Pinus pinea
רוב האורנים הגדלים בארץ הובאו לכאן מאירופה בתקופות שונות על ידי כובשים זרים, צליינים ועוד. מי שהמשיכה להפיצו היא הקרן הקיימת, שייערה באמצעותו שטחים נרחבים.
בלי להיכנס לדיון אם האורן טוב לייעור או לא – אם הוא כבר כאן כדאי להשתמש בו.
אורן הצנובר הוא האורן שכולנו מכירים מהילדות – את הצנוברים שלו פיצחנו בעזרת אבן ואכלנו.
גדל בחורש בכל הארץ: בגולן, בכרמל, בגליל, בהרי יהודה ובשומרון.
לעיתים קרובות אפשר למצוא אותו גם בערים.
• עץ מחט ירוק־עד המגיע לגובה 25 מטרים. קליפת הגזע מחוספסת ובעלת סדקים עמוקים בצבע אפור אדמדם.
• כשמסתכלים על העץ מרחוק הוא נראה כמו פטרייה – הנוף שלו מעוגל.
• העלים, בצורת מחטים, מגיעים לאורך 10–20 ס"מ.
• הפריחה באביב, מלווה באבקה צהובה והיא סופר פוד אמיתי.
• האצטרובלים מבשילים על העץ במשך שנתיים וחצי כך שתמיד אפשר למצוא על העץ אצטרובלים.
האצטרובל כדורי־ביצתי, באורך 15 ס"מ עם קשקשים גסים. כל זרע באורך 1–2 ס"מ, בעל קליפה עבה וקשה.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
בליקוט אורנים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית,
ושאינכם אלרגים לאורנים. אם אתם אלרגים לאורנים, הימנעו מליקוט כל חלק באורן.
ודאו שעל העץ אין זחלים שעירים של תהלוכן האורן. במידה ומצאתם זחלים כאלה, דווחו מיד למוקד של קק"ל.
ודאו שאינכם מתבלבלים בין אורן לעצים עם עלים בצורת מחטים כמו קזוארינה. יש באפליקציה תמונות של קזוארינה לשם השוואה.
האורן זכה למעמד המכובד של אחד מארבעת הגדולים בספרו של מומחה ההישרדות טום בראון, שטען כי בקרבת אורנים לעולם לא תהיו רעבים.
את הצנוברים אוכלים נאים או מבושלים. באורן הצנובר צריך לקלף את הקליפה הקשה של הזרע.
אני מפצחת אותו בעזרת אבן.
שימו לב – החלק הטריקי באורנים הוא למצוא אצטרובלים שהם עדיין סגורים, או חצי סגורים שיש בהם צנוברים.
כשהאצטרובל כבר פתוח, הצנוברים כבר התפזרו לכל עבר.
שמתי לכם כאן סרטון שתראו איך נראה אצטרובל חצי פתוח שמוציאים ממנו את הצנוברים.
ואני מוסיפה מאמר על נושא הצנוברים באורן.
את המחטים אפשר לחלוט ולקבל תה ריחני עם הרבה ויטמין C. חולטים את המחטים החתוכות במים רותחים, מכסים וממתינים 10 דקות, מסננים ושותים (חפשו מתכון לתה העשיר בויטמין סי בחלק המתכונים).
אבקני אורן נאים הם מזון־על: הם עשירים בוויטמינים, מינרלים וחלבונים.
מספרים כי במצבי הישרדות אפשר לקלף את קליפת הגזע, לבשל אותה ולאכול.
הצנוברים עשירים בחלבון מלא באיכות גבוהה.
הם כ־60 אחוז שומנים המורכבים מחומצות שומן רב־בלתי רוויות כמו חומצה פינולנית ולינולאית, המקדמות ספיגת LDL בכבד ומסייעות להפחתת רמת הכולסטרול.
הצנוברים עשירים מאוד בברזל. השילוב בין ברזל, ויטמין B1 וחומצות השומן מסייע לטיפול באנמיה על רקע מחסור בברזל.
הצנוברים מכילים נוגדי חמצון, ויטמינים A, C, B, E, D ולוטאין.
אבקני האורנים (רק למי שלא אלרגי) מכילים את כל חומצות האמינו החיוניות – חלבון מלא, וחומצות גרעין העוזרות לתיקון שברי דנ"א.
ויטמינים: A, 1B, 2B, 3B, 6B, 9B, C, D (נדיר בצמחים!), ויטמין E ובטא קרוטן.
עשירים במינרלים ונוגדי חמצון רבי־עוצמה (כמו וsuperoxide dismutase, נוגד חמצון חזק המגן על התאים), אנזימים ותרכובות מועילות אחרות.
מחטי אורן עשירות בוויטמין C המחזק את מערכת החיסון.
כיום מוכרים בסופרים צנוברים ארוזים בניילון. שימו לב שהשיטות בהן משתמשים לקילוף הצנובר הן בדרך כלל קילוף בעזרת חומצה שממיסה את הקליפה.
הבעיה היא שאם החומצה לא נשטפה היטב, מקבלים טעם מתכתי בפה.
לכן אני ממליצה לכם ללכת ללקט את הצנוברים שלכם וכך אתם בטוחים באיכות והטעם ללא תחרות.
תמונה ראשית מתוך ויקימדיה By Jebulon
מראה האצטרובלים:
הצנובר המפוצח: (לאורן הצנובר יש צנוברים עם קליפה קשיחה שמפצחים בעזרת אבן)
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
