סרפד צורב

Urtica urens

סרפד צורב למרות שמו המרתיע הוא הקטן והעדין מבין הסרפדים והוא לא צורב בצורה כל כך חזקה (בהשוואה לסרפד הכדורים לדוגמא).
העלים טעימים מאוד אחרי הטיפול המתאים (לא אוכלים נאים) והם מוסיפים הרבה ברזל, סידן וויטמינים לכל ארוחה.

כדי לדעת איך להבדיל בין סרפד, כף אווז ומרקולית, עברו למאמרים שם תמצאו סרטון הדרכה מפורט בו אני מסבירה ומדגימה את ההבדלים.

תמונה ראשית: גברי שיאון.

פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "הטעם שבטבע" שניתן להשיג מכאן.

איפה מלקטים?

נפוץ בכל הארץ. גדל בקרקעות כבדות, במעזבות, בשולי דרכים, במקומות עשירים בחנקן: מרבצים של עדרים, גינות ושדות מושקים, פרדסים נטושים.
הסרפד מעדיף בתי גידול לחים ולכן יצמח בדרך כלל בצל עץ.

איך מזהים?

סרפד צורב הוא עשב חד־שנתי נמוך בעל שערות צורבות. הוא מגיע לגובה של עד 50 ס"מ.
העלים כהים, קטנים יחסית, משוננים בצורה מסורית אחידה. העלים נגדים (שני עלים יוצאים מאותה נקודה בגבעול).
הגבעול מרובע, ובכל נקודת יציאה של עלים, יש 4 עלעלי לוואי קטנים.

התפרחות יוצאות מחיק העלים. הן קצרות מהעלה שהן גדלות תחתן ונראות כמו פונפונים קטנים (או כמו ערימת כדורונים קטנים).

למה לשים לב?

לסרפד שערות קטנות ובהן חומצת נמלים. כשנוגעים בהן בניגוד לכיוון השערות חשים צריבה, אך היא חולפת בתוך כמה דקות.
צפיפות השערות נמוכה יותר בתחתית העלה, לכן כדאי לגשת לסרפד מלמטה.
את הסרפד לא ניתן לאכול כמו שהוא. הוא יצרוב את הלשון ויגרום כאב רב.
חייבים לתת לו טיפול – או חליטה במים רותחים או ששמים אותו בבלנדר וטוחנים כדי שישברו כל המחטים הקטנות.

אל תאכלו צמחים אלא אם אתם לגמרי בטוחים בזיהוי שלהם: שאתם מנוסים בליקוט, מלווים על ידי איש מקצוע ועברתם על כל פרטי הזיהוי והתמונות ווידאתם שהצמח מתאים לכולם.
הליקוט הוא על אחריותכם המלאה.
חשוב לוודא שאינכם רגישים/אלרגים לצמח.
על מנת למזער תופעות לוואי, התחילו עם המינון הנמוך ביותר האפשרי ועבר בהדרגה עד למינון המלא.

בליקוט צמחים חשוב מאוד לוודא שאתם מלקטים במקום נקי: שלא רוסס או זוהם בכל דרך אפשרית.
לזיהוי מקומות בעייתיים ופתרונות נפוצים – חפשו מאמר הכולל גם סרטון בנושא במאמרים.

איך לאכול?

את הסרפד אפשר לאכול כשהוא טרי או מבושל – הוא מצוין בכל מצב.
כדי להימנע מצריבה, אפשר לשבור את השערות הקטנות שגורמות לה אם ממוללים את העלה, או בעזרת סכין מסתובבת (בלנדר או מעבד מזון), או בחימום.

מה יש בצמח?

הסרפד הוא המולטי־ויטמין של הטבע. הוא עשיר בברזל, סיבים תזונתיים, כלורופיל ונוגדי חמצון ומשמש כאחד המזונות הפונקציונליים הפופולריים ברפואה הטבעית.
מזין וממריץ, תומך בבלוטת האדרנל ובבלוטת התריס, תומך בכבד ובכליות, נוגד אלרגיה, משתן עדין, שומר על בריאות השיער (בשימור פנימי וחיצוני) ומטהר את הדם.
ויטמינים: A, B, C, D ו־K.
מינרלים: עשיר בברזל, סידן, אשלגן, סיליקה וגופרית.

הידעתם?

אם נדקרתם, חפשו כוכבית או מרקולית שגדלות בדרך כלל בסמוך לסרפד, מוללו את העלים עד שיוציאו מיץ הירוק וסחטו על הצריבה.

תמונות וסרטונים:

מרבד נבטי סרפד:

מראה הצמח מלמעלה:

שלב הפריחה והזרעים (גברי שיאון):

איכויות מרפא:

[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]

 

דילוג לתוכן