על קצה הלשון
ומעולמה של ספרות
לכיתות ה' ממלכתי
לחינוך הממלכתי
חינוך לשוני
עברית – שפה, ספרות ותרבות
דליה קורח-שגב, לאה טל,
ד"ר עמנואל אלון
מודן הוצאה לאור
ישראל, 2014
ב
--
כרכים
כרך ראשון
עמודים
עמודי דפוס
עמודי ברייל
העתיקה: אילנה ונגר
הספרייה המרכזית לעיוורים
נתניה ישראל 2016
העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות יוצרים.
(על גב הספר כתוב:)
על קצה הלשון ומעולמה של ספרות
חינוך לשוני: עברית - שפה, ספרות ותרבות, לכיתות ב' עד ו'
ספרי הלימוד בסדרת "על קצה הלשון ומעולמה של ספרות"
כוללים את כל הנדרש ללימודי החינוך הלשוני.
כל אחד מששת החלקים בספר כולל חמישה פרקים:
א. מעגלי עיון - קוראים ומבינים טקסטים מסוגים שונים.
ב. מעגלי לשון - לומדים מבנים לשוניים, תוך יציאה מהטקסט וחזרה לטקסט.
ג. מעגלי ספרות - מכירים יצירות ספרות מסוגות שונות ומעשירים את עולם התרבות.
ד. מעגל השנה - עוסקים בטקסטים ספרותיים מגוונים, הקשורים למועדי ישראל.
ה. קוראים ונהנים - המלצות על ספרי קריאה בהקשר לנושא התוכן של כל חלק.
תוכן כרך ראשון
(התוכן ערוך כך: שם הפרק עמוד דפוס עמוד ברייל)
*10*
*10*
פרק ראשון: במעגלי עיון – ביקור בכנסת ובמפעל שוקולד – עמוד 13
פרק שני: במעגלי לשון - הפועל – עמוד 27
פרק שלישי: במעגלי הספרות – חופשת הקיץ וראשית השנה בסיפור ובשיר – עמוד 40
פרק רביעי: במעגל השנה – חגי תשרי – עמוד 54
ראש השנה ויום הכיפורים (לשון לכל עת) – עמוד 56
פרק חמישי: קוראים ונהנים – ממליצים על ספרים – עמוד 59
"לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית"
(נעמי שמר)
*11*
"קיץ" (1573) / ג'וזפה ארצ'ימבולדו
*11*
הציור שלפניכם צויר לפני כ-450 שנים על ידי צייר אירופאי בשם ג'וזפה ארצ'ימבולדו בציור אפשר לראות אדם שפניו מורכבות מפירות, מירקות ומצמחים שונים. ארצ'ימבולדו קרא לציור "קיץ". הוא צייר את הקיץ כאילו היה אדם שעשוי מירקות ומפירות הגדלים בעונה זו.
*12*
בעקבות היצירה
1. התבוננו בציור של ארצ'ימבולדו (בעמוד הקודם). נסו לזהות בו כמה שיותר צמחים, פירות וירקות, וכתבו את שמותיהם במחברתכם.
2. הצייר קרא לציורו "קיץ". חשבו על שם אחר לציור והסבירו את בחירתכם.
3. איזו עונת שנה אהובה עליכם ביותר? מדוע?
4. ערכו במחברת רשימה של חפצים שבהם משתמשים במהלך עונה זו, ורשימה של תופעות טבע המתרחשות בה.
5. כיצד הייתם מציירים את העונה האהובה עליכם? תוכלו לצייר את העונה או לתאר במילים את הציור שבדמיונכם. ניתן להיעזר ברשימת החפצים ותופעות הטבע שהכנתם.
הידעת?
בעמוד הקודם ראינו את ציורו של ג'וזפה ארצ'ימבולדו, שיצר אדם משילוב של פרחים, צמחים ופירות. ארצ'ימבולדו צייר תמונות נוספות של בני-אדם המורכבים מחפצים ומצמחים. בחלק מהציורים הוא יצר אנשים מחפצים הקשורים למקצוע שלהם. למשל באחד מציוריו, שנקרא "הספרן", הוא צייר ערימה של ספרים שנראים כאילו הם מרכיבים דמות אדם. המטרה של ארצ'ימבולדו היתה לתאר את הספרן באמצעות הספרים, שהם חלק חשוב ממקצועו. תוכלו למצוא את התמונה הזו וגם תמונות נוספות של ארצ'ימבולדו באינטרנט (הקלידו בגוגל: ארצ'ימבולדו).
*13*
*13*
איור של עינב
איור של עומר
מה בפרק?
א. עלון ביקור בכנסת (מידע והוראות)
ב. קקאו ושוקולד (מידע והוראות)
ג. מתכון להכנת מוס שוקולד (הוראות)
חופשת הקיץ מזמנת לנו אפשרות לבקר ולטייל במקומות שונים. עומר החליט לבקר בכנסת ישראל בירושלים ובמהלך ביקורו הוא קיבל עלון ביקור. בפרק זה נכיר את העלון הכולל מידע על הכנסת, מידע על מועדי הביקור, סוגי סיורים לכיתות השונות והוראות להתנהגות מתאימה.
עינב החליטה לבקר במפעל שוקולד וללמוד כיצד מכינים שוקולד. בטקסט המידע שבפרק תלמדו יחד עם עינב על תהליך הכנת השוקולד, משלב קטיף פולי הקקאו ועד להכנת השוקולד שאנו מכירים ואוהבים כל כך.
כשעינב שבה הביתה ממפעל השוקולד, התחשק לה להכין מוס שוקולד. כדי להכין בהצלחה את מוס השוקולד חייבים לקרוא את ההוראות ולפעול על פיהן באופן מדויק. אתם מוזמנים להכין עם עינב את מוס השוקולד בעזרת ההוראות שבמתכון. בתיאבון!
*14*
דנים עם חברים
כאשר מקיימים דיון בקבוצה, חשוב להקפיד על כללים.
קראו את כללי הדיון שקבעו חז"ל:
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם"
1. חכם אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחוכמה ובמניין,
2. ואינו נכנס לתוך דברי חברו,
3. ואינו נבהל להשיב,
4. שואל כעניין ומשיב כהלכה,
5. ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון,
6. ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי,
7. ומודה על האמת.
וחילופיהן בגולם.
(פרקי אבות, פרק ה, משנה ט')
לפניכם כללי חז"ל, המנוסחים בלשון ימינו ומתאימים לשיחה ולהאזנה:
1. מתאימים את הדיבור לבן השיח לפי החוכמה והגיל.
2. בשיחה אין מפריעים למדבר ואין נכנסים באמצע דבריו.
3. יש להמתין ולחשוב לפני מתן התשובה לשואל.
4. גם השאלה וגם התשובה צריכות להיות לעניין הנדון.
5. רצוי לענות על השאלות לפי הסדר שנשאלו בדיון על ידי בן השיח.
6. יש לבסס את הדברים שאנו אומרים על מידע מוצק ולא על שמועות.
7. יש לומר רק דברי אמת.
א. התאימו במחברתכם את המשפטים בלשון ימינו לפי הסדר שבו נאמרו על ידי חז"ל.
ב. חשבו על כללי דיון נוספים המתאימים במיוחד לכיתתכם, והוסיפו אותם לרשימת הכללים המוצגת למעלה (היעזרו בהצעותיו של עומר).
כנסת ישראל
קראו את המידע המצורף בעמוד הבא על הכנסת, ודונו בשאלות הבאות:
1. האם ביקרתם בכנסת? ספרו על ביקורכם.
2. מהם תפקידי הכנסת?
3. כמה חברי כנסת נבחרים?
4. בכל כמה שנים מתקיימות בחירות לכנסת?
5. באילו נושאים עוסקות ועדות הכנסת?
6. באיזה תאריך התכנסה הכנסת לראשונה?
7. מדוע היה חשוב להעביר את הכנסת לירושלים?
8. מה מסמל סידור המושבים בכנסת?
עיינו בספר שמות, פרק כ"ה, פסוקים ל"א-ל"ב; ובפרק ל"ז, פסוקים י"ז-י"ח.
איור של עומר
*15*
*15*
לפניכם עלון ביקור בכנסת ישראל. קראו את המידע בעלון וענו על השאלות המצורפות:
כנסת ישראל
הכנסת היא בית-הנבחרים והרשות המחוקקת של מדינת ישראל. מכהנים בה 120 חברים מרשימות שונות של מפלגות שונות. מספר המושבים (מקומות) של כל רשימה יחסי למספר המצביעים עבורה בבחירות הכלליות, הנערכות מדי ארבע שנים.
תפקידיה העיקריים של הכנסת - חקיקת חוקים (כולל חוק תקציב המדינה); בחירת נשיא המדינה ומבקר המדינה; פיקוח על עבודת הממשלה והחלטותיה; דיון בענייני המדינה בוועדות הכנסת ובמליאה.
בחלק התחתון של אולם המליאה נמצאים המושבים לחברי הכנסת. הם מסודרים בצורת מנורה - סמל המדינה. ההצבעות בכנסת נערכות על גבי צגי מגע אישיים. החלק העליון של אולם המליאה הוא יציע האורחים.
הכנסת הראשונה התכנסה בט"ו בשבט תש"ט (1949). בראשית דרכה ישבה הכנסת במקומות שונים בתל-אביב ובירושלים ובשנת 1956 עברה למשכנה הקבוע בירושלים. הדיונים השונים נערכים במליאה ובוועדות הכנסת המחולקות על פי נושאים: אוצר, בריאות, חינוך ועוד.
סיורים בכנסת
- הכנסת עורכת סיורים לקהל הרחב. הביקור אינו כרוך בתשלום, והוא נמשך כשעה. ביום ראשון וביום חמישי נערכים סיורים למבקרים יחידים ולקבוצות בשעות 8:30-14:00.
- מבקר יחיד המבקש להשתתף בסיור אינו נדרש לתאם מראש את השתתפותו. עליו להגיע עם תעודת זהות או דרכון לצורך הסדרת כניסתו למשכן הכנסת.
להלן לוח הזמנים של הסיורים בימים ראשון וחמישי, לפי שפות, למבקר יחיד:
עברית: 09:00,10:00,11:00,12:00,13:00.
אנגלית: 08:30,12:00,14:00
רוסית: 11:00
ערבית: 13:30
- בימים שני, שלישי ורביעי נערכים סיורים לקבוצות בלבד, בשעות 09:00-18:00, בתיאום מראש בטלפון: 02-675-3337
- צפייה בדיוני מליאת הכנסת:
בימים שני, שלישי ורביעי אפשר לצפות בדיוני מליאת הכנסת מיציע הציבור.
זמני הישיבות במליאת הכנסת:
יום ב' - 16:00
יום ג' - 16:00
יום ד' - 11:00
הוראות להתנהגות בשעת הביקור:
- יש להתלבש כלבוש הולם.
- יש לשמור על השקט בשעת הביקור.
- אין לאכול בשעת הביקור.
- אסור לרוץ במסדרונות.
*16*
להלן פירוט הסיורים לקהל הרחב במרכז המבקרים של הכנסת:
סיור כללי: סיור העוסק במהות הדמוקרטיה, בתפקיד הכנסת ובעבודתה, ומוצגים בו פריטים אמנותיים עיקריים במשכן הכנסת. תחנות הסיור הן: חדרי ועדות הכנסת, אולם המליאה, אולם שאגאל ועמדת מגילת העצמאות. משך הסיור: כשעה.
סיור לתלמידים בכיתות א'-ג': הדגש בסיור הוא על זכויות האדם. הסיור מתקיים באולם שאגאל, באולם המליאה ובעמדת מגילת העצמאות, ובמהלכו התלמידים מתנסים בפעולות של מנהיגות ובהליך החקיקה. סיפור המסגרת שעליו הפעילות נשענת הוא "עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור", של אפרים סידון. התלמידים משמשים בתפקיד המלך, ומעלים הצעות לחוקק חוקים וצווים בממלכה, ואף דנים בהצעת חוק ועורכים הצבעה. בתום הסיור כל תלמיד מקבל משחק ביתי על הכנסת.
מספר התלמידים בקבוצה הוא 35 לכל היותר.
משך הסיור: כשעה.
הערה: סיור זה מצריך הכנה מוקדמת בכיתה. ערכת הכנה למורה תישלח עם הזמנת הביקור.
סיור לתלמידים בכיתות ד'-ו': הדגש בסיור הוא על תהליך הבחירות ועל הליך החקיקה. הסיור מתקיים באולם שאגאל ובאולם המליאה, ובמהלכו התלמידים מתנסים בתהליך הבחירות לכנסת ובהליך החקיקה. התלמידים בוחרים בכיתות את נבחריהם, ובמהלך הביקור נערכת סימולציית בחירות ונבחר נציג הכיתה. באולם המליאה התלמידים מקיימים דיון בהצעת חוק ומצביעים עליה. התלמידים מקבלים תעודת זהות עם חותמת של הכנסת כמזכרת מהסיור.
מספר התלמידים בקבוצה הוא 35 לכל היותר.
משך הסיור: כשעה.
הערה: סיור זה מצריך הכנה מוקדמת בכיתה. ערכת הכנה למורה תישלח עם הזמנת הביקור.
יצירת קשר
מוקד ההזמנות של מרכז המבקרים בכנסת:
טלפון: 02-675-3337
פקס: 02-649-6589
דואר אלקטרוני: Tours@knesset.gov.il
כתובת הכנסת:
משכן הכנסת:
הקריה, ירושלים 91950
תחבורה ציבורית:
קווי "אגד" המגיעים אל משכן הכנסת
9, 24, ו-24א
(מתוך: אתר כנסת ישראל)
*17*
בעקבות הטקסט
דנים עם חברים:
1. עומר, הלומד בכיתה ה', מתכונן לבקר בכנסת ישראל בירושלים. אילו פרטים חשוב שעומר יידע לקראת ביקורו בכנסת?
2. כתבו במחברתכם אילו פרטים מופיעים בעלון:
כתובת הכנסת, שם יושב-ראש הכנסת, זמני הביקור, פרטים ליצירת קשר, שמות חברי הכנסת, שפות הסיורים, זמני הסיורים, הוראות התנהגות, מידע על הכנסת, הוראות הגעה.
3. עומר רוצה לדעת מתי הוא יכול לבקר בכנסת. באיזה חלק של העלון כדאי לו להתבונן?
4. א. מדוע מפורטות שפות הסיורים?
ב. תנו דוגמה לשפה שבה נערך סיור.
5. עומר רצה לבקר ביום ה' בכנסת לסיור מודרך בשפה העברית - עד איזו שעה עליו להגיע?
6. מה ההבדל בין נושא הביקור לכיתות א'-ג' לבין נושא הביקור לכיתות ד'-ו'. השלימו את הטבלה:
כיתות א'-ג' | כיתות ד'-ו' | |
הנושא | -- | -- |
מקום הפעילות | -- | -- |
הפעילות | -- | -- |
מה שמקבלים בסוף הסיור | -- | -- |
7. לפניכם היגדים המתארים התנהגות של ילדים בעת ביקורם בכנסת. כתבו מי מהילדים לא התנהג לפי כללי ההתנהגות שבעלון, ונמקו את תשובתכם.
- אלון אכל כריך.
- מיכל הקשיבה להסבר.
- הילדים הלכו בצורה מסודרת ושקטה.
- אורלי לבשה מכנסיים קצרים.
- יעל רצה במסדרון.
8. מדוע, לדעתכם, חשוב לציין הוראות להתנהגות בשעת הביקור?
9. מהי מטרת העלון? בחרו תשובות נכונות:
- למסור מידע על הכנסת ועל הסיורים בה
- לספר על חברי הכנסת
- לשכנע אנשים לבקר בכנסת
- לתת הוראות למהלך הסיור
10. מה מעניין אתכם במיוחד לראות בכנסת?
11. כותבים ומשתפים.
המילה "כנסת" באה מהשורש כ-נ-ס וקשורה למילה "התכנסות". מצאו משפחת מילים לשורש זה, כתבו חמש מילים לפחות. זכרו שמשפחת מילים כוללת בתוכה גם שמות עצם.
*18*
יכולים לעבור לפרק הלשון:
לפרק הלשון, בנושא הפועל בזמן עבר, הווה, עתיד - ראו בעמוד 28
איור של עינב
*18*
קקאו - עץ טרופי ירוק-עד, והמוצר שמכינים מזרעיו
בתמונה: פרי הקקאו
בתמונה: פולי קקאו
פסקה א
(1) כיצד הגיע אלינו סוד הכנת הקקאו והשוקולד?
(2) בשנת 1502 כריסטופר קולומבוס (האיש שגילה את אמריקה) הביא לספרד
(3) את פולי הקקאו ואת הסוד כיצד מכינים את המשקה "צ'וקולטל". משקה זה
(4) היה מקובל על האצטקים ובני המאיה, תושבי אמריקה התיכונה. הצ'וקולטל
(5) הוכן מפולי קקאו כתושים וממים, והאצטקים היו שותים אותו קר ומתובל
(6) בתבלינים שונים ובהם פלפל, קינמון ושנף(וניל). הספרדים למדו להכינו, אך
(7) החליפו את הפלפל, שבו תיבלו אותו האצטקים, בסוכר. במשך כמאה שנים לא
(8) גילו הספרדים לזרים את סוד הכנת המשקה. רק בהמשך התגלה סוד ההכנה
(9) של המשקה בצרפת, ומשם הופץ לעוד ארצות, והיום שותים אותו בכל העולם.
(10) בתחילת המאה ה-18 שיפרו האנגלים את המשקה בהוסיפם לו חלב.
פסקה ב
(11) השוקולד כממתק מוצק, או כציפוי למיני מאפה ולממתקים אחרים, הופיע
(12) בשוק רק לפני כ-200 שנים. זהו מזון מרוכז רב-ערך, המכיל חומרים חיוניים
(13) לבניין הגוף ולהפקת אנרגיה.
פסקה ג
(14) איפה וכיצד גדל העץ?
(15) מגדלים את עץ הקקאו באזור הטרופי, ונראה שגידולו מצליח ביותר באזורים
(16) לחים. שטחי גידולו העיקריים של עץ הקקאו הם: מערב אפריקה(למעלה
(17) ממחצית כמות הקקאו הנצרכת בעולם כולו באה משם), איי הודו המערבית
(18) ואמריקה הדרומית. מרבים את עצי הקקאו על ידי זרעים, והם מחייבים טיפול
(19) קפדני משום שהם רגישים מאוד. על העצים הצעירים יש להגן מקרינת שמש
(20) ישירה ומרוח, ולכן מגדלים אותם בצילם של עצים גבוהים אחרים.
*19*
פסקה ד
(21) עץ הקקאו מניב פרי עד גיל 12-15 שנה. גובה העצים אינו עולה בדרך כלל
(22) על 8 מטרים. תכונה בולטת לעין של העץ היא שפרחיו מתפתחים על הגזע
(23) ועל הענפים והבדים. כך, לקראת הבשלת הפירות; מכוסה העץ באשכולות
(24) הבשרניים והגדולים, שצבעם אדמדם-חום. אורך הפירות הבשלים מגיע ל-25
(25) ס"מ, וכל אחד מהם מחזיק 20-40 זרעים, אלו הם ה"פולים".
פסקה ה
(26) כיצד קוטפים ומכינים את פולי הקקאו?
(27) בדרך כלל אוספים את יבול הפולים פעמיים בשנה. הקוטף כורת את
(28) הפירות הבשלים בסכין חד, המורכב על מקל, כדי שאפשר יהיה לקטוף גם
(29) את האשכולות הגבוהים. מניחים את הפירות בערימות, ואחר כך בוצעים
(30) אותם כדי לחלץ מהם את הפולים. הפולים מכוסים ציפה סמיכה, שיש
(31) לסלקה לפני הייבוש. לשם כך מניחים להם לתסוס ימים אחדים בגומה
(32) באדמה או בגיגית עץ. אחר כך שוטחים אותם לייבוש בשמש. את הפולים
(33) היבשים אורזים בשקים, והם מוכנים למשלוח.
(34) כיצד מכינים את השוקולד בבית-החרושת?
(35) בבית-החרושת מנקים את הפולים, קולים אותם ומעבירים אותם במכונת
(36) פיצוח. אחר כך מרחיקים מהם את הקליפות באמצעות זרם אוויר. גוף הזרע
(37) הנותר מכיל כ-54 אחוזי שומן (הנקרא "חמאת קקאו"). השומן נסחט מן הזרעים
(38) בצורת נוזל חום, כאשר מעבירים אותם בין גלילים מסתובבים. נוזל זה נכבש
(39) לעוגיות דקות, ואגב כך נפלט ממנו חלק מן השומן. אחרי כן מרסקים את
(40) העוגיות הדקות וכותשים אותן, עד שמתקבלת אבקת הקקאו המוכרת לנו.
פסקה ו'
(41) בייצור השוקולד מערבבים את הזרעים הקלופים, הקלויים, עם סוכר וחמאת
(42) קקאו וגורסים אותם לעיסה. מעבירים את העיסה למכונה, המייבשת אותם
(43) לחתיכות קטנות. מוסיפים לחתיכות אלה מעט חמאת קקאו כדי לרככן,
(44)מעבירים עליהן גלילים כבדים הלוך ושוב במשך כמה ימים, עד שמתקבלת
(45) עיסה אחידה, נוזלית-למחצה. יוצקים את העיסה הזאת לתוך תבניות ומקררים
(46) אותה. כך נעשה השוקולד מוצק, ואפשר לחלץ אותו מן התבניות בנקישה קלה.
(47) בייצור שוקולד מסוגים שונים(שוקולד חלב, שוקולד מריר וכדומה)
פסקה ז'
(48) מוסיפים לעיסה חומרים מתאימים, כגון אבקת חלב, מוקה, ואף אגוזים,
(49) שקדים וכדומה.
(לפי: בריטניקה חדשה לנוער, "קקאו ושוקולד")
*20*
בעקבות הטקסט
1. בשורה 29 כתוב: "...ואחר כן בוצעים אותם כדי לחלץ מהם את הפולים". מה פירוש המילה בוצעים?
2. התאימו בין המילה לפירוש המתאים:
טור א' | טור ב' |
בדים | החלק העסיסי או הבשרי בפרי. |
ציפה | עבה, מעובה, צפופה, צמיגה, דחוסה. |
סמיכה | ענפים של עץ. |
לתסוס | לעבור פירוק כימי, לבעבע, לרתוח. |
3. מהיכן הגיעו פולי הקקאו?
4. מהו שם המשקה שהכינו מפולי קקאו?
5. באיזו מאה התחילו להפיץ את המשקה באירופה?
6. השלימו בטבלה את המידע על עצי הקקאו, על פי הטקסט:
שם הצמח | סוג הצמח | בית גידול (אזורי מחיה) | תנאי גידול | שיא הבשלות | סוג הפרי |
-- | -- | -- | -- | -- | -- |
להכנת שוקולד שלושה שלבים:
א. הכנת פולי הקקאו במטע.
ב. הכנת אבקת קקאו בבית-החרושת.
ג. הכנת שוקולד בבית-החרושת.
במטע
שלב א' - הכנת פולי הקקאו במטע
לפניכם שלבי הכנת פולי הקקאו. בהדפסת ספר ההוראות התבלבל סדר השלבים. סדרו את השלבים על פי הרצף המתאים בעזרת הטקסט:
1 קוטפים את הפירות.
--
בוצעים את הפירות כדי לחלץ את הפולים.
--
מסלקים את הציפה לפני הייבוש.
--
כורתים את עוקצי הפירות בסכין חד.
--
אורזים את הפולים היבשים בשקים.
*21*
--
מניחים את הפולים בגומה או בגיגית כדי שיתססו.
--
מייבשים את הפולים בשמש.
--
שולחים את השקים לבית-חרושת.
במפעל השוקולד
שלב ב' - הכנת אבקת קקאו
לפניכם שלבי הכנת אבקת הקקאו. בהדפסת ספר ההוראות גם סדר השלבים הללו התבלבל. סדרו את השלבים על פי הרצף המתאים בעזרת הטקסט:
1. מנקים את הפולים, קולים אותם ומעבירים אותם במכונת פיצוח.
--
מרסקים את הרקיקים עד שמתקבלת אבקת קקאו.
--
מעבירים את הזרעים בין גלילים מסתובבים כדי לסחוט את חמאת הקקאו(נוזל חום).
--
הנוזל נכבש לרקיקים ופולט חלק מהשומן.
--
מרחיקים את הקליפות באמצעות מכונת פיצוח.
שלב ג' - הכנת שוקולד
1. לפניכם שלבי ייצור השוקולד. חלק מהשלבים נשמטו. הוסיפו את השלבים החסרים לפי הרצף המתאים:
א. מערבבים את הפולים הקלויים והקלופים בסוכר ובחמאה.
ב.
--
ג. מוסיפים מעט קקאו כדי לרכך את הפתיתים.
ד. מעבירים על הפתיתים גלילי שחם כבדים הלוך ושוב במשך כמה ימים עד שמתקבלת עיסה אחידה.
ה.
--
ו. מקררים את העיסה שבתבניות.
ז.
--
2. האם ניתן לוותר על חלק משלבי הכנת הקקאו? נמקו.
3. מהי מטרתו העיקרית של הטקסט? בחרו בתשובות הנכונות.
- למסור מידע על עץ הקקאו והשוקולד.
- לשכנע אותנו לאכול שוקולד.
- לתת הוראות לאחסון השוקולד.
- לספר לנו איך מייצרים שוקולד.
- לספר לנו איך אוספים את פולי הקקאו.
איור של עינב
יכולים לעבור לפרק הלשון
לפרק הלשון בנושא הפועל - ראו בעמוד 27
*22*
דנים עם חברים
1. מדוע ילדים ומבוגרים אוהבים לאכול שוקולד? (יש להתייחס לתכונות השוקולד ולא רק לטעמו).
2. מה למדתם על השוקולד שלא ידעתם קודם?
3. האם הבנת תהליך הכנת השוקולד היתה קלה / קשה? הסבירו.
4. האם אתם אוהבים שוקולד? מה אתם מרגישים כשאתם אוכלים שוקולד?
(עינב אומרת:)
*23*
*23*
קראו את ההוראות להכנת מוס שוקולד, והשיבו על השאלות המצורפות.
מוס שוקולד צריך להתייצב מקרר שעתיים לפחות. לכן כדאי להתחיל להכינו 3 שעות לפני האכילה.
עבור 8 שוקוהוליסטים
מצרכים:
200 גרם שוקולד מריר 2 ו-2/3 כוסות שמנת מתוקה לקצפת
3 ביצים
1/3 כוס סוכר
50 גרם שוקולד מריר, לעיטור
8 עוגיות ספוג איטלקיות – בישקוטים
1. שוברים את השוקולד לקוביות, ושמים בקערה גדולה שתוכל לעמוד על סיר בינוני מכלי להחליק. שמים את הסיר הבינוני על הכיריים. מרתיחים מים בקומקום, ומוזגים לתוך הסיר מים רותחים שיגיעו עד שליש גובהו. מדליקים להבה חזקה, ומביאים את המים לרתיחה. מנמיכים ללהבה חלשה, כך שהמים יבעבעו קלות.
2. שמים את קערת השוקולד על הסיר החם, בזהירות. כשהשוקולד מתחיל להתרכך, מערבבים אותו במרית גומי עד שהוא נמס לחלוטין. מכבים את האש. מגינים על הידיים בכפפות תנור, מסירים בזהירות את קערת השוקולד המומס, ומניחים אותה על קרש עץ.
3. שמים בקערה בינונית חצי מכמות השמנת (1 ו-1/3 כוסות), ובעזרת מטרף חשמלי (מיקסר) מקציפים לקצפת יציבה- הקצפת מוכנה ויציבה כאשר הגבעות הקטנות שיוצר המטרף בשמנת המוקצפת לא קורסות מייד בתום ההקצפה, אלא נשארות עומדות. מכבים את המטרף.
4. שוברים את הביצים לקערה בינונית נפרדת, ומוסיפים את הסוכר. בעזרת מטרף חשמלי, טורפים את הביצים בקערה במהירות גבוהה כ-5 דקות, עד שמתקבלת קציפה - תערובת תפוחה ובהירה מאוד. מכבים את המטרף.
5. בעזרת מטרף גדול, מערבבים את השוקולד המומס עם השמנת המוקצפת. אחר כך מערבבים באותו אופן את תערובת השוקולד-שמנת ומחצית מקציפת הביצים. מערבבים את יתרת קציפת הביצים לקערת השוקולד, עד שמתקבלת תערובת בצבע אחיד. שמים על מגש 8 קעריות (כל אחת בנפח 3/4 כוס). מחלקים את המוס בין כל הקעריות, ומכסים כל קערית בניילון נצמד. שמים את המגש עם הקעריות במקרר למשך שעתיים, עד שהמוס מתקרר ומתייצב.
6. בעזרת קולפן ירקות, חותכים "תלתלים" של השוקולד המריר לתוך קערה.
מקציפים את יתרת השמנת המתוקה (1 ו-1/3 כוסות) לקצפת יציבה. שמים כף של קצפת על כל מוס, מפזרים מסביב "תלתלי" שוקולד, ונועצים עוגייה בצד.
קינוחים - שפים קטנים גדולים 87
(מתוך: "שפים קטנים גדולים", מאת איילת לטוביץ')
*24*
מתכון
בדרך כלל המתכון מחולק לשני חלקים. החלק הראשון: חומרים וכלים, מכיל הסברים מקדימים וכולל את המרכיבים והכלים שצריך להכין מראש, והחלק השני מכיל את אופן ההכנה, כלומר, כיצד להכין את מוס השוקולד.
מתכון הוא טקסט הוראות.
מהו טקסט הוראות?
טקסט הוראות פונה ישירות אל הקורא ומורה לו מה לעשות. ההוראות מסודרות בשלבים בדרך ברורה ומדויקת.
כותבים ומשתפים
מצרכים (חומרים) וכלים
קראו את רשימת המצרכים ואת המתכון (שבעמוד הקודם), והשיבו על השאלות הבאות:
1. מהי כמות השוקולד הנדרשת להכנת המתכון?
2. אילו חומרים צריך להכין מראש לשם הכנת מוס השוקולד?
3. יש מתכונים שכתובה בהם רשימת כלים, ויש מתכונים שלא כתובה בהם רשימת כלים. במתכון זה לא צוינו הכלים ברשימה נפרדת, כפי שצוינו המצרכים, והם מופיעים ב"אופן ההכנה".
קראו את ההוראות שבמתכון, וכתבו במחברתכם רשימת כלים שצריך להכין מראש לפני הכנת מוס השוקולד.
4. מדוע חשוב לעבוד עם כפפות ועם כף עץ?
כותבים ומשתפים
אופן ההכנה
קראו את רשימת המצרכים ואת המתכון (שבעמוד הקודם) והשיבו על השאלות הבאות:
1. מתי נדע שהקצפת מוכנה?
2. כיצד ממיסים את השוקולד?
3. מה עושים בביצים?
4. מדוע, לדעתכם, ההוראות בטקסט מסוג זה מחולקות לסעיפים? סמנו תשובות נכונות.
- כדי שנבין טוב יותר את הכתוב.
- כדי שהמתכון ייצא מוצלח.
- כי צריך להכין קודם את המצרכים ורק אחר כך להכין את המוס.
- כדי לא ליצור אי-סדר במטבח.
5. האם אפשר לדלג על אחד השלבים בהכנת המתכון? הסבירו.
*25*
6. אפשר לכתוב את הפעלים להבעת הפעולה לשם ביצוע ההוראות בדרכים שונות:
א. פעלים בזמן הווה - בלשון רבים. לדוגמה: שוברים את השוקולד לקוביות ושמים בקערה גדולה.
בעת הדפסת ספר הבישול הושמט הוראות אחדות מאופן ההכנה. השלימו את ההוראות החסרות.
1. שוברים את השוקולד לקוביות ושמים בקערה גדולה.
2. שמים בקערה בינונית חצי מכמות השמנת ובעזרת מטרף חשמלי (יש מטרף חשמלי(מיקסר) ויש מטרף ידני) מקציפים לקצפת יציבה.
3.
--
--
4. שוברים את הביצים לקערה בינונית נפרדת, ומוסיפים סוכר.
5.
--
--
6. בעזרת קולפן ירקות, חותכים "תלתלים" של השוקולד המריר לתוך קערה.
ב. פעלים בציווי (פקודה, הוראה). לדוגמה: שברו את השוקולד לקוביות ושימו בקערה גדולה.
כתבו את ההוראות הבאות בלשון ציווי:
1. שוברים את הביצים לקערה בינונית נפרדת, ומוסיפים סוכר.
2. בעזרת קולפן ירקות, חותכים "תלתלים" של השוקולד המריר לתוך קערה.
ג. שימוש בשם הפועל / צורת המקור. שם הפועל הוא מעין צורת יסוד של הפועל. לדוגמה: יש לשבור את השוקולד לקוביות.
כתבו את ההוראות הבאות בצורת המקור / שם הפועל:
1. המסו את השוקולד.
2. הקציפו את החלבונים עם הסוכר.
*26*
גולשים באתרי אינטרנט
מתכון לחיים בריאים
והרי לכם מתכון לחיים בריאים! בקישור הבא תלמדו כיצד להכין מופיני תפוחים (מאפינס תפוחים), ותלמדו על לשון ההוראות. (הקלידו בגוגל: מתכון לחיים בריאים! אתר גלים)
ותוכלו גם לכתוב מתכון. (הקלידו בגוגל: אנו כותבים מתכון - אתר גלים)
הכנת ספר מתכונים
אתם יכולים להכין ספר עם מתכונים שאתם אוהבים. חשבו על מאכלים בריאים שאתם אוהבים. כל ילד יכול לצרף מתכון של מאכל שהוא אוהב במיוחד, והרי לכם דוגמת עיצוב של ספר מתכונים כיתתי.
תמונה של מתכונים
*27*
*27*
*27*
מה בפרק?
1. מגלים פעלים
2. פעלים בזמן עתיד
3. "עושה הפעולה" ו"מקבל הפעולה"
4. עושה הפעולה" ו"מקבל הפעולה" - המשך
5. פעלים מרובעים
*27*
1. עומר יושב על כורסה ומדבר בטלפון. 2. עינב יושבת ליד שולחן וכותבת במחברת. 3. עינב משחקת "חמש אבנים".
בעקבות האיורים
1. הביטו באיורים השונים של עינב ושל עומר.
א. מה עינב עושה?
ב. מה עומר עושה?
2. כתבו משפטים שונים המתארים את חיי היומיום של עומר ועינב. לדוגמה: עינב מכינה שיעורי בית.
*28*
פעלים בזמן עבר
1. חברו משפטים שעומר אמר אחרי הביקור בכנסת. שימו לב, כל המשפטים צריכים להיות בזמן עבר. דוגמה: חברי הכנסת לבשו בגדים מכובדים.
עומר אומר
מעבר להווה
2. אתם כתבי טלוויזיה, ואתם מדווחים מהכנסת בשידור חי. כתבו כל משפט מהסעיף הקודם בזמן הווה.
סמנו בכל משפט רק את המילה שהשתנתה כאשר הפכתם את המשפט מעבר להווה.
(אל תסמנו מילות זמן, כמו: אתמול)
3. השלימו בעזרת מילים מן המאגר וכתבו במחברת:
מאגר:
מפעל, פעולות, פעלים, פעולה
א. המילים שהשתנו מספרות על...
ב. המילים שהשתנו נקראות...
עוברים לעתיד
כתבו בזמן עתיד את כל המשפטים שחיברתם בסעיף 1. דוגמה: תוכלו להיעזר בתבנית הבאה: הכתב מצפה שחברי הכנסת ילבשו בגדים מכובדים. השלימו את המשפטים במחברתכם.
מהווה לעבר
1. כתבו במחברת כל משפט בזמן עבר, כמו בדוגמה.
בזמן הווה - בזמן עבר
אבא מכין כריכים - אבא הכין כריכים.
א. עומר רוחץ פירות
--
ב. אמא אורזת משחקים
--
ג. כולם נכנסים למכונית
--
ד. המשפחה נוסעת לטיול בגליל
--
ה. כולם שמחים לבילוי משותף
--
2. הקיפו רק את המילים שהשתנו.
3. מילים אלו נקראות
--
.
4. כתבו את כל המשפטים שבסעיף 1 בזמן עתיד.
*29*
עומר אומר
השלימו את הטבלה:
מי? (הגוף) | עבר | הווה | עתיד |
אני | לבשתי | לובש | -- |
אתה | לבשת | -- | -- |
את | -- | -- | תלבשי |
הוא | לבש | -- | -- |
היא | לבשה | לובשת | -- |
אנחנו | -- | -- | נלבש |
אתם | לבשתם | -- | -- |
אתן | -- | לובשות | -- |
הם | לבשו | -- | ילבשו |
הן | לבשו | -- | תלבשנה |
אחרי שהשלמתם את הטבלה, סמנו שש צורות פעלים המתאימות ליותר מאדם אחד - ליותר מגוף אחד.
לדוגמה: אני לובש, אתה לובש, הוא לובש.
עינב אומרת
(גולשים באתרי אינטרנט)
אם גם אתם רוצים לדעת מה התשובה לשאלה של עינב, היכנסו לאתר של האקדמיה ללשון העברית (הקלידו בגוגל: האקדמיה ללשון שאלות נוכחות ונסתרות)
*30*
גופים שונים בפועל
בכל פועל "מסתתר" מישהו. לדוגמה:
בפועל שלחתי "מסתתר" - אני (מי שלח? - אני)
בפועל שלחת "מסתתר" - אתה
בפועל שלחנו "מסתתרים" - אנחנו
בפועל שלחתם "מסתתרים" - אתם
מי "מסתתר" בכל פועל?
כדי לגלות זאת, נעזרים בשאלות:
- מי עשה את הפעולה?
- מי עושה / יעשה את הפעולה?
השלימו את הטבלה:
הפועל | מי "מסתתר" בפועל? |
דיברתם | -- |
גדלו | -- |
שלחתם | -- |
נסעתי | -- |
שכחו | הם, הן |
שברתם | -- |
פתח | -- |
לקחת | -- |
נשמו | -- |
עינב אומרת
הסימן השני של הפועל:
צורת הפועל משתנה בגופים השונים:
לבשתי (אני) - לבשתם (אתם) - ילבש (הוא)
כתיב נכון
נשים לב לכתיב של פעלים בזמן עתיד
בראשי הפעלים כותבים אחת מהאותיות א', י', ת', נ'
עומר אומר
*31*
בטור הימני - משפטים ובהם פעלים בזמן עבר.
1. א. מצאו את הפעלים בטור הימני.
ב. במחברת, הפכו אותם לזמן עתיד והשלימו את הטור השמאלי.
בזמן עבד, בזמן עתיד
אתמול ישבתי בבית, מחר אשב בבית.
אתמול דיברתי עם שרה, מחר
--
עם שרה.
הבוקר סידרתי את המיטה, גם בערב
--
את המיטה.
כבר סיפרתי הכול ליוסי, אח"כ
--
גם לרמי.
קודם הכנתי שיעורי בית, עוד מעט
--
שיעורים במדעים
היום רבתי עם ירון, אני מקווה שלא
--
איתו עוד.
הלילה ישנתי היטב, אני חושב שגם מחר
--
היטב
שלשום יכולתי לנצח במשחק, במשחק הבא אולי
--
לנצח.
אתמול הלכתי לחוג, גם בשבוע הבא
--
לחוג.
מאז ומעולם אכלתי הרבה, מה יקרה אם תמיד
--
הרבה?
2. השלימו: מה משותף לכל הפעלים בטור השמאלי?
איזה זמן? הווה, עבר, עתיד
איזה גוף? אני, אתה, הוא
איזו אות תחילית? א', י', ת', נ'
עינב אומרת
*32*
*32*
1. השלימו את הקטע הבא, כתבו פעלים רק בזמן עתיד. התוכנית של עינב
עינב ומשפחתה
--
(לנסוע) לירושלים באוטובוס.
היא
--
(לבקר) בגן החיות התנ"כי, ו
--
(לסייר) בבית-המשפט העליון. היא
--
(להשתתף) בתחרות עפיפונים במוזיאון ישראל. יחד עם אחותה הן
--
(לבלות) בקניון מלחה, בזמן שאחיה
--
(לצפות) במשחק כדורגל באצטדיון טדי. הוריה
--
(להצטרף) לסיור בכנסת.
לסיום הביקור בירושלים הם
--
(להיפגש) בתחנה המרכזית ו
--
(לחזור) לביתם שבמושב.
2. צבעו את האות הראשונה בכל הפעלים שהשלמתם.
*32*
השלימו במחברת כל אחד מהקטעים הבאים, היעזרו במאגר הפעלים.
קטע א'
מאגר פעלים:
ייבדקו, נבדק, נבדקת
עינב בדקה את העלון לפני הביקור בכנסת.
העלון עדיין לא
--
על ידי עומר.
במפעל השוקולד בודקים את איכות מוצרי השוקולד.
איכות מוצרי השוקולד
--
במפעל השוקולד.
לא כל המוצרים נבדקו במהלך הביקור.
שאר המוצרים
--
מחר.
קטע ב'
מאגר פעלים:
אכלו, יאכלו, נאכל, תיאכל
עינב הכינה מוס שוקולד, היא הזמינה את עומר ושניהם
--
את המוס.
כל המוס
--
ולא נשארה אף טיפה.
בפעם הבאה תכין עינב עוגת שוקולד.
הילדים
--
את העוגה ועומר מקווה שלא כל העוגה
--
ולפחות תישאר לו פרוסה אחת.
*33*
עינב אומרת
"עושה הפעולה" ו"מקבל הפעולה"
עינב בדקה את העלון לפני הביקור בכנסת.
במשפט זה יש פעולה אחת ושני משתתפים.
אחד המשתתפים הוא עושה הפעולה, והמשתתף האחר הוא מקבל הפעולה. עינב היא עושת הפעולה (היא בודקת): העלון הוא מקבל הפעולה (בודקים אותו).
במקרה כזה - כאשר יש עושה פעולה ומקבל פעולה, אפשר לספר על הפעולה הזאת מ"שני כיוונים":
א. מי בדק?
ב. מי נבדק?
1. מאיזה שורש נגזרו (נוצרו) שני הפעלים?
עינב מכינה מוס מן השוקולד, והיא אוכלת יחד עם עומר.
עינב ועומר אוכלים את מוס השוקולד.
גם כאן יש פעולה של אכילה.
גם כאן יש עושי פעולה ומקבל פעולה.
2. מי הם מבצעי הפעולה? מי אוכל?
מי הוא מקבל הפעולה: את מה אוכלים? מה נאכל?
3. א. השלימו: הילדים
--
את מוס השוקולד.
מוס השוקולד
--
על ידי הילדים.
ב. מאיזה שורש נגזרו (נוצרו) שני הפעלים?
*34*
"עושה הפעולה" ו"מקבל הפעולה" בפעלים בזמן עבר
1. השלימו את הפעלים בזוגות המשפטים בעזרת מאגר השורשים.
מאגר שורשים:
פ-ת-ח, ק-ט-פ, ל-מ-ד, ע-ר-כ
טור א', טור ב'
הצבע צבע את השלט באדום, השלט נצבע באדום
עומר ועינב פתחו את העלון, העלון
--
על ידי עומר ועינב
כיתתה של עינב ערכה סיור בכנסת, הסיור של הכיתה
--
בכנסת.
עומר ועינב למדו את הוראות ההתנהגות בכנסת, הוראות ההתנהגות
--
על ידי עומר ועינב
עובדי המטע קטפו את פולי הקקאו, פולי הקקאו
--
על ידי עובדי המטע
2. למי מתאים כל פועל בטור א', לעושה הפעולה או למקבל הפעולה?
למי מתאים כל פועל בטור ב', לעושה הפעולה או למקבל הפעולה?
3. שרטטו במחברת או במחשב טבלה ורשמו בה את הפעלים מעבודה 1.
טור א' | טור ב' |
צבע | נצבע |
4. כתבו בראש כל טור כותרת מתאימה: עושה הפעולה או מקבל הפעולה.
*35*
קקאו ושוקולד
1. אתרו את הפעלים בטקסט על הקקאו והשוקולד:
קקאו - עץ טרופי ירוק-עד, והמוצר שמכינים מזרעיו
פסקה א
(1) כיצד הגיע אלינו סוד הכנת הקקאו והשוקולד?
(2) בשנת 1502 כריסטופר קולומבוס (האיש שגילה את אמריקה) הביא לספרד
(3) את פולי הקקאו ואת הסוד כיצד מכינים את המשקה "צ'וקולטל". משקה זה
(4) היה מקובל על האצטקים ובני המאיה, תושבי אמריקה התיכונה. הצ'וקולטל
(5) הוכן מפולי קקאו כתושים וממים, והאצטקים היו שותים אותו קר ומתובל
(6) בתבלינים שונים ובהם פלפל, קינמון ושנף (וניל). הספרדים למדו להכינו, אך
(7) החליפו את הפלפל, שבו תיבלו אותו האצטקים, בסוכר. במשך כמאה שנים לא
(8) גילו הספרדים לזרים את סוד הכנת המשקה. רק בהמשך התגלה סוד ההכנה
(9) של המשקה בצרפת, ומשם הופץ לעוד ארצות, והיום שותים אותו בכל העולם.
(10) בתחילת המאה ה-18 שיפרו האנגלים את המשקה בהוסיפם לו חלב.
פסקה ה
(26) כיצד קוטפים ומכינים את פולי הקקאו?
(27) בדרך כלל אוספים את יבול הפולים פעמיים בשנה. הקוטף כורת את
(28) הפירות הבשלים בסכין חד, המורכב על מקל, כדי שאפשר יהיה לקטוף גם
(29) את האשכולות הגבוהים. מניחים את הפירות בערימות, ואחר כך בוצעים
(30) אותם כדי לחלץ מהם את הפולים. הפולים מכוסים ציפה סמיכה, שיש
(31) לסלקה לפני הייבוש. לשם כך מניחים להם לתסוס ימים אחדים בגומה
(32) באדמה או בגיגית עץ. אחר כך שוטחים אותם לייבוש בשמש. את הפולים
(33) היבשים אורזים בשקים, והם מוכנים למשלוח.
(34) כיצד מכינים את השוקולד בבית החרושת?
(35) בבית-החרושת מנקים את הפולים, קולים אותם ומעבירים אותם במכונת
(36) פיצוח. אחר כך מרחיקים מהם את הקליפות באמצעות זרם אוויר. גוף הזרע
(37) הנותר מכיל כ-54 אחוזי שומן(הנקרא "חמאת קקאו"). השומן נסחט מן הזרעים
(38) בצורת נוזל חום, כאשר מעבירים אותם בין גלילים מסתובבים. נוזל זה נכבש
(39) לעוגיות דקות, ואגב כך נפלט ממנו חלק מן השומן. אחרי כן מרסקים את
(40) העוגיות הדקות וכותשים אותן, עד שמתקבלת אבקת הקקאו המוכרת לנו.
*36*
פסקה ו
(41) בייצור השוקולד מערבבים את הזרעים הקלופים, הקלויים, עם סוכר וחמאת
(42) קקאו וגורסים אותם לעיסה. מעבירים את העיסה למכונה, המייבשת אותם
(43) לחתיכות קטנות. מוסיפים לחתיכות אלה מעט חמאת קקאו כדי לרככן,
(44) מעבירים עליהן גלילים כבדים הלוך ושוב במשך כמה ימים, עד שמתקבלת
(45) עיסה אחידה, נוזלית-למחצה. יוצקים את העיסה הזאת לתוך תבניות ומקררים
(46) אותה. כך נעשה השוקולד מוצק, ואפשר לחלץ אותו מן התבניות בנקישה קלה.
2. כתבו במחברתכם את כל הפעלים שבטקסט.
3. מיינו אותם לפעלים בזמן עבר, פעלים בזמן הווה ופעלים בזמן עתיד.
4. האם גיליתם משהו מעניין לגבי פעלים בזמן עתיד?
5. כתבו פסקה שנושאה "קקאו ושוקולד", ובה תחזית למאה השנים הבאות של תעשיית השוקולד בעולם. היעזרו בפעלים בזמן עתיד.
עומר אומר
בטקסט מן האנציקלופדיה פגשתם בכמה פעלים מיוחדים. כמו למשל במשפט: "הצ'קולטל הוכן מפולי קקאו כתושים וממים".
מקריאת הטקסט אנו יודעים שבני שבט המאיה הכינו את הצ'קולטל מפולי קקאו כתושים וממים. במשפט זה יש פעולה אחת ושני משתתפים: עושה הפעולה (בני המאיה) ומקבל הפעולה (הצ'קולטל).
*36*
1. מה מיוחד בשני הצירופים הבאים: היה מקובל, היו שותים?
ספרו על הרגלים שונים שהיו לכם כשהייתם ילדים קטנים. השתמשו בצורה המורכבת הזאת.
2. מה מיוחד בשני הפעלים הללו: הוכן, הופץ
*37*
עינב אומרת
פינת המילון
היכן תמצאו במילון את הפירוש למילה "לחלץ"?
כתבו את הערך המילוני. אפשר להיעזר גם במילון באינטרנט.
כתיב של פעלים סבילים בעתיד
כאשר קוראים קטע ללא ניקוד - צריך לשים לב לפעלים בזמן עתיד.
יש פעלים המתחילים ב-י' אחת: יש פעלים המתחילים ב-י' כפולה.
בפעלים בזמן העתיד כמו: ישבר, ישכח, יכתב, ישמר, יש לבטא את ה-י' בתחילת המילה.
כאשר כותבים בלי ניקוד יש לכתוב י' כפולה בתחילת המילה, כך: יישבר, יישכח, ייכתב, יישמר.
1. רשמו במחברת את צמדי הפעלים בשני הטורים, לדוגמה: יפתח - ייפתח.
2. א. קראו בקול כל צמד משפטים. שימו לב להגיית הפועל.
פעלים פעילים (מתאימים לעושה הפעולה) | פעלים סבילים (מתאימים למקבל הפעולה) |
דן יפתח את השער | השער ייפתח על ידי דן |
אביו יסגור את השער אחריו | השער ייסגר על ידי האב |
האב יכתוב מכתב חשוב | המכתב ייכתב על ידי האב |
הוא ישכח את המכתב | המכתב יישכח על השולחן |
ב. הוסיפו עוד שני משפטים בכל טור ובהם צמדי פעלים.
3. קראו בכיתה בקול רק את התשובות המתאימות וכתבו אותן.
בטור הימני הפעלים נכתבים ב-י' אחת / ב-י' "כפולה". הפעלים "מספרים" על עושה הפעולה / מקבל הפעולה.
בטור השמאלי הפעלים נכתבים ב-י' אחת / ב-י' "כפולה".
הפעלים "מספרים" על עושה הפעולה / מקבל הפעולה.
*38*
*38*
עינב ועומר בגן-החיות
קומיקס עינב ועומר
1. השלימו את המשפטים הבאים בפעלים המופיעים בעלילון (היעזרו במאגר).
מאגר פעלים:
נ-ד-נ-ד, ג-ל-ג-ל, ש-ע-מ-מ.
א. אחיו הקטן של עומר
--
בנדנדה שבגינה.
ב. הכדור של עינב
--
אל מתחת לספסל.
ג. החברים של עינב לא שיחקו איתה, והיא
--
רוב הזמן.
2. מה משותף לכל הפעלים הללו?
3. השלימו פעלים מרובעים לפי המילה המודגשת (היעזרו במאגר).
מאגר פעלים:
תיקצבה, תירגל, עיצבנה, תימצת, תיפקד.
א. בחדר לא היה די אוויר. דני פתח חלון ואיוורר את החדר.
ב. המורה ביקשה להכין תמצית. התלמיד קרא קטע ו
--
אותו.
ג. התלמיד נראה עצבני. העבודה
--
אותו מאוד.
ד. איתן קיבל תפקיד אחראי בספרייה. הוא
--
מצוין כספרן.
ה. הספרן ביקש תקציב לספרים. המנהלת
--
את הרכישה.
ו. המדריך הדגים תרגילי כושר. רונן
--
אותם בבריכה.
*39*
גולשים באתרי אינטרנט
מי ומה מסתתרים בפועל?
אתם מוזמנים להיכנס לקישור הבא וללמוד מי ומה מסתתרים בפועל, לשחק וליהנות:
(הקלידו בגוגל: גלים - מי מסתתר בפועל)
דוגמא של אתר אינטרנט
*40*
*40*
*40*
*40*
כשאמורי אשיג אטוסה, המכשפה הקטנה, גמרה את לימודיה, היא היתה חייבת להיבחן. המנהל הניח לפניה על השולחן שני מזלגות ואמר לה: "עכשיו כשפי אותם. את זוכרת שלמדנו מה הדבר שנחוץ בעולם: משהו חזק, משהו מהיר, משהו קני, משהו מכיר."
"אחת, שתיים, שלוש," אמורי נעצה מבט חזק מאוד במזלגות, עצמה את עיניה בכל הכוח ולחשה: "וילברס, זילברס, מינדרהאם, לולרהאם," ופקחה את העיניים במהירות.
היה רגע שקט. במקום המזלגות היו מונחים על השולחן שני ראשי ורדים לבנים. "אמורי אשיג, ורדים לבנים? זה מה שאת רוצה וזה מה שאת יכולה? זה מה שאת חושבת לעצמן שנחוץ בעולם? מה זה איתן? את חושבת לעצמך שזה משהו חזק, משהו מהיר, משהו קני, משהו מכיר? אמורי אשיג אטוסה, אני נותן לך הזדמנות שנייה."
אמורי עצמה את עיניה ולחשה במבוכה: "וילברס, זילברס, מינדרהאם, לולרהאם." היא פקחה לאט לאט את עיניה והביטה בשולחן. "אמורי אשיג אטוסה," אמר המנהל בשאט נפש, "שני כדורי זכוכית - השתגעת? זה מה שלמדת בבית-ספרנו? גולות?" הוא חזר בבוז. "מה את חושבת לעצמך? האם זה משהו חזק, משהו מהיר, משהו קני, משהו מכיר? אמורי אשיג אטוסה, אני נותן לך הזדמנות אחרונה. עצמי את עינייך והתרכזי חזק מאוד. חשבי מה באמת צריר כדי לצאת לעולם."
אמורי אשיג אטוסה כיווצה את השפתיים ולחשה: "וילברס, זילברס, מינדרהאם,
*41*
לולרהאם," ונשארה עומדת בעיניים סגורות. היא פחדה לפקוח אותן. "אמורי," שאג המנהל, "את עושה את זה בכוונה, מה?" עיניה של אמורי נפקחו בבת-אחת.
"אפילו את, גבירתי, לא תגידי לי שמה שנחוץ בעולם זה צדפים."
אמורי אשיג אטוסה הרגישה את הדמעות מתחילות לבצבץ בזוויות עיניה. "מה איתן? לא למדת כאן כלום? את טיפשה או שאת עושה את עצמן?" אמורי אמרה: "זה לא בכוונה."
"זהו," אמר המנהל, "בשביל להצליח בעולם צריך כוונה, את שומעת? אני אתן לך עוד הזדמנות אחת אחרונה. ואז, אם לא תצליחי, כבר לא תוכלי לצאת לעולם לעולם." אמורי ניענעה בראשה.
"התאמצי" אמר המנהל, "זכרי מה שלמדנו בבית-ספרנו, מה שכל התלמידים ביצעו על נקלה וכבר הרחיקו עמוק אל תור העולם. אני רוצה להזכיר לך שמה שנחוץ זה משהו חזק, משהו מהיר, משהו קני, משהו מכיר."
"אחת, שתיים, שלוש." אמורי לא הצליחה לעצום כל כך חזק את העיניים, מפני שהן היו לחות והיא כבר לא יכלה להתרכז. גם כשאמרה: "וילברס, זילברס, מינדרהאם, לולרהאם," שום דבר לא קרה.
"איכס," אמר המנהל, "אמורי אשיג אטוסה, בוודאי שאינך יכולה להמשיך ללמוד בבית-ספרנו."
והוא יצא בטריקת דלת.
לאט לאט פקחה אמורי את עיניה. על השולחן לפניה עמדו שני ג'וקים שחורים ומבריקים. הם מוששו במחושיהם הדקיקים. אפילו אמורי חשבה שהם מגעילים. היא רצתה להשאיר אותם על השולחן, ובשקט בשקט לחמוק מהחדר וללכת לאן שיכולה ללכת מכשפה קטנה כלי תעודה. אבל היא לא יכלה להשאיר אותם פה, שכולם יראו למה נהפכו לה המזלגות. והיא ניגשה לשולחן. מה תעשה בהם?
"הי גברת, נעים מאוד. שמי זילברס. הג'וק הימיני לשירותך." "הי אמורי, נעים מאוד, שמי וילברס. הג'וק השמאלי לשירותך."
אמורי הביטה לצדדים. רק שאף אחד לא ישמע שהיא מדברת עם ג'וקים. והיא תפסה את זילברס בקצה האצבעות ושמה אותו בכיס ימין, ואת וילברס תפסה באצבעותיה והכניסה לכיס שמאל, ויצאה איתם למסדרון.
היא הסתכלה סביב סביב. לא היה שם אף אחד. היא ניערה את הכיסים וזילברס ווילברס נפלו החוצה.
*42*
"צצ..." לחשו, "את לא יכולה להיפטר מאיתנו סתם כך ראשית, את אחראית לנו. ושנית, מה אנחנו אם לא משהו חזק, משהו מהיר, ולקנות ולמכור אותנו לא צריך. אותנו מקבלים חינם."
מה יכלה אמורי המסכנה לעשות? הם מישמשו במשושיהם הדקים המגעילים.
"אולי זה נכון," אמרה אמורי, "אבל לא המצאתי אתכם בכוונה."
"את יודעת שזה לא משנה," אמרו זילברס ווילברס. "לא בכוונה זה פשוט בכוונה אחרת."
"מה אתם רוצים שאעשה?" אמרה אמורי כלי להביט בהם אפילו. "למה דווקא אני צריכה להיות אחראית לכם? הרי לעולם לא אקבל תעודה לצאת לעולם."
"צצ... לא בעיה," אמרו זילברס ווילברס. "מה שאת צריכה לעשות איתנו זה לאלף אותנו."
"אני לא רוצה," אמרה אמורי והתחילה לרוץ כדי לברוח מפניהם.
המסדרון היה ריק. אבל זילברס ווילברס חבטו בכנפיהם השחורות, עופפו בכבדות וצנחו על כתפיה של אמורי
"תאלפי אותנו, אמורי," לחשו, "את חייבת, את אחראית." כמה שהם מתועבים, חשבה לעצמה אמורי. אבל בקול אמרה להם: "אתם עירומים, לכו להתלבש."
וילברס וזילברס נעלמו מעבר לפינה, חזרו שניהם לבושים ונעמדו לפניה.
"מה אתם רוצים עכשיו?" שאלה אמורי
"מה, אנחנו לא יפים? אנחנו רוצים שתגידי לנו את זה. שנראה ששמת לב."
"מה אתם חושבים, שלא רואים שאתם ג'וקים? ג'וקים לבושים זה ממש ג'וקים עירומים עם בגדים."
אמורי התיישבה על הספסל. מזל שכולם כבר הלכו הביתה, חשבה. "מה אתם רוצים שאעשה?" שאלה בקול נמוך
"אנחנו רוצים שתגידי לנו: 'וילברס וזילברס הנפלאים והנעימים, אנא רקדו לפניי'."
כמה שהם מגעילים, חשבה לעצמה אמורי. אבל בקול אמרה: "נו, תרקדו אם אתם כל כך רוצים."
וזילברס ווילברס רקדו.
אחרי שהם גמרו, הם קדו ואמרו: "צצ... עכשיו אנחנו רוצים תשבחות."
"מה זה?" אמרה אמורי
"שתגידי: 'וילברס וזילברס, רקדתם כל כך נפלא, בעדינות, בקצב ובחן'."
אמורי חזרה על דבריהם.
"רואים שאת לא משכנעת. ואנחנו רקדנו כדי למצוא חן בעינייך ולא יצא מזה כלום. בסדר, עכשיו ניתן לך עוד הזדמנות. אז תגידי: 'זילברס ווילברס, תשירו לי שיר נהדר'."
*43*
איזה חזירי מחמאות, חשבה אמורי. אבל בקול אמרה: "נו, שירו כבר, אם אתם כל כן רוצים."
זילברס ווילברס הכו בכנפיים היבשות שלהם איזה זבב ג'וקג'וקי, גמרו והתמתחו:
"עכשיו את צריכה להגיד ששרנו נהדר," אמרו זילברס ווילברס, "כי שרנו כדי שתאהבי אותנו."
"אתם ממש זמרים," אמרה אמורי, וחזרה על זה פעמיים.
"רואים שלא השתכנעת. מה אנחנו יכולים לעשות כדי שתאהבי אותנו?"
"כלום, כלום-כלום-כלום. פשוט הסתלקו ממני."
שמעו וילברס וזילברס, התנפחו, ציפצפו ואמרו: "אנחנו לא מסוגלים, אנחנו לא יכולים להיפטר מאמורי לעולמי עולמים."
אמורי התחילה לבכות. הדמעות שלה היו גדולות, והן ירדו על זילברס ווילברס כמו אבני מים וקלעו בהם בדיוק. זילברס ווילברס ישבו באמצע השלולית, רטובי כנפיים, ולא יכלו לקום.
"צצ... אנחנו טובעים. הצילי אותנו, אמורי אשיג אטוסה."
אמורי נבהלה. לא לאהוב את זילברס ווילברס זה דבר אחד, אבל להטביע אותם זה כבר דבר אחר, ולזה היא לא התכוונה בכלל. עכשיו היא אפילו לא יכלה לברוח, והיא שלחה קצה ציפורן ימנית ושלתה מן המים את זילברס, ואחר כך שלחה קצה ציפורן שמאלית ושלתה מהמים את וילברס. והם ישבו כמו שני שכלולי אטריות על שפת הבריכה ולא רצו להתנחם.
"אתם כועסים," אמרה אמורי. "אל תכעסו. לא עשיתי את זה בכוונה."
"זהו," לחשו וילברס וזילברס, "זו הבעיה, היית צריכה להתכוון אלינו. היית צריכה להגיד: 'זילברס ווילברס הנפלאים והנעימים'."
אמורי המסכנה, מה כבר יכלה לעשות? היא לחשה בקול נמוך: "זילברס ווילברס הנפלאים והנעימים, תעופו בבקשה."
"לא," אמרו זילברס ווילברס, "לפי הקול שלך רואים שאת לא מתכוונת. אנחנו לא נזוז מפה אף פעם. לעולם."
"זילברס ווילברס," אמרה שוב אמורי, "אתם נפלאים ונעימים באמת. עופו. עופו. בבקשה."
"מה? תגידי עוד פעם. לא שמענו כל כך טוב."
"זילברס ווילברס!" צרחה אמורי, "אתם הג'וקים הכי נפלאים והכי נעימים בעולם!"
היה רגע שקט. מתוך השלולית הקטנה עלו זילברס ווילברס, ולנגד עיניה של אמורי נהפכו לשני סוסים לבנים ונפלאים, עם רעמות ארוכות וזנבות מתנופפים.
*44*
זילברס ניגש אליה וליקק אותה בלשונו משמאל, הביט בה בעיניים עגולות עם עפעפי זהב ולחש: "הכירי, שמי האמיתי מינדרהאם." וילברס התקרב אליה וליקק אותה בלשונו מימין והביט בה בעיניים עגולות עם עפעפי זהב ולחש: "הכירי, שמי האמיתי לולרהאם."
"וילברס וזילברס, מינדרהאם ולולרהאם," לחשה אמורי, "אני לא מאמינה."
הנה לפניה, בדיוק בדיוק לפי הכללים: משהו חזק, משהו מהיר, משהו קני, משהו מכיר.
אף על פי שאיש לא יעלה בדעתו למכור סוסים נפלאים כאלה.
ואז הופיעה מרכבה, וזילברס ווילברס - כלומר מינדרהאם ולולרהאם - נרתמו אליה.
"ואת זה אני עשיתי, אני, שלא עברתי את הבחינה ולא קיבלתי שום תעודה בבית- ספרנו," לחשה אמורי והתיישבה במושב הקדמי של המרכבה.
זילברס ווילברס רקעו כל אחד ברגל ימין, ואחר כן ברגל שמאל, צנפו ויצאו לדרך.
"טוסי, אמורי אשיג אטוסה, עכשיו טוסי לך אל תוך העולם. קדימה, קדימה, טוסי על משהו נפלא, משהו מלהיב, משהו דהיר, משהו אהיב."
בעקבות הסיפור
1. מדוע נכשלה אמורי בבחינה?
2. המושג "כוונה" מופיע פעמים רבות בסיפור כפועל, כגון: "להתכוון", "התכוונה", או כשם עצם "כוונה".
א. רשמו את כל המשפטים שבהם מופיע המושג "כוונה".
- בפי המנהל:
- בפיה של אמורי:
- בפי שני הג'וקים:
ב. מה החשיבות שיש למושג זה בסיפור?
3. מה אומרים הג'וקים לאמורי לגבי כוונה? האם אתם מסכימים איתם? הסבירו את עמדתכם.
4. השם "אמורי" פירושו "אהבה" באיטלקית. איזה תפקיד חשוב ממלאים בסיפור השם אמורי והצורך ברגש האהבה?
5. מי דורש אהבה ממי?
6. מה עשו שני הג'וקים לאחר שהרגישו את אהבתה של אמורי? (שני דברים)
7. מה גרם לכך ששני הג'וקים גילו לאמורי את שמותיהם האמיתיים?
8. מה היא, לדעתכם, משמעות המושג "לצאת לעולם"?
9. מה ניתן ללמוד מן הסיפור הזה כדי להצליח, לגדול ולפתח יכולת "לצאת לעולם"?
*45*
10. בסיפור משתמשת הסופרת בארבע מילים כדי לתאר את הדבר שנחוץ בעולם: "משהו חזק, משהו מהיר, משהו קני, משהו מכיר".
א. בחרו את ההשלמה הנכונה למשפט: כל המילים הן שמות עצם / פעלים / תארים.
ב. שלוש מהמילים האלה הן מאותה תבנית, אותו משקל. איזו מן הארבע היא יוצאת דופן?
דנים עם חברים
1. בעולמה של אמורי היא צריכה לבצע כישוף מסוים כדי להתבגר ו"לצאת לעולם". מה, לדעתכם, צריך ילד בעולם שלנו ללמוד כדי להתבגר ו"לצאת לעולם"?
מכירים מושגים ספרותיים
האנשה
בספרות משתמשים פעמים רבות ב"האנשה". מקור המילה "האנשה" הוא בשורש א-נ-ש. ופירושה: מתן תכונות אנושיות לחפצים דוממים, לבעלי-חיים או לכל חפץ או עצם שאינו אנושי. סופרים ומשוררים משתמשים בהאנשה כדי שלקורא יהיה קל יותר להזדהות עם הדמויות בסיפור.
2. מהן התכונות האנושיות שמייחסת הסופרת לג'וקים בסיפור "אמורי אשיג אטוסה"?
3. מהן התכונות האנושיות שמייחסת הסופרת לסוסים בסיפור?
שאלת רשות - השוו בין בית-הספר למכשפות של אמורי ובין בית-הספר "הוגוורטס" בספרי הארי פוטר: מה דומה ומה שונה בין שני המוסדות? האם נתקלתם במצב שבו ציפו מכם להצליח במבחן חשוב ולא הצלחתם? ספרו מה הרגשתם וכיצד התמודדתם עם תחושת הכישלון.
*46*
כותבים סיפור
גם אתם יכולים לכתוב סיפור. לסיפורים יש מבנים שונים, אך לכולם מאפיינים משותפים.
כתבו סיפור על התמודדות עם משימה שעמדתם בה.
לפני הכתיבה - חשבו על רעיון או על נושא שיעניין, יסקרן, ישתף או יעביר מסר לקורא.
כותרת - חשבו מה תהיה הכותרת של הסיפור.
פתיחת הסיפור - בחרו באיזו דרך תרצו להתחיל את הסיפור; יש סיפורים שהפתיחה שלהם משתפת את הקורא בזמן ובמקום ההתרחשות, כמו גם בפרטים החשובים הגורמים להתפתחות של הסיפור, של הדמויות בסיפור ושל היחסים ביניהן. אך יש סיפורים המכניסים את הקורא ישירות לתוך העלילה ומוסיפים פרטים חשובים במהלך הסיפור.
עלילת הסיפור - מה קרה בסיפור? איך התפתחו האירועים השונים? האם יש אירוע מרכזי? קשרו בין האירועים בסיפור. האם תרצו לשלב מתח? הפתעה? הומור? תארו את הדמויות - מה הן אומרות? איך הן מתנהגות? מה הן חושבות?
סיום - אפשר לסיים את הסיפור בדרכים שונות: סוף טוב, סוף עצוב, סוף מפתיע ועוד.
*46*
- איני יכול להישאר בבית-הספר אחר תום הלימודים - אמרתי למורה, לפרופסור הרברט - מוטב שאספוג מידך מלקות; אך אל נא תשאירני כאן! אבא ילקני בין כך ובין כך כשאשוב הביתה באיחור של שעתיים!
- הנך גדול מכדי שילקוך, דייב! - אמר פרופסור הרברט - אך עלי להענישך על כך שטיפסת על עץ הדובדבנים. אתם, הנערים, ידעתם זאת היטב! שאר החמישה פרעו את עונשם בסך דולר אחד. אתה הנך היחיד שעדיין לא שילם בעד הנזק. האם אינך יכול ללוות דולר מחבריך?
- אינני יכול - עניתי - יהיה עלי לשאת בעונש. אך אם יהיה זה עונש מהיר, לא אכפת לי הדבר כלל. אינך מכיר את אבי, אדוני הפרופסור - המשכתי דבריי - אבא הוא אדם מן הדור הישן, ולעולם לא יבין את עניין עץ הדובדבנים על בוריו. אני הוא הראשון מבני משפחתנו המבקר בבית-ספר תיכון!
- עליך לשאת בעונש, דייב! - התעקש הפרופסור הרברט - עליך להישאר שעתיים אחר הלימודים ושעתיים מחר. אשלם לך עשרים וחמישה סנט בעד כל שעה; כך תוכל
*47*
לשלם את הכופר במעשה ידיך. עליך לשטוף את הרצפה, את הלוח ואת החלונות. לא יכולתי לבקש את הפרופסור הרברט להלוות לי דולר. אנוס הייתי להישאר ולעזור לשמש בבית-הספר אחר הצהריים. אין ברירה.
בשטפי את הרצפה הירהרתי: מה יאמר אבא על כך? מה אספר לו בשובי הביתה? מדוע טיפסנו על עץ הדובדבנים ושיברנוהו? למה עשינו כל זאת, שישה נערים פוחזים שטיפסו על עץ הדובדבנים בעבור זיקית אחת?
מדוע לא היה זה עץ חזק יותר? ולמה חרש בעל הגן, איף קרבטרי, אותה שעה ליד ביתו ותפס אותנו בקלקלתנו? מדוע אינו אדם טוב מכדי להטיל עלינו עונש של דולר לכל אחד בעד עץ דובדבנים קטן?
בשעה שש בערב עזבתי את חצר בית-הספר. שעה שלמה של הליכה נכונה לי. כל הדרך פיעמה בי המחשבה: "עלי למהר! למהר! לרוץ ביער האפל! עלי לטפס על הגבעות החשופות! עלי לרוץ במורד הביתה! עלי למהר!" רצתי בשארית כוחי במורד הגבעה עד שהגעתי לגדר האחו. חציתי בריצה את האחו הגדול - הביתה.
הטלתי את ספריי בחצר ומיהרתי לרפת. לא היה סיפק בידי להחליף את בגדי בית-הספר הנקיים בבגדי העבודה הטלואים. ראיתי את אבא מוביל תבן לבהמות. זה היה תפקידי! מיהרתי לגדר וקראתי: - הנח זאת לי, אבא! אני אעשה זאת! איחרתי מעט!
- רואה אני - אמר אבא, התבונן בי במבט חודר ועיניו ירו ברקים - מה, לכל הרוחות, עיכב אותך עד עתה? האינך יודע מה רבה העבודה שעליך לעשות פה?! ניסיתי לעשות אחד מבני משפחתך למשכיל, והנה מה שעלתה לי! לא שלחתיך לבית-הספר התיכון כדי שתאחר בערבים!
- נאלצתי להישאר בבית-הספר אחרי הלימודים - אמרתי. לא יכולתי לכחש לאבא. הוא יכול ללכת לבית-הספר ולהיוודע מה האמת.
- ומדוע נאלצת להישאר שם עד עתה?
- היה לנו היום שיעור בטבע - הסברתי בחמה - יצאנו עם המורה לשדות לחפש רמשים. שישה מאיתנו, הנערים, שברו עץ דובדבנים. נקבע עונש של שישה דולרים. אני הייתי היחיד שלא שילם. הפרופסור הרברט החליט לשלם לי דולר בעד עבודתי במשך ארבע שעות אחרי הלימודים, היום ומחר. כן, גם מחר יהא עלי להישאר בבית-הספר.
- הזוהי האמת? האמת כולה?
- כן. תוכל לברר זאת בעצמך.
- וכך באמת אעשה. את עצו של מי שברתם?
- של איף קרבטרי.
- ואיך זה הגעתם עד לסביבתו של איף קרבטרי? - שאל אבא בזעף - והרי הוא מתגורר במרחק ארבעה מילין מבניין בית-הספר. איזה מין בית-ספר תיכון הוא זה? כלום אין הם מלמדים אתכם מתוך ספרים ומחברות? לשם מה מתרוצצים איתכם בשדות?
*48*
- אבא - הסברתי שוב - האביב קרב. אנו לומדים בשיעורי הטבע על חיי הרמשים. היה עלינו לצוד פרפרים, נחשים, לטאות וצפרדעים ולאסוף צמחים שונים. היה בוקר בהיר, ויצאנו לחפש כמה יצורים מאלה. שישה נערים, ואני בתוכם, ראו לטאה על עץ הדובדבנים. טיפסנו כדי לתופשה. שברנו את העץ. איף קרבטרי חרש בשדה הסמוך. הוא רץ לגבעה ושאל לשמותינו. חמשת הנערים האחרים שילמו כל אחד, אך לי לא היה כסף כלל. הפרופסור הרברט שילם במקומי, ועתה עלי לגמול לו בעבודה בבית-הספר!
- בן-עניים, אה?! - הימהם אבא - מחר אלמדם לקח! מחר אראה להם כיצד מתייחסים לבן-עניים!
- אנא, אבא - חיננתי - אל נא תלך מחר לבית-הספר! אנא, תן לי את חמישים הסנט הדרושים, אך אל נא תבוא לבית-הספר!
- הנך בוש באביך, דייב! בוש באביך הקשיש, הא? שכחת כמה יגיעות יגע לגדלך, שכחת כי הוא שלחך לבית-הספר התיכון כדי שתיטיב את חייך! מחר אלך ואשוחח עם הפרופסור שלך. הוא לא יהין עוד להשאירך אחרי הלימודים מפני שבן-עניים אתה. ועתה - לעבודה, בני!
המחשבות חלפו במוחי כבזק: "עלי לברוח מהר ככל שאוכל! אעזוב את בית-הספר ואת הבית לעולמים! לא אוכל לבוא עם אבא לבית-הספר! הוא ייטול את הרובה ויירה בפרופסור הרברט! איני יודע מה מסוגל הוא לעשות עוד! אברח ואבא לא יוכל להשיגני! או אולי אספר לו שבית-הספר עקר להרים. אוכל לספר לו הכול, אך הוא לא יבין... הכול נשתנה מאז ילדותו. אוכל לספר לו על איסוף צפרדעים וחרקים, אך הוא לא יבין! אם אברח, יחשוב שבית-הספר התיכון והפרופסור הרברט גרמו לכך. אין כל אפשרות לברוח. הוא יפגע בפרופסור הרברט! עלי להישאר בבית, להאכיל את הבהמות. אין דרך אחרת."
כשסיימתי את עבודתי המפרכת, שלח הירח נוגהו והשעה היתה קרובה לחצות. אכלתי ועליתי לחדרי. שמעתי איך שוחח אבא עם אמא. הוא אמר לה כי ילך מחר בבוקר וילמד את הפרופסור הרברט לקח.
ניסיתי לשכוח את דבריו, אולם הם חזרו והידהדו בראשי. ניסיתי ללמוד חשבון; חזרתי על השיעור בטבע; אך כל הזמן קדחה בי המחשבה: "אבא ילך מחר לבית- הספר! הוא שונא את הפרופסור הרברט! הוא עלול לירות בו! מי יודע מה יארע?" ואז חלף רעיון מרגיע: "אולי תצטנן חמתו של אבא במשך הלילה, והוא ישכח את מזימתו עד הבוקר?"
אולם למחרת היום, בארבע לפנות בוקר, כבר העירני אבא ויצאנו לעבודה. כשסיימנוה כבר עלה השחר. סעדנו את ארוחת הבוקר.
*49*
- ועתה דייב - אמר אבא לבסוף - התכונן ללכת לבית-הספר. לא ארשה שילמדוך בצורה טיפשית שכזו. לא ארשה להם ללמדך לשבור עצי דובדבנים. בוא!
אבא לבש את מדי החג שלו, נעל מגפיים גדולים, נטל את רובהו ויצא עימי לדרך. הרחובות בעיירה היו ריקים מאדם. "מוטב כך," חשבתי, "אם יירה בפרופסור, לא יהיו עדים רבים לכך..." לבסוף הגענו לבית-הספר. רק תלמידים מעטים נמצאו בו בשעה מוקדמת זו. אבא מיהר אל הפרופסור הרברט ושאל: - אתה כאן, הפרופסור?
- כן - ענה הפרופסור - ואתה הנך אביו של דייב, הלא כן?
- כן - אבא הסיט את רובהו לכיוונו של הפרופסור, שהחוויר מהתרגשות.
- רצוני לדעת רק מספר דברים על בית-ספר זה! - אמר אבא - רציתי להשכיל את בני דייב. הוא היחיד מבני משפחתנו הענייה שנשלח לבית-ספר תיכון. אתמול איחר לחזור הביתה והשאיר את כל העבודה על צווארי. הוא אמר שאתה שלחת אותו לצוד צפרדעים, רמשים וזיקיות, והוא שבר עץ דובדבנים ונאלץ להישאר שעתיים אחר הלימודים היום ומחר, כדי לפרוע את חובו. הנכון הדבר?
- אה...- מילמל הפרופסור הרברט - א... כן. הדבר נכון. - הוא העיף מבט חששני אל רובהו של אבא.
- ובכן - גבר קולו של אבא - אין זה בית-ספר תיכון! זהו בית-ספר לרמשים, בית- ספר לצפרדעים! אך אין זה בית-ספר תיכון!
- לשם מה הבאת עימך את הרובה הזה? - שאל הפרופסור ברטט.
- רואה אתה לוע זה, כאן, ברובה? לוע זה יפלוט אש אל פרופסור ממש כשם שיעשה כן לכל אדם אחר! אבל עכשיו אין צורך בו. מכה הגונה תספיק! - המשיך אבא במהירות. אבא ניצב מאיים וגדול כל כך. מעולם לא ראיתיו כה גדול. ראיתי קודם לכן את הפרופסור הרברט. הוא נראה בעיניי תמיד גבוה וגדול, אולם הפעם, בצד אבא, לא נראה גדול כלל וכלל.
- מילאתי רק את חובתי - אמר - אני מצטער, מר סקסטון, אולם זו חובתי... זה היה שיעור בטבע.
- שיעור בטבע?! - קרא אבא - שיעור צפרדעים! שיעור זיקיות! נוטלים ילדים צעירים מאת הוריהם, המפרכים את גופם כדי לשלם את שכר הלימוד הגבוה, אך כדי לצוד זיקיות וצפרדעים?!
- סגור את הדלת, דייב! - הורה לי הפרופסור, משנשמעו צעדי התלמידים הקרבים.
יצאתי החוצה וסגרתי את הדלת מאחוריי. התנדנדתי כעלה נידף ברוח. הרי אבא עומד להכות את הפרופסור הרברט! שמעתיו מתווכח בקול. הפרופסור ניסה לשכך את כעסו של אבא. הוא הסביר לו, כי היה מוכרח לעשות את אשר עשה. לאט לאט נעשה קולו של הפרופסור בטוח, והוא החל לשכנע את אבא כי צדק במעשהו. הן לא יכול להכותני, ובהלוותו לי כסף רק לטובתי נתכוון.
קולו של אבא נתנמך, אך לפתע גבר שוב ושמעתיו מתרעם: - אולם לשם מה עליכם
*50*
לצוד נחשים וצפרדעים במקום ללמוד?
אחר שמעתי את תשובתו המרגעת של הפרופסור: - יש לנו מטרה לימודית בכך, מר סקסטון. אנו משמרים את הגופות באינקובטור, לצורך לימודי הטבע.
- באינקובטור? - נדהם אבא - מעולם לא שמעתי על הנחת נחשים באינקובטור. האינקובטור נועד לטיפוח אפרוחים ולא לשימור נחשים.
- השמעת מימיך על חיידקים, מר סקסטון? - שאל הפרופסור.
- רשאי אתה לקרוא לי לסטר, אם תרצה - נתרכך קולו של אבא.
- בסדר, לסטר, השמעת מימיך על חיידקים? - גם קולו של הפרופסור נעשה ידידותי יותר.
- חיידקים? כן. שמעתי עליהם, אך איני מאמין בקיומם. בן שישים ושבע אני, ומימיי לא ראיתי חיידק בעיניי!
- הרי אי-אפשר כלל לראות חיידק בעין עירומה - חייך הפרופסור - הישאר עימנו בבית-הספר עוד שעות מספר. אוכל להראותך דברים מעניינים ביותר. מה דעתך, למשל, אם אראה לך את החיידקים שעל שיניך?
- מה! - נתבהל אבא - רצונך לספר לי כי יש חיידקים על שיניי?!
- ודאי - נתחייך הפרופסור - וחיידקים דומים נמצאים גם בגופו של הנחש הניצוד.
- אינני מאמין, אינני מאמין... - מילמל אבא, נבוך.
- הישאר עימנו מעט ותראה זאת במו עיניך, מר סקסטון - אמר הפרופסור. לבסוף הצליח לשכנע את אבא, שמילמל: - העולם נשתנה מאז למדתי אנוכי בבית-הספר. אז למדנו רק לקרוא ולכתוב. ואילו עתה מראים חיידקים בנחש שחור ועל השיניים... אכן, שינוי רב נתחולל מאז!
ואבא נשאר לשעות הלימודים הבאות. שמחתי בראותי אותו ואת הפרופסור הרברט מטיילים בידידות בחצר ומשוחחים כחברים ותיקים. הנערים והנערות הרבים התבוננו בהשתוממות באבא החסון ובבגדיו המשונים. אולם אני לא בושתי באבא שלי. ידעתי שאבא שלי טוב הוא, אך מנהגיו פשוטים ומוזרים לבני העיר, שחייהם קלים בהרבה מחייו, והייתי גאה על אבי החסון והגבוה. אומנם מנהגיו פשוטים וגסים, אך הוא כן עם ליבו ואומר את אשר יחשוב.
אל שיעור הטבע נכנסו הפרופסור ואבא שלובי זרועות כשהם משוחחים בערנות וברעות.
- הכירו נא, נערים, את אביו של דייב - הציג הפרופסור את אבא לפני כולם וביקשו לגעת בקיסם דק בשיניו. אבא מילא את דבריו בהתעניינות. הפרופסור הניח את טיפת הריר שבקצה הקיסם מתחת למיקרוסקופ והורה לאבא להתבונן.
שוב מילא אבא אחר דבריו בסקרנות וגחן אל המיקרוסקופ בעצמו את עינו האחת. הוא העיף מבט תוהה ואחר נשא את ראשו וקרא בהתרגשות:- הנה הוא! אני רואה אותו! מי מילל ומי פילל?! חיידק על שיניו של אדם?!
*51*
- יש מיליוני חיידקים כאלה בגופנו, לסטר - אמר הפרופסור הרברט לאבא הנדהם, שרכן שוב על המיקרוסקופ - מהם מזיקים ומהם מועילים. באותו רגע ניתק אחד הכפתורים במעילו של אבא, והרובה שהיה צמוד אליו וחבוי מתחת למעיל ביצבץ החוצה. הפרופסור הרברט מיהר לכסותו בטרם ייראה, אולם איחר. גם אבא נבוך. ככלות הכול, מה צורך ברובה בשעת שיעור בטבע בין ידידים? אולם הרגל של שנים מנע את ניתוקו של אבא מרובהו.
הפרופסור הפסיק את הדממה: - אתמול הצלחנו לצוד נחש שחור, לסטר. כוונתנו לנתחו. רצונך לראות את החיידקים שמצאנו בתוכו?
- לא - סירב לפתע אבא - מאמין אני לכם. איני רוצה לראות בהרגכם יצור חי כנחש. איני שוטם את הנחשים השחורים; הם מועילים מאוד לנו, לכפריים. לא הייתי מרשה לאיש להורגם בחצרי. הרי בעלי-החיים הללו אינם מזיקים לנו והם חסרי מגן. מדוע אפוא נפגע בהם?
הבחנתי במבטי אהדה בעיני חבריי. הם החלו לחבב את אבא על דבריו אלה. אדם כן ופשוט זה, שניצב לפניהם וקנה רובהו בולט מתוך מעילו, מצא חן בעיניהם.
המורה המשיך להסביר לאבא את שיטות העבודה בבית-הספר, עד אשר נשמע הצלצול שבישר את גמר הלימודים באותו יום. הכול יצאו את הכיתה בצהלה, אך אני ידעתי: עלי להישאר כאן עוד שעתיים ולשטוף את הרצפות, את החלונות ואת הלוח.
- תוכל לסיים את מלאכתך ביום אחר, דייב - שמעתי את קולו של הפרופסור הרברט, בגחני על הסחבה הלחה - אביך מחכה לך בחוץ. היום אתה רשאי ללכת עימו הביתה.
הנחתי את הדלי והסחבה, נטלתי את ספריי ומיהרתי החוצה.
- דומני, דייב, שעליך לעבוד היום שעתיים נוספות בבית-הספר - אמר אבי; וכאשר הסברתי לו כי הפרופסור התיר לי לדחות את יום העבודה, פסק:- לא! כל חוב יש לפרוע במועדו. נעבוד שנינו במשך שעה ונשלים את קנס הדולר. הבה, הגש את הסחבה.
החילונו בשטיפה. גם הפצרותיו של הפרופסור והבטחותיו בדבר ביטול העונש לא הועילו. אבא עמד על דעתו: חייב אדם לפרוע חובותיו למועד הקבוע. - אנשים ישרים אנו, פרופסור הרברט - אמר אבא - עכשיו אתה השוגה ואני הצודק. נערי נענש וחייב לשאת את עונשו.
ואכן, גם לאחר שהלך הפרופסור לביתו, המשיך אבא לעבוד. מוזר היה לראותו אוחז במטאטא. מעולם לא השתמש במטאטא בבית: זה היה כלי עבודתה של אמא. אבא עבד קשה במשק, אך לא בשטיפת רצפות. לכן קשתה עליו עתה העבודה והוא נפתל
*52*
בעקשנות עם המטאטא הקצר. לבסוף סיימנו את השטיפה ופנינו הביתה.
- היודע אתה, אבא? - אמרתי - הפרופסור הרברט עלול ללכת ולהלשין עליך במשטרה, כי איימת עליו ברובה.
- הוא לא יעשה זאת! - השיב אבא בביטחון - אנו חברים. הוא מחבב אותי ואני מחבב אותו. רואה אתה, דייב? הפרופסור הרברט אמר שאני האיכר החסון ביותר שראה בימיו! אולם זמני חלף, דייב. כיום אדם קטן אנוכי. ייתכן שידיך תהיינה רכות ועדינות מידיי. גם בגדיך יהיו נקיים יותר. אתה תיראה הדור יותר מאביך הקשיש. הימים שנועדו לי חולפים. הימים הבאים נועדו לכם, בני הדור הצעיר. זכור, דייב, בהתבגרך היה אדיב וכן לכל אדם, פרע את חובותיך בזמנם; ובעיקר, היה נוח ורחום לבעלי-החיים. אל תהרוג נחשים שחורים, דייב! זוהי המגרעת היחידה שגיליתי בבית-הספר שלך. נחשים שחורים, כמוהם כבני-אדם, אין הם רוצים במלחמה. הם רוצים בשלום ובשלווה.
כוכבים רעדו והרטיטו ברקיע כשהגענו הביתה. אפלה אפפה את ביתנו הקטן. נכנסנו הביתה וסעדנו את ליבנו בארוחה המוכנה. לאחר הסעודה ישב אבא ליד האח, חימם את ידיו והחל לספר לאמא על יומו המופלא בבית-הספר, היום שלא יישכח מליבו עד רגעיו האחרונים.
בעקבות הסיפור
1. הפתיחה בסיפור (16 השורות הראשונות) מציגה את הדמויות ואת הבעיה.
א. מי הן הדמויות?
ב. של מי הבעיה? מהי הבעיה?
2. דייב מסביר לפרופסור ש"אבא הוא מהדור הישן", תנו שתי דוגמאות לכך.
3. דייב מגיע לביתו באיחור.
א. מה הוא רואה?
ב. מה הוא אומר לאביו?
ג. מה לדעתכם יחסו של דייב לאביו?
4. מדוע כעס האב לאחר ששמע את סיבת האיחור? ציינו שתי סיבות לכעסו.
5. האב מחליט ללכת לבית-הספר ולדבר עם הפרופסור. דייב חרד מכך, הסבירו מדוע.
6. תארו כיצד הצליח הפרופסור לשכנע את האב בחשיבות לימודי הטבע.
7. לדברי האב: "כל חוב יש לפרוע במועדו", האם אתם מסכימים עם האב? נמקו.
8. דייב מתאר את השתלשלות האירועים בסיפור בגוף ראשון. זו נקודת הראות שלו, כך הוא רואה את הדברים.
נתאר לעצמנו שהאם כותבת את הסיפור. מה היא רואה? מה היא חושבת כשדייב מגיע באיחור וכשאביו נוזף בו? (כתבו פסקה זו דרך נקודת הראות של האם).
*53*
9. האם סיום הסיפור הוא סגור או פתוח? נמקו את דעתכם.
מכירים מושגים ספרותיים
סוף סגור - סיום של סיפור העונה על כל השאלות שהוצגו בסיפור ופותר את הבעיות שעלו במהלך הסיפור. גורל הדמויות ידוע והקורא נותר ללא שאלות.
סוף פתוח - סיום של סיפור המשאיר שאלות אחדות ללא תשובה, אינו פותר את כל הבעיות שבעלילת הסיפור. לא תמיד יהיה מידע על גורל הדמויות, והקורא יכול להשלים ולדמיין את סוף הסיפור.
10. מה נוכל לקחת מסיפור זה לחיינו?
דנים עם חברים
1. בתפישת עולמו של האב, הילד צריך לדעת לעבוד בכל העבודות הנדרשות בחווה, לטפל בבעלי-חיים ולהיות מסוגל לכל עבודה פיזית הנדרשת במשק. כיום הדרישות מילדים שונות. מהן, לדעתכם, הדרישות והציפיות העיקריות מן הילדים / התלמידים? (התייחסו לציפיות ההורים, לציפיות בית-הספר ולציפיות הילדים / התלמידים מעצמם). פרטו, הסבירו ונמקו.
או:
2. מה דעתכם על העונשים שהיו מקובלים בתקופה שבה התרחש הסיפור? אילו עונשים נהוג לנקוט בימינו?
מחפשים אתגר
שאלות רשות
השוו בין בית-הספר של האב לבין בית-הספר של הבן וכן בינם לבין בית-ספרכם.
1. מה דומה ומה שונה בין שלושת סוגי בתי-הספר?(אפשר לציין את ההבדלים בטבלה)
2. האם נתקלתם במצב שבו נענשתם קשות בבית-הספר ולא יכולתם להסביר להורים מדוע? תארו.
3. ספרו מה הרגשתם וכיצד התמודדתם עם העונש.
*54*
*54*
*54*
פתח לנו שער, בעת נעילת שער, כי פנה יום.
היום יפנה, השמש יבוא ויפנה, נבואה שעריך.
אנא אל נא, שא נא, סלח נא, מחל נא, חמל נא, רחם נא, כפר נא, כבוש חטא ועוון.
(מתוך תפילת "נעילה", לקראת צאת יום הכיפורים)
לפני סיום יום הכיפורים, עם סיום הצום ואחרי כל התפילות, באה התפילה האחרונה שנועלת (סוגרת, מסיימת) את היום המיוחד הזה. בשעת תפילת "נעילה" המתפללים אמורים לקבל את המחילה / הסליחה לאחר שכיפרו על חטאיהם. בשעת תפילת "נעילה", לפי האמונה, נפתחים שערי שמיים. פירוש הדבר הוא שהתפילות נשמעות ומתקבלות ברצון. לכן בתפילה זו חוזר המשפט: "אל נורא עלילה, המצא לנו מחילה בשעת הנעילה", מספר פעמים, כמו פזמון מרגש.
*54*
פתח לנו שער
ביום הזה השקט
שבע שנים אחרי
הרעש. ואני לא
יודעת כמה לפני הרעש הבא.
פתח לנו שער
אולי יבואו בו
הרחמים
והאהבה.
הידעת?
השיר "נעילה" נכתב בשנת 1980, שבע שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים שהיתה אחת המלחמות הקשות למדינת ישראל ופרצה בשנת 1973 ביום הכיפורים עצמו (ומכאן שמה), בעת שרבים היו מכונסים בתפילה בבתי-הכנסת.
המלחמה גבתה קורבנות רבים, ונהרגו בה אלפים מחיילינו.
שנתיים לאחר כתיבת השיר נפל גיורא (גוני), בנה של רעיה הרניק, בקרב על ה"בופור", מבצר בדרום לבנון שהיה למעוזם של המחבלים.
בעקבות השיר
1. איזו שורה חוזרת פעמיים בשיר? למה הכוונה בשורה זו? מה תפקיד החזרה?
2. אל מי פונה הדוברת בבקשתה? הסבירו. מה היא מבקשת?
3. השיר נכתב "שבע שנים אחרי הרעש". לאיזה אירוע מתכוונת המחברת, לדעתכם?
4. מדוע בחרה המחברת לקרוא לשיר בשם "נעילה"? היעזרו בקטע מתוך התפילה. (המופיע בראש העמוד)
5. כתבו: האם המידע המופיע בצד (הידעת?) תורם להבנת השיר? האם הוא משנה את ההבנה? האם הופך אותו לשיר אישי? הסבירו.
*55*
6. תפילת "נעילה" נאמרת בלשון רבים "פתח לנו שער".
א. באיזו לשון נכתב השיר "נעילה", יחיד או רבים?
ב. מדוע, לדעתכם, משתנה גוף הרבים: "פתח לנו שער" (בתחילת השיר ובסופו) לגוף יחיד: "ואני לא יודעת..."? העתיקו את התשובות המתאימות.
- כי התפילה היא של כולם
- כי האסון של כולם
- כי רק היחיד מתפלל
- כי האסון הוא אישי
7. הדוברת בשיר אומרת: "אולי יבואו בו הרחמים והאהבה". מדוע היא משתמשת במילה "אולי"?
בשיר הבא המשורר מביע את רגשותיו על הזמן החולף בין עונה לעונה ובין יום ללילה.
*55*
לפנות בוקר הקצתי. מבעד לחלון
נשבה רוח קרירה, והאפילה
כבר היתה רקומה חוטי כסף, והוילון
נע אנה ואנה, כמו יד אותו טלטלה.
ורציתי להתכסות, אך לא מצאתי במה;
והצצתי החוצה, חצי-ער, חצי-נם,
וידעתי שהקיץ מפליג בספינתו החמה
לארץ הגשם שמעבר לים.
ועוד מעט יגמר החופש ושוב
יתחילו לימודים ובחינות וציונים...וכה חבל
היה לי: הרי רציתי לעשות דברים שחשוב
לי לעשותם – ואני עוד לא התחלתי כלל...
אבל בחוץ הכחיל והכסיף ופתאום
ציפור שאינני יודע את שמה ואת מראיתה,
החלה שרה על לילה שנסוג מפני יום
ועל קיץ שכלכתו יבוא סתיו תחתיו.
כותבים ומשתפים
בעקבות השיר
1. הדובר מתאר את רגע ההתעוררות שלו באמצעות שלושה חושים. מה הם החושים?
2. בבית השלישי כתוב: "וכה חבל היה לי": מה כל כך חבל היה לדובר? מה מצער אותו כל כך?
3. היכן בבית השני מביע המשורר במרומז הרגשה דומה?
4. בבית הרביעי אומר המשורר: "אבל בחוץ הכחיל והכסיף ופתאום ציפור שרה "על
--
ועל
--
" השלימו במחברתכם על מה שרה הציפור ובמה היא תורמת לשינוי ההרגשה של המשורר ואולי גם להרגשה של הקורא.
5. א. קראו את הבית הרביעי, השלימו את המשפט הבא והסבירו אותו:
אם המשורר נמשך לשיר של הציפור, סימן שבליבו הוא מרגיש...
ב. המשורר פותח את הבית במילה "אבל" כמילת ניגוד. מדוע מופיעה כאן מילת ניגוד?
6. בשיר מתוארים שלושה מעברים בין זמן לזמן, כתבו מה הם. כיצד אתם יודעים זאת? ציינו את הפעלים המתאימים.
7. שערו מהם תחושותיו ורגשותיו של המשורר המשתמעים ממשפטים אלה.
*56*
*56*
*56*
הפיוט (פיוט הוא טקסט קודש המושר בציבור) נאמר בתפילות ראש-השנה ויום הכיפורים בנוסח אשכנז.
(1) ונתנה תוקף קדושת היום.
(2) כי הוא נורא ואיום.
(3) ובו תינשא מלכותך.
(4) ויכון בחסד כיסאך.
(5) ותשב עליו באמת:
(6)
(7) אמת כי אתה הוא דיין
(8) ומוכיח ויודע ועד.
(9) וכותב וחותם וסופר ומונה.
(10) ותזכור כל הנשכחות.
(11) ותיפתח את ספר הזיכרונות.
(12) ומאליו ייקרא.
(13) וחותם יד כל אדם בו.
(14) ובשופר גדול ייתקע.
(15) וקול דממה דקה יישמע.
(16) ומלאכים יחפזון.
(17) וחיל ורעדה יאחזון.
(18) ויאמרו הנה יום הדין.
(19) לפקוד על צבא מרום בדין.
(20) כי לא יזכו בעיניך בדין.
(20) וכל באי עולם
(21) יעברון לפניך כבני מרון:
(22) כבקרת רועה עדרו.
(23) מעביר צאנו תחת שיבטו.
(24) כן תעביר ותספור ותימנה
(25) ותפקוד נפש כל חי.
(26) ותחתוך קיצבה לכל בריותיך.
(27) ותכתוב את גזר דינם:
(28)
(29) בראש-השנה ייכתבון.
(30) וביום צום כיפור ייחתמון.
*56*
1. בפיוט זה מתואר בית-דין של מעלה, הדומה לבית-משפט. בבית-דין זה השופט, הדיין, עושה פעולות שונות ובהן: כותב, חותם, סופר, מונה, זוכר, פוקד וחותך. על פי הפיוט, פעולות אלו קובעות את פסק-הדין ואת גזר-הדין.
*57*
2. בטור הימני מצויות מילים מתוך הפיוט "ונתנה תוקף". התאימו אותן למילים שבטור השמאלי:
(בספר שני טורים:)
טור א':
תוקף
דיין
מונה
מאליו
יחפזון
חיל
שבטו (שבט)
קיצבה
טור ב':
סופר
מעצמו
שופט
מידה קבועה
מטה
פחד, רעדה
ימהרו
חוזק
3. השלימו את המשפטים: (היעזרו במאגר מילים)
מאגר מילים:
נחתם, נזכרים, נכתב, נמנים, נפתח, נספרים.
השופט שבמרום כותב את פסק-הדין. פסק-הדין
--
.
הדיין שבמרום חותם את גזר-הדין. גזר-הדין
--
.
הדיין סופר את מעשי האדם. מעשי האדם
--
.
השופט מונה את מעשי האדם. מעשי האדם
--
.
הדיין פותח את ספר הזיכרונות. ספר הזיכרונות
--
.
השופט זוכר את כל הנשכחות, אפילו מעשים שנשכחו על ידי בני-האדם. כל המעשים הנשכחים
--
.
4. בפיוט מופיע המשפט "ובשופר גדול ייתקע". לא מסופר לנו מי הוא התוקע, כי חשובה עצם התקיעה.
לפעמים משתמשים בפעלים בסביל כאשר רוצים לספר מה שקרה מכלי לציין מי עשה את הפעולה.
מצאו בפיוט, בשורות 10-15, עוד שתי דוגמאות לפעלים בסביל, שלא מסופר מי הוא עושה הפעולה.
5. בשורות 28-29 מופיע הביטוי "בראש-השנה ייכתבון וביום צום כיפור ייחתמון". מי ייכתב ומי ייחתם?
*58*
הידעת?
יש הנוהגים לברך זה את זה בראש-השנה בברכה:
"תיכתבו ותיחתמו לאלתר ולחיים טובים".
6. המילה חסד מופיעה בפיוט בביטוי "ויכון בחסד כיסאך". על פי מילה זו, כיצד ינוהל המשפט של האדם? (בחמלה וברחמים או בדין?)
7. מה לדעתכם אנשים מרגישים כאשר הם מתפללים תפילה זו?
הידעת?
משמעותו של הביטוי "נורא ואיום" המופיע בפיוט שונה מזו שאנו מכירים בימינו. כאשר אנחנו אומרים היום "נורא ואיום" אנו מתכוונים לדבר שלילי.
אבל לא כך היא משמעותו של הביטוי במקרא (חבקוק, א', ז') ובפיוט "ונתנה תוקף", כאן הכוונה לדבר חיובי. המילה נורא היא מן השורש י-ר-א, ומשמעותה יראה מתוך כבוד והערצה. המילה איום היא מן השורש א-י-מ ומשמעותה פחד שיש בו חרדת קודש.
8. כתבו שני משפטים ובהם המילה "נורא":
משפט ראשון ובו המילה "נורא" שמשמעותה כבוד והערצה. משפט שני ובו המילה "נורא" במשמעות שלילית.
*59*
*59*
שם הספר: צ'רלי והשוקולדה / מאת: רואלד דאל
איורים: יוסף שינדלמן / הוצאה לאור: "זמורה ביתן" / שנת הוצאה: 1964 / מספר עמודים: 144
צ'רלי, נער עני שהתגורר עם הוריו וארבעת סביו וסבתותיו בדירת חדר צפופה, אהב יותר מכל שוקולד, מצרך יקר עבור משפחתו. התפנית הגדולה בחייו התרחשה כאשר וילי וונקה, בעליו המוזר של בית-חרושת ידוע לשוקולד, הכריז על מבצע שבסופו פרס גדול: חמישה כרטיסי זהב הוטמנו בחפיסות שוקולד מתוצרת המפעל. מוצאי הכרטיסים יזכו לביקור חלומות במפעל השוקולד המסתורי שאיש לא עבר בשעריו כבר שנים רבות. צ'רלי בר-המזל זוכה בכרטיס עם עוד ארבעה ילדים מפונקים, ויוצא למסע מופלא ומוזר עם סבו במפעל השוקולד. במהלך הטיול קורים לילדים המפונקים דברים איומים ונוראיים (ילד אחד הופך לענק, ילדה אחת הופכת להיות כחולה, ילד אחד הופך להיות פצפון וכו') ואילו צ'רלי, ילד צנוע, הגון וטוב זוכה לרשת את מפעל השוקולד.
עינב אומרת
*60*
*60*
פרק ראשון: במעגלי עיון - האסטרונאוט הישראלי הראשון -עמוד 63
פרק שני: במעגלי לשון - השם - עמוד 77
פרק שלישי: במעגלי ספרות - לילה של כוכבים - עמוד 89
פרק רביעי: במעגלי השנה – חנוכה - עמוד 91
חנוכה (לשון לכל עת) - עמוד 98
פרק חמישי: קוראים ונהנים - ממליצים על ספרים - עמוד 100
"והיו למאורות ברקיע השמים"
(בראשית, א', ט"ו)
*61*
*61*
על האמן: הצייר וינסנט ואן גוך נולד בהולנד בשנת 1853 ומת בצרפת בשנת 1890.
על הציור: את הציור שלפנינו, שנקרא "ליל כוכבים" צייר ואן גוך לאחר שהתבונן בשמי הלילה מלאי הכוכבים. הירח והכוכבים נראו לוואן גוך כאילו הם עטופים בהילה של אור. כדי לצייר את ההילה, הוא יצר במעגל שמסביב לכל אחד מהכוכבים קווים קטנים ובהירים שלאט לאט משתלבים בקווים הכחולים של השמיים.
*62*
בעקבות היצירה
1. התבוננו בציור שבעמוד הקודם ותארו אותו. שימו לב למה שמצויר, לצבעים ולצורות ולחלוקה בין השמיים ובין הכפר שממוקם על האדמה.
2. איזו תחושה יש לכם כשאתם מתבוננים בציור? הסבירו אותה.
3. דמיינו שאתם עומדים לצד וינסנט ואן גוך כשהוא מצייר את הציור.
א. האם, לדעתכם, גם אתם הייתם רואים את שמי הלילה בצורה שוואן גוך צייר אותם? הסבירו.
ב. לו יכולתם, מה הייתם שואלים את ואן גוך על ציורו?
הידעת?
האם ידעתם שבמהלך חייו וינסנט ואן גוך לא היה מוכר כלל וכלל?
ואן גוך צייר בחייו ציורים רבים, אבל הוא כמעט לא הצליח להציג אותם בתערוכות. אחיו של וינסנט, תיאו ואן גוך, שהיה קרוב אליו מאוד, עזר לו להתמיד ולהמשיך לצייר.
רק לאחר מותו זכה ואן גוך לאהדה ולהכרה. כיום רבים מציוריו תלויים במוזיאונים בכל רחבי העולם, ויצירותיו מודפסות בספרי אמנות ומוצגות באינטרנט. חפשו גם אתם באינטרנט ציורים נוספים של ואן גוך ותוכלו ליהנות מיופיים (הקלידו בגוגל: ואן גוך).
*63*
*63*
מה בפרק?
א. מסעות בחלל (מידע)
ב. אילן רמון אסטרונאוט ישראלי בחלל (מידע)
ג. אל"מ אילן רמון ז"ל (ביוגרפיה)
ד. הזיכרון האחרון (מכתב אישי)
ה. דואר אלקטרוני (מידע)
ו. אסון מעבורת "קולומביה" (דיווח)
עינב אומרת
עומר אומר
סקרנות האדם הובילה אותו במהלך שנים רבות לחקר החלל.
בחלק זה תלמדו על תולדות חייו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל, שנבחר להצטרף למעבורת החלל האמריקנית "קולומביה". אילן רמון הספיק לשהות בחלל 16 ימים ולבצע משימות חקר שונות. הוא שלח משם מכתבים למשפחתו ובחלק זה תוכלו לקרוא מכתב אישי שכתב אילן רמון מהחלל. בהמשך תלמדו לכתוב מכתב אישי ותתנסו בכך.
בשל תקלה במעבורת החלל, היא לא הצליחה לנחות ולצערנו התפוצצה באוויר. שבעת האסטרונאוטים ששהו בה קיפחו את חייהם - יהי זכרם ברוך. על הדיווח בנוגע להתרסקותה של המעבורת "קולומביה" תקראו בחלק זה ותלמדו גם לכתוב דיווח על אירוע בחייכם.
*63*
החלל מתחיל בגובה של 144 קילומטרים בלבד מעל לפני הקרקע, אך לא קל להגיע אליו. יש צורך ברקטות רבות-עוצמה כדי להדוף חללית במהירות אשר תתאפשר לה "להימלט" מכוח המשיכה של כדור הארץ. החוסר בחמצן, במזון ובמים בחלל, וכן הסכנות הכרוכות בשהייה ממושכת בתנאים של היעדר כבידה, הופכים כל טיסה ממושכת בחלל למשימה קשה. עשויות לחלוף עוד שנים רבות עד שבני-אדם יוכלו לנסוע אפילו לכוכב לכת אחר.
(מתוך: "אטלס החלל לילדים ולנוער")
*64*
*64*
תמונות של אילן רמון ז"ל
ב-16 בינואר 2003 הצטרפה ישראל למשפחת העמים ששיגרו אסטרונאוטים לחלל. אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, המריא במעבורת החלל 'קולומביה' לטיסה של 16 ימים בחלל.
בטיסה - 107-STS בסדר הטיסות של סוכנות החלל האמריקנית - היו שישה אסטרונאוטים נוספים, פרט לאילן רמון. אילן רמון צורף לטיסה כ"מומחה מטען" ואחראי לניסוי מדעי.
*65*
חלק ב': פרק ראשון: במעגלי עיון
תמונות של שבעת האסטרונאוטים והחללית
מטרת הטיסה היתה לבצע כ-80 ניסויים מגוונים, וביניהם גם ניסוי מדעי ישראלי. הניסוי הישראלי, 'מיידקס', תוכנן בידי צוות מאוניברסיטת תל-אביב, ומטרתו היתר. לחקור אירוסולים ממדבר סהרה המגיעים לאטמוספירה ומשפיעים על התחממות כדור הארץ. הניסוי היה חלק ממחקר על אקלים כדור הארץ, ניסוי שערכה סוכנות החלל האמריקנית. ניסוי ישראלי נוסף תוכנן בידי תלמידים ישראליים ועסק בנושא גידול גבישים בחלל. הטיסה בחלל ארכה 16 ימים, וב-1 בפברואר 2003 חזרה 'קולומביה' לכדור הארץ. עם כניסתה לאטמוספירה התרסקה המעבורת, וכל שבעת אנשי הצוות שלה נספו.
ב-1995 החליט נשיא ארצות-הברית דאז, ביל קלינטון, לצרף אסטרונאוט ישראלי לטיסות החלל של מעבורת החלל האמריקנית. הדרישות החמורות שהוצבו כתנאי לבחירתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון לא הרתיעו את אילן רמון, והוא נבחר לאחר תהליך מיון קפדני. חמש שנים חלפו מאז בחירתו ועד שהמריא לחלל לאחר דחיות חוזרות ונשנות. הטיסה היתה מוצלחת. הניסויים בוצעו, אך הנחיתה הסתיימה בטרגדיה.
בעקבות האסון הופסקו כל טיסות מעבורות החלל למשך שנתיים וחצי. הן חודשו שוב בחודש אוגוסט 2005 בשיגורה של מעבורת החלל 'דיסקברי' לתחנת החלל הבינלאומית. למרות כל השיפורים שבוצעו בה כלקח מאסון 'קולומביה', התגלה כי חלקים קטנים ממעטה הקצף של מכל הדלק הנוזל' נשרו בהמראה. שני אנשי צוות יצאו ממנה לריחוף בחלל ותיקנו את הליקויים. לבסוף חזרה 'דיסקברי' בשלום לכדור הארץ לאחר שה"ה של 14 ימים בחלל ודחייה של יום אחד בנחיתה.
(מתוך: "אטלס החלל לילדים ולנוער")
*66*
בעקבות הטקסט
1. היכן מתחיל החלל?
2. מהם התנאים המקשים על בני-האדם לחיות בחלל?
3. מה היתה מנורת הטיסה של מעבורת החלל "קולומביה"?
דנים עם חברים:
לפני תחילת קריאת המידע על אילן רמון ז"ל, ספרו מה אתם יודעים עליו.
*66*
בואו נכיר את הביוגרפיה של אילן רמון ואת פעילותו במהלך חייו. קראו את הטקסט, והשיבו על השאלות המצורפות.
אילן רמון נולד ב-20 ביוני 1954 ברמת-גן, גדל והתחנך בבאר-שבע.
הוא התגייס לחיל האוויר ב-1972 וב-1974 סיים קורס טיס ונבחר לחניך מצטיין.
ב- 1981 השתתף רמון בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק. רמון היה ראשון הטייסים הישראלים שטס במטוס מסוג אף-16 ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה שירת כטייס בטייסת אף-16
ב-1984 השתחרר רמון מצה"ל ולמד הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבד רמון בתעשייה האווירית והיה שותף לצוות הפיתוח של פרויקט מטוס ה"לביא".
בגיל 32 נישא לרונה. לזוג נולדו ארבעה ילדים: אסף, טל, יפתח ונועה. לימים נהרג אסף בתאונת מטוס בעת שירותו הצבאי.
ב-1986, לאחר הפסקת פרויקט ה"לביא", חזר רמון לצה"ל ומונה לסגן מפקד טייסת פאנטומים.
בהמשך דרכו פיקד על הטייסת הראשונה של מטוסי אף-16 סי ברמת-דוד. רמון צבר יותר מאלף שעות טיסה על מטוס אף-16, ונפצע פעמיים במהלך טיסה תוך כדי נטישת מטוסו.
ב-1994 הועלה רמון לדרגת אלוף משנה ומונה לראש מחלקת אמצעי לחימה במטה חיל האוויר. היה זה תפקידו האחרון לפני שיצא לשליחות כאסטרונאוט בארצות-הברית.
*67*
ב-1995 העלה שמעון פרס, אז ראש ממשלת ישראל, בפני ביל קלינטון, אז נשיא ארצות-הברית, את הרעיון בדבר שילוב אסטרונאוט ישראלי בפרויקט טיסה לחלל. כעבור שנה נחתם הסכם בין שתי המדינות בנושא, וכעבור שלוש שנים התקבל האישור הסופי לשיגור ישראלי לחלל.
ב-1998, לאחר שנבחר להיות האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל, עברה משפחת רמון ליוסטון במדינת טקסס שבארצות-הברית, שם החל רמון להתאמן במרכז החלל של נאס"א. שליחותו של רמון היתה אמורה להימשך שנה, אך הוארכה לארבע שנים וחצי בשל דחיות רבות של הטיסה.
לפני עלייתם לחלל הורשו האסטרונאוטים להעלות עימם למעבורת כמה חפצים בעלי ערך אישי. רמון בחר להעלות את דגלי הנשיא והמדינה; דגלי בית-ספר "בליך", עיריית באר-שבע ועיריית רמת-גן. כמו כן העלה עימו רמון את דגלי חיל האוויר הישראלי, סמל מוזיאון החיל וסמל אוניברסיטת תל-אביב. נוסף על כל אלה הוא לקח עימו חולצה של "אנשים באדום", ארגון למלחמה בתאונות הדרכים וציור של פיטר גינץ, נער בן 14 שנספה במחנה ההשמדה אושוויץ. אילן רמון נשא עימו גם ספר תורה קטן שקיבל מיהודי ששרד מאושוויץ. (מומלץ לקרוא את הסיפור המרגש מאחורי ספר התנ"ך והציור שלקח איתו אילן רמון למסע בחלל.
הקלידו בגוגל: ynet ממחנה הריכוז לחלל)
ב-16 בינואר, לאחר שבוע של "הסגר" במרכז החלל של נאס"א והכנות אחרונות לקראת הטיסה, שוגר אילן רמון לחלל במעבורת החלל "קולומביה". בתמונתו האחרונה הוא נראה מנופף בידו לעיתונאים, סמוך ובטוח בנאס"א, בטיסה ובעצמו. רמון לא פחד לטוס, אצלו הטיסה היתה חלק משגרת החיים.
אילן רמון הספיק לשהות 16 יום בחלל ולבצע משם משימות מחקר שונות, ביניהן ניסוי שפיתחו תלמידי "אורט". מהחלל רמון כתב מכתבים לבני משפחתו ושוחח עימם ועם אחרים. ב- 1 בפברואר היתה אמורה מעבורת החלל "קולומביה" לנחות במרכז החלל של נאס"א בטקסס, אבל 16 דקות לפני מועד הנחיתה התפוצצה המעבורת, ושבעת האסטרונאוטים שהיו על סיפונה נהרגו, ביניהם אילן רמון.
יהי זכרו ברוך.
(מתוך: אתר אוח, משרד החינוך)
*68*
מכירים סוגות ספרותיות
ביוגרפיה
תיאור מהלך חייו של אדם, שכתב אדם אחר.
לעיתים כוללת הביוגרפיה גם את פועלו של האדם, את תרומתו ואת דרכי הנצחתו.
בביוגרפיות מופיעים תיאורי זמן רבים.
תיאורי זמן אלו עוזרים לנו, הקוראים, להבין את רצף האירועים בחייו של האדם שעליו נכתבה הביוגרפיה.
עומר אומר
בעקבות הביוגרפיה
1. סדרו ברצף את האירועים הבאים בחייו של אילן רמון.
--
ב-1984 השתחרר מהצבא.
--
השתתף במלחמת לבנון ב-1982 כטייס בטייסת אף-16.
--
המעבורת התפוצצה ב-1 בפברואר 2003.
--
ב-1998 עברה המשפחה ליוסטון שבטקסס.
--
אילן רמון נולד בשנת 1954 ברמת-גן.
2. באתר גלים ביחידה "קוראים ומבינים ביוגרפיה: מי האיש" תמצאו מיפוי.
העתיקו אותו ומלאו את הפרטים המתאימים מתוך הביוגרפיה של אילן רמון.
תרשים
3. מה היתה תרומתו העיקרית של אילן רמון למדינה ולחברה הישראלית?
4. א. מהם הדברים החשובים לאילן רמון? במה האמין? מה אפשר ללמוד על אילן רמון מתוך קורות חייו?
ב. מה היתה תפישת עולמו של אילן רמון? במה האמין?
5. האם לדעתכם חשוב ללמוד על אילן רמון? נמקו.
6. מהי מטרת טקסט הביוגרפיה? סמנו את התשובה המתאימה.
- לספר את קורות חייהם של אסטרונאוטים.
*69*
- לספר את תולדות הטיסה לחלל.
- לספר תולדות חייו של אדם.
- לספר על מעבורת החלל "קולומביה".
גולשים באינטרנט
אם ברצונכם להרחיב את הידע בנושא ביוגרפיה, הקלידו בגוגל: אתר גלים - ביוגרפיה
עוברים לפרק הלשון
לפרק הלשון בנושא השם - ראו בעמוד 79
ביוגרפיות נוספות
כדי ללמוד על הביוגרפיה של יצחק רבין הקלידו בגוגל: אתר גלים - ביוגרפיה רבין
מכתב אישי
לפניכם כתבה מאתר ynet ("הזיכרון האחרון") שבה מופיע המכתב שכתב אילן רמון בדואר אלקטרוני לרונה אשתו, ובהמשכה יש ציטוט של הריאיון שנערך עם אילן רמון. קראו את הכתבה ובדקו: מה מספר אילן רמון בדואר האלקטרוני ששלח לאשתו?
*69*
איתן עמית, פלורידה - פורסם ביום 1/2/03
"למרות שהכול כאן מדהים, אינני יכול לחכות עוד עד שאראה אתכם. חיבוק גדול לך ונשיקות לילדים" - כך כתב אתמול (ו') רמון בהודעת הדואר האלקטרוני היומית ששלח לאשתו רונה, יממה לפני האסון הנורא בשמיים.
שלשום בערב ערכו כל שבעת חברי הצוות ריאיון ארוך עם התקשורת בשידור ישיר מן המעבורת. על הקיר מאחוריהם נתגלו דגלי ארצות-הברית וישראל, והאסטרונאוטים סיפרו מה היה הרגע המרגש ביותר עבור כל אחד מהם במהלך טיסת החלל. "היו לי שני רגעים של התרגשות גדולה," ענה רמון. "האחד - כאשר טסנו מעל ירושלים, זה היה נהדר. מן החלל נראתה ישראל כמו שהיא, קטנה מאוד ויפה מאוד. השקט ששורר כאן בחלל רק הגביר את העוצמה הזו, ואני מקווה שיום אחד השקט הזה יגיע מכאן אל המדינה שלי. ורגע ההתרגשות השני הוא הרגע הזה ממש, בשעה שאתה מראיין אותי, האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל, כאשר כאן מאחוריי תלוי דגל גדול של המדינה שלי."
*70*
"שמעת את תוצאות הבחירות בישראל?" נשאל רמון. "כן, דאגו להעביר אלי את התוצאות," ענה. "אני מאחל הצלחה לראש הממשלה שרון וכל טוב לכל המפלגות. המדינה שלנו, כמו ארה"ב, היא דמוקרטיה. פעם מנצחים ופעם מפסידים."
אחד העיתונאים שאל את רמון אם הצליח לעשות "קידוש" בחלל ביום שישי. רמון הנבוך השיב: "בחלל מאבדים את מניין הימים." רמון סיפר כי דאג לאכול רק אוכל כשר. "החברים שלי כאן הצטרפו אלי - וביקשו עוד."
(מתוך: ynet)
יכולים לעבור לפרק הלשון
לפרק הלשון בנושא שמות ומילות יחס - ראו בעמוד 81
*70*
דואר אלקטרוני - (בראשי תיבות: דוא"ל, באנגלית: E-mail או Email; אי-מייל) הוא הודעה אלקטרונית המועברת ממחשב למחשב דרך רשת שרתים. ניתן לשלוח דואר אלקטרוני כטקסט וניתן לצרף להודעת דואר אלקטרוני גם קבצים. כמו כן, ניתן לשלוח הודעת דואר אלקטרוני ליותר מנמען אחד במקביל.
דואר אלקטרוני נבדל משירותי העברת הודעות אחרים ברשת, כגון צ'אט ושירותי מסרים מיידיים, בכך שמשלוח הודעת דואר אלקטרוני אינו מחייב יצירת קשר דו-כיווני בין השולח למקבל: השולח מחבר את ההודעה ושולח אותה. ההודעה עוברת ברשת דרך שרת אחד או יותר עד לשרת שמאחסן את תיבת הדואר של הנמען, ושם היא מחכה לנמען עד שזה מחליט לקרוא את הודעות הדואר שבתיבת הדואר שלו.
(מתוך: ויקיפדיה)
עינב אומרת
*71*
כותבים ומשתפים
בעקבות הדוא"ל
1. הסבירו בקצרה מהו דואר אלקטרוני.
2. לדואר האלקטרוני יש יתרונות וגם חסרונות.
א. כתבו שלושה יתרונות לדואר אלקטרוני.
ב. אילו חסרונות יש לדואר אלקטרוני, לדעתכם?
אמצעי תקשורת נוסף הוא ריאיון עיתונאי. בכתבה שקראתם מופיע מידע מתוך הריאיון שנערך עם אילן רמון.
מכירים סוגות ספרותיות
ריאיון
כתב יוצא לראיין אדם מסוים, ומשתדל לשאול שאלות רבות ככל האפשר בנושא הריאיון. הוא רושם לעצמו את התשובות, או מקליט אותן, ואלה משמשות חומר גלם שממנו יכין אחר כך את הכתבה.
בעקבות הריאיון
1. כיצד מביע אילן רמון את התרגשותו? מה היה הרגע המרגש ביותר עבורו?
2. בריאיון שקראתם יש תשובות של אילן רמון לשאלות שנשאל, אך השאלות לא מופיעות. לפניכם תשובה לשאלה שנשאל. שערו וכתבו מהי השאלה לתשובה הבאה:
תשובה ראשונה: "היו לי שני רגעים של התרגשות גדולה." שאלה:
--
3. בשאלה אחרת נשאל רמון: "האם הצליח לעשות 'קידוש' בחלל?" כתבו את תשובתו ואת ההסבר שלו.
4. באותה תקופה היה אירוע חשוב במדינת ישראל שאפשר ללמוד עליו מן הריאיון. כתבו - מהו האירוע?
עינב אומרת
*72*
דרך נוספת לתקשורת בין-אישית היא שימוש במכתב אישי.
מכירים סוגות ספרותיות
מכתב אישי
מכתב שנכתב בדרך כלל בין אנשים שמכירים זה את זה, והוא מבטא קרבה ויחס אישי וחברי. ככל שהמוען (האדם ששולח מכתב או הודעה, החותם בסוף המכתב או הכותב את הכתובת על גבי המכתב.) והנמען (האדם שמקבל את המכתב, האיש שאליו נשלח המכתב.) מוכרים וקרובים זה לזה, כך המכתב אישי וחברי יותר.
כך נראה מכתב אישי
מכתב אישי
*73*
כותבים ומשתפים
כתבו מכתב אישי לאחד מבני משפחתו של אילן רמון; לרונה אשתו או לאחד מילדיו. במכתבכם אתם יכולים להביע את הערכתכם לאילן רמון אשר ייצג את ישראל כאסטרונאוט הראשון בחלל על תרומתו למדינת ישראל, וכן להביע את צערכם ואת רגשותיכם בעקבות האסון שקרה למעבורת החלל "קולומביה". אתם יכולים להיעזר במידע שקראתם בביוגרפיה ובטקסט על אודות המסע לחלל. היעזרו בכלי ההערכה שלפניכם.
כלי הערכה למכתב אישי
כלי הערכה
*74*
ו. אסון מעבורת "קולומביה"
לפניכם דיווח חדשותי על תאונת המעבורת "קולומביה" שאירעה בפברואר 2003, המעבורת שאילן רמון טס בה לחלל. קראו את הדיווח והשיבו על השאלות שבהמשך:
נמצאו שרידים ראשונים של האסטרונאוטים אבל לאומי בארצות-הברית ובישראל. ראש הממשלה שרון בישיבת הממשלה: יבוא יום וישוגרו אסטרונאוטים ישראלים נוספים לחלל. שגריר ארה"ב קרצר: העם האמריקני והעם הישראלי הם אחים.
דיאנה בחור - פורסם ביום 2/2/03
המעבורת "קולומביה" התרסקה בשבת אחר הצהריים מעל טקסט, רבע שעה לפני שהיתה אמורה לנחות. בעקבות ההתרסקות התפזרו אלפי שברים קטנים של המעבורת בצפון-מזרח טקסס ברדיוס עצום של מאות קילומטרים. השברים גודרו וחיילים של המשמר הלאומי שמרו עליהם עד להגעת יחידות הניטור. הבוקר החלו בהעברת השברים לבסיס חיל האוויר האמריקני כלואיזיאנה, שם ינסו מומחים להרכיב מחדש את החללית, כדי שניתן יהיה לבדוק מחדש את נסיבות ההתרסקות.
שובלי עשן
שעת הנחיתה נקבעה ל-16:16 (שעון ישראל), ואולם הקשר עם המעבורת אבד בשעה 16:00. כמה דקות לפני כן הודיעו אנשי הצוות על בעיה תרמית שנתקלו בה. מרכז הבקרה איבד תחילה את קשר הרדיו עם המעבורת, אולם אובדן קשר רדיו בשלב זה של הנחיתה הוא צפוי. אלא שהחשש גבר מאחר שמלבד קשר הרדיו אבדו גם כל ערוצי המידע המקשרים בין המעבורת למרכזי הבקרה ביוסטון ובפלורידה והמעבורת נעלמה ממסכי הרדאר. משום שהיתה בהנמכה לקראת נחיתה, היא נראתה בעין על ידי אנשים מהקרקע. הפעם האחרונה שהיא נראתה היתה מעל טקסס בשעה 16:08, כשכמה שובלי עשן יוצאים ממנה. תושבים באזור ההתרסקות דיווחו גם על קול נפץ גדול. הם צילמו את האסון במצלמות וידיאו ורגע הפיצוץ נראה בבירור. "כל הבית שלי רעד, זה היה נורא," אמר אחד מהם.
מהירות גבוהה
ההערכה היא שהמעבורת נכנסה לאטמוספירה בזווית לא נכונה, ולכן ייתכן שמהירותה היתה גבוהה מדי - 19 אלף קמ"ש, והמחשב לא הצליח להאט אותה. מדובר במהירות גבוהה פי 6 ממהירות הקול.
(מתוך: ynet)
הקלידו בגוגל: ynet נמצאו שרידים ראשונים של המעבורת
*75*
בעקבות הדיווח החדשותי
1. כיצד הסתיים מסעה של המעבורת "קולומביה"?
2. סדרו את רצף האירועים לפי הסדר המופיע בדיווח:
--
שברי המעבורת גודרו וחיילים שמרו עליהם.
--
המעבורת נראתה בפעם האחרונה מעל טקסס, כשעשן יוצא ממנה.
--
המעבורת התרסקה בשבת אחר הצהריים מעל טקסס.
--
הקשר עם המעבורת אבד.
--
שברי המעבורת הועברו לבסיס חיל האוויר האמריקני כלואיזיאנה.
--
אנשי צוות המעבורת מדווחים על בעיה במעבורת.
3. כתבו שלוש עובדות מתוך הדיווח על התרסקות המעבורת. (עובדה היא דבר המתרחש במציאות וניתן להוכיחו)
4. בדיווח יש ביטויי זמן כגון: לפני, הבוקר, שעת הנחיתה, כמה דקות לפני כן. במה תורמים הביטויים לדיווח?
5. דיווח כותבים בדרך כלל בזמן עבר. מצאו בדיווח ארבעה פעלים בזמן עבר.
6. מהם שמות המקומות המצוינים בדיווח?
7. בדקו וכתבו האם בדיווח על התרסקות המעבורת "קולומביה" נשמרו כללי הדיווח. כתבו שלוש הוכחות מן הטקסט. היעזרו במאפייני הדיווח שבעמוד הבא.
כותבים ומשתפים
כתבו דיווח על אירוע כלשהו שצפיתם / ראיתם בהפסקה בבית-הספר. בכתיבתכם הקפידו לכתוב את הדיווח על פי מאפייני הדיווח שבעמוד הבא, הציגו עובדות והימנעו מהצגת הדעה שלכם. היעזרו בהסבר על מאפייני הדיווח שבעמוד הבא בדקו אם הקפדתם על כל כללי הדיווח.
מכירים סוגות ספרותיות
מהו דיווח?
הגדרה מילונית: מסירה בכתב או בעל-פה של עובדות על מקרה מסוים.
על מה מדווחים? חדשות, ספורט, אוכל, אירוע משפחתי, מזג-אוויר, טיול וכדומה.
מי מדווח? כתב חדשות, מדריך טיולים, חזאי מזג-אוויר, כתב ספורט, תלמיד וכדומה.
*76*
מאפייני תוכן הדיווח
- בדיווח מספרים - מדווחים בצורה עניינית על העובדות של מה שראינו.
- הדיווחים מציינים את הפרטים החשובים: זמן ומקום, משתתפים, מה שמתרחש, הסיבה והתכלית (מטרה).
- בדיווחים לא מביעים דעות אישיות.
- בדיווחים מובאים האירועים לפי סדר ההתרחשות.
מאפייני מבנה - איך נראה הדיווח?
- לדיווח יש כותרת.
- בדיווח יש משפטים המפרטים את הרעיון המרכזי.
- בדיווח יש בדרך כלל מידע מפורט.
מאפיינים לשוניים
- בדיווח יש שימוש בביטויי זמן: בתחילה, אחרי כן, אחר כך, תוך כדי כך, לפני כן, כאשר, כש...
- בדיווח יש שימוש בפעלים בזמן עבר והווה, כמו: ראיתי, שמענו, מגיעה, מוסיפים...
- בדיווח יש שימוש בביטויי מקום: על, מעל, מחוץ ל..., בתוך, ב..., מימין ל..., מול, לפני.
- בדיווח יש שימוש בביטויי תכלית וסיבה: כי, מפני ש..., למען, לשם, בגלל ה..., לכן, כדי ל..., כדי ש... ועוד.
- בדיווח יש שימוש רב בגוף שלישי(הוא, היא, הם, הן).
מתי הדיווח טוב?
כאשר הוא מוסר את כל התמונה: מי עשה? מתי עשה? באיזה מקום? מה קרה? מדוע?
דיווח טוב מאפשר לקורא להבין את מה שמסופר, למרות שלא היה נוכח במקום.
הערכת עמיתים
מסרו את הדיווח שכתבתם לחבר, וקבלו ממנו את הדיווח שהוא כתב. כעת כל אחד מכם יבדוק את הדיווח של חברו על פי מאפייני הדיווח הרשומים מעל. כתבו לחבר מהם המאפיינים שכתובים כראוי בדיווח שלו, והציעו לו כיצד לשפר את הדיווח שלו.
עומר אומר
*77*
*77*
*77*
מה בפרק?
1. מגלים שמות
2. מגלים שמות בעזרת מילות יחס
3. תבניות של שמות
4. הרחבה והעשרה
*77*
בעקבות תמונת השער
דנים עם חברים
הציור "ליל כוכבים" של וינסנט ואן גוך
התבוננו בתמונה
1. מה יש בתמונה?
2. מה רואים בתמונה?
מילים שעונות על השאלות מי(פעל), או מה (פעל), או את מה (רואים), הן שמות.
*78*
אילן רמון
1. קראו שוב קטעים מתוך הביוגרפיה של אילן רמון.
אל"מ אילן רמון ז"ל
אילן רמון נולד ב-20 ביוני 1954 ברמת-גן, גדל והתחנך בבאר-שבע.
הוא התגייס לחיל האוויר ב-1972 וב-1974 סיים קורס טיס ונבחר לחניך מצטיין.
ב- 1981 השתתף רמון בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק. רמון היה ראשון הטייסים הישראלים שטס במטוס מסוג אף-16 ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה שירת כטייס בטייסת אף-16.
ב-1986, לאחר הפסקת פרויקט ה"לביא", חזר רמון לצה"ל ומונה לסגן מפקד טייסת פאנטומים.
בהמשך דרכו פיקד על הטייסת הראשונה של מטוסי אף-16 סי ברמת-דוד.
רמון צבר יותר מאלף שעות טיסה על מטוס אף-16, ונפצע פעמיים במהלך טיסה תוך כדי נטישת מטוסו.
ב-1994 הועלה רמון לדרגת אלוף משנה ומונה לראש מחלקת אמצעי לחימה במטה חיל האוויר. היה זה תפקידו האחרון לפני שיצא לשליחות כאסטרונאוט בארצות-הברית.
ב-1995 העלה שמעון פרס, אז ראש ממשלת ישראל, בפני ביל קלינטון, אז נשיא ארצות- הברית, את הרעיון בדבר שילוב אסטרונאוט ישראלי בפרויקט טיסה לחלל.
לפני עלייתם לחלל הורשו האסטרונאוטים להעלות עימם למעבורת כמה חפצים בעלי ערך אישי. רמון בחר להעלות את דגלי הנשיא והמדינה; דגלי בית-ספר "בליך", עיריית באר- שבע ועיריית רמת-גן. כמו כן העלה עימו רמון את דגלי חיל האוויר הישראלי, סמל מוזיאון החיל וסמל אוניברסיטת תל-אביב. בנוסף, רמון לקח חולצה של "אנשים באדום" - ארגון למלחמה בתאונות הדרכים, ציור של פיטר גינץ, נער בן 14 שנספה במחנה ההשמדה אושוויץ, וכן ספר תורה קטן, שקיבל מיהודי ששרד מאושוויץ.
ב-1 בפברואר 2003 היתה אמורה מעבורת החלל "קולומביה" לנחות במרכז החלל של נאס"א בטקסט, אבל 16 דקות לפני מועד הנחיתה התפוצצה המעבורת, ושבעת האסטרונאוטים שהיו על סיפונה נהרגו, ביניהם אילן רמון.
(מתוך: אתר אוח, משרד החינוך)
*79*
2. א. גלו שמות בקטע שקראתם.
ב. הכינו טבלה בת ארבעה טורים, כמו בדוגמה, ובה מקום לארבעה שמות בכל טור.
דוגמה:
חפצים | מקומות | מקצועות ותפקידים | שמות פרטיים |
-- | -- | -- | -- |
ג. מיינו ורשמו בטבלה רק שמות המתאימים לטור (שימו לב לשם הכללי בכותרת).
*79*
1. השלימו את המילים החסרות בסיכום, היעזרו במאגר המילים.
מאגר מילים:
כור בעיראק, סיפונה, מטוס, רעיון, טייסת, אסטרונאוט, מחלקה, דגלים, הצטיינות.
סיכום על אילן רמון
הביוגרפיה מספרת על ה
--
אילן רמון.
אנו קוראים על ה
--
של רמון בקורס הטיס.
רמון השתתף גם בהתקפה על ה
--
רמון היה הטייס הישראלי הראשון שעלה על ה
--
החדש של חיל האוויר, אף-16, וצבר יותר מאלף שעות טיסה על ה
--
הזה.
הוא פיקד על ה
--
הראשונה של מטוסי אף-16.
אילן רמון היה אחראי על ה
--
שטיפלה באמצעי לחימה בחיל האוויר.
ב-1995 שוחח שמעון פרס עם ביל קלינטון על ה
--
של שילוב אסטרונאוט ישראלי בטיסה לחלל.
רמון אכן הצטרף לטיסה כזאת וחשב רבות על החפצים שברצונו לקחת עימו. בין החפצים האישיים שבחר רמון להעלות עימו למעבורת היו כמה דגלים.
על ה
--
שהעלה היו סמלים שונים.
טיסת המחקר היתה מוצלחת, אולם ב-1 בפברואר 2003 המעבורת התפוצצה בזמן הנחיתה, ושבעת האסטרונאוטים שהיו על
--
נהרגו.
כל המילים אשר השלמתם בקטע הן שמות.
*80*
2. מהי המילה המופיעה בקטע לפני ה"א היידוע המקדימה את המילים שהשלמתם?
3. איך הצירוף "על ה..." יכול לעזור לגלות שמות?
עינב אומרת
כותבים ומשתפים
4. לפניכם מאגר מילים. נסו להכניס כל מילה לתבנית: אנו מדברים על ה
--
.
רשמו במחברת רק את המילים שהן שמות.
מאגר מילים:
שלום, קנאה, צליל, הועלה, רצתי, מחשבה, טייס, נמיין, סקרנות, רצון, טיסה, לנחות, יופי, יאכלו, עצה, התפוצצה, חולצה, יבואו, קלינטון, דאגה, כבוד, הפתעה.
עומר אומר
*81*
1. קראו את הקטע שלפניכם.
קטע קריאה
(מתוך: ynet)
2. א. השלימו במחברת: בקטע שלמעלה -
המילים המודגשות בצבע כחול נקראות
--
המילים המודגשות בצבע אדום נקראות
--
עומר אומר
ב. השלימו: כאשר אנו רואים בקטע מילת יחס, אנו יודעים שאחריה חייב לבוא:
--
פועל, שם, תואר.
3. חזרו ובדקו: אולי יש בקטע זה עוד שמות שאין לפניהם מילות יחס?
לדוגמה במשפט:
"שלשום בערב ערכו כל שבעת חברי הצוות ריאיון ארוך עם התקשורת".
*82*
האם המילה ריאיון היא שם?
האם אפשר לומר:
אני רוצה לספר לכם על הריאיון...? כן.
אם כך, המילה ריאיון היא שם.
שם או פועל?
מילת היחס (על) עזרה לנו לזהות שמות ולהבחין בין שמות ובין פעלים.
אפשר לומר:
אני מדבר (על השומרת),
אנו מדברים (על התופרת),
כולם מדברים (על העובד),
הם מדברים (על המנהל).
1. האם המילים שומרת, תופרת, עובד, מנהל הן שמות או פעלים?
2. לפניכם צמדי משפטים. בכל צמד משפטים מופיעה אותה מילה מודגשת.
העתיקו כל מילה מודגשת וכתבו לידה: פ - פועל או ש - שם, כמו בדוגמה.
א. הילדים מסתכלים על השומרת החרוצה של הקניון. (שומרת - ש)
היא שומרת על שער "כלנית". (שומרת - פ)
ב. המורים מסתכלים על המנהלת החדשה.
היא מנהלת את ישיבת המורים בתקיפות.
ג. האסטרונאוטים מתלוננים בפני העובד האחראי על התקלה בחללית.
הוא עובד במשמרת לילה וכמעט נרדם על משמרתו.
ד. ביקשתי מן המדריך שיראה לי את המטוס.
הטייס הבכיר מדריך את חברו הצעיר.
עינב אומרת
אחרי מילת יחס בא שם (ולא פועל).
כלל זה יעזור לכם לקרוא נכון את המילים המודגשות במשפטים הבאים:
1. אני רוצה לספר על הרגשתי הנהדרת בחלל. היום הרגשתי שאני מתגעגע מאוד למשפחתי.
2. האסטרונאוט אמר: "החלטתי לחזור לכדור הארץ. אני בטוח שמשפחתי תשמח על החלטתי זו."
*83*
שם או פועל?
השלימו כל צמד משפטים במילים מאותו שורש:
1. הטייס
--
(ג-מ-ר) את כל המשימות שהטילו עליו.
קבוצת הכדורגל הגיעה ל
--
(ג-מ-ר).
2. הטכנאית במרכז החלל
--
(ד-א-ג) לחללית שאיחרה להגיע.
היא סיפרה על ה
--
(ד-א-ג) שלה למפקד מרכז החלל.
*83*
תבניות של הקטנה וחיבה
עומר ועינב בחללית
קומיקס של שיחה בין עינב לעומר
1. בדברי עומר ועינב הופיעו מילים מודגשות. רשמו כל מילה בקבוצה המתאימה.
קבוצת
--
ון קבוצת
--
ית
2. השלימו במחברת לפי הדוגמה:
מחשב קטן - מחשבון
ספר קטן -
--
ילד קטן -
--
שד קטן -
--
פיל קטן -
--
גג קטן -
--
כף קטנה - כפית
מפה קטנה -
--
שק קטן -
--
פח קטן -
--
קערה קטנה -
--
תגובה קטנה (האם אתה מכיר מילה זו? מה משמעותה?) -
--
3. תוכלו לחבר מילים נוספות בלשון הקטנה או חיבה. קראו אותן בכיתה.
*84*
לא רק הקטנה
המילים: שיגעון, זיכרון, חיפזון - מצויות בתנ"ך.
לפי התבנית של מילים אלה נוצרו בשפה העברית מילים נוספות במשקל (תבנית): - ון
1. כתבו במחברת את המילה החסרה בכל שורה.
א כאשר אני צמא - אני חש צימאון.
ב. כאשר אני בטוח - יש לי הרגשה של ב
--
.
ג כאשר אני נכשל - אני חושב על ה
--
.
ד. כאשר מישהו תמה - מדברים על ה
--
שלו.
ה. כאשר אדם ממהר ונחפז - אומרים לו: "אל תנהג ב
--
ו כאשר אישה הרה - אומרים שהיא ב
--
.
2. בדקו את עבודה 1 בעזרת המילים מהמאגר.
מאגר מילים: ב. ביטחון, ג. כישלון, ד. תימהון, ה. חיפזון, ו. היריון.
3. הכינו טבלה מתאימה בת חמש שורות, במחברת או במחשב.
רשמו את השמות ממאגר השמות, מתחת לתבניות המתאימות, לפי הדוגמה:
טבלת תבניות
מאגר שמות:
מברג, בטלן, שקדן, מזלף, מכללה, מחשב, צייתן, מעדר, מדרכה, זללן, מנהרה, מברקה, מקדח, רכלן, מכלאה.
4. בחרו מן המאגר הבא שם כללי לכל טור בטבלה שבעבודה 3, כתבו את השם בראש הטור.
מאגר שמות כלליים:
כלים ומכשירים, מקומות, תכונות
לפניכם שמות המסתיימים ב-אי: מכונאי, עיתונאי, מנופאי גלאי, כבאי, שנאי, קופאי, ימאי, טכנאי, בנאי
*85*
5. השלימו את המילים החסרות בקטע הבא, מתוך המאגר.
מאגר מילים:
מנופאי, מכונאי, חזאי, גלאי, ימאי
ה
--
מודיע על התחזית השבועית: השבוע ישתפר מזג-האוויר.
בחדר הבקרה תוקן ה
--
שתפקידו לגלות כל גוף המתקרב לחללית.
ביום ב' יש הרצאה על הים מאת
--
הידוע.
ה
--
העובד בחדר המכונות הראשי וה
--
העובד במנופים החדשים, יעזרו בתיקון החללית.
עינב אומרת
ועוד תבניות של שמות
1. כתבו במחברת את המילים המתאימות לתבנית שבכל טור, מתוך המאגר.
תבניות
מאגר מילים:
מזמרה, מצלמה, מגהץ, מקפצה, מסמר, מקטרת, מפתח, מצנפת, מחשב, משפך, מגרפה, משמרת, מקדחה, מקלדת, מבחנה, מזלג, מרפסת, מכבש, מסגרת, מרגמה, מברשת
2. צבעו את השורשים של השמות באדום.
3. מה הן האותיות שנוספו
א. לפני השורש?
ב. אחרי השורש?
ג. השלימו: כל המילים שכתבתם הן: - שמות - תארים - פעלים.
*86*
שמות בנטייה
למדנו כי השפה העברית מאפשרת לקצר ולהגיד מילה אחת במקום שתי מילים. בשמות אפשר להגיד: ספרו (במקום: הספר שלו), פניו (במקום: הפנים שלו).
לנטיית שמות ביחיד וברבים יש צורות קבועות וכתיב קבוע.
1. לפניכם כמה משפטים מתוך מודעות. בכל משפט כתבו במקום שתי המילים המודגשות - מילה אחת, כמו בדוגמה.
היעזרו ברשימה שבמסגרת בתחתית העמוד.
א. האסטרונאוט ששכח את הבגד שלו בחללית מתבקש לגשת למחסן ולקבלו. בגדו
ב. הטייס התורן מתבקש להשאיר את הקסדה שלו בתא.
--
ג. טייס הרוצה להביא את הילדים שלו למטוס, ימסור למזכירה את התעודות שלהם.
--
ד. כל איש צוות מתבקש לצחצח את הנעליים שלו
--
ואת הסמלים שלו.
--
ה. עומר ביצע את התפקיד שלו בצורה מושלמת.
--
גם חבריו ביצעו היטב את התפקידים שלהם. –
עומר ועינב
מסגרת בתחתית העמוד ובה כינויי שייכות
*87*
כותבים ומשתפים
2. כתבו במחברת מילה אחת במקום שתי המילים המודגשות, לפי הדוגמה.
א. היא נכנסת לבית שלה - לביתה.
ב. הן עזבו את הבית שלהן
--
ג. הם יצאו מהבתים שלהם.
--
ד. היא לקחה את הספרים שלה.
--
ה. הוא לקח את הספר שלו.
--
ו. הוא בירך את המפקדים שלו לשלום.
--
*87*
נטיית מילת היחס "על"
רשמו את המילים החסרות במשפטים הבאים, בשיחה בין האסטרונאוט עומר למפקדו (היעזרו במאגר):
מאגר מילים:
עלי, עלינו, עליך, עלייך, עליכם, עליכן, עליו, עליה, עליהם, עליהן.
- עומר, מה קרה לך בזמן האחרון? הרי אני סומך עליך מאוד!
- המפקד, לא התכוונתי, בבקשה, אל תכעס
--
!
- עומר, אתה ידעת שהמכשיר הזה עדין מאוד, למה נשענת
--
?
- אני מתגעגע לבני משפחתי. אני חושב
--
כל הזמן.
עינב ועומר
מה עומר לא הבין?
עומר לא הבין שהמילים "על רגל אחת" הן ביטוי שפירושו: בקיצור נמרץ, .בן-רגע, בחיפזון.
לדוגמה: עוזי הכין את שיעוריו "על רגל אחת", כלומר הוא הכין את שיעוריו בקיצור נמרץ, במהירות, מכלי להשתדל, כאילו הוא עומד על רגל אחת.
*88*
פינת המילון
מילת היחס (על) מופיעה גם בביטויים ובצירופי לשון קבועים, כמו:
על יד, על אף, (ב)על-פה, על ידי, על קרן הצבי, על פי, על גבי, על פני, על כן, על רגל אחת.
לפעמים מבינים כל מילה ומילה בביטוי, אך לא מבינים את משמעות הביטוי השלם.
ביטויים וצירופי לשון
אפשר למצוא את המילה על בביטויים רבים ובצירופי לשון מעניינים.
רשמו במחברת כל ביטוי ואת הפירוש המתאים לו (תוכלו להיעזר במילון בערך "על").
הביטוי
על אחת כמה וכמה
על הפרק
על רגל אחת
על הצד הטוב ביותר
על כורחו
על סמך
הפירוש
- העניין שעליו דנים עכשיו
- אם ירצה ואם לא ירצה (מתוך הכרח)
- בצורה הטובה ביותר
- בוודאי ובוודאי
- על יסוד, בהסתמך על...
- במהירות, בקיצור נמרץ, כלאחר יד
גולשים באתרי אינטרנט
הכללה ופירוט
רוצים ללמוד עוד על שמות ועל הכללה ופירוט?
הקלידו בגוגל: אתר גלים - הכללה ופירוט
*89*
*89*
*89*
*89*
איך זה שכוכב אחד לבד מעז.
איך הוא מעז, למען השם.
כוכב אחד לבד.
אני לא הייתי מעז.
ואני, בעצם, לא לבד.
בעקבות השיר
מכירים מושגים ספרותיים
אסוציאציה (בעברית - תסמיך) היא קשר בין רעיונות או זיכרונות, כלומר המחשבה הראשונה שעולה במוחנו בעקבות מילה או אירוע.
1. א. מהן האסוציאציות שמעלה בכם המילה "כוכב"?
ב. לילה בהיר ואתם מתבוננים בכוכב נוצץ הניצב במרומי השמיים. מה אתה חושבים? מה אתם מרגישים?
2. הדובר בשיר משווה את עצמו לכוכב.
א. האם לדעתכם יש תכונה משותפת לשניהם?
ב. מה ההבדל בינו ובין הכוכב?
ג. מהי המסקנה של הדובר בסיום השיר?
3. השיר קצר מאוד ויש בו 22 מילים בלבד. חלק גדול מהמילים חוזרות בשיר יותר מפעם אחת.
א. שבצו את כל מילות השיר בטבלה:
מילה המופיעה בשיר פעם אחת | מילההמופיעה בשיר פעמיים | מילה המופיעה בשיר שלש פעמים |
-- | -- | -- |
ב. אילו מילים חוזרות הכי הרבה פעמים?
ג. למה, לפי דעתכם, בחר המשורר לחזור דווקא על שתי המילים האלה?
4. מה, לדעתכם, מעז הכוכב?
5. האם מדובר בכוכב אמיתי?
*90*
*90*
הנוגה שלחה אל הצדק חיוך
הי, יופיטר, בוא ונצאה,
בשביל החלב כוס קפה הפוך
נראה מה שלום קסיופאה
נתפוס עגלה, קטנה או גדולה,
הלילה הזה משגע.
זה לא מעט, שצדק וונוס לבד,
יוצאים לבלות יד ביד,
יד ביד, יד ביד, בשמים.
נקפוץ לשעה אל כוכב הצפון,
עם רוח קלילה מנשבת
רק אל תתנהג לי כמו אפלטון,
כאלה אינני אוהבת
על זנב השביט, כשהוא לא יביט
נתפוס לנו רגע לשבת.
זה לא מעט...
הצדק וונוס הרקיעו שחקים
קרצו כוכבים בשמים
הכסיל לבדו שח ללא פקפוקים
הביטו זה זוג משמים
ורק מאדים, בצד האדים
גם לו היא תצמיח קרניים
זה לא מעט...
(השיר נוצר לכבוד תוכנית טלוויזיה בשנת 1969 שהוקדשה לנחיתה על הירח)
בעקבות השיר
1. כתבו את שמות הכוכבים המוזכרים בשיר.
2. איזו גלקסיה (אוסף של כוכבים) מוזכרת בשיר זה?
3. השיר כתוב בהומור. מצאו שלושה ביטויים להומור בשיר.
*91*
*91*
*91*
*91*
אנו נושאים לפידים כלילות אפלים,
זורחים השבילים מתחת רגלינו,
ומי אשר לב לו הצמא לאור -
ישא את עיניו ולבו אלינו
לאור ויבוא!
נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו,
לעמק הלכנו, ההרה עלינו,
מעיינות האורות הגנוזים גילינו.
נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו,
בסלע חצבנו עד דם - ויהי אור.
בעקבות השיר
1. מדוע נוהגים לשיר שיר זה בחנוכה?
העתיקו את המושגים הקשורים לחג.
2. מהו נס פך השמן לפי סיפור חנוכה?
3. למה מתכוון הדובר באומרו: "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו"?
מכירים מושגים ספרותיים
סמל
סמל הוא אמצעי אמנותי. בדרך כלל המשמעות של הסמל היא משהו (פרט) מוחשי, המייצג רעיון רחב יותר. לסמל יש משמעות רגשית או רעיונית שמקובלת בחברה. ישנם סוגים רבים של סמלים: היונה מסמלת שלום; השועל מסמל ערמומיות; הנמלה מסמלת חריצות, בית מסמל ביטחון, חום ואהבה; מגן-דוד הוא סמל יהודי; הצלב הוא סמל נוצרי, ועוד.
4. בשיר מופיעות מילים רבות הקשורות לאור.
א. העתיקו אותן.
ב. ה"אור" הוא סמל. נסו להסביר מה מסמל האור בשיר.
*92*
5. מיהם הדוברים בשיר? סמנו את התשובות האפשריות:
- המכבים
- אנשים התועים בחשכה
- החלוצים
- אנשים הרוצים להגשים את החלומות שלהם
5. על מי לדעתכם מדבר השיר?
6. מהו הקשר בין השיר לחנוכה?
7. מהם הסמלים שבהם הכותב משתמש?
8. "אנו נושאים לפידים" לעומת "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו"... –
נשאלת השאלה: מי בעצם היה גיבור החג? מה דעתכם?
*92*
הקור היה נורא. שלג ירד וחשכה החלה עוטפת את הארץ. היה זה הערב האחרון של השנה. בקור הזה ובחשכה הזאת פסעה ברחוב ילדה קטנה וענייה שראשה חשוף ורגליה יחפות. אומנם כשיצאה מביתה נעלה לרגליה נעלי בית, אבל מה התועלת בנעליים כאלה? נעלי הבית היו גדולות מאוד, גדולות בהרבה ממידתן של כפות רגליה, שהרי היו שייכות לאמה. הילדה הקטנה איבדה את הנעליים האלה כשחצתה במרוצה את הרחוב, נמלטת מפגיעתן של שתי כרכרות שנסעו במהירות עצומה. את אחת הנעליים לא הצליחה למצוא עוד, ואילו את הנעל האחרת חטף ילד אחד, שאמר כי תוכל לשמש עריסה אחרי שייוולדו לו ילדים.
הילדה הקטנה פסעה לה ברחוב, ורגליה הקטנות והיחפות היו עכשיו אדומות וכחולות מרוב קור. בתוך סינר ישן טמנה צרורות אחדים של גפרורים, ובידה החזיקה צרור גפרורים נוסף. איש לא קנה ממנה גפרורים במשך כל היום כולו ואיש לא העניק לה אפילו מטבע אחת קטנה. היא שוטטה לה ברחובות, רועדת מקור ומרעב, ונראתה כאומללות בהתגלמותה, המסכנה הקטנה. פתותי שלג צנחו על שערה הצהוב והארוך, ששפע תלתלים נאים במורד צווארה, עד לכתפיים. ואולם, הילדה הקטנה לא הירהרה עכשיו כלל בדברים כגון אלה: מכל החלונות בקע אור, וריח נפלא של צלי אווז שרה על הרחוב כולו. היה זה ערב השנה החדשה, והמחשבה על כך לא הרפתה ממנה.
בפינה שנוצרה בין שני בתים, שאחד מהם כלט לכיוון הרחוב, קרסה הילדה ואספה את רגליה הקטנות תחתיה. עכשיו היה לה קר עוד יותר, אבל היא לא העזה לחזור הביתה כי עדיין לא מכרה גפרור אחד אפילו, ולא קיבלה אף שילינג אחד קטן. אביה יכה אותה כשיראה שחזרה כלי כסף, זאת ידעה לבטח, וחוץ
*93*
תמונה: מוכרת הגפרורים הקטנה
מזה - בבית היה קר לא פחות, כי רק גג היה להם שם מעל לראשם, והרוח חדרה פנימה בקול שריקה, אף על פי שסתמו את הסדקים הרחבים בקש ובסמרטוטים. ידיה כבר היו משותקות כמעט לחלוטין מרוב קור: גפרור אחד קטן יכול להועיל לה ולחמם אותה כל כך! אילו רק יכלה לשלוף אחד מן הגפרורים מן הצרור, לחכך אותו בקיר ולחמם את אצבעות ידיה! היא שלפה את אחד הגפרורים, "שווף!" איזו אש עלתה ממנו! איך שהגפרור הזה בער! הלהבה היתה בהירה וחמה, כמו זו העולה מנר קטן. מה מוזר נראה האור בשעה שסובבה על הלהבה בכפות ידיה! היה נדמה לילדה הקטנה כאילו היא יושבת לפני תנור ברזל גדול עם ידיות נחושת מבריקות, ועם מכסה שהיה עשוי אף הוא מנחושת. אש נעימה בערה בתנור הזה וחיממה את הגוף כולו. הילדה הקטנה מתחה את רגליה כדי לחמם גם אותן - אבל אז כבתה הלהבה, התנור נעלם, ורק בדל גפרור מאוכל נותר בידה. היא חיככה גפרור נוסף בקיר. הגפרור הזה בער, הפיץ אור, והזוהר שבקע ממנו הפך את הקיר לשקוף כמו צעיף דק. עכשיו יכלה לראות מבעד לקיר הזה, ולעיניה נגלה חדר. על השולחן נפרשה מפה בוהקת כלובנה, שעליה ניצבו כלי חרסינה עדינים ובהם אווז צלוי ומהביל, ממולא בשזיפים ובתפוחים. מה התפעלה למראה האווז שקפץ פתאום מתוך הקערה ודידה לעברה על הרצפה כשהמזלג והסכין נעוצים בגבו! אבל ברגע שהאווז התקרב אל הילדה הקטנה כבה הגפרור, ולנגד עיניה ראתה עכשיו רק את הקיר העבה והקר.
היא הציתה גפרור נוסף. עכשיו מצאה את עצמה יושבת מתחת לעץ יפה להפליא של חג המולד. העץ הזה היה גדול ומפואר בהרבה מן העץ שראתה בחג המולד הקודם, כשהביטה מבעד לדלת הזכוכית בביתו של הסוחר העשיר. אלפי נרות בערו על הענפים הירוקים, ותמונות ססגוניות, כמו אלה המעטרות את חלונות החנויות, הביטו בה מלמעלה. הילדה הקטנה מתחה את זרועותיה באוויר - אבל הגפרור כבה. אף על פי כן העפילו אורות חג המולד מעלה מעלה, ועכשיו נוכחה לדעת שאינם אלא כוכבים בהירים בשמיים. אחד מהם צנח וגרר אחריו שוכל ארוך של אש. "מישהו מת עכשיו!" אמרה הילדה הקטנה, כי סבתא הזקנה - היחידה שאהבה אותה בעולם כולו - אמרה לה פעם: "ברגע שכוכב נופל, עולה נשמה אחת אל האלוהים." אבל סבתה כבר מתה.
*94*
הידעת?
הסיפור "מוכרת הגפרורים הקטנה" מאת אנדרסן זכה לעיבודים ולתרגומים שונים בכל העולם. הוא זכה לכמה עיבודים לקולנוע ובשנת 2006 בפסטיבל סרטי אנימציה (סרטים מצוירים) זכה העיבוד של וולט דיסני בפרס הסרט המצויר הטוב ביותר. כמו כן, הסיפור עובד ליצירות מוזיקליות ובשנת 2008 זכתה יצירתו של דיוויד לאנג המוזיקאי בפרס "פוליצר". אתם מוזמנים לצפות בסרט או להאזין למוזיקה.
התבוננו בתמונה שבעמוד הקודם:
א. תארו: מה אתם רואים בתמונה?
ב. כיצד נראית מוכרת הגפרורים בתמונה?
ג. מה מוסיפה התמונה לסיפור?
בעקבות הסיפור
1. מדוע פוחדת מוכרת הגפרורים לחזור הביתה?
2. איזה שימוש, למעשה, עשתה הילדה בגפרורים? למה?
3. הערב שבו קרה הסיפור הוא ערב מיוחד. במה?
4. הילדה סבלה באותו ערב מקור, מרעב, מפחד ומחוסר אהבה. רשמו במחברתכם תיאורים והוכחות לכל אחד מהם.
א. הקור:
--
ב. הרעב:
--
ג. הפחד:
--
ד. חוסר אהבה:
--
5. כיצד השפיע הרעב של הילדה על הדמיון שלה?
6. הסיפור נקרא "מוכרת הגפרורים הקטנה". במה מה שקורה בסיפור סותר את הכותרת הזאת?
7. בסיפור נכתב: "נעלי הבית היו גדולות מאוד... שהרי היו שייכות לאמה".
בדקו תחילה במילון את משמעות המילה "שהרי", חברו משפט דומה למשפט הנ"ל והשתמשו במילה "שהרי".
*95*
*95*
פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים.
שלחו לחוני המעגל: התפלל וירדו גשמים!
אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים (תנורים מחרס שניתן לטלטל אותם ממקום למקום) בשביל שלא ימוקו (שלא יירקבו בגשמים).
התפלל, ולא ירדו גשמים.
מה עשה? עג עוגה ועמד בתוכה.
ואמר לפניו: ריבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך,
נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך.
התחילו גשמים מנטפין.
אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות (גשמים בשפע הממלאים את בורות המים, שמספקים מי שתייה לתושבים במשך השנה), שיחין ומערות.
התחילו לירד בזעף.
אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה.
ירדו כתיקנן, עד שיצאו ישראל מירושלים להר-הבית מפני הגשמים.
באו ואמרו לו: כשם שהתפללת עליהם שירדו כך, התפלל שילכו להן.
אמר להם: צאו וראו אם נמחית (אם כולה מכוסה מים) אבן הטועין (אבן בירושלים שכל מי שהיה מוצא מציאה, היה עומד עליה ומכריז על מציאתו. ואם אין בעליה באים ונותנים בה סימנים – היה נוטל אותה. והאבן היתה גבוהה מאוד ואי-אפשר שתתכסה בגשמים אלא אם כן בא מבול לעולם).
שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי,
אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא (מתפנק, מתנהג דרך קירבה יתרה) לפני המקום ועושה לך רצונך,
כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו.
ועליך הכתוב אומר(משלי, כ"ג, כ"ה): "ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך."
(מתוך "ספר האגדה", עמוד קנ"ו, ו')
*96*
בעקבות הסיפור
1. מדוע פנו האנשים דווקא אל חוני המעגל? מצאו בסיפור ביטוי המסביר זאת.
2. מהן שתי הפעולות שמבצע חוני המעגל על מנת שיירדו גשמים?
3 א. במדרש כתוב: "התחילו גשמים מנטפין". מאיזו מילה שאתם מכירים באה המילה "מנטפין"?
ב. הסבירו את המשפט.
ג. תפילתו של חוני המעגל התקבלה והתחילו "גשמים מנטפין" ואלה לא השביעו את רצונו. מדוע ומה הוא ביקש?
4. הגשמים מתחילים "לירד בזעף".
זעף - כעס, רוגז, זעם.
גשמי זעף - גשמים סוחפים, שנזקם מרובה מתועלתם. ההפך של "גשמי ברכה" (מתוך: מילון רב-מילים)
מה הקשר בין המילה "זעף" לגשמי זעף?
5. כשם שמבקשים מחוני המעגל להתפלל לגשם, מבקשים ממנו תלמידיו שיתפלל שהגשם ילך לו. מדוע הם מבקשים שהגשמים ייפסקו? כיצד הם נימקו את בקשתם?
6. א. מה פירוש השם חוני "המעגל"?
ב. הסבירו בעזרת שם הסיפור את הביטוי:"עג עוגה".
דנים עם חברים
7. א. בדבריו של ר' שמעון בן שטח יש ביקורת כלפי חוני המעגל. מהי הביקורת?
ב. מדוע חושב ר' שמעון שיש לנדות את חוני המעגל? (נידוי - חרם)
מדוע הוא אינו עושה זאת?
הידעת?
ר' שמעון בן שטח - מגדולי חכמי ישראל בתקופת המשנה.
היה המנהיג הרוחני והמרכזי של עם ישראל בתקופה זו, והיה ידוע כמנהיג ישר וקפדן.
*97*
מכירים מושגים ספרותיים
סיפור זה על חוני המעגל נקרא "מדרש אגדה". מדרשי אגדה נכתבו על ידי חכמינו ז"ל בתקופת המשנה והתלמוד.
המילה מדרש נוצרה מהמילה "לדרוש" שפירושה: לחפש, לחקור, ללמוד.
המילה אגדה נוצרה מהמילה "להגיד". אלה הם היגדים, אמירות, סיפורים המציעים דרכי התנהגות נאותות, ללא הטפת מוסר, אלא דרך סיפורים.
מדרשי אגדה הם סיפורים מהם אנו לומדים על דמויות מקראיות או על אנשי מופת שיש ללמוד מהתנהגותם. לעיתים הסיפורים מסבירים פסוק מהמקורות. המדרשים נוצרו וסופרו בבית-המדרש ומטרתם להעביר מסרים חינוכיים לעם.
7. מה לדעתכם רצו חז"ל להדגיש בסיפור על חוני המעגל? בחרו באפשרות אחת והסבירו את בחירתכם:
- בשעת בצורת יש להרבות בתפילה
- לרומם ולשבח את חוני המעגל
- יש אנשים מיוחדים שתפילתם נשמעת
- לקוות לישועה
8. מדרשי אגדה רבים מספרים סיפור על פסוק מהתנ"ך. מה הקשר בין הפסוק מתוך ספר משלי המופיע בסיום הסיפור לבין תוכן הסיפור?
משלי - אחד מספרי התנ"ך, שנכתב על ידי שלמה המלך. הספר מכיל משלים, פתגמים ואימרי מוסר. הוא מתחיל בפסוקים: "משלי שלמה בן דוד מלך ישראל, לדעת חוכמה ומוסר, להבין אימרי בינה". (משלי, א', א'-ב')
*98*
*98*
*98*
*98*
*98*
שכשנכנסו יוונים להיכל, טימאו כל השמנים שבהיכל
וכשגברה מלכות בית חשמונאי וניצחום
בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן
שהיה מונח בחותמו של כוהן גדול
ולא היה בו אלא להדליק יום
אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים
לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
(תלמוד בכלי, מסכת שבת, דף כ"א, עמוד ב')
קבעום ועשאום - מי קבע ועשה? ה-ו' שאחרי הפועל רומזת שהם קבעו ועשו. מי זה "הם"? - בית חשמונאי.
את מה קבעו ועשו ימים טובים? ה-מ' הסופית שאחרי הפועל רומזת שאותם עשו ימים טובים. את מי? - את שמונת הימים שבהם נעשה הנס.
שימו לב!
פך - נכתבת באות כ' סופית. צורת הרבים שלה היא פכים (עם דגש ב-כ').
לא... אלא - המילית "אלא" באה אם לפניה מופיעה מילת שלילה ("לא" או "אין"). הצירוף "לא... אלא" נחשב לשפה גבוהה יותר מאשר "רק".
1. התאימו למילים ולצירופים שבטור הראשון פירושים מן הטור השני.
טור ראשון:
היכל
פך
לא... אלא
קבעום ועשאום
טור שני:
- כלי קטן לנוזלים
- החליטו ופסקו שהם יהיו
- בית-המקדש
- רק
2. א. מצאו כמה שיותר שמות המופיעים בטקסט מן התלמוד, כתבו אותם במחברת.
ב. בחרו מתוכם את השמות המרכזיים בסיפור החנוכה, לדעתכם.
*99*
מגלים שמות בעזרת מילות יחס
הנרות הללו אנו מדליקין על הנסים ועל הנפלאות ועל התשועות ועל המלחמות, שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, על ידי כוהניך הקדושים. וכל שמונת ימי חנכה הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול על נסיך ועל נפלאותיך ועל ישועתך.
(מתוך סדר הדלקת נרות חנוכה)
3. א. העתיקו את הקטע למחברת וסמנו בו בצבע כחול את כל מילות היחס.
ב. נסו לאתר כמה שיותר שמות בקטע, סמנו אותם בצבע אדום.
ג. מה גיליתם על המיקום של השמות בהשוואה למיקום של מילות היחס?
יהודה חונך את המזבח
מקבים א', פרק ד'
ויהודה אמר לאחיו: הנה נגפו אויבינו, נעלה לטהר את המקדש ולחנכהו. הקהל כל המחנה ויעלו הר-ציון, ויראו את המקדש מחולל והשערים שרופים... ויבחר כוהנים תמימים חפצי תורה. ויטהרו את המקדש... ויקחו אבנים שלמות אשר לא עלה עליהן ברזל, ככתוב בתורת ה' ויבנו מזבח חדש כראשון... ויחדשו את כל כלי הקודש וישימו את המנורה אל ההיכל ואת מזבח הקטורת ואת שולחן הפנים. וישימו את הקטורת על המזבח, ואת המנורה העלו את נרותיה להאיר במקדש.
ויהי ביום החמישי, ועשרים לחודש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טימאו אותו הגויים, ויהללו לה, בשירים ובכינורות, בחלילים ובמצלצלים. ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה. ויעשו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויקריבו עולות ותודות בשמחת לבבם... ותהי שמחה גדולה בכל העם, כי גלל ה' את חרפת הגויים. ויקיים יהודה ואחיו וכל קהל ישראל להיות ימי חנוכת המזבח נעשים במועדם מדי שנה בשנה, ביום החמישה ועשרים לחודש כסלו, שמונת ימים בהלל ובתודה לה'...
4. מצאו כמה שיותר שמות המופיעים בסיפור והקשורים לחנוכה.
*100*
*100*
*100*
שם הספר: אל עצמי
מאת: גלילה רון-פדר
איורים: אריאל ווגרה / עיצוב עטיפה: אריאל ווגרה / הוצאה לאור: "מודן" / שנת ההוצאה: 1976 / מספר עמודים: 112
ציון הוא ילד שנולד בשכונת מצוקה למשפחה המתקשה לגדל אותו. בסיועה של העובדת הסוציאלית מועבר ציון למשפחה אומנת בחיפה, שם הוא זוכה לבית חם. משפחתו החדשה של ציון כוללת את גברת שרוני, האם, פסיכולוגית במקצועה, שעושה ככל יכולתה לעזור ולקדם את ציון בעזרתם של בעלה אלימלך ובנה הצעיר ניר. על אף השינוי הרב שחל בו, ציון מתקשה להסתגל לחייו החדשים, והוא נע בין געגועיו לשכונה שבה גדל ובין הרצון להיות חלק מילדי השכונה החדשה. הספר כתוב כיומן, שבו מתאר ציון בגוף ראשון את החוויות הפוקדות אותו. זהו ספר ראשון בסדרת ספרים העוקבת אחר ציון ומשפחת שרוני.
שם הספר: הנער שחלם לעוף: סיפורו של אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון
מאת: משה גרנות
הוצאה לאור: "דני ספרים" / שנת ההוצאה: 2007 / מספר עמודים: 79
הספר מספר את סיפור חייו של אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, אחד משבעת האסטרונאוטים ששוגרו לחלל במעבורת החלל "קולומביה" בינואר 2003. בדרכה חזרה לכדור הארץ התפוצצה המעבורת וכל אנשי צוותה נספו.
את הסיפור מספרת בגוף ראשון נטע, בת כיתתו של אילן רמון מבית-הספר היסודי. נטע היא מעריצה העוקבת אחרי אילן רמון ואחרי הקריירה שלו עד למותו וגם לאחריו, כאשר הוא הופך לגיבור לאומי.
נטע מתארת בפני הקוראים את ילדותו של אילן רמון, וכיצד הוא הפך למנהיג כבר בילדותו. היא מספרת על ערכיו האנושיים ועל עקרונותיו המוסריים - היושר וההגינות שלו. הסופר משה גרנות בחר להדגיש בספר דווקא את תקופת
*101*
ילדותו ונערותו של אילן רמון. השימוש בסיפורי הרפתקאות, בחבורת הילדים של אילן ובתיאורו כילד - יוצר דמות של ילד מיוחד, בעל רצון של ברזל ותכונות של מנהיג.
דרך נטע לומדים על אילן רמון כטייס וכמפקד טייסת, על חלקו של אילן רמון במבצע של הפצצת הכור בעיראק, על ההיכרות של אילן רמון עם רונה אשתו, על האימונים בנאס"א לקראת הטיסה לחלל ועל יום האסון.
שם הספר: מונה מיספר לכוכבים
מאת: לויס לוורי
איורים ועטיפה: ברכה אלחסיד-גרומר / הוצאה לאור: "הקיבוץ המאוחד" / שנת ההוצאה: 1989 / מספר עמודים: 123
אנאמריה בת העשר מקופנהאגן זוכרת היטב את השנים שלפני הכיבוש הנאצי, ומראה החיילים ברחובות מעורר בה פחד ותיעוב. כשמתגלה לה לראשונה המזימה הנאצית לגרש את יהודי דנמרק למחנות ההשמדה, היא מבינה שהסכנה מרחפת גם על ראשה של חברתה הטובה ביותר, אלן רוזן. אנאמריה ובני משפחתה, יחד עם רבים מבני העם הדני, נחלצים באומץ לב להציל את בני הקהילה היהודית בדנמרק. הסיפור הוא סיפור נפלא, מרתק ומותח, ובה בעת הוא נאמן להיסטוריה, שכן בראש-השנה של שנת 1943 הבריחו דייגים דנים כמעט את כל תושבי דנמרק היהודים - בערך 7,000 איש - אל מעבר לים, לשוודיה, ובכך הצילו אותם ממוות. המחתרת של דנמרק, שהיתה מורכבת מאנשים צעירים ואמיצים מאוד, היא זו שהיתה אחראית על הפעולות החשאיות שבהן ניצלו היהודים.
הסיפור המופלא הזה על הצלת יהודי דנמרק נמסר באמצעות החברות בין שתי ילדות בנות 10, שכנות וחברות, אחת יהודייה והאחרת נוצרייה. החברות בין הבנות ובין המשפחות לא מתעלמת מהשוני התרבותי אלא מכבדת אותו. סיפור ההצלה המרתק מתאר חברות אמת, רגישות וחוכמה, מתח וסכנה, וכן התגברות על מכשולים בעזרת תושייה ואומץ לב. חוץ מהסיפור ההיסטורי המתואר בספר, עיקר הסיפור הוא על אנושיות, על ערבות הדדית בין בני-האדם ועל הכוח שיש לאנשים פשוטים מול מערכות רשע אדירות וחזקות.
הסופרת האמריקנית לויס לוורי כתבה את הספר, והוא זכה בפרס "ניוברי" - פרס ספרותי מטעם ארגון הספריות האמריקני שמוענק לסופרים שתרמו תרומה ניכרת לספרות הילדים האמריקנית. הפרס נחשב לאחד משני הפרסים היוקרתיים ביותר לספרות ילדים בארצות-הברית (לצד מדליית "קולדקוט").
*102*
חלק ג': מדברים עברית! - תחיית השפה העברית
פרק ראשון: במעגלי עיון - מלחמת השפות - עמוד 105
פרק שני: במעגלי לשון - מילים מילים - שמות ישנים וחדשים - עמוד 117
פרק שלישי: במעגלי ספרות - השפה העברית בשיר ובזמר - עמוד 126
פרק רביעי: במעגל השנה - ט"ו בשבט ופורים - עמוד 130
ט"ו בשבט (לשון לכל עת) - עמוד 136
פרק חמישי: קוראים ונהנים - ממליצים על ספרים - עמוד 139
"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים"
(בראשית, י"א, א')
*103*
*103*
ציור: האות "אלף"
על האמן: מרדכי ארדון היה אחד מהציירים החשובים והמוכרים בישראל. ארדון הרבה להשתמש באותיות האל"ף-בי"ת העברי בציוריו השונים.
על הציור: ביצירה שלפנינו מופיעה האות א' כשהיא גדולה וברורה. מסביבה פזורות אותיות האל"ף-בי"ת כשהן קטנות בגודלן לעומתה. הצייר בחר להציג כל אות כמה פעמים, וגם האות א' חוזרת שוב ושוב ביצירה. לצבעים שהצייר בחר להשתמש בהם יש חשיבות רבה - שימו לב שארדון בחר להשתמש ביצירה בעיקר בגוונים מוזהבים.
*104*
בעקבות היצירה
1. התבוננו ביצירה שבעמוד הקודם: מדוע בחר ארדון לצייר את האות א' כשהיא גדולה יותר מכל שאר האותיות? מה מיוחד באות זו?
2. מדוע בחר ארדון להשתמש בצבעוניות מוזהבת ליצירה המתארת את האל"ף-בי"ת העברי? כתבו את מחשבותיכם במחברת.
3. ציירו יצירה המציגה את האל"ף-בי"ת העברי. חשבו על הדרך שבה תציגו את האותיות השונות ועל הצבעים שבהם תעשו שימוש.
הידעת?
הצייר מרדכי ארדון עלה לירושלים בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20, לפני כשמונים שנה. ארדון לא היה רק צייר, אלא גם מנהל "בצלאל", בית-ספר גבוה (אקדמיה) לאמנות ולעיצוב שנמצא בירושלים. "בצלאל", שהוקם בירושלים בשנת 1906, פועל מאותה תקופה ועד לימינו. מאז שהוקם התפתח "בצלאל" וגדל ונוספו לו תחומי לימוד חדשים. כיום ניתן ללמוד ב"בצלאל" ציור, צילום, אדריכלות ונושאים רבים נוספים הקשורים לאמנות ולעיצוב.
*105*
*105*
*105*
עומר אומר
מה בפרק?
א. השפה העברית ואליעזר בן-יהודה (מידע וטיעון)
ב. קולנוע ו"גדוד מגיני השפה" (טיעון)
השפה העברית שאנו מכירים כיום הלכה והתפתחה במהלך כל הדורות. השפה בימינו התפתחה הודות לאליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית והיא קשורה לעת החדשה. בטקסט המידע שבפרק זה תקראו על התפתחות השפה העברית, על התחדשותה ועל ההתנגדות לתחיית השפה העברית שאותה תבע אליעזר בן-יהודה מבני ביתו ומאנשי היישוב בארץ-ישראל.
בהמשך הפרק תלמדו לערוך סיכום של טקסט בעזרת משפטי מפתח ועיקרי הדברים, וכן תלמדו לקשר בין המשפטים בעזרת מילות קישור ואזכורים.
חידוש השפה העברית גרם לא פעם לחילוקי דעות. לכל אדם זכות להביע את דעתו על נושא מסוים, ולאנשים שונים יש דעות שונות שעלינו לכבד אותן. אחד מחילוקי הדעות היה סביב המילה "קולנוע" שכולנו מכירים. על כך תקראו בטקסט הטיעון שבפרק ותלמדו מהו המבנה של טקסט טיעון.
עינב אומרת
דנים עם חברים
1. באיזו שפה מדברים בביתכם? האם אתם דוברים שפה נוספת?
2. המילה "ציונות" מקורה במילה "ציון" שהוא שמה של ירושלים, והיא מבטאת את האהבה לארץ-ישראל. קראו את ההגדרה למילה "ציונות" ודונו - מהי ציונות?
ציונות
התנועה הלאומית-מדינית של היהודים, אהבת ישראל, פטריוטיות ישראלית, אמונה במדינת ישראל.
(מתוך: אתר מילון אבן-שושן)
*106*
עינב אומרת
כתב עברי עתיק
כתב עברי עתיק
*106*
קראו את הטקסט, והשיבו על השאלות המצורפות.
פסקה 1
התפתחות השפה העברית
עברית היא השפה הקדומה של עם ישראל. היא שייכת למשפחת השפות השמיות. בעברית נכתבו התנ"ך, המשנה ועוד. בימי בית שני דיברו בארמית שהיתה שפתם של השבים מגלות בכל. במשך השנים, כאשר עם ישראל התפזר בארצות הגלות, היהודים לא השתמשו בעברית כשפת יומיום, אבל המשיכו להתפלל בעברית ולמדו ב"חדר" ובבית-מדרש תנ"ך ומשנה בעברית. לכן מילים עבריות רבות נכנסו לשפות הדיבור השונות של היהודים, כמו יידיש ולדיני.
פסקה 2
אליעזר בן-יהודה - מחייה השפה העברית
בכל בתי-הספר העבריים במדינת ישראל של היום קוראים, כותבים, מדברים ושרים בעברית, ועובדה זו נראית ברורה ומובנת מאליה. אך לא כך היה הדבר לפני מאה שנה. גם בנימין זאב הרצל לא חשב שבמדינת היהודים שעליה חלם, תהיה העברית שפת המדינה. ובכל זאת חזון תחיית העברית התממש והיה למציאות, בעיקר בזכותו של אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית. חיים נחמן ביאליק, דוד ילין, אברהם שלונסקי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבי יואל משה סלומון ואחרים היו אנשים נוספים שתרמו אף הם להתחדשות השפה.
בן-יהודה קיבל על עצמו את המשימה הבלתי אפשרית גם במישור הלאומי וגם במישור האישי: הוא דיבר עם בני משפחתו, עם אשתו וילדיו, אך ורק עברית, וגם החל במפעל הגדול של חידוש השפה העברית כשפת הדיבור בארץ-ישראל. הוא גם פיתח שיטה מיוחדת של
*107*
לימוד עברית בעברית, וכבר בשנת תרנ"ז (1897) היו בארץ עשרים בתי-ספר שהשתמשו בשיטתו וששפת הדיבור בהם היתה עברית. בן-יהודה, ואיתו רבים מאנשי התנועה הציונית, האמינו כי תחיית השפה העברית היא תנאי הכרחי להגשמת הציונות.
פסקה 3
המתנגדים לתחיית השפה העברית
לרעיון של החייאת השפה העברית כשפת דיבור והוראה בארץ-ישראל היו תומכים רבים, בעיקר בקרב החלוצים ואנשי התנועה הציונית. אך היו לרעיון זה גם מתנגדים לא מעטים:
מצד אחד - היו אלה אנשי "היישוב הישן", שראו בעברית שפת קודש בלבד וחשבו כי השימוש בעברית כשפת דיבור ולימוד הוא בבחינת "חילול הקודש". ומצד שני - היו כל אותם יהודים משכילים שראו בעברית שפה דלה ומנוונת, לא מודרנית ולא מתקדמת, שאי-אפשר ללמוד או ללמד בה מקצועות חשובים כמו מתמטיקה, מדעים או היסטוריה, וגם לא להשתמש בה לתרגום יצירות מספרות העולם. ומלבד כל זאת אגודות צדקה של קהילות יהודיות מאירופה כגון "כל ישראל חברים" מצרפת, "עזרה" מגרמניה ואגודת "אחים" מאנגליה הקימו בארץ מוסדות חינוך רבים ותמכו בהם. אגודות הצדקה ביקשו כי במוסדות החינוך האלה ילמדו בשפת הארץ של הקהילה (צרפתית, גרמנית או אנגלית), וכי רק את לימודי הקודש ילמדו בעברית.
1. "היישוב הישן"
כך כונו היהודים שחיו בארץ-ישראל במאות ה-18 וה-19, עד שהחלו העליות הציוניות בסוף המאה ה-19. היישוב הישן כלל שתי קבוצות עיקריות - ספרדים ואשכנזים - שהתקיימו בעיקר מכספי ה"חלוקה", נדבות ותרומות ששלחו קהילות היהודים בחוץ לארץ ליהודי ארץ-ישראל. אורח החיים של אנשי "היישוב הישן" היה שמרני ונוקשה, בעיקר של היהודים האשכנזים.
2. שפת קודש
בעבר השתמשו יהודים בשפה העברית רק לצורכי תפילה ולימודי קודש, והיא נחשבה בעיניהם לשון הקודש. שפת היומיום היתה שפת הארץ שבה הם חיו או שפות יהודיות, כגון יידיש, לדינו וערבית-יהודית.
(דב בן אליעזר ויעקב שביט, "תחיית השפה והתרבות העברית", מתוך הספר "אין זו אגדה")
*108*
פסקה 4
מלחמת השפות
בשנת 1913 פרץ בארץ-ישראל מאבק ציבורי שכונה "מלחמת השפות". חברת "עזרה" (חברה שנוסדה בשנת 1901 בגרמניה כדי לעזור לנצרכים יהודים) הגתה רעיון להקמת בית-ספר גבוה, שבו יוכשרו מהנדסים יהודים, ולידו גימנסיה ריאלית, שתהווה תשתית לטכניון. ב-26 באוקטובר 1913 בברלין קיבלה הנהלת "עזרה" החלטה הנוגעת לשפת הלימוד בטכניון:
"אין אנו קובעים שפת הוראה רשמית, שתוטל כחובה בכל המקצועות שיהיו נלמדים במוסדות האמונים.
"ללשון העברית תוקדש תשומת לב מיוחדת, בהסכם עם אופיו היהודי של הטכניון. מדעי הטבע יהיו נלמדים בשפה הגרמנית, כדי ששפה זו, שהיא תרבותית יותר, תשמש גשר להתפתחות המדע של העת החדשה."
פסקה 5
המאבק על העברית כשפת לימוד
ההחלטה גרמה לסערה. המורים והתלמידים של חברת "עזרה" בארץ הקימו תנועת מחאה גדולה. המורים הצהירו שלא ילמדו בבתי-הספר שבהם שפת ההוראה גרמנית. התלמידים הכריזו על שביתה ונטשו את ספסל הלימודים. בתוך זמן קצר קמו בתי-ספר חדשים למורים ולתלמידים שפרשו ממוסדות "עזרה" ובהם לימדו רק בעברית. המאבק קיבל את השם "מלחמת השפות". מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות בת הזמן. הדרישה היתה עקרונית וגורפת: העברית היא השפה שבה יש ללמד וללמוד בבתי-הספר היהודיים בארץ. המאבק הסתיים בניצחון העברית ומעמדה בארץ התחזק מאוד, ובין השאר היא זכתה להכרת השלטונות העותומניים (השלטון הטורקי) כשפת הוראה רשמית.
פסקה 6
ניצחונה של השפה העברית
בסופו של דבר ניצחה השפה העברית. "תחיית השפה העברית היא תופעה יוצאת דופן בתולדות העמים. בן-יהודה וממשיכי דרכו הצליחו לחולל דבר שלא עלה בידיהם של האירים, הוולשים, הברטונים... ועמים אחרים שלא גלו מעולם מארצם. העברית המודרנית היא אחד ההישגים השלמים ביותר של הציונות: בעודה קולטת השפעות מכל הלשונות שהביאו עימם היהודים, היא גם הכלי העיקרי לקליטת היהודים בארץ-ישראל.
(מתוך הספר: "מלחמת השפות" מאת ד"ר יעקב בן-יוסף)
*109*
בעקבות הטקסט
עיינו בשלוש הפסקות הראשונות, והשיבו על השאלות הבאות:
1. לאיזו קבוצת שפות שייכת השפה העברית?
2. כיצד פעל אליעזר בן-יהודה למען החייאת השפה העברית?
3. מי היו אנשי "היישוב הישן"?
4. מהי שפת הקודש? למה היא שימשה את אנשי "היישוב הישן"?
5. מדוע התנגדו אנשי "היישוב הישן" לדבר בשפה העברית?
א. כתבו שני נימוקים המופיעים בטקסט נגד השימוש בשפה העברית.
ב. האם אתם מסכימים עם נימוקים אלו? הסבירו.
6. האם לדעתכם היה חשוב לדבר עברית באותה תקופה? הסבירו.
יכולים לעבור לפרק הלשון
לפרק הלשון בנושא השפה העברית ואליעזר בן-יהודה - ראו בעמודים 117-119.
עיינו בשלוש הפסקות האחרונות, והשיבו על השאלות הבאות:
1. מהי הטענה העיקרית של חברת "עזרה"? העתיקו את התשובה המתאימה:
- רצו שילמדו רק תלמידים יהודים.
- בבית-הספר ילמדו מדעי טבע בגרמנית, שהיא שפה תרבותית.
- המורים לא ילמדו בשפה הגרמנית.
- בבית-הספר ילמדו רק בעברית.
2. בטקסט לא מובאים נימוקים בעד לימוד בשפה העברית. כתבו שני נימוקים: מדוע לדעתכם היה חשוב ללמד בעברית בבית-הספר?
3. מה היו תוצאות המאבק? העתיקו את התשובה המתאימה:
- הוקמו בתי-ספר לדוברי גרמנית.
- למדו בשפה העברית בבתי-ספר יהודיים.
- נפתחו בתי-ספר שבהם דיברו רק עברית.
- נשארו בתי-הספר הקודמים שבהם דיברו גם גרמנית וגם עברית.
4. האם לדעתכם המאבק על השפה העברית מוצדק? הסבירו.
יכולים לעבור לפרק הלשון
לפרק הלשון בנושא מלחמת השפות - ראו בעמוד 122
עומר אומר
*110*
מהי עובדה ומהי דעה?
עובדה היא דבר המתרחש במציאות וניתן להוכיחו. לדוגמה, מדינת ישראל קמה בשנת 1948.
דעה היא המחשבה שאדם חושב על נושא כלשהו. לדוגמה, השפה העברית יפה מאוד.
כותבים ומשתפים
העתיקו את המשפטים הבאים וכתבו "עובדה" או "דעה" ליד כל אחד מהם:
1. "הוא דיבר עם בני משפחתו, עם אשתו וילדיו, אך ורק עברית"
--
2. "היא גם הכלי העיקרי לקליטת היהודים בארץ-ישראל"
--
3. "אותם יהודים משכילים שראו בעברית שפה דלה ומנוונת"
--
4. "החל במפעל הגדול של חידוש השפה העברית כשפת הדיבור בארץ-ישראל"
--
5. "וחשבו כי השימוש בעברית כשפת דיבור ולימוד היא בבחינת 'חילול הקודש'"
--
עינב אומרת
סיכום
כיצד מסכמים את עיקרי הדברים?
אתם מתבקשים בוודאי מדי פעם לערוך סיכום על נושא כלשהו.
שלב א' - כאשר רוצים לסכם טקסט כדאי לשים לב:
1. מהו הנושא העיקרי של הטקסט?
2. מה נאמר בטקסט על הנושא?
3. מהי מטרת הכותב? מהי כוונתו?
4. כיצד הטקסט בנוי?
שלב ב' - מזהים את נושא הפסקה
תחילה נבחין בין הפסקות השונות, ונזהה מהו הנושא של כל פסקה (על מה / מי מדובר?).
מהי פסקה?
הפסקה היא קבוצת משפטים הקשורים בסדר הגיוני ועוסקים לרוב ברעיון מרכזי אחד.
*111*
התאימו בין מספר הפסקה ובין הנושא שלה.
מלחמת השפות. פסקה
--
התפתחות השפה העברית. פסקה
--
המאבק על העברית. פסקה
--
ניצחון המאבק. פסקה
--
תומכים ומתנגדים להחייאת העברית. פסקה
--
אליעזר בן-יהודה מחיה השפה העברית. פסקה
--
שלב ג' - מסמנים משפטי מפתח או את הרעיון המרכזי בפסקה
מהו משפט מפתח?
משפט המפתח מכיל בקצרה את עיקר הדברים הנאמרים בפסקה. שימו לב: בדרך כלל משפט המפתח מופיע בתחילת הפסקה, אך לא תמיד.
פסקה 1
עברית היא השפה הקדומה של עם ישראל. היא שייכת למשפחת השפות השמיות. בעברית נכתבו התנ"ך, המשנה ועוד. בימי בית שני דיברו בארמית שהיתה שפתם של השבים מגלות בכל. במשך השנים, כאשר עם ישראל התפזר בארצות הגלות, היהודים לא השתמשו בעברית כשפת יומיום, אבל המשיכו להתפלל בעברית ולמדו ב"חדר" ובבית-מדרש תנ"ך ומשנה בעברית. לכן מילים עבריות רבות נכנסו לשפות הדיבור השונות של היהודים, כמו יידיש ולדינו.
לדוגמה: "עברית היא השפה הקדומה של עם ישראל"
זהו משפט המפתח של פסקה זו.
לעיתים אין משפט מפתח אחד בפסקה, ולכן נסמן את עיקרי הדברים כפי שמסומן בפסקה 2.
פסקה 2
בכל בתי-הספר העבריים במדינת ישראל של היום קוראים, כותבים, מדברים ושרים בעברית, ועובדה זו נראית ברורה ומובנת מאליה. אך לא כך היה הדבר לפני מאה שנה. גם בנימין זאב הרצל לא חשב שבמדינת היהודים שעליה חלם תהיה העברית שפת המדינה. ובכל זאת חזון תחיית העברית התממש והיה למציאות, בעיקר בזכותו של אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית. בן-יהודה קיבל על עצמו את המשימה הבלתי אפשרית גם במישור הלאומי וגם במישור האישי: הוא דיבר עם בני משפחתו, עם אשתו וילדיו, אך ורק עברית, וגם החל במפעל הגדול של חידוש השפה העברית כשפת הדיבור בארץ-ישראל. הוא גם פיתח שיטה מיוחדת של לימוד עברית בעברית,
*112*
וכבר בשנת תרנ"ז (1897) היו בארץ עשרים בתי-ספר שהשתמשו בשיטתו וששפת הדיבור בהם היתה עברית. בן-יהודה, ואיתו רבים מאנשי התנועה הציונית, האמינו כי תחיית השפה העברית היא תנאי הכרחי להגשמת הציונות.
פסקות 3-6
אתרו את משפנו המפתח או את החלקים העיקריים בכל אחת מהפסקות: 3, 4, 5, ו-6, וכתבו אותם במחברתכם.
שלב ד' - מקשרים בין משפטים
כעת לפניכם כמה משפטים שאין ביניהם קשר. כדי שמשפטים אלה יהפכו לסיכום, כדאי לכתוב אותם במילים שלכם וכמובן לקשר ביניהם. העתיקו את משפטי המפתח ואת עיקרי הדברים המסומנים מכל הפסקות, וקשרו ביניהם בעזרת מילות קישור ואזכורים מתאימים.
עומר אומר
מהי מילת קישור?
מילת קישור היא מילה המחברת בין מידע בתוך משפטים, בין משפטים ובין פסקות. ישנן מילות קישור שונות שתפקידן ליצור קשרים שונים, ועלינו לבחור את סוג הקשר המתאים.
קשר של הוספה: כמו כן, גם, אף
דוגמה: מילות הקישור כמו כן רומזות על מידע נוסף על זה הנאמר במשפט הראשון.
המורים והתלמידים של חברת "עזרה" בארץ הקימו תנועת מחאה גדולה. כמו כן הם הצהירו שלא ילמדו בבתי-הספר שבהם שפת ההוראה היא גרמנית.
קשר של ניגוד: לעומת זאת, אך, אבל, עם זאת, אולם, אלא, בניגוד ל...
דוגמה: מילת הקישור בניגוד ל...באה להדגיש את ההבדל ביחס לשפה העברית בין אנשי התנועה הציונית ובין אנשי ה"יישוב הישן".
אנשי התנועה הציונית תמכו ברעיון החייאת השפה העברית כשפת דיבור, זאת בניגוד לעמדתם של אנשי "היישוב הישן" שראו בעברית שפת קודש.
קשר של זמן: כאשר, לפני, אחרי, בזמן ש..., לאחר ש...", אחר כך
דוגמה: מילת הקישור כאשר מקשרת בקשר של זמן בין ימי בית שני ובין מה שקרה לשפה העברית לאחר שעם ישראל התפזר בגולה.
בימי בית שני דיברו בארמית שהיתה שפתם של השבים מגלות בכל. במשך השנים, כאשר עם ישראל התפזר בארצות הגלות, לא השתמשו בעברית כשפת יומיום.
*113*
קשרים של סיבה ותוצאה קשר של סיבה: כי, מפני ש... הודות ל..., כיוון ש..., מאחר ש...
דוגמה: מילת הקישור כי מחברת בין הסיבה - הוחלט ללמד בגרמנית ובין התוצאה - התלמידים והמורים הכריזו על שביתה.
התלמידים והמורים הכריזו על שביתה כי הוחלט שמדעי הטבע יילמדו בשפה הגרמנית.
קשר של תוצאה: כתוצאה מ"..., לכן, בעקבות, על כן, משום כך, לפיכך
דוגמה: מילות הקישור כתוצאה מכך מקשרות בין הסיבה - הקמת תנועת מחאה - ובין התוצאה, קמו בתי-ספר שבהם לימדו עברית.
המורים והתלמידים של חברת "עזרה" בארץ הקימו תנועת מחאה גדולה. כתוצאה מכך קמו בתי-ספר חדשים שבהם לימדו רק בעברית.
כותבים ומשתפים
לפניכם כמה משפטים שהושמטו בהם מילות הקישור. קשרו בין המשפטים בעזרת מילות הקישור (או מילת הקישור) המתאימות מתוך רשימת המילים בסוגריים.
1. המורים של חברת "עזרה" רצו שילמדו בעברית
--
(נוסף על, מפני ש..., לכן) הם לא באו לבית-הספר.
2. העברית קישרה בין יהודים מארצות רחוקות (אך, בעקבות, כאשר)
--
לרוב היא לא היתה "שפה חיה".
3. אליעזר בן-יהודה דרש שבישראל ידברו עברית
--
(כתוצאה מכך, מכיוון ש..., לפני...) הוא האמין שזה יחזק את הקשר לארץ.
4. אחד ההישגים של הציונות הוא החייאת השפה העברית והפיכתה לשפה של חיי יומיום
--
(על כן, הודות ל..., אחרי) קליטת היהודים בארץ-ישראל היתה טובה יותר.
מהו איזכור?
דרך נוספת לקשור קשרים היא להשתמש באזכור. מהו איזכור?
המילה "איזכור" קשורה למילה "להזכיר". האיזכור מחליף מילה או רומז למילה שכבר הוזכרה במשפט (או בטקסט). משתמשים באיזכור כדי לא לחזור פעמים רבות על אותה מילה בקטע. דוגמאות: "היא", "הם", "אלה", "זו" ועוד.
*114*
1. למי הכוונה במילה הם במשפט הבא:
המורים הצהירו שלא ילמדו בבתי-הספר שאינם מלמדים בעברית. הם הכריזו על מאבק.
2. למה הכוונה במילה זו במשפט הבא:
בכל בתי-הספר העבריים במדינת ישראל של היום קוראים, כותבים, מדברים ושרים בעברית, ועובדה זו נראית ברורה ומובנת מאליה.
3. קשרו בין המשפטים א' ו-ב' בעזרת איזכור מתאים:
א. אנשי "היישוב הישן" ראו בעברית שפת קודש בלבד.
ב. אנשי היישוב חשבו כי השימוש בעברית כשפת דיבור ולימוד הוא בבחינת "חילול הקודש".
4. קשרו בין משפטי המפתח לעיקרי הפסקות בעזרת מילות קישור ואזכורים מתאימים.
5. כתבו משפט פתיחה לפסקות 1-2 - תפקידו של משפט הפתיחה הוא להציג את הנושא.
6. בדקו את הסיכום שכתבתם בשלב ד' (בעמוד 112) בעזרת כלי ההערכה המצורף, אם יש צורך תקנו את הסיכום בהתאם.
כלי הערכה לסיכום
ממדים: תוכן, מבנה, לשון.
תוכן – תבחינים:
האם כתבתם את עיקרי הדברים שבטקסט?
האם כתבתם את הסיכום באופן ברור לקורא?
האם כתבתם משפטים כלליים ללא פירוט ודוגמאות?
האם הסיכום אינו כולל את דעתכם?
מבנה – תבחינים:
האם כתבתם כותרת לסיכום?
האם הקפדתם לבטא קשר בין המשפטים בעזרת מילות קישור מתאימות?
האם הקפדתם להשתמש באזכורים במקומות המתאימים?
לשון – תבחינים:
האם השתמשתם באוצר מילים המתאים לשפה כתובה?
האם המשפטים שכתבתם כתובים באופן ברור?
האם כתבתם ללא שגיאות?
האם השתמשתם בפיסוק מתאים?
*115*
*115*
לפנינו טקסט מקורי שעוסק בחידושי השפה העברית. איך נולדה המילה "קולנוע"? קראו אותו והשיבו על השאלות המצורפות:
הסרט המדבר הגיע לארץ בשנת תר"ץ. תחילה כינוהו שמענוע, אולם בהשפעת המשורר והעיתונאי יהודה קרני דחק החידוש קולנוע את ה"שמענוע". ברשימה שנתפרסמה ב-ז' באייר תר"ץ (1930) ב"הארץ" כותב יהודה קרני: לא "שמענוע"
גדוד מגיני השפה וראש מחלקת התרבות של עיריית תל-אביב, הגברת פרסיץ, עמדו על סכנת השמענוע כגורם להרבצת שפות נוכריות בעירנו. גדוד מגיני השפה מבקש מאת הקהל לכלי לשיר את השירים הלועזיים של השמענוע ברחובות. והגברת פרסיץ סוברת כי צריך לוותר על ההישג הטכני הזה (השמענוע) לכמה שנים כדי לבסס את ההישגים הלשוניים והתרבותיים שלנו בארץ. נחיה ונראה כמה מן התושבים יצייתו לפקודת הגדוד, שלא לשיר שירי נכר ברחובות, וכמה מהם יסכימו לוותר על ההישג הטכני לשם השלטת הכיבושים התרבותיים שלנו.
לפי שעה כדאי היה שוועד הלשון ימציא מילה אחרת להישג הטכני, ששמו "שמענוע".
"ראינוע" אף הוא אינו מוצלח, אלא שקשה להילחם במילה זו לאחר שנשתרשה בתוכנו במשך כחצי יוכל שנים. עם הצלצול הנחמד של "שמענוע" אפשר עדיין להילחם. הוא רך בשנים. בעלי התיאטראות יחליפו ברצון את המילה באחרת, אם ימציאו להם כזאת. אחדים מציעים "קולנוע" שעל כל פנים ערבה היא לאוזן יותר מ"שמענוע".
ועד שוועד הלשון יוציא את משפטו, הייתי מציע לבעלי התיאטראות בתל-אביב ובירושלים, שיחליפו את ה"שמענוע" בקולנוע. יהיה נא (קולנוע) "עדן" הראשון לתיקון זה!
(מתוך: לשוננו לעם, חוברת רל"ג-רל"ד, שנת תשל"ג)
בתמונה: כרזה
כרזת פרסום ל"שמענוע"
יכולים לעבור לפרק הלשון
לפרק הלשון בנושא המצאות מילים חדשות - ראו בעמוד 123
*116*
בעקבות הטקסט
טענה היא הבעת עמדה בעניין שיש לגביו חילוקי דעות. הטענה יכולה להיות בעד או נגד.
1. מהי הטענה המובעת בטקסט? העתיקו את התשובה הנכונה.
- המילה "שמענוע" היא מילה נעימה לאוזן.
- כדאי להשתמש במילה "שמענוע" כי היא מילה בעברית.
- לא כדאי להשתמש במילה "שמענוע" כי צריך לבסס טוב יותר את המילים החדשות הקודמות.
- המילה "קולנוע" ערבה לאוזן יותר מ"שמענוע".
- המילה "שמענוע" קשה לאמירה.
כאשר רוצים לשכנע, מבססים את הטענה בעזרת נימוקים.
נימוק הוא ההסבר או הסיבה מדוע אנו בעד או נגד.
2. כתבו מהם הנימוקים נגד המילה "שמענוע" על פי הטקסט?
3. מהי דעתכם על המילה "שמענוע"? נמקו.
4. מהי דעתו של הכותב לגבי המילה "ראינוע"? לפי מה ניתן לדעת זאת?
5. האם הכותב מציע לשנות את המילה "ראינוע"? הסבירו.
מסקנה היא סיכום הטענה וניסוחה מחדש, לעיתים בצורה נחרצת.
המלצה היא הצעה לפעול באופן מסוים.
6. האם בטקסט שקראתם מופיעה מסקנה או המלצה? אם כן, מהי?
7. לפניכם כמה דוגמאות למילים שחידש אליעזר בן-יהודה. בחרו מילה מתוך רשימת המילים שלפניכם, וכתבו איזו מילה מתאימה לדעתכם. הסבירו את טענתכם. המילים הן:
מילון, דגדוג, נזלת, שנייה, דק, רגע, גלידה, משרד, מעדר, תערוכה, גרביים, מגבת, מפה, וילון, גרוטאה, ממחטה, תזמורת, עיתון, מדרכה, נואם, שעמום, טקס, גמישות.
*117*
*117*
*117*
מה בפרק?
1. חידושי מילים ו"מלחמת השפות".
2. מקור המילים.
3. מחדשים מילים ומשמעויות.
4. השימוש במילון להעשרת השפה.
הציור "אלף" של מרדכי ארדון
בעקבות תמונת השער
1. א. איזו אות בולטת ביצירה?
ב. כתבו מילים עם אות זו: כתבו חמש מילים חדשות וחמש מילים הנמצאות כבר בתנ"ך (היעזרו במילון).
2. א. חפשו אות אחרת ביצירה.
ב. עם האות שבחרתם, כתבו חמש מילים שחודשו בלשון ימינו וחמש מילים שכבר נמצאות בתנ"ך (גם כאן תוכלו להיעזר במילון).
*117*
עומר ועינב פוגשים את אליעזר בן-יהודה ברכבת
עינב ועומר
*118*
דנים עם חברים
קראו את השיחה בין עומר, עינב ואליעזר בן-יהודה. מבין המילים המסומנות בסוגריים איזו מילה התקבלה בשפה העברית החדשה, ואיזו מילה שהומצאה לא התקבלה?
שמות בתבניות
אחרי בן-יהודה המשיכו ליצור שמות לפי התבניות שבהן הוא חידש. למשל, לפי תבנית השם (צמאון) יצרו את (שטפון).
1. ערכו טבלה בת שלושה טורים וחמש שורות בכל טור.
2. שבצו כל שם מהמאגר בטור המתאים בטבלה, לפי הדוגמה.
טבלת תבניות
מאגר שמות:
שטפון, בזיון, תפזרת, תכנה, חכמה, תקשרת, תלבשת, שגעון, שממון, תספרת, למדה (לומדה), עצמה
3. התאימו שמות ממאגר השמות שלמטה לתבניות הבאות של בן-יהודה.
מאגר שמות:
שממה, שלוט, בדיחה, זריקה, קטטה, בגוד, דממה, מזוג, בגידה, יללה, פקוד.
פצצה - שממה,
--
,
--
...
גלידה:
--
,
--
...
רהוט:
--
,
--
...
מן העיתונות באותה תקופה
בשנת תר"ס, 1900, הופיע בארץ-ישראל לראשונה הסרט האילם, והוא נקרא "ראינוע". בשנת תר"ץ, 1930, הגיע לארץ גם הסרט המדבר. אז פירסם יהודה קרני, משורר ועיתונאי, כתבה בעיתון "הארץ" ובה הוא הציע לקרוא לסרטים מסוג זה בשם חדש.
*119*
לפי שעה כדאי היה שוועד הלשון ימציא מילה אחרת להישג הטכני, ששמו "שמענוע". "ראינוע" אף הוא אינו מוצלח, אלא שקשה להילחם במילה זו לאחר שנשתרשה בתוכנו במשך כחצי יוכל שנים. אחרים מציעים "קולנוע", שעל כל פנים ערבה היא לאוזן יותר מ "שמענוע". ועד שוועד הלשון יוציא את משפטו, הייתי מציע לבעלי התיאטראות בתל-אביב ובירושלים, שיחליפו את ה "שמענוע" בקולנוע, יהיה נא (קולנוע) "עדן" הראשון לתיקון זה!
(מתוך: לשוננו לעם, חוברת רל"ג-רל"ד, שנת תשל"ג)
1. בתחילה היו הסרטים "אילמים", ללא קולות וצלילים.
א. איך קראו בעבר לסרט אילם בעברית?
ב. מדוע התעורר צורך למצוא שם חדש?
ג. מה השם שהוצע?
ד. מהו השם שהתקבל לבסוף ואשר נהוג עד ימינו?
ה. נסו לחבר שם מתאים לקולנוע העתיד.
צירופים והלחמים
2. בכל שורה - מה הם שני היסודות (שתי המילים) שמהם מורכבת המילה החדשה שלפניכם?
עיינו במילונים והוסיפו את ההסבר למילה החדשה.
לדוגמה: אופנוע – אופן פלוס נוע
קטנוע
קולנוע
מטולנוע
קלנועית
ראינוע
שמענוע
דרגנוע
קלנוע
3. גם אתם יכולים לחדש מילים. אם תרצו תוכלו להמציא מילים חדשות, כמו המילים שקיימות בעברית.
*120*
האקדמיה ללשון העברית
גולשים באתרי אינטרנט
דף של האתר של האקדמיה ללשון העברית
http://hebrew-terms.huji.ac.il/
מחידושי האקדמיה ללשון העברית:
דרגנוע - מדרגות נעות, גרם מדרגות העולות או היורדות בהינע חשמלי.
קלנוע - רכב מנועי דו-גלגלי שאפשר להסיעו גם בדוושות, כמו באופניים.
שמענוע
המילה שמענוע נוצרה מצירוף של שתי מילים וחיבורן למילה אחת. בדרך זו חידש אליעזר בן-יהודה את המילה חידק (חי פלוס דק), וכך נתחדשו המילים רמקול, מדחום, שמרטף, אלחוט, כדורסל ועוד מילים רבות.
לפעמים מתלכד חלק משותף של המילים, ואז נקרא הצירוף החדש הלחם: אופנוע (אופן פלוס נוע), כדורגל (כדור פלוס רגל), מחזמר (מחזה פלוס זמר), שבתרבות (שבת + תרבות) ועוד.
קורה שאחד היסודות המרכיבים את המילה החדשה הופך ל"יצרן" של מילים חדשות נוספות, כמו היסוד "נוע" שהחל לשמש במילים המתארות הצגת סרטים: קולנוע, ראינוע, מטולנוע (חידוש של האקדמיה, מצאו במילון את משמעותו), והמילה שבה אנו דנים: שמענוע.
היסוד "נוע" משמש גם לאמצעי תנועה שונים המונעים באמצעות מנוע, כגון: אופנוע, קטנוע, דרגנוע, קלנוע (מצאו במילון את משמעות המילים ואת דרך היצירה שלהן).
בדרך זו בנויים גם השמות המסחריים למכשירים אוטומטיים למשיכת כסף מהבנק.
*121*
הם בנויים על היסוד של המילה (אוט)ומט: כספומט, בנקומט, סניפומט. הצירוף הוא אחת הדרכים ליצירת מילים חדשות בעברית.
כותבים ומשתפים
הביאו דוגמאות נוספות למילים שנוצרו בדרך זו.
*121*
מקור המילים בשפה העברית
אוצר המילים הבסיסי שלנו בא מהתנ"ך. אתם יודעים שבמשך השנים נוספו לעברית מילים רבות משפות לועזיות, למשל: רדיו, טלוויזיה, טלפון.
תופעה זו איננה חדשה. תמיד נכנסו לעברית מילים משפות זרות: בימי התנ"ך, בימי שלטון יוון ורומי וכדומה.
מילים "זרות" אלה הובאו על ידי סוחרים, אנשים שהיו בשבי, חיילים - כי הם היו במגע עם עמים זרים.
המילים: כיסא, אורן, אנוכי - הובאו לעברית מן האכדית.
המילה: תרנגול (תר-לוגל) - הובאה לעברית מן השומרית.
המילה: פרדס (פירי-דאזה) - הובאה לעברית מן הפרסית הקדומה.
בימי חז"ל נוספו לעברית מילים רבות מן הארמית, כגון: עובדה, אמא, אבא, מילא.
מאוחר יותר נוספו מילים מן היוונית, כגון: ממונה, נמל, אטלס, נימוס, וכן נוספו מילים מן הלטינית, כגון: קסדה.
פינת המילון
המילון עוזר לברר מהו מקור המילה.
במילון כתוב מאין באה המילה לעברית.
דוגמה:
אב (אכדית: abu; אוגריתית: אב; ארמית: אב, אבא; ערבית: אב) הזכר בהורים, איש ביחס אל בנו או אל בתו: ("כבד את אביך ואת אמך").
*122*
1. בדקו במילון מהו המקור של כל אחד מן השמות הבאים:
א. ארכיון, ב. בנק, ג. ספסל, ד. קיוסק, ה. פנס, ו. פנקס, ז. פרור, ח. אצטדיון.
- שימו לב, לא בכל מילון מצוין מקור המילה
2. כתבו חמישה שמות שמקורם בשפות זרות והם שימושיים בימינו.
מירכאות כפולות
בקטע "מלחמת השפות" במדור "במעגלי עיון" בעמוד 108 הובאו בפסקה 4 השורות הבאות:
בשנת 1913 פרץ בארץ-ישראל מאבק ציבורי שכונה "מלחמת השפות". חברת "עזרה" (חברה שנוסדה בשנת 1901 בגרמניה לעזור לנצרכים יהודים) הגתה רעיון להקמת בית-ספר גבוה, שבו יוכשרו מהנדסים יהודים, ולידו גימנסיה ריאלית, שתהווה תשתית לטכניון. ב-26 באוקטובר 1913 בברלין קיבלה הנהלת "עזרה" החלטה הנוגעת לשפת הלימוד בטכניון.
עומר אומר
3. האם "מלחמת השפות" היתה מלחמה או מאבק?
4. מדוע המילה עזרה מופיעה בין מירכאות?
*123*
*123*
תמיד חידשו מילים ושמות בעברית.
בתקופת תחיית הלשון אליעזר בן-יהודה חידש מילים, וגם כיום אנו מחדשים מילים.
אפילו בראשית ההיסטוריה האנושית חידשו מילים - כפי שכתוב בתנ"ך עצמו, ראו למשל בספר בראשית (בפרק ב'):
(יט) ויצר ה' אלוהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו.
(כ) ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו.
(כג) ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אישה כי מאיש לקחה זאת.
ענו על פי הפסוקים בספר בראשית:
1. מי נתן שמות לכל בעלי-החיים?
2. מדוע נקראת האישה בשם "אישה"?
3. התנ"ך מסביר פעמים רבות מדוע נקבע שם פרטי כפי שנקבע.
התאימו את השם לפירוש שבתנ"ך וכתבו במחברת.
התאמת שם לפירוש
פינת המילון
*123*
השלימו את המילים החסרות מתוך מאגר המילים (ולא אלה משפת הדיבור).
מאגר מילים:
ממחה (בלנדר), מכלב ("שדכן"), אימונית (טריינינג), מרקע (מסך), מרית (שפכטל), נקר (פנצ'ר)
א. אני מכין מחית, מועך ומרסק ירקות בעזרת ה
--
.
ב. הסתכלו בטלוויזיה. ראש הממשלה מופיע על ה
--
.
ג. כאשר אני מתאמנת בריצה, אני לובשת
--
.
*124*
ד. הדקו בסיכות מתכת את הדפים, בעזרת ה
--
.
ה. אינני יכולה לנסוע במכונית כי יש לי
--
בגלגל.
ו. מתקנים אצלנו את הקיר הסדוק, בעזרת
--
.
שמות לא מובנים בספרים ובעיתונים
1. משפטים אלה הופיעו בספרים ובעיתונים.
"קלפו" את האותיות הנוספות לכל שם (מודגש).
מצאו במילון את פירושי השמות האלה ורשמו אותם.
א. (משמעויותיה) של הכרזת העצמאות של מדינת ישראל היו חשובות לעם היהודי כולו, דוגמה: (משמעות) -
ב. היו יהודים משכילים שראו בעברית שפה דלה (ומנוונת).
ג. יופייה של השכונה בא לידי ביטוי (בסמטאותיה) ובחזיתות הבתים, המעוטרים בפרחים ובצמחים.
ד. שחקן התיאטרון התלונן שהצופים לא התנהגו בצורה (תרבותית) בזמן ההצגה.
2. בחרו עם חבריכם קטע מתוך ספר.
א. ערכו מתוך הקטע רשימת שמות שאינם מוכרים לכם.
ב. מצאו במילון את פירושי השמות האלה (לאחר שתסירו מהם את האותיות הנוספות).
פינת המילון
איך השפה העברית השתנתה
מאז תחיית השפה עברו יותר ממאה שנה, והשפה העברית ממשיכה להשתנות. לפעמים, מילים וביטויים שהיו חדשים אז - אינם מובנים היום.
1. הנה מכתב שכתב אליעזר בן-יהודה לפני כמאה שנה. קראו את המכתב ושימו לב: מה מובן לכם? מה לא מובן?
(נכנסתי בדברים) עם האדון הנכבד פינס (הסבר בסוף הקטע) על אודות תחיית הלשון (בדיבור-פה), והוא (הסכים לי) מייד. (לא עברה שעה קצרה) עד שכרתנו שנינו ברית (בתקיעת יד) ו(ברגש חגיגי מאוד), לדבר רק עברית.
(לא בלבד) אנו שנינו, בינינו לבין עצמנו, אלא עם כל אדם מישראל ששומע עברית, לעשות את הלשון העברית, לשון הדיבור של בני-ביתנו.
... הכול חשו כי איזה דבר (מתהווה), כי בזה הלילה נפתח דף חדש (בספר דברי הימים) של ישראל עלי אדמת האבות. תחיית הלשון העברית (בדיבור-פה) בארץ-ישראל, (בדרך ציבורי), התחילה בזה הלילה, ליל הושענא רבא, שנת תרמ"ב.
*125*
יחיאל מיכל פינס ייסד עם בן-יהודה את האגודה "תחיית ישראל בעד דיבור עברי". הוא קנה וגאל את אדמות פתח-תקווה וגדרה, והקים את המושבה מוצא.
פינס חיבר ספרי לימוד בעברית וחיבר מילים חדשות, כמו "מחוג" ו"שעון".
2. העתיקו את הביטויים המודגשים במכתבו של בן-יהודה.
3. כתבו מול כל ביטוי מן המכתב - ביטוי בשפת ימינו, מן המאגר.
מאגר מילים וביטויים:
בשיחה בעל-פה, קורה, שוחחתי, בציבור, לא עבר זמן רב, לא רק, בשיחה בעל-פה, בלחיצת יד, בהתרגשות, הסכים איתי, בתולדות.
4. נסו "לתרגם" את המכתב לשפת ימינו.
5. בן-יהודה ופינס כרתו ברית. מה הם סיכמו ביניהם?
גולשים באתרי אינטרנט
רוצים לזכות בתואר אלוף העברית?
אתם מוזמנים להיכנס לקישור הבא, לשחק ולזכות:
או הקלידו בגוגל: גלים עברית וספרות (ובחלון האמצעי, בעמוד 3, תמצאו את המשחק "אלוף השפה העברית")
תמונה של דף אינטרנט עם משחק טריוויה של "אלוף השפה העברית"
*126*
*126*
*126*
*126*
כמו הנביאים, הקנאים לשם,
הוא קינא לפועל ולתואר ולשם
ובחצות, העששית בחלונו,
היה רושם במילונו תילי-תילים
מילים יפות, מילים עפות,
מתגלגלות מן הלשון.
אליעזר, מתי תשכב לישון?
הן קומתך כמעט אפיים שחה,
והעברית אשר חיכתה אלפיים
היא תמתין לך עד בוא השחר.
פזמון:
אליעזר בן-יהודה,
יהודי מבדח.
מילים-מילים, מילים-מילים
הוא בדה ממוחו הקודח.
אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה?
הבה נעירנה ונמציא את היוזמה,
את המגהץ, את הפצצה, את הריהוט,
בקצה נוצה, בכתב רהוט
כתב כרובית, כתב גלידה,
כתב את כל מילון בן-יהודה.
ועוד הוסיף מילים לברוא
ונוצתו המהירה לא נחה
והשפה גדלה
ולא הכירה את מראה דמותה
עם בוא השחר.
פזמון:
אליעזר בן-יהודה...
ובן נולד לו וכזאת האיש אמר:
זה הבכור, אקרא לו בן-יהודה איתמר
שמינקות ועד קמילה, מיום בואו
בברית מילה ועד מותו
כרותה לו ברית עם העברית,
ומלחמה לו את הלעז להכרית.
איתמר אכן היה לגבר,
קומת תמר ויפי צורה וסבר,
והלשון בפיו היתה שפת עבר.
איתמר בן-אב"י
שאביו היה נביא,
גבר כלבבי.
*127*
דנים עם חברים
1. מה פירוש המילה "נביא"?
2. מדוע משווה המחבר את בן-יהודה לנביאים?
3. בן-יהודה קינא לפועל ולתואר ולשם.
א. מה ההבדל במשמעות בין הפעלים "קינא ל..." ובין "קינא ב..."? היעזרו במילון.
ב. מדוע הוא קינא לפועל, לתואר ולשם?
בעקבות השיר
1. כתבו טקסט מידעי קצר (10-12 שורות) על אליעזר בן-יהודה.
מי היה האיש? היכן חי? במה עסק? מה מיוחד בו?
(היעזרו במקורות מידע שונים: אנציקלופדיות, אינטרנט, כתבי-עת, אנשים מומחים)
2. אילו עובדות שכתבתם בטקסט המידעי מופיעות גם בשיר?
3. א. מה מדגיש הפזמון?
ב. המחבר מכנה את אליעזר בן-יהודה "יהודי מבדח". מה מבדח בו?
האם כינוי זה מתאים על פי הטקסט המידעי שכתבתם?
4. בפזמון כתוב: "מילים-מילים הוא בדה ממוחו הקודח". פירוש המילה בדה הוא:
- חיפש
- שיקר
- המציא
- הסביר
5. כתבו מתוך השיר את המילים החדשות שבן-יהודה הוסיף לשפה העברית.
6. באיזה כלי כתיבה השתמש בן-יהודה? מדוע?
7. מדוע לדעתכם בן-יהודה מתקשה לישון?
8. איך קרא בן-יהודה לבנו? איך קשור שמו לצורתו החיצונית של הבן כפי שהיא מתוארת בשיר?
9. קראו את הקטע הבא מן העברית המדוברת של ימינו הכוללת סלנג, וענו על השאלות:
היום היה לי יום באסה, הייתי בדיכי כל היום, אפילו טלוויזיה לא בא לי לראות. שמעתי דיסק ואז עשיתי לי טוסט והלכתי להסתלבט בחוף ולשרוף את הזמן.
רק שלא יהיו לי פאשלות בבית-הספר.
אסף מכיתה ו' חושב שזו אחלה של עברית
יהונתן מאותה כיתה טוען שזו עברית מקולקלת.
א. מה דעתכם? אתם מסכימים עם אסף או עם יהונתן? נמקו.
ב. כתבו את הקטע בשפה תקינה.
ג. במי היה תומך אליעזר בן-יהודה? מדוע?
*128*
*128*
לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואמו
לכל איש יש שם
שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
ונתן לו האריג
לכל איש יש שם
שנתנו לו ההרים
ונתנו לו כתליו
לכל איש יש שם
שנתנו לו המזלות
ונתנו לו שכניו
לכל איש יש שם
שנתנו לו חטאיו
ונתנה לו כמיהתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו שונאיו
ונתנה לו אהבתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו חגיו
ונתנה לו מלאכתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו תקופות השנה
ונתן לו עיוורונו
לכל איש, יש שם
שנתן לו הים
ונתן לו
מותו.
בעקבות השיר
1. השיר מציין דברים רבים הנותנים לאדם את שמו, את ייחודו:
האנשים סביבו; מראהו, התנהגותו, שאיפותיו; הטבע.
א. מצאו משפטים מהשיר המוכיחים זאת.
ב. מי עוד נותן לאדם את שמו?
2. המשפט "לכל איש יש שם" חוזר כמה פעמים בשיר.
מה מטרת החזרה? מה היא באה להדגיש?
3. הן התנ"ך והן חז"ל (חכמינו זיכרונם לברכה) מייחסים חשיבות רבה לשם. להלן דוגמאות אחדות הלקוחות מן המקורות: "טוב שם משמן טוב" (קוהלת, ז', א'), "נבחר שם מעשר רב" (משלי, כ"ב, א'); "קנה שם טוב - קנה לעצמו" (אבות, ב', ז'); "שלושה כתרים הן: כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות; וכתר שם טוב עולה על גביהן" (אבות, ד', י"ז).
א. הסבירו את הביטוי "שם טוב" החוזר בתנ"ך ובדברי חז"ל.
ב. למה משווים את השם הטוב במקורות השונים?
- קוהלת
- משלי
- אבות ב'
- אבות ד'
ג. מדוע נבחרו ערכים אלה דווקא?
דנים עם חברים
כל אדם הוא יחיד ומיוחד ושמו משקף את ייחודו.
1. ספרו על משמעות השם שלכם. מדוע בחרו הוריכם בשם זה? האם אתם אוהבים את השם שלכם? מדוע? האם הייתם רוצים להחליפו? מדוע? האם ישנם אירועים הקשורים לשם?
2. אדם עשוי לשאת שמות שונים, הנוספים לו לעיתים במהלך חייו ובאמצעותם מתוארת אישיותו. בתנ"ך, לדוגמה, אנו רואים שינוי שמות בעקבות אירועים שקרו:
חוה - אם כל חי
אברם - אברהם - אב המון גויים
שרי - שרה
יעקב - ישראל
*129*
א. לפי מה נקבעים שמות אלה?
ב. מתי יכול להתעורר אצל אדם רצון לשנות את שמו?
ג. יש מנהג להחליף שם בשעת מחלה או לאחר אסון כלשהו. מדוע אנשים עושים זאת?
3. "לכל איש יש שם" - שורה זו היתה לסיסמה של הקראת שמותיהם של ששת מיליון הנרצחים בשואה. מדוע לדעתכם נבחרה סיסמה זו?
4. בחרו שלוש שורות מהשיר והדגימו איפה מופיעה בהן התבנית החוזרת.
5. מדוע חילקה המשוררת את השורה האחרונה בשיר לשתיים?
6. כיצד מתקשר סיום זה עם פתיחת השיר?
7. מבנה השיר שאין בו חלוקה לבתים וסימני פיסוק, פרט לנקודה היחידה המצויה בסופו, יוצר תחושה של זרימה בלתי- פוסקת. איך קשורה תחושה זו לתוכן השיר?
8. א. השורש החוזר בשיר הוא נ-ת-נ. מה משמעות חזרה זו?
ב. האם, לדעתכם, השם "ניתן" לאדם, או שהוא עצמו קובע את שמו?
מכירים מושגים ספרותיים
תבנית
השירים מחולקים בדרך כלל לבתים, אך לשיר זה מבנה מיוחד. כל שלוש שורות בשיר הן יחידה בפני עצמה, ולכל יחידה יש מבנה קבוע. מבנה זה החוזר על עצמו נקרא תבנית.
*129*
סבא שלי מדבר עברית משונה
אולי חדשה, אולי ישנה
עברית מוזרה
אשתו של החמור אינה חמורה
אשתו של החמור היא אתון
אינה יודעת לכעוס
רק לרטון.
סבא שלי קורא כרכר לכל סביבון
אצלו הארטיק – שלגון
כולו קרח.
הבייגאלעך הם כעכים
בשומשום או מלח
וצריך לספר:
אצל סבא שלי
הסנדוויץ' - כריך.
ויש לו המצאה אחרת:
לפיג'מה קורא נמנמת
לנדנדה קורא סחרחרת.
כל יום
נולדת מילה אחרת.
בעקבות השיר
1. השיר מתאר הבדל בין אוצר המילים של הסבא המבוגר לזה של הילד הדובר.
בחרו שלוש מילים של הסבא והסבירו אותן בעזרת המילים של הילד.
2. מה מרגיש הילד כלפי הסבא?
3. הילד מתאר את העברית של הסבא שלו כ"עברית לא חברית", מדוע הוא חושב כך?
4. חשבו וכתבו איזו מילה מסתתרת במילים המשונות של הסבא:
א. נמנמת
--
ב. שלגון
--
ג. סחרחרת
--
ד. כרכר
--
5. ראיינו את ההורים שלכם, את הסבים והסבתות שלכם או אנשים מבוגרים אחרים, ושאלו אותם: מה הם חושבים על השפה העברית כיום? אילו מילים קשות יש בעברית, לדעתם? מה הם חושבים על השפה של הצעירים? כיצד הם למדו עברית?
*130*
*130*
*130*
*130*
אני המסיק בקרה את ביתך
ואני אבוקה בלילות חשכה
ואני הוא הצל ביום קיץ לוהט
ואני המשען לישיש הצועד.
ואני המניב את הפרי המובחר
למען תרווה את גרונך הניחר
ובצאתך לפרנס משפחה מחכה
אני חץ וקשת ואני החכה.
כי אני הקורה שהקימה בקתה
ואני השולחן ואני המיטה
ואני הסף ואני המשקוף
ואני הידית שהפכה למנוף
ואני הגלגל ואני הקרון
ואני הארון למסע אחרון.
משום כך, אדוני העובר והשב,
אל תפגע בי לשווא,
אל תפגע בי לשווא!!!
פירושים:
מסיק - מדליק אש
בקרה - בימים קרים
חץ וקשת - לצייד
החכה - לדייג
בעקבות השיר
1. א. מה התועלת שמביא האילן על פי שלושת הבתים הראשונים?
ב. מיינו את התועלות לקבוצות שונות ותנו שם לכל קבוצה.
2. כינוי הגוף "אני" חוזר פעמים רבות. מה מדגישה החזרה?
3. א. השיר נקרא "תפילת האילן" - מהי תפילתו? אל מי הוא פונה?
ב. מה תפקיד סימן הקריאה בסיום השיר?
4. המשורר משתמש בשיר זה בהאנשה כדי ליצור קרבה בינינו לבין האילן.
היכן רואים את ההאנשה בשיר? (על האנשה ראו בעמוד 45)
5. תפילתו של האילן מעידה על כך שלעיתים פוגעים בו לשווא.
תנו דוגמה, או ספרו על מקרה שבו ראיתם פגיעה באילן.
*131*
*131*
בואו ותראו מראה בלתי רגיל,
כל העיר שוקקת מצהלות וגיל.
על גבי ג'ירפה מרקד הפיל
עם שודד-הים ובאוזנו עגיל.
מי ראה פה מלך ובידו שרביט?
מי ראה שיכור שותה מן החבית?
חצוצרה תוקעת זמר מבלבל
והרעש הוא ממש בלתי נסבל
חור, כרפס ותכלת, בוץ וארגמן,
כל העיר זוללת את אוזני-המן.
איזה חג יפה ובלתי מסודר
ומצווה לשמוח כשנכנס אדר!
בעקבות השיר
1. בשיר מתוארים שלושה ממנהגי פורים. מהם?
2. בדקו במילון מהם פירושי המילים: "חור, כרפס ותכלת, בוץ וארגמן". העתיקו את פירושי המילים.
שימו לב! המילון לא רק מפרש את המילים, אלא גם מפנה את הקורא בו למקור של המילה. מקור המילים שבדקתם הוא התנ"ך. זהו הרמז מתוך התנ"ך (מהו הרמז ראו בעמוד 229).
3. מאיזו מגילה בתנ"ך לקוח הפסוק "חור, כרפס ותכלת, בוץ וארגמן"? מה הקשר בין ספר זה לשיר?
4. האם לדעתכם הכותבת אוהבת את חג פורים? לפי מה אתם יודעים זאת?
5. האם אתם אוהבים את חג פורים? הסבירו מדוע.
*132*
*132*
למה אתחפש בפורים עוד אינני יודע
שלגיה או גמד משבעת גמדיה... אולי?
או אולי הנסיך היפה שנשק לשפתיה?
או אולי סתם מין פיה יפה שכוחה בכשפיה?
לנגן העיוור אתחפש - התועה עם הנבל...
לליצן הרוקד באחרית כוחותיו על החבל...
לפסל אתחפש - שידיו אוהבות את האבן...
לפייטן שעברה שעת חצות וידו עוד כותבת...
לדוד שהכה את גולית בחלוק מן הנחל?
לשמשון שאהב את דלילה והרג את השחל?
או לרובינזון קרוזו על אי הבדידות?
או לדוד תום השוכב בצריפו על התבן?
לו יכולתי להיות כל זה יחד!
הדייג, הפייטן, הכורה, הילדה הפורחת,
הטייס, הליצן, שלגיה ושבעת גמדיה...
אך למה אתחפש בפורים, עוד אינני יודע.
בעקבות השיר
1. א. איזו התלבטות עולה מן השיר?
ב. האם הדובר מקבל החלטה? לפי מה אתם יודעים זאת?
2. מה פירוש המילה "אחרית" במשפט "לליצן הרוקד באחרית כוחותיו על החבל"?
- עודף
- שארית
- כל
3. מה פירוש המילה "פייטן" במשפט "לפייטן שעברה שעת חצות וידו עוד כותבת"?
4. בשלושת הבתים הראשונים של השיר מופיעות תחפושות רבות. מה המשותף לתחפושות בכל אחד מהבתים?
5. הרבה שורות בשיר מסתיימות בשלוש נקודות (...). קראו את השיר בקול. שימו לב לסופי השורות המסתיימות בשלוש נקודות. מה הרגשתם? מהו תפקידן?
6. כשמתחפשים אפשר לחיות חיים של מישהו אחר, ולו לזמן קצר. בחרו תחפושת אחת מתוך השיר, חשבו: מה מרגישים כשמתחפשים בה? מדוע בחרתם בה?
*133*
7. כיצד אתם חשים לפני פורים? ספרו על הרגשות שלכם לפני החג, על ההתלבטות שלכם ועל קבלת ההחלטה לאחר ההתלבטות. למה בחרתם להתחפש השנה? מדוע בחרתם בדמות זו? אילו תכונות יש לדמות הזאת שאין לכם? אילו תכונות יש לדמות הזאת שגם לכם יש?
*133*
היה היה פעם מלך (ומי מאיתנו לא אוהב לשמוע סיפורים שמתחילים ב"היה היה פעם מלך"?) שהיה מלך טוב וחכם ואהוב על בני עמו. מלך עליז ונחמד שתמיד חייך. יושב בארמון שלו ומחייך לכולם. למלך היו אישה יפהפייה ושבע בנות חמודות ושלושה בנים אמיצים וחכמים. בערב היו כולם יושבים סביב השולחן המלכותי ומחייכים ואוכלים כל מיני דברים מצחיקים. המלך היה כה טוב, עד שבני עמו החליטו לקרוא לו המלך "טוביהו השני". ולמדינה קראו ארץ יופי, כי כולם הרגישו יופי במדינה של טוביהו השני, והמלך טוביהו השני ניהל את ענייני המדינה. עובדה: לא היו מלחמות בתקופה של טוביהו השני, לא היו עניים בתקופה של טוביהו השני, לא היו תאונות דרכים בתקופה של טוביהו השני, הכול היה בסדר גמור בתקופה של טוביהו השני. ארץ יופי פרחה ויפתה מיום ליום. אנשים בארץ יופי הרגישו יופי ועשו מעשים יפים בלבד, המלך טוביהו השני אהב את בני עמו, ובני עמו אהבו אותו.
למלך טוביהו השני היתה בעיה קטנה אחת. האנשים לא ידעו מה הבעיה שלו, משום שאותה בעיה נשמרה בסוד, כראוי לבעיה קטנה של מלך גדול, אבל הבעיה הציקה למלך מאוד, והיא היתה זאת: המלך טוביהו השני לא ידע לבכות. אתם בוודאי צוחקים עכשיו לעצמכם ואומרים: "באמת בעיה גדולה! הלוואי שכולנו לבכות לא ידענו!" אך כל אדם רוצה לפעמים לבכות אפילו אם הוא מלך. אפילו אם הוא מלך יפה, גדול וחכם כמו המלך טוביהו השני.
המלך הטוב היה הולך במשך שעות על מרבדי הקטיפה הרכים שבמסדרונות ארמונו המפואר, חושב לעצמו ורוטן: "אני לא מבין... תינוקות בוכים, סוסים בוכים, כלבים בוכים, אפילו זבובים בוכים, ואני שאני מלך וצריך לדעת הכול, לבכות איני יודע!" למלך טוביהו השני היו הרבה יועצים טובים. והיועצים הבהילו את רופא המלך. והרופא הטוב שלף את בקבוקו החום, בקבוק קטן עם שיקוי קסמים בצבע ורוד, הזליף שתי טיפות ורודות לכל אחת משתי עיניו המלכותיות של טוביהו השני וכל היועצים מחאו לו כפיים. והרופא אמר: "שתי טיפות שיקוי קסמים ביום, בבוקר ובערב, ובעוד שבוע תבכה."
*134*
עבר שבוע, עברו שבועיים וחלפו חודשיים ושלושה. וחצי שנה ושנה, והמלך אפילו לא מתכוון לבכות, ואין אפילו חצי דמעה קטנה שתרטיב את לחיו המלכותית. וכל היועצים עומדים מסביב לכיסא המלכותי חסרי עצות. מיואש לגמרי, רטן המלך טוביהו השני.
"אולי נוציא להורג את הרופא?" הציע יועץ עם זקן קטן. אבל המלך טוביהו השני היה מלך טוב ולא נתן עונשים.
בינתיים חלפו להן השנים, וכל שנה יותר טובה מקודמתה, והמלך לבכות לא יודע. בוקר אחד כינס זקן היועצים את היועצים החכמים שלו ואמר להם: "אם מלכנו רוצה לבכות, צריך להראות לו דברים עצובים."
"רעיון טוב," אמר היועץ עם הזקן הקטן. "אבל כיצד נראה לו דברים עצובים אם כולם שמחים בארץ יופי?"
"קראתי ספר אחד ובו כתוב ששקיעת השמש מעציבה אנשים מסוימים," אמר זקן היועצים. ועוד באותו יום, אחר הצהריים רתמו היועצים כרכרה לזוג סוסים אצילים (מכוניות לא היו בארץ יופי), והסיעו את המלך טוביהו השני לשפת הים. "עוד מעט תשקע השמש אל תוך הים," הבטיח זקן היועצים, "הו, כמה עצוב יהיה מראה זה!" "טוב שהבאנו מטפחות," אמר היועץ עם הזקן הקטן.
בשעה חמש וחצי, בדיוק בזמן, התחילה השמש לשקוע ולטבוע בקצה הים, והעולם הלך והחשיך לאט לאט. והיום הבהיר התכסה בשמיכה שחורה של חושך, ונהיה לילה שחור זרוע כוכבים.
היועצים התעצבו מאוד, וכמה מהם לא התאפקו ופרצו בבכי רם וקורע לב. ורק המלך טוביהו השני עמד לו בשקט על החוף, סנדלי הזהב שלו תקועים עמוק בחול החמים. היועצים שהציצו בפניו מקרוב ראו אפילו חיוך דק מתעגל על שפתיו. "אני לא מאמין," אמר היועץ עם הזקן הקטן, "הוא מחייך!"
"נראה לו מראות עצובים אחרים," אמר זקן היועצים.
הראו לו שלושים עננים שחורים, אך הוא לא בכה. הביאו לו פלח ירח שעמד מסכן באמצע השמיים, אבל המלך לא התעצב. הראו לו חתול מטייל בין פחי הזבל, והוא השתעמם. הלכו והביאו לו קוצים יבשים ופרחים כלי צבעים וילדים לא מנומסים ודגים עם עיניים בצדדים וציפור עם מקור מפחיד ואיש עם קרחת נוצצת ולטאה שאיבדה את זנבה, אבל המלך טוביהו השני לא בכה מאף אחד מהדברים העצובים הללו, וחיוכו המלכותי לא מש מעל שפתיו. חלפו שנים והמלך טוביהו השני, שלא היה צעיר, הלך ונהיה למלך זקן. ארץ יופי הלכה ופרחה משנה לשנה. והכול רק יפה יותר ופורח ועליז יותר. האנשים רקדו כלילות ושרו בימים ולא היתה לאף אחד סיבה להיות עצוב. כולם שמחו כל הזמן.
לילה אחד יצא המלך טוביהו השני מארמונו לטיול בשדרה המלכותית.
הוא היה מלך זקן וצעדיו היו זקנים ואיטיים, אך חיוכו המפורסם היה עדיין תלוי לו
*135*
בין שפמו הלבן לזקנו הארוך. על ספסל בגן הבחין המלך בזוג יושב ומתחבק. איש ואישה צעירים, היושבים ואוהבים זה את זה. לידם שיחקה ילדה קטנה ומתוקה, בוודאי הילדה שלהם.
המלך טוביהו השני הסתכל במשפחה הצעירה ונזכר כי גם הוא פעם, מזמן מזמן, היה צעיר, ישב עם אישה צעירה ועם ילדה קטנה על ספסל בגן וכל החיים היו לפניו. טוביהו השני הזקן עמד והסתכל בזוג המתחבק ובילדה המשחקת, המראה היה כה יפה. השניים דיברו ולחשו והתנשקו והתחבקו וצחקו בעליזות ושוב דיברו ושוב צחקו. המלך טוביהו השני עמד מוקסם והביט והביט, ואז לפתע הרגיש המלך שגופו רועד מעט, מה זה?
לא, זה לא יכול להיות!
טיפה רטובה ביצבצה מעפעפיו המלכותיים.
"זה בוודאי טל הלילה," אמר המלך לעצמו וניסה למחות את עינו הרטובה. אך הטיפה הלכה, התעבתה וגדלה והתנפחה כמו בלון.
והדמעה הענקית נפלה והתפשטה, שטפה את מדשאות הארמון והפכה לאגם גדול ויפה. אגם מלוח, שאליו באים כל האנשים שלא יודעים לבכות.
בעקבות הסיפור
1. א. לפי שורת הפתיחה אפשר לדעת שלפנינו סיפור שדומה ל
--
ב. כיצד מתאפיין סיום של סיפורים מסוג זה?
2. א. מה הביאו היועצים למלך כדי שיבכה? הביאו לפחות שלוש דוגמאות.
ב. מדוע נבחרו דברים אלה דווקא?
3. שם המלך מרמז על אופיו. כתבו שתי תכונות המופיעות בסיפור שבאמצעותן אפשר להכיר את אופיו של המלך.
4. מה גורם למלך לבכות בסוף?
5. האם יש דברים שגורמים לכם לבכות? אם תרצו, ספרו על כך.
6. איך מתקשר הסיפור לחג הפורים?
עינב ועומר
*136*
*136*
*136*
*136*
מי המציא את התפוז?
התפוז - תפוח הזהב - הוא אחד הפירות המזוהים עם ארץ-ישראל בעת החדשה. בשירה של נעמי שמר "שלג על עירי", הנקרא גם "פירות חמישה-עשר", נזכר התפוז עם שאר הפירות שהובאו לגולה בחמישה-עשר בשבט:
דבש התאנה, מתק החרוב
ואורחת גמלים עמוסי כל טוב.
הנה שוב ישוב שמש לבבי,
ומשם תפוח זהב יביא.
על תפוח הזהב שהפך לתפוז כתב לנו אור שפירא, תלמיד כיתה י"א בתיכון "בליך", על פי ספרו של יצחק אבינרי "יד הלשון"(תשכ"ד):
"בימים אלו אנו מתענגים על טעמו החמוץ-מתוק של התפוז. אלא שמאחורי שמו הניחוחי של פרי ההדר גלום סיפור ניצחונה של מילה שחוותה בינקותה סער של מחאה וגינויים.
"בתחילת המאה ה-20, בראשית ההתיישבות בארץ, נחשפו ראשוני המתיישבים לתפוח הזהב, פרי שמוצאו מאסיה. 'תפוח זהב' היה השם המקובל באותם ימים. שם זה נשאל מן הפסוק: 'תפוחי זהב במשכיות כסף' (משלי, כ"ה, י"א), שבו מדובר בתפוחים העשויים זהב ממש. גם לשונות זרות נהגו כך בשמו של הפרי. ואולם כפי ש'מורה שעות' נתקצר לשעון, 'עט עופרת' - לעיפרון ו 'כסף חי' - לכספית, הציע בשנת תרצ"ב (1932) הבלשן יצחק אבינרי לשנות גם את הצירוף 'תפוח זהב' למילה אחת: תפוז - על פי ראשי התיבות של הצירוף."
שמות המורכבים משתי מילים אומנם נמצאים במקרא, אך מעטים הם. אנו מכירים את צלמות, אריאל, בליעל ועוד, אך אין זאת הדרך הרגילה ליצירת מילים בעברית. לכן קמה התנגדות חריפה למילה תפוז. מדקדקים ובלשנים דרשו בתוקף מעורכי העיתונים שידחו את ה"חידוש הנועז". אבינרי נאלץ להצדיק את חידושו ולהכשירו על ידי זיקה למילה פז. הוא הסביר שבמילה תפוז
*137*
נוספה ת' בתחילת המילה, בדומה למילה תנור שנוצרה כנראה מ-ת' תחילית ומן המילה נור שפירושה אור או אש.
שפר מזלו של החידוש, וכיום התפוז עולה על שפתיו של כל תינוק בבית ישראל. הערעורים על החידוש עלו בתוהו, והעברית זכתה בבת-בית חדשה. ובבית- מדרשו של חיים נחמן ביאליק חודשה המילה תפוז לגוון צהוב-כתום, גון התפוז.
(לפי האתר של האקדמיה ללשון העברית)
*137*
לכל פרי שאנו אוכלים יש שם.
פירות רבים קיבלו את שמם כבר בתנ"ך: הענבים, התפוח, הרימון והתמר, גם האגוז והשקד נזכרים בתנ"ך, ואפילו האבטיח קיבל את שמו מסיפור נדודי בני ישראל במדבר אחרי שיצאו ממצרים.
גם המשנה תרמה שמות אחדים לפירות ארצנו, וביניהם תות, אגס, אפרסק וחרוב. בימינו שמות רבים נלקחו מן הלועזית: המלון, האבוקדו, האננס, הלימון, הפסיפלורה והבננה. לפסיפלורה יש אומנם שם עברי - שעונית - אך שם זה אינו רווח בקרב דוברי השפה, כך גם לבננה שם עברי, שם שמקורו ערבי - מוז, אך גם שם זה אינו רווח בקרב דוברי השפה ואנחנו מעדיפים את השם הלועזי בננה.
חלק מן השמות הלועזיים "עברו שיפוץ" קל והותאמו לעברית. כך הפסיפלורה, שנוספה תנועת a (קמץ ה') בסופה, וכך גם הקלמנטינה והמנדרינה - המנדרינה מופיעה בחידושי האקדמיה ללשון העברית (אז "ועד הלשון") כבר בשנת 1938. גם הפומלה "הותאמה" לעברית מן השם הלועזי פומלו, והיא שימשה בסיס לשם המורכב "פומלית" - שם שהורכב מן המילים פומלה פלוס אשכולית. לשתי המילים האלה יסוד משותף - האות ל'.
דרך זו, של הרכבת שתי מילים או שני חלקי מילים שיש להם יסוד משותף נקראת הלחם, והיא רווחת מאוד בחידושי המילים בעברית של ימינו: מילים כמו כדורגל, מחזמר או ארוחת בוהוריים (בוקר פלוס צהריים, בדומה לאנגלית (breakfast פלוס lunch שווה brunch) הן הלחמים.
*138*
שם נוסף של פרי שנוצר על דרך ההלחם הוא תפוזינה.
כך הולכים ונוספים לשולחננו פירות חדשים ולמילון השפה העברית שמות חדשים.
תפוז וקלמנטינה יוצרים ביחד תפוזינה
כך הולכים ונוספים לשולחננו פירות חדשים ולמילון השפה העברית שמות חדשים.
לא רק שמות של פירות נוצרו בדרך של הלחם. כלשון הפרסומות מקובל להשתמש בהלחמים כדי ליצור שמות למוצרים חדשים, למשל: תפוצ'יפס.
- נסו למצוא עוד חמישה שמות הלחם של מותגים (כאלה שנמצאים במרכול (סופרמרקט) או במקומות אחרים) ורשמו אותם במחברתכם.
פינת המילון
כתבו שמות של חמישה פירות נוספים, וספרו מאין קיבלו את שמותיהם. היעזרו במילון.
עומר אומר
*139*
*139*
*139*
שם הספר: הבכור לבית אב"י
מאת: דבורה עומר
איורים: שירלי הירש / עיצוב עטיפה: שירלי הירש / הוצאה לאור: "עם עובד" / שנת ההוצאה: 1989 / מספר עמודים: 128
הספר מתאר את סיפור חייו של איתמר בן-אב"י, בנו של מחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה. איתמר בן-אב"י נולד וגדל בשם בן-ציון בן-יהודה, ובבגרותו החליט לשנות את שמו. בן-ציון (איתמר) נקרא הילד העברי הראשון, כי היה הילד הראשון שגדל בארץ-ישראל ושפת אמו היתה עברית. הוריו הכריחו אותו לדבר עברית בלבד, בתקופה שבה בודדים דיברו את השפה והבינו אותה, וכך בן-ציון נאלץ להתמודד עם בדידות שהם כפו עליו. כילד בודד היה יכול בן-ציון להתבונן, כשהוא ניצב מאחורי גדר, בילדים אחרים הרצים ומשחקים יחד. מעולם לא הורשה לשחק איתם כי הם לא ידעו עברית. אביו היה עסוק מאוד בהחייאת השפה ולא התפנה כמעט לגידול ילדיו. המשפחה כולה התמודדה עם קשיי עוני, רעב, מחלות ומגפות. כמו כן, התושבים הדתיים בירושלים גילו התנגדות נחרצת כלפי המשפחה. הם כינו את האב "משוגע", והחרימו אותו ואת עיתונו "הצבי". אך בן-יהודה היה נחוש בדעתו להחיות את השפה העברית בכל מחיר, לחדש מילים ולהפיצן. הוא החמיר מאוד עם ילדיו ובעיקר עם בנו הבכור בן-ציון. גם כשגדל בן-ציון לא פסקו הקשיים: ילדי בית-הספר התנכלו לו, אמו האהובה נפטרה, וגם אחיו נפטרו ממגפות. נקודת אור בחייו היתה אהבתו ללאה היפה.
שם הספר: אהבת איתמר
מאת: דבורה עומר
עיצוב עטיפה: לביא צרפתי / הוצאה לאור: "עם עובד" / שנת ההוצאה: 2001 / מספר עמודים: 203
בראשית סיפור אהבתם היה איתמר בן אב"י עיתונאי משכיל ויפה תואר בן 26 ולאה אבושדיד היתה תלמידה יפהפייה בת 16. שניהם גדלו בירושלים של תחילת המאה ה-20 ושניהם באו ממשפחות ידועות. משפחתה של לאה היתה משפחה ספרדית, עשירה ומיוחסת. משפחתו של איתמר היתה ענייה וממוצא אשכנזי, שנודעה באותה תקופה בירושלים ובארץ בשל המלחמה הקשה שניהל אליעזר בן-יהודה, אב המשפחה, על הנחלת השפה העברית. סיפור האהבה משולב בצורה מפורטת והדוקה עם סיפור התחדשות השפה העברית בארץ, ועם סיפור תחילתה של העיתונאות העברית בארץ. זהו למעשה ספר המשך לספר "הבכור לבית אב"י", שבו סיפרה דבורה עומר על תקופת ילדותו של איתמר בן-אב"י ועל נעוריו.
*140*
*140*
פרק ראשון במעגלי עיון / קיבוץ גלויות / עמוד 143
פרק שני במעגלי לשון / ה"א היידוע / עמוד 159
פרק שלישי במעגלי ספרות / עולים לארץ בשיר ובזמר / עמוד 166
פרק רביעי במעגל השנה / פסח, יום השואה / עמוד 177 / פסח(לשון לכל עת) / עמוד 186
פרק חמישי קוראים ונהנים
188 ממליצים על ספרים / ממליצים על ספרים / עמוד 188
"ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה"
(ויקרא, כ"ה, י"ט)
*141*
*141*
תמונת נוף של הצייר ישראל פלדי
על האמן: הצייר ישראל פלדי, שעלה ארצה בהיותו בחור צעיר, הרבה לתאר בציוריו את נופי הארץ על תושביה השונים - אנשים בני כל הדתות והעדות וכן בעלי-חיים.
על הציור: בחלקו התחתון של הציור שלפנינו צייר פלדי חלוץ הנוהג בעגלה הרתומה לחמור. בצידו השמאלי של הציור ישנו עץ גבוה שענפיו מטפסים מעלה. ברקע הציור ניתן לראות שדות חרושים הפרושים על הגבעות, ועצים נוספים בצבעים שונים הגדלים גם הם בנוף המקומי. בציור זה מביע פלדי את התפעלותו מעבודת האדמה של החלוצים בני העליות השונות.
*142*
בעקבות היצירה
1. התבוננו בציור שבעמוד הקודם וערכו במחברת רשימה של הצבעים המופיעים בו.
2. האם הצבעים שישראל פלדי בחר לציור זה מתאימים, לדעתכם, לאזור חקלאי?
3. חפשו במילון מהי משמעות המילה "חלוץ" בהקשר של העליות הראשונה, השנייה והשלישית, וכן בהקשר למשמעויות נוספות למילה זו. כתבו את הפירושים השונים במחברתכם.
4. האם ביקרתם פעם באתר מורשת שבנו חלוצים? ספרו על המקום. ממה התרשמתם בביקור?
הידעת?
הצייר ישראל פלדי שייך לקבוצה של ציירים שיצרו בארץ-ישראל משנות העשרים של המאה ה-20. לקבוצה זו קראו "אסכולת ארץ-ישראל". בין חברי הקבוצה ניתן למנות את הציירים ראובן רובין, נחום גוטמן וציונה תג'ר. ציירי "אסכולת ארץ- ישראל" הרבו לצייר את הנופים, את היישובים החקלאיים והעירוניים שקמו באותן שנים ואת בניה ובנותיה של הארץ. תוכלו לחפש באינטרנט את שמות הציירים האלו ולהתבונן בציוריהם הצבעוניים.
אסכולה - קבוצה של אנשים שפועלים ויוצרים על פי כללים ורעיונות דומים.
*143*
*143*
*143*
מה בפרק?
א. העלייה השנייה (מידע)
ב. עולה חדש, דוד בן-גוריון (מכתב אישי)
ג. העלייה מברית-המועצות (מידע)
ד. העלייה מאתיופיה (מידע)
ה. "מבצע משה" (סיפור אישי ומידע)
ו. "מבצע שלמה" (מידע)
עינב אומרת
עומר אומר
מדינת ישראל היא מדינה של קיבוץ גלויות, אליה הגיעו עולים רבים ממקומות שונים בעולם.
העולים הגיעו לישראל לפני קום המדינה וגם לאחר הקמתה, ועד עצם היום הזה מגיעים לישראל עולים חדשים. הרצון והשאיפה להגיע לארץ המובטחת מוזכרים יום יום בתפילות, בפרקי תהילים ובפיוטים.
בחלק זה תחקרו תחילה את שורשי משפחתכם ותלמדו על העלייה לישראל של בני משפחתכם. העולים מהארצות השונות הגיעו בזמנים שונים ועל כך תלמדו בעזרת ציר הזמן.
כמו כן תלמדו בפרק זה על שלוש עליות: העלייה השנייה לפני קום המדינה והעלייה מברית-המועצות ומאתיופיה לאחר קום המדינה, תכירו את המאפיינים המשותפים של העליות השונות ותערכו השוואה ביניהן.
עינב אומרת
*144*
ריאיון
ישנם ראיונות מסוגים שונים ובעלי מטרות שונות. מטרת הריאיון שאתם מתבקשים לערוך היא לאסוף מידע על אודות העלייה לישראל של קרובי משפחה. תהליך הריאיון כולל תחילה את ההכנה לקראת הריאיון, שבה כותבים מהן השאלות שרוצים לשאול את המרואיין. השאלות צריכות להיות מנוסחות בשפה ברורה וערוכות בסדר הגיוני. לאחר מכן נערך הריאיון עצמו. שואלים כל שאלה ומקשיבים בתשומת לב לתשובות המרואיין. רושמים את עיקרי הדברים ואם יש צורך שואלים שאלות הבהרה. לאחר הריאיון קוראים את השאלות ועורכים את המידע שנאסף. תוכלו לבחור דרך שבה תארגנו את המידע: סיפור, מידע, שאלות ותשובות.
1. הכינו ריאיון, ושאלו שאלות כגון:
- מאיזו ארץ עלו הוריכם, סבא וסבתא שלכם? באיזו שנה?
- מה היה שם העלייה שבה עלו?
- באיזו דרך הגיעו לארץ? האם עלו לבד? בקבוצה? כל המשפחה?
- היכן גרו בארץ מייד עם הגיעם לארץ?
- מה היו קשיי ההתאקלמות שלהם בהגיעם לישראל.
2. בקשו מהוריכם או מהסבים שלכם חפץ או תמונות שיספרו על תקופת עלייתם לארץ, או על ילדותם בשנים הראשונות לקום המדינה.
3. אתם מוזמנים לערוך תערוכה בכיתה ובה תציגו את הסיפורים האישיים שחקרתם, את החפצים ואת התמונות.
דנים עם חברים
1. מי מכם עלה לישראל מארץ אחרת? מהיכן עליתם? מה הרגשתם לפני ההגעה לישראל? מה הרגשתם כאשר הגעתם לארץ? כיצד התאקלמתם?
2. כולכם חקרתם על הקהילות במשפחה שלכם. מתוך העבודה שעשיתם, מהם המאפיינים החשובים שכדאי ללמוד ולבדוק בעליות השונות?
ציר הזמן
לפני קום מדינת ישראל ואחרי הקמתה הגיעו עולים רבים מארצות שונות. בפרק זה אנו נלמד על כמה עליות, אך לפני כן נבדוק באילו שנים התרחשו עליות אלו בציר הזמן.
מהו ציר זמן?
ציר הזמן הוא קו שעליו מסמנים את השנים, החל בשנה מסוימת, ועליו מציינים אירועים לפי סדר התרחשותם. הקו מחולק לקטעים, וכל קטע מסמן תקופת זמן (תקופת זמן יכולה להיות: שנה אחת, עשר שנים, או מאה שנים).
*145*
1. לפניכם ציר זמן ובו מצוינות העליות השונות שעליהן נלמד וכן שנת הקמת מדינת ישראל. תוכלו לראות על ציר הזמן גם את העלייה השנייה ואירועים נוספים. העתיקו את ציר הזמן, ציינו עליו אירועים שונים במשפחתכם: שנת העלייה של ההורה או הסב/הסבתא, שנת הנישואים של ההורים, ימי הולדת ועוד. אתם יכולים גם להוסיף תמונות.
ציר הזמן
ציר הזמן
1903 – פרעות ברוסיה.
1904 – מות הרצל, תחילת העלייה השנייה בעיקר מרוסיה ומפולין.
1906 - ייסוד ביה"ס לאמנויות "בצלאל" בירושלים.
1909 - ייסוד תל-אביב, העיר המודרנית הראשונה בארץ-ישראל, ייסוד ארגון "השומר" בכפר תבור.
1910 - ייסוד קיבוץ דגניה.
1914 - סיום העלייה השנייה, 1908-1914 העלייה הראשונה מתימן.
1948 - הקמת מדינת ישראל.
1984 - מבצע "משה".
1990 - העלייה מברית-המועצות.
1991 - מבצע "שלמה".
2. השלימו במחברתכם על פי ציר הזמן:
א. באילו שנים התחילה העלייה השנייה מרוסיה ומפולין?
ב. באילו שנים היתה העלייה מתימן?
ג. תל-אביב נוסדה בשנת
--
.
ד. הרצל נפטר בשנת
--
.
ה. בית-הספר לאמנויות "בצלאל" נוסד בשנת
--
.
3. כתבו במחברתכם נכון / לא נכון
א. תל-אביב נוסדה לפני ארגון "השומר"
--
ב. העלייה השנייה מרוסיה התחילה לפני העלייה מתימן
--
ג. הרצל נפטר באותה שנה שבה החלה העלייה השנייה
--
ד. קיבוץ דגניה נוסד שנה אחרי שארגון "השומר" נוסד
--
ה. מדינת ישראל הוקמה לפני שהעיר תל-אביב נוסדה
--
גולשים באתרי אינטרנט
תוכלו להיעזר באתר האינטרנט של הסוכנות היהודית (הקלידו בגוגל: הסוכנות היהודית ציר הזמן 1912-1902)
*146*
*146*
קראו את הטקסט על העלייה השנייה, וענו על השאלות המצורפות.
עלייה שנייה (1904-1914). כארבעים אלף עולים באו בגל עלייה זה, רובם מרוסיה, לאחר פרעות ופגיעה ביהודים בארצות המוצא, שהתרחשו שם בשנים 1903-1904.עולים אלה הביאו עימם רוח ציונית חדשה.
קבוצה מהם הקימה בשנת 1908 את תל-אביב, העיר העברית הראשונה, שבתוך שנים ספורות הגיע מספר תושביה לעשרים אלף. קבוצה אחרת מבין העולים, אנשי התנועות הציוניות-סוציאליסטיות, שאפו להקים בארץ-ישראל חברה חדשה שבה יתפרנסו האנשים מעמל כפיהם ובעיקר מעבודת אדמה, וחייהם יתבססו על אחווה ושוויון. עם קבוצה זו נמנו דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי.
חבורה מתוכם הקימה בשנת 1910 את דגניה בעמק הירדן, ואחרי דגניה הוקמו קיבוצים נוספים. קבוצה מתוכם, ובראשה מניה וישראל שוחט, ייסדה את ארגון "השומר" בשנת 1909. חברי "השומר" וחברותיו דגלו בשילוב ההגנה והעבודה, ונאבקו על העברת השמירה במושבות העבריות מידי הערבים לידיהם. מספר היהודים בארץ-ישראל הגיע אז לכשמונים וחמישה אלף, וכשנים-עשר אלף מהם חיו ביישובים חקלאיים. כיבוש השמירה היה עוד אמצעי לכיבוש העבודה והאדמה.
בשנות מלחמת-העולם הראשונה (1914-1918) חדלה העלייה. הבריטים כבשו את הארץ מידי הצבא הטורקי בשנת 1917, ולשלטונם של הטורקים בה הגיע קץ. הארץ ניתנה לממשלת בריטניה כמנדט (ייפוי כוח לשלוט), וזו החזיקה בו עד הקמת המדינה.
(אנציקלופדיית "אביב" החדשה)
קשיי ההתאקלמות של עולי העלייה השנייה
סך הכול הגיעו ארצה ארבעים אלף עולים, רובם צעירים ומשכילים ששילבו בין תרבות יהודית ובין השכלה כללית. מבין העולים נשארו בארץ רק כארבעת אלפים איש בשל קשיי ההתאקלמות השונים:
- עבודה חקלאית בתנאי מזג-אוויר חם, שלא היו מורגלים לו בארץ מוצאם.
- רוב העולים התרכזו ביפו. העיר לא היתה מסוגלת לקלוט את כל העולים שביקשו להשתקע בה, בגלל חוסר עצום בדירות.
קידום התרבות והחינוך
אנשי העלייה השנייה המשיכו גם בביסוס מעמדה של השפה העברית המתחדשת, ועסקו בקידומו ובשיפורו של החינוך העברי בארץ.
מבין אנשי העלייה השנייה היו גם רבים שעסקו בפיתוח האמנות, הספרות והתרבות העברית, והניחו את היסודות לעיתונות ולספרות העברית.
*147*
בעקבות הטקסט
1. לפניכם משפט מתוך הפסקה הראשונה: "לאחר פרעות ופגיעה ביהודים בארצות המוצא, שהתרחשו שם בשנים 1903-1904". איזו מילה במשפט זה עוזרת להבין את המילה פרעות?
2. בפסקה השנייה כתוב: "...שאפו להקים בארץ-ישראל חברה חדשה שבה יתפרנסו האנשים מעמל כפיהם ובעיקר מעבודת אדמה, וחייהם יתבססו על אחווה ושוויון".
מהו הפירוש המתאים למילה אחווה במשפט זה?(היעזרו במילון)
3. מהו הגורם העיקרי לעלייה השנייה?
4. על פי הטקסט, מה היתה השאיפה העיקרית של אנשי העלייה השנייה?
5. שתי דמויות חשובות בתולדות עמנו נמנו עם העלייה השנייה. כתבו מי הן, וחפשו באנציקלופדיה: מה היה תפקידם של אנשים אלה במדינת ישראל?
6. כתבו את שמות היישובים שאנשי העלייה השנייה הקימו.
7. מה היו הקשיים של העולים עם הגיעם לארץ?
8. מה היו המטרות של ארגון "השומר"?
9. במה תרמו העולים להתפתחות מדינת ישראל?
10. מהם הגורמים להפסקת העלייה בשנים 1918-1914?
11. סדרו את האירועים הבאים על פי סדר התרחשותם. כתבו במחברתכם מספר ליד כל היגד:
- הקמת העיר תל-אביב
- פרעות ופגיעה ביהודים בארצות המוצא
- עולים רבים מגיעים מרוסיה
- הקמת מדינת ישראל
- הקמת קיבוץ דגניה
- כיבוש ארץ-ישראל על ידי הבריטים
יכולים לעבור לפרק הלשון
לפרק הלשון בנושא ה"א היידוע - ראו בעמודים 159-161.
*148*
*148*
מפגש ראשון של העולה דוד בן-גוריון עם ארץ-ישראל
קטע ממכתב ששלח דוד בן-גוריון לאביו בפלונסק, י"ב בתשרי תרס"ז (1/10/1906)
הכניסה לארץ קלה ופשוטה מאוד... הרגשתי כי גלי אושר מתנשאים ממעמקי נשמתי ומפכים בלב. התחייה העברית הנה הנה! השלטים העבריים שבכל חנות, הדיבור העברי בחוצות, בבתי המסחר וברסטורנטים (מסעדות), ניצני התחייה! לא. כאן אי-אפשר לפקפק. אי-אפשר שלא להאמין!
...הנה נער עברי דוהר לו בבטחה על סוס שוטף. נערה עברייה בת שמונה רוכבת על חמור טעון משא - אלה מראות התחייה!
... יפו - לא יפה, הרחובות כבכל עיר מזרחית צרים ועקומים. אבק נורא מתנשא מייד בשוק, כי אין מרצפה, אך יש גם בניינים נהדרים ומקומות נחמדים, כמו, למשל, על שפת הים, על גבעה יפה טובעת בארזים ותמרים. אלה האילנות היותר יפים בארץ-ישראל. אני לא חפצתי לבלות הרבה ביפו, מפני האבק, ולפנות ערב יצאנו חבורה של ארבעה-עשר איש לפתח-תקווה. אני רכבתי על חמור. הדרך היה נעים ומעונג מאוד. האוויר היה נפלא. מלא בשמים טובים כאוויר גן-עדן, צח ושקוף כזכוכית טהורה. יכולנו להביט באוויר עד מרחק של עשרה פרסאות.
(מתוך: "איגרות דוד בן-גוריון" א' (1904-1911))
בעקבות הטקסט
1. נהוג לומר מים מפכים.
א. מה פירוש המילה מפכים במשפט: "הרגשתי כי גלי אושר מתנשאים ממעמקי נשמתי ומפכים בלב"?
- נעצרים
- זורמים
- מתייבשים
ב. הסבירו את המשפט במילים שלכם.
*149*
2. בשורה האחרונה כתוב: "יכולנו להביט באוויר עד מרחק של עשרה פרסאות". מה פירוש המילה פרסאות על פי משפט זה?
3. מאין נשלח מכתב זה ולמי?
4. כיצד מתאר בן-גוריון את העיר יפו?
5. מדוע לא רצה בן-גוריון לבלות הרבה ביפו?
6. מה כתב בן-גוריון על האוויר בארץ?
7. איך מבטא בן-גוריון במכתבו את התחייה העברית?
8. בן-גוריון מסכם ואומר "ניצני התחייה!" למה הוא מתכוון בביטוי זה?
עומר אומר
סיפורו של מושב שהקימו אנשי העלייה השנייה
המושב נהלל, שנמצא בעמק יזרעאל, נוסד בשנת 1921, והוא מושב העובדים הראשון בארץ. נהלל הוקם על ידי מתיישבי העלייה השנייה והעלייה השלישית. מקימי המושב רצו ליצור יישוב חקלאי שבו כל אחד עובד במשק שלו, אבל יש בו גם עזרה הדדית ושיתוף פעולה בין החברים.
נהלל תוכנן בצורת מעגל. במרכז המושב נמצאים מבני הציבור המשותפים, ומסביב להם נבנו במעגל בתיהם של חברי המושב. הצורה העגולה נועדה ליצור שוויון בין החברים - כולם גרים במרחק שווה מהמרכז. השדות החקלאיים, שחברי המושב עיבדו, נמצאים מאחורי הבתים. בשל צורתו המיוחדת ובשל היותו המושב הראשון שהוקם, הפך נהלל לסמל לכל המושבים בארץ. במהלך השנים גדל המושב והתפתח, אך גם כיום ניתן לזהות את התכנון המקורי שלו.
בעקבות הטקסט
התבוננו בצילום מהאוויר של נהלל (בעמוד הבא) וזהו את צורתו המיוחדת.
1. מה הקשר בין המושב נהלל לנושא העליות?
2. כיצד בנוי המושב נהלל?
3. מדוע הוחלט לבנות את המושב במבנה זה?
*150*
נהלל, צילום אוויר
*150*
קראו את הטקסט על העלייה מברית-המועצות, וענו על השאלות המצורפות.
בשנות התשעים
עליית שנות התשעים של המאה ה-20 (מברית-המועצות) לשעבר החלה עם פתיחת שעריה של ברית-המועצות, לאחר התמוטטות המשטר (הסובייטי) בשנת 1991. קצב העלייה לא היה אחיד, אבל רובה הגיע בתחילת שנות התשעים. מאז 1990 ועד ראשית 1996 עלו יותר מ-600 אלף יהודים מחבר-העמים, ובתחילת שנת 2000 הגיע מספרם למיליון. יהודי ברית-המועצות לשעבר מהווים כיום יותר מעשרה אחוזים מאוכלוסיית ישראל.
ישנם כמה גורמים לעלייה מברית-המועצות:
- המצב הכלכלי המידרדר בברית-המועצות.
- איומים אנטישמיים סמויים וגלויים.
- יהודי ברית-המועצות עזבו בהמוניהם ומרביתם הגיעו לישראל, משום שהיה קושי להגר לארצות אחרות.
(לפי אתר הסוכנות היהודית לארץ-ישראל)
(ברית-המועצות)
מדינה לשעבר; התקיימה משנת 1922 ועד 1991. מעצמת-על שהשתרעה על פני מזרח אירופה ולכל רוחבה של אסיה. היא התפרקה לרוסיה ולעוד מדינות (שנקראות יחד חבר-העמים).
*151*
(המשטר הסובייטי)
פירוש המילה "סובייט" ברוסית הוא "מועצה" (כמו בשם המדינה: ברית-המועצות) - כינוי ששימש לציין את המשטר הקומוניסטי בברית-המועצות.
הרוסים נקראו "סובייטים".
קליטה והשתלבות
העלייה ההמונית של יהודי חבר-העמים הציבה את מדינת ישראל בפני אתגר, שבו היה צורך לקלוט את העולים ולסייע להם להתאקלם בארץ. עד לשנה זו (1991) יהודי חבר-העמים לא יכלו לעזוב לארצות אחרות. מאז גל העלייה ההמונית בשנים הראשונות לקיום המדינה, לא ניצבה מדינת ישראל בפני פרץ עולים אדיר שכזה.
עד מהרה החלו להיווצר הבעיות האופייניות לעלייה חדשה: בעיות פרנסה, קשיי דיור, אי-ידיעת השפה, ומעל לכול - המעבר מחברת המוצא והסתגלות לחברה הישראלית. כמות היהודים מברית-המועצות שעסקו במדע, במקצועות הרפואה, המתמטיקה, הפיזיקה והאמנויות היה גבוה בהרבה מכמותם באוכלוסייה, ואכן עליית שנות התשעים מאופיינת באחוז ניכר של בעלי השכלה גבוהה. ללא ספק, תרומתם של המדענים, הרופאים, אנשי האקדמיה, הטכנולוגיה, המחקר, האמנות והתקשורת למדינה בישראל בעלת משקל נכבד. למרות שרבים מן העולים היו בעלי מיומנות מקצועית בתחומים מוגדרים, הם לא תאמו את צורכי השוק הישראלי. מסיבה זו נאלצו אנשי מקצוע רבים לעבור הסבה או השתלמות כדי להתאים עצמם למשק הישראלי. צעירים בעלי השכלה גבוהה נקלטו טוב יותר ממבוגרים בעלי השכלה נמוכה.
כותבים ומשתפים
בעקבות הטקסט
1. מה איפשר לחלק מתושבי ברית-המועצות להגר בשנות התשעים לארצות שונות?
2. מה היו הגורמים לעלייה לישראל מברית-המועצות?
3. "מאז גל העלייה ההמונית בשנים הראשונות לקום המדינה, לא ניצבה מדינת ישראל בפני פרץ עולים אדיר שכזה". למה הכוונה בביטוי "פרץ עולים אדיר שכזה"?
- זרם חזק של מים
- מעט מאוד עולים שהגיעו
- כמות עולים רבה
- הגעה באיטיות של העולים
4. מה היו תחומי העיסוק של העולים מברית-המועצות לפני עלייתם לארץ?
עינב אומרת
*152*
*152*
דנים עם חברים
1. מה אתם יודעים על אתיופיה?
2. באיזו יבשת נמצאת אתיופיה?
- אירופה
- אסיה
- אפריקה
- אמריקה
3. מהו השם הנוסף לאתיופיה?
- ערב
- חבש
- סודן
- נפאל
לפניכם סיפורה של מסקי שיברו סיון, שחקנית וזמרת, עולה מאתיופיה. סיפור אחד מתוך סיפורים מרתקים רבים על עלייה זו. קראו את סיפורה של מסקי, והשיבו על השאלות המצורפות:
מאדיס-אבבה - לישראל
מסקי שיברו
מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי לעלות לארץ-ישראל. אבל לא תמיד ידענו על קיום מדינת ישראל - נהפוך הוא - חשבנו שאנחנו היהודים היחידים בעולם ושמרנו על המסורת בקפידה רבה. הסבים סיפרו סיפורי ארץ- ישראל בכל הזדמנות ונטעו בנו סקרנות וגעגועים לארץ. הוריי היו חדורי ציונות ועשו הכנות לעלייה עוד הרבה לפני "מבצע משה". כילדים בעיר אדיס-אבבה הקשבנו בשקיקה לסיפורי "המוסד", "האיש שלנו בדמשק", מלחמת ששת-הימים, מבצע אנטבה - והיינו גאים.
שונים, אך כל כך דומים, כפריים ועירוניים, נצמדנו איש אל רעהו, ועלינו לארץ-ישראל היפה והקשה.
קהילתנו עתיקת השנים שבה הביתה, למסע אחרון אך מפרך לא פחות - של קליטה. אנחנו עדיין רק בתחילתו של המסע, אבל נרגשים לחגוג במולדת חדשה-ישנה את שנת החמישים לעצמאותה.
(מתוך: "ואלה שנות" בעריכת ניסים משעל)
מסקי שיברו - שחקנית, בימאית ויוצרת
*153*
בעקבות הטקסט
1. לפניכם שני משפטים שבהם מופיעות מילים בסוגריים. "כילדים הקשבנו ב(שקיקה) לסיפורי 'המוסד'..."
"קהילתנו עתיקת השנים שבה הביתה למסע אחרון אך (מפרך) לא פחות - של (קליטה)"
קראו את ההגדרות למילים אלו והעתיקו את הפירוש המתאים לכל אחת מהמילים.
מפרך (פ') שובר, מנפץ, מרסק, מפורר, מנתץ, מבקע, מפוצץ, מרצץ, לוחץ, נוגש, מדכא, מעיק, מייגע, מקשה
שקיקה (נ') ערגה, חמדה, להט, התלהבות, תשוקה, חשק עז, תאווה, קול צעקה, נהמה, נחירת הדוב
קליטה (נ') ספיגה, ספיחה, יניקה, בליעה, קבלה, הכנסה, השרשה, הכאת שורש, תפיסה, אחיזה, לפיתה
(מתוך: מילון וואלה)
2. מדוע שמרו האתיופים בקפידה על המסורת היהודית, לפי סיפורה של מסקי?
3. מהו הגורם לעלייה של האתיופים, לפי סיפורה של מסקי?
שיר המסע
מסקי שיברו
הדרך מדברית
הדרך מתפתלת
היום מתארך
הלילה הוא מתמשך
קבוצות קבוצות של אנשים
חלקם מוכרים, חלקם זרים
הולכים, מדברים ולפתע בוכים
יש מי שלא ישלים כברת דרך הנותרת
יש מי שישלים, אך מחשבתו נודדת:
את מי קברנו ואת מי שמרנו.
כותבים ומשתפים
תארו את מסע יהודי אתיופיה על פי השיר.
*154*
*154*
כ-7,000 יהודים מאתיופיה הועלו לישראל ברכבת אווירית דרך סודן, במסגרת מבצע הצלה חשאי ודרמטי, שנחשף רק עתה ושנקרא "מבצע משה". המבצע הסודי נמשך מספר חודשים והוא החל בסוף שנת 1984, בעקבות הדיווחים שהגיעו מאתיופיה על רדיפות של המשטר את היהודים ועל הרעב הכבד שבו היו נתונים בגלל שנות בצורת. לאחר קבלת ההחלטה בממשלת האחדות הלאומית, בראשותו של שמעון פרס, החל "המוסד" לפעול לחילוץ היהודים מאתיופיה. רוב היהודים חיו בכפרים נידחים והם נאלצו ללכת ברגל מאות קילומטרים, עד סודן השכנה. משם הטיסו אותם אנשי "המוסד" לישראל במטוסים של חברות אירופיות. הם הגיעו לשדה-התעופה כלוד, עטופים כלבושם המסורתי, ללא רכוש וכסף. מחזות מרגשים התרחשו בשדה, שעה שהורים פגשו את ילדיהם ומשפחות מצאו את יקיריהן.
"התמונות שראיתי," סיפר פעיל עלייה, "הזכירו לי תמונות של הימים שלאחר השואה, שבהן חיפשו ניצולי המחנות את משפחותיהם. ראיתי נערים שמחפשים - בעיניים דומעות - אחר הוריהם ומתאכזבים, אבל היו גם רגעי שמחה ואושר, כאשר העולים הוותיקים גילו בני משפחה שהיו בטוחים כי מצאו את מותם בסודן או באתיופיה." אבל "מבצע משה" הופסק לתקופה קצרה בשל חשיפתו בתקשורת, דבר שהביך את שלטונות סודן ואתיופיה. הם מיהרו לפגוע בשיירות היהודים ואף הפסיקו את הטיסות לישראל. במצב העדין שנוצר התערב הממשל האמריקני, ובעקבות לחצים על ממשלת סודן, חילצו מטוסי תובלה של צבא ארצות-הברית את אחרוני היהודים, שסבלו מתת-תזונה והגיעו לישראל במצב בריאותי ירוד.
(מתוך: "ואלה שנות" בעריכת ניטים משעל)
בעקבות הטקסט
1. מהם הגורמים לעליית יהודי אתיופיה ב"מבצע משה"?
2. א. מדוע כונתה העלייה בשם "מבצע" ולא בשם "עלייה"?
ב. מדוע "מבצע משה" היה חשאי?
3. תארו את הקשיים שבהם נתקלו העולים בדרכם לישראל.
4. מדוע פעיל העלייה טוען שהתמונות שראה הזכירו לו את הימים שלאחר השואה?
5. מדוע הופסק "מבצע משה"?
6. שערו מדוע נקרא המבצע כך.
יכולים לעבור לפרק הלשון
לפרק הלשון בנושא ה"א היידוע - ראו בעמוד 161
*155*
*155*
ביום שישי לפנות ערב החל המבצע האווירי להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. "מבצע שלמה" נמשך למעלה מיממה, ובמהלכו נחתו בשדה-התעופה באדיס-אבבה 36 מטוסים, שהעלו לישראל 14,400 יהודים. המבצע, שעליו פיקד אמנון ליפקין שחק, השלים את "מבצע משה" שהחל בשנת 1984, ובמסגרתו הועלו לארץ כ-8,000 יהודים. המבצע אז הופסק בשל הדלפה לתקשורת ומשפחות רבות הופרדו ונאלצו להמתין שנים אחדות עד לאיחוד הנכסף.
בראשית 1990 החריפה מלחמת האזרחים באתיופיה, ובמקביל החמיר מצבם של אלפי היהודים שנותרו שם. היהודים נמלטו מאזורי הקרבות ונהרו לאדיס-אבבה, שם השתכנו במחנות מעבר בתנאים קשים. אנשי מחלקת העלייה של הסוכנות תמכו בהם, סייעו להם להתארגן ולהתכונן לקראת העלייה לישראל.
במאי 1991, כשהתברר כי המורדים צרים על אדיס-אבבה, החליטה ממשלת ישראל להתחיל במבצע חילוץ אווירי. הממשל האמריקני הפעיל לחץ כבד על שלטונות אתיופיה כדי שיאפשר את עליית היהודים, וכמו כן נוהלו מגעים דיפלומטיים גם עם מנהיגי המורדים. בסופו של דבר נתנו כל הצדדים את האישור המיוחל - והמבצע יצא לדרך. יחידות מיוחדות נשלחו כדי לארגן את העברת היהודים לשדה-התעופה. היהודים, שחולקו לקבוצות, עלו למטוסים בסדר מופתי וכלבוש חגיגי. כעבור שעות אחדות הם הגיעו לארץ, שבמשך שנים רבות חלמו להגיע אליה. במבצע זה נשבר שיא מספר הנוסעים במטוס אחד - למטוס ג'מבו של "אל על" נדחסו למעלה מ-500 בני-אדם.
"מבצע שלמה" נקרא בשם זה על שם שלמה המלך.
(מתוך: "ואלה שנות" בעריכת ניסים משעל)
בעקבות הטקסט
1. מדוע החליטה ממשלת ישראל להעלות את שאר יהודי אתיופיה בשנת 1991?
2. מדוע נקרא המבצע בשם "מבצע שלמה"?
3. מה הקשר בין "מבצע משה" ובין "מבצע שלמה"?
*156*
התמודדות עם שינוי בצורת החיים
עיינו בטבלה ובחרו שלושה שינויים שעברו העולים מאתיופיה בהגיעם לישראל, והסבירו את הקשיים שנגרמו עקב השינויים הללו.
באתיופיה | בישראל |
חברה מסורתית דתית | חברה מודרנית (חילונית ודתית) |
אורח חיים כפרי | אורח חיים עירוני |
עיסוקים חקלאיים בעיקר בעלי אופי עצמאי | עיסוקים טכנולוגיים עירונים כשכירים |
טכנולוגיה פשוטה (בכפרים) | טכנולוגיה מתוחכמת |
מיעוט לימודים סדירים | דגש רב על לימודים סדירים |
המבוגרים במרכז | הילדים במרכז |
המשפחה המורחבת במרכז | המשפחה הגרעינית במרכז |
השוואה בין העליות
לפניכם טבלה ובה טור מאפיינים של עליות. ערכו השוואה בין שלוש העליות שלמדתם עליהן בפרק זה.
טבלה: העליות
עומר אומר
מסקנות
1. לכל העליות היה גורם עיקרי לרצונם של היהודים לעלות לארץ. כתבו מה היה הגורם.
2. איזו עלייה היתה הגדולה ביותר מבחינה מספרית?
3. בכל העליות היו לעולים קשיי התאקלמות. כתבו לפחות שלושה קשיים שהיו משותפים לכל בני העליות.
4. מה ניתן ללמוד מהשוואה זו על נושא העליות?
*157*
מהו גרף?
גרף הוא תרשים המשמש להצגה חזותית של מידע מספרי.
לפניכם גרף המתאר את כמות העולים בעליות שעליהן למדנו:
תרשים-גרף
1. מהי מטרת הגרף?
- לערוך השוואה בין ארצות המוצא.
- לערוך השוואה בין כמות העולים לפי עליות.
- לערוך השוואה בין קשיי ההתאקלמות של העולים.
2. על פי הגרף, באילו שנים היתה כמות העולים הגדולה ביותר?
3. על פי הגרף, באיזו שנה היתה כמות העולים הקטנה ביותר?
גולשים באתרי אינטרנט
עורכים השוואה
בקישור הבא תוכלו לצפות בסרטונים ותלמדו כיצד לערוך השוואה. (הקלידו בגוגל: עורכים השוואה - אתר גלים)
*158*
דנים עם חברים
לפניכם שתי הגדרות. קראו את ההגדרות ודונו בהבדל בין המושג "הגירה" ובין המושג "עלייה".
הגירה
יציאה מארץ המולדת לארץ אחרת להשתקע בה.
עלייה
מונח המציין את בואם של יהודים, בודדים או בקבוצות, לארץ-ישראל כדי להשתקע בה. מקור המושג "עלייה" הוא מהמסורת היהודית, שייחסה לארץ- ישראל מעמד של קדושה.
סיכום
קראו את הקטע הבא, וכתבו מה אפשר להסיק מתוכו על המושג עלייה?
עלייה - סיכום
על יסוד הסקירה של העליות הציוניות החדשות, שהחלו לפני יותר ממאה שנה, נוכל להסיק כי העלייה היא אחת מן התופעות המייחדות את העם היהודי ומעשה שאין לו מקביל בתולדות ההגירות המודרניות. העלייה היתה ונותרה המטרה העליונה של המפעל הציוני ושל מדינת ישראל.
משהוקמה המדינה, הסתיים סיפורן של קהילות יהודיות רבות בתפוצות. עם עתיק שב למולדתו העתיקה כדי לחיות חיים עצמאיים וחופשיים.
*159*
*159*
*159*
מה בפרק?
1. ה"א היידוע מצביעה על מילה שכבר הוזכרה בטקסט. או על מושג מוכר
2. ה"א היידוע מקשרת בין משפטים
3. ה"א היידוע בסמיכות
4. ניקוד והגייה של ה"א היידוע
*159*
העלייה השנייה
עלייה שנייה (1904-1914). כארבעים אלף עולים באו בגל עלייה זה, רובם מרוסיה. זה היה לאחר פרעות ופגיעה ביהודים בארצות (המוצא), שנעשו שם בשנים 1903-1904. עולים אלה הביאו עימם רוח ציונית חדשה.
קבוצה מהם הקימה את תל-אביב, (העיר העברית הראשונה), ובתוך שנים ספורות הגיע מספר תושביה לעשרים אלף. קבוצה אחרת מבין העולים, אנשי (התנועות) הציוניות-סוציאליסטיות, שאפו להקים בארץ-ישראל חברה חדשה, שבה יתפרנסו האנשים מעמל כפיהם ובעיקר מעבודת אדמה, וחייהם יתבססו על אחווה ושוויון. עם קבוצה זו נמנו דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי.
חבורה מתוכם הקימה את קיבוץ דגניה בעמק (הירדן), ואחרי דגניה הוקמו קיבוצים נוספים. קבוצה מתוכם, ובראשה מניה וישראל שוחט, ייסדה את ארגון ("השומר"). חברי "השומר" וחברותיו דגלו בשילוב (ההגנה והעבודה), ונאבקו על העברת (השמירה) במושבות העבריות מידי הערבים לידיהם. מספר היהודים בארץ-ישראל הגיע אז לכשמונים וחמישה אלף, וכשנים-עשר אלף מהם חיו ביישובים חקלאיים. כיבוש (השמירה) היה עוד אמצעי לכיבוש העבודה (והאדמה).
בשנות מלחמת-העולם הראשונה (1914-1918) חדלה (העלייה). (הבריטים) כבשו את (הארץ) מידי (הצבא הטורקי) ולשלטונם בה הגיע קץ. הארץ ניתנה לממשלת בריטניה כמנדט (ייפוי כוח לשלוט) וזו החזיקה בו עד הקמת המדינה.
(אנציקלופדיית "אביב" החדשה)
*160*
1. השלימו במחברת:
המילים בסוגריים בטקסט הן: פעלים / תארים / שמות.
2. לפניכם מילים מיודעות אשר מרמזות על מילה שכבר נזכרה בטקסט קודם לכן בצורה לא מיודעת. העתיקו את המילים המתאימות מתוך הטקסט.
א. בפסקה השנייה מופיעה המילה "העולים" במשפט "קבוצה אחרת מבין העולים".
המילה "עולים" כבר הוזכרה בפסקה הקודמת, ובה מסופר על כך שלארץ הגיעו בעלייה השנייה
--
.
ב. בפסקה השלישית מופיעה המילה "העבודה" במשפט "חברי 'השומר' וחברותיו דגלו בשילוב ההגנה והעבודה".
המילה "עבודה" כבר נזכרה בפסקה הקודמת, ובה מסופר על כך שאנשי העלייה השנייה רצו להתפרנס "מעמל –
עומר אומר
*160*
השלימו את המילים החסרות לפי ההקשר (היעזרו במאגר המילים):
מאגר מילים:
המנהיגים, הקיבוץ, הפרעות, השמירה, העולים
1. א. בשנים 1904-1914הגיעו לארץ כ-40 אלף עולים.
--
שאפו להקים בארץ-ישראל חברה חדשה.
ב. ברוסיה היו פרעות קשות ביהודים.
בעקבות
--
האלה עלו יהודים רבים לארץ.
ג. אנשי העלייה השנייה הקימו קיבוצים שונים.
--
המוכר לכולם הוא דגניה.
ד. שני מנהיגים חשובים נמנו עם אנשי העלייה השנייה.
--
האלה, דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי, היו לדמויות מרכזיות בהקמת המדינה.
ה. בתחילה שמרו ערבים במושבות העבריות.
אנשי ארגון "השומר" נאבקו על העברת
--
במושבות העבריות לידיהם.
*161*
מחפשים אתגר
2. שימו לב למילים מיודעות אלו בטקסט:
התנועות הציוניות
הערבים
הבריטים
הצבא הטורקי
המדינה
האם תוכלו למצוא למילים אלו איזכור קודם בטקסט?
אם לא מצאתם, נסו להסביר מדוע בכל זאת הן מיודעות.
עינב אומרת
"מבצע משה"
כ-7,000 יהודים מאתיופיה הועלו לישראל ברכבת אווירית דרך סודן, במסגרת מבצע חשאי ודרמטי שנחשף רק עתה ושנקרא "מבצע משה". המבצע הסודי נמשך מספר חודשים, והוא החל בסוף שנת 1984 בעקבות הדיווחים שהגיעו מאתיופיה על רדיפות של המשטר את היהודים, ועל הרעב הכבד שבו היו נתונים בגלל שנות בצורת.
1. העתיקו למחברת את כל המילים המיודעות.
2. אילו מהמילים המיודעות רומזות למילים שכבר אוזכרו קודם לכן בטקסט?
3. אילו מהן מוסברות על ידי פרטים שנמסרים בהמשך להן?
4. נותרה מילה מיודעת שאין לה כל אזכור קודם וגם לא מוסברת בהמשך, מהי? מה מאפשר למילה זו להיות מיודעת?
*162*
עינב אומרת
*162*
בשם סמיכות אנו קוראים לשני שמות הסמוכים זה לזה ואי-אפשר להפריד ביניהם. כמו: תיבת דואר, ארגזי תפוזים, שקיעת השמש.
פעמים רבות המילה הראשונה בסמיכות משתנה: "תיבת" - במקום "תיבה", "שקיעת" - במקום "שקיעה".
בוודאי אתם מכירים שמות בסמיכות, כגון: בית-הספר, שפת הים, ספרי הלימוד. תרגיל זה יעזור לכם להיזכר במה שלמדתם.
1. העתיקו את המשפטים הבאים ומתחו קו מתחת לשמות בסמיכות. (שימו לב, יש משפטים שיש בהם שני שמות בסמיכות)
א. לאחר שקיעת השמש פגשנו את חנה'לה בשמלת השבת שלה.
ב. ילדת הפלא נכנסה אל תוך הסיפור המוזר.
ג. מלכת הפרחים הזמינה לנשף את פותר החלומות.
ד. במסיבת הצרצרים הקשיבו הכול לתיבת הנגינה.
ה. הנסיכה הריחה את שושנת השמחה והחלה צוחקת באושר.
2. א. הכינו טבלה בת שני טורים (כמו בדוגמה).
ב. העתיקו לטבלה את השמות בסמיכות מתרגיל 1.
טור א' | טור ב' |
שקיעת | השמש |
-- | -- |
3. א. מה משותף לכל השמות בטור א' בטבלה?
ב. מה משותף לכל השמות בטור ב' בטבלה?
*163*
עומר אומר
4. השלימו במחברת את הכלל הבא בעזרת המאגר.
בסמיכות, ה"א היידוע מופיעה רק לפני
--
ה"א היידוע איננה מופיעה לעולם לפני –
מאגר:
השם הראשון בסמיכות, השם השני בסמיכות
5. א. מצאו לכל שם את "בן הזוג". התאימו את המילים מטור ב' למילים מטור א', וצרו צירופי סמיכות בעלי משמעות.
טור א'
ציפור
חליל
דג
בית
דרך
סנדל
טור ב'
הקסם
הזהב
המשפט
המלך
הנפש
הזכוכית
ב. הוסיפו לרשימה שמות בסמיכות.
יש המסמנים במקף את הקשר בין המילים בסמיכות: חליל-הקסם, בת-הים... אך לפי כללי האקדמיה ללשון העברית - אין זו חובה.
6. השלימו את השמות בסמיכות, לפי ידיעותיכם מסיפורי ילדים ובעזרת מאגר המילים.
מאגר מילים:
החליל, הזהב, הפלא, הסוהר, הקסם, הפלך, הזכוכית
א. העני קם בבוקר וגילה בגומה את ביצת הזהב שהטילה האווזה.
ב. הזקן הטוב הגיש למלך החולה את תרופת
--
ג. נגינת
--
העירה את הנסיכה היפה משנתה.
ד. דקירת
--
באצבעה של הנסיכה גרמה לה להירדם.
ה. האסיר האזין בתאו לשירת הזמיר שחדרה אל תוך בית
--
ו. אך הניפה הפייה הטובה את שרביט
--
ומייד הופיעה מרכבת
--
, וסינדרלה ישבה בה בסנדלי
--
שלה.
*164*
גולשים באתרי אינטרנט
סמוך עלי
היכנסו לקישור הבא ולמדו על סמיכות: (או הקלידו בגוגל: גלים סמיכות)
תמונת אתר בנושא "סמיכות"
לרוב כותבים והוגים את ה"א היידוע (הנקראות גם ה"א הידיעה) בפתח או בקמץ, אך יש מקרים שבהם כותבים והוגים את ה"א היידוע בסגול, כיצד נדע מתי?
גולשים באתרי אינטרנט
כדי לדעת מהם הכללים, היכנסו לאתר האינטרנט, וגלו בעצמכם: (הקלידו בגוגל: השפה העברית ה' הידיעה)
לפניכם ציטוטים ובהם הוגים את ה"א היידוע בסגול. קראו את הפסוקים.
"את צל ההרים אתה רואה כאנשים" (שופטים, ס', ל"ו)
"החכם עיניו בראשו" (קוהלת, ב', י-"ד)
"מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב" (תהילים, ל"ד, י"ג)
"החליל הוא פשוט ועדין וקולו כמו קול של הלב" (לאה גולדברג)
אתרו ומצאו בספרים מנוקדים שמות אשר לפניהם ה"א היידוע מנוקדת בסגול.
*165*
מחפשים אתגר
עבודת חקר
מגלים בתנ"ך את כללי ה"א היידוע
1. קראו את הפסוקים הבאים מספר יהושע, פרק ו':
(א) ויריחו סוגרת ומסוגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא.
(ב) ויאמר ה' אל יהושע ראה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה גיבורי החיל.
(ג) וסבותם את העיר כל אנשי המלחמה הקיף את העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים.
(ד) ושבעה כוהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסובו את העיר שבע פעמים והכוהנים יתקעו בשופרות.
(ה) והיה במשוך בקרן היובל כשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו.
(ו) ויקרא יהושע בן-נון אל הכוהנים ויאמר אליהם שאו את ארון הברית ושבעה כוהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון ה'.
(ז) ויאמר אל העם עיברו וסובו את העיר והחלוץ יעבור לפני ארון ה'.
(יהושע, ו' א'-ז')
(יב) וישכם יהושע בבוקר וישאו הכוהנים את ארון ה'.
(יג) ושבעה הכוהנים נושאים שבעה שופרות היובלים לפני ארון ה' הולכים הלוך ותקעו בשופרות והחלוץ הולך לפניהם והמאסף הולך אחרי ארון ה' הלוך ותקוע בשופרות.
(יד) ויסובו את העיר ביום השני פעם אחת וישובו המחנה ,כה עשו ששת ימים.
(טו) ויהי ביום השביעי וישכימו כעלות השחר ויסובו את העיר כמשפט הזה שבע פעמים, רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע פעמים.
(טז) ויהי בפעם השביעית תקעו הכוהנים בשופרות, ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן ה' לכם את העיר
(יהושע, ו', י"ב-ט"ז)
2. העתיקו את כל המילים המתחילות באות ה' ונקדו אותה.
העתיקו גם מילים שבהן האות ה' באה אחרי ו' החיבור, כגון: והילד, והעיר...
3. א. הקיפו באדום את המילים שבהן ה-ה' היא חלק מן המילה עצמה ואי-אפשר "לקלף" אותה מן המילה, כגון: הולך, הריעו.
ב. הקיפו בכחול את המילים שבהן ה-ה' היא תוספת למילה ואפשר "לקלף" אותה מן המילה.
ג. רשמו בטבלה כזאת את המילים שסימנתם בכחול ונקדו אותן.
ה"א היידוע מנוקדת בפתח או בקמץ | ה"א היידוע מנוקדת בסגול |
-- | -- |
*166*
*166*
*166*
ההמנון הלאומי - "התקווה"
השיר "התקווה" הוא ההמנון של מדינת ישראל ושל העם היהודי. כוחו של השיר במילותיו ובמנגינתו. ההמנון משקף את הקשר שלנו לעם, לארץ-ישראל ולמדינת ישראל. שרים אותו בציבור בטקסים ובאירועים שונים. הקהל עומד דום, ושר את השיר ברגש ובגאווה.
מהו המנון?
מקור המילה "המנון" בשפה היוונית. ביוון העתיקה היה ההמנון שיר עלילות גבורה על אלים ועל גיבורים קדומים. מהשפה היוונית עברה המילה לשפות רבות, וקיבלה את משמעותה כשיר תפילה.
לפני כמאתיים שנים חלה תפנית במושג "המנון" ושיר התפילה הפך לזמר רשמי לכבוד העם, המדינה או השליט, וביטא רעיונות ורגשות לאומיים.
כיום ההמנון הוא שיר הכולל מילים ומנגינה, שנבחרו לשמש סימן היכר רשמי של המדינה. כל עם בוחר המנון המבטא את שאיפותיו הלאומיות. ההמנון מושמע בטקסים רשמיים, ונהוג לקום לכבודו בעת השמעתו.
הרקע ההיסטורי
השיר "התקווה" נכתב ברומניה בשנת 1878 על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר לרגל ייסוד המושבה פתח-תקווה. בתחילה היה שם השיר "תקוותנו". ארבע שנים אחר כך, כשעלה המשורר לארץ-ישראל, הוא נהג לעבור בין המושבות העבריות ומילות השיר עימו. עם הזמן הרחיב אימבר את השיר לתשעה בתים.
שנים רבות לא היה ברור כיצד נוצרה מנגינת השיר. הראשון ששר את השיר בציבור במושבה ראשון-לציון היה שמואל הכהן, על פי לחן של שיר רועים עממי שהוא זכר מארץ מולדתו. הפועלים, שצעדו יום יום לעבודה מראשון-לציון לרחובות ובחזרה, היו שרים את השיר בדרך. בביקורו הראשון של הרצל בארץ יצאו בני המושבה רחובות לקבל את פניו. בכניסה למושבה הגישה לו תלמידה זר פרחים ושרה את השיר. הקהל הרב, שמילא את רחובות המושבה, הצטרף לשירתה.
בקונגרסים הציוניים החלו לשיר את "התקווה". השיר נתן ביטוי עמוק לשאיפה לגאולת העם מכל הארצות שבגולה. עם קום המדינה, בשנת 1948, הפך "התקווה" להמנונה הלאומי של מדינת ישראל, כאשר נוגן במעמד הכרזת המדינה ביום ה' באייר תש"ח. ד"ר כהן-מטמון, מייסד הגימנסיה העברית "הרצליה", הציע שבארץ-ישראל יוחלפו
*167*
שתי השורות המקוריות שהיו:
"לשוב לארץ אבותיו,
בעיר בה דוד חנה"
בשורות הבאות:
"להיות עם חופשי בארצנו,
ארץ ציון וירושלים"
הצעתו נתקבלה, ובמילים אלה מוכר ההמנון הלאומי כיום. זהו ללא ספק השיר העברי המוכר ביותר בעולם היהודי; בפעם הראשונה היה לעם היהודי שיר עברי אחד משותף שאיננו מן התנ"ך, מן הסידור או ממחזור התפילה.
"התקווה" בכתב-ידו של נפתלי הרץ אימבר
*167*
כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופיה -
עוד לא אבדה תקוותנו,
התקווה בת שנות אלפים,
להיות עם חפשי בארצנו
ארץ ציון וירושלים.
בעקבות ההמנון
1. המילה "הומיה" באה מהמילה "הומה". מה פירוש המשפט: "נפש יהודי הומיה"?
2. פירוש המילה "ולפאתי" הוא "לצד". הסבירו את המשפט: "ולפאתי מזרח קדימה, עין לציון צופייה".
3. מי חיבר את המנון "התקווה" ומתי?
4. מה היה השם הקודם של השיר?
5. מתי הפך השיר להמנון של מדינת ישראל?
6. מהי התקווה לפי ההמנון?
7. ההמנון משמש כיום ל...
- שיר כללי ששרים כל הזמן
- סימן היכר, סמל רשמי של המדינה
- שיר של כל המדינות
- מנגינה של שיר
8. אילו רגשות מובעים בשיר?
*168*
9. האם יש לכם משאלה עבור מדינת ישראל? כתבו מהי.
10. א. למילה "תקווה" נוספה ה"א היידוע. מה תפקידה? (על ה"א היידוע קראו בפרק "במעגלי לשון" בעמוד 159)
ב. חברו שני משפטים:
באחד מהם המילה "תקווה" מיודעת - מתווספת לה ה"א היידוע;
ובאחד מהם המילה "תקווה" ללא ה"א היידוע.
11. ציינו סמלים רשמיים אחרים של מדינת ישראל.
דנים עם חברים
1. מה אומרות לכם מילות "התקווה"?
2. מתי אתם נוהגים לשיר את ההמנון?
3. האם זכור לכם אירוע שבו שירת "התקווה" ריגשה אתכם במיוחד? ספרו על כך.
4. מומלץ ללמוד את השיר בעל-פה.
*168*
ואולי לא היו הדברים מעולם,
אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזיעת אפי?
מעולם, בימים ארוכים ויוקדים
של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר?
מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתום
של כנרת שלי... הוי, כנרת שלי,
ההיית, או חלמתי חלום?
*169*
בעקבות השיר
שיר זה כתבה רחל המשוררת בהיותה חולה, כשהיא רחוקה מהכינרת האהובה עליה. היא נזכרת בגעגועים בתקופה שהיתה בכינרת ושואלת האם היו הדברים האלה באמת.
1. כתבו: מה הם זיכרונותיה בכל אחד מהבתים?
2. אילו מילים בשיר מביעות את אהבתה ואת געגועיה של רחל לכינרת?
מכירים אמצעים ספרותיים
חזרה
אחד המאפיינים של שירים הוא חזרה על מילים או על ביטויים.
מטרת החזרה היא להדגיש את התוכן ואת המשמעות או את הצליל כדי למשוך תשומת לב, להביע רגש או להעצים את החוויה. החזרה מרחיבה ומעמיקה את הבנת השיר, והיא מתבטאת בשיר במילים או בחרוזים.
3. א. על אילו מילים חוזרת המשוררת בשיר?
ב. מהי מטרת החזרה בשיר זה?
4. השיר בנוי משלוש שאלות ללא תשובה. לשאלות כאלה קוראים "שאלות רטוריות". מדוע, לדעתכם, כתבה רחל את השיר באמצעות שאלות אלו?
מכירים אמצעים ספרותיים
שאלה רטורית
שאלה שנשאלת ללא כוונה לקבל תשובה, כי השואל יודע את התשובה. הוא שואל אותה רק כדי להדגיש רעיון או בעיה. לדוגמה: השאלה שאלוהים שואל את קין לאחר רצח אחיו הבל היא: "אי הבל אחיך?" (בראשית, ד', ט') כלומר, היכן אחיך, ולמעשה הוא יודע מה התשובה.
גולשים באתרי אינטרנט
תוכלו לקרוא את הביוגרפיה של רחל באתר משרד החינוך (או הקלידו בגוגל: קורות חיים רחל משרד החינוך)
*170*
הידעת?
נעמי שמר כתבה את "שירת העשבים" על פי תורתו של רבי נחמן מברסלב. ברסלב היא עיר באוקראינה, שבה חי רבי נחמן בשנותיו האחרונות ושבה לימד את תורתו. הוא הדגיש את הצורך של האדם להתבודד, לדבר עם ה' בטבע מתוך געגועים ושמחה. המשפט "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" משקף את תורתו. רבי נחמן נפטר בגיל צעיר ממחלת השחפת. הוא נקבר בעיר אומן, ומדי שנה אלפי אנשים עולים לקברו בראש-השנה.
*170*
דע לך
שכל רועה ורועה
יש לו ניגון מיוחד
משלו;
דע לך
שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת
משלו;
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של רועה
כמה יפה
כמה יפה ונאה
כששומעים השירה
שלהם
טוב מאוד
להתפלל ביניהם
ובשמחה לעבוד
את ה'
וכשהלב
מן השירה מתמלא
ומשתוקק
אל ארץ-ישראל
אור גדול
אזי נמשך והולך
מקדושתה של הארץ
עליו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של הלב
בעקבות השיר
1. דמיינו רועה המחלל בחליל ומוביל את צאנו בשדות. מה הוא רואה? מה הוא שומע? מה הוא חושב?
2. "שכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו"
אפשר לומר משפט זה גם על בני-אדם. הסבירו: למה הכוונה?
3. הניגון של הרועה והשירה של העשבים מתחברים. מה התוצאה לפי הבית השני?
4. מה מייחד את ארץ-ישראל על פי השיר?
5. הבית השלישי מתחיל במילה "לב" ומסתיים במילה "לב". מה קורה ללב בכל פעם?
6. אפשר לסכם את תורתו של רבי נחמן בארבע מילים:
אדם - טבע - ניגון - תפילה.
מה הקשר בין מילים אלו לפי השיר?
*171*
*171*
יום ראשון ללימודים. מרוסיה בדרך אל בית-הספר. היום תשב מרוסיה בפעם הראשונה בכיתה ו' עם תלמידים ילידי הארץ. שלושה חודשים למדה עברית באולפן כדי להגיע לרגע הזה. אמא שלה הציעה ללוות אותה לבית-הספר, אך מרוסיה התנגדה בתוקף: הלא אין היא ילדה בכיתה א'!... וחוץ מזה, בית-הספר נמצא במרחק של עשר דקות הליכה ממרכז הקליטה.
ליבה הולם בחוזקה. כיצד יקבלו אותה ה"צברים"? נטשה, אף היא עולה מרוסיה, שהגיעה ארצה עם הוריה כבר לפני שנה, סיפרה לה סיפורים מפחידים למדי על "הצברים האלה": שהם שחצנים ולועגים לכל שגיאה בשפה העברית. לא כולם, כמובן: היו ילדים שעזרו לה בהכנת השיעורים והזמינו אותה לבתיהם. הרגיז אותה שהכריחו אותה להיפרד משמה האהוב עליה "נטשה" ולהחליפו ב"נטע". "ודאי גם את תצטרכי להחליף את שמך," הוסיפה נטשה בלעג, "ויקראו לך שרית או טלי. העיקר שלא תיתני להם לעלות לן על הראש. אם בכל פעם כש'הצברים החמודים' האלה יציקו לך תשפכי דמעות, זה רק ישמח אותם, בעיקר את הבנים; כי בבית-הספר כאן אפילו לא מרשים לבכות. פעם, כשבכיתי בשעת השיעור, אני כבר לא זוכרת על מה, אמרה המורה שזה לא יפה לבכות על דבר טיפשי..."
נטשה רצתה להוסיף דברים, אן כאשר הבחינה שמרוסיה נשתתקה, הוסיפה כדי לעודד אותה: "זה היה קשה רק בהתחלה - אולי חודשיים - אחר כך התרגלתי, והיום ה'צברים' האלה כבר שכחו שבאתי מרוסיה. אם תראי להם, כמוני, שאת לא מפחדת מהם, שאת אפילו מצפצפת עליהם, הם יקבלו אותך בסופו של דבר לחבורה שלהם כאחת משלהם."
והנה היא עומדת מול חזית בית-הספר, בניין גדול ואפור, ובו אין ספור חלונות, העומדים כאילו במסדר צבאי. מכל העברים זורמים אל שער בית-הספר ילדים גדולים וקטנים. איש אינו שם לב לילדה בחצאית הארוכה שעומדת בצד. ליבה של מרוסיה מתכווץ מחרדה, והיא מחכה עד שאחרוני הילדים ייבלעו בשער. רק אז היא נכנסת לבניין בצעדים מהססים, שוב היא מביטה בפתק שבידה, שבו רשמה לה המורה לעברית: קומה ב' כיתה ו'2, שם המחנכת: עליזה.
מרוסיה עולה במדרגות הרחבות לקומה ב'. המסדרון התרוקן מילדים, מרבית הדלתות של הכיתות כבר סגורות. מרוסיה עוברת על פני הדלתות, עד שהיא מגיעה לדלת אחת שמעליה כתוב: כיתה ו'2. מרוסיה מאזינה לקולה של המורה,
*172*
אולי עליזה המחנכת, שמהדהד מתוך הכיתה. לרגע היא מהססת, עוצמת את עיניה כמי שעומד לקפוץ אל מי הים, ונוקשת בדלת.
"כן!" נשמע קולה של המורה. מרוסיה פותחת את הדלת ועוצרת על הסף. כל העיניים מופנות אליה. מרוסיה משתדלת להשתלט על הרעד שתוקף את כל גופה. המורה קמה ממקומה, חיוך רחב על שפתיה, ניגשת אל מרוסיה ושמה ברכות את זרועה על כתפה.
"התלמידים," אמרה המורה, "שמה מרוסיה."
"מרוסיה מרוסיה."
"ילדים," היא פונה לעבר התלמידים, "זאת הילדה החדשה שמצטרפת לכיתה, כפי שסיפרתי לכם אתמול. היא הגיעה עם הוריה מרוסיה רק לפני שלושה חודשים, ואנחנו כולנו נעשה את כל המאמצים שתיקלט בינינו." ואז פנתה למרוסיה: "תגידי להם את שמך, בבקשה."
"מרוסיה," לחשה, כשעיניה מושפלות אל הרצפה; אך מכיוון שהשם לא נקלט אצל התלמידים, אמרה המורה: "שמה מרוסיה." צחוק רועם טילטל את הכיתה, ושמעון, אחד מן הבנים הבולטים בכיתה, קרא כשהוא כמעט נחנק מרוב צחוק: "מרוסיה מרוסיה." חבריו לכיתה חזרו אחריו במקהלה: "מרוסיה מרוסיה." ברגע זה זכרה מרוסיה את העצה שחברתה נטשה נתנה לה. היא היישירה את עיניה לעבר התלמידים המשתוללים, כאילו לא אכפת לה שהם לועגים לשמה.
"שקט!" קראה המורה בכעס לעבר תלמידיה, "אם רציתם להראות לילדה החדשה כיצד אתם חושבים לקלוט אותה, הרי שהצלחתם בכך." צחוק הילדים השתתק בבת-אחת, והמורה הוסיפה: "נכון שהשם באוזנינו מוזר מעט, אבל גם השמות שלנו נשמעים מוזר בארצות אחרות, אל תשכחו זאת... ועכשיו, מרוסיה, שבי שם, ליד מירי, בשורה השלישית," והיא הצביעה לעבר ילדה גבוהה, בעלת שיער בהיר שגלש על גבה בגלים.
"למה שהיא לא תשב ליד ירון? גם לידו יש מקום פנוי," קראה הילדה המכונה מירי, "ירון גם אוהב בנות..." שוב פרץ גל של צחוק בקרב התלמידים, ושוב נאלצה עליזה להרים את קולה כדי להחזיר את השקט בכיתה.
"אמרתי שמרוסיה תשב לידך, מירי, ואת תקבלי אותה יפה," אמרה המורה ושלחה מבט כועס לעבר מירי. ואז פנתה לעבר מרוסיה: "תיגשי לשם; מירי לא התכוונה ברצינות. היא רק חמדה לה לצון."
מרוסיה לא הבינה, כמובן, מה זה "חמדה לה לצון", אך ידעה בוודאות שהילדה הזאת אינה רוצה לשבת על ידה. המורה הניחה שוב את זרועה על כתפיה של
*173*
מרוסיה והביאה אותה למקום הפנוי שליד מירי. מירי אספה את מחברותיה שהיו מפוזרות על פני כל השולחן, בתנועות חדות, שלא השאירו כל ספק שאין היא מרוצה כלל וכלל שהילדה הקטנה מרוסיה, בעלת השם המצחיק, תשב לידה.
"התחלה נהדרת," הירהרה מרוסיה בינה לבין עצמה, כשהיא מניחה את ילקוטה על גבי השולחן, "קודם הם צוחקים, הטיפשים האלה, מהשם שלי, והמירי הזאת בכלל לא רוצה לשבת על ידי." רק במאמצים חנקה את הבכי בתוכה.
המורה חזרה אל שולחנה וסיפרה משהו על תולדות יוון. מרוסיה ניסתה להקשיב, אן ללא הצלחה. המורה דיברה מהר מדי, והיא לא הבינה כמעט דבר. מחשבותיה חזרו אל בית-הספר במוסקבה, שם היתה מקובלת על כל חבריה לכיתה.
אחר כן בשיעור חשבון נכנסה אליהם מורה צעירה וחייכנית. מרוסיה, שנרגעה במקצת, כבר יכלה לעקוב אחר דברי ההסבר של המורה - מה גם שהתברר לה להפתעתה, שאת החומר הזה כבר למדה בכיתה ה'. אך עדיין לא מצאה את מידת האומץ להרים יד ולהשיב תשובה נכונה, בשעה שהאחרים התקשו בפתרון.
בהפסקה הגדולה עמדה מרוסיה באחת הפינות בחצר רחבת הידיים שהמתה מרוב ילדים שהתרוצצו, שיחקו כדורגל או סתם התגודדו וריכלו על המורים. מרוסיה עמדה כאיילה מנודה והביטה על המהומה שלפניה. אומנם המהומה הזאת בחצר, של ילדים שהשתחררו לשעה קלה מן הלימודים, היתה מוכרת לה גם בבית ספרה שבמוסקבה, אך שם מעולם לא עמדה בצד חרדה ועזובה.
והנה, סמוך לסיום ההפסקה ניגשה אליה ילדה אחת, זו שיושבת בספסל שלפניה. ילדה דקת גוף, עיניה ירוקות ושערותיה השחורות משוכות לאחור וקשורות בסרט אדום. "שמי גלי," אמרה ושלחה לעבר מרוסיה מבט חייכני, "אני מבינה שאת לא נהנית כל כך מקבלת הפנים בכיתה שלנו ביום הראשון. יש אצלנו כמה טיפשים, ובראשם מירי, שחושבת את עצמה למלכת היופי של מדינת ישראל. אך היא יותר טמבלית מאשר יפה. אל תשימי לב אליה."
*174*
מרוסיה לא הבינה את כל מה שהילדה אמרה, אך היה לה ברור שגלי פנתה אליה בידידות.
"למה את צוחקת?" תמהה גלי.
"כי את אמרת שהיא טמבלית, וכך גם קורא לי אחי הגדול," השיבה מרוסיה.
גלי פרצה בצחוק: "את בכלל לא נראית כזאת, אבל מירי היא טמבלית מארץ הטמבלים."
מרוסיה חשה לפתע שכל המועקה שתקפה אותה מאז שנכנסה לכיתה, חלפה נוכח הילדה החייכנית שממולה.
"אם את רוצה, נוכל להיות חברות," אמרה גלי והושיטה את ידה.
"בטח," קראה מרוסיה ולחצה את ידה המושטת, מאושרת שכבר ביום הראשון בבית-הספר הציעה לה בת מכיתתה החדשה חברות.
כשנכנסו התלמידים לכיתה לשיעור האחרון, הבחינה מרוסיה בקו משוך בגיר המחלק את השולחן לשניים.
"זהו הגבול בינינו," אמרה מירי, מכלי להביט בה.
היא באמת מטומטמת, הירהרה מרוסיה בינה לבין עצמה.
עם סיום הלימודים ניגשה אליה גלי, חברתה החדשה, והציעה שתתלווה אליה בדרך למרכז הקליטה, משום שזה ממילא בדרך לביתה. מרוסיה קיבלה את הצעתה בשמחה, והשתיים הלכו זו לצד זו ושוחחו ביניהן כחברות טובות משכבר הימים.
"אמא," פרצה מרוסיה לתוך הדירה הקטנה שבמרכז הקליטה, "יש לי כבר חברה ושמה גלי." היא חיבקה את אמה בחוזקה, "אבל יש שם גם המון מטומטמים," הוסיפה בצחוק וסובבה את אמה במרכז החדר כבריקוד.
האם שמחה אומנם בשמחת בתה, אך ליבה היה כבד עליה: כל ניסיונותיה להשיג מקום עבודה כאחות באחד מבתי-החולים שבעיר עלו עד כה בתוהו; וגם הסיכויים של גרישה למצוא עבודה כמהנדס היו קלושים ביותר.
ברגע זה חזר וולודיה מבית-הספר. אמו ואחותו שרקדו במרכז החדר, בין הרהיטים המוערמים, כלל לא חשו בבואו והמשיכו בריקודן. הוא השליך את ילקוטו על הרצפה וצנח על הספה הסמוכה אל הקיר, מצמיד אצבע אל מצחו ומסובב אותה. "הפעם אני רואה אפילו שתי משוגעות," קרא בצחוק, "אבל אולי תספרו לי על מה קפצה עליכן השמחה, אז אולי גם אני ארקוד איתכן."
האם השתחררה מחיבוקה של הבת וצנחה על הספה ליד וולודיה.
"אתה בעצמך משוגע," קראה מרוסיה והוציאה לשון לעברו, "ואתה יכול להתחתן
*175*
עם מירי, שהיא טמבלית מארץ הטמבלים."
"מי זאת מירי, לעזאזל?" תמה וולודיה. ואז סיפרה לו מרוסיה על כל מה שעבר עליה היום: על הילדים שלעגו לשמה, על מירי שלא רצתה שמרוסיה תשב על ידה ועל גלי חברתה החדשה.
"למירי הזאת יש כנראה שכל," אמר וולודיה, כאשר מרוסיה סיימה את סיפורה, "גם אני לא הייתי רוצה לשבת על ידך." אך הפעם הוא ליווה את דבריו בחיוך ובקריצת עין, כרומז שאין להתייחס לדבריו ברצינות.
לוולודיה לא היו כל קשיים בכיתתו, שליטתו הכמעט מושלמת בשפה העברית וכישרונו הבולט בכדורגל הפכו אותו כבר בימים הראשונים לחבר של כולם, כך שקליטתו בארץ היתה קלה יותר מקליטתם של כל שאר בני המשפחה.
בעקבות הסיפור
1. כבר בתחילת הסיפור, בטרם צאתה לדרך אל בית-הספר, מתגלות תכונות אופייה ואישיותה של מרוסיה. הביאו דוגמאות לכך.
2. על מה מעידה תגובתה של מרוסיה להצעות של אמה?
3. אילו חששות וציפיות יצרו אצל מרוסיה אזהרותיה של נטשה?
4. במה המציאות בכיתה ובבית-הספר היתה דומה ובמה היתה שונה ממה שדמיינה נטשה לפני בואה לבית-הספר?
5. מה גרם לשינוי במצב-רוחה של מרוסיה בסוף היום הראשון בכיתה?
הדמויות בסיפור הקצר מעטות יחסית, והן נחלקות לדמות ראשית (או דמויות ראשיות) ולדמות משנית (או דמויות משניות). הדמות המשנית מסייעת בדרך כלל באפיון הדמות הראשית ובבניית הרקע.
6. ערכו רשימה של כל הדמויות שמופיעות בסיפור. מי היא הדמות הראשית? מדוע? איזה שינוי היא עוברת?
7. א. האם יש בכיתתכם ילדים שעלו לישראל מארץ אחרת?
ב. שאלו אותם - כיצד הם מרגישים? האם חוו קשיי התאקלמות?
ג. הציעו דרכים לעזור לחברים אלה להתאקלם בכיתה, בבית-הספר ובסביבת המגורים שלהם.
8. שאלו את הוריכם או את סבא וסבתא שלכם, או מבוגר שאתם מכירים שעלה לארץ, וכתבו: כיצד הם הרגישו מבחינה חברתית כאשר היו עולים חדשים? וכיצד התמודדו עם קשיי השפה כלימודים?
*176*
דנים עם חברים
1. שערו מה יכלו להיות "הדעות הקדומות" של רוב התלמידים בכיתה ביחס למרוסיה כעולה חדשה, ובכלל ביחס לכל תלמיד חדש שמגיע לכיתה?
2. מה פירוש המושג "דעות קדומות"? מה יכולה לגרום התופעה החברתית של קיום דעות קדומות כלפי אנשים מסוימים?
עינב אומרת
*177*
*177*
*177*
לשון הפיוטים בהגדה של פסח
הפיוט (פיוט הוא טקסט קודש המושר בציבור) "חד גדיא" הוא אחד השירים המזוהים ביותר עם ההגדה של פסח ועם סדר פסח. בהגדה יש תפילות, ברכות, פסוקים מן התנ"ך וכן פיוטים שחוברו להם מנגינות. אתם ודאי מכירים את הפיוט "מה נשתנה" (מופיע בעמוד 186), שבו מציינים מה מיוחד הלילה הזה מכל הלילות. בלילה הזה "אוכלין חמץ ומצה", "מטבילין", ו"מסובין" - צורה זו של סיום ריבוי באות נ' סופית במקום מ' סופית היא אופיינית לשפת המשנה.
בשונה, שפת הפיוט "הא לחמא עניא" (מופיע בעמוד 187) היא ארמית. בפיוט זה מזמינים את כל הרעב והנצרך לבוא ולהשתתף בסדר פסח. ההזמנה היא בארמית, שפת העם שהיה מפוזר בגלות, דיבר והבין ארמית. רק תלמידי חכמים ידעו את לשון הקודש, את השפה העברית.
*177*
חד גדיא חד גדיא דזבין אבא בתרי זוזי. חד גדיא, חד גדיא ואתא שונרא ואכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי. חד גדיא, חד גדיא
ואתא כלבא, ונשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי. חד גדיא, חד גדיא
ואתא חוטרא והיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי. חד גדיא, חד גדיא
ואתא נורא ושרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, לנשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי. חד גדיא, חד גדיא
ואתא מיא וכבה לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי. חד גדיא, חד גדיא
ואתא תורא, ושתה למיא, דכבה לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא,
*178*
דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי. חד גדיא, חד גדיא
ואתא השוחט, ושחט לתורא, דשתה למיא, דכבה לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי. חד גדיא, חד גדיא
ואתא מלאך המוות, ושחט לשוחט, דשחט לתורא, דשתה למיא, דכבה לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי. חד גדיא, חד גדיא
ואתא הקדוש-ברוך-הוא, ושחט למלאך המוות, דשחט לשוחט, דשחט לתורא, דשתה למיא, דכבה לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא
פירושים:
1. חד גדיא - גדי אחד
2. דזבין אבא - שקנה אבא
3. בתרי זוזי - בשני זוזים (מטבעות)
4. שונרא - חתול
5. חוטרא - מקל
6. נורא - אש
7. מיא - מים
8. תורא – שור
בעקבות הפיוט
הפיוט, שנהוג לשיר אותו לאחר קריאת ההגדה של פסח כליל הסדר, ערוך כשרשרת של אירועים ומעשים, שבה כל מי שפוגע במישהו, בא מייד על עונשו בידי מישהו (או משהו) בלתי צפוי ומפתיע, שהוא חזק יותר ממנו ושאינו יכול לגבור עליו.
הציפייה להתערבות הבאה, שבה ייענש מי שפגע בחלש ממנו, יוצרת אווירה משעשעת, בבחינת: "הוי, אתה לא יודע מה מחכה לך עוד מעט על מה שעשית".
גם החזרה אחרי כל הענשה על שרשרת ה"דמויות", שבסופה מופיע המעניש הבא, גורמת הרגשה של שעשוע, של סיפוק והנאה לקורא. מה גם שכל הסיפור דמיוני ובנוי על "גיבורים" שהופכים מייד ל"קורבנות" בעצמם. הצדק נעשה מייד.
1. המעניש האחרון בשרשרת הוא "הקדוש-ברוך-הוא".
לפי זה, מה לדעתכם מטרת הפיוט? ומדוע שילבו אותו בהגדה של פסח?
2. א. גם בסיפור יציאת מצרים, מישהו בא על עונשו. מי הוא זה? ועל מה נענש?
ב. מה העונש ובמה היה בלתי צפוי ומפתיע?
ג. מי הוא המעניש בסיפור יציאת מצרים?
הידעת?
לשון הפיוט "חד גדיא" היא ארמית, ושרים אותו בסוף ליל הסדר. זהו שיר צביר, כלומר בכל בית נוספת עוד התרחשות למה שהיה בבית הקודם. לפי המקובל על רוב החוקרים, הצטרף הפיוט אל ההגדה של פסח האשכנזית בסוף המאה ה-16 במערב אירופה. הפיוס המשעשע שובץ בסוף ההגדה של פסח כדי להחזיק את הילדים ערניים עד לסיום קריאת ההגדה.
*179*
*179*
משה ויוסי היו תמיד "בשותף". בחנוכה - בסביבונים, בפורים - ב"פקקים" וב"קפצונים" ובפסח - באגוזים.
זה היה ככה:
משה היה ילד קצת חיוור והרבה מפונק. לשחק לא ידע כל כך טוב, אבל תמיד היה לו כל מה שביקש. אמר בבית "כדור" - ומייד הביאו לו כדור. אמר "עפיפון" - ומייד הופיע עפיפון. ויוסי חברו היה שונה ממנו לגמרי. הוא היה רזה, שזוף - ולא ידע פינוק מהו. הוא היה השחקן הטוב ביותר בכל השכונות ובכל המשחקים, מ"הקפות" וכדור-רגל - ועד "ג'ולים" ואגוזים. אולם אף פעם לא היה לו מה שרצה.
בקרבת הבתים הגדולים, בהם גרו ילדי השכונה, הצטופפה חבורת צריפים דלים. באחד מהם גר יוסי, אך באיזה מהם לא ידע משה, והן בושה היא לספר - אך מעודו לא היה אצל ידידו בביתו, כשם שמעולם לא ביקשהו שיבוא אליו, לדירת הוריו בקומה השלישית. בכל זאת היו ידידים נאמנים ולא הזיזו ידם מן השותפות שעשו להם. ואיך עשו את השותפות הזאת? - פשוט מאוד: משה היה מביא מביתו את כל הדרוש למשחקים - את הג'ולות הצבעוניות, את הסביבון והפרוטות, את האגוזים - ויוסי היה מביא את עצמו. הוא היה משחק, היה זוכה תמיד בזריזותו ובלהטיו ובסופו של היום היה רכושם תמיד גדול ורחב. אז היה לוקח משה את כל הרכוש ועד למחרת בבוקר היה שמור עימו בביתו.
כך היה גם בפסח, באגוזים. ליוסי לא היו אגוזים בשפע. עשו יוסי ומשה שותפות - יחד היו משחקים. משה מפסיד, אבל יוסי מרוויח על אחת שבע, וכל כמה שהיה משה כבד תנועה ובטלן, היה יוסי חרוץ וקלען מצוין, והיה זוכה באגוזים רבים יום יום. ימי חופש פסח היו - וליל הסדר קרב לבוא. התאספו ילדי השכונה והחליטו לעשות השנה "סדר ילדים" מיוחד. מה יעשו? - אחרי ה"סדר" הגדול יתאספו על המגרש הריק, יביאו מצה, אגוזים, שוקולד ושאר דברים טובים מן הבית - וסעודה כיד המלך יעשו. נימנו וגמרו. ביקש משה שיצרפו גם את יוסי לחבורתם, אך ראובן השמן התנגד בכל כוחו:
"יוסי אינו יכול להביא איתו שום דבר. לא נקבל אותו!"
רבים הסכימו לדברי ראובן, משה היה בודד וחלש - וכך הוצא יוסי מן החבורה. יריבו הגדול ביותר של יוסי היה ראובן השמן. כמה השתדל זה לזכות באגוזיו של יוסי! אך אף פעם לא הצליח. בכל המשחקים באגוזים היה יוסי זריז וממולח, מהיר לזכות, מנצח את כולם, ומגדיל את רכוש אגוזיו של ידידו משה. רק בערב, כתום
*180*
המשחקים, היה חוזר הביתה, וידיו הדקות, שכל כך זריזות היו לזכות - ריקות, אין בהן אגוז.
יום אחד אסף ראובן השמן את החבורה ואמר:
"מתקרב ליל הסדר. צריך להתכונן. ואני רוצה שמשה יפסיק את השותפות שלו עם יוסי."
"למה?" מחה משה.
"מפני שאם אתה בחבורה שלנו, ומתכונן איתנו ל'סדר' אתה מוכרח להיות איתנו בשותף ולא עם יוסי."
שוב הסכימו כל החברים לדעתו של ראובן השמן, וגם משה היה מוכרח סוף סוף להיכנע.
למחרת בבוקר, כאשר בא אליו יוסי ושרק לו מלמטה, מן הרחוב, ענה לו משה שהוא מכין שיעורים, ביום השני אמר שהוא מרגיש את עצמו לא טוב, וביום השלישי צעק לו שיניח לו, ובכלל הוא כבר איננו שותף איתו...
נבוך ונכלם הלך ממנו יוסי, ומשה מיהר להיסגר בחדרו מפני הבושה. אך בבוקרו של יום ה"סדר" שוב ניצב יוסי למטה, על הכביש, ושרק אל משה, לקומה השלישית. משה ענה לו שהוא עסוק. באמת עסוק היה, שהרי התכונן ל"סדר הילדים" בערב והפתעה הכין להם -"הגדה" של פסח, מצוירת וכתובה בעצם ידיו, בשלל צבעים, בציורים ובתמונות לרוב: אך יוסי חזר ושרק אליו, ומשה הציץ בו מלמעלה למטה. פעוט ורחוק ראה את ידידו הטוב עומד בידיו הריקות ומבקש. "רק לשחק," התחנן יוסי, "אני אחזיר לך אותם בערב! רק לשחק, משה, מה אכפת לך?" נעתר לו משה. הפריש חמישים אגוזים, צררם בצרור והשליך אותם למטה.
"רק אל תספר שממני קיבלת אותם!" צעק אל יוסי.
הלה קלט את הצרור בעודו באוויר וחמק בזריזות אל קרן הרחוב, מקום שעמדו כבר פוחזים לא מעט וזכו והפסידו זה אצל זה אגוזים למכביר.
באותו בוקר הפליא יוסי לשחק - אל תשאלו! אומרים בשכונה כי משחק כזה עוד לא ראו אצלנו. לא עברה מחצית היום, והנערים היו מוכרחים לרוץ ולהביא מהמזנון בבית עוד ועוד אגוזים. כיסיו של יוסי נתמלאו, הצרור היה נפוח, את כובעו גדש - ועוד ועוד נוספו ונוספו לו אגוזים. אבל אחרי הצהריים התחיל פתאום להפסיד. הילדים לא הבינו מה קרה לרבן-המשחקים המהולל - בעיניהם ראו איך אגוזיו מחטיאים את המטרה. מפעם לפעם היה מפסיק במשחקו, רץ ונעלם, מפעם לפעם היה מסתכל לצדדים ומבטיו היו מלאי דאגה כל הזמן. כך בגדו בו ידיו, וכך הלכו אגוזיו ופחתו. לפנות ערב היו בידיו שוב רק חמישים אגוזים, ואף אחד לא הסתכל אחריו כאשר הסתלק, חרש, מתוך עצב רב. ראובן השמן, שהיה בעל רכוש כבד, הזעיק סביבו את הילדים, הזכיר להם שיביאו כל הדרוש ל"סדר הילדים" ושגם לא ישכחו כי בלי מאה אגוזים לא יוכלו להשתתף ב"סדר". כך נתפזרו איש לביתו.
*181*
יוסי עמד אותה שעה ברחוב ושרק אל משה. הלה הופיע בחלון וכבר היה מרוחץ לקראת החג, לבוש בגדיו החדשים ומסורק. יוסי הניף לו בצרור האגוזים מלמטה. "עלה!" צעק אליו משה.
וכעבור רגע כבר שמע את צעדיו מן המדרגות. הוא יצא אליו וקיבל אותו בחוץ, ליד הדלת. לאמיתו של דבר, הצטער משה על שהשותפות שלהם נפסקה, כי מי ישחק לו עכשיו וירוויח? - אך לא חפץ שיוסי יראהו בכך.
"ובכן, הרווחת ודאי כהוגן?" שאל בקבלו את צרורו לידיו.
"לא, הפסדתי כמו חושם!" ענה יוסי בעצב.
"איך זה?"
"אני מחכה לאבי כל היום. הוא עוד לא בא. הוא עובד רחוק, מחוץ לעיר, ואצלנו עוד שום דבר אינו מוכן לחג. ואחי הקטן חולה. לא יכולתי לשחק. הפסדתי... כל מה שהרווחתי בבוקר. ופה האגוזים שלך! זה כל מה שנשאר לי."
משה החזיק בידיו את צרור האגוזים שלו. ליבו היה שקט. "מה אכפת לי?" חשב, "האגוזים שלי חזרו אלי - מספיק." יותר מכך לא דאג.
הוא נפרד מיוסי ונכנס הביתה. המשיך לקשט את המתנה שהכין לחבריו, את ה"הגדה" המצוירת, הצבעונית, ושכח את חברו העצוב, המהלך למטה ברחוב ומחכה לאבא שישוב ממרחק.
בערב, לאחר ה"סדר", מיהר משה אל חדרו, לקח את ה"הגדה" המצוירת, את המצות והאגוזים והתכונן ללכת אל חבריו, אך פתאום נזכר כי כל ילד חייב להביא עימו מאה אגוזים ועמד למנות את אגוזיו. מנה ומנה - והנה בצרור שהחזיר לו יוסי רק שלושים ושמונה אגוזים. רק שלושים ושמונה?- והיכן עוד שנים-עשר אגוזים? תריסר אגוזים חסרים!
פתאום נזכר כי יוסי הפסיד היום כל כך הרבה. אולי הפסיד ולא רצה לספר? אולי לקח לעצמו את האגוזים החסרים?
פתאום שכח את "סדר הילדים", שכח את ה"הגדה" המצוירת, את הכול, ורק רצון אחד הריץ אותו דרך כל המדרגות ולמטה אל שכונת הצריפים - להיפרע ממנו, מיוסי, ואת אגוזיו לקחת בחזרה, ועד האגוז האחרון, שיידע לו.
משה רץ רץ ודהר לתוך שכונת הצריפים. שם היה שקט ואור בחלונות, ופתאום לא ידע אנה יפנה. אף פעם לא היה בביתו של יוסי - והיכן הוא גר?
התחיל לחפש אט אט, פוסע בשקט ומציץ בחלונות. הצריפים היו דלים, החלונות ללא וילאות ובחדרים דלקו מנורות פשוטות, אך הקירות היו מסוידים ומבהיקים, ומשפחות משפחות ישבו האנשים סביב שולחנות החג, שרו שיריהם, שתו יינם ופסחו את פסחם באושר ובששון. משה יושב כך עם בני ביתו? האם יעז להתפרץ לתוך חג מאושר ושליו כל כך ולצעוק פתאום ולתבוע את אגוזיו, ולהשבית את השמחה?
*182*
והנה הוא מגיע אל צריף דל ונמוך בקצה השכונה. אור מועט בקע מחלונו החוצה. משה קרב והציץ - זה היה ביתו של יוסי. האם ישבה ליד החלון. שוממה ונוגה, ויוסי על יד מיטת אחיו החולה. התבונן משה היטב וראה כי יוסי משחק עם אחיו החולה - באגוזים. באגוזים הגנובים שלו! ראשו של האח הפעוט, החיוור, היה חבוש, אך בכל זאת היה מלא עליצות, ומפעם לפעם מחא בשמחה בכפותיו הקטנות כאשר הראה לו יוסי אחד מלהטיו הנפלאים.
משה התחיל להבין מה רואות עיניו. אביו של יוסי לא חזר הביתה לחג, כי לא יכול. ולכן כל כך עצוב להם, ולכן אין הם עורכים את ה"סדר". הוא הבין כי יוסי לקח את אגוזיו רק כדי לשעשע את אחיו הקטן, החולה, וכי הם, תריסר האגוזים הגנובים שלו, הינם הסימן היחיד של פסח בבית הדל הזה.
הוא נזכר כי על המגרש הריק מתאספים כל הילדים, הוא נזכר כי לא רצו אפילו לצרף את יוסי אליהם, וכלימה גדולה מילאה את ליבו. הוא בוש בעצמו כי בגלל תריסר אגוזים קטנים רגז כל כך על ידידו הטוב, על יוסי, בשעה שזה משתדל בכל מאמצי כוחו להפיג קצת את יגונם של אמא עצובה ואח קטן חולה.
פתאום עלה בו רעיון: הוא קפץ ורץ בחזרה אל בין הבתים, הגיע למגרש, וכל הילדים כבר היו שם.
"ילדים," קרא קריאה גדולה, "הקשיבו! אנחנו הולכים כולנו אל יוסי!"
מהומה ושאלות וצעקות, וראובן השמן התרגז ורתח, אך לבסוף הצליח משה לספר להם את תוכניתו, לספר מה ראה בביתו של יוסי, לספר הכול על אביו ואחיו ואמו - ולאט לאט, אחרי צעקות ומריבות, הסכימו כולם לדבריו, ואפילו ראובן השמן נכנע לבסוף.
משה רץ, הביא את אגוזיו שלו, את ה"הגדה" המצוירת הטמין מתחת לחולצתו והצטרף אל הילדים אשר העבירו את כל הכבודה אל הצריפים.
חרש חרש התקרבו אל צריפו של יוסי ועמדו. הסתדרו בשורה עורפית ארוכה ומשה, אשר פסע ראשון, קרב ונקש על הדלת.
בבת-אחת נפתחה הדלת, כי יוסי קפץ לפותחה משום שחשב כי אבא, אבא שלו, בא סוף סוף, אך לעיניו נתגלה משה וצרור בידיו. לרגע נבהל יוסי.
"את האגוזים?" שאל בחרדה.
"לא, לא," צעק משה בשמחה, "באנו לחוג אצלכם את ה'סדר' תן להיכנס! חבר'ה - אחריי!"
וכעבור שעה קלה כבר ישבו כל הילדים סביב השולחן המכוסה מפה לבנה. בראש השולחן ישבה אמו של יוסי, ובקצהו השני - משה. את מיטתו של האח הקטן קירבו אל השולחן והוא ניצב על רגליו הפעוטות ועיניו הגדולות זרחו. על השולחן היו ערוכים כל הדברים אשר הביאו הילדים: מצות, שוקולד, ממתקים, אגוזים ופירות.
*183*
אמא של יוסי העלתה יין וגביעים, וה"סדר" היה ערוך כהלכתו. יוסי היה מאושר. אמו היתה מאושרת. הכול היו שמחים, אפילו ראובן השמן היה אוכל את הממתקים שלו במבט מלא שביעות רצון, ואולי היה זה לא רק בגלל הממתקים, אלא גם בגלל זה שעשו כולם, באמת, מעשה טוב.
משה עצמו קרא בשמחה מתוך ה"הגדה", הראה לכול את הציורים אשר צייר, ורק מפעם לפעם היה מעיף את מבטו אל צלחת קטנה, אשר עמדה באמצע השולחן ובתוכה... תריסר אגוזים.
דנים עם חברים
בעקבות הסיפור
1. שתי הדמויות המרכזיות בסיפור הן של משה ושל יוסי.
דמותו של משה עוברת שינוי חשוב לעלילה של הסיפור:
א. במה שונה דמותו של משה בסוף הסיפור, לעומת דמותו בתחילת הסיפור.
ב. לעומת דמותו של משה, דמותו של יוסי יציבה, בוגרת ועקבית. במה?
2. כיצד קרה שמשה הצליח בכל זאת לשכנע את כל החברים, ובפרט את ראובן, לשנות את יחסם ליוסי?
3. נסו לשער ולתאר את:
א. ההרגשה של יוסי, כשמשה הביא לביתו את כל החבורה לערוך איתו את ליל הסדר.
ב. ההרגשה של משה.
ג. ההרגשה של ראובן ושל שאר החברים.
תיאור דמות
בחרו אחת מהדמויות הבאות: יוסי, משה.
1. תיאור חיצוני: תארו את המראה החיצוני של הדמות בדיוק ובפירוט.
2. תיאור ההתנהגות והתכונות: תארו בדיוק את התנהגותה של הדמות ואת תכונותיה. תכונה היא האופי של האדם. לדוגמה: ישר, טוב לב.
3. מביעים את דעתכם על הדמות: כתבו מה דעתכם על התנהגות הדמות.
*184*
*184*
הסכנות ומעשי הגבורה המתוארים בקטע "חסידי אומות עולם" התרחשו בתקופת שלטון הנאצים בארצות שנכבשו על ידי הצבא הגרמני. היהודים בכל הארצות האלו נרדפו על ידי הגרמנים ורובם נשלחו למחנות השמדה. כל מי שניסה לעזור ליהודים להימלט או להסתתר, ידע שאם ייתפס על ידי הגרמנים, הוא עצמו ובני משפחתו עלולים להיות מוצאים להורג.
*184*
אני שומע את הכינוי "חסידי האומות" ואני מנסה
אני מנסה לחשב על האנשים שנתנו לי מסתור ומחסה
אני מנסה לחשוב ושומע ושואל:
לו הייתי במקומם - מה הייתי עושה?
אם אני, בתוך אוקיינוס של שנאה, מול עולם מתמוטט ובוער
אם אני הייתי נותן מסתור לבן עם אחר?
אם אני הייתי מוכן, אם בני משפחתי היו מוכנים
לחיות בפחד תמיד כזה בתוך הרחוב, בין השכנים
לחלום בלילות את צערם הכבד והמאיים של התליינים
מוכן להמשיך ולהלך בין מטחי היריות ולהבי הסכינים
בתוך לחשי הרכילות ומלמולי השמועות ותקוות המלשינים
וכל זאת, לא לילה אחד, לא חודש, אלא - שנים!
וכל זאת, כלי לבקש שכר מן הקרבנות, רק את לחיצת ידם
וכל זאת, רק מפני שאדם לאדם חייב להיות אדם.
ואני חוזר ושואל את עצמי, עכשיו ומכאן
האם אני, האם אני הייתי מוכן?
בתוך המלחמה הנוראה - הם הם שעמדו יום יום בקרב
והם הצדיקים שבסדום, שבזכותם העולם לא חרב
הם, בתולדותיו של עמי הרצוח, החנוק, הירוי והמת
היו עמודי החסד והרחמים, שעליהם העולם עומד,
ובפניהם, בפני גבורתם, שהיא עדין לנו חידה
אנחנו, היהודים, מרכינים את ראשנו - בתודה.
*185*
בעקבות השיר
1. מי הן "אומות העולם" ומי הם הנקראים "חסידי אומות העולם"?
2. מהי גבורתם של חסידי אומות העולם?
3. למען מה ולמען מי סיכנו חסידי אומות העולם את חייהם?
4. הדובר בשיר שואל את עצמו: "לו הייתי במקומם - מה הייתי עושה?" שאלו את עצמכם אותה שאלה ונסו לענות עליה.
5. איזו תמורה קיבלו חסידי אומות העולם, על פי הכתוב?
6. אילו רגשות הדובר מביע כלפי חסידי אומות העולם, שמהם קיבלו היהודים מסתור ומחסה ושבזכותם שרדו ונשארו בחיים?
7. במסכת אבות, ב', ה', כתוב: "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש". הסבירו את הביטוי.
מי שזוכים בתואר "חסידי אומות העולם" מקבלים מדליה מיוחדת שעליה מוטבע שמם ותעודת כבוד. כמו כן שמותיהם נחקקים על קיר כבוד בגן חסידי אומות העולם ב"יד ושם" בירושלים.
מדליית חסידי אומות העולם
1. התבוננו במדליה, וכתבו:
א. מהם הפרטים שאתם רואים בה?
ב. מהו הרעיון המרכזי שעיצוב המדליה מביע?
2. איך אתם הייתם מעצבים מדליה לכבודם של חסידי אומות העולם?
גולשים באתרי אינטרנט
אם תרצו לקרוא את הסיפור המרגש על הצלת משפחתו של הזמר דודו פישר על ידי חסידי אומות העולם, ועל המפגש בין המשפחה לבין מציליה, הקלידו בגוגל: חסידי אומות עולם דודו פישר.
*186*
*186*
*186*
*186*
בפרק "במעגלי לשון" למדנו כי לה"א היידוע (ה"א הידיעה) תפקידים שונים. למדנו שה"א היידוע רומזת על פרטים שנזכרו קודם, ולעיתים על פרטים שיימסרו בהמשך.
לפניכם קטע מתוך ההגדה של פסח ובו מופיעה ה"א היידוע בשני תפקידים נוספים:
*186*
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה, הלילה הזה כלו מצה!
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות, הלילה הזה מרור!
שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים!
שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין, הלילה הזה כולנו מסובין!
העתיקו את הקטע וסמנו בו את כל המילים המיודעות.
שימו לב, לה"א היידוע יש תפקידים שונים:
1. ה"א היידוע רומזת לדבר הידוע לכול. כגון: העולם, השמש, הכוכבים. מצאו: איזו מילה, החוזרת כמה פעמים בקטע, מיודעת באופן זה?
2. ה"א היידוע רומזת ומצביעה על מציאות שבה אני נוכח.
מצאו: איזו מילה בקטע מיודעת באופן זה?
3. ה"א היידוע רומזת ומצביעה על מציאות שבה אני נוכח. בקטע זה, על הלילה המסוים שבו אנו מצויים.
בדומה לכך ה"א היידוע מופיעה לפני מילים נוספות הקשורות בזמן. הרגע - רגע זה
היום
--
השבוע
--
השנה
--
*187*
בדומה לה"א היידוע, גם למילה זה יש גם תפקיד רומז וגם תפקיד מצביע.
עינב ועומר
כתבו עוד חמישה משפטים ובהם המילה "זה" או "הזה".
"זה" בעברית - "הא" בארמית
המילה "זה" מופיעה בהגדה של פסח, בצורתה הארמית "הא". "הא לחמא עניא".
התאימו בין האותיות והמספרים של המשפטים המתאימים (מארמית לעברית):
ארמית
א. הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים.
ב. כל דכפין ייתי וייכול,
ג. כל דצריך ייתי ויפסח.
ד. השתא הכא,
ה. לשנה הבאה בארעא דישראל
ו. השתא עבדי
ז. לשנה הבאה בני חורין.
עברית
1. כל הרעב יבוא ויאכל
2. השנה אנו כאן (אז - בתפוצות)
3. השנה אנחנו עדיין עבדים (בתפוצות)
4. בשנה הבאה בני חורין
5. כל מי שצריך (שזקוק) יבוא ויעשה קורבן פסח
6. זהו לחם עוני שאכלו אבותינו במצרים
7. לשנה הבאה בארץ-ישראל
גולשים באתרי אינטרנט
אתם מוזמנים להקשיב לשירת הפיוט "הא לחמא עניא" באתר "פיוט".
(הקלידו בגוגל: הזמנה לפיוט הא לחמא)
פינת המילון
המילה "הא" מופיעה בביטויים שונים.
חפשו במילון את ההסבר לביטויים הבאים.
הא בהא תליא
על דא ועל הא
*188*
*188*
*188*
שם הספר: איגור ומסע העגורים
מאת: אקי שביט
איורים: אלכסנדר לויטס / הוצאה לאור: "ספריית פועלים" / שנת ההוצאה: 2002 / מספר עמודים: 85
קרל היה בוודאי נופח את נשמתו כשהוא בודד ותשוש, ולא היה מגיע לישראל, אילו איגור לא היה גולש באינטרנט, ואילו לוורד לא היתה דודה אוהבת ברוסיה. קרל הוא העגור שאיגור "אימץ", ואיגור עצמו הוא עולה חדש מרוסיה. איגור הוא נער מסתגר ועצוב שאין לו חברים בארץ מלבד ורד הצברית, בת כיתתו וחברתו האוהבת. סיפור טבע יפה זה, שהוא גם סיפור אהבה, עורך השוואה מקורית בין נדידת העגורים לעלייתם של יהודי רוסיה ולקליטתם בישראל. הקורא זוכה פעמיים: בסיפור משולב מידע רב על אודות נדידת העגורים והקשר שלה לישראל. באותה עת יש בספר הזדמנות להציץ אל תוך עולמו הפנימי של נער עולה, ולהצטרף למסע נפשי כאוב שמייצג רבים מן העולים לארץ.
שם הספר: הגברת עם המגבעת
מאת: אורי אורלב
איורים: אהרון שבו / הוצאה לאור: "כתר" / שנת ההוצאה: 1989 / מספר עמודים: 174
זהו סיפורו של יולק, נער יהודי בן 17 שאיבד את משפחתו במחנות הריכוז של פולין, ושואף לעלות לארץ-ישראל בתקופת המנדט. הוא חי באיטליה עם קבוצת נערים ונערות יהודים כמוהו, ובהם טרסה, נערה יהודייה רגישה ומיוחדת שבה הוא מתאהב. הקבוצה כולה מתכוננת לעלייה בלתי חוקית לארץ תחת עיניהם הפקוחות של הבריטים. זהו גם סיפורה של מלכה-מלאני, דודתו של יולק, שבצעירותה נסעה לאנגליה, התאהבה בבריטי עשיר ולא-יהודי ועברה בלונדון את שנות המלחמה.
כאשר מלאני רואה בעיתון בריטי את תמונתו של יולק הדומה מאוד לאביו, הריהו אחיה, היא יוצאת לחפש את קרוב המשפחה היחיד שנשאר לה. שתי העלילות - זו של יולק וזו של מלאני - נשזרות זו בזו בצורה מרגשת ומותחת.
*189*
שם הספר: שבועת האדרה
מאת: דורית אורגד
איורים: אבי כץ / הוצאה לאור: "הקיבוץ המאוחד" / שנת ההוצאה: 1988 / מספר עמודים: 164
הסיפור מתרחש באתיופיה, זמן קצר לפני "מבצע משה", שבמהלכו עלו לישראל יהודים רבים ממדינה זו. הוא מסופר מפיו של ממו, נער יהודי, בן למשפחה שחיה בכפר אתיופי ומתכננת לעלות לארץ. בכפר של ממו, כמו בכפרים אחרים באתיופיה, פועל מיסיון נוצרי שעובדיו מנסים למשוך אליו נערים יהודים וכך ללחוץ על המשפחות היהודיות שימירו את דתן. בתגובה מחליטים הוריו של ממו לשלוח אותו אל אחותו הנשואה שגרה במקום אחר. אולם מייד אחרי המסע הרגלי המפרך של ממו אל אחותו, מתחיל מסע הרבה יותר קשה וארוך - המסע אל ארץ-ישראל. וכך ממו, חלק מבני משפחתו ויהודים אחרים עושים יחד את הדרך הארוכה והמסוכנת אל גבול סודן, שממנה יוכלו לעלות לישראל.
שם הספר: יום החרגול וימים אחרים
מאת: דורית אורגד
איורים: נורית צרפתי / עיצוב עטיפה: דוד קדם / הוצאה לאור: "הקיבוץ המאוחד" / שנת ההוצאה: 2001 / מספר עמודים: 151
אסמרץ', או בשמה העברי אסנת, היא ילדה מחוננת שעלתה לארץ מאתיופיה. אסנת מחליטה לכתוב יומן ובאמצעותו לשוחח עם עצמה ולרשום את כל העובר עליה בארץ החדשה. דרך דפי היומן מתוודעים הקוראים לשנה הראשונה שלה בישראל, שנה של קליטה לא קלה כלל וכלל. במהלכה יהיה על אסנת להתמודד עם השבר שיתחולל במשפחתה ועם היותה יוצאת דופן: בת העדה האתיופית היחידה בכיתתה. מוצאה זה וצבעה השונה גורמים לחברת הבנות בכיתתה לדחות אותה, אבל... השנה הבאה עתידה להיות שונה לחלוטין וטובה בהרבה.
*190*
שם הספר: מנהרת-הזמן 6 - מבצע משה
מאת: גלילה רון-פדר-עמית
הוצאה לאור: "מודן" / שנת ההוצאה: 1999 / מספר עמודים: 87
נכנסנו למערה, והנה אנחנו במנהרת-זמן. פתאום היינו בזמן אחר. אבל מתי? ואיזו התרגשות גרמנו לאנשים שפגשנו! ואנחנו, ילדים מארץ-ישראל, עם מחשב והכול, כאילו חזרנו בזמן לתקופת בני ישראל במדבר. והנה אנחנו עדים לעלייה הגדולה מאתיופיה לארץ-ישראל. משפחות נוטשות הכול, מוכרות את כל רכושן, הורים נפרדים מילדיהם, בעלים מנשותיהם, והם הולכים והולכים - והיעד ירושלים. איזו זכות גדולה היתה לנו!
שם הספר: אלכס כבר לא עולה חדש
מאת: גלילה רון-פדר-עמית
הוצאה לאור: "אדם" / שנת ההוצאה: 1999 / מספר עמודים: 159
זהו סיפור אמיתי על אלכס, עולה חדש בן 13. כשהיה אלכס בברית-המועצות, חלם שכל הבעיות ייפתרו בישראל. הרי זו הארץ של היהודים, ולא יכול להיות שמשהו כאן אינו כשורה. אבל עם נחיתת המטוס, נראה שגם התקוות נחתו.
מה אוכלים בישראל? איך מתלבשים הצברים? ומה עושים כשאין עבודה, ואין רהיטים, והכי חשוב - אין חברים? כבר בהתחלה היה קשה. לא בכל מקום קיבלו אותו בזרועות פתוחות, ואפילו התנגדו לו. אט אט התחילו העניינים להסתדר, וגם הבעיות השתנו: מה עושים במסיבות? מה זה בר-מצווה? איך מתנהגים בטיול שנתי? וככל שעברו הימים, היה קל יותר ונעים יותר.
זה סיפור אמיתי של חברות, על נערים שידעו להושיט יד. עם רצון טוב, ועם קצת מאמץ, גילו העולה החדש והצברים שהמחסומים יכולים להיעלם.
שם הספר: המסע שלי עם אלכס
מאת: רות אלמוג
איורים: אבי כץ; הוצאה לאור: "הקיבוץ המאוחד"; שנת ההוצאה: 2008,1999 מספר עמודים: 105
הספר עוסק בשואת יהודי אירופה, מנקודת מבטו של ארווין בן העשר, שנאלץ לעזוב את ביתו בגרמניה בזמן שלטון הנאצים ולברוח יחד עם אחיו הקטן אלכס, בן
*191*
הארבע. בתחילה נמלטו הילדים לצרפת אל בן-דודו של האב, מרקוס, רופא מומר הנשוי לצרפתייה.
בהמשך המלחמה הצליחו גם הוריהם של ארווין ואלכס להגיע לצרפת ולהתאחד עם ילדיהם, אך לא עבר זמן רב והם גורשו לפולין עם רבים מיהודי צרפת. לארווין ולאלכס היו תעודות מזויפות ולכן הם יכלו להישאר בצרפת.
לפני שגורשה מצרפת, מהמסע שממנו לא תחזור, ביקשה אמם של ארווין ואלכס מבנה הגדול לשמור ולהשגיח על אלכס ולא לעזוב אותו.
המלחמה נמשכה והחיים אצל הדוד נעשו קשים מאוד מבחינה כלכלית וחברתית. ארווין נאלץ לעזוב את בית הדודים ולעבור לכפר. אלכס הקטן נשאר בבית הדודים שאימצו אותו לבן.
כאן מתחיל המסע הגדול של ארווין שנמשך כל תקופת המלחמה, מסע הנערך בין כפרים ומקומות מסתור שונים, כשהוא מנסה לשמור על קשר עם אחיו הקטן ולקיים את צוואתה של אמו.
קצת לפני תום המלחמה מתאחדים שני האחים, וכשתמה המלחמה הם מגיעים לישראל, אל הדודים במושב.
*192*
*192*
פרק ראשון: במעגלי עיון / מטיילים ושומרים על הסביבה - עמוד 195
פרק שני: במעגלי לשון / תואר השם - עמוד 215
פרק שלישי: במעגלי ספרות / נטייל בשיר ובזמר - עמוד 227
פרק רביעי: במעגל השנה / יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל - עמוד 233
יום העצמאות - עמוד 234
ל"ג בעומר (לשון לכל עת) - עמוד 236
ספירת העומר - עמוד 240
פרק חמישי: קוראים ונהנים ממליצים על ספרים - עמוד 242
"והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שורשיו
(ירמיהו, י"ז, ח,)
*193*
*193*
בתמונה ציור של הכינרת
ציור של הכינרת
על האמן: הצייר הישראלי לודוויג בלום, שחי בעיר ירושלים, הרבה לטייל במקומות שונים בארץ ולצייר אותם.
על הציור: בציור שלפנינו, צייר האמן את חופי הכינרת. הצייר בחר לצייר את הכינרת ביום מלא שמש ואור ולהראות גם את הגבעות וההרים שנמצאים באופק. כמו לודוויג בלום, גם אתם יכולים לצייר את הנוף שתראו בטיול הבא שלכם. תוכלו לקחת איתכם דף נייר ועיפרון או עט ולאייר את הנוף שבו תטיילו. כשתחזרו הביתה, תוכלו להוסיף לאיור שלכם צבעים מתאימים.
*194*
בעקבות היצירה
1. התבוננו בציורו של לודוויג בלום שבעמוד הקודם ותארו אותו במחברתכם.
2. באילו צבעים השתמש הצייר בציור? האם הם מתאימים למראה הכינרת? תוכלו להיעזר בתצלומים של הכינרת שתמצאו באינטרנט.
3. איזו תחושה עולה בכם כשאתם מתבוננים בציור? שקטה? נעימה? הסבירו.
הידעת?
בציור של לודוויג בלום ניתן לראות את הכינרת. הציור מנסה לתאר את המציאות בצורה מדויקת, כך שמי שמתבונן בו יוכל לזהות את המקום שהצייר מתאר - במקרה זה הכינרת וסביבתה.
לציור בסגנון כזה קוראים ציור ריאליסטי. המילה "ריאליסטי" קשורה למילה "ריאלי" שמשמעותה: ממשי, אמיתי.
ציור ריאליסטי הוא ציור שבו יש ניסיון להציג משהו ממשי ואמיתי.
*195*
*195*
*195*
מה בפרק?
א. מפל התנור (רשמים אישיים ומידע)
ב. מידע והמלצה לטיול למפל התנור (מידע וטיעון)
ג. המלצה לביקור בשמורת תל דן (מידע וטיעון)
ד. יונת הסלעים (מידע)
ה. סכנת הכחדה (מידע)
ו. מהו מין בסכנת הכחדה? (מידע)
ז. חוק להגנת חיות הבר (הוראות)
ח. נשרים בסכנת הכחדה (מידע וטיעון)
עינב ועומר
בפרק הזה לומדים לכתוב עצומה, ואפשר יהיה לפעול יחד בכיתה לשמירה על הטבע ועל הסביבה.
כולנו אוהבים לטייל וליהנות מהנוף ומהטבע בישראל. בפרק זה אתם מוזמנים תחילה לטייל עימנו למפל התנור אשר בצפון ישראל בעקבות ההמלצה לטיול. בהמשך נטייל בשמורת דן בעקבות המלצתה של מיתר ולבסוף תכתבו המלצה לטיול למקום שאתם ממליצים לבקר בו. בטיולים בטבע אנו פוגשים בעלי-חיים וצמחים שונים. נכיר את יונת הסלעים בעזרת טקסט מידע מ"מדריך הציפורים בישראל" ונלמד מהם המאפיינים של בעלי-חיים. יונת הסלעים היא ציפור בסכנת הכחדה. מהי סכנת הכחדה? על כך ועל החוק להגנת חיות הבר תקראו במידע שבפרק.
בעל-חיים נוסף הנמצא בסכנת הכחדה בשל הרעלות הבקר בגליל ובגולן הוא הנשר. איך קרה שמלך העופות נמצא בסכנת הכחדה? עיינו וקראו את הכתבות שבפרק, המוסרות מידע ומציגות טיעון, ותגלו.
רוצים להגן על בעלי-החיים בסכנת הכחדה? כתבו עצומה על פי ההנחיות שבפרק והחתימו אנשים רבים.
*196*
דנים עם חברים
1. האם אתם אוהבים לטייל בארץ? מה אתם מרגישים כשאתם מטיילים בטבע? ספרו על טיול למקום שאהבתם: היכן טיילתם? עם מי טיילתם? מה אהבתם?
2. קראו את שני הטקסטים: "תיאורו של רועי" ו"מפל התנור" ודונו בשאלות:
א. איזה תיאור יכול לסייע למי שרוצה לבקר במפל התנור?
ב. מדוע נקרא המפל בשם "התנור"?
*196*
רועי מדימונה יצא לטיול שנתי בצפון הארץ. כשחזר מלא רשמים וחוויות, העלה אותם על הכתב. כך כתב רועי:
ההרים בצפון הארץ גבוהים, מעוגלים ומיוערים. האוטובוס שלנו טיפס בכביש תלול וצר אל ההר הגבוה. שם נכנסנו לטייל ביער הסבוך, האפל, הקריר והנעים. קשה היה להאמין שמחוץ ליער זורחת שמש חמה. משם ירדנו לצעוד לאורך נחל ארוך וצר. בנחל זרמו מים קרים וצלולים. קשה להאמין שבקיץ הנחל יהיה יבש וחרב. הלכנו לאורך הנחל המתפתל ושמענו רעש של מים גועשים ומשקשקים. לפתע התגלה לנגד עינינו מפל קטן, אך גבוה ויפה. רצנו בשמחה להצטלם ליד המפל המרשים.
נחל עיון הוא ערוץ עמוק העובר בין קירות סלע זקופים ליד המושבה מטולה. הנחל מתחיל את דרכו בעמק עיון (מרג' עיון) שבלבנון. מקורות הנחל נובעים מעבר לגבול, כשבעה קילומטרים מצפון למטולה. בקיץ מנוצלים מי המעיינות לחקלאות, ואפיק הנחל נותר עם מעיינות קטנים הממשיכים לזרום בקיץ.
בחורף זורמים המים בנחל עיון בשצף קצף ויוצרים את אחד ממסלולי הטיול המרהיבים ביותר בגליל. לאורך הנחל יש ארבעה מפלים. אחד המפלים, "מפל הטחנה", גולש לאורך קיר רחב מגובה 21 מטרים. המפל נקרא על שם טחנת קמח ישנה שנבנתה למרגלותיו. המפל המפורסם ביותר הוא מפל התנור, הנוחת אל הקרקע בתוך "ארובה" שגובהה כ-30 מטר.
(מתוך: אתר רשות הטבע והגנים)
*197*
*197*
פעמים רבות אנו רוצים לצאת לטיול, ומתלבטים היכן לטייל. לשם כך כדאי לקרוא מידע על המקום שבחרנו וגם המלצות של מטיילים אחרים. לפניכם המלצה לטיול במפל התנור. קראו אותה והשיבו על השאלות שבהמשך.
בתמונה: מפת טיול מפל התנור
תיאור כללי
תחילת המסלול בחניון חורשת וייס (בפינה הצפונית-מזרחית של מטולה). המסלול יורד דרומה במדרגות אל אפיק נחל עיון ומגיע עד למפל עיון שגובהו 9.2 מ'. קיר בטון קטן בראש המפל יוצר בריכה קטנה בנחל. מהמפל זורם הנחל דרומה לאורך 200 מ' בקניון המתחתר בסלעי קרטון, ויוצר נוף של מדרונות מתונים. המסלול ממשיך במדרון מערבה ומקיף את הקלחת הגדולה שאל תוכה נופל המפל השני - מפל הטחנה. מי המפל מחליקים על קיר רחב שגובהו כ-21 מ'. המסלול צר וחשוף לכל אורכו.
בצידי המסלול גדלים עצים מסוגים שונים, כגון אלה ארצישראלית, אשחר ואדר סורי. מהמפל מטפס המסלול אל כתף הנחל ועובר ליד בית-הקברות של המושבה מטולה עד מרפסת התצפית המשקיפה על מפל התנור. משם יורד המסלול בתלילות אל מרגלות מפל התנור. המפל נוחת אל הקרקע מגובה של כ-30 מ'. מהמפל ממשיך המסלול ומסתיים בחניון השמורה. הוא חשוף ברובו.
נוף, טבע ונקודות חן
לאורך הנחל מספר מפלים מרהיבים: מפל עיון שגובהו 9.2 מ', מפל הטחנה שגובהו כ-21 מ', מפל האשד שגובהו כ-9.5 מ' ומפל התנור שגובהו כ-30 מ', ונפילת המים מגובה זה יצרה את הארובה המפורסמת. על המפלים ניתן לצפות ממרפסות תצפית הממוקמות לאורך המסלול.
*198*
סיכום - דגשים והמלצות
מסלול קל ונוח להליכה המשלב נוף הררי, הליכה בגדות נחל יפהפה שבערוצו זורמים מים רבים בעונת החורף. רוב המסלול עשיר בצמחייה שאינה מפריעה להליכה. לאורך המסלול נקודות תצפית מרהיבות על המפלים. המסלול מומלץ להליכה מחורשת וייס לחניון התחתון שלו.
עונות מומלצות לטיול
כל עונות השנה. משך הליכה, כשעתיים. המלצה לעיתוי אחרון לכניסה: כ-3 שעות לפני החשכה
הוראות הגעה
מומלץ להתעדכן בדרכי הגישה למסלול הטיול לפני היציאה לדרך.
מגיעים בכביש 90 מקריית-שמונה למטולה. נכנסים למושבה בכניסה הראשית, פונים ימינה ומתפתלים עם רחוב הרקפת אל רחוב הראשונים. נמשיך ברחוב הראשי של המושבה לקצה הצפוני של הרחוב. ליד המחנה הצבאי נפנה ימינה לפי השילוט אל מגרש החנייה והחורשה . המשך הדרך בשמורה על פי השילוט של רשות שמורות הטבע (השביל המסומן בקיווקוו שחור). השביל יוליך אותנו למפלי עיון, הטחנה, מפל האשד ונסיים במפל התנור. הרכב האוסף יחכה במגרש החנייה.
אפשרות ב': מגיעים בכביש 90 מקריית-שמונה למטולה.
עוברים את תל-חי וכפר גלעדי, ובק"מ ה-478 נפנה ימינה אל מפל התנור. הרכב יחכה במגרש החנייה , ואנחנו ניגש אל מפל התנור המרהיב.
(מאת: איתמר כהן)
1. ההמלצה שקראתם כוללת כמה מילים מודגשות. התאימו בין המילה לפירוש המתאים שבמאגר הפירושים.
מאגר פירושים:
מערבולת, סיר גדול, קרקעית הנחל שמימיו זורמים, זקיפות השיפוע, אזור שבו נשמרים צמחים או בעלי-חיים שונים והוא מוגן מפני ציידים, מתחפר
המילים הן:
אפיק -
מתחתר -
קלחת -
בתלילות -
שמורה -
*199*
2. על פי תיאור המסלול, כתבו במחברתכם: באיזה ציוד חשוב להצטייד לקראת הטיול ומדוע?
3. על אילו נושאים יש מידע בעלון? כתבו במחברתכם כן/לא ליד כל היגד:
א. אורך מסלול הטיול
--
ב. סוג הצמחייה במסלול הטיול
--
ג. צמחים הגדלים בסביבת המסלול
--
ד. נקודות תצפית מעניינות
--
ה. גובה מפל נחל עיון
--
ו. עונות מומלצות לטיול
--
ז. המיקום שבו מתחיל המסלול
--
ח. שמות בעלי-החיים בסביבת המסלול
--
ט. רמת הקושי של המסלול
--
י. הוראות הגעה לנקודת ההתחלה של המסלול
--
יא. ציוד נדרש
--
4. באילו עונות אתם ממליצים לטייל במסלול זה ומדוע?
5. מדוע חשוב לציין את אורך המסלול?
6. אילו חלקים בתיאור המסלול נראים לכם מעניינים? מדוע?
7. כתבו שלושה נימוקים שמביא כותב ההמלצה בעד סיור במסלול מפל התנור.
8. מצאו בטקסט שמות תואר שבהם משתמש הכותב כדי לתאר את המסלול וכדי לשכנע אותנו בהמלצתו.
9. בשורות האחרונות של התיאור כתוב: "מהמפל ממשיך המסלול ומסתיים בחניון השמורה. הוא חשוף ברובו." למי מתכוונים במילה הוא? העתיקו את התשובה המתאימה.
- למפל
- למסלול
- לנחל
- לסלע
10. לפני הטיול חשוב לחשוב על כללי התנהגות בזמן טיול.
א. כתבו שלושה כללים חשובים להתנהגות בטיול. לדוגמה: יש להצטייד בכובע.
ב. מדוע לדעתכם חשוב לשמור על כללים אלו?
עומר אומר
*200*
המפה
התבוננו במפה המצורפת להמלצה שבעמוד 197, והשיבו על השאלות הבאות:
1. באיזה צבע צבוע נחל עיון?
2. מדוע החליט כותב ההמלצה לצרף מפה להמלצתו?
3. מהו תפקיד המספרים המופיעים על גבי המפה? העתיקו את התשובות המתאימות:
- לקשט את המפה במספרים
- להמחיש את ההסבר המצורף למפה
- לשכנע אותנו שהמסלול קל
- לציין היכן עוצרים במהלך המסלול
4. מה עוד מסומן במפה?
יכולים לעבור לפרק הלשון
לפרק הלשון בנושא מילים המתארות שמות - ראו בעמוד 217
*200*
לפניכם המלצה לביקור בשמורת תל דן, שכתבה תלמידה בכיתה ו'. האם ההמלצה משכנעת אתכם לבקר בשמורת דן? הסבירו.
כתבה: מיתר, כיתה ו'
כדאי לכם ללכת לשמורה כי היא מאוד יפה ומרתקת. אתם יכולים ללכת בתוך הטבע ויש הרבה מפלי מים. בסוף יש בריכת שכשוך!
יש שני מסלולים - מסלול ארוך ומסלול קצר.
המסלול הארוך: אפשר לראות את טחנת הקמח הישנה וללכת לאורך המפל. אורך המסלול הוא כשעה עד שעתיים של הליכה.
המסלול הקצר: גם הוא מרתק. אפשר ללכת בהנאה רבה ולטבול לפעמים את הרגליים. שמורת תל דן היא מעין ארץ פלאות: פלגי מים קרים הזורמים מכל העברים ומצטרפים לנהר גועש. נעים מאוד להסתובב שם גם בצהרי יום קיץ חם.
מספר הטלפון בשמורה הוא: 04-6951579
בשמורה יש שביל מיוחד לנכים, כדי שגם הם יוכלו ליהנות ולטייל כמו כולם. (מידע נוסף על שמורת הטבע תל דן, תוכלו למצוא באתר שמורות הטבע והגנים)
*201*
בעקבות הטקסט
1. מצאו בשתי ההמלצות מילים מעצימות, המנסות לשכנע בכדאיות הטיול.
2. באיזה מסלול טיול הייתם בוחרים לטייל? נמקו.
כותבים ומשתפים
3. הציעו למיתר כיצד לשפר את ההמלצה שלה. כאשר ממליצים על טיול או על ביקור במקום כלשהו, חשוב לכלול בהמלצה את המידע הבא:
- כותרת ההמלצה: שם האתר או המסלול המומלץ.
- מידע על האתר או על המסלול: תיאור האתר או המסלול, מה ניתן לראות, אורכו, רמת הקושי של המסלול.
- דעת הכותב, הכוללת נימוקים המסבירים מדוע מומלץ לבקר באתר / במסלול.
- מסקנה: כדאי לסיים במסקנה המסכמת את ההמלצה. השתמשו במילים כגון: לכן... כדאי לכם... אני ממליץ...
- רשימת ציוד נדרש.
- העונה המומלצת לביקור / לטיול.
- מומלץ להשתמש בשמות תואר (מילים מעצימות) למטרת שכנוע כגון: מדהים, מרהיב.
כותבים ומשתפים
4. כעת תורכם, כתבו המלצה לטיול למקום שאתם חושבים שכדאי לבקר בו.
עומר אומר
*202*
כעת בדקו את ההמלצה שכתבתם בעזרת הכלי ההערכה להמלצה הבא:
כלי הערכה להמלצה
ממדים, תבחינים
ממדים / תוכן ומבנה
תבחינים
האם כתבתם מה שם האתר או המסלול?
האם כללתם את רשימת הציוד הנדרש לטיול?
האם כתבתם מידע על המקום?
האם פירטתם את אורכו של המסלול?
האם הבעתם את דעתכם וכתבתם נימוקים, הסברים ודוגמאות משכנעים?
האם כתבתם מהי רמת הקושי של הטיול?
האם כתבתם מתי כדאי לטייל?
ממדים / לשון
תבחינים
האם כתבתם בשפה גבוהה?
האם השתמשתם במילים המתאימות להמלצה כגון: כדאי, מומלץ, אני ממליץ?
האם השתמשתם בשמות תואר (מילים מעצימות)?
האם כתבתם משפטים ברורים?
האם הקפדתם לכתוב ללא שגיאות כתיב?
האם הקפדתם על פיסוק מתאים?
*203*
מידע ציפורים
כאשר אנו מטיילים בטבע, עלינו לשמור על סביבה נקייה ולא לפגוע בצמחים ובבעלי-החיים.
בטיולים אפשר להיעזר במידע המופיע במדריכים שונים, כמו מדריכי צמחים או מדריכי בעלי-חיים, המסייעים לנו לזהות את הצומח והחי בסביבת המסלול, והטיול הופך להיות מעניין ומעשיר יותר, ומאפשר לנו ללמוד על החיים באזור ולהיות מודעים יותר לצורך בשמירה על הטבע.
ילדי כיתה ה' יצאו לטיול שנתי והשתמשו במדריך ציפורים הקטעים בעמודים הבאים נלקחו מהספר: "מדריך הציפורים בישראל לילדים ולנוער" מאת: יונה זילברמן, העורך המדעי של הספר: דן אלון.
דנים עם חברים
1. האם האזנתם פעם לקול הציפורים בבוקר?
2. מה אתם יודעים על ציפורים?
3. אילו סוגי ציפורים אתם מכירים בסביבתכם?
4. האם יש ציפור שאתם אוהבים במיוחד? מדוע?
5. לפי שם הספר בלבד, שערו:
א. למי הספר מיועד?
ב. מהו סוג הספר: האם יש בו מידע או סיפורים?
ג. האם אתם מכירים ספרים נוספים מסוג זה? אם כן, ציינו את שמותיהם.
6. לפניכם צילום הכריכה האחורית של "מדריך הציפורים בישראל". קראו אותו ואת שני העמודים על "יונת הסלעים" שבעמודים 202 ו-203. בדקו את השערותיכם כפי שכתבתכם בתשובות לשאלה 5.
צילום הכריכה האחורית של הספר "מדריך הציפורים בישראל"
מדריך הציפורים בישראל לילדים ולנוער הוא מדריך מאיר עיניים המיועד למשפחות שאוהבות לטייל ולצפות בציפורים. בעזרת המדריך יוכלו כל בני המשפחה לזהות יחד ציפורים וללמוד עליהן פרטים מרתקים.
מה במדריך
- פרטים מזהים על כל ציפור
- ציון בית-הגידול
- מיון על פי העונה שבה הציפור נצפית בישראל
- תמונת כל ציפור והצללית שלה
- מילון מונחים מאוייר
יונה זילברמן היא מחברת "מגדיר פרחי הבר בישראל לילדים ולנוער", שראה אור במודן וזכה לשבחי הקהל והביקורת.
דן אלון הוא מנהל מרכז הצפרות הישראלי.
*204*
*204*
לפניכם טקסט על יונת הסלעים, קראו אותו וענו על השאלות בהמשך.
יונת סלעים
Columba livia
באנגלית: Rock Dove
משפחה: יוניים
סדרה: יונאים
גודל: קטן עד בינוני
מוטת כנפיים: 63-70 ס"מ
מקומות מחייה בארץ: בכל הארץ, בין צוקים, בין סלעי חוף הים, בגאיות תלולים ובקניונים, הרחק מן האדם.
עונתיות ושכיחות בארץ: יציבה - כמעט נכחדה.
יונת הסלעים חיה בלהקות במעוף ובמקומות הלינה, ודוגרת במושבות לינה בין צוקים. יונת הסלעים כמעט נכחדה, בגלל השתלטותה של יונת הבית על השטח.
מזון: מלקטת את מזונה על פני הקרקע, היא אוכלת זרעים, שכלולים וקרציות.
קן לציפור... בין חגווי סלע
הזכר מחזר אחר הנקבה. כשהוא עף סביבה במעגלים. הוא פורש בראווה את זנבו, מנפח את נוצותיו, מותח את צווארו, מטה את מקורו כלפי מטה והומה. בני הזוג מנקים ומסדרים את נוצות הראש והצוואר זה לזו. הזכר מאכיל את הנקבה, ולנו זה נראה כמו "נשיקת יונים". הזכר אוסף מעט זרדים ומביא לנקבה, והיא מניחה אותם מסביבה ויוצרת משטח. הנקבה מטילה שתי ביצים לבנות. ההורים מתחלקים בתפקיד הדגירה. הגוזלים בוקעים עיוורים ובעלי פלומה. בני הזוג מאכילים אותם.
*205*
דף ממדריך ציפורים
חלקי הגוף העליונים אפורים-כחלחלים בהירים. הצוואר והחלק העליון של החזה אפורים כהים עם ברק של ירוק וסגול.
הראש קטן, אפור-כחלחל, צבע העין כתום-אדמדם.
הכנפיים ארוכות - הבסיס רחב וההמשך הולך וצר, הקצה מחודד. שני פסים שחורים בולטים בחלק האחורי של הכנף. סוככות הכנף התחתונות לבנות.
המקור שחור, עדין וקצר ובבסיסו דונגית (עור רך, מעובה וחשוף) לבנה.
הבטן אפורה
הזנב קצר ומעוגל מעט, צבעו כחול-אפור ובקצהו פס שחור.
הרגליים והאצבעות קצרות ומגושמות, צבען אדום-ורוד. הטפרים כפופים וחזקים.
מינים דומים בארץ
יונת עצים Columba oenas באנגלית: Stock Dove
עוף חולף וחורף שכיח בגודל קטן עד בימני. מקום המחיה בחורש ובשדות מעובדים.
יונת ענק Columba palumbus
באנגלית: Woodpigeon
עוף חורף שכיח בגודל בינוני, מקום המחיה בשדות מעובדים.
הידעת?
היונה הפכה לסמל השלום. במשלים רבים היונה מסמלת את עם ישראל.
זאת לא - אגדה
בספר בראשית כתוב כי לאחר המבול שלח נוח את העורב לראות אם אפשר לצאת מן התיבה. יצא העורב, וחזר מייד. חיכה נוח שבעה ימים, ושלח את היונה. יצאה היונה מן התיבה, התעופפה, ומצאה עלה של עץ זית. הביאה היונה את העלה אל נוח, וכך ידע נוח כי בקרוב יוכלו כולם לצאת מן התיבה.
כדאי לדעת
- ליונה חוש מפותח למצוא את הבית, תכונה שנוצלה לטיפוח יוני הדואר. בימי מלחמת-השחרור היתה יחידה מיוחדת של יונאים בצה"ל.
(מתוך: "מדריך הציפורים בישראל לילדים ולנוער", מאת יונה זילברמן)
*206*
מכירים מאפיינים בעלי-חיים
1. השלימו את המידע על יונת הסלעים:
- שם:
--
- משפחה:
--
- סדרה:
--
- מבנה גוף:
--
- גודל:
--
- מוטת כנפיים:
--
- משך החיים:
--
- מזון:
--
- אזורי מחיה:
--
- רבייה:
--
- תפוצה:
--
2. מהו מזונה של היונה?
3. כיצד מתרבות יוני הסלעים?
4. חשבו על שאלות נוספות לגבי יונת הסלעים, שאין עליהן תשובה בטקסט, וכתבו אותן.
*206*
במאה שנים האחרונות התמעטה מאוד אוכלוסיית יוני הסלעים בישראל. לפי עדויות של מטיילים וזואולוגים בראשית המאה ה-20, היו להקות של אלפי יוני סלעים באזור יריחו, באזור הר חברון, ורבבות אלפים בנחל עמוד בגליל. חוקי הגנת חיות הבר לא חלים על יוני הסלעים ולכן יש רשות לצוד אותן. כתוצאה מציד יוני הסלעים צפויה ירידה של כ-80 אחוזים במספר הפרטים של מין זה באזורנו בעשר השנים הקרובות.
יונת הסלעים מסומלת ב"ספר האדום של בעלי חוליות בישראל" באותיות CR, שמשמעותן: יונת הסלעים מצויה בסכנת הכחדה חמורה באזורנו. למתעניינים בסיבות להכחדת בעלי חיים מומלץ לגלוש לאתר החברה להגנת הטבע ולקרוא על השפעות האדם על עולם החי בישראל במאה ה-20.
(מתוך: אתר החברה להגנת הטבע - ציפור בסכנת הכחדה)
*207*
*207*
הידעת?
בשנת 1973 חוקק הקונגרס האמריקני את חוק המינים בסכנת הכחדה, וקבע שתי הגדרות:
- מין בסכנת הכחדה (endangered) הוא מין אשר אוכלוסייתו קטנה עד כדי סכנה להישרדות המין.
- מין באיום הכחדה (threatened) הוא מין אשר ישנה סבירות גבוהה שיהיה בסכנת הכחדה אם לאי ינקטו צעדים להגנתו.
סכנת הכחדה נשקפת למינים רבים של יצורים חיים מכל המחלקות.
(מתוך: אתר סבבה - שומרים על הסביבה)
"הספר האדום של החולייתנים בישראל": אילו מינים נמצאים בסכנת הכחדה?
"הספר האדום של החולייתנים בישראל" יצא לאור בשנת 2002 על ידי החברה להגנת הטבע בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, ומטרתו להגדיר את מצבם העכשווי של מיני החולייתנים (בעלי החוליות) בישראל, במטרה לאתר את המינים ה"אדומים" הנמצאים תחת איום מיידי. למתעניינים בבעלי-חיים שבסכנת הכחדה ותפוצתם בעולם: החברה להגנת הטבע העלתה את "הספר האדום" לאתר Google Earth. בעזרתו ניתן לראות תפוצה מרחבית של המינים המצויים בסכנת הכחדה על גבי מפה דינאמית תלת-ממדית.
ז. חוק להגנת חיות הבר (שמירה על חיות בר) תשט"ו - 1955
עיקרו של החוק: אסור לצוד, ללכוד, לתפוס ולהרוג חיות בר ללא רישיון מיוחד, וזאת על מנת לשמור עליהן מפני פעילות האדם, המאיימת על קיומן.
אולם כדי לשמור על זכויות בעלי-החיים לא די בחוק. צריך גם להסביר לציבור מדוע חשוב לשמור על זכויות בעלי-החיים, לעזור לבעלי-חיים במצוקה, להפחית את מספר בעלי-החיים חסרי הבית, לעזור במניעת התעללות בבעלי-חיים ועוד.
(מתוך: אתר סבבה - שומרים על הסביבה)
1. הסבירו מהי סכנת הכחדה.
2. מה מוסיף הטקסט "מהו מין בסכנת הכחדה" שבעמוד זה על הטקסט "סכנת הכחדה" שבעמוד הקודם? התייחסו למידע החדש שלא כתוב בטקסט הקודם.
3. מדוע חוקקו את החוק להגנת חיות הבר?
4. מה הן הסיבות להכחדה יונת הסלעים?
5. מדוע, לדעתכם, היה חשוב לחוקק חוק להגנת חיות הבר?
*208*
*208*
לפניכם שתי כתבות העוסקות בהכחדת נשרים. קראו אותן והשיבו על המשימות שבהמשך.
עינב אומרת
הנשרים בסכנת הכחדה בגלל הרעלות הבקר בצפון
(1) הרעלות הבקר בגליל ובגולן, שרובן נעשות על רקע סכסוכים בין בוקרים על שטחי מרעה,
(2) הפכו בשנים האחרונות לעניין שבשגרה. כתוצאה מההרעלות נמצאו החל
(3) ב-1998 יותר מ-60 נשרים מתים, וכעת החשש הוא שאוכלוסיית הנשרים באזור
(4) נמצאת בסכנת הכחדה.
(5) "מדובר בקטסטרופה שמקורה בהרעלות הבקר בצפון בשנתיים האחרונות," מסביר
(6) דובר רשות שמורות הטבע והגנים, אמנון נחמיאס. עובד הרשות בצפון אמר השבוע
(7) בתסכול כי: "בגליל לא נותר ולו נשר אחד. אני חושש לקיומה של אוכלוסיית הנשרים
(8) גם בגולן ולהכחדתה בישראל."
(9) "בספירת הנשרים האחרונה בפברואר נספרו כ-200 נשרים, בעוד שלפני שנתיים-
(10) שלוש נספרו בין 460 ל-480 נשרים," אומר אקולוג רשות הטבע והגנים, אוהד הצופה.
(11) לדבריו, גורם המוות ההמוני הוא ההרעלה: "בשוליים יש התחשמלות וירי, במקרים
(12) כאלה מתים נשרים בודדים. מפגר פרה מורעל אוכלים עשרות נשרים."
(13) במסגרת הסכסוכים על שטחי המרעה, בעלי העדרים לא בוחלים בשום אמצעים ולא
(14) מהססים לפזר גם בחצרות בתים רעלים שעלולים לסכן בני-אדם. ואולם, מכל אותם
(15) מקרים זכור רק מקרה אחד שבו הוגש כתב אישום נגד חקלאי שנאשם בהרעלה. "אם
(16) המדינה תמשיך לא לעשות כלום, ייעלמו הנשרים," הזהירו ברשות הטבע והגנים, "גם
(17) חיות נוספות נעלמות מהגליל. צבועים, לדוגמה, כבר לא נראים באזור."
(מתוך: אתר "הארץ")
כותרת הכתבה שבעמוד הבא היא: "איך קרה שמלך העופות נמצא בסכנת הכחדה?"
לפני הקריאה כתבו: מה יהיה נושא הכתבה? מי הוא מלך העופות?
*209*
איך קרה שמלך העופות נמצא בסכנת הכחדה?
(1) הנשר המקראי מכונה "מלך
(2) העופות" אך מצבו עגום ביותר,
(3) והוא מוכרז כמין בסכנת הכחדה
(4) בארץ ובעולם כולו. מטרת
(5) יום הנשר היא להעלות את
(6) המודעות לירידה המדאיגה
(7) במספר הנשרים ולמאמצי
(8) שימורם.
(9) יום הנשר הבינלאומי מתקיים ברחבי העולם בימים אלה, וגם בארץ מוקדשים לו כמה
(10) אירועים בטבע. אבל למה זקוק הנשר ליום מיוחד?
(11) הנשר הוא הדורס היציב הגדול ביותר בארץ. מוטת כנפיו (המרחק מקצה כנף אחת עד
(12) לקצה הכנף האחרת) מגיעה עד 2.80 מטרים, אורך גופו מגיע עד כמטר, ומשקלו 7-8
(13) קילוגרמים. צבע נוצותיו של הנשר הבוגר הוא חום-שחור ואת צווארו מעטרות נוצות
(14) קצרות לבנות.
(15) הנשרים ניזונים מפגרי בעלי-חיים, כמו פרות, כבשים וחזירי בר. הם מוצאים אותם
(16) בתעופה נמוכה תוך כדי דאייה על זרמי אוויר חמים. החיפוש נעשה במשותף, לאחר
(17) שהנשרים מתרוממים ממצוקי הלינה בבוקר ומתפרשים על שטח נרחב. עם זיהוי
(18) פגר, צולל אליו אחד הנשרים, והשאר מייד אחריו. אליהם מצטרפים דורסים ויונקים
(19) אחרים הנהנים מהסעודה.
(20) היום המחזה הזה נדיר מאוד. מספר הנשרים בארץ בכלל, ובצפון בפרט, הולך ויורד -
(21) 450 פרטים נספרו בארץ ב-2003, וכיום (ב- 2011) חיים בכל הארץ בין 150 ל-200
(22) פרטים, מהם כ-30 בגולן.
(23) בגמלא שבגולן לנו בעבר הלא-רחוק למעלה מ-100 נשרים, וכל מבקר שהגיע לשמורה
(24) הרים את עיניו לשמיים וראה אותם חגים מעל, חותכים במהירות את האוויר בערוץ
(25) נחל גמלא או דואים באיטיות מרהיבה מעל שרידי העיר העתיקה. כיום נספרים
(26) בספירות החודשיות בין 10 ל-15 נשרים. גם מספר הזוגות המקננים במצוקי השמורה
(27) ירד מ-60 זוגות ב-2001 לשלושה בלבד כעבור עשור.
(28) הסיבות לפגיעה בנשרים ולירידה כה חמורה במספריהם הן רבות: ציד לא חוקי,
(29) התחשמלות, מחסור במזון מתאים, מחסור בסידן במזון, והרעלות בלתי חוקיות
(30) המכוונות נגד בעלי-חיים הטורפים את הבקר והפוגעים בתוצרת החקלאית.
נשר שמוצמד לכנפו משדר
*210*
(31) רשות הטבע והגנים פועלת לצמצום השפעתם של גורמי הפגיעה, בשיתוף גופים כמו
(32) החברה להגנת הטבע וחברת החשמל ברמה הארצית והמועצה האזורית, החקלאים
(33) והתושבים בגולן ברמה המקומית. למרות המאמצים והתקציבים המופנים לשמירה
(34) על אוכלוסיית הנשרים, מספרם אינו עולה וההצלחה בקינון נמוכה. הירידה במספר
(35) הפרטים באה לידי ביטוי גם בשמורת גמלא, הנחשבת עדיין למושבת הלינה והקינון
(36) הגדולה בארץ. כל המטפלים תקווה שהמאמצים לשמירה על אוכלוסיית הנשרים
(37) יישאו פרי והם שוב יפארו את השמיים.
(38) ב-2008 הוחלט ברשות הטבע והגנים על תוכנית התערבות אקטיבית להגדלת מספר
(39) הנשרים המצטרפים לאוכלוסייה מידי שנה: מרגע שזוג נשרים הטיל ביצה, היא נלקחת
(40) על ידי פקחי השמורה ומועברת להדגרה מלאכותית בגן-החיות התנ"כי בירושלים.
(41) ההורים שביצתם נלקחה נוטים להטיל ביצה נוספת ("ביצת מילואים"), אותה יגדלו
(42) עד לסיום המוצלח המקווה - פירחון שיעוף מהקן.
(43) הגוזל שבוקע במדגרה מגודל ללא מגע יד אדם, כך שתימנע החתמתו, ובגיל חודש
(44) הוא מועבר לחי-בר כרמל להמשך גידול. בגיל ארבעה חודשים, כשהגוזל גדול דיו
(45) ויכול לאכול באופן עצמאי ולהסתדר עם נשרים אחרים, הוא מועבר לכלוב האקלום
(46) בשמורת גמלא, שם יוחזק עד שחרורו בשנת חייו השלישית. הנשרים הצעירים
(47) המשוחררים אל הטבע מסומנים, ומוצמד אל כל אחד מהם משדר רדיו. בצורה כזו
(48) אפשר לעקוב אחריהם ולוודא שהם מסתדרים היטב בטבע.
(49) במקביל, פועלת רשות הטבע והגנים לצמצום נגע ההרעלות על ידי הקצאת פקח
(50) ייעודי בגולן לנושא הסניטציה, שתפקידו לוודא שעודף הפגרים המתים בשטח יועבר
(51) לתחנות ההאכלה, או יטופל בדרך אחרת שתמנע התרבות טורפים ובעלי-חיים אחרים
(52) הפוגעים בתוצרת החקלאית.
(מתוך: אתר וואלה תיירות)
*211*
בעקבות הטקסט
1. לפניכם חמש מילים מתוך הטקסט וחמישה הסברים. התאימו כל מילה להסבר המתאים לה:
(מילים)
קטסטרופה
אקטיבית
פירחון
החתמה
כלוב אקלום
(הסברים)
- אנרגטית, מלאת אנרגיה, תוססת, פעילה, פעלתנית, נמרצת, בעלת מרץ.
- שלב בחיי ציפורים צעירות, כשנוצותיהן ושרירי כנפיהן התפתחו די הצורך כדי לעוף מהקן. עם זאת, הן עדיין תלויות בטיפול של הוריהן לצורך תזונה והישרדות.
- אסון, צרה, פגע, הרס, מקרה נורא.
- סביבה מלאכותית המגינה על בעל-החיים בתנאים הדומים לסביבתו הטבעית, עד לשחרורו בחזרה לטבע.
- תהליך הלמידה הראשוני של בעל-חיים מייד עם צאתו לאוויר העולם. באמצעותו מעתיק בעל-החיים הצעיר את ההתנהגות של המטפל (בעל-חיים או אדם) הראשון בו.
2. בשורות 39-40 כתוב: "מרגע שזוג נשרים הטיל ביצה, היא נלקחת על ידי פקחי השמורה ומועברת להדגרה מלאכותית".
א. הסבירו את המילה הדגרה בעזרת הכתוב בחלק הראשון של המשפט. אם לא הצלחתם, חפשו את המילה במילון.
ב. כתבו את שורש המילה.
ג. הוסיפו לפחות שלוש מילים מאותה משפחת מילים.
3. בטקסטים על בעלי-החיים יש בדרך כלל נושאים משותפים. מהם הנושאים העיקריים שעליהם יש מידע בטקסטים שקראתם? היעזרו בתעודת הזהות שהכנתם על יונת הסלעים.
4. מהי הטענה העיקרית בכתבות שקראתם? היעזרו בהסברים בעמוד 116.
5. מהם הגורמים לסכנת ההכחדה של הנשרים?
6. מדוע חשוב להגן על הנשרים?
7. בשורות 15-16 כתוב: "הנשרים ניזונים מפגרי בעלי-חיים, כמו פרות, כבשים וחזירי בר. הם מוצאים אותם בתעופה נמוכה תוך כדי דאייה על זרמי אוויר חמים". למי מתכוונים במילה אותם? סמנו את התשובה המתאימה.
- לנשרים
- לפגרים
- לזרמי האוויר
*212*
8. כותרת הכתבה הראשונה היא: "הנשרים בסכנת הכחדה - בגלל הרעלות הבקר בצפון". מהו תפקיד הכותרת?
- למשוך אותנו לקרוא
- להסביר שיש נשרים בצפון הארץ
- להסביר שהנשרים מתמעטים וכמעט נעלמים
- ללמד אותנו על אורח חיי הנשר
9. מה עוד ניתן לדעתכם לעשות כדי למנוע את הכחדתם של הנשרים?
עצומה
אחת הדרכים להצלת בעלי-חיים מסכנת הכחדה היא כתיבת עצומה.
מהי עצומה?
עצומה היא מסמך שאנשים רבים חתומים עליו, והוא פונה לממשלה או לגוף רשמי אחר בבקשה לעשות דבר-מה. העצומה נועדה לשכנע את הגורמים המתאימים ולהמריצם לפעולה.
השורש ע-צ-מ מלשון עוצמה.
עוצמה - כוח.
עצומה - יש באפשרות הכוח לשנות. הכוח הוא על ידי גיוס תומכים ששותפים בחתימה.
כותבים ומשתפים
כתבו עצומה ובה עליכם לשכנע את המשרד לאיכות הסביבה להגן על יונת הסלעים או על הנשרים בישראל. עבדו לפי השלבים הבאים:
1. כתבו כותרת המציגה את הנושא הבעייתי, אשר לשמו יש צורך בגיוס חתימות (תמיכה / מחאה).
2. הציגו את הנושא: הצגת הנושא היא ליידע את הציבור לגבי הנושא שעליו אתם כותבים. פנו אל הקוראים באופן ישיר: אנו פונים אליכם... ציבור יקר...
3. הציגו את עמדתכם, נמקו אותה, הביאו הסברים ודוגמאות כדי לשכנע את הקוראים לחתום. השתמשו בביטויים כגון: לדעתנו, אנו חושבים ש... לטענתנו...
השתמשו בגוף ראשון כדי להדגיש את המעורבות שלכם, את השותפות ואת האחריות בנושא הרגיש.
4. כתבו מסקנה והציעו פתרון לבעיה. השתמשו בפעלים בציווי כגון: "חתמו", "בואו", "עזרו"... כדי לגייס קהל תומכים, כך תגדל כוחה של העצומה וכן יתרבו מספר החתימות.
עומר אומר
*213*
פנו אל הרגש של הקוראים והשתמשו בביטויים כגון: אם אכפת לכם... חשוב שנגן על בעלי-החיים הסובלים...
5. כתבו את שמכם בתחתית העצומה והשאירו מקום לאיסוף חתימות של התומכים ברעיון.
גולשים באתרי אינטרנט
לפניכם קישור שבו תראו כיצד לעצב את העצומה שלכם.
(הקלידו בגוגל: איך כותבים עצומה אתר גלים)
ומה אם כבר כתבם עצומה לשמירה על הסביבה? היכנסו לקישור הבא וכתבו עצומה נוספת:
(הקלידו בגוגל: עצומה המאבק אתר גלים)
כלי הערכה לבדיקת עצומה
ממדים:
תוכן ומבנה
תבחינים:
האם כתבתם כותרת?
האם הצגתם את נושא העצומה כך שהקורא יבין במה מדובר?
האם מטרת העצומה ברורה?
האם הצגתם את עמדתכם האישית?
האם כתבתם נימוקים והסברים המחזקים את טענתכם?
האם הצגתם את המסקנה?
האם פניתם בדרישה להצטרף לעצומה?
האם יש מקום לצירוף חתימות?
ממדים:
לשון
תבחינים
האם השתמשתם באוצר מילים מתאים לכתיבה?
האם כתבתם משפטים ברורים?
האם הקפדתם לכתוב ללא שגיאות כתיב?
האם הקפדתם על פיסוק מתאים?
*214*
האם אתם רוצים לשמור על הסביבה? אתם מוזמנים להיכנס לקישור הבא, לצפות בסרטון, לשחק וללמוד. (או הקלידו בגוגל: אתר גלים – חוף פלמחים).
עמוד של דף אינטרנט
עומר אומר
*215*
*215*
*215*
מה בפרק?
1. מילים המתארות את השמות
2. איך תארים מתאימים לשמות
3. תבנית של תארים
4. התואר – שימוש במילון ועוד
5. הרחבה והעשרה
דנים עם חברים
פעילות עם חברים
משחק זוגות
תמונת נוף של הצייר ישראל פלדי
התבוננו בתמונה, בחרו פרט מתוך התמונה (אל תגלו מה בחרתם).
1. תארו את הדבר בעל-פה באופן מפורט.
2. האם חברכם ניחש מה תיארתם?
3. התחלפו בתפקידים.
לפני הטיול השנתי התקיימה שיחה זו בין המנהלת למנהל בית-ספר שדה.
מנהלת: לאן אתה מציע שנטייל בעונה זו?
מנהל בי"ס שדה: כדאי לכם לטייל במפל התנור, בשמורת תל דן ובגמלא.
מנהלת: ואיזה מדריך אתם שולחים לנו?
מנהל בי"ס שדה: אנו שולחים לכם מדריך מצוין, ותיק ונחמד.
1. מצאו בדברי מנהל בי"ס שדה, אילו מילים עונות על שאלת המנהלת: איזה מדריך אתם שולחים לנו?
2. עיינו בעלילון שבעמוד הבא, ותארו: ל"איזה מין" מדריך מצפה עומר? לאיזה מין מדריך מצפה עינב? איך הוא נראה, לדעתכם?
*216*
עינב ועומר מטיילים בארץ-ישראל
קומיקס של עינב ועמר מדברים
3. קראו שוב את המילים בסוגריים בעלילון, וכתבו במחברתכם:
א. על אילו שאלות עונות המילים בסוגריים? (העתיקו רק את התשובות הנכונות).
-כמה? למה?
- איזה? איזו? אילו?
- איפה? מתי?
ב. תפקידן של המילים בסוגריים:
- לספק פרטים על השמות
- לתאר את השמות
- לתת סיבה לשמות
נופים שראיתי בטיול
לפניכם קטע שכתב רועי, תלמיד כיתה ה' מן העיר דימונה.
לפני הכתיבה ביקשה המורה להרבות במילים מתארות.
...ההרים בצפון הארץ גבוהים, מעוגלים ומיוערים. האוטובוס שלנו טיפס בכביש תלול וצר אל ההר הגבוה. שם נכנסנו לטייל ביער הסבוך, האפל, הקריר והנעים. קשה היה להאמין שמחוץ ליער זורחת שמש חמה.
משם ירדנו לצעוד לאורך נחל ארוך וצר. בנחל זרמו מים קרים וצלולים. קשה להאמין שבקיץ הנחל יהיה יבש וחרב.
הלכנו לאורך הנחל המתפתל ושמענו רעש של מים גועשים ומשקשקים.
לפתע התגלה לנגד עינינו מפל קטן, אך גבוה ויפה.
רצנו בשמחה להצטלם ליד המפל המרשים.
*217*
1. שרטטו טבלה והשלימו לפי הקטע שרועי כתב, בהתאם לדוגמה:
שמות | מילים המתארות את השמות |
הרים | גבוהים, מסולעים, מיוערים |
כביש | -- |
2. הוסיפו בטבלה תארים המתאימים לכל שם.
3. קראו את הקטע שרועי כתב. אילו מילים עוזרות "לצייר" את המקום בדיוק?
*217*
לפניכם המלצה לטיול למפל התנור.
הטיול למפל התנור הוא מסלול קל ונוח להליכה, המשלב נוף הררי והליכה לאורך גדות נחל יפהפה, שבו זורמים מים רבים בעונת החורף. רוב המסלול עשיר בצמחייה שאינה מפריעה להליכה. לאורך המסלול נקודות תצפית מרהיבות על המפלים. המסלול מומלץ להליכה מחורשת וייס לחניון התחתון של השמורה.
(מתוך: אתר משרד החינוך, מנהלת טיולים)
1. הכינו טבלה ובה שמות ותוארי שם.
העתיקו את השמות שבקטע לטור הימני.
רשמו בטור השמאלי, ליד כל שם, את תוארי השם המתאימים, כמו בדוגמה.
שמות | תוארי שם |
נחל | יפהפה |
2. לטיול למפל התנור הצטרף מטייל נוסף, שהתרשם לרעה מן הטיול.
כתבו את רשמיו, השתמשו בתארים המביעים התרשמות הפוכה מזו של המטייל הראשון.
לדוגמה: מסלול - קשה ולא נוח
שימו לב כי יש תארים המציגים עובדות ולא ניתן לשנות אותם, לדוגמה: נוף הררי.
רק את התארים המציגים את עמדת הכותב אפשר לשנות.
*218*
עינב אומרת
3. סכמו:
א. כיצד הצלחתם להתאים תארים לשמות?
ב. השלימו ורשמו: במה מתאימים התארים לשמות שהם מתארים?
ג. אם השם בלשון רבים (ילדים), התואר בלשון
--
(יחיד / רבים).
ד. אם השם בלשון נקבה (חבורה), התואר בלשון
--
(זכר / נקבה).
רמז: האם אפשר להגיד: ילדים גדול? שירים שמחות? סיפור יפים?
*218*
כאשר חקרתי ובדקתי שמות ותארים, גיליתי תופעה מעניינת. גם אתם תוכלו לגלות תופעה זו בעזרת הטבלאות והעבודות הבאות.
1. הכינו טבלאות במחברת או במחשב, לפי הדוגמה. שרטטו קו ריק מעל כל טבלה.
2. השלימו את השמות ואת התארים בטבלאות, כרצונכם.
התאימו כותרת מן המאגר לכל טבלה. כתבו את הכותרת מעל הקו הריק שמעל כל טבלה, מתוך מאגר הכותרות הבא:
מאגר כותרות:
נקבה - יחידה זכר - יחיד, נקבה - רבות, זכר - רבים
א.
--
ב.
--
שמות | תוארי השם |
צמח | ירוק |
עץ | -- |
-- | פתלתל |
-- | גבוה |
שיח | -- |
*219*
ג.
--
ד.
--
שמות | תוארי השם |
דרך | ארוכה |
-- | עגולה |
-- | מפוארת |
חורשה | -- |
-- | -- |
ה.
--
ו.
--
שמות | תוארי השם |
כבישים | רחבים |
בתים | -- |
-- | אדומים |
-- | ירוקים |
-- | עתיקים |
ז.
--
ח.
--
שמות | תוארי השם |
ילדות | יפות |
-- | מעניינות |
מכוניות | -- |
בארות | -- |
אבנים | -- |
*220*
כותבים ומשתפים
כתבו במקום כל תואר בסוגריים את הצורה הנכונה שלו בעברית.
בארצנו עורכים טיולים יפים (יפה).
אנו לובשים גרביים
--
(עבה), נועלים נעליים
--
(גבוה),
לובשים מכנסיים
--
(קצר) ויוצאים לדרך
--
(הארוך).
בארצנו רואים מראות
--
(מרהיב), שדות
--
(ירוק) וחצרות
--
(מטופח).
הטיולים יפים בעיקר בימים
--
(אביבי), אז אפשר ללבוש בגדים
--
(קיצי) ולערוך טיולים
--
(משפחתי).
תארים מיודעים
כאשר מתאימים תארים לשמות, בודקים תחילה -
אם השם הוא בלשון זכר או נקבה, ביחיד או ברבים.
אבל יש להתאים את התואר לשם - גם ביידוע.
אם השם מיודע, "החורשה", גם התואר מיודע, "הירוקה" - החורשה הירוקה.
1. לפניכם קטע מההמלצה (שנמצאת בעמוד 200) על טיול בשמורת תל דן, שכתבה מיתר מכיתה ו'.
השלימו את התארים החסרים בעזרת מאגר התארים.
מאגר תארים:
ארוך - ארוכה, קצר - קצרה, ישן - ישנה, רב - רבה, קרים - קרות חם - חמה, גועש – גועשת
שימו לב: היכן תתאימו תואר מיודע (תואר עם ה"א היידוע) והיכן - תואר בלתי מיודע?
המסלול
--
: אפשר לראות את טחנת הקמח ה
--
וללכת לאורך המפל. אורך המסלול הוא כשעה עד שעתיים של הליכה.
המסלול
--
: גם הוא מרתק. אפשר ללכת בהנאה
--
.
שמורת תל דן היא מעין ארץ פלאות: פלגי המים
--
זורמים מכל העברים ומצטרפים לנהר
--
. נעים מאוד להסתובב שם גם בצהרי יום קיץ
--
.
(מתוך: אתר רשות הטבע והגנים)
*221*
2. בקטע הבא השלימו את התארים החסרים:
קומיקס של עינב ועומר מדברים
*221*
לתארים יש משקלים שונים ותבניות שונות.
1. שרטטו טבלה כזאת, בת ארבע שורות.
הכניסו כל תואר מן המאגר אל התבנית המתאימה.
תבניות של תארים
מאגר תארים:
מחספס, מצלח, מרכב, מגלגל, מרבע, מנמס, מקמט, משפשף, משפר, מקדם, מסכם, מצין.
2. הוסיפו תארים מתאימים לכל תבנית.
(תוכלו להוסיף גם תארים משפת הדיבור, כגון מצברח)
*222*
תארים בתבניות נוספות
1. מצאו תארים (או תכונות) רבים ככל האפשר המסתיימים באות עם קמץ ו-ן (סופית), כמו:
סקרן, חקרן, עקשן, גנדרן, "מצחיקן".
2. השלימו תואר המתאים לתכונה של האיש בסיומת אות עם קמץ ו-ן (סופית)
א. המדריך שלנו מפטפט עם כל אחד. יש לנו מדריך פטפטן.
ב. הנהג שלנו לא מדבר הרבה אלא שותק. הוא
--
.
ג. השומר באתר מתעקש להשאיר אותנו בחוץ. הוא
--
.
ד. אורי שוקד על הכנת יומן הטיול. אורי הוא ילד
--
.
ה. יריב רוצה תמיד להשתלט על השיחה. הוא ידוע כ
--
.
3. הפכו את המשפטים שהשלמתם ללשון נקבה. מה קרה לתארים?
תבנית המתאימה לתארים רבים
1. השלימו את המשפטים לפי המאגר והדוגמה.
מאגר:
עמיד, אמין, עביר, רחיץ, אכיל
דוגמה: חפץ העלול להישבר בקלות, הוא חפץ שביר.
חפץ שאינו נשבר, גם אם הוא נופל לארץ, הוא חפץ בלתי שביר.
א. פרי שאפשר לאכול אותו, הוא פרי
--
.
פרי שאסור לבני-אדם לאכול אותו, הוא פרי בלתי
--
.
ב. חומר שעומד בפני פגעי הזמן והטבע ואינו מתקלקל, הוא חומר
--
.
חומר שאינו עומד בפני פגעים ומתקלקל בקלות, הוא חומר
--
.
ג. אדם שאפשר לבטוח בו ולהאמין בו, הוא אדם
--
.
אדם שאי-אפשר כלל להאמין בו, הוא אדם
--
.
פינת המילון
2. כל התארים הללו מתאימים לתבנית:
--
(שרטטו תבנית מתאימה)
3. רשמו רק את ההסבר המתאים לתואר:
חדיר
- חדר שאפשר להיכנס אליו
- שאפשר לחדור ולעבור
נגיש
- שאפשר לגשת אליו בקלות
- כלי רכב שמתנגשים בו
*223*
זמין
- דבר שיש לו זמן קבוע
- שאפשר להשיגו בכל הזדמנות ובכל עת
בדקו במילון!
משם לתואר - בעזרת הסיומת אות בחיריק וי'
1. השלימו את התארים בקטע הבא. היעזרו ברמזים שבסוגריים.
ביום בהיר, הלך איש במזג-אוויר
--
(קיץ) וקרא עיתון
--
(יום).
האיש היה אזרח
--
(ישראל) שטייל במקום
--
(מרכז) בעיר.
הוא התכוון לפגוש את חברו ה
--
(צרפת) ברחוב ה
--
(ראש) של העיר.
יחד הם ישבו בבית-קפה וכתבו מכתב
--
(איש) לחברם המשותף הגר בחוץ לארץ. חברם עבד בארץ במפעל
--
(תעשייה), ועתה נשלח לנהל ארגון
--
(עולם) למען פליטים.
2. השלימו: המשותף לכל התארים שכתבתם הוא
--
.
3. השלימו את התארים גם בקטע הבא. היעזרו ברמזים שבסוגריים.
האישה הישראלית (ישראל) הלכה סביב לכיכר ה
--
(לונדון) בגשם סוחף. היא לבשה שמלה
--
(חורף), אך שכחה את המעיל בבית-המלון. האישה נמלטה מפני הגשם לתחנה ה
--
(מרכז), שם נפגשה לשיחה
--
(איש) עם חברתה.
סיומת זו (האות י' בסוף המילה) נמצאת כבר בתנ"ך.
שם היא קשורה לשמות אנשים ומקומות:
"וירא איש מצרי מכה איש עברי" (שמות, ב', י"א).
בימינו משתמשים בסיומת זו כדי ליצור תארים משמות. דוגמה: קיץ - קיצי, ראש - ראשי.
*223*
המילון עוזר לנו לדעת אם מילה היא תואר.
איך? המילון מסמן תארים כך: (ת').
אבל איך מחפשים תארים במילון?
*224*
פינת המילון
שיחה זו התקיימה בעת שיעור לשון באחת מכיתות ה':
סיוון: את המילה "מפזר"(פ' בקובוץ) - אחפש במילון באות פ' כי המילה באה מן השורש פ-ז-ר.
שני: לדעתי, צריך לחפש את "מפזר" באות מ', כי המילה מפזר היא תואר, ולכן היא מילה שלמה בזכות עצמה.
בררו מי מהבנות צודקת. חפשו ומצאו במילון את התואר "מפזר".
רשמו את שם המילון.
המילה "מפזר" יכולה להיות גם פועל וגם תואר.
- המזון לפרות מפזר בעזרת מכונה חדישה (פועל),
- הרפתן בקיבוץ הוא איש מפזר (תואר).
תואר או לא?
1. בדקו במילון ורשמו רק את המילים שהן תארים:
מהיר, מחשב, מושב, מכאיב, מדברי, מבריק, מאריך, מגודל, מאזניים, מישורי
2. בחרו מבין המילים הבאות צמדי תארים שהם מילים נרדפות:
כסיל, גבוה, יפה, מעניין, נוגה, נאה, עצוב, מרתק, טיפש, תמיר.
3. בדקו אם אתם יודעים את הפירוש של התארים הללו: מאזן, מאכלס, מגשם. אם לא - בדקו במילון.
ביטויים וצירופי לשון הקשורים לתואר
בכל ערך מילוני אפשר למצוא ביטויים וצירופי לשון הקשורים למילה. הם ממוקמים לאחר הפירושים השונים למילה.
1. העתיקו מן המילון ביטויים הקשורים לתארים הבאים: מהיר, מדמה (ד' בקובוץ), מקדם (מ' בקובוץ), מרסן (ר' בקובוץ)
2. מצאו במילון ביטויים וצירופי לשון הקשורים לתארים: יפה, נקי, נדיב, מר.
3. בחרו שני ביטויים וצירופי לשון, ושלבו אותם במשפטים.
*225*
מחפשים אתגר
משימת רשות
הכינו הצגה קצרה לפי האיור.
שלבו בה תארים רבים ככל האפשר.
עינב ועומר
*225*
כיצד כותבים נכון?
לפעמים אנו נתקלים בבעיית כתיב. למשל, איך כותבים: האוכל מ-ש-ב-
--
ב-ח' או ב-ך'?
איך כותבים: זו צלחת מחרסינה מ-ש-ב-
--
-ת? ב-ח' או ב-כ'?
אם שומעים בסוף התואר את הצליל (שני פתחים פלוס ת), יודעים שצריך לכתוב ח',
אם שומעים את הצליל (שני סגולים פלוס ת), יודעים שצריך לכתוב כ'.
לפי התואר בנקבה - תדעו איך לכתוב בזכר:
אם בנקבה - משובחת, כותבים משובח ב-ח',
אם בנקבה - מסובכת, כותבים מסובך ב-ך'.
*226*
השלימו ח' או כ' לפי השמיעה. כתבו במחברת רק מילים אלה.
א. השדרה ליד הכביש מטופ
--
ת וגם הגן לידה מטו
--
--
.
ב. רק הגדר עדיין מלוכל
--
ת ופח הזבל הזרוק מלוכל
--
.
ג. הגישה לאזור קצת מסוב
--
ת. התרשים שהכנת לי מסוב
--
.
ד. מנהלת האתר מסוכס
--
ת עם הדיירים. גם אני מסוכס
--
איתם.
גולשים באתרי אינטרנט
אתם מוזמנים ללמוד עוד על תארים וכיצד לתאר דמות בקישור הבא: (או הקלידו בגוגל: לומדים לתאר אתר גלים)
צילום של דף באתר גלים
*227*
*227*
*227*
דנים עם חברים
1. היכן נמצאת הכינרת? היעזרו במפת ישראל.
2. האם ביקרתם בכינרת? ספרו על כך.
*227*
שם הרי גולן, הושט היד וגע בם!
בדממה בוטחת מצווים: עצור.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצינה נושבת מפסגת הצחור.
שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת
סתור שער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כנרת
משכשך רגליו
מה ירבו פרחים בחורף על הכרכ,
דם הכלנית וכתם הכרכום.
יש ימים פי שבע אז ירוק הירק,
פי שבעים תכולה התכלת במרום.
גם כי איורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים -
האוכל לבגוד בך, האוכל לשכוח
חסד נעורים?
בעקבות השיר
1. שני הבתים הראשונים פותחים במילה "שם" ומתייחסים למקום מסוים.
א. מהו המקום המתואר בבית הראשון? מה אתם יודעים על מקום זה?
ב. מצאו את ההאנשה המתוארת בבית זה. (על האנשה ראו בעמוד 45).
ג. מה תורמת ההאנשה לתיאור?
2. א. מהו המקום המתואר בבית השני?
ב. מצאו את הדימוי בבית זה? מי מדומה למי?
*228*
מכירים אמצעים ספרותיים
דימוי - אמצעי ספרותי שמטרתו לתאר מושג על ידי הדמיון. הוא מתואר בדרך כלל באמצעות המילה "כמו" או האות "כ..." לדוגמה: אתה יפה כפרח.
ג. בשני הבתים הראשונים, המתארים נוף בסביבת הכינרת, מוזכרים בני משפחה.
נוכל לומר שהיחס של רחל לנוף הוא כמו יחס ל-
--
--
על מה זה מעיד?
3. א. אתם בוודאי יודעים כי המילה "פי" מסמלת כפל. הסבירו את המשפט: "פי שבעים תכולה התכלת במרום".
ב. מצאו מילים נוספות בבית זה המלמדות על התלהבותה של רחל מהכינרת ומסביבתה. (בדקו במקורות מידע היכן נמצאת "כרכ")
4. לפניכם פירוש המילים המופיעות בבית הרביעי: "גם כי איורש ואהלך שחוח, והיה הלב למשואות זרים". קראו את פירוש המילים והסבירו את השורות הללו.
איורש - אהיה לרש, אהפוך לעני
שחוח - כפוף
משואה - הרס, חורבן, פורענות
בבית זה אומרת המשוררת (פירוש מילות השיר):
"גם אם אהיה דלה, ענייה וכפופה
והלב ספג אכזבות רבות
גם אז ..."
השלימו את השורה הקטועה על פי הבית האחרון.
5. במה שונה הבית האחרון מהבתים הקודמים?
6. התיאור של הטבע והתיאור האישי בשיר מופיעים בהדרגה מהרחוק אל הקרוב. סדרו את התיאורים על פי הסדר המתואר בשיר.
--
חוף הים
--
פרחים על הכרכ
--
הרי גולן
--
והיה הלב
מכירים אמצעים ספרותיים
הרמז
לעיתים משוררים או סופרים נוהגים ליצור קשר בין השיר או הסיפור שכתבו ובין סיפור מהתנ"ך. בדרך כלל, מטרת הקישור היא להשוות בין מה שמסופר בשיר או בסיפור ובין מה שמסופר בתנ"ך, כדי להדגיש את המסר שהסופר או המשורר רוצים להעביר לקורא. למאפיין זה קוראים "הרמז" מלשון רמז.
*229*
השיר של רחל מסתיים בשורות "האוכל לבגוד בך, האוכל לשכוח חסד נעורים". הצירוף "חסד נעורים" הוא הרמז לפסוק: "הלוך וקראת באזני ירושלם לאמור: כה אמר ה': זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". (ירמיהו, ב', ב')
3. א. מה פירוש הביטוי "חסד נעורים"?
ב. מדוע לדעתכם לא תוכל הדוברת לשכוח חסד נעורים לכינרת?
הכינרת בספרות ובאמנות
משוררים וסופרים רבים הביעו את אהבתם ואת התרגשותם ממראה האגם הכחול, שאנו קוראים לו "ים כינרת", בגלל החשיבות העצומה שאנו מייחסים לו, ולא רק בגלל התועלת שאנו מפיקים ממימיו.
היופי של המראה הנדיר בארצנו, הצבעים המתחלפים של המים לפי מזג-האוויר ולפי עונות השנה, הם המעוררים השראה לא רק אצל סופרים ומשוררים אלא גם אצל אמנים ציירים, שרבים מהם ציירו את הכינרת, כל אחד לפי רגשותיו, לפי סגנונו ולפי השראתו למראה האגם למרגלות הרי הגולן.
ציור וספרות (סיפורים ושירה) הם כמו שתי שפות שונות, או שני אמצעים שונים לתאר אותו מקום, פעם במילים יפות הנשמעות כמנגינה לאוזן ופעם בצבעים ובצורות המופנים לעין.
1. בחרו בשיר על הכינרת (השיר שבספר, או שיר אחר שאתם מכירים ואוהבים). נסו להשוות את התיאור של הכינרת שבשיר ואת ההתרשמות שלכם ממנו, לבין התיאור שבציור בעמוד 193 וההתרשמות שלכם ממנו.
2. כתבו תיאור מילולי של הכינרת על פי הציור של לודוויג בלום שבעמוד 193.
3. בחרו את אחד התיאורים של הכינרת שמוצגים בספר: ציור, שיר, או תיאור. נמקו והסבירו את העדפתכם.
לומדים על רחל המשוררת
היכנסו לאתר תוכניות לימודים / משרד החינוך, וקראו את הביוגרפיה (קורות חייה) של רחל. כתבו מה ההבדל בין תיאורי הנוף בשיר "כינרת" ובין הכתוב בביוגרפיה שלה. (הקלידו בגוגל: קורות חיים רחל)
1. המשוררת מאנישה את הר החרמון. הסבירו את ההאנשה "חרמון הסבא".
2. בבית השני מתואר הדקל כתינוק.
א. מה המשותף לסבא ולתינוק?
ב. מדוע בוחרת המשוררת דווקא בדימוי זה?
ג. היחס של רחל לנוף הוא כמו היחס שלנו ל
--
.
*230*
*230*
יש לי כנרת מיתרים אלפים
של קרני שמש, אשד ושמים.
יש לי כנרת שבעתים צליל
על כל מיתר של עצב ושל גיל.
אף יש לי קשת ברקיע, קשת בענן,
ומתלחשת היא כל זיו של צבע וגוון;
הן יש לי קשת שבעתים קול:
מראשית שחר ועד תום הכחול.
אביב כי בא, תקוה לי אנגנה
ועלומים יגלשו הירדנה
אף סתיו כי בא: תוגת הדמי ישזור,
ידום שירי, ינום מיתר מכפור.
לך הכנרת מיתרים אלפים,
של קרני שמש, אשד ושמים,
לך הכנרת שבעתים צליל
על כל מיתר של עצב ושל גיל.
נגני לי את ניגון רנה כשנינו שרנו אז,
השיבי זיו של זכר אהבים, גורל הפז;
חדשי לי את זיקת פריחה וגיל
ומחדש הרימי את הצליל!...
אזי יבוא אביב וננגנה
ועלומים נגלושה הירדנה
ולא דממה, ולא עוד עצב סתיו;
יזרח שירי, שירנו גם יחדיו.
לנו כנרת מיתרים אלפים,
של קרני שמש, אשד ושמים,
אותה כנרת, שבעתים צליל...
אולם על כל מיתר עדנה,
חדוה, רנה וגיל...
בעקבות השיר
אומרים שהכינרת קיבלה את שמה בגלל צורתה הדומה לכינור, כלי נגינה בעל מיתרים. בשיר מופיעות מילים המעידות על הקשר לכינור, מביעות צלילים ורגשות של שמחה בעיקר (אך יש גם מילים של עצב, כמובן):
1. כתבו במחברתכם כמה פעמים מופיעות בשיר המילים "מיתר" או "מיתרים".
2. מהן המילים הקשורות לחוש השמיעה?
3. מהן המילים המביעות רגש של שמחה או עצב?
4. בשני בתים מביע המשורר את ההבדלים ברגשותיו בעונת האביב לעומת עונת הסתיו. כתבו בשתי פסקאות נפרדות, מה קורה באביב ומה קורה בסתיו לפי המשורר.
5. בבית החמישי המשורר מעלה זיכרונות מימי נעוריו הקשורים לכינרת כאילו היתה שותפה לחוויותיו; אילו זיכרונות הוא מזכיר ומה הוא מבקש מן הכינרת?
*231*
השוואה (חלקית) בין שני השירים: "כינרת" מאת רחל (עמוד 227) לעומת "יש לי כינרת" מאת צבי בן-יוסף (עמוד 230)
1. א. רחל מתארת יותר את הנוף הטבעי בסביבת הכינרת: אתרו ורשמו את פרטי הנוף המופיעים בשיר (הרים, עצים, פרחים וכדומה).
ב. לעומת רחל, צבי בן-יוסף מתאר בעוצמה רבה את חוויותיו ואת רגשותיו הקשורים לכינרת. כתבו מהם.
2. דממה לעומת צלילים ומנגינות: באיזה שיר יש יותר הרגשה של שקט, דממה, שלווה מסביב לכינרת, ובאיזה "שומעים" הרבה מנגינות וצלילים? הביאו דוגמאות אחדות.
*231*
אלי. אלי
שלא יגמר לעולם
החול והים,
רשרוש של המים,
ברק השמים,
תפלת האדם.
הידעת?
חנה סנש עלתה לארץ מהונגריה ב-1939 בהיותה בת 18 והצטרפה לצעירים שהקימו את קיבוץ שדות-ים, ליד קיסריה. ארבע שנים לאחר שעלתה לארץ, בתקופת השואה, התנדבה חנה סנש לצאת לשליחות כדי לעזור ליהודים באירופה שהיו תחת השלטון הנאצי. היא הצטרפה לקבוצת צנחנים שצנחו באירופה הכבושה, נתפסה, עברה עינויים רבים והוצאה להורג ב-1944 בהיותה בת 23.
מומלץ לקרוא את הספר "הצנחנית שלא שבה" של עודד בצר, או "הצנחנית הנועזת" (בסדרה מנהרת-הזמן) שכתבה גלילה רון-פדר.
סיפור חייה של חנה סנש הוא סמל לגבורה בעם ישראל.
בעקבות השיר
1. מה מבקשת הדוברת בתפילתה?
2. אילו חושים באים לידי ביטוי בבקשות הדוברת:
א. חול - חוש
--
.
ב. ים - חוש
--
.
ג. רשרוש של המים – חוש
--
.
ד. ברק השמיים - חוש
--
.
ה. תפילת האדם - חוש
--
.
3. השיר נכתב ב-1942 בקיבוץ שדות-ים, באמצע מלחמת-העולם השנייה. דמיינו את חנה סנש מטיילת יחפה בחוף קיסריה, יודעת שהיא עומדת לצאת לשליחות מסוכנת וכתבו על מחשבותיה ועל הרגשותיה.
4. מצאו קשר בין זמן כתיבת השיר לתוכן השיר.
5. נוהגים לשיר שיר זה ביום הזיכרון לחללי צה"ל וביום השואה. מדוע?
*232*
*232*
אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מלה בעברית חודרת
אל עורקי, אל נשמתי
בגוף כואב,
בלב רעב,
כאן הוא ביתי
לא אשתוק
כי ארצי שינתה את פניה,
לא אוותר לה,
אזכיר לה,
ואשיר כאן באזניה,
עד שתפקח את עיניה
אין לי ארץ אחרת
עד שתחדש ימיה
עד שתפקח את עיניה
בעקבות השיר
1. אילו מילים בבית הראשון מגלות את הרגשתו הקשה של המחבר?
2. הדובר טוען כי "רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי אל נשמתי". מדוע?
3. לפי הבית השני, מה יעשה המחבר למען ארצו ומה לא יעשה?
4. המשורר אינו שבע רצון מהמתרחש בארץ. היכן רואים זאת בשיר?
5. מה יכול היה לגרום לתחושה זו?
6. א. למרות כל הקשיים המחבר מכריז "כאן הוא ביתי", על אילו קשיים בארץ-ישראל הוא מתגבר?
ב. שאלו את הוריכם: אילו קשיים היו למדינת ישראל מאז קום המדינה? וכיצד גברו עליהם? ספרו לחברים בכיתה.
עומר אומר
*233*
*233*
*233*
*233*
בן יפה נולד
על כתף הכרמל
ומברכים הגיעו מכל עבר.
גשם טוב ירד
כי נעתר האל
והחיטה נבטה בשדות השבר.
שמש חם זרח
ורוח קר נשב
הילד כבר לומד לקרוא בספר.
עץ שקד פרח
סיון, תמוז ואב
והתינוק הרך היה לגבר.
בוקר יום ראשון
ליד התחנה,
חיכתה אתו עד שתבוא רכבת
בשכבה לישון
לפני שנרדמה
שורות כחולות היתה אליו כותבת.
ציפורים עוזבות,
בערב כבר קריר,
יפה בליל שבת חכתה בשער.
סתיו ברחובות
מחר היא בת עשרים,
אך למה לא מלאו עשרים לנער?
אהוד מנור כתב את השיר לזכר אחיו יהודה ויינר, שהיה בן 19 בנופלו בקרב ליד תעלת סואץ בשנת 1968, בתקופת מלחמת ההתשה.
בעקבות השיר
1. איך מתאר המחבר את שמחת הטבע כשהילד נולד?
2. תארו את השמחה במשפחתכם כאשר נולד תינוק.
3. א. מה קורה בטבע כאשר הילד כבר לומד לקרוא (או הולך לבית-הספר) וכאשר היה לגבר?
ב. כתבו זיכרון נעים אחד מהיותכם תלמידים בכיתה א'.
4. כיצד מתואר הטבע בבית האחרון ומדוע?
מכירים אמצעים ספרותיים
שאלה רטורית - שאלה שנשאלת ללא כוונה לקבל תשובה, כי השואל יודע את התשובה. הוא שואל אותה רק כדי להדגיש רעיון או בעיה. לדוגמה, השאלה שאלוהים שואל את קין לאחר רצח אחיו הבל היא: "אי הבל אחיך?" (בראשית, ד', ט') כלומר, היכן אחיך, אף שלמעשה הוא יודע את התשובה.
5. מהי השאלה הרטורית בשיר, ומדוע הדובר משתמש בה?
6. צטטו את השורה בשיר שעל-פיה אפשר לדעת שהילד נהרג.
*234*
*234*
*234*
תנו לשמש לעלות
לבוקר להאיר,
הזכה שבתפילות
אותנו לא תחזיר.
מי אשר כבה נרו
ובעפר נטמן,
בכי מר לא יעירו
לא יחזירו לכאן.
איש אותנו לא ישיב
מבור תחתית אפל,
כאן לא יועילו
לא שמחת הנצחון
ולא שירי הלל.
תנו לשמש לחדור
מבעד לפרחים.
אל תביטו לאחור,
הניחו להולכים.
שאו עיניים בתקוה,
לא דרך כוונות
שירו שיר לאהבה
ולא למלחמות.
אל תגידו יום יבוא -
הביאו את היום!
כי לא חלום הוא
ובכל הכיכרות
הריעו לשלום!
לכן, רק שירו שיר לשלום
אל תלחשו תפילה
מוטב תשירו שיר לשלום
בצעקה גדולה.
בעקבות השיר
השיר הושמע לראשונה על ידי להקת הנח"ל במלחמת ההתשה, שהתנהלה לאחר מלחמת ששת-הימים, בשנים 1970-1968, בינינו לבין מצרים. במלחמה זו ערכו המצרים מלחמת התשה כנגד כוחות צה"ל על ידי הפגזות חוזרות ונשנות של המוצבים לאורך תעלת סואץ.
"שיר לשלום" הושר בסיומה של העצרת למען השלום, שנערכה ב-4 בנובמבר
*235*
1995, שמייד לאחריה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. דף מילות השיר, שהיה בכיס חולצתו, נמצא לאחר מכן מוכתם בדמו.
הדוברים בשיר הם החיילים שנפלו במלחמה, והם פונים לאלו שנשארו בחיים ומצווים עליהם לשיר את שיר השלום.
1. המחבר רוצה לשכנע את השומעים להאמין בשלום והוא עושה זאת במספר דרכים:
- לשון ציווי
- הבטחות לעתיד
- דימויים חיוביים
- לשון רבים
- זהות הדוברים
מצאו דוגמה בשיר לכל אחת מדרכים אלו.
2. הבית הרביעי מתחיל במילה "לכן". כיצד מחברת המילה "לכן" בין כל מה שנאמר בשיר לפני כן, לבין המשך הבית הרביעי?
3. כדי למנוע מלחמות, הדוברים דורשים לנקוט פעולה: מה עלינו לעשות ומה לא לעשות לפי הבית האחרון?
4. האזינו ללחן של השיר (כתבו ביו-טיוב: שיר לשלום) או שירו אותו בכיתה. האם הלחן מתאים לתוכן? הסבירו את הקשר.
דנים עם חברים
השיר התקבל בחברה הישראלית ברגשות מעורבים, היו שאהבו אותו והיו כאלו שהתנגדו לו.
1. קראו שוב את השיר בעיון, ונסו לשער: אלו שורות בשיר עוררו התנגדות? מדוע?
2. השיר נכתב לפני כ-45 שנים. האם לדעתכם הוא מתאים לימינו? נמקו.
*236*
*236*
הידעת?
מדוע נהוג להדליק מדורות בל"ג בעומר?
כסמל למרד: הדלקת מדורות ביטאה את האומץ של היהודים להדליק מדורות, למרות שהרומאים ששלטו בארץ אסרו לפרסם את ראש החודש על ידי הדלקת משואות.
כזיכרון: להדליק נר זיכרון ליום המיוחד שבו נפטר רבי שמעון בר יוחאי, שגילה את האור המיוחד בתורה.
לאות תודה: מיום זה לא נפטרו יותר תלמידי רבי עקיבא בשל המגיפה.
*236*
"ואני אומר לכם," טען צביקה בהתרגשות, "המדורה שלנו בל"ג בעומר תהיה הכי גבוהה בעולם..." עיניו נצצו ופניו הסמיקו, זרועותיו נמתחו לצדדים ואחר כך התרוממו, כאילו ביקש לתאר את ממדי המדורה הצפויה.
"אבל," ביקשה רינתי לומר דבר-מה.
"הכי גבוהה בעולם!" חזר צביקה והבטיח, "אתם שומעים? עד לשמיים היא תגיע! יראו אותה אפילו מקצה העולם."
"אבל," לא ויתרה רינתי, "איך עושים מדורה כזאת?"
"פשוט מאוד," מיהר צביקה להשיב, "מניחים את העצים אלה על אלה. כמו קומות של בית, כמו קומות של בית רב-קומות."
"ואיך נטפס כל כך גבוה?" התעניין גדי.
"פשוט מאוד," אמר צביקה והשתתק פתאום.
"אתם... אתם נורא מרגיזים!" התפרץ בצעקה, "כל כך הרבה שאלות אתם שואלים. צריך לעשות, צריך פשוט לעשות מדורה, וזה הכול."
"בטח שצריך לעשות," אמר גיורא ששתק עד כה, "אבל למה דווקא מדורה כל כך גבוהה?"
"ולמה לא?" קרא צביקה בכעס.
"לא טוב," הסביר גיורא את דעתו, "כי דווקא מדורה קטנה תבער הרבה זמן."
"אבל אף אחד לא יראה אותה," אמר צביקה, "רק אנחנו. אולם אם נדליק מדורה גבוהה..." וכאן היה מפליג והולך ותיאר כיצד אותה מדורה ענקית תהיה באמת ענקית מאוד, והיא תאיר למרחקים כמין מגדלור גדול של אש.
צביקה הצליח: התלהבותו דבקה גם בנו. כבר דיברנו בה! במדורה הגדולה העתידה
*237*
שלנו, כאילו היא ניצבת עתה לפנינו. רק גיורא עמד ושתק. מן הסתם לא ראה את אשר ראינו אנחנו.
נותרו ימים אחדים עד ערב החג. שעות רבות עשינו במלאכת איסוף העצים. חרשנו את השכונה לאורכה ולרוחבה. תרנו אחר מחבואים נעלמים וסרקנו פינות נשכחות. שמחנו על שבר של ארגז ועל כל בדל עץ כמו על אוצר גדול. ובאמת, ערימה גדולה נערמה במגרש הריק שבקצה השכונה.
צביקה ניצח על המלאכה כמו בנאי ותיק ומנוסה. תחילה הנחנו את ה"יסודות" - בסיס רחב ומוצק, עשוי לוחות ארוכים, שניתנו לנו במתנה על ידי קפולניק, בעל הנגרייה הגדולה. בין הלוחות הנחנו ענפים דקים ויבשים.
"זה כמו אוכל בשביל האש," הסביר צביקה.
למעלה מהם הנחנו מכל הבא ליד: ארגזים, קרשים וענפים. תחילה לא צריכים היינו אלא להושיט יד כדי לבנות את בניין המדורה, לאחר מכן התרוממנו על קצות אצבעותינו, ובסופו של דבר נזקקנו לסולם שצביקה הביא מביתו. המדורה צמחה וגבהה לנגד עינינו וכבר היתה לה צורה נאה - מין מגדל שראשו בשמיים. עמדנו לידה, נושאים אליה את ראשינו בגאווה.
"יא!" קראה רינתי בהתפעלות.
צביקה תמך במותניו, כולו קורן מאושר. הוא לא אמר מילה, אבל עיניו כמו סיפרו את הגאווה הגדולה הממלאה את ליבו.
כל אותה שעה לא ראינו את גיורא. רק עם ערב בא אל המגרש, נושא בידו חבילה של קרשים. הוא ערך מדורה לבדו בקצה המגרש. לא יכולנו שלא לצחוק למראה המדורה העלובה שהקים. אבל גיורא טרח בשלו והתעלם מצחוק הלגלוג שלנו.
מבעוד ערב באנו אל המגרש. הלילה נפל עלינו פתאום. המוני כוכבים כמו עיניים נוצצות נפקחו בשמיים האפלים. קולות רחוקים נתנגנו במקהלה. עמדנו אצל המדורה ולא העזנו להעלות בה אש. חבל היה לקלקל את המגדל הנאה והגבוה הזה...
"עכשיו!" פקד צביקה והדליק גפרור.
הסתכלנו בלהבה הקטנה ובמגדל הגבוה בעיניים משתאות. כאשר השליך צביקה את הגפרור הבוער אל תוך המגדל הניצב לפנינו, ליווינו בעינינו את נתיבה המאיר של הלהבה הקטנה. היא באה בתוך ערימת העצים ולא נודע כי באה אל קרבה.
החשכה עמדה בעינה וכמו דבר לא אירע. כמכושפים הבטנו במגדל. האם תאחז בו האש? ושמא לא תעז לגעת בו?
"צריך להדליק עוד גפרור," הציע גדי.
צביקה לא נענה להצעתו. הוא כרע אצל בסיסו של מגדל העצים. פתאום אירע הדבר: הלהבה הקטנה נתגלתה בתוך סבך העצים של המגדל וכמין פרפר מאיר היתה מרחפת בין הענפים והקרשים, הולכת וגדלה לעינינו. קולות משונים עלו באוזנינו, כביכול אין
*238*
זו אש בוערת בלבד, אלא תזמורת פלאים המשמיעה מנגינות נפלאות.
האש גברה. שוב לא היתה זו להבה קטנה המצטנפת לה בתחתית המגדל, אלא להבה אדירה שהתפצלה להרבה להבות משנה - ים של להבות השוטפות בדרכן, ממהרות להגיע אל פסגתו הגבוהה של המגדל, אל השמיים הרחוקים... החום של המדורה שלנו הציף את פנינו. עשנה העלה בעינינו דמעות צורבות. אף על פי כן לא זזנו ממקומנו. השמחה פרצה מגרוננו בהמון קריאות וזעקות, שהחרידו את הדממה הגדולה שמסביב. שוב לא היתה זו אש, ושוב לא היה זה מגדל: לפיד ענק התנשא לתוך השמיים האפלים והילה אדומה עוטרת לו. מראה כזה עדיין לא ראינו אף פעם. עכשיו ידענו: אפילו בקצה העולם רואים את המדורה שלנו, מוכרחים לראות אותה מכל מקום - מגדלור ענק של אש. צביקה היה מדלג ומקפץ מסביב לאש, כולו שמחה פרועה.
אינני זוכר כמה זמן בערה האש. אך פתאום אירע דבר נורא: המגדלור הגדול קרס- נפל תחתיו, והמון גיצים בוערים נפוצו לכל עבר. האש כבתה באחת ואפלה כבדה ומוזרה כיסתה אותנו. מבוהלים עמדנו במקומנו. לא ידענו מה אירע. דומה כאילו יד נעלמה היתה בדבר, היא ולא אחרת...
דומה היה כאילו עברה עלינו שעה ארוכה. ואז, לפתע פתאום, עלתה לקראתנו להבה אחת קטנה מתוך האפלה. משונה היה הדבר: מנין באה זו?
"גיורא!" הצטעקה לפתע רינתי.
כן, עכשיו, רק עכשיו נזכרנו: הרי גיורא בחר לעשות לעצמו מדורה קטנה!
אט אט קרבנו אל מדורתו. אומנם קטנה היתה, אולם מעגל אורה כמו נתרחב והלך. גיורא ישב אצל האש ועיניו נעוצות בה. מן הסתם ראה בה דברים יפים.
נעימה חרישית עלתה ממנה.
להבותיה הבהירות לא התנשאו לגבהים, לא ביקשו להאיר מרחקים. הן בערו בשקט אך בהתמדה, כאילו כך, במיוחד, בשביל גיורא בלבד...
גיורא הרגיש בנו. הוא הסב את ראשו ולא אמר דבר. גם אנחנו שתקנו. תחילה עמדנו לידו נבוכים. אחר כך ישבנו. מעגל האור הבהיר הקיף אותנו יותר ויותר. דומה כאילו לא אירע דבר. כאילו לא היתה המדורה הגדולה מעולם.
רק צביקה עדיין נותר עומד אצל הריסות המדורה הגדולה: קשתה עליו הפרידה. אולם לבסוף גם הוא הצטרף אלינו. כמתגנב בא וישב בצד המעגל, כובש פניו בברכיו ושותק. הזמן חלף לאיטו. היתה דממה גדולה. שמחה אחרת באה לנו עכשיו, שקטה ועצובה כלשהי. עינינו היו נעוצות כלהבות הקטנות כאילו לא ראו אש מעודן. נעימתה החרישית של האש כמו התגנבה בנו, וטוב היה.
*239*
בעקבות הסיפור
1. גיורא וצביקה מייצגים בוויכוח את הרברבן והעניו.
א. מיהו הרברבן ומיהו העניו?
ב. כתבו תכונות והתנהגויות אופייניות לאישיות ולאופי של שתי הדמויות המנוגדות בסיפור, זו של גיורא וזו של צביקה.
2. מי משתי הדמויות הצליחה להשפיע על רוב חברי הקבוצה? כיצד אתם מסבירים שדווקא היא זו שהצליחה להשפיע?
3. מדוע גיורא לא הצליח להשפיע על צביקה?
4. כיצד מתוארים סימני הבעת הסיפוק של גיורא מ"הצלחתו"?
5. כיצד התחמק צביקה מלתת נימוקים הגיוניים ומשכנעים להצעתו?
6. איזה לקח ניתן להפיק מן הסיפור ביחס לניסיונות השפעה של חבר מסוים על חברים אחרים בקבוצה?
7. מה לדעתכם רצה הסופר ללמד אותנו בסיפור זה?
8. ספרו על מקרה שבו היה ויכוח בין ילדים. על מה היה הוויכוח? מה טען כל אחד מהצדדים? מי צדק בסוף, לדעתכם?
עינב ועומר
*240*
*240*
*240*
*240*
סופרים את ימי ספירת העומר החל מפסח שבעה שבועות שלמים, ארבעים ותשעה יום, והיום החמישים הוא חג השבועות. בזמן שבית-המקדש היה קיים היו מקריבים "ממחרת השבת" (למחרת חג הפסח) את קורבן העומר - התבואה שהניפו.
ימי ספירת העומר הם חמישים הימים שבין פסח לשבועות, וכך כתוב בתורה:
"וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימת תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום". (ויקרא, כ"ג, ט"ו-ט"ז)
מילים בלשון המקרא:
עומר - אלומת שיבולים שנקצרה בשדה
תנופה - הרמה, טלטול כלפי מעלה, מן המילה "להניף"
תמים - שלם, שלא חסר בו כלום.
1. חפשו את תוארי השם המופיעים בפסוקים.
2. כתבו חמישה צמדים של תוארי שם ושמות בדומה לתבנית זו: "שבע שבתות תמימות". למשל: עשרה שולחנות עגולים.
3. כתבו חמישה צמדים של שמות ותוארי שם בדומה לתבנית זו: "השבת השביעית". למשל: "הכיתה השנייה".
*240*
1. מהו התאריך שבו חל יום העצמאות?
2. מהו התאריך שבו חל ל"ג בעומר? מדוע זהו שמו של החג?
3. רשמו במחברתכם את התאריכים העבריים הבאים:
א. תאריך יום הולדתכם
ב. היום הראשון של חג הסוכות
ג. היום העשירי בחודש טבת, מה חל ביום זה?
ד. היום הארבעה-עשר בחודש אדר, מה חל ביום זה?
ה. היום השביעי של חג הפסח
עינב אומרת
*241*
התואר ושם המספר
התואר עוזר לנו לקבוע אם השם הוא בלשון זכר או בנקבה.
כאשר אנו מתאימים מספרים לשמות - עלינו לדעת מה לבחור: מספר בזכר או בנקבה.
אם הכיסאות חדשים (ולא חדשות) - הם שישה כיסאות (בזכר).
אם התמונות נאות (ולא נאים) - הן שלוש תמונות (בנקבה).
*241*
כתבו את המספרים במילים, כמו בדוגמה. היעזרו בתארים ובטבלה.
1. שמנו בחדר (6) שישה כיסאות חדשים ותלינו (3) תמונות נאות.
2. התלמיד מילא (3) מחברות עבות אחרי שקרא (2) ספרים מעניינים.
3. הפועל עובד (5) ימים תמימים בשבוע, בכל יום הוא עובד (8) שעות ארוכות.
4. בבית-הספר יש (2) קומות רחבות. בכל קומה יש (7) כיתות מוארות.
5. קנינו (3) אבטיחים גדולים, אבל רק (1) היה מתוק.
6. בארוחת הערב אכלו המטיילים (9) ביצים קשות ו(2) כריכים.
מספרים בספרות, מספרים יסודיים לזכר, בסמיכות לנקבה, בסמיכות
1, אחד, אחד אחת
2. שנים, שני, שתים, שתי
3. שלושה, שלושת, שלש, שליש
4., ארבעה, ארבעת, ארבע, ארבע
5., חמישה, חמשת, חמש, חמש
6., שישה, ששת, שש, שש
7., שבעה, שבעת, שבע, שבע
8., שמונה, שמונת, שמונה שמונה
9., תשעה, תשעת, תשע, תשע
10., עשרה, עשרת, עשר, עשר
עומר אומר
*242*
*242*
*242*
שם הספר: נמר באפלה
מאת: מרי אלווין פאצ'ט
איורים: רוג'ר פיין / תרגום: טלי נתיב-עירוני / הוצאה לאור: "זמורה-ביתן", ספרי "מרגנית" / שנת ההוצאה: 2000 / מספר עמודים: 192
ברוס ברנט מבקש מאביו, קרטיס, שהוא מדען החוקר בעלי-החיים, להצטרף אליו ואל קלנסי, עמיתו למחקר. השלושה יוצאים למסע חיפושים אחר נמר המכונה גם "חתול הכיס של קווינסלנד". זהו בעל-חיים מיוחד ונדיר שקרטיס ראה כשהיה נער, ובמפגש חד-פעמי זה החליט להיות זואולוג כשיגדל.
המסע מזמן לשני החוקרים הבוגרים ולנער ברוס הרפתקאות רבות. במהלך המסע הם פוגשים אבוריג'ינים, הלוא הם התושבים הילידים של אוסטרליה, ולאחד מהם, ילד בשם בוקבוק, הם נקשרים במיוחד. בוקבוק הוא ילד עיוור בעל חושים חדים, שמכיר היטב את השטח ועוזר להם להתמצא במרחב. הם גם נתקלים בבעלי-חיים שונים ומשונים ומתמודדים לבדם עם התנאים הקשים ועם מחסור כמעט מתמיד במים. במהלך הספר מתברר לנו כי ברוס מעולם לא זכה להכיר את אמו, ומסעות המחקר הרחיקו ממנו גם את אביו. מסע ההרפתקאות הזה הוא ההזדמנות של ברוס לבלות הרבה זמן בחברת אביו, לראות אותו בעבודתו, להכיר אותו ולהתקרב אליו.
שם הספר: מסביב לעולם בשמונים יום
מאת: ז'ול ורן
איורים: ג'יימס פרונייה / הוצאה לאור: "כנרת זמורה ביתן" / שנת ההוצאה: 2008 (הוצאה מחודשת) / מספר עמודים: 296
זהו רומן הרפתקאות שיצא לאור בשנת 1872, לאחר שפורסם בהמשכים. הספר מספר את סיפורו של פיליאס פוג, ג'נטלמן אנגלי קר-מזג, המתערב עם חבריו שיצליח להקיף את העולם בשמונים יום. הוא מצרף אליו למסע את משרתו הצרפתי פספרטו, ויוצא למסע סביב העולם - מסע רצוף מכשולים והפרעות. השניים משתמשים בכלי רכב רבים: רכבות, ספינות, סירות, פילים, מגלשות רוח; הם עוברים מנהרות, גשרים, תעלות והרים - בג'ונגלים, בערבות שלג ובערי בירה סואנות. מי שמציב בפניהם חלק גדול מהקשיים הוא הבלש האנגלי פייקס, החושד שפוג גנב סכום כסף גדול מהבנק. אולם הגנב האמיתי נמצא, והספר מסתיים בנישואיו של פוג לאאודה, אישה הודית צעירה שהציל וצירף למסע.
ז'ול ורן חושף בספרו מידע גיאוגרפי והיסטורי על ארצות העולם בתקופתו, ומציג את חידושי הטכנולוגיה של אותם הימים.
*243*
חבורת ידיעת הארץ
גלילה רון-פדר-עמית
כריכה וציורים: פזית מלר-דושי, ליאת אלוף / הוצאה לאור: מודן / שנת הוצאה: מ-2007
הסדרה מספרת על חבורת ילדים המטיילת בארץ - בכל פעם במקום אחר - ופותרת תעלומות שנקרות בדרכה, תוך כדי עמידה בסכנות שונות אבל גם בזכות תושייה ושיתוף פעולה.
חמישה ילדים, שלושה בנים ושתי בנות, בני 12, תלמידי כיתה ו' הגרים בירושלים, הם חברי החבורה: שאול אייל, המנהיג שאינו מאבד את עשתונותיו גם ברגעים של מתח ופחד; יערה, יועד ויובל התאומים שאוהבים (בעיקר) לריב זה עם זה, ושגית - המספרת את הסיפור.
בכל ספר יוצאת החבורה להרפתקה המתרחשת במקום אחר בארץ. באמצעות תעלומה ומתח מתוודעים הקוראים למקומות שונים בארץ, ולידע היסטורי הקשור למקומות אלה. כמו כן משולבים בסדרה רגעים מהיום-יום של ילדים וילדות בתחילת גיל העשרה - יחסים בכיתה ובמשפחה ויחסים בין ילדי החבורה עצמם. קרוב לשלושים ספרים יצאו בסדרה, ביניהם: המעקב לבית-גוברין, המפתח מחירבת סעדים, שוד קברי הצדיקים בגליל, הנזירים מוואדי קלט, שודדי שביל ישראל, ועוד.
*244*
*244*
פרק ראשון: במעגלי עיון / גם לנו יש זכויות! - עמוד 247
פרק שני: במעגלי לשון / מילים המתארות את הפועל - עמוד 257
פרק שלישי: במעגלי ספרות / כבוד האדם בסיפור, במדרש ובשיר - עמוד 267
פרק רביעי: במעגל השנה / יום ירושלים ושבועות - עמוד 285
שבועות (לשון לכל עת) - עמוד 292
פרק חמישי: קוראים ונהנים / ממליצים על ספרים - עמוד 294
"ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה"
(זכריה, ח', ה)
*245*
*245*
על היצירות: לפניכם שני בולים העוסקים בזכויות אדם ובכבוד הדדי. הבול הראשון הודפס בישראל בשנת 1958 ומצוטט בו פסוק מספר ויקרא: "ואהבת לרעך כמוך" (פרק י"ט, י"ח). יש האומרים כי המפתח לחברה שיש בה זכויות שוות לכול, הוא ההבנה שעל כל אדם לראות את זכויות חברו כשוות לשלו, ובשפת התורה - לאהוב את חברו. הבול השני שהודפס בישראל בשנת 1998, מציג ציור שבו שני גלובוסים אוחזים ידיים ואת הכיתוב: "לחיות בעולם של כבוד הדדי". זכויות אדם, ובהן גם זכויות הילד, מתחילות בכבוד הדדי בין כל בני-האדם.
*246*
בעקבות היצירות
1. הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" מחייב אותנו לכבד את רגשותיו של האדם שמולנו ואת צרכיו, כמו שאנו מכבדים את צרכינו ואת רגשותינו שלנו. כתבו שתי דוגמאות המבטאות את הפסוק הזה.
2. הפרק שלפניכם עוסק בזכויות הילדים ובכבוד האדם. כיצד לדעתכם שני המשפטים הכתובים על שני הבולים קשורים לנושא הפרק? הסבירו.
3. חשבו על בול המציג את זכויות הילד וציירו אותו במחברתכם.
הידעת?
יש אנשים הנוהגים לאסוף בולים.
איסוף בולים נחשב לתחביב מקובל בכל העולם. אספני בולים שמחים לקבל לידם מעטפה ועליה בול ממקומות רחוקים, או בול שנוצר לפני שנים רבות. אספני הבולים שומרים את הבולים באלבום מיוחד. מאיסוף בולים אפשר ללמוד רבות על מדינות אחרות ועל נושאים מגוונים.
יש אנשים שתפקידם לתכנן ולעצב את הבול והם מציירים או מצלמים את הדימויים שמודפסים עליו. לפעמים יש על הבול ציורים או משפטים, כמו בבולים שבעמוד הקודם, ולפעמים צילומים של אנשים, חיות, צמחים או מקומות.
עינב אומרת
*247*
*247*
*247*
מה בפרק?
א. זכות ואחריות - "מה הן? (מידע)
ב. מגילת זכויות הילדים (הוראות)
ג. הזכות לכבוד (מידע)
ד. הבעת עמדה (טיעון בעל-פה)
ה. ארגונים השומרים על זכויות ילדים (מידע, הוראות וטיעון)
עינב ועומר
לכל אדם בעולם יש זכויות בסיסיות מעצם היותו אדם. בישראל ובעולם חשבו גם עליכם, הילדים, וראו לנכון להגן עליכם, ולכן כתבו את מגילת זכויות הילדים. מגילת הזכויות היא רשימת חוקים המציגה את הזכויות שיש לכל ילד וילד בעולם.
אחת מהזכויות הבסיסיות שיש לכולנו היא הזכות לכבוד. מהו כבוד? על כך תקראו במידע שבפרק. בוודאי נתקלתם גם במצבים שבהם לא נשמרו זכויות ילדים. בפרק זה תוכלו להביע בעל-פה, בעזרת ההנחיות, את עמדתכם על אירועים שונים מחיי הילדים.
כדי להגן על ילדים, הוקמו גם ארגונים שונים בארץ ובעולם. רוצים להכיר ארגונים שונים המגינים עליכם, הילדים? קראו בפרק את המידע על "המועצה לשלום הילד" ועל יוניס"ף.
דנים עם חברים
1. אילו זכויות לדעתכם מגיעות לכל הילדים בעולם?
2. האם נתקלתם במקרה שבו הפרו את הזכויות שלכם? ספרו: אילו זכויות הפרו? מי הפר? כיצד הגבתם?
3. מה ניתן לעשות כדי להגן על ילדים?
4. לפניכם משפט שכתב יאנוש קורצ'אק שהיה מחנך:
"ילדים לא רק יהיו, אלא הם בני-אדם - ועל כן זכאים לכבוד".
הידעת?
ד"ר יאנוש קורצ'אק עבד בבית- חולים וטיפל בילדים, והדריך במחנה קיץ לילדים ממשפחות מצוקה. כמו כן, קורצ'אק כתב ספרים על ילדים ונוער. קורצ'אק גם ניהל בית-יתומים לילדים יהודים בתקופת השואה.
*248*
א. בחרו את התשובה המתאימה, המסבירה את דברי קורצ'אק.
- רק בני-אדם זכאים לכבוד.
- ילדים אינם זכאים לכבוד.
- גם ילדים וגם בני-אדם זכאים לכבוד.
- ילדים, למרות גילם הצעיר, הם בני-אדם ולכן הם זכאים לכבוד.
ב. מה דעתכם על דבריו?
*248*
לכל הילדים בעולם יש זכויות, אך יש להם גם אחריות לעשות דברים שונים. אם כן, מהי זכות ומהי אחריות?
זכותי - דברים שמותר לי לעשות, שאני צריך לקבל, ש"מגיע לי".
אחריותי - דברים שאני צריך לעשות או לתת לעצמי ולאחרים.
(מתוך: אתר המועצה לשלום הילד)
עינב ועומר
1. כתבו אילו זכויות אתם מקבלים בבית ובבית-הספר.
2. כתבו על אילו תפקידים אתם אחראים בבית ובבית-הספר.
תוכלו לקרוא באינטרנט את פנקס זכויות התלמיד(הקלידו בגוגל: פנקס זכויות התלמיד)
*248*
במדינות רבות בעולם וגם בישראל חשבו עליכם, הילדים, והכינו אמנה ובה זכויות בסיסיות המגיעות לכל ילד בעולם.
כל ילד וילדה בישראל ובעולם ראויים לזכויות המפורטות במגילת זכויות הילדים.
קראו את מגילת זכויות הילדים, וכתבו מדוע חשוב שיהיו לילדים זכויות.
1. לכל ילד הזכות להתפתחות גופנית ונפשית בכל גיל, מין, גזע, אמונה, דת, מוצא, מצב בריאותי, שכלי, נפשי או כל טעם אחר.
2. לכל ילד הזכות לחיי משפחה, לקבלת הזנה בביטחון, בשלום, בבריאות, בשוויון, בכבוד ובחופש - דיור נאות, הגנה, אהבה והבנה.
3. לכל ילד הזכות לזהות, לקבלת שם ונתינות (אזרחות).
4. לכל ילד הזכות לחינוך, להגשמה עצמית, להזדמנות שווה ולמילוי יכולתו וכישרונותיו.
5. לכל ילד הזכות לפרטיות, לכדאיות ולהגנה על רכושו.
*249*
6. לכל ילד הזכות למניעת ניצול, הזנחה, השפלה והתאכזרות.
7. לכל ילד הזכות להתחשבות משפטית ולהגנה מיוחדת.
8. לכל ילד הזכות להשתלבות בחברה ולשוויון, ללא הפליה משום סוג שהוא.
9. לכל ילד הזכות להישמע ולהביע דעה, רגשות וחוויה בכל דרך שיבחר.
10 .לכל ילד הזכות להצלה ולקדימות בטיפול בזמן מחלה, אסון או מצב חירום.
(מתוך: פנקס זכויות התלמידים - אתר המועצה לשלום הילד)
עינב ועומר
בעקבות מגילת הזכויות
1. מה פירוש הזכות: "לכל ילד הזכות לזהות"?
- לכל אדם יש תעודת זהות.
- כל ילד יקבל שם ואזרחות.
- ילד יקבל את שמו רק על פי הדת שלו.
- ילד יוכל לקבל את שמו רק במדינה שבה נולד.
2. האם אתם מסכימים עם הזכות הבאה: "לכל ילד הזכות להתחשבות משפטית ולהגנה מיוחדת"? הסבירו.
3. למי לדעתכם מיועדות הוראות אלו?
- רק לילדים.
- רק למבוגרים.
- לילדים ולמבוגרים גם יחד.
- רק לאזרחים.
גולשים באתרי אינטרנט
4. אילו זכויות בסיסיות מגיעות לכל ילד, על פי האמנה?
5. בחרו זכות שנראית לכם חשובה במיוחד. הסבירו והציגו נימוקים, מדוע לדעתכם זכות זו חשובה בעיניכם. אם תרצו, תוכלו להוסיף ציור לזכות שבחרתם.
6. האם לדעתכם יש זכות נוספת שכדאי להוסיף לאמנה זו? הסבירו.
אתם מוזמנים להיכנס לקישור הבא וללמוד עוד על זכויות ילדים: (או הקלידו בגוגל: הזכויות שלנו אתר גלים)
*250*
דנים עם חברים
אחת הזכויות הבסיסיות של האדם היא הזכות לכבוד.
1. דונו בכיתה - מהו כבוד?
2. תנו דוגמאות לביטויי כבוד מחייכם.
3. הביאו דוגמאות מחייכם לחוסר ביטויי כבוד.
*250*
קראו את הקטע והשיבו על השאלות המצורפות.
הכבוד הוא ערך יסוד עולמי, והוא נבחן ונמדד מדי יום ביחסם של בני-אדם לזולתם.
להתייחס לזולת בכבוד משמעו - לתת חשיבות לכל אדם באשר הוא ולהכיר בערכו מעצם היותו "אדם", ולא בשל מעמדו, תפקידו, הישגיו או קבוצת השתייכותו.
לכל אדם יש צורך אנושי עמוק שיתייחסו אליו בכבוד, והוא מצפה מאחרים שיתייחסו באופן חיובי לזהותו, לרגשותיו, למחשבותיו, לאמונתו, למעשיו ולקשייו.
נקודת המוצא ביהדות ביחס לכבוד האדם משתקפת באמרה "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" (אבות, ב' י"ג). כשם שאינך רוצה שיפגעו בכבודך, כך היזהר שלא לפגוע בכבוד חברך, ומוסיף הרמב"ם בקשר ליחס אל הזולת:"... שתהיה חמלתי ואהבתי לאחי באמונה כאהבתי וחמלתי לעצמי, בממונו וגופו וכל מה שיש לו או שהוא חפץ. וכל מה שארצה לעצמי ארצה לו כמוהו, וכל מה שלא ארצה לעצמי... לא ארצה לו כמוהו..."
במדינת ישראל נחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (1992) שקובע:
"אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם".
(מתון: אתר אוח, משרד החינוך)
עומר אומר
*251*
בעקבות הטקסט
1. לפניכם מילים המופיעות בטקסט "הזכות לכבוד" בצירוף הגדרתן.
קראו את ההגדרות, ושבצו את המילים במשפטים כך שיובן הפירוש של המילה.
המילים:
ערך
חמלה
ממון
ההגדרות:
(ז') אידיאל של אמונה והתנהגות שאדם משתדל לחיות לאורו.
(נ') רחמים, חסד, סלחנות, מחילה.
(ז') רכוש, הון, כסף, עושר.
(ההגדרות מבוססות על מילון אבן-שושן באינטרנט)
2. מה פירוש המילה "כבוד" על פי הקטע שקראתם?
3. תנו דוגמה ליחס של כבוד.
4. האם נתקלתם במקרה שבו התייחסו אליכם, או אל ילד אחר, בחוסר כבוד? ספרו על כך.
5. באחד מבתי-הספר התלוננו תלמידים על כך שבעת החזרת מבחנים, ציין המורה את שמות התלמידים שנכשלו בבחינה.
א. מהי הזכות שנפגעה, לדעת התלמידים המתלוננים?
ב. הסבירו את הזכות שציינתם.
6. מה פירוש הביטוי: "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" (אבות, ב', י"ג)?
- אתה חביב יותר מחברך.
- לך מגיע יותר כבוד מחברך.
- כבוד החבר צריך להיות חשוב לך ככבודך.
- הכבוד של חברך אינו חשוב.
7. האם אתם מסכימים עם ביטוי זה? הסבירו.
8. אם תרצו, תוכלו לספר על מקרה מהחיים שהביטוי מתאים לו.
*252*
דנים עם חברים
עמדה בעל-פה
בעמוד ממול ישנם שלושה סיפורים של ילדים. בחרו סיפור אחד שתרצו להתייחס אליו, והביעו את עמדתכם בעל-פה בכיתה. התייחסו גם לשאלות הבאות:
- מה דעתכם על הרגשתו של הילד/ה?
- האם אתם מסכימים איתו/ה?
- האם נמנעו ממנו/ה זכויות? אם כן, אילו?
היעזרו בכללים הבאים להבעת עמדה בעל-פה:
חשוב לתכנן מראש את הנושא שעליו מדברים ואת דרך הצגתו.
הצגת הנושא או הבעיה: הציגו את הבעיה המוצגת בסיפור.
הבעת העמדה וביסוסה: אמרו האם לדעתכם הילד/ה צודקים בהרגשתם. האם נמנעה מהם זכות מסוימת?
הציגו נימוקים, הסברים ודוגמאות. נימוק הוא ההסבר או הסיבה מדוע אנו בעד או נגד.
הציגו את המסקנה וההמלצה שלכם. מסקנה היא סיכום הטענה וניסוחה מחדש, לעיתים בצורה נחרצת, והמלצה היא הצעה לפעול באופן מסוים.
שימוש באמצעים משכנעים:
השתמשו בשאלות רטוריות - שאלה שאינה נשאלת לצורך קבלת תשובה, אלא לצורך רטורי כמו: הדגשה, מיקוד תשומת הלב. התשובה לשאלה רטורית ברורה, כגון האם אתם חושבים שאין לה זכות דיבור?
הדגישו מילים חשובות, כגון: זכות, חופש בחירה, חופש ביטוי...
שתפו את המאזינים, למשל: אתם בוודאי יודעים..., חשוב לכולנו"...
כאשר מביעים עמדה בעל-פה, חשוב לשים לב להיבטים הבאים:
אופן הדיבור - דברו ברור ובלשון תקינה, לא מהיר ולא איטי, רצוי במשפטים קצרים.
שפת גוף - עמדו באופן טבעי ושמרו על קשר עין עם המאזינים.
התחשבות בקהל המאזינים - התאימו את דבריכם לקהל המאזינים, לידע הקודם שלהם בנושא, חשבו מה ישכנע אותם
*253*
*253*
לפניכם שלושה סיפורים הדנים בהתנהגות שבין אדם לחברו. התאימו את הציטוטים הבאים לסיפורים והסבירו את בחירתכם.
- "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". (פרקי אבות, ב' י"ג)
- "לא תעשוק את רעך ולא תגזול". (ויקרא, י"ט, י"ג)
- "איזהו מכובד? - המכבד את הבריות". (פרקי אבות, ד' א')
עינב אומרת
הסיפור של תמר
קוראים לי תמר, אני לומדת בכיתה ה' ולא כל כך טוב לי בבית- הספר. אני לא מרגישה נוח בחברה שאני נמצאת בה. לפעמים אני מרגישה בודדה למרות שיש לי חברות, אבל מספיק שאגיד משהו שלא מוצא חן בעיני רונית, מלכת הכיתה... וזהו! כל הכיתה נגדי. הבנות מתלחששות בשקט ומספרות עלי סיפורים... מה בסך הכול אמרתי? הצעתי שאחרי הצהריים ניפגש בעקביות בגן הציבורי ונשחק ב"קטרים באים", ורונית - היא רצתה שנלך לראות את הסרט החדש בקולנוע... לפעמים אני חושבת שמוטב פשוט לשתוק ולתת לרונית לנהל את העניינים; מצד שני - כבר אין לי זכות לומר את מה שאני חושבת?!
הסיפור של יוליה
שלום, אני יוליה. לפי השם שלי אתם בוודאי מבינים שלא נולדתי בארץ. עליתי לארץ מרוסיה לפני ארבע שנים. לפני כמה שבועות באה לביקור דודה שלי, שעדיין חיה ברוסיה. היא הביאה לי חולצה יפהפייה רקומה ואני קיבלתי אותה בשמחה. אתם אולי מכירים את החולצות האלה: רקמה אדומה על רקע לבן. החולצה עלתה לדודה שלי הרבה כסף, והיא רצתה מאוד לראות אותי לובשת אותה... אבל אני לא יכולה! אצלנו בכיתה האופנה אחרת, אתם יודעים - חולצת טריקו צבעונית עם הדפסים. יצחקו ממני אם אלבש את החולצה הזאת. אני לא יודעת מה לעשות... אם לא אתלבש כמו שאר הילדים בכיתה - יצחקו ממני; ואם לא אלבש את החולצה - אני בטוחה שאאכזב את דודה שלי. אמא אמרה לי לצפצף על הילדים בכיתה, אבל היא שכחה איך ילדים מרגישים כשהם שונים מכל השאר...
הסיפור של נועם
אני מוכרח לדעת מה אתם חושבים על הבעיה שלי. שמי נועם, ואני לומד בכיתה ה'.
שיחקנו בזריזות כדורגל בשדה שליד הבניין שלנו. בקומת הקרקע גרה בבדידות זקנה. אני לא מכיר אותה ממש, אבל נראה לי שאין לה הרבה כסף וגם אין מי שידאג לה.
*254*
בקיצור... שיחקנו כדורגל, ומישהו בעט בכוח בכדור ושבר את החלון בדירה שלה. איזה בלגן! ברור שברחנו מהר משם. אחר כך התחלנו לדבר בשקט על מה שקרה, ואיתן השביע את כולנו שלא נגלה מי עשה את זה. בערב חזרתי עצוב הביתה, ואמא שלי סיפרה שהיא פגשה את השכנה בוכה בקול ששברו לה את החלון ואין לה כסף לתקן אותו. אני חושב שכדאי שנגלה שאנחנו עשינו את זה, ונאסוף מהר את הכסף הדרוש לתיקון. אבל איתן אמר לנו שלא נגלה, ואם אספר את האמת, יקראו לי "מלשן"! אני לא נחשב חזק במיוחד בקבוצה שלנו, ואם איתן אמר לא לגלות - אין סיכוי שישמעו לי. אני ממש במלכוד...
(על פי אתר גלים)
יכולים לעבור לפרק הלשון
לפרק הלשון בנושא מילים המתארות את הפועל - ראו בעמודים 257-259
*254*
בארץ ובעולם חשבו עליכם, הילדים, ולכן הוקמו ארגונים שונים שמטרתם להגן על ילדים. לפניכם מידע על ארגונים שונים הפועלים להגנת ילדים. קראו את המידע על אודות הארגונים וענו על השאלות המצורפות:
המועצה לשלום הילד
המועצה לשלום הילד, אשר נוסדה בשנת 1980, היא הגוף הוותיק והגדול מסוגו בישראל העוסק במכלול הנושאים של זכויות הילד. ייחודה בפעילות כוללנית ומקיפה למען כל הילדים בישראל - יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, בריאים וחולים, עולים וותיקים, עשירים ועניים. המועצה עוסקת בכל תחום אפשרי כולל: חינוך, בריאות, מצוקה, התעללות, משטרה ועבריינות, חקיקה ומשפט, תקשורת וצרכנות ותחומים רבים נוספים.
(מתוך: אתר המועצה לשלום הילד)
יוניס"ף
יוניס"ף הוא ארגון המציל חייהם של ילדים ברחבי העולם, והוא פועל בכמעט 200 מדינות. הארגון דואג לבריאותם של הילדים ומספק להם מים נקיים ותזונה ראויה; כמו כן, הוא דואג לחינוך ולהצלה באזורי אסון ועוד. הארגון הוקם בשנת 1946 במסגרת האו"ם (ארגון האומות המאוחדות), על ידי ד"ר לודוויג רייכמן - רופא ילדים יהודי פולני אשר שרד את השואה. הרעיון של ד"ר רייכמן היה לסייע לילדי אירופה שנפגעו בשואה, אך יוניס"ף התפתח והפך לארגון בינלאומי, שמטרתו לסייע לכל ילד בכל מקום בעולם. השם יוניס"ף הוא ראשי התיבות (באנגלית) של: קרן החירום הבינלאומית של האו"ם למען ילדים.
*255*
הקרן הישראלית למען יוניס"ף
בישראל פועלת "הקרן הישראלית למען יוניס"ף". קרן זו שותפה למאמץ העולמי של יוניס"ף להצלה של ילדים הסובלים מעוני, מרעב, ממחלות, ממלחמות וממצבי משבר. הקרן פועלת למען הילדים בארץ על פי אותם העקרונות שבאמנת האו"ם לזכויות ילדים. הפעולות למען הילדים נעשות על ידי השמעת קולם של הילדים, קידום זכויותיהם והגברת המודעות לנושאים הנוגעים לתנאי חייהם ולשלומם. עבודת הקרן נעשית באמצעות חוקים, חינוך והסברה, פעילות ציבורית, הגנה משפטית לילדים והפעלת מתנדבים.
פעילותה של הקרן מקיימת גם את מה שאמרו חז"ל: "כל המקיים נפש אחת, כאלו הציל עולם ומלואו". (סנהדרין, ד', ה')
גולשים באתרי אינטרנט
כדי להיכנס לאתר של יוניס"ף בישראל, הקלידו בגוגל: יוניס"ף ישראל
בעקבות הטקסטים
1. מדוע חשוב, לדעתכם, שיהיו ארגונים המגינים על זכויות ילדים?
2. כתבו כיצד מגינים הארגונים השונים על ילדים ואזרחים בעולם? כתבו דרך אחת לארגון יוניס"ף ודרך אחת לקרן הישראלית.
3. הסבירו את דברי חז"ל, וכיצד הם קשורים לפעילות הארגונים שקראתם עליהם (יוניס"ף ו"הקרן הישראלית למען יוניס"ף")?
4. מה עוד ניתן לעשות לדעתכם כדי להגן על ילדים?
*256*
גולשים באתרי אינטרנט
בתמונה: אתר אינטרנט
אתם מוזמנים להיכנס לקישור הבא וללמוד עוד על זכויות ילדים, באתר תמצאו גם סיפור מהחיים: סיפורו של איקאבל. (או הקלידו בגוגל: זכויות חשובות אתר גלים)
*257*
*257*
*257*
מה בפרק?
1. מילים המתארות את הפועל
2. מילים המוסרות פרטים נוספים על הפועל
3. ממיינים את מתארי הפועל
4. איך נוצרים מתארי הפועל?
עומר אומר
*257*
לפניכם כמה משפטים מתוך סיפוריהם של תמר, יוליה ונועם (בעמוד 253).
א. הבנות מתלחששות בשקט.
ב. התחלנו לדבר בשקט על מה שקרה.
ג. ברחנו מהר משם.
ד. מישהו בעט בכוח בכדור.
1. רשמו במחברת והשלימו, לפי הדוגמה:
במשפט א' המילה "בשקט" - מתארת איך הבנות מתלחששות.
במשפט ב' המילה "בשקט" - מתארת איך
--
במשפט ג' המילה "מהר" - מתארת איך
--
במשפט ד' המילה "בכוח" - מתארת איך
--
2. הנה משפטים נוספים מתוך הסיפור של תמר: רשמו במחברת בכל משפט רק את הפועל.
א. אני לא מרגישה נוח בחברה שאני נמצאת בה.
ב. אחרי הצהריים ניפגש בעקביות בגן הציבורי.
ג. בקומת הקרקע גרה בבדידות זקנה.
ד. שיחקנו בזריזות כדורגל בשדה שליד הבניין שלנו.
ה. ואני קיבלתי את החולצה בשמחה.
3. בכל משפט, מצאו את המילה המתארת את הפועל וכתבו אותה בצבע אחר.
עינב אומרת
*258*
תואר הפועל - עוזר להבחין בין פעולות
1. בחרו מילה מתאימה מן המאגר, והשלימו כל משפט. כתבו במחברת.
מאגר:
בכוח, בשקט, בבדידות, בקול
א. איך מתלחששות הבנות? הבנות מתלחששות
--
ב. איך גרה הזקנה בקומת הקרקע? הזקנה גרה
--
3. מישהו בעט בכדור
--
4. השכנה בכתה
--
2. מה תיארו המילים המתארות שהוספתם?
רמז: איך...
במשחק הכדורגל
שתי קבוצות הכדורגל של ילדי השכונה, "הירוקים" ו"צבי הנינג'ה", התמודדו על אליפות השכונה. בקבוצת "צבי הנינג'ה" משחקים ילדי כיתה ו', ובדרך כלל הם מנצחים את כל הקבוצות האחרות. אבל היום הם שיחקו באיטיות רבה. לעומתם שחקני "הירוקים", תלמידי כיתה ה', שיחקו בהתלהבות ובמרץ. הם רצו מהר לכל כדור, וכוכב הקבוצה בעט לשער שלוש פעמים בעוצמה אדירה - פעם אחת הכדור פגע בקורה, פעם שנייה שוער "צבי הנינג'ה" הגיב בזריזות ועצר את הכדור, ובפעם השלישית הכדור חדר לשער. השופט ששפט היטב במשך כל המשחק, הגיב גם הפעם בדייקנות ואישר מייד את השער. המשחק הסתיים בניצחון "הירוקים". למחרת בבית-הספר קיבלו תלמידי כיתות ה' את דבר הניצחון בשמחה, ותלמידי כיתות ו' קיבלו את דבר ההפסד בעצב.
1. רשמו במחברת את הפועל בכל משפט בקטע.
2. ענו במחברת על כל שאלה במילה אחת מן הקטע, כמו בדוגמאות.
א. איך שיחקו "הירוקים"? במרץ
ב. איך שיחקו "צבי הנינג'ה"? מהר
ג. איך בעט חלוץ "הירוקים" לשער?
ד. איך רצו "הירוקים"?
ה. איך רצו "צבי הנינג'ה"?
*259*
ו. איך שפט השופט במשך כל המשחק?
ז. איך הגיב השופט לאחר כיבוש השער?
ח. איך הגיב שוער "צבי הנינג'ה" לבעיטה לשער?
ט. איך קיבלו תלמידי כיתות ה' את התוצאה?
י. איך קיבלו תלמידי כיתות ו' את התוצאה?
עומר אומר
למילה המתארת את הפועל תפקיד חשוב. בלי מתאר הפועל אי-אפשר להבחין בין ריצת הצב ובין ריצת הארנב. שניהם רצים. אבל... איך?
3. השלימו:
א. הצב רץ
--
ב. הארנב רץ
--
*260*
*260*
עבודת ילדים לפני שנים רבות
לפני שנים רבות ילדים עבדו בבתי-חרושת. הם עבדו קשה.
המעבידים חשבו שהילדים עובדים לאט והעמיסו עליהם עבודה נוספת.
הם גם לא שילמו כראוי לילדים.
הילדים הצעירים הגיעו לעבודה מוקדם והלכו לבתיהם מאוחר.
הם סיימו בקושי את יום העבודה.
בבתי-החרושת התרחשו תמיד תאונות עבודה.
הילדים עבדו מהר אך התעייפו וחלו בקלות.
בקטע "עבודת ילדים לפני שנים רבות" מתארי הפועל עונים על שאלות שונות.
1. ציינו בעזרת מאגר השאלות: על אילו שאלות עונים מתארי הפועל בקטע שקראתם?
מאגר שאלות:
כמה? איך? איפה? לאן? מתי?
עומר אומר
2. מיינו את מתארי הפועל בקטע לשתי קבוצות. רשמו אותם בטבלה, כך:
מתארי פועל העונים לשאלה איך | מתארי פועל העונים לשאלה מתי |
-- | -- |
בדקו בכיתה.
מתארי הפועל שהכרתם עד כה תיארו - איך נעשתה הפעולה (באיזה אופן?) ומתי נעשתה הפעולה (באיזה זמן?)
כשאנו רוצים למצוא את מתאר הפועל -
1. עלינו לגלות את הפועל.
2. עלינו לשאול: איך פעלו? או מתי פעלו?
או שאלות אחרות שנלמד בהמשך.
המילה שהיא התשובה לשאלה היא גם מתאר הפועל.
*261*
הנה שתי דוגמאות:
דוגמה א'
במשפט: עינב חקרה היטב.
הפועל הוא חקר.
השאלה היא: איר חקרה עינב? (היטב).
המילה היטב היא מתאר הפועל.
דוגמה ב'
במשפט: עומר חקר בלילה.
הפועל הוא חקר.
השאלה היא: מתי עומר חקר? (בלילה)
המילה בלילה היא מתאר הפועל.
עומר אומר
1. קראו את הקטע הבא על יוליה:
יוליה החרוצה התאמנה הרבה על תרגילי התעמלות הקרקע באולם שבמתנ"ס. היא התאמנה שם מזמן.
יוליה הגיעה מוקדם בבוקר לאולם הספורט, והלכה לישון מאוחר בלילה.
היא השתדלה גם לאכול היטב ולבלות קצת בסופי השבוע.
יוליה השתתפה בכל שנה באליפות התעמלות הקרקע העירונית.
2. רשמו את מתאר הפועל בכל משפט בקטע. איך מתארי הפועל עוזרים לנו להמחיש את מה שקרה או את מה שעשו?
(היעזרו ב"כללים של עומר" ברקע תכלת בראש העמוד).
3. גיליתם את מתאר הפועל? רשמו אותו (נסחו שאלה לגבי הפועל - התשובה היא מתאר הפועל, כמו בדוגמה).
א. הילדים שיחקו שם. (איפה שיחקו? שם.)
ב. הנערים צעדו שם. (איפה צעדו?
--
)
ג. הילד הרעב אכל הרבה.
ד. הילדה הביישנית דיברה מעט.
ה. אתם תעמדו כאן.
ו. הנערה דיברה הרבה ועשתה מעט.
ז. המפקד אמר לחיילים: שבו פה!
ח. הילדים שמו את המפתח למעלה.
*262*
דנים עם חברים
לפניכם פתגם ידוע:
"אמור מעט ועשה הרבה" (אבות, א', ט"ו)
4. במה קשור הפתגם לנושא הפרק הזה? בדקו במסגרת ההפוכה.
5. מה המסר שהפתגם מוסר לנו?
בתמונה: המסר
*262*
1. שרטטו טבלה כזאת בת שש שורות, ורשמו כל מתאר פועל מן המאגר בטור המתאים.
מתאר מקום | מתאר זמן | מתאר כיוון | מתאר אופן | מתאר כמות |
פה | פעם | הנה | מהר | מעט |
מאגר מתארי פועל:
הצידה, למטה, פה, הנה, לשם, פעם, שם, מחר, מהר, בבירור, היטב, מאוחר, אז, הרחק, אחורנית, מעט, כל כך, הרבה, אתמול, בקלות, קדימה, קרוב, עכשיו, לאט, כאן, ככה, קצת, רחוק, מאוד
2. רשמו במחברת כל מילת שאלה מן המאגר - בטור המתאים בטבלה:
שאלות על מקום | שאלות על זמן | שאלות על כיוון | שאלות על אופן | שאלות על כמות |
-- | -- | -- | כיצד | -- |
(שימו לב: לפעמים אותה שאלה יכולה להופיע בשני טורים)
מאגר מילות שאלה:
איפה? איך? לאן? כמה? באיזה מועד? מאין? כיצד? מתי? איזו כמות? היכן?
*263*
קראו שוב את אחד הסיפורים הבאים, וענו על השאלות שלאחריהם:
הסיפור של תמר
קוראים לי תמר אני לומדת בכיתה ה' ולא כל כך טוב לי בבית-הספר. אני לא מרגישה נוח בחברה שאני נמצאת בה. לפעמים אני מרגישה בודדה למרות שיש לי חברות, אבל מספיק שאגיד משהו שלא מוצא חן בעיני רונית, מלכת הכיתה... וזהו! כל הכיתה נגדי. הבנות מתלחששות בשקט ומספרות עלי סיפורים... מה בסך הכול אמרתי? הצעתי שאחרי הצהריים ניפגש בעקביות בגן הציבורי ונשחק ב"קטרים באים", ורונית - היא רצתה שנלך לראות את הסרט החדש בקולנוע... לפעמים אני חושבת שמוטב פשוט לשתוק ולתת לרונית לנהל את העניינים; מצד שני - כבר אין לי זכות לומר את מה שאני חושבת?!
הסיפור של יוליה
שלום, אני יוליה. לפי השם שלי אתם בוודאי מבינים שלא נולדתי בארץ. עליתי לארץ מרוסיה לפני ארבע שנים. לפני כמה שבועות באה לביקור דודה שלי, שעדיין חיה ברוסיה. היא הביאה לי חולצה יפהפייה רקומה ואני קיבלתי אותה בשמחה. אתם אולי מכירים את החולצות האלה: רקמה אדומה על רקע לבן. החולצה עלתה לדודה שלי הרבה כסף, והיא רצתה מאוד לראות אותי לובשת אותה... אבל אני לא יכולה! אצלנו בכיתה האופנה אחרת, אתם יודעים - חולצת טריקו צבעונית עם הדפסים. יצחקו ממני אם אלבש את החולצה הזאת. אני לא יודעת מה לעשות... אם לא אתלבש כמו שאר הילדים בכיתה - יצחקו ממני; ואם לא אלבש את החולצה - אני בטוחה שאאכזב את דודה שלי. אמא אמרה לי לצפצף על הילדים בכיתה, אבל היא שכחה איך ילדים מרגישים כשהם שונים מכל השאר...
הסיפור של נועם
אני מוכרח לדעת מה אתם חושבים על הבעיה שלי. שמי נועם, ואני לומד בכיתה ה'. שיחקנו בזריזות כדורגל בשדה שליד הבניין שלנו. בקומת הקרקע גרה בבדידות זקנה. אני לא מכיר אותה ממש, אבל נראה לי שאין לה הרבה כסף וגם אין מי שידאג לה. בקיצור... שיחקנו כדורגל, ומישהו בעט בכוח בכדור ושבר את החלון בדירה שלה. איזה בלגן! ברור שברחנו מהר משם. אחר כך התחלנו לדבר בשקט על מה שקרה, ואיתן השביע את כולנו שלא נגלה מי עשה את זה. בערב חזרתי עצוב הביתה, ואמא שלי סיפרה שהיא פגשה את השכנה בוכה בקול ששברו לה את החלון ואין לה כסף לתקן אותו. אני חושב שכדאי שנגלה שאנחנו עשינו את זה, ונאסוף מהר את הכסף הדרוש לתיקון. אבל איתן אמר לנו שלא נגלה, ואם אספר את האמת, יקראו לי
*264*
"מלשן"! אני לא נחשב חזק במיוחד בקבוצה שלנו, ואם איתן אמר לא לגלות - אין סיכוי שישמעו לי. אני ממש במלכוד...
(על פי טקסטים מתוך: אתר גלים)
1. הכינו טבלה. בטור הראשון כתבו את כל הפעלים בסיפור שקראתם.
2. בטור השני כתבו את כל מתארי הפועל בסיפור.
3. מתחו חץ מכל מתאר פועל - אל הפועל שהוא מתאר.
4. כתבו מתחת לכל מתאר פועל שאלה המתאימה לו.
5. בדקו בקטע והשלימו:
במשפטים שקראנו, מתארי הפועל נמצאים:
- לפני הפועל
- אחרי הפועל
- לפעמים לפני הפועל ולפעמים אחריו.
עינב אומרת
6. מכל אחד מהמשפטים הבאים העתיקו את מתאר הפועל:
א. השופט קרא באופן יסודי את גזר-הדין.
ב. תום הקטן יצא בזריזות לדרך.
ג. תום מצא במהרה מחבוא בחצר בית-הספר.
ד. המטפלת הביאה לתום ברצון לחם ותה חם.
ה. הרופא ריפא את תום בהצלחה.
*265*
*265*
אתה מסכים איתו?
קומיקס של עינב ועומר מדברים
בעלילון שובצו מתארי פועל.
1. הכינו טבלה, ומיינו את מתארי הפועל הללו לשתי קבוצות.
קבוצה א', קבוצה ב' ב
--
2. הוסיפו עוד מתארי פועל שאתם מכירים לכל אחת מהקבוצות הללו.
3. הסבירו: במה שונים מתארי הפועל בשתי הקבוצות אלה מאלה? השלימו במחברת.
בקבוצה א'
--
בקבוצה ב
--
השפה העברית מצאה דרכים שונות כדי ליצור מתארי פועל רבים.
למשל: כשאנו רוצים לתאר איך מישהו פעל, אנו יכולים לקחת מילה (שם), להוסיף לה ב' - ולקבל מתאר פועל לדוגמה: זהירות - בזהירות. הוא נסע בזהירות.
4. כתבו חמש הוראות שהמורה להתעמלות נותן / נותנת לתלמידים בשיעור. השתמשו במתארי פועל מגוונים שמתייחסים למקום, לכיוון, לאופן, לכמות ולזמן. דוגמה: חזרו שוב על התרגיל. (מתאר כמות)
*266*
עינב אומרת
יש דרך נוספת ליצור מתארים לפועל, דרך קלה מאוד, על ידי תוספת המילים: באופן... בדרך... או בצורה...
לדוגמה: השופט חקר את העניין באופן יסודי.
השופט חקר את העניין בצורה יסודית.
שני מתארי הפועל הללו עונים על השאלה: "איך חקר השופט את העניין?"
במשפטים הבאים תוכלו ליצור מתארי פועל בעזרת תוספת המילים: באופן... בצורה... או בדרך...
5. כתבו במחברת את מתארי הפועל שיצרתם.
א. הוא ילד עצמאי. הוא מכין את עבודתו באופן... (מתאר פועל)
ב. קולו של האיש היה מסתורי. לפתע נעלם האיש בדרך...
ג. האיש היה ערמומי. הוא הביס את יריבו ב...
ד. השומר היה אחראי. הוא שמר על המתקן הסודי ב...
ה. המדען היה אדם שיטתי. הוא ערך את מחקרו ב...
*267*
*267*
*267*
*267*
היה היה פעם מלך שאהב כל כך בגדים יפים וחדשים, עד שהוציא את כל הונו על בגדים ועל קישוטים נאים, כיאה למעמדו. הוא לא התעניין בחיילים שלו, לא התעניין בתיאטרון וגם בנסיעה במרכבה שלו, אלא אם כן ביקש להציג לראווה את בגדיו החדשים. היה לו בגד מיוחד לכל שעה משעות היום, וכמו שנהוג לומר על מלכים: "הוא נמצא באולם המועצה", כך אמרו כאן תמיד: "המלך נמצא בחדר המלתחה!" בעיר הגדולה שהמלך התגורר בה, חיו האנשים חיים מהנים ומעניינים. בכל יום הגיעו לשם מבקרים רבים, ויום אחד הגיעו גם שני נוכלים לעיר. הם הודיעו ברבים כי הם מיומנים במלאכת האריגה, ויכולים לארוג את האריג היפה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. לא זו בלבד שהצבעים והדוגמה יפים מאין כמותם, אלא שלבגדים הנתפרים מאותו אריג גם תכונה מיוחדת במינה: כל אדם טיפש ללא תקנה, או מי שאינו ראוי לתפקידו, אינו מסוגל לראות אותם.
"אלה בדיוק הבגדים שאני צריך," חשב המלך. "אם אלבש אותם, אוכל לגלות מייד אילו אנשים בממלכה שלי אינם ראויים לתפקידים שהם ממלאים. ואוכל גם להבחין בין החכמים לטיפשים! כן, אני חייב להשיג את האריג הזה, ומייד!" והוא נתן לשני הנוכלים כסף רב כדי שיתחילו תכף ומייד בעבודה.
שני הנוכלים הציבו שם שני נולים, העמידו פנים כאילו הם עובדים, אבל לא הניחו דבר על הנול. בלי כל היסוס דרשו את המשי העדין ביותר ואת הזהב הטהור ביותר, אבל תחבו אותם לילקוטיהם והמשיכו לשבת לפני הנולים הריקים עד שעות הלילה המאוחרות. "אני משתוקק לדעת איך הם מתקדמים בהתקנת הבד!" חשב המלך, אבל בליבו קיננו חששות טורדניים, כי הוא זכר שבני-אדם טיפשים וגם אלה שאינם ראויים לתפקידם, אינם מסוגלים כלל לראות את הבד. מובן שלא היה לו ספק בנוגע לכישוריו, ואף על פי כן ביקש לשלוח תחילה מישהו אחר לבדוק את מצב העניינים.
כל אנשי העיר שמעו על תכונתו המיוחדת של הבד, וכולם היו סקרנים להיווכח מה טיפשים שכניהם, או בלתי ראויים.
*268*
"אשלח את השר הישר והזקן שלי לראות את האריג!" חשב המלך, "הוא מוכשר יותר מכולם להבחין באריג, כי הוא ניחן בשכל ישר, ואיש אינו ממלא את תפקידו באופן מוצלח ממנו!" ואכן, השר הישר והזקן נכנס לאולם שישבו בו הנוכלים ועבדו מול הנולים הריקים. "אלוהים אדירים!" חשב השר הזקן ופער זוג עיניים ענקיות, "אינני רואה דבר!" אבל הוא לא אמר את הדברים האלה בקול.
שני הנוכלים הזמינו אותו באדיבות רבה להתקרב, וביקשו לדעת אם הדוגמה והצבעים יפים בעיניו. הם הצביעו לעבר הנול הריק, והשר הזקן והמסכן התאמץ לנעוץ בו את עיניו כמיטב יכולתו - אבל לא ראה שם דבר, כי לא היה שם דבר שאפשר לראות. "ירחם עלי האל!" חשב לעצמו, "האם פירושו של דבר שאני טיפש? אפשרות כזאת לא העליתי כלל בדעתי, ואסור שאיש יידע על כך! האם אינני ראוי למשרתי? לא, אסור לי לגלות לאיש שאינני מצליח לראות את האריג!"
"למה אתה שותק ואינך פוצה פה?" שאל אחד האורגים.
"אוהו, איזה בד יפה! מקסים במיוחד!" אמר השר הזקן ובחן את האריג מבעד למשקפיו, "איזו דוגמה! אילו צבעים! כן, אספר למלך שהבד מוצא חן בעיניי באופן מיוחד!"
"אנחנו שמחים לשמוע!" אמרו שני האורגים, ואחר כך ציינו את שמות הצבעים והסבירו את תבנית הדוגמאות המיוחדות. השר הזקן הקשיב בתשומת לב רבה, כדי שיוכל לחזור על דבריהם באוזניו של המלך כשיתייצב לפניו. ואכן כך עשה.
עכשיו דרשו הנוכלים כסף, משי וזהב נוספים כדי שיוכלו להתקדם באריגה. אבל את כל מה שקיבלו הם תחבו לתוך כיסיהם, ועל הנול לא כרכו אפילו חוט בודד אחד, אף על פי שהמשיכו לארוג כמו קודם מול הנול הריק.
זמן קצר אחר כך שלח המלך פקיד הגון נוסף אל האורגים, כדי שגם הוא יוכל לבדוק באיזו מידה מתקדמת העבודה, ולברר מתי תושלם מלאכת התקנתו של האריג. ממש כמו בעת ביקורו של השר שבא לפניו, כך גם הוא לא ראה דבר אף על פי שאימץ את עיניו, כי הנול ניצב שם עירום מכל חוט.
"נכון שזאת פיסת אריג יפה?" אמרו שני הנוכלים בשעה שהציגו בפניו והסבירו לו את תבנית הדוגמאות היפות, שכלל לא נראו שם.
"אני יודע לבטח שאינני טיפש!" חשב האיש, "ומכאן אין לי ברירה אלא להסיק שאינני ראוי למשרתי הטובה. מוזר מאוד! אבל אסור לי לחשוף את הסוד הזה בפני איש!" וכך שיבח את האריג שכלל לא ראה, ואמר שהוא מרוצה מאוד מגוני הצבע היפים ומן הדוגמה המרהיבה. "אכן, האריג מרהיב ביופיו!" אמר למלך.
כל אנשי העיר דיברו על האריג היפה, וגם המלך רצה לראות אותו עכשיו בעודו נארג על הנול.
מלווה בחבורת אנשים נבחרת, ובהם גם שני הפקידים הזקנים והטובים שביקרו שם לפני כן, ניגש המלך אל שני הנוכלים הערמומיים שנצפו עכשיו כשהם אורגים
*269*
במלוא המרץ, אבל כלי זכר לחוט על שני הנולים.
"ראו איזה אריג מקסים!" אמרו שני הפקידים הטובים. "יואיל נא הוד מלכותך להתבונן בדוגמה ובצבעים!" והם הצביעו על הנול הריק, כי לא היה ספק בליבם שכל האחרים רואים את האריג.
"מה קורה פה?" חשב המלך כליבו, "אינני רואה דבר! הרי זה איום ונורא! האם אני טיפש? האם אינני ראוי להיות מלך? הרי זה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לי!" ובקול אמר: "כן, הוא יפה מאוד! אתם ראויים למרב התשבחות!"
הוא הינהן כדי להפגין את שביעות רצונו ובחן בעיניו את הנול הריק. הוא לא היה מוכן להודות שאיננו רואה דבר.
כל אנשי הפמליה שהגיעו יחד עם המלך אימצו את עיניהם, אבל לא הפיקו מכך תועלת רבה מזו שהפיקו אלה שקדמו להם. אף על פי כן אמרו, ממש כמו המלך, "איזה אריג נהדר!" ויעצו לו להכין מהאריג החדש והיפה הזה בגד שיוכל ללבוש בפעם הראשונה בתהלוכה הגדולה שלקראתה התכוננו הכול באותו זמן. תשבחות כמו: "נהדר! עדין! מעולה!" בקעו מכל עבר, וכולם הביעו שביעות רצון מן האריג. המלך העניק את התואר "אביר הנול" לכל אחד מהנוכלים, יחד עם סמל אבירות שהיה אפשר לתלותו בלולאת הכפתור.
לפני צאתה של התהלוכה לדרך ברחובות העיר, נשארו הנוכלים ערים במשך כל הלילה וכילו יותר משישה-עשר נרות כדי שכולם יוכלו לראות עד כמה הם טורחים ועמלים במטרה לסיים את תפירתם של בגדי המלך החדשים. הם העמידו פנים כאילו הם מסירים את האריג מעל הנול, גוזרים וחותכים במספריים גדולים את חלל האוויר לאמיתו של דבר, ממש כשם שתפרו במחט תפירה ללא חוט, ולבסוף אף אמרו: "הנה, הבגדים מוכנים עכשיו!"
המלך בכבודו ובעצמו הגיע עכשיו לשם בלוויית אנשי חצרו הרמים מכולם במעמדם ובדרגתם, ושני הנוכלים הגביהו כל אחד מהם את זרועו האחת מעלה מעלה, כאילו היו אוחזים באריג. הם אמרו: "הנה המכנסיים, ועכשיו החולצה, וכאן המעיל," וכך המשיכו לנקוב בשמו של כל אחד מפריטי הלבוש.
אחר כך אמרו גם: "הבגדים האלה קלים ממש כמו קורי עכביש, עד שנדמה לך שדבר אינו מכסה את גופך כשאתה לובש אותם, אבל זו בדיוק מעלתם של הבגדים העדינים האלה." "נכון מאוד," אמרו כל בני הלוויה, אף על פי שלא יכלו לראות דבר, כי לא היה שם דבר שאפשר לראותו.
"ועכשיו, אם יואיל בטובו הוד רוממותו המלכותי לפשוט את בגדיו," אמרו הנוכלים, "נוכל לעזור לו כלבישת בגדיו החדשים שם, לפני המראה הגדולה!" ואכן, המלך פשט את כל בגדיו עד האחרון שבהם, והנוכלים העמידו פנים כאילו הם מסייעים לו ללבוש את הבגדים החדשים שהיו אמורים לתפור, פריט אחר פריט. הם אחזו במותניו
*270*
כאילו התכוונו לכרוך סביבם דבר-מה, כלומר את השובל, בשעה שהמלך פנה לכאן ולכאן לפני המראה. "אל אלוהים, כמה שהבגדים האלה יפים והולמים את המלך! איזו גזרה נפלאה!" אמרו כולם. "איזו דוגמה! אילו צבעים! הלבוש הזה אכן יקר מציאות עד מאוד!"
ראש הטקס נכנס לבסוף והודיע: "החופה שתינשא מעל ראשו של הוד רוממותך במהלך התהלוכה כבר ממתינה בחוץ!"
"כן, אני מוכן!" ענה המלך, "נראה שהבגד הולם אותי, לא כן?" והוא פנה פעם נוספת לכאן ולכאן לפני המראה, כי נאלץ להעמיד פנים כאילו הוא בוחן את לבושו המפואר. אנשי החצר שהיו אמורים לשאת את השובל המלכותי, רכנו מטה מטה והושיטו את ידיהם אל הרצפה כאילו ביקשו ליטול את השובל. אחר כך צעדו בסך והעמידו פנים כאילו הם נושאים אותו בחלל האוויר. הם לא העזו להודות בעובדה שלא מצאו דבר לאחוז בו ולהניפו. כך צעד המלך בתהלוכה מתחת לחופה המפוארת, וכל האנשים ברחוב וגם אלה שניצבו ליד החלונות אמרו: "אלוהים אדירים, מעולם לא ראינו בגדים יפים כל כך, בגדי המלך החדשים נפלאים! איזה שובל מקסים! איזו גזרה מושלמת!"
איש לא העז להודות כי אינו רואה דבר, כי במקרה כזה ייחשב כמי שאינו מתאים לתפקידו או לטיפש גמור. אף לא אחד מבגדיו הקודמים של המלך זכה להצלחה גדולה כזאת.
"אבל המלך הוא עירום!" אמר ילד קטן.
"אל אלוהים, אילו דיבורים תמימים!" אמר אביו וכל אחד מן הנוכחים לחש באוזני רעהו את דברי הילד. "המלך עירום, כך אומר ילד קטן אחד, המלך עירום!"
"המלך עירום!" צעק לבסוף הקהל כולו.
רעד חלף בכל איברי גופו של המלך, כי חשש שהם צודקים, אבל מייד חשב כליבו: "אני חייב להמשיך ולצעוד בתהלוכה עד הסוף." לכן צעד בגאווה רבה ובראש זקוף אף יותר מתמיד, ואנשי חצרו הלכו אחריו ונשאו את השובל שלא היה שם כלל.
בעקבות הסיפור
1. הסיפור נפתח בתיאור אהבתו של המלך לבגדים חדשים. כתבו שתי דוגמאות המתארות אהבה זו.
2. בחרו נושא אחד מהנושאים הבאים וכתבו שיחה בין שני האורגים.
- כשהם מגיעים לעיר
- תוך כדי עבודתם
- כשהמלך יוצא לתהלוכה
3. בכל פעם יותר אנשים "רואים" את האריג. כיצד משפיעה עובדה זו על התנהגותם? הסבירו.
*271*
4. בטיוטה שכתב אנדרסן לסיפור, מתגלה שבתחילה רצה אנדרסן לסיים את הסיפור כך: "'אכן, חייב אני ללבוש בגדים אלה כשאלך בתהלוכה או כשאופיע לפני מועצת העם', אמר המלך."
א. מדוע, לדעתכם, החליט הסופר לכתוב את הסיום שקראתם בסיפור?
ב. איזה משני הסיומים נראה לכם יפה יותר? הסבירו.
5. חזרו וקראו את הסיפור "מוכרת הגפרורים הקטנה" שכתב אנדרסן (הסיפור מופיע בעמוד 92). האם גם סיפור זה הוא מעשייה? הסבירו את דבריכם בעזרת הטבלה שבעמוד הבא.
דנים עם חברים
1. הסיפור שלפנינו, כמו עוד יצירות של אנדרסן, בא ללמד על אופיים של בני-האדם ועל צורת חיינו. מטרתו ללמד כיצד לא להתנהג. איזו התנהגות מבקר המחבר בסיפור זה?
2. רק ילד אחד קטן אמר את האמת: "אבל המלך הוא עירום!" מהי הסיבה שדווקא הוא אומר זאת?
3. ספרו על מקרה שבו עמדתם על דעתכם, למרות שידעתם שהרוב חושבים אחרת, או שמצפים מכם להיות כמותם.
4. המשפט "המלך הוא עירום" הפך למטבע לשון. באילו מצבים משתמשים בביטוי? היעזרו במילון.
מכירים אמצעים ספרותיים
שיא בסיפור קצר
שיא הסיפור הוא בדרך כלל הנקודה הגורמת לשינוי משמעותי בעלילה. השיא יכול להיות הנקודה שבה הבעיה מגיעה לשיאה ומתחילה ההתרה (הפתרון), או המרכיב בסיפור שגורם לדמות הראשית להגיע לתובנה חדשה שמביאה את השינוי. היכן, לדעתכם, מגיעה העלילה לשיאה? הסבירו.
5. אנדרסן כתב מעשיות רבות.
א. האם "בגדי המלך החדשים" גם הוא מעשייה?
ב. השלימו את הטבלה (שבעמוד הבא) בעזרת דוגמאות מן הכתוב, ובדקו: האם מאפייני המעשייה קיימים בסיפור שלפנינו?
*272*
מאפיינים של מעשייה | "בגדי המלך החדשים" |
יסוד על-טבעי - במעשייה מתרחשים דברים מופלאים שהם חזקים מן הטבע | -- |
משאלות כמוסות - במעשייה מתמלאות משאלות כמוסות | -- |
סוף טוב - סוף המעשייה צפוי והכול מסתדר לטובה | -- |
ג. מהי מסקנתכם?
*272*
בחוף אשקלון יש נער דייג
אשר גר בסוכה רעועה,
הוא יושב על החוף ומשליך חכתו
מזריחת החמה עד שקיעה.
יש לו בבית דגים אדומים
ויש לו דגים של זהב
והוא מבשל אותם על המדורה
כשמציק לו מאוד הרעב
וכף הוא חושב בשבתו על החוף,
זה הדייג הקטן:
יש לי דגים קטנים וגדולים,
אף רציתי לדוג לויתן.
לדוג לויתן גדול ועצום
שאורכו אולי אלף אמות,
ואני אמכרנו בחוף אשקלון
ואהיה עשיר מאוד.
ואז יהיו לי בגדים חדשים
ואגור בבית גדול,
ואדוג לי דגים אדומים וזהובים
להביט בם ולא לאכול.
אז אקנה לי ספינה ואפליג אל הים
ואשוט בכל התבל.
ולמרות שאני רק ילד אחד
עוד אוכל להיות רב-חובל.
בחוף אשקלון גר ילד דייג
שרוצה להיות ספן.
והוא מתפלל מאוד בלבו
שיצליח לדוג לויתן.
הוא יושב על החוף שבועות כה רבים
ומדיג איננו שובת
מי יודע, אולי, ברבות הימים
הוא ידוג לויתן, באמת?
*273*
בעקבות השיר
1. תארו את חייו של הנער הדייג. הביאו דוגמאות מהשיר.
2. מה אפשר ללמוד על הנער החולם לדוג לווייתן?
3. השיר מבחין בין מציאות לדמיון. תוו דוגמה למציאות ודוגמה לדמיון.
4. א. הנער בשיר "מפליג על גבי הדמיון" - מה פירוש הביטוי?
ב. הביאו דוגמה מחייכם לרגעים שבהם הפלגתם בדמיונכם למקומות אחרים.
5. מדוע מרבה המשוררת להשתמש בשיר ב-ו' החיבור? בחרו תשובה אחת והסבירו.
- כדי להדגיש ששפת הנער בשיר היא שפת ילדים המרבים להשתמש במשפטים מחוברים.
- כדי להדגיש את ההתלהבות של הנער מחלומותיו.
6. א. העתיקו את השאלה שבסוף השיר.
ב. מי שואל את השאלה?
ג. האם לדעתכם הנער יצליח לדוג לווייתן? הסבירו.
7. השיר מתרחש בשלושה זמנים - עבר, הווה, עתיד.
כתבו במילים שלכם את הסיפור שאולי יתרחש בעתיד.
8. ספרו מה אתם רוצים להיות כשתהיו גדולים. אילו חלומות יש לכם?
*273*
היה היה פעם מלך בתימן, וזכריה היהודי היה יועצו הראשי. זכריה היה גם מנהל החוות המרבות והעשירות של המלך, ועשה הכל בהצלחה רבה. מה פלא שהמלך חבבו והעדיפו על יועציו האחרים? חרה הדבר מאוד בעיני שרי המלך המוסלמים, והם חפשו דרכים להבאיש את ריחו של זכריה בעיני המלך.
פעם פנה ראש השרים למלך ושאלו לסיבת ההפליה לטובה של זכריה היהודי.
אין כאן שום הפליה, אמר המלך, זכריה פשוט חכם מכולכם.
יתכן, אמר ראש השרים, אבל תרשה לי לשאול אותו שלוש שאלות. אם ידע לענות עליהן, נקבל הכל באהבה.
יפה! אמר המלך, עכשיו אמור לי מה הן השאלות שנשאל את זכריה.
השאלה הראשונה היא: מה מהיר מהציפור? השאלה השנייה: מה שמן מחזיר? השאלה השלישית: מה מתוק מדבש?
יופי! אמר המלך, עכשיו קרא לזכריה.
הווזיר יצא לחצר וקרא לזכריה היהודי לארמון המלך. המלך בקש מיועצו שישב ויקשיב לשאלות. המלך חזר על שלוש השאלות ואמר שהוא מקציב לזכריה שלושה
*274*
ימים. אם לא ייתן תשובה שתניח את הדעת, ולו על אחת מהן, יחרץ גורלו. חזר זכריה הביתה אבל וחפוי ראש. סגר את עצמו באחד החדרים ולא יצא משם. נטרדה אשתו מאוד מהתנהגותו זו, ורצה להביא את חנה, הבת החכמה והאהובה ביותר, אל בעלה. חנה הגיעה והתחילה לבקש שאבא יפתח לה את הדלת, כי היא רוצה לשוחח אתו.
זכריה נאות לבקשתה, וכאשר נודעה לחנה סיבת הסתגרותו בחדר, ללא אוכל וללא שתיה, התחילה לצחוק צחוק גדול.
מה הצחוק עליך? שאל זכריה את חנה בתו. וכי לא עבר כבר יום ואני טרם פתרתי אפילו שאלה אחת?
אגיד לך, אבא, את התשובות, ותצחק גם אתה. תחילה בוא לאכול ולשתות. אחר כך אגיד לך את התשובות, ותוכל לענות אף לפני המועד שהמלך קבעו.
זכריה אכל ושתה כדבעי, והבת ענתה על שלש השאלות שנשאל אביה: א. מהירה מציפור היא העין; ב. שמנה מחזיר היא האדמה; ג. מתוקה מדבש היא נשמתו של האדם.
זכריה בא לארמון המלך והודיע שהוא מוכן להשיב על שאלות המלך.
איך הגעת לפני הזמן לתשובות נכונות? תמה המלך, כאשר שמע מפי זכריה את התשובות הנכונות, שמצאו חן אפילו בעיני שונאיו הגדולים של זכריה. אין זה אלא שמישהו לחש באוזניך את התשובות. אם לא תיאמר לי מיד מי לחש לך את התשובות, אצווה לתלותך בראש חוצות.
נבהל זכריה מאוד וסיפר למלך: בתי היחידה, חנה, היא שלמדה אותי את התשובות.
אני רואה שיש לך בת חכמה. אם יופיה כחוכמתה, יהיה טוב. עכשיו חזור הביתה, והבא את בתך לארמוני, כשהיא שבעה ואינה שבעה, לבושה ואינה לבושה, רכובה ואינה רכובה.
שוב חזר זכריה לביתו אבל וחפוי ראש. חנה בתו, שחכתה באי-סבלנות לשובו של אביה, הכירה מיד בעצבותו, וחשבה כי אחת השאלות, ואולי כולן, לא מצאו חן בעיני המלך. היא שאלה על כך את אביה.
לאו דוקא, ענה זכריה, התשובות מצאו חן בעיני המלך ושריו, אלא יצאתי מצרה אחת ונפלתי בצרה אחרת גדולה יותר. וזכריה ספר לבתו על רצון המלך. אל דאגה. בעזרת השם נתגבר על הכל.
במשך שלושה ימים לא אכלה חנה דבר, אכל לפני לכתה לארמון המלך פצחה זרעונים ואכלה אותם. אחר כך לבשה שמלת משי דק, שדרכה ראו את גופה, ועלתה על גבו של כבש עליו רכבה לארמון, כשרגליה נסחבות על הארץ. המלך ישב על מרפסת ארמונו, ראה את הרוכבת והבין מיד שזאת בתו של זכריה.
*275*
צווה למשרתיו להביא אותה לפניו ישאל אותה: האם אכלת ושבעת? חנה ספרה למלך מה שעשתה, והמלך אמר: בחכמה עשית, ואין לי צורך לשאול עוד. אני רואה שאת אשה חכמה וראויה להיות מלכה, בתנאי שלא תתערבי בענייני המלוכה והמדינה. המסכימה את לתנאי זה?
מסכימה, אמרה חנה.
אם כן, נכריז היום עליך כעל מלכה.
במשתה שנערך לרגל המאורע, הכתה חנה כמלכה.
באחד הימים הלך איש בדרך וסחב על גבו משא כבד. בדרך נזדמנה לו עגלה. הוא בקש מבעל העגלה רשות לעלות עליה, אך זה לא הסכים והתרחק מן המקום. ואולם כאשר ראה מרחוק את האיש כורע תחת עומס המשא, קרא לו לעלות על העגלה. מובן שבעל המשא לא חשב הרבה ועלה. כאשר הגיעו קרוב לעיר הבירה, כרעה האתון והמליטה עייר מת. התחיל בעל העגלה לצעק: האיש שהעמיס משא על עגלתי, הוא האשם בהפלה! והוא דרש בכל תוקף מן האיש לשאת בנזק שנגרם לו בשל כך.
לעומתו טען בעל המשא: נקראתי על ידך לעלות, לכן אין אני מחויב לשלם כל פיצוי כספי.
לשמע צעקותיהם הגיעו למקום שוטרים ולקחו אותם למשפט המלך.
שמע המלך את טענותיהם ופסק: בעל המשא חייב בתשלום הנזק.
כל טענותיו של האיש שעני מרוד הוא ואין בידו לשלם קנס כספי, והא ראיה שאת המשא סחב על גבו, לא נתקבלו. האיש יצא מלפני המלך אבל וחפוי ראש.
חרה הדבר לאחד ממשרתי המלך, והוא לחש באזני המסכן שיפנה טענותיו למלכה, והיא ברוב חכמתה תדע לחלצו מן הצרה. האיש עשה כן: בא ושפך את מר לבו לפני המלכה.
נכמרו רחמיה של המלכה ואמרה לו: שמע, מחר עומד המלך לצאת עם שריו לציד. בדרכם יהיה עליהם לעבור נחל אכזב שבפרברי העיר. לך וקנה לך חכה ותדוג בה דגים בנחל זה. המלך ישתומם בוודאי וישאל אם מעשיך הגיוניים הם. אז תאמר לו בלי פחד: "אכן, כשם שהגיוני היה פסק-דינך, שעני כמוני חייב לשלם לאיש אמיד את הנזק, שנגרם לו שלא באשמתי."
*276*
האיש עשה כן. כאשר ראה כי המלך והפמליה שלו מתקרבים לנחל, התחיל לדוג. אולם כשהמלך הגיע קרוב לאיש, לא ידע להתגבר על סקרנותו ושאלו על מעשיו הלא-הגיוניים.
אכן, כשם שהגיוני היה פסק-דינך, שעני כמוני חייב לשלם לאיש אמיד את הנזק, שנגרם לו שלא באשמתי.
המלך הבין את הרמז, נתן לאיש שחרור מתשלום הקנס וחזר הביתה. בהגיעו לארמונו קרא למלכה ושאל אותה לסיבת הפרת ההסכם שעשה עמה. והרי היא יודעת שאין היא רשאית להתערב בענייני המלוכה.
לא יכולתי לעמוד בניסיון, כאשר העני המרוד המטופל בילדים רבים בכה בפני, הודתה המלכה.
כל אלה אינם משנים את העובדה שהפרת את ההסכם שבינינו ואת חוזרת אל בית אביך. רשאית את לקחת את החפץ היקר לך ביותר.
מלכי! אמרה חנה, הרשה לי לערוך נשף פרידה ממך.
מסכים, אמר המלך.
במשתה הגדול שנערך על ידי המלך, דאגה המלכה שיגישו לו מן היין החזק והמשכר ביותר. וכאשר נרדם המלך על יד השולחן, צוותה על משרתיה לקחת את המלך ולהביאו אל בית אביה.
אחרי שהמלך ישן מספר שעות, התפכח, התעורר ושאל בתמיהה את חנה שישבה ליד מיטתו: איפה אני נמצא?
מלכי, אתה נמצא בבית אבי.
איך קרה הדבר?
פשוט, אמרה חנה, אמרת לי לקחת את החפץ היקר ביותר, ולקחתי לי...
אין כמוך ראויה להיות מלכה! אמר המלך. אני מבקש סליחתך.
המלך והמלכה חזרו לארמון המלך וחיו באשר עד סוף ימיהם.
*277*
בעקבות הסיפור
כמו במעשיות יהודיות רבות שנוצרו בגולה, מופיעות גם כאן שלוש דמויות עיקריות:
- היהודי, שכל כוחו הוא בחוכמתו המיוחדת, ובמהלך הסיפור בא עליו איום גדול המסכן אותו ואת חייו.
- מלך או שליט בעל כוח וסמכות בלתי מוגבלים, שבגלל הסתה נדרש לתבוע מעשה כלשהו מהיהודי.
- הגוי, המקנא בהצלחת היהודי והמסית נגדו, כדי לסלק אותו מעמדת הכוח שלו או לחסל אותו בכלל.
- לרוב מתערבת דמות רביעית שהיא כוח עליון, אלוהים הבא לסייע ליהודי המאוים, או דמות אחרת מפתיעה ובלתי צפויה (היכולה להופיע בחלום של היהודי ומסייעת לו).
1. מי כאן הדמות הרביעית, ובמה היא מפתיעה ובלתי צפויה?
2. אילו כישורים נדרשים מהיהודי כדי לעמוד במשימה הנדרשת ממנו?
3. למה דווקא כישורים אלה?
4. במעשייה זו מתקיימים שני סבבים של מבחנים ושל איומים על היהודי החכם:
א. כיצד ניצל היהודי מהאיום הראשון?
ב. כיצד ניצל מהאיום השני?
5. מי הוא / היא הגיבור/ה הראשי במעשייה זו? הסבירו ונמקו את תשובתכם.
6. מה דעתכם על בחירת דמות זו כגיבור/ת הסיפור על ידי "מחברי המעשייה"? (לסיפור עם הרי אין מחברים ידועים, ואפשר לומר שהוא יצירה של העם כולו).
7. א. "הם, יועציו האחרים של המלך רצו להבאיש את ריחו של זכריה..."
בררו והסבירו במילים שלכם את הביטוי "להבאיש את ריחו".
ב. "חזר זכריה הביתה "אבל וחפוי ראש".
בררו והסבירו במילים שלכם את הביטוי "אבל וחפוי ראש".
ג. השלימו את המשפט: אם זכריה חזר מארמון המלך אבל וחפוי ראש, סימן ש
--
ד. זכריה נאות לבקשתה (של בתו חנה).
בררו והסבירו במילים שלכם את הביטוי "נאות לבקשתה".
8. דברים אחדים באים בשלשות (או שלוש פעמים).
הביאו שלוש דוגמאות מן המעשייה "מלך תימן ויועצו היהודי" ודוגמה אחת ממעשייה אחרת שאתם מכירים (או מאגדה או סיפור עם אחרים).
*278*
הסיפור שלפנינו הוא מעשייה. חוקר הספרות מדנמרק, אקסל אולריק, חקר מעשיות רבות וגילה שלרובן יש אותם מאפיינים.
1. הכינו טבלה במחברתכם והשלימו אותה בעזרת דוגמאות מן הכתוב. בדקו האם המאפיינים קיימים במעשייה שלפנינו:
מאפיינים של מעשייה | "מלך תימן ויועצו היהודי" |
פתיחה קבועה - פעם אחת, היה היה | -- |
יסוד על-טבעי - בסיפורי המעשייה נפתרת הבעיה של הגיבור, בדרך כלל בסיוע כוחות לא אנושיים כגון: פייה | -- |
משאלות כמוסות - משאלות שהגיבור רוצה להשיגן | -- |
חוק הסוף הטוב והצודק - בסיום המעשייה מקבל בדרך כלל כל גיבור את מה שמגיע לו: הטוב מקבל פרס על טובו ועל סבלו, והרע מקבל עונש על מעשיו | -- |
הופעת מספרים טיפולוגיים (מספרים נוסחאיים) המספרים האופייניים הם: 3, 7, 12 ומטרתם להדגיש. המספרים מציינים למשל את מספר הגיבורים או את מספר הפעולות שהגיבור מבצע | -- |
דמויות מנוגדות לדוגמה: יפה - מכוער | -- |
2. האם אתם מכירים מעשיות נוספות? בחרו מעשייה אחת ובדקו האם המאפיינים של החוקר אולריק קיימים בה?
קראו את הקטע הבא לפני שתקראו את המדרש שלאחריו "ענוותנותו של הלל":
בימי בית שני הנהיגו את העם זוגות חכמים שעמדו בראש הסנהדרין - בית-הדין הגדול בירושלים, שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה בעם היהודי. הלל ושמאי חלקו את ההנהגה הרוחנית והיו הזוג האחרון בתקופת הזוגות. בתלמוד ובספרות האגדה מופיעים סיפורים רבים על הילל ושמאי: הילל נודע באופיו כעניו וסבלן, ואילו שמאי היה קפדן ממנו וחמור סבר.
*279*
*279*
שנו רבותינו: מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי,
אמר לו: כמה תורות יש לכם?
אמר לו: שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל-פה.
אמר לו: שבכתב אני מאמינך ושבעל-פה איני מאמינך:
גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב.
גער בו והוציאו בנזיפה.
בא לפני הלל - גיירו.
אמר לו: א"ב, ג"ד.
למחר הפך לו.
אמר לו: והרי אתמול לא אמרת לי כך!
אמר לו: לא עלי אתה סומך? אף בתורה שבעל-פה עלי סמוך.
שוב מעשה בנוכרי אחד, שבא לפני שמאי.
אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל-התורה כולה, כשאני עומד על רגל אחת.
דחפו באמת הבניין שבידו.
בא לפני הלל - גיירו.
אמר לו: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך" - זוהי כל התורה כולה,
והשאר פרוש הוא - לך למד. (...)
לימים נזדווגו שלושתם למקום אחד,
אמרו: קפדנותו של שמאי בקשה לטרדנו מן העולם:
ענוותנותו של הלל קרבתנו תחת כנפי השכינה.
ומכאן אמרו חכמים: לעולם יהא אדם ענוותן כהלל
ואל יהא קפדן כשמאי.
(תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל' עמוד ב')
פירושים:
1. נוכרי - גוי, שאינו יהודי
2. גיירני - גייר אותי, הפוך אותי ליהודי
3. על מנת - בתנאי
4. אמת בנין - כלי מדידה של בנאים
*280*
בעקבות המדרש
1. מה פירוש הביטוי "כל התורה כולה על רגל אחת"?
2. מדוע שמאי אינו מסכים לגייר את הנוכרי שבא אליו?
3. הילל הזקן נענה לאתגר של לימוד התורה על רגל אחת. כיצד תימצת הילל לגוי את התורה?
4. המדרש שלפנינו הוא חלק מסדרת סיפורים על הילל ושמאי, הפותחת במילים "ומכאן אמרו חכמים: לעולם יהא אדם ענוותן כהילל ואל יהא קפדן כשמאי". האם מתאימים התיאורים האלה של הילל ושמאי לאופן שבו הם מתוארים במדרש שקראתם?
כותבים ומשתפים
5. כתבו סיפור שמתאים לפתגם "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". (היעזרו בהנחיות לכתיבת סיפור בעמוד 46)
6. לפי הילל, כדי לדעת מה אסור לעשות לחבר, אדם צריך לדעת מה הוא שונא שעושים לו.
א. ציינו שלושה דברים שאינכם אוהבים שעושים לכם.
ב. חשבו, האם אתם מקפידים לא לעשות זאת גם לאחרים? האם זה קשה? מדוע?
*281*
*281*
בן זומא אומר: איזהו מכובד? - המכבד את הבריות. (אבות, ד', א')
ר' אליעזר אומר: יהי כבוד חברך חביב עליך- כשלך. (אבות, ב', י"ג)
"ואהבת לרעך כמוך" - ר' עקיבא אומר: זהו כלל גדול בתורה. (בראשית-רבה, כ"ד, ז')
בן-עזאי היה אומר: אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום. (אבות, ד', ג')
שנו רבותינו: לעולם יהא אדם רך כקנה, ואל יהא קשה כארז. (תלמוד בבלי, תענית, דף כ', עמוד א')
דנים עם חברים
בעקבות המקורות
1. בחרו אחד מן המקורות הללו והסבירו אותו.
2. שתפו את החבר בהסבר.
3. הכינו יחד סיכום, על פי המקורות - כיצד עלינו לכבד איש את רעהו?
*281*
על גדת נהר צמחו קני סוף
ולידם אלון גבוה,
אשר תמיד היה נוהג
בקני הסוף, שכניו, לפגוע.
"אתם דקים וחלשים,"
היה לועג להם בקול,
"ואנכי, אתם רואים,
אילן חזק, עבה, גדול."
ויום אחד החלה רוח,
אשר הפכה לסערה,
נשפה נשבה בכל הכוח
ובדרכה הכל עקרה.
גם האלון, זה הגבוה,
שאת עצמו חזק חשב -
הוא לא עמד אל מול הסער
ונעקר על שורשיו.
ורק לקני הסוף, מוזר,
בעצם לא קרה דבר.
וכשנסחף אל תוף המים,
אותו אלון עקור קרא:
"כיצד זה, קני הסוף, גלו לי,
ניצלתם מן הסערה?"
"מול סערה," הם השיבו,
"אין שום סיכוי להתמודד.
אבל אתה זקוף נצבת
אל מול הרוח, מתנגד.
אנחנו, שגמישים הננו,
אנו פעלנו כראוי.
כלומר, ידענו כי מול סער
עיתים להתכופף רצוי..."
זהו, חלפה הסערה,
אז מי יאמר לי בקצרה,
אלון גאה, קנה סוף שפל -
ומהו המוסר השכל?
יש בחיינו מצבים
בהם אנחנו חייבים
לדעת גם להתגמש,
לא לנסות להתעקש.
את קומתנו להשפיל,
לא להיות תמיד גיבור,
לדעת גם להתכופף -
עד שהרוח תעבור...
*282*
בעקבות המשל
1. כיצד פגע האלון בקני הסוף?
2. מה קרה לו ביום הסערה?
3. א. מה קרה לקני הסוף בסערה?
ב. כיצד הם הצליחו להינצל?
מכירים סוגות ספרותיות
משל הוא סוג של יצירה השייך לספרות העממית. זהו סיפור שסופר והועבר מדור לדור, לכן אפשר למצוא אותו מסופר בכמה גרסאות וסגנונות בעמים שונים. משל הוא בדרך כלל סיפור או שיר על בעלי-חיים, צמחים או דומם, שמייחסים להם תכונות של בני-אדם ויש בו מסר לימודי. מספר המשל רוצה להציג תכונה או התנהגות כלשהי, אך הוא אינו מספר עליהן באופן ישיר. הוא בוחר לספר את סיפורו כאילו התרחש במקומות אחרים או אצל יצורים אחרים, כדי שהשומעים לא ירגישו שמדובר בהם, אבל יבינו את המסר.
למשל שני חלקים:
משל - הסיפור הגלוי
נמשל - המסר, הלקח הנסתר, הסמוי בסיפור
4. א. מי הן הדמויות במשל?
ב. מי הן הדמויות בנמשל?
5. א. מה בא המשל ללמד אותנו?
ב. האם המסר גלוי או סמוי?
ג. כתבו דוגמאות מחיי היום יום שלכם למסרים המופיעים במשל.
*282*
"ובכן, קטן שכמותך," אמר העץ לקנה הסוף שצמח למרגלותיו, "למה אינך מכה שורשים עמוקים באדמה וזוקף את ראשך בגאווה לעומת השמיים, כפי שאני עושה?" "אני שמח בחלקי," ענה קנה הסוף. "אפשר שאינני גדול כמוך, אבל אני מאמין שאני בטוח יותר."
"בטוח!" נשף העץ בבוז. "מי יוכל לעקור אותי מן השורש או לכופף את ראשי אל הקרקע?"
ואולם, עד מהרה נאלץ העץ לחזור בו מדברי ההתרברבות האלה, מאחר שסערה פרצה
*283*
שם, עקרה אותו משורשיו והטילה אותו על הארץ כמו בול עץ חסר תועלת.
באותה שעה התכופף קנה הסוף הקטן לנוכח משבה העז של הרוח, ולאחר שחלפה הזדקף שוב לכל מלוא אורכו.
בעקבות המשלים
המשל הראשון שקראתם הוא עיבוד מחורז של אפרים סידון למשל "העץ וקנה הסוף" מאת איזופוס.
1. קראו את המשל של איזופוס והשוו אותו לעיבודו של סידון.
2. מה ההבדל בין הגרסאות?
3. איזו גרסה אתם מעדיפים ומדוע?
כותבים ומשתפים
4. כתבו משל בנושא הקשור לכבוד האדם: בפתיחה אין צורך להציג זמן ומקום מדויקים. חשבו על הדמויות שאתם רוצים להציג, מהו מוסר ההשכל (לקח) שאתם רוצים ללמד, האם המסר שלכם יהיה גלוי או סמוי (נסתר). תוכלו לשלב במשל שלכם ביטויים שאתם מכירים.
אתם יכולים להכין ספר משלים כיתתי.
*283*
שנו רבותינו: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
מעשה בר' אלעזר בר' שמעון שבא ממגדל-עדר מבית רבו, והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת הנהר ושמח שמחה גדולה.
והיתה דעתו גסה עליו, מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר.
אמר לו: שלום עליך, רבי!
ולא החזיר לו.
אמר לו: ריקא, כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?
אמר לו: ומה אעשה? לך לאומן שעשאני ואמור לו: כמה מכוער כלי זה שעשית!
כיון שידע ר' אלעזר בר' שמעון בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו: נעניתי לך, מחל לי!
אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאמן שעשאני ותאמר לו: כמה מכוער כלי זה שעשית!
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו.
יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו: שלום עליך, רבי, רבי! מורי, מורי!
אמר להם: למי אתם קורין "רבי, רבי"?
*284*
אמרו לו: לזה שמטייל אחריך.
אמר להם: אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל!
אמרו לו: מפני מה?
אמר להם: כך וכך עשה לי.
אמרו לו: אף על פי כן מחל לו, שאדם גדול בתורה הוא.
אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס ר' אלעזר בר' שמעון לבית-המדרש ודרש:
לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
("ספר האגדה", עמוד תק"ב, כ"ז)
פירושים:
1. דעתו גסה עליו - מרוצה מאוד מעצמו
2. ולא החזיר לו - לא ענה לו
3. נעניתי - נעתרתי, הסכמתי
4. מוחל - סולח, מכפר, מוותר
בעקבות המדרש
1. מיהו האומן שאליו משלח המכוער את רבי אלעזר?
2. מדוע יורד רבי אלעזר מן החמור ומשתטח לפני האיש המכוער?
3. מדוע האיש המכוער מוחל לרבי אלעזר בסופו של הסיפור?
4. הסבירו את דבריו של רבי אלעזר בסוף הסיפור.
5. מה הקשר בין הסיפור על רבי אליעזר והמכוער ובין המשל אודות העץ וקנה הסוף שבפרק זה?
*285*
*285*
*285*
*285*
נכתב לאחר שחרור הכותל המערבי על ידי הצנחנים במלחמת ששת-הימים.
הכותל הזה שמע הרבה תפילות / הכותל הזה ראה הרבה חומות נופלות / הכותל הזה חש ידי נשים מקוננות / ופתקאות הנתחבות בין אבניו / הכותל הזה ראה את רבי יהודה הלוי נרמס לפניו / הכותל הזה ראה קיסרים קמים ונימחים / אך הכותל הזה לא ראה צנחנים בוכים / הכותל הזה ראה אותם עייפים וסחוטים / הכותל הזה ראה אותם פצועים ושרוטים / רצים אליו בהלמות לב, בשאגות ובשתיקה / ומזנקים כמטורפים בסמטאות העיר העתיקה. / והם שטופי אבק, וצרובי שפתים / והם לוחשים: אם אשכחך, אם אשכחך, ירושלים / הם קלים כנשר ועזים כלביא / והטנקים שלהם - מרכבת האש של אליהו הנביא. / והם עוברים כרעם, והם עוברים בזעם / והם זוכרים את כל השנים הנוראות / שבהן לא היה לנו אפילו כותל כדי לשפוך לפניו דמעות / והנה הם כאן, עומדים לפניו ונושמים עמוק / והנה הם כאן, מביטים עליו בכאב המתוק / והדמעות יורדות, והם מביטים זה בזה נבוכים / איך זה קורה, איך זה קורה שצנחנים בוכים / איך זה קורה שהם נוגעים נרגשים בקיר / איך זה קורה שמן הבכי הם עוברים לשיר / אולי זה מפני שבחורים בני י"ט שנולדו עם קום המדינה / נושאים על גבם - אלפיים שנה.
מתוך דבריו של חייל בשחרור הכותל המערבי:
"...לאט לאט התחלתי להתקרב אל הכותל, מישהו אמר שם: 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' ולא יכולתי לומר 'אמן' רק שמתי ידי על האבן והדמעות שירדו מעיניי לא שלי היו, אלא דמעות של תקווה ותפילות, ניגונים חסידיים וריקודים יהודיים, דמעות שצרבו ושרפו את האבן האפורה הכבדה..."
*286*
בעקבות המקאמה
"הצנחנים בוכים" היא מקאמה.
מכירים סוגות ספרותיות
מקאמה
המקאמה מספרת סיפור קצר שמשפטיו מסתיימים בחרוזים.
1. ניתן לחלק את היצירה לשלושה חלקים. תנו כותרת לכל חלק.
2. מדוע בכו הצנחנים מול הכותל, על פי המקאמה?
3. מצאו במקאמה רמזים לשחרור העיר העתיקה במלחמת ששת-הימים.
4. המשורר מדגיש שהעובדה שהצנחנים בכו מול הכותל היא מאורע יוצא דופן. הדגימו על פי המקאמה.
5. השיר מסתיים עם שאלה רטורית. מה השאלה? מדוע בוחר המשורר לסיים באופן כזה את המקאמה? (על השאלה רטורית - ראו בעמוד 234)
6. מה לדעתכם מסמל הכותל עבור עם ישראל? (היעזרו בשני הטקסטים).
7. בטקסט "הצנחנים בוכים" יש אזכור לפסוק מהתנ"ך (הרמז) שהוא גם פיוט:
"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהילים, קל"ז, ה'-ו'). לפניכם פירוש הפסוק:
אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני - לשון שבועה אל ירושלים, שהיו נשבעים עולי ציון בבבל: הריני נשבע שלא אשכחך - ירושלים - והריני מקבל עלי קללה שאם אשכחך, יינטל מיד ימיני כוחה ולא תוכל לעשות כל שהיא רגילה לעשות.
תשכח - תשכח את פעולותיה.
תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי - הריני נשבע שאזכרך בדיבורי והריני מקבל עלי קללה שאם לא אזכרך, תיצמד לשוני אל חיכי ולא אוכל לדבר.
אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי - הריני נשבע שבתחילת כל שמחה שאערוך, אזכור את ירושלים, ואם לא, יבואו עלי הקללות האמורות לעיל.
(מתוך אתר פיוט)
מדוע לדעתכם בחר חיים חפר להשתמש באזכור זה?
8. באיזה שיר על ירושלים יש אזכור לפסוק זה ולשחרור העיר העתיקה והכותל?
9. פירוש המשפט: "אולי זה מפני שבחורים בני י"ט שנולדו עם קום המדינה, נושאים על גבם - אלפיים שנה" הוא:
- בחורים בני 19 הקימו את המדינה
- על מי שנולד עם קום המדינה הוטל עומס רב
- המדינה בת אלפיים שנה
10. תארו את ביקורכם בכותל. האם הביקור היה בימים מיוחדים, כמו שבת, חג, חול-המועד, יום ירושלים, השבעה של חיילי צה"ל, ביקור של אורחים חשובים מהארץ ומחוץ לארץ, חגיגת בר-מצווה, יום הולדת, חתונה וכדומה, או ביום חול רגיל.
*287*
הצנחנים בכותל המערבי, 1967
צילום של הצנחנים בכותל
הצלם הישראלי דוד רובינגר צילם את הצנחנים בהגיעם אל הכותל המערבי ב-7 ביוני 1967 (כ"ח באייר תשכ"ז). רובינגר תיעד רגע אחד מתוך היום ההיסטורי, שהפך לאחד התצלומים המוכרים ממלחמת ששת-הימים.
דנים עם חברים
בעקבות התצלום
התבוננו בתצלום, מהן התחושות העולות בכם?
*287*
חג השבועות המכונה במקרא יום הביכורים, הוא השני מבין שלושת הרגלים (מועדים שבהם עלו לרגל לבית- המקדש בירושלים: סוכות, פסח ושבועות). חג השבועות חל תמיד ב-ו' בסיוון. המקור לכך במקרא הוא בפסוק "ראשית בכורי אדמתך תביא, בית ה' אלוהיך" (שמות, ל"ד כ"ו). בזמן שבית-המקדש היה קיים, הוקרב בחג השבועות קורבן מיוחד לסמל את התודה על היבול שצמח, היבול שמתחילים לקצור בשבועות. היום נוהגים לקיים טקס של הבאת ביכורים ביישובים חקלאיים.
טקט ביכורים פעם והיום בקיבוץ רמת הכובש
*288*
*288*
שיבולת בשדה
כורעה ברוח
מעומס גרעינים כי רב.
ובמרחב הרים
יום כבר יפוח
השמש כתם וזהב.
עורו, הוי עורו
שורו בני כפרים
קמה הן בשלה כבר
על פני הכרים.
קצרו, שלחו מגל
עת ראשית הקציר
שדה שעורים תמה
זר חג עוטרת,
שפע יבול וברכה
לקראת בוא הקוצרים
בזוהר מזהרת,
חרש לעומר מחכה.
הבו, הניפו
נירו לכם ניר
חג לקמה,
עת ראשית קציר
קצרו, שלחו מגל
עת ראשית הקציר.
בעקבות השיר
1. איזו פעולה חקלאית מתוארת בשיר?
2. א. בשיר מרובים פעלים בציווי, הדגימו.
ב. אל מי מופנים פעלים אלו?
ג. מה תורם ריבוי הפעלים לאווירה בשיר?
3. א. הלשון בשיר זה היא עשירה וגבוהה, כתבו מספר דוגמאות לכך.
ב. בחרו שלוש מילים מהשיר וכתבו אותן בלשון מדוברת.
לדוגמה: עורו - קומו, התעוררו
4. מדוע שרים את השיר בחג השבועות?
5. איזו מילה בשיר עוזרת להבין את המילה "קמה" במשפט: "קמה הן בשלה כבר"?
חג השבועות נקרא גם "חג מתן תורה". מדוע לא נקרא "חג קבלת התורה"?
להדגיש שנתינת התורה היתה במועד קבוע, במעמד הר סיני, שהרי בתפילות חג השבועות כתוב: "חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו".
ואילו את קבלת התורה מקיימים בכל ימות השנה ובכל לילותיה ,שנאמר: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה". (יהושע, א', ח')
*289*
*289*
גחליליות הן חיפושיות הפעילות בשעות החשכה. יש להן מנגנון "תאורה" בחלק האחורי של גופן. מנגנון זה משמש לתקשורת בין הזכרים והנקבות.
(מידע נוסף על הגחליליות תוכלו להשיג באתר: גלילאו צעיר - באנו חושך לגרש)
בצפונה של ארץ שוכנת העיר, גבוה גבוה בהרים - בסלעים בנויים מסדיה, והרים סביב לה. ההרים - שומריה. ושם העיר צפת. יפה העיר צפת ומתוק רוח פיה, כי ההרים סביבה מצילים עליה ומשפיעים עליה רוחות וריחות זכים ורעננים.
ובימים ההם, בימים הקדומים, מלאה העיר צפת תורה וחוכמה ודעת - תורת המקום ורזי המקום, ומלאו חומותיה בתי-תפילה ובתי-מדרשות. ובתי-התפילה ובתי-המדרשות מלאו חכמים, ותלמידי חכמים, ותינוקות של בית רבן. והכול יושבים על התורה ועל העבודה יומם וליל, וקול תורתם בוקע ועולה למרומים, ואור ליבם בוקע ומאיר למרחקים - יומם ולילה.
והיה בימים ההם, בימים הקדומים, ומושל חדש, מושל עריץ, בא למשול בעיר. ראה המושל את העיר בקדושתה, שמע קולות בניה לומדים תורתם, ואין תלמודם פוסק לא ביום ולא בלילה - ונמלא רוחו זעם ושיגיון השנאה. ואמר בליבו:
- לא אוכל לבטלם מתורתם ביום, אבטלם כלילה!
יוצא הכרוז מעם העריץ, עובר בחוצות העיר, ורוע הגזירה הולך לפניו:
- בל יעז יהודי להעלות אור בביתו בלילה! בל יעז יהודי... בל יעז...
זמם העריץ להשרות בתי היהודים בחשכת ליל ולבטלם מתורתם בליל. ולבל תופר פקודת הרשע, פקד להביא לפניו כל מנורה וכל עששית, כל נר וכל לפיד. והריקו קלגסי הרשע את בתי היהודים מכל מאור.
אחזה בהלה ליבות בני העיר, וזעקת נפשם קורעת שחקים.
פסקה המולה בחוצות העיר, אפפוה חבלי יגון.
והשעה - שעת בין הערביים.
גוברת הדממה, והאפלולית גוברת, "חלילה וחלילה, חלילה וחלילה".
אותה שעה בכה הקדוש-ברוך-הוא, שנאמר: שלושה הקדוש-ברוך-הוא בוכה עליהם בכל יום: על שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק, ועל שאי-אפשר לעסוק בתורה ועוסק, ועל פרנס המתגאה על הציבור.
בשורה טובה קלת רגליים, אך שמועה רעה מהירת כנפיים. יצאה השמועה הרעה את
*290*
העיר, עברה מראש הר גבוה אל צוק סלע שנון. קרא הר מירון אל הר כנען: - זומם הרשע לבטל תורתם בלילה, לבטל תורתם בלילה!
ולחש עבר מהר אל הר, מסלע אל סלע: "חלילה... וחלילה..."
הצטופפו ההרים סביב עירם, התעצבו בעצבותה, התקדרו בקדרותה. שמעו עופות השמיים והתעצבו אף הם: - במה נעזור לידידינו?
שמעו עצים ופרחים בשדות ובגנים, והתעצבו אף הם: - במה נעזור לידידינו?
יצאו גחליליות ממחבואיהן ושאלו:
- הגידו נא, מה קרה את ידידינו?
הגידו להן והסבירו להן.
שמחו הגחליליות שמחה גדולה וקראו: - הקדוש-ברוך-הוא מקדים רפואה למכה, אנו נעזור לידידינו!
אותה שעה שקעו בתי היהודים באפלה, התעטפה העיר בכנפי שחור. פסק הלימוד בבתי-התפילה ובבתי-המדרשות, ישבו יהודים שוממים ומחרישים, מחרישים ושוממים.
ובימים ההם ישב בעיר צפת רב גדול, גדול בתורה ובמעשים, והיה הרב ראש רבני העיר. קמו זקני המדינה ובאו לפני רבם. עטה הרב גלימתו הארוכה, יצא לקראתם פתח ביתו, ותשובתו בפיו: - תארנה גחליליות בתיכם בלילה, ולא תבוטל תורתכם בלילה!
אך יצאו הדברים מפיו ונבקעה האפלה, ואור נדלק מעל ראשו. אורות קטנים, אורות רבים! באו גחליליות לרוב, ישבו על כתפיו, עיטרו את ראשו, וראו העם כי פני הרב מזהירות כזוהר הרקיע, ועיניו רשפי אש מאירות בחשכה. וייצא השמש מעם הרב, מקלו בידו, עובר בחוצות העיר, ושמחת הבשורה מרקדת לפניו: "לא תבוטל תורתכם בלילה!"
פקד הרב על כל בני העיר מזקן ועד נער לצאת אל הגנים ואל השדות ולאסוף גחליליות. יצאו היהודים לאסוף גחליליות, והגחליליות באות לקראתם: מחנות מחנות, פנסיהן דולקים - עם רב ברוב אור. והיה אור גדול בבתי-התפילה ובבתי-המדרשות ובכל בית יהודי בעיר צפת.
ראה העריץ את האור, והוכה בסנוורים.
ומאז מוקירים יהודי צפת את עם הגחליליות, נוהגים בהן כבוד רב, ולעולם לא יגעו בהן לרעה - חלילה וחלילה...
*291*
בעקבות הסיפור
1. באיזו ארץ ובאיזו עיר מתרחש הסיפור?
2. בסיפור כתוב שבני המקום יושבים ולומדים תורה "ואור ליבם בוקע ומאיר למרחקים". הסבירו את המשפט.
3. מדוע מחליט המושל לאסור על העלאת אור בלילה?
4. ההרים, הסלעים, עופות השמיים, העצים והפרחים שואלים: "במה נעזור לידידינו?" למי הם מתכוונים?
5. איך מבטל הרב את גזירת המושל?
6. בסיפור חוזר מוטיב האור מספר פעמים.
מכירים אמצעים ספרותיים
מוטיב הוא רעיון, דמות או חפץ המופיעים ביצירה מספר רב של פעמים.
א. בדקו את המקומות בסיפור שבהם מופיעה המילה "אור".
ב. בחרו שלושה מקומות, וכתבו באילו הקשרים מופיעה המילה ומה משמעותה בכל הקשר.
7. בסיפור היקום כולו מתעצב על גזירת המושל. קראו על מעמד הר סיני בספר שמות, פרק י"ט, פסוקים ט"ז-י"ט. מה המשותף בין הסיפור ובין הפרק המקראי?
8. מדוע לדעתכם מתאים סיפור זה לחג השבועות? היעזרו בהסבר על חג השבועות בעמוד 288.
9. לאיזה סוג ספרותי משתייך הסיפור? הדגימו.
*292*
*292*
*292*
הידעת?
אחד המנהגים הנפוצים בחג השבועות, הוא מנהג אכילת מאכלי חלב המתבסס על שני מקורות; בשיר השירים כתוב על התורה: "נופת תטופנה שפתותיך כלה, דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמותיך בריח לבנון" (שיר השירים, ד', י"א). ובספר במדבר כתוב: "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם" (במדבר, כ"ח, כ"ו) - ראשי תיבות מחל"ב.
לפני הכנת הגלידה, יש לכם משימה:
בחרו חמישה משפטים מתוך המתכון להכנת הגלידה, והוסיפו לפעלים שבהם מתארי פועל מתוך המאגר.
מאגר ביטויים:
בכוח, אט אט, בנדיבות, בזהירות, בקפידה. במהירות, בתשומת לב, לאט, בעדינות, בהקפדה, בזריזות, בקלות
*292*
נוהגים בקהילות ישראל רבות לאכול בשבועות מאכלי חלב. לפניכם מתכון להכנת גלידה חלבית, בתיאבון.
גלידת וניל מצוינת
ברוטב שוקולד חם
- עבור 6 מתוקים
מצרכים:
שתיים ושני שליש כוסות שמנת מתוקה (38-42 אחוזי שומן)
400 גרם שימורי חלב מרוכז ממותק
2 כפיות תמצית וניל
סוכריות צבעוניות לעוגה
לרוטב שוקולד חם:
150 גרם שוקולד מריר
שני שליש כוס שמנת מתוקה (38-42 אחוזי שומן)
10 סוכריות מרשמלו לבנות
מכינים את הגלידה יום לפני שמתכוננים לחגוג איתה: מכינים את הרוטב ממש לפני שאוכלים.
1. להכנה הגלידה: שמים בקערה : גדולה את השמנת המתוקה. החלב המרוכז ותמצית הווניל. שמים במרכז הקערה מטרף חשמלי (מיקסר), ומפעילים במהירות נמוכה מעבירים למהירות בינונית, ואז למהירות גבוהה וטורפים במשך כ-5 דקות, או עד שהתערובת סמיכה מאוד. מכבים.
*293*
2. בעזרת כף מעבירים את תערובת הגלידה לתבנית בגודל 15 על 25 ס"מ. מכסים את התבנית ברדיד (נייר) אלומיניום, ומכניסים למקפיא ל-3 שעות לפחות, או עד שהתערובת קופאת לחלוטין.
3. להכנת רוטב שוקולד חם: שמים סיר בינוני על הכיריים. שוברים את השוקולד לקוביות, ושמים בסיר. מוסיפים את השמנת המתוקה וסוכריות המרשמלו. מדליקים להבה חלשה, ומערבבים בכף עץ עד שהשוקולד והמרשמלו נמסים והרוטב אחיד וחלק. שימו לב, אסור לרוטב להתחמם יותר מדי או להגיע לרתיחה. מגינים על הידיים בכפפות תנור עבות ויוצקים את הרוטב לתוך כד
4. בעזרת כף לגלידה, מוציאים כדורי גלידה לתוך 6 גביעי הגשה.
להגשה, מוזגים רוטב שוקולד חם על הגלידה הקרה, ומפזרים מעל סוכריות צבעוניות.
חייבים לקרר את השמנת המתוקה והחלב המרוכז - שעה לפחות לפני הכנת הגלידה.
(מתוך: "שפים קטנים גדולים", מאת איילת לטוביץ)
*294*
*294*
*294*
שם הספר: שדים חומים
מאת: סמי מיכאל
איורים: וולף בולבה / הוצאה לאור: "משכל - ידיעות אחרונות וספרי חמד" / שנת ההוצאה: 1993 / מספר העמודים: 145
דן וענת, סבא וסבתא ממרכז הארץ, עזבו את העיר המחניקה ועברו לגור בבית בעיירה מעלות שבצפון. כאן, אל מול הנוף הנפלא, מטפח סבא דן גינה ומשקיע בה זמן ומרץ, עמל ואהבה וגם לא מעט כסף. בעקבות סבא וסבתא עוברת לגור במעלות גם כל המשפחה המורחבת - הבנים והנכדים. הכול מתפעלים מגן העדן הקטן שיצא תחת ידיו של סבא. הפרחים מלבלבים, העצים מתחילים לתת פרי, ו...האורחים מגיעים בהמוניהם. אך עד מהרה מופרת השלווה. מתברר שבעונת האביב מתגוררים דרך קבע בנקיקי הוואדי הגובל בבית עדרים שלמים של שפני סלע. השפנים הם בעלי-חיים מוגנים, שאינם מסוכנים לאדם, אבל הם הרסניים ביותר במה שנוגע לירק ולצמחים. "השדים החומים" פולשים לגינה, זוללים את הפרחים, קורעים באכזריות את העלים הרעננים ומשאירים את העצים מרוטים ועירומים מבלי להשאיר ולו ניצן אחד.
הספר עוסק בעימות שבין האדם לטבע. האדם, סבא דן, מתייחס אל שפני הסלע כאל היושבים הקדומים של האזור, ולומד להכירם, לכבדם ואפילו לחבבם.
שם הספר: חבורת ידיעת הארץ 10 הכרוזים מנחל בצת
מאת: גלילה רון-פדר-עמית
איורים: ליאת אלוף / הוצאה לאור: "מודן" / עונת ההוצאה: 2012 / מספר העמודים: 132
כאשר הגענו לשלומי לקבל תעודות הוקרה על "אהבת ארץ-ישראל", סיפרו לנו שאירגנו לנו גם טיול בנחל בצת. אבל לפני שיצאנו היתה התערבות בין יובל לאברשה... מה אתם אומרים, האם אברשה יגלח את שפמו? האם נזכה לראות את יובל עושה קרחת? מי נפל לבור? מה היה בתרמילים? מה נכתב בכרוזים ומי כתב אותם? "חבורת ידיעת הארץ" יוצאת לחקור בכל ספר מקום אחר בארץ. בואו הצטרפו אלינו. בכל פעם מובטחות הפתעות חדשות.
*295*
שם הספר: איקבל וציפור הזהב
מאת: תלמה אליגון-רוז
איורים: לריסה הלר / עיצוב עטיפה: אורית אייזנברג / הוצאה לאור: "כנרת" / שנת ההוצאה: 2003 / מספר עמודים: 135
איקבל, הילד שעליו נכתב הספר, גר בכפר דל ונידח בפקיסטן. על משפחתו הענייה מעיב חוב כספי כבד למלווה בריבית אכזרי ומושחת. כל בני המשפחה, חוץ מאיקבל, הצעיר והנבון בבנים, עובדים בפרך במפעל הלבנים שבכפר כדי להחזיר את החוב. המלווה בריבית מוכן לסלק את החוב במלואו תמורת... איקבל. הוא כבר מזמן הבחין בילד הזריז והפיקח. ילד כמו איקבל יכניס לכיסו הון תועפות כעבד קטן בשוק אריגת השטיחים, אם רק תסכים אמו למסור אותו לידיו. אך האם מתנגדת בתוקף וברגע של ייאוש מוותרת על אוצרה היחיד - סיכת ציפור הזהב האהובה. פעם, על פי האגדה המשפחתית, ניצלה סבתה מטביעה בנהר בזכות אותה סיכה מופלאה. איקבל יוצא בעקבות הסיכה היקרה, נחוש להשיבה הביתה.
סיפור מרגש זה עוסק באחת התופעות החברתיות המזעזעות שעדיין קיימות בעולמנו - מכירת ילדים לעבדות. הספר חושף את גורלם המר של הילדים האורגים בפקיסטן ומבוסס על סיפורו האמיתי והטרגי של איקבל מאסי.
שם הספר: סמיר ויונתן על כוכב מאדים
מאת: דניאלה כרמי
עיצוב עטיפה: כריסטינה קדמון / הוצאה לאור: "הקיבוץ המאוחד" / קריאה עשרה / שנת ההוצאה: 1994 / מספר העמודים: 124
סמיר הוא ילד מכפר ערבי בגדה. פציעה בברכו מביאה אותו אל בית-חולים יהודי, ושם הוא מתוודע אל עולם חדש עבורו. ההגעה אל בית-החולים מנתקת את סמיר לזמן-מה מן המציאות של הכפר שבו הוא חי. סמיר מביא עימו אל בית-החולים את געגועיו למשפחתו: אמו שעובדת בניקיון; סבו העיוור שמבקש ממנו "לראות" עבורו את החדשות; אחותו, נואר, ששומרת אמונים לאהובה שנהרג; ואביו, שהקשיים הכלכליים והאסון שפקד את המשפחה הפכו אותו לשתקן ומסוגר.
בבית-החולים נפגש סמיר עם קבוצת ילדים שבאים מרקע שונה לחלוטין. שוכבים לצידו בחדר צחי, שמתגאה באחיו המשרת בצנחנים; רזיה, שחוששת לפגוש את אביה; לודמילה, הילדה שנראית כנסיכה; ויונתן, שאביו עובד בכוכבים.
יונתן משתף את סמיר בעולמו הסודי ואף מזמין אותו לסיור משותף במאדים. למרות הרקע השונה כל כך, מוצאים הילדים שפה משותפת.
החוויות המיוחדות שעובר סמיר עם ילדים אלה מסעירות אותו. כאשר מגיעה העת
*296*
לעזוב הוא מחפש סימן שיזכיר לו כי הכול אכן התרחש במציאות ולא בחלום. הספר זכה בציון לשבח מטעם אונסק"ו וכן קיבל את תואר הספר המתורגם הטוב ביותר בארצות-הברית לשנת 2000.
שם הספר: יונה עם עלה של זית
מאת: שלמה אבס
איורים: יאנה בוקלר / הוצאה לאור: "עגור" / עונת ההוצאה 2010 / מספר עמודים: 36
מבחר סיפורים, אגדות ומעשיות מארצות העולם ומעדות ישראל. הסיפורים ממחישים עד כמה חשוב לחיות ללא אלימות ומהן הסכנות באלימות. כמו כן הסיפורים מראים איך פותרים מריבות בדרכי שלום, ועד כמה גדול ההפסד שגורמת האלימות. סיפורי "יונה עם עלה של זית" מלמדים את הקורא באילו דרכים ניתן למנוע אלימות וכיצד מוטלת החובה למנוע אלימות על כל אחד ואחד מאיתנו.
שם הספר: המלך מתיא הראשון
מאת: יאנוש קורצ'אק
תרגום: אורי אורלב
עטיפה וציורים : יאז' סרוקובסקי, / הוצאה לאור: כתר, ירושלים / שנת ההוצאה 1979 מספר / עמודים: חלק ראשון – 144
לפני כמאה שנה הקים יאנוש קורצ'אק את בית-היתומים המיוחד במינו, שנשאר דוגמה ומופת למורים ולמחנכים עד ימינו. קורצ'אק האמין במתן חופש לילדים - שיאפשר להם לנהל את עצמם ולפתח את כישרונותיהם הייחודיים - ויחד עם זאת לימד אותם מהן אחריות הדדית, דאגה לזולת ויצירתה של חברה אנושית צודקת.
לאחר שיאנוש קורצ'אק סירב להפקיר את תלמידיו בידי הנאצים, ולא נענה להצעות להציל את נפשו, הוא צעד עם הילדים אל תאי הגזים במחנה ההשמדה טרבלינקה, שם מצא את מותו.
הספר "המלך מתיא הראשון" מספר על נסיך בן עשר המתייתם מהוריו והופך למלך. מתיא לא ממש מבין מה עליו לעשות, אך לאט ובזהירות הוא לומד כיצד לנהל את המדינה. הוא עושה "טעויות של מתחילים", עד שהוא שמבין כי יהיה חייב לקבל עזרה על מנת להתמודד עם כל המשימות. הוא מגלה את האמת הלא-נעימה על החיים. גם כשהוא מנסה לארגן את כל הילדים בעולם להפגנות למען זכויותיהם, הוא מבין שהוא הקים עליו את מלכי כל העולם...
מתיא לומד שיעור אחר שיעור, בדרך הקשה. קורצ'אק האמין שבעזרת סיפורו של מתיא, יוכלו הקוראים הצעירים ללמוד משהו אמיתי ומשמעותי על חייהם שלהם.
*297*
דרך סיפורו הנוגה של מתיא, הולך ומתבהר שיעור על בני-אדם וצורת התנהלותם בעולם, היכולות שלהם והחולשות שלהם, הכמיהות, החלומות, האכזבות וגם הניצחונות.
נדמה שקורצ'אק מעביר את כל מה שרצה להעביר לחוסים בבית-היתומים שלו, דרך מסע הייסורים של מתיא, הלומד כיצד למלוך. כך גם למדו היתומים על בשרם כיצד לנהל את עצמם.
*298*
*298*
*298*
חיים נחמן ביאליק (1873-1934) הוא גדול המשוררים העבריים בזמן המודרני. ביאליק כתב שירים למבוגרים ולילדים, חיבר סיפורים, תירגם וערך כתבי עת והשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. ביאליק נחשב בזמנו לחדשן בשירה העברית, והשפיע על משוררים רבים שבאו אחריו.
הוא זכה בתואר "המשורר הלאומי" לא רק בזכות האיכות של השירה שלו, אלא גם בזכות שירים שכתב כתגובה לאירועים שקרו לעם היהודי (למשל השירים "בעיר ההריגה" ו"על השחיטה" שנכתבו בעקבות פרעות קישינב בשנת 1903).
בילדותו חי ביאליק בכפר ראדי, ליד העיר ז'יטומיר שבאוקראינה. למרות מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה, רבים משיריו של ביאליק מזכירים ומשבחים את תקופת ילדותו בכפר. כאשר היה ביאליק בן שש, עזבו הוריו את הכפר ועברו לעיר ז'יטומיר כדי למצוא פרנסה. אחרי שנים ספורות מת האב, ואמו, שנותרה חסרת כול, שלחה את ביאליק להתחנך אצל סבו. ביאליק למד ב"חדר" המסורתי ובגיל שבע-עשרה נשלח על ידי סבו ללימודים בישיבת וולוז'ין. אולם ביאליק נמשך לשירה ולספרות המודרנית. הוא קרא שירה רוסית וספרות אירופית. בשנת 1891 עזב ביאליק את הישיבה ועבר לעיר אודסה, שהיתה באותם ימים מרכז התרבות היהודית החדשה.
בימים הראשונים בעיר היה ביאליק חסר פרוטה. הוא לימד עברית והתחיל לכתוב את שיריו הראשונים. השיר הראשון שהתפרסם היה "אל הציפור", שיר המספר על געגועים לארץ-ישראל: "שלום רב שובך, צפורה נחמדת, / מארצות החום אל חלוני - / אל קולך כי ערב מה נפשי כלתה / בחורף בעוזבך מעוני".
ביאליק התחתן עם מניה אורבך, ובמשך שלוש שנים עבד עם אביה במסחר בעצים. במהלך הזמן הזה התחיל לכתוב ולפרסם שירים, ערך את כתב העת העברי "השילוח" והקים את "מוריה הוצאה לאור" שהדפיסה ספרי לימוד לבתי-הספר היהודיים. באותן שנים (1908-1911) ערך ביאליק יחד עם יהושע רבניצקי את "ספר האגדה" - לקט של אגדות חז"ל עבור תלמידי בית-הספר.
בשנת 1924 עלו ביאליק ומניה לארץ-ישראל, והם התגוררו בתל-אביב, ליד בית העירייה הישן. ביאליק ומניה אירחו בביתם נבחרי ציבור, סופרים ומשוררים, וביתם
*299*
הפך למרכז חיי התרבות והאמנות בעיר תל-אביב. ביום הולדתו השישים (1933) התקיימו טקסים ואירועים רבים, וכל תלמידי בתי-הספר בתל-אביב באו לביתו, כדי להביע את אהבתם אליו. לרגל האירוע גם יצא לאור הספר "שירים ופזמונות לילדים" עם ציוריו של נחום גוטמן. בספר נמצאים כל שירי הילדים של ביאליק, שאהב מאוד ילדים, אף שלא היו לו ילדים משלו.
בשנת 1934 מת ביאליק בעיר וינה, לשם נסע כדי לקבל טיפול רפואי. הוא נקבר בארץ. באחד משיריו כתב ביאליק מה הוא רוצה שיאמרו עליו בהספד לאחר מותו: "אחרי מותי ספדו ככה לי: היה איש - וראו: איננו עוד; / קודם זמנו מת האיש הזה, / ושירת חייו באמצע נפסקה".
לאחר מותו הפך ביתו ברחוב ביאליק 22 למוזיאון, ובו מתקיימות עד היום פעולות תרבות והדרכה. בבית נמצאים ציורים ופסלים של המשורר, שיצרו אמנים ישראלים. בבית נמצאים גם שעון המנגן מדי שעה את "התקווה", כתבי-היד המקוריים של יצירות ביאליק וכן אוסף גדול של מכתבים שכתבו ילדים למשורר.
*299*
א
ויהי היום וישכב שלמה תחת תאנה בגנו, לנום את תנומת הצהרים, ושני שומרי ראשו עומדים עליו דומם מראשותיו ומנפנפים במניפות, להשיב מעליו את הזבובים. ויהי אך נאחזו שמורות עיני המלך ותעביר דבורה קטנה משוטטת, והיא לא השגיחה במניפות, ותרד ותשב על אף המלך ותעקצהו. וייקץ שלמיה ויתר ממקומו. וידע את אשר נעשה לו, ויחר אפו. כי חד הכאב מאוד - כפי המאכלת! וגם אפו בצק ויאדם כרימון. ויבקש שלמה את בת המרי ליסרה כזדונה; ויחפש וימשש - ואיננה, כי עד כה ועד כה והפוחזת נמלטה על נפשה ותעלם. ואף המלך עודנו תופח וצבה מרגע לרגע, ויפרוץ לרוב, עד היותו כקישוא. ויזעף לב המלל בקרבו וכל פניו הפכו חומץ.
אז יצווה המלך בחמתו להבהיל אליו את כל הדבורים ואת כל הצרעים ואת כל הגיזים ואת כל היתושים ואת כל היבחושים ואת כל הבקות הדקות והדקות מן הדקות אשר בגנו ואשר בכל סביבותיו, הקרובים והרחוקים.
ויחרדו מקיניהם ומכוורותיהם כל הדבורים וכל הצרעים וכל היתושים וכל יתר בני הזמזומים למיניהם, וינהרו מאשר הם שם מקרוב ומרחוק, וירדו אל המלך מחנות מחנות, המונים המונים, ככוכבי השמים לרוב, מלכה מלכה ונחילה, מחנה מחנה ונגידו, וכולם בהולים, וכולם הומים, וכולם מזמזמים, וכולם שוקקים, משתאים לדעת: מה הדבר? מה ז-זה ועל מה ז-זה?
*300*
והמלך בחרות אפו רקע ברגל ויקרא:
"הס"
ודממת אלוהים נפלה פתאום בכל המחנות. אין נודד כנף ומזמזם. אז הכירו וידעו כולם כי אכן גדול ועצום האף, עצום ורב עד מאוד.
ואף המלך פשה בינתיים הוסף ופשה ויהי כנאד ממולא עד שפתו חדודי זכוכית ומחטים דקים ולוהטים הבוקעים לצאת. ויצעק המלך בכאבו ובחמת אפו הבוער: "מי בכם בן הבליעל או בת נעוות המרדות אשר מלאו לבו, או מלאה לבה, לעשות למלך כה!"
ובאמור המלך "כה!" ויגע בוהן ידו אל הנאד, כמראה באצבע: ראו, מה עוללתם למלך!
רגע החרישו הדבורים, כי נדהמו מאוד מפחד המלך וגערתו; ואולם ברגע השני התאוששו מעט, ותעבור המיה חרישית ממחנה אל מחנה, המית מבוכה ותמהון לבב; הוי, הוי, מי ומי עשה את התועבה? מי הוא ז-ז-זה ואי-ז-ז-זה הוא? ועוד הם מזמזמים חרש, ודבורה קטנה התנשאה מקרב המחנה, ותישר ותעוף עד לפני המלך ותעמיד ותאמר:
"הנני בידך, אדוני המלך! אנכי החוטאת!"
"את?!" - נהם שלמיה ככפיר ואפו כלפיד יבער - "על אף המלך? ולא יגורת מפני האף?"
"אל באף, אדוני המלך! חלילה לבת אמתך מפגוע בזדון באף משיח ה' כי רק מאיוולת ומבלי דעת. ואני דבורה קטנה ורכה, ימי מספר, וסכלה, סכלה אני מאוד. לא למדתי עוד דעת להבחין בין אף לפרח ובין אף לאף. ואף כי אף אדוני המלך, אשר ריח לו כשושן ומראה לו כתפוח. התחשב לדבורה בת לא בינות לחטאת, אם בשוטה אחרי עיניה חמדה רגע אחד בליבה אף נהדר ומפואר כזה, ותעט אליו למוץ ממנו קורט צוף?"
בחומץ פני המלך נגלו כה וכה שניים-שלושה צחצוחי דבש וחצי רגע נדמה כי באחד מן הקמטים הדקים אשר מסביב לזוויות שפתיו כאילו חתרה לעלות גם בת-בת-שחוק כל-שהיא. אין זאת כי אם ישרה בת-הדבורה החרוצה בעיני המלך. ואולם המלך זכר כרגע את עזוז אפו וירעם פניו וייאמר:
"ומה בפיך עוד, הפוחזת? רואה אני כי שפתך אתך. אין זאת כי אם לקחת את לשונך מזקנתך אשת לפידות, מנוחתה כבוד."
והדבורה הוסיפה אימץ ותדבר:
"ולו יהי כי חטאתי, האין תפארת מלכים נשוא פשע? תקטן ותצער נא אפוא היום הזה בעיני המלך גם חטאת בת אמתך הדלה כקטון שכלה וכצעור ימיה, והארכת לה את אפך אך הפעם. ומי יודע אם לא יבוא יום ומצא אדוני המלך חפץ ומועיל גם בקטנת ארץ כמוני והשיבותי גמול לאדוני המלך."
הדברים האלה הצהילו כה את לב המלך, עד כי סרה כמעט מעליו כל רוחו הרעה,
*301*
ובתיתו קולו בשחוק ענה ויאמר:
"אי עזת מצח? הבך ימצא המלך חפץ ומועיל? אם את תגמלי לו? נוסי כרגע, ואם אין..."
עוד הדבר בפי המלך, והדבורה הקטנה פרשה כנפים ואיננה.
ואולם המלך כאשר החל לצחוק, צחוק צחק עד אין כוח, ויתנודד כלולב ביד מנענעו מרב צחוק, ובתיתו ידיו על חלציו קרא:
"הוי, הוי, סמכוני באשישות! רפדוני בתפוחים! השמעתם? היא תשיב גמול למלך!..."
וכטוב לב המלך בצחוקו, וישא גם לכל הדבורים בעבור הדבורה הקטנה בת החיל וישלחן מעליו בשלום.
והמלך מרח בעצת הרופאים על אפו את אשר מרח, וירפא, וישב אפו ויהי כבראשונה. וברוב הימים ולא זכר המלך את בת-הדבורים וישכחנה.
ב
ויהי מקץ ימים, ותבוא מלכת שבא מארצה ואנשיה עמה, ומשאותיה בידה, לראות את שלמה בהיכלו ולנסותו בחידות, ככתוב על ספר מלכים וכשנוי בתרגום שני.
ויהי אחרי אשר בחנה אותו שבעים ושבעה בכל חכמותיה וחידותיה ונכליה הרבים, ולא יכלה לו, ככתוב, ותנס אליו באחרונה גם את הדבר הזה. ותיתן ביד הנערים והנערות אשר הביאה איתה מארצה אגודות פרחים, כולן מעשה ידי אדם, זולתי האחת מעשה שמים. אחרי כן ערכה אותם לפני המלך מערכה מול מערכה ותאמר: "הנה לפניך, המלך שלמה, בידי הנערים והנערות אגדות פרחים, מהם פרחים חיים ומהם פרחים מלאכת יד אדם. הלא תכר נא, המלך, למראה עיניים בין אלה ובין אלה."
ומלאכת הפרחים מעשה האדם היתה שלמה ותמה עד להפליא, מלאכת מחשבת, לא שונו במאומה מפרחי השדה והגן. ויבט שלמה, ויתבונן עד בוש, ולא ידע להכיר. ויצר לשלמה מאוד וירע לו רעה גדולה.
עודנו מתמהמה, והנה לקחה אוזנו, אוזן המלך לבדה, כקול המיה דקה עולה מעבר לחלון. הסב המלך את עיניו אל מול העבר ההוא, ויצהלו פניו פתאים, וילחש לאיש ימינו: "מהר פתח את החלון."
החלון נפתח ואל החדר נחפזה לבוא דבורה קלת כנפים, אשר לא ראה איש זולתי המלך, ותרד הדבורה כרגע ותעמוד על אחת מאגודות הפרחים.
על שפתי המלך זרח צחוק קל, ובהורותו באצבע על האגודה אשר ירדה עליה הדבורה קרא בשמחה, לתמהון מלכת שבא וכל הנצבים שם:
"היא אגודת הפרחים החיים!"
ככה השיבה הדבורה גמול למלך.
ובלילה ההוא הוסיף שלמה על משלי חכמתו אשר כתב על ספר גם את המשל הזה: בז לדבר, יחבל לו.
*302*
בעקבות הסיפור
באגדה שלפנינו שני חלקים.
החלק הראשון של האגדה:
1. ספרו בקצרה את מה שקרה למלך שלמה בחלק הראשון של האגדה.
2. לשם מה זימן המלך את כל החרקים המעופפים?
3. איך קרה שכעסו של המלך על הדבורה שעקצה אותו נרגע ושכך?
4. מה הגמול שהדבורה הצעירה הציעה למלך?
5. כיצד התייחס המלך להבטחת הדבורה?
6. בסיפור כתוב: "השמעתם? היא תשיב גמול למלך!..." על איזו מחשבה של המלך מעיד המשפט הזה?
7. איזו ציפייה נוצרת אצל הקורא בסיום החלק הראשון של האגדה?
8. בסוף החלק הראשון מופיע המשפט: "וברוב הימים ולא זכר המלך את בת-הדבורים וישכחנה", איך דווקא משפט זה מגביר את מתח הציפייה של הקורא ממה שיקרה בחלק השני של האגדה?
החלק השני של האגדה:
ההבדל בין שני חלקי האגדה הוא שבחלק הראשון נוצרה בעיה, ובחלק השני אמור להיות הפתרון לבעיה.
9. מהי, לדעתכם כקוראים, הבעיה שנוצרה בחלק הראשון?
10. מה הפתרון בחלק השני, שהוא הסוף ה"טוב" של הסיפור?
11. השלימו: הפתרון ה"טוב" בסוף החלק השני גורם לקורא להרגיש
--
דנים עם חברים
1. לדעתכם, מה באה האגדה ללמד אותנו?
2. האגדה מסתיימת במילים "בז לדבר, יחבל לו". זהו פסוק הלקוח מספר משלי (פרק י"ג, פסוק י"ג).
א. מה פירוש הפתגם?
ב. איך קשור ספר משלי לאגדה שלפנינו?
ג. האם אתם מכירים סיפורים או משלים אחרים הנושאים אותו לקח?
ד. הביאו דוגמה מניסיונכם, ממנה למדתם שאין לזלזל בקטנים ובחלשים ממך, כי אין לדעת מתי הם יוכלו לעזור לך.
*303*
מכירים אמצעים ספרותיים
האנשה - בסיפורים רבים משתמשים הסופרים באמצעי שנקרא "האנשה" כדי שלקורא יהיה קל יותר להזדהות עם הדמויות בסיפור.
המילה "האנשה" באה מהשורש א-נ-ש ופירושה: מתן תכונות אנושיות לחפצים דוממים או לבעלי-חיים.
1. מהן התכונות האנושיות שמייחסת האגדה לדבורה? הביאו שלוש דוגמאות מהסיפור.
2. סופרים רבים משלבים בסיפוריהם קטעי הומור. הומור הוא היתול קל, הצגת דמויות או מצבים בצורה משעשעת, שלא בכוונה לפגוע. ההומור באגדה שלפנינו מבליט חולשות ופגמים של בני-אדם בצורה מבדחת, למשל: כיצד שלמה המלך, החכם והגדול מכל אדם, מתנהג מול הדבורה הקטנה.
א. מצאו באגדה תיאורים שיש בהם הומור. מדוע, לדעתכם, מתאר ביאליק את המלך שלמה באמצעות תיאורים הומוריסטיים?
ב. האם אתם משתמשים בחוש הומור בחיי היום-יום שלכם? שתפו בדוגמאות.
ג. חשבו על פתרון בעיה בכיתתכם, כיצד ניתן להתגבר עליה בעזרת חוש הומור?
מכירים אמצעים ספרותיים
הרמז מקראי - שימוש במקורות לשוניים מן התנ"ך, שיוצרים קשר עם הטקסט המקראי. בדרך כלל הרמיזה מופיעה בטקסט כתוב, לרוב ספרותי, אבל גם בקולנוע ובמוזיקה יש שימוש בהרמז מקראי. ההרמז מוסיף עוד משמעות לטקסט, ובעזרתו אפשר להעמיק ולהבין את המצב המתואר יותר טוב.
3. ביאליק הוא אחד הסופרים שמשתמשים הרבה בהרמז מקראי, וגם בסיפור "שלמה המלך והדבורה" הוא עשה זאת. כתבו דוגמאות לכך.
4. דמותו של המלך שלמה מופיעה בספר מלכים א' (פרק ג', פסוק י"ב). נאמר על המלך שלמה שהיה בעל "לב חכם ונבון אשר כמוהו לא היה ואחריו לא יקום".
מה דעתכם: האם דמותו של המלך באגדה (אופיו, תכונותיו ומעשיו) תואמת לתיאור דמותו בתנ"ך? הסבירו.
*304*
*304*
בת-יונים הומיה,
בת-יונים בהירה,
נחתני בים
על כנפי הסירה
ותוליכני
לארץ הבחירה.
הוי, אמרו, הגלים,
הדגים במצולה,
איך אבוא בשערי
ארץ הסגולה,
ומפתחי שבור,
והדלת נעולה?
אין קול ואין עונה -
ויונה עם נער
עדיין מתדפקים
על דלת השער.
בעקבות השיר
1. מי הדובר בשיר?
2. השיר הוא שיר מסע וגעגועים; לאן מבקש הדובר להגיע? לאיזו ארץ הוא מתכוון? (קראו בספר בראשית, י"ז, ח'; בראשית, ל"א, ג'; דברים, ח', ז'-י').
3. באילו שמות קורא המשורר לארץ שאליה הוא שואף להגיע? מדוע הוא מכנה אותה בשמות אלה?
4. המשורר אינו יכול להיכנס לארץ, כי "מפתחו שבור" ו"הדלת נעולה". על מה מעידים תיאורים אלו?
5. המשורר פונה לדגים, אף שהוא יודע כי דגים לא יכולים לענות. מה מלמדת אותנו פנייה זו על מצבו הרגשי?
6. בת-היונים בשיר היא הרמז מקראי ליונתו של נוח. קראו בספר בראשית, ח' 8-13. מה הקשר בין הסיפור המקראי לשירו של ביאליק?
7. האם אתם מכירים סיפור נוסף על דמות מהתורה שלא זכתה להיכנס לארץ הבחירה? מהו הסיפור, ומדוע נמנעה ממנה הכניסה?
8. הקשיבו לשיר בביצועו של אריק איינשטיין. עצמו את העיניים. מה אתם מרגישים? (הקלידו ביו-טיוב: אריק איינשטיין מאחורי השער)
*305*
*305*
ויהי היום עוד ודוד יושב בגנו, וירא צרעה אוכלת עכביש, ויאמר: "אלוהים, למה בראת את אלה לשווא? הצרעה השחת תשחית את הדבש ועשה לא תעשנו; והעכביש ארוג יארוג כל השנה וקוריו לא יהיו לבגד. מה בצע ומה חפץ באלה?" והנה קול אלוהים באוזניו:
"דוד, התבוז ליצירי כפי? יבוא יום ומצאת בהם תשועה גדולה וידעת כי לא בראתי דבר לשווא."
ולא מלאו הימים ודוד ברח מפני שאול המלך, כי בקש שאול את נפשו, ויתחבא דוד במערה אשר במדבר. וימן לו אלוהים עכביש, ויארוג את מסכתו על פי המערה ויסגרנה. ויעבור שם שאול ואנשיו, וייאמר האחד: הבה נבואה אל המערה ונרגלנה, אולי דוד מסתתר שם. ויען השני: ראה המסכת השלמה בפי המערה, ולוא בא איש שמה כי עתה נקרעו קורי העכביש לקרעים. אין זאת כי ריקה היא.
ויסורו האנשים משם ואל המערה לא באו. ודוד שכב בירכתי המערה וישמע את כל דבריהם. ויהי כי הרחיקו רודפיו, ויצא ממחבואו, וירא את התשועה אשר עשה לו העכביש, ויברכהו וייאמר:
"ברוך בוראך וברוך גם אתה, העכביש!"
ויהי אחר הדברים האלה ושאול עודנו רודף את דוד. וישמע דוד כי באו שאול ואנשיו אחריו המדברה, וידע את המקום אשר חנו שם, ויבוא שמה וימצא את שאול שוכב ישן במעגל, וחניתו מעוכה בארץ וצפחת המים מראשותיו, ואבנר והעם שוכבים סביבותיו. ויגש דוד בלאט, וירא והנה רגלי אבנר זקופות בשנתו כשני עמודים, כי איש קומה הוא, ויעבור תחתיהן, כעבור איש בין המזוזות בשער, ויביא המעגלה ויקח את החנית ואת צפחת המים מעם מראשותי שאול, ואין רואה ואין יודע ואין מקיץ, כי כולם ישנים ותרדמת אלוהים נפלה עליהם. וישב לצאת - והנה מתח אבנר את רגליו ויכס על דוד, ותכבדנה עליו כשתי קורות, עוד מעט והתמעך. וירע לדוד ויקרא לאלוהים מן המצר, ותבוא צרעה ותשלח עוקצה בבשר רגל אבנר, וישב ויזקוף את דגליו, ודוד יצא בשלום.
אז ידע דוד כי אין דבר לריק במעשי אלוהים, ויש אשר יהי העכביש מלאכו והצרעה עושת דברו.
*306*
פירושים:
1. לשווא - לחינם
2. חפץ - צורך
3. תבוז - תזלזל, תלעג
4. ליצירי כפי - מעשי ידיי, ברואיי(אלה שבראתי)
5. תשועה - הצלה
6. ביקש שאול את נפשו - שאול רצה להרוג אותו
7. וימן - זימן
8. מסכתו - רשת הקורים שלו
9. ירכתי - קצה
10. צפחת המים - כלי קטן לאחסון מים
11. מראשותיו - המקום שעליו מניחים את הראש בשעת מנוחה או שינה
12. בלאט - בשקט
13. איש קומה - גבוה
14. מזוזות - משקופים
15. מצר - מצוקה, צרה
בעקבות הסיפור
1. באגדה מתוארים שלושה אירועים שונים.
א. כתבו מהם האירועים.
ב. מה הקשר בין האירוע הראשון לשני האירועים שאחריו?
דמויות - הדמויות בסיפור הקצר ובאגדה מעטות יחסית, והן נחלקות לדמות ראשית (או דמויות ראשיות) ולדמות משנית (או דמויות משניות). הדמות המשנית מסייעת בדרך כלל באפיון הדמות המרכזית ובבניית הרקע.
2. באגדה מופיעות מספר דמויות: דוד המלך, עכביש, צרעה, שאול המלך ואבנר. מי, לדעתכם, היא הדמות הראשית? מדוע בחרתם בה?
3. הדמויות המופיעות באגדה מופיעות בתנ"ך בספר שמואל א' פרק כ"ו.
א. קראו את הפרק בתנ"ך.
ב. השוו את האגדה לפרק המקראי. אילו פרטים לקוחים מהמציאות המקראית ואילו פרטים הם דמיוניים?
ג. נסו לענות: מה תפקיד הפרטים ההיסטוריים באגדה, ומה תפקיד הפרטים הדמיוניים?
4. מהו המסר של האגדה? איך הוא קשור לאגדה על שלמה המלך והדבורה (בעמוד 299)?
*307*
*307*
אבא שב מן היריד,
קנה לי רע וידיד;
ואמרתם: מי ומי? -
גדי בן-עזים, גד-גדי!
גדיי קטון, גדיי רך
ומשלג עורו צח,
בא ויתן עיניו בי -
גדי גדיי גד-גדי!
גר הגדי, ממרחק בא.
בא מאופיר או משבא,
גר וקטון ואני
מה ארחמך, גד-גדי!
בואה נכרות שנינו ברית,
אתה תהיה לי עמית.
גשה ושקה לי, לוק את פי,
גדי גדיי גד-גדי!
רגע קל ממך לא אשט,
איתי תאכל, איתי תשת,
מחצה לך ומחצה לי -
גדי גדיי גד-גדי!
ובצאתנו אל הגיא
נרקוד יחד - כה לחי!
על ההרים קל כצבי
גדי גדיי גד-גדי!
ובהגיע לי העת
קרוא מספר אלף בית,
מי הקורא אתי, מי? -
גדי גדיי גד-גדי!
ובלילה עת אשקוט,
ואישנה, מי ישקוד
תחת ערשי וישמור לי
עד הבוקר? גד-גדי!
פעם אחת ואני
הקיצותי - אין הגדי
"אמא, אמא!" "מה לך, בני?"
"היכן גדי? אי הגדי?"
"גדי אך הבוקר אור
הלך לו אל הר המור.
אל נא תבכה לו בני!
למועד ישוב הגדי.
שוב ישוב עמוס כל טוב,
פרי ומגדנות לרוב!
צימוקים מלוא הדלי
יביא שי לך הגדי.
גם ישיח נפלאות
על הרים ועל גבעות,
על שדות חמד, ארצות צבי
יספר לף הגדי."
ומאז אייחל דום -
הישוב הגדי הלום?
אנשי חסד, אמרו לי:
אימתי ישוב הגדי?
*308*
בעקבות השיר
1. מדוע מרחם הדובר על הגדי שהביא לו אביו?
2. הדובר אוהב את הגדי אהבה גדולה. הביאו שלוש דוגמאות לאהבה זו מהשיר.
3. בשיר אומר הדובר לגדי: "רגע קל ממך לא אשט". מה פירוש המילה "אשט"?
- אשתה
- אשוט
- אשוטט
- אשתטה
4. השיר בנוי משלושה-עשר בתים, אבל ניתן לחלק אותו לשני חלקים.
א. מה הם שני חלקיו של השיר? הסבירו את החלוקה.
ב. מי הדובר בכל אחד מהחלקים?
5. השיר מסתיים בשאלה. מדוע, לדעתכם, בחר המשורר לסיים כך את השיר?
מכירים אמצעים ספרותיים
שאלה רטורית - שאלה רטורית (מיוונית: תורת הנאום) היא שאלה שהתשובה עליה מובנת מאליה. המטרה של השאלה אינה לקבל תשובה ממשית. הכוונה של השאלה היא לעורר תשומת לב ולהבחין בבעיה או ברעיון. כשהשומע עונה לעצמו על השאלה, הוא משתתף באופן פעיל, ולכן הרעיון מובן טוב יותר ומועבר טוב יותר.
6. באנגלית מציינת המילה "גדי" (kid) הן ילד והן מעשה שטות. גם בעברית הקדומה המילה "גדי" שימשה לציון נער: "גדיים שהנחת נעשו תיישים בעלי קרניים" (מסכת ברכות). מדוע, לדעתכם, בחר ביאליק דווקא בגדי כדי לתאר את האהבה הגדולה בינו ובין הילד-הדובר בשיר?
7. האם גם לכם היתה חיית מחמד שאבדה? כתבו על המקרה ותארו מה הרגשתם. איך הסתיים הסיפור שלכם?
*309*
*309*
א
בימי שאול המלך ישבה באשקלון בקרב הפלישתים אשה אלמנה מן העבריות. והאשה יפת תואר וטובת מראה עד מאד, וכסף רב לה, אשר הנחילה בעלה העשיר במותו. ויראנה נציב פלישתים וישא עיניו אליה, ויחרוש מזימות לתופשה ולהביאה אל ביתו בחזקה, כי בימים ההם לא נודעה עוד יד שאול בפלישתים, ותרם ידם על ישראל ויעשו בהם כרצונם. ותירא האשה מאוד לנפשה, פן יעשה בה הפלישתי את מזימתו הרעה, ותקם ותאגור את כל שקלי זהבה וכספה ותטמנם ידות ידות בכדי חרש, ובפי הכדים שמה דבש, ותישאן בסתר לשכנה העברי, הוא מודע בעלה מאז, ותפקידן בידו בפני עדים, ודבר הכסף והזהב הטמונים שם לא הגידה לו. ובלילה ההוא ברחה האשה מן העיר ומזימת הנציב הופרה. ומודע האלמנה טמן את כדי הדבש באוצרו באחת הפינות וישכחן. ויהי היום ויעש האיש משתה בביתו, כי הביא אשה לבנו, וישם דבש לפני הקרואים, ולא מצא לכולם. ויזכור את הפקדון, ויבא לאוצרו לשאול לו מעט דבש מן הכדים, ויהי בהריקו את הכד האחת - והנה זהב וכסף נוצצים מקרבה. ויחפש גם ביתר הכדים והנה כולן מלאות שקלי כסף וזהב מתחת למכסה הדבש; ויסיתהו ברק הזהב, וימעל מעל, וישלח יד בפקדון שכנתו האלמנה, ויקח בסתר את כל הכסף והזהב וישם בכליו, ואת הכדים מלא אחרי כן דבש עד שפתן כבראשונה, וככלותו לעשות את התועבה וימח ידיו ויצא, ויאכל, וישת, ואיש לא ידע את גנבתו.
ב
ויהי מימים ויצא שאול לקצות בפלישתים, ויך בהם מכה גדולה ויפול מהם רב, וגם נציב אשקלון נפל בנופלים. ותשמע האשקלונית כי מת האיש הצודה לה, ותברך את אלוהים, ותמהר ותשב אל עירה ואל ביתה. ותבוא אל שכנה לקחת פקדונה, ויוצא אליה את כל הכדים עד אחת, וישיבן לידה בפני העדים הראשונים, כולן כמספרן וכמראיהן, מלאות דבש עד שפתן, כיום אשר הופקדו בידו, אין נגרע מאומה. והאשה לקחה את הכדים ותשאן אל ביתה, ויהי בערותה אותן, והנה לא מצאה בתוכן את כספה וזהבה. ותישא האשה את קולה ותבך מאוד, כי מה תעשה עתה באבוד לה כל רכושה יום אחד, והיא אשה אלמנה וקשת רוח ושבעת עמל ונדודים. ותרץ ותצעק אל שופט העיר ותספר לו את כל הדבר. וישמע השופט את צעקתה, ויט אוזן לכל דבריה וייאמר:
"ביתי, היש לך עדים כי שמת כספך וזהבך בכדים?"
*310*
ותאמר האשה:
"אין."
ויאמר השופט:
"אם כן, מה אעשה לך, ביתי? לכי אל המלך שאול, אולי יושיעך הוא."
ותלך ותבוא לפני שאול, וישמע גם הוא את דבריה, וישלחנה אל הזקנים אשר בשער בית-אל, ותבוא ותעמוד לפני שבעים ושנים הזקנים אשר בבית-אל ותספר באזניהם את כל דבר המעל אשר מעל שכנה בפקדון ויציגנה יום אחד ריקה מכל רכושה.
וישאלנה גם נשיא הזקנים כשאלת השופט לאמור:
"ביתי, היש לך עדים כי אמנם כן הוא כדבריך, כי שמת כספך וזהבך מתחת לדבש?"
ותאמר האשה:
"אהה, אדני, וכל עדים אין לי, כי עשיתי בעלמה ובחפזון מפחד נציב פלישתים עלי."
וייאמר נשיא הזקנים:
"אם עדים אין לך, קצרה גם יד השופטים מהושיעך. יושיעך אלוהים."
ג
ותצא האלמנה מאת פני הזקנים במפח נפש, ותלך בדרך לשוב אל ביתה הלוך ובכה, כי ראתה את נפשה עזובה, ואין ישע ואין תקוה. היא יצאה את העיר, והנה חבר נערים קטנים לפניה, משחקים יחד על יד הדרך. ויצא האחד, והוא נער אדמוני עם יפה עיניים, ויגש וישאלה ברחמים:
"מה לך, אשה, כי תבכי, ויד מי היתה בך? היד אלוהים אם יד אדם?"
ותספר לו האשה את כל הרעה אשר עשה לה שכנה העברי ואת אשר השיבו השופטים את צעקתה ריקם, מאין עדים לה. ותבך מאוד ותאמר:
"אהה, בני! איככה אשוב עתה אל ביתי, ולי אין משען ומשענה, כי אשה אלמנה אנכי, ובידי אין עתה כל."
ויצא לבב הנער לדבריה, כי נכמרו עליה רחמיו, וינחמה ויאמר:
"אל נא תבכי, אשה, עוד לא פסה כל תקוה. שובי לכי אל המלך שאול ובקשי מעמו כי יתן את משפטך בידי ואני אוציאנו לאור. מהרי לכי, ואני אחכה לך כה עד שובך."
ותעש האשה כדבריו ותשב אל המלך ותגד לו את דברי הנער. ויאמר המלך:
"הביאיהו אלי."
ותקרא האשה לדוד, ויבוא וישתחו לפני המלך אפיים ארצה. והמלך ראה את רוך שנותיו וילעג לו כלבו וייאמר לו:
*311*
"האתה הוא זה הנער אשר התפאר באוזני האשה לאמור: אני אוציא את משפטך לאור?"
ויען הנער:
"המשפט לאלוהים ובחסדו אבטח. יצווה המלך את עבדו ואשר יורני אלוהים, אותו אשמור לעשות."
ויסב המלך פניו מעמו אל האשה ויאמר:
"לכי עמו ויושיעך, אם יוכל."
וילך הנער עם האשה, ויצוונה להוציא אליו את הכדים, ותוציאן ויראן את האיש אשר הופקדו בידו, וישאלהו:
"הכר נא, האלה הן הכדים אשר היו מופקדות בידיך?"
ויאמר האיש:
"אלה!"
ויצוו הנער עוד, ויריקו את כל הדבש אל כלים אחרים. אחרי כן הרים את הכדים אחת אחת וינפצן לעיני כל הנצבים שם, ויהי בנפצו, וימצאו פתאים שני שקלי זהב נוצצים בתוך השברים, כי דבקו אל צלעות הכדים, ולא השיגתם יד הגנב, וישארו שם.
אז ירים הנער את שני השקלים לעיני כל הקהל וייאמר:
"הנה שני העדים. האיש עשה את התועבה בסתר ושני השקלים האילמים גילו עוונו בקהל."
וירא הגנב כי נגלה עוונו, ויתן תודה, וישב את כל הפקדון לאשה, לא החסיר מאומה.
ויושע הנער ביום ההוא בחכמתו את האלמנה מיד עושקה.
ושאול וכל ישראל שמעו את דבר המשפט אשר עשה הנער וישתאו. וידעו כלם כי רוח אלוהים בו.
ושם הנער דוד, הוא דוד בן ישי בית הלחמי, אשר היה אחרי כן למלך על ישראל.
בעקבות הסיפור
1. האלמנה מפקידה בידי השכן כדים מלאים זהב. האם היא בטחה בו? נמקו.
2. מדוע שולח השופט את האלמנה לשאול המלך?
3. מה פוסק שאול? מה דעתכם על הדרך שבה נהג באלמנה?
4. מדוע דוד היה משוכנע שיצליח להוכיח את צדקת האלמנה?
5. מה דעתכם על הדרך שבה דוד הוכיח את צדקתה של האלמנה? האם אתם יכולים לחשוב על דרך אחרת להוכיח את צדקתה?
*312*
6. הסיפור מתאר את שאול המלך ואת פגישתו הראשונה עם דוד. קראו בתנ"ך בספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוקים י"ז-כ"ג על הפגישה הראשונה ביניהם:
"(יז) ויאמר שאול, אל-עבדיו: ראו-נא לי, איש מיטיב לנגן, והביאותם, אלי
(יח) ויען אחד מהנערים ויאמר, הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי, יודע נגן וגיבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר, ואיש תואר; ויהוה, עמו.
(יט) וישלח שאול מלאכים, אל-ישי; ויאמר, שלחה אלי את- דוד בנך אשר בצאן.
(כ) ויקח ישי חמור לחם, ונאד יין, וגדי עיזים, אחד; וישלח ביד-דוד בנו, אל-שאול.
(כא) ויבוא דוד אל-שאול, ויעמוד לפניו; ויאהבהו מאוד, ויהי-לו נושא כלים.
(כב) וישלח שאול, אל-ישי לאמור: יעמד-נא דוד לפני, כי-מצא חן בעיני.
(כג) והיה, בהיות רוח- אלוהים אל-שאול, ולקח דוד את-הכינור, ונגן בידו; ורווח לשאול וטוב לו, וסרה מעליו רוח הרעה."
השוו בין שני הסיפורים.
7. הסיפור שלפנינו הוא אגדה. סוגה זו מסתיימת בדרך כלל בסוף טוב. גם בסיפור זה הצדק יוצא לאור. מה דעתכם, האם זה כך תמיד?
*313*
-315
(לא הועתקו לברייל)
סוף הספר