ,‬‬ ‫‪ 13‬ן ‪ 6‬ן‬ ‫מפרקת‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 4( 5‬ן ‪; )??( 6‬‬ ‫כן ןן‬ ‫ן‪,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫חיזיון‬ ‫י‪1,‬‬ ‫כן ו‪,‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫יז‪0700‬‬ ‫‪ 12‬ן ‪ 8‬ן‬ ‫כן ן‪,.‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פורקו‬ ‫ן‪,‬‬ ‫‪090900‬‬ ‫מצמר‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לקקן‬ ‫ן! ‪090230‬‬ ‫ן‪ ,‬כן‬ ‫בוצר‬ ‫‪\" 52‬ון‬ ‫ן‪ ,‬כן י ‪2‬‬ ‫ליטוף‬ ‫ון א‪0080‬‬ ‫‪ -‬ון‪ ' - -‬ון‬ ‫מפצח‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ן;‬ ‫‪071700‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫‪ 12‬ן‬ ‫ניסן‬ ‫ן‪,‬‬ ‫‪090200‬‬ ‫!‬ ‫באש ‪:‬‬ ‫ן‪071330 ,‬‬ ‫ס‪7‬ו‪33‬ס‬ ‫ן‪,‬‬ ‫‪ 18‬ן‪ ,‬וו י‪,‬‬ ‫ן ב‪ 1‬ן‪,‬‬ ‫מסרק‬ ‫ן‪ 23 ,‬י‪,‬‬ ‫אגרופית‬ ‫‪081400‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 10‬ן ‪ 10‬ן‪,‬‬ ‫כן ן‬ ‫=‬ ‫‪- -- -‬‬ ‫ן‪091500 ,‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫כן ן‬ ‫ן‬ ‫ןן‪,,‬‬ ‫ו‪2‬‬ ‫י‬ ‫‪ 37‬ן‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ -‬ו‪,‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫'‪,‬‬ ‫ן ‪131100‬‬ ‫ן‪,‬‬ ‫‪ -‬ן‪,‬‬ ‫ן‬ ‫‪[~-‬‬ ‫‪061900.‬‬ ‫‪-- -1]---~,‬‬ ‫ן‪---------,‬‬ ‫לא רק שהמעוזים ענו פחות\" טוב\" על‬ ‫של צה\"ל‪ .‬אם כך יש סתירה בין שני‬ ‫התכנית הקיימת‪ ,‬ניתן היה לפרוס את כל ‪24‬‬ ‫אפשרות של מלחמה כוללת מאשר על‬ ‫אלה‪ .‬לגבי‬ ‫תפקידים‬ ‫הטנקים בקו לדעתי) הם היו נפגעים ברובם‬ ‫אפשרות של מלחמת התשה ‪ -‬אלא גם‬ ‫וכלתקופהתמערכמתלחהמכ‪-‬ת‬ ‫הרי המעוזים‬ ‫ההתשה‬ ‫בכל מקרה(‪ .‬גם על בסיס התכנית הזו על‬ ‫הכוחות בשדה צריכים היו לצפות לפעולת‬ ‫מגבלותיה‪ ,‬עדיף היה לו נתנו לפלוגות‬ ‫אויב באחת מכמה דרכים‪ .‬אמנם היו בצה\"ל‬ ‫רוכה בהם‪ ,‬כולל סיוע הטנקים וסיוע‬ ‫ולגרודים הוראות לא לרוץ\"\" למעוזים מול‬ ‫קצינים שחזו בדיוק את דרך הפעולה‬ ‫הארטילריה וחיל האוויר ביצעו את תפקידם‬ ‫כוחות אויב עדיפים‪ ,‬אלא לנהל קרב מרחוק‬ ‫שהמצרים נקטו בפועל‪ ,‬אך צה\"ל לא יכול‬ ‫בצורה טובה‪ ,‬אך האויב הכיר את התכנית‪.‬‬ ‫היה לסמוך על כך כי אותה דרך אכן תינקט‪.‬‬ ‫בין מוער הקמת מערבת המעוזים סוף) ‪)7968‬‬ ‫תוך בלימת המשך התקדמות האויב‪.‬‬ ‫כדי להשתמש ב\"תכנית כבסיס לשינויים\"‪.‬‬ ‫לבין המלחמה בסוף) ‪ )1973‬חלו שינויים‬ ‫אינני מאמין כי לו הופעלה חטיבת עתודה‬ ‫חייבת הייתה לפעול ולתפקד מערכת של‬ ‫רבים מאור‪ :‬שינויי עצמה‪ ,‬הוקמו רמפות‬ ‫מלאה יחד עם הכוח המצוי בגזרה‪ ,‬הייתה‬ ‫היזון חוזר‪ ,‬המזרימה כלפי מעלה תמונת‬ ‫בצר המצרי תוך שליטה משם באש טנקים‬ ‫הצליחה נשברת‪ .‬התקפת נגר חטיבתית‬ ‫מצב נכונה ומדויקת‪ .‬בפועל לא בוצעה‬ ‫וטילים נ\"ט לעומק השטח המוגן על ידי‬ ‫הייתה משמירה כוח צולח אחד‪ ,‬אבל אחר‬ ‫התאמה טובה של תכנית הפעולה לתנאים‬ ‫צה\"ל‪ ,‬הוצבה מטריית טילים נ\"מ רצינית‪,‬‬ ‫כך לא הייתה עוברת לכוח שני וחוזרת על‬ ‫המציאותיים בשטח‪ ,‬ולא הגיעו מלוא‬ ‫שמנעה פעולת חיל האוויר של צה\"ל בסיוע‬ ‫המבצע וכו'‪ ,‬וזאת בגלל המרחקים‪ ,‬הוצאת‬ ‫היריעות על האויב‪ ,‬או שלא הוסקו‬ ‫לכוחות הקרקע במעוזים וביחידות הטנקים‪,‬‬ ‫התחמושת והנפגעים‪ .‬אי אפשר גם לקבוע‬ ‫המסקנות הנכונות מהידיעות שהגיעו‪ .‬עם‬ ‫והוכנס לשימוש טיל נ\"ט עם טווח ‪3000‬‬ ‫כמה אבדות הייתה התקפה חטיבתית על‬ ‫זאת מעט המידע שהיה קיים הגיע מהכוחות‬ ‫אחד ממקומות הצליחה גורמת לאויב‪ .‬נראה‬ ‫מטרים‪ ,‬הנישא על‪-‬ידי חייל בודד‪.‬‬ ‫לי כי לו ננקטה דרך זו‪ ,‬היא הייתה גורמת‬ ‫שלחמו במעוזים ומגדודי הטנקים‪.‬‬ ‫דווקא בגלל הצלחת התכנית במלחמת‬ ‫יותר אבדות לאויב ופחות אבדות לנו‪ ,‬אך‬ ‫אם משימת הכזחות בסיני הייתה להגן על‬ ‫ההתשה קשה היה לשכנע את המפקדות‬ ‫הייתה עולה לנו בוויתור גדול יותר על‬ ‫סיני‪ ,‬כולל קו המים‪ ,‬הרי שהמשימה לא‬ ‫בצה\"ל לבצע בה שינויים‪.‬‬ ‫שטח‪ .‬זה היה חלק מן התכנית שלא בוצע‪.‬‬ ‫בוצעה‪ ,‬אבל פריצה מהירה של האויב אל‬ ‫ביצועו היה לדעתי עדיף על פיצול כל ששת‬ ‫עומק סיני‪ ,‬ומשם ללב מדינת ישראל לא‬ ‫ירענו שבגלל טילים נ\"מ מצריים שקודמו‬ ‫הגדודים ל\"כיבוי שרפות\"‪ .‬אם כי גם כך וגם‬ ‫הייתה‪ 24 .‬שעות העסיקו אוגדת סיני ולוחמי‬ ‫חיל האויר יהיה מוגבל‪ ,‬אך לא השתמשנו‬ ‫המעוזים את צבא מצרים כולו‪ ,‬ושילמו על‬ ‫בארטילריה כתחליף לסיוע אוויר‪.‬‬ ‫כך לא הייתה נמנעת הצליחה כולה‪.‬‬ ‫כך מחיר גבוה‪ .‬זריקת שלושה גדודי טנקים‪,‬‬ ‫כלל הברזל ש\"תכנית היא בסיס לשינויים\"‬ ‫מפוצלים למחלקות ולפלוגות‪ ,‬לקו‪ ,‬העמידה‬ ‫היה מוכר בצה\"ל‪ .‬רבים שילמו לו מס‬ ‫סיכום‬ ‫את הטנקיסטים שלנו בכל מקום בו לחמו‬ ‫שפתיים‪ ,‬אך במציאות‪ ,‬היו השינויים‬ ‫תכנית קו המעוזים‪ ,‬והתכנית הצמודה לה‪,‬‬ ‫בנחיתות במוחית‪ ,‬וגרמה לשחיקת שלושה‬ ‫שבוצעו בתכנית לקראת הפעלתה בקרב‬ ‫שובך\" יונים\" נוצרו כדי לתת מענה לשתי‬ ‫גדודים אלה‪ .‬כתום ‪ 24‬שעות נותרו מכל אחד‬ ‫ומוקצרימיצום‪.‬מםאחמד‪ 31-‬ה לש‪-‬ינ‪6‬וי‪.1‬ים‪16‬היההמעדויזליולם‬ ‫מעטים‬ ‫בעיות‪ :‬האחת ‪ -‬לפתור את בעיית מלחמת‬ ‫המעוזים‬ ‫ההתשה‪ ,‬והשנייה ‪ -‬לאפשר כניסה חלקה‬ ‫מהם‪ ,‬טנקים בודדים‪.‬‬ ‫יחסית של יתר כוחות צה\"ל ללחימה מלאה‪,‬‬ ‫גם שתי החטיבות שבעומק סיני הוכנסו‬ ‫שנשארו כיסו את כל הצירים העיקריים‬ ‫ובמקרה הגרוע ביותר‪ ,‬של מלחמה תוך‬ ‫לקרב ללא תמונת מצב כוללת‪ ,‬אלא על סמך‬ ‫שיכלו לשרת כוחות גדולים‪ .‬המעוזים‬ ‫אתראה קצרה‪ ,‬לאפשר קרב הגנה עם‬ ‫תכנית מראש בלתי מעודכנת להשתלשלו‪-‬‬ ‫הנותרים אילצו בררך כלל את המצרים‬ ‫הכוחות הסדיו'ים בלבד עד הגעת המילואים‬ ‫לצלוח ביניהם ושללו מהם את האפשרות‬ ‫להשתמש‪ ,‬מיד אחרי הצליחה‪ ,‬בציר ראשי‪.‬‬ ‫מערכות‪ 4 276-7‬אוק'‪-‬כב'‪1980‬‬ ‫‪45‬‬

‫פרצו ידב סיני‪ .‬המצרים ידעו מראש‪ ,‬כי הם‬ ‫נכונה את הקרב\"‪ .‬אבל כאשר לא קראו‬ ‫יות בשטח ועל פי תמונת מצב כי בוער\"\"‬ ‫יספגו אבדות‪ .‬הם היו מוכנים לאברות‬ ‫נכונה את הקרב‪ ,‬היה המעשה שנעשה פחות‬ ‫בכל מקום‪ .‬במקום אחד נתקל גדוד צה\"ל‬ ‫כברות עור יותר משספגו בפועל‪ .‬המעוזים‬ ‫או יותר ביצוע התכנית שכבר לא התאימה‬ ‫בחטיבת הנחתים המצרית וגרם לה אבדות‬ ‫והטנקים של אוגרת סיני שיבשו את לוח‬ ‫כבדות‪ .‬שאר הכוחות הוכנסו לקרב במסג‪-‬‬ ‫לנסיבות‪.‬‬ ‫רות גדודיות‪ ,‬או פלוגתיות אך לא חטיבת‪-‬‬ ‫יות‪ ,‬ללא חרמ\"ש מספיק וכמעט ללא סיוע‬ ‫בסיני‬ ‫ואת ההישגים של המצרים‪.‬‬ ‫הזמנים‬ ‫להגן על הכל רא\"ל)‬ ‫שמנסה‬ ‫ראינו כי מי‬ ‫ארטילרי‪ .‬התוצאה הייתה כי מתוך ‪280‬‬ ‫באוקטובר אחרי הצהרים היו‬ ‫ב‪7-‬‬ ‫צה\"ל הייתה למנוע\"‬ ‫מטרת‬ ‫בר‪-‬לב טוען כי‬ ‫הטנקים שהיו לאוגדת סיני בצהרי ה‪6-‬‬ ‫באוקטובר‪ ,‬נותרו לה למחרת ‪153 .110‬‬ ‫שתי אוגדות מילואים טריות‪ .‬הסכנה‬ ‫מן האויב הישגים\"'י‪ (,‬מטיל על כוחות קטנים‬ ‫נפגעו‪ ,‬חציים שקעו בביצות או הושמדו‪ .‬כל‬ ‫העיקרית חלפה‪ .‬אוגדת סיני והמעוזים עמדו‬ ‫משימות כבדות מרי‪.‬‬ ‫זה לא קרה בקרב אחד גדול בו השתתפו‬ ‫בה‪ .‬מספר הקילומטרים‪ ,‬שכבשו המצרים‬ ‫‪ .‬סדר הכוחות‪ ,‬מוגבל ככל שהיה‪ ,‬לא היה‬ ‫מאות טנקים‪ ,‬אלא בשרשרת של פעולות‬ ‫היה קטן משחייבה התכנית הבסיסית שלהם‬ ‫מאוזן‪ .‬הוא לא כלל את המינימום הדרוש‬ ‫קטנות! מעט טנקים ללא חרמ\"ש וללא‬ ‫לשלב זה‪ .‬אחר כך באו ניסיונות להרחיב את‬ ‫בארטילריה ובחרמ\"ש‪ ,‬בידיעה הברורה כי‬ ‫ארטילריה מול הרבה חיילי אויב עם טילים‬ ‫המאחז המצרי‪ .‬התקפת הנגד הישראלית ב‪-‬‬ ‫טנקים יצטרכו לפעול גם ביום וגם בלילה‪.‬‬ ‫‪ R.P.G.‬ו\"סאגר\"‪ ,‬סיוע טנקים מן הרמפות‬ ‫‪ 8‬באוקטובר לא הצליחה‪ .‬רק אחרי שישה‬ ‫האם הייתה הצליחה המצרית נהדפת על‬ ‫שבגדה המערבית‪ ,‬וסיוע הטנקים שצלחו‬ ‫ימים נוספים‪ ,‬ב‪ 14-‬באוקטובר ניסו המצרים‪,‬‬ ‫קו המים‪ ,‬לכל רוחב הגזרה‪ ,‬לו פעלו בדיוק‬ ‫בלחץ סורי‪ ,‬להמשיך ולבצע את שלב ג' של‬ ‫לפי התכנית? התשובה על כך היא שלילית‪.‬‬ ‫בליל ‪ 7-6‬באוקטובר‪.‬‬ ‫תכניתם הבסיסית ולפרוץ קדימה‪ .‬אלא שהם‬ ‫לפי התכנית יכול היה צה\"ל‪ ,‬לכל היותר‪,‬‬ ‫האפשרות התיאורטית כי יש קו מעוזים‪,‬‬ ‫איחרו\" את הרכבת\" וחלק מ\"איחור\" זה יש‬ ‫להנחית התקפת נגד אחת בעצמה חטיבתית‬ ‫המעוזים עשו את שלהם‪ ,‬ריווחו‪ ,‬עצרו‪,‬‬ ‫לזקוף לזכותם של לוחמי היממה הראשונה‪.‬‬ ‫מוגברת כיוון שהיו שלוש חטיבות טנקים‪,‬‬ ‫עליהם ללכת‪ ,‬לא ננקטה‪ ,‬אלא מאוחר מדי‬ ‫לוחמי היממה הראשונה לחמו בחירוף‬ ‫כאשר כבר אי אפשר היה לפעות את‬ ‫נפש‪ ,‬שילמו בחיי אנשים רבים ובנשק רב‪,‬‬ ‫אחת פזורה פלוגות פלוגות מראש‪ ,‬או)‬ ‫המעוזים‪ .‬ובכל זאת פונו בהצלחה מלאה‪ ,‬או‬ ‫לושבחירתהזמנהיתםקפשת‪.‬ל‬ ‫אך לחימתם שיבשה את‬ ‫לחלופין התפזרה פלוגות פלוגות עם‬ ‫באוקטובר‪ ,‬את‬ ‫המצרים‪,‬‬ ‫התחלת הקרב( שנייה צריכה הייתה להיות‬ ‫חלקית שישה מעוזים‪.‬‬ ‫ב‪-‬א‪14‬ת‬ ‫ואפשרה‬ ‫השריון‬ ‫בפיצול לשלושה גדודים‪ .‬מה שאפשר היה‬ ‫המצרית‬ ‫לבצע לפי התכנית היה התקפת נגד של‬ ‫חטיבה מרובית ועוד גדור ומספר פלוגות‬ ‫המעבר לצליחה בליל ‪ 16-15‬בו‪ ,‬ואת סיום‬ ‫שפעלו באותה גזרה‪ .‬יתכן שלו כך פעלנו‪,‬‬ ‫תכנית וביצוע‬ ‫המלחמה כפי שהיה ‪ -‬בצליחה‪ ,‬ובקרבות‬ ‫היינו בולמים את אחת מגזרות הצליחה‪ ,‬אם‬ ‫בגדה המערבית שבאו בעקבותיה‪.‬‬ ‫כי במחיר כבר מאוד‪ .‬אך לא את הצליחה‬ ‫הביקורת שמתח רא\"ל בר‪-‬לב על תחילת‬ ‫מלחמת יום הכיפורים הייתה כי צה\"ל‪ \"..,‬אף‬ ‫לא פרס את הכוחות הסדירים‪.‬‬ ‫פשאר הגזרות‪.‬‬ ‫הההלפ‪-‬א‬ ‫מבוטלים בקו החזית‪ .‬השפעתה של‬ ‫היו גם ליקויים בביצוע‪ .‬היו פלוגות שלו‬ ‫הערות‬ ‫פעלו אחרת‪ ,‬היו מסיימות את יממת‬ ‫תעה על הצד המופתע היא בכך שהתכנית‬ ‫‪ .1‬רא\"ל מיל'() חיים בר‪-‬לב‪ ,‬המלחמה‪ -‬ומטרו‪-‬‬ ‫צה\"ל\"‪ ,‬מערכות\"\"‬ ‫תיאוהקטעולבר‪-‬רנוקבעמבמרל‪8‬ח‪7‬מ‪9‬ו‪,1‬ת‬ ‫הלחימה הראשונה עם פחות אברות מאשר‬ ‫והפעולות מאולתרות‪ ...‬אפקט ההפתעה‬ ‫‪,266‬‬ ‫עמ' ‪ ;7‬חנוך ברטוב‪,‬‬ ‫סיימוה בפועל‪ .‬אך ספק אם הצליחה‬ ‫היה מלא והוא התבטא בכך שדרגים שונים‬ ‫דדו‪,‬‬ ‫המצרית עם) דרך הפעולה שננקטה‪ ,‬ועם‬ ‫‪ 48‬שנה ועוד ‪ 20‬יום‪ ,‬ספריית מעריב‪ ,‬ת\"א ‪,1978‬‬ ‫לא קראו את הקרב וכתוצאה מכך הוכנו‬ ‫כרך א' עמ' ‪ ;201-198‬אביעזר גולן‪ ,‬אלברט‪,‬‬ ‫הכוחות שהיו בשטח בפועל‪ ,‬המחסור‬ ‫תכניות תלושות מן י‪...\"3‬תואיצמה‬ ‫הוצאת האגורה להנצחת זכרו של האלוף אלברט‬ ‫בארטילריה ובחרמ\"ש‪ ,‬והמגבלות לפעולה‬ ‫מנדלר ז\"ל‪ ,1977 ,‬עמ' ‪ ;177-176‬אברהם ארן‪ ,‬על‬ ‫הייתה‬ ‫של חיל האוויר(‬ ‫לאור העובדות שהוצגו כאן‪ ,‬נראה כי שתי‬ ‫שתי גדות הסואץ‪ ,‬הוצאת עידנים‪ ,‬ירושלים‪,1979,‬‬ ‫חסרו‬ ‫נשברת‪ .‬לכך‬ ‫מישהו‬ ‫כוחות‪ .‬ואם חשב‬ ‫הגישות הקיצוניות התכנית\" לא בוצעה\"‪,‬‬ ‫מעוזים‬ ‫כי די ב‪16-‬‬ ‫הביצוע\" היה כושל\" מחד גימא‪ ,‬ו\"התבנית‬ ‫עמ' ‪.55-49‬‬ ‫גרועה\" מאידך גיסא‪ ,‬הן חצאי אמת‪.‬‬ ‫‪ .2‬ארן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.52‬‬ ‫ועור אוגדת סיני הסרירה כדי לבלום את‬ ‫מחלקות הטנקים שיוערו להיות במעוזים לא‬ ‫הצליחה‪ ,‬הרי שטעה‪.‬‬ ‫פרסו‪ .‬אבל חלק ניכר ממחלקות אלה כן‬ ‫‪MohamedHeikal, The Road ;0 Ramadan, .3‬‬ ‫אין להתעלם מן ההישגים שהושגו‪ .‬בניגוד‬ ‫הגיע לקו המים‪ ,‬גם מי שהגיע לקו המים‪,‬‬ ‫סקא‪7\"5‬ל‪19‬א‪,‬ב‪n‬י‪do‬שי‪Lo,n‬מ‪s‬צ‪n‬ר‪i‬י‪ll‬ם‪C\"o‬לקראת‬ ‫‪211‬‬ ‫מחלקות ופלוגות וגדודים‪ ,‬לא החזיק שם‬ ‫יום‬ ‫מלחמת‬ ‫‪.4‬‬ ‫לתכנית שקבעה כי חיל הרגלים מילואים()‬ ‫מעמד‪ .‬הפלוגות והגדורים פרסו‪ ,‬בשינויים‬ ‫המתקפה\"‪,‬‬ ‫‪0‬מ‪5‬ט‪,2‬רו יותליה‪6‬מ‪7‬ל‪9‬ח‪,1‬מהעמ'ות‪5‬כ~נ‪-‬י‪0‬ת‪.4‬‬ ‫הכיפורים‪,‬‬ ‫בקו המעוזים יוחלף בחי\"ר מעולה סדיר‪ ,‬הרי‬ ‫קלים‪ ,‬לפי התכניע ורק באיחור של שעתיים‬ ‫מערכות\"\"‬ ‫שהכוח שפעל שם‪ ,‬חיל הרגלים‪ ,‬גדוד‬ ‫או שלוש‪ ,‬ולא זה קבע את אבדותיהם‬ ‫מילואים לא צעיר וחצי גדוד נח\"ל‪ ,‬פעל ללא‬ ‫הכבדות אלא הטלתם‪ ,‬טיפין טיפין‪ ,‬לחבור\"‬ ‫‪ .5‬ברטוב‪ ,‬שם‪ ,‬כרך ב' עמ' ‪.29-28‬‬ ‫למעוזים\"‪ ,‬ו\"למנוע מן האויב כל הישג‬ ‫כרך ב'‬ ‫ברטוב‪,‬‬ ‫עמ' ‪; 206-205‬‬ ‫‪ .6‬גולן‪,‬‬ ‫דופי‪ .‬כרבע ממספר הלוחמים נהרגו בעוד‬ ‫קרקעי\"‪ .‬דווקא שתי נקודות התורפה של‬ ‫שם‪,‬‬ ‫שם‪,‬‬ ‫עמ‪.42 ,‬‬ ‫התכנית ‪ :‬הטלת שני שלישים מאוגדת סיני‬ ‫‪ .7‬אדן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.72 ,66‬‬ ‫הנותרים המשיכו ללחום‪ .‬לא היה אף מקרה‬ ‫של התמוטטות‪ .‬גם הטנקיסטים לחמו‬ ‫‪ .8‬גולן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ‪.187 .‬‬ ‫אש עדיפה‪ .‬שום יחידה‬ ‫‪ .9‬ברטוב‪ ,‬שם‪ ,‬כרך א' עמ' ‪ ;315‬גולן‪ .‬שם‪ ,‬עמ‪,‬‬ ‫אחת‪ ,‬גרור הטנקים‬ ‫עצמת‬ ‫ל וא‪.‬הסתנעשרוברהמ‪,‬ול‬ ‫‪.198‬‬ ‫יחידה‬ ‫‪ .10‬גולן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ‪.203-202 ,‬‬ ‫הצפוני‪ ,‬חוסלה כמעט כולה‪ ,‬וגם ממנה‬ ‫לקרב במסגרות של מחלקות‪ ,‬פלוגות‬ ‫‪ .11‬שם‪ ,‬עמ‪.200 .‬‬ ‫נותרו כמה טנקים שהמשיכו ללחום במס‪-‬‬ ‫וגדודים וביצוע החבירה‪ ,‬טיפין טיפין‪,‬‬ ‫אבררן‪,-‬לב‪,‬שם‪,‬שםע‪,‬מ'ע‪4‬מ'‪.7.5‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫גרת חטיבת גבי‪ .‬כל המעוזים למעט‬ ‫באורח שהתאים לתקופת ההתשה‪ ,‬ושהוכר‬ ‫‪.13‬‬ ‫בודפסט\"\" ומעוז) המזח מסרק\"[\"] עד ל‪13-‬‬ ‫על‪-‬ידי המצרים היטב‪ ,‬בוצעו‪ .‬אך עם זאת‬ ‫באוקטובר( פונו או נכבשו‪ .‬אבל המצרים לא‬ ‫צודק רא\"ל בר‪-‬לב באמרו כי לא\" קראו‬ ‫‪ .14‬שם‪.‬‬ ‫‪46‬‬

‫ייייוןריהיכקייוייםרעויירןל‬ ‫שהייוין ייינ‪,,,‬יוו‬ ‫לל‪.‬לייג] ילעיג‬ ‫לתססה שגה‬ ‫הכ!כ!יומ הבא‬ ‫ושלחגות פ!!‬ ‫של נצא ת‬ ‫ש‬ ‫תאזל סיל'()‬ ‫עמוס גלבוע‬ ‫ובסנינה‪ .‬גוציות בהיה לאמוץ את הגמה‬ ‫של מיי! הכרח מ!יצו‪3‬ב‬ ‫דבקה בגושה הס!ב\"ס!ת הנשגה‬ ‫מ!ביעמה‪ 4‬בענד סנינה‬ ‫העולמית‪ .‬אבל הדגשים בספרות התהילה‪ ,‬שעמדה בצורה כל כך‬ ‫מאמר זה בא לבחון האם חלו שינויים בתפיסות הביטחון של‬ ‫קוטבית לספרות הקינה בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬הם םבו‪0-‬‬ ‫מדינות ערב בעקבות מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ואם כן ‪ -‬מהם‬ ‫על ההיבטים המדיניים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬התרבותיים והרעיוניים של‬ ‫שינויים אלה‪ .‬או במילים אחרות‪ ,‬האם הפיקו הערבים לקחים‬ ‫המלחמה ועל השלכותיה‪ .‬הס ממעטים לדון בהיבטים הצבאיים‪/‬‬ ‫מהמלחמה תמ‪ 0-‬הביטחון הלאומי ‪ -‬לקחים שגרמו לשינויים‬ ‫אסטרטגיים‪ .‬ואם הם דניס‪ ,‬אזי הם לא חורגים‪ ,‬ברובם‪ ,‬מהגישה‬ ‫בתפיסות הביטחון שלהם או למתן הדגשים חדשים בתוכן‪.‬‬ ‫שרווחה מייד לאחר המלחמה בדבר הישגיו‬ ‫הניסיון לבחון שאלות אלה נתקל בכמה‬ ‫המרשימים של הטיל נגד טנקים והטיל נגד‬ ‫הסורים שמים את‬ ‫קשיים ענייניים ומתודולוגיים‪.‬‬ ‫הדגש על מופת‬ ‫מטוסים‪.‬‬ ‫מתודולוגית קשה מאוד לעשות הכללה‬ ‫גם מאמרים שפורסמו ב‪ ,1993-‬במלאת ‪20‬‬ ‫הסולידריות‬ ‫של מדינות\" ערב\"‪ .‬ראשית‪ ,‬במלחמה נטלו‬ ‫הההמכעולשהכצקעלמילרהתביהוהסתהגצומבעלדילאייניתש‪,‬תל‬ ‫חלק מלא רק שתי מדינות ערביות‪ :‬מצרים‬ ‫שנה למלחמה‪ ,‬לא חרגו בהרבה מעבר למה‬ ‫וסוריה ואילו) מדינות ערביות אחרות‪ ,‬כמו‬ ‫שנכתב בעבר הרחוק יותר‪.‬‬ ‫שהפגינו הערבים‬ ‫עיראק‪ ,‬ירדן‪ ,‬סעודיה‪ ,‬לוב‪ ,‬סודאן ואלג'יריה‬ ‫שיגרו כוחות משלוח(‪ .‬כל אחת משתי מדינות‬ ‫רובד אחר של הבעיה הוא שמרביתה של‬ ‫אלה פעלה כדי להשיג מטרות מדיניות‬ ‫ההיסטוריוגרפיה הערבית היא מצרית‪ ,‬בחלקה‬ ‫שונות‪ ,‬בזירות שונות‪ ,‬והפיקה לקחים‬ ‫רשמית‪ ,‬ובכלל זה ספרי הזיכרונות של כל‬ ‫ייחודיים משלה‪.‬‬ ‫הצמרת המדינית והצבאית המצרית‪ ,‬שנטלה‬ ‫שנית‪ ,‬ההתפתחויות המדיניות בשתי‬ ‫חלק פעיל בתכנון המלחמה ובניהולה‪ .‬המגרעת‬ ‫הגדולה שבכך היא שספרי זיכרונות אלה‬ ‫מתייחסים להיבט המצרי בלבד ומציגים את‬ ‫במלחמה‬ ‫המדינות בעקבות המלחמה היו כל כך‬ ‫שירת נ\"מ‪-‬ו במנוו‬ ‫שונות‪ ,‬עד כי לא הותירו הרבה מקום למכנה‬ ‫תפקיד' מחקר‪.‬‬ ‫נקודות ההשקפה המצריות‪.‬‬ ‫משותף בהפקת הלקחים המ‪ 0-‬הלאומית‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬הסורים התייחסו מעט מאוד‬ ‫שימש כרחש חטיבת‬ ‫המחקר בחם‪-‬ו וכיעץ‬ ‫למלחמה עצמה ולא פירסמו כל גרסה רשמית‬ ‫שלישית‪ ,‬אם ביחס למצרים או לסוריה‬ ‫ךחש‪-‬הממשלה‬ ‫או רשמית למחצה‪.‬‬ ‫ניתן לקבוע במידה רבה של ודאות‪ ,‬כי השינויים או ההדגשים‬ ‫על‪ '1\"1‬ערבים‬ ‫העיראקים היו היחידים שפירסמו גרסה רשמית על‬ ‫החדשים בתפיסות הביטחון שלהן הם תוצר ישיר של מלחמת‬ ‫‪2‬‬ ‫השתתפות כוח המשלוח שלהם במלחמה‪ ,‬ובה רשימה של לקחים‬ ‫יום הכיפורים ומותאמים לאויב העיקרי שלהן‪ ,‬ישראל‪ ,‬הרי שלא‬ ‫טקטיים‪ ,‬אופרטיביים ואסטרטגיים‪ .‬לכן ניתן בעניינה של עיראק‬ ‫כך הוא המצב ביחס למדינה כמו עיראק‪ .‬מולה ניצבים אויבים‬ ‫במה) שנוגע להשתתפותה במלחמה עתידית נגד ישראל( לעקוב‬ ‫עיקריים אחרים‪ ,‬וקשה לדעת מה משקל הגורמים השונים‬ ‫ולראות האם הלקחים האלה בוצעו בפועל ‪ -‬כולס או חלקם‪.‬‬ ‫המשפיעים הלכה למעשה על תפיסות הביטחון שלה‪ .‬הוא הדין‪,‬‬ ‫השיטה שנקטתי היא זו‪ :‬היכן שניתן ‪ -‬התייחסתי בהכללה‬ ‫למשל‪ ,‬בסעודיה‪.‬‬ ‫ל\"לקחיס ערביים\" אם) מדום‪ -‬בשתי מדינות לפחות(‪ .‬היכן שלא‬ ‫עניינית‪ ,‬ישנה בעיה לא פשוטה של מקורות‪ .‬בעקבות מלחמת‬ ‫‪ -‬התייחסתי לכל מדינה בנפרד‪ .‬המדינות שאני מתייחס אליהן‬ ‫יום הכיפורים שטף את העולם הערבי גל של פרסומים‪ ,‬מכיוון‬ ‫במאמרי הן מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬עיראק וירדן‪ .‬יוזכרו‪ ,‬כמובן‪ ,‬גס‬ ‫שהמלחמה נתפסה כאירוע היסטורי בתולדות הערבים‪ ,‬כקו פרשת‬ ‫מדינות אחרות כמו) לוב וסעודיה(‪ ,‬אך לא בהתייחסות ספציפית‬ ‫מים בתולדות הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪ ,‬כניצחון מזהיר המ‪0-‬‬

‫ואם לשם המשך ההפעלה של כוח צבאי נגדה‪.‬‬ ‫לשינויים בתפיסות הביטחון שלהן‪.‬‬ ‫מעניין שגם בדימוי העצמי בולטים הבדלים בין מצרים‬ ‫המאמר בנוי בחתך הנושאי הבא‪:‬‬ ‫לסוריה‪ .‬המצרים מתמקדים יותר בזהות המצרית ולא בזהות‬ ‫הערבית‪ .‬הניצחון מיוחס להיסטוריה רבת השנים של המדינה‬ ‫* התוצאות הכלליות של המלחמה כפי שנתפסות על‪-‬ידי‬ ‫המצרית ושל העם המצרי ולמורשת הפרעונים‪ .‬ה\"אישיות\"‬ ‫הערבים‪ ,‬ובכלל זה הדימוי העצמי של הערבים והשינוי בדימוי‬ ‫המצרית‪ ,‬הלוחם המצרי‪ ,‬התכונות הנעלות של החם‪-‬ה המצרית‬ ‫כל אלה מועלים על נס‪ .‬ובכלל‪ ,‬המלחמה מוצגת למעשה כמלחמה‬ ‫של ישראל‪.‬‬ ‫מצרית‪ ,‬ששאר העולם הערבי נגרר אחריה‪ .‬זהו דימוי המכשיר‬ ‫* השינויים בגישה הערבית למלחמה ולהפעלת כוח צבאי‪.‬‬ ‫את הקרקע לצעד שנקטה מצרים לאחר המלחמה ‪ -‬הליכתה‬ ‫להסדר שלום נפרד עם ישראל‪ .‬אצל הסורים ההתמקדות היא‬ ‫* אסטרטגיית ההפעלה של הכוח הצבאי‪.‬‬ ‫* בניין הכוח הצבאי‪.‬‬ ‫שוב ושוב במרכיב הערבי ובסולידריות הערבית‪ :‬הערבים שברו‬ ‫את מחסום הפחדן הערבים הוכיחו לישראל את אפסותה וכו'‪.‬‬ ‫* שיתוף פעולה בינערבי למלחמה כולל) סוגיית החזית‬ ‫ביחס לדימוי של ישראל ושל צה\"ל חל שינוי משמעותי‪ .‬לפני‬ ‫המזרחית(‪.‬‬ ‫המלחמה היה לישראל דימוי של מדינה חזקה‪ ,‬שהחם‪-‬ה שלה‬ ‫איתנה‪ ,‬שצבאה בלתי מנוצח‪ ,‬שביטחונה העצמי רב ושאמונתה‬ ‫* נשק בלתי קונוונציונלי‪.‬‬ ‫באידיאולוגיה הציונית היא בלתי מעורערת‪.‬‬ ‫* מסקנות‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה התהפכה קערת הדימוי‪ :‬נופצה אגדת הצבא‬ ‫באשר למקורות ‪ -‬התבססתי על הספרות המוכרת‪ ,‬אולם‬ ‫הבליני מנוצח‪ ,‬החברה בישראל נתפסה כחלשה‪ ,‬כרגישה לאבדות‪,‬‬ ‫שא‪ 0-‬ובראשונה ניסיתי ללמוד ולהבין מהמציאות שהתפתחה‬ ‫מסוכסכת בתוך עצמה‪ ,‬אינה בוטחת במנהיגיה‪ ,‬מטילה ספק‬ ‫בצבאות ערב בעשור הראשון שלאחר מלחמת יום הכיפורים‬ ‫ובשנים שלאחר מכן‪ .‬בחנתי מה היו השינויים‪ ,‬הלכה למעשה‪,‬‬ ‫שבוצעו או שלא בוצעו בתפיסות הביטחון המ‪ 0-‬הלאומית‪.‬‬ ‫נדו\";‪ ;,;,,.,‬לג‪ ;,‬ווו(‪ ).‬שנןהון'נ‪;-‬חתה‬ ‫השבת לגז את כבוזנו האבוז‪...‬‬ ‫המשותף לכל מדינות ערב הוא תחושת הניצחון הם‪-‬ורה‪ :‬הערבים‬ ‫ניצחו במלחמה זו‪ ,‬לאחר שהפסידו בכל ‪ 3‬המלחמות הקודמות‪.‬‬ ‫בתורתה הציונית‪ .‬בו בזמן עצם העובדה שכהייל נוצח‪ ,‬ם‪-‬אייה)‬ ‫לכן המלחמה החזירה לעולם הערבי את כבודו ואת גאוותו‪.‬‬ ‫הערבית(‪ ,‬ששבויים ישראלים רבים‪ ,‬יחסית‪ ,‬נראו לעיני הערבים‪,‬‬ ‫ושבתוך החברה הישראלית התעוררו ויכוחים‪ ,‬יצרה לישראל‬ ‫המלחמה שמה לכן קץ לעליונות הצבאית הישראלית ולשחצנות‬ ‫דימוי יותר אנושי‪ ,‬יותר ריאליסטי‪ .‬לא בני אלים בלתי מנוצחים‬ ‫שהתלוותה אליה‪ .‬כתוצאה מכך המלחמה היא נקודת מפנה‬ ‫ולא מנוצחים פחדנים‪ ,‬אלא בני‪-‬אדם רגילים‪ .‬זה בלט בפרסומים‬ ‫מצרייםן‪ ,‬וייתכן שגם בכך נזרע הזרע לנכונות המצרית להסתגל‬ ‫לטובת הערבים בסכסוך עם ישראל‪.‬‬ ‫אבל זווית הראייה של המצרים ושל הסורים שונה‪ ,‬ולכן‬ ‫לרעיון של שלום עם ישראל‪.‬‬ ‫ההדגשים וראיית התוצאות הכלליות הם שונים‪ .‬בעיני המצרים‬ ‫הדם‪ -‬המרכזי הוא התמורה שיצרה המלחמה‪ :‬בכבוד המצרי‪,‬‬ ‫הגישה לחלחתה לו(ו\");_לח‪ ,.‬לוח ד‪,‬ר;\"י‬ ‫בחם‪-‬ה ובכלכלה של מצרים‪ ,‬בערעור תפיסת הביטחון הישראלית‬ ‫מלחמת יוםהכיפוריםהייתהמבחינתמצריםהמשכהשל‬ ‫ראו) להלן(‪ ,‬במיקוד תשומת הלב הבינלאומית בסכסוך הישראלי‪-‬‬ ‫ערבי‪ ,‬בבידודה של ישראל‪ ,‬בהעלאת קרנם של הערבים‪ ,‬ום‪-‬אשם‬ ‫המדיניובתאמצעותאש‪.‬היעהדאסטרטגישלההילהערעראתשעז ע‬ ‫מצרים‪ ,‬בזירה הבינלאומית ובשינוי הגישה האמריקנית לכיוון‬ ‫יותר מאוזן מבחינת מצרים‪ .‬בשל כל אלה התוצאה המדינית‬ ‫החשובה ביותר של המלחמה היא בכך שיצרה את האופציה‬ ‫לפתרון מדיני הרצוי למצרים ‪ -‬אופציה שלא הייתה בידיה‪,‬‬ ‫לדעתה‪ ,‬לפני המלחמה בשל העמדה העיקשת והבלתי מתפשרת‬ ‫של ישראל ובשל העמדה האמריקנית ההססנית‪.‬‬ ‫הסורים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬שמים את הדגש על מופת הסולידריות‬ ‫הערבית‪ ,‬על המשקל הסגולי של העוצמה הצבאית‪ ,‬הכלכלית‬ ‫והמדינית שהפגינו הערבים במלחמה‪ .‬על‪-‬פי הסורים‪ ,‬הכישלונות‬ ‫שהיו בשלב האחרון של המלחמה המתקפה) המצרית לעבר‬ ‫המעברים בסיני ב‪ 14-‬באוקטובר והסכמת מצרים להפסקת אש‬ ‫ב‪ 22-‬באוקטובר( היו בשל הבקיעים בסולידריות הערבית‪.‬‬ ‫מבחינתם של הסורים‪ ,‬נקודת המוצא של סיום המלחמה היא‬ ‫לא תהליך מדיני בהובלת ארה\"ב‪ ,‬אלא תנאים טובים יותר לגיבוש‬ ‫סולידריות ערבית ‪ -‬אם לשם כפיית פתרון מדיני על ישראל‬

‫פטרונית‪ ,‬המסוגלת לקיים ולתחזק את המאמץ המלחמתי תוך‬ ‫תורת הביטחון הישראלית ולא לכבוש את כל סיני או להשמיד‬ ‫כדי המלחמה ומייד לאחריה‪ .‬פירושו של דב‪ -,‬יצירת תלות במדינה‬ ‫את מדינת ישראל‪ .‬יעד זה הושג לדעת המצרים‪ :‬העליונות הצבאית‬ ‫הפטרונית‪.‬‬ ‫הישראלית קרסה; תורות ההרתעה וההתרעה של ישראל נכשלו;‬ ‫דומני שהערכה זו עמדה ביסוד ההכרה ‪ -‬שסאדאת היה‬ ‫המרכיבים של עוצמת האש האופרטיבית של צה\"ל ‪ -‬המטוס‬ ‫מייצגה הנאמן והבולט ביותר ‪ -‬כי בעתיד שוב לא תוכל מצרים‬ ‫והטנק ‪ -‬ספגו מכה‪ ,‬תפיסת הגבולות הבטוחים התנפצה; ישראל‬ ‫לראות במלחמה דרך נוספת להשגת הישגים מדיניים‪ .‬היא לא‬ ‫סבלה אבדות רבות בנפשן החם‪-‬ה הישראלית איבדה את אמונתה‬ ‫תוכל לצפות לאותם תנאים אידיאליים שפעלו לטובתה ולרעת‬ ‫בצבאה‪ ,‬וצה\"ל חזר לממדיו הטבעיים;‪.‬‬ ‫ישראל במלחמת יום הכיפורים‪ .‬שתי מסקנות מרכזיות נבעו מכך‪:‬‬ ‫הלקחים האסטרטגיים שהמצרים הפיקו מהצלחה זו הם‬ ‫האחת‪ ,‬שיש לנטוש את אופציית המלחמה בטווח הנראה לעין‬ ‫מאסטרטגיית‪-‬העל של‬ ‫שלושה‪:‬‬ ‫כמכשיר לקידום הסדר עם ישראל‪ .‬האחרת‪ ,‬שמצרים צריכה‬ ‫* המלחמה היא חלק בלתי נפרד‬ ‫להסתמך על עצמה‪ ,‬בבחינת אם\" אין אני לי מי לי\"‪ ,‬הן במישור‬ ‫המדינה‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬הדרג המדיני הוא שקובע את המטרה‬ ‫המדיני והן במישור הכלכלי והביטחוני ולהתייחס לסיוע הבינערבי‬ ‫המדינית והאסטרטגית של המלחמה‪ ,‬אבל הדרג הצבאי‪,‬‬ ‫כאל בונוס\"‪ \".‬ישראל נשארה אומנם האויב\"‪ \",‬העלול לתקוף את‬ ‫הכפוף לחלוטין לדרג המדיני‪ ,‬יהיה שותף לקביעת התוכנית‬ ‫מצרים ושמולו) נבנה הכוח הצבאי‪ ,‬ומגובשת תפיסה להפעלתו‪,‬‬ ‫האסטרטגית‪.‬‬ ‫כפי שנראה להלן( גם לאחר החתימה על הסכם השלום עימה‪,‬‬ ‫* למלחמה צריכות להיות מטרות ריאליות‪ ,‬הנובעות מהערכת‬ ‫מצב ריאלית‪ ,‬הלוקחת בחשבון את מכלול נקודות החוסן אך‪:‬‬ ‫* במישור הבילטרלי אין למצרים יעד או עילה למלחמה נגד‬ ‫והחולשה של היריב ושל כוחותינו\"‪\".‬‬ ‫ישראל‪ .‬כאן נשארים תקפים דבריו של סאדאת‪ ,‬המבטאים את‬ ‫האסטרטגיות‬ ‫* לכן תוכנית המלחמה ומטרותיה‬ ‫תמצית הגישה‪ :‬מלחמת\" אוקטובר צריכה להיות המלחמה‬ ‫והאופרטיביות יותאמו ליכולתה של המדינה‪.‬‬ ‫האחרונהיי‪.‬‬ ‫נדילמה העקרונית ‪ -‬האם להמתין‬ ‫* מלחמה או הפעלת כוח נגד ישראל‬ ‫הרבה שנים על מנת לנסות לבנות יכולת‬ ‫נתפסות בקונטקסט הבינערבי בלבד ‪ -‬למשל‬ ‫גדולה יותר‪ ,‬ואז לפתוח במלחמה עם‬ ‫כתוצאה מהתלקחויות חמורות סביב ההסדרים‬ ‫חיזקה‬ ‫המאלתחמבהסירסקה‬ ‫מטרות שאפתניות יותר‪ ,‬או להמתין‬ ‫המדיניים עם סוריה או עם הפלסטינים‪'.‬‬ ‫של‬ ‫מעט שניס ולנצל את היכולות הקיימות‬ ‫תפיסת הביטחון‬ ‫להשגת מטרות מוגבלות ‪ -‬הכריעו‬ ‫מעניין לראות איך סגרה מצריים את‬ ‫המצרים בעד האפשרות השנייה‪ .‬מה‬ ‫המעגל שלה עם העולם הערבי‪ :‬הסתייעות‬ ‫במלחמת יום הכיפורים; עיצוב הייחוד המברין‬ ‫הלאומית של סוריה‬ ‫שהביא‪ ,‬לדעתי‪ ,‬להכרעה מהותית זו של‬ ‫אימוץ הגישה של ‪ 'YOURSELF‬זו ‪ DO‬וקריאת‬ ‫והוכיחה לכאורה את‬ ‫המצרים היה חוסר יכולתם הנפשית‬ ‫תגר על העולם הערבי‪ ,‬הסכם שלום עם ישראל‪,‬‬ ‫להמשיך לאורך זמן לחיות במה שהם‬ ‫בידוד ונידוי בעולם הערביו חזרת העולם הערבי‬ ‫נכונותה‪ :‬את‬ ‫ראו כמחנק וכהשפלה‪.‬‬ ‫למצרים; חזרת מצרים לתפקיד מוביל בעולס‬ ‫היעדים הלאומיים‬ ‫יחד עם זאת נראה שהמלחמה‬ ‫הערבי‪ ,‬ובמסגרת זו היא אינה שוללת‬ ‫יש לקדם באמצעות‬ ‫ותוצאותיה האופרטיביות עיצבו אצל‬ ‫בתרחישים מסוימים הפעלת כוח צבאי נגד‬ ‫כוח או באמצעות‬ ‫המצרים את ההערכה שגם מלחמה‬ ‫האיום להפעילו‬ ‫שהיא מוגבלת במטרותיה‪ ,‬מותאמת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ליכולת המצרית ומוצלחת בהישגיה‬ ‫אינה עניין שיהיה פשוט וקל לחזור עליו‪.‬‬ ‫אצל הסורים הגישה הייתה שונה לגמרי‪,‬‬ ‫זאת בשל הסיבות המרכזיות הבאות‪':‬‬ ‫ומקורה בתפיסות היסוד של המשטר הסורי‪,‬‬ ‫בייחודיות של סוריה לעומת מצרים ובצורה‬ ‫שבה היא תפסה את תוצאות המלחמה‬ ‫* מלחמה עולה ביוקר במונחים של‬ ‫ברמה הלאומית‪.‬‬ ‫חיי אדם‪ ,‬של ציוד ושל כסף‪ .‬היא נטל‬ ‫המלחמה רק חיזקה את בסיסה של תפיסת הביטחון‬ ‫כמעט בלתי נסבל על כלכלת המדינה‪.‬‬ ‫הלאומית של סוריה והוכיחה לכאורה את נכונותה‪ :‬את היעדים‬ ‫* על מנת לקיים צבא גדול וחזק חייבת המדינה לבסס לעצמו‬ ‫הלאומיים יש לקדם באמצעות כוח או באמצעות האיום להפעילו‪.‬‬ ‫מעמד כלכלי איתן‪ .‬מלחמה רק תחליש עוד יותר את מעמדו‬ ‫מול ישראל פירושו של דבר שהמאמץ הסורי והערבי) בכלל( צריך‬ ‫הכלכלי החלש בלאו הכי של מצרים‪.‬‬ ‫להיות במישור הצבאי‪ ,‬במלחמה‪ ,‬או לפחות ביצירת עמדת כוח‬ ‫* מלחמה מצריכה כוח מדיני רב ‪ -‬במהלכה ולאחריה‪ .‬חל'‬ ‫צבאית שתחליש את ישראל‪ .‬המאמץ המדיני‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬צריך‬ ‫ניכר מכוחה המדיני של מצרים ב‪ 1973-‬בא לה כתוצאה מחרז‬ ‫רק לסייע למאמץ הצבאי‪ .‬זהו מאמץ משני‪ ,‬שתכליתו העיקרית‬ ‫הנפט הערבי ומהתגייסות העולם הערבי לעזרתה‪.‬‬ ‫היא להכשיר את הקרקע עבור המאמץ הצבאי וליצור עבורו את‬ ‫* יציאה למלחמה מצריכה דעת קהל עולמית אוהדת‪.‬‬ ‫התנאים הטובים ביותר‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הגישה הסורית‪,‬‬ ‫* לא ניתן לנהל מלחמה ללא סיועה הביטחוני של מעצמו‬

‫‪'/‬‬ ‫לפעמים זהו טרור המבוצע ישירות על‪-‬ידי רשויות המדינה למשל‪),‬‬ ‫שהתחזקה בעקבות מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬אינה שהמאמץ הצבאי‬ ‫ההכנות לפוצץ מטוס של אל‪-‬על בלונדון ב‪ ,1986-‬פיצוץ מטה‬ ‫כפוף למאמץ המדיני‪ ,‬אלא שהמאמץ המדיני משועבד לזה הצבאי‪.‬‬ ‫המרינס בביירות ב‪ )1983-‬תוך הסוואתה של טביעת\" האצבע\"‬ ‫יתר על כן‪ ,‬המלחמה והסכם הפרדת הכוחות במאי ‪1974‬‬ ‫הסורית‪ ,‬אך בעיקר זהו טרור המבוצע על‪-‬ידי שליחים\"‪ \",‬כמו‬ ‫השאירו את סוריה כמעט באותו מצב גיאוגרפי שבו הייתה לפני‬ ‫ארגונים פלסטיניים וארגון החיזבאללה‪ .‬הפעלת הארגון הנ\"ל‬ ‫המלחמה‪ :‬נשארה אותה נירת לחימה‪ ,‬צה\"ל נשאר במרחק של‬ ‫היא ההמחשה הטובה ביותר לאימוצה של אסטרטגיית הטרור‬ ‫כמה עשרות קילומטרים מדמשק‪ ,‬הכיבוש\"\" נמשך‪ ,‬והאדמה לא‬ ‫שוחררה\"‪ \".‬זהו מצב השונה לגמרי מזה שהתהווה בחזית המצרית‬ ‫תוך כדי ניהול תהליך מדיני‪.‬‬ ‫‪ -‬שם שוחררה\"\" האדמה בתהליך מדיני‪ ,‬וזירת הלחימה‬ ‫השתנתה לגמרי‪ .‬כלומר לא נוצרו תנאים שיביאו לשינוי‬ ‫הפערתהעוצמיה הנבחיתבףמה‬ ‫החסטףטלת‬ ‫במוטיבציה הסורית‪.‬‬ ‫מלחמת יום הניפורים לא אמורה הייתה מבחינתם של המצרים‬ ‫בו בזמן הבליטה המלחמה את העובדה שלסוריה אין עוצמה‬ ‫ושל הסורים להסתיים בהכרעתו של צה\"ל או בהשמדתה של‬ ‫צבאית מספקת משלה‪ ,‬וכי היא תלויה ברמה האסטרטגית‬ ‫המאמו העיקרי הוא המדיני‬ ‫‪.‬‬ ‫במצרים ובמערכת הערבית בהתמודדותה נגד ישראל‪.‬‬ ‫אולם המשטר הסורי ראה דווקא בסולידריות הערבית את‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬אלא בשלילת כושר ההכרעה של צה\"ל באמצעות‬ ‫המנצח האמיתי של המלחמה‪ ,‬ולכן תפס אותה כבסיס המרכזי‬ ‫נטרול מרכיבי ההכרעה שלו‪ :‬הניידות וכושר התמרון היבשתי‬ ‫בתפיסת הביטחון שלו‪ .‬הסכם הפרדת הכוחות עם מצרים ב‪-‬‬ ‫‪ 1975‬ולאחריו השלום הישראלי‪-‬מצרי הוציאו את מצרים ממעגל‬ ‫ועוצמת האש האווירית‪.‬‬ ‫ההתמודדות הצבאית עם ישראל‪ .‬המאמץ הסורי כוון איפוא‬ ‫הלקח המרכזי עבור כל מדינות ערב היה שההצלחה המצרית‬ ‫לעם‪ -‬בניית שיתוף פעולה צבאי עם ירדן ועם עיראק לשם כינונה‬ ‫‪ -‬ובמידה מסוימת ההצלחה הסורית ‪ -‬לנטרל את כוח המחץ‬ ‫של חזית\" מזרחית\" ולהרחבת חזיתות הלחימה נגד ישראל בלבנון‪.‬‬ ‫של ישראל הפכו את המלחמה במידה רבה להתמודדות בין כוח‬ ‫מלחמת עיראק‪-‬איראן והתהפוכות בעולם הערבי הביאו את‬ ‫העמידה הערבי שבו) באופן טבעי יש לערבים יתרון ברור על‬ ‫הסורים לשינוי בתפיסת הביטחון‪ :‬לא להסתמך על הסולידריות‬ ‫ישראל בשל הא‪-‬סימטרייה לטובתם בתחומי הדמוגרפיה‪ ,‬השטח‪,‬‬ ‫הערבית כמרכיב מרכזי בהתמודדות צבאית עם ישראל‪ ,‬אלא‬ ‫להסתמך רק על סוריה עצמה‪ ,‬הצריכה להסתייע בתמיכה של‬ ‫היחס לאבדות‪ ,‬המשאבים וכו'( לכוח העמידה הישראלי‪.‬‬ ‫מה הביא להצלחה ערבית זוז הלקח הערבי ‪ -‬בראש‬ ‫ם‪-‬יה\"מ‪.‬‬ ‫ובראשונה של מצרים ‪ -‬הוא שארבעה גורמים בהפעלת העוצמה‬ ‫הביאו להצלחה‪ :‬היוזמה וההפתעהן הרוויית השטח בכוחותי‬ ‫כל תוספת ערבית תבורך‪ ,‬אך היא בשוס אופן לא תהיה‬ ‫התחזקותן הדרמטית של מערכות הנשק הדפנסיביותן‬ ‫תנאי‪ .‬תפיסה חדשה זו זכתה לשם האיזון\" האסטרטגי\"‪ .‬במילים‬ ‫האסטרטגיה המצרית והסורית של תקיפה לאורך כל החזית‬ ‫אחרות‪ .00 17 YOURSELF :‬כאמור‪ ,‬גם המצרים אימצו גישה‬ ‫זאת ‪ -‬אך כדי לקדם את ההסדר המדיני בשנות ה‪ .70-‬הסורים‬ ‫וגיבוש קואליציה ערבית‪.‬‬ ‫אימצו גישה זאת בשנות ה‪ - 80-‬אך כדי לקדם התמודדות‬ ‫אלה הם הגורמים שהסבו לישראל אבדות‪ ,‬מנעו ממנה ליזום‬ ‫צבאית עם ישראל‪.‬‬ ‫מהלכים‪ ,‬ניטרלו את מערכות המחץ שלה‪ ,‬האריכו את משך‬ ‫קריסתה של בריה\"מ ‪ -‬לצד אירועים משפיעים אחרים ‪-‬‬ ‫הלחימה‪ ,‬יצרו קוצר נשימה אצל ישראל בתחום המשקי‪ ,‬הכלכלי‬ ‫הביאו את הסורים לזנוח את תפיסת האיזון\" האסטרטגי\" ולאמץ‬ ‫והחימושי ותירגמו את הסולידריות הערבית להרעה ביחסי‬ ‫באיחור של ‪ 20‬שנה את הגישה המצרית של מלחמת יום‬ ‫הכיפורים‪ :‬המאמץ העיקרי הוא מדיני‪ ,‬ואילו המאמץ הצבאי‬ ‫הכוחות מבחינתה של ישראל‪.‬‬ ‫הוא משני ומשועבד לזה הראשון‪ .‬האם בכך נסגר המעגל‪ ,‬מובן‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬מלחמת יום הכיפורים הנחילה לערבים את‬ ‫שלא ניתן להשיב על כך בעת הדפסת שורות אלו‪ ,‬שלהי ‪,1998‬‬ ‫אך חשוב להדגיש כי לא נראה שחל שינוי בעצם תפיסת הכוח‬ ‫משו‬ ‫של הסורים‪.‬‬ ‫תפיסת הכוח הסורית יצרה לאורך השנים את הרושם הטבעי‬ ‫בישראל‪ ,‬כי מלחמה עם סוריה עומדת בשער תדיר‪ ,‬אך זו אינה‬ ‫המציאות‪ .‬הסורים היו מאוד זהירים ופרגמטיים בהפעלתו של‬ ‫הכוח הצבאי‪ .‬ניתן לומר עליהם שלמרות גישתם המלחמתית‬ ‫ידם אף פעם לא הייתה קלה על ההדק‪ .‬אולם נוצר מתח מתמיד‬ ‫בין תפיסת הכוח לבין הזהירות בהפעלתו ‪ -‬בראש ובראשונה‬ ‫נגד כוחות כמו ישראל‪ ,‬שסוריה העריכה כי הם חזקים ממנה‪.‬‬ ‫התוצאה של מתח זה הייתה אימוצה של אסטרטגיית טרור‪.‬‬

‫* תקיפה לאורך כל החזית‪/‬חזיתות‪ .‬עוצמת הכוחות הערביים‬ ‫התפיסה כי הפעלת העוצמה הצבאית חייבת לנצל עד למקסימום‬ ‫איפשרה להם לתקוף לאורך כל החזית הן ם‪-‬מת‪-‬הגולן והן בסיני‬ ‫את נקודות החוזק האסטרטגיית שלהם ואת נקודות החולשה‬ ‫באמצעות כוחות מאוזנים בלא לקבוע מראש היכן יהיה המאמץ‬ ‫הישראליות‪ .‬להלן אפרט נקודות אלה ואחרות הקשורות להפעלת‬ ‫העיקרי‪ .‬המאמץ העיקרי נקבע‪ ,‬למעשה‪ ,‬באסטרטגיה זו בהתאם‬ ‫העוצמה‪.‬‬ ‫להתפתחויות בשטח‪ .‬כתוצאה מכך נאלץ צה\"ל לפצל כוחות ונמנע‬ ‫* יוזמה והפתעה‪ .‬היוזמה הייתה למעשה גולת הכותרת של‬ ‫ממנו ריכוז כוח מראש להתקפות נגד המאמץ העיקרי של האויב‪.‬‬ ‫ההישג הערבי‪ ,‬משום שלדעת הכול היא ביטאה את הצלחתם‬ ‫הלקח ברמה האסטרטגית שהפיקו מכך הסורים היה שיש‬ ‫של הערבים להתגם‪ -‬על הפחד מפני ישראל‪ ,‬את חציית המחסום‬ ‫להרבות את חזיתות הלחימה מד ישראל ‪ -‬בעיקר לאחר פרישתה‬ ‫הפסיכולוגי של ההתמודדות הצבאית עימה‪ .‬היוזמה הפכה את‬ ‫של מצרים ‪ -‬ולצרף את החזית הירדנית והלבנונית‪ ,‬ובכך לפצל‬ ‫המלחמה מבלתי אפשרית לאפשרית‪ .‬במונחים אסטרטגיים‬ ‫עוד יותר את עוצמת צה\"ל‪.‬‬ ‫היוזמה שללה מישראל כמה מהמרכיבים של תורת הביטחון‬ ‫ניצול חולשות ישראל‪ .‬בעקבות המלחמה התחזקה עוד יותר‬ ‫שלה‪ :‬היא מנעה ממנה את מכת המנע‪ ,‬את האפשרות להפעיל‬ ‫התפיסה הערבית‪ ,‬שאת החולשות של ישראל ניתן לנצל בשלושה‬ ‫ביעילות את מרכיב העוצמה העיקרי שלה ‪ -‬חיל האוויר ‪-‬‬ ‫מישורים‪:‬‬ ‫והיא ביטלה את ההרתעה הישראלית‪.‬‬ ‫* לגרום לה אבדות כבדות ככל האפשר בנפש בשל רגישותה‬ ‫ההפתעה גס ביטלה את מרכיב ההתרעה של ישראל‪ ,‬ובכך‬ ‫הרבה לחיי אדם‪.‬‬ ‫תרמה להוצאת ישראל משיווי משקלה‪ .‬בשל כך הופעלו כוחותיה‬ ‫* לערער את העורף האזרחי של ישראל‪ ,‬ובכך גס להשפיע‬ ‫‪ -‬ובמיוחד כוחות המילואים ‪ -‬בצורה לקויה‪.‬‬ ‫על שדה הקרב האופרטיבי‪.‬‬ ‫הסורים הגיעו למסקנה כי‬ ‫* להאריך את המלחמה ככל האפשר‬ ‫הצבא המצרי צריך‬ ‫בהפתעה אין די‪ .‬הסיבה‪ :‬צה\"ל ‪ -‬על‬ ‫‪ -‬תוך שמירה על ההישגים הצבאיים‬ ‫להיבנות ללחימה‬ ‫אף שהופתע וחזיתו הובקעה ברמת‪-‬‬ ‫הראשוניים ‪ -‬ובכך ליצור תנאים‬ ‫במרחבים גדולים‪ ,‬ולכן‬ ‫הגולן ‪ -‬הצליח להדוף את צבא‬ ‫לשחיקת צה\"ל ולהתמודד עם ישראל‬ ‫טלבהעיסתשייהעדוגתשבאחיצללואיוועיברו‪,‬ר‬ ‫אבומומיעקררויךוםכםמושהלההלכיטספינפיותלירמימכקוםלרתחקמעע‪-‬לת‬ ‫סוריה‪ ,‬מכיוון שעלה בידו להביא בזמן‬ ‫במישור של יכולת העמידה ולא במישור‬ ‫את אוגדות המילואים של פיקוד‬ ‫הצפון‪ .‬לכן גיבשו הסורים תפיסה‪,‬‬ ‫המחץ‪.‬‬ ‫שלפיה יש לעכב ולשבש את הגעתן‬ ‫של אוגדות המילואים של צה\"ל‬ ‫שלילת כושר התמרון והאש של‬ ‫לרמת‪-‬הגולן באמצעות מגוון של‬ ‫צה\"ל‪ .‬הלקח של הסוריס ושל המצרים‬ ‫אמצעים‪ .‬ם‪-‬מה האופרטיבית הסיקו‬ ‫‪ -‬כמו גם של העיראקיס ושל הירדנים‬ ‫‪ -‬היה שבמלחמה הבאה לא יהיה די‬ ‫הסורים שלא ניתן יהיה יותר להפתיע‬ ‫בעוצמות של נשק נ\"ט המופעל על‪-‬ידי‬ ‫את ישראל באמצעות התקפה מתוך\"‬ ‫חי\"ר ‪ -‬מה גם שזמן לא רב לאחר‬ ‫קו מגע\"‪ ,‬ולכן יש לחפש אמצעי‬ ‫המלחמה התברר כי מרבית הפגיעות‬ ‫בטנקים של צה\"ל היו מטנקים ולא‬ ‫הפתעה אחרים‪ ,‬למשל התקפה\" מתוך‬ ‫מנשק נ\"ט‪ .‬כתוצאה מכך התגבשו‬ ‫תנועה\"‪.‬‬ ‫התפיסות הבאות אצל הערבים‪:‬‬ ‫* הרוויית השטח בכוחות‪ .‬ב‪ 1973-‬הצליחו הערבים ליצור‬ ‫עדיפות של ‪ 3‬ל‪ 1-‬ביחסי הכוחות ועדיפות מכרעת ביחס) של ‪10‬‬ ‫* נשק נ\"ט הוא הגנתי במהותו‪ ,‬ובמשולב עם מערכות‬ ‫ל‪ 1-‬בטנקים‪ ,‬למשל( ב‪ 36-‬השעות הראשונות של המלחמה‪.‬‬ ‫ביצורים ומכשולים הוא אכן תורם רבות לשלילת כושר התמרון‬ ‫של טנקי צה\"ל‪ ,‬שהם כוח המחץ של ישראל‪.‬‬ ‫ההתעצמות הערבית מאז ‪ 1967‬ועד ‪ 1973‬ראו) נספח מס' ‪ )1‬הן‬ ‫* אך למרות זאת נותר הטנק כלי המערכה העיקרי של כוחות‬ ‫בעוצבות והן באמל\"ח איפשרה להם לפרוס לאורך הגבולות‬ ‫היבשה‪.‬‬ ‫צבאות סדירים וליצור עוצמות אש גדולות ביותר לכל קילומטר‬ ‫חזית‪ .‬גם) במצרים וגם בסוריה מדובר היה ב‪ 20-‬טנקים‪ ,‬ב‪15-‬‬ ‫* מכאן שאין די בתכנון המלחמה רק על שלילת כושר התמרון‬ ‫כלים נ\"ט לסוגיהם ‪ -‬לא כולל כלים אישיים קצרי טווח ‪ -‬וב‪-‬‬ ‫של צה\"ל‪ ,‬ועל הערבים לפתח כוח מחץ משוריין נייד‪ .‬במלחמת‬ ‫יום הכיפורים לא עמד לרשותם כוח כזה‪ ,‬וכתוצאה מכך הם לא‬ ‫‪ 200‬קנים ארטילריים לסוגיהם לכל קילומטר חזית(‪.‬‬ ‫יכלו לנצל את הצלחותיהם הראשוניות‪.‬‬ ‫משמעות הדבר עבור צה\"ל הייתה שיבוש כושר התמרון שלו‬ ‫באשר להתמודדות עם חיל האוויר הישראלי‪ ,‬הגישה‬ ‫ויחסי שחיקה גרועים‪ .‬מכיוון שזה הצליח כל כך במלחמה‪ ,‬הרי‬ ‫שהתגבשה לאחר המלחמה ביחס לטילים נ\"מ דומה לזו‬ ‫שהלקח המתבקש ם‪-‬אש) ובראשונה עבור הסורים( הוא שיש‬ ‫שהתגבשה ביחס לנשק נגד טנקים‪ .‬כלומר‪ ,‬הטילים נגד המטוסים‬ ‫להגביר ולהעמיק את כמות הכוחות והאמל\"ח ביחס למרחב‪.‬‬ ‫הצליחו לפגוע ביכולת האש האופרטיבית של המטוסים בזירת‬ ‫יתר על כן‪ ,‬כוחות המשלוח הערביים היטו את הכף עוד יותר‬ ‫הקרבות‪ ,‬אבל‪:‬‬ ‫לטובת הערבים‪ .‬במיוחד עשה זאת חיל המשלוח העיראקי‪ ,‬שכלל‬ ‫* ההישענות הרבה עליהם כופה הפעלת כוחות סטטית‬ ‫כ‪ 550-‬טנקים‪.‬‬

‫‪ \"\"4 1‬כקן‪ \"/‬םי\"‪-‬ל‪5‬ה ‪,‬‬ ‫במהותה‪ ,‬שאינה מאפשרת לפיקוד גמישות ובוודאי שאינה עולה‬ ‫בקנה אחד עם יכולת מחץ‪ ,‬שכה חסרה לערבים‪.‬‬ ‫* הטילים נ\"מ פועלים נגד המטוסים המתקרבים למטרות‬ ‫או שמצויים מעליהן‪ ,‬אך אינם מסוגלים לפעול נגד המטוסים‬ ‫לפני המריאם‪.‬‬ ‫‪%‬‬ ‫* הטילים נ\"מ אינם מהווים תשובה ליכולת האש‬ ‫האסטרטגית של חיל האוויר הישראלי ‪ -‬לכושרו לתקוף מטרות‬ ‫‪-4‬‬ ‫סלק‪,-‬יום‬ ‫ן ‪1-‬מי‪ -/75‬זרע‪~)-‬‬ ‫אסטרטגיות במצרים‪ ,‬בסוריה‪ ,‬בירדן ומספר) שניס מאוחר יותר‬ ‫‪1‬‬ ‫גם בעיראק(‪.‬‬ ‫לא*‬ ‫ומכיוון שחיל האוויר נתפס על‪-‬ידי הערבים ‪ -‬ובצדק ‪-‬‬ ‫כמכשיר ההרתעה העיקרי של ישראל‪ ,‬הרי שהמסקנה הטבעית‬ ‫שלהם הייתה לאחר המלחמה‪ ,‬שאין בידיהם תשובה הולמת כדי‬ ‫להתמודד עם יכולת זו או לפחות לנטרל אותה באמצעות הרתעה‬ ‫נגדית‪ .‬התשובה שנמצאה בסופו של דם‪ -‬היא טילי קרקע‪-‬קרקע‬ ‫טק\"ק() ארוכי טווח‪ .‬ראו) להלן את ההתייחסות לבניין הכוח(‪.‬‬ ‫התקפה‪/‬הגנה‪ .‬במלחמת יום הכיפורים ראו עצמם המצרים‬ ‫והסורים נאלצים לצאת להתקפה‪ .‬כדברי גמסי‪ :‬היינו\" חייבים‬ ‫לבצע מבצעי התקפה נגד כוחות האויב‪ ,‬להביס אותם‪ ,‬לפרוץ‬ ‫לביצוריהם ולהורסם‪ .‬זאת על מנת להפריך את תיאוריית הביטחון‬ ‫הישראלית‪ .‬זה אכן מה שאירע\"‪'.‬‬ ‫קיימת גמישות זו‪.‬‬ ‫*‬ ‫אולם המלחמה לימדה את הערבים כי בשלב השני שלה‪,‬‬ ‫*‬ ‫מרכיב ההפתעה הוא קריטי עבור הסורים‪ .‬אצל המצרים‬ ‫לאחר הצלחות השלב הראשון‪ ,‬שתורגל ותוכנן עד לפרט האחרון‪,‬‬ ‫הוא אינו ממלא תפקיד מיוחד‪.‬‬ ‫*‬ ‫הם נדרשו להרבה גמישות ואלתור ונטילת יוזמה ברמות הפיקוד‬ ‫הצבא המצרי צריך להיבנות ללחימה במרחבים גדולים‪ ,‬ולכן‬ ‫השונות‪ ,‬ובתחומים אלה באה לידי ביטוי העליונות הישראלית‬ ‫טבעי שהדגש אצלו יעבור להסתייעות בחיל אוויר‪ ,‬במקום‬ ‫ההסתמכות על מערך של טילי קרקע‪-‬אוויר כמו לפני מלחמת‬ ‫והנחיתות שלהם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬השלב השני של המלחמה לימד‬ ‫יום הכיפורים‪ .‬אצל הסורים לא התעורר הצורך הזה‪ ,‬והם‬ ‫אותם כי בקרב הגנה הם טובים יותר מאשר בקרב התקפה‪,‬‬ ‫נומ)יירינן לתת עדיפות לטילי קרקע‪-‬אוויר‪ .‬התחליף שלהם‬ ‫יכולים להביא בו לידי ביטוי את נקודות החוזק שלהם‪ ,‬למזער‬ ‫לחיל אוויר חזק והתשובה שלהם לכושר ההרתעה של חיל‬ ‫את נקודות החולשה שלהם ולשחוק את צה\"ל‪ .‬אצל הסורים‬ ‫הדבר קיבל הדגש מיוחד‪ ,‬וההתבטאויות על כושר ההגנה של‬ ‫האוויר הישראלי הם טילי הקרקע‪-‬קרקע‪.‬‬ ‫סוריה או) על הצורך להשיגו( הפכו לעניין של שגרה אצל אישי‬ ‫הרוויית השטח בגייסות ובאמצעי לחימה רלוונטית לרמת‪-‬‬ ‫צמרת סוריים‪.‬‬ ‫הגולן הקטנה‪ ,‬אך לא למרחבי סיני‪ ,‬המצריכים בראש‬ ‫*‬ ‫חשוב‪ ,‬כמובן‪ ,‬לעמוד על ההבדלים בתנאי הזירה בצפון‬ ‫ומראשונה איכויות של ניידות‪.‬‬ ‫ובדרום‪ .‬מול צבא סוריה ערוכים כוחות סדירים של צה\"ל‪ ,‬ואלה‬ ‫עשויים לקבל בתוך זמן קצר‪ ,‬יחסית‪ ,‬תגבורות של אוגדות‬ ‫בהקשר זה ראוי לציין כי ההשתלטות על לבנון וההתבססות‬ ‫מילואים‪ .‬על הגבול עם מצרים אין כוחות של צה\"ל‪ ,‬ובמקרה‬ ‫שם מחייבים את צה\"ל לפצל כוחות במקרה של יוזמה‬ ‫התקפית סורית‪ .‬הנוכחות הצבאית בלבנון היא איפוא ם‪-‬אייה‬ ‫של מלחמה ייקח לאוגדות המילואים של צה\"ל הרבה יותר זמן‬ ‫של סוריה נדבך נוסף בחיזוק כושר ההגנה שלה ובהרוויית‬ ‫להגיע לזירת הלחימה מאשר לרמת‪-‬הגולן‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מול הסורים‬ ‫השטח בעוצמות צבאיות‪ ,‬המפריעות לצה\"ל לבצע איגופים‬ ‫עומד מערך ביצורים ומכשולים לעומקה של רמת‪-‬הגולן ולאורכה‪.‬‬ ‫מול המצרים עומדים מרחביו הריקים של חצי האי סיני ושל‬ ‫עמוקים‪.‬‬ ‫הנגב‪ .‬מאות קילומטרים של מדם‪ .-‬תנאי הזירה השונים וההבדל‬ ‫ביחסים של שתי המדינות עם ישראל יצרו את ההבדלים הבאים‬ ‫* ונקודה אחרונה חשובה‪ :‬התפיסה של התמודדות עם ישראל‬ ‫במישוך של כושר עמידה וספיגה היא הרבה יותר רלוונטית‬ ‫בין מצרים לסוריה‪:‬‬ ‫לסוריה מאשר למצרים‪.‬‬ ‫לסורים ישנה הגמישות לשלב את קרב ההגנה עם קרב‬ ‫*‬ ‫ההתקפה בכל מיני וריאציות‪ .‬למשל‪ :‬לתקוף‪ ,‬לכבוש שטח‬ ‫וסך) על כל ההבדלים שמנינו לעיל בין שתי המדינות קיימת‬ ‫ולהיערך להגנה על‪-‬פי המודל המצרי במלחמת יום‬ ‫גם העובדה שמרכז קבלת ההחלמות הסורי‪ ,‬המונה כ‪ 5-‬מיליון‬ ‫הכיפורים עד ה‪ 14-‬באוקטום‪ .-‬אפשרות נוספת העומדת‬ ‫נפש‪ ,‬מצוי ממש בקרבת הגבול עם ישראל‪ .‬אין ספק שלעובדה‬ ‫פסיכולוגית וו יש השפעה לא מבוטלת על הגישה של שינוי כללי‬ ‫לרשותם‪ :‬לכבוש שטח מצומצם ולהיערך להגנה עם מרבית‬ ‫המשחק במלחמה אפשרית בעתיד‪ :‬העתקתה לעורף האורחי ‪-‬‬ ‫הצבא במערכי ההגנה המוכנים כשטחם‪ .‬אצל המצרים‬ ‫כדי להרתיע ישראל‪ ,‬כתגובה או כיוזמה‪.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫פעך‬

‫יפ‪%%%‬ו‪ %‬פל‪9‬ף‪ ,%%‬לוקה‪ ,‬ק‪%‬ף‪%9‬ודף‪%9‬‬ ‫בנייןהכוחוהכנתו‬ ‫ברך ‪ 1973‬ל‪%983-‬‬ ‫מכל האמור לעיל עולות המסקנות הבאות של הערבים ביחס‬ ‫לבניין הכוח‪:‬‬ ‫הערות‬ ‫‪83‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪18-15‬‬ ‫דיוויזיות משוריינות ‪9-8‬‬ ‫* יש להתעצם באמל\"ח וביחידות על מנת למצות את היתרון‬ ‫מספר דיוויזיות‬ ‫הערבי בכוחות סדירים ובעתודות אסטרטגיות‪.‬‬ ‫בהקמה‪.‬‬ ‫* יש לבנות יכולות להגנת העורף‪ ,‬לפגיעה בעורף הישראלי‬ ‫דיוויזיות ממוכנות ‪11 4‬‬ ‫ולערעור ההרתעה הישראלית‪.‬‬ ‫‪14-12‬‬ ‫דיוויזיות חי\"ר ‪14‬‬ ‫* יש לפתח את המערך המשוריין והנייד‪ ,‬לקיים את האיזון‬ ‫הדרוש בין חי\"ר לשריון‪ ,‬להגדיל את הניידות האסטרטגית‬ ‫‪ 5‬גדודי כוחות‬ ‫‪17‬‬ ‫חט'‪ /‬אגדי כוחות ‪8‬‬ ‫של הכוחות‪ ,‬לקיים מצאי גדול של אמצעי לחימה ‪ -‬בעיקר‬ ‫מיוחדים שהיו‬ ‫מיוחדים‬ ‫טנקים ‪ -‬על מנת להקטין את התלות במעצרת בזמן‬ ‫בסוריה ב‪1973-‬‬ ‫מלחמה ולהכשיר את הכוחות לקרב משולב‪ ,‬בין‪-‬חילי ובין‪-‬‬ ‫חושבו כאגד‪.‬‬ ‫זרועי‪.‬‬ ‫עתה יש לבדוק כיצד מיושמות מסקנות אלה בחתכים של‬ ‫יחידות‪ ,‬של אמצעי לחימה עיקריים ושל מדינות‪ .‬כדי שניתן‬ ‫יהיה לבצע השוואה זו מובאת להלן‬ ‫‪111000‬‬ ‫‪51500‬‬ ‫טנקים‬ ‫הסד\"כ ושל‬ ‫השוואה של‬ ‫העוצמות ב‪ 1973-‬לצד אלה של ‪,1983‬‬ ‫‪111000‬‬ ‫‪51600‬‬ ‫נגמ\"שים‬ ‫הזמן בן ‪10‬‬ ‫בהנחה שפרק‬ ‫כ‪7,500-‬‬ ‫‪31800‬‬ ‫שנים יכול לתת אינדיקציות טובות על המגמות ועל ההחלטות‬ ‫ארטילריה‬ ‫‪90‬‬ ‫‪30‬‬ ‫משגרי טק\"ק‬ ‫שהתקבלו בעקבות המלחמה‪.‬‬ ‫‪1,850‬‬ ‫‪11440‬‬ ‫מטוסי קרב‬ ‫אבל חשוב לשים לב שלגבי מצרים פרק זמן זה אינו רלוונטי‬ ‫‪775‬‬ ‫‪360‬‬ ‫מסוקים‬ ‫כך‪ ,‬מכיוון שרק‬ ‫‪370‬‬ ‫‪190‬‬ ‫הסכם השלום עם ישראל‬ ‫על‬ ‫החתימה‬ ‫לאחר‬ ‫ב‪ - 1979-‬היא‬ ‫כל‬ ‫סוללות טק\"א‬ ‫תוכניות חומש‪ ,‬שנועדו‪,‬‬ ‫של‬ ‫בסדרה‬ ‫החלה‬ ‫‪-‬‬ ‫הרבדים הבאים ומלטיס מהטבלה ‪ -‬עדיין מבלי להתייחס‬ ‫למעשה‪ ,‬לבנות את צבאה מחדש על בסיס של נשק מערבי בעיקרו‬ ‫למדינות השונות‪:‬‬ ‫ולאור הגישות והתפיסות שצוינו עד כה‪ .‬כל מה שייאמר לגבי‬ ‫מצרים משקף איפוא ב‪ 1983-‬רק את ראשית הדרך‪.‬‬ ‫ההתעצמות הדרסטית היא בעוצבות המשוריינות‬ ‫*‬ ‫הטבלה שלהלן נותנת את התמונה הכללית ביחס למצרים‪,‬‬ ‫לירדן‪ ,‬לעיראק‬ ‫הטנקים‬ ‫והממוכנות‪ :‬בתוך ‪ 10‬שנים הוכפל מספר‬ ‫ולסוריה‪ .‬המספרים) ביחס לסוריה מתייחסים‬ ‫ל‪ 1982-‬על מנת‬ ‫והנגמ\"שים‪ ,‬ושופרה מאוד איכותם‪.‬‬ ‫שלא ישקפו את ההתעצמות בעקבות מלחמת‬ ‫לבנון(‪.‬‬ ‫* בו בזמן הוכפלה עוצמת הכוחות המיוחדים והארטילריה‪,‬‬ ‫ונשמרו האיזון והשילוב הבין‪-‬חיליים‪.‬‬ ‫הושלש מספרם של טילי הקרקע‪-‬‬ ‫*‬ ‫קרקע‪ .‬בתחום זה נרשם הגידול היחסי‬ ‫המשמעותי ביותר‪.‬‬ ‫חלה עלייה דרסטית בכמות המסוקים‬ ‫*‬ ‫הן) לתקיפה והן להובלה(‪.‬‬ ‫כל זאת התאפשר בשל שני גורמים‬ ‫ש יא‪,‬ס‪.‬ן~‬ ‫מרכזיים‪:‬‬ ‫הזיפלומסית ואתם חיל החלוץ שלנו‬ ‫החלטנו להתמקז בזרך‬ ‫הראשון שבהם הוא החלטת המדינות‬ ‫להגדיל בצורה משמעותית את תקציבי הביטחון‬ ‫שלהן‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬גדל תקציב הביטחון הרשמי‬ ‫של סוריה מ‪ 1.5-‬מיליארד דולר ל‪ 4.6-‬מיליארד‬ ‫דולר‪ ,‬תקציב הביטחון המצרי עלה בשיעור‬ ‫מתון יותר ‪ -‬מ‪ 3-‬מיליארד דולר ל‪4.5-‬‬ ‫מיליארד דולר‪ ,‬ואילו תקציב הביטחון הירדני‬ ‫עלה מ‪ 0.4-‬מיליארד דולר ל‪ 1.5-‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫הגורם המרכזי השני הוא הספקת החימוש‬

‫כמו כן הסיקו המצרים בעקבות המלחמה כי עליהם להיכנס‬ ‫המסיבית מהגוש המזרחי ומהגוש המערבי‪ .‬במהלך המלחמה‬ ‫במרץ לייצור עצמי של כלי נשק ושל תחמושת מכל הסוגים‪.‬‬ ‫ומייד לאחריה סיפקו מדינות הגוש המזרחי לסוריה ולמצרים כ‪-‬‬ ‫למעט מטוסי קרב‪ ,‬טילי קרקע‪-‬אוויר וכלי‪-‬שיט קרביים מייצרים‬ ‫‪ 1,600‬טנקים‪ 175 ,‬מטוסים ועשרות סוללות טק\"א‪ .‬בסך הכול‬ ‫או) מרכיבים( כיום המצרים את כל מערכות הנשק העיקריות‪.‬‬ ‫העביר הגוש המזרחי לסוריה ‪ 15‬אלף טון של ציוד ושל חימוש‪.‬‬ ‫עד ‪ 1983‬סיפק הגוש המזרחי לסוריה‪ ,‬לעיראק ולמצרים אמצעי‬ ‫כמה הערות ביחס למערכות הנשק‪:‬‬ ‫* טילים נ\"ט‪ .‬הגידול במספר הטנקים לא בא על חשבון‬ ‫לחימה בשווי ‪ 29‬מיליארד דולר‪ .‬ארה\"ב ומערב אירופה העבירו‬ ‫תיגברנו את כוחות השריון‪ ,‬והם ערוכים לפעילות מיידית‬ ‫הנשק נגד טנקים‪ .‬ב‪ 1973-‬היו לסורים ולמצרים כ‪ 1,000-‬משגרים‬ ‫באותה תקופה למצרים‪ ,‬לעיראק‪ ,‬לירדן ולמעודיה אמצעי לחימה‬ ‫של טילים נ\"ט‪ .‬ב‪ 1983-‬היו להם ולירדן כ‪ 4,500-‬משגרים‪ ,‬חלקם‬ ‫בשווי ‪ 41‬מיליארד דולר מתוכם) ‪ 30‬מיליארד לסעודיה(‪.‬‬ ‫כבר מדור שני‪ .‬חלק ניכר מהמשגרים הורכב על רק\"ם ייעודי‪,‬‬ ‫הסורים הסיקו ממלחמת יום הכיפורים‪ ,‬שמבחינתם אין‬ ‫וחלק אחר ‪ -‬על נגמ\"שים‪.‬‬ ‫תחליף לבריה\"מ‪ ,‬ושהיא הייתה ותישאר הספק הבלעדי שלהם‬ ‫בתחום מערכות הלחימה והחימוש‪ .‬מסקנה נוספת שהם הסיקו‬ ‫השילוב הזה של הרבה נשק נ\"ט נייד ואיכותי עם הגידול‬ ‫הייתה שסוריה אינה צריכה לנסות לגוון את מקורות האספקה‬ ‫שלה באמצעות רכש מספקים נוספים או באמצעות ייצור עצמי‪.‬‬ ‫הכמותי והאיכותי של כוחות השריון ממחיש את המאמץ הערבי‬ ‫עם זאת‪ ,‬כדי שלא להפוך לתלויים לחלוטין ןוצ‪ 0-‬הטוב של‬ ‫ליישם את התפיסות שהתחזקו בעקבות מלחמת יום הכיפורים‪:‬‬ ‫הסובייטים וביעילותם החליטו הסורים לשמור דרך קבע עתודה‬ ‫של טנקים מעל) לתקנים( לצורך מילוי מהיר של אבדות במלחמה‪.‬‬ ‫יש לבלום את כוח התמרון המשוריין של צה\"ל‪ ,‬לשחוק אותו עד‬ ‫מעשית מקפידים על כך הסורים עד היום‪ .‬עם זאת‪ ,‬החל‬ ‫מהמחצית השנייה של שנות ה‪ 80-‬החלו הסורים לשנות במידת‬ ‫כמה שאפשר‪ ,‬ובו בזמן להקנות לערבים את הלמישרת להפעיל‬ ‫מה את גישתם לייצור עצמי‪.‬‬ ‫כוח מחץ משוריין ונייד בהתאם לנסיבות‪.‬‬ ‫מסקנת המצרים הייתה‪ ,‬כמובן‪ ,‬שונה‪ ,‬והם נכנסו לתהליך‬ ‫המספרים שיובאו להלן‪ ,‬ואשר אינם כוללים מסוקי תקיפה‬ ‫רב שנים של קליטת מערכות נשק עיקריות מהמערב‪ ,‬תוך שהם‬ ‫המצוידים בטילים נ\"ט‪ ,‬ממחישים את כוח השחיקה המשוריין‬ ‫מנסים לגוון ‪ -‬ככל שרק התאפשר להם ‪ -‬את מקורות הרכש‬ ‫שלהם‪ .‬אבל מכיוון שמכריס נכנסה למסגרת המדינות המקבלות‬ ‫שעמד לרשות סוריה‪ ,‬מצרים וירדן ב‪:1983-‬‬ ‫מענק ביטחוני מארה\"ב (‪ 1.3‬מיליארד דולר בשנה(‪ ,‬היא התקשתה‬ ‫יותר מ‪ 11-‬אלף טנקים ומשגרים של טילים נ\"ט מול כ‪-‬‬ ‫‪ 3,300‬טנקים של צה\"ל ‪ -‬כלומר יחס של ‪ .1 ! 3.3‬כיום לא זו‬ ‫לרכוש נשק ממקורות לא אמריקניים‪ ,‬שכן את כספי המענק‬ ‫בלבד שיש בידי הערבים טנקים ונשק נ\"ט באיכות הרבה יותר‬ ‫ניתן להוציא רק בארה\"ב‪.‬‬ ‫טובה‪ ,‬וכן) מסוקים נ\"ט מתקדמים מסוג אפאצ'י\"(‪ \",‬אלא גם‬ ‫בכמויות הרבה יותר גדולות‪ .‬המספרים המעודכנים הם‪ :‬כ‪16-‬‬ ‫אלף טנקים ומשגרים נ\"ט מספר) המשגרים נ\"ט מתוך מספר‬ ‫כולל זה הוא כ‪ )6,500-‬מול ‪ 4,300‬טנקים של צה\"ל על‪-‬פי) ‪THE‬‬ ‫לי‬ ‫שצתי‬

‫על נס בכל העולם הערבי‪ ,‬וצוינה כאחד ממרכיבי ההפתעה‪ ,‬שכן‬ ‫‪ .(MILITARY BALANCE 96/97‬נלומר‪ ,‬יחס של ‪ .1: 3.7‬הסורים‬ ‫האיזור היה מחוץ לטווח של חיל האוויר הישראלי‪.‬‬ ‫הוסיפו למרכיב האש את מרכיב המכשול לאורכה ולעומקה של‬ ‫בים התיכון הוכו הצי המצרי והצי הסורי קשות בידי חיל‬ ‫כל החזית ברמת‪-‬הגולן‪ ,‬כשהשילוב בין שניהם מהווה מעין מכפיל‬ ‫הים הישראלי כבר בימים הראשונים של המלחמה‪ ,‬ובעקבות‬ ‫שחיקה‪ .‬ונקודה נוספת‪ :‬בתחום הרכש של טילים נ\"ט נתנו מדינות‬ ‫זאת לא העזו ספינותיהם לצאת מפתחי הנמלים‪ .‬ניסיונות להטיל‬ ‫ערב ביטוי מלא לגישה שיש לגוון עד כמה שאפשר את מקורות‬ ‫מצור ימי על ישראל הרחק מחופיה בים התיכון לא היו יעילים‪.‬‬ ‫הרכש‪ ,‬ומשגרים רבים מסוג) שאו\"‪ \",‬הוט\"‪ \",‬מילאן\"‪ \",‬דראגון\"\"‬ ‫הלקחים שהפיקו הערבים מהמלחמה היו בעיקרם שניים‪:‬‬ ‫ו\"סווינגפייר\"( נרכשו במערב‪ .‬אפילו סוריה רכשה טילי מילאן\"‪\".‬‬ ‫הראשון ‪ -‬החשיבות העצומה של טילי ים‪-‬ים ושל מערכות‬ ‫האלקטרוניקה והשליטה שסביבם בלחימה מול ספינות שטח‪.‬‬ ‫* מסוקים‪ .‬ההתעצמות בתחום זה מרשימה‪ .‬במלחמת יום‬ ‫השני ‪ -‬הצורך בצוללות חדישות ובספינות שטח חדישות‬ ‫הכיפורים היו למצרים‪ ,‬לסוריה‪ ,‬לירדן ולעיראק ביחד כ‪350-‬‬ ‫המסוגלות לשהות זמן רב בים\" הפתוח\"‪ ,‬להתמודד עם מטוסים‬ ‫מסוקים ‪ -‬אף לא אחד מהם מסוק תקיפה‪ .‬ב‪ 1983-‬כבר היו‬ ‫להם כ‪ 600-‬מסוקים‪ ,‬מתוכם כ‪ 150-‬מסוקי תקיפה המצוידים‬ ‫ולקיים מצור ימי‪.‬‬ ‫בטילים נ\"ט‪ .‬ההצטיידות של מדינות אלה במסוקים כללה גם‬ ‫תהליכי ההתעצמות בחיל הים הס הרבה יותר ארוכים מאשר‬ ‫רכש נוסף של מסוקים כבדים ‪ -‬מגמה העולה בקנה אחד עם‬ ‫בכוחות היבשה והאוויר‪ ,‬כך שבעשור הראשון שלאחר המלחמה‬ ‫הגידול שחל בעוצמת הכוחות המיוחדים‪.‬‬ ‫כמעט שלא ניתן היה להבחין בהם במדינות ערב‪ .‬המדינה הערבית‬ ‫* טילי קרקע‪-‬קרקע‪ .‬הגידול המשמעותי הוא בטילים מסוג‬ ‫הראשונה‪ ,‬שהחלה לאחר המלחמה לבנות חיל ים מתוך מגמה‬ ‫סקאד\"\" ‪ 8‬שהטווח) שלהם הוא ל‪ 300-‬ק\"מ(‪ .‬אם ניקח בחטטן‬ ‫להשיג יכולת להטיל מצור ימי על ישראל‪ ,‬הייתה לוב ‪ -‬ככל‬ ‫שגם לוב הצטיידה בטילי סקאד\"\" כ(‪ 70-‬משגרים‪ ,‬אך מתוכם‬ ‫יכולותיה‬ ‫הנראה בשל‬ ‫רק ‪ 24‬הם בסדייכ‬ ‫הגבוהות‪.‬‬ ‫הכספיות‬ ‫ימבשתהומרעהצילארתקלח‪.‬בתרמייסתערסודישוסליעזםלהתה‪,‬הכצליהכילוייטפהשוהגש'מריי‪7‬צבטםרהימ‪,‬מצצהיויולשרהחשבניהריהומי'םבבעיודעםל‬ ‫פעיל(‪ ,‬הרי הגידול‬ ‫האדום האמבצאעובתאלח‪-‬סמינמדתבם של מצרי‬ ‫האמצעים שהיא רכשה הם‬ ‫שהוצג בטבלה הוא‬ ‫צוללות וקורבטות טילים‬ ‫למעשה משמעותי יותר‬ ‫רוסיות‪.‬‬ ‫בכלל מדינות ערב‪ .‬אם‬ ‫מצרים החלה לחדש את‬ ‫לפני המלחמה היו טילי‬ ‫הצי שלה רק במחצית השנייה‬ ‫של שנות ה‪ ,80-‬תוך שהיא‬ ‫סקאד\"\" רק בידי‬ ‫מצרים‪ ,‬הרי שלאחר‬ ‫שמה דגש על רכש של‬ ‫הכשיידו‬ ‫המלחמה‬ ‫פריגטות טילים ושל צוללות‬ ‫בהם סוריה‪ ,‬עיראק‬ ‫חדישות‪ .‬את רוב הספינות‬ ‫רכשה מצרים מארה\"ב‪ ,‬אך‬ ‫ולוב‪ .‬במהלך ‪1983‬‬ ‫בעקבות) מלחמת‬ ‫היא הקפידה לגוון את‬ ‫מקורותיה ולרכוש ספינות‬ ‫לבנון( קיבלה סוריה ‪18‬‬ ‫יוד נלווה גם ממקורות אחרים‪,‬‬ ‫משגרים לטילים מסוג ‪ 55-21‬טווח‪ ):‬כ‪ 100-‬ק\"מ(‪ .‬בכך הושלם‪,‬‬ ‫דוגמת סין‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬שלב הרכש הגדול של טק\"ק לאחר מלחמת יום הכיפורים‬ ‫מדינה ערבית נוספת‪ ,‬ששמה דגש על התעצמות ימית בשל‬ ‫מאוחר) יותר עתידות היו גם דרום תימן ונסיכות דובאי להצטייד‬ ‫מגוון רחב של סיבות‪ ,‬היא סעודיה‪.‬‬ ‫במספר קטן של משגרים(‪.‬‬ ‫טריה אינה רואה את הים כזירת להימה בישראל או כסביבה‬ ‫רק לקראת סוף שנות ה‪ 80-‬החלה ההצטיידות הערבית בטילי‬ ‫שניתן לנצלה להטלת מצור על ישראל‪ .‬לכן חיל הים שלה הוא‬ ‫קרקע‪-‬קרקע לטווח של ‪ 500‬ק\"מ‪ .‬החלוצה בתחום זה הייתה‬ ‫באופן מסורתי בעל אופי הגנתי מובהק‪.‬‬ ‫עיראק‪ ,‬שאת הטילים בעלי הטווח המוגדל פיתחה וייצרה בכוחות‬ ‫חתו רפימדימת‬ ‫עצמה‪ .‬בכך התאפשר לראשונה למדינות שאינן גובלות עם ישראל‬ ‫לשגר לעברה טילי קרקע‪-‬קרקע קונוונציונליים‪ ,‬תוך שהן נהנות‬ ‫מחסינות‪ ,‬יחסית‪ ,‬מפני גמול של ישראל באמצעות חיל האוויר‬ ‫שלה‪ .‬בכך באה לידי ביטוי מקסימלי התפיסה שגובשה בעקבות‬ ‫המנלה הבאה המבוססת) על המאזן\" הצבאי\" שלסוריה‪.‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים בדבר הצורך לערער את כושר ההרתעה‬ ‫של ישראל‪.‬‬ ‫המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים בלונדון ועל המאזן\"‬ ‫* כלי שיט‪ .‬במלחמת יום הכיפורים היה היעד העיקרי של‬ ‫הצבאי במזרח התיכון\" של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים‬ ‫הצי המצרי‪ ,‬שם‪-‬ובו התבסס על כלי שיט מיושנים מתוצרת רוסית‪,‬‬ ‫באונים‪-‬סיטת תל‪-‬אביב( מראה את עיקרי הסד\"כ הסורי ב‪,1973-‬‬ ‫להטיל מצור ימי על ישראל‪ .‬יעד זה הושג בהצלחה בים האדום‬ ‫האמצעות חסימתם של מצרי באב אל‪-‬מנדב‪ .‬הצלחה זו הועלתה‬ ‫נ‪-289‬ב‪ ,‬לפני מלחמת לבנון‪ ,‬בו‪.1997-‬‬

‫ן‪,‬ל‪ 1)?:‬אוג‪ 1)111‬נילףנ'ל(‬ ‫‪ 97 82‬ויערוונ‬ ‫לדיהו; ‪73‬‬ ‫נוויע;‪1‬‬ ‫י‪9‬‬ ‫‪82‬‬ ‫י'יי\";‪73 .:‬‬ ‫‪!,000‬‬ ‫‪1,100‬מתונם) ‪2,200‬‬ ‫ומיילים‪,‬‬ ‫כ‪400,000-‬‬ ‫כ‪[40,000-‬‬ ‫טחאדם כ‪180,000-‬‬ ‫כמ‪-‬ת‪0‬ו‪0‬כ!‪,‬ם‪2,‬‬ ‫סייו‬ ‫נימ‪-‬סואגס‪-‬פי(‬ ‫מתוכם‪,‬‬ ‫ג‪0‬י‪0-‬א‪1‬מם‪-‬סופיג(‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2,400‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬בהקמה‬ ‫מפקדותגיס אין‬ ‫כמ‪0-‬תו‪0‬כ‪4‬ם‪,‬‬ ‫ממ‪-‬סיאגס‪-‬פין‬ ‫מתנייעיכ(‪.‬‬ ‫‪8‬אחת)‬ ‫דוע‪3 411‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪2,200‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כ‪73-‬סד\"כ‬ ‫מהן‬ ‫חסינות‬ ‫‪.3-2‬המסגות‬ ‫ככ‪-‬ו‪0‬ל‪0‬ל)‪1‬‬ ‫ארטילריה ‪1,200‬‬ ‫הדיוויזיה הוא‬ ‫היא‬ ‫דיוויזיות הדיוויזיונית‬ ‫שריון‬ ‫מת)ייעיסן‪.‬‬ ‫כולל‪,‬‬ ‫שלשתי‬ ‫דיווי‪,‬יית‬ ‫עצמאיות(‬ ‫משוייינות השלישית‬ ‫ה‪11‬מצאי‪.‬‬ ‫מרגמות‬ ‫חמימת‬ ‫מילואים(‬ ‫המיקטרת‬ ‫כבצותן‬ ‫משווייצית‬ ‫וחסינה‬ ‫היא‬ ‫מ‪52-‬חלק‬ ‫כ‪ 2,300-‬כ‪3,300-‬‬ ‫משגויטילים כ‪500-‬‬ ‫ממ‪-‬סו‪2‬נ‪8‬נהתמ‪.‬בנה‬ ‫כוח\"דיפעת‬ ‫מהטילים‬ ‫ט\")כולל‪,‬‬ ‫היאמרובע‪:‬‬ ‫הואמרור‬ ‫‪3‬חטיבת‬ ‫אמד\"‪.‬‬ ‫שני‪,‬וכמו גן‬ ‫ע\" ימ\"שים)‬ ‫משוריינית‬ ‫מתוצרת‬ ‫ושריוניות(‪.‬‬ ‫מעימת‪.‬‬ ‫ואחת‬ ‫‪2‬ל‪6‬תוספת‬ ‫‪[6‬מתוכם‪,‬‬ ‫‪ 8‬ו‪1‬משגרי‬ ‫משגרי‬ ‫‪.nlllDD‬‬ ‫‪32‬‬ ‫דיוויזיות אין‬ ‫‪.1‬ה‪\"-‬אס‪-‬אס‬ ‫של‪18‬‬ ‫‪ 18‬מסי)‬ ‫יקטות‬ ‫ט‪,‬ליס‬ ‫ממוכנית‪.‬‬ ‫יי‪12‬הגיעמייד‬ ‫ייסקאד‬ ‫פרוגיי(\"‬ ‫מבנה‬ ‫יימאסוס‪-‬גאס‬ ‫בייי(‪.‬‬ ‫ויקטית‬ ‫הדיוייזיות‬ ‫לאחימלחמת‬ ‫קיקע‬ ‫הואמרובע‪:‬‬ ‫ל‪.2‬במנ‪-‬ון‪97-9.6‬יש‬ ‫‪\"21‬‬ ‫קרקע‬ ‫‪2‬חטיבות‬ ‫לסוריםבושך‬ ‫‪6-1‬מסוג‬ ‫משוריינות‬ ‫ייציךעצמי‬ ‫סקאד\"‬ ‫ו‪2-‬הטיבות‬ ‫ממיכנות‪.‬‬ ‫שלטיל‪,‬‬ ‫סיד(‪.‬‬ ‫סקאד\" סי\"‪.‬‬ ‫]בסד\"כ)של‬ ‫דיוויזיית‬ ‫‪650‬כולל‪ ,‬כ‪530-‬כולל‪ ,‬מטוסים‬ ‫מטוסיקרב‪350 .‬‬ ‫אין‪.‬‬ ‫אין‪.‬‬ ‫‪2‬המינות‬ ‫חייו‪.‬‬ ‫מטיסיאיכות מטוסיאיכות מיוש)יכ‬ ‫אבלישנן‬ ‫‪2‬דייויזיות‬ ‫חי\"ר‪,‬‬ ‫ימהה ‪ -‬נמהה ‪-‬‬ ‫חטיבות‬ ‫מוצאים‬ ‫ו‪202-0‬מיג\"‪\"29‬‬ ‫‪50‬מטוסי‬ ‫היסבו‬ ‫הטיבהמוסעת‬ ‫מהסד\"נ‬ ‫מיג\"יי‪52‬‬ ‫חיי‬ ‫לממוכנות‬ ‫וחטיבה‬ ‫הכפופות‬ ‫ו‪190-‬מטוסי סוחוי\"‪.)\"24‬‬ ‫למפקדות‬ ‫ואחת‬ ‫משגייידת‬ ‫ומיגי'‪32‬‬ ‫למשויייגת‪.‬‬ ‫נגלדיביזיה(‪.‬‬ ‫הגיס‪.‬‬ ‫‪)\"2011nlvrll‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אין‬ ‫דיוויזיית אין‬ ‫‪1‬גוללת‪,‬‬ ‫כוחות‬ ‫‪ 45‬אין‪,‬מסוקי ‪ o)la) 180‬כ‪250-‬‬ ‫מסוקיכ‬ ‫‪3‬אגדיסן‪.‬‬ ‫מיוהדים‪.‬‬ ‫‪50‬מסוקי מתונם‪,‬‬ ‫תקיפה(‬ ‫תקיפהט‪100 )\",‬מסוקי‬ ‫אגדיניחות אין‪.‬‬ ‫מתוצרת תקיפהי)\"ט(‬ ‫נ‪1-0‬ס‪1‬ד‪D\"3‬כ‪Dn‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מייחדים‪ .‬קיימים‬ ‫צורתית‬ ‫דיוייייית‬ ‫‪5‬גדיני‬ ‫ורוסית(‬ ‫הכוחות‬ ‫המיוחדים(‬ ‫וק‪-‬ו‪1‬מגנדדווד‬ ‫‪-‬‬ ‫צנחנים‪.‬‬ ‫כ‪180-‬כולל)‬ ‫כ‪125-‬‬ ‫סוללית כ‪40-‬‬ ‫סולליתמסוג‬ ‫טיליק 'רק'ע‪-.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫איויך‪.‬‬ ‫כ‪4,600-‬‬ ‫ייס‪-‬איי‪5‬‬ ‫~)כ‪1D,5ll0n0D-‬‬ ‫‪0‬ןכ‪-,092-0,‬י‪,30‬מס‪.‬מתסרוכגס‪,‬‬ ‫‪2,000‬הטנק)‬ ‫‪,D)p)e‬‬ ‫האיכיתי‬ ‫לטווחארוך‪,‬‬ ‫יטמ‪-‬ס‪2‬וג‪,7‬‬ ‫זהוהמצאי‪.‬‬ ‫ןב‪6‬יו‪-2‬תירט‪.‬היא‬ ‫שנוכשומייד‬ ‫מב‪-‬ה‪0‬ח‪0‬ס‪,0‬נ‪1‬היטו)תקירם‪.‬‬ ‫לאחרמלחמת‬ ‫נחלקכ‬ ‫הגדול‬ ‫לב)ון(‬ ‫מתקדמים(‪.‬‬ ‫זהוהמצאי‪.‬‬ ‫כב‪-‬ה‪0‬ח‪20‬ס‪,‬נ‪1‬ה‬ ‫טנקים‬ ‫ך‪9‬‬ ‫ע==ו‪%,‬‬

‫להם תפקיד מפתח בפעולות התקפה והגנה ןלוגה‪-‬תמ‪.)0-‬‬ ‫עד ‪ 1982‬משקפת ההתעצמות נאמנה את התפיסות‬ ‫כושר ההטסה בסבב)‪ .‬אחד( של הכוחות המיוחדים‪ ,‬כפי‬ ‫הביטחוניות הסוריות בעקבות מלחמת יום הכיפורים בצד‬ ‫שנראה בטבלה‪ ,‬עלה במידה ניכרת‪ :‬גדוד אחד במלחמת יום‬ ‫תפיסות העולם הבסיסיות של המשטר הסורי‪ .‬מה ניתן ללמוד‬ ‫הכיפורים לעומת אגד אחד ב‪ ,1982-‬ולעומת כמעט ‪ 2‬אגדים ב‪-‬‬ ‫מהטבלה‪,‬‬ ‫‪.1997‬‬ ‫מדובר בתנופת התעצמות בלתי רגילה‪ ,‬שבמסגרתה הוכפלו‬ ‫בעקבות מלחמת לבנון הסיקו הסורים את המסקנות הבאות‪:‬‬ ‫* בכל הנוגע לכוחות היבשה‪ ,‬הצדיקה המלחמה בעיני‬ ‫והושלשו כל המרכיבים של היכולת הצבאית‪:‬‬ ‫הסורים את התפיסות שגיבשו לאחר מלחמת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫* הצבא הפך למשוריין ולנייד‪ ,‬מאוזן בחי\"ר מעולה ובכמויות‬ ‫דהיינו הצורך להגדיל את השריון ואת ניידות הגייסות‪ .‬מספר‬ ‫גדולות מאוד של ארטילריה ושל טילים נ\"ט‪ .‬לנן יש לו הן‬ ‫העוצבות המשוריינות הוכפל‪ ,‬ולכן היה זה טבעי שיוקמו לצורכי‬ ‫יכולת הגנתית והן יכולת התקפית‪ ,‬אך שא‪ 0-‬ובראשונה יש‬ ‫שליטה מפקדות גיס ללא) גופי סיוע של אש ושל תחזוקה משלהן(‪.‬‬ ‫לו יכולת גבוהה מאוד לשחוק את כוחו של צה\"ל ולבלום את‬ ‫ראוי לציין שמספר הטנקים גדל מ‪ 1982-‬רק כב‪ .700-‬הדיוויזיות‬ ‫החדשות נבנו על בסיס חטיבות עצמאיות וצוידו בטנקים שהוצאו‬ ‫כושר ניידותו‪.‬‬ ‫*‬ ‫מערך צפוף מאוד של טק\"א‪ ,‬המשולב עם מספר גדול של‬ ‫מיחידות וכן בטנקים שנרכשו ושהוצאו מאחסנה‪.‬‬ ‫מטוסי קרב‪ .‬שילוב זה נועד לערער את יכולות האש‬ ‫* בכל הקשור לחיל האוויר ולהגנה האווירית נחלו הסורים‬ ‫האופרטיביות של חיל האוויר הישראלי בזירת הלחימה‬ ‫אכזבה מרה במלחמת לבנון‪ .‬מסקנתם המרכזית הייתה שיש‬ ‫לתת עדיפות נמוכה יותר להצטיידות חיל האוויר שלהם ולרכז‬ ‫היבשתית‪.‬‬ ‫את עיקר המאמץ בכוחות היבשה‪ ,‬שלתפקודם במלחמה נתנו‬ ‫ציון גבוה מאוד‪ .‬יחד עם זאת הם הסיקו שיש לרכוש יכולות‬ ‫רכישת יכולות לאיים על העורף הישראלי באמצעות) טילי‬ ‫*‬ ‫נוספות נגד חיל האוויר הישראלי ‪ -‬באמצעות רכישה של סוללות‬ ‫סקאד\"\" בעלי טווח של ‪ 300‬ק\"מ‪ ,‬המגיעים למרכז ישראל(‬ ‫ס‪-‬א\" ‪ ,\"5‬שלטיליהן טווח ארוך ויכולת לפגוע בכל מערך הסיוע‬ ‫כאמצעי הרתעה מפני תקיפת מטרות אסטרטגיות בסוריה‬ ‫של חיל האוויר ‪ -‬בעיקר מודיעין ול\"א‪.‬‬ ‫‪ -‬מטרות שהותקפו במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬בלי שלסורים‬ ‫* בעקבות מלחמת יום הכיפורים הגיעו הסורים למסקנה כי‬ ‫יש לשבש את הגעת המילואים לרמת‪-‬הגולן על‪-‬ידי פגיעה‬ ‫תהיה תשובה צבאית לכך‪ .‬איום הטילים על העורף הישראלי‬ ‫בימ\"חים באמצעות הכוחות המיוחדים‪ .‬לאחר מלחמת לבנון‬ ‫אמור לשלול מחיל האוויר הישראלי את יכולת הפעולה‬ ‫הגיעו הסורים למסקנה כי עדיף להשיג יעד זה באמצעות טילי‬ ‫האסטרטגית שלו‪.‬‬ ‫קרקע‪-‬קרקע מדויקים לטווח של ‪ 100‬ק\"מ‪.‬‬ ‫בניין הכוח לאחר מלחמת יום הכיפורים התבסס על מ\"הי‪.0-‬‬ ‫כוח האדם הסדיר כמעט הוכפל‪ .‬אבל בהתחשב בכך שכמות‬ ‫*‬ ‫הניסיונות לגוון את מקורות הרכש היו מצומצמים טילים) נ\"ט‬ ‫אמצעי הלחימה אף היא הוכפלה והושלשה‪ ,‬וכי כל מערכת נשק‬ ‫מילאן\"\" ומסוקי גאזל\"\" מצרפת(‪ .‬לאחר מלחמת לבנון התחזקה‬ ‫ההישענות על ם‪-‬יה\"מ במידה כה רבה‪ ,‬עד כי הסורים היו מוכנים‬ ‫מצריכה מעטפות נוספות של כוח אדם בתחזוקה‪ ,‬בהספקה‪,‬‬ ‫שיחידות סובייטיות עצמאיות יפעילו בשנים ‪ 1984-1983‬את‬ ‫במודיעין וכו'‪ ,‬הרי ברור שכוח האדם לא הספיק לעיכול‬ ‫סוללות ה\"ס‪-‬א ‪ .\"5‬התפוררותה של בריה\"מ הנחיתה מכה קשה‬ ‫ההתעצמות‪ .‬מהטבלה אנו למדים בש‪ 1997-‬נמשכה ההתעצמות‬ ‫על בניין הכוח הסורי‪ ,‬ובמקביל הוציאה מהזירה את המעצמה‬ ‫שיכולה הייתה להרתיע את ישראל מלתקוף את סוריה ושהייתה‬ ‫המואצת‪ ,‬אך כוח האדם המשיך לגדול בשיעור מתון מאוד‪.‬‬ ‫משמעות נתון זה היא שהתקנים אינם מלאים‪ ,‬ושהכשירות של‬ ‫רשת\" ביטחון\" במקרה שישראל תוקפת בכל זאת‪.‬‬ ‫ייתכן מאוד שמציאות קשה זו מבחינתה של סוריה עומדת‬ ‫אמצעי הלחימה אינה יכולה להיות מן המשופרות‪.‬‬ ‫מאחורי המאמץ שלה ‪ -‬שכו ניתן להבחין מאז סוף שנות ה‪80-‬‬ ‫אין ספק כי התעצמות זו מכוונת שא‪ 0-‬ום‪-‬אשונה נגד ישראל‪.‬‬ ‫‪ -‬לרכוש יכולת לאיים על העורף הישראלי באמצעות נשק לא‬ ‫יחד עם זאת היא ממלאת תפקיד גם בתפיסה המדינית‪-‬‬ ‫קונוונציונלי‪ .,‬הנישא באמצעות טילים‪ .‬מדום‪ ,-‬בין היתר‪ ,‬בטילי‬ ‫סקאד\" סי\"‪ ,‬המסוגלים להגיע לכל נקודה בשטחה של ישראל‪.‬‬ ‫אסטרטגית של סוריה‪ ,‬שלפיה עליה להיות מרכז כוח בסהר הפורה‬ ‫ולהטיל את השפעתה על לבנון‪.‬‬ ‫מלחמת המפרץ חיזקה זאת עוד יותר מגמה זו‪.‬‬ ‫עצם הנוכחות הצבאית בלבנון חייבה להגדיל את הסד\"כ‪,‬‬ ‫ירבה הטבלה שלהלן משווה את עיקרי הסד\"כ הירדני ב‪-‬‬ ‫על מנת שלא לפגוע ביכולות שברמת‪-‬הגולן‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הנוכחות‬ ‫‪ 1973‬לזה בש‪ 1983-‬ומציגה גם את הסד\"כ ב‪ ,1997-‬כדי שניתן‬ ‫בלבנון חידדה את התפיסה הסורית באשר לחשיבותה של בקעת‬ ‫יהיה לעמוד על רצף ההתפתחות‪.‬‬ ‫הלבנון לביטחונה של דמשק‪ .‬היערכות הגנתית חזקה בה ובצירים‬ ‫המוליכים ממנה לדמשק מטרפדת עוד יותר את יכולות האיגוף‬ ‫האופרטיביות של ישראל ובו בזמן מפצלת את כוחו של צה\"ל‬ ‫במקרה של יוזמה התקפית סורית‪ .‬הצורך להיערך להגנה בבקעת‬ ‫הלבנון הגדיל מאוד את הסד\"כ הסורי‪ .‬כמו כן גרמה הנוכחות‬ ‫בלבנון להגדלת הסד\"כ של הכוחות המיוחדים‪ ,‬שהסורים הרבו‬ ‫להפעיל אותם באותה זירה‪ .‬הם היו הראשונים שהופעלו בלבנון‪,‬‬ ‫עוד לפני הפלישה המשוריינת ביולי ‪ ,1976‬ולאחר מכן היה כמעט‬ ‫כל הסד\"כ שלהם ערוך בלבנון‪ .‬שעה) שבתכנונים הסוריים היה‬

‫סדיו‬ ‫‪ .1‬הלקחים הכלליים שהפיקו הירדנים ממלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫יתהויהןוג התואר ה‪39‬דף‪9‬ה‬ ‫‪ .2‬הכישלון הצורב של השריון הירדני המיושן בקרבות רמת‪-‬‬ ‫עוצמה ‪ gr 83 73‬היות‬ ‫הגולן‪.‬‬ ‫‪ .3‬ההכרה של המשטר הירדני כי בסביבה העוינת וההפכפכה‬ ‫צנאקבע‬ ‫‪901000‬‬ ‫‪80,000‬‬ ‫‪70,000‬‬ ‫כ\"א‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שבה מצויה המדינה יש צורך בצבא מודרני וחזק‪.‬‬ ‫נכל דיוו'‬ ‫דירי‬ ‫ו‪-2‬ח‪1‬חטיטטינקים‬ ‫משוריינת‬ ‫להלן כמה נקודות להדגשה‪:‬‬ ‫* הירדניס הורידו מהסד'יכ דיוויזיית חי\"ר אחת והסבו שתי‬ ‫ממוכנת‬ ‫דיוי'‬ ‫ממוכנת אין ‪2 2‬‬ ‫דיוויזיות חי\"ר אחרות לממוכנות‪.‬‬ ‫נכל זיווי ‪2‬‬ ‫‪ * .‬השינוי המשמעותי בשריון הוא לא כמותי אלא איכותי‪.‬‬ ‫ו‪nr1e-n‬מ‪re‬מוכות‬ ‫כיום כולל השריון הירדני כ‪ 200-‬צ'יפטיינים\"‪ \",‬כ‪ 80-‬םא\"‪60-‬‬ ‫ייא‪ ,\"3-‬כ‪ 130-‬םא'י‪ 60-‬ייא‪ \"1-‬ויותר מ‪ 300-‬צנטוריונים\"\"‬ ‫ט)קיס‪.‬‬ ‫משופרים‪.‬‬ ‫אין אין‬ ‫דיוו'חי\"ר ‪3‬‬ ‫* להתעצמות בטילים נ\"ט מ‪ 0-‬במלחמת יום הכיפורים ל‪-‬‬ ‫‪ 550‬אין דוגמא בשום צבא ערבי אחר‪ .‬הירדנים יישמו היטב את‬ ‫כ‪270,1, ,150-‬‬ ‫‪0‬כ‪0‬ם‪,.0‬ט‪1‬רנזקיללה)‬ ‫‪570‬‬ ‫טגקיס‬ ‫הלקח ששילוב של נשק נ\"ט עם טנקים‪ ,‬הפועלים נכון בתוך‬ ‫מת)כס)‬ ‫איכותייס ‪-‬‬ ‫פטוניכ'י\")‬ ‫מערכת ביצורים ומכשולים‪ ,‬הוא הגורם השוחק בצורה היעילה‬ ‫רוכסמסוג‬ ‫וייצגטוריו)יםיין‬ ‫ביותר שריון תוקף‪ .‬הירדנים הפעילו תפיסה זאת הלכה למעשה‬ ‫פטישם\"\"‬ ‫בנובמבר ‪ :1980‬הסורים ריכזו מול הגבול הירדני ‪ 2‬דיוויזיות‬ ‫יגיס‬ ‫צ'יפטיין\"\"‬ ‫משוריינות כשבעורפן) כוחות אחרים(‪ ,‬והירדניס הציבו מולן את‬ ‫‪l‬יי‪)n‬א‪D)3p-‬םא‪60-‬‬ ‫כל הטילים נ\"ט שעמדו לרשותם ושאחדים) מהם הוצאו מהגבול‬ ‫נהחסגהן‬ ‫עם ישראל( יחד עם העוצבות המשוריינות‪ .‬בסופו של דם‪ -‬נסוגו‬ ‫‪1,550‬‬ ‫‪1,400‬‬ ‫‪450‬‬ ‫ג)מיישים‬ ‫הסוריס‪.‬‬ ‫כולל‪25,‬‬ ‫מתוכם)‬ ‫עין‪,‬עי‪,/,/‬‬ ‫גמישי)‬ ‫יי‪1-3,21010‬םאיי)‬ ‫וקםסיורן‬ ‫* הירדנים הקפידו לגוון את מקורות הרכש שלהם‪ .‬הם‬ ‫ייני‪-‬אס‪-‬פייי‪)2‬‬ ‫רוכשים ציוד צבאי מארה\"ב‪ ,‬מבריטניה‪ ,‬מצרפת ומם‪-‬יה\"מ‪.‬‬ ‫‪550‬‬ ‫אוטילריה ‪420‬‬ ‫מהרוסים רכשו הירדנים כמעט בחינם טילי ס‪-‬א\" ‪ \"8‬ותותחים‬ ‫‪550‬‬ ‫גילל‬ ‫נ\"מ מונחי מכ\"ם‪.‬‬ ‫‪550‬חבם) ‪550‬‬ ‫מסו‪r‬ג‪rrl~ur‬‬ ‫מרומית‬ ‫* הירדנים הקפידו ליישם את הלקח כי רכישתו וקליטתו‬ ‫‪(1DIWD‬‬ ‫ככוותן‬ ‫של כלי נשק צריכה להיות מלווה גם בקליטת כל המעטפת‬ ‫שסבים‪ ,‬כמו תחזוקה‪ ,‬חימוש‪ ,‬שליטה וכו'‪ .‬חשוב להדגיש כי‬ ‫משייםשל אין‬ ‫לאחר מלחמת יום הכיפורים היה הצבא הירדני הראשון שהצטייד‬ ‫טילים ט\")‬ ‫באמצעים מתקדמים לראיית לילה‪ ,‬במערכות מודרניות לבקרת‬ ‫אין אין‬ ‫טק\"ק אין‬ ‫אש ארטילרית וכו'‪.‬‬ ‫מטוסי קיב ‪55‬‬ ‫על הירדנים ניתן איפוא לומר שהם בנו לעצמם צבא\" קטן‬ ‫מטוסיה\"אף‪\"16‬‬ ‫מ‪0‬י‪4‬ר‪1‬אזשייביי\"ם)‪-1‬מףסואג\"' ‪l9u5n‬כ‪v‬ול‪1‬ףל)א\"‪.\"16-4‬‬ ‫הגיעובסוף‪1997‬‬ ‫ףאיי‪-‬ו‪ 5-‬אי\"( מטוסיםישמם‬ ‫וממורי\"‪.‬‬ ‫מתוךעסקה של‬ ‫הוצאומהסויכן ‪16‬מטוסים‬ ‫אבל קשיים כלכליים‪ ,‬שהאטו את בניין הכוח בכל מדינות‬ ‫ערב‪ ,‬פגעו בצורה הקשה ביותר בירדן‪ .‬העמודה של שנת ‪1997‬‬ ‫‪18‬מסוקי‬ ‫‪70‬מתוכם)‬ ‫‪35‬‬ ‫מסוקים ‪10‬‬ ‫שבטבלה ממחישה היטב כי נעצר בניין הכוח של צבא ירדן הן‬ ‫‪24‬לתקיפה( בה‪-‬ו‪6‬ב‪9‬ל‪9‬ה‪lyan.1‬‬ ‫בתחום הכמויות והן בתחום האיכויות‪ .‬הוא לא החליף את אמצעי‬ ‫הלחימה העיקריים שלו‪ ,‬וכלי נשק‪ ,‬שהיו איכותיים בשנות ה‪-‬‬ ‫‪ 14(20‬סול'‬ ‫מוליטקייא אין‬ ‫הגק\"\"ייחות)‬ ‫‪ ,70‬הפכו למיושנים בשנות ה‪.90-‬‬ ‫ו‪6-‬מוליי\"ס‪-‬א‬ ‫רק לאחר שנחתם הסכם השלום עם ישראל ‪ -‬ב‪- 1994-‬‬ ‫נסללה הדרך להמשך בנייתו של הכוח הירדני‪ .‬מגמותיה העיקריות‬ ‫יי‪ 8‬ייסיות(‬ ‫של בנייה זו ט‪-‬ורות‪ :‬מודרניזציה של חיל האוויר‪ ,‬של הטנקים‬ ‫דגמי) סאכ‪ 1-‬ייא‪ \"1-‬מחליפים ממיס מיושנים יותר(‪ ,‬של‬ ‫הטבלה מבליטה את העובדה שצבא ירדן שינה את פניו לחלוטין‬ ‫הכגמישים רכישת) דגמי סידלייי\" במקום דגמי םא\"‪ )\"113-‬ושל‬ ‫לאחר מלחמת יום הכיפורים‪ .‬מרבית הלקחים המרכזיים‪ ,‬למעט אלה‬ ‫הקשורים בבניין הכוח של טק\"ק‪ ,‬יושמו על‪-‬ידי הירדנים‪ .‬מצבא‬ ‫מערכת ההגנה האווירית מתקדמת‪.‬‬ ‫שמתבסס על חי\"ר בלי טילים נ\"ט‪ ,‬ללא הגנה אווירית וכמעט ללא‬ ‫מצרים‪ .‬הטבלה הבאה מציגה את בניין הכוח המצרי מ‪-‬‬ ‫חיל אוויר‪ ,‬הפך צבא ירדן למשוריין ולנייד‪ ,‬עם יכולת נ\"ט‪ ,‬הגנה אווירית‬ ‫וחיל אוויר שהשליש את עוצמתו‪ .‬תפנית זו בבניין הכוח הירדני נבעה‬ ‫‪ 1973‬ועד ‪.1997‬‬ ‫נ‪8‬‬ ‫שש~נש‪361 2881‬‬

‫ייגאוליי(‬ ‫הטבלהממחישההיטב כיהמהפכהשעם‪-‬הצבאהמצרי‬ ‫התפפחופ העוצמה פ‪9‬ףצמה‬ ‫התחילה רק בראשית שנות ה‪ ,80-‬והיא נמצאת בעיצומה בימים‬ ‫יות~‬ ‫‪97‬‬ ‫‪83‬‬ ‫עוצמה ‪73‬‬ ‫אלה‪ .‬עד חתימת חוזה השלום עם ישראל הצבא המצרי רק שיקם‬ ‫‪415,000‬‬ ‫‪455,000‬‬ ‫נ\"א סדיו ‪350,000‬‬ ‫את עצמו מהמלחמה‪ .‬בניין הכוח המצרי הוא איפוא תוצר מובהק‬ ‫טמנחג‪2‬ה‪-‬מיוושיודל‪-‬נש'‪,‬‬ ‫משוייינות‪1-,‬חט'‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫דייומשוריינות ‪2‬‬ ‫של הגורמים הבאים‪:‬‬ ‫ממוכנת‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לאוריינטציה‬ ‫* ההחלטה האסטרטגית המצרית לפנות‬ ‫מנגהמשולשהכוך‬ ‫אין‬ ‫אמריקנית‪.‬‬ ‫* השלום עם ישראל'‪ ,‬המאפשר התעצמות ארוכת טווח ללא‬ ‫ויוו'ממונ)ות ‪5 3‬‬ ‫לח ים ל וטף‪.‬‬ ‫דיוויחי\"ר ‪3 5‬‬ ‫התנאים הגיאוגרפיים החדשים בגבול עם ישראל‪.‬‬ ‫*‬ ‫ט‬ ‫התפיסות האסטרטגיות‪-‬אופרטיביות שגובשו בעקבות מלחמת‬ ‫*‬ ‫יוכ( הכיפורים‪.‬‬ ‫נמס)מזיתיים( מתונם‬ ‫‪0‬ם‪0‬א‪04-‬מ‪6‬סיויגא‪)3-‬‬ ‫חשוב להדגיש‪ :‬מצרים בונה צבא גדול וחזק משיקולים של‬ ‫מתוצרת‬ ‫יוקרה בינערבית‪ ,‬אך גם מתוך הערכה שבשלב כלשהו בעתיד‬ ‫מעובית(‬ ‫תהיה מלחמה נוספת בינה לבין ישראל‪ .‬את כוחה היא בונה כך‬ ‫גיוסמאות‬ ‫כ‪5,400-‬‬ ‫‪3,400‬נשליש‪,‬‬ ‫מישים))נגלל‪2,300 ,‬ועם~‬ ‫שתוכל להילחם לבדה בישראל‪.‬‬ ‫)‪ DIW\"Dl‬ויקים‬ ‫מהםמתועות‬ ‫וקיים סיוון מזרחייכ(‬ ‫מרביתם‪,‬‬ ‫מאפייניו של הצבא המצרי החדש עולים מהטבלה‪:‬‬ ‫סיורמזרה‪,‬יס‬ ‫מערבית(‬ ‫מצא)ס)נהססנה‬ ‫מתוצרת‬ ‫* כ‪,‬ערביזציה של מרבית מערכות הנשק‪ :‬מעבר מנשק סובייטי‬ ‫מעומת(‬ ‫לנשק מערבי‪ ,‬בעיקרו מתוצרת ארה\"ב‪.‬‬ ‫‪2,200‬מתוכם‪,‬‬ ‫‪2,050‬כולה‪,‬‬ ‫אוטילריה ‪2,000‬כולה)‬ ‫* מודרניזציה של מערכות הנשק‪.‬‬ ‫‪300‬מתגייעים‬ ‫מזוחיתנגרות(‬ ‫נתל)מוגמות מזוטיתתוו‪1‬ג)‬ ‫שימת דגש על חיל אוויר חזק ואיכותי‪.‬‬ ‫*‬ ‫מענניים(‬ ‫נמות(‬ ‫מיכוו' שריון וניוד כוחות היבשה‪.‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫במקבילונשים)‬ ‫כ‪2600-‬‬ ‫‪1,600‬קלטים))‬ ‫‪560‬מזוחיים()‬ ‫משגוי טילם‬ ‫שימת דגש על חיל ים חזק ואיכותי‪.‬‬ ‫*‬ ‫נשויםהארווגות‬ ‫אליסמעומם‪:‬‬ ‫ג\"שנזלל)‬ ‫אין שימת דגש על טילי קרקע‪-‬קרקע‪.‬‬ ‫אלמיטיליםג\"ש‬ ‫הוט\"‪\",‬סאו\"‪\",‬‬ ‫ע\")רק\"ם(‬ ‫מתקדמיםנרימוש‬ ‫מילאן\"(\"‬ ‫למטוסיסן‬ ‫רוב הציוד המערבי החדש של צבא מצרים הוא מתוצרת‬ ‫‪12‬מהםסווג\"\"‬ ‫‪24‬‬ ‫‪24 24‬‬ ‫טק\"ק‬ ‫ארה ב‪ :‬מטוסים‪ ,‬כלי שיט‪ ,‬טנקים‪ ,‬נגמ\"שים‪ ,‬ארטילריה מתנייעת‪,‬‬ ‫כ‪630-‬מזוחיים() ‪ 630‬נולל‪35‬‬ ‫מטוס' קונ‬ ‫טילי קרקע‪-‬אוויר‪ ,‬טילים נ\"ט‪ ,‬תחמושות ומערכות עזר‬ ‫כיוםהמטוסים‬ ‫כ‪ 500-‬נולל‪,‬‬ ‫המתקדמים‬ ‫‪0‬א‪6‬ף‪\"-1‬מ‪6‬ט‪1‬ו\"‪,‬סי‬ ‫מטוס'‬ ‫מסוקים‬ ‫מהמתקדמות ביותר‪ .‬בו בזמן מקפידים המצרים לגוון את מקורות‬ ‫מיה\"‪:‬‬ ‫\"‪,\"DIWli‬‬ ‫הרכש שלהם‪ ,‬ום‪-‬שות צבאם גם מטוסים מצרפת‪ ,‬צוללות מסיוג‬ ‫מצויידיםבטילים‬ ‫כיילים נ\"ט מבריטניה מסוקים מצרפת ומאיטליה‪ ,‬צריחי‬ ‫י‪-,1‬א‪0‬וי‪8‬מיי‪1\"15:-‬‬ ‫מג~מים‬ ‫נגמ\"שים מרוסיה וכו'‪.‬‬ ‫יי‪-0002‬יואוימיי‪ .‬נעולכ‪.‬‬ ‫מטוסים‬ ‫יתר על כן המצרים שמים דגש מיוחד על ייצור עצמי או)‬ ‫לפחות הרכבה עצמית( של מערכות נשק‪ ,‬של אמצעי לחימה ושל‬ ‫מיושנים‬ ‫כל סוגי התחמושות‪ .‬מדום‪ ,-‬בין השאר‪ ,‬בהרכבת טנקי םא\"‪1-‬‬ ‫ייא‪\"1-‬י‪ ,‬בייצור מרגמות‪ ,‬תותחים ‪ 130‬מ\"מ ותותחים מתנייעים‪,‬‬ ‫נ‬ ‫כ‪,‬טל\"ריכ(‪ ,‬נגכ)\"שיכ(‪ ,‬וכטוסי אימון‪ ,‬מערכות קשך‪ ,‬מכ\"מים‪ ,‬נק\"ל‬ ‫וכוי‪ .‬במקביל רכשו המצרים כושר לשדרוג ולהסבה של מערכות‬ ‫כ‪250-‬‬ ‫‪190‬מתוכם)‬ ‫‪150‬מזוחיים()‬ ‫נשק עיקריות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬שידרגו את טנקי יטה‪ \"62-‬ואת‬ ‫מתונם‪56,‬‬ ‫)‪36OIlnD‬‬ ‫הנגמיישים מדגם םא‪.\"113-\":‬‬ ‫מסוג‬ ‫מסוג‬ ‫גאול\"(\"‬ ‫ונהליך המערביזציה והמודרניזציה הצריך משאבים כספיים‪,‬‬ ‫אפאצ'י\"\"‬ ‫ו‪70-‬‬ ‫‪ I~YW‬בהרבה על היכולת המצרית ‪ -‬למרות המענק השנתי‬ ‫האמריקני בסד ‪ 1.3‬מיליארד דולר‪ .‬כתוצאה מכד נקלעה מצרים‬ ‫יג‪%,‬למ‪\"4‬‬ ‫מגי)‪:‬הטאל\"‪,‬‬ ‫סני‪,‬טק‪,,‬א ‪150‬מייחיים(‪,‬‬ ‫מאשוס‪-‬פארי‪.‬י\"ימיע‪2‬ו‪/‬ך‪3‬ה‪-‬‬ ‫פויגטיתטילים אין‬ ‫לחובות כבדים‪.‬‬ ‫צופתיים‪.‬‬ ‫ונלחמת המפרץ ב‪ ,1991-‬שבה השתתפו שתי דיוויזיות‬ ‫הצ‬ ‫נהזמ)ה‬ ‫מצריות‪ ,‬הייתה מבחינה זו קרש הצלה עבור מצרים‪ :‬בעקבותיה‬ ‫מחקו לה מדינות המפרץ‪ ,‬ארה\"ב‪ ,‬ומדינות אירופה חובות בסכום‬ ‫נן‪:\":‬‬ ‫‪6‬שתיים)‬ ‫אין‬ ‫מסכית צפיות‬ ‫להגיעבקרוב(‬

‫תובלה הרבה יותר מתקדמים למצרים) יש כיום ‪ 15‬מסוקי‬ ‫כולל של כ‪ 24-‬מיליארד דולר‪ ,‬וניתנו לה מענקים בסכום כולל‬ ‫המיוחדים‬ ‫ציינוק\"‪ \",‬ומסוקים נוספים מדגם זה כבר הוזמנו‪.‬‬ ‫של ‪ 5‬מיליארד דולר‪.‬‬ ‫על‪-‬פי התפיסה המצרית מיועדים הכוחות‬ ‫חיל האוויר‪ .‬מלחמת המפרץ רק הצדיקה בעיני המצרים‬ ‫להשתלט על שטחים חיוניים בסיני‪ ,‬עוד לפני שיגיעו לשם כוחות‬ ‫את התפיסה שגיבשו לאחר מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ולפיה חיל‬ ‫צה\"ל כלומר) להיות מונחתים בשטח לא עוין(‪ .‬המצרים מעריכים‬ ‫אוויר מודרני‪ ,‬המצויד במטוסים איכותיים‪ ,‬הוא המפתח להפעלת‬ ‫כי הפעלתם תניב תוצאות טובות על רקע השיפור הדרמטי בחיל‬ ‫כוחות היבשה בהגנה ובהתקפה ‪ -‬ובעיקר בהפעלת כוחות‬ ‫במרחבי סיני‪ .‬חשיבותו רבה בעיני המצרים הן למטרות אמנעה‬ ‫האוויר שלהם‪ ,‬שעשוי לשלול מישראל את עליונותה באוויר‪.‬‬ ‫נגד כוהות ישראליים החודרים לסיני והן כזרוע אסטרטגית‬ ‫מטוסי תובלה‪ .‬מצרים הוציאה מהסד\"כ שלה את כל מטוסי‬ ‫לתקיפת מטרות בלב ישראל‪ .‬חיל האוויר המצרי יחד) עם זה‬ ‫התובלה הרוסיים‪ ,‬ששימשו אותה במלחמת יום הכיפורים‪ .‬את‬ ‫מקומם תפסו ‪ 23‬מטוסי הרקולס\"\" ו‪ 10-‬מטוסי בפאלו\"\" קנדיים‪.‬‬ ‫הסעודין הוא כיום המתקדם ביותר‪ ,‬בעל כושר החדירה העמוק‬ ‫ביותר ותפיסת ההפעלה הברורה ביותר מבין כל חילות האוויר‬ ‫המודרניזציה של מטוסי התובלה משתלבת עם התפיסה המצרית‬ ‫הערביים‪ .‬גם בעתיד תמשיך מצרים לתת עדיפות ברורה לחיל‬ ‫בדבר הצורך לרכוש יכולת תובלה אסטרטגית ‪ -‬אם לצורכי‬ ‫השתלטות על סיני‪ ,‬ואם לשם העמית כוחות וציוד לגבול עם לוב‬ ‫האוויר שלה‪.‬‬ ‫טילי קרקע‪-‬קרקע והגנה אווירית‪ .‬לתחומים אלה נתנה‬ ‫ועם סודן או למדינות ערביות כמו מעודיה וכוויית‪.‬‬ ‫חיל הים‪ .‬הנתונים שבטבלה ממחישים את השינויים‬ ‫מצרים עדיפות נמוכה‪.‬‬ ‫* המצרים ‪ -‬בניגוד לסוריה‪ ,‬ללוב ולעיראק ‪ -‬לא הגדילו‬ ‫הדרמטיים שעבר חיל הים המצרי לאחר מלחמת יום הכיפורים‪:‬‬ ‫את מספר טילי ה\"סקאדיי שהיו ם‪-‬שותם לפני המלחמה‪ ,‬ולא‬ ‫זניחת כלי השיט הרוסיים‪ ,‬מודרניזציה ורכישת יכולת התקפית‬ ‫השקיעו מאמץ מיוחד כמו) העיראקים או הסורים( לרכוש טילים‬ ‫בעלי טווח גדול יותר היכולים) להגיע למרכז ישראל( או להגדיל‬ ‫והגנתית בים\" הפתוח\" ‪ -‬מה שמקנה למצרים יכולת להטיל‬ ‫את טווח טילי ה\"סקאד\" שברשותם‪ .‬היו) ידיעות על כך‪ ,‬אך הן‬ ‫לא אומתו(‪ .‬אין הם רואים בטק\"ק אמצעי הרתעה מול ישראל‪.‬‬ ‫מצור ימי על ישראל לא רק בים סוף‪ ,‬אלא גם בים התיכון‪.‬‬ ‫הם ערים‪ ,‬כמובן ‪ -‬בעיקר בעקבות מלחמת המפרץ ‪ -‬לרגישותה‬ ‫של ישראל לפגיעות בעורף שלה‪ ,‬אך לפי שעה לא היה בכך כדי‬ ‫המודרניזציה באה לידי ביטוי בטילים איכותיים‪ ,‬במערכות‬ ‫מתקדמות לגילוי ולל\"א וכו'‪ .‬גם בתחום זה בולטת הגישה‬ ‫לשנות את תפיסותיהם ולהשפיע על בניין הכוח‪.‬‬ ‫המצרית לגוון את‪.‬מקורות הרכש‪ ,‬אך חוט השדרה הוא ציוד‬ ‫ההגנה האווירית ממשיכה להתבסס ברובה על הטילים‬ ‫אמריקני‪.‬‬ ‫הרוסיים שעברו השבחה‪ .‬היא מצויה בעדיפות נמוכה‪.‬‬ ‫צי הצוללות המצרי קטן מבחינה מספרית מאז מלחמת יום‬ ‫כוחות היבשה נבנו על מנת שתהיה להם יכולת לפעול בצורה‬ ‫היעילה ניותר במרחבי סיני ומול השריון של צה\"ל בקרבות תנועה‪.‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬לאחר שהוצאו מהשירות כל הצוללות הישנות‪ ,‬אך‬ ‫הוא עתה הרבה יותר איכותי‪ .‬עומדות לרשותו ‪ 4‬צוללות סיניות‬ ‫הדם‪ -‬בא לידי ביטוי בנקודות הבאות‪:‬‬ ‫מושבחות‪ ,‬המצוידות בטילי ים‪-‬ים מסוג הרפון\"‪ \",‬ובעתיד‬ ‫* הוכפל מספר הדיוויזיות המשוריינות מ‪ 2-‬ל‪ ,4-‬וכוחות‬ ‫השריון עם‪-‬ו מודרניזציה‪ .‬צי הטנקים של מצרים מתבסס כיום‬ ‫ייתוספו לו עוד ‪ 2‬צוללות אמריקניות חדישות‪.‬‬ ‫ס‪-‬ובו על טנקי םא\"‪ 1-‬ייא‪ \"1-‬שתי) דיוויזיות משוריינות מצוידות‬ ‫בהם( ועל טנקי םא\"‪ 60-‬ייא‪ .\"3-‬בעתיד יהיה כל סד\"כ הטנקים‬ ‫מכיוון שצבא מצרים החל למעשה את תהליך ההתעצמות‬ ‫של מצרים מורכב מהם ומטנקי יט\"‪ \"62-‬מושבחים‪.‬‬ ‫שלו רק בתום ‪ 10‬שנים ממלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ומאחר שמדובר‬ ‫* דיוויזיות החי\"ר הוסבו לממוכנות‪ ,‬ומתבססות ברובן על‬ ‫בתהליך הדרגתי ואיטי‪ ,‬הרי כיום הוא הצבא הערבי המודרני‬ ‫נגמ\"שים איכותיים מסוג םא\"‪ 113-‬ייא‪ \"2-‬ו‪ YPR 765-‬נגמיש)‬ ‫ביותר ‪ -‬לצד צבאותיהן של סעודיה ושל מדינות המפרץ‬ ‫המיוצר בהולנד‪ ,‬והמצויד במשגר טאו\"(‪\".‬‬ ‫* הארטילריה עדין מפגרת בהשוואה לגורמי הניידות והשריון‬ ‫העשירות‪.‬‬ ‫האחרים‪ .‬לפי שעה ישנם בסד\"כ של צבא מצרים רק ‪ 300‬קנים‬ ‫שיתוףהפעורההבינעףבי‬ ‫מתנייעים‪ ,‬רובם המכריע מתוצרת ארה\"ב‪.‬‬ ‫* הסד\"כ של משגרי הטילים נ\"ט התעצם כמעט פי ‪ .5‬כיום‬ ‫במלחמת יום הכיפוריס התבטא שיתוף הפעולה הבינערבי‬ ‫הוא נייד בחלקו הגדול ומתוצרת מערבית‪ .‬אליו יש להוסיף את‬ ‫ב‪ 4-‬תחומים‪:‬‬ ‫‪ 36‬מסוקי ה\"אפאצ'י\"‪ ,‬ואז תתקבל התמונה המלאה של היכולת‬ ‫המצרית לשחוק את הכוחות המשוריינים של צה\"ל במקרה של‬ ‫הקואליציה המלחמתית בין סוריה למצרים‪.‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫התנגשות במרחבי סיני‪.‬‬ ‫שיגור כוחות משלוח ערביים לסוריה ולמצרים‪ ,‬שהמשמעותי‬ ‫* כוחות מיוחדים‪ .‬הכוחות המיוחדים של מצרים לא גדלו‬ ‫שבהם היה כוח המשלוח העיראקי לסוריה‪.‬‬ ‫*‬ ‫מאז מלחמת יום הכיפורים בניגוד) בולט לכוחות המיוחדים של‬ ‫סוריה( ומונים כיוס ‪ 5‬חטיבות‪ .‬אולם לרשותם עומדים מסוקי‬ ‫חרם הנפט והסיוע הכספי שנתנו נסיכויות הנפט למאמץ‬ ‫*‬ ‫המלחמה והשיקום של מצרים ושל סוריה‪.‬‬ ‫הפעלת להל מדיני משותף בזירה הבינלאומית‪.‬‬ ‫כל גורם ערבי שכתב על לקחיה של מלחמת יום הכיפורים‬ ‫הדגיש במידה זו או אחרת את היתרונות הגדולים שהפיקו‬ ‫הערבים משיתוף הפעולה ביניהם‪ :‬הוא שיפר את יחסי הכוחות‬ ‫‪83‬‬ ‫שצשנוש~ינ ‪361‬‬

‫אחד שבו) שני נתיבים( ממרחב בגדאד לסוריה ולירדן‪ .‬בשנים‬ ‫בין מדינות העימות לישראל‪ ,‬פיצל את כוחות צה\"ל‪ ,‬מיצה את‬ ‫שלאחר המלחמה הפך ציר זה לאוטוסטרדה‪ ,‬ונוספו עוד ‪ 2‬צירי‬ ‫כוח העמידה הערבי והקנה אורך נשימה למדינות הנלחמות‪.‬‬ ‫תנועה נוחים‪.‬‬ ‫גורם הכוח המרכזי בקרב מדינות ערב שאינן גובלות בישראל‬ ‫* תחזוקה‪ .‬במרחב ‪ 1]-3‬האיזור) שבו מתפצל ציר התנועה‬ ‫הוא עיראק‪ ,‬וחשיבותו גם‪-‬ה לאחר יציאת מצרים ממעגל הלוחמה‬ ‫לירדן ולסוריה( הוקמה עיר תחזוקה ענקית‪ ,‬הכוללת את כל‬ ‫נגד ישראל ב‪ .1975-‬הרעיון של חזית\" מזרחית\" היה קיים עוד‬ ‫האמצעים עבור כוחות בהיקף של עד ‪ 10‬דיוויזיות‪ .‬לאורך ציר‬ ‫לפני מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ו‪ 2-‬דיוויזיות עיראקיות היו ערוכות‬ ‫התנועה עצמו הוקמו נקודות תחזוקה‪ .‬גם הסורים הקימו נקודות‬ ‫בצפון‪-‬מזרח ירדן עד ‪ ,1971‬אך רק לאחר ‪ 1975‬נעשו מספר צעדים‬ ‫תחזוקה קטנות על הציר מדמשק למרהב ‪ .11-3‬ככלל‪ ,‬הגישה‬ ‫ממשיים למימוש רעיון זה‪ .‬הכוונה הייתה להביא לידי ביטוי‬ ‫העיראקית הייתה שלא לסמוך על הסורים ועל הירדנים בנושאים‬ ‫מקסימלי את העוצמה העיראקית מתוך שטח ירדן‪ ,‬אשר לה‬ ‫של תחזוקת חיל המשלוח‪.‬‬ ‫גבול ארוך עם ישראל והיא קרובה למרכזי האוכלוסייה שלה‪.‬‬ ‫הגנה נ\"מ‪ .‬מ‪ 0-‬טילי קרקע‪-‬אוויר ניידים במלחמת יום‬ ‫כוח המשלוח העיראקי במלחמת יום הכיפורים כלל ‪2‬‬ ‫הכיפורים הגיעו העיראקים ל‪-‬סד\"כ של ‪ 25‬סוללות ניידות מסוג‬ ‫דיוויזיות משוריינות מתוך) סד\"כ של ‪ 2‬דיוויזיות משוריינות‪1 ,‬‬ ‫דיוויזיה ממוכנת ו‪ 3-‬דיוויזיות חי\"ר( וכן ‪ 3‬חטיבות חי\"ר וכוחות‬ ‫* תיאום עם צבא ירדן ועם צבא סוריה‪ .‬יי חאחעי התיאום‬ ‫מיוחדים‪ .‬מדום‪ -‬היה בכוח שמנה ‪ 550‬טנקים מתוך) סד\"כ של‬ ‫‪ -‬ובכלל זה התוכנית לשגר קצינים עיראקים בכירים לגבול‬ ‫כ‪ 1,200-‬טנקים( כו‪ 700-‬נגמ\"שים מתוך) סד\"כ כולל של כ‪1,500-‬‬ ‫ירדן‪-‬ישראל וסוריה‪-‬ישראל ‪ -‬עלו בתוהו‪ .‬בעקבות זאת הציעו‬ ‫נגמ\"שים(‪ .‬במילים אחרות‪ :‬יותר משליש מהסד\"כ של כוחות‬ ‫היבשה של צבא עיראק נע לסוריה עם כל הלוגיסטיקה שלו על‬ ‫העיראקים לקבל גזרת אחריות משלהם ‪ -‬עדיף בצפון ירדן‪.‬‬ ‫ציר תנועה אחד‪ ,‬בלי הגנה אווירית‪ ,‬בלי לבצע כל תיאום מראש‬ ‫המשבר המתמשך ביחסי סוריה‪-‬עיראק‪ ,‬המלחמה הממושכת‬ ‫נגד איראן‪ ,‬הפלישה לכוויית ומלחמת המפרץ ב‪ ,1991-‬ולבסוף‬ ‫עם הסורים ובלי להכיר את תנאי הזירה ברמת‪-‬הגולן‪.‬‬ ‫הסכם השלום בין ישראל לירדן הורידו את נושא החזית המזרחית‬ ‫החטיבה המשוריינת הראשונה של הכוח יצאה מעיראק ב‪-‬‬ ‫מסדר היום של מדינות ערב‪ .‬אולם מאז סוף שנות ה‪ 80-‬החלו‬ ‫‪ 8‬באוקטובר והגיעה לדמשק מרחק) של ‪ 1,360‬ק\"מ( ב‪10-‬‬ ‫העיראקים לממש תפיסה אנכית של כוח משלוח‪ ,‬שאינה תלויה‬ ‫באוקטום‪ .-‬החטיבה האחרונה של כוח המשלוח הגיעה לדמשק‬ ‫ברצון הטוב של סוריה ושל ירדן‪ ,‬ואינה כרוכה בתיאומים‬ ‫ב‪ 21-‬באוקטובר‪ ,‬סמוך מאוד לסיום המלחמה‪ .‬הגעת הכוח‬ ‫מסובכים‪ ,‬בהשקעת משאביס וכוחות‪ ,‬ואין בה הרבה סיכונים‪.‬‬ ‫העיראקי לרמת‪-‬הגולן‪ ,‬ובעיקר הגעתה של החטיבה המשוריינת‬ ‫הכוונה היא לטילי הקרקע‪-‬קרקע ארוכי טווח‪ ,‬המסוגלים להגיע‬ ‫הראשונה‪ ,‬בלמו את תנופת המתקפה של צה\"ל‪ ,‬איפשרו לצבא‬ ‫הסורי להיערך להגנה‪ ,‬ובכך חוללו שינוי אסטרטגי במלחמה בסרה‬ ‫למרכזי האוכלוסייה של ישראל‪.‬‬ ‫מלחמת המפרץ הוכיחה את נכונותה של התפיסה העיראקית‪:‬‬ ‫הסורית‪.‬‬ ‫הייתה זו הפעם הראשונה שמדינת פריפריה הצליחה לפגוע‬ ‫במרכזי האוכלוסייה של ישראל בלי לשגר כוח משלוח יבשתי‬ ‫ההתעצמות העיראקית לאחר מלחמת יום הכיפורים היא‬ ‫מרשימה‪ ,‬אך סיבותיה נעוצות בעיקר בשאיפות המדיניות שלה‬ ‫ותוך התחמקות ממפגש עם חיל האוויר החזק שלה‪.‬‬ ‫להגמוניה בסהר הפורה מול סוריה ונוכח האויב האיראני‪ ,‬שלאחר‬ ‫לסיכומה של פסקה זו חשוב להדגיש‪ ,‬כי אף שלאחר ‪1973‬‬ ‫נפילת השאח ועליית חומייני לשלטון הפך להרבה יותר מאיים‪.‬‬ ‫לא עלה שיתוף הפעולה הערבי על פסים מעשיים‪ ,‬הרי נראה‬ ‫אבל יחד עם זאת אין ספק שמספר מרכיבים בהתעצמות‬ ‫שהלקחים בתחום זה נלמדו היטב לאחר המלחמה בכל מדינות‬ ‫העיראקית נבעו מלקחי המלחמה‪ ,‬וכי הגידול בעוצמה העיראקית‬ ‫ערב‪ ,‬וייעשה מאמץ של ממש ליישמם לקראת כל מלחמה אפשרית‬ ‫העלה באופן ניכר את חשיבותו של כוח משלוח עיראקי במקרה‬ ‫בעתיד‪ .‬ובמילים אחרות‪ :‬מדינות ערב למדו כי מבחינתן עדיפה‬ ‫של מלחמה ישראלית‪-‬ערבית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬העיראקים נקטו שורה‬ ‫כל קואליציה ערבית ‪ -‬רופפת ככל שתהיה ‪ -‬על פני יוזמה‬ ‫של צעדים בעקבות) לקחים שהפיקו מהמלחמה'( כדי שיוכלו‬ ‫להעמיד לרשות החזית המזרחית במהירות כוח משלוח גדול‪.‬‬ ‫מלחמתית עצמאית של מדינה ערבית בודדת‪.‬‬ ‫להלן פירוט הצעדים שהם נקטו‪:‬‬ ‫עשק ל\" קנעננען'‬ ‫* הובלת הכוחות‪ .‬במלחמת יום הכיפורים היו לעיראקים‬ ‫במלחמת יום הכיפורים לא הופעל נשק כימי או ביולוגי‪ ,‬ולא‬ ‫כ‪ 100-‬מובילי טנקים בלבד‪ ,‬שלא הספיקו אפילו להובלתה של‬ ‫נעשה כל ניסיון לאיים בהפעלתו‪ ,‬אף שבידי מצרים היה מצוי‬ ‫חטיבת שריון אחת מלאה בסבב אחד‪ .‬ב‪ 1983-‬כם‪ -‬היו לעיראקים‬ ‫נשק כימי‪ ,‬שהופעל כבר בשנות ה‪ 60-‬במלחמה בתימן‪ .‬גם בידי‬ ‫‪ 1,200‬מובילי טנקים‪ ,‬ב‪ 1986-‬היו להם כ‪ 2,800-‬מובילים חלקם)‬ ‫סוריה היו מצויות פצצות אוויר עם חומר כימי שנמסרו) לה על‪-‬‬ ‫במשק האזרחי(‪ ,‬וכיום עומדים לרשותם בין ‪ 1,500‬ל‪.2,000-‬‬ ‫ידי המצרים(‪.‬‬ ‫ב‪ 1973-‬היו לעיראקים ‪ 31‬מטוסי תובלה צבאיים‪ .‬ב‪1983-‬‬ ‫היו להם ‪ 62‬מטוסי תובלה‪ .‬ב‪ 1973-‬היו לעיראקים כ‪ 80-‬מסוקי‬ ‫נראה שהמלחמה עצמה לא השפיעה באורח ישיר ומיידי על‬ ‫תובלה‪ .‬ב‪ 1983-‬כבר היו להם ‪ 265‬מסוקים! מתוכם) ‪ 175‬מסוקי‬ ‫התפיסות הביטחוניות הערביות בתחום זה‪ .‬הסורים החלו‬ ‫תובלה כבדים ובינוניים ו‪ 90-‬קלים(‪.‬‬ ‫* צירי תנועה‪ .‬ב‪ 1973-‬היה למעשה רק ציר תנועה מרכזי‬

‫הצבאי‪ .‬רק לאחר ‪ 20-15‬שנה ‪ -‬בשל השתנותה של המציאות‬ ‫להצטייד בנשק כימי לקראת סוף שנות ה‪ ,70-‬שעה שאימצו את‬ ‫גישת האיזון\" האסטרטגי\"‪ .‬תהליך ההצטיידות הזה הואץ‬ ‫הבינלאומית והאזורית ‪ -‬אימצו הסורים את הגישה המצרית‪,‬‬ ‫בעקבות כישלונם האווירי המחפיר במלחמת לבנון ב‪.1982-‬‬ ‫שראתה במאמץ המדיני את העיקר‪ .‬אך סוריה עשתה זאת בלי‬ ‫העיראקים דורבנו להצטייד בנשק כימי במהלך מלחמתם‬ ‫לוותר על האופציה של הפעלת כוח‪ ,‬והיא עושה זאת בעיקר‬ ‫נגד איראן שהחלה) ב‪.)1980-‬‬ ‫המצרים המשיכו לשמר ולפתח את כושרם לייצר נשק כימי‬ ‫באמצעות שליחים\"‪ \",‬הנוקטים אסטרטגיה של טרור‪.‬‬ ‫וקידמו את המחקר בתחום הנשק הביולוגי‪ ,‬אך נמנעים מלייצר‬ ‫סוגי נשק אלה‪ .‬וכך‪ ,‬בשעה שהסורים משקיעים בשנים האחרונות‬ ‫במה שנוגע לניהול המלחמה ברמה האסטרטגית‪ ,‬הרי‬ ‫את עיקר המאמץ שלהם בשיפור יכולתם לשגר טילי קרקע‪-‬‬ ‫קרקע בעלי ראשי נפץ כימיים‪ ,‬שמים המצרים את הדגש על חיל‬ ‫שהתפיסה המרכזית בעקבות מלחמת יום הכיפורים הייתה שעל‬ ‫אוויר איכותי ועל מערכות חימוש מדויקות‪.‬‬ ‫הערבים להביא לכלל ביטוי את היתרון היחסי שלהם מול נקודות‬ ‫באשר לנשק הגרעיני ‪ -‬סביר להניח כי המצרים לקחו‬ ‫בחשבון ב‪ ,1973-‬כי בנסיבות קיצוניות עלולה ישראל להפעיל‬ ‫התורפה של ישראל‪ ,‬דהיינו להעמיד למבחן את כוח העמידה‬ ‫נשק גרעיני‪ ,‬שם‪-‬אייתם היה מצוי ברשותה‪ .‬לכן אין להתפלא על‬ ‫כך שבוטרוס עיאלי יצא כס‪ -‬ב‪ 1974-‬בהמלצה למדינות ערב‬ ‫והספיגה המשופר שלהם מול כוח העמידה והספיגה הירוד של‬ ‫לרכוש נשק גרעיני כמו זה שבידי ישראל‪'.‬‬ ‫ישראל‪ .‬זאת תוך נטרול היתרון היחסי של ישראל בתחום של‬ ‫מעשית‪ ,‬לא פנתה מצרים לאסטרטגיה של רכישת יכולת‬ ‫גרעינית צבאית אם) כי צעדה קדימה בתחום המחקר האזרחי‬ ‫הפעלת כוח מחץ אווירי ומשוריין‪.‬‬ ‫וההכשרה של כוח אדם(‪ ,‬ואילו סוריה מצויה כראשית הדרך‬ ‫במישור המחקרי‪ .‬דווקא עיראק היא זו שפועלת מאז סוף שנות‬ ‫אחת מנקודות התורפה המרכזיות של ישראל היא העורף‬ ‫ה‪ 70-‬כדי להשיג יכולת גרעינית צבאית‪ .‬מה שמדרבן אותה ללכת‬ ‫בדרך זו הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬רצונה להשיג הגמוניה אזורית יחד עם‬ ‫הקטן והצפוף שלה מול המרחבים העצומים של מדינות ערב‪.‬‬ ‫חששותיה מהתעצמותה המואצת של איראן‪.‬‬ ‫כדי לנצל מצב זה הגיעו הערבים למסקנה שיש לשנות את כללי‬ ‫ט\"וממטר‪\"-‬נות‬ ‫המשחק ולהפוך את העורף הישראלי לחזית נוספת‪.‬‬ ‫ממלחמת יום הכיפורים הפיקו הערבים שני לקחים מהותיים‪:‬‬ ‫מסקנה נוספת שהסיקו הערבים היא שעליהם להתמקד גם‬ ‫* מחד גיסא ‪ -‬ניתן לצאת למלחמה נגד ישראל ולהשיג הישגים‬ ‫של ממש‪ ,‬בתנאי שמדום‪ -‬במלחמה מוגבלת‪ ,‬שמציבה יעדים‬ ‫בעתיד במה שהם עשו בהצלחה לא מבוטלת במלחמה‪ :‬יוזמה‪,‬‬ ‫ריאליים‪ ,‬מותאמת ליכולות הערבים וממצה את הפוטנציאל‬ ‫הבינערבי‪ .‬מלחמה כזאת שוב אינה בבחינת הימור מטורף או‬ ‫הפתעה‪ ,‬הרוויית השטח בכוחות‪ ,‬תקיפה לאורך כל החזית‪/‬‬ ‫מעשה של התאבדות כפי שחשבו בישראל ובעולם הערבי לאחר‬ ‫חזיתות‪ ,‬שלילת כושר התמרון והאש האופרטיביים של צה\"ל‬ ‫מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫* מאידך גיסא ‪ -‬למרות התנאים האידיאליים שעמדו לרשות‬ ‫ביבשה ובאוויר‪ .‬ההתקפה נתפסת בעיני הערבים כחיונית על‬ ‫הערבים‪ ,‬הרי שם‪-‬מה האופרטיבית צה\"ל לא נוצח‪ ,‬אלא להפך‪.‬‬ ‫הוא יצא מהמלחמה כשידו על העליונה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מלחמה‬ ‫מנת להשיג הישגים‪ ,‬אך ההגנה נתפסת כצורת קרב שבה הם‬ ‫היא עניין יקר מאוד בכל המישורים‪ ,‬וספק אם בעתיד ניתן‬ ‫יהיה להשיג באמצעותה הישגים מדיניים נוספים‪ .‬כיוון שכך‪,‬‬ ‫יכולים להביא לידי ביטוי את נקודות החוזק שלהם‪ ,‬למזער את‬ ‫יש לנטוש את דרך המלחמה ולהתמקד בדרך המדינית‪.‬‬ ‫חולשותיהם‪ ,‬לשחוק את צה\"ל ולשמר את ההישגים של ההתקפה‪.‬‬ ‫מצרים אימצה את הלקח השני‪ .‬המלחמה יצרה‪ ,‬לדעתה‪,‬‬ ‫את התנאים לאופציה מדינית‪ ,‬והסכם השלום היה איפוא תוצאה‬ ‫באשר לבניין הכוח ‪ -‬מלחמת יום הכיפורים הביאה‬ ‫טבעית של מימוש אופציה זו‪ .‬בעקבותיו אומנם נותרה ישראל‬ ‫בחזקת אויב פוטנציאלי‪ ,‬אך בלי שלמצרים נותרו יעדים ישירים‬ ‫להתעצמות גדולה במספר היחידות ובכמויות של אמצעי הלחימה‪.‬‬ ‫ועצמאיים שאותם היא יכולה להשיג ממנה באמצעות מלחמה‪.‬‬ ‫סוריה אימצה את הלקח הראשון‪ .‬המלחמה חיזקה את‬ ‫מלחמת המפרץ הראשונה ומלחמת לבנון נתנו דחיפה נוספת‬ ‫תפיסת הסורים כי המאמץ הצבאי הוא העיקרי‪ ,‬ואילו המאמץ‬ ‫המדיני מיועד רק לסייע לו‪ .‬כלומר‪ ,‬המדיניות משועבדת למאמץ‬ ‫להתעצמות כמותית בסוריה ובעיראק‪ .‬מלחמת המפרץ השנייה‬ ‫ב‪ 1991-‬חוללה מפנה‪ :‬לאחריה הושם הדגש לא על התעצמות‬ ‫כמותית‪ ,‬אלא על התעצמות איכותית‪ .‬להלן מאפייני ההתעצמות‬ ‫הערבית לאחר מלחמת יום הכיפורים‪:‬‬ ‫* בניית מאסות גדולות של כוחות משוריינים‪ ,‬ממוכנים וניידים‪,‬‬ ‫המסתייעים בעוצמות גדולות של משגרי טילים ‪.urrJ‬‬ ‫המשמעות‪ :‬יצירת כוח מחץ‪ ,‬הגם‪-‬ת יכולות השחיקה של צה\"ל‬ ‫ומניעת יכולות התמרון שלו‪.‬‬ ‫* בניית כוח גדול של מסוקי תובלה ותקיפה יחד עם שימת‬ ‫דגש על בניית יחידות חי\"ר מעולות על חשבון יחידות החי\"ר‬ ‫הרגילות‪.‬‬ ‫* בחלק מהמדינות‪ :‬הגדלת עוצמות הטק\"א לשם נטרול כושר‬ ‫האש האופרטיבי של חיל האוויר הישראלי‪.‬‬ ‫*‬ ‫ם‪-‬וב המדינות‪ :‬רכישת טילי קרקע‪-‬קרקע‪.‬‬ ‫טילי הקרקע‪-‬קרקע‪ ,‬שנרכשו ם‪-‬ובם מייד לאחר המלחמה‪,‬‬ ‫יצרו בהדרגה מצב אסטרטגי חדש‪ :‬איום ישיר ומיידי על מדינת‬ ‫ישראל ‪ -‬על העורף האזרחי ועל המרכזים האסטרטגיים‪ ,‬כמו‬ ‫שדות תעופה‪ ,‬ימ\"חים‪ ,‬מאגרי לוגיסטיקה וכו'‪ .‬מ‪-‬מה האסטרטגית‬ ‫משמעות הדם‪ ,-‬בתפיסה הערבית‪ ,‬היא ערעור כושר ההרתעה‬ ‫הישראלי ויצירת ממד חדש של אפשרויות הפתעה‪ .‬ברמה‬ ‫האופרטיבית משמעות הדבר רווח זמן לגייסות בזירות הלחימה‬ ‫אט‪\"4‬‬ ‫!‪8811!4!881‬‬ ‫‪361‬‬

‫אין מס‪65‬ק‪11 5‬‬ ‫‪67 100,000‬‬ ‫‪ .7‬טטרוס עיאלי‪ ,‬תחזיות\" האפשרויות שלאחר השלום\"‪ ,‬מתוך‬ ‫הקרקעיות באמצעות שיבוש הגיוס של כוחות המילואים‪.‬‬ ‫השלב השני של ההצטיידות בטק\"ק היה מסוף שנות ה‪,80-‬‬ ‫לקחים ערביים ממלחמת אוקטובר‪ ,‬סיוון עימנואל עורך(‪),‬‬ ‫כאשר הוגדלו טווחי הטילים ל‪ 500-‬ק\"מ‪ ,‬והורכבו עליהם ראשי‬ ‫עם עובד‪ ,1974 ,‬עמ' ‪.82‬‬ ‫נפץ כימיים‪ .‬בכך התרחבו מעגלי האיום הערבי הישיר גם למדינות‬ ‫שאינן גובלות בישראל‪ ,‬ונוצר מעין מאזן אימה‪ :‬אם ישראל תתקוף‬ ‫מ‪-‬ה‪7‬ת‪6‬פ‪P‬נ‪ f‬ומועתדנמבנלהסחרפמתחתממ'נ‪,‬סף'‪0‬ית‪1‬ם‪,‬כיה'פוף‪1‬ף'סםדבף‪-‬דן‪ .73‬ן‬ ‫באמצעות חיל האוויר שלה מטרות אסטרטגיות במדינות ערב‪,‬‬ ‫ישיבו הערבים בטילים לסוגיהם‪ ,‬וכושר העמידה והספיגה העדיף‬ ‫מצרים סוויה יין סה\"כ ן‬ ‫מצמה‬ ‫שלהם יבוא לידי ביטוי‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪73 67 73 67‬‬ ‫ין‬ ‫‪67 73‬‬ ‫מצרים‪ ,‬שרכשה טק\"ק לפני מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬יוצאת‬ ‫דופן‪ .‬היא לא שמה את הדגש על טק\"ק‪ ,‬אלא על חיל אוויר‬ ‫ספס‪!%,‬י ס‪,‬מססש‪6‬פ‪,‬ססס‪ !5,000 1‬ס‪%‬הסל י‪,‬ססס‪1‬ס‪1‬ס‪%,‬סס‪6‬‬ ‫נוח‬ ‫איכותי ומתקדם‪ ,‬ורואה בו את המפתח החיוני להצלחה במלחמה‪:‬‬ ‫אדם‬ ‫אם לצורך ייצור האש האופרטיבית ואם לצורך ייצור אש‬ ‫תיו י‬ ‫‪1‬‬ ‫אסטרטגית בעומק מדינת ישראל‪.‬‬ ‫אין !‬ ‫אין ‪6‬‬ ‫מנקדת ‪10 6‬‬ ‫גיוון מקורות רכש‪ ,‬דגש על ייצור אמל\"ח עצמאי‪ ,‬החסנה של‬ ‫דיו ש‬ ‫מערכות נשק ‪ -‬בעיקר טנקים ‪ -‬הם מרכיבים חשובים נוספים‬ ‫באסטרטגיה הערבית‪ ,‬ואומצו בעיקר על‪-‬ידי מצרים ועיראק על‬ ‫כ‪5000-‬‬ ‫טנקים ‪570 300 2000 4!0 2400 1050‬‬ ‫מנת להקטין במידת מה את תלותן ברכש מהמעצמות ‪ -‬בעיקר‬ ‫בזמן מלחמה‪ .‬מצרים‪ ,‬ה‪0-‬עש מנשק מזרחי לנשק מערבי בתהליך‬ ‫‪4!0 300 1100 !00 2,300‬‬ ‫גמישים)‬ ‫ארוך והדרגתי‪ ,‬מחזיקה בידה כיום את הנשק ואת החימוש‬ ‫ארטילריה ‪3,600 1,830 420 300 1200 530 2,000 1,000‬‬ ‫המודרניים ביותר מבין מדינות ערב למעט) מעודיה ונסיכויות‬ ‫אין אין אין ‪1,060‬‬ ‫אין ‪500‬‬ ‫אין ‪560‬‬ ‫משגוי‬ ‫טילים‬ ‫המפרץ(‪ ,‬ואילו סוריה וירדן‪ ,‬שמיהרו להתעצם לאחר המלחמה‪,‬‬ ‫מחזיקות את האמל\"ח המיושן ביותר‪.‬‬ ‫ט\")‬ ‫שיתוף הפעולה הבינערבי במלחמה האיץ את המאמצים‬ ‫מטוסי ‪ 425 !5 25 350 109 630 300‬נ‪530,‬‬ ‫שלאחר המלחמה להקים חזית\" מזרחית\"‪ ,‬שהמרכיב המרכזי‬ ‫קרב‬ ‫בה הוא כוח משלוח עיראקי גדול‪ .‬בשטח עצמו הונחה תשתית‬ ‫לוגיסטית אדירה‪ ,‬ונרכשו אמצעי הובלה יבשתיים ואוויריים‬ ‫‪250‬‬ ‫‪ 5‬סו‬ ‫מסוקים ‪45 10 150 40‬‬ ‫ניכרים על‪-‬ידי עיראק על מנת ליצור את התנאים האופטימליים‬ ‫אין ‪190 30‬‬ ‫אין ‪40‬‬ ‫סוללות סן ‪150‬‬ ‫להנעה מהירה ונוחה של כוח המשלוח‪.‬‬ ‫טקס‬ ‫אולם התהפוכות נעולם הערבי‪ ,‬מלחמת המפרץ השנייה‬ ‫והסכם השלום בין ירדן לישראל הורידו את רעיון החזית\"‬ ‫המזרחית\" מסדר היום‪ .‬בו בזמן דומה שמלחמת יום הכיפורים‬ ‫הנחילה לערבים את ההכרה‪ ,‬כי מאוד לא רצוי למדינה ערבית‬ ‫לצאת לבדה למלחמה נגד ישראל‪ ,‬אלא הדם‪ -‬חייב להיעשות‬ ‫יחד עם הקולקטיב הערבי‪ ,‬או לפחות עם חלקו‪.‬‬ ‫ךעעיי*‬ ‫העף(ת‬ ‫‪ .1‬שמואל בר‪ ,‬מלחמת יום הכיפורים בעיני הערבים‪ ,‬מערכות‪,‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,1986 ,‬עמ' ‪.104 ,86-75‬‬ ‫‪ .2‬עבד אל‪-‬עיאני אל‪-‬גממי‪ ,‬זיכרונות מלחמת אוקטובר ‪,1973‬‬ ‫צה\"ל‪ ,‬בית‪-‬הספר למודיעין‪ ,‬יולי ‪ ,1994‬עמ' ‪.265 ,118-117‬‬ ‫‪ .3‬מוצטפא חליל‪ ,‬ראיון באחבאר אל‪-‬יום‪ ,‬אוקטום‪.1993 -‬‬ ‫‪ .4‬אל‪-‬גמסי‪ ,‬עמ' ‪.270‬‬ ‫‪ .5‬שם‪ ,‬עמ' ‪.264‬‬ ‫‪ .6‬צבא עיראק במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬תרגום ועיבוד של ספר‬ ‫עיראקי‪ ,‬הוצאת מערכות‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.1986 ,‬‬

‫יין‪,‬י‪,:,,,‬לנ‪)!,‬ךיוךלוי‪[,‬ל‪-,.‬י~י‪'115‬‬ ‫ה‪50‬ז‪0‬ל\"‪ne‬נוק=‪,‬ו‪,a‬ן!‪,i,‬ם‪o‬ו‪e,‬ו?‪t‬ריי‪;/,_~-‬ע‪g,‬ן‪,!::i(l‬ן‪ ,.‬ש‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬ל סעועו‪15‬ו‪4‬‬ ‫וגן‪ ,,‬ן זמה‪80,‬‬ ‫ך ~‪PASRX CNROXICI,‬‬ ‫י‪ ,1):\"\",‬י‪ , ). 1 _= 11\"?\"!),‬ד;‪ ]1%‬תדוצב\"]ם‪114‬‬ ‫כה\"‪,‬י‪;-‬ו‪d‬ם‪'- ',.-bening~t‬‬ ‫‪d-e;:nltilil‬‬ ‫י)ןו‪\"1‬ה‪( :‬‬ ‫אעש‪1%%%‬י(ך‪.‬ע‪,:1‬בשתז'‪5?2‬‬ ‫ןן‪:‬וי‪\"5,25‬‬ ‫‪ ,,‬ןק)נ)!ד‪,!-,‬ויש‪11‬בי‪!0‬ה‪t1jT‬מ‪:‬ן‪.f.\"ji‬‬ ‫אשר קרעה אשנב אל מלחמת המחר‪ .‬מלחמת\" קוריאה היתה‬ ‫השני‬ ‫ביום‬ ‫החלה כבר‬ ‫יום‪-‬הכיפורים‬ ‫הפקת הלקחים ממלחמת‬ ‫חזרה זוטא על מלחמת‪-‬העולם השניה ; מלחמת ויאט‪-‬נאם היתה‬ ‫לפתרון‬ ‫מייד‬ ‫צה\"ל ניגש‬ ‫מחוצה' לה‪.‬‬ ‫למלחמה‪ ,‬הן בישראל והן‬ ‫מוגבלת מבחינות רבות‪ ,‬אם כי הופעלו בה טילי קרקע‪-‬אויר‬ ‫הבעיות שצצו בשדה‪-‬הקרב‪ ,‬בדמות מערכות‪-‬נשק או דוקטרי‪-‬‬ ‫נות‪-‬להימה חדשות במהנה האויב‪ ,‬ולא חדל מהפקת הלקחים‬ ‫סובייטיים חדישים ונעשה שימוש בטילי אויר‪-‬קרקע ובחי\"ר‬ ‫ויישומם עד עצם היום הזה‪ .‬אמצעי‪-‬התקשורת‪ ,‬אשר סיקרו את‬ ‫וחבאמיולולושחמתמ‪-‬לבבזחטקימלתים‪-‬מהמוסנאווגחקיטםו ;בשרנרמאל‪3‬הח‪97‬מ‪1‬תבראשישבתשמזת‪-‬רהחי‪-‬ממהילתםחימכוןתה‪-‬יהתעוההלציםגמהעיןהשהנילשיכהא;ה‬ ‫המלהמה‪ ,‬גייסו פרשנים לניתוח הלחימה ולהצגת תחזיות‬ ‫על מלחמת‪:‬המחר‪ ,‬על‪-‬פי אירועי אוקטובר ‪ .1973‬בשלב השני‬ ‫התיישבו על המדוכה אסטרטגים וקציני‪-‬צבא בכירים מצבאות‬ ‫האלקטרונית‪ :‬הטילים נגד‪-‬‬ ‫למעשה את חידושי הלוחמה‬ ‫שונים וניסו להעמיק הקור בסוגיית הלקחים‪.‬‬ ‫מטוסים‪ ,‬הטילים ממטוסים נגד מטרות‪-‬קרקע והטילים נגד‪-‬‬ ‫טנקים‪ .‬כמו כן העלתה מלהמה‬ ‫הפעלת‬ ‫זו את האפשרות של‬ ‫טילי קרקע‪-‬קרקע נגד ריכוזי‬ ‫הפרשנויות הראשונות היו לעתים חפוזות וקיצוניות מדי‪ .‬רבים‬ ‫מצויידים‬ ‫אוכלוסיה‪ ,‬כשהם‬ ‫קונבנציונאליים או‬ ‫בראשי‪-‬נפץ‬ ‫נטו לראות בטילים השונים חזות הכל במלחמת המחר‪ ,‬ולפיכך‬ ‫ביולוגי‪,‬‬ ‫ממין אב\"כ אטומי‪),‬‬ ‫ניבאו את קץ הטנק והמטוס‪ .‬במרוצת השנה שחלפה מאז‬ ‫כימי( ; המלחמה האחרונה אף העלתה את האפשרות של‬ ‫המלחמה תוקנו רבות מן ההערכות המוקדמות‪ ,‬לאור מידע‬ ‫שימוש בגז שלקראתו) היו לפחות צבאות מצרים וסוריה‬ ‫סטאטיסטי) ואחר( רב יותר‪ ,‬ברור ומדויק יותר‪ ,‬שנצטבר בהד‪-‬‬ ‫מבצוציווריתים‪-‬קרהביטב(הןמתואכיןמיאםת‬ ‫חילות וזרועות‬ ‫המחודשת של‬ ‫המזיגה‬ ‫רגה‪ .‬בתום שנה נסתבר כי הלקחים אינם מעידים על תהפוכות‬ ‫חדישה ‪ -‬בה‬ ‫בזירת‪-‬קרבות‬ ‫למלחמה‬ ‫עמוקות מדי בלוחמה‪ .‬מסקנות שקולות יותר הוסקו בשורה של‬ ‫ועידות‪ ,‬כנסים‪ ,‬ודיונים שנערכו במלאת שנה למלחמה ודנו‬ ‫מופעלים מערכות‪-‬נשק קטלניות מאוד‪ ,‬בין שהן קונבנציו‪-‬‬ ‫בפני המלחמה בעידן האלקטרוניקה והטילים‪ .‬רוב הדברים‬ ‫נאליות או אחרות\"‪ .‬כך נאמר בוועידת המכון למחקרים‬ ‫הושמעו במערב‪ .‬לכן סקירתם של לקחי מלחמת יום‪-‬הכיפורים‬ ‫אסטרטגיים בלונדון‪ ,‬שנערכה באמצע ספטמבר‪,‬‬ ‫בלקחי‬ ‫ועסקה‬ ‫מלחמת יום‪-‬הכיפורים ובלקחים שניתן להפיק‬ ‫מערביים‪ .‬אולם משולב‬ ‫בעיני זרים נשענת בעיקר על מקורות‬ ‫הנפט‬ ‫מהסבת‬ ‫העוסק בלקחים לשמם‬ ‫בה גם חומר מזרח‪-‬אירופי או ערבי‪,‬‬ ‫לנשק בידי הערבים‪.‬‬ ‫להבדיל) מתעמולה או הסברה(‪.‬‬ ‫נסקור להלן ‪ -‬סקירה ראשונית ‪ -‬את לקחי המלחמה בעיני‬ ‫זרים‪ ,‬נושא אחר נושא‪ ,‬על‪-‬פי סדר שרירותי שיש בו מעין‬ ‫יום‪-‬הכיפורים הוא‪,‬‬ ‫הלקח הראשון שהפיקו זרים ממלחמת‬ ‫סכימה של המלחמה ‪ :‬ההפתעה‪ ,‬לחימת כוחות הקרקע‪ ,‬הפעלת‬ ‫שזו המלחמה הגדולה הראשונה מאז מלחמת‪-‬העולם השניה‪,‬‬ ‫כוחות האויר וסיכומים כלליים‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫ן‪0‬ת\"‪0‬ח‪Journal ),‬‬ ‫‪ 83 ; 1155 1601 Annual Conference,‬ק‪9.74(, .‬‬ ‫‪Brighton. 12-15‬‬ ‫‪September,1974.‬‬ ‫‪1155Conference.‬‬ ‫‪ibid.‬‬ ‫‪anca\"Lisaas‬מ‪r‬א(‪Is1r12a.9el;o-AGreanb.e\"A, nFdorreceBseAarumfreee,s).(F‬ק‪)1e)r.,re9..‬ך‪G4u‬ל‪,‬ק‪QB(Puaaarrctisrlai,ey1m, -02e..‬‬ ‫הרעה‬ ‫‪1155 Conference; Jac Weller,‬‬ ‫‪\"The‬‬ ‫טח‪5,\"2‬‬ ‫ע‪Defense ))7514, 9-10.74(, .‬‬ ‫‪131.‬‬ ‫‪Fight‬‬ ‫‪(%‬‬ ‫‪National‬‬ ‫‪Gen. Albert Merglen, 1155.‬‬ ‫גנרל טוב אל לו להיות מופתע‪ ,‬אמר נפוליון‪ .‬במלחמת יום‬ ‫הכיפורים נחלו שני הצדדים הפתעות‪ ,‬בשלבים השונים של‬ ‫‪ 15.‬ס‪Beaufre, op. ,.([( .‬‬ ‫בפרוון‬ ‫המיחלה‪ 1.‬רוב הפרשנים ציינו כי ישראל הופתעה‬ ‫כי‪-‬אם‬ ‫המלחמה ; אולם ההפתעה לא נבעה מחוסר מידע‬ ‫‪ 309.‬ק‪ 4.74(, .‬א\"‪\"[%‬ת[(‪Quarterly ,‬‬ ‫‪ 29.‬ע‪ ,.([( .‬ע‪10. Barclay, 0.‬‬ ‫‪ .11‬בארקליי‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫מהערכה מוטעית של המידע‪ .‬ישראל ליקטה שפע של מידע‬ ‫‪ .12‬שם‪.‬‬ ‫על התעצמותם של המצרים ושל הסורים‪ ,‬אך לא העריכה‬ ‫נכונה את םהיתונווכ‪ 2.‬בהעדר הערכה נכונה; אין ערך למידע‬ ‫הרב הארתאלו‪ 3.‬בנתונים של אוקטובר ‪ 1973‬היתה לישראל‬ ‫הרגו מויל‬ ‫אתראה אסטרטגית‪ ,‬אך היא נחלה הפתעה תיטקאט‪4.‬‬ ‫תרמו מאמצי‪-‬הטעיה‬ ‫במלחמת יום הכיפורים ניטשו קרבות‪-‬השריון הגדולים ביותר‬ ‫הערבי של קו‪-‬העימות‬ ‫להפתעה שנפלה בחלקה של ישראל‬ ‫ממבבמיההאההבלאזעםשאומםבלנולידמהעםהצצועעשותצמטההנהולימרהפמחטאםיעצשימושחנלביייוים‪-‬הת\"‪-‬נה‪1‬ם‪,‬רוה‪4‬ס;ע‪9‬ובטויםנ‪1‬ןיל‪.‬לבקילייאםודידםבשגמאל‪.‬רעך‪2‬חקאייצהולמממומשתועונהבר‪,‬יצאתכעהמם‪.‬דלצוהממלכארהתינתבעשועאממרושתשיעיהההיברהייופתביינםעוביתשלפתהקלשהאהייכוישמיהשובוגוינההד\"שאוםשטלהכלו‪.‬ומכ‪.‬התחל‪,‬סוגב‪1‬ווטרכתכנ‪-‬טנלמייקבנאמשיםםעלקרילתבחווטןירמבתקממתחכה‪-‬לתלגד‪-‬טיהביחדמהוערל‪a‬שוימגיילש\"וילתתםאםל‪---,D‬ןם‪-‬ם‬ ‫ערביים‪ ,‬שעלו יפה‪ \",‬וכן העובדה שבצד‬ ‫היו ריכוזי‪-‬כוחות גדולים‪ ,‬דרך קבע‪ ,‬שעה שבצד הישראלי היה‬ ‫קו צבאי דליל בלבד‪ .‬המעבר מפריסה הגנתית או מתמרון‬ ‫מאוד לצד המרוכל‪ \".‬וכאשר יש הופע של‬ ‫טפע טל תוצוגת‪ 1‬עלול להיווצר מסך‪-‬‬ ‫‪ -‬להתקפה‪ ,‬קל‬ ‫גדול‬ ‫ווהאויב מבצע‬ ‫מידע‬ ‫עשן הגורם להערכה מוטעית‪ ,‬בבחינת מרוב\" עצים אין רואים‬ ‫את רעיה\"‪7.‬‬ ‫ההפתעה הישראלית נבעה גם מהערכה מוטעית של כושר‬ ‫האויב יברעה‪ 8.‬ישראל לא האמינה‪ ,‬שהערבים מסוגלים לנהל‬ ‫קונבנציונאלית‬ ‫‪.1973‬‬ ‫המונחים של אוקטובר‬ ‫בעת ובעוגה אחת לוחמת גרילה ומלחמה‬ ‫עתיד הטנק והמטוס ‪ -‬עמודי‪-‬התווך‬ ‫ותשומת‪-‬הלב) הישראלית היתה ממוקדת בבחירות ובפרשת‬ ‫המערבית ברוח לוחמת‪-‬הבזק של סר‬ ‫התחזיות הראשונות על‬ ‫עולים מברית‪-‬‬ ‫של החשיבה הצבאית‬ ‫באימונם וב‪-‬‬ ‫מחנה שנאו באוסטריה בפני‬ ‫סגירתו של‬ ‫הנרי‪-‬באזיל לידל‪-‬הארס ‪ -‬היו קודרות‪ .‬קרוב\" קצו של‬ ‫הישראלים הופתעו מהשיפור שהל‬ ‫המועצזת(ן‬ ‫לשעבר דיפלומט בריטי וחבר‬ ‫הטנק‪ \",‬כתב איאן סמארט‪,‬‬ ‫כושר הלחימה הכללי של הערבים בשתי החזיתות‪ .‬הפתעה‬ ‫בלונדון והיום סגל‪-‬מנהל המכון‬ ‫המכון למחקרים אסטרטגיים‬ ‫גדולה יותר היתה העובדה שהמוראל המצרי והסורי התויק‬ ‫מצמך כה ס‪.‬הפי‪2‬‬ ‫המלכותי הבריטי ליחסים םיימואלניב‪ 3.‬באותה עת כתב הפרשן‬ ‫גם הערבים הופתעו במלחמה זו‪ ,‬במיוחד במבצע הצליחה‬ ‫הצבאי של שבועון‪-‬החדשות האמריקני רב‪-‬התפוצה ניוזוויק\"\" ‪:‬‬ ‫הטנק\" חדל לשלוט ברקה‪-‬הדשב\"‪ 4.‬יש המחזיקים בדעה זו עד‬ ‫הישראלי אל הגדה המערבית של תעלת סואץ‪ .‬אך בעוד‬ ‫שישראל התאוששה במהירות מהפתעתה‪ ,‬התבלבלו המצרים‬ ‫עצם היום הזה‪ .‬אחד מהם הוא הגנרל הצרפתי אלבר מרגלן‪,‬‬ ‫ג‪.‬ירמגל‪1‬‬ ‫שאמר בוועידת המכון למחקרים אסטרטגיים‪ ,‬שנערכה בברייטון‬ ‫באמצע ספטמבר ‪ :‬טילים\" נ\"ט ‪ -‬בהיותם מופעלים במסית ‪-‬‬ ‫ניצחון‪ .‬דרוש‬ ‫ברם‪ ,‬הפתעה כשהיא לעצמה אינה מבטיחה‬ ‫כשם שעשה זאת‬ ‫וכושר‪-‬ניידות‪-‬‬ ‫ניצול‪-‬הצלחה ‪ -‬ולשם כך נחוץ פיקוד מצולה‬ ‫כנשק‪-‬התקפה‪ ,‬נעשה‬ ‫חשבון ההתקפה‪,‬‬ ‫חיזקו את ההגנה על‬ ‫הראשונה‪ .‬הטנק‪,‬‬ ‫המקלע במלחמת‪-‬העולם‬ ‫הערבי באוקטובר נ‪3791,2‬‬ ‫ותמרון רב מזה שהיה במחנה‬ ‫קטנים‪ ,‬חמושים בטילים‪ ,‬שיתפרסו‬ ‫בניצול‪-‬די;צלחה ראה) פרק‪-‬‬ ‫הישראלים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הצטיינו‬ ‫יחידות‪-‬שריון שייצאו להתקפת‪-‬נגד‪,‬‬ ‫כוחות‬ ‫איפוא נשק קהה‪.‬‬ ‫לבלום‬ ‫עמוק בשטח‪ ,‬יוכלו‬ ‫משנה בנושא הפיקוד(‪.‬‬ ‫נושא ההפתעה קשור במודיעין ‪ -‬איסופו והערכתו‪ .‬אולם‬ ‫בלי שמפעילי הטילים יסתכנו ביותר‪\".‬‬ ‫המודיעין אינו יכול למנוע מלחמה‪ .‬במקרה הטוב ביותר‪ ,‬הוא‬ ‫האבידות\" העצומות שספגו שני הצדדים מעידות כי במצב‬ ‫הנוכחי של הנשק נ\"ט בדומה) להופעת התותח הגרמני בן ‪88‬‬ ‫יכול להתריע עליה מראש‪ .‬כאשר היא פורצת‪ ,‬מחובתו של‬ ‫המ\"מ ב‪ - )1945-1944-‬אין הטנקים יכולים עוד לפעול בגפם‪,‬‬ ‫הצבא לבלום את האויב‪ ,‬להדפו ולהכותו‪ .‬במלחמת יום‪-‬הכיפו‪-‬‬ ‫בניצול‪-‬הצלחה בשטח שאינו מוגן היטב‪ \",‬כתב‬ ‫רים ניטש השלב הראשון של הלחימה ביבשה‪ ,‬במיוחד בין‬ ‫בראש‪ ,‬למעט‬ ‫אנדרה בופר‪ ,‬הגנרל הצרפתי סומידב()‪5.‬‬ ‫כוחות חיל‪-‬רגלים ערביים ובין כוחות‪-‬שריון של ישראל‪.‬‬ ‫‪ the October War\",‬סל=‪ \"Lessons‬ן(א()‪ Barclay ,‬א‪1. Brig. .(.‬‬ ‫והבריגדיר הבריטי בדימוס() בארקר כתב ‪ :‬הטנק\" הכבד‪,‬‬ ‫‪ 29.‬ק‪Army )\"51, 3.74(, .‬‬ ‫האטי יחסית‪ ,‬קרב אל סוף דרכו‪ .‬במלחמת יום‪-‬הכיפורים לא‬ ‫‪2. Brig. Kenneth Hunt )11)).(, \"The Military Lessons\",Survival‬‬ ‫היו הבקעות‪-‬שריון ראוותניות‪ .‬המצרים פחדו לצאת מתחת‬ ‫למטריית הטילים שלהם‪ ,‬ואילו חוד השריון הישראלי הוקהה‬ ‫תה‪0‬ח‪)]0,‬‬ ‫‪1-2.74(,‬‬ ‫‪ 5‬ק‪.‬‬ ‫‪aBndartchlaeyA,rotpill.e0ry).\",‬ן‬ ‫‪ 26 ; 0)8. Thomp‬ק‪.‬‬ ‫מא((‪son ,).‬‬ ‫‪\"Yom‬‬ ‫‪KippllI‬‬ ‫‪The RoyalArtillery‬‬ ‫מערכות\" ‪ ,241‬דצמבר ‪11 1974‬‬

‫של צה\"ל‪ ,‬נשלחו טנקים בגפם להדוף את הפולשים ‪ -‬ונתקלו‬ ‫על‪-‬ידי טילים נ\"ט שהופעלו בהמון‪ 6 \".‬לדעת בארקר‪ ,‬תחודש‬ ‫בתיילים‪-‬רגלים חמושים בטילים‪-‬מונחים‪ .‬הטנקים הישראליים‬ ‫הניידות בעתיד על‪-‬ידי הצבת טילים על רכב קרבי ‪ -‬או‪,‬‬ ‫טוב יותר‪ ,‬במסוק‪ .‬בעתיד יידרשו‪ ,‬לדעתו‪ ,‬כלי‪-‬רכב קלים‬ ‫לא נשאו תחמושת נפיצה‪ ,‬שהיתה‪ ,‬שוברת את החי\"ר במדבר‬ ‫ומהירים יותר‪ ,‬חמושים בטילים מונחים‪ .‬היתרון יהיה במהירות‪,‬‬ ‫הפתוח‪ ,‬העיר מייג'ור או'באלאנס יטירבה‪ 2.‬הטנקים הישראליים‬ ‫נפגעו כאשר יצאו לשטח פתוח‪ ,‬מחוץ לטווח הארטילריה‬ ‫לא בשריון‪.‬‬ ‫קצו של הטנק הודגש על‪-‬ידי הערבים בלקחי‪-‬המלחמה שלהם‪-‬‬ ‫הישראלית‪ ,‬שהיתה יכולה להגיש להם סיוע‪ ,‬ציין בריגדיר‬ ‫שראו אור‪ .‬חיל‪-‬הרגלים\" החמוש בטילים נ\"ט כפה על העולם‬ ‫בארקר בריטי) גם אוה)‪3.‬‬ ‫לעיין מחדש בשיטות ההפעלה של הטנקים\"‪ ,‬כתב אל‪-‬ג'מהור\"\"‬ ‫גם הטנקים הערביים נפגעו קשות‪ ,‬כאשר התקדמו לאור היום‪,‬‬ ‫ינונבלה‪7.‬‬ ‫מעבר לקו הטילים שלהם‪ ,‬חיווה דעתו גנרל תומסון יטירבה‪4.‬‬ ‫על ואת העיר אלוף מיל'() ישראל טל ‪ :‬בגנלנסיבות\" הפתיחה‬ ‫היו פרשנים מערביים שהסבירו את הגישה הערבית בנחיתותו‬ ‫ושל המלתמהן עמדו הימים הראשונים בסימן של טאקטיקה‬ ‫לא‪-‬נכונה‪ ,‬והשריון של] צה\"ל[ נאלץ לבלום באמצעות מכות‪-‬‬ ‫של השריון הערבי ובצורך אשר חשים הערבים להצדיק את‬ ‫נגד אשר בוצעו טיפין‪-‬טיפין‪ ,‬בניגוד לכללי לוחמת השריון‪,‬‬ ‫ההפעלה המאסיבית של חי\"ר חמושים בטילים נ\"ט‪ ,‬בטאקטיקה‬ ‫הגורמת להתקדמות אטית מאוד ואינה מאפשרת הבקעות‪-‬בזק‬ ‫למיטוטו של מערך האויב‪ .‬דוגמה אחת מני רבות ‪ :‬קצין‪-‬שריון‬ ‫מול כוחות ומערכים גדולים ומאורגנים‪ .‬האבידות הכבדות של‬ ‫מקרבות‪-‬השריון בחצי‪-‬האי סיני‬ ‫השריון בימי המלחמה הראשונים היו‪ ,‬איפוא‪ .‬פועל יוצא לא‬ ‫אמריקני אשר חזה באחדים‬ ‫אמצעי‪-‬הלחימה אלא של אופן הפעלתם‪ 3 \".‬על אופן‬ ‫כתב ‪ :‬לא‪-‬אחת\" נלחמו טנקים מצריים זה בזה‪ ,‬מרוב בלבול‪.‬‬ ‫של‬ ‫השאר‪ ,‬שהשריונאים‬ ‫הצרפתי‪ ,‬בין‬ ‫ההפעלה העיר גנרל בופר‬ ‫עדיפותם של השריונאים הישראליים היא הקובעת‪8 \".‬‬ ‫מיסוך‪-‬עשן להסתרת‬ ‫לא הפעילו‬ ‫הסורים והישראלים כאחד‬ ‫לפרשנים מאירופה המזרחית היה הסבר משלהם לתחזיות‬ ‫הטנקים םהלש‪6.‬‬ ‫הקודרות על עתיד הטנק במערב‪ .‬נוצר\" הרושם‪ ,‬שהמערב‬ ‫הטנק\" הוכיח שוב שהוא עדיין הנשק הטוב ביותר נגד טנקים‪\",‬‬ ‫כתב פרשן אמריקני‪ ,‬שהוסיף ‪ :‬הטילים\" נ\"ט קצרו הצלחה רק‬ ‫מעוניין לדבר על שקיעת הטנק כדי לרפות את ידי השריון‬ ‫כאשר מספר קטן של טנקים ישראליים ביצעו התקפות‪-‬‬ ‫המזרח‪-‬אירופי‪ ,‬שהוא רב ומשמש עמוד‪-‬תווך לכוחות‪-‬היבשה‬ ‫התאבדות חזיתיות על ריכוזי חי\"ר מצריים גדולים‪ ...‬למרות‬ ‫של אירופה המזרחית‪ \",‬כתב אלוף‪-‬משנה ינלופ‪9.‬‬ ‫ההפתעה שהשיגו הערבים‪ ,‬והיוזמה שהיתה בידיהם בפתיחת‬ ‫דעתם של פרשנים מברית וארשה פסקנית ‪ :‬הטנק עודנו נשק‬ ‫המלחמה‪ ,‬היה יחס האבידות בטנקים בין ישראל ובין הערבים‬ ‫מרכזי בכוחות היבשה‪ .‬זוהי גם דעתם של רבים מפרשני‬ ‫המערב‪.‬‬ ‫דומה לזה של ‪ \".1967‬ז‬ ‫‪ the October War\", Armor,‬חן ‪1. Kenneth Brower, \"Armor‬‬ ‫שריון‪-‬בשריון ולא]‬ ‫‪ 10.‬ק‪(USAt 5-6.74(, .‬‬ ‫רוב\" האבידות בטנקים נגרמו בקרבות‬ ‫‪2.‬‬ ‫א(((‪Brig. /1.1. Barker ,).‬‬ ‫י‪!0,‬ח ‪\"Israel after the‬‬ ‫‪Kippllr‬‬ ‫‪War\",‬‬ ‫מטילים נ\"ט‪ ,‬כפי שהתרשמו פרשנים בתחילה[‪ \",‬כתב גנרל‬ ‫ןוסמות‪ 8.‬רוב האבידות ספגו הערבים‪ .‬כאשר עברו המצרים‬ ‫‪ 29.‬ק‪ 6.74(, .‬ת)]‪0‬ת‪RUSI lou[naI )]0,‬‬ ‫ללוחמת‪-‬תנועה‪ ,‬כבר פיתחו הישראלים טאקטיקה חדשה‪:‬‬ ‫‪ Smart, Times, 24.10.73.‬בת‪3. 1‬‬ ‫הטנקים שלהם חדלו להסתער במדבר והחלו יורים מן המארב‬ ‫‪4. Newsweek, 5.11.73.‬‬ ‫ומעתיקים עמדות‪-‬ירי לעתים תובורק‪9.‬‬ ‫‪ 14.‬ע‪ .‬ן((‪5. Beau[re, op. ,.‬‬ ‫בארקר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.30‬‬ ‫מלחמת\" ראמאדאן בחזית סואץ\"‪,‬‬ ‫פרשנים ייחסו את הצלחת השריון הישראלי במיוחד לאיכות‬ ‫אל‪-‬ג'מהור\"\" לבנון‪,)20.12.73 ),‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫ניוזוויק\"‪ ,29.10.73 \",‬עמ' ‪ the Micl~lleE.astWar ;21‬חס ‪Insight‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫הכלים והלוחמים‪ .‬השריון הערבי נחות‪ ,‬הן מבחינה טכנית והן‬ ‫;‪ 247‬ק‪ 1974(, .‬ח)ן‪0‬ח‪ (An~lre Deutch, ]0,‬בארקר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪; 30‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫מבחינה אישית ‪ -‬במיוחד בקרבות בטווח מעל ‪ 1,000‬מטרים‪,‬‬ ‫בראור‪ ,‬ארמור\"‪ \",‬שם‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬ ‫כתב אחד םהמ‪ 10.‬טנקים סוריים‪ ,‬עיראקיים וירדניים הובסו‬ ‫אל\"מ בוגוסלאב קולודוייצ'אק‪ ,‬שקיעת\" הטנק ‪ -‬האמנסז\"‪,‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫קשות כאשר התקיפו את הישראלים‪ ,‬ובבלבולת שנוצרה במחנה‬ ‫חייל\" החופש\" פולין‪.)4.2.74 ),‬‬ ‫הערבי ירו הסורים בירדנים‪ ,‬כתב פרשן רחא‪ 11.‬לשריונאים‬ ‫יחי‪ .‬הטנק !‬ ‫והקהתייולאושויזחרוזיהאנקל\"יב\"ה‪.‬עםי‪2‬ב‪1‬קתשרעטואיזבח‪,‬כהט\"ויתנבו\"אדהממיהצרווןושבתרריימובןםחיקוםברבמיכולמשתחוערמ‪,‬תרתםך‪],‬ציצוייוןוובםטתהי‪-‬פבהה‪,‬רכ‪,‬יסשטפןדיוינראמיהוסצםת[\"ב‪-‬אהיההישלותדשנ‪-‬להה‬ ‫יונהבההומגעעצדיסי‪.‬דדוקרפ‪3‬לרר‪1‬ההצעוכטוקרנקמותטבקןע‪-‬זייזטמםיסהוחבכתסקללוררעבמיהליי‪-‬ימטטשטינדילחיירקסיבםיו‪.‬םהרט‪5‬מ‪-‬א‪1‬יהד‪2‬ביכגכ‪6‬ו‪,‬וצשםותוחר‪-‬יחאתהאדטליני‪-‬דיזח‪5‬שםויהם‪,5‬תםמהשהשתניסוהאפבייתשגםםרלרע‪.,,‬ומויההשכינח‪-‬שכויורנמלמתואוקעולתהשרת‪.‬חבהיה‪4‬מהעיפם‪1‬ערעשירביילהבייםת‪,,‬וה‬ ‫לאחר שהתפזר ערפל הקרב וניתן ללקט מידע מדוייק וברור‬ ‫וגבמםעיסקפכררמהטקנטןקטיניםוקיתמםרדגישםטל‪4-‬צ‪3‬טננטקוימירויםוןשא\"נ‪-‬י\"‪0‬ם‪6,‬ו‪,,‬חרפודאיבטשםוין\"ם‪,‬מ יחוומפתשרנרי‪.‬וםתלעוהרמחבישמיםמששייהים‪,‬םו‬ ‫כארטילריה‪ ,‬ואילו צה\"ל עדיין השתמש בטנקי שרמן\"\" ישנים‬ ‫יותר על הלחימה‪ ,‬נתגבשו הערכות חדשות לגבי מקומו של‬ ‫מהלומת‪-‬הנגד המשוריינת‬ ‫בזירת‪-‬קרבות בת‪-‬זמננו‪.‬‬ ‫הטנק‬ ‫הראשונה של צה\"ל נכשלה לא בגלל הטילים נ\"ט שבידי‬ ‫המצרים כי‪-‬אם בגלל חוסר‪-‬זמן להכנות‪ ,‬היסוס כלשהו מצד‬ ‫הפיקוד הישראלי והקלת‪-‬ראש בכושר‪-‬הלחימה של המצרים‪,‬‬ ‫כתב בריגדיר בארקליי יטירבה‪ 1.‬גם הטאקטיקה של צה\"ל‪,‬‬ ‫בתחילת המלחמה‪ ,‬לא הלמה את המציאות ‪ :‬לפי מיטב המסורת‬

‫ההולך לפני‬ ‫ימשיכו להיות עמוד האש‬ ‫ולוחמי השריון‬ ‫על‪-‬ידי ישראל‪ ,‬היכרצל‪1\".‬‬ ‫מאוד‪ ,‬אך משופצים ומוסבים‬ ‫המחנה‪24 \".‬‬ ‫סובייטיים‪,‬ל שהותאמו על‪-‬ידי‬ ‫כמו כן היו לצה\"ל טנקי‪-‬שלל‬ ‫באותה רוח כתב הגנרל הצרפתי דלוגיי‪ :‬יחידות\" ממוכנות‬ ‫‪.‬‬ ‫הישראלים לפי םהיכרצ‪1'.‬‬ ‫ומשוריינות הן עדיין האמצעי החומרי גולוכיספהו‪ 4‬לאבקעה‬ ‫כל הטנקום שבידי ישראל שופצו‪-‬הוסבו לבלו‪-‬הכר‪ ,‬הן במנוע‬ ‫לעומק‪ ,‬המהממת את האויב‪ 25 \".‬ובמאמר‪-‬מערכת בכתב‪-‬עת‬ ‫והן בחימוש‪ ,‬כתבו פרשנים םינוש‪ 15.‬לטנקים‪ .‬הישראליים‬ ‫תותח ‪ 105‬מ\"מ מעולה‪ ,‬שטווחו ארוך מזה' של תותחי הטנקים‬ ‫גרמני נאמר‪ :‬מגוחך\" לטעון שהטנק הפה למטרה נייחה‪ .‬יש‬ ‫הסובייטיים‪ .‬שבידי הערבים‪ ,‬לפחות ב‪ 400-‬מטרים‪ ,‬ציינו‬ ‫להבדיל בין לוחמת מדבר ולוחמת הרים אך] בכל מקרה[‬ ‫בזירת‪-‬הקרב[‪26 ]\".‬‬ ‫מומחים ברעמב‪ 19.‬יתרה מזו ‪ :‬הטנקים הערביים ירו תחמושת‬ ‫הטנק נשאר‬ ‫מוגבלת יותר ‪ -‬חודרת‪-‬שריון בלבד‪ .‬צה\"ל ירה תחמושת‬ ‫מקומו של הטנק שמור לו במיוחד לנוכח נשק אטומי טאקטי‪,‬‬ ‫חודרת‪-‬שריון וגם מטען חלול‪ ,‬קטלני יותר‪ .‬הטנקים המערביים‪,‬‬ ‫נשק ביולוגי וכימי ונשק קונבנציונאלי קטלני‪-‬מאוד‪ .‬בנסיבות‬ ‫אשר פותחו על‪-‬פי לקחי המלחמה במדבר המערבי‪ ,‬במלחמת‪-‬‬ ‫כאלה דרושות יחידות; שתוכלנה להתרכז במהירות להתקפה‬ ‫העולם השגיה‪ ,‬מתאומים יותר ללוחמת מדבר מאשר הטנקים‬ ‫ולהבקעה‪ ,‬ולהתפרס במהירות כדי שלא‪ .‬להיפגע יתר‪-‬על‪-‬‬ ‫המידה‪ .‬תפיסה זו מחייבת יחידות מהירות‪ ,‬בעלות כושר‪-‬עבי‪-‬‬ ‫הסובייטיים‪ ,‬שנועדו ללחימה באירופה‪ .‬לכן חם יותר בטנקים‬ ‫רות מעולה‪ .‬יש להגדיל את מספר מובילי‪-‬הטנקים כדי להגדיל‬ ‫הסובייטיים‪ ,‬הנאלצים לנוע במדפים פתוחים ‪ -‬ונעשים פגי‪-‬‬ ‫את הניידות האסטרטגית של ז‪.‬ןוירשה‪2‬‬ ‫עים יותר‪ .‬תותח הטנק הסובייטי מטווח בעיקר באמצעות‬ ‫בטרם\" נשליך את הטנק אל מגרש‪-‬הגרוטאות ‪ -‬או אל שולי‬ ‫העין‪ .‬לטנקים‪ .‬האמריקנים והבריטים אמצעי‪-‬טיווח מתוחכמים‬ ‫המבצעים ‪ -‬הבה נבחן את תפקידיו השונים‪ \",‬הציע הלויט‪-.‬‬ ‫קול‪ .‬ההולנדי טסיטאפ‪ 28.‬התפקיד הראשי של הטנק הוא ‪-‬‬ ‫ומעולים‪ .‬לטנקים הסובייטיים צללית נמוכה יותר‪ ,‬כדי ליצור‬ ‫איל‪-‬חומה‪ ,‬פורץ‪-‬מצור‪ ,‬מבקיע מערכי‪-‬הגנה נייחים‪ ,‬זורע‬ ‫הרס בעורף האויב‪ ,‬מנהל מהדף ועוקף מגננים קבועים‪ ,‬מאסי‪-‬‬ ‫מטרה קטנה יותר‪ ,‬ולעובדה זו נודעת חשיבות רנה בשטח‬ ‫ביים‪ .‬תפקיד אחר ‪ :‬הגשת‪ ,‬סיוע לחי\"ר בהתקפה‪ ,‬ירי מנשק‬ ‫אוטומטי על חי\"ר חשוף‪ ,‬הפעלת להביורים נגד חי\"ר מחופר‪.‬‬ ‫פתוח‪ .‬אך כתוצאה מכך יכול התותח הסויייטי להנמיך רק‬ ‫כדי ס‪ ,4‬לעומת ‪ 100‬בטנק המערבי‪ .‬הטנק הסובייטי נאלץ‪,‬‬ ‫הטנק משמש גם ארטילריה ניידת המספקת אש עקיפה וישירה‬ ‫איפוא‪ ,‬להיחשף בעלותו לעמדת‪-‬ירי‪ ,‬שעה שהטנק המערבי‬ ‫כאחת‪ .‬לעתים השתמשו בו לתפקידי סיור אם) כי לזה מתאים‬ ‫יכול לחסות בעמדת‪-‬תובה תרתסימ‪.20.‬‬ ‫רכב‪-‬קרב‪-‬משורין קל ומהיר ממנו( ולהגנה על עמדות‬ ‫יותר‬ ‫ועוד ‪ :‬הטנקים הסובייטיים נושאים את פגזיהם בצריח‪ ,‬לכן‬ ‫הם דליקים יותר םעגפיהב‪21.‬‬ ‫אחרים‪ .‬הטנק\" היה השילוב הטוב‬ ‫מוגנות ‪ -‬מפני טנקים‬ ‫ושריון‪ .‬לשם כך ניתנו לו כושר‪-‬‬ ‫ביותר של תנועה‪ ,‬אש‬ ‫מסקנתם של רוב הפרשנים ‪ -‬במערב ובמזרח כאחד ‪ -‬היא‪,‬‬ ‫עבירות‪ ,‬עוצמת‪-‬אש רבה‬ ‫שלקחי מלחמת יום‪-‬הכיפורים אינם\" מעידים כי‪ .‬הקיץ הקץ‬ ‫ושריון‪ \",‬כתב פאטיסט‪.‬‬ ‫על הטנק‪ \",‬כדברי בריגדיר האנט מן המכון למחקרים אסטר‪-‬‬ ‫טגיים בלונדון‪ ::.‬הטיל\" הוא נשק הגנתי והטנק הוא עדיין‬ ‫לדעת פרשן זה‪ ,‬היה הטנק יעיל ביותר בתפקידו כמסייע‬ ‫כלי התקפי‪ \".‬אפשר לראות את הטילים נ\"ט במעופם ולחמוק‬ ‫לכוחות‪-‬יבשה אחרים ובמיוחד) לחי\"ר או לחרמ\"ש( בהתקפה‪.‬‬ ‫מהם ‪ -‬או מעיני הטילן המשגר אותם ; וריכוז אש‪-‬מקלעים‬ ‫על עמדת המשגר עשוי לגרום להחטאתו של הטיל‪ .‬כיוון‬ ‫הוא פחות יעיל בהגנה מפני טנקים‪ ,‬משום שיש בזה בזבוז של‬ ‫כוח‪-‬אדם וציוד יקר ‪ :‬זוהי לוחמת‪-‬שחיקה‪ .‬השריון יעיל כשהוא‬ ‫התנועה של הטיל מגלה את מיקומו של רגשמה‪23.‬‬ ‫הפצת\" הטענה כי הטיל נ\"ט הופך את הטנק למיושן ומוציאו‬ ‫מתקיף במרוכז‪ ,‬מבקיע ודוהר קדימה בנצלו את ההצלחה‪.‬‬ ‫משדה‪-‬הקרב‪ ,‬היתה לא רק מוטעית ופזיזה‪ ,‬אלא גם חסרת‪-‬‬ ‫בהסתערו על חי\"ר‪ ,‬הטיל חתת בלבו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬משום‬ ‫אחריות במידה שלא תשוער‪ ,‬הן מן הבחינה המעשית והן מן‬ ‫שריון‪-‬נגד‪-‬חי\"ר‪ .‬רק‬ ‫הבחינה המוראלית‪ \",‬העיר אלוף מיל'() ישראל טל‪ .‬מאז\"‬ ‫שהכוחות לא היו שקולים בהתמודדות‬ ‫הופעתו של הטנק לראשונה במלחמת‪-‬העולם הראשונה לא היה‬ ‫חי\"ר מאומן היטב יכול היה לעמוד בפני טנקים‪.‬‬ ‫יום אחד שבידי החייל‪-‬הרגלי לא היה מצוי נשק צוותי ואישי‬ ‫השיפור שחל בנשק נ\"ט חיזק את כוח‪-‬ההגנה של החי\"ר‪,‬‬ ‫המסוגל להשמיד טנק‪ .‬ברוב המקרים שקרבות טנקים הסתיימו‬ ‫אולם הטנק לא איבד את חשיבותו‪ .‬הוא\" עדיין כוח‪-‬המחץ‬ ‫רכב‪-‬קרב‪-‬משוריין של‬ ‫באסונות‪ ,‬נעשו החטאים הקדמונים של שימוש בטנקים כנשק‬ ‫העיקרי ביבשה‪ .‬הוא אמצעי מצויין נגד‬ ‫מסייע ובריכוז לא מספיק‪ ,‬במקום הידבקות בעיקרון שהטנק‬ ‫הוא נושא ההסתערות ביבשה‪ ,‬וכל שאר החילות המשוריינים‬ ‫נוספת של צוותים‪,‬‬ ‫כמה חידושים והכשרה‬ ‫האויב ; בתוספת‬ ‫והניידים בעוצבה ‪ -‬תפקידם לסייע לו‪ .‬גם במלחמת יום‬ ‫ללוחמה נ\"ט‪ \",‬כתב‬ ‫למסוקי‪-‬אויב המיועדים‬ ‫יהיה מסוכן גם‬ ‫הכיפורים לא הופיע הנשק המוחלט והסופי נגד טנקים‪ ,‬והטילים‬ ‫נ\"ט אינם משנים את המצב‪ .‬כמעט כל טנקי האויב שנפגעו]‬ ‫פרשן צבאי ינלופ‪ 29.‬מעת שיגורו של טיל נ\"ט ועד לפגיעה‬ ‫במלחמה זו[ הושמדו על‪-‬ידי הטנקים הישראליים‪ .‬הטנק הוא‬ ‫במטרה חולפות כ‪ 25-15-‬שניות‪ .‬מהירות התגובה של השר‪-‬‬ ‫נשק‪-‬התקפה מובהק ביסודו‪ ,‬ועל‪-‬ידי שימוש מאסיבי ותוקפני‬ ‫בטנקים נחסוך באבידות ונביא את עליונותנו לידי מיצוי‬ ‫יונאי גדולה מזו בהרבה‪ .‬על השריונאי להיות מתורגל‪ ,‬איפוא‪,‬‬ ‫מירבי‪ .‬כבמלחמותינו בעבר‪ ,‬הוכיחה גם המלחמה האחרונה כי‬ ‫העוצבה הניידת והמשוריינת הרב‪-‬חילית ניצבת במרכזה של‬ ‫באיכונו של הטילן ובשיתוקו במהירות מירבית‪ .‬שטח מבותר‪,‬‬ ‫אמנות המלחמה ביבשה‪ ,‬והטנק הוא עמוד השדרה שלה‪ .‬אין‬ ‫ספק‪ ,‬כי חיל‪-‬השריון יהיה גם בעתיד עמוד‪-‬התווך המרכזי‪...‬‬ ‫השריונאי‬ ‫הטילן ; לכן על‬ ‫על‬ ‫מכבידים‬ ‫‪-‬‬ ‫מבנים‬ ‫שיחים‪,‬‬ ‫שהתפוצץ‬ ‫טיל שני לפני‬ ‫לשגר‬ ‫אי‪-‬אפשר‬ ‫לתועלתו‪.‬‬ ‫לנצלו‬ ‫הטיל הראשון‪ .‬על השריונאי לנצל פרק‪-‬זמן זה‪ .‬ושיגור הטיל‬ ‫מגלה את המשגר ‪ -‬מה שמאפשר את שיתוקו‪ .‬יש לשפר את‬ ‫שיטות האיכון של הטילנים‪ ,‬הן בהיותם על הקרקע והן על‬ ‫רכב קרבי‪ .‬ריכוז אש על הטילנים ישבש את פעילותם‪ .‬אפשר‬ ‫ואפשר לפתח שיטות שיקנו לטנק יתרון על ליטה‪30.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,241‬דצמבר ‪1974‬‬

‫‪14‬‬ ‫הקרב‪ ,‬ולחדול מהפעלתו באורח עצמאי‪ .‬מדברים\" על טנק‬ ‫אולם דווקא העובדה שניל נ\"ט מצוי בידי ההי\"ר של האויב ‪-‬‬ ‫מול נשק נ\"ט ‪ -‬ואין וה נכון‪ \",‬כתב גנרל תומסון הבריטי‪.‬‬ ‫או ברכב קרבי של האוינ‪ ,:‬או במסוקימ שלו ועל) המסוק נ\"ט‬ ‫ראה בפרק‪-‬משנה על צוות‪-‬הקרב( ‪ -‬מחייבת הצבתו של‬ ‫אין שולחים טנקים נגד נשק נ\"ט‪ .‬יש להשמיד את הנשק נ\"ט‬ ‫הטנק במרכזו של צוות‪-‬קרב‪ ,‬בכל מלהמה‬ ‫על‪-‬ידי ארטילריה או חי\"ר‪ ,‬או במשולב\"‪ .‬ואפשר להסתייע‬ ‫בעתיד‪ .‬הטנק‬ ‫כמסתער בראש‪ ,‬בגפו‪ ,‬כמוהו כפרש‪-‬הלוחמ‬ ‫גם במסיקים ובמטוסים‪ ,‬ואו נפתחת הדרך לתנועת השריון‬ ‫בבאלאקלאווהי‬ ‫טוענים רוב הפרשנים‪ .‬דרוש שיתוף‪-‬פעולה של‬ ‫חילות וזרועות‬ ‫המהירה‪ ,‬המוחצת‪.‬‬ ‫כדי לנצה בשדה‪-‬הקרב של המהר‪.‬‬ ‫המצרים הפעילו צוותי‪-‬קרב‪ ,‬בשלבים הראשונים של המלחמה‪,‬‬ ‫והיה ברשותם מגוון עשיר של גשק נ\"ט ‪ -‬החל בטילים‬ ‫וכלה בתותחים נ\"ט ובטנקים‪ .‬יעילותם בקרב נבעה ממזיגה‬ ‫בארקליי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫נכונה של חי\"ר‪ ,‬ארטילריה ושריון‪ ,‬עם שמץ של סיוע אוירי‬ ‫צטקאגהרו‪\",‬קבי‪.‬בלםאלההאלנתתלסקק‪,‬איפ]ופותש‪-‬םשה‪,‬יבנגסתוגדענףומ‪-‬ן'פהערוש‪4‬לאל‪1‬הש‪3‬ו‪-‬ניווע‪5‬ניםת‪7.31‬כשו‪6‬לו‪9‬חגו'‪,1‬תקצה\"כונאלוגלחדררינעםכ[אר‪,‬ויכתובבו ‪:‬לכעשןלפ‪-‬היעטדנלינכקישפםבלו\"ל‪.‬צוו\"וגותשיתל‪--‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫יטקאט‪ 2.‬התקפת‪-‬הנגד המשוריינת הראשונה של ישראל נכשלה‬ ‫נשונל) דפנס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.)132‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫לגמרי‪ ,‬במיוחד משום שלא נהנתה מסיוע אוירי‪ ,‬או מתיאום‬ ‫תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫עם ארטילריה ר\"יחו‪ 3.‬הטנקים של צה\"ל שנתקלו] בחי\"ר‬ ‫תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.84‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫חמוש נ\"ט[ לא יכלו‪ ,‬לבדם‪ ,‬לשתק את האויב‪ .‬זאת יכול‬ ‫לעשות חי\"ר ממוכן תותח‪ ],‬מטוס‪ ,‬או קוסמ]‪ 4.‬על הטנק‬ ‫אלוף מיל'() ישראל טל‪ ,‬השריון\" ‪ :‬מיתוס ומציאות\"‪ ,‬הארץ\"‪\",‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫לפעול במתואם עם חי\"ר מבתער בשילוב ירי ארטילרי צפוף‬ ‫‪ ,20.10.74‬עמ' ‪.9‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫ויעיל ‪ -‬אשר יכוון אולי על‪-‬ידי החי\"ר‪ ,‬שעה שהטנקים‬ ‫נלחמים מאחורי מחסה‪ ,‬ככל רשפאה‪ 5.‬הטנקים עודם חשובים‬ ‫בוסר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.4‬‬ ‫קנת ברואר‪ ,‬מלחמת\" אוקטובר\"‪ ,‬מיליטארי רוויו ארה\"ב‪,)3.74 ),‬‬ ‫בשדה‪-‬המערכה‪ ,‬אך הם זקוקים לסיוע מכוחות םירחא‪6.‬‬ ‫עמ' ‪.33-32‬‬ ‫תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.84‬‬ ‫דרושה\" התאמת הטנק ‪ -‬במייחד השריון החזיתי שלו ‪ -‬נגד‬ ‫וולר‪ ,‬נשונל\" דפנם\"‪ ,‬עמ' ‪.133‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫פגזים וקליעים חודרי‪-‬שריון‪ ,‬ויש להעניק לטנקים כושר ירי‬ ‫‪.9‬‬ ‫ברוג'ר‪ ,‬ארמזר\"‪ \",‬עמ' ‪.15‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫ולחימה תוך תנועה‪ ,‬לביטול יכולתו של הנשק נ\"ט שבידי החי\"ר‪,‬‬ ‫או'באלאגס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.316‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫האטי והמסורבל יחסית‪ .‬השריון עודנו מכריע בשדה‪-‬המערכה‪,‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫ניוזוויק\"‪ \",‬שם‪.‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫בתנאי שיופעל בתבונה ‪ -‬בסיוע אוירי‪ ,‬ארטילרי ורגלך\"‬ ‫אינסייט‪ \",\"...‬שם‪ ,‬עמ' ‪.240‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫כתב פרשן ינקירמא‪ 7.‬היו שיעצו להציב טילים נ\"ט על‬ ‫‪.15‬‬ ‫טנקים‪ ,‬כדי לשפר את כושר‪-‬הלחימה םהלש‪8.‬‬ ‫ברוג'ר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬ ‫אינסייט‪ \",\"...‬שם‪.‬‬ ‫יש המדגישים את חשיבות הארטילריה בצוות‪-‬הקרב שהטנק‬ ‫‪ .16‬שם‪.‬‬ ‫‪ .17‬בדואר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬ ‫‪ .18‬לדוגמה‪ ,‬ברואר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.11-10‬‬ ‫של הארטילריה‬ ‫במרכזו‪ .‬יש\" לסייע לטנקים בהאדרת האש‬ ‫עמ'‬ ‫אינסייט‪\",\",..‬‬ ‫על‪-‬ידי פגז‪-‬גזים‪,‬‬ ‫הקלאסית‪ .‬רק היא יכולה לנטרל נשק נ\"ט ‪-‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫האנט‪ ,‬שם‪,‬‬ ‫;‬ ‫שם ; סמארט‪ ,‬שם‬ ‫‪.19‬‬ ‫ניוווויק\"‪\",‬‬ ‫;‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪247-243‬‬ ‫אינסייט‪\"\"...‬‬ ‫או נפיץ‪ \",‬טען גנרל דלוניי יתפרצה‪9.‬‬ ‫שם ; ברוג'ר‪ ,‬שם‪,‬‬ ‫אינסייט‪\"\"...‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫עמ' ‪.13‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫מרכיב חשוב אחר רואים פרשנים במסוק ‪ -‬הן כאמצעי‬ ‫‪ .22‬האנט‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ .23‬וולר‪ ,‬נשונל\" דפנס\"‪ ,‬עמ' ‪.133‬‬ ‫להולכת יחידות קטנות ונבחרות באותם מקרים בהם ייבלמו‬ ‫טנקים‪ ,‬והן כאמצעי ללחימה בטנקי‪-‬אויב וברכבי‪-‬הקרב אחרים‬ ‫‪ Delaunay, \"Apris‬תשח‪.‬‬ ‫‪ guerre du Kippur\",‬ב[‬ ‫‪ .24‬טל‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫ולש‪10.‬‬ ‫‪ForcesArmees .25‬‬ ‫‪ 11.‬ק‪Fran~aises(Paris, 71(, .‬‬ ‫המסוק נ\"ט ‪ -‬טוען‬ ‫לויט‪ .‬קול‪ .‬פאטיסט ההולנדי ‪ -‬הינו‬ ‫מהיר מכל טנק‪ ,‬בעל‬ ‫‪.Wehr und Wirtschaft )1. 74( .26‬‬ ‫כושר‪-‬עבירות טוב מזה של טנק‪ ,‬מסוגל‬ ‫דלוניי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.12-11‬‬ ‫גבוהים‪ ,‬עמוקים או רחבים‪ ,‬יכול להס‪-‬‬ ‫לדלג מעל למכשולים‬ ‫ו[‬ ‫‪col.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חן( ‪Patist, '(Lessonsof‬‬ ‫‪ Dutch‬ב ‪October War,‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫תתר מאחורי תלולית או מבנה או צמחיה ולהיטמע ברקע‪.‬‬ ‫‪ 17.‬ק‪ Bacde)5.74(, .‬ז\"\"‪,‬‬ ‫‪ .29‬קןלןדו'ייצ'אק‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫הוא יכול להסוות את מקור‪-‬החום שלו המרתק) אליו נשק‬ ‫מונחה על‪-‬ידי תת‪-‬אדום(‪ .‬הטווח המבצעי שלו ארוך מזה‬ ‫‪ .30‬שם‪.‬‬ ‫* הסתערות בריגדת הפרשים הקלה הבריטית במלחמת קרים‬ ‫של טנק‪ .‬הוא מהוה מטרה חמקמקה מאוד‪ ,‬מסוגל לפעול‬ ‫(‪ .)1856-1854‬הסתערות מרובת אבידות זו מציינת את סוף‬ ‫בלילה ולזהות מטרה במהירות ובוודאות‪ ,‬ועשוי להשתמש‬ ‫תקופת הפרשים הקלאסית ‪ -‬המער'‪.‬‬ ‫באותו טיל נ\"ט שמצוי בידי החי\"ר כדי) לפשט את הלו‪-‬‬ ‫גיסטיקה( ‪.‬‬ ‫המסוק יכול לטוס נמוך מאוד‪ ,‬מתחת למסך‪-‬המכ\"מ של האויב‪,‬‬ ‫במסוק‪-‬סיור‪-‬ותצפית‪ ,‬לירות מן המארב ולהתחמק‬ ‫להסתייע‬ ‫מייד‪.‬‬ ‫מטוסי‪-‬קרב מתקשים להתמודד עם מסוקים‪ ,‬שהם אטיים ומנ‪-‬‬ ‫השיפור בנשק נ\"ט ‪ -‬בידי חי\"ר‪ ,‬ברכב‪-‬קרב‪ ,‬במטוסים‬ ‫מיכי‪-‬טוס מאוד‪ .‬במזג‪-‬אויר מעונן‪ ,‬מעורפל או גשום‪ ,‬הסין‬ ‫ובמסוקים‪ ,‬וכן בארטילריה ‪ -‬לא סילק את הטנק מהזירה‪,‬‬ ‫אך הוא מחייב חשיבה חדשה על מבנה הטנק ועל דרכי‬ ‫המסוק מתקיפה מהאויר ‪ -‬ובמידה מרובה גם מהקרקע‪.‬‬ ‫הפעלתו‪ ,‬ציינו פרשנים רבים‪ ].‬יש להשיב את הטנק אל צוות‪-‬‬ ‫הסכנה הממשית ביותר המאיימת על המסוק החמוש‪ ,‬טמונה‬ ‫בהגנה נ\"מ האורגנית לכוחות השריון או החי\"ר של האויב‪.‬‬

‫נ\"מ וקרקע‪-‬קרקע‪ .‬נרכש ציוד‪-‬תצפית חדיש והוכנסו לשירות‬ ‫קנדי‪-‬אמריקני‪-‬גרמני‪ ,‬גילה כי קשה‬ ‫אד תמרון משותף‪,‬‬ ‫מחשבים אלקטרוניים לאיכון תותחי‪-‬אויב‪ ,‬כדי לפעול נגדם‬ ‫להגנה נ\"מ לגלות מסוק‪-‬תקיפה המוטס תונמוימב‪11.‬‬ ‫צוות‪-‬הקרב אינו חידוש‪ .‬למעשה‪ ,‬זהו אחד מעמודי‪-‬התווך של‬ ‫במהירות‪ .‬מלחמת ההתשה לימדה את המצרים היכן נמצאים‬ ‫הלוחמה מקדמת‪-‬דנא‪ ,‬אך לדעת משקיפים זרים שכחו\" זאת‬ ‫תותחי צה\"ל וכיצד הם מופעלים‪ .‬לקראת ‪ 6‬באוקטובר ‪1973‬‬ ‫שני הצדדים הלוחמים במלחמת אוקטובר ‪ - 1973‬ובמיוחד‬ ‫הוכנה תכנית‪-‬אש שכללה לוח‪-‬זמנים לכל שעה‪ ,‬לכל ריצ‪4.‬‬ ‫הישראלים והסורים‪ ,‬בשלבים הראשונים של המלחמה‪12 \".‬‬ ‫לכל\" ‪ 11‬מטרים היתה עמדת‪-‬תותח לאורך] הגדה המערבית‬ ‫זהו אחד הלקחים הישנים שנלמדו מחדש במלחמת יום‪-‬‬ ‫של תעלת סואץ[‪ .‬בדקה הראשונה‪ ,‬שנועדה לרכך את מעוזי‬ ‫האויב‪ ,‬נפלו בממוצע ‪ 175‬פגזים בשניה על] קו בר‪-‬לב[‪.‬‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫מסך‪-‬האש נע לפני החי\"ר במרחק ‪ 100‬מטרים‪ ,‬לעתים ‪-‬‬ ‫לונדון‪),‬‬ ‫איקונומיסט\"\"‬ ‫תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.88-87‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫במקום ‪ 400--300‬המטרים המקובלים‪5 \".‬‬ ‫וולר‪ ,‬ארמי\"‪ \",‬עמ' ‪.22‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫גם בשלב השני של הלחימה הפעילו המצרים אש ארטילרית‬ ‫‪.3‬‬ ‫מאסיבית‪ ,‬לפי מיטב הדוקטרינה הסובייטית‪ .‬במשך\" זמן רב היו‬ ‫ברואר‪ ,‬ארמור\"‪ \",‬עמ' ‪.13‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫צירי‪-‬התנועה בצד המזרחי של התעלה נתונים תחת אש מצרית‬ ‫וולר‪ ,‬נשוגל\" דפנם\"‪ ,‬עמ' ‪.133‬‬ ‫רצופה‪ \",‬כתב פרשן ינקירמא‪ 0.‬הישראלים\" רחשו כבוד לאר‪-‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫טילריה הערבית‪ .‬אצל הסורים מצאתי כושר ניכר באש נגד‪-‬‬ ‫בופר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫וולר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.134‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫סוללתית‪ \",‬העיר גנרל תומסון הבריטי‪.‬ז‬ ‫ברואר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫תמימות‪-‬דעים שוררת בין הפרשנים הזרים באשר לצורך במא‪-‬‬ ‫האנט‪ ,‬שם ; ריצ'ארד אוגורקביץ'‪,‬‬ ‫סות‪ ,‬כאשר מדובר בארטילריה‪ .‬במלחמת יום‪-‬הכיפורים נהנה‬ ‫הצד הערבי ממספר רב מאוד של קני‪-‬תותח וממאסות של‬ ‫‪3‬הד‪7‬ד‪.‬דלליו‪0‬וגנב‪1‬ייו‪.‬יי‪,,‬ר‪.)21‬שבשנםו‪,‬ם ;שאעמפ'זאה‪:2‬טי‪.1‬סרטא‪,‬גהנרשלפ‪-‬םרה;ק‪-‬תומתקשוחנלנויהנםלעלהאבמרהיראיטירקנטייתלורימהבס‪.‬ורןאיומן‪-‬רטחילבביזיאהת‪,‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫תחמושת ארטילרית‪ ,‬ואילו הארטילריה הישראלית היתה מעטה‬ ‫‪.10‬‬ ‫ועל כן לא התבטאה די‪-‬הצורך בשדות‪-‬הקרב‪.‬‬ ‫אוקטובר ‪.1974‬‬ ‫‪ .11‬פאטיסט‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ .12‬ועידת המכון למחקרים אסטרטגיים‪.‬‬ ‫‪ .1‬תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.88‬‬ ‫בארקליי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬ ‫קאהיר‪.)23.12.73 ),‬‬ ‫אל‪-‬אהראם\"\"‬ ‫הארטילריה במלחמת הראמאדאן‪,‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫משאדםיל‪-,.‬אפהשררלשאאנים\"נ‪,‬ם\"תנמהשעםרל‪.‬במייפםקדימםעיריבם‪,‬שדהש‪-‬זוהמהעירתכהה מגחורפעשת‪-‬י‪:‬וזמתכה‪.‬נית נוקשהי‪.‬י\"‪,\"\",‬יי*י‪,‬י‪\",‬‬ ‫ברואר‪ ,‬ארמור\"‪ \",‬עמ' ‪.14‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫הארטילריה מוזכרת ‪ -‬ביל לקחי מלחמת יום‪-‬הכיפורים בעיני‬ ‫תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.86‬‬ ‫זרים ‪ -‬הן כחלק מצוות‪-‬הקרב והן כחיל שיש לתת את‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫הדעת עליו‪ ,‬כשהוא לעצמו‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫רוב הפרשנים תמימי‪-‬דעים‪ ,‬כי שכיחותו של הנשק נ\"ט בידי‬ ‫חי\"ר הגדילה את הצורך בסיוע ארטילרי לשריון‪ ,‬ובשילוב‬ ‫נשק נ\"ט רב יותר ביחידות הטנקים‪ .‬יש המציגים את השאלה ‪:‬‬ ‫בידי מי יימצא הנשק נ\"ט ? גנרל‪-‬התותחנים הבריטי תומסון‬ ‫חיל‪-‬הרגלים זכה לתשומת‪-‬לב מרובה במלחמת יום הכיפורים ‪-‬‬ ‫ישירה‪ ,‬ואילו‬ ‫הסביר כי בבריטניה מיועד השריון להנחתת אש‬ ‫ובלקחים שהפיקו ממנה פרשנים זרים‪.‬‬ ‫ארוכי‪-‬הטווח‬ ‫הארטילריה מספקת אש עקיפה‪ .‬הטילים\" נ\"ט‬ ‫השניה היו‬ ‫במלחמת‪-‬העולם‬ ‫נמצאים היום בידי השריון‪.‬‬ ‫החיילים‪-‬הרגלים\" החמושים בטילים נ\"ט כפו על העולם לעיין‬ ‫התותחים נ\"ט בידי הארטילריה‪ ,‬כי נשק זה נחשב הגנתי‪,‬‬ ‫מהדש בשיטות ההפעלה של טנקים‪ .‬זו היתה אחת ההפתעות‬ ‫בעוד השריון ידוע כנשק התקפי‪ .‬הטיל המונחה נ\"ט‪ ,‬ארוך‪-‬‬ ‫הגדולות במלחמה‪ .‬הפתעה נוספת היתה טמונה בכושרם של‬ ‫הטווח‪ ,‬הוא נשק של אש עקיפה‪ ,‬והתחמושת הארטילרית‬ ‫הטילנים עצמם ‪ :‬הם הוכשרו מראש‪ ,‬בתרגול ממושך‪ ,‬לקלוע‬ ‫החדישה מעניקה לארטילריה כושר חדש וחשוב נגד טנקים‪.‬‬ ‫אל המטרה ביום ובלילה‪ \",‬התפארו םירצמה‪ 1.‬היה יסוד להת‪-‬‬ ‫יש לתאם את האש של שני הגורמים הללו‪ .‬לכן רצוי שהטילים‬ ‫שכן היו פרשנים במערב שכתבו כי יש\" להעריך‬ ‫רברבות זו‪,‬‬ ‫המונחים נ\"ט יופעלו בידי הארטילריה‪ \".‬י‬ ‫הטאקטיקה של החי\"ר בעקבות] מלחמת יום‪-‬‬ ‫למותר לציין‪ ,‬שהארטילריה יעילה מאוד לאש נגד‪-‬ארטילריה‬ ‫הערבים קצרו הצלחות בשגרם חיילים‪-‬רגלים לפני‬ ‫מחדש את‬ ‫נגד‪-‬סוללתית(‪ ).‬אולם היום מציינים את כושרה של האר‪-‬‬ ‫הכיפורים[‪.‬‬ ‫הטנקים שלהם‪ .‬החי\"ר הערבי פילס את הדרך לטנקים‪ ,‬במקום‬ ‫טילריה ארוכת‪-‬הטווח גם לשיתוק מערכי טילים נ\"מ‪ ,‬כדי‬ ‫להיפך‪2 \".‬‬ ‫לפלס את הדרך םיסוטמל‪2.‬‬ ‫מצוות‪-‬הקרב‪ ,‬ציין פרשן‬ ‫אולם החי\"ר הערבי היה חלק‬ ‫הערבים קשרו זרי‪-‬שבחים לראשה של הארטילריה שלהם‪ ,‬אשר‬ ‫ינקירמא‪ 3.‬בתחילת המלחמה נלחם החי\"ר המצרי לא רק‬ ‫המטירה\" במלחמה זו כמות אש השוה לפצצה גרעינית קטנה‪\",‬‬ ‫םהירבדל‪ 3.‬מאז מלחמת ששת‪-‬הימים טיפחו המצרים את האר‪-‬‬ ‫בהגנה מפני טנקים אלא גם בהתקדמות‪ ,‬בסיוע ארטילריה‬ ‫טילריה שלהם‪ ,‬הן הקונבנציונאלית והן זו של טילים ‪ -‬נ\"ט‪,‬‬ ‫ושריון‪ .‬בשלב זה היה החי\"ר המצרי קשוח‪ ,‬אמיץ וגמיש‬ ‫מערכ]ח\"\" ‪ ,241‬דצמבר ‪15 1974‬‬

‫‪1‬ו\" ‪ \",‬ןויול‪.‬‬ ‫י*‪4,%‬‬

‫חייל* צה\"ל ושבויים מצריים תחת הפגזה‬

‫‪.8‬‬ ‫ובמטו‪-‬‬ ‫טוב יותר‪ ,‬הן ללחימה בחי\"ר‪-‬אויב‪ ,‬הן ללחימה בטנקים‬ ‫למדי‪.‬ן גם חיל‪-‬הרגלים הסורי היה הלק מל הכוה המסתער‪ ,‬אך‬ ‫סים והן לראיה בלילה‪.‬‬ ‫רוב החיילים הסורים נעו בנגמ\"שים מסורבלים למדי‪ ,‬בעלי‬ ‫שם‪.‬‬ ‫אל‪-‬אהראם\"‪\",‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫כושר‪-‬עבירות נחית‪ .‬שריונו של רכב‪-‬הקרב הסורי ‪ -‬שניתן‬ ‫ב\"ואהר‬ ‫מאמר‪-‬מערכת‬ ‫‪.2‬‬ ‫לחי\"ר ‪ -‬לא היה עבה ביותר‪ ,‬הכלים צפופים מאוד ונסיונם‬ ‫וירטשאפט\"‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫אונד‬ ‫‪.3‬‬ ‫של הסורים להילחם מתוך הרכב לא קצר הצלחה הרתי‪5.‬‬ ‫וולר‪ ,‬ארמי\"‪ \",‬עמ' ‪.22‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫גם המצרים וגם הסורים הפעילו קומנדו שהועבר על‪-‬ידי‬ ‫שם‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫מסוקים‪ ,‬אך רוב היחידות הללו ולשכנ‪ 6.‬בכמה מקרים בסיני‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.23‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫היוה הקומנדו המצרי מטרד לצה\"ל וריתק כוחות שלו‪ ,‬ואילו‬ ‫או'באלאנס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.320‬‬ ‫הקומנדו הסורי נלחם היטב על החרמון‪.‬י‬ ‫‪.9‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫כללית‪ ,‬נראה לפרשנים כגנרל בופר הצרפתי‪ ,‬כי נתחדש\"‬ ‫בופר‪ ,‬שט‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬ ‫הכושר ההתקפי וההגנתי של החי\"ר‪ .‬נשקו של החייל‪-‬הרגלי‬ ‫הוא רב‪-‬עוצמה‪ ,‬קל ונייד‪ 8 \".‬נוסף לנשק נ\"ט הטוב יותר‬ ‫פאטיסט‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫משהיה אי‪-‬פעם‪ ,‬ניתן לחי\"ר ציוד ' לראיה בלילה ‪ -‬וכך‬ ‫נשתפרה יכולתו להילחם הלילב‪9.‬‬ ‫איך נראה החי\"ר של צה\"ל‪ ,‬בהקשר זה ? ג'ק וולר‪ ,‬המומחה‬ ‫האמריקני לנשק קל ולחי\"ר‪ ,‬הרחיב את הדיבור בנושא זה‪.‬‬ ‫ה~ל=ההו~ף‬ ‫הוא העיר‪ ,‬שצה\"ל מקיים למעשה שלושה חילות‪-‬רגלים נפר‪-‬‬ ‫קונבנציונאלי‪ ,‬חיל‪-‬רגלים משוריין וחיל‪-‬‬ ‫דים ‪ :‬חיל‪-‬רגלים‬ ‫כוחות‪-‬היבשה זקוקים למטריה אוירית כדי לפעול ביעילות‬ ‫רגלים נבחר צנחנים(‪ ).‬משום כך שונה החי\"ר הישראלי מכל‬ ‫מירבית‪ .‬בנושא זה עדיין שולטת ישראל בכיפה במזרח‪-‬התיכון‪,‬‬ ‫לדעת הפרשנים הזרים‪ .‬בציוד‪ ,‬בטייסים ובטאקטיקה עולה חיל‪-‬‬ ‫חי\"ר אחר ‪ -‬בארגון‪ ,‬בהקצאת משימות ובאימון‪.‬‬ ‫האויר הישראלי על חילות‪-‬האויר הערביים‪ .‬בקרבות‪-‬אויר יד‬ ‫השריון ‪ -‬זו הזרוע היבשתית הגדולה ביותר של צה\"ל‪,‬‬ ‫ישראל על העליונה‪ .‬טייסי ישראל וצוותי‪-‬הקרקע שלה מעו‪-‬‬ ‫מסביר וולר‪ ,‬וההרמ\"ש בזהל\"מים ובנגמ\"שים הינו אורגני‬ ‫בדרך כלל בגדודי הטנקים‪ .‬לוחמי החרמ\"ש חובשים את הכומ‪-‬‬ ‫םיל‪ 1.‬לישראל ‪ 5-4‬טייסים מאומנים היטב לכל מטוס ‪-‬‬ ‫תות השחורות של השריון‪ ,‬ולמעשה לא היו מעולם חי\"ר של‬ ‫לעומת ‪ 1.5‬טייסים לערבים ‪ -‬וטייסי‪-‬התחלופה הערבים אינם‬ ‫כושר‪-‬הלחימה שלהם‪ ,‬ברגל‪ ,‬נופל מוה של החי\"ר‪.‬‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫מאומנים בטיה‪ 2.‬משום כך לא ניסו הערבים להתמודד עם‬ ‫במלחמת יום‪-‬הכיפורים היו מעט מדי יחידות חרמ\"ש אורגניות‬ ‫הישראלים באויר‪ ,‬אלא באמצעות טילי נ\"מ ‪ -‬ובצד המצרי‪,‬‬ ‫ביחידות הטנקים‪ .‬צה\"ל מצא לנחוץ להפעיל חי\"ר רגיל וצנ‪-‬‬ ‫גם בפריסת מטוסים בעומק רב ובמחסות םירצובמ‪ 3.‬יתכן‬ ‫שמצרים שמרה על חיל‪-‬האויר שלה לשלב מאוחר יותר‪ ,‬לאחר‬ ‫חנים כסיוע לטנקים ‪ -‬אם כי כוחות אלה לא היו קשורים‬ ‫שייתלש חיל‪-‬האויר ילארשיה‪ 4.‬מכל מקום‪ ,‬חיל‪-‬האויר המצרי‬ ‫במהודק לשריון‪ ,‬לפני המלחמה‪.‬‬ ‫הקונבנציונאלי של צה\"ל היה בעל מגמה הגנתית‬ ‫החי\"ר‬ ‫לא בלט םיקחשב‪ 3,‬וכל אימת שהוזנקו מטוסים ערביים‪ ,‬לא‬ ‫באוקטובר ‪ - 1973‬להבדיל משאר כוחות צה\"ל‪ ,‬שהם בעלי‬ ‫יכלו טייסיהם להתמודד עם טייסי ל\"הצ‪0.‬‬ ‫חיל‪-‬האויר של ישלשל פגע בסורים קשה יותר מאשר במצרים‪,‬‬ ‫מגמה התקפית‪ .‬אחת הסיבות היא ‪ -‬הלהיטות לחסוך באבידות‬ ‫בנפש‪ .‬צה\"ל העדיף תמיד להפעיל מכונות משוריינות‪ ),‬ככל‬ ‫משום שאיכות המערך נ\"מ הסורי נידרדרה במהירות‪.‬ז הסורים‬ ‫האפשר( על פני הפעלת אנשים‪ .‬כיון שבמלחמת ששת‪-‬הימים‬ ‫מרגש‪-‬נחיתות באויר שלא) היה לטייסים‬ ‫סבלו בעליל‬ ‫הוכיח השריון שהוא מסוגל לבצע רוב המשימות ההתקפיות‪,‬‬ ‫המצרים( ‪8.‬‬ ‫ללא עזרת חי\"ר‪ ,‬הושם דגש בשריון על חשבון החי\"ר‪ .‬אם‬ ‫היה החי\"ר של צה\"ל מפגר כלשהו ‪ -‬בציוד‪ ,‬בתרגול‪ ,‬בהק‪-‬‬ ‫מאמציהם של הערבים לשלוט במרחב האוירי באמצעות טילים‬ ‫ותותחים נ\"מ מונחי‪-‬מכ\"ם‪ ,‬גרמו לכך שנמנעה הטיסה גם‬ ‫צאת משימות התקפיות ‪ -‬לא היה זה פיגור בסיסי‪ :‬אותו נוער‬ ‫ממטוסיהם‪-‬שלהם‪.‬ט הטילים נ\"מ אמנם אילצו בתחילה את‬ ‫משרת בחי\"ר כבחילות האחרים בצה\"ל‪ ,‬ולחי\"ר גאוות‪-‬יחידה‬ ‫טייסי ישראל להנמיך טוס ‪ -‬ולהסתכן בפגיעתם הקשה של‬ ‫שאינה נופלת מזו של כוחות אחרים‪.‬‬ ‫התותחים נ\"מ ‪ -‬אולם טילים נ\"מ פגיעים למטוסים מנמיכי‪-‬‬ ‫הצנחנים של צה\"ל הם חי\"ר מובחר‪ ,‬בעל אימון מיוחד‪.‬‬ ‫טוס החמושים בטיל‪ .‬אויר‪-‬קרקע ארוכי‪-‬טווח‪ ,‬והניסיון בויאט‪-‬‬ ‫הצניחה מחשלת את אומץ‪-‬הלב שלהם‪ ,‬והם ביצעו במרוצת‬ ‫נאם הוכיח שהטילים נ\"מ אינם יעילים נגד מפציצים מגביהי‪-‬‬ ‫בלתי‪-‬שגרתיים‪ .‬הם עשו זאת שוב‬ ‫השנים הרבה מבצעים‬ ‫טוס מאוד‪10 .‬‬ ‫הטילים נ\"מ חיזקו את ההגנה‪ ,‬על חשבון ההתקפה‪ ,‬כאשר‬ ‫באוקטובר ‪ 1973‬אם) כי לא בהיקף שניתן לצפות לו מצד‬ ‫צה\"ל(‪.‬‬ ‫בכמויות‪-‬בדומה למקלע במלחמת‪-‬העולם הנושארה‪1[.‬‬ ‫הופעלו‬ ‫בלחימה על החרמון הפעיל צה\"ל חי\"ר רגיל‪ ,‬שפעל ברגל‪,‬‬ ‫וחי\"ר נבחר שהובא במסוקים אל שטח קשה במיוחד‪ .‬זה היה‬ ‫במלחמת אוקטובר ‪ 1973‬הופעלו הטילים הללו בנסיבות שהיו‬ ‫קרב קשה‪ ,‬מול אש צפופה‪ ,‬והיה כרוך במאמץ פיסי עצום ‪-‬‬ ‫נוחות להם במיוחד ואשר ספק אם יישנו בעתיד‪ .‬טיל ה‪,,‬סאם\"‬ ‫ויד צה\"ל היתה על העליונה‪ .‬אולם‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא היתה לצה\"ל‬ ‫מועיל‪ ,‬אך אינו מכריע‪ .‬במקרה קיצוני‪ ,‬אפשר לחסלו במבצע‬ ‫דעה ברורה על תפקידו של החי\"ר‪.‬‬ ‫קרקעי‪ ,‬כפי שעשתה זאת ישראל בגדה המערבית של ץאוסה‪12.‬‬ ‫היום מבין צה\"ל‪ ,‬לדעתו של פרשן אמריקני זה‪ ,‬כי החי\"ר שלו‬ ‫טילי נ\"מ טרם הפכו לנשק הסופי נגד המטוס ‪ :‬רובם זקוקים‬ ‫זקוק גם לניידות רגלית‪ ,‬ולא רק ממוכנת‪ .‬והוא זקוק לציוד‬ ‫לבסיסי‪-‬שיגור ואלה] פגיעים[‪ ,‬והאמריקנים פיענחו את סודות‬ ‫‪18‬‬

‫חוזים הפרשנים‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫אהמאצויעיר‪,‬ם‪.‬כבאכי‪-‬לאתפחשורם‬ ‫גם בתחום‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫האלקטרוניקה של רובם ופיתהו אמצעי‪-‬נגד‪ ,‬שהגיעו לידי‬ ‫עוד להטיל את‬ ‫יהיה‬ ‫מזיגה של‬ ‫הזרים‬ ‫לארשי‪13.‬‬ ‫חיל‪-‬האויר הישראלי לא נבלם על‪-‬ידי מערך‪-‬ההגנה נ\"מ של‬ ‫כל הביצים בסל אחד ‪ -‬לא המטוס לבדו‪ ,‬אף לא הטיל לבדו‪.‬‬ ‫הטווחים הקצרים בזירת המזרח‪-‬התיכון‬ ‫והרעמרבתי]ם‪.‬צוויתתיר‪-‬ההקרמזקו‪,‬ע‬ ‫של צה\"ל[ איפשרו לו לבצע גיחות רבות‬ ‫‪ .1‬האנט‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 7 ,6 ,4‬י תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.85‬‬ ‫מאוד‪ ,‬תוך ניצול מרשים של טייסים ומטוסים מעל) ‪1,000‬‬ ‫גיחות םויל)‪14.‬‬ ‫‪ .2‬בארקליי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .28‬או'באלאנס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .313‬פרשן זה‬ ‫עם זאת‪ ,‬פעל צה\"ל בחוסר תבונה בשניתחומים ‪ :‬הואהשתמש‬ ‫נוקב במספר שלושה טייסים לכל מטוס בישראל‪ .‬שם‪ ),‬עמ' ‪.)311‬‬ ‫באעהימגלנםףטוהזסוילמל\"יםיס‪,‬םפילשתוקוישתךוםורייסליםמהכפוןשניגמיהתהלימותאנטויוקסתפולהו\"תימצולוטמהרתהוהשא[ומבי;דרמותקוצהםט‪\"]-‬נלקלליהלאםאשבנתשתקמושוטתשוייחאיבםמאנצ‪0‬מ\"ע‪0‬יצמ‪,6--‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬נמשך אימונו של טייס ערבי זמן רב מאוד‪ .‬שם‪),‬‬ ‫אלאמרבתטיתל‪-‬יאנד\"ממירוללאמהנואולו‪,‬סהמ‪-‬ניהצלמאהממבכ‪.‬ון‪15‬המלכותי של השירותים‬ ‫המשולבים לעיונים בנושאי ביטחון זנ‪ )%.(.1.5.‬בלונדון‪ ,‬בשיחה‬ ‫עמ' ‪.)313‬‬ ‫עם כותב השורות הללו‪ :‬באופי‪ \",‬ברוח‪ ,‬בחשיבה‪ ,‬בציוד‬ ‫‪ .3‬כופר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬ ‫ובהיערכות ‪ -‬חיל‪-‬האויר של ישראל הוא כוח התקפי מעולה‪,‬‬ ‫ובצד ההתקפי לא נמצא בו פגם במלחמת יום‪-‬הכיפורים‪ .‬אך‬ ‫‪ .4‬האנס‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫האוירית ‪ -‬הן הגנה על‬ ‫ישראל‬ ‫‪ .5‬או'באלאנס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.317‬‬ ‫בסיסי חיל‪-‬האויר עצמם‪.‬‬ ‫לוקה בחסר בתחום ההגנה‬ ‫ריכוזי‬ ‫אוכלוסיה והן הגנה על‬ ‫‪ .6‬שם ‪ ,‬בופר‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫מה ערכה של מטריה אוירית מעולה‪ ,‬כאשר נפגעים בסיסיה‬ ‫‪ .7‬או'באלאנס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.316‬‬ ‫ולממעוטלויסיםםכ‪,‬פלאאנןטולמישום'בבלתאפחקירדיההאזרנטקיהלר?יהוממדעווע‪-‬‬ ‫ואין לטייסים‬ ‫יופעלו מטוסים‬ ‫‪ .8‬שם‪ ,‬עמ' ‪.313‬‬ ‫‪ .9‬בופר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬ ‫‪ .10‬בארקליי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬ ‫‪ .11‬גנרל מרגלן‪ ,‬ועידת המכון האסטרטגי‪.‬‬ ‫‪ .12‬בארקליי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.29‬‬ ‫‪ .13‬אינסייט‪ \",\"...‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ; 248‬האנט‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ .14‬ברואר‪ ,‬מיליטארי\" רוויו\"‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬ ‫‪ .15‬תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.86‬‬ ‫‪ .16‬גנרל מרגלן‪ ,‬ועידת המכון האסטרטגי‪.‬‬ ‫‪ .17‬האנט‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ .18‬פאטיסט‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ .19‬בארקר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.30‬‬ ‫פפת‪ ,‬כאשר יש כלים זולים ויעילים מהם למשימות כאלה ?‬ ‫למאדךטווגנסמשהכ‪,‬אז\"רוההבמעהטשםוויסצלווההתסישי‪-‬לתהונמקירשקהע‪,‬מביובעמסידצסביול‪-‬רהאיוימהררדאלהשקנוופנגהחעיחויתמוהמסשלאוונלכמייועהרתם‪,.-‬‬ ‫כשולתקוה‪-‬פהיחקוזידתו והלבשקררהת‪ .‬כממטעוטסיםבן‪-‬כראגלעהא יתבוהלימםפקלדהתהפמרקוסמי‪.‬בעווכריופוון‬ ‫הרקוד‬ ‫שיימצאו סמוך לאויב‪ ,‬יוכלו לפגוע בו ובעורפו ‪ -‬שעה‬ ‫שהמטוסים האדירים יותר‪ ,‬כ‪,‬פאנטומים'‪ ,‬מבצעים משימות‬ ‫מלחמת יום הכיפורים היתה גדושה מערכות‪-‬נשק חדישות‪,‬‬ ‫אסטרטגיות ארוכות‪-‬טווח‪\".‬‬ ‫מתוחכמות‪ ,‬אלקטרוניות ואחרות‪ .‬הופעלו בה מטוסים‪ ,‬טנקים‬ ‫הפעלת חיל‪-‬האויר הישראלי למשימות טאקטיות ברוב ימי‬ ‫נהסולמרלחיייהםמ‪,‬ה‪,‬השוגכדורתעתה‪-‬התקעמוישופכוהתל ותגובשמלרריבכצםז‪.‬יע‪-‬כמוחשימוכתתחאנוסטת‪-‬רכוטגהי‪,‬ותמסו‪-‬פיא‪-‬םדלכק‪,‬י‬ ‫וטילים יותר מאשר בכל מלחמה אחרת שקדמה לה‪ .‬לכאורה‪,‬‬ ‫בטילי קרקע‪-‬‬ ‫בקמרלקחעמהארובכיע‪-‬תטיוודח‪,‬עלכולדייםלפהגועערביבםבסליהסי‪-‬שתתעמופשה‬ ‫היתה זו מלחמה של כלים ‪ -‬ולא היא‪ .‬הוכח פעם נוספת‪ ,‬כי‬ ‫ישראליים ‪-‬‬ ‫הכלים טובים רק בה‪-‬במידה שטוב הלוחם‪ ,‬ובמיוחד המפקד‪.‬‬ ‫וכאן היתה עליונותו של צה\"ל מובהקת‪ ,‬לדעתם של פרשנים‬ ‫זרים‪.‬‬ ‫איכותו של הלוחם והקצין הערבי השתפרה מאוד‪ ,‬הן במוראל‬ ‫ובמטרות אסטרטגיות אחרות ; ואפשר שישראל לא תטמון‬ ‫והן בהפעלת מערכות‪-‬נשק מורכבות ; אולם זהירותו של‬ ‫ידה בצלחת ותשיב לערבים באותו מטבע‪ .‬כיוון שישראל‬ ‫הפיקוד הבכיר המצרי גרמה לקיפאון מזרחית לתעלת סואץ‪.‬‬ ‫כמצרים פגיעות מאוד למהלומות מעין אלה‪ ,‬עשויה להתפתח‬ ‫פיקוד ער יותר וניידות של יחידות גדולות עם טילי נ\"מ‪,‬‬ ‫ביניהן הרתעה הדדיתהו‬ ‫היו משנים את המצב לטובת םירצמ‪ 1.‬הוא הדין בפיקוד הסורי‪,‬‬ ‫‪ -‬נעשה בהם שימוש מועט מאוד במלחמת‬ ‫יאושם‪-‬רהכלימפוסוריקיםם‬ ‫אשר לקה בנושאי הארגון‪ ,‬התיאום תושימגהו‪2.‬‬ ‫‪ -‬במבצעים קרביים למעט] כמה מבצעי‬ ‫מפקדים ולפינויז‪.‬םיעגפנ‪1‬‬ ‫‪ .‬הם שימשו בעיקר‬ ‫בתחילת הלחימה היתה למצרים ברירה ‪ :‬להבקיע במהירות‬ ‫כשהוא חמוש‪ ,‬הן כנשק‪-‬‬ ‫להולכת‬ ‫יש לנצל יותר את‬ ‫קומנדו[‬ ‫אל מעברי ההרים בחצי‪-‬האי סיני‪ ,‬או לחזק את ראשי‪-‬הגשר‬ ‫המסוק‪,‬‬ ‫בעתיד‬ ‫שלהם‪ .‬הם בחרו בגישה השמרנית רתוי‪ 3.‬הם היססו והתקדמו‬ ‫מסייע לטנקים והן כאמצעי להגשת סיוע הדוק לכוחות‬ ‫תמיד מתחת למטריית הטילים םהלש‪ 4.‬כתוצאה מכך‪ ,‬נאלצו‬ ‫יבשה ללכב‪18.‬‬ ‫יתר‪-‬על‪-‬המידה בגדה תיחרזמה‪ 5.‬ייתכן שהפיקוד‬ ‫כבמוסחישוייסיתד‪--‬ירתבשעוושפהמהטלו והסגילינםרתילנמה\"גטונמסהיבםכעלליוםכמועחארווכירת‪---‬‬ ‫כמו כן יידרשו בעתיד‬ ‫להצטופף‬ ‫הגנה נ\"מ ‪ -‬לא פחות‬ ‫המצרי קיווה כי צה\"ל יישחק בהתקפות חזיתיות על עוצמת‪-‬‬ ‫היבשה דהיינו‪ ],‬להגנת‬ ‫האש בנוסח יטייבוסה‪6.‬‬ ‫גניים לכוחות‪-‬היבשה[‪19.‬‬ ‫הערבים עצמם הודו בשמרנותו של הפיקוד הערבי‪ ,‬אם כי‬ ‫‪19‬‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,241‬דצמבר ‪1974‬‬

‫וניצול‪-‬הצלחה מירבי ‪ -‬אולם ניצול מלא של‬ ‫הבקעות‬ ‫נזהרו לייחס פרשנות זו לגורמים מערביים‪ .‬כתב אל‪-‬ג'מהור\"\"‬ ‫הלבנוני‪ :‬הכוחות\" המצריים לא חדרו לעומק סיני בתחילת‬ ‫ההצלחה נמנע מצה\"ל בגלל מגבלות מדיניות‪ ,‬לא צבאיות‪.‬‬ ‫המלחמה‪ ,‬לפני שרוכזו כוחות המילואים של ישראל‪ .‬מומחים‬ ‫ישראל נשארה במטחווי תותח מדמשק‪ ,‬משום שחששה מברית‪-‬‬ ‫במערב סבורים כי הפיקוד המצרי העדיף להגביל את הסיכונים‬ ‫שביציאה למדבר החשוף‪ ,‬או שהכוחות המצריים היו עדיין‬ ‫דמשק‪-‬עמאן‬ ‫המועצות וכן משום שידעה כי ניתוק כביש‬ ‫בשלב התחדשות לאחר מלחמת ‪ .1967‬לא ניתן לצפות שכוחות‬ ‫אלה יהיו מסוגלים לתמרן בשריון ובחיל‪-‬אויר בחזית רחבה‪.‬‬ ‫יעמיד את חוסיין במצב לא‪-‬נוח‪ ,‬שעה שהחזית הירדנית היתה‬ ‫כך נשענו המצרים על טילי נ\"מ כמטריה אוירית‪ ,‬וטווח הטי‪-‬‬ ‫הטקש‪ 23.‬לחצים מדיניים הגבילו את האופציות של צה\"ל‪ .‬לכן‬ ‫לים הללו לא עלה על ‪ 20‬ק\"מ מהגדה המערבית‪ .‬המצרים‬ ‫ניהל צבא זה‪ ,‬הידוע כנועז ביותר‪ ,‬מסע‪-‬מלחמה שמרני יחסית‪.‬‬ ‫רצו לעמוד איתן ולהתיש את האויב‪ .‬מצרים התכוננה למלחמה‬ ‫ממושכת‪-‬או להפסקת‪-‬אש מהירה‪ .‬שתי המטרות לא הושגו‪7\".‬‬ ‫דובר רבות על שיעור האבידות של ישראל‪ ,‬אך במחיר זה‬ ‫הצלחותיהם של המצרים בשלב הראשון של הלחימה נבעו‬ ‫היכה צה\"ל מכה מוחצת צבאות משולבים השקולים יחדיו‬ ‫מתכנון מפורט ומתרגול חוזר הנשנו‪ 8.‬התכנון הצבאי ‪-‬‬ ‫המצרי והסורי ‪ -‬היה טוב‪ ,‬וכוחותיהם נלחמו היטב‪ ,‬כל עוד‬ ‫כנגד כל מערך נאט\"ו ן‪.‬הפוריאב‪2‬‬ ‫היה הכל מתוכנן ומתורגל[] מראש‪.‬ס תכנית צליחת התעלה‬ ‫היתה מפורטת מאוד‪ ,‬נוסח ‪ 1\".1916--17‬אך המפקדים המצרים‬ ‫‪ .1‬גנרל מרגלן‪ ,‬ועידת המכון האסטרטגי‪.‬‬ ‫לא יכלו להתמודד עם הישראלים בתנופה‪ ,‬בגמישות או בת‪-‬‬ ‫‪ .2‬או'באלאנס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.320‬‬ ‫קזב‪-‬תבוג‪ 11.‬הפיקוד המצרי לא קרא היטב את הקרב‪ ,‬והגיב‬ ‫‪ .3‬ברואר‪ ,‬ארתור\"‪ \",‬עמ' ‪ ,13‬מיליטארי\" רוויו\"‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬ ‫באיחור‪ .‬הוא הפגין כושר‪-‬אלתור דל דואמ‪ 1:.‬ברגע בו נסתיימה‬ ‫‪ .4‬תומסוז‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.84‬‬ ‫התכנית המקורית‪ ,‬חסרה למצרים הגמישות הדרושה לניצול‬ ‫‪ .5‬האנט‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.4‬‬ ‫ההצלחה‪ ,‬והיוזמה עברה לידי צה\"ל‪ .‬גם הסורים לא השכילו‬ ‫ברואר‪ ,‬ארמור\"‪ .,‬עמ' ‪.13‬‬ ‫אל‪-‬ג'מהור\"‪.20.12.73 \",‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫להתמיד בהצלחתם ההתחלית‪ ,‬והיתרון עבר לצד נ‪.3‬לארשי‬ ‫‪.7‬‬ ‫הפיקוד הערבי התבלבל כאשר נטל צה\"ל את היוזמה לידיו‪.‬‬ ‫‪ .8‬תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.83‬‬ ‫המצרים היו יבולים להגיע אל מעברי‪-‬ההרים בסיני‪ ,‬אילולי‬ ‫‪ .9‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ; 85‬וולר‪ ,‬ארמי\"‪ \",‬עמ' ‪.22‬‬ ‫היו כה םייטא‪ 14,‬וכאשר התהפכה הקערה על פיה‪ ,‬נמנע הפיקוד‬ ‫‪ .10‬בופר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.12‬‬ ‫בשדה‪-‬הקרב לדווח‪ .‬לפיקוד הגבוה יותר‪ ,‬דיווחים םירדוק‪15.‬‬ ‫‪ .11‬תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.85‬‬ ‫במחנה הסורי היה פיקוד גרוע גם ברמה תיתביטחה‪ 15.‬פיקוד‬ ‫‪ .12‬בופר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬ ‫פחות מסורבל היה מגיב אחרת‪ ,‬ולא היה מאפשר לצה\"ל לרכז‬ ‫‪ .13‬בארקליי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬ ‫‪ .14‬וולר‪ ,‬נשוגל\" דפנם\"‪ ,‬עמ' ‪ 134‬י או'באלאנס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.317‬‬ ‫כוח ולהצליח בקלות כה רבה במתקפת‪-‬הנגד י‪.‬ולש‪1‬‬ ‫זאת ועוד‪ :‬ההצלחה המצרית ההתחלית נבעה‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫וולר‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫מציוות‪-‬כוחות נכון ומאוזן‪ .‬אולם המפקדים המצרים לא‬ ‫או'באלאגס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.320‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫השכילו לתאם את הכוחות ולעכל מידע משתנה מהר בשדה‪-‬‬ ‫עמ' ‪.29‬‬ ‫מבאארמרק‪-‬לימי‪,‬ערכשתם‪,‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫וירטשאפט\"‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫ב\"ואהר אונד‬ ‫ברקה‪15.‬‬ ‫ברואר‪ ,‬מיליטארי\" רוויו\"‪ ,‬עמ' ‪ ; 33‬או'באלאנס‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫בארקר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.29‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫אשר לצה\"ל ‪ -‬הוא לקה בתחילת המלחמה בזחיחות‪-‬הדעת‬ ‫בארקליי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫ובזלזול ביואב‪ 1\".‬ביומיים הראשונים נדהמו הישראלים מעוצמת‬ ‫תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ; 84‬ברואר‪ ,‬ארמור\"‪ \",‬עמ' ‪.15‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫ההתקפה הערבית ומיעילותם של הצבאות הערביים‪ .‬נצחונות‬ ‫תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.84‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫צה\"ל בחלק השני של הלחימה חידשו את בטחונו בעצמו‪ ,‬אך‬ ‫ברואר‪ ,‬מיליטארי\" רוויו\"‪ ,‬עמ' ‪ ; 32 ,28‬ארמור\"‪ .,‬עמ' ‪.13‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫יראת‪-‬הכבוד כלפי הערבים נשארה הניעב‪ 20.‬אולם צה\"ל‬ ‫‪.24‬‬ ‫התאושש במהירות מההלם הראשון וגילה מידה של גמישות‬ ‫אשר חסרה לגמרי לאויב‪ .‬המתקפה הישראלית הראשונה בחזית‬ ‫סיכום‬ ‫התעלה נכשלה בגלל עודף‪-‬ביטחון ומשגים של הפיקוד המקומי;‬ ‫אך מייד חיפש צה\"ל ומצא אמצעים אחרים‪ .‬ולמבצע הצליחה‬ ‫בסכמם את לקחי מלחמת יום‪-‬הכיפורים‪ ,‬קובעים רוב הפרשנים‬ ‫רבו האלתורים‪ ,‬בתוקף הנסיבות‪ ,‬וחיילי צה\"ל היו מאומנים‬ ‫הזרים כי יש להיזהר בנסיונות ליישם אותם למלחמה אחרת ‪-‬‬ ‫זו שאולי תפרוץ שוב במזרח‪-‬התיכון‪ ,‬או זו שתתלקח בכל‬ ‫ונלהבים די‪-‬הצורך לבצע את התכניות תושדחה‪21.‬‬ ‫מקום אחר בעולם ; משום שנסיבותיה של מלחמת אוקטובר‬ ‫נצחונו של צה\"ל נבע מהצטיינותו במבצעים מהירים מאוד‬ ‫‪ 1973‬היו מיוחדות במינן וספק אם יישנו במדויק בעתיד‪ .‬כמו‬ ‫ומניצול הזדמנויות וקיום היוזמה לאחר שעורער שיווי‪-‬משקלו‬ ‫כן‪ ,‬היתה מלחמה זו שונה לגמרי בדרום משהיתה בצפון‪ .‬אפשר‬ ‫של האויב‪ .‬וצה\"ל עשה זאת לאחר שמצא בתחילת המלחמה‬ ‫להפיק את הלקחים הנכונים ממלחמת יום‪-‬הכיפורים רק בהת‪-‬‬ ‫מצב שלא עלה בקנה אחד עם הכנותיו מאז ‪ - 1967‬הכנות‬ ‫חשב בתנאי הראות‪ ,‬בטופוגראפיה‪ ,‬בכושר‪-‬ההפתעה‪ ,‬באיכות‬ ‫למבצעי הבקעה ותנועה מהירים‪ ,‬ולא למערכה ממושכת של‬ ‫הלוחמים‪ ,‬באיכות הציוד‪ ,‬בכמויות‪ ,‬באורך החזיתות ובתגובתן‬ ‫הגנה המילבו‪22.‬‬ ‫של לעה‪-‬תומצעמ‪1.‬‬ ‫מחמת הטילים‪ ,‬נזקק צה\"ל‪ ,‬רוב הזמן‪ ,‬לטאקטיקה קונבנציו‪-‬‬ ‫רוב הפרשנים קובעים‪ ,‬כמו כן‪ ,‬כי במלחמה זו ‪ -‬כמו במל‪-‬‬ ‫נאלית‪ ,‬אטית‪ ,‬ולתכנון קפדן שימנע אבידות‪ .‬גישה זו מנעה‬ ‫חמות הקודמות בין ישראל ובין צבאות‪-‬ערב ‪ -‬יצא צה\"ל‬ ‫וידו על הנוילעה‪ 2.‬התשתית של צה\"ל עמדה יפה במבחן ‪:‬‬ ‫‪20‬‬ ‫הכוחות הסדירים‪ ,‬עם הפיקוד המקצועי מצבא‪-‬הקבע בלמו את‬ ‫התקפות‪-‬ההפתעה המאסיביות של הערבים‪ ,‬שנפתחו בעת‬ ‫ובעונה אחת בשתי חזיתות ; מאחורי מסך‪-‬הבלימה הזה גויסו‬ ‫המילואים‪ ,‬התארגנו‪ ,‬הצטיידו‪ ,‬זרמו לחזיתות‪ ,‬השתתפו במא‪-‬‬ ‫מצי‪-‬הבלימה ופתחו בהתקפות‪-‬נגר ; והמלחמה הועתקה לשטה‬ ‫האוים‪ ,‬הן בסוריה והן םירצמב‪3.‬‬

‫היתה רכבת כזאת רצד אחד בלבד‪ ,‬היה מצבו של היריב מחמיר‬ ‫פרשנים מערביים ציינו‪ ,‬כי המערך ההתקפי של צה\"ל מעולה‬ ‫‪ -‬בארגון‪ ,‬ציוד‪ ,‬תפיסה‪ ,‬אימון‪ ,‬רוח‪-‬הלוחמים והתכנון המבצעי‪.‬‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫מבחינה התקפית‪ ,‬עולה צה\"ל על צבאות ערב‪ ,‬והפער בינו‬ ‫אולם חשובה מן הרכבת האוירית היא סוגיית המוראל ‪ :‬איזה‬ ‫לבינם עדיין גדול מאוד‪ ,‬חרף הציוד וההדרכה שסיפקו הרוסים‬ ‫צד יקיים מוראל גבוה יותר‪ ,‬זמן רב יותר‪ .‬נתברר שהמוראל‬ ‫לבני‪-‬חסותם‪ .‬הצד ההגנתי של צה\"ל נמצא לוקה בחסר במל‪-‬‬ ‫של צה\"ל עדיף על זה של הערבים‪ .‬אשר למוראל בעורף ‪-‬‬ ‫חמת יום‪-‬הכיפורים ‪ -‬בתפיסה‪ ,‬בהיערכות‪ ,‬בציוד ובתכנון‬ ‫נתגלו סימני רפיון בשני המחנות‪ .‬בישראל הופעל לחץ חזק‬ ‫למיעוט אבידות ולהחזרת השבויים‪ ,‬אף במחיר ויתורים על‬ ‫מבצעי‪'.‬‬ ‫הישגים חשובים‪ .‬במצרים מצא המשטר לנחוץ לנהל את‬ ‫שיחותיו עם ישראל בחשאיות מירבית‪ ,‬מתוך חשש לתגובת‬ ‫אחת הסיבות היתה ‪ -‬זלזול באויב‪ .‬המצרים‪ ,‬שלא לקו בזאת‪,‬‬ ‫רוביצה‪11.‬‬ ‫התכוננו היטב להתמודד עם עדיפותו האיכותית של צה\"ל‪.‬‬ ‫הסורים‪ ,‬שהקלו ראש בהערכת הכוח הישראלי הקטן שעמד‬ ‫במחנה הערבי נתגלה מוראל צבאי גבוה יותר מאשר בעבר‪,‬‬ ‫למולם בתחילת המלחמה‪ ,‬והפריזו בהערכת הכוח העיראקי‪,‬‬ ‫בעיקר בזכות השיפור באימון לוגרתבו‪ 15.‬הרוסים‪ ,‬שהעניקו‬ ‫הירדני והאחר שיבוא לעזרתם ‪ -‬הוכו קשות‪ ,‬כבר בתחילת‬ ‫את ההדרכה היעילה לצבא המצרי והסורי‪ ,‬הקנו להם גם‬ ‫המחלמה‪5.‬‬ ‫תכנון אופראטיבי מפורט‪ ,‬מראש‪ .‬אך לא די בביצועה הקפדני‬ ‫אסור להקל ראש בהערכת‪ .‬האויב‪ .‬יש להתייחס אליו בכובד‪-‬‬ ‫על המפקדים והחיילים להיות‬ ‫והמדויק של תכנית נוקשה‪.‬‬ ‫המודיעין לגבי‬ ‫ראש‪ ,‬ואז תקטן הסכנה של טעות בהערכת‬ ‫ובזאת עולה צה\"ל על הערבים‪,‬‬ ‫מאומנים בניצול ההצלחה ‪-‬‬ ‫כוונותיו ורשוכו‪6.‬‬ ‫עד דואמ‪1\".‬‬ ‫כיון שנודעת חשיבות מרובה להפתעה‪ ,‬יש לתת את הדעת‬ ‫למאמצי‪-‬הטעיה מצד האויב ויש לשפר את המודיעין על‪-‬ידי‬ ‫צבאות ערב לא היו מוכנים עדיין למלחמת תנופה‪ ,‬ועה~‬ ‫ותמרון‪ .‬היה עליהם להיזהר מכל פעולת איגוף בה מצטיינים‬ ‫מידע מאמצעים מתוחכמים לוויינים‪ ),‬מטוסים‪ ,‬אלקטרוניקה(‪.‬‬ ‫הישראלים ‪ -‬אך הם הניחו לצה\"ל להפתיעם‪ ,‬במיוחד בצליחת‬ ‫יש לתת את הדעת מחדש לנושא של מלחמת‪-‬מנע‪ .‬נצחונותיה‬ ‫ז‪.‬הלעתה‪1‬‬ ‫המהירים של ישראל באותן מלחמות בהן הנחיתה היא את‬ ‫לערבים היה ציוד רב מזה של ישראל‪ ,‬וציודם היה חדיש‬ ‫המהלומה הפותחת‪ ,‬והמאמץ הממושך והיקר שנדרש לה הפעם‬ ‫וטוב ‪ -‬אך צה\"ל השתמש טוב יותר בכלים שהיו ותושרב‪1.‬‬ ‫בניגוד לערבים‪ ,‬שלא היו גמישים ומהירי‪-‬תגובה די הצורך‬ ‫להשגת ניצחון‪ ,‬כאשר הניחה לאויביה להלום ראשונים‪ ,‬מסבים‬ ‫מהלומת‪-‬המנע‪,‬‬ ‫את תשומת‪-‬לב הפרשנים הזרים לסוגיית‬ ‫להגיב על מהלכי צה\"ל‪ ,‬עמד צה\"ל במהירות על פגמים‪,‬‬ ‫המקדימה את ביואה‪7.‬‬ ‫אולם ‪ -‬טוענים פרשנים רבים במערב‪ ,‬המעלים לקח חדש‪-‬‬ ‫משגים ובעיות בהם נתקל במהלך המלחמה ‪ -‬ותיקן עצמו‬ ‫ישן ‪ -‬המלחמה לא תענה הכל‪ .‬המלחמה היא חלק מן המדי‪-‬‬ ‫תוך כדי המיחל‪19.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬הובסו הערבים מבחינה צבאית‪ ,‬חרף עדיפותם‬ ‫ניות‪ ,‬כדברי קלאוזביץ‪ .‬נסתם הגולל על האמונה שאפשר‬ ‫להשיג ביטחון לאומי בכוח צבאי דבלב‪ 8.‬לא די היום בניצחון‬ ‫הכמותית הגדולה והעובדה שהיוזמה היתה בידם בתחילת‬ ‫המלהמה‪ ,‬ולמרות שהשיגו הפתעה גמורה החיתפה‪-‬ךלהמב‪20.‬‬ ‫צבאי אם) כי בלעדיו ‪ -‬כל השאר בטל ומבוטל(‪ .‬דרושה גם‬ ‫מלחמת אוקטובר ‪ 1973‬היתה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬מלחמת‪-‬ניצחון לשר‪-‬‬ ‫הצלחה מדינית‪ .‬נשיא מצרים‪ ,‬אנואר סאדאת‪ ,‬הבין זאת ותיכנן‬ ‫יון הישראלי ‪ -‬אם כי צה\"ל שילם מחיר יקר עבור ניצחון הז‪21.‬‬ ‫את מלחמת\" ראמאדאן\" כמהלך צבאי במערכה מדינית ‪-‬‬ ‫הוכח בעליל כי הערבים אינם מסוגלים להתמודד עם צה\"ל‬ ‫כ‪,,‬ניצוץ\" שיחולל תמורה במצב הקפוא במזרח‪-‬התיכון‪ .‬מטרות‪-‬‬ ‫שריון‪-‬בשריון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬למד החי\"ר הערבי להי‪-‬‬ ‫המלחמה של מצרים היו מוגבלות בעוד) אשר לסוריה היו מן‪-‬‬ ‫בקרבות‬ ‫הסתם שאיפות טריטוריאליות גדולות רתוי)‪ 9.‬מבחינה צבאית‪,‬‬ ‫לחם בטנקים‪ ,‬ובהרותו מתורגל היטב גילה גם אומץ‪-‬לב‬ ‫בלוחמה זו‪ .‬צה\"ל פיגר אחרי הערבים בתחום החיזור‪ ,‬ואין ספק‬ ‫ביקש סאדאת להוכיח כי צבאות ערב נעשו כשירים מבחינה‬ ‫שיטפל בנושא זה ללא דיחוי ; שכן גם בעיות הביטחון השוטף‬ ‫מבצעית והינם יריב מסוכן לישראל‪ .‬התפיסה הכללית היתה‬ ‫חדירות) מחבלים( מחייבות חי\"ר מעולה‪ ,‬מצויד ומאומן‬ ‫תואיכ‪2:.‬‬ ‫הערכה‬ ‫מוגבלת במרחב אך ממושכת בזמן‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬מתוך‬ ‫ולספוג‬ ‫שישראל אינה מסוגלת לעמוד במלחמה ממושכת‬ ‫רוב הפרשנים המערביים משוכנעים‪ ,‬שגמישותו של צה\"ל‬ ‫תאפשר לו להפתיע שוב‪ ,‬בעתיד‪ .‬פרשנים אלה כותבים ‪ :‬על‪-‬‬ ‫אבידות תודבכ‪10.‬‬ ‫אף ההפתעה ההתחלית ויחסי‪-‬הכוחות הגרועים מאוד בתחילת‬ ‫המלחמה‪ ,‬התאוששה ישראל וקצרה ניצחון צבאי בולט‪ .‬כיצד‬ ‫כוח מדיני דרוש גם במהלך המלחמה וגם בסופה‪ .‬מדינות‬ ‫יכלו הישראלים לספוג את המהלומה הגדולה הראשונה‪ ,‬בשתי‬ ‫קטנות כישראל ומדינות ערב יכולות להגיע לעצמאות ניכרת‬ ‫חזיתות‪ ,‬ולנצח ? ראשית‪ \",‬משום שהם חושבים טוב יותר‬ ‫מכל צבא אחר בן‪-‬זמננו‪ .‬המוראל שלהם גבוה והם אמיצים‪.‬‬ ‫בתעשיה צבאית‪ ,‬אך הן תלויות יותר ויותר במעצמות הגדולות‪,‬‬ ‫טייסיהם ותותחניהם ‪ -‬בארטילריה ובטנקים ‪ -‬טובים יותר‬ ‫שמערכות‪-‬הנשק החדישות נעשות מתוחכמות ויקרות‬ ‫ככל‬ ‫י‪.‬רתוי‪ 1‬עובדה זו בלטה בכמה שלבים במלחמה ‪ :‬לפני המלחמה‬ ‫למעצמות‪-‬העל‬ ‫לווייני‪-‬ביון מידע שוטף‬ ‫ובמהלכה סיפקו‬ ‫ובאמצעותן‪ ),‬אולי‪ ,‬לצדדים הלוחמים( ;‪ 12‬התקדמותה של ישר‪-‬‬ ‫מן הערבים‪ ,‬גם תודות לציוד טוב יותר‪ ,‬אך במיוחד משום‬ ‫אל אל דמשק נבלמה מסיבות מדיניות‪ ,‬יותר מאשר צבאיות; ‪13‬‬ ‫שהם מיומנים יותר‪ ,‬מאומנים יותר ובעלי יצר‪-‬תחרות ר?‬ ‫והרכבת האוירית והימית ‪ -‬הסובייטית לסוריה ולמצרים‪,‬‬ ‫יותר‪ .‬והישראלים נעים‪ ,‬מגיבים ומחליטים בכל הרמות‪ ,‬טוב‬ ‫יותר מכל צבא אחר‪ .‬ברוב המתקפות במאה ה‪ 20-‬מאבדים‬ ‫החישה רכבת אמריקנית דומה לישראל‪ .‬אילו לא היתה רכבת‬ ‫הכוחות התוקפים את תנופתם בהמשך הלחימה‪ .‬ישראל‬ ‫כזאת‪ ,‬היתה המלחמה שוככת מאליה בשלב מן השלבים כפי)‬ ‫שהיה הדבר במלחמת הודו‪-‬פאקיסטן בראשית העשור(‪ .‬ואם‬ ‫‪21‬‬ ‫מערכות\"\" ‪ ,241‬דצמבר ‪1974‬‬

‫או להטיל את כל כוחו ועתודותיו לפרצה שנפרצה במערך‬ ‫מצליחה להתמיד בחנופה עד לניצחון‪ .‬הישראלים אינם‬ ‫בני‪-‬נפילים ‪ -‬ולכן הפתיעו אותם הערבים ב‪ 6-‬באוקטובר‬ ‫האויב או) שמא לא נפרצה‪ ,‬אלא הינה מלכודת ‪ ?(.‬אסור‬ ‫‪ - 1973‬אך הם כבר החלו בשידוד‪-‬מערכות יסודי‪ ,‬והפגמים‬ ‫לפיקוד ‪ -‬בכל רמה שהיא ‪ -‬להיחפש לדוקטרינות או‬ ‫התמרון‪-‬בכל‪-‬מחיר‪ ,‬או‬ ‫ל‪,,‬פולחן\" כלשהו ‪ -‬ויהיה זה פולחן‬ ‫שנתגלו אצלם ניתנים ןוקיתל‪23\".‬‬ ‫ההגנה‪ ,‬או הפקתמה‪32.‬‬ ‫צה\"ל בלם‪ ,‬התאושש והדף את האויב‪ .‬אם היתה המלחמה‬ ‫ארוכה יותר‪ ,‬היו המצרים נהדפים כולם אל מעבר הלעתל‪24.‬‬ ‫המלחמה המודרנית יקרה ביותר‪ .‬מעריכים) את מחיר מלחמת‬ ‫יום‪-‬הכיפורים ב‪ 40-‬מיליון ל\"י לשעה ‪ -‬ועל זה יש להוסיף‬ ‫רק התערבות מבחוץ הצילה את הערבים מתבוסה משפילה‬ ‫את הנזק שנגרם למשק יחרזאה)‪ 33.‬האם התמורה עולה בקנה‬ ‫יותר מזו שנחלו רבעב‪ 25.‬על‪-‬אף השיפור שחל אצלם‪ ,‬עדיין‬ ‫לא היו המצרים מסוגלים להתמודד עם הישראלים בשדה‪-‬‬ ‫אחד עם המחיר ? יש פרשנים הטוענים כי הטילים עשויים‬ ‫היום לדלג על פני שטחים ניכרים‪ ,‬ומחייבים חשיבה‪-‬מחדש‬ ‫הקרב‪ .‬אולם הפער צומצם ומחייב את צה\"ל לא לנוח על‬ ‫גבולות‪-‬ביטחוז‪ .‬אך הטילים אינם אלא היבט אחד‬ ‫זרי‪-‬הדפנה ולש‪ 20.‬על צה\"ל להכיר בעובדה שהוא כבר הגיע‬ ‫בנושא‬ ‫במלחמה‪ ,‬וזו מוכרעת לבסוף על‪-‬ידי החזקה בשטח‪.‬‬ ‫לרמת יעילות גבוהה ביותר‪ ,‬ואילו בצד הערבי עדיין נותר מקום‬ ‫גבולות ‪ 11‬ביוני ‪ 1967‬הבטיחו לישראל שהמלחמה תנוהל‬ ‫לשיפור‪ ,‬והכמות הערבית עלולה לקזז את איכותו של י‪.‬ל\"הצ‪2‬‬ ‫הרחק היזכרממ‪ 34.‬כיצד פותרים את הבעיה הסבוכה של‬ ‫לחיל‪-‬הים של צה\"ל קושרים הכל שבחים בלתי‪-‬מסויגים ‪-‬‬ ‫מלחמה\" כחלק מן המדיניות‪ ,‬שטחים כחלק מהסדר‪-‬שלום‪,‬‬ ‫טילים המדלגים על פני שטחים ומערך‪-‬אויב המורכב ממדינות‬ ‫תוך אתראה על הצורך לקיים את הפער ולא לשקוט על‬ ‫עמן) אפשר להידבר( ומארגונים קיצוניים המסרבים) להי‪-‬‬ ‫השמרים‪ .‬אשר רי‪49‬היליחל‪ ,‬יש הטוענים כי מילא תפקיד‬ ‫דבר(\" ? לשאלה זו אין לפרשנים הזרים כל תשובה שהיא‪.‬‬ ‫משני בלבד במלחמה זו‪ ,‬בגלל מערך ההגנה נ\"מ של האויב ‪-‬‬ ‫ועידת המכון למחקרים אסטרטגיים י בופר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫אולם ההיסטוריה\" מלמדת‪ ,‬שלכל נשק נמצאת תשובה‪ ,‬אם‬ ‫‪.2‬‬ ‫בכלים ואם בטאקטיקה‪ :5 \".‬בשריון התייצב אויב רציני נוכח‬ ‫‪.3‬‬ ‫הטנק הטיל) נ\"ט(‪ ,‬אולם כבר במהלך המלחמה הזאת עצמה‬ ‫או'באלאנס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.320‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫נמצאו תשובות לבעיה זו‪ .‬התשובה העיקרית ‪ :‬ציוות נכון של‬ ‫‪Kcoipl.pllr(R-Kerti.e) g\"l,ehWudeahrWforaslclahcuhn, g\",E6.r7s3r,e‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫צוות‪-‬הקרב‪ ,‬שמוכרח להיות מורכב מטנקים‪ ,‬חרמ\"ש‪ ,‬ארטי‪-‬‬ ‫‪Reflexionen‬‬ ‫‪zum‬‬ ‫‪Yom-‬‬ ‫מוליכי‪-‬קומנדו או חמושים‪,‬‬ ‫‪ 161.‬ע‪.‬‬ ‫מנול‪ ,‬שיחה עם המחבר י או'באלאנס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.311‬‬ ‫לריה ומטוסים ‪ -‬בסיוע מסוקים‬ ‫בארקליי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬ ‫ובתוספת חשיבה צבאית חדשנית ומהירת‪-‬תגובה‪ .‬אשר לטנק‪,‬‬ ‫עדיף\" לשפר את הכלי הקיים מאשר לחפש כלי אחר ‪ -‬אך‬ ‫שם‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫בארקר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.29‬‬ ‫יש להסכין עם המחשבה שהטנק הקלאסי ותפקידו הקלאסי‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ; 29 ,28‬או'באלאנס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,28‬מעיר כי בגלל‬ ‫‪.7‬‬ ‫ושיטות‪-‬לוחמה אחרות‪,‬‬ ‫נדחקים היום על‪-‬ידי כלים אחרים‬ ‫הפלשתינאים קשה מאוד להגיע לפיתרון מדינטאו לתמיר שטחים‬ ‫‪.8‬‬ ‫בשלום ; והערבים אינם מוכנים לשלום מלא עם ישראל‪ ,‬כשם‬ ‫וכי ההגנה העקשנית והעיוורת על הטנק כמו) על הסוס‬ ‫שישראל אינה מוכנה לוויתור מלא על כל השטחים שכבשה‬ ‫ואנייח‪-‬המערכה( עלולה להזיק‪29 \".‬‬ ‫מידם‪.‬‬ ‫הטנק‪ ,‬המטוס‪ ,‬הטיל‪ ,‬האלקטרוניקה ‪ -‬כל אלה יקרים מאוד‪,‬‬ ‫במיוחד במלחמה בת‪-‬זמננו הכרוכה בהפעלת מאסות‪ .‬טילי‬ ‫רוויו\"‪ ,‬עמ' ‪.32 ,28‬‬ ‫מיליטארי\"‬ ‫בארקליי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.26‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫קרקע‪-‬קרקע ‪ -‬מאלה העשויים להימצא בזירות מוגבלות\"\"‬ ‫בשר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.8‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫יחסית() כמזרח‪-‬התיכון ‪ -‬אינם מדויקים ואינם יעילים נגד‬ ‫‪.11‬‬ ‫מטרות‪-‬נקודה‪ .‬הם יעילים איפוא רק נגד מטרות‪-‬שטח ‪-‬‬ ‫בארקר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.31 ,30‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫ריכוזי אוכלוסיה או ריכוזי צבא‪ .‬כדי לכסות\"\" מטרת‪-‬שטח‬ ‫בארקליי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.29‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫דרושה מאסה‪ .‬הארטילריה יעילה אף היא במאסות‪ .‬ההגנה‬ ‫תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ; 84‬ברואר‪,‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫בארקליי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.27‬‬ ‫‪ .15‬שם‪.‬‬ ‫נ\"מ מחייבת מאסות של אש ‪ -‬טילים וכל\" כלי‪-‬ירי אחר‪,‬‬ ‫‪ .16‬שם‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬ ‫‪ .17‬בופר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.15 ,9‬‬ ‫שאפשר להפעילו מן הקרקע‪ 30 \".‬מבצעי‪-‬צליחה מחייבים מאסות‬ ‫‪ .18‬בארקליי‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ .19‬בופר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬ ‫של אמצעי גישור החילצו‪31.‬‬ ‫מקורות‪-‬הצטיידות גדולים‪ ,‬רצו‪-‬‬ ‫‪ .20‬תומסון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.85‬‬ ‫הפעלת מאסות מחייבת גם‬ ‫פים ומובטחים עצמאיים) או של מעצמה בעלת‪-‬ברית( ; והיא‬ ‫‪ .21‬ברוג'ר‪ ,‬ארמור\"‪ \",‬עמ' ‪.15‬‬ ‫מחייבת כושר ארגון וכושר פיקוד‪ .‬זאת ועוד ‪ :‬הפעלת מאסות‬ ‫‪ .22‬וולר‪ ,‬ארמי\"‪ \",‬עמ' ‪.25‬‬ ‫בשדה‪-‬הקרב מחייבת טיפוח לוחמים עזי‪-‬נפש‪ ,‬ממושמעים‪,‬‬ ‫וולר‪ ,‬נשוגל\" דפנם\"‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.134‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪320‬‬ ‫או'באלאנס‪,‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫עמ' ‪.33‬‬ ‫רוויו\"‪,‬‬ ‫; וולר‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫שם ; ברואר‪,‬‬ ‫או'באלאנס‪,‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫וכושר‪-‬עמידה רב‪ .‬על‬ ‫חדורי תודעה‪ ,‬בעלי מניעים חזקים‬ ‫מיליטארי\"‬ ‫‪.25‬‬ ‫הלוחם בן‪-‬זמננו לדעת ‪ -‬יותר מאשר אי‪-‬פעם בעבר ‪-‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫או‪,‬באלאגס‪,‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫להפעיל את נשקו‪ ,‬משום שכל שבריר‪-‬שניה קובע בזירה בה‬ ‫‪ .27‬מרגלן‪ ,‬ועידת המכון האסטרטגי‪.‬‬ ‫‪ .28‬בארקליי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.28‬‬ ‫מתמודדים עם טילים ואמצעים אלקטרוניים‪ .‬מלחמת יום‪-‬‬ ‫‪ .29‬פאטיסט‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫הכיפורים הוכיחה כי מלאכת הפיקוד ‪ -‬בכל רמה שהיא ‪-‬‬ ‫עמ' ‪.85‬‬ ‫עמ' ‪; 12‬‬ ‫דלוגיי‪,‬‬ ‫קשה היום משהיה אי‪-‬פעם ; כיוון שעל המפקד ללקט מידע‪,‬‬ ‫שם‪,‬‬ ‫תומסון‪,‬‬ ‫שם‪,‬‬ ‫דלוניי‪,‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫לעכלו‪ ,‬לשקול אותו ולהחליט במהירות‪ ,‬ממש כאותה מכונת‪-‬‬ ‫‪ .32‬שם‪.‬‬ ‫עמ'‬ ‫מלחמה שהוא מפעיל או שמאיימת עליו‪ .‬המפקד חייב להחליט‬ ‫‪28‬‬ ‫בארקר‪ ,‬שם‪,‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫במהירות אם עליו להסיג את כוחותיו כדי להימנע מאבידות‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.29‬‬ ‫‪.34‬‬

‫קשה‪ ,‬מאודי\" גומאן הכיעה כטות סיהצנ כסו‬ ‫אלוף דורון אלמוג‬ ‫זן שהושגה בכוללות ווט מ\"יופוכה‪ 4‬עסוה לגלב‬ ‫מבוא‬ ‫מציאות אססיטגותסובה ריבה‪ .‬אח~ה\"‪0‬טה\"ש‬ ‫אם\" נילחם ‪ -‬נילחם בעתיר‪ ,‬ולאנחזור לעבר‪.‬‬ ‫טלן‪1,‬פול‪21.‬ענ‪,‬ותוש‪,‬מנ‪,1‬תןנסנן‪,‬הו‪,‬ש‬ ‫בהכיעה וש‬ ‫לקנון‪:‬‬ ‫להוות ‪]3‬‬ ‫הגדעיה\" ה‪3‬וי‪13‬‬ ‫ף‪.‬םע‪2:~:‬מ ק‬ ‫הפיגימלייפ‪,‬‬ ‫הצבאיימ‬ ‫האכקקימ‬ ‫לחש ג איל‬ ‫מאכן\" פ אהההישג אסטרטגי\" המקסימלי‬ ‫רעיון דומה הושמע בעבר פעמים רבות על‪-‬ידי דוד בן‪-‬גוריון‪,‬‬ ‫הדיון על לקחי מלחמה כלשהי במבט לעתיד הינו בעייתי ביותר‪,‬‬ ‫וראוילומרשגםתורתהלחימה של צבאארה\"במעניקהלתפקיד‬ ‫ההרתעה‪ ,‬המונח על כתפי הצבא‪ ,‬מעמד בכורה‪ ,‬אבל באותה‬ ‫ובמידה מסוימת אף יומרני‪ .‬הסיבה העיקרית נעוצה במהותו‬ ‫היא‬ ‫שאםההרתעה תיכשל‪ ,‬המשימה העיקרית‬ ‫קובעת‬ ‫נשימה‬ ‫של מושג הלקח‪ .‬הלקח הוא קודם כול מסקנה שהופקה מאירוע‬ ‫חצנל‪4.‬‬ ‫כלשהו בעבר‪.‬י מכאן שתקפותו המוחלטת מתייחסת דווקא‬ ‫היות והמושגיםהרתעה והכרעהנתפסו כמושגי יסודבתפיסת‬ ‫לאותו אירוע שהיהוהתרחש בעבר‪ .‬ביחס לעתיד ניתן להניח‬ ‫הביטחון שלישראל‪,‬מתמקדמאמרזהבשלושהנושאיםמרכזיים‪,‬‬ ‫שהמציאות לא תזמן לנו אירוע זהה‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬ניתן להניח שמרכיבים רבים‪,‬המשפיעים על עיצוב‬ ‫הכרוכים במושגים אלה ובהשלכותיהם לעתיד‪:‬‬ ‫ראיקרהועסיביהבעההתיגיד‪,‬או‪-‬יאהיוסטשרונטיגיםתלתחהליוהטיןש‪.‬ונסה‪,‬ביארללאהגניםחאמשצלעיא‬ ‫א‪ .‬מלחמת יום הכיפורים כקושברבהרתעה הישראלית‪.‬‬ ‫אתוורפןתפיהרלוחישמהה‪,‬מצהיאאיונתטרעסלי‪-‬יםדיההפוצלדידטיייםם‪,‬וכממבונבהן‬ ‫הלחימה‪,‬‬ ‫מלקד גיסוראשחטיבת‬ ‫ב‪ .‬מה ניתן ללמודמההכרעהשהושגהבמלחמת יוםהכיפורים‪.‬‬ ‫הכוחות‪,‬‬ ‫הי וההדרכהבמטה ובלל'‬ ‫ג‪ .‬מה ניתן ללמוד מהשבר הדוקטרינרי שאליו נקלע צה\"ל‬ ‫גם התנאים הפיויים‪ ,‬כמושטח‪ ,‬מוג אוויר ודמויותהמפתח‬ ‫במלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫עומס היתר על כתפי ההרתעה‬ ‫המשפיעות עלהתפתחות האירועים‪ .‬מכאן נובעשתקפות‬ ‫ם‬ ‫התיאוריה שלההרתעה קיבלהתנופהמשמעותיתלאחרמלחמת‬ ‫הלקח ביחס לעתיד היאבבחינתהשערה בלבד‪.‬‬ ‫העולם השנייה בעקבות פיתוחו של הנשק הגרעיני‪ .‬מהות‬ ‫ההרתעה היא איוםבעונשבלתינסבל עלהיריב‪ ,‬ומכאןשהצלחתה‬ ‫יצחק רבין ז\"ל אמר ש\"ייעודו של צה\"ל ‪ -‬להרתיע‪ .‬והיה‬ ‫נמדדה באופן דיכוטומי במצבי אפס או אחד‪ .‬במילים אחרות‪:‬‬ ‫וההרתעהתיכשל‪ ,‬עליולהכריע את האויבבמהירותהמרבית‬ ‫והבאמזזרעחרי\"ה‪.‬יאבדות לצידנו ‪ -‬הן במישור הצבאי והן במישור‬

‫היש עליו שהורעף מה~]‬ ‫להמרתו ברעיון המלחמה המוגבלת‪ .‬יחד עם‬ ‫לא וק ‪ %‬חלל המה םצח‪9‬‬ ‫כל עוד היריב נרתע מלנקוט פעולה כלשהי‬ ‫‪ %‬שרן א‪ %‬ק‪ ]%‬מלת]‬ ‫‪ -‬ההרתעה הצליחה‪ .‬נקט היריב פעולה‬ ‫זאת יש לזכור שרעיון המלחמה המוגבלת קרם‬ ‫טע‪%5‬מ וששמוע שוה ‪%‬‬ ‫עור וגידים בעקבות ניתוח מפוכח של צה\"ל‪,‬‬ ‫ממשית ‪ -‬ההרתעה נכשלה‪.‬‬ ‫שנתפס ככוח ההרתעה העיקרי של ישראל‪ .‬עדיין‬ ‫נוהמי המלתים להשמע ‪%‬‬ ‫אם מקבלים את התפיסה הדיכוטומית‪,‬‬ ‫מתבקשת השאלה‪ ,‬מדוע לא היה בכוחו של‬ ‫חודשיו ‪ %‬הליב הלשיקהם‬ ‫אז אין מנוס מלקבוע שההרתעה הצליחה‬ ‫הדימוי שעצר לצה\"ל לאחר מלחמת ששת הימים‬ ‫עד עתה רק בתחום של מניעת עימות גרעיני‬ ‫כדי להרתיע באופן מוחלט‪ ,‬כלומר למנוע לחלוטין‬ ‫ו‪11%‬ונעהששהם ין החמלתי‬ ‫בין ארה\"ב לבריה\"מ בתקופת המלחמה‬ ‫את התהוות אותה ההחלטה לתקוף את ישראל‬ ‫הקרה‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪.1973‬‬ ‫תורת הביטחון הישראלית שללה את התפיסה הדיכוטומית‬ ‫וגיבשה ‪ -‬במסגרת תורה\" שבעל‪-‬פה\" ‪ -‬את תפיסת ההרתעה‬ ‫התשובה נעוצה‪ ,‬לטעמי‪ ,‬בעומס היתר שהטילה מדינת ישראל‬ ‫המצטברת‪ .‬על‪-‬פי תפיסה זו זוכה צה\"ל בנקודות הרתעה כל‬ ‫על צה\"ל בתפיסת ההרתעה‪ .‬ההרתעה ‪ -‬מעצם מהותה ‪ -‬היא‬ ‫עוד הוא מנצח‪ .‬כל ניצחון מגדיל את אפקט ההרתעה‪ .‬אולם‬ ‫עניין שברירי‪ ,‬העוסק בדברים\" שאינם םישחרתמ\"‪ 6,‬כהגדרתו‬ ‫של שר החוץ לשעבר‪ ,‬אבא אבן‪ .‬כלומר‪ ,‬ההרתעה קשורה למדיניות‬ ‫אם התפיסה הזאת נכונה‪ ,‬כיצד קרה שמלחמת יום הכיפורים‬ ‫ולמסרים שמתגבשים אצל היריב כפועל יוצא ממסכת פעילויות‪,‬‬ ‫פרצה ביוזמת האויב דווקא אחרי הניצחון הגדול במלחמת‬ ‫המשפיעות על שיקולי רווח והפסד נוסף על האיום בהפעלת‬ ‫ששת הימים!‬ ‫כוח צבאי‪.‬‬ ‫לשאלה הזאת חשיבות גדולה‪ ,‬היות ובימים אלה‪ ,‬בעקבות‬ ‫לכן חיוני כל כך שההרתעה תיבנה לא רק על דימוי הכוח הצבאי‬ ‫תהליך התחמשותן של מדינות עוינות בטק\"ק ובנשק לא‬ ‫של ישראל‪ ,‬אלא תקבל תמיכה משמעותית באמצעות שורה של‬ ‫קונוונציונלי‪ ,‬עומדת סוגיית ההרתעה של ישראל לדיון מחודש‪.‬‬ ‫צעדים‪ ,‬המכוונים להשפיע על תודעתו של היריב ועל שיקולי‬ ‫שאלות נוספות שמחייבות מענה הן‪:‬‬ ‫הכדאיות המלווים את החלטותיו‪ .‬התפיסה הריאלית של התכנון‬ ‫ס מה בכל זאת הצליחה להשיג ההרתעה הישראלית!‬ ‫הערבי לקראת יום הכיפורים משמעותה שלצד האחר היה רציונל‬ ‫ס מדוע נכשלה ההרתעה! ובמילים אחרות‪ :‬מה ניתן לומר על‬ ‫בחשיבתו‪ ,‬כלומר הוא הושפע ממא של אינטרסים הקשורינ‬ ‫מגבלותיה של ההרתעה הישראלית!‬ ‫לרווח ולהפסד‪.‬‬ ‫ניתן לומר בוודאות שניצחון ‪ -‬גדול ככל שיהיה ‪ -‬אינו ערובה‬ ‫שיקולי רווח והפסד מן הראוי שיישענו‬ ‫לכך שהצד האחר יירתע מלנקוט פעולה נגד המנצח‪ .‬יתר על‬ ‫גם על הסכמים מדיניים‪ ,‬שהפרתם‬ ‫כן‪ ,‬אף ייתכן מצב שבו רצונו של הצד המובס לנקום יגדל דווקא‬ ‫מהווה איום בפני עצמו‪ ,‬על תמיכה‬ ‫ככל שתבוסתו קשה יותר ומשפילה יותר‪ .‬ניצחונה המוחץ של‬ ‫ולחץ בינלאומיים‪ ,‬על גיבוי של בעלת‬ ‫ישראל במלחמת ששת הימים יצר מוטיבציה חזקה מאוד בקרב‬ ‫ברית אסטרטגית‪ ,‬על שיקולים‬ ‫שכנותיה לצאת לסיבוב נוסף ‪ -‬כפי שחווינו במלחמת ההתשה‬ ‫כלכליים ועוד‪ .‬התפיסה שהתגבשה‬ ‫ובמלחמת יום הכיפורים‪ .‬הניצחון הגדול של ששת הימים הביא‬ ‫לאחר מלחמת ששת הימים גרסה‬ ‫להתפכחות חדה בצד המצרי והסורי‪ .‬אותה התפכחות יצרה‬ ‫שהדימוי המרתיע של צה\"ל התחזק‬ ‫מנוף לגיבושה של תפיסה מבצעית ריאלית‪ .‬לא עוד יעדי מלחמה‬ ‫כל כך בעקבות הניצחון הגדול‪ ,‬עד‬ ‫בלתי ניתנים להשגה‪ ,‬כמו השמדתה\" של מדינת ישראל\"‪.‬‬ ‫כי אין צורך לסייע לכוחו המרתיע‬ ‫ראשיתה של אותה תפיסה בכינון אסטרטגיית השלבים‪,‬‬ ‫כאשי\" אנו מתנעים אתהמתקפה‪,‬‬ ‫באמצעות תהליכים נוספים‪ .‬דימוי‬ ‫שאותה התווה נאצר מייד לאחר ההפסד הגדול של ‪1967‬‬ ‫אני רוצהשגהרנו במסגרתינ‪,‬להגו‬ ‫העוצמה של ישראל והתחושה של‬ ‫והמשכה בדברי סאדאת ב‪ 3-‬ביוני ‪ ,1971‬עת נתן את ההנחיות‬ ‫הגובצעיוכ ולא יוהר מנר‪ lyh .‬את‬ ‫שיכרון הניצחון לאחר מלחמת ששת‬ ‫התעלה והחזיקו אפילו בעשרה‬ ‫הימים הם שהעצימו את ההישענות‬ ‫למבצע תחריר\" ‪:\"41‬‬ ‫סנטימטרים מטיל ‪ -‬אל ‪ tb'tAD‬במובן‬ ‫המוחלטת על דימויו המרתיע של‬ ‫‪ -‬והדבר '‪ A'A‬עבורי סיוע עצום‪ ,‬וישנה‬ ‫צה\"ל‪ .‬המסקנה העולה מהתקופה‬ ‫כאשר\" אנו מתכננים את המתקפה‪ ,‬אני רוצה שכעכע במסגרת‬ ‫הפליטי‬ ‫לחלוטין אה המצב‬ ‫שלאחר מלחמת ששת הימים נכונה‪,‬‬ ‫יכולתנו המבצעית‪ ,‬ולא יותר מכך‪ .‬חצו את התעלה והחזיקו‬ ‫הןהעברמיבי\"שור‬ ‫במישור‬ ‫הבינלאומי והן‬ ‫אפילו בעשרה סנטימטרים מסיני ‪ -‬אני מגזים‪ ,‬כמובן ‪ -‬והדבר‬ ‫לדעתי‪ ,‬גם לעתיד‪:‬‬ ‫יהיה עבורי סיוע עצום‪ ,‬וישנה לחלוטין את המצב הפוליטי‬ ‫מי שיבנה את תפיסת ההרתעה של‬ ‫ישראל אך ורק על עוצמתו של צה\"ל‬ ‫הן במישור הבינלאומי והן במישור הערבי\"‪'.‬‬ ‫‪ -‬ותהיינה יכולותיו הטכנולוגיות‬ ‫התפיסה הריאלית היא שיצרה את רעיון המלחמה המוגבלת‪,‬‬ ‫גבוהות ככל שתהיינה ‪ -‬מבלי לסייע‬ ‫שהוא למעשה רעיון מבצעי חדש‪ ,‬שניתח את חסרונות הצד‬ ‫לכוח ההרתעה הצבאי באמצעות‬ ‫הישראלי ונתן להן תשובות אופרטיביות חדשות‪ .‬ניתן לומר‬ ‫תהליכים מדיניים וגורמים מרסנים‬ ‫לוכותה של ההרתעה הישראלית‪ ,‬שהיא הצליחה לגרום לוויתור‬ ‫זמני על רעיון המלחמה הטוטלית במחשבה הערבית‪ ,‬והביאה‬ ‫‪1‬‬

‫את הצבא‪ ,‬לרכוש אמצעי לחימה חדשים‪ ,‬לפתח דוקטרינה‬ ‫נוספים‪ ,‬המשפיעים על שיקולי הרווח וההפסד של היריב ‪ -‬עלול‬ ‫חדשה ולצאת בתוך זמן קצר לסיבוב נוסף‪.‬‬ ‫ליצור שוב עומס יתר על כתפי ההרתעה הישראלית עד כדי‬ ‫קריסתה דווקא בתקופה שבה ראוי לבנות כושר הרתעה יציב‬ ‫אם נבחן את התוצאות שהשיג צה\"ל במלחמת יום הכיפורים‬ ‫ביחס למטרותיו המוצהרות‪ ,‬הרי ניתן לומר שהוא השיג הכרעה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫חלקית בלבד‪ .‬כך הוגדרה מטרתה של כוננות כחול‪-‬לבן\"\" מאפריל‬ ‫מהי מילת ההפרעה שהשיג צה\"ל במלחמת יום הכיפוריפז‬ ‫‪ ,1973‬חצי שנה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים‪:‬‬ ‫אנסה להסביר את סוגיית ההכרעה בעזרת ניתוח משווה בין‬ ‫ההכרעה שהשיג צה\"ל במלחמת ששת הימים לזאת שהשיג‬ ‫למנוע\" מהאויב כל הישג צבאי ולהנחיל לו מפלה צבאית‪,‬‬ ‫המבוססת על השמדה מרבית של כוחות ושל תשתית צבאית‪.‬‬ ‫במלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫השגת מטרה זאת צריכה להקנות לישראל יתרונות צבאיים‬ ‫על פניו נראה כי ההכרעה שהושגה במלחמת ששת הימים הייתה‬ ‫משמעותיים למשך מספר שנים ‪ -‬הן ביחסי הכוחות והן‬ ‫מוחצת ומוחלטת יותר מזו שהושגה במלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫בקווי הפסקת האש\"‪\".‬‬ ‫כוחות צה\"ל באפריקה במהלך מלחגות יום הכיפורים‬ ‫אם נתייחס למטרה המנוסחת לעיל כאל מטרתה של מלחמת‬ ‫במלהבת יום הכיפורים ‪ -‬שהייתה‬ ‫ההכרעה שהשיג צה\"ל‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬אז ניתן לומר שצהייל לא הצליח למנוע\" מהאויב‬ ‫הרבה‪nshl~ nlhD‬ימשנגעת‪ A~'hln‬עבאיהמזו~‪AAeIA‬‬ ‫כל הישג צבאי\"‪ ,‬שכן כוחות מצריים גדולים נותרו בגדה המזרחית‬ ‫במלחמת ששת הימים ‪ -‬יצרה מצב אסטרטגי חדש‪ ,‬יציב‬ ‫של תעלת סואץ בתום המלחמה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לא הייתה השמדה‬ ‫בהרבה מהמצב ששרי לאחי מלחמת ששת ‪b'D'A‬‬ ‫מרבית של כוחות ושל תשתית ‪ -‬הן בחזית הסורית והן בחזית‬ ‫המצרית‪ .‬מכאן שעל‪-‬פי הגדרת המטרה שלעיל לא הצליח צה\"ל‬ ‫ראייה זו של הדברים מבוססת על ההישגים הצבאייםשהשיג‬ ‫להכריע במלחמת יום הכיפורים כפי שציפו ממנו קברניטי‬ ‫צה\"לבשתיהמלחמות‪ ,‬אולם היאמנותקתמהתהליכיםשהתרחשו‬ ‫לאחר מלחמות אלה ומההשפעות האסטרטגיות שהיו להן‪.‬‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫ישנןהגדרות שונותלמושג הכרעה ‪ -‬למשל‪ ,‬של המילון למונחי‬ ‫ותוש\"ללאדג\"\"רם‪-‬אתבויהר\"בדו‪),‬ק‪.‬ה‪7‬תששלנו\"וש‪96‬תן‪19‬מ)‪,‬תישילחדס\"ורתאללוהףכירצעחהקכבןא‪-‬ילשתורצארל‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬ההכרעה שהשיג צה\"ל במלחמת יום הכיפורים‬ ‫מכאני של סדרת מהלכים צבאיים‪ .‬לפי המילון למונחי חו\"ל‬ ‫‪ -‬שהייתה הרבה פחות מוחצת ומשכנעת מבחינה צבאית מזו‬ ‫נקבעתההכרעהעל‪-‬פיהמידהשבההושגההמשימה כפישהוגדרה‬ ‫שהושגה במלחמת ששת הימים ‪ -‬יצרה מצב אסטרטגי חדש‪,‬‬ ‫על‪-‬ידי הקברניט‪ .‬על‪-‬פי ד\"ר בן‪-‬ישראלמושגתההכרעה כאשר‬ ‫יציב בהרבה מהמצב ששרר לאחר מלחמת ששת הימים‪ .‬בעקבות‬ ‫נשבר רצון הלחימה של היריב‪ ,‬ועל‪-‬פי ד\"ר אבי קוברמושגת‬ ‫המצב האסטרטגי החדש החל תהליך שלום בין ישראל למצרים‪,‬‬ ‫שהביא ליציבות ולהתמתנות ביחסים בין שתי המדינות‪ .‬השלום‬ ‫ההכרעה כאשר האויב מאבד את כושרו להילחם‪.‬‬ ‫בין ישראל למצרים ‪ -‬למרות היותו קר ‪ -‬איפשר לישראל לשנות‬ ‫אףשמלחמתששת הימים השיגה הכרעה מוחצת יותר על‪-‬פי‬ ‫את היערכותה הצבאית ולבנות בצורה שונה את כוחה במהלך‬ ‫שלושההגדרות הנ\"ל‪ ,‬הרישכשנהלאחר אותוהישגמוחץפרצה‬ ‫מלחמת ההתשה‪ ,‬ורק שש שנים מאוחר יותר‪ ,‬פרצה מלחמת‬ ‫‪ 26‬השנים שחלפו מאז מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫יום הכיפורים‪ .‬כלומר‪ ,‬העובדהשהושגההכרעה צבאיתמוחצת‬ ‫הכרעה היא סוג מסוים של ניצחון‪ ,‬ועל‪-‬פי לידל הארט‪ ,‬ניצחון\"‬ ‫במלחמת ששת הימים‪ ,‬ושעיקר מסגרות הלחימה של הצבא‬ ‫במובנו האמיתי פירושו כי מצב השלום ומצבה של האומה הם‬ ‫המצרי הוכו באופן משמעותי באותה מלחמה‪ ,‬לא שברה את‬ ‫רצון הלחימה של המצרים ולאריפתה את המוטיבציה לשקם‬ ‫טובים יותר לאחר המלחמה מאשר לפניה\"‪'.‬‬ ‫אין ספק שמצבה של ישראל מבחינת יחסיה עם מצרים טוב‬ ‫יותר ב‪ 25-‬השנים האחרונות מאשר בשנים ‪ .1973-1967‬מכך‬ ‫ניתן להסיק שהכרעה מוחצת מדי עלולה להיות קטליזטור חריף‬ ‫לסיבוב נוסר‪ ,‬בעוד שהכרעה מתונה יותר עשויה להיות קרקע‬ ‫נוחה לתחילתו של דו‪-‬שיח מדיני‪ ,‬המיועד להשיג יציבות‬ ‫אסטרטגית נוחה יותר לשני הצדדים‪ .‬אם גישה זו נכונה‪ ,‬הרי‬ ‫שאין די בהגדרת ההכרעה אך ורק כ\"פועל יוצא של סדרת‬ ‫אפקטים צבאיים‪ ,‬המיועדים לשבור את רוח הלחימה של היריב‬ ‫או לשחוק את מסגרותיו עד דק\"‪.‬‬ ‫ההכרעה הצבאית אמורה להיות אמצעי ליצירת מצב אסטרטגי‬ ‫חדש‪ ,‬נוח יותר מזה שהתקיים קודם לכן‪ .‬אם מקבלים הגדרה‬ ‫זו‪ ,‬הרי שיש לברר אילו אפקטים צבאיים יתנו לנו את תנאי‬ ‫הפתיחה הטובים יותר כדי להשיג את היעדים האסטרטגיים‪.‬‬ ‫לשם כך חייב להתקיים דו‪-‬שיח הדוק בין הדרג המדיני לדרג‬ ‫הצבאי‪ .‬תביעה קטיגורית של הדרג המדיני כלפי הצבא להשיג‬

‫י‬ ‫להתעלם מהמציאות המשתנה‪ ,‬כפי שעשה לאחר מלחמת ששת‬ ‫הכרעה מהירה ומוחצת על‪-‬ידי השמדת מסגרות צלחיות רבות‬ ‫ככל האפשר של האויב עשויה אולי לתרום ליצירתו של צבא‬ ‫ן‬ ‫הימים‪ .‬בעקבות אותה מלחמה השתנתה לחלוטין המציאות‬ ‫מנצח‪ ,‬אך לא אפקטיבי‪ .‬מדובר בצבא שאולי יצליח להשיג‬ ‫_[____‬ ‫הגיאו‪-‬אסטרטגית של מדינת ישראל‪,‬‬ ‫שיעורי שחיקה גבוהים של האויב‪ ,‬אד אלה עלולים להתברר‬ ‫נממ~~ע ‪ %‬נים‪ %‬מווים‬ ‫וצה\"ל יכול היה לנצל את תוספת‬ ‫כמיותרים לחלוטין‪.‬‬ ‫בין ישראל לשכנותיה קיימת אסימטרייה חריפה‪ ,‬שאותה היטיב‬ ‫תסיסתו‬ ‫פוצרתך ‪%‬‬ ‫נל‪)91‬שרר)‬ ‫השטחים לפיתוח רעיונות מבצעיים‬ ‫לסיעה‬ ‫יק‪ 1%‬עצ~ע‬ ‫יפנאמעקע‬ ‫חדשים ‪ -‬למשל בתחום המגננה‪ .‬אולם‬ ‫לתאר דוד בן‪-‬גוריון בדצמבר ‪:1955‬‬ ‫הוא לא עשה כן‪ ,‬ובפועל המשיך לדבוק‬ ‫מצידנו\" לא ייתכן קרב אחרון‪ .‬אנו לא יכוליס להניח אף‬ ‫‪ %%‬הקששו לגדשו\" שממדלם‬ ‫בדוקטר גה הגורסת אף\" שעל\" והעברה‬ ‫פעם שאנו יכוליס לתת מכה אחת ניצחת לאויב‪ ,‬וזה יהיה‬ ‫קרב אחרון‪ ,‬שאחריו לא יהיה צורך בהתנגשות‪ ,‬ולא תהיה‬ ‫ען‪ %‬מסעי~מ‬ ‫מה רה של הלחימה לשטח האויב ‪-‬‬ ‫דוקטר נה שהייתה נכונה לישראל של‬ ‫שום סכנה נ‪\".0‬המחלמל‬ ‫גבולות הקו הירוק‪.‬‬ ‫בתנאים אלה של אסימטרייה צריכה ישראל לשאוף למקסימום‬ ‫הישגים אסטרטגיים במינימום מהלכים צבאיים‪.‬‬ ‫באשר ל\"נתוני היסוד של האויב\" ‪ -‬אלה כוללים גס את תורת‬ ‫פיתוח התפיטה המבצעית ותורת ה ןלחימה‬ ‫הלחימה שלו‪ .‬במלחמת יום הכיפורים הופתע צה\"ל לא רק‬ ‫בדו\"ח אגרנט נכתב כי תורות\" הלחימה נכתבו לפנימלחמת‬ ‫מהמועד שבו פרצה המלחמה‪ ,‬אלא גם מתורת הלחימה ומאמצעי‬ ‫ששת הימים והתרכזו בבעיות שהיו‪ ,‬שאיפיינו את אותה תקופה‪.‬‬ ‫הלחימה שהפעילו המצרים והסורים‪ .‬ועל כך כמי אמר הרמטכ\"ל‬ ‫מלחמת ששת הימים הביאה לשינויים בנתוני היסוד של הזירה‬ ‫ןג‪.‬י\"בבויושאהה\"‪1‬של‬ ‫והאויב‪ ,‬אשר היו חייבים למצוא את ביטוים בתורה הכתובה‪,‬‬ ‫מתוך שאלת‬ ‫בא‬ ‫תורה‬ ‫כל‬ ‫לשעבר חיים לסקוב‪:‬‬ ‫לאחר שנבחנו לאור ההנחות המונחות ביסודה של תורה זו‪...‬‬ ‫היסוד של איד יילחם‬ ‫לימוד\" לקח מלחמות העבר של צבאות זרים והתאמתם לתנאינו‬ ‫מכאן ניתן להבין שבמציאות של שינויים מהירים וחריפים‬ ‫יחד עם הסקת המסקנות הנכונות מפעילות האויב מאז מלחמת‬ ‫פיתוחן של תפיסה מבצעית ושל תורת לחימה הוא מעשה סיזיפי‪,‬‬ ‫הבעיות עס תורה שכנגד‪ ,‬אשר גובשה ונלמדה מבעוד ןמז\"‪11.‬‬ ‫שלעולם אינו מסתיים‪ .‬ובלשונו של בן‪-‬גוריון‪:‬‬ ‫התפיסה המבצעית ותורת הלחימה אמורות להנחות את המפקדים‬ ‫השפט אגישן‬ ‫אפילו\" המפקד‪ ,‬שגמר בתי‪-‬ספר צבאיים הגבוהים ביותר‪ ,‬אינו רשאי‬ ‫כיצד לבנות את יחידותיהם וכיצד להפעילן‪ .‬בדו\"ח אגרנט נכתב‬ ‫לראית את עצמו כאדם השליט בתורת הצבא‪ ,‬כי אין תורה‬ ‫כי הדוקטרינה של צה\"ל בין ‪ 1967‬ל‪ 1973-‬הייתה בסטגנציה‪.‬‬ ‫זו ככל תורה מדעית אחרת‪ ,‬נחתמת אף י‪\".‬םעפ‪1‬‬ ‫כתוצאה מכך נלחם צה\"ל ב‪ 1973-‬על‪-‬פי מודל ההצלחה של‬ ‫‪ .1967‬הצלחת הכוחות המשוריינים ב‪ 1967-‬להבקיע מערכים‬ ‫ד'ו‪'3‬ל\" לקה ת'ו‪3‬הלו‪3‬‬ ‫הצורך בעיצוב מודל דינמי להתמודדות בלתי פוסקת‬ ‫מבוצרים דוגמת הג'ירדי בקרב חד‪-‬חילי‪ ,‬המזניח את השילוב‬ ‫העבר של צבאות זרים‬ ‫עם השינויים במציאות הטריד גם את צוותי התחקור‬ ‫הבין‪-‬זרועי והבין‪-‬חילי‪ ,‬תורגמה לאחר המלחמה לתפיסה‬ ‫התו‪3‬ץתה‪ 1‬לתלקיט הד'‬ ‫האמריקניים‪ ,‬שהגיעו לישראל זמן קצר לאחר מלחמת‬ ‫המדגישה את הלם\" השריון\" וחוזקה על‪-‬ידי ארגון תומך‬ ‫עם הסקת האסקפת‬ ‫יום הכיפורים והחלו ‪ -‬ביסודיות האופיינית ‪ -‬לגבות‬ ‫ודומיננטי בדמות מפקדת גיסות השריון‪ .‬הניסיון להפעיל את‬ ‫הלסוטול והפעילות האויב‬ ‫עדויות ולאסוף חומר על המלחמה שהייתה‪ .‬אחד‬ ‫הלם\" השריון\" במלחמת יום הכיפורים נכשל כישלון חרוץ‪,‬‬ ‫המפקדים האמריקנים‪ ,‬שעמד בראש צוות מתחקרים‪,‬‬ ‫היות והתנאים השתנו לחלוטין‪ :‬האויב שינה דוקטרינה‪ ,‬רכש‬ ‫שאז ומלחסת ששת‬ ‫גנרל דון סטארי‪ ,‬פירסם מאוחר יותר (‪ 20‬פברואר‬ ‫אמצעי לחימה חדשים‪ ,‬ניתח נכון את נקודות החוזק ואת נקודות‬ ‫היפוים צרדים היו להורא‬ ‫‪ )1979‬נ' בעת שפיקד על ‪ T~ADOC‬פיקוד) ההדרכה‬ ‫החולשה בדוקטרינה של צה\"ל והצליח לצמצם במידה רבה את‬ ‫של צבא ארה\"ב(‪ ,‬מודל המציג מתודולוגיה שיטתית‬ ‫את צה\"ל לידי ך‪3‬‬ ‫להתמודדות בלתי פוסקת עם הצורך הסיזיפי להמשיך‬ ‫תחומי היתרון שהיו לצהייל במלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫שיעקוד מול הבעיות עם‬ ‫ילפתח את תורת הלחימה‪ ,‬משום שמדובר ב\"משימה‬ ‫ועדת אגרנט הציגה את הדברים במבט רטרוספקטיבי‪ ,‬כ\"חכם‬ ‫וליה ~‪ ,TAD‬אשר מבשה‬ ‫שאינה נחתמת אף פעם\"‪ .‬המודל שמתאר סטארי‬ ‫לאחר מעשהיי‪ .‬השאלה המרכזית המתבקשת היא כיצד להכין‬ ‫וגלמודה ‪ TIV1n‬זמן\"‬ ‫קובע כי יש לעצב את הקונספט המבצעי מתוך ארבעה‬ ‫את הצבא לאתגרי העתיד ‪ -‬ובכלל זה עימותים עם מדינות‬ ‫המעגל השני‪ ,‬שאין לנו גבול משותף איתן ‪ -‬כך שהוא יגיע‬ ‫מקורות עיקריים‪:‬‬ ‫לעימותים הבאים‪ ,‬אם וכאשר יפרצו‪ ,‬עם\" תורה שכנגד‪ ,‬אשר‬ ‫גובשה ונלמדה מבעוד מועדיי‪ ,‬בלשונה של ועדת אגרנט‪.‬‬ ‫‪ .1‬האיזם‪.‬‬ ‫התשובה מצויה בראש ובראשונה בהבנת השינויים שחלו ב\"נתוני‬ ‫היסוד של הזירה והאויב\"‪ .‬צה\"ל אינו יכול להרשות לעצמו‬ ‫' '‪.‬‬ ‫‪ ! .3‬ההזדמנויות הטכנו‪,‬לוגיות‪.‬‬ ‫‪ .4‬התובנות ההיסטוריות‪.‬‬ ‫רק לאחר עיבוד )‪ (Evaluation‬של הקונספט הוא‬ ‫מנוסח כקונספט מבצעי )‪,(Operational Concept‬‬ ‫שהופך לתוייל לאחר תהליך של ניסוי ושל בחינה‪.‬‬ ‫בעמוד הבא מתואר באופן סכמתי תהליך יצירת‬ ‫התפיסה‪/‬דוקטרינה‪:‬‬ ‫פ‬

‫י‬ ‫תוצרים‬ ‫מקווות‪:‬‬ ‫יום\" [‬ ‫שבאמצעות טיפול שונה במידע ‪ -‬בשלבי האיסוף‪ ,‬המיון‪ ,‬העיבוד‬ ‫‪ ) ..‬חו\"ל [‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬תירת הא מסיס ן‬ ‫י‬ ‫משימה[‪/ ,‬‬ ‫וההפצה ‪ -‬תוך התבססות על טכנולוגיות מידע חדישות‪ ,‬ניתן‬ ‫‪,,,‬דרישות לוגיסטיות ן‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‪.‬‬ ‫‪,‬הזדמנויות טכנולוגיות‬ ‫להקנות לכוח צבאי אפקטיביות הגבוהה בהרבה מכל מה שמוכר‬ ‫‪ ,‬דרישותארגוניותן‬ ‫ך‬ ‫לנו‪ .‬סדרות התרגילים שעושה דיוויזיה ‪ 4‬היא שמאפשרת תיקוף‬ ‫התהליך‪ .‬כל התורות והאמצעים שבוחנת אותה דיוויזיה נשארים‬ ‫‪,‬תובלת היסטוריותו‬ ‫רק במסגרתה‪ ,‬בעוד ששאר הצבא האמריקני ‪ -‬כולל בתי‪-‬הספר‬ ‫ומערך ההדרכה ‪ -‬כמו משקיף מהצד‪ ,‬מתבונן בתהליך וממשיך‬ ‫סטארי הדגיש את הדינמיות המתחייבת מהתהליך‪ ,‬את ראשוניותו‬ ‫של הקונספט ואת היותו מונחה על‪-‬ידי השאלה מה\"\" נדרש‬ ‫להכין עצמו לאתגרים העתידיים על פי ה‪-‬ק[‪-‬ד המוכר‪.‬‬ ‫לעשות‪ ,‬בעוד שהתו\"ל‪ ,‬הנובע מתוך הקונספט‪ ,‬מונחה על‪-‬ידי‬ ‫שימוש במודל מעין זה יש בו כדי להבטיח את אותה החיוניות‬ ‫השאלה איך\"\" לעשות‪ .‬מאוחר יותר נוספו נדבכים נוספים‬ ‫הנחוצה לארסן צבאי ‪ -‬שמטבעו חייב להיות שמרן ‪ -‬כדי להתכוץ‬ ‫למודל‪ ,‬המדגישים פרמטרים נוספים של הקונספט‪ ,‬כמו שינויים‬ ‫נכון לאתגרי העתיד‪ .‬כך ניתן להימנע מהשגיאה שעשה צה\"ל‬ ‫סביבתיים‪ ,‬אילוצים תקציביים‪ ,‬הסכמי שלום‪ ,‬מורל לאומי ועוד‪.‬‬ ‫בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים‪ ,‬כאשר בכל‬ ‫עידכנו האמריקנים ארבע פעמים את תורת‬ ‫מאז ‪ 1973‬ועד עתה‬ ‫אותה תקופה הוא נצמד בעקשנות לתורת הלחימה שניצחה את‬ ‫עשו זאת בשנים ‪ ,1986 ,1982 ,1976‬י‪13991.‬‬ ‫הלחימה שלהם‪ .‬הם‬ ‫המלחמה הקודמת‪ ,‬מבלי להיות רגיש לשינויים שחלו ‪ -‬בעיקר‬ ‫בצבא מצרים‪ ,‬שאימץ לעצמו תפיסה מבצעית תרשה‪ .‬תפיסה‬ ‫דינמי‪ ,‬שניתן לבטאו באופן הבא‪:‬‬ ‫בתהליך למידה‬ ‫מדובר‬ ‫חדשה זו‪ ,‬שגובתה באמצעי לחימה ‪ -‬בעיקר מאסות של טילים‬ ‫המודל של סטארי מדגיש כי בראש‬ ‫למידת‬ ‫ום‪-‬אשונה יש לפתח תפיסה מבצעית‬ ‫למידת כוחותינו‬ ‫נ\"ט ונ\"מ ‪ -‬באה לידי ביטוי בתורת לחימה חדשה‪.‬‬ ‫אולם בשלב זה צריך שוב להשמיע את האזהרה שהובאה בראשית‬ ‫הולמת כדי להכין את הצבא‬ ‫‪--------‬ן‪ -‬ן‪1‬‬ ‫‪---,‬מ‪4‬ל‪.‬חמה ‪2‬‬ ‫ן[ן‬ ‫תהליכי‬ ‫המאמר מפני לקחים הנלמדים מתוך אירועים חד‪-‬פעמיים‬ ‫תהליכ‬ ‫המחל‪1‬‬ ‫למידה‬ ‫שהתרחשו בעבר‪ ,‬שכן אין שום ודאות שאתגרי העתיד יהיו‬ ‫להתמודדות עם אתגרי העתיד‪.‬‬ ‫ן[‪ ,‬למדה‬ ‫ן‪1‬עןן‬ ‫דומים‪ .‬לכל היותר ניתן לומר‪ ,‬שתקפותם של אותם לקחים‪,‬‬ ‫רק גיבושה של תפיסה כזאת ‪-‬‬ ‫שהופקו מאירועי העבר‪ ,‬תהיה גדולה יותר ככל שמידת הדמיון‬ ‫גורס סטארי ‪ -‬עשוי לתת מענה‬ ‫בין האירועים בעתיד תהיה גדולה יותר לאירועים שהתרחשו‬ ‫דינמי לשינויים המהירים הפוקדים‬ ‫המבצעית‬ ‫התפיסה‬ ‫את המציאות של סוף המאה ה‪.20-‬‬ ‫בעבר‪ .‬מכאן נובע שהלקח מהעבר‪ ,‬שהיה בבחינת מסקנה מאירוע‬ ‫שהתרחש והסתיים‪ ,‬הוא בבחינת השערה בלבד לגבי כל מה‬ ‫הישראלית חייבת לתת מענה לשינויים‬ ‫שיתרחש בעתיד‪.‬‬ ‫המתחוללים באמצעי הלחימה ובתורות הלחימה של האויב וכן‬ ‫לגלות רגישות לשינויים המתחוללים בסביבה שבה פועל צה\"ל‬ ‫גם במקרה זה יש לתפיסה המבצעית ולתורת הלחימה תפקידים‬ ‫‪ -‬ובכלל זה הסביבה הטכנולוגית והחברתית‪ .‬לפי גישה זאת‪,‬‬ ‫שונים‪ .‬בעוד שהתפיסה בוחנת את ההשערות המתייחסות‬ ‫התפיסה המבצעית היא כמו מצפן‪ ,‬המתווה את הנתיב הנכון‪.‬‬ ‫לסביבה עתידית אפשרית‪ ,‬הרי שהתורה מתייחסת בעיקר לאותם‬ ‫תורת הלחימה הדוקטרינה() משלימה לכאורה את התפיסה‬ ‫לקחי מלחמות שתורגמו לנהלים ולתרגולות קודד(‪ ).‬צבא שיישען‬ ‫המבצעית באמצעות כללי התנהגות‪ ,‬הוראות ותרגולות ‪-‬‬ ‫אך ורק על ‪ - TIT‬ללא התאמה ועדכון לתנאים המשתנים בכל‬ ‫הרמות ‪ -‬לא ישכיל לשמור על אותו מתח ניגודי משלים‪ ,‬החיוני‬ ‫ובמילים אחרות‪ ,‬באמצעות טכניקות‪ ,‬טקטיקות ונהלים‬ ‫‪Technique,Tactic,Procedure‬ך‪]-‬ק(‪ ,)-‬אך למעשה קיים מתח‬ ‫כל כך להתפתחותו ולהיותו מערכת לומדת‪.‬‬ ‫ניגודי משלים בינה לבין התפיסה המבצעית‪ .‬בעוד התפיסה‬ ‫ניתן לתאר זאת באופן סכמטי בצורה הבאה‪:‬‬ ‫המבצעית מחייבת עדכון לעיתים תכופות‪ ,‬הרי ן‪1-‬כק‪-‬הש מתעדכן‬ ‫בקצב שונה‪ ,‬בדרך כלל איטי יותר‪ .‬ן‪1-‬רק‪-‬ה מעצם מהותו מבטא‬ ‫אפקטיביות‬ ‫רוח שמרנית יותר‪ .‬בדרך כלל חלק מסוים בצבא ‪ -‬בעיקר אותו‬ ‫חלק שקשור ליחידות העילית ‪ -‬עסוק רוב הזמן בפיתוח תפיסה‬ ‫תפישה מבצעית‬ ‫מבצעית חדשה במקביל) לעשייה אחרת(‪ ,‬ואילו מרבית הצבא‬ ‫ק‪/‬ץ‪,‬‬ ‫עוסק ביישום‪ ,‬בהטמעה ובשינון של אותן תפיסות מבצעיות‬ ‫שקיבלו תיקוף )‪ .(Validation‬מכאן שבתי‪-‬הספר הצבאיים‬ ‫‪ /‬הו\"ל ‪1‬‬ ‫מלמדים באדיקות את ק‪-‬ה‪ ,77‬ואילו אותן יחידות‪ ,‬שנבחרו‬ ‫תפיסה מבצעית‬ ‫לפתח את התפיסה המבצעית החדשה‪ ,‬בוחנות רעיונות חדשים‬ ‫‪/,4,‬‬ ‫ומפתחות תורות לחימה חדשות‪.‬‬ ‫תו'ע‪0 //,,‬‬ ‫דוגמא מצוינת לכך היא הה) ‪ FORCE‬האמריקני ‪ -‬כוח המבוסס‬ ‫בעיקרו על דיוויזיה ‪ ,4‬המשמשת יחידת ניסוי לבחינתה של‬ ‫זק‬ ‫תפיסה מבצעית חדשה‪ .‬הנחת היסוד של אותו ניסוי אומרת‬

‫ביטאון החברה הישראלית להיסטוריה צבאית ליד אוניברסיטת‬ ‫סיכום‬ ‫ת\"א‪ ,‬עורך אריה חשביה‪ ,‬גיליון מספר ‪ ,4‬נובמבר ‪ ,1981‬עמ' ‪.30‬‬ ‫הניסיון לפרש מחדש את לקחי מלחמת יום הכיפורים הוא חלק‬ ‫‪ .4‬דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬ייחוד ריעוו‪ ,‬הוצאת מערכות‪ ,1971,‬עמ'‪ :368‬התוכנית\"‬ ‫מתהליך הלמידה שאנו מצווים לקיים בכל נקודת זמן שבה‬ ‫של צה\"ל להרתיע את האויב‪ ,‬שלא יעז להילחם ‪ . . .‬גם אם יעז להילחם‬ ‫נימצא‪ .‬אך טבעי הוא שבכל נקודת זמן נפרש את לקחי העבר‬ ‫‪ -‬להעביר את המלחמה לשטח האויב\"‪.‬‬ ‫באופן שונה כתוצאה מהתובנות החדשות המתגבשות ומהצורך‬ ‫גם תורת הלחימה של צבא ארה\"ב קובעת רעיון דומה‪ ,‬ראו מסמך‬ ‫לתת מענה יצירתי וחדשני לבעיות המתהוות‪.‬‬ ‫תורת הלחימה של צבא ארה\"ב‪ ,‬כפי שפורסם על‪-‬ידי הפנטגון‪,1-7 ,‬‬ ‫במאמר זה ניסיתי להדגיש שלוש נקודות מרכזיות‪:‬‬ ‫מאי ‪:1997‬‬ ‫א‪ .‬אין לבסס את ההרתעה של ישראל באופן בלעדי על כוחו‬ ‫ח‪JOINT'IELECTRONIC:LI IBRARY,I,CD1I 0~1,~AppToved1, 011‬‬ ‫הפיזי‪-‬צבאי של צה\"ל ועל מקסמי אמל\"ח וטכנולוגיה‬ ‫‪285508)1085, 10\") :Doctrine, ,May 1997,,DevelopedI61~oc‬‬ ‫חדישה‪ .‬דימויו ההרתעתי של צה\"ל לאחר מלחמת ששת‬ ‫‪IncorporatedforJ-\"7,JointStaffJOINTDOCTRINE‬‬ ‫הימים לא הרתיע את מצרים ואת סוריה מליזום מלחמה‬ ‫מוגבלת‪ ,‬שעל‪-‬פי תפיסתן אמורה הייתה לשבור את‬ ‫‪rs\".‬ש‪o8wf1oa\"ur‬ת‪:50:‬א‪jee55Ic]'58t1i0v111e185‬ט‪bh‬ס‪.ro~[t‬יי‪u‬ס‪,d2e42te:5n10e0n80c1]e~]0;510,o‬ק‪.‬ע‪nENaCtioYnCaLsOle: PcEuDriItAy‬‬ ‫הסטטוס‪-‬קוו המדיני‪ .‬מכאן שתפיסת הרתעה‪ ,‬המעמידה‬ ‫במרכזה את כוחו של צה\"ל‪ ,‬את הישגיו המצטברים ואת‬ ‫‪ .5‬שאזלי‪ ,‬חציית התעלה‪ ,‬הוצאת מערכות‪ , 1987 ,‬עמ' ‪.77‬‬ ‫דימויו ‪ -‬בלי לתמוך בה בתהליכים נוספים‪ ,‬המשפיעים‬ ‫על שיקולי רווח והפסד של היריב ‪ -‬עלולה להיות חלשה‬ ‫‪ .6‬אבא אבן‪ ,‬הדיפלומטיה החדשה‪ ,‬עידנים‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,‬ת\"א‪,1985,‬‬ ‫עמ' ‪.199‬‬ ‫הרבה יותר‪.‬‬ ‫‪ .7‬אג\"ם‪-‬תוה\"ד‪ ,‬מילון למונחי תוייל‪ ,‬התשנ\"ו ‪ .1996‬עמ' ‪ ,103‬הגדרת‬ ‫ב‪ .‬הדיון על ההכרעה בממד האופרטיבי חייב להיות מחובר‬ ‫ההכרעה‪ :‬יצירת\" מצב שייווצרו או יתקיימו בו‪ ,‬להערכת המחליט‪,‬‬ ‫לדיון על ההישג האסטרטגי האפשרי‪ .‬הכרעה מוחצת של‬ ‫התנאים להשגת המשימה כפי שנקבעה‪ ,‬או מצב שנוצרו בו‪ ,‬להערכת‬ ‫האויב‪ ,‬כפי שהתרחשה במלחמת ששת הימים‪ ,‬עשויה‬ ‫המחליט‪ ,‬התנאים להשגת משימתו כפי שנקבעה‪ .‬מצב ההכרעה ניכר‬ ‫להניב מציאות אסטרטגית קשה‪ ,‬ומאידך גיסא‪ ,‬הכרעה‬ ‫פחות מוחצת‪ ,‬כמו זו שהושגה במלחמת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫כרגיל בכך שהאויב איבד את יכולתו לפעול ביעילות נגדנו\"‪.‬‬ ‫עשויה להניב מציאות אסטרטגית טובה בהרבה‪ .‬נראה‬ ‫אבי קובר‪ ,‬הכרעה‪ ,‬מערכות‪ ,1995 ,‬עמ' ‪ :26-25‬הכרעה\" צבאית‬ ‫ש\"הנוסחה המנחה\" צריכה להיות כדלקמן‪ :‬בהכרעה יש‬ ‫במלחמה היא שלילת כושר הלחימה של היריב במהלך מלחמה‪ ,‬בשדה‬ ‫להשיג את האפקטים הצבאיים המינימליים‪ ,‬המאפשרים‬ ‫הקרב‪ ,‬באמצעים צבאיים‪ ,‬אשר כושר ההתאוששות ממנה במסגרת‬ ‫את ההישג האסטרטגי המקסימלי‪ .‬אך בכל מקרה צריכה‬ ‫ההכרעה ליצור מציאות אסטרטגית טובה יותר מזו‬ ‫אותה מלחמה היא בעלת הסתברות נמוכה ביותר\"‪.‬‬ ‫תא\"ל ד\"ר יצחק בן‪-‬ישראל‪ ,‬תורת\" הביטחון והלוגיקה של בניין הכוח\"‪,‬‬ ‫שהתקיימה טרם העימות‪.‬‬ ‫חלק ב'‪ ,‬מערכות ‪ ,354‬נובמבר ‪ ,1997‬עמ' ‪ :34‬ההכרעה\" היא מצב‬ ‫תודעתי‪ .‬האויב יוכרע כאשר מנהיגיו המדיניים) והצבאיים( יעריכו‬ ‫צה\"ל חייב להיות מוכן בכל נקודת זמן עם תפיסה‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ברגע מסוים‪ ,‬כי מוטב להם להפסיק להילחם‪ ,‬משום שהמשך הלחימה‬ ‫מבצעית רלוונטית‪ ,‬התואמת את השינויים שהתחוללו‬ ‫יפגע בהם יותר מאשר הפסקתה\"‪.‬‬ ‫במרחב ‪ -‬ובכלל זה אצל האויב‪ .‬התפיסה המבצעית‬ ‫אמורה להוביל לתהליך מתמשך של פיתוח תו\"ל‪ .‬המתח‬ ‫‪ .8‬עימנואל ולד‪ ,‬קללת פנלים השבורים‪ ,‬הוצאת שוקן‪ ,1987 ,‬עמ' ‪.97‬‬ ‫המצוי בין התפיסה לתו\"ל הוא מתח מפרה‪ ,‬בתנאץ‬ ‫‪ .9‬ב\"ה לידל‪-‬הארס‪ ,‬מדוע אינם לומדים מן ההיסטוריה! מערכות‪,1985,‬‬ ‫שמבינים את משמעותו ומנתבים אותו לתהליך של‬ ‫עמ' ‪.73‬‬ ‫פיתוח דוקטרינרי בלתי פוסק‪ ,‬המיועד להעניק לצה\"ל‬ ‫יתרון משמעותי על פני היריב בכל זמן שבו יתחולל‬ ‫‪ .10‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬ייחוד וייעוד‪ ,‬מערכות‪ ,1971 ,‬עמ' ‪.219‬‬ ‫עימות‪ .‬פיתוח תפיסות חדשניות הוא במהותו פיתוח ידע‬ ‫רלוונטי לצה\"ל‪ .‬זהו תחום עיסוק מרכזי‪ ,‬האמור לצקת‬ ‫‪ .11‬דו\"ח אגרנט‪ ,‬עמ' ‪.1346-1345‬‬ ‫היגיון ותבונה לכל עשייה בצבא ולהבטיח את חיותו ואת‬ ‫‪ .12‬דו\"ח אגרנט‪ ,‬עמ' ‪.1347‬‬ ‫מוכנותו של צה\"ל לכל סוג של התמודדות‪.‬‬ ‫‪ .13‬דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬מתוך מסמך פנימי של צוות החשיבה בפו\"ם‪.‬‬ ‫‪ .14‬מסמך שלגנרל דון סטארי‪ ,‬א‪ Commander's 5%0‬המ‪ 20-‬בפברואר‬ ‫‪.1979‬‬ ‫‪ .15‬ראו הקדמה של‪OPERATIONS‬ץא‪ 5-0011‬מיוני ‪ ,1993‬עמ' ע‪1‬ב‪-‬ץ‪,1‬‬ ‫במהדורה האמריקנית‪.‬‬ ‫הערות‬ ‫‪ .1‬דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬ייחוד וייעוד‪ ,‬הוצאת מערכות‪ ,1971 ,‬עמ' ‪.167-166‬‬ ‫‪ .2‬אג\"ם‪-‬תוה\"ד ‪ -‬מילון למונחי תוייל‪ ,‬התשחו ‪ ,1996 -‬עמ' ‪.156‬‬ ‫‪ .3‬יצחק רבין ‪ -‬ההרתעה\" במבחן מלחמות ישראל\"‪ ,‬ספרא וסייפא ‪-‬‬ ‫*‬