Pinus halepensis
רוב האורנים הגדלים בארץ הובאו לכאן מאירופה בתקופות שונות על ידי כובשים זרים, צליינים ועוד. מי שהמשיכה להפיצו היא הקרן הקיימת, שייערה באמצעותו שטחים נרחבים.
בלי להיכנס לדיון אם האורן טוב לייעור או לא – אם הוא כבר כאן כדאי להשתמש בו.
אורן ירושלים אהוב עלי במיוחד כי הצנוברים שלו קטנים ולא מצריכים פיצוח. קל מאוד לפתוח את האצטרובלים שלו.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.
גדל בחורש בכל הארץ, מהגולן ועד הנגב הצפוני, ביערות מלאכותיים או טבעיים למחצה.
ניתן למצוא אותו גם בתוך ערים ויישובים.
•עץ מחט ירוק־עד. קליפת הגזע מחוספסת. ענפי העץ יוצאים מהגזע בזוית חדה.
•העלים, בצורת מחטים, תלויים בזוגות.
•פורח באביב, הפריחה מלווה באבקה צהובה.
•האצטרובלים מבשילים על העץ במשך שנה וחצי-שנתיים (לכן תמיד אפשר למצוא אצטרובלים על העץ.
סימן הזיהוי מרחוק של אורן ירושלים – האצטרובלים נישאים על עוקץ קצר ופונים כלפי בסיס הענף הנושא אותם (זווית חדה בין האצטרובל לענף).
•לאצטרובל צורת חרוט מוארך.
•הזרעים באורך 5–7 מ"מ, בעלי קליפה שחורה דקה.
אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
בליקוט אורנים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית,
ושאינכם אלרגים לאורנים. אם אתם אלרגים לאורנים, הימנעו מליקוט כל חלק באורן.
ודאו שעל העץ אין זחלים שעירים של תהלוכן האורן. במידה ומצאתם זחלים כאלה, דווחו מיד למוקד של קק"ל.
חשוב לוודא שאינכם מתבלבלים בין אורן לעצים אחרים בעלי עלים בצורת מחטים כמו קזוארינה. תמיד חפשו את האצטרובלים הגדולים על העץ שיזהו אותו בוודאות.
בגלל זמן ההבשלה הארוך של האצטרובלים, תמיד יש אצטרובלים על העץ. אז אם אין אצטרובלים, זה כנראה לא אורן.
האורן זכה למעמד המכובד של אחד מארבעת הגדולים בספרו של מומחה ההישרדות טום בראון, שטען כי בקרבת אורנים לעולם לא תהיו רעבים.
את הצנוברים אוכלים נאים או מבושלים. באורן הצנובר צריך לקלף את הקליפה הקשה של הזרע.
אני מפצחת אותו בעזרת אבן.
את המחטים אפשר לחלוט ולקבל תה ריחני עם הרבה ויטמין C. חולטים את המחטים החתוכות במים רותחים, מכסים וממתינים 10 דקות, מסננים ושותים (חפשו מתכון לתה העשיר בויטמין סי בחלק המתכונים).
אבקני אורן נאים הם מזון־על: הם עשירים בוויטמינים, מינרלים וחלבונים.
מספרים כי במצבי הישרדות אפשר לקלף את קליפת הגזע, לבשל אותה ולאכול.
הצנוברים עשירים בחלבון מלא באיכות גבוהה.
הם כ־60 אחוז שומנים המורכבים מחומצות שומן רב־בלתי רוויות כמו חומצה פינולנית ולינולאית, המקדמות ספיגת LDL בכבד ומסייעות להפחתת רמת הכולסטרול.
הצנוברים עשירים מאוד בברזל. השילוב בין ברזל, ויטמין B1 וחומצות השומן מסייע לטיפול באנמיה על רקע מחסור בברזל.
הצנוברים מכילים נוגדי חמצון, ויטמינים A, C, B, E, D ולוטאין.
אבקני האורנים (רק למי שלא אלרגי) מכילים את כל חומצות האמינו החיוניות – חלבון מלא, וחומצות גרעין העוזרות לתיקון שברי דנ"א.
ויטמינים: A, 1B, 2B, 3B, 6B, 9B, C, D (נדיר בצמחים!), ויטמין E ובטא קרוטן.
עשירים במינרלים ונוגדי חמצון רבי־עוצמה (כמו וsuperoxide dismutase, נוגד חמצון חזק המגן על התאים), אנזימים ותרכובות מועילות אחרות.
מחטי אורן עשירות בוויטמין C המחזק את מערכת החיסון.
הצנוברים של אורן ירושלים הם הקלים ביותר לאכילה – לא דורשים כל פיצוח.
קליפתם רכה. הם נקראים בלדינו פיניונס וזה השם בו קראו לו בירושלים.
נכון שהם קטנים יותר, אבל אפשר להוציא מאצטרובל אחד המון צנוברים בקלות.
שימו לב למאמר שלי בנושא חטיפי הרכב האולטימטיבים.
קרדיט לתמונה הראשית: אירינה קיזנר.
מראה האצטרובלים (שימו לב לזווית בין האצטרובל לענף):
מראה האבקנים באביב:
איך מכינים את חטיפי הרכב המושלמים מאורן ירושלים:
מהם כוחות העל של האורן:
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
