צועדים בדרך המילים

לכיתה ד'

לימוד השפה העברית - קריאה, כתיבה, האזנה ודיבור

בינה גלר-טליתמן וחנה שליטא

ייעוץ ספרותי: ד"ר רבקה איילון

חינוך לשוני: עברית - שפה, ספרות, תרבות

כנרת בית הוצאה לאור 2015

הספר יצא באישור אגף אישור ספרי לימוד במשרד החינוך, אישור מספר 2639 מיום 30/7/15.

עמודי דפוס 5-328

העתיקה: בתי מנחם

הספרייה המרכזית לעיוורים

נתניה ישראל 2017

העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות התשע"ד - 2014, מהווה הפרה של זכות יוצרים.

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

תוכן העניינים

(התוכן ערוך כך: שם הפרק ועמוד דפוס)

*5*

לא הועתק לברייל

תוכן עניינים לשוניים, הדרכה

*6*

לא הועתק לברייל

רשימת מקורות לספר ד'

*7*

תודה

השירות הבולאי - בול ביאליק, בול יצחק רבין

הוצאת ידיעות ספרים - ספרי חמד, הוצאת אחיאסף, הוצאת כתר, הוצאת עם עובד - על עטיפות הספרים יעקב קרמר - תפילת יום הכיפורים, באדיבות עיזבון ג'ון רוברטס מכון לבון - ארכיון העבודה - על תצלומה של הנרייטה סולד מאוסף תצלומי עיתון "דבר" ד"ר שרה קלצ'קו, על קטעים מתוך הספר "מסע מדע לכיתה ד", הוצאת כנרת אמיר הר-גיל על התצלום בעמוד 250

לעיתונים מסע צעיר; אצבעוני ולרמי שיר; עיניים; גלילאו צעיר; אתר Ynet; אתר Walla; אתר מאקו וחברת קשת הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספריית פועלים מט"ח

ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים

לארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי (אסע"י), אוניברסיטת חיפה;

מאתר פליקר: 91 צלם בן ליו סונג

-https://www.flickr.eom/photos/blieusong/7233859260/m/photolist-c2eqko-5Ba4jb-nUoDYh-cEuJz7-eBKhvm-imG zoF-rMZrqF-ibMouD-9qFjyP-8983cU-54CcK7-6KjiMj-eKjMu8-7dhM94-puSh85-8WKeaS-5mgVd3-8z3fgS-niYf- 7JYDS2-6gHw-67PeK6-8FEgxZ-9XVS6d-4EuvmP-bzTrsQ-dFHL1 V-4EuwRK-4qFLPz-9AjqAU--zi5iH-kA-75HiQJ 5dGLf1-9t799m-i9m9Ga-8mYCLD-i9mhdS-4w7XRT-mjf29-98pL3v-ocEEDN-6PtVEk-qFnNH9-8QyYT5-iTwpui-t2BbU9-7y7XcQ-eJqgWG-iRfXpJ-89X0uE

מתיו הולשר 141

haaretz.co.ilKx-2kc9XY-2k8bRZ-2kbNYo-2kcEDE-2kc6z5-2k7tb4-2k7nKB-2kcjQQ-2kcAdQ-2k82kk-2k7WKB

324

httpswww.flickr.comphotos22986659@N043641404138inphotolist-xM9zY-5ESWtK-5LHQCf-5ESWnP-5m7dj-dbQyGG-6podLS-5m7ed-Gu2rq-50CM6L-rqwjPU-dbQy3X-G1gXQ-dbQySd-bmsfxT-bmrXD2-bmrZ5X-5EXfW-u-bmsrCt-bmstqD-8aFICqn-AGpkM-0JSVC8-bmseq2-snnk47-5m7aC-j2AkLb-7oDqsE-8vBWnB-4jhu6U-5jbYZU-6Ac1HP-4riPHv-7i5zrs-aXDJ76-ihKv2q-p25MZH-7z2gzm-4u72Z8-5QLpW1-bms4pB-2YEupR-9Dmmd-9Y0pUP-4xvB2e-bmrS1n-6AbZGz-N5AGx-6AeGBU-r2Jr70

צ'לסי מארי היקס 325

https://www.flickr.com/photos/seafaringwoman/5808573199/in/photolist-9RhsrM-5NHm6G-9pWUG-4dLQWB-7FFEx2-cmEAL-a4K3Fy-g2Sva-9QKTbq-9QKT1d-9QKSKU-9QH4nR-4Z0sL-9QH5a2-9QH58z-9QH4Fa-9QH49i-9QH45c-9QKU71-9QH35M-edSAHw-g06qJ-7uPcay-9ymvjx-58JZYC4-QUQR8-7T4kY2-h7JPA-2Lc4hv-fh44Rb-K0mCT-8FGRqh-cQy7LQ-7wirnj-6VRprH-4dLQWv-2DynFY-8PBW0Q-6wW7NB-4Z58Fp-neVe9-9jZ4j-7tkv4q-eswLv-9LMceJ-6kt1Nk-6zsQaT-fh4349-fh44QC-fh44HW

*8*

יחד ולחוד

*8*

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

*9*

מה במדור?

*9*

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

המדור עוסק בשאלה מהו חבר טוב, ביחס לשונים בחברה ובזכויות שיש לילדים.

- נקרא על הצורך בחברות אמת בשיר "חבר שלם" מאת שלומית אסיף-כהן, נכיר בעיות בין חברים - בשיר "הקטטה" מאת קדיה מולודובסקי.

- כיצד ראוי להתייחס לשונה בחברה? נחשוב על כך כאשר נקרא את השיר "האיש שלא יודע מה אומרים" ואת "האיש הירוק" מאת יהונתן גפן.

- נלמד את "הצהרת זכויות הילד בישראל".

לשון ושיח

- נלמד מילים וצירופים חדשים כדי שנתבטא בלשון מדויקת בכתב ובעל-פה.

- נמשיך ונתנסה בניהול דיונים לפי כללים מוסכמים.

- נכתוב סיפור.

- נלמד להשתמש במילת קישור, מילים שמקשרות בין חלקי המשפט או בין שני משפטים, כמו: אבל, כדי, בגלל ועוד.

- נכיר את שם הפועל.

- נעסוק בראשי תיבות.

*10*

לקראת קריאה

מיהו חבר אמת לדעתכם? כתבו במחברת.

חבר שלם / שלומית כהן-אסיף

*10*

כל אחד צריך שיהיה לו חבר אחד לפחות.

חבר יותר מאח, יותר מאחות.

חבר כל הזמן כל הימים, לא חבר לפעמים.

חבר שמקשיב שיודע לריב,

חבר בלי לשקר חבר שתמיד חוזר.

כל אחד צריך שיהיה לו חבר.

לא רבע חבר לא חצי.

חבר שלם אחד לפחות.

חבר יותר מאח, יותר מאחות.

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

*11*

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

1. א. שם השיר הוא "חבר שלם". מנו את מספר הפעמים שהמילה "חבר" מופיעה בשיר.

ב. מה אפשר ללמוד מהחזרה הרבה הזאת על שאיפתו של הדובר?

2. א. מה הן תכונות האופי של חבר טוב לפי הבית הראשון?

ב. בבית השני כתוב שהדובר אינו רוצה ב"חצי חבר". איזו שורה בבית הראשון יכולה להסביר מהו "חצי חבר"?

3. מה מתוך הדברים שמציין השיר חשוב גם בעיניכם? נמקו תשובתכם.

4. כותרת השיר היא: "חבר שלם". הסבירו אותה לפי הבנתכם.

5. בשיר מופיעה המילה "חבר". החליפו את המילה חבר במילה "חברה". התאימו לשינוי את השיר כולו.

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

קראו את השיר בדייקנות ובהנגנה מתאימה.

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

1. אחת התכונות שהדובר מחשיב אצל חבר היא אמירת אמת: "חבר בלי לשקר". האם קרה שחבר שיקר לכם? אם כן, איך הרגשתם?

2. בשיר כתוב: "חבר שמקשיב שיודע לריב". מה דעתכם, האם חילוקי דעות פוגעים בחברות או תורמים לה?

הדרכה

- עבדו בקבוצות.

- הקדישו מחשבה לנושא.

- אלה החושבים שחילוקי דעות פוגעים בחברות, ואלה החושבים שחילוקי דעות תורמים לחברות ישוחחו ביניהם בנפרד ויגבשו נימוקים משכנעים במסגרת הקבוצה.

- שני הצדדים יביעו את דעתם, ינמקו ויביאו דוגמאות לחיזוק עמדתם.

- החליטו אילו מהנימוקים של כל דעה הם נימוקים חזקים והציגו אותם לפני הכיתה.

(המשך בעמוד הבא)

*12*

לאחר הדיון שוחחו על האופן שבו התנהל השיח בקבוצה:

- האם הקשבנו לדברי חברינו?

- האם אפשרנו לכל חברי הקבוצה לדבר?

- האם חיכינו בסבלנות שכל החברים בקבוצה יסיימו את דבריהם?

- האם התייחסנו בסובלנות ובכבוד לדעות מנוגדות לדעות שלנו?

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

1. המילה ידיד היא מילה נרדפת למילה חבר המופיעה בשיר.

האם הייתם מחליפים את המילה חבר במילה ידיד בשיר שקראתם? הסבירו את תשובתכם.

יש מילים נרדפות נוספות למילה חבר בעברית.

גם המילה רע פירושה "חבר", וגם המילה אח משמשת לפעמים במשמעות של חבר קרוב.

משמעות המשפט אין לו אח ורע בעברית של היום היא: אין דומה לו: הוא יחיד במינו. לדוגמה: לנדיבותו של האיש אין אח ורע בעולם.

2. א. שערו, מדוע מופיעות בצירוף גם המילה אח וגם המילה רע?

ב. כתבו משפט ושבצו בו את הצירוף שלעיל.

3. יש עוד מילים נרדפות המופיעות בצמדים דוגמת אח ורע. השלימו את המילה החסרה בצמדים שלהלן וכתבו משפט לכל צמד מילים. היעזרו במחסן המילים:

(בספר מחסן מילים - היעזרו במורה: שקר, נפש, שעל, חשבון)

השלימו:

על כל צעד ו--

בלב ו--

דין ו--

-- וכזב.

*13*

לקראת קריאה

קראו את שם השיר והסבירו אותו(תוכלו להיעזר במילון). מה אפשר לדעת על נושא השיר מכותרתו?

הקטטה / קדיה מולודובסקי

*13*

זה היה כחום היזם, יום של קיץ, אין ענן.

שחקו להם הטף, בשדה, בצל אילן.

מספרם היה שלושה: אליפלט, שרה, מיכה.

תפוחים קטפו להם ומבאר שתו הם, ניחא.

אף הגיל והשמחות לא ארכו, הכל עבר.

ביניהם נפלה קטטה, ככה סתם, על לא דבר.

בא הערב. הלבנה בשמים מתגלגלת.

אז התחילו מדברים מיכה, שרה, אליפלט.

אליפלט סח: אצלנו בחצר חבית נצבת,

שם במים על מחצלת הלבנה לישון שוכבת.

מיכה אז פורץ בכעס: שקר, שקר, להד"ם!

אצל סבא על הגג ישנה היא על סולם!

אז כאש נדלקת שרה: מצחיקים אתם, הטף!

הלבנה מול מיטתי מתנועעת על ענף.

כך מריב לציפורניים ומדחי אלי דחי.

זה יצא בשן ועין, זה בחוטם, זה בלחי.

ועכשיו אתם החליטו מי צודק בין השלושה.

רק דבר אחד זכרו נא: בלי מכות, בבקשה.

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

*14*

משתפים ומגיבים

קריאת סיפור או שיר מעוררים אצלנו רגשות שונים. לעיתים אנחנו כועסים או מתפלאים על התנהגות הדמויות, לעיתים אנחנו מזדהים עמן, לעיתים דברי הדמויות או התנהגותן משעשעים אותנו ולעיתים היצירה כה מהנה עד שאנחנו רוצים להשתתף בעלילה. שוחחו על השיר והגיבו לדברי חבריכם.

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

1. השיר "הקטטה" הוא שיר המספר סיפור. קראו שנית את שני הבתים הראשונים הפותחים את השיר. מה יודעים מהפתיחה:

א. על המקום שבו מתרחשת העלילה?

ב. על הדמויות המשתתפות בעלילה?

ג. על האווירה השוררת בין הדמויות?

2. אילו ביטויים מתארים את שלבי ההידרדרות בהתנהגות הילדים בוויכוח? השלימו:

אליפלט: -- מיכה -- שרה --

3. א. מה טוען כל אחד מהילדים?

ב. מה דעתכם על הטענות האלה?

4. קראו שנית את הבית האחרון:

א. מה היא תשובתכם לשאלת המשוררת "מי צודק בין השלושה"?

ב. קראו בקול רם את הבית האחרון בשיר. חשבו לפני שתקראו באיזו הנגנה מתאים לקרוא אותו: בכעס, בחיבה, בהטפת מוסר או הבנה? לאחר הקריאה הסבירו את בחירתכם.

ג. האם אפשר להבין מהשיר מה יחסה של המשוררת לילדים?

*15*

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

1. א. האם אתם מסכימים עם דברי המשוררת שהסיבה לקטטה היא "ככה

סתם, על לא דבר"? הסבירו דבריכם.

ב. אם גם לכם קרה שהשתתפתם בקטטה שהתחילה "ככה סתם על לא דבר"? ספרו.

2. חזרו אל השיר "חבר שלם" בעמוד 10. האם גם הוא שיר סיפורי? נמקו.

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

כתבו את עלילת השיר כסיפור.

בחרו באחד הילדים בשיר לתפקיד המספר.

הדרכה

שוחחו:

- על מה אנחנו מוותרים כאשר הופכים שיר לסיפור?

- מה אנחנו מוסיפים לסיפור?

- בחרתם באחד מילדי החבורה לתפקיד המספר. איך תשפיע הבחירה הזאת על תוכן הסיפור? על השפה שבה "כתב הסיפור? (המספר שתבחרו מתאר איך קרו הדברים לפי מה שהוא ראה ושמע. כמו כן שפתו של המספר שונה משפת המשוררת.)

- כיצד יבוא לידי ביטוי המזג של המספר (מיכה "פורץ בכעס"; שרה "כאש נדלקת") בסיפור?

- חשבו בין אילו דמויות שמופיעות בשיר כדאי לשלב דו-שיח?

- תכננו סיום לסיפור. כיצד הסתיים הריב? האם הילדים נשארו חברים? האם למדו לקח מהסיפור? תכננו וחשבו לפני הכתיבה.

לאחר הכתיבה בדקו:

- האם כללתם בסיפור את כל האירועים המופיעים בשיר?

- האם הוא כולל את כל הדמויות?

- האם הוא מציג את הבעיה בין החברים שהתגלתה בשיר?

- עתה קראו את הסיפור לפני חברי הקבוצה ובקשו מהם להציע שיפורים.

- תקנו את הסיפור בהתאם להערות מועילות של חבריכם.

- תוכלו להכניס את הסיפור לתלקיט ולקבל את תגובת המורה, ואם יש צורך בכך, תקנו שוב.

*16*

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

1. א. בדקו במילון וכתבו את פירוש הניבים האלה: מדחי אל דחי, יצא בשן ועין.

ב. ספרו בקצרה על מקרה והשתמשו באחד מהניבים האלה.

2. בשיר כתוב: "זה היה כחום היום". הצירוף "כחום היום" נמצא בספר בראשית פרק טו, פסוק 1, שבו מסופר על אברהם: "והוא יושב פתח האוהל כחם היום".

א. מה פירוש הצירוף המודגש? (כחום היום).

ב. כתבו בקצרה מקרה והשתמשו בצירוף הזה.

ראשי תיבות

תיבה היא מילה נרדפת למילה. נוהגים להשתמש באותיות הראשונות של המילים כדי לקצר. קיצור זה נקרא ראשי תיבות. להד"ם הם ראשי תיבות לצירוף "לא היו דברים מעולם".

סימן הקיצור נקרא "גרשיים".

3. התאימו לכל אחד מראשי התיבות את המילה או הצירוף המתאימים מתוך מחסן המילים.

מחסן מילים:

זכרו/ה לברכה, תל אביב, רבי משה בן מימון, חכמינו זכרם לברכה, קילוגרם, בדרך כלל, רצוף בזה, תורה נביאים כתובים

א. רמב"ם ב. חז"ל ג. ז"ל ד. בד"כ ה. ת"א ו. תנ"ך ז. רצ"ב ח. ק"ג

דוגמאות לראשי תיבות שהפכו למילים:

תפוז (תפוח זהב)ארה"ב (ארצות הברית) דו"ח (דין וחשבון) ד"ש (דרישת שלום) רמטכ"ל (ראש המטה הכללי) להד"ם (לא היו הדברים מעולם) צה"ל (צבא ההגנה לישראל)

*17*

להציל את שילו / רינדולס נילור פיליס

*17*

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד

לקראת קריאה

אילו שאלות מתעוררות אצלכם כאשר אתם קוראים את שם הספר ומתבוננים באיור החטיפה?

האם העיון בעטיפה הקדמית של הספר מעורר סקרנות לקרוא אותו? נמקי דבריכם.

קראו את הפרק הראשון בכיתה ושוחחו על התרשמותכם מהדמויות המוזכרות בו.

במהלך הקריאה

1. גזרו סימניות מנייר וטמנו בעזרתן קטעים המתארים:

א. את התנהגותו של ג'אד במצבים שונים.

ב. את יחסם של האנשים בעיירה לג'אד.

2. א. בחרו קטע אחד לקריאה בקול רם לפני הכיתה. הקפידו על קריאה שוטפת ומדויקת. קראו כאילו אתם שחקנים.

ב. הסבירו מדוע בחרתם בקטע.

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

הציעו נושאים לשיחה על הספר או בחרו מבין הנושאים האלה:

1. האם צדק האב כאשר אמר במגע לג'אד: "אני מאמין שצריך לתת לכל אחד הזדמנות נוספת"(להשתנות לטובה)? נמקו דבריכם.

2. מה היה חלקו של ג'אד ומה היה חלקם של מרטי ואביו בשינוי לטובה שחל בג'אד? נמקו דבריכם.

3. מה אפשר ללמוד מהתנהגותו של המספר, מרטי, על תכונות האופי שלו? לדוגמה: מרטי חרוץ הוא עובד אצל הווטרינר בסופי השבוע. הוא מוכן להתאמץ, להביא גדר לג'אד ולעזור לו לבנות אותה.

מציגים

הציגו את אחת השיחות בין הילדים במשפחתו של ג'אד.

*18*

האיש הירוק / יהונתן גפן

*18*

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

1 אם במקרה אני פוגש מישהו שלא מבין אותי חושב שאני תינוק.

אם במקרה אני פוגש מישהו שלא יודע לבכות ולצחוק.

אם אני פוגש מישהו כזה, אני תכף מספר לו על האיש הירוק:

2 היו היה פעם, בעיר ירוקה, גר לו איש אחד, איש ירוק. האיש הירוק גר בבית ירוק עם דלת ירוקה וחלונות ירוקים. הייתה לו אישה ירוקה ושני ירוקים ירוקים. ובלילות הוא היה ישן במיטה הירוקה שלו וחולם חלומות ירוקים-ירוקים.

יום אחד, קם האיש הירוק בבוקר ירוק, נעל נעליים ירקות, לבש חלצה ירוקה, ומכנסיים ירוקים. על ראשו חבש כובע ירוק ויצא החוצה. האיש הירוק נכנס לאוטו הירוק שלו ונסע בכביש הירוק. מצד אחד של הכביש ראה האיש ים ירוק, ומצד שני המון פרחים ירוקים. זה היה יום יפה, והאיש הירוק שמח ושר שירים ירוקים ועישן סיגריה ירוקה עם עשן ירוק.

ואז ראה האיש הירק שעל הכביש עומד איש כחול. האיש הירק עצר את האוטו הירוק שלו ושאל את האיש הכחול: "הי, איש כחול, מה אתה עושה פה?" "אני?" אמר האיש הכחול, "אני מספור אחר".

*19*

משתפים ומגיבים

איזה רושם השאיר עליכם האיש הירוק? מה אתם חושבים על חייו? שוחחו על הסיפור והגיבו זה לדברי זה.

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

1. למי מספר הילד את הסיפור על האיש הירוק?

2. מיינו את הפרטים הידועים על חייו ועל עולמו לקבוצות. תנו שם לכל קבוצה.

3. כאשר פוגש האיש הירוק את האיש הכחול הוא מגלה שיש אנשים אחרים בעולם שהוא לא מכיר. האם גם לכם קרה שפגשתם אנשים שונים מאוד מכם? ספרו.

4. "אני מסיפור אחר", עונה האיש הכחול לאיש הירוק. העתיקו רק את המשפטים שיכולים לדעתכם להסביר למה התכוון:

א. המראה שלי שונה משלך (צבע העיניים, צבע העור, הגובה...).

ב. המנהגים, הלבוש, השפה, המוסיקה, המאכלים שלי שונים משלך.

ג. הצבע לא חשוב.

ד. אני שייך לעם אחר.

ה. אנחנו שונים, ולכן לא נוכל להבין זה את זה.

ו. אנחנו שונים, אבל נוכל להתיידד.

אם תרצו, הוסיפו הסבר משלכם.

5. איך לדעתכם ירגיש האיש הירוק בעולם כחול? מדוע?

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

בחרו מבין הנושאים האלה:

1. האם קרה שהרגשתם כמו "איש כחול" בקבוצה של "ירוקים"? ספרו.

2. האם יש יתרונות לחבורה שיש בה אנשים "מכל הצבעים"? נמקו דעתכם. היעזרו בהדרכה בעמוד 11.

3. אילו מחשבות עורר בכם הסיפור על האיש הירוק?

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

בחרו צבע אחד וציירו אנשים, בתים, מכוניות ונוף. הכניסו לציור דמות בצבע אחר. תלו את עבודותיכם במסדרון בית הספר.

*20*

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

-חשבו מהו ההבדל בין האמירה: "האיש חיריק" לבין האמירה "האיש ירוק"; אחרי איזו משתי האמירות אפשר לשים נקודה?

"האיש הירוק" הוא אמירה בתוך משפט:

למשל, האיש הירוק גר בבית ירוק; אני תכף מספר לו גלל האיש הירוק. לעומת זאת האמירה "האיש ירוק", היא משפט בפני עצמו, אפשר לשים נקודה אחרי הצירוף; אפשר לומר האיש ירוק ולא כחול. במילים אחרות, כאשר השם מיודע ושם-התואר אינו מיודע, לפנינו משפט.

- שבצו את שמות התואר שבמחסן המילים במשפטים שלהלן. חשבו מתי יופיע שם התואר עם ה"א היידוע ומתי הוא יופיע ללא יידוע:

מחסן תארים: כחול, ירוק, שחור, אדומה, ורודה, קטן, ירוקה, לבנה

א. הילד -- הרגיש שלא מבינים אותו.

ב. הבית -- ואילו האיש --

ג. האיש ישן במיטה -- שלו.

ד. המכונית --

ה. הכלנית -- ואילו הרקפת --

ו. הצבע -- מסמל אבל בתרבויות שונות.

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

1. הצבעים מזכירים לאנשים דברים שונים. ערכו מחקר קטן בקרב חברים או בני משפחה. שאלו "מה מזכיר לכם הצבע השחור; הצהוב; האדום; הלבן; הירוק; הכחול". כתבו הכול במחברתכם והשוו בין הסיכום שלכם לסיכומים אחרים בכיתה.

2. אם תרצו, עיינו בספר "קט כחול וקט צהוב" מאת ליאו ליאוני. ספרו במליאה על התרשמותכם ממנו.

*21*

האיש שלא יודע מה אומרים / יהונתן גפן

*21*

יום אחד באה ענת בדמעות ואמרה: יונתן, יש לי סיפור עצוב נורא.

הלכתי אתמול לבד לראות את הגן הגדול ופתאום ראיתי איש שקצת נבהל.

ראיתי איש עם קרחת ועם מעיל כוחל ואמרתי שלום. האיש לא ענה לי בכלל.

הראיתי לו את הציוד שהתחלתי אתמול ואת הבלון שאולי היה קצת מקולקל. אבל הוא לא דיבר ולא רצה לשאול על הבלון כאילו לא ראה. אמרתי שאני מכירה אותו מאיזה מקום או מאיזה חלום ושאלתי אם הוא יודע אולי מה השעה.

אבל האיש שתק ועישן סיגריה קטנה ועשה כאילו הוא רוצה לישון, או כאילו יש לו באמת הפתעה.

יש הרבה אנשים שאין להם שעון - אמרתי לו - זה באמת לא אסון גדול! ואיך זה יתכן שיש לך קרחת ומעיל כחול ואתה אפילו לא אומר שלום לילדים?

חוץ מזה - עוד מעט ירד גשם גדול וכדאי מאוד שתכנס לאיזה בית.

ואולי תבוא אלינו ונמרוד יצחיק אותך נורא ויגיד לך דברים שלא שמעת אף פעם.

אבל האיש שתק כאלו בכלל לא שמע מה שאמרה ולא יודע מה אומרים ואחר כך היה ברק ועוד ברק ורעם.

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

*22*

לקראת קריאה

- לפני שנים רבות כתבו ילדים למשוררת לאה גולדברג ושאלו: מהו חלום? איך באים החלומות לבני האדם? בשיר: "האדון חלום" עונה להם המשוררת על שאלותיהם.

האדון חלום / לאה גולדברג

*22*

- מי זה גר, מי זה גר בקומה השישית מתחת לגג האדום?

- בקומה השישית תחת גג אדום מתגורר האדון חלום.

- ומדוע איננו יוצא מביתו, לא יראה את פניו כל היום?

- הוא עסוק עד מאוד, הוא עובד ועמל כל היום, האדון חלום!

האומנם לא שמעתם עוד מה מלאכתו? החלום הוא צייר גדול, יש לו בד גם ניר בקומה השישית, עפרונות וצבעים ומכחול.

לפרקים הוא בודה מליבו אגדות ויושב ומציירן כל היום, והנה בתמונות יצורים משונים, שרואים אותם רק בחלום!

ובערב נשלמת תמיד מלאכתו, הוא לוקח את כל תמונותיו ויוצא מביתו לחלק מתנות לישנים - לגדולים ולטף.

וודאי גם הלילה יביא לכולכם מתנות החלום-הצייר. אם תראו תמונותיו בעיניים סגורות, הלוא תספרו לי מחר!

מהנץ החמה הוא יושב ומצייר אנשים, וצמחים, וחיות, והרבה דברים שהיו באמת ושלא יכולים להיות.

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

*23*

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

1. השיר הוא שיר-סיפור. מה מספר השיר:

א. על מעשיו של "האדון חלום" מבוקר עד ערב?

ב. על כלי עבודתו?

ג. על מעשיו בלילות?

2. מהו חלום לפי השיר?

3. במה דומים מעשי "האדון חלום" למעשי אמן? הסבירו וצטטו מהשיר.

4. אילו נושאים מצייר "האדון חלום"?

5. אילו סוגי חלומות מצייר "האדון חלום" לפי הבית האחרון?

6. אם הדבר היה אפשרי, איזה חלום הייתם מבקשים מ"האדון חלום"?

7. קראו שנית את השיר. מה מבקשת המשוררת מהילדים?

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

1. א. כתוב ש"אדון חלום" "בודה מלבו אגדות". מה פירוש המילה בודה?

הסבירו לפי הבנתכם ובדקו במילון. ב. מה הוא שורש המילה "בודה"?

ג. מה משותף למילה " בודה" ולמילה "בדיה" מלבד השורש?

2. איזה סוג של סרט מכנים "סרט בדיוני"?

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

כתבו מכתב ל"אדון חלום". ספרו לו על חלומות שאתם מבקשים לא לשלוח לכם ועל חלומות שאתם רוצים לחזור ולחלום.

- בראש המכתב ציינו את התאריך משמאל לעמוד.

- כתבו משפט פנייה: "לכבוד האדון חלום".

- זהו מכתב בקשה אישי, לכן נכתוב אותו בלבביות ובשפה נרגשת.

- אפשר להתחיל כך: זה זמן מה אני מתכוננת לכתוב לך... או בזמן האחרון חלמתי חלום....

עתה כתבו את תוכן המכתב.

- סיימו במשפט ברכה כגון: "בכבוד רב"; "בידידות רבה" וכדומה.

- חתמו את שמכם.

- בדקו שבמכתב יש מענה לכל הנקודות שלעיל.

*24*

הצהרת זכויות הילד בישראל

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

1. זכותי לגדול בביטחון, בשלום ובבריאות - ולחיות במשפחה אוהבת.

2. זכותי שידאגו לי לאוכל, לבגדים, לבית ולהגנה.

3. זכותי שלא יכאיבו לי, שלא יפגעו בי ושלא יעליבו אותי.

4. זכותי ללמוד, לשחק, להתפתח ולקבל הזדמנות להוכיח את עצמי.

5. זכותי שלא יפגעו ברכוש שלי ובסודיות שלי.

6. זכותי לקבל שם ומקום שאליו אשתייך.

7. זכותי ליהנות מחוקים שמגינים על ילדים.

8. זכותי שלא יפלו אותי, ויתייחסו אלי כשווה - גם אם אני שונה.

9. זכותי לומר את דעתי ולהביע את רגשותיי.

10. זכותי שינהגו כלפי בכבוד - יקשיבו לי ויתחשבו בי.

אחריותי לכבד את זכויותיהם של מבוגרים וילדים אחרים!

(פרסום של "המועצה לשלום הילד")

*25*

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

1. אילו מזכויות הילד הופרו בכל אחד מהאיורים:

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

(בספר שלושה איורים שונים - היעזר במורה)

2. א. אילו מזכויות הילד הן באחריות ההורים?

ב. לאילו מזכויות הילד חייבת המדינה לדאוג?

ג. אילו מזכויות הילד מתאימות לדעתכם לחיי בית הספר?

3. הכנסת חוקקה חוקים לטובת ילדי מדינת ישראל. ציינו ליד כל חוק לאיזה סעיף בזכויות הילד הוא קשור:

א. חוק חינוך חובה (סעיף 4) ב. חוק איסור הכאת ילדים -- ג. חוק בריאות ממלכתי -- ד. חוק קצבת ילדים --

*26*

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

1. האם שמעתם או קראתם על מקרים שזכויות הילד לא נשמרו? ספרו.

2. לילדים יש זכויות, אך גם אחריות.

א. מהי אחריותם של הילדים?

ב. האם אתם מקיימים אחריות זו בבית הספר ובבית? הביאו דוגמאות. היעזרו בהדרכה בעמוד 11.

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

1. אנו יודעים שתפקיד מילות הקישור הוא לקשר בין חלקי במשפט או בין שני משפטים. השלימו את המשפטים האלה בעזרת מחסן מילות הקישור:

(בספר מחסן מילים - היעזר במורה) מחסן מילות קישור: מפני ש..., כדי ש..., ולכן..., משום ש..., כי.

א. "המועצה לשלום הילד" מפיצה את זכויות הילד -- גם מבוגרים וגם ילדים יכירו אותן.

ב. מתן זכויות מיוחדות לילדים הוא מעשה חשוב -- ילדים תלויים במבוגרים.

ג. ילדים הם קטנים וקל להתעלם מהצרכים שלהם, -- רבים מנצלים אותם.

2. כידוע, לצד זכויות יש גם חובות. השלימו כרצונכם את המשפטים שלהלן:

א. זכותי כילד --

ב. זכותם של ההורים --

ג. חובה עליך כתלמיד --

ד. חובתה של המדינה --

שם הפועל

זכויות הילד מנוסחות בקיצור רב. אחת הדרכים לקצר בניסוח היא להשתמש בשם הפועל במקום לכתוב משפטים שלמים. לדוגמה: "לגדול בביטחון". מדוע הדבר אפשרי? משום שברור כאן מיהו עושה הפעולה ולמי היא מתייחסת.

3. העתיקו דוגמאות לשם הפועל מתוך "הצהרת זכויות הילד" שבעמוד 24.

*27*

יחד בבית הספר

*27*

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

*28*

מה במדור?

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

בית הספר הוא המקום שבו למדנו לכתוב ולקרוא. הכתיבה והקריאה פותחות בפנינו את עולם הידע ומאפשרות לנו לקרוא ספרים להנאתנו.

- נקרא את השיר "אסתר" על ילדה שקריאת ספרים ממלאת את כל עולמה. כתבה את השיר נורית זרחי.

- איך חיו בני האדם לפני המצאת הכתב? מתי ועל ידי מי הומצא הכתב? כיצד שינה הכתב את חיי האדם? תשובות לשאלות האלו ולשאלות נוספות תמצאו בקטע המידע "המצאת הכתב" ובכתבה: "איזה מין כתב זה?" מאת לנה חרשי. - בבית הספר עומדים למבחן כוח הרצון להתגבר על קשיים וכן התנהגותנו כלפי השונים בחברה. נקרא על כך בסיפור "בהתעמלות" מאת הסופר האיטלקי ד'אמיציס.

- נקרא את השיר "ג'ינג'י" מאת מרים ילן שטקליס על מצוקתו של ילד שונה מאחרים בכיתה.

- נקרא מובאה (משפט או קטע המועתקים מספר אחר) מדברי ר' משה בן מימון (הרמב"ם) על התנהגות נאותה.

- נלמד על תלמיד יוצא דופן שהצליח למצוא דרכים להקל ולקצר את התרגול בחשבון בכתבה "גאוס קוסם המספרים".

לשון ושיח

- נלמד מילים וצירופים חדשים שבעזרתם נוכל להתבטא בלשון מדויקת בכתב ובעל-פה.

- נדון במאפייני כתבה בעיתון.

- נכתוב תולדות חיים.

- נעסוק בתפקידה של ו"ו החיבור.

- נלמד על חשיבות השימוש בתואר הפועל בכתב ובעל-פה.

- נלמד על שם הפועל.

- נבין את משמעות הצירוף "כש..." ואת הצירוף: "אף על פי ש..."

*29*

אסתר / נורית זרחי

*29*

אסתר קוראת כשהיא הולכת ברחוב. אסתר קוראת כשהיא במיטה. אסתר קוראת בזמן האוכל. אסתר קוראת כשהיא בכיתה. אסתר קוראת בכל מקום. קוראת כל היום.

אסתר הולכת ברחוב ולא רואה כבישים. אסתר הולכת ישר ולא רואה אנשים. אסתר, היזהרי, ישר על עמוד את עולה! ואסתר נתקלה.

אך היא לא מרימה את הראש: היא באמצע המילה.

אסתר קוראת גם באמבטיה. קוראת כשהיא מכינה שיעורים. ואין לה אף פעם מה לקרוא - כי אסתר גמרה כבר את כל הספרים.

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

*30*

משתפים ומגיבים

קראו את "משתפים ומגיבים" בראש עמוד 14 ושתפו את חבריכם בחוויית קריאת השיר.

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

בית א

1. א. אסתר קוראת בכל מיני מקומות. באילו מהמקומות האלה נהוג לקרוא ובאילו לא נהוג?

ב. מצאו את המילים החוזרות בבית הראשון. מה מדגישה החזרה עליהן?

2. מדוע, לפי דעתכם, אסתר קוראת כל כך הרבה?

בית ב

1. בבית ב כתוב על אסתר: "לא רואה כבישים... ולא רואה אנשים ...לא מרימה את הראש, היא באמצע המילה". כיצד עוזרים לנו המשפטים האלה להכיר את אסתר טוב יותר?

2. איזה משפט אחר שמופיע בבית ב' מוסיף ומחזק את מה שאנחנו כבר יודעים על אסתר? הסבירו בחירתכם.

3. לפי דעתכם מי אומר את המשפט: "אסתר היזהרי, ישר על עמוד את עולה!" נמקו תשובתכם.

בית ג

1. אילו התבקשתם לקרוא את שלוש השורות המסיימות את השיר בקול. איזו מילה הייתם מבליטים ומדגישים במיוחד? באיזו הנגנה הייתם קוראים אותה?

2. האם המשוררת מחבבת את אסתר? נמקו דעתכם.

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

1. מה משעשע אתכם בשיר?

"דבש מצאת אכול דיך פן תשבענו והקאתו" (משלי כה, טז)

פירושו: הדבש המתוק מפתה לאכול ממנו הרבה, אבל אם נגזים באכילת דבש, במוקדם או במאוחר נחוש בחילה ונקיא.

כוונת הפתגם היא שכל דבר צריך להיעשות במידה, משום שההגזמה מזיקה.

2. האם הפתגם מתאים לשיר? נמקו תשובתכם.

3. האם יש, לדעתכם, תחומים נוספים שצריך להיזהר שלא להגזים בהם? הביאו דוגמאות.

*31*

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

קראו את השיר בדייקנות ובהנגנה המתאימה. לפני הקריאה שוחחו ביניכם:

- מדוע חשוב להתאמן ולתרגל בקול לפני שקוראים לפני קהל?

- כיצד עוזרים לנו סימני הפיסוק בקריאה?

- לאילו מן המילים כדאי להתאים הנעה מיוחדת?

- על מה חשוב להקפיד, כדי שהמאזינים יוכלו להבין אותנו?

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

הציגו בפנטומימה את אסתר ברחוב, בזמן האוכל וכשהיא מכינה שיעורים.

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

כתבו המלצה על ספר שקראתם והוא מוצא חן בעיניכם לפי הדגם הזה:

- קראתי את הספר -- מאת -- הספר מספר על --

- הדמות שחיבבתי בספר במיוחד היא -- מכיוון ש --

- הספר עורר בי מחשבות --

- התרגשתי כאשר --

- הייתי במתח -- כאשר..

- צחקתי כאשר --

- התעצבתי כאשר --

- נהניתי לקרוא את הספר כי--

קראו את המלצתכם מהכתוב או המליצו בעל-פה על הספר לפני הכיתה.

- בכל פעם שתרצו להמליץ על ספר שקראתם רשמו את שמכם בלוח המודעות תחת הכותרת: תור להמלצה על ספר.

*32*

לקראת קריאה

נלי הוא ילד נכה שידו משותקת. כיצד הוא מתייחס להיותו נכה? כיצד מתייחסים אליו חבריו בבית הספר? נקרא על כך בסיפור שלהלן.

בהתעמלות (קיימת הערה בתחתית העמוד) / אדמונדו ד'אמיצ'יס תרגום: מרים שוסטרמן פאדובני

*32*

א. מכיוון שמזג האוויר המשיך להיות נאה ביותר, שינו את תכנית שיעורי ההתעמלות ועברנו מהתעמלות באולם להתעמלות מכשירים בחצר בית הספר. גארונה היה אתמול במשרדו של המנהל כשבאה לשם אמו של בלי. הגברת הזאת, בהירת השיער והלבושה בשחורים, באה כדי לשחרר את בנה מהתרגילים החדשים.

כל מילה הייתה בשבילה מאמץ, והיא דיברה כשידה מונחת על ראש בנה.

"הוא לא יכול..." אמרה למנהל.

אלא שנלי נראה עצוב מאוד על כך שנבצר ממנו להשתתף בהתעמלות מכשירים ולהיות מושפל בעוד עניין... "עוד תראי, אמא," אמר, "שאעשה כמו האחרים."

אמו הביטה בו בדממה, ופניה אמרו חמלה וחיבה. אחר כך ציינה בהיסוס, "אני חוששת מחבריו..." רצתה לומר, "אני חוששת שילעגו לו."

אך נלי ענה, "זה לא משנה לי... וחוץ מזה, ישנו גארונה. די לי שהוא לא יצחק." - ואז הניחו לו להשתתף בשיעורים.

ב. המורה מיד לקח אותנו אל המוטות האנכיים, המתנשאים לגובה רב, הורה לנו לטפס עליהם עד הקצה ולעמוד זקופים על המוט האופקי. דרוסי וקורטי טיפסו ועלו כשני קופים; גם פרקוסי הקטן עלה בזריזות, אף על פי שמעילו הגדול המגיע עד ברכיו הפריע לו - וכדי להצחיק אותו חזרו כולם על הפזמון החוזר שלו, "סלח-לי; סלח-לי."

סטארדי רטן בכעס והאדים כתרנגול הודו; אבל גם אילו היה מתפוצץ - היה מגיע אל קצה המוט, ואכן הגיע; וכך גם מביס, שכשהיה שם למעלה נעמד כמו קיסר; אבל ווטיני החליק פעמיים - למרות הבגד החדש הנאה, המפוספס בפסים תכולים, שנתפר במיוחד לשיעורי התעמלות.

אחר כך הגיע תורו של גארונה, שעלה בקלות תוך כדי לעיסת לחם, ואני חושב שיכול היה לשאת אחד מאיתנו על כתפיו בשעת הטיפוס - עד כדי כך גופו חזק והוא בעל כוח, השור הצעיר הזה. ואחרי גארונה - תורו של נלי. רק ראו אותו כשהוא נצמד אל המוט בידיו הארוכות והדקות, ומיד התחילו רבים לצחוק וללגלג; אבל גארונה שילב את ידיו הגדולות על חזו ושלח סביב-סביב

(הערה בתחתית העמוד) הסיפור הזה הוא פרק מתוך הספר "הלב". הספר מספר על קורות ילדי כיתה ד' במשך שנה באיטליה.

*33*

מבט רב-משמעות, עד שהובן תכף ומיד שיחטיף ארבע מהלומות גם בנוכחות המורה - וכולם הפסיקו לצחוק כהרף עין. נלי התחיל לטפס. הוא התאמץ, המסכן, פניו נעשו סגולות, נשימתו כבדה, זיעתו ניגרה ממצחו. המורה אמר - "רד למטה." אבל הוא לא ירד: התאמץ, התעקש: ציפיתי שבכל רגע יתגלגל וייפול למטה כשהוא מת למחצה. נלי המסכן! חשבתי לי, שאילו הייתי כמוהו ואמי הייתה רואה אותי - כמה הייתה סובלת, אמי המסכנה; עוד אני מהרהר כך, והנה ו-גש אהבה חזק לנלי שטף-עבר אותי, והייתי נותן אינני-יודע-מה כדי שיצליח לעלות, כדי שאוכל לדחוף אותו מלמטה בלי להראות.

בינתיים אמרו גארונה, דרוסי וקורטי, "נו, נלי, נו, קדימה, עוד קצת, אל ייאוש!" ונלי עוד התאמץ מאמץ רב, נאנק ונמצא במרחק טפח או שניים מהמוט. "יופי!" צעקו האחרים; "קדימה! עוד דחיפה אחת!"

סוף-סוף נלי נאחז במוט. הכול מחאו כפיים. "יופי!" אמר המורה. "אבל כעת, מספיק - אתה יכול לרדת." ואולם נלי רצה לעלות עד הסוף ולאחר קצת מאמצים הצליח להניח את מרפקיו על המוט, אחר כך את הברכיים, אחר כך את הרגליים. ולבסוף התרומם והזדקף, כשהוא מביט בנו למטה מתנשף ומחייך. שוב מחאנו כפיים, והוא הביט אז אל הרחוב.

ג. נפניתי לצד הרחוב, וראיתי - מבעד לצמחים המכוסים על גדרות הגן - את אמו מטיילת לאורך המדרכה ואינה מעזה להביט. נלי ירד, וכולם בירכו אותו בחגיגיות; הוא היה משולהב, ורדרד, עיניו נוצצות; הוא כבר לא נראה כמו תמיד. ביציאה, כשאמו באה לקראתו ושאלה אותו מוטרדת מעט ומחבקת אותו, "ובכן, בן מסכן, איך היה? איך היה?" ענו כל החברים פה אחד, "הוא הצליח יפה!" - "הוא עלה כמונו," - "הוא חזק, שתדעי לך." - "הוא זריז!" - "הוא בדיוק כמו כולם."

צריך היה לראות אז את פניה: האושר שהציף את האישה הזאת! היא רצתה להודות לנו ולא יכלה, היא לחצה את ידם של שלושה-ארבעה, ליטפה את גארונה, נטלה עמה את בנה, וראינו שהם הולכים שעה ארוכה בחיפזון, משוחחים ומנועעים בידיהם בינם לבין עצמם, שניהם שמחים כפי שלא ראה אותם איש מעולם.

(מתוך הספר הלב, הוצאת מחברות לספרות)

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

*34*

משתפים ומגיבים

איזה רושם השאיר עליכם נלי? מה אתם מרגישים כלפי אימו? כלפי גארונה? האם הייתם רוצים ללמוד בכיתה של נלי? שוחחו על הסיפור והגיבו זה לדברי זה.

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

חלק א:

1. למה ביקשה האם לשחרר את בנה נלי משיעורי ההתעמלות?

2. קראו שנית את דברי האם למנהל ואת דברי התגובה של נלי לדברי אימו. מה למדתם על תכונות האופי של כלי מדבריו ומהתנהגותו בחדר המנהל?

חלק ב:

1. במה שונה תיאור הטיפוס של נלי על המוט מתיאור הטיפוס של הילדים האחרים? כתבו בשפתכם והוסיפו ציטוטים קצרים מהסיפור.

בחרו וענו על 2 או 3:

2. בזכות מה הצליח נלי להגיע לראש המוט? כתבו יותר מעניין אחד.

3. האם הצלחתו של נלי בטיפוס על מוט הפתיעה אתכם? הסבירו תשובתכם.

4. מצאו בפסקה השנייה בעמוד 33 את הדברים שהמספר אומר בגוף ראשון.

א. לא כתוב במפורש מי הוא המספר. שערו, והסבירו את השערתכם.

ב. האם אפשר לדעת מה יחסו של המספר לנלי מדבריו? נמקו תשובתכם.

חלק ג:

מה יכולה האם ללמוד על נלי, מהצלחתו ומדברי חבריו?

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

בסיפור יש תיאורי פעולה מרובים. מכנים אותם בשם תוארי פועל.

תיאור הפעולות עוזר לנו לדמיין אותן בשעת הקריאה.

שימו לב, כשם שתואר השם מופיע אחרי השם(הילד היפה) כך גם תואר הפועל מופיע אחרי הפועל (פרוסקי עלה בזריזות).

למשל: על אמא של נלי מסופר שהיא "הביטה בדממה";

במשפט: "היא דיברה כשידה מונחת על ראש בנה", הצירוף כש (שווה כאשר)מציין פעולה או מצב המקבילים לפעולה או מצב שהוזכרו קודם:

אמו של נלי דיברה ובאותו הזמן הניחה את ידה על ראשו.

*35*

הנה כמה תוארי פועל נוספים:

בשמחה, באהבה, במהירות, בזהירות, ביעילות, בקושי

1. מצאו לפחות עוד שני תוארי פועל כאלה בסיפור.

2. כתבו מקרה שקרה בהפסקה בבית הספר. הקפידו לתאר את הפעולות בכתיבתכם.

3. השלימו לפי הקטע את המשפטים שלהלן:

א. אמו של נלי הביטה בו בדממה, כשפניה מביעות...

ב. גארונה שלח אל חבריו מבט רב-משמעות, כשידיו...

ג. נוביס נעמד כמו קיסר, כש...

ד. גארונה טיפס בקלות על המוט, כשהוא...

ה. נלי התחיל לטפס, כשנשימתו...

ו. נלי ואמו צעדו הביתה שמחים, כשהם...

ז. אמו של נלי הביטה בבנה לאחר שהצליח בטיפוס על המוט, כאשר...

4. קראו את המשפט שלהלן: "גם פרקוסי הקטן עלה בזריזות, אף על פי שמעילו הגדול המגיע עד ברכיו הפריע לו".

נסחו את המשפט מחדש מבלי להשתמש בצירוף "אף על פי ש", וכתבו מהי המשמעות של צירוף זה.

5. השלימו את המשפטים שלהלן לפי הסיפור:

א. סטארדי הגיע לקצה המוט, אף על פי ש...

ב. אף על פי שתפרו לווטיני בגד התעמלות מיוחד...

ג. נל' הצליח במשימת הטיפוס על המוט, אף על פי ש...

ד. אף על פי שהיה חלש, החליט נלי...

6. החליפו את המילה המודגשת בכל אחד מהמשפטים שלהלן במילה או בצירוף ממחסן המילים:

(בספר מחסן מילים) מחסן מילים וצירופים: חוששת, כהרף עין, נבצר ממנו, נאה, הניחו לו

א. מזג האוויר היה יפה.

ב. התלמיד לא יכול להשתתף בהצגה.

ג. האם חרדה לבריאות בנה.

ד. קיבל רשות להשתתף בהצגה.

ה. כשהמורה נכנסה לכיתה, כולם השתתקו מיד.

*36*

קיימים סוגים שונים של כותרות:

- כותרת מוסרת מידע - תפקידה ליידע את הקורא על נושא הכתבה למשל: "המצאת הדפוס".

- כותרת חידתית שאי אפשר להבין מקריאתה את נושא הכתבה, אך היא מעוררת עניין לקרוא את הכתוב כגון: "לבן שחור לבן".

- כותרת שמציינת דעה שבה הכותב מציין את דעתו כגון: "שמרו על יערות הגשם".

לקראת קריאה

- על מי מדברת הכותרת "גאוס קוסם המספרים"? מה היא אומרת עליו?

- קראו את כותרות המשנה. איזה ידע הן מוסיפות על תוכן הכתבה?

- כיצד נדע שלכתבה שלושה חלקים?

- במה שונה כותרת המשנה הראשונה משאר כותרות המשנה שבכתבה?

- אחרי קריאת הכתבה שוחחו על סוג הכותרת הראשית.

גאוס קוסם המספרים / רמי שיר

*36*

ככה זה היה באמת!

הדבר קרה לפני יותר מ-200 שנים בגרמניה. באותם ימים רוב הילדים לא הלכו לבית הספר. ילדי העשירים למדו בבתי ספר פרטיים. רק מעט ילדי עניים למדו בבתי ספר של הכנסייה. בכיתה אחת למדו כל התלמידים של הכפר, גם הצעירים וגם הבוגרים. בכיתה אחת ישבו ילדים בני שבע עם ילדים בני ארבע-עשרה. לרוב למדו בכיתה רק בנים. הבנות נשארו בבית ועזרו לאמן.

המורה היה כומר קשוח, שהיה אריך לדאוג לשקט ולמשמעת. הוא הלך עם סרגל עץ והכה כל ילד שהפריע. כדי שיוכל ללמד גם גדולים וגם קטנים, חילק המורה את הכיתה לקבוצות קטנות. הוא לימד קבוצה אחת משהו ונתן לה עבודה או תרגילים. בזמן שילדי הקבוצה עשו את העבודה, הוא עבר לקבוצה אחרת.

התגלית של קארל גאוס

קארל גאוס היה בן למשפחת איכרים ענייה. הוריו שלחו אותו ללמוד בבית הספר של הכנסייה. הוא היה רק בן שבע, אבל כבר אז היה תלמיד מצטיין. יום אחד, אחרי שהמורה לימד איך לחשב חיבור ארוך, הוא נתן לקמצה תרגיל

*37*

ארוך ומסובך. המורה עשה זאת כי היה חייב לעבור ללמד גם את הקבוצות האחרות.

"תלמידים!" אמר המורה, "עכשיו אתם צריכים לחשב כמה זה אחת ועוד שתיים, ועוד שלוש ועוד ארבע ועוד חמש וכן הלאה, עד ועוד עשר." המורה לא סיים לכתוב את התרגיל על הלוח, וקארל הקטן קם, ניגש אל המורה ואמר, "המורה, התוצאה חמישים וחמש!" "מה?!" נדהם המורה, "לא יכול להיות שחישבת את התרגיל כל כך מהר! שב במקום וחשב את התרגיל עד שתים עשרה!"

"שבעים ושמונה," ענה קארל בלי להתבלבל. המורה הסתכל על כל התלמידים בקבוצה. כולם היו שקועים בחישוב התרגיל הארוך. "טוב," אמר המורה, "בוא נראה איך אתה מחשב את התרגיל עם מספרים עוקבים הבאים זה אחר זה. עד מאה...!"

קארל שוב פעם לא התבלבל. הפעם הוא חזר אל הכיסא שלו, ישב דקה, רשם את התרגיל על הנייר ואז חזר אל המורה.

המורה עוד לא הספיק לגשת אל הקבוצה השנייה של הבוגרים. הוא הסתכל על קארל ושאל, "מה, התרגיל ארוך מדי בשביל החוכמולוג הקטן?"

קארל הניד את ראשו, "לא, אדוני, התוצאה היא חמשת אלפים וחמישים."

המורה היה המום, גם הוא לא ידע את התוצאה של התרגיל שנתן לקארל פרידריך גאוס. המורה ישב שעה ארוכה ובדק את התרגיל. קארל לא טעה. "איך אתה עושה את התרגיל מהר כל כך?" שאל המורה בפליאה. "גיליתי שיטה. אני מחבר את המספר הראשון בסדרה ואת האחרון, למשל אחת ועוד עשר. יחד זה אחת-עשרה. עכשיו אני מחלק את המספר הגדול בסדרה לשתיים. עשר לחלק לשתיים זה חמש. בסוף אני מכפיל: חמש כפול אחת-עשרה. וזוהי התוצאה שביקשת לחשב."

"זה גאוני!" אמר המורה.

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

*38*

במה התפרסם קארל גאוס?

גאוס נחשב עד היום למתמטיקאי, חוקר מספרים, מהחשובים של כל הזמנים. את כל התגליות שלו גילה עד גיל 17. בגיל 22 היה כבר דוקטור למתמטיקה. גאוס היה גם מומחה לחקר הכוכבים.

קארל פרידריך גאוס נולד בשנת 1777, לפני כ-250 שנים. הוא מת בשנת 1855.

איך לעשות את התרגיל בשיטה של גאוס?

התרגיל של גאוס פשוט, אבל תזדקקו למחשב כיס.

שלב ראשון: חברו את המספר הראשון והאחרון. בדוגמה עד עשר המספר הראשון הוא 1, והאחרון הוא 10: 10 פלוס 1 שווה 11

שלב שני: סלקו את מספר הספרות בסדרה בשתיים. בסדרה שלנו יש 10 מספרים: 10 חלקיי 2 שווה 5.

בשלב השלישי והאחרון: הכפילו זו בזו את שתי התוצאות שקיבלתם: 5 כפול 11 שווה 55.

(מתוך "אצבעוני", עיתון לילדים)

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

1. באמצעות הכתבה אפשר לערוך השוואה בין בית הספר המתואר בכתבה לבין בית הספר שבו אתם לומדים.

השלימו את המשפטים שלהלן לפי הכתבה:

א. לפני 200 שנה רוב הילדים לא למדו בבתי ספר, ואילו היום...

ב. לעומת ילדי העשירים שלמדו בעבר בבתי ספר פרטיים,...

ג. בעבר נשלחו לבית הספר בעיקר בנים, ואילו היום...

ד. בניגוד לקארל גאוס, רוב התלמידים...

2. כיצד הצליח קארל להדהים את המורה בפעם השנייה?

3. איזו תופעה בעולם המספרים גילה קארל גאוס?

4. במה התפרסם קארל גאוס כאשר התבגר?

5. "ככה זה היה באמת" היא כותרת משנה. שערו, מדוע הכותב מצא לנכון לכתוב אותה?

*39*

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

שם המספר

*39*

התבוננו בטבלה. שימו לב להבדלים בין מנייה בלשון זכר למנייה בלשון נקבה. הסבירו זה לזה כיצד לא נתבלבל בין שם המספר בזכר לבין שם המספר בנקבה?

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

זכר: אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, שמונה, תשעה, עשרה אחד-עשרה, שנים-עשר, שלושה-עשר, ארבעה-עשר, חמישה-עשר, שישה-עשר, שבעה-עשר, שמונה-עשר, תשעה-עשר, עשרים, עשרים ואחד, עשרים ושניים, עשרים ושלושה, עשרים וארבעה, עשרים וחמישה, עשרים ושישה, עשרים ושבעה, עשרים ושמונה, עשרים ותשעה, שלושים.

נקבה: אחת שתים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר, אחת-עשרה, שתים-עשרה, שלוש-עשרה, ארבע-עשרה, חמש-עשרה, שש-עשרה, שבע-עשרה, שמונה-עשרה, תשע-עשרה, עשרים, עשרים ואחת, עשרים ושתים, עשרים ושלוש, עשרים וארבע, עשרים וחמש, עשרים ושש, עשרים ושבע, עשרים ושמונה, עשרים ותשע, שלושים.

בעברית מתאימים את מין המספר למין השם. למשל: "קניתי שתי חלות ושני לחמים" או: "למסיבה הגיעו שתים עשרה בנות ושנים עשר בנים".

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

1. כתבו את הספרות במילים:

א. בכיתתנו 18 בנות ו-17 בנים.

ב. בשנה יש 12 חודשים.

ג. לפי המסופר בספר בראשית אלוהים ברא את העולם ב-7 ימים.

ד. קריית 8 הוא שמה של עיר בגבול הצפון.

ה. במפעל עובדים 18 פועלים ו-29 פועלות.

*40*

נדייק בציון שם המספר

- כאשר מציינים מספר "סתם", הוא מופיע בלשון נקבה. בתרגילי חשבון אומרים לדוגמה: "שבע-עשרה פחות תשע".

- אחרי המילה פי מופיע המספר בלשון זכר.

לדוגמה: המספר שתיים עשרה גדול פי שלושה מהמספר ארבע.

מספר התלמידים בבית הספר גדל פי שניים.

- שקלים, קילוגרמים וקילומטרים מופיעים אף הם בלשון זכר. לדוגמה: שבעה קילוגרמים: תשעה שקלים: תשעים ותשעה קילומטרים.

2. כתבו את הספרות במילים:

א. אחי טייל בהודו במשך 4 חודשים.

ב. אחותי הקטנה בת 4. היא מסוגלת לחשב: שתים פלוס שלוש שווה 5.

ג. השוקולד עלה 8 שקלים. הגלידה עלתה 17 שקלים.

ד. מחיר החלב עלה פי 2 ומחיר הדלק פי 3.

ה. 13 פלוס 8 שווה 21.

ו. אבי שוקל פי 4 ממני.

ז. אני גר במרחק 75 קילומטרים מבן דודי.

ח. מה גדול יותר 8 או 7?

*41*

לקראת קריאה

קראו את דברי הרמב"ם שלהלן וחשבו: כיצד קשורים דבריו לחיי החברה בבית הספר?

תלמיד חכם / ר' משה בן מימון (הרמב"ם)

תלמיד חכם לא יהא צועק וצווח בשעת דבורו כבהמות וחיות, ולא יגביה קולו ביותר, אלא דבורו בנחת עם כל הבריות (בני אדם).

ומקדים שלום לכל האדם, כדי שרוחם תהא נוחה (יהיו מרוצים) הימנו (ממנו).

מספר בשבח חברו ולא בגנותו כלל. אם רואה שדבריו מעילים ונשמעים - אומר - ואם לאו שותק. (מתוך הלכות דעות א, ז)

"תלמיד חכם" הוא כינוי ללמדן גדול שמקדיש את כל זמנו ללימוד תורה בישיבה והוא בקי בכל המצוות שלנו.

בעם ישראל לדורותיו, החשיבו וכיבדו מאוד למדנים גדולים. היה זה כבוד גדול למשפחה כאשר הבת התחתנה עם תלמיד חכם.

נשים יהודיות היו מוכנות להיות מפרנסות המשפחה ובלבד שבעליהן ילמדו תורה.

בחברה הדתית חרדית נהוג גם כיום שנשים מפרנסות את המשפחה והבעלים לומדים תורה בישיבה.

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

1. א. הרמב"ם קובע כללי התנהגות לתלמיד חכם. הוא מנסח כללים אלה בשתי צורות: כך תעשה... וכך לא תעשה. נסחו בעברית של ימינו את כללי ההתנהגות האלה. כתבו בשני טורים: עשה: -- לא תעשה: --

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

ב. האם אתם זוכרים קבוצות חוקים בתורה המנוסחות במילים: "עשה" או "לא תעשה"? כתבו את שמם.

*42*

2. מה הקשר בין אמרת חז"ל שלהלן לקטע שכתב הרמב"ם?

כ-800 שנים לפני הרמב"ם כתבו החכמים במשנה:

"יפה תורה עם דרך ארץ"

הצירוף "דרך ארץ" פירושו נימוס, יחס התחשבות באחרים וכבוד כלפיהם. כוונת האמרה מהמשנה היא: השילוב ביו לימוד תורה להתנהגות נאותה ראוי לשבח.

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

הרמב"ם כתב כללי התנהגות נאותה עבור תלמידי חכמים.

1. מדוע חשוב שכל בני האדם יאמצו לעצמם את הכללים האלה? נמקו דבריכם.

2. לדעתכם, בעקבות הקריאה, אילו התנהגויות כדאי לשנות בכיתה?

בחצר בית הספר? ובמשפחה? הביאו דוגמאות.

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

אספו מתוך אנציקלופדיה או המרשתת מידע על הרמב"ם, רבי משה בן מימון, וכתבו בקצרה את תולדות חייו. היעזרו בפעלים כמו: נולד, חי ב-, למד, כתב, היה, הנהיג, התפרסם, הצליח, נפטר.

תולדות חיים כותבים לפי סדר הזמנים: מה קרה קודם ומה קרה אחר כך.

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

מילים שיש להן שורש משותף, כלומר שלוש אותיות משותפות נקראות בשם:

"משפחת מילים".

לקבוצת המילים: שומר; משמר; משמרת: שימורים: השתמר; משומר: שימר,

יש שורש משותף: שמ"ר ומשמעות קרובה, לכן קוראים להן משפחת מילים.

לפעמים לשורש יש ארבע אותיות לדוגמה: שורש המילה "התגלגל" הוא גלג"ל;

שורש המילה "מפרסמים" הוא פרס"ם: שורש המילה: ארגון הוא: ארג"ן.

1. א. מה הוא השורש של "משפחת המילים" הזאת:

החכים, חכמים, חכמה, מחוכם, חכמה

ב. מה משותף למשפחת המילים שלעיל מלבד השורש?

*43*

2. אילו מילים נוצרו ונגזרו מהשורש למ"ד?

3. מיינו את המילים האלה לקבוצות לפי שורשיהן.

אומר, נשמע, שותק, קדום, אמירה, קשר, שמיעה, דיבור, שתיקה, מקושר, משתמע מקרים, מדברים, השמיע, מאמר, התקשרות, הקדמה, קשירה, מדובר, קודם, קשרים, השתיק, קידום, הידברות, השתתק, דבורה.

4. מצאו בדברי הרמב"ם:

א. מילה נרדפת למילה "צועק".

ב. מילה מנוגדת למילה "שבח".

(בספר תמונה של פסלו של הרמב

(בספר תמונה של פסלו של הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה, ספרד)

מילות קישור

- כתוב בקטע שתלמיד חכם "לא יגביה קולו אלא דיבורו בנחת עם כל בני האדם."

- כתוב גם שעל תלמיד חכם להקדים שלום לכל האדם, כלי שרוחם תהא נוחה ממנו.

- המילים המודגשות הן דוגמאות למילות קישור.

אבל, אלא, אך, או, גם, ו..., חוץ מ..., כדי, כמו, לכן, משום ש.., פרט ל...

למדנו שהן מחברות בין מילים, בין חלקי משפטים או בין משפטים.

1. הוסיפו מילות קישור מתאימות למשפטים האלה בעזרת מילות הקישור במסגרת שלעיל.

אני רוצה לטייל בעולם -- שאיני מוצא זמן לכך.

אני אוהבת -- גלידה בטעם שוקולד – גלידה בטעם פירות.

אני אוהב -- כל סוגי הירקות -- חצילים

נלך לקולנוע -- לתיאטרון.

כולם יצאו לטיול -- אחי.

*44*

2. כתבו בקצרה על מקרה והשתמשו לפחות בשתיים ממילות הקישור במסגרת שלהלן.

נוהגים לסלק את מילות הקישור לקבוצות. להלן אחדות מהקבוצות:

מילים שמתארות ניגוד - אבל, אך, אולם, אלא

מילים שמתארות סיבה - כי, משום ש..., מכיוון ש..

מילים המתארות תוצאה - לכן, אי לכך, משום כך

מילות יחס ואותיות יחס

עם, אחרי, אל, אצל, את, בגלל, לפני, מן, על, של, תחת הן דוגמאות למילות יחס. מילות יחס מחברות בין מילים. אותיות היחס ב, ל, מ מחברות אף הן בין מילים.

1. השלימו את אותיות ב. ל. מ במקומות המתאימים:

א. תלמיד חכם מקדים שלום -- כל אדם.

ב. תלמיד חכם אינו צועק -- שעת דיבורו.

ג. מוקדם -- בוקר יצאתי -- ביתי והלכתי -- ישיבה.

ד. תלמידי חכמים מדברים -- נימוס לכולם.

ה. גם אנחנו מתנהגים -- דרך ארץ.

2. השלימו את המשפטים בעזרת מחסן מילות היחס:

(בספר מחסן מילים) מחסן מילות יחס: שלהם, אצלם, אתכם, בשבילם

א. דן שאל: "למה לא נוכל לבקר -- "?

ב. יהיו לנו אורחים הערב, צריך להכין כיבוד --.

ג. אנחנו מתכננים להזמין -- לבלות -- בספארי.

ד. הכלב -- מסוכן.

שימו לב: בעברית תקינה אומרים אצלם (ולא אצלהם), בשבילם (ולא בשבילהם), אתכם (ולא אותכם.)

*45*

(בספר ציורים המתארים צייד לפני המצאת הכתב)

(בספר ציורים המתארים צייד לפני המצאת הכתב)

מידי פעם אנחנו מתלבטים בין החובה לבצע בשעות אחר הצהריים מטלות שקבלנו בבית הספר לבין הפיתוי לבלות עם חברים. ערכו דיון בנושא שלהלן:

רוני התכונן למבחן בבית כאשר לירן בא להזמין אותו לצפות במשחק כדורגל.

מה אתם חושבים, האם רוני צריך לקבל את ההזמנה או להמשיך בעבודה?

הדרכה

- החליטו מה דעתכם על הנושא.

- רשמו בנקודות נימוקים ודוגמאות לחיזוק דעתכם.

- עתה ערכו דיון במסגרת הקבוצה.

- סכמו את הדיון במשותף לפי הדגם הזה:

מספר החברים בקבוצה שחשבו שרוני צריך ללכת למשחק --.

הם נמקו את דעתם בנימוקים האלה: --.

מספר החברים בקבוצה, שחשבו שרוני צריך להכין שיעורים --.

הם נמקו את דעתם בנימוקים האלה: --.

הקבוצה הגיעה להסכמה ש --.

הקבוצה לא הגיעה להסכמה, כי --.

1. בחרו נציג שידווח למליאת הכיתה על חילופי הדעות וההנמקות במהלך הדיון ועל הסיכום שאליו הגיעו חברי הקבוצה.

2. אחרי שכל הקבוצות דווחו ערכו הצבעה: מי מילדי הכיתה תומכים בהליכה למשחק ומי נגד?

*46*

ג'ינג'י / מרים ילן-שטקליס

*46*

א. אמא אומרת תמיד: מחמדי, לילדי ראש-זהב, ראש-זהב לילדי.

וברחוב הם קוראים לי... ג'ינג'י. בכיתה הם קוראים לי ג'ינג'י.

ב. תכלת פרשת על פני השמים, ולאמא שלי חומות העיניים, ירוק לעלה, ולורד ורוד, או לבן, או אדם, ועוד יש, ועוד רבים הצבעים עמך, אדוני, יפים ומרובים!

ולמה בראת לך ילדים צהובים, אדוני, צהובים?

בכיתי הערב לפני השנה, ואמא ניגשה, ודמעה בעינה. מחמדי, לחשה, מחמדי...

ג. ובלילה-בלילה ויבוא אליהו, ויעמוד על-ידי, ויאמר: קומה, קומה, ילדי!

ובכנף אדרתו עטפני ונשאני - אל על.

ד. ושם במרום, בגן-עדן - היכל, ובו בהיכל - כיסא-המלכות, ויושב לו המלך דוד, ובידו השרביט, וארי מימינו וארי משמאלו, ועומדים לפניו משרתיו ושריו, ועומדים לפניו רבבות חילותיו, והכל - זהב.

ומתחת לכתר יורדים תלתליו - צהובים תלתליו של המלך דוד, צהובים תלתליו! וכולו אדמוני.

ה. וייאמר המלך דוד: גש אלי, קטנטוני, פתי שלי, וראה - גם אני ג'ינג'י!

והביט אל עיני, והביט אל תוכי, וילחש: אפרוחי, אפרוחי, ג'ינג'י שלי!

כך אמר לי דוד, כך אמר לי המלך.

ו. ואמא שלי -גם היא שם הייתה עמדי, ולחשה - מחמדי, מחמדי...

(בספר ציורים המתארים צייד לפני המצאת הכתב)

(בספר ציורים המתארים צייד לפני המצאת הכתב)

*47*

משתפים ומגיבים

איך השפיעה עליכם קריאת השיר? מה הייתם רוצים לומר לילד כאשר קראתם שהוא בוכה ואומלל? שוחחו והגיבו זה לדברי זה.

(בספר ציורים המתארים צייד לפני המצאת הכתב)

(בספר ציורים המתארים צייד לפני המצאת הכתב)

בתים א-ב

1. מה אנחנו יודעים על הדובר בשיר?

2. האם אתם מכירים מקרים אחרים שבהם לועגים לילד בגלל שהוא שונה מכולם?

3. מי הם התומכים והמחזקים את הילד ומי הם אלה שמעליבים אותו?

בחרו וענו על 4 או 5:

4. צבע השיער מתואר בשיר בכמה אופנים: ראש זהב, ג'ינג'י תלתלים צהובים. אילו מהתיאורים האלה משפילים את הילד? נמקו.

5. האם מכנה את בנה "ראש זהב" ואילו ברחוב ובכיתה מכנים אותו "ג'ינג'י".

א. מה משותף לשני הכינויים? ב. מה ההבדל ביניהם?

6. א. למה העידוד והאהבה של האם אינם מספיקים לילד? הסבירו לפי הבנתכם.

ב. לפי מה אפשר לדעת שסבלו של הילד מכאיב לאם?

בתים ג-ו

1. כיצד עוזר החלום לילד להתגבר על הכאב?

2. למה מתכוון הילד כאשר הוא אומר שדוד המלך "הביט אל תוכי"?

(בספר ציורים המתארים צייד לפני המצאת הכתב)

(בספר ציורים המתארים צייד לפני המצאת הכתב)

מצאו בשיר משפטים המסתיימים בסימן קריאה. העתיקו את המשפט בשיר שבו תפקיד סימן הקריאה:

א. לצוות ולזרז.

ב. להביע תמיהה.

ג. להביע רגש חזק.

*48*

לקראת קריאה

- עיינו בכותרת, באיורים ובתצלומים עד עמוד 50. קראו את המשפט הראשון בכל פסקה. כך תקבלו מושג כללי על התוכן.

- רשמו שאלות שמעניין אתכם לדעת על הנושא.

- עתה קראו בעיון.

המצאת הכתב

1. בימינו, כאושר רוצים לזכור מידע חישוב, כותבים אותו על דף נייר או שומרים אותו בקובץ במחשב, אבל לפני אלפי ישנים הכתב לא היה קיים.

ידע שהיה חשוב שמרו בזיכרון או שהידע אבד. הרועים זכרו את מספר הכבשים והעזים בעדר, והאיכרים זכרו את מספר שקי התבואה. זקני השבט סיפרו מהזיכרון אגדות ושירים שעברו בעל-פה מדור לדור. גם הסכמים בין סוחרים נשמרו בזיכרון וגרמו לא אחת סכסוכים כאשר כל צד זכר פרט אחר מההסכם.

2. הכתב התחיל להתפתח דרך ציורי מערות. לפני אלפי שנים בני האדם ציירו ציורים על קירות המערות כדי לשמר אירועים חשובים שקרו ובעיקר כדי להעביר ידע על שיטות ציד ושיטות מלחמה לדורות הבאים.

(בספר ציורים המתארים צייד לפני המצאת הכתב)

(בספר ציורים המתארים צייד לפני המצאת הכתב)

הם רשמו בעזרת כתב התמונות את מלאי התבואה במחסני המלך, את מידת גביית המיסים ואת החוקים שחוקק המלך. בכתב התמונות היו אלפים רבים של ציורים ורק אנשים מעטים

(בספר ציורים המתארים צייד לפני המצאת הכתב)

(בספר ציורים המתארים צייד לפני המצאת הכתב)

*49*

מהחברה הגבוהה קראו והבינו אותו.

4. בהתחלה חרטו את כתב התמונות במצחם על אבנים ולאחר מכן המציאו את דפי הפפירוס. המצרים לקחו צמחי גומא שגדלו על גדות נהר הנילוס והפיקו ממנו דפים שטוחים שאפשר לכתוב עליהם בדיו ובצבע, ואילו בארם נהריים כתבו בכתב היתדות: לקחו לוחות חמר רך ולח שעליהם חרטו ביתד (מקל שקצהו התחתון שטוח) ולחצו על לוח חמר רטוב עד שנוצח קווים וסימנים אחרים. את הלוחות ייבשו בשמש או שרפו בתנורים ויצרו לוח יבש קשיח. במהלך הדורות, העמים שהשתמשו בכתב יתדות עברו בהדרגה להשתמש בכתב סימנים קבוע (ראו דוגמה מימין - היעזר במורה).

5. במשך הזמן התפתח כתב הסימנים לכתב צלילים. למשל, הצליל ר היה יכול לשמש לכתיבת המילים רצון, רגיל, ראשי. הצליל ש היה יכול לשמש לכתיבת כמה וכמה מילים, כגון: שמחה, שמלה, שמשייה ועוד. אך גם בכתב הצלילים עדיין היו מאות סימנים ונדרש זמן רב ללמדם.

6. השלב האחרון בהתפתחות הכתב החל לפני כ-5000 שנה, כאשר בפניקיה (לבנון של ימינו) המציאו את שיטת האלף-בית שיש בה רק 22 סימנים, כמו בעברית שלנו. זה הכתב הכנעני שהתפתח לכתב שבו אנו משתמשים היום.

(בספר ציור של ראש שהתפתח והפך לסימן קבוע בכתב היתדות - היעזר במורה)

(בספר ציור של ראש שהתפתח והפך לסימן קבוע בכתב היתדות - היעזר במורה)

התפתחות האלף-בית העברי:

מכתב כנעני, לכתב פניקי, לכתב העברי הקדום ולכתב העברי המרובע.

(בספר איור של לוח חמר ועליו כתב היתדות. הוא בגודל כף יד)

(בספר איור של לוח חמר ועליו כתב היתדות. הוא בגודל כף יד)

(בספר איור של לוח חמר ועליו כתב היתדות. הוא בגודל כף יד)

(בספר איור של לוח חמר ועליו כתב היתדות. הוא בגודל כף יד)

*50*

השפעת המצאת הכתב על התפתחות התרבות

7. הכתב בימינו הוא אמצעי התקשורת החשוב ביותר כמעט בין בני אדם. אי אפשר לדמיין את העולם כיום בלי הכתב. בעזרת הכתב אנחנו חוקרים את העולם, משמרים את הידע שנאסף בספריות ומתעדים את תולדות העמים. הכתב משמש גם לכתיבת מסמכים, אישורים, קבלות וחשבונות. באמצעות הכתב אנחנו מביעים רגשות, כותבים מחשבות, מספרים סיפורים, כותבים שירים ומתקשרים לבני אדם - במכתבים, במסרונים, באי מיילים, במרשתת, בפייסבוק ועוד.

ובעיקר, בלי הכתב לא יכולתם לקרוא כאן עכשיו איך התפתח הכתב.

(מעובד על פי מקורות שונים)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

1. לאילו שאלות שכתבתם לקראת הקריאה מצאתם תשובה בקטע המידע?

2. קראו פסקה ראשונה. כיצד העבירו את הידע לפני המצאת הכתב?

3. קראו פסקה שנייה. לאילו צרכים התחילו לצייר על קירות המערות?

4. א. מדוע רק מעטים הבינו וידעו לכתוב ב"כתב הציורים" לפי פסקה 3?

ב. במה שונים היו חומרי הכתיבה בארם נהריים מחומרי הכתיבה במצריים לפי פסקה 4?

5. הכתב עבר ארבעה שלבי התפתחות. ציינו אותם.

6. בקטע שקראתם יש יסוד של השוואה בין שתי תקופות: התקופה שלפני המצאת הכתב והתקופה שלאחריה.

קראו שנית את פסקה 1 ואת פסקה 7 והשלימו את הטבלה שבראש העמוד הבא.

*51*

השוואה בין מסירת מידע לפני המצאת הכתב ולאחריה

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

תבחינים,  לפני המצאת הכתב,  אחרי המצאת הכתב

כיצד מסרו את הידע?,  --,  --

מה החסרונות לדרך העברת הידע?,  --,  --

מה היתרונות לדרך העברת הידע?,  --,  --

מסקנתי מההשוואה: --

7. מה מוסיפה הטבלה שבעמוד 49 למטה להבנת התפתחות הכתב?

8. איזה ידע חדש למדתם מהקטע?

9. לפי מה אפשר להבין שהקטע נכתב לפי סדר הזמנים מהמוקדם אל המאוחר?

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

ו"ו החיבור

האות ו"ו מחברת בין מילים ("הרועים זכרו את מספר המילים והעזים בעדר").

ו"ו החיבור גם מחברת בין חלקי משפטים. (לדוגמה: ההסכמים בין הסוחרים נשמרו בזיכרון וגרמו לא אחת סכסוכים כאשר כל צד זכר פרט ארור מההסכם").

הוסיפו את ו"ו החיבור במקומות הדרושים במשפטים האלה:

1. בני אדם ציירו ציורים כדי להעביר ידע על שיטות צייד שיטות מלחמה.

2. החוקרים משמחם את הידע שנאסף מתעדים את תולדות העמים.

3. הכתב משמש לכתיבת מסמכים, אישורים קבלות.

*52*

4. בעזרת הכתב אנחנו מביעים רגשות כותבים מחשבות מספרים סיפורים מתקשרים לבני אדם.

5. בהכנת שיעורי הבית לעיתים אני כותבת לעיתים אני מקלידה.

ו"ו החיבור וסימני הפיסוק:

6. בפסקה האחרונה יש רשימה שכוללת ארבעה פריטים: "הכתב משמש לכתיבת מסמכים, אישורים, קבלות וחשבונות". הסבירו מתי מופיע פסיק במשפט שלעיל ומתי אינו מופיע.

7. העתיקו והוסיפו פסיק במקומות המתאימים:

א. באמצעות הכתב אנחנו מספרים על רגשות מחשבות ואירועים.

ב. נסענו מחיפה לאילת. בדרך חנינו בנתניה בתל אביב ובבאר שבע.

ג. בקלמר יש לי עפרונות עטים עפרונות צבעוניים ומחק.

ד. בחרתי לדמויות בסיפור שכתבתי את שמות אחותי ואחי: רעות יובב דוד ואליהו.

2. רשמו את הפריטים המצויים בילקוטכם וכתבו סימני פיסוק במקומות המתאימים.

*53*

לקראת קריאה

- קראו את כותרת הכתבה. שערו, מדוע בחרה הכותבת שלא לגלות לנו במפורש בכותרת, מה הוא נושא הכתבה?

- קראו את כותרות המשנה, את המשפט הראשון בכל פסקה ואת הפסקה האחרונה, מה הבנתם מהם על נושא הכתבה?

- בזמן הקריאה חשבו מה מוסיפה הכתבה הזאת על מה שלמדתם במידע על המצאת הכתב?

איזה מין כתב זה? / לנה חארש-זהבי

*53*

1. כשהייתי בכיתה ד' המצאתי כתב סתרים, אבל היה לי משעמם להשתמש בו לבדי, והתחלתי לחלק את המפתח של כתב הסתרים לכל החברים שלי. התכתבנו זה עם זה בזמן השיעורים, וגם אם המורה הייתה מחרימה את הפתק, היא לא הבינה את מה שהיה כתוב בו. יום אחד היא החרימה גם את המפתח. הכתב הפסיק להיות כתב סתרים.

2. כשגדלתי והתחלתי להתעניין בארכיאולוגיה (קיימת הערה בתחתית העמוד) התברר לי שהיה כתב עתיק, שבמשך שנים רבות מאוד איש לא הצליח לפענח אותו, כי לא נשאר בעולם אדם שידע לקרוא אותו או לכתוב בו. במשך 1,500 שנה היה הכתב הזה, בעצם, כתב סתרים. הוא נמצא במצריים על קירות של מקדשים, בתוך קברים, על חפצים ועל פפירוסים (קיימת הערה בתחתית העמוד), והיה גלוי לעין, אבל איש לא ידע לקרוא אותו. הוא נקרא "כתב החרטומים" (הירוגליפים, בלועזית) על שם החרטומים, הכוהנים המצריים שהמציאו אותו, והיה מורכב מציורים, ולא מאותיות. שנים רבות ניסו אנשים לפענח את כתב החרטומים, ולא הצליחו, לא רק מפני שהסימנים היו מסתוריים, אלא מפני שהשפה שבה הוא כתוב, מצחת קדומה, כבר הייתה שפה מתה זה זמן רב, ואיש לא דיבר בה. אבל הכתובות המשיכו לסקרן את החוקרים, והם לא הפסיקו לנסות לפענח אותן.

3. לפני יותר מ-200 שנים, בשנת 1799, חפרו חייליו של נפולאון, קיסר צרפת, יסודות לביצורים סביב הכפר המצרי רשיד (הצרפתים קראו לו רוזטה), ומצאו שם אבן שחורה ועליה כתובת בשתי שפות - מצרית ויוונית - ובשלושה כתבים שונים: כתב מצרי עתיק, כתב דמוטי, שהוא כתב מצרי מאוחר ופשוט יותר מכתב החרטומים, וכתב יווני.

הערות בתחתית העמוד:

1. ארכיאולוגיה - מדע העוסק בחשיפת חפצים עתיקים מתוך האדמה ובחקירתם

2. פפירוסים - נייר מצרי, עשוי מצמח הגומא - פפירוס

*54*

4. תשע שנים לפני שנמצאה האבן ברוזטה, בשנת 1790, נולד בצרפת ילד ושמו ז'אן שמפוליון. ז'אן אהב שפות וניסה ללמוד בעצמו עברית, ערבית ואפילו סינית. כשגדל למד שפות רבות, למד בלשנות והיה לחוקר שפות. כשהיה בן 11, שמע על האבן מרוזטה ונשבע שיגלה את הסוד שלה ויפענח את הכתב המצרי העתיק. ובאמת הוא הצליח. בשלב הראשון הוא ניסה לפענח את מה שכתוב על האבן. כאמור, אחת השפות שבכתובת הייתה השפה היוונית העתיקה, ואנשים רבים ידעו לקרוא אותה ולכתוב בה. ז'אן שמפוליון שיער שבשלושת הכתבים החרוטים באבן כתוב אותו הדבר, ושהוא יוכל להיעזר ביוונית כדי לפענח את מה שכתוב בכתב המצרי העתיק. הוא צדק. המילים הכתובות ביוונית שימשו מעין מילון לכתב החרטומים. אבל פענוח הכתובת היה רק תחילת הדרך. לז'אן שמפוליון נדרשו 25 שנים כדי לפצח את חידת כתב החרטומים. בעזרת הסימנים שכבר היו ידועים לו מהכתובת שעל האבן, הצליח לקרוא מילים גם בכתובות אחרות.

5. שמפוליון הצליח לפענח רק חלק קטן מאלפי הסימנים של כתב החרטומים, בין היתר, מפני שמת בגיל צעיר - ארבעים ואחת. אבל העבודה שלו סללה את הדרך לחוקרים אחרים, והיום חידת כתב החרטומים פתורה לגמרי.

היום, כאשר אומרים למישהו שהוא כותב בכתב חרטומים, מתכוונים שהכתב שלו לא ברור ואי אפשר לפענח את מה שהוא כותב.

(מתוך "עיניים", "שפה", גיליון 6)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

*55*

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

פסקה 1

1. נוח לרכז את עיקר המידע שבקטע בסבלה. השלימו לפי הדוגמה. (אפשר לשרטט את הטבלה במחשב).

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

איזה מין כתב זה?

תא ריק,  על מי או על מה כתוב?,  מה כתוב?

פסקה 2,  כתב החרטומים.  1. זהו כתב ציורים שנמצא על קירות מקדשים, על חפצים ועל פפירוסים. 2. במשך 1,500 שנים לא הצליחו לפענח מה כתוב בו. 3. המציאו אותו החרטומים, כוהני מצרים הקדומה. השפה לא הייתה בשימוש זמן רב מאוד, ואיש לא דיבר בה.

פסקה 3,  אבן הרוזטה,  --

פסקה 4,  ז'אן שמפוליון,  --

פסקה 5,  ז'אן שמפוליון פענוח כתב החרטומים,  --

2. מדוע נוהגים לקרוא לכתב בלתי קריא בשם "כתב חרטומים"?

*56*

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

שערו שז'אן שמפוליון הוזמן להרצות בכנס בלשנים על פענוח כתב החרטומים כתבו את דבריו בגוף ראשון. היעזרו במידע שבכתבה אחרי שתסיימו את הכתיבה, עיינו בחלק "לאחר הכתיבה" בהדרכה בעמוד 15 ופעלו לפיו.

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

1. פירוש, תרגום ופענוח - הסבירו במילים שלכם מהו ההבדל ביניהם. היעזרו במשפטים שלהלן:

אנחנו מפרשים פסוק מן המקרא.

אנחנו מתרגמים מעברית לאנגלית.

אנחנו מפענחים כתב סתרים.

2. בפסקה 5 כתוב על עבודתו של שמפוליון:

"אבל העבודה שלו סללה את הדרך לחוקרים אחרים".

יש בשפה העברית צירופים רבים עם המילה ז-רך. חפשו במילון את משמעות הצירופים שלהלן ושבצו אותם במשפטים משלכם:

א. זו הייתה פריצת דרך.

ב. הוא המשיך את דרכה.

ג. הוא השחית את דרכו.

3. מסופר בתורה שאימו של משה הצפינה את משה שלושה חודשים מפני המצרים, אבל לאחר מכן, כתוב: "לא יכלה עוד הצפינו"

א. הסבירו מדוע המילה הנח-פת לכתב סתרים היא: "צופן".

ב. מדוע קוראים להמצאה של כתב סתרים בשם: "הצפנה"?

4. לפניכם תפזורת של מילים. סדרו אותן בקבוצות לפי שורשיהן:

ספרות, כתב, מדפסת, להדפיס, כתיבה, ספרייה, דפוס, ספר, סופר, מכתב, הדפסה, כתיב

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

המציאו כתב סתרים משלכם. הסבירו את העיקרון שלפיו בניתם אותו.

*57*

חיי החברה שלנו מתנהלים בחלקם בהפסקות.

אחת הפעילויות החברתיות המהנות בהפסקה היא המשחק הקבוצתי. לפניכם הוראות הפעלה למשחק חצר. קראו אותם בתשומת לב ושחקו לפיהם.

שם המשחק: 21

מספר המשתתפים: 8 עד 12.

מקום המשחק: אחד ממגרשי חצר בית הספר.

אביזרים: כדור עף או כדור רך.

הוראות המשחק

1. חלקו את הילדים לשתי קבוצות שוות.

2. קבעו בהגרלה איזו קבוצה מקבלת ראשונה את הכדור.

3. התפזרו במגרש.

4. מסרו את הכדור בין חברי הקבוצה.

5. במקרה שהפלתם את הכדור או שחברי הקבוצה השנייה הצליחו לתפוס אותו, הכדור עובר אליהם.

6. קבוצה שמצליחה להשלים 21 תפיסות היא המנצחת.

(על פי "משחקים של פעם", אתר משרד החינוך)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

1. כתבו דוגמאות למילות ההפעלה בהוראות המשחק.

2. האם לדעתכם, ניסוח ההוראות למשחק ברור? הסבירו.

3. האם לדעתכם אפשר להקדים את הוראה 5 לפני הוראה 4? נמקו.

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

כתבו הוראות הפעלה למשחק שאתם מכירים לפי הדגם שלעיל.

*58*

דברו עברית!

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

(בספר תמונה של אליעזר בן יהודה)

מה במדור?

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

- נקרא את השיר "ככה זה בעברית" מאת דתיה בן-דור ונכיר צורות יוצאות דופן בלשון רבים.

- נקרא קטע מידע על חידוש הדיבור בעברית בארץ ישראל.

*59*

ככה זה בעברית / דתיה בן-דור

*59*

אם אומרים - הרבה חורים וחור אחד - למה לא אומרים - הרבה הורים והור אחד? ואם אומרים חור אחד והרבה חורים - למה לא אומרים - אור אחד והרבה אורים? למה? ככה זה בעברית.

אם אומרים - הרבה ברנשים וברנש אחד למה לא אומרים - הרבה אנשים ואנש אחד? ואם אומרים - חוף אחד והרבה חופים למה לא אומרים - עוף אחד והרבה עופים? למה? ככה זה בעברית.

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

1. השלימו לפי דגם השיר: למה אומרים "הרבה גורים" ו" -- אחד"?

למה לא אומרים: "הרבה --" ו"שוק אחד"?

אם אומרים: "הרבה ביצות" ו"-- אחת"?

למה לא אומרים: "הרבה - "ו"ביצה אחת"?

2. השלימו את צורת הרבים של השמות האלה:

בספר טבלה בשני טורים - היעזר במורה)

לשון זכר

יחיד,  רבים

אוצר,  אוצרות

חוב, - -

בכור,  --

דיבר,  --

לשון נקבה

יחיד,  רבים

דבורה,  דבורים

תאנה,  --

נמלה,  --

שיבולת,  --

*60*

לקראת קריאה

- קראו את הכותרת ואת כותרות המשנה. שערו, מה תוכן הכתוב?

- עתה קראו בעיון.

חידוש העברית הדבורה בארץ ישראל

*60*

בבוקר סתיו 1881 עגנה אוניית קיטור בחוף יפו. בין הנוסעים שירדו לחוף היה זוג צעיר: אליעזר בן יהודה ואשתו דבורה, שנישאה לו כמה חודשים קודם לכן. הזוג נישק את אדמת הקודש, ואחר כך החזיק אליעזר בשתי ידיו בידי אשתו הצעירה ואמר לה בקול נמרץ, שמכאן ואילך ידברו ביניהם רק בעברית. בעיניים דומעות ביקשה דבורה מאליעזר שירחם עליה. הרי ידעה רק מספר קטן של מילים שלמדה ממנו באונייה. המבקש הוא לעשותה אילמת? הבעל הצעיר לא שעה לתחנוניה. הוא החליט שהוא והיא חייבים לבנות את הבית הראשון הדובר עברית בארץ ישראל, אחרי אלפים שנות גלות שבהן התפזר העם היהודי וחי בארצות שונות. עד מהרה גילה בן יהודה, כי אין זה קל לנהל בית בשפה העברית, פשוט מפני שחסרו המילים היומיומיות הדרושות לכך. כאשר רצה אליעזר להסביר לדבורה כיצד מכינים מאכל מסוים, הוא נאלץ לומר: "קחי את הככה ושימי אותו על הככה והוסיפי לו ככה" מכיוון שלא היו מילים בעברית בשביל "ככה", הוא התחיל לחדש מילים.

בט"ו באב 1882 נולד בנם הבכור: בן ציון איתמר. דבורה כבר דיברה עברית, ואביו החליט שהילד ידבר וישמע עברית בלבד. אליעזר בודד אותו מחברת ילדים אחרים כדי שלא ישמע שפות אחרות.

לאיתמר בן אב"י נתלווה כינוי החיבה שכינוהו כל חייו: "הילד העברי הראשון".

אליעזר בן יהודה מגשים את החלום

הייתה זו ראשיתם של חיים חדשים בארץ ישראל. אליעזר נשבע להפיץ את הדיבור בעברית בקרב היהודים שחיים בארץ ישראל. הוא האמין שיצליח להחזיר את השפה העברית לשימוש יומיומי, בזמן שיחה ברחוב, בשיחה עם המוכרים בשוק ובשעת משחקי הילדים בארץ. לשם כך החליט להוציא לאור עיתון בשם "הצבי", שבו כתב על הרעיון שיהודים צריכים לדבר בעברית בארץ והקים את "ועד הלשון" שכלל חמישה חברים(ועד הלשון פעל אף הוא

*61*

לחידוש מילים עבריות). המפעל החשוב ביותר של אליעזר בן יהודה היה כתיבת מילון בשם "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה". במילון כלל בן יהודה את חידושי הלשון שלו ושל בני דורו.

המשורר חיים נחמן ביאליק הבין אף הוא את הצורך להוסיף מילים חדשות לעברית, אך התנגד להחלמתו של בן יהודה להוסיף את חידושי הלשון למילון לפני שהתברר שהם נכנסו לשימוש קבוע על ידי דוברי העברית. הוא מען שבן יהודה ממהר לחדש מילים, בעוד הוא, ביאליק, מעדיף לנצל מילים קדומות שקיימות בעברית על פני המצאת מילים חדשות. הוא אמר: "היו זהירים בהכנסת מילים זרות לשפה העברית!"

לעתים החידושים שהציע ביאליק נכנסו לשימוש אצל דוברי העברית, כגון המילה מטוס שדחקה הצידה את המילה אווירון שהציע בן יהודה, ולעתים המילים שחידש אליעזר בן יהודה היו אלו שנכנסו לשימוש. לדוגמה: המילה מטרייה שהציע בן יהודה התקבלה, ולא המילה סוכך שהציע ביאליק.

ביאליק היה מרוצה מחידוש המילה: מכונית על ידי איתמר, בנו בכורו של בן יהודה. הוא פגש את איתמר בן אב"י (אליעזר בן יהודה) על שפת ימה של תל אביב ושיבח אותו על המילה מכונית שהמציא. בן-אב"י ענה לו: "אבל אתה הנצחת את המילה ביצירותיך!"

"אם תרצו אין זו אגדה!"

בערוב ימיו זכה אליעזר בן יהודה לראות את התגשמות חלומות. הדיבור העברי נעשה ללשון יום-יום של יהודי ארץ ישראל, והשלטון הבריטי הכיר בשפה העברית כשפה רשמית בארץ.

(מעובד על פי "אליעזר בן יהודה ותחיית הדיבור העברי" / ראובן סיון, "לשוננו לעם")

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

1. הסבירו את הכותרת: "חידוש העברית הדבורה בארץ ישראל".

2. א. אילו פרסים על חיי המשפחה של בן יהודה כתובים בקטע?

ב. אילו פרסים על יוזמתו לחידוש השפה העברית כתובים בקטע?

ג. כיצד שימשו אליעזר בן יהודה ומשפחתו דוגמה אישית לשימוש בעברית בחיי היומיום?

*62*

3. אילו קשיים התעוררו כאשר התעקשו על דיבור בעברית במשפחה?

4. אילו מפעולותיו של בן יהודה סייעו להפיכת השפה העברית לשפת הדיבור בארצנו? כתבו בנקודות.

5. קראו את הפסקה השנייה בעמוד 61.

א. ממה הזהיר ביאליק את בן יהודה?

ב. ממה חשש ביאליק?

6. אילו מחידושי המילים של ביאליק מוזכרים בקטע?

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

1. אליעזר נשבע להפיץ את הדיבור בעברית בקרב היהודים שחיים בארץ ישראל. העתיקו רק את הפירוש המתאים ביותר למילה להפיץ מבין הפירושים האלה:

א. לפרסם. ב. לעשותו ידוע ומוכר. ג. להגיע איתו למקומות רבים. ד. לחלק מה שנמצא ברשותו לציבור. ה. להביא לשימוש באופן נרחב.

הסבירו זה לזה את בחירתכם.

2. כתוב שהיו חילוקי דעות בין ביאליק לבין בן יהודה.

א. הסבירו את הצירוף המודגש שלעיל. הסבירו זה לזה כיצד הבנתם.

ב. מה קשר המשמעות בין הצירוף חילוקי דעות לבין המילה מחלוקת?

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

1. גלשו במרשתת, הקלידו: "בן יהודה מתי כספי", והאזינו בקשב רב לשיר.

2. שימו לב מה מהמסופר בקטע שקראתם על בן יהודה מסופר גם בשיר?

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

הקטע פותח במשפט: "בבוקר סתיו... עגנה אוניית קיטור בחוף יפו".

חפשו מידע על אוניות הקיטור באנציקלופדיה או במרשתת.

היעזרו בארבע הנקודות הראשונות בהדרכה בעמוד 89, כדי להתארגן לקראת הכתיבה.

עתה כתבו עובדות שנראות לכם חשובות.

הוסיפו פסקה או משפט לסיום.

*63*

במשפחה

*63*

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

*64*

מה במדור?

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

- המדור עוסק ביחסים בתוך המשפחה.

- נקרא את השיר "יוסי ילד שלי מוצלח" מאת ע' הלל; את המעשייה "הסבא הזקן והנכד" מאת האחים גרים ואת המעשייה "חוכמת הזקנים".

- נלמד על יחסים במשפחות בעלי חיים. נקרא על משפחתיות בקרב בעלי הכנף והקטע המידע על הקוקייה.

לשון ושיח

- נכיר פעלים המציינים הדדיות.

- נלמד על שמות עצם, תארים וסמיכויות.

- נמצא מילים נרדפות ונלמד פתגמים.

- נלמד לבנות מילים, כלומר לגזור משפחות מילים השייכות לאותו השורש.

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

(בספר איור של משפחת אווזים קנדיים שמעליה עף קונדור (ציפור טרף) - היעזר במורה)

לאן מביטה אימא אווזה? שערו והסבירו מדוע.

*65*

יוסי ילד שלי מוצלח / ע' הלל

*65*

שמש במרום זורחת, אמא את יוסי בנה שולחת: לך הבא בקבוק חלב, לך ישר ואל תשכח, יוסי, ילד שלי מוצלח.

יוסי בשדרה פוסע ופתאום אורות עיניו אץ הוא רץ הוא לפניו גור כלבים מסכן צולע הוא חובק בשתי ידיו.

אמא מחכה בבית איפה יוסי? אין חלב אך הנה הילד בא עם.. מה זה? חומד של כלבלב מתנה הבאתי לך אוי לי, ילד שלי מוצלח.

שמש במרום זורחת אמא את יוסי בנה שולחת לך הבא נא לי כיכר לחם חם - אך אל תשכח יוסי, ילד שלי מוצלח.

השדרה אליו מצייצת פתע שוב קופצות עיניו, רועשות נוגנות אוזניו: מפוחית קטנה נוצצת הוא אוסף אל שפתותיו.

אמא מחכה בבית איפה יוסי? לחם אין אך הנה הילד בא עם... מה זה? יוסי מנגן מפוחית הבאתי לך.

אוי לי, ילד שלי מוצלח.

(בספר תמונה של שדרות הילד ברמת גן)

(בספר תמונה של שדרות הילד ברמת גן)

*66*

שמש במרום זורחת, אמא את יוסי בנה שולחת: לפחות הבא זיתים, זה הכל, אך אל תשכח, יוסי, ילד שלי מוצלח.

השדרה לוחשת יוסי - הנה שוב רוקדות עיניו, מה נחפז הוא לפניו פרח אדמוני - אי - יופי. מבלבל לו את האף.

אמא מחכה בבית, אוי לי יוסי זית אין, אך הנה הילד בא עם... מה זה? לך הכל אתן. קחי הפרח הוא שלך.

אוי לי, ילד שלי מוצלח.

ריק הבית אין חלב, לחם אין ולו כזית. אך מלא מלא הבית אהבה ניגון ופרח ונביחות כלבלב.

(בספר תמונה של שדרות הילד ברמת גן)

(בספר תמונה של שדרות הילד ברמת גן)

*67*

משתפים ומגיבים

איזה רושם עושה עליכם יוסי? אילו מהחוויות שעוברות עליו הייתם רוצים גם לחוות? מה הייתם רוצים לומר לו? שוחחו על השיר והגיבו זה לדברי זה.

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

1. שלוש פעמים שולחת אמא את יוסי לקנות. העתיקו והשלימו:

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(תא ריק),  מה מבקשת אמא להביא?,  מה מביא יוסי?

בפעם הראשונה,  --,  --

בפעם השנייה,  --,  --

בפעם השלישית,  --,  --

2. א. מה משותף לדברים שאימא מבקשת מיוסי להביא?

ב. מה משותף למתנות שיוסי מביא לאמו?

ג. במה שונות המתנות מהדברים שאימא בקשה?

3. יוסי מביא את מתנותיו מהשדרה.

א. מצאו משפטים בשיר שבהן מתוארת התנהגות השדרה והעתיקו.

ב. מדוע לדעתכם, בחר המשורר לתאר את השדרה כאילו היא יצור חי?

4. אימא חוזרת ואומרת: "אוי לי, ילד שלי מוצלח" בכל פעם שיוסי חוזר עם מתנה.

א. מה דעתכם, האם המשפט מביע צער? אכזבה? אהבה? תקווה? חשבו לפני שתענו ונמקו את תשובתכם.

ב. קראו בקול את דברי האם בהנעה המתאימה.

5. קראו שנית את שני הבתים האחרונים בשיר.

מה לדעתכם חשוב יותר, לפי השיר, מה שאין בבית או מה שיש בו?

6. כיצד תתארו את יוסי לפני מישהו שלא קרא את השיר?

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

- התחלקו לקבוצות לפי מספר הקולות המדברים בשיר.

- סמנו את הקולות המדברים בצבעים שונים על עותק מודפס של היצירה שתקבלו מהמורה, התאמנו בקריאת השיר בתפקידים בדייקנות ובהנעה המתאימה כאילו אתם שחקנים.

(המשך בעמוד הבא)

*68*

- תוכלו לקרוא יותר מפעם אחת ולהחליף תפקידים.

- תוכלו להקליט ולהאזין לקריאתכם כדי שתוכלו לבדוק:

- האם הקריאה מדויקת?

- האם קריאתכם ברורה ואפשר להבינה?

- האם ההנעה מפרשת את המשפט?

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

המשורר ע' הלל מתאר את יוסי בשדרה כך: "ופתאום אורות עיניו". הביטוי "אורו עיניו" יוצר בדמיוננו ציור, לכן קוראים לו ביטוי ציורי. "אורו עיניו" הוא ביטוי ציורי שכוונתו מאושר ושמח או גילה דבר חדש. לעיתים כותב המשורר ביטוי ציורי משלו למשל, "הנה שוב רוקדות עיניו".

מה פירוש הביטויים הציוריים האלה (היעזרו במילון): "קופצות עיניו"; "נוגנות אזניו" בהקשר לשיר.

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

גלשו במרשתת והקלידו: "יוסי ילד שלי מוצלח". האזינו לשיר.

א. האם המנגינה עליזה, עצובה, מרגשת? - נמקו דבריכם.

ב. האם, לדעתכם, המנגינה מתאימה לשיר? הסבירו.

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

חשבו על דרך יצירתית בקבוצות או ביצירה עצמית לבטא את התמונות ואת האווירה בשיר.

תוכלו להכין במשותף ספר ובו איוריכם לשיר; תוכלו לחבר ריקוד; לדמיין שיוסי הוא חברכם לכיתה ולכתוב סיפור על מקרים שקרו לו בכיתה; להכין עבודת קולז' ובה אחת התמונות המתוארות בשיר.

מהו קולז' (הדבק)?

בעבודת קולז' משתמשים בגזרי שבועונים צבעוניים, בגזרי עיתונים, בנייר אריזה צבעוני ובפיסות אריגים וגרוטאות שונות. מדביקים על בריסטול ויוצרים תמונה. אפשר לשלב גם תוספות מצוירות.

*69*

הסבא הזקן והנכד / האחים גרים, תרגום: חנה לבנת

*69*

היו היה פעם איש זקן מאוד-מאוד שעיניו כבר כהו מזקנה, אוזניו נעשו חירשות כמעט לגמרי, והברכיים שלו רעדו כל הזמן. כשהיה יושב ליד השולחן, יכול רק בקושי להחזיק את הכף שלו: המרק היה נשפך לו על המפה, וטיפות מרק נזלו לו גם מתוך הפה, במורד הסנטר.

המראה הזה עורר גועל בלב בנו של הזקן וגם בלב אשתו, ולבסוף הכריחו את הסבא הזקן לשבת לבדו בפינה, מאחורי התנור. הם נתנו לו את האוכל שלו וגם קערה קטנה מחרס, אבל לא ברוחב לב, והוא לא הרגיש אף פעם שבע לגמרי. הוא היה יושב לו כך בצד, מבטו מופנה בשקיקה ובעצב אל עבר השולחן, ועיניו לחות מן הדמעות.

פעם אחת לא הצליח אפילו להחזיק את הקערה הקטנה בידיו הרועדות, והיא נפלה לארץ והתנפצה לרסיסים. האישה הצעירה כעסה עליו ונזפה בו, אבל הוא לא אמר דבר - ורק נאנח. אז קנתה לו האישה קערה קטנה מעץ תמורת כמה מטבעות של הלרים, ומעכשיו נאלץ הזקן לאכול מתוך הקערה הזאת. בשעה שישבו כך ואכלו, התכופף הנכד הקטן שמלאו לו ארבע שנים והתיישב על הארץ. הוא אסף בכף ידו כמה פיסות קטנות של עץ. "מה אתה עושה שם?" שאל האב. "אני מכין גיגית קטנה," השיב הילד, "כדי שאבא ואמא יוכלו לאכול ממנה כשאהיה גדול."

האב והאם הביטו זה בזה במשך זמן-מה בשתיקה ולבסוף פרצו בבכי. מיד עזרו לסב הזקן לגשת אל השולחן, ומאז אותו היום הניחו לו לאכול איתם, ולא השמיעו שום הערה או נזיפה גם כשנשפכו לו כמה טיפות מן המרק.

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

*70*

משתפים ומגיבים

אילו רגשות עורר בכם המצב במשפחה? עם איזו דמות הזדהיתם? האם יש לכם ביקורת כלפי אחת הדמויות? שוחחו על הסיפור והגיבו זה לדברי זה.

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

1. מדוע החליפו הבן ואשתו את מקום ישיבתו של הסבא?

2. א. העתיקו את המשפטים שמלמדים על יחסם של הבן ואשתו אל הסבא.

ב. עיינו במשפטים שכתבתם לעיל. מהו המשפט העצוב ביותר בעיניכם? הסבירו את תשובתכם.

3. כיצד למדו ההורים שהם התנהגו ברשעות כלפי הסבא?

4. בסיפור לא מתוארים רגשותיהן של הדמויות. לפניכם רשימת רגשות. כתבו מי מהדמויות הרגישה כך:

זלזול, אכזבה, עלבון, גועל, דחייה, רחמים, חרטה

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

לפניכם פתגמים ידועים שמרמזים עליהם בסיפור:

"אל תשליכני לעת זקנה" (תהלים עא, 9), "והדרת פני זקן" (ויקרא יט, 32)

א. הסבירו אותם. ב. כיצד קשור כל פתגם לסיפור?

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

1. מצאו בסיפור מילים נרדפות למילים שלהלן:

נחלשו עיניו -- בנדיבות -- ברצון עז -- נשברה -- חתיכות -- קערה --

2. השלימו את המשפטים. היעזרו במחסן המילים.

מחסן מילים: בשתיקה, במהירות, בקושי, בשקיקה, בעצב.

הוא התקשה מאוד ללכת. הוא הלך -- רב.

הוא השתוקק לאכול. הוא הביט על האוכל --

הוא מיהר לצאת מהחדר. הוא יצא מן החדר --

הם לא השיבו על שאלותיו המעליבות. הם הגיבו -- על דבריו.

דברי בנו העציבו אותו מאוד. הוא שמע -- רב את דברי בנו.

*71*

לקראת קריאה

- קראו את השיר על "סבא אברם".

- במהלך הקריאה חשבו במה שונה דמותו של סבא אברם מדמות הסבא בסיפור "הסבא הזקן והנכד"?

סבא אברם / יהונתן גפן

*71*

ערב אחד, לפני השנה, בקשה ענת לשמוע עוד פעם ובקול רם את כזה שאמא שלה הייתה מספרת על סבא אברם. אברם הזקן גר לבדו בקצה הר הכרמל. הוא גר לבדו לבדו לבדו ואין איש בבקתה מלבדו.

ואף אחד לא יודע מה הוא עושה, ואם הוא שמן או דווקא רזה. אם הוא אוהב תמיד לדבר או אם הוא בכלל שתקן, אם יש לו זקן או אם אין לו זקן.

ופעם ירד בנהלל גשם חלש מאוד ואמא אמרה שאולי הגשם הזה הוא דמעות של סבא אברם הזקן.

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

*72*

במהלך הקריאה

בסיפור יש מילים שעלולות להקשות עליכם להבינו כהלכה. הכינו רשימה של המילים הללו במהלך הקריאה וכתבו את פירושן אחרי שתקראו את ההדרכה בעמוד 77. עתה קראו את הסיפור שנית.

חוכמת הזקנים / עיבד: יהודה אטלס

*72*

א. באחת מארצות הקדם חי פעם מלך, שביקש להישאר צעיר לנצח. מדי בוקר היה ניגש אל הראי ובוחן את פניו במשך שעה ארוכה, מחפש בדאגה אחר אותות של זקנה. כשהיה מגלה שערת שיבה בשערו או בזקנו, היה תולש אותה בחורי אף. אם מצא קמט דק ליד העין, היה קורא מיד למעסה המלכותי ומצווה עליו לעסות את פניו היטב בשמנים ובתמרוקים, עד שהקמט היטשטש לבלי הכר. אם היה נדמה לו כי זוויות פיו השתפלו מעט מדאגה, היה מעווה את פניו בחיוך, עד כי לבשו שנית ארשת צעירה ושובבה.

אולם, ככל שניסה המלך להסיח דעתו מן הזקנה הממשמשת ובאה, כן גברה חרדתו מפניה. פניו עדיין היו טובות וחלקות ושערו שחור כעורב, אך מדי צאתו אל מחוץ לארמון ראה זקנים וזקנות שחוחים, חרושי פנים ושבי שיער, ומראם לא נתן לו מנוח. עמד אפוא יום אחד וגזר לגרש את כל הזקנים מממלכתו.

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

*73*

וחוק יצא מלפניו: כל זקן שיימצא במדינה וכל המסתיר זקן בבית או מחוצה לו - יואשמו בפלילים ויהיו צפויים לעונש החמור מכול: מוות.

חזקה גזרת המלך על נתיניו. נטלו הזקנים והזקנות את מקל הנדודים, נפרדו בדמעות מבני משפחתם ויצאו לגלות בארץ נכר. בצאת המלך לרחובות העיר ראו עיניו מעתה אך צעירים וצעירות והיה נדמה לו כי סרה מעליו אימת הזקנה. ובאחד הכפרים באותה ממלכה גרו איכר צעיר ואביו הזקן. אהב העלם את אביו אהבה עזה, וכשיצאה גזרת הגירוש מלפני המלך, סירב למלאה. הקים לאביו בקתה קטנה ונוחה בלב היער, ומדי לילה, בחסות החשכה, היה סר אליו לבקרו, להביא לו מאכל ומשקה ולשוחח עמו, ואיש לא ידע דבר.

ב. ולמלך בת יחידה, יפהפייה, בבת עינו. כשהגיעה לפרקה, באו נסיכים ורוזנים רבים לבקש את ידה. החליט המלך - אף פרסם זאת בפי כרוזות ברחבי הממלכה - כי יתן את בתו רק לאותו צעיר שיצליח לצלול אל הבריכה המלכותית שבחצרו ולשלות כד זהב המונח על קרקעיתה. אך תנאי חמור התנה: כל צעיר שינסה לצלול לבריכה ויצא בידיים ריקות - יושלך לכלא לכל ימי חייו. הסכנה לא הרתיעה את המחזרים הנועזים, ששמע יופייה של הנסיכה הגיע לאוזניהם. מדי יום התייצבו בחצר המלך צעירים עזי נפש, קפצו אל הבריכה - והושלכו לכלא. איש מהם לא הצליח להעלות את כד הזהב. השמועה עשתה לה כנפיים, ואף אל הכפרים הנידחים הגיעה.

"גם אני רוצה לנסות את מזל'," אמר האיכר הצעיר לאביו שעה שביקר אצלו בבקתה ביער.

ניסה הזקן להניא את בנו מן המעשה, שכל באיו לא ישובון, אך העלם היה נחוש בדעתו.

"ואף על פי כן - אלך," אמר.

הרהר האב שעה קלה ולבסוף אמר, "אם החלטת - לך. אך בקשה לי אליך: אל נא תנסה את כוחך מיד, ביום הראשון. בוא אל חצר הארמון והתבונן בכל אשר יקרה בשבע עיניים - ואחר תשוב ותספר לי." לבש הצעיר את בגדיו היפים והלך אל חצר הארמון. על שפת הבריכה, בצל עץ גבוה וענף, על כיסא זהב, ישב המלך, ולידו בתו, שיופייה עלה על כל אשר סופר על אודותיה. אך ראה העלם את פניה, נקשר בה לאהבה, אם כי תמה

*74*

בלבו על שום מה נתנה הסכמתה לתחרות כה אכזרית. כשאהיה בעלה - חשב בלבו - אוכיח אותה על המעשה.

רוח קלה בידרה את עליו של העץ שלמרגלותיו ישבו המלך ובתו. נסיך אחד, שעורו בהק באור השמש ושריריו רטטו, עמד על שפת הברכה נכון לצלילה. על הקרקעית, בתוך המים הצלולים, בין הצללים של ענפי העץ, הבהיק כד הזהב. החצוצרה תקעה בשלישית. הנסיך זינק אל המים והעלה גלים סביבו. בו-ברגע נעלם הכד. שעה ארוכה שהה מתחת לפני המים - ושב ועלה בידיים ריקות. הוא לא מצא את כד הזהב. העיף מבט אחרון, עצוב, בנסיכה, שעה שעבדי המלך שמו אזיקים על גופו ולקחוהו לבית הסוהר. שלושה נסיכים נוספים ניסו את מזלם באותו יום - ובכולם חזר ונשנה אותו מעשה.

באותו ערב סיפר האיכר הצעיר לאביו את כל אשר ראו עיניו. "ואת כד הזהב שבמים - בעיניך ראית?" שאל. "בעיני ראיתי."

"וכשקפץ הקופץ - נעלם הכד?" "נעלם כלא היה."

הרהר הזקן שעה ארוכה ולבסוף שאל, "ואת הכד ראית נשקף במים מבין צללי הענפים של אותו עץ?" "אכן," אמר הבן.

"ובכן," אמר הזקן, "קרב אלי, בני, ואני אומר לך את אשר תעשה." עוד שעה ארוכה שוחחו האב ובנו.

ג.שוב ישבו המלך ובתו בצל העץ הענף, על שפת הברכה, וכד הזהב הבוגדני נצנץ על קרקעיתה. שני נסיכים נוספים ניסו את מזלם - לשווא - ונלקחו לבית הסוהר. הגיע תורו של האיכר הצעיר.

"הוד מלכותך, נסיכה עדינה," פנה אל המלך ואל בתו, "הנני ואביא לכם את כד הזהב!"

"רבים ניסו זאת לפניך ונכשלו," אמר המלך בשחוק קל, "ואיך תצליח אתה?" "אם לא אצליח," ענה העלם בביטחון, "רשאי אתה אף להתיז את ראשי מעלי."

*75*

חיוורון קל עלה בפני הנסיכה, אך בפני המלך עלה הסומק. "אל יתהלל חוגר כמפתח (קיימת הערה בתחתית העמוד)," אמר בזעף.

החצוצרה הריעה. העלם פשט את בגדיו, חלץ את נעליו ועמד נכון לזינוק. תרועה שנייה - והס הושלך בקהל. אך כשהריעה החצוצרה בשלישית, עלה רחש של הפתעה מקרב הצופים. לתימהון כולם, במקום לקפוץ למים, הפך העלם את פניו ומיהר וטיפס על העץ שעל שפת הבריכה. "ברגע האחרון אחז הפחד בנער המתרברב..." פרץ המלך בצחוק. עוד מילתו על שפתיו, שב העלם וירד מן העץ - כשבידו כד הזהב. המלך קם לקראתו. אף הנסיכה קמה ועל פניה חיוך. לחץ המלך את ידו ואמר, "אכן, כד הזהב בידך, איש צעיר. בתי תהיה לך לאישה ואתה תמלוך אחרי. "אבל," הוסיף ושאל, "הלוא תאמר לי איך גילית את הסוד, שכל הצעירים הללו שניסו מזלם לפניך לא גילו?"

נפל הצעיר על ברכיו לפני המלך ואמר, "אל נא יחר אפך בי, הוד מלכותך. לא חוכמתי היא שעמדה לי, אלא חוכמתו של אבי הזקן. אתה גזרת לגרש מן הארץ את כל הזקנים, אך אני הפרתי את פקודתך. אב זקן לי, איש טוב, גבו כפוף, ראשו שיבה ופניו תלמים, אך כולו כלי מלא חוכמה וניסיון. הסתרתי אותו בבקתה ביער ונהגתי בו כיבוד אב חרף פקודתך. הוא שפענח את הסוד באומרו לי: 'בני, אם נעלם כד הזהב כל אימת שקופץ מישהו לבריכה, אות הוא כי לא את הכד רואות עיניכם, אלא את בבואתו הנשקפת במים. הכד עצמו, לאמיתו של דבר, תלוי במהופך למעלה-למעלה, בין ענפי העץ'".

"אכן, איש חכם הוא אביך," אמר המלך. באותו רגע התחרט על כל הרעה אשר עולל לזקנים. "מהרו," אמר לשריו ולעבדיו, "וקראו לכל הזקנים לשוב לארצי והרעיפו עליהם אך כבוד ויקר. אמנם, לצעירים יופי ועוז וגבורה - אך החוכמה, מסתבר, היא נחלת הזקנים."

(מתוך סיפורים שאהבתי, הוצאת שבא, 1985)

הערה בתחתית העמוד:

אל יתהלל חוגר כמפתח - מי שמתחיל בפעולה אל לו להתפאר ולהתרברב כמו זה שכבר הצליח בביצועה.

*76*

משתפים ומגיבים

לעיתים עלילתו של הסיפור מעוררת רגשות מעורבים: שמחה, הערכה והתפעלות וגם כעס. האם גם אצלכם התעוררו רגשות מעורבים כאשר קראתם את הסיפור? שוחחו על הסיפור והגיבו זה לדברי זה.

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

1. א. שחזרו את עלילת הסיפור בכתב בשפתכם.

ב. בדקו אם השחזור כולל את האירועים העיקריים בעזרת הנקודות האלה:

- מדוע ציווה המלך לגרש את הזקנים מהממלכה?

- כיצד הצליח האיכר הצעיר להציל את אביו הזקן מגזרת הגירוש?

- מהו המבחן שצריך לעבור מועמד המעוניין לשאת את בת המלך לאישה?

- מה יעץ האב הזקן לבנו כאשר הצעיר סיפר לו שהוא מתכוון להיבחן ולהוכיח שהוא ראוי לשאת את בת המלך?

- מה היה סוד ההצלחה של האיכר הצעיר?

- כיצד הצליח האיכר הצעיר לשכנע את המלך לבטל את הגזרה?

2. לסיפור שלושה חלקים. תנו כותרת לכל חלק.

3. לאחר ששחזרתם את הסיפור בכתב, התאמנו לספר אותו לפני הכיתה.

הדרכה

- ספרו את הסיפור בקול רם וברור.

- בדקו האם לא השמטתם פרטים חשובים.

- תכננו:

- היכן כדאי לעצור בסיפור, כדי לשמור על המתח אצל המאזינים?

- היכן להגביר את הקול ומתי להנמיכו בסיפור?

- אילו מילים ומשפטים כדאי להדגיש בזמן שאתם מספרים?

- תוכלו להקליט, כדי שתוכלו להאזין לקריאתכם. כך תדעו מה לשפר, או בקשו מחברים להאזין לכם ולהציע הצעות שיפור.

- עתה ספרו את הסיפור לפני הכיתה.

- שמרו קשר עין עם המאזינים.

- בקשו מחבריכם לומר את דעתם על האופן שבו סיפרתם לפי הנקודות שלעיל.

4. א. קראו בזוגות. אחד יקרא את המשפטים המתארים את יחסו של המלך אל הזקנים בתחילת הסיפור והשני יקרא את המשפט המתאר את יחסו אליהם בסוף הסיפור.

ב. מהי הסיבה לשינוי שחל במלך?

*77*

5. מהו הלקח שמספר המעשייה מעוניין ללמד את בני האדם?

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

חזרו לסיפור: "הסבא הזקן והנכד" בעמוד 69.

השוו בין שני הסיפורים. במה הם דומים, במה הם שונים?

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

התחלקו לזוגות. בחרו את אחת השיחות בסיפור וקראו בתפקידים בהנגנה המתאימה, כאילו אתם שחקנים.

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

כיצד נוכל להבין משמעות של מילים בלתי מוכרות?

- לעיתים אפשר להבין משמעות מילה בלתי מוכרת אם קוראים שנית את המשפט שבו היא כלולה. למשל, אפשר להבין את המילה "חרף" במשפט: "הסתרתי אותו בבקתה ביער ונהגתי בו כבוד-אב חרף פקודתך". קריאת המשפט כולו עוזרת להבין שהמילה חרף פירושה: למרות, על אף.

- לעיתים אפשר להבין משמעות מילה כאשר קוראים את הפסקה בשלמותה: למשל, את המילה "נצח" במשפט: "...ביקש להישאר צעיר לנצח". כאשר קוראים את הפסקה הראשונה של הסיפור בשלמותה, אפשר להבין שמשמעות המילה היא: לתמיד.

את הצירוף: "חרושי פנים" במשפט:

"המלך ראה זקנים וזקנות חרושי פנים", אפשר להבין בעזרת השורש: חר"ש או בעזרת מילים הגזורות מהשורש הזה: חורש; לחרוש; חרישה: מחרשה. כך נבין שהמשמעות היא: פנים מקומטות.

- את הצירוף "בבת עינו" במשפט: "ולמלך בת, יחידה, יפהפייה, בבת עינו", נוכל להבין רק אם נפנה למילון.

שימו לב: המילה "עינו" היא מילת שייכות(העין שלו) לכן נחפש את הצירוף בערך המילוני: "עין."

- מה פירוש המילים המודגשות במשפטים שלהלן:

א. רוח קלה בידרה את עליו של העץ.

ב. גבו כפוף, ראשו שיבה ופניו תלמים.

ג. קראו לכל הזקנים והרעיפו עליהם כבוד ויקר.

הסבירו זה לזה במה נעזרתם כדי להסביר את פירוש המילים.

*78*

צירופי סמיכויות

בעברית נהוג לקצר צירופים. לדוגמה: במקום לומר "הבית של המלך" אומרים: "בית המלך".

דוגמה נוספת: במקום לומר: "הברכה של המלך" אומרים בקיצור: "ברכת המלך".

בסמיכויות האלה מופיע שם ובסמוך לו שם אחר. לצורה המקוצרת קוראים בשם: "צירוף סמיכות".

1. כתבו בקיצור את הצירופים האלה:

החוכמה של הזקנים, הבת של המלך, הבן של הזקן, הבקתה של הזקן, הכלא של המדינה, החצוצרה של המחצצר, האוצר של המלך.

2. לפניכם צירופי סמיכות מתוך הסיפור.

העתיקו את הטבלה או צרו אותה במחשב והשלימו לפי הדוגמה:

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

צירופי הסמיכויות,  פירוק הסמיכות

א. חוכמת אבי,  החוכמה של אבי

ב. ענפי העץ,  --

ג. אותות הזקנה,  --

ד. גזרת המלך,  --

ה. רחובות העיר,  --

ה"א היידוע נוספת לצירוף סמיכות. לדוגמה:

שרי המלך צפו במחזה. בגדי המלך היו מהודרים.

שימו לב: ה"א היידוע מצטרפת תמיד לשם השני בצירוף הסמיכות. לכן בעברית תקינה אומרים: "בית הספר סגור" ולא: "הבית ספר סגור"; "לוח המודעות מלא" ולא: "הלוח מודעות מלא".

*79*

3. העתיקו מתוך הפסקה שלהלן שלושה צירופי סמיכות.

המחזרים שרצו לזכות בבת המלך לא הצליחו למצוא את הכד, פרט לצעיר אחד שהצליח בזכות חוכמת האב וזכה בנסיכה. חתונת הזוג נערכה בפאר והדר בגני המלך. אורחים רבי מעלה השתתפו בחגיגה.

4. הוסיפו את ה"א היידוע לצירופי הסמיכות האלה:

ארון קודש, עונות שנה, חבר כנסת, חבר ממשלה, בגדים, ספר לימוד, מלונת כלב, בית בובות, יום שבת, שקיעת שמש, דג זהב.

בשפה העברית קיימת קבוצה נוספת של צירופים. בקבוצה הזו מופיעים שם בתוספת תואר:

לדוגמה הצירוף: "גב כפוף" - "גב" הוא שם ונוסף לו התואר "כפוף". בצירוף: "עונש חמור" - "עונש" הוא שם ונוסף לו התואר "חמור".

5. שרטטו טבלה וכתבו את הצירופים השונים בעמודה המתאימה שבטבלה:

בית הספר, רוח עזה, שמחה גדולה, ימי חמסין, ידידות חמה, ארון בגדים, מלכת היופי, ריצת מרתון, שיחה מעניינת, תיבת דואר, שירת המקהלה, בלורית השיער.

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

צירופי סמיכות,  צירוף שם בתוספת שם תואר

בית הרופא,  רופא מצוין

--,  --

--,  --

--,  --

*80*

לקראת הקריאה

- קראו את הכותרת והסבירו מהי "משפחתיות" להבנתכם.

- במהלך הקריאה שימו לב: במה שונה ההתנהגות המשפחתית של הקוקיות מהתנהגות הברבורים ובמה היא דומה?

- האם המושג "משפחתיות" אצל בעלי החיים זהה למושג "משפחתיות" אצל בני האדם? נמקו דעתכם.

"משפחתיות" בקרב בעלי הכנף

*80*

אצל בעלי החיים מצויים סוגים שונים של משפחות: משפחות שהן להקה הכוללת זכר אחד, נקבות אחדות ותרים כמו אצל האריות, משפחות שחברות בה רק נקבות וצאצאיהן כמו אצל הפילים, משפחות שרק הנקבה מגדלת את גוריה כמו הנמרה ומשפחות שיש להם בן זוג קבוע והנאמנות בין בני הזוג היא לכל חייהם, כמו אצל הברבורים. הברבורים הם עופות מים גדולים שמזכירים בצורתם אווזים או ברווזים. נוצותיהם לבנות וצחורות וצווארם ארוך ומעוקל. הם חיים בלהקות גדולות שמתחלקות לזוגות אוהבים מסורים וקבועים. בני האדם רואים בהם סמל ודוגמה לרון, ליופי, ולאצילות.

לפני עונת הקינון בני הזוג מתגפפים בצוואריהם ורוקדים ריקוד חיזור. הם בונים קן שצורתו חרוט בפינה נסתרת בין קנים סמוך לשפת המים. הקן בנוי מצמחים מקומיים ומרופד בנוצות רכות.

הברבורים מזדווגים והנקבה מטילה בין ארבע לשבע ביצים, שעליהן היא דוגרת לבדה במשך כשלושים ושישה ימים. בזמן הדגירה הזכר משוטט בסביבת הקן ותוקף כל מי שמנסה להתקרב לקן.

האפרוחים בוקעים בצבע אפור חום ונשארים אפורים עד סוף הקיץ השני לחייהם. הברבורים הצעירים נשארים עם הוריהם לאורך זמן רב. בני הזוג דואגים לכל מחסורם של הגוזלים ומגדלים אותם יחד. הם לומדים לעוף בתמיכת הוריהם רק לאחר שגדלו מעט.

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר צילום של פול אבר)

*81*

בניגוד לברבורים ולמרבית בעלי הכנף שהם הורים מסורים, הקוקייה המצויצת מתנהגת בצורה יוצאת דופן. היא אינה טורחת לבנות קן ולגדל את גוזליה בעצמה: היא מטילה את ביציה בקנים של ציפורים אחרות, וסומכת עליהן שיגדלו את הגוזל. בארץ נוהגות הקוקיות להגניב את ביציהן לקנים של עורבים אפורים.

אכן,לא לחינם שומר העורב בקנאות על הקן שלו. סכנה גדולה מאיימת על הביצים בקן מן הרגע שהוטלו! הקוקייה המצויצת אורבת ליד הקן של העורב כדי להטיל בתוכו את ביציה שלה: זכר הקוקייה עף סביב הקן ומסיח את דעתו של העורב, ובזמן זה הקוקייה הנקבה מתגנבת אל הקן ומטילה בו את ביציה. ההטלה מהירה ונמשכת שניות ספורות בלבד. לעתים קרובות הקוקייה מנקרת בביצים או בגוזלים של העורב ופוגעת בהם. העורבים הופכים, אם כן, להורים מאמצים בעל כורחם. הם אינם שמים לב לכך שהביצים שבקן אינן שלהם, או שהגוזלים שבקעו מהן אינם דומים כלל לגוזלים שלהם. די במקורים הפעורים לרווחה כדי לגרום לעורבים להתרוצץ מבוקר עד ערב על מנת להשביע את רעבונם של הקטנים. כך יוצא שנקבת העורב דוגרת על ביצי הקוקייה ומטפלת בגוזלי הקוקייה בנוסף על גוזליה שלה או... במקומם. בניגוד לברבורים ולמרבית בעלי הכנף, הקוקייה מתנהגת באופן יוצא דופן.

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(בספר תמונה של קוקייה מצויצת)

(הקוקיה: מתוך הספר רמת הנדיב - הדברים הנסתרים מן העין מאת גידי זנד, סמדר ריספלד ונורית קינן, מט"ח, תשס"ה, 2005)

*82*

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

1. אילו עובדות בכתבה נועדו לשכנע את הקוראים שהברבורים חיים בזוגיות יפה?

2. לפניכם כמה שלבים בחיי הברבורים הקשורים בהולדת הצאצאים ובגידולם.

א. סדרו אותם לפי הסדר הנכון. היעזרו בקטע:

בקיעת האפרוחים; קינון; חיזור; דגירה; הזדווגות; חינוך

ב. כתבו במילים שלכם בנקודות את כל השלבים של גידול הברבורונים. היעזרו במילים המביעות זמן, כמו: קודם, לפני כן, לאחר מכן, בשלב שני, לבסוף, במשך.

3. כתוב שהעורבים הופכים להורים מאמצים, כיצד זה קורה? מדוע לדעתכם בחר הכותב לכתוב דווקא על ברבור ועל קוקייה?

4. הכותב קטע מידע יכול לארגן את הכתיבה בדרכים שונות: לפי סדר האירועים; על ידי תיאור הסיבות והתוצאות לתופעה מסוימת; על ידי השוואה בין שתי תופעות שונות. לפי מה ארגן הכותב את הקטע?

5. ערכו השוואה בין התנהגות הברבורים להתנהגות הקוקיות. במה היא שונה ובמה היא דומה?

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

1. א. נאמר על הברבורים שנוצותיהם צחורות. מה פירוש המילה המודגשת? הסבירו כיצד הבנתם אותה.

ב. הציעו משפטים לצירופים האלה: "סדינים צחורים", "צחור כשלג".

2. א. כתוב ש"הברבורים מתגפפים" חפשו במילון בערך "מתגפף" וכתבו מה פירוש הפועל מתגפפים.

הפועל מתגפפים מציין פעולה הדדית, כלומר פעולה שהאחד עושה לרעהו.

3. א. לפניכם כמה שורשים שאפשר ליצור ולגזור מהם פעלים המציינים הדדיות: כת"ב, רא"ה, חב"ק, נג"ש, אה"ב מצאו את הפעלים.

לדוגמה: מהשורש רש"מ אפשר לגזור את הפועל מתרשם.

ב. כתבו על מקרה שקרה בין שני חברים טובים. שבצו בו לפחות שני פעלים המציינים הדדיות.

*83*

פצפונת ואנטון / אריך קסטנר, הוצאת אחיאסף

*83*

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

לקראת קריאה

קוראים את המכתב לקוראות ולקוראים בהקדמה

1. שערו, מדוע חשב המתרגם שעליו להסביר לקוראיו כיצד חיו בגרמניה בזמן כתיבת הספר.

2. קראו את "המבוא הקצר במידת האפשר"(בעמודים 11-13). מהי תשובתו של הסופר לשאלה: האם האירועים שמסופרים בספר קרו באמת?

במהלך קריאת הספר

1. ציינו אירועים המלמדים שבין פצפונת לאנטון שררה חברות אמת.

2. בחרו קטעים שמהם אפשר ללמוד במה מיוחדת דמותה של פצפונת. קראו אותם בפני הכיתה והסבירו מה למדתם עליה מקטעים אלה.

3. בחרו משפטים או קטעים משעשעים מהעלילה והסבירו מה מצחיק בהם.

מדברים על זה

בחרו באחד או יותר מהנושאים הבאים ושוחחו עליהם:

1. מהי הדמות החביבה עליכם ביותר בסיפור? נמקו בחירתכם.

2. בחרו את אחת הנשים בספר והסבירו במה היא שונה מהנשים בימינו.

3. על אילו דמויות הייתם מוותרים? נמקו דבריכם.

4. בין פרקי העלילה משולבות דעותיו של הסופר בנושאים שונים. אילו מדעותיו מוצאות חן בעיניכם? הסבירו ונמקו.

צפייה

צפו בסרט "פצפונת ואנטון". תוכלו לשאול אותו בחנות הווידיאו או להזמין בווי-או-די.

מה אתם מעדיפים: לקרוא את הספר או לצפות בסרט? הסבירו דבריכם.

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

הכינו תעודת הערכה לאנטון בשם המשטרה.

*84*

בממלכת החיות

*84*

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

מה במדור?

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

לבעלי החיים שתכירו במדור יש מראה שונה, מזון שונה וצורת התארגנות חברתית שונה, והם מיוחדים ומעניינים. נלמד עליהם מתוך מידע שאספו עליהם חוקרים שעקבו אחריהם בטבע.

נלמד קטע מידע על הסוריקטות ונקרא כתבות מעיתוני ילדים על העטלפים ועל הזברות.

בספר תמונה של למורים, זברות ועטלף)

*85*

לקראת קריאה

- קראו את הפתיח. האם הוא מעורר עניין לקרוא את הכתבה? נמקו דבריכם.

- קראו ברפרוף, כלומר קראו את כותרות המשנה, את המשפט הראשון בכל פסקה ואת הפסקה האחרונה. כדי לקבל מושג כללי על הכתבה.

- עתה קראו בעיון.

ידידי היפים, העטלפים / דוד מקין

*85*

הייתי רוצה להציג בפניכם ידידים שלי. לא הרבה אנשים מכירים אותם.

הן משום שידידי אוהבים לצאת החוצה רק בחושך, והן משום שכדי לראות אותם בביתם, יש לזחול בתוך מערות. ובכל זאת, מרבים האנשים לחשוב עליהם, כאילו הם מזיקים נוראים, אני מתכוון לעטלפים.

1. העטלפים לא מסוכנים לאדם. האדם מסוכן לעטלפים!

יש עטלפים שאוכלים וניזונים מפירות, ולכן כועסים עליהם מגדלי עצי הפרי (אפילו שאינם עושים נזק באמת), ויש עטלפים הניזונים מחרקים שונים ובהם כאלה שמזיקים לפירות. ולמרות זאת, מאז ומתמיד המציאו עליהם סיפורים: אמרו שהעטלפים מסתבכים בשיער של האנשים. אמרו שהעטלפים מעבירים מחלות, אמרו אפילו, שהעטלפים מוצצים דם. (נכון שיש מינים בודדים בין אלף מיני העטלפים שאכן מוצצים דם, אולם הם חיים רק בכמה אזורים מרוחקים, במרכז אמריקה ובדרומה. ומלבד זאת, אפילו הם אינם ממש מזיקים לחיות בגלל כמות הדם הקטנה שהם זקוקים לה).

העטלפים הם בעלי חיים די קטנים, ולמרות שיש להם כנפיים, והם מעופפים - אין הם ציפורים, אלא יונקים דווקא.

2. ישן כל החורף, וראשו למטה

האמת היא שיש לעטלפים הקטנים הללו כמה תכונות זרות ומוזרות לנו: למשל, כאשר הם עומדים, הם אינם עומדים ישר וראשם למעלה, כמונו, אלא במהופך, דווקא, רגליהם למעלה, אוחזות בתקרה, וראשם למטה!

העטלפים אינם אוהבים את החורף הקר, וכאשר הוא מתקרב - הולכים כולם לישון לכמה חודשים. כל הקיץ אוכלים העטלפים כמויות גדולות של מזון (פירות או חרקים), ועם בוא החורף יש להם די שומן

*86*

כדי לפרנס את גופם עד אשר יתעוררו באביב. כדי לשמור על השומן הזה בעת שנת החורף - יורד חום גופם מאוד, וגם נשימתם ופעימות הלב שלהם נעשות איטיות יותר, וכך הם חוסכים כוח. יש עטלפים שבמקום לישון בחורף - נודדים מאות, ואפילו אלפי קילומטרים, לארצות אחרות, חמות יותר.

3. העטלפים "רואים" גם באוזניים

עוד סיפור לא נכון שאנשים מספרים על העטלף הוא שאיננו רואה. העטלפים אינם עיוורים! יש אפילו עטלפים, שראייתם בלילה מצוינת. נכון, אמנם, שאת מלאכת מציאת הכיוון עושים העטלפים בעזרת קול שהם משמיעים. הקול מתפשט, וכאשר גלי הקול פוגעים בחפץ כלשהו, הם חוזרים כמו הד ומגיעים אל אוזני העטלפים. הם משמיעים קולות גבוהים כל כך, שאוזן אדם לא מסוגלת לשמוע, ומן ההד הם לומדים איפה פתוחה הדרך ואיפה חסומה, ואפילו איפה נמצאים החרקים. לכן אוזניו של העטלף חייבות להיות טובות מאוד ומפותחות, ובאמת - הן גם גדולות.

4. גור עטלפים תופס טרמפ על בטן אמו

הגורים נולדים באביב או בקיץ, כל מין עטלפים בזמנו. בדרך כלל יש לכל אמא-עטלף גור אחד קטן, שנשאר צמוד לבטנה גם בזמן שאמו עפה, עד אשר הוא לומד לעוף, וכאשר האם תלויה כשראשה כלפי מטה, גם הגור תלוי איתה כשהוא הפוך... איזה כיף... יש שהעטלפים מתקבצים ביחד על תקרת מערה ואוחזים זה בזה כדי לשמור על חומם של כל התינוקות. ומדוע אני מספר לכם את כל זה?

5. ובכן - פעם היו בארץ ישראל המוני עטלפים, והנה, בשנים האחרונות קורה להם משהו. מינים אחדים של עטלפים שהיו בארץ נעלמו. יש כל מיני סיבות לכך, בין השאר, משום שהחקלאים האמינו שעטלפי הפירות מזיקים למטעים - ולכן ניסו להשמיד אותם ברעלים, ומאחר שלא הכירו אותם - הרעילו מערות, ובמערות חיים עטלפי פירות (שגם הם, כפי שכבר סיפרתי, אינם מזיקים

*87*

נוראים) ביחד עם עטלפי חרקים (שהם רק מועילים), וכך השמידו עטלפים רבים, משני הסוגים. גם מטיילים, אפילו כאלה שאוהבים חיות, אינם מחבבים כל כך עטלפים. יש מטיילים שמבקרים במערות, מרעישים ומבהילים את העטלפים, יש שמעירים אותם משנת החורף שלהם. התעוררות כזו עלולה לגרום אפילו למותם של העטלפים, כי השומן שאגרו מספיק להם לשנה בלבד. כאשר הם מתעוררים, שוב עולה חום גופם, והם צורכים יותר שומן, הם לא יחזיקו מעמד עד הקיץ וימותו. יש מטיילים המדליקים נרות במערות, והנרות - עליכם לדעת - צורכים חמצן מהאוויר. במערה יש מעט אוויר, והנרות עוד מפחיתים אותו, וכך - לעטלפים חסר חמצן, ורבים מתים.

6. ילדים, שמרו על העטלפים!

עכשיו, לאחר שסיפרתי לכם על העטלפים, שהם גם חיות מוגנות על פי החוק בישראל, אני מקווה שתלמדו גם אתם לאהוב אותם, וכאשר אתם מטיילים, הזכירו לחבריכם ולבני המשפחה שיש מערות שבהן הם ישנים - שם ביתם - ותמנעו ביחד מלהרעיש ולהפריע להם. וכך גם בעזרתכם יינצלו בעלי החיים החביבים הללו.

(מתוך "פשוש", עיתון לילדים, 1980, מגזין ארץ וטבע)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

טענה וטיעון

- לדעה קוראים גם בשם טענה.

- טענה היא דעה שאפשר להתווכח אם היא נכונה או צודקת. לדוגמה: "מסוכן לרכוב על אופניים".

כדי לשכנע שהטענה הזאת נכונה, על הטוען לנמק את דעתו.

- לטענה שמחזקים בנימוקים, עובדות ודוגמאות קוראים בשם טיעון.

*88*

במה שונה ידיעה מכתבה?

ידיעה מספרת בקצרה בעיתון, ברדיו, בטלוויזיה או במרשתת על אירוע חשוב או מעניין שאירע בישראל או בארץ אחרת. בידיעה הכתב אינו מביע את דעתו על האירוע. הוא כותב את העובדות בלבד.

כתבה היא ידיעה מורחבת המתארת אירוע באופן מפורט יותר. בכתבה יכול הכותב לספר על חוויותיו, לתאר את רגשותיו או להסביר את דעתו.

בכתבה יש חלק שהוא מידע וחלק סיפורי. לעיתים כתבה נכתבת כדי לשכנע את הקוראים, את המאזינים ברדיו או את הצופים בטלוויזיה לקבל את דעת הכתב.

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

1. א. כתבו במשפט אחד: מה דעתם של אנשים רבים על העטלפים?

ב. באילו עובדות ובאילו אמונות משתמשים האנשים האלה כדי

לשכנע שדעתם על העטלפים נכונה?

2. א. אילו עובדות על התנהגות בני האדם מביא הכותב, כדי לשכנע אותנו שדווקא בני האדם מסכנים את העטלפים?

ב. אילו הוכחות מביא הכותב שהעטלפים מועילים ואינם מסוכנים?

3. בכתבה משולב מידע על העטלפים: העתיקו והשלימו את המשפטים:

א. העטלפים שייכים למשפחת --

ב. העטלפים אוכלים --

ג. העטלף נוהג -- כל החורף.

ד. חום הגוף וקצב הפעימות יורד בחורף מכיוון ש --

ה. העטלפים משמיעים קולות, כדי --

ו. בשנים באחרונות נעלמו עטלפים רבים בארץ בגלל ש --

4. במה שונים העטלפים משאר היונקים?

*89*

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

1. לפי מה מהכתוב אפשר לדעת מה יחסו של הכותב לעטלפים? הסבירו והדגימו.

2. כיצד נוכל לדעת שהעיתונאי כתב את הכתבה כדי לשכנע אותנו לקבל את דעתו?

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

גלשו במרשתת והקלידו: "עטלפים לא מה שחשבתם, יוטיוב." צפו בסרטון.

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

בחרו בעל חיים שאהוב עליכם או שאתם סקרנים ללמוד עליו והכינו עליו הרצאה.

הדרכה

- בחרו שני מקורות מידע שונים. הדפיסו מהמחשב או צלמו מאנציקלופדיה עותק מכל מקור שבחרתם והתאמתם לנושא הכתיבה.

- כתבו את המידע המתאים מתוך כל אחד מהמקורות שבחרתם על דף נפרד.

- השוו בין פרטי המידע שאספתם. סמנו בצבע: פרטים חוזרים בשני המקורות השונים. סמנו בצבע אחר: מידע שקיים רק במקור אחד. הסימון בא למנוע חזרות מיותרות.

- שימו לב: בכתיבת קטע מידעי על בעלי חיים נוהגים לכתוב:

1. על המראה ומבנה הגוף של בעל החיים.

2. המקומות שבהם הוא חי.

3. התאמת מבנה הגוף לאזור בו הוא חי.

4. ממה הוא ניזק (אם בחרתם בבעל חיים טורף, כתבו על שיטת הציד).

5. האם הוא חי בקבוצה או כפרט בודד.

6. כיצד מאורגנים חיי הקבוצה?

7. אמצעי ההגנה (כיצד הוא מגן על עצמו?)

*90*

לקראת קריאה

- האם אפשר להבין מקריאת הכותרת בלבד את תוכן הכתבה? הסבירו.

- שערו מדוע לא בחרה הכותבת בכותרת ברורה?

- קראו את הפתיח, את כותרות המשנה, ואת המשפט הראשון בכל פסקה. מה למדתם מהם על נושא הכתבה?

שחור לבן שחור / טל ברטוב

*90*

יש להן פסים שחורים ולבנים, הן חיות בעדרים גדולים, והשליטים שלהן עצבניים ותוקפניים.

מפגש עם זברות וניסיון להבין מדוע הן לובשות פיג'מה.

הזברה מקושטת בפסים ומעוטרת ברעמה שחורה. היא יפה מאוד. את הזברות פוגשים תמיד בקבוצות, לעולם לא לבד. הן חיות בעדרים, וכל עדר מורכב מזכר שליט ומכמה נקבות וצעירים. הזכרים השליטים גדולים יותר משאר הזברות, והם מתנהגים כמו מלכים נרגזים: נובחים בקול, בועטים זה בזה ומתרוצצים ללא הרף סביב בני המשפחה שלהם. כל משפחה כוללת כ-15 זברות, וכמה משפחות חוברות זו לזו ויוצרות עדר גדול של עד 200 זברות. העדר נותן לזברות ביטחון מסוים נגד טורפים. כאשר טורף מתקיף אותן, מתאחדות המשפחות לחבורת הגנה גדולה: הזכרים השליטים נשארים מאחור, תוקפים את הטורף, בועטים בו ומנסים להניס אותו מהעדר. גם במשך הלילה, כאשר רוב הזברות ישנות בשלווה, ניצבות אחדות מהן על המשמר ומעירות את כולן אם מתעוררת סכנה. כל זברה מכירה היטב את בנות משפחתה, ובדרך כלל הקשרים ביניהן נשמרים לכל החיים.

הזברות הן חיות חסרות שקט ותוקפניות. בכל הזדמנות יוצאים הזכרים לקרב בעיטות ונשיכות. בגלל ההתנהגות התוקפנית הזאת בני האדם לא אילפו את הזברות ולא הפכו אותן לחיות עבודה או רכיבה כמו הסוס או החמור. בקיץ, כאשר בעלי חיים נודדים בהמוניהם למקומות מים ועשב, הזברות תמיד צועדות עם עדרי הגנו. הגנו והזברה ניזונים מאותו סוג עשב קצר וקשה, והם הולכים יחד בעקבות העשב. חוקרים גילו שרוב הטורפים מעדיפים את הגנו על פני הזברה. אולי השהות במחיצת עדרי הגנו מבטיחה את שלומן של הזברות ומאפשרת

*91*

להן זמן לברוח ולהתארגן בשעה שהלביאות מתנפלות על גנו סמוך. בזמן הנדידה מתארגנות הזברות המפוספסות בטור מסודר, ראש אחרי זנב, וכך הן צועדות להן. הטור הארוך הזה - מאה עד מאתיים זברות - מתפזר רק בשעות מנוסה מטורף או כשהן מגיעות לאתר המרעה החדש. אז מתפצל הטור לקבוצות משפחתיות, וכל זכר אוסף סביבו את בני משפחתו.

מכיר את הפסים של אמא

ההיריון של הזברה נמשך כמעט שנה. הסייח יכול לאכול עשב כבר מגיל שבועיים, אך הוא ממשיך לינוק עד גיל שבעה חודשים. ההמלטה עצמה מהירה ונמשכת דקות אחדות. בימים הראשונים שאחרי ההמלטה מגן הזכר על האם ועל הסייח, ושום זברה אינה מתקרבת אליהם. האם משגיחה על הסייח ודואגת שיימצא במרכז העדר, שם הוא פחות חשוף לסכנות. היא גם מגוננת עליו אם יותקף על ידי טורפים ולא נוטשת אותו אלא אם תישקף סכנה גם לחייה. בימים האלה הסייח הצעיר לומד לזהות ולהכיר את אמו מבין כל הזברות האחרות. בהמשך חייו יזהה הצעיר את אמו בקלות לפי צליל קולה ולפי דגם הפסים שעל גופה. לכל זברה יש דגם פסים שמייחד אך ורק אותה, כמו טביעת האצבעות שלנו.

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

לבלבל את הטורפים או את הזבובים?

קשה להבין מדוע חיה שחוששת כל כך מפני טורפים מתהדרת בלבוש פסים שחור-לבן כה בולט. הרי כאשר הזברה ניצבת בלי תנועה על משטח עשב ירוק, רואים אותה מרחוק. ובכן, יש חוקרים הטוענים שטורפים כמו אריות וצבועים רואים את הצבע הירוק כצבע אפרפר, וכך הזברה משתלבת בצמחייה. במהלך היום, כאשר אדי חום עולים מן הקרקע ומערפלים את הכול, הפסים מעלימים את הזברה מעיני הטורפים. דגם הפסים גם שובר ומטשטש את מראה הגוף כשהזברה נמצאת בתנועה (מטיבה זו גם אוניות מלחמה נצבעות בפסים של צבעים מנוגדים).

חוקרים אחרים סבורים שהפסים נועדו לבלבל את זבובי הצה-צה שעקיצתם מסכנת חיים. הזברות אינן מעלות גירה, ולכן בשעות החום, כאשר כל האנטילופות נחות בצל, הזברות חייבות להמשיך לאכול. הבעיה היא שזה הזמן שבו זבובי הצה-צה פעילים. וכאן באים הפסים להגנתן של הזברות.

*92*

עיני הזבובים מאפשרות להם להבחין רק בכתמים גדולים שנעים על רקע השמים. פסי הזברה מקשים עליהם לזהותה כגוף שלם, והזברות כמעם שאינן נעקצות. נראה שלכל אחת מההשערות האלה יש ערך כלשהו, אבל החוקרים עדיין אינם בטוחים איזו היא התשובה הנכונה.

(מתוך: "מסע צעיר", גיליון 105)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

1. מדוע נודדות הזברות?

2. מדוע לא אילפו בני האדם את הזברות?

3. כיצד מתגוננות הזברות מפני טורפים?

4. אילו הן התשובות האפשריות לשאלה: "מדוע לזברה יש פסים"?

5. הביאו דוגמאות המלמדות שבכתבה משולבות דעות של הכותבת.

6. איזה חלק הוא הסיפורי בכתבה ואיזה הוא החלק העובדתי?

7. א. מה מוסיף המידע שבמסגרת לקטע המרכזי?

ב. האם לדעתכם הכתוב במסגרת חשוב? הסבירו.

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

בכתבה כתוב: "אריות וצבועים רואים את הצבע הירוק כצבע אפרפר". במילה אפרפר מכפילים את שתי האותיות האחרונות. התופעה נפוצה בעולם הצבעים: ירקרק, לבנבן, צהבהב, כחלחל ועוד.

מה השוני:

א. בין המילה זקנקן למילה זקן?

ב. בין המילה כלבלב למילה כלב?

ג. בין המילה שמנמן למילה שמן?

ד. בין המילה כתמתם למילה כתם?

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

קראו באנציקלופדיה או במרשתת על הזברה. כתבו פרטים שאינם כתובים בכתבה, כגון: לאיזו קבוצת בעלי חיים הן שייכות? מה משקלן? ועוד.

*93*

הסוריקטה

*93*

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

1. הסוריקטות

שייכות למשפחת היונקים הנמיתיים, ולכן הן קרובות משפחה של הנמיות החיות בישראל. הן מגיעות אלינו מאזורי המדבר בדרום אפריקה. לסוריקטה פרווה חומה-אפרפרה ועיגולים שחורים סביב העיניים, כאילו היא מרכיבה משקפי שמש. משקלה פחות מקילוגרם אחד, ותוחלת חייה היא בין 5 ל-20 שנים. הן הופכות אבנים, חופרות בחול במרץ - הכול כדי למצוא בעלי חיים קטנים, חרקים, עקרבים, עכבישים קטנים, ציפורים או לטאות וגם ביצים שאותן הסוריקטות אוכלות. הסוריקטות מצטיינות בלכידת בעלי חיים ארסיים, כגון עקרבים שאותם הן מגלגלות בחול עד שהעוקץ נפרד מהגוף והעקרב אינו מסוכן עוד. אם מופיע פתאום נחש, הקבוצה מסתובבת סביבו ומנסה למצוא את נקודת התורפה שלו, להרוג אותו ולאכול את בשרו. הן אוכלות גם שורשים וצמחים.

2. הסוריקטות חופרות לעצמן מחילות (קיימת הערה בתחתית העמוד) למגורים מתחת לאדמה. הן חופרות מיומנות. יש להן ציפורניים חזקות ומעוקלות בגפיים הקדמיים, שמשמשות אותן לחפירה באדמה כמו גם לאחיזה במזון.

הערה בתחתית העמוד:

מחילה - תעלה או מנהרה שבעלי חיים חופרים מתחת לאדמה.

*94*

3. הסוריקטות חיות במשפחות הכוללות עד 30 חברים. לכל משפחה יש זוג שליט שמנהיג את הקבוצה, והוא גם היחיד שמתרבה. שאר חברי הלהקה אינם מתרבים, והם בדרך כלל צאצאים בוגרים יותר של הזוג השליט. הזכרים הבוגרים עוזבים את הלהקה בחיפושיהם אחר להקה משל עצמם. הנקבות לרוב נשארות בלהקה שבה הן נולדו. בין חברי קבוצת סוריקטות מתקיים קשר חזק. אם סוריקטה מתרחקת מהגורים שלה ולפתע מאיימת עליהם סכנה, מיד ימהרו אליהם כמה מחברי הקבוצה, יגנו עליהם ויאספו אותם הביתה.

4 הסוריקטות ידועות בזכות התנהגות השמירה שלהן. כאשר חברי המשפחה פעילים בחיפוש מזון, השומר מטפס לנקודת תצפית, עומד על שתי רגליו האחוריות וסוקר את הסביבה כדי לאתר טורפים. השמירה היא לא רק על הגורים, אלא על הקבוצה כולה, וכאשר מתגלה טורף מתריע על כך השומר בקריאה שבדרך כלל גורמת לכולם לנוס למחילות. השומר עולה על משמרתו רק כאשר הוא שבע ואינו צריך לחפש מזון, וניצב במקום שבו הוא יהיה הראשון להגיע למחילה הבטוחה. למעשה, עמדת השמירה כה בטוחה, שהסוריקטות לעתים מתחרות ביניהן מי יעלה לשמור.

5. הסוריקטות פעילות ביום והן אינן יוצאות ממחילתן בלילה. הסוריקטות נעות ומחפשות מזון רק כאשר חם מספיק בחוץ, אך אם חם מדי הן תיכנסנה לתוך המחילות להתקרר.

6. בבוקר, כאשר הסוריקטות מתעוררות, נשלח צופה אל פתח המחילה כדי לוודא שאין סכנה בסביבה. הסוריקטה התורנית מטפסת אל ראש גבעה קרובה או עץ סמוך, נעמדת על רגליה האחוריות ומסובבת את ראשה לכל עבר. רק אז יוצאים כל חברי הקבוצה מהמחילה, מתמתחים ויוצאים לחפש מזון. בעת סכנה הסוריקטות מצטופפות יחד, מעלות אבק כדי ליצור רושם שהן מתקיפות את האויב.

(על פי "מסע צעיר", אפריל 2004)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

*95*

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

1. הקטע מוסר מידע על הסוריקטות. השלימו לפי הכתוב:

השם: סוריקטה. המשפחה: -- הצבע: -- המשקל: -- האזור שבו הן חיות: --תפקיד הציפורניים: -- המזון: -- מקום המגורים: -- תוחלת החיים: -- מבנה הקבוצה: -- תפקיד הזוג השליט: -- התנהגות חברתית: -- תפקיד השומר: --

2. פסקה 4 פותחת במשפט כללי: "הסוריקטות ידועות בזכות התנהגות השמירה שלהן". כיצד הכותב מפרט את המשפט הזה?

3. מה הם יתרונות השימוש במחילה למגורי הסוריקטות?

4. אילו יתרונות יש לחיים בקבוצה עבור הסוריקטות?

5. לפי מה נוכל לדעת שלפנינו קטע מידע?

6. קטע מידע שונה מכתבה. העתיקו את הטבלה או צרו אותה במחשב. ציינו וי בעמודה המתאימה:

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(תא ריק),  כתבה,  קטע מידע,  קטע שכנוע

הכותב אינו מביע את דעתו או את רגשותיו,  --,  --,  --

הכותב מביע את דעתו,  --,  --,  --

מופיעות בו עובדות בלבד,  --,  --,  --

מתפרסם בעיתונים, בטלוויזיה וברדיו,  --,  --,  --

נמצא באנציקלופדיות שונות ובספרי לימוד,  --,  --,  --

נכתב כדי לשכנע את הקוראים,  --,  --,  --

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

1. בדקו במילון וכתבו את פירוש המילה המודגשת.

א. "הסוריקטות הן חופרות מיומנות". (חפשו ביחיד, זכר: "מיומן").

ב. "יש להן ציפורניים חזקות ומעוקלות בגפיים הקדמיים". (חפשו ביחיד,

זכר: "גף").

*96*

מספרים סיפורים וממשילים משלים

*96*

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

*97*

מה במדור?

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

המדור כולל אגדות (קיימת הערה בתחתית העמוד) ומעשיות שעברו מאדם לאדם ומדור לדור בעל-פה ואין יודעים מי חיבר אותן. לאחר זמן נאספו הסיפורים האלו והועלו על הכתב. המדור כולל גם משלי חיות. המשל הוא סיפור על חיות, על צמחים או על חפצים שמתנהגים כמו בני אדם.

המשלים, האגדות והמעשיות מלמדים אותנו על התנהגותם של בני האדם.

- בכל הזמנים וגם בימינו בני האדם מוקסמים מהמתכת הזהובה הנוצצת - הזהב. הזהב מסמל עושר, פאר ויוקרה. בסיפורים ובשירים שונים מסופר על המשיכה העזה לזהב. נקרא שלושה סיפורים ונקרא כתבה על "מכרות הזהב בדרום אפריקה" מאת אורי דן.

- נקרא שני משלים על עורבים: "השועל ובת העורב" מאת איזופוס והמשל "השועל והחסידה" בעיבודו של ע' הלל.

- שיר-משל משעשע נוסף מאת ע' הלל הוא "מזבוב ועד פיל".

- חריצות הנמלים משכה את תשומת לבם של מספרי משלים. נקרא את משל "הנמלה והחגב" מאת איזופוס ואת המשל על הנמלה מתוך ספר משלי שבתנ"ך. נבדוק אם איזופוס הכיר את אורח חיי הנמלים והחגבים כאשר סיפר את המשל.

- נקרא שני סיפורים: "מגע הזהב של מידאס" בעיבוד נירה הראל ו"הקמצן" מאת איזופוס.

- נקרא סיפור-משל "פרדריק" ונחשוב: האם אפשר למצוא דמיון בין פרדריק לבין החגב במשל "הנמלה והחגב"?

הערה בתחתית העמוד:

באגדות, בניגוד למעשיות, האנשים מוזכרים בשמם, והמקום והזמן שבהם התרחשו ידועים.

*98*

מגע הזהב של מידאס / עיבדה: נירה הראל

*98*

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

המלך מידאס היה איש עשיר מאוד, אבל לא מאושר. לא די היה לו בכסף ובזהב שבארמונו, הוא רצה עוד ועוד; הרבה זהב; המון זהב; בלי סוף זהב. וככל שהיה לו יותר, כן גדל תאבונו.

מידאס העשיר היה מבלה את כל זמנו במרתף האוצר שלו, מונה ומונה את מטבעות הזהב שבארגזים ומצטער על שאין לו יותר. "הלוואי שהייתי עשיר מופלג," אמר לעצמו כל הזמן, "חבל שאינני עשיר ממש."

ראו האלים כמה מידאס אוהב זהב והחליטו לרפא אותו מאהבה זו. הם שלחו אליו שליח שהביא לו מתנה מיוחדת במינה - מגע זהב. "האלים החליטו לתת לך מתנה," אמר השליח למידאס, "כל דבר שידיך ייגעו בו, יהיה לזהב."

איזו מתנה נפלאה! מידאס קיבל אותה בהתרגשות רבה. הוא התחיל לגעת בכל מה שהיה סביבו, ובאמת, הכול היה לזהב. הכיסא, השולחן, המיטה - כל הרהיטים בחדרו היו בן רגע לרהיטי זהב.

מידאס יצא מגדרו משמחה ועבר בכל הארמון כולו, נגע בכל דבר והפך את כל אשר בו לזהב. אחר כך יצא לגן והפך את הפרחים לפרחי זהב ואת העצים לעצי זהב. בכל מקום שפנה, ראה זהב.

*99*

לאושרו לא היה גבול. הריהו האיש העשיר ביותר בעולם, כמו שחלם להיות. כמה טוב לו!

ואז החל מידאס לחוש רעב וצמא, אך כל מאכל שהגישו לו הפך מיד לזהב וכל משקה שרצה לקרב לפיו הפך מיד לזהב. וכך התהלך מידאס רעב וצמא ולבו כבד עליו.

לשם מה לו זהב אם אינו יכול לאכול ולשתות כמו כל אדם? מהי התועלת במגע הזהב שקיבל במתנה, אם בגללו הוא צמא ורעב? מיהר מידאס אל האלים וביקש שייקחו בחזרה את הכוח שהעניקו לו במתנה. "אינני רוצה זהב, אני רוצה לחיות," ביקש מידאס,"קחו את מגע הזהב ממני, קחו אותו!" נענו האלים לבקשתו של מידאס וציוו עליו להתרחץ במי הנהר הקדוש. מידאס רץ אל הנהר, רחץ את גופו וחזר להיות כמו כל אדם, ואהבת הזהב שלו נעלמה כאילו לא הייתה מעולם.

משתפים ומגיבים

על מה אתם מעוניינים לדבר עם סיומה של קריאת האגדה?

איזה רגש עוררה בכם "מחלתו" של מידאס? מה הרגשתם כלפיו בתהליך הריפוי שעבר? שוחחו על הסיפור והגיבו זה לדברי זה.

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

1. מדוע החליטו האלים שצריך לרפא את מידאס?

2. באיזו דרך מיוחדת השתמשו האלים, כדי לעזור למידאס?

3. מצאו משפטים שמתארים את תגובתו של מידאס כאשר קיבל את מתנת האלים.

בחרו וענו על 4 או 5:

4. במה הועילה מתנת האלים למידאס?

5. כיצד השתנה מידאס לאחר שהאלים הסכימו לבקשתו לקחת ממנו את "מגע הזהב"?

6. מה הוא הלקח שרצה מספר האגדה ללמד את בני האדם?

7. קראו את משל "הקמצן" בעמוד 101. האם אפשר למצוא דמיון בין משל זה לבין האגדה על מידאס? נמקו דעתכם.

*100*

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

בחרו אחד מהנושאים האלה:

1. במשנה במסכת אבות א פסוק ד כתוב:

"איזהו עשיר? - השמח בחלקו".

א. הסבירו את הפתגם.

ב. כיצד קשור הפתגם הזה לסיפור על המלך מידאס?

2. הפזמונאי חיים חפר כתב שיר בשם "הכול זהב".

בבית הראשון של השיר כתוב:

"אתה יוצא לעולם הרחב / אתה מביט והכול בו זהב אתה יושב מול הים ונשזף / ומתחמם בקרני הזהב ומלטף תלתלים של זהב / כן, הכול זהב."

א. למה מתכוון הדובר בשיר כשהוא אומר "הכול זהב"?

ב. במה שונה "הכול זהב" אצל מידאס מ"הכול זהב" בשיר?

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

1. לפניכם שני צירופים למילה זהב. חברו קטע קצר והשתמשו בו באחד מן הצירופים:

לב זהב - נדיבות.

שווה זהב - מצוין, מעולה, משובח.

2. כתוב שמידאס קיבל מהאלים "ידי זהב".

א. מה פירוש הצירוף ידי זהב באגדה?

ב. מה פירוש הצירוף הזה בימינו? היעזרו בדוגמה הבאה: "יוסף יכול לתקן כל תקלה בבית. יש לו ידי זהב".

ג. אם אתם מכירים צירופים נוספים למילה זהב - כתבו.

3. מסופר שמידאס "שאף להיות עשיר מופלג". בשפת יום-יום אפשר לומר שמידאס שאף להיות עשיר מאוד-מאוד, כלומר "מיליארדר".

א. כתבו סיפור קצר והשתמשו בו בצירוף זה.

ב. למה מתכונים כשאומרים: הוא זקן מופלג או היא ידענית מופלגת?

4. בסיפור כתוב: "וכך התהלך מידאס רעב וצמא ולבו כבד עליו".

בספר שמות ט, 7 כתוב: "ויכבד לב פרעה ולא שלח את-העם".

הסבירו את פירוש הצירוף המודגש בכל אחד מהמשפטים.

*101*

לקראת קריאה

המשל שתקראו נקרא "הקמצן". כיצד אתם מבינים את התואר "קמצן"? כתבו במחברת.

הקמצן / איזופוס, תרגום: חנה לבנת

*101*

היו היה פעם קמצן אחד שנהג להחביא את הזהב שלו ליד עץ ושצמח בגינתו. ואולם מדי שבוע נהג הקמצן לגשת אל העץ, לחפור למרגלותיו ולהביט בחמדה באוצרותיו.

שודד אחד הבחין במנהגו זה של הקמצן ומיהר לגשת לשם ולחפור ליד העץ. הוא הוציא את הזהב מן הבור והסתלק איתו בלי גינונים של טקס.

כעבור שבוע ניגש הקמצן שוב אל העץ כדי להביט בחמדה באוצרותיו, אבל לא מצא שם אלא חלל ריק לגמרי. הוא מרט את שערו ופרץ בזעקות רמות כל כך עד שכל השכנים נחפזו אליו והקיפו אותו מכל עבר. הקמצן סיפר להם איך נהג לבוא לשם כדי ליהנות ממראה הזהב שלו.

"לקחת לעצמך קצת מן הזהב הזה אי-פעם?" שאל אחד מן השכנים שהצטופפו סביבו. "לא," ענה הקמצן, "באתי אך ורק כדי להביט בו."

"אם כך, תוכל לבוא שוב ולהביט בבור הריק," אמר אחד מן השכנים. "תצמח לך מזה בדיוק אותה תועלת, לא פחות ולא יותר."

עושר שאינו מנוצל - כאילו אינו קיים כלל.

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

*102*

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

1. האם התיאור שתיארתם "קמצן" לקראת הקריאה מתאים לדמות שבסיפור? הסבירו תשובתכם.

2. מהו האירוע המרכזי בעלילה?

3. א. קראו שנית את השיחה בין השכן לקמצן. הסבירו מה רצה השכן ללמד את הקמצן?

ב. מצאו מילים בדברי השכן שיכולות להעליב. האם אתם מצדיקים שימוש בלעג במצב זה?

4. יש פתגם האומר: "קמצן דומה לחמור שסוחב משא זהב על גבו ואוכל קש".

א. הסבירו את כוונת הפתגם.

ב. הסבירו את הקשר בין הפתגם לבין המשל.

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

הלקח כתוב במפורש בסוף המשל: "עושר שאינו מנוצל כאילו אינו קיים כלל". הציעו כיצד היה הקמצן יכול לנצל את אוצרו, כן שהאוצר יגרום לו אושר וסיפוק?

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

1. במשל כתוב: "מדי שבוע נהג הקמצן לגשת אל העץ, לחפור למרגלותיו ולהביט בחמדה באוצרותיו".

א. מה פירוש המילה מרגלות?

ב. השלימו: המילה מרגלות נוצרה ונגזרה מהמילה --

ג. חברו משפט והשתמשו במילה מרגלות.

2. א. המילה מראשותיו נוצרה ונגזרה מהמילה --

ב. מהי המילה המנוגדת למילה מראשותיו?

3. במשל כתוב: "השודד הסתלק עם הזהב בלי גינונים של טקס".

א. הסבירו את הניב.

ב. כתבו בקצרה על מקרה שאפשר להשתמש בו בצירוף הזה.

4. כתוב שהקמצן מרט את שערו. מה פירוש הצירוף הציורי הזה?

*103*

לקראת קריאה

- מה אפשר ללמוד על תוכן הכתבה, מהכותרת, מהתצלום ומהכתוב במסגרות?

- עתה קראו בעיון את הכתבה.

- למדנו שכתבה היא סיפור עיתונאי משולב בעובדות. בזמן הקריאה שימו לב, איזה הוא החלק הסיפורי בכתבה, ואיזה מידע עובדתי נמסר בה?

הזהב משמש לייצור תכשיטים בשל היותו מבריק ומנצנץ. מזהב מייצרים מטבעות ומטביעים עליהם דיוקן של אישיות חשובה. באולימפיאדת הספורט מעניקים מדליית זהב למנצח.

לפי המסופר בתנ"ך, גם כלי המקדש היו עשויים זהב. מכיוון שהזהב אינו מחליד, הוא משמש בימינו בתעשיית המחשבים.

מכרות הזהב בדרום אפריקה / אודי רן

*103*

וילי כבר בן עשר. בכל לילה, בשעה שלוש, הוא מתעורר כשאבא שלו קם מהמיטה שליד, לובש בשקט את סרבל העבודה שלו, לוקח בידו את הקסדה הכחולה שאליה מחובר פנס, את משקפי המגן, את תיק האוכל, נאנח אנחה גדולה, שווילי מכיר כל כך טוב, מנשק את וילי ואת שלוש אחיותיו, ואז את אמא, פולט שוב אנחה עמוקה ויוצא. כריס, אבא של וילי, עובד במכרה הזהב מפוננג שבדרום אפריקה. בשעה ארבע לפנות בוקר הוא כבר עומד עם חבריו בפתח של המעלית שמורידה אותם למעמקי האדמה. אתם ודאי רואים בדמיון שלכם מעלית קטנה עם דלתות אוטומטיות כמו אצלכם בבניין. אבל המעלית שבמכרה היא ענקית, יש בה שלוש קומות, ונכנסים אליה 150 כורים

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

(בספר תמונה של כורה קודח בסלע במכרה זהב בדרום אפריקה, שהוא המכרה הגדול בעולם)

*104*

בבת אחת. הם בקושי נדחסים פנימה.

לכל אחד מהמרים יש ביד קופסה כסופה קטנה, ובתוכה, כך לדברי הכורים נמצאים החיים. בקופסה הזאת יש מתקן נשימה קטן, שבמקרה שהכורים ייכנסו לתוך כיס של אוויר מחניק במעבה האדמה, הוא יעניק להם חצי שעה חמצן כדי שיוכלו לנסות לחלץ את עצמם.

וילי ידע שעבודת אביו מסוכנת. הוא ידע שבעומק המכרה הזהב נמצא בתוך הסלעים, והסלעים בעומקים כאלה קשים מאוד. הדרך היחידה כמעט להוציא את הזהב מתוכם היא לפוצץ את הסלעים: כשרוצים לפוצץ סלע קודחים בו חורים קטנים ומכניסים לתוכם כמות קטנה של חומר נפץ. אבני הסלעים בעומק רב דחוסות ויש להן מרקם קשה. הפיצוצים, גם כשהם קטנים, מרעידים את כל המכרה ולפעמים אפילו גורמים רעידות אדמה קטנות.

תארו לכם מה קורה כשמכניסים חומר נפץ לסלע בעומק שכזה. הרי כשיש פיצוץ, יש הדף אוויר חזק מאוד ממקום הפיצוץ. ואם המקום קטן וסגור, אין להדף שיוצר הפיצוץ לאן להשתחרר, והוא עלול לפגוע בכורים.

יום אחד בא וילי לבקר את אביו במכרה. הוא ראה שאנשים נאספים בהתרגשות ליד פתח המכרה. הם הולכים בבהלה לכל הכיוונים ומספרים זה לזה על פיצוץ במכרה.

"מכרה 232 התמוטט", הוא שמע את מנהל העבודה אומר בהתרגשות למנהל המכרה. "חמישה כורים נלכדו בתוך המכרה". וילי התחיל להזיע. מכרה 232 הוא המכרה שבו אבא שלו עובד. הוא רץ לראות מי עולה ומי לא עולה. קבוצת כורים, חברים של אבא, עלו בשקט, ולאחר כמה דקות של פחד הוא ראה את אבא שלו יוצא מהמעלית כשכתפו הימנית חבושה. וילי רץ לאביו וחיבק אותו. אביו הביט בו ואמר, "מה שלא יהיה, אל תעבוד במכרה... בשבילי זה מאוחר מדי... אבל אתה לא תעבוד במכרה."

(מעובד ומקוצר מתוך "ילדי טבע הדברים", גיליון 202)

במשך השנים התמעטו מאגרי הזהב הגדולים בעולם מכיוון שככל שכורים יותר זהב מבטן האדמה, כך צריך להעמיק לחפור אם רוצים למצוא עוד זהב. בדרום אפריקה כבר יש מכרות בעומק של חמישה קילומטרים ואף הרבה יותר! כיום אי אפשר לכרות זהב או מתכות אחרות ללא אישורים מתאימים מהמדינה, גם כאשר השטח בבעלות פרטית.

המדינות אינן מתירות כל פעילות הפוגעת בחי ובצומח בסביבה. האיסור על פגיעה בטבע כולל מקומות שהשלטונות מתירים בהם כריית זהב. (מתוך אתר "מסע אחר")

*105*

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

1. מדוע נחשבת עבודת הכורים לקשה ולמסוכנת?

2. בכתבות ובקטעי מידע מופיעות תמונות ומסגרות שמוסיפות פרטים שקשורים לקטע.

עיינו בתצלום. בעמוד 103.

א. אילו אביזרים משמשים את הכורה?

ב. מה למדתם מהתצלום על עבודת הכורים?

ג. כיצד מסביר המידע שבמסגרת בעמודים 103-104 את מחירו הגבוה של הזהב?

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

א. מדוע אומר האב לוילי: "אתה לא תעבוד במכרה"?

ב. באיזה תנאי עשוי להתגשם רצונו של האב?

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

כתבו קטע קצר שכותרתו: "שלבי כריית הזהב מבטן האדמה".

הדרכה

- לקטו מתוך הכתוב עובדות על שלבי כריית הזהב מתחילתם ועד סופם.

- נסחו ברצף את העובדות שליקטתם.

- הוסיפו לקטע משפט פתיחה המציג את נושא כריית הזהב באופן כללי.

- הוסיפו משפט מסקנה לסיום.

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

1. בפסקה 3 כתוב: "ככל שכורים יותר זהב מבטן האדמה, כך צריך להעמיק לחפור". הצירוף ככל ש... כך המופיע בקטע מציין מתאם, קשר, בין שתי תופעות או שני תהליכים. השלימו את המשפטים שלהלן. היעזרו בדוגמה מן הכתבה:

א. ככל שנגדיל את כריית הזהב, כך --

ב. ככל שנעמיק לחפור בבטן האדמה, כך --

ג. ככל שיתמעט השימוש בזהב, כך --

ד. ככל ש -- , כך תצליחו בלימודים.

*106*

2. קראו את המשפטים שלהלן, שוחחו בכיתה והסבירו את תפקידן של מילות הקישור ו"ו החיבור; או; אבל, לפי הבנתכם:

- האב לוקח את הקסדה, את משקפי המגן ואת תיק האוכל.

- כשרוצים לפוצץ סלע קודחים בו חורים קטנים ומכניסים לתוכם חומר נפץ.

- המקום קטן וסגור.

- הזהב מבריק ומנצנץ.

- מייצרים מטבעות מזהב ומטביעים עליהם דיוקן של אישיות חשובה.

- בשבילי זה מאוחר מידי, אבל אתה לא תעבוד במכרה.

- העבודה במכרה מסוכנת, אבל לאבא של וילי אין ברירה אחרת.

- המעלית למכרה עולה או יורדת?

- אבא של וילי יכול להסתכן בעבודה במכרות או להיות מובטל.

3. השלימו את המשפטים. התאימו לכל אחד מהם אחת מהקישוריות האלה: ו"ו החיבור, אבל, או.

א. אני, אחי -- אבי השתתפנו בצעדת הכנרת.

ב. רציתי לשחק במשחקי מחשב -- אימא לא הרשתה לי.

ג. התלבטנו במשפחה אם לנפוש בגליל -- בגולן.

ד. יוסי הבטיח שנלך יחד לקולנוע -- הוא שכח.

ה. אני נהנה לאכול במיוחד אבטיח -- מלון בקיץ.

*107*

במהלך הקריאה

1. בסיפור יש מילים שעלולות להקשות עליכם להבינו כהלכה. הכינו רשימה של המילים הללו. כיצד הבנתם את פירושן. היעזרו בהדרכה בעמוד 77.

2. עתה קראו את הסיפור שנית.

האיכר והשד / האחים גרים

*107*

היו היה פעם איכרון נבון וערמומי, שעל מעלליו אפשר לספר הרבה. אבל הסיפור היפה מכולם הוא איך הערים פעם על השד והציג אותו כטיפש מושלם. יום אחד עבד האיכרון בשדהו והתכונן לשוב לביתו כשהדמדומים ירדו על הארץ. אז ראה באמצע השדה שלו ערמה של פחמים בוערים, וכשניגש לשם בפליאה ראה שד קטן ושחור יושב על הערמה הלוהטת הזאת.

"אתה יושב על אוצר?" אמר האיכרון.

"בהחלט," ענה השד, "על אוצר שיש בו יותר זהב וכסף מכפי שראית במשך כל ימי חייך."

"האוצר נמצא בשדה שלי ושייך לי," אמר האיכרון.

"הוא שלך," ענה השד, "אם תיתן לי במשך שנתיים את המחצית ממה שיניב השדה שלך. כסף יש לי בכמות מספקת, אבל אני משתוקק לפירות האדמה." האיכרון הסכים לעסקה. "אבל כדי שלא נריב בזמן החלוקה," אמר לו, "נחליט שאתה תקבל את כל מה שעל פני האדמה, ואני אקבל את מה שמתחת לפני האדמה."

ההצעה מצאה חן בעיניו של השד, אבל האיכרון הערמומי זרע שם סלק. כשהגיע זמן האסיף, הופיע השד ורצה לקחת את הפרי שלו, אבל לא מצא דבר, פרט לעלים צהובים וכמושים, והאיכרון, מדושן עונג, חילץ מתוך האדמה את הסלקים שלו. "הפעם זכית אתה," אמר השד, "אבל בפעם

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

*108*

הבאה זה כבר לא ילך לך. אתה תקבל את מה שיצמח מעל לפני האדמה, ואני אקבל את מה שמתחת לפני האדמה."

"בסדר גמור," ענה האיכרון. אבל כשהגיע הזמן לזרוע, לא זרע שם האיכרון שוב סלק, אלא חיטה. כשהחיטה הבשילה הלך האיכרון אל השדה וקצר את הגבעולים עד לשורשיהם. כשבא השד לא מצא דבר, פרט לשלף המזדקר אחרי הקציר וירד בזעם אל תוך נקרה שבין הסלעים.

"ככה צריך להערים על השועלים," אמר האיכרון, ניגש לשם ולקח לעצמו את האוצר.

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

1. א. כיצד אפשר לדעת לפי הפתיחה (שני המשפטים הראשונים בסיפור) שלפנינו מעשייה? כתבו יותר מעניין אחד.

ב. איזה רמז אפשר למצוא בפתיחה, למה שיקרה בהמשך?

2. יש האומרים שבסיפור מסופר על שני אוצרות. לאילו אוצרות הם מתכוונים?

3. שערו, מדוע מעדיף השד את האדמה על הזהב?

4. א. כיצד הצליח האיכר לשמור על אדמתו?

ב. האם אתם מצדיקים את הדרך שבה רימה האיכר את השד והערים עליו? נמקו תשובתכם.

5. מה אפשר ללמוד על תכונות האופי של האיכר ממעשיו ומהתנהגותו כלפי השד?

בחרו וענו על 5 או 6:

6. קראו את המשפט האחרון במעשייה. מדוע מכנה האיכרון את השד בשם "שועל"?

7. קראו את המשל "השועל ובת העורב" בעמוד 110. במה מזכיר המשל את המעשייה ובמה הוא שונה ממנה?

*109*

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

באחת הכיתות אמר דניאל, "האיכר לא היה הגון עם השד". אורית אמרה, "לפי דעתי, האיכר היה בסדר גמור". ערכו דיון בין המצדדים בדניאל לבין המצדדים באורית. היעזרו בהדרכה בעמוד 11.

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

התחלקו לשלשות וקראו את המעשייה בתפקידים. היעזרו בהדרכה בעמוד 31.

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

1. כתבו את פירוש המילים המודגשות במשפטים האלה. היעזרו במילון:

א. הדמדומים ירדו על הארץ.

ב. והאיכרון, מדושן עונג, חילץ מתוך האדמה את הסלקים שלו.

2. א. המספר מכנה את האיכר בכינוי "איכרון". במה שונה "איכר" מ"איכרון"?

ב. השלימו לפי הדוגמה:

סוס - סוסון

ילד--, טיפשה--, חתול--, ילדה --, ספר--, איש--, טיפש --, חתולה --

ג. התבוננו בתרגיל 2 ב'.

מהי סיומת ההקטנה א. בלשון זכר? ב. בלשון נקבה?

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

קראו בספרי מעשיות בספרייה. חפשו מעשייה על דמות שניצלה ממצב קשה או מצב מסוכן בזכות חוכמתה. ספרו את המעשייה לפני הכיתה.

*110*

השועל ובת העורב / איזופוס

*110*

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

שועל אחד ראה בת-עורב שעפה לה ממעל כשחתיכת גבינה אחוזה במקורה. עד מהרה נעמדה בת-העורב על ענף של עץ.

"חתיכת הגבינה הזאת מיועדת לי מאחר שאני שועל," אמר אדון שועל ומיהר להתייצב ליד גזע העץ.

"שלום לך, גברת עורבת," קרא השועל. "את נראית היום יפה כל כך! נוצותייך מבריקות כל כך, עינייך זוהרות כל כך, ואין לי ספק כי גם קולך ערב מקולן של כל הציפורים האחרות ממש כשם שדמותך נאה מדמותן. אנא, השמיעי באוזני שיר אחד בלבד כדי שאוכל להכריז עלייך כעל מלכת הציפורים כולן."

בת-העורב זקפה את ראשה והחלה לצרוח כמיטב יכולתה, אבל ברגע שפתחה את פיה נשמטה חתיכת הגבינה אל הארץ, ואדון שועל מיהר לחטוף אותה.

"די, מספיק," אמר לה. "כבר עשית בדיוק את מה שרציתי. בתמורה לגבינה אתן לך עצה טובה לעתיד - אל תבטחי במי שדברי חנופה בפיו."

*111*

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

1. באיזו דרך זמם השועל להשיג את הגבינה?

2. מדוע הייתה לשועל השפעה כה גדולה על בת העורב?

3. קראו שנית את דברי השועל לבת העורב. לפי מה מהמסופר אפשר ללמוד שהשועל מגביר בהדרגה את דברי השבח לבת העורב?

4. אילו תכונות אופי מייחס המספר: א. לשועל? ב. לבת העורב?

5. המשל מספר על בעלי חיים, אך מתכוון לרמוז להתנהגות קיימת אצל בני האדם.

א. מה היא התכונה הבולטת של השועל שאפשר למצוא אותה גם אצל בני האדם?

ב. מה היא התכונה הבולטת אצל בת העורב שאפשר למצוא אותה גם אצל בני האדם?

6. מהו הלקח שאפשר ללמוד מהמשל?

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

השועל אומר לחסידה: "אל תבטחי במי שדברי חנופה בפיו".

ספרו על מקרים שאתם מכירים וכדאי היה להשתמש בהם בעצת השועל.

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

- שימו לב, מי הם המדברים במשל ואיזה סימן פיסוק עוזר לזהות אותם.

- התאמנו בקריאה מדויקת בקול רם וברור ובהנגנה המתאימה לדברי הדמויות.

- תוכלו לקרוא יותר מפעם אחת ולהחליף תפקידים.

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

1. התבוננו באיור בעמוד 110 ובאיור הזה.

2. לאיזו שורה מתוך המשל רומזים האיורים?

3. איזה איור מוצא חן בעיניכם יותר? הסבירו בחירתכם.

*112*

האם העורבים באמת טיפשים?

*112*

1. זה זמן רב מעסיקה את החוקרים השאלה אם בעלי חיים יכולים לתכנן כלים, כלומר לקחת חפץ קיים ולשנותו כך שישמש למטרה מסוימת. ניסויים שנערכו בקרב שימפנזים לא עלו יפה. ואז באה ההפתעה: עורבת החיה במעבדה באוניברסיטה באנגליה הצליחה במקום שנכשלו בו השימפנזים.

2. שני עורבים, זכר ונקבה, קיבלו כלי עם אוכל, שרק בעזרת חוט מכופף היה אפשר להגיע אליו. החוקר הניח בכלוב שני חוטי ברזל: האחד ישר והשני מכופף. העורבת, שהרימה את החוט הישר, הסתכלה כיצד בן זוגה שולף את המזון בקלות עם החוט המכופף שלו. היא ניסתה לעשות כן בעזרת החוט הישר ונכשלה. עד מהרה הצליחה העורבת לפתור את הבעיה: היא כופפה את החוט בעזרת המקור שלה ומיהרה לעבר האוכל.

3. החוקר ההמום חזר על הניסוי שוב ושוב, ובכל פעם שהעורבת קיבלה חוט ישר, העורבת כופפה אותו. האם זה אומר שעורבים יודעים ליצור כלים ממש כמו בני אדם? עדיין מוקדם לקבוע, אומרים המומחים, אבל תוצאות הניסוי מעלות שאלות חדשות ומרגשות בנוגע ליכולת החשיבה של העורבים.

4. החוקרים ערכו ניסוי נוסף. הם העניקו לארבעה עורבים שגודלו בשבי מבחנה עם מים ובתוכה תולעת. מפלס המים במבחנה היה נמוך. ליד המבחנה הניחו החוקרים אבנים. העורבים הצליחו לאחוז את האבנים במקור והניחו אותן בתוך המבחנה כדי להעלות את מפלס המים עד שהצליחו לצוד את התולעת שצפה על פני המים. החוקרים סיפרו כי שני עורבים הצליחו בניסיון הראשון להעלות את, המים עד לגובה שבו יכלו להגיע עם המקור לתולעת. לעומתם, שני עורבים אחרים הצליחו רק בניסיון השני. אחד הדברים שריתקו את החוקרים הוא שהעורבים הצליחו לדייק במספר האבנים שנדרשו כדי להעלות את מפלס המים לגובה הנחוץ, ולא ניסו לצוד את התולעת בכל פעם שהשליכו אבן אחת לתוך המבחנה. במהלך סדרת הניסויים הגישו החוקרים אבנים, חלקן בגדלים שאי אפשר להכניסם למבחנה. העורבים הצליחו לבחור את האבנים בגודל הרצוי ובכך הצליחו לזכות בפרס הטעים. שוב נוכחו החוקרים לדעת כי לעורבים יש יכולת לפתור בעיות הכוללות שימוש בכלים שונים כדי להשיג מזון ומים.

(מקוצר מתוך "מסע צעיר", גיליון 56, ומתוך העיתון המקוון ynet)

*113*

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

1. א. מה הוא סוג הכותרת של הקטע?

ב. מהי התשובה לשאלה שבכותרת?

2. קראו פסקה 1. שערו, מדוע בהתחלה בחרו המדענים בקופים מסוג שימפנזים לניסוי?

3. קראו פסקות 2 ו-3. העתיקו והשלימו:

הניסוי הראשון

המשתתפים בניסוי: -- הכלי שקיבל העורב: -- הכלי שקיבלה העורבת: -- למי מהעורבים הייתה בעיה? מה הייתה הבעיה? כיצד פתרה העורבת את הבעיה?

החוקרים חזרו על הניסוי שוב ושוב כדי --

מה למדו החוקרים מהניסוי הראשון?

קראו את פסקה 4. העתיקו והשלימו:

הניסוי השני

המשתתפים בניסוי השני: -- אביזרי הניסוי: -- הבעיה שהייתה לעורבים: -- כיצד פתרו את הבעיה? החוקרים למדו מהניסוי השני ש...

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

1. מה מוכיחה העובדה שהעורבים הצליחו לבחור את האבנים בגודל הרצוי, אף שהוצעו להם אבנים בגדלים שונים?

2. במה, לדעתכם, נבדלות תוצאות הניסוי הראשון מתוצאותיו של הניסוי השני?

3. כיצד נדע שהקטע הוא מידעי?

*114*

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

1. במשל שקראנו בת-העורב היא פתיה.

א. האם הדבר כך לפי הניסויים? נמקו דבריכם.

ב. מה אפשר להסיק מהמשלים על האופן שבו בני האדם תופסים את תכונות בעלי החיים?

2. קטע מידע שונה מסיפור.

ציינו ליד כל היגד אם הוא שייך למבנה של סיפור או לקטע מידע.

מוסר מידע --

יש בו עלילה --

דמיוני --

מתאר ומסביר תופעות --

משווה בין עובדות --

מוצאים אותו באנציקלופדיות --

הכותב הוא סופר --

הכותב הוא מדען או מומחה לנושא --

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

צפו ביוטיוב, בסרטון "עורב חכם מאוד". הסרטון מדגים את הניסויים שנערכו בעורבים.

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

המילים ניסוי וניסיון קרובות במשמעותן, וכך גם המילים מחקר וחקירה, ובכל זאת בהקשרים מסוימים נוצר הבדל ביניהם. השלימו את המשפטים שלהלן:

1. אנשי מדע עורכים -- חדשים על סמך הידיעה -- שרכשו.

2. המדען, למשל, עורך --, ואילו קצין המשטרה מבצע --.

*115*

הנמלה והחגב / איזופוס

*115*

ביום קיץ אחד קפץ לו חגב במרחביו של שדה, ואף צייץ וזימר לו להנאתו.

בעודו מקפץ כך סביב-סביב, חלפה לידו נמלה שנשאה עמה ביגיעה רבה גרגיר של חיטה שביקשה להביא אל הקן שלה. "למה שלא תבואי לפטפט איתי קצת," אמר החגב, "במקום לעמול ולהתייגע כל כך?"

"אני עוזרת לאגור מזון לעונת החורף," אמרה הנמלה, "ואני מייעצת לך לנהוג כמוני."

"למה לטרוח ולדאוג כבר עכשיו לעונת החורף?" אמר החגב, "כרגע יש לנו שפע של מזון."

ואולם הנמלה הלכה לה לדרכה והמשיכה לשאת בעול. כשהגיע החורף לא היה לחגב אוכל והוא הלך וגווע ברעב. באותה שעה ראה את הנמלים מחלקות מדי יום ביומו גרגירים וזירעונים מן המלאי שאגרו בקיץ. אז הבין החגב כי מוטב להתכונן לקראת ימים של מחסור.

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

1. א. התאימו לכל איור כותרת לפי המשל.

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

(בספר שני איורים - היעזר במורה)

ב. כיצד רומז המאייר שאמנם מסופר על התנהגות בעלי החיים, אבל בעצם מדובר על התנהגות בני האדם?

2. במה שונים חייו של החגב מחייה של הנמלה לפי הפתיחה (ארבע השורות הראשונות במשל)?

*116*

3. כיצד השפיעה צורת החיים של החגב על מצבו בחורף?

4. א. קראו בזוגות בקול רם את השיחה בין הנמלה והחגב.

ב. מה אפשר ללמוד ממנה על תכונות האופי של כל אחד מהם?

5. א. קראו את הפתגמים האלה ופרושיהם:

- "החכם רואה את הנולד", פירושו: החכם מסוגל לדעת את העתיד, כלומר לדעת מראש מה יהיו התוצאות של מעשיו.

- "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", פירושו: מי שהשקיע מאמצים והתכונן לשבת יהנה מסעודת השבת, והכוונה היא שמי שהתכונן בזמן יוכל ליהנות מפרי עבודתו בבוא הזמן.

ב. מי מהדמויות המופיעות במשל יכולה לשמש דוגמה טובה לפתגמים שלעיל? הסבירו תשובתכם.

(בספר איור של נמלה וחגב)

(בספר איור של נמלה וחגב)

1. עם מי אתם מזדהים יותר עם מעשי הנמלה או מעשי החגב? נמקו דבריכם.

2. חזרו אל השיר "יוסי ילד שלי מוצלח" בעמוד 65. האם תוכלו למצוא דמיון בין דמות החגב לדמותו של יוסי?

(בספר איור של נמלה וחגב)

(בספר איור של נמלה וחגב)

1. במשל כתוב על הנמלה שהיא "נשאה עמה ביגיעה רבה גרגיר של חיטה". מה פירוש המילים המודגשות? הסבירו זה לזה כיצד הבנתם את פירושן.

2. מסופר שהנמלה "המשיכה לשאת בעול". מצאו את פירוש הצירוף במילון. בדקו בערך עול אם לא תמצאו, בדקו בערך: נשא.

(בספר איור של נמלה וחגב)

(בספר איור של נמלה וחגב)

- דמיינו שהחגב והנמלה נפגשו לאחר החורף.

- חשבו על מה דיברו בפגישה? מה שאלה הנמלה את החגב? מה אמרה לו? והחגב - מה סיפר ומה שאל?

- באילו משפטים סיימו את השיחה?

- התחלקו לזוגות והחליטו מי יהיה בתפקיד הנמלה ומי בתפקיד החגב והציגו.

*117*

לפניכם מידע אנציקלופדי קצר המתאר את חייהם של הנמלה והחגב. קראו את המידע:

נמלת הקציר

בקיץ אפשר לראות שיירות נמלים ארוכות צועדות על פני שבילים המובילים לשדות החיטה. אלה הן הנמלים מסוג "נמלת הקציר". הן בדרכן לאסוף גרעינים וזרעים שאותם הן אוגרות בקן הנמצא בתוך הקרקע. קני נמלת הקציר עשויים להגיע עד לעומק שלושה מטרים ויותר. הקן בנוי ממחילות, מחדרים וממחסני מזון. בדרך כלל נמלת הקציר אוספת את הזרעים על הקרקע. יש שהאספנית עולה על הצמח, נושכת את הגבעול עם הפרי בשלמותו ומובילה אותו לקן. המזון שנאסף משמש להזנת דיירי הקן בתקופה שאי אפשר למצוא מזון בחוץ.

הנמלים מסוגלות לסחוב משקל הכבד פי עשרה ממשקל גופן.

(בספר איור של נמלה וחגב)

(בספר איור של נמלה וחגב)

החגב

אחד הצלילים המאפיינים את הקיץ הוא "שירת (צרצור) החגבים". צרצור החגב נוצר על ידי שפשוף רגליו האחוריות כנפיו. רגליו האחוריות של החגב גדולות, והוא מנתר בעזרתן ממקום למקום. פעמים רבות ניתן לצפות בחגבים במהלך שהייה בשטח, בהיותם בולטים בשדה וללמוד על התנהגותם.

(מעובד ומקוצר מתוך האנציקלופדיה ynet)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

1. אילו פרטים על חיי הנמלה והחגב בעונת הקיץ כתובים במידע שבעמוד הזה?

2. האם אפשר ללמוד מתיאור חיי הנמלה וחיי החגב במשל שאיזופוס הכיר את מעשיהם בקיץ? התבססו בתשובתכם על המידע שבעמוד הזה.

*118*

בספר משלי בתנ"ך כתוב:

לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם.

אשר אין לה קצין שוטר ומושל.

תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה.

עד-מתי עצל תשכב? מתי, תקום משנתך?

(פרק ו, פסוקים 6-9)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

1. א. את מי משבח הכתוב?

ב. על מה הוא משבח?

2. למה הכוונה במילים: "אשר אין לה קצין שומר ומושל"?

3. על מה הכותב מגנה את העצל?

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

1. האם גם אתם הייתם ממליצים ללמוד מהנמלה? הסבירו דבריכם.

2. א. במה מזכיר הקטע מספר משלי את משל "הנמלה והחגב"?

ב. במה הוא שונה?

3. איזה משפט משכנע יותר כמסקנה מהמשל "הנמלה והחגב"? זה הנמסר במשל שקראתם:

"אז הבין החגב כי מוטב להתכונן לקראת ימים של מחסור", או זה הכתוב בספר משלי: "לך אל נמלה, עצל, ראה דרכיה וחכם". נמקו דבריכם.

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

קראו על הנמלה באנציקלופדיה, במרשתת או ב"מדריך החרקים בישראל לילדים ונוער" בהוצאת מודן.

כתבו פסקה המסבירה כיצד מאורגנת החברה אצל הנמלים.

*119*

השועל והחסידה / ע' הילל

*119*

פגש השועל בחסידה, ושאל אם אפשר לשאול חידה, "בטח!" השיבה החסידה.

סח השועל: "תודה." ושאל: "נחשי מי הכי הכי הכי הכי זריז, פיקח, ממולח ומפולפל?"

"איזו שאלה! הרי זה השועל!"

"נפלא!" אמר השועל, "ואולי עוד חידה?"

"למה לא?" אמרה החסידה.

סח השועל: "תודה." ושאל: "נחשי, נחשי על מה חושב שועל נורא רעב, הפוגש חסידה שמנה?"

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

*120*

"על חתונה!"

"טיפשה, לא ניחשת!"

"על שושנה!"

"טיפשה, לא ניחשת!"

"טוב" אמרה החסידה, "עכשיו בטח אנחש, אך בתנאי שתעצום עיניך ותספר עד שש."

"בסדר." עצם השועל עיניו וספר עד שש. אך אוי ואבוי, כאשר פקחן, נאלץ בעצמו לנחש את החידה, לאן נעלמה החסידה...

וכל כך למה? כי זו בינתיים עפה ופרחה לה, וצחוק גדול צחקה לה, על אותו שועל טיפש, שנשאר לספר עד שש.

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

*121*

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

בחרו וענו על 1 או 2:

1. איזו תכונה שבולטת אצל השועל הוא אינו מזכיר בחידה הראשונה?

2. המילה "הכי" חוזרת בחידה הראשונה ארבע פעמים. איזו תכונה של השועל היא מדגישה?

3. החסידה מאזינה לחידה הראשונה ועונה: "איזו שאלה! הרי זה השועל". באיזו הנגנה אומרת החסידה את המשפט הזה: בהערצה? בלגלוג? באדישות? נמקו תשובתכם.

עתה קראו את המשפט בהנגנה שנראית לכם מתאימה.

4. מדוע נכשל השועל במזימתו? כתבו יותר מסיבה אחת.

5. כיצד למד השועל שטעה כאשר זלזל בחסידה?

6. ע' הלל לא כתב נמשל למשל. כתבו אתם את הנמשל. אם תרצו, תוכלו להציע יותר מנמשל אחד.

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

1. אם אתם מכירים אנשים שמתנהגים כמו השועל, ספרו.

2. א. קראו את הפתגמים האלה והסבירו אותם:

"פתי מאמין לכל דבר" (פתי-תמים)

"כורה שחת בה יפול" (כורה שחת - חופר מלכודת)

ב. מה הקשר בין הפתגמים שלעיל למשל?

3. האם השיר מצא חן בעיניכם? הסבירו דבריכם.

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

- השיר שלמדנו הוא שיר-משל שמופיעה בו שיחה בין שתי הדמויות.

- התחלקו לקבוצות של שלושה. אתרו את דברי המספר, את דברי השועל ואת דברי החסידה.

- עתה קראו את השיר כאילו אתם שחקנים.

- אם תרצו, הקליטו את קריאתכם ברשמקול או בוידאו ותקנו את ההנגנה ואת הבעות פניכם לפי הצורך. החליפו ביניכם תפקידים וקראו פעם נוספת.

*122*

מזבוב עד פיל / ע' הלל

*122*

הוי מה קשה, מה עלוב להיות זבוב! - זיבזב הזבוב בקול עצוב.

כולם, כל העולם רודפים אותי. פוי, זה חיים? זה דידיטי! (קיימת הערה בתחתית העמוד)

הה, לו הייתי למשל צרצר! - הזבוב אמר.

- לעזאזל אתה עם המשל, רק בגללו אני כל כך אומלל! - הצרצר ממגרתו ניסר.

משל! רק זה חסר! אי, מרגיזים אותי כולם, קוראים לי בשמות: "עצלן, עצלן! כלום לא עושה, רק מנגן!" שקרים! דיבות!

אני מסכן, מסכן! וי וי לי, מר! הלוואי ויכולתי להיות עכבר!

הערה בתחתית העמוד:

דידיטי - חומר להשמדת זבובים

*123*

- עכבר! אויה, אויה, גורל אכזר! -ציץ בלב נשבר מבכי העכבר.

תמיד מחתולים לברוח, להפחיד נשים. חיים קשים! חיים מקוללים!

עולם רשע של חתולים! אם כבר אז כבר: כלב אז! - הב הב!

חלילה, הב, וחס! טיפש! איפה ראית עוד שיש כאלה עלובים כמו חיי כלבים?!

היבהב הכלב הבהובים. תשמע: כלב מי שרוצה להיות כלב!

הרי אם להיות, אז סוס לפחות! -סיכם הכלב בשתי נביחות.

שטויות! צנף בקול בוכים הסוס. כנראה שעליך אף פעם לא כעסו!

וכנראה שגם לא רתמו לעגלות וכנראה שלא עצבנו בקללות וכנראה שגם לא הכו בשוט, וכיוצא באלה כל מיני בושות, שנשארת טיפש כל כך מאוד!

כי סוס להיות זה נורא משפיל!

אני, לו יכולתי, כבר הייתי פיל! כולם מטומטמים שווה! חושבים שאם אני כזה עבה וגדול, אז הכול יכול!

*124*

הנה, למשל, תביטו עכשיו, איך המהרג'ה (קיימת הערה בתחתית העמוד) העגל, על שש נשיו, על תריסר בניו, על עשרים ואחד משרתיו ועבדיו על הטורבן (קיימת הערה בתחתית העמוד) בראש! ועליו הלולב - כולם ביחד אצלי על הגב! ואני מתחתיו צריך לסבול!

אז תגידו - איך אני יכול לנוכח המצב לא להיות כולי מאוכזב? ואיך אני יכול לא לצאת מכלי, כשנוסף לכל, ממש נגד עיני בקצה השנהב נח לו זבוב חצוף, שובב!

בלי בעיות, בלי דאגות ובלי כל הודו על הגב! אי, אמא! כשם שאני פיל, בחיי מוטב לו זבוב הייתי אני תחתיו! - ניגב הפיל דמעות עיניו.

- מה קשה, מה עצוב להיות זבוב! - זיבזב הזבוב בקול עצוב.

הערות בתחתית העמוד:

מהרג'ה - כנוי למלך בהודו (המלך בהודו רכב על פיל)

טורבן - סוג של כובע

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

*125*

משתפים ומגיבים

חזרו וקראו את "משתפים ומגיבים" בראש עמוד 14 ושתפו בחווית הקריאה של השיר.

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

1. א. שם השיר רומז על הסדר שבו מופיעות החיות בשיר. מהו הסדר?

ב. מה המשותף לתלונות השונות של בעלי החיים?

2. "חיי כלב" - מה הם בעיני העכבר, ומה הם בעיני הכלב?

3. א. על מה מתלונן הצרצר?

ב. לאיזה משל מתכוון הצרצר בתלונתו?

4. מדוע, לדעתכם, הפיל הגדול והמלכותי רוצה להיות זבוב קטן? הציעו לפחות שני הסברים.

5. א. באילו שורות בשיר יש הגזמות? הביאו דוגמאות.

ב. מה מדגישה ההגזמה?

6. לעתים משוררים ממציאים מילים או ביטויים, למשל: "זיבזב הזבוב" במקום "זימזם הזבוב". כמה פעמים חוזר רצף האותיות "זב" בביטוי?

ב. מהו הצליל שאתם שומעים בחזרה הזאת?

ג. מצאו שני צירופי לשון נוספים שהמציא המשורר בשיר. שערו, לאיזה צורך עשה זאת?

7. השיר הוא משל. מה הוא מלמד אותנו על בני האדם?

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

"מזבוב ועד פיל" - פירושו כל החיות, מקטנה ועד גדולה. הסבירו למה הכוונה כשאומרים: "מדן ועד אילת", "מנער ועד זקן".

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

בחרו את אחת מתלונות בעלי החיים וקראו אותה בפני חבריכם בלי להזכיר את שם החיה.

בקשו מהם לנחש באיזו חיה בחרתם או בחרו בקטע ששעשע אתכם במיוחד וקראו אותו בהנגנה המתאימה.

*126*

פרדריק / ליאו ליאוני, תרגום: תלמה אליגון-רוז

*126*

לאורכו של האחו, במקום שבו הפרות רעו והסוסים דהרו, ניצבה חומת אבן עתיקה. בין אבני החומה, לא רחוק מן הגורן ומן האסם, גרה משפחה פטפטנית של עכברי שדה.

אבל האיכרים שגרו שם עזבו את המקום מזמן. הגורן הייתה נטושה, והאסם היה ריק מתבואה.

וכיוון שהחורף כבר היה קרוב, החלו העכברים הקטנים לאסוף חיטה ואגוזים וקש ושעורה לימי הקרה. כולם עבדו מבוקר ועד ערב. כולם -חוץ מפרדריק. "למה אתה לא עובד?" שאלו העכברים.

"אני כן עובד," ענה להם פרדריק. "אני אוסף קרני שמש לימי החורף הקרים והחשוכים."

וכשראו העכברים איך פרדריק סתם יושב לו באחו ומתבונן במרחבים, אמרו לו, "ועכשיו, פרדריק?"

"אני אוסף צבעים," ענה להם פרדריק בתום. "כי החורף אפור." ופעם היה נדמה להם שפרדריק קצת נמנם.

"אתה חולם, פרדריק?" גערו בו אז.

ופרדריק ענה בנחת, "בכלל לא, עכשיו אני אוסף מילים, כי החורף ארוך ולא נגמר, ואולי לא יישאר לנו מה לומר."

ימי החורף הגיעו, וכשפתיתי השלג הראשונים החלו לרדת, הסתתרו חמשת עכברי השדה הקטנטנים בין אבני החומה.

בתחילה היה להם מזון בשפע, והם סיפרו זה לזה בדיחות על שועלים ועל חתולים מטופשים. הם היו משפחה מאושרת.

אבל לאט-לאט הם חיסלו את כל האגוזים כמעט, ואת הגרגירים, ואת השעורים,

וגם הקש נגמר, ומהחיטה רק זיכרון זהב נשאר,

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

*127*

והיה שם קר בין אבני החומה, ולאף עכבר כבר לא היה חשק לפטפט, וגם לא היה על מה.

אז נזכרו עכברי השדה במה שפרדריק אמר על הקרניים ועל הצבעים ועל המילים ועל כל השאר.

"ואיפה מה שאתה אספת, פרדריק?" הם שאלו.

"עצמו את העיניים," אמר פרדריק וטיפס על אבן גבוהה. "עכשיו אני שולח לכם את קרני השמש היפות. האם אתם מרגישים איך הזהב הזוהר..." וככל שהמשיך פרדריק לדבר על השמש, הרגישו ארבעת עכברי השדה שנעשה להם קצת חם יותר. האם היה זה קולו של פרדריק? ואולי היה זה קסם? "ומה עם הצבעים שאספת, פרדריק?" הם שאלו בהתרגשות. "עצמו שוב את העיניים," אמר פרדריק. ואז סיפר להם על הצדפות הכחולות, ועל הפרגים האדומים, ועל החיטה הזהובה, ועל העלים הירוקים של שיחי הפטל, והם ראו את כל הצבעים ברור, כאילו היה להם בתוך הראש ציור. "ומה עם המילים, פרדריק?"

פרדריק כחכח בגרונו, קצת התמהמה, ואז כמו מעל במה, הוא אמר: "מי מפזר את פתיתי השלג? מי מפשיר את הקרחון? מי מעיר את השמש? מי שולח גל של חום? בגלל מי באביב הכול פורח? מי את אור היום מעמעם ומדליק את הירח? ארבעה עכברי שדה שגרים בשמים, כמותכם וכמוני - בלי כנפיים. ראשון הוא עכבר-אביב שמפריח הכול, אחריו בא עכבר-קיץ ומבשיל שיבולת ואשכול. הבא בתור, עכבר-סתיו, אוסף את הפירות, אחרון חביב, עכבר-חורף, עם רגליים קטנות וקרות. האין אנחנו בני מזל שיש רק ארבע עונות? - לא יותר, כמה טוב, וגם לא פחות!"

כשסיים פרדריק לדבר, הריעו לו כל עכברי השדה. "הי, פרדריק," הם אמרו, "אתה פשוט משורר!" פרדריק הסמיק, קד קידה ואמר בביישנות, "אני יודע."

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

*128*

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

1. הסיפור מתרחש בשני זמנים שונים. השלימו:

א. העלילה מתחילה בסוף עונת --.

ב. העלילה ממשיכה בעונת --.

2. מצאו וקראו שנית את השיחה הראשונה בין פרדריק לבין אחיו.

א. מה לומדים מהשיחה על היחסים ביניהם?

ב. איך אתם מבינים את הפועל "אוסף" בדברי פרדריק לאחיו?

3. א. בשיחה השנייה בין העכברים לפרדריק, הוא מתחיל את דבריו בבקשה מהעכברים לעצום את העיניים.

ב. הציעו לאחד מחבריכם לקרוא בקול את דברי פרדריק. עצמו את העיניים ונסו לחוות דבריו. אילו תמונות ראיתם בדמיונכם בזמן שהאזנתם לקריאה?

ג. מה "מרוויחים" כאשר מאזינים לסיפור או למוזיקה בעיניים עצומות?

4. באילו מחשבות שיתף פרדריק את אחיו?

5. מדוע השתנה יחסם של העכברים לפרדריק?

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

1. חזרו אל השיר "יוסי ילד שלי מוצלח" בעמוד 65. במה מזכיר פרדריק את יוסי? ובמה הוא שונה ממנו?

2. בתורה כתוב: "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" (דברים ח, פסוק 3).

א. הסבירו את האמרה.

ב. מה הקשר בין האמרה לסיפור?

ג. חשבו והציעו מצבים שבהם אפשר להשתמש באמרה הזאת.

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

היזכרו במשל "הנמלה והחגב" וכתבו דו-שיח בין פרדריק לבין הנמלה.

(המשך בעמוד הבא)

*129*

הדרכה לכתיבת דו-שיח

דו-שיח הוא שיחה שמתקיימת בין שניים. המילה "דו" פירושה "שניים". בכתיבת דו-שיח משתמשים במירכאות ובנקודותיים. לדוגמה: הנמלה: "אני מכירה מישהו שמזכיר לי אותך."

פרדריק: "מי הוא?"

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

1. הסיפור פותח במשפט: "לאורכו של האחו, במקום שבו הפרות רעו והסוסים דהרו". הסבירו מה פירוש המילה אחו לפי הקשרה במשפט.

2. בסיפור כתוב: "הגורן הייתה נטושה, והאסם היה ריק מתבואה". הסבירו את המילים המודגשות במשפט זה. היעזרו בהדרכה בעמוד 77.

שימו לב: הפועל "נטושה" הוא בלשון נקבה, אבל במילון הפועל כתוב בלשון זכר. לכן נחפש בערך "נטוש".

מתי משתמשים במירכאות?

- כאשר מצטטים דברים מדויקים שאמר מישהו. לדוגמה: העכברים אמרו לפרדריק: "אתה פשוט משורר!" משתמשים במירכאות.

- כאשר מציינים שם של יצירה במשפט. לדוגמה: "הילד חיים והמפלצת מירושלים" (שם ספר): "השוטר אזולאי" (שם סרט);

- כאשר מציינים שם מקום ושם מוסד כגון: "קריית ביאליק" (מקום); "הביטוח הלאומי"; תיאטרון "הבימה".

- כאשר אומרים למישהו משפט כגון: "חכם שכמותך!" ומתכוונים ההיפך - שהוא עשה מעשה טיפשי.

3. העתיקו את המשפטים והוסיפו מירכאות ונקודתיים במקומות הדרושים:

א. פרדריק אמר לאחיו עצמו עיניכם.

ב. למה אתה לא עובד? שאלו העכברים.

ג. ויאמר אלוהים יהי אור.

ד. ראיתי את הסרט שלושה בעקבות אחד.

ה. אנחנו מכנים את הילד הגבוה ביותר בכיתה בשם גמד.

*130*

הקוסם מארץ עוץ / ל' פרנק באום, הוצאת מחברות לספרות

*130*

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

לקראת קריאה

התבוננו בעטיפה הקדמית ודפדפו בספר. שימו לב לאיורים.

קראו את הכתוב על העטיפה האחורית. כך תקבלו רושם כללי על הספר.

במהלך הקריאה

1.רשמו את שמות הדמויות שדורותי פוגשת. כתבו ליד כל דמות מה מיוחד בה.

2. רשמו את שמות המקומות שהחבורה עוברת על פניהם בדרכה לעיר האזמרגד.

3. דורותי וחבריה המוזרים מתנסים בהרפתקאות וחווים סכנות. בחרו קטע מעורר מתח וקראו לפני הכיתה או בחרו לקרוא לפני הכיתה, קטעים או משפטים ששעשעו אתכם.

אתרי הקריאה

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

1. בחרו אחד או יותר מהנושאים האלה:

א. אילו הייתם מעלים מחזה לפי הספר, איזה תפקיד בהצגה הייתם רוצים לעצמכם? נמקו דבריכם.

ב. איזה תפקיד לא הייתם רוצים? נמקו.

2. מה תרמה החברות לכל אחד מהחבורה?

3. האם תכללו את הספר ברשימת הספרים האהובים עליכם? נמקו.

4. תוכלו לצפות בסרט. לאחר הצפייה דונו בשאלה במה שונה הסרט מהספר.

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

אחד העיתונאים מקנזס, שגונבה לאוזניו השמועה על הרפתקאותיה של דורותי, החליט לראיין אותה לעיתון. כתבו את הריאיון.

*131*

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

א. הקבוצה תתחלק לזוגות. אחד יהיה עיתונאי המציג שאלות, והשני יגלם את תפקיד דורותי.

ב. המראיין יכין שאלות. לדוגמה:

- האם תוכלי לספר מה הרגשת כשנודע לך שהרגת בטעות את המכשפה הרעה?

- האם יש אמת בידיעה שקיבלת נעלי פלא?

- את מי מבין חבריך למסע חיבבת במיוחד?

- מה הפחיד אותך ביותר בזמן המסע?

- מדוע צירפת אליך למסע דמויות מוזרות? וכן הלאה.

ג. בן או בת הזוג השני(ה) יענו על שאלותיו. לאחר שתסיימו את הכנת הריאיון, הציגו אותו בפני הקבוצה.

ד. כל קבוצה תבחר את הריאיון המוצלח ביותר להצגה בפני המליאה.

משחקים

הכינו משחק ריכוז לשני משתתפים לפי הספר. חומרים:

רבע גיליון נייר בריסטול קוביית משחק

שני כפתורים (או שני מטבעות) בגודל שונה או בצבע שונה

לוח המשחק

א. הכינו על גבי לוח הבריסטול תרשים דמיוני של שביל הלבנים הצהובות מרגע נחיתתה של דורותי ועד מקום ארמון הקוסם מארץ עוץ.

ב. רשמו מספרים עוקבים בתוך כל לבנה בשביל.

ג. ציינו בעזרת חץ בצדי השביל את שמות המקומות שעברו דורותי וחבורתה בדרכם אל הקוסם.

ד. ברקע השביל איירו את הנוף (יערות, נחלים, בתים וכיוצא באלה).

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

*132*

כללי המשחק

1. כל משתתף מניח בתורו את הכפתור על מספר 1 בשביל הלבנים הצהובות.

2. המשתתף מטיל את הקובייה ומתקדם כמה לבנים בשביל כמספר המופיע על הקובייה.

3. אם המשתתף התקדם והגיע למקום שבו יש חץ המורה על מקום מסוכן, עליו לחזור עם הכפתור או המטבע שלוש לבנים לאחור או לנקודת ההתחלה.

4. אם הגיע למקום שבו החץ מורה על אירוע נעים, הוא מתקדם מספר כפול של לבנים מכפי שהקובייה הראתה.

5. המנצח הוא מי שהגיע ראשון אל הארמון.

- תוכלו לשנות את כללי המשחק לפי בחירתכם.

לצפייה

הזמינו את הסרט שהוסרט לפי הספר וצפו בו יחד.

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

1. "פטר והזאב" היא אגדה מוזיקלית. את המוזיקה ואת המילים ליצירה המוזיקלית חיבר סרגיי פרוקופייב.

א. גלשו במרשתת. הקלידו: פטר והזאב והאזינו לאגדה ולהסברים.

ב. עתה ספרו את האגדה לפני הכיתה. היעזרו בהדרכה בעמוד 76.

ג. האזינו פעם נוספת ושימו לב להתאמת הצלילים לדמויות באגדה המוזיקלית. הביעו דעתכם על ההתאמה.

2. אם תרצו, ספרו חוויותיכם מצפייה בסרט מוזיקלי או במחזה מוזיקלי. התכוננו לדבר לפני הכיתה.

3. האם אתם מנגנים בכלי נגינה?

ספרו לכיתה חוויות משעורי הנגינה ומהאימונים בבית.

*133*

מבט אל הסביבה

*133*

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

*134*

מה במדור?

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

- המדור נועד לעורר פעולה למען שמירת אוצרות הטבע של ארצנו.

- נקרא את המאמר "ארץ קטנה ובטון בה רב!" מאת ש' דור, וכתבה על מוסך שמזהם את הסביבה.

- נלמד את השיר "זה אותו הים" מאת משה דור.

- נקרא על סכנת היעלמות חופי הים בעולם.

- "מדוע האדמה רועדת?" הוא קטע מידע המספר על תופעת טבע וכיצד להתגונן מפניה.

- נקרא ידיעה על רעידת אדמה באילת.

לשון ושיח

- נלמד על כינויי הגוף המסתתרים בנטיית הפועל.

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

(בספר תמונה של נוף מדברי. מכתש רימון)

*135*

לקראת קריאה

לפני קום המדינה חיו בארץ למעלה ממיליון בני אדם, ואילו בימינו חיים במדינת ישראל למעלה משמונה מיליון תושבים. היישובים שנבנים עבורם נוגסים בנוף היפה של ארצנו. הקטע שתקראו עוסק בבעיה הזאת.

ארץ קטנה ובטון בה רב! / ש' דור

*135*

תנופת הבנייה הגדולה בישראל מחסלת לאט-לאט את מעט השטחים הירוקים. הולכים ונעלמים פרדסי פרי ההדר, שטחי הכותנה, שדות פרחי הבר, היערות ושטחי המרעה. את מקומם תופסים יישובים חדשים, שכונות מגורים מרווחות וקניונים. אנשי "החברה להגנת הטבע" חוששים שבעוד 20 שנה לא יהיה לאן לטייל, ואנשים שגרים ביישובים החדשים שנבנו לא יוכלו לנשום אוויר נקי, משום שסביב השטח העירוני לא יימצאו ה"ראות הירוקות" - (השטחים הירוקים כלומר, חורשות ויערות המספקים חמצן לסביבה) ועשן רב ייפלט מהמכוניות.

"והיכן נשכן את כל האנשים?" שואלים אנשים התומכים בהמשך הבנייה. "הארץ בצמיחה מתמדת, תושביה מתרבים, ועל כן בונים בתים וסוללים כבישים, וטוב שכך! האם אפשר לא לבנות שכונות? האם אפשר לומר לאנשים לא נבנה יותר בתים?"

לאנשי "החברה להגנת הטבע", ל"ירוקים" ולאנשי איכות הסביבה יש תשובה: "אפשר גם אפשר לבנות!" אלא שצריך להשקיע מחשבה ותכנון. כיום קיים בזבוז גדול של קרקע. אי אפשר למחזר את הקרקע, להתפיל אותה, כפי שמתפילים מי ים, ואפילו לא לייבא אותה, ועל כן צריך להשקיע הרבה מאוד מחשבה קדימה. היום צו השעה הוא שימור הקרקע.

כיצד? הפתרון הוא בנייה לגובה, בנייה שמנצלת שטחים קטנים, אבל מספקת פתרונות מגורים לאנשים רבים. זאת ועוד, צריך לחשוב על "בנייה חכמה". למשל, לא לפרוש את שטחי החניה מסביב לבתים, אלא לבנות אותם מתחת לקרקע כדי לחסוך כמה שאפשר בשטחי אדמה.

(בספר תמונה של תל אביב)

(בספר תמונה של תל אביב)

*136*

אנו חיים במדינה קטנה וצפופה. כבר היום צפיפות המגורים בארץ היא מהגבוהות בעולם. שטחי הקרקע העומדים לרשותנו מוגבלים, וחובה עלינו לעשות מאמץ כדי לשמור עליהם לכל המטרות שלהם הם מיועדים, לנו ולכל הדורות הבאים. (לפי ויקיפדיה)

רעבים לאדמה

דובאי ייבשה חלק מהים ובנתה איים מלאכותיים. על האיים בנו מגדלי בנייה מפוארים למגורים. זה נשמע אולי מדע בדיוני, אבל מדינות צפופות אימצו מזמן את שיטת האיים המלאכותיים, שכובשת שטח חדש לבנייה בים.

זה קורה ביפן, בהונג קונג, בדובאי ואפילו במיאמי ביץ' שבארצות הברית. בקופנהגן שבדנמרק סיימו לאכלס עכשיו שכונה שלמה של 1,300 דירות על רצועת ים שיובשה. (לפי ויקיפדיה - איי התמרים)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

1. איזו בעיה מוצגת בפסקה הראשונה?

2. איזו בעיה מעלים התומכים בהמשך הבנייה?

3. אילו נימוקים מביאים המתנגדים לבנייה כדי לשכנע שצריך להפסיק את הבנייה בשטחים הירוקים?

4. מה דעתה של הכותבת על הבעיה? באילו משפטים מהכתוב זיהיתם אותה?

5. כיצד נדע שהקטע נכתב למטרות שיכנוע?

6. קראו את הכתוב במסגרת: "רעבים לאדמה" שבראש העמוד. כיצד פתרה דובאי את המחסור באדמה?

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

השלימו את המשפטים שלהלן (אינכם חייבים להתייחס לוויכוח שבקטע).

יש הטוענים כי --

לדעת אחרים --

יש הדוגלים בכל מחיר ב --

יש המתנגדים התנגדות נמרצת ל --

אני, לעומת זאת, חושב ש --

*137*

נשער שעומדים לעקור חורשה בקצה שכונתכם ולבנות במקומה קניון באישור העירייה.

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

כתבו לראש העיר מכתב רשמי ובקשו לבטל את תכנית בחית הקניון.

הדרכה

- לפני הכתיבה דונו בבעיות השונות שמעוררת החלטת העירייה.

- חשבו באילו נימוקים כדאי להשתמש כדי לשכנע את ראש העיר.

- רשמו את הנימוקים החזקים ביותר במחברת, כדי שתוכלו להשתמש בהם במכתב הבקשה.

- כתבו בהתאם לחלקים המקובלים בכתיבת המכתב הרשמי.

אלה הם חלקי המכתב הרשמי:

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

ציון תאריך (מצד שמאל)

לכבוד ראש העיר... (פנייה לנמען מצד ימין)

הנדון: (נושא הפנייה במשפט אחד)

תיאור הבעיה ותיאור הפעולה המבוקשת בלשון עניינית

סיום (ביטויים של נימוס, כגון:) בברכה, בכבוד רב, בתודה

חתימת השולח או השולחים

עתה גשו לכתיבה או להקלדה. אפשר להתחיל את גוף המכתב כך:

אנחנו תושבי שכונת -- מבקשים לערער על החלטת העירייה לבנות -- בנימוקים האלה --

לאחר סיום הכתיבה:

- בדקו אם כתבתם לפי דגם המכתב.

- האם כתיבתכם משכנעת?

- האם הניסוח מנומס ומכבד את ראש העיר?

- הראו את המכתב לחבריכם ושפרו את המכתב בהתאם לצורך.

- הכניסו לתלקיט את דפי הטיוטה השונים כדי שהמורים יוכלו לעקוב אחרי התקדמות עבודתכם.

*138*

המוסך מזהם את הסביבה / מאת כתבנו יהושוע גלניר

*138*

תושבים מאזור המגורים החדש שבצפון העיר מתלוננים על זיהום סביבתי: עשן מכוניות, רעש מנועים ודלק הנספג באדמה הנגרם על ידי מוסך "המנוע" השייך למשפחת כהן.

בעקבות תלונות התושבים ובדיקת מזהמים סביבתיים הוחלט בעירייה לסגור את המוסך ולדרוש מבעליו להעבירו לאזור התעשייה שבמזרח העיר.

בעלי המוסך מתנגדים להעברתו וטוענים שהמוסך פועל במקום 38 שנים, כאשר באזור עדיין היו לולים ופרדסים, ולא בתי מגורים. לטענתם, התושבים החדשים במקום ידעו על הימצאותו של המוסך עוד לפני שבאו לגור במקום. העברתו תגרום להם נזק כספי גדול.

מהנדס העיר אמר שהדברים נבדקים כדי למצוא פתרון שיתאים לכל הצדדים.

(מתוך מקומון השרון)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

1. א. מהו נושא התלונה של תושבי צפון רעננה?

ב. מה היא תשובת בעלי המוסך?

2. מי צודק, לדעתכם: בעל המוסך או התושבים? נמקו דעתכם.

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

ערכו דיון בין בעל המוסך לבין נציגי שכונת המגורים.

- כל צד יציג את טענתו וינמק אותה.

- כל צד יכול להוסיף נימוקים שאינם מוזכרים בידיעה.

הצדדים ישתדלו להגיע בסוף הדיון לפשרה שתהיה מקובלת על שני הצדדים (היעזרו בהדרכה בעמוד 45).

*139*

זה אותו הים / משה דור

*139*

עצוב להתרחץ בים הזה. הוא כה אפור וכה כועס והגלים חובטים בכוח: ילד, צא! עד שהלב מפחד, מפרכס.

ואם בורחים לחוף ומשתדלים לחפור בחול וגם לבנות דבר-מה מתלכלכים בזפת ומגלים רק כל מיני סוגים של זוהמה...

אז איפה החולות הזהובים שאבא מספר על אודותם? ואיפה הצדפים? והשחפים? אולי... אולי זה לא אותו הים?

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

*140*

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

1. יש בשיר נימה של כעס. על מה כועס הדובר?

א. הדובר שואל בשיר שאלות אחדות - מה הן?

ב. מה משותף לכל השאלות האלה?

2. השלימו:

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

מראה הים והחוף:

לפי סיפור האב: --

בעיני הילד הדובר: --

3. א. לפי איזו שורה בשיר אפשר להבין שהילד לא מאמין לסיפורו של האב על הים?

ב. מדוע מפקפק הילד הדובר בסיפוריו של האב?

4. א. אילו צבעים בשיר נזכרים במפורש?

ב. אילו צבעים בשיר כתובים במרומז? השלימו:

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

המשפטים מתוך השיר,  הצבעים שעליהם הם רומזים

מתלכלכים בזפת ומגלים,  --

אז איפה החולות הזהובים?,  --

ואיפה הצדפים? והשחפים?,  --

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

הדובר משתמש בסימן קריאה (!) ובסימן שאלה (?). מצאו לכך דוגמאות בשיר.

א. הסבירו את ההבדלים בין שני הסימנים.

ב. מה תפקידו של כל אחד מסימני הפיסוק האלה בשיר?

*141*

סכנת היעלמות חופי הים הטבעיים בעולם

*141*

הקרחונים באזורים הקרים של העולם נמסים (בדומה לשלגון שמשאירים מחוץ למקפיא) ומימיהם זורמים אל הימים והאוקיינוסים בגלל התחממות כדור הארץ. לכן חוששים מדענים רבים מעליית מפלס פני הים(גובה מי הים הוא המקום שבו הם פוגשים ביבשה). המדענים מדדו ומצאו שבמאה השנים האחרונות מפלס פני הים עלה בעשרה סנטימטרים. תופעה זו של התחממות איטית של כדור הארץ מעוררת חשש, שמי הים הגואים יציפו חלקים מהיבשות ויכסו ישובים שנמצאים סמוך לים. כיצד מטפלים בבעיה? בנושא זה קיימת מחלוקת בין האחראים על החופים. יש הטוענים שיש להקים חומות, כדי להגן על היישובים שנמצאים בקרבת הימים והאוקיינוסים מפני הצפה, ואילו אחרים טוענים שכדאי להשאיר את החוף במצב טבעי בכל מחיר. לדעתם, גלי הים יכו בחומה ויפרצו בה פירצות ולכן זו הצעה בלתי יעילה. הם גם חוששים שעם בניית החומה, החול הטבעי שמוליכים הגלים אל החוף ייעלם ואיתו ייעלמו הצמחייה והחי לאורך רצועת החוף. התומכים בהקמת חומת המגן מציעים לפתור את בעיית היעלמות החוף על ידי הוספת חול לחופים באופן מלאכותי, אבל להביא ולהוסיף חול לחופים, הוא פתחן יקר מדי, טוענים המתנגדים. הפתרון הזה ישפיע לרעה על הצומח והחי באזור שממט יעבירו את החול. לדעתם, צריך לאסור בנייה חדשה בשטחים שליד הים בגלל החשש לנזקים בעתיד, להיערך לפינוי התושבים ולמצוא דיור חילופי עבורם. האם זה באמת נורא? - "ודאי!" עונים הקוראים, אבל הדבר יקרה בעתיד ויש מספיק זמן למצוא דרכים להציל את השטחים שליד הים. במדינת ישראל עוקבים אחר השינויים במפלס הים התיכון ומתברר שבשנים האחרונות המפלס די יציב, אבל הדבר אינו מצביע בהכרח על המצב בעתיד. לכן העוסקים בנושא צריכים להיות ערים ולשים "אצבע על הדופק!".

(לפי סקירה שפורסמה בעיתון "הארץ")

קרחון הוא מעין נהר גדול, עשוי קרח, שנמצא בתנועה איטית מאוד. הקרחונים מכסים עשירית משטח כדור הארץ, אבל בגלל התחממות כדור הארץ, חלקם נמסים, ושטחם קטן והולך.

(בספר תמונה של קרחון נמס)

(בספר תמונה של קרחון נמס)

*142*

(בספר איור של כדור הארץ: גלעין, מעטפת וקרום - היעזר במורה).

(בספר איור של כדור הארץ: גלעין, מעטפת וקרום - היעזר במורה).

1. א. איזו בעיה מציג הכותב בפסקה הראשונה?

ב. מדוע נוצרה הבעיה הזאת?

2. השלימו: א. ההצעה הראשונה לפתרון הבעיה: -- הנימוקים: --

ב. ההצעה השנייה לפתרון הבעיה: -- הנימוקים: --

3. באיזו הצעה אתם תומכים ומדוע?

4. שערו, מדוע החליט הכתב להעלות את הנושא בעיתון?

(בספר איור של כדור הארץ: גלעין, מעטפת וקרום - היעזר במורה).

(בספר איור של כדור הארץ: גלעין, מעטפת וקרום - היעזר במורה).

גלשו במרשתת והקלידו "יוטיוב קרחון". בחרו וצפו באחד הסרטונים. מה הוסיף לכם הסרטון להבנת הקטע?

(בספר איור של כדור הארץ: גלעין, מעטפת וקרום - היעזר במורה).

(בספר איור של כדור הארץ: גלעין, מעטפת וקרום - היעזר במורה).

סוגריים משמשים בכתיבה:

א. כדי לפרט, או להסביר.

ב. לכתיבת הערת אגב.

הסוגריים מוסיפים להבנת הכתוב או מעוררים מחשבה נוספת אצל הקוראים, אבל אינם פוגעים ברצף הקריאה.

1. קראו שנית את הפסקה הראשונה ואתרו את המשפטים בסוגריים. הסבירו במה תורם כל אחד מהם להבנת הכתוב.

2. מיינו את המשפטים שבסוגריים לשתי קבוצות לפי ההסבר במסגרת שלעיל.

א. הכניסה לפארק חופשית (להוציא רוכבי אופניים).

ב. לקטיף הדובדבנים בגולן הגיעו רבים מכל קצות הארץ (מכל היישובים).

ג. באוקיינוסים בולטת תופעת הגאות (פני הים עולים ומכסים חלק מהחוף) והשפל (בזמן השפל הים נסוג לאחור כמה מטרים מקו החוף). התופעה מתרחשת מידי יום ביומו בזמנים קבועים.

*143*

כינויי הגוף

מגלים את כינויי הגוף בפועל כאשר אומרים "הזהיר" יודעים שהוא עשה זאת. כאשר אומרים "הזהרתי" יודעים שאני עשיתי את הפעולה. כאשר אומרים "לא הזהרתם" יודעים שלא הם עשו את הפעולה. נוהגים לכנות את הגופים: אני - גוף ראשון; אתה - גוף שני; הם - גוף שלישי.

טבלת כינויי הגוף

(בספר איור של כדור הארץ: גלעין, מעטפת וקרום - היעזר במורה).

(בספר איור של כדור הארץ: גלעין, מעטפת וקרום - היעזר במורה).

לשון יחיד (זכר),  לשון יחידה (נקבה)

אני - גוף ראשון,  אני - גוף ראשון

אתה - גוף שני,  את - גוף שני

הוא - גוף שלישי,  היא - גוף שלישי

לשון רבים,  לשון רבות

אנחנו - גוף ראשון,  אנחנו - גוף ראשון

אתם - גוף שני,  אתן - גוף שני

הם - גוף שלישי,  הן - גוף שלישי

א. שבצו את הפעלים המודגשים בפסקה הזאת בטבלה והשלימו לפי הדוגמה:

אני חוששת מעליית מפלס פני הים. "אין מה לחשוש," הרגיעה אותי אמי. גם אבי הרגיע אותי. "ספק אם הדבר יקרה," הצטרף אחי לשיחה. "די! תפסיקו לדבר על הנושא!" צעקה אחותי מהחדר השני.

(בספר איור של כדור הארץ: גלעין, מעטפת וקרום - היעזר במורה).

(בספר איור של כדור הארץ: גלעין, מעטפת וקרום - היעזר במורה).

הפועל,  הגוף,  יחיד / רבים,  המין

תפסיק,  אתה - גוף שני,  יחיד,  זכר

--,  --,  --,  --

ב. המשיכו את הטבלה, שבצו בה את הפעלים האלה והשלימו:

יאכל, השמינו, תלמד, נרקוד, תספרי, יטילו, נכתוב, אתקלח

ג. בדקו: באילו מכינויי הגוף בפועל אין הבדל בין לשון זכר ללשון נקבה?

*144*

לקראת קריאה

- קראו את הכותרת ואת כותרות המשנה. עיינו בתרשים.

- מה למדתם מהם על תוכן הקטע?

- עד כה למדנו שהאדם פוגע בטבע. בקטע הבא תלמדו על תופעת טבע הפוגעת בבני האדם.

מדוע האדמה רועדת? / רגב יולס

*144*

1. את מבנה כדור הארץ מחלקים לשלושה חלקים:

א. במרכז כדור הארץ נמצא הגלעין.

ב. את הגלעין עוטפת שכבה הנקראת: מעטפת.

ג. החלק העליון של כדור הארץ נקרא קרום. אפשר להשוות את מבנה כדור הארץ למבנה של ביצת תרנגולת. הגלעין הוא החלמון הצהוב הנמצא במרכז, המעטפת היא החלבון הלבן, והיא עוטפת את הגלעין. קליפת הביצה דקה ביותר ושברירית כמו קרום כדור הארץ.

2. קרום כדור הארץ אינו עשוי רצף סלע אחד, אלא הוא מורכב מלוחות ענקיים. כיום מונים כעשרה לוחות גדולים בגודל של יבשות (הם כוללים גם שטחי יבשה וגם שטחי ים) ועוד מספר דומה של לוחות קטנים יותר. הלוחות האלה זזים לאט מאוד, כדי כמה סנטימטרים בכל שנה. לפעמים הם נפרדים זה מזה ולפעמים נדחפים זה אל זה. המצב דומה לגושי קרח שצפים על פני הים או אגם ותוך תנועתם נתקלים זה בזה או מתרחקים זה מזה. במקום שבו הם נתקלים זה בזה, עולה לאט הקצה של האחד על הקצה של משנהו. ההתנגשויות של הלוחות זה בזה משחררות חום רב והן הגורמות לרעידות האדמה. המקום שם משתחררת האנרגיה הנוצרת מהתחככות הלוחות נקרא מוקד רעידת האדמה. גלי הזעזוע מתפשטים ממנו למקומות רחוקים יותר (כמו הגלים שיוצרת אבן שנזרקה למים). הם הגורמים לאדמה להזדעזע ולרעוד.

(בספר איור של כדור הארץ: גלעין, מעטפת וקרום - היעזר במורה).

(בספר איור של כדור הארץ: גלעין, מעטפת וקרום - היעזר במורה).

*145*

3. כאשר מקום החיכוך והלחץ בין שני הלוחות מתרחש במקום שהוא מתחת לפני הים, עלול גל הלחץ שנוצר להדוף גל מים גדול שמתפשט במהירות. לגל הזה קוראים צונמי. גל מים כזה, העלול להיות בגובה 10 מטרים ואף יותר, מגיע למרחקים של מאות קילומטרים עד ליבשה וגורם לשיטפון ולהרס גדול.

4. היכן נפגשים בארצנו שני לוחות?

בארצנו נפגשים שני לוחות בבקע ים המלח (הנקרא גם השבר הסורי-אפריקני). שבר זה נמשך מים סוף דרך מפרץ אילת, ים המלח, עמק הירדן, בקעת הלבנון וצפונה עד טורקיה. בגלל החיכוך בין הלוחות צפויות בישראל רעידות אדמה, ואכן קורות מדי כמה שנים רעידות שאנחנו מרגישים היטב, ובערך אחת למאה שנים מתרחשת רעידת אדמה רצינית בארץ. הרעידה האחרונה התרחשה בשנת 1927 והחריבה בתים רבים בצפת, טבריה ורמלה.

5. כיצד מודדים את עוצמת רעידת האדמה?

בתחילת המאה העשרים המציא צ'רלס ריכטר מכשיר מדידה של עוצמת הרעש הנקרא: סיסמוגרף, והוא מודד את עוצמת החום שמשתחרר בזמן רעידת האדמה. כאשר מודיעים שהיה רעש אדמה עד 3 בסולם ריכטר, הרעידה עדיין אינה מורגשת. בכל דרגה בסולם ריכטר הרעש חזק יותר. כאשר יש רעידה בדרגה 6 בסולם ריכטר, או יותר מזה, הכוונה לרעש מורגש שעלול לגרום נזקים לבתים. בימינו יש בלוויינים מכשירים שעוקבים אחרי תנועת לוחות כדור הארץ.

מה אפשר לעשות כדי להקטין את הנזקים שגורמות רעידות האדמה?

- כאשר מרגישים שמתחילה רעידה, יש לצאת מיד החוצה. אטור להשתמש במעלית.

- יש לחזק בתים ישנים שאינם מוגנים מפני קריסה בזמן רעידת אדמה.

- אנחנו לא חשים כשמתקרבת רעידת אדמה, אבל בעלי חיים מרגישים בכך ומתנהגים בצורה מוזרה. כשאנחנו שמים לב לכך, רצוי להיזהר.

- יש להמשיך ולפתח שיטות יעילות שלפיהן נדע מבעוד מועד על רעידת אדמה קרובה.

(ערוך מתוך אתר הוועדה הארצית להיערכות לרעידות אדמה)

*146*

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

1. ממה בנוי קרום כדור הארץ?

2. א. כיצד נוצרת רעידת אדמה?

ב. למה קוראים מוקד הרעש?

ג. כיצד מודדים את עוצמת הרעש?

3. מה הם הנזקים שעלולה לגרום רעידת אדמה?

4. מדוע הצונמי הוא כה מסוכן?

5. קראו שנית את ההצעות להקטנת הנזקים מרעידת האדמה. חשבו איזו מהן היא החשובה ביותר? נמקו תשובתכם.

6. האם הקטע נכתב:

א. למטרת שכנוע

ב. למטרת מסירת מידע, תיאור והסבר

ג. כדי לספר סיפור?

בחרו הסבירו לפי מה החלטתם.

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

מה אתם מעוניינים לדעת עוד על מבנה כדור הארץ או על רעידות אדמה? היכן אפשר למצוא מידע על כך?

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

אתרו בפסקה השנייה שני משפטים בסוגריים והסבירו את תפקידם במשפט. עיינו בכתוב במסגרת בעמוד 142 לפני שתענו.

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

בחרו אחד מהנושאים:

חפשו מידע על התפרצות הרי געש באנציקלופדיה לילדים או במרשתת והכינו הרצאה.

תוכלו לשלב בהרצאה מצגת או את הסרטון המתאים.

*147*

רעידת אדמה בעוצמה 4.8 הורגשה באילת / יהודית זילברשטין

*147*

רעש אדמה בעוצמה בינונית הורגש אחר הצהרים בעיר הדרומית. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק לרכוש. הרעידה הורגשה היטב גם בקהיר.

רעידת אדמה הורגשה היום (שבת) סמוך לשעה 15:00 בצהריים באילת. את הרעידה הרגישו בעיקר דיירי קומות גבוהות בעיר. אל תחנת המשטרה באילת הגיעו קריאות של תושבים שסיפרו כי חשו שהאדמה רועדת. אין נפגעים ולא נגרם נזק לרכוש. עוצמת רעידת האדמה הייתה 4.8 המוגדרת כעוצמה בינונית. מוקד (מרכז) הרעש היה 48 קילומטרים מצפון-מערב לעיר א-טור שבסיני, והוא הורגש היטב גם בקהיר. רעידות האדמה באזור ים סוף מתרחשות לעתים קרובות וחלקן בעוצמה נמוכה. האחרונה בהן הורגשה באילת בחודש דצמבר האחרון. מוקד הרעש אז היה כ-40 קילומטרים מצפון לאילת.

רעידת האדמה החזקה ביותר עד כה הייתה באילת ב-1995 ועוצמתה הייתה אז יותר מ-6. באותה רעידה ניזוקו בנייני מגורים רבים ובתי מלון, ואחד מהם אף הוגדר כמבנה מסוכן ונהרס.

(יוני 2013 nrg)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

1. השלימו:

א. מתי הורגשה הרעידה? ב. היכן?

ג. עוצמת הרעידה הייתה: -- ד. מוקד הרעידה היה ב: --

2. א. מתי התרחשה רעידת האדמה בעוצמה של יותר מ-6 בסולם ריכטר באילת?

ב. אילו נזקים נגרמו בשעת הרעידה הזאת?

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

כתבו לפי הידיעה מן העיתון ולפי הפסקה הראשונה של "מדוע האדמה רועדת?" קטע מידע שכותרתו: "רעידות אדמה בישראל". אם תרצו תוכלו להוסיף מידע ממקורות אחרים. הקפידו לציין מאין לקוח המידע הנוסף.

*148*

לגעת בשמים

*148*

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

מי יתנני עוף, ציפור כנף קטנה (מתוך שיר הנודד, דוד שמעוני)

*149*

מה במדור?

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

במשך אלפי שנים התבוננו בני האדם בציפורים וקנאו בהן על יכולתן להתרומם לגובה ולעוף למרחקים. המחשבה שבני אדם יצליחו לעוף הלהיבה את דמיונם, אך הם לא היו מסוגלים להגשים את החלום. הם ביטאו את הרצון לעוף באגדות שרקמו על כלי תעופה דמיוניים. לפני 250 שנים הפך החלום למציאות. המדור עוקב אחרי שלבי התפתחות התעופה.

- על רגשותיו ומחשבותיו של המשורר ז'אן ברוסולר בנוגע לחוויותיהן של הציפורים נלמד בשיר "אילו ציפורים".

- נקרא קטע מידע המסביר "כיצד העופות מצליחים לעוף".

- כיצד ביטאו בני האדם את תשוקתם העזה לעוף? נקרא על כך באגדה היוונית "דדאלוס ואיקרוס".

- נקרא כתבה על "המצאת הכדור הפורח", וקטע מידע על המצאת המטוס.

לשון ושיח

- נבחין בין הפועל לשם הפעולה.

- נזהה משפט כללי ומשפטים המפרטים אותו.

- נמשיך לשים לב לשוני בין כתבה לבין ידיעה.

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר צילום של פול אבר)

*150*

אילו ציפורים / ז'אן ברוסול, תרגמה: נעמי שמר

*150*

אילו ציפורים אשר עפות מעל הים אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם

אלו סיפורים היו ודאי לציפורים על הארצות אשר מעבר להרים.

כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת כל הרכסים המושלגים

כל ימי הפרך שחלפו בדרך כל השבתות והחגים.

אילו ציפורים אשר עפות מעל הים אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם

אלו מן שירים היו ודאי לציפורים איזה קרנבל היה לכל המשוררים.

כל ירק היער, כל חשכת הסער כל חמדת הקיץ בלבבות

זו אשר הופכת לצבעי שלכת של האהבות הנכזבות.

כל חופי הפלא, כל אגמי התכלת כל הרכסים המושלגים

כל ימי הפרך שחלפו בדרך כל השבתות והחגים.

אך הציפורים נאמנות לשתיקתן ועם בוא הסתיו

הן ממריאות במחי כנף והסודות איתן.

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

*151*

לקראת קריאה

הקטע שלהלן לקוח מספר לימוד.

- הכותרת הראשית וכותרות המשנה הן משפטי שאלה. כיצד עוזרות הכותרות האלה להבין את תוכן הקטע?

- עתה קראו בעיון.

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

במסגרת כתוב:

העטלפים יודעים לעוף, אולם הם אינם שייכים לקבוצת הציפורים: הם יונקים שאינם מטילים ביצים, אלא ממליטים את צאצאיהם, ואלה יונקים חלב מאמם. העטלפים עפים בעזרת הידיים, שמשמשות מעין כנפיים. עצמות הידיים, ובמיוחד עצמות כף היד, ארוכות ודקות. בין עצמות הידיים ובין הגוף מתוח עור חזק וגמיש שמאפשר להם לעוף.

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

כיצד העופות מצליחים לעוף?

*151*

כיצד מסוגלים העופות הקטנים לעוף?

עופות קטנים, כגון: דרור הבית או יונה, נדרשים להניע את כנפיהם במהירות רבה כדי לעוף. העופות צריכים להיות קלי משקל. הנוצות המכסות את גופם קלות מאוד, וכך גם העצמות. העצמות חלולות, אך הן חזקות מאוד. אך לא די בכך כדי לעוף הכנפיים צריכות להיות גדולות יותר מהגוף (כמו כנפי מסוס), והרגליים קטנות. שרירי הכנפיים חזקים, והעופות מניעים בעזרתם את הכנפיים במהירות ובחוזקה בתנועה שנקראת "חתירה". נפנוף הכנפיים דורש מאמץ גדול של השרירים.

כיצד עפים עופות גדולים וכבדים?

העופות הגדולים הם בעלי משקל כבד מאוד. הם אינם יכולים לעוף רק בעזרת הכנפיים שלהם, כי לשם כך נחוצות להם כנפיים ענקיות. העופות הגדולים, כגון הנשר והחסידה, עפים בדרך מיוחדת. הם עפים כמעט מבלי להניע את הכנפיים. לדרך זו קוראים "דאייה". העופות הגדולים פורשים את כנפיהם ומתרוממים לגובה רב בעזרת זרמי אוויר חמים העולים מן הקרקע

*152*

ומעלים אותם כלפי מעלה (השמש מחממת את שכבות האוויר הקרובות לאדמה, והאוויר החם מתרומם כלפי מעלה).

כדי שיוכלו לעלות עם זרמי האוויר, יש לעופות הגדולים כנפיים גדולות, רחבות וארוכות.

כשהם מגיעים לגובה, הם עפים קדימה בכנפיים פרושות, ואז לאט-לאט הם יורדים לגובה נמוך יותר. אנחנו קוראים לתנועה זו "גלישה". כשהם מגיעים לזרם אוויר חדש, הם עולים בעזרתו שוב לגובה. העופות הגדולים חוזרים על פעולה זו פעמים רבות, וכך הם מתקדמים.

(מתוך: "מסע מדע לכיתה ד", הוצאת כנרת)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

נארגן את עיקר המידע בקטע.

1. מצאו בקטע והשלימו:

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

מידע על מבנה הגוף:

של הציפורים הקטנות: הנוצות קלות מאוד, העצמות --, הרגלים --, הכנפיים --

של הציפורים הגדולות: המשקל --, הכנפיים --

*153*

2. מצאו את המשפטים המסבירים מה היא "חתירה" ומה היא "דאייה" והשלימו:

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

שיטת התעופה:

"התירה" היא: --

"דאייה" היא: --

3. בקטע יש השוואה. מהו נושא ההשוואה?

בחרו וענו על 4 או 5 והמשיכו ל-6:

4. כיצד מותאם אופן התעופה לגודל הגוף של העופות?

5. מי מתאמץ יותר בזמן התעופה: הדרור או החסידה? נמקו תשובתכם.

6. קראו את הכתוב במסגרת. במה שונים העטלפים מהעופות, ובמה הם דומים?

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

1. היעזרו במחסן המילים והשלימו:

מחסן מילים: טיסה, עופות, דאייה, דאון, תעופה, זרמי אוויר

א. ציפורים עפות באוויר, לכן הן נקראות --.

ב. כמו שגולש על גלשן מתרומם על הגלים בים, כך ציפור דואה גולשת על --.

ג. לתנועה באוויר קוראים וגם --.

ד. למטוס קל שדואה על זרמי האוויר קוראים --.

*154*

שם הפעולה

את הפעולות השונות שעושים בני אדם או בעלי חיים אפשר לתאר לא רק על ידי פעלים (קמים, הולכים, שותים), אלא גם באמצעות שמות פעולה. למשל: לפעלים במשפט "הם קמו בבוקר, אכלו ושתו", מקבילים שמות פעולה אלו: קימה, אכילה ושתהיה. בקטע מידעי משתמשים לעתים קרובות בשמות פעולה.

2. השלימו את הטבלה שלהלן:

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

הפועל,  שם הפועל,  שם הפעולה

טסתי,  לטוס,  טיסה

יצללו,  --,  --

עפים,  --,  --

מתאמצים,  --,  --

פורשים,  --,  --

3. כתבו את המילים המודגשות במשפטים האלה בעמודה המתאימה בטבלה שלהלן:

א. הגוזל פרש כנפיים ועף.

ב. התעופה הממושכת עייפה את הגוזל.

ג. הגוזל ביצע צלילה לעבר קן המשפחה.

ד. המאמץ בזמן התעופה חיזק את שרירי הכנפיים של הגוזל.

ה. הילדה המשיכה להתבונן בשמיים גם לאחר שהגוזל החליט לחזור לקן.

1. הילדה ראתה את הדאייה של הנשרים וחשבה לעצמה שאף היא תוכל לדאות בעזרת דאון.

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

הפועל,  שם הפועל,  שם הפעולה

פרש,  --,  --

--,  --,  --

--,  --,  --

*155*

דדאלוס ואיקרוס / ז'קלין מורלי / עיבוד: חנה ברנר

*155*

לפני שנים רבות חי באתונה שביוון מהנדס מהולל בשם דדאלוס. באחד הימים קיבל דדאלוס הזמנה לבוא לאי כרתים ולבנות ארמון לבנו של מינוס, מלך כרתים. הוא בנה את הארמון, אך כאשר רצה לשוב למולדתו, לא התיר לו המלך מינוס לחזור וכלא אותו ואת איקרוס, בנו הצעיר, במגדל גבוה. עם חלוף הימים התחיל דדאלוס לחפש דרך להימלט מהמגדל. הוא אמר לאיקרוס בנו, "המלך מינוס יכול לחסום בפנינו את דרכי הים והיבשה, אך אינו יכול לחסום בפנינו את דרך האוויר. הבה ננסה להימלט בדרך זו." דדאלוס ביקש מאיקרוס בנו לאסוף את הנוצות שנשרו מהציפורים שחלפו מעל גג המגדל. שנה שלמה נדרשה לאיקרוס לאסוף די נוצות כדי לממש את הרעיון שצץ במוחו של דדאלוס. כאשר הושלמה משימת איסוף הנוצות, התקין דדאלוס לעצמו ולאיקרוס בנו כנפיים. בתחילה קלע יחד כמה נוצות קטנות ואחר כך הוסיף להן עוד ועוד שכבות של נוצות. את הגדולות קשר בחוטים ואת הקטנות הדביק בדונג.

כאשר הסתיימה מלאכת יצירת הכנפיים, הן היו רחבות וארוכות כשל כנפי נשר, ואורכן היה גדול בהרבה מזרועותיו המושטות של איקרוס. השניים עמדו על הגג. דדאלוס הראה לבנו איך להשחיל את זרועותיו ברצועות שבצדן התחתון של הכנפיים, ואחר חגר גם הוא את הכנפיים. "הרם את זרועותיך כך," אמר לאיקרוס, "ושוב, כך, בתנועות חתירה, ממש כמו הציפורים." איקרוס היה יכול לחוש את האוויר מרים אותו מעט מהקרקע. הוא החליק לאורך הגג והיה צועד מעבר לו, אלמלא אביו שתפס! בעקב ומשם בחזרה. "אנו יוצאים למסע, איקרוס," אמר דדאלוס בפנים קשוחות. "הקשב היטב! כשאפרוש את כנפי, פרוש את שלך ועשה כמוני. האוויר יישא אותנו, אל תפחד כלל. אולם עליך להישאר צמוד אלי. עלינו לעוף לא נמוך מדי, כדי שערפילי הים לא ידביקו את נוצותינו, ולא גבוה מדי, כדי שהשמש לא תמס את השעווה המחזיקה בהן. עכשיו, אם אתה מוכן, נאמר שלום למלך מינוס ולמגדל השנוא הזה לעולם."

איקרוס הבטיח להישאר קרוב לאביו. דדאלוס נשק לבנו בדמעות בעיניו, חיבקו ואמר, "עתה קפוץ אחרי!" איקרוס צעד לתוך האוויר. הוא חתר בחוזקה בכנפיו החוצה, הרחק מעבר לכותלי ארמון כלאו הביטו האיכרים החורשים

*156*

בשדות למעלה וראו בשמים שתי ציפורים גדולות. בוצרי הענבים שמטו את סליהם והצלו על עיניהם, מתלבטים אם הם אכן רואים אנשים בעלי כנפיים. האיכרים קראו לילדיהם לבוא ולראות אלים בעת מעופם. איקרוס ראה את עופות הים הרחק מתחתיו. "אני למעלה עם הנשרים," חשב, "לא שם למטה עם השחפים." בכמה מכות כנף הרקיע גבוה יותר. הוא שכח את אזהרת אביו. מרחב היה סביבו! הים מתחתיו כמעט שלא נראה. השמש הייתה על גבו. הוא עף והתרומם יותר ויותר. "אני יכול להגיע לכוכבים בלי להתעייף. שום ציפור לא הגיעה אי-פעם לגובה כזה." הוא המשיך והרקיע מעלה-מעלה מאושר ונלהב.

השמש התיכה את השעווה, ואט-אט ניתקו הנוצות מכנפיו. איקרוס נפל כאבן לתוך הים. לשווא קרא לאביו להצילו. הגלים סגרו עליו, והוא טבע. דדאלוס, שחיפש נואשות את בנו, מצא רק נוצות צפות על הים. הוא בכה, דמעות זלגו מעיניו והוא קילל את חוכמתו על שהביאה על בנו את מותו. הוא עף לכיוון מולדתו, ושם חי את שארית ימיו ביגון רב.

(מעובד על פי ספרה טל ז'קלין מורלי, הסוס הטרויאני, סיפורי המיתולוגיה היונית, הוצאת כנרת)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

(בספר איור של דדאלוס ואיקרוס / צייר הצייר הפלמי פיטר ברויגל האב 1525-1569)

*157*

(בספר תמונה של כדור פורח שבנו האחים מונגולפיה)

(בספר תמונה של כדור פורח שבנו האחים מונגולפיה)

קראו שנית את הפתיחה לסיפור והשלימו:

1.א. דדאלוס הוא האב. מקצועו הוא: --

שם הבן הוא: --

שם המלך הוא: --

ב. עלילת הסיפור מתרחשת ב -- וב --

2. סדרו את המשפטים שלהלן לפי סדר העלילה:

- איקרוס נפל כאבן לתוך הים.

- הנוצות התנתקו מכנפיו של איקרוס.

- הגלים סגרו עליו, והוא טבע.

- איקרוס קפץ מן הגג והחל לחתור בכנפיו בעקבות אביו.

- איקרוס נהנה מאוד מהתעופה.

- השמש התיכה את השעווה שהדביקה את הנוצות לכנפיים.

- הוא התעלם מאזהרותיו של אביו ועף מעלה-מעלה.

3. מה אפשר ללמוד מפסקת הפתיחה על תכונות האופי של דדאלוס? הסבירו את תשובתכם.

4. כיצד התכונן דדאלוס לבריחה?

5. שערו מדוע חשבו האנשים שדדאלוס ואיקרוס הם אלים?

6. א. מה היא הסיבה לאסון שאירע?

ב. חפשו רמז בעמוד 155 שלפיו אפשר להבין שדדאלוס יכול היה לצפות מראש, כיצד יתנהג איקרוס כאשר יהיה באוויר.

7. מספר האגדה מעוניין שנלמד מהסיפור לקח שיועיל לנו בחיינו. מהו הלקח שלמדתם מהאגדה?

*158*

לפני קריאה

- מה מעניין אתכם לדעת על המצאת הכדור המעופף? כתבו שאלות.

- קראו את הקטע.

- לאילו מהשאלות שעניינו אתכם מצאתם תשובה בקטע?

המצאת הכדור הפורח

*158*

1. הכול החל לפני כ-250 שנים. בני האדם עדיין לא ידעו לבנות מכוניות ומטוסים. הם הגיעו ממקום למקום ברגל, ברכיבה על בעלי חיים, בנסיעה בעגלות ובכרכרות או בסירות ובאוניות.

2. באחד הימים הבחינו האחים ז'וזף וז'אק מונגולפיה מהעיירה ליון שבצרפת כי עשן הארובה בביתם מתרומם כלפי מעלה. הם הסיקו מכך שאוויר חם מתרומם למעלה. הם מלאו שקית נייר בעשן מדורה וראו שהיא מתרוממת לה באוויר ושוהה בו במשך דקות אחדות. ואז צץ רעיון במוחם. הם ערכו סדרת ניסויים בדגמים מוקטנים ובנו כדור פורח מבד פשתן מצופה בנייר. הם חיברו לכדור סל נוסעים עשוי נצרים, קשרו את הנצרים לבלון בכבלים חזקים ממתכת ומילאו אותו באוויר חם ממדורה, והוא ריחף בגובה רב במשך כ-10 דקות. שערו בנפשכם עד כמה נדהם הקהל למראה הפלא הזה. הידיעות על הניסוי המרעיש התפשטו עד מהרה ברחבי צרפת ובאירופה כולה.

3. האחים הבינו שחימום האוויר בתחתית הבלון הוא דרך פשוטה להטסת כדור פורח. האוויר החם מתפשט, ולכן הוא צפוף פחות מהאוויר הקר וקל ממנו. הניסיון הבא של האחים מונגולפיה היה אירוע מיוחד במינו, שאליו הוזמנו מלך צרפת, לואי ה-16, וכל אנשי חצרו. הם באו לצפות בשיגור כבשה, ברווז ותרנגול בכדור פורח. החיות נחתו בשלום. לאחר ההצלחה הזאת הודיעו האחים מונגולפיה שב-12 בנובמבר 1783 הם יטיסו אנשים בבלון. המון רב נאסף בפרוורי פריז כדי לצפות בהמראת הכדור הפורח. זו הייתה הפעם הראשונה שאנשים המריאו באוויר במתקן מעשה ידי אדם. לטיסה המאוישת נמצאו שני מתנדבים שהסכימו להסתכן. היו אלה מנהל מוזיאון המדע של פריז וקצין צבא צרפתי המקורב לחצר המלוכה. האחים מונגולפיה הכינו את הבלון לטיסה, וכדי לשמור על חומו של האוויר שבבלון שרפו שני הטייסים חבילות קטנות של קש מתחת לבלון, וכך שייטו באוויר במשך 25

*159*

דקות. הם עברו מרחק של קרוב ל-8 קילומטרים, וכשהאוויר בבלון התקרר, הכדור הפורח הנמיך, והם נחתו ללא פגע.

הכדורים המעופפים הראשונים היו פשוטים. הטייסים ישבו בתוך סל גדול הקשור לבלון. לא הייתה להם שליטה על גובה הבלון או על כיוון הטיסה משום שהבלון נישא עם הרוח. בבלונים האלה, המלאים באוויר חם, יכלו לטוס כל עוד האוויר בבלון היה חם. כאשר האוויר התקרר, הם נאלצו לנחות מבלי שיכלו להתחמק ממכשולים על הקרקע, כגון בניין או עץ.

4. לאחר מכן שיפרו את ההמצאה ובנו בלונים שאפשרו לחמם את האוויר שבתוכם באמצעות מבער שהוצב בפתח הבלון. המבער מאפשר לכוון את עוצמת הבערה, לשלוט בגובה הטיסה, להתרומם מעל מכשולים כמו הרים וגם לנחות במקום מתאים.

הבלון הפורח היה הצעד הראשון בדרך להגשמת חלומם של בני האדם לכבוש את השמים. אנשים החלו לטוס בבלון המעופף.

(בספר תמונה של כדור פורח שבנו האחים מונגולפיה)

(בספר תמונה של כדור פורח שבנו האחים מונגולפיה)

המצאת "הספינה המעופפת"

המצאת הכדור הפורח המשיכה להשתכלל. את מקום הכדורים העגולים החליפו במשך הזמן בלונים גדולים ומאורכים, שנקראו "ספינות אוויר". הם היו אטומים וממולאים בגז מימן או גז הליום, שהוא קל מהאוויר (את הגז מייצרים בבית חרושת). לספינת האוויר חיברו ממע והגה, שבעזרתם היה הטייס יכול להטיסה לכיוון ולגובה הרצויים.

*160*

הספינה המעופפת מהירה הרבה יותר מאוניית נוסעים

הספינות המעופפות הצליחו להטים אנשים רבים (עד 150 איש בכל טיסה) ומטענים למרחקים גדולים. הטייסים ואיתם נוטעים ישבו בתוך תא גדול וסגור התלוי בתחתית הבלון.

(מעובד על פי "גלילאו צעיר", 2004)

(בספר תמונה של מעופף 1 (1 Flyer) ושל האחים רייט)

(בספר תמונה של מעופף 1 (1 Flyer) ושל האחים רייט)

(בספר תמונה של מעופף 1 (1 Flyer) ושל האחים רייט)

(בספר תמונה של מעופף 1 (1 Flyer) ושל האחים רייט)

1. איזו תופעה עוררה אצל האחים מונגולפיה את הרעיון לבנות כדור פורח?

2. מדוע נדהמו הצופים שצפו בניסוי הראשון להפרחת הכדור?

3. בחרו וענו על א או ב:

א. כיצד הצליח הכדור הפורח לעלות לאוויר?

ב. על איזו תכונה של האוויר התבססה הטסת הכדור הפורח?

4. אילו מגבלות היו בהטסת הכדור הפורח?

5. במה קידם המבער את התעופה של הכדור הפורח?

6. "המצאת הכדור הפורח המשיכה להשתכלל", הוא משפט פתיחה כללי הפותח את החלק האחרון של המידע.

כיצד הכתוב מפרט ומוכיח את המשפט הזה?

7. לפי איזה סדר אירגן הכותב את הכתבה?

*161*

(בספר תמונה של מעופף 1 (1 Flyer) ושל האחים רייט)

(בספר תמונה של מעופף 1 (1 Flyer) ושל האחים רייט)

חשוב או לא חשוב?

לא כל דבר בכתבה חשוב להבין או לזכור. בחרו והעתיקו רק את ארבעת המשפטים החשובים ביותר מהמשפטים שלהלן. השוו את תשובותיכם והשתדלו להגיע להסכמה משותפת ביניכם.

1. הכול החל לפני כ-250 שנים.

2. האחים מונגולפיה בנו כדור פורח מבד פשתן מצופה בנייר.

3. האחים הבינו שחימום האוויר בתחתית הבלון הוא דרך פשוטה להטסת כדור פורח.

4. האוויר החם מתפשט, ולכן הוא צפוף פחות מהאוויר הקר וקל ממנו.

5. מלך צרפת, לואי ה-16, וכל אנשי חצרו באו לצפות בשיגור כבשה, ברווז ותרנגול בכדור פורח.

6. וכשהאוויר בבלון מתקרר, הכדור הפורח מנמיך ונוחת.

7. הכדורים המעופפים הראשונים היו פשוטים ולא היה אפשר לשלוט בגובה הטיסה או בכיוונה.

8. המתנדבים הראשונים שטסו בכדור הפורח היו מנהל מוזיאון המדע של פריז וקצין צבא צרפתי.

(בספר תמונה של מעופף 1 (1 Flyer) ושל האחים רייט)

(בספר תמונה של מעופף 1 (1 Flyer) ושל האחים רייט)

1. בקטע כתוב: "הידיעות על הניסוי המרעיש התפשטו עד מהרה ברחבי צרפת ובאירופה כולה".

א. איזה מהפירושים מתאים למילה מרעיש במשפט שלעיל:

- קולות חזקים ובלתי נעימים לאוזן.

- מעורר התרגשות רבה.

ב. ספרו בקצרה על מקרה ששמעתם עליו והשתמשו בדיווח שלכם בצירוף: ידיעה מרעישה.

2. הסבירו במילים שלכם את הצירוף טיסה מאוישת.

*162*

לפני קריאה

- למדנו שהמצאת הכדור הפורח והמצאת הספינה המעופפת קדמו את הגשמת חלום התעופה של האדם. נקרא על שלב נוסף בהשגת המטרה.

- הקטע לקוח מאנציקלופדיה. מה אתם מצפים למצוא באנציקלופדיה?

- כתבו שאלות: מה מעניין אתכם לדעת על המטוס הראשון והטיסה הראשונה בעולם?

לאחר קריאת הקטע שוחחו:

- מבין השאלות ששאלתם, לאילו שאלות מצאתם תשובה בכתוב?

- האם התשובות נמצאות במקום אחד, או שהן מפוזרות במקומות שונים?

המצאת המטוס

*162*

האחים רייט חלוצי התעופה

1. האחים אוליבר ווילבור רייט חיו באמריקה בתחילת המאה העשרים. הם התפרנסו מייצור אופניים בבית המלאכה שהקימו, אך התעניינו בתעופה.

הם חלמו להמציא כלי טיס גדול וכבד מהאוויר, שיטיס אנשים, וישלוט בו טייס שיכול לכוון אותו. באותן שנים כבר היו ידועים היסודות החשובים לטיסה: כנפיים ומנוע, אן עדיין נותרה בעיה רצינית: כיצד לשלוט בכיוון הטיסה. על סמך התבוננות בציפורים ידעו האחים שהן מכוונות את עצמן על ידי סיבוב קל בקצות כנפיהן וחיפשו דרך לכוון בדרך דומה את המטוס שתכננו לבנות.

2. במשך ארבע שנים ערכו האחים ניסויים שונים ותכננו את המטוס. הם בנו אותו במו ידיהם בבית המלאכה שבבעלותם והוסיפו לו מנוע הפועל על דלק. הם למדו כיצד לשלוט בו וכיצד לכוונו באוויר. הם גם למדו כיצד לנחות בשלום. הם קראו למטוס בשם "מעופף 1" (Flyen).

3. בשנת 1903, לפני יותר ממאה וחמש-עשרה שנים, ערכו האחים את טיסת הניסוי הראשונה. וילבור, האח הגדול, החל להמריא עם המטוס במורד גבעה.

ואולם הוא משך את ההגה יותר מדי, ומיד לאחר ההמראה הזדקר המטוס, נפל ונתקע בחול. החרטום והכנף השמאלית נשברו. האחים תיקנו מיד את הנזקים, והאח הצעיר המריא נגד הרוח. הוא הגיע לגובה 3 מטרים והצליח לשהות באוויר 12 שניות, שבמהלכן עבר 39 מטרים. טיסה זו הייתה הראשונה בעולם שבה מטוס נשלט והוטס על פי רצונו של הטייס. לאחר מכן הוא כתב לחברו: "האין זה מדהים שכל הסודות האלה נשמרו כל כך הרבה שנים רק כדי שאנחנו נגלה אותם?!" באותו היום הספיקו האחים לטוס, כל אחד בתורו, עוד

*163*

שלוש פעמים. בסיסה האחרונה הצליח וילבור לטוס שוב בגובה 3 מטרים ושהה באוויר במשך 59 שניות. הוא נחת בשלום במרחק 279 מטר ממקום ההמראה. האחים לא הסתפקו בהצלחתם.

הם שכללו את מטוסם במשך שנתיים ובשנת 1905 הצליחו להטיס את המטוס לאורך 40 קילומטרים רצופים במהירות של כ-60 קמ"ש. כעת כבר היה המטוס שלהם מצויד במושב לנוסע נוסף על מושב הטייס. זה היה מטוס הנוסעים הראשון בעולם. וילבור, האח הגדול, כתב: "לאחר שנים של ניסיון אני מביט בתדהמה על ההעזה שהייתה לנו לנסות לטוס עם מכונה חדשה שלא נוסתה מעולם."

4. הצלחתם עודדה ממציאים אחרים לבנות מטוסים משוכללים וחזקים יותר, שטסו גבוה וגמאו מרחקים. כעבור שנים ספורות החלה להתפרנס תעשיית מטוסים במדינות שונות ולמטרות שונות: מטוסי קרב, מטוסי תובלה לדואר ולמטענים ומטוסי נוסעים. כך, הודות לשני אנשים חכמים, נועזים ונחושים, השתנו החיים בעולמנו.

5. כיום טסים המטוסים הגדולים בגובה רב ומובילים מאות אנשים למרחק אלפי קילומטרים בכל טיסה. הם חוצים יבשות וימים בתוך שעות. טיסות לארצות

(בספר תמונה של מעופף 1 (1 Flyer) ושל האחים רייט)

(בספר תמונה של מעופף 1 (1 Flyer) ושל האחים רייט)

*164*

רחוקות מתבצעות מדי יום באופן שגרתי, אבל תמיד ייזכרו האחים רייט כמי שהגשימו את רעיון התעופה עבור בני האדם כולם. מטוסם מוצג במוזיאון הלאומי לתעופה וחלל בוושינגטון, בירת ארצות הברית.

(מעובד מתוך האנציקלופדיה "הבט ולמד", הוצאת כנרת)

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

1. האם התואר "חלוצי התעופה" מתאים לאחים רייט? נמקו תשובתכם.

2. מה היה חלומם של האחים רייט?

3. אילו בעיות היה על האחים רייט לפתור כדי שתכניתם תצליח?

א. תארו את שלבי התקדמות תכניתם של האחים בנקודות.

ב. לאיזה הישג הגיעו בשנת 1905?

4. אילו תכונות אופי עזרו להצלחתם של האחים?

5. כיצד השתנו חייהם של בני האדם בעקבות המצאת המטוס? (חשבו על תחומי חיים שונים.)

6. כיצד ארגן הכותב את המידע?

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

כאשר נחת האדם הראשון על הירח, הוא אמר: "צעד קטן לאדם - צעד גדול לאנושות".

א. הסבירו למה התכוון כשאמר זאת.

ב. האם אפשר לומר זאת גם על הטיסה הראשונה בעולם? נמקו דבריכם.

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

1. כתבו את פירוש המילים המודגשות בכל אחד מהמשפטים האלה:

א. החרטום והכנף השמאלית נשברו.

ב. לאחר ההמראה הזדקר המטוס ונפל.

ג. הודות לשני אנשים חכמים, נועזים ונחושים השתנו החיים.

ד. מה פירוש המילה המודגשת במשפט: טס גבוה וגמא מרחקים?

*165*

מה אנחנו יודעים על השימוש בסימני פיסוק? נקודה (.) מסמנים בסוף משפט אמירה. לדוגמה: המטוס הראשון נבנה בארצות הברית. סימן שאלה (?) מסמנים בסוף שאלה לדוגמה: מתי התקיימה הטיסה הראשונה? סימן קריאה (!) מסמנים בסוף משפט שמביע: א. התרגשות: איזה יופי! ב. תוקפנות: תסתלק מכאן! ג. קריאה: אוי ואבוי!

פסיק (,) מסמנים:

א. אחרי מילת פנייה: יוסי, תפסיק לפטפט.

ב. לפני מילת קישור: אני אוהבת לרקוד, אבל לא מצאתי מורה לריקוד.

ג. כדי להפריד בין פריטים שונים במשפט. אבל פסיק לא יבוא לפני ו"ו החיבור. לדוגמה: רעות, סיגל, רינה וזוהר קבעו להיפגש אחר הצהרים.

נקודתיים ומירכאות (:") מסמנים:

א. לפני ציטוט. ויאמר אלוהים: "יהי אור".

ב. בסוף הציטוט מסמנים מירכאות.

2. עבדו בזוגות. מצאו בקטע דוגמאות לכל אחד מסימני הפיסוק וקראו את המשפט שבו הם משובצים. שימו לב להתאים את ההנגנה למשפט שאלה, למשפט הדגשה ולמשפט אמירה.

3. הוסיפו סימני פיסוק מתאימים למשפטים האלה:

א. המורה אמרה לרינת כתבת עבודה מעניינת מאוד

ב. הכדור פגע בשמשה ושבר אותה

ג. דן רונן וכנרת הצטיינו במשחק הכדורגל.

ד. יפעת מהרי ובואי הביתה

ה. בושה וחרפה

1. חיפשתי רעיון לתחפושת לפורים אך לא מצאתי שום רעיון מקורי.

ז. בתקנון בית הספר כתוב אסור להרעיש במסדרונות בהפסקות.

*166*

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

עבדו בזוגות.

נשער שעיתונאי ראיין את האחים רייט אחרי שנכח בסיסה הראשונה. הכינו מראש רשימת שאלות שהכין העיתונאי לקראת הריאיון. כגון:

- אילו הכנות עשיתם לקראת בניית המטוס?

- כמה שנים ארכה בנייתו?

- האם היו רגעים מייאשים במימוש הרעיון?

כתבו תשובות אפשריות.

בדקו שהתשובות מנומקות ומעניינות ובמקרה הצורך - תקנו. עתה גשו לכתיבת הריאיון:

- כתבו תיאור קצר של החוויה שחוויתם.

- כתבו גם את ההתרשמות האישית שלכם מהאחים רייט.

- כתבו את השאלות ואת התשובות של הריאיון לפי סדר.

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

לאחר שהתעופה סביב כדור הארץ הפכה לשגרתית, התחילו בני האדם לחשוב על טיסה לחלל.

חפשו באנציקלופדיות או במרשתת מידע על הטיסה המאוישת הראשונה לירח כתבו את עיקר הדברים שלמדתם מהקריאה.

הדרכה

- בחרו שני מקורות שונים על הטיסה המאששת הראשונה לחלל. הדפיסו מהמחשב או צלמו מאנציקלופדיה עותק מכל מקור.

- כתבו את המידע המתאים מתוך כל אחד מהמקורות שבחרתם על דף נפרד.

- השוו בין פרטי המידע שאספתם. סמנו בצבע פרטים חוזרים בשני המקורות השונים. סמנו בצבע אחר: מידע שקיים רק במקור אחד. הסימון הזה בא למנוע חזרות מיותרות.

- עתה כתבו עובדות שנראות לכם עיקריות.

- כתבו לפי סדר האירועים. הוסיפו פסקה או משפט לסיום.

- חשבו כיצד אפשר להציג את העבודה לפני הכיתה ולקבל משוב מהמורה ומחבריכם.

- הכניסו לתלקיט (גם את הטיוטות השונות).

*167*

עונה, מועד וחג

*167*

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

*168*

שבת

*168*

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

מה במדור?

- נקרא מתוך ספר שמות פרק כ, פסוקים 8-11 על השבת.

- נקרא אגדה שסיפר רבי שמעון בר יוחאי על הקשר בין עם ישראל לבין השבת.

- נקרא את הסיפור "סוד החלה העגולה" מאת לוין קיפניס - סיפור הכתוב בסגנון סיפור בלשי.

*169*

בספר שמות פרק כ, פסוקים 8-11 כתוב:

"זכור את יום השבת לקודשו: כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על-כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו".

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

1. מה מצווה התורה לפי הכתוב בספר שמות?

2. מה יצר אלוהים בשישה ימים לפי הכתוב?

3. במה שונה השבת מיתר ששת ימי הבריאה?

4. א. מהו השורש המשותף למילים לקדשו ו-יקדשהו?

ב. אילו מילים נוספות אתם מכירים משורש זה?

5. אילו ימים קדושים נוספים יש לעם ישראל?

מסופר בבראשית רבה:

אמר רבי שמעון בר יוחאי: כתוב: "ויברך אלוהים את יום השביעי". למה ברכו?

אמרה השבת לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, לכולם יש בן זוג ולי אין בן זוג!

אמר לה הקדוש ברוך הוא: כנסת ישראל היא בן זוגך. וכיוון שעמדו ישראל לפני הר סיני, אמר להם הקדוש ברוך הוא: זכרו הדבר שאמרתי לשבת: כנסת ישראל היא בן זוגך.

וזהו הדיבור: 'זכור את יום השבת לקודשו'.

(מתוך פרשה יא, ח)

פירושים:

בראשית רבה (פירוש המילה רבה - גדול) הוא אסופה של אגדות לספר בראשית. האגדות נאספו לפני כ-1,500 שנים בארץ ישראל.

כנסת ישראל -כינוי לעם ישראל.

*170*

לאחר הקריאה בתורה בבית הכנסת, נהגו חכמינו לספר סיפורים הקשורים לשאלות שהתעוררו סביב פסוק מתוך הפרשה שאותה קראו. לסיפורים האלה קראו בשם מדרשים, והחכם שסיפר אותם נקרא דרשן.

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

1. מה שם החכם שסיפר את המדרש?

2. החכם שואל שאלה על פסוק מהתורה.

א. מהו הפסוק?

ב. מה היא השאלה?

ג. איזה סיפור סיפר החכם בתשובה לשאלתו?

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

1. במדרשים השונים לא מכנים את האל בשם ה'. מצאו וכתבו את שני הכינויים שבהם מכנים אותו החכמים.

2. בר יוחאי מכנה את אלוהים "ריבונו של עולם", כלומר אדון העולם. (ריבון - אדון, שליט עליון).

השלימו את המשפטים בעזרת מחסן המילים:

מחסן מילים: ריבון, ריבונות, ריבונית

א. מדינת ישראל היא מדינה עצמאית ו --

ב. בעבר המלך היה -- יחיד במרבית הארצות.

ג. הממשלה מחליטה בכל עניין הנוגע למדינה. היא --

3. כאשר היוונים כבשו את ארץ ישראל, המלך אנטיוכוס היה -- בארץ ישראל.

4. במדרש "כנסת ישראל" היא כינוי לעם ישראל. בימינו משתמשים בצירוף הזה במשמעות נוספת. מה היא?

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

קראו את המדרש בתפקידים: המספר, השבת, הקדוש ברוך הוא.

*171*

לקראת קריאה

- כיצד רומזת כותרת הסיפור שבסיפור מסופר על תעלומה?

סוד החלה העגולה / לוין קיפניס

*171*

א. טובי מספר: בערבי שבתות ובערבי חגים הייתה דופקת על דלתם אישה ישישה אחת כשהיא שעונה על מקלה ושק גדול על שכמה. אמי הייתה פונה אלי ואומרת, "לך, סובי, ותן לה את החלה שלה העגולה."

שורה של חלות שבת הייתה מסודרת במזנון, ובקצה - חלה אחת עגולה, שהייתה שמורה בשביל הישישה.

פעמים הייתי מסתכל בחלון, ובראותי את הישישה מתקרבת ובאה, לא חיכיתי עד שתדפוק, והייתי יוצא לקראתה עם החלה ביד. הישישה הייתה נוטלת את החלה, שמה בשקה ואומרת: "תודה, ילד טוב!" מפשילה את השק על שכמה ומסתלקת. ראיתי שהיא דופקת על דלת שכננו.

"עמיה," חשבתי, "אין לה חלה לשבת. אפשר יש לה בבית בעל זקן, או בן חולה, אולי נכדים יתומים..." שחתי פעם לאמי:

"ישישה זו כסדרה בכל ערב שבת וחג, לא יעצור אותה הגשם בסתיו, והקור בחורף, ולא השרב הגדול בקיץ..." ענתה לי אמי, "בוודאי נצרכת היא, המסכנה!"

ופעם, בערב שבת אחד, רצתי לקראתה והושטתי לה את החלה העגולה. נטלה הישישה את החלה ואמרה להכניסה אל תוך שקה - ולא יכלה, כי היה השק מלא חלות עד אפס מקום.

היא הציצה אלי, חיוך רחב התפשט על פניה, ועיניה הקטנות זהרו מאוד. "תאריך ימים, ילד טוב!" אמרה, החזירה את השק על שכמה ואת החלה שלי שמה תחת בית שחייה ונחפזה ללכת.

היא לא דפקה עוד על דלת שכננו ועל שום דלת אחרת, היא פנתה והלכה ישר בכיוון הרחוב הארוך. לאחר שהתרחקה, עמדתי על מקומי ותמהתי: "למה לה לישישה זו כל כך הרבה חלות?" שק מלא... הן דין חמש-שש חלות בשביל השבת: אין זאת שלהוטים הם לאכול חלות סולת לבנות כל ימי השבוע... ואולי היא מוכרת את החלות..."

*172*

(בספר איור - היעזר במורה)

(בספר איור - היעזר במורה)

ב. החלטתי מתוך סקרנות ללכת אחריה ולראות מה תעשה בשק גדול זה המלא חלות... רצתי, כמעט השגתיה, אך נעצרתי במרחק-מה אחריה, למען לא תרגיש בי, שאני עוקב אחריה.

הישישה עברה מרחוב לרחוב. רחובות אחדים, והיא מתכופפת מאוד ממשא השק המלא. מפעם לפעם עמדה לפוש מעט, ואז הייתי ממהר להסתתר בפינת בית או מאחורי גדר. באותה שעה הרהרתי: "האם לא טוב יותר לעזור לה לשאת את השק?..."

והישישה הלכה והלכה, עד שהגיעה לפרוור שמחוץ לעיר, אל השכונה הבנויה צריפי עץ ופח. היא קרבה לצריף אחד, פתחה לאט את דלתו והטילה פנימה

*173*

חלה אחת; קרבה לצריף אחר והטילה שתי חלות; כך הלכה מצריף לצריף. יש שדילגה על צריפים אחדים. היה צריף שדלתו הייתה נעולה ושמה את החלה על אדן החלון בחוץ.

גמרה לחלק את החלות, קיפלה את השק הריק, שמה על כתפה וחזרה זקופת קומה. מעשה טוב זה של הישישה נגע עד לבי, והוא הכני על אשר חשדתי בה. נעמדתי בקרן הרחוב והרהרתי בדבר.

פתאום - הנה יד נגעה בי, ונחרדתי. לפני עמדה הישישה, והיא כאילו זועפת, אך מחייכת.

"עייפתי, בני!" אמרה. "עקר נא לי לשאת את השק לביתי, לא הרחק מכאן. אמנם השק ריק, אך יש ששק ריק כבד משק מלא..."

והיא הורידה את השק מעל כתפה ונתנה לידי. אני האדמתי, אך נטלתי את השק והלכתי דומם לצדה. הישישה מוסיפה לדבר אלי מבלי להציץ בפני. "דרך ארוכה עשית, בני... התאווית לראות את מעונות העניים... כן, כן. מצווה גדולה לתמוך בעניים. כל ימי השבוע הם מסתפקים בפת חרבה ושחורה. יטעמו לפחות בשבת פרוסת חלה לבנה - והיה להם לעונג שבת!" וכל הדרך סיפרה לי על גרי הצריפים, על עניים ועל מכאוביהם, עד שהיגענו לצריפה המרוחק, המוקף גינה קטנה. הושטתי לה את השק ופניתי ללכת. "חכה רגע," אמרה לי, "הלוא תיכנס, תראה את היכלי, תנוח..." לא יכולתי להשיב פניה ריקם ונכנסתי.

הצריף היה נקי ומסודר. וילון צבעוני פרוש על החלון, מפה לבנה מכסה את השולחן, על הקירות תצלומים רבים של מבוגרים וילדים. "זהו בעלי המטח." היא מראה באצבעה על תמונה גדולה אחת ומסבירה: "איש יקר היה... ואלה בני ובנותי, ונכדי - כולם במרחקים, ואני ערירית..." היא הגישה לי רקיק. "אכול, בני, ויערב לך, ממאפה תנורי הוא."

נגסתי ואמרתי, "ערב מאוד!"

קו של אושר נמתח על פניה, הניפה אצבעה למולי ואיימה כאילו "אבל, בני, אל תספר לאיש מכול אשר ראית, חשובה המצווה אם היא נעשית בסתר... ועתה אוץ-רוץ הביתה, אמך תדאג לך!"

הושטתי לה יד לפרדה. היא ליוותני עד שער הגינה. נשאתי את רגלי ורצתי. את הסוד שמרתי ימים רבים.

*174*

משתפים ומגיבים

האם הייתם רוצים להשתתף בחורה שעברה על טובי, מדוע? טובי למד דברים שלא ידע עליהם כאשר "ריגל" אחרי הזקנה. האם גם אתם למדתם? שוחחו על הסיפור והגיבו זה לדברי זה.

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

חלק א

1. א. מי הוא המספר?

ב. מי הן הדמויות בסיפור?

2. באילו מקומות מתרחשת העלילה?

3. מדוע עוררה התנהגות הישישה את סקרנותו של טובי?

חלק ב

1. קראו את 7 השורות הראשונות של חלק ב. כיצד נזהר טובי לא להתגלות?

2. א. מצאו שני משפטים בעמוד 172 שאפשר ללמוד מהם שטובי מרגיש אשמה ומבוכה על שהוא עוקב אחרי הזקנה והעתיקו.

ב. מדוע הצטער טובי על שחשד בזקנה?

3. אפשר להניח שהישישה מבינה מדוע טובי הולך אחריה. אבל בשיחתה איתו היא נותנת לכך הסבר אחר. שערו והסבירו מדוע.

בחרו וענו על 4 או 5:

4. הזקנה אומרת לילד: "חשובה המצווה אם היא נעשית בסתר". ממי צריך להסתיר? מדוע?

5. בררו במילון מה פירוש: "מתן בסתר" והסבירו מדוע טובי שמר את סודה של הזקנה ימים רבים?

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

אם קראתם ספר על תעלומה, ספרו.

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

דמיינו וכתבו סיפור על תעלומה לפי דגם הסיפור שקראתם.

*175*

הדרכה

- לכל סיפור יש כותרת.

- על כותרת הסיפור כדאי להחליט רק אחרי שמסיימים את כתיבתו.

- לכל סיפור יש פתיחה שבה כותבים:

מתי מתרחש הסיפור?

היכן הוא מתרחש?

מי הן הדמויות המשתתפות בסיפור?

- בחלק השני של הסיפור מחללים ומספרים את השתלשלות העלילה.

- כל סיפור צריך סוף. בחלק השלישי מספרים כיצד הסתיים האירוע או האירועים שבסיפור.

לפני הכתיבה

- החליטו מה תהיה התעלומה, אולי חפץ יקר שנעלם מהבית? אולי דמות מסתורית שעברה לגור בשכנותכם ומעשיה מעוררים חשד וכדומה.

- מדוע מרגישה הדמות צורך לבצע מעקב?

- מי יהיו העוקבים?

- מה התגלה בזמן המעקב?

- כיצד נפתרה התעלומה?

- שוחחו במליאה: אפשר לבחור לספר את הסיפור מפי הדמות החוקרת את התעלומה, מפי הדמות שאחריה עוקבים או מפי מישהו שעוקב אחרי האירועים, אך לא משתתף בהם.

- האם סיפוריהם יהיו שונים? אם כן הסבירו מדוע?

אחרי הכתיבה

- קראו את הסיפור לחבריכם ושפרו לפי ההצעות שקיבלתם והן מצאו חן בעיניכם.

- לאחר שתיקנתם והוספתם, הכניסו את עבודתכם לתלקיט, הגישו למורה ותקנו לפי הצעותיה.

- תוכלו להכין אלבום כיתתי ולשבץ בו את אוסף הסיפורים שכתבתם.

*176*

ראש השנה

*176*

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

מה במדור?

- נקרא את הסיפור "בזכות צנצנת דבש" מאת דוד כהן.

- נלמד מה כתוב על ראש השנה בתורה ונבין איזו משמעות נוספה לחג במשך הדורות.

- נקרא את המדרש: בתו של רבי עקיבא ונחשוב מה רצה המספר ללמד אותנו?

לשון ושיח

- נלמד שאפשר לציין שייכות במילה אחת ("שכננו") או בשתי מילים: ("השכן שלנו").

- נמצא מילים נרדפות.

- נכיר פעלים המציינים הדדיות.

*177*

בספר במדבר פרק כט, פסוק 1 כתוב:

"ובחודש השביעי באחד לחודש, מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה, לא תעשו. יום תרועה, יהיה לכם".

יום הדין: בתורה לא נזכר ראש השנה כיום הדין, אבל לפי המסורת היהודית, נידון גורלו של כל אדם בראש השנה בנוגע לשנה הבאה, לכן מכנים את ראש השנה "יום הדין".

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

1. האם התעוררו אצלכם שאלות כשקראתם את הפסוק? כתבו אותן ושוחחו עליהן.

2. א. העתיקו את הטבלה והשלימו אותה לפי הפסוק מספר במדבר:

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(תא ריק),  בימינו,  לפי התורה

שם החודש,  --,  --

מקומו של החודש בלוח השנה,  --,  --

שם החג,  --,  --

תאריך החג,  --,  --

ב. מהי המצווה העיקרית בראש השנה?

השופר

- השופר הוא כלי נגינה קדום מאוד. הוא עשוי מקרן איל וכשנושפים דרכו נשמע צליל המזכיר שאגה של חיה או נהימה של סופה. האדם הקדמון היה משמיע תרועת שופר כשרצה להפחיד את אויביו או את החיות הסובבות אותו. תרועת השופר שימשה להשמעת אותות שונים, למשל: לאסוף את הגברים למלחמה, להפסקת קרב, להכרזה על מרד, לבשורת ניצחון וכדומה.

- בשופר תקעו גם בטקסים חגיגיים, כגון: המלכת המלכים.

- בתורה מוזכר השופר לראשונה במעמד הר סיני.

- המצווה העיקרית בראש השנה היא התקיעה בשופר.

- בימינו נוהגים במדינת ישראל לתקוע בשופר גם בטקסים ממלכתיים, כמו בטקס השבעת נשיא מדינה חדש בכנסת.

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

*178*

בזכות צנצנת דבש/דוד כהן

*178*

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

א. ימי אלול ו"סליחות". השופר תוקע ומעורר לרחמים. באשמורת השלישית משכימים זקן ונער, מתכנסים בבתי הכנסת בחרדה מפני יום דין הקרב, והצדיק עובר לפני התיבה. עטוף הוא טלית רקומה כסף, שעברה אליו מאבות אבותיו, כולם צדיקים, יראים ושלמים;

והוא מתפלל ומתחנן ומעורר רחמים. אבל השטן (קיימת הערה בתחתית העמוד) המקטרג (קיימת הערה בתחתית העמוד) צוחק, ודבריו הקשים יורדים על ראשו של הצדיק ומחשיכים עליו את עולמו, "רחמים הם מבקשים, ואיה רחמיהם?"

ב. בא היום הקדוש והנורא. יום ראש השנה. בית הכנסת מלא מפה לפה. הכול עומדים צפופים, תולים עיניהם בצדיק, שומעים את קולו הבא ממעמקי הלב ותפילתו-תחינתו נאבקת עם השטן המקטרג. "רחמים המה מבקשים. ומה מעשיהם?" צוחק השטן לתפילתו של הצדיק. את עקדת יצחק הוא מעלה, את חסד אברהם ויעקב הוא מזכיר. אבל מה עושים הם כולם יום-יום? מה החסד ומה הרחמים שבמעשיהם? ותפילת הצדיק נשברת, משל פגע בה הברק.

שטן - לפי האמונה, השטן הוא מלאך הרשע. הוא מפתה בני אדם לחטוא ואחר כך מקטרג ומדבר עליהם רעות לפני אלוהים.

מקטרג - מדבר נגד, מאשים.

*179*

הפסיק הצדיק את תפילתו, הוריד את הטלית מעל ראשו, ונגלו פניו הלאים (קיימת הערה בתחתית העמוד).ועיניו העמוקות דומעות, והוא מסב את פניו אל הקהל הרב, מבקש ומחפש ביניהם אחד, שבמעשיו יהיה מליץ יושר (קיימת הערה בתחתית העמוד) וישתיק את קטרוגו של השטן. חרדה בין המתפללים. איש נדחק אל רעהו, הראשים מושפלים, כאילו ביקשו שעיני הצדיק החודרות לא תראינה אותם.

ג. ובקצה בית הכנסת, ליד הכיור, בין פשוטי העם, עומד דחוק שוליית (קיימת הערה בתחתית העמוד) הנפח; ואם כי רחץ עצמו לקראת היום הקדוש, שיירי הפיח ניכרו בפניו. עומד הוא ליד אביו, ועיניו תקועות בתוך המחזור אשר בידיו. חש הוא כי עיני הצדיק תלויות בו. רועדות ידיו כבשעת החזקת הקורנס (קיימת הערה בתחתית העמוד) הכבד. וכשהוא שומע את קול הצדיק הקורא בשמו, תוקפת אותו חולשה. "גש אלי," קורא אליו הצדיק, "קרב אל ארון הקודש הפתוח." הקהל נחצה לשניים ומפנה לו ולאביו מקום; כי רק בכוחו של האב יכול הוא לעשות צעדיו. עומד הוא לפני הצדיק, וזה שואל אותו, "מה היו מעשיך בערב היום הקדוש? מתי כילית את עבודתך בנפחייה, ומה אירע איתך בשעת הליכתך אל הבית?"

ד. מאות עיניים זועמות תלויות בזה שוליית הנפח, כי מי יודע מה עשה ואם לא בגללו בא הקטרוג הגדול? אבל הצדיק מחזק את לבו של השוליה, "שמעתי וידעתי, בני, את אשר עשית, אבל ספר נא בקול כדי שישמעו למטה ולמעלה."

נבוך השוליה ומספר בחרדה, בקול מקוטע: "היום, בערב ראש השנה, עשינו בעבודה עד חצות היום. וכשנעלם את הנפחייה הוציא הנפח את הארנק והעניק לי, לראשונה, כמה אגורות. ציווה עלי להביאן הביתה ולמוסרן לאבי... שמחה גדולה ירדה עלי. ידעתי כמה ישמחו אבי ואמי לכסף זה בידי. והנה, בעוד אני ממהר ביד קמוצה הביתה, ולאוזני מגיע בכי קורע לב. מי בוכה? אני מביט ורואה כי הבוכה אינו אלא שלמה'לה היתום, שהיה חברי לחדר ומאז מת עליו אביו הוא עובד אצל פיני החייט."

"מה קרה לך, שלמה'לה? מי פגע בך?"

"ושלמה'לה ממרר בבכי ואומר: "קיבלתי לכבוד החג מפיני החייט כמה פרוטות. חפצתי לשמח את לב אמי ואחי הקטנים ולהביא צנצנת דבש לסעודת החג, כדי שתהיה לנו שנה

הערות בתחתית העמוד:

לאים - עייפים.

מליץ יושר - הוא מי שאומר דברים טובים על בני האדם.

שוליה - מתלמד

קורנס - פטיש

*180*

מתוקה. והנה, כאשר עברתי את רחוב הגויים, התנפלו עלי כמה שקצים (קיימת הערה בתחתית העמוד), היכוני וגזלו את הפרוטות. וכיצד אבוא הביתה ללא דבש לחג?"

"ומה עשית אתה?" מעודד הצדיק בקול אבהי את שוליית הנפח, "ספר, בני!"

והנער מוריד ראשו ואומר, "ריחמתי על שלמה'לה ונתתי לו את מעותיי (קיימת הערה בתחתית העמוד) והוא מחה את דמעותיו והבטיח לי כי יבוא יום והוא יחזיר לי את החוב." והשוליה מוחה דמעה מעיניו ואומר: "חטאתי לאבי ולאמי, שלא סיפרתי להם את אשר עשיתי."

ה. היה הצדיק מלטף את פני השוליה, בשובו עם אביו אל הכיור, ואחר כך כיסה את ראשו בעטרת הטלית וקרא מתוך התלהבות, "הס, קטגור! ואתה, אלוהי הרחמים, תעמוד לעמך זכות צנצנת הדבש וכתוב לנו שנה טובה, שנה מתוקה!"

והתפילה נתקבלה.

הערות בתחתית העמוד:

שקצים - כינוי לנעריי הגויים.

מעות - מטבעות.

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

1. מי הן הדמויות בסיפור?

2. הסיפור מתרחש בשני זמנים שונים.

א. מהו הזמן שבו מתחיל הסיפור?

ב. מתי מתרחשת עלילת הסיפור העיקרית?

ג. העלילה מתרחשת בשלושה מקומות. ציינו אותם.

3. א. תארו את האווירה בבית הכנסת עד לרגע שבו הפסיק הצדיק את תפילתו.

ב. במה עסוק השטן בזמן שהצדיק מתפלל ומתחנן לרחמי האל?

ג. מסופר שעיניו של הצדיק דומעות - מדוע?

4. באיזה רגע מגיע המתח בבית הכנסת לשיאו?

5. שוליית הנפח נתן לשלמה'לה את משכורתו הראשונה במקום לתת אותה להוריו. מה דעתכם על המעשה הזה?

*181*

6. כיצד התייחסו המתפללים לשוליית הנפח וכיצד התייחס אליו הצדיק?

7. כיצד השתנה מצב רוחו של הצדיק בסיום הסיפור (4 השורות האחרונות)?

8. הסיפור מסתיים במשפט: "והתפילה נתקבלה".

א. מי הוא המתפלל?

ב. בזכות מה התקבלה תפילתו?

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

א. האם זכור לכם סיפור מהתורה שאלוהים שהיה מוכן לסלוח לכולם בזכות אדם אחד? ספרו.

ב. פתחו את ספר בראשית פרק יח וקראו בקול פסוקים 10 עד 33. במה מזכיר הסיפור בבראשית את הסיפור שקראנו ובמה הוא שונה?

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

- התחלקו לזוגות. אתרו את סיפורו של שוליית הנפח בסיפור "בזכות צנצנת דבש" בעמודים 178-180.

- אחד יקרא את סיפורו והשני יעקוב אחרי קריאתו ויבדוק אם הקורא דייק.

- התחלפו בתפקידים.

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

1. מצאו בסיפור מילים או צירופי מילים נרדפים למילים או לצירופים שלהלן:

א. מתאספים (פסקה א)

ב. מביטים (פסקה ב)

ג. מלא עד אפם מקום (פסקה ב)

ד. מדבר נגד, מאשים (פסקה ב)

ה. מדבר טובות על בני האדם (פסקה ב)

ו. פטיש כבד (פסקה ג)

ז. בכי מזעזע (פסקה ד)

ח. מנגב דמעותיו(פסקה ד)

2. חברו משפטים לאחדים מהצירופים שבסיפור. בחרו אותם מתוך תשובותיכם לתרגיל 1.

*182*

בתו של רבי עקיבא

רבי עקיבא הייתה לו בת. אמרו לו כלדיים (אנשים הקובעים את העתיד לפי הכוכבים):אותו היום שהיא נכנסת לחופה, מכיש אותה נחש והיא מתה, והיה דואג על הדבר הרבה. אותו היום (יום החתונה) נטלה את המכבנה (סיכת ראש), נעצה אותה בסדק. קרה שננעצה בעינו של נחש (והנחש מת).

בבוקר, כשנטלה אותה, נסרך ובא הנחש אחריה.

אמר לה אביה, "מה עשית?"

אמרה לו: "בערב בא עני, קרא בפתח, היה כל העולם טרוד בסעודה ואין שומע אותו. קמתי אני, נטלתי את מנתי שנתתם לי, ונתתיה לו." אמר לה, "מצווה עשית!"

יצא רבי עקיבא ודרש, "וצדקה תציל ממוות".

(תלמוד בבלי, מסכת שבת)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

*183*

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

1. מדוע דאג רבי עקיבא?

2. האירועים בסיפור אינם מסופרים לפי סדר התרחשותם. מה קרה קודם ומה קרה אחר כך? סדרו את האירועים לפי הסדר שבו התרחשו:

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

לפי הסדר בסיפור,  לפי סדר ההתרחשות

הבת תוקעת את המכבנה בעין הנחש והורגת אותו,  --

רבי עקיבא מגלה שהנחש מת והגזירה התבטלה,  --

בערב חתונתה נותנת הבת את מנת האוכל שלה לעני הרעב,  --

3. בזכות מה התבטלה הגזירה שנגזרה על הבת?

4. מצאו דוגמאות לניגודים בסיפור וכתבו אותן.

5. שערו, מה רצה החכם שסיפר את הסיפור ללמד אותנו?

מדברים עלזה

שערו מדוע החליטו עורכות הספר לשבץ את המדרש במדור ראש השנה?

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

ודאי שמתם לב שהמדרש מסופר בקיצור רב. כתבו אותו בלשונכם מחדש. אל תשנו את העלילה. אבל תוכלו להרחיב את הסיפור ולהוסיף פרטים מדמיונכם.

לאחר הכתיבה

קראו את הסיפור שכתבתם והקשיבו להצעותיהם. תקנו בהתאם להצעות שנראות לכם מתאימות. הכניסו לתלקיט והעבירו למורה לקריאה. תקנו לפי הערותיה והצעותיה.

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

הסיפור מסופר בעברית שבה דברו חכמינו לאחר תקופת התנ"ך. הם השתמשו לעיתים במילים ומשפטים שונים מהעברית שבימינו. כיצד אומרים בעברית של החכמים:

א. ביום --

ב. האורחים היו עסוקים באכילה. --

ג. אף אחד לא שמע אותו. --

*184*

יום הכיפורים

*184*

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

- נקרא מה כתוב בתורה על יום הכיפורים ומה אומרת המשנה על משמעות החג?

- נקרא את המעשייה "אבן גדולה ואבנים קטנות".

- נקרא קטע מתוך יומן אישי שכתב אחד הלוחמים לאחר יום הכיפורים שנת 1973. ביומן הוא מתאר את היום שבו פרצה המלחמה המכונה "מלחמת יום הכיפורים".

*185*

בתורה בספר ויקרא פרק כג, פסוקים 27-28 כתוב:

"אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא, מקרא דוש יהיה לכם, ועיניתם את נפשותיכם...

וכל מלאכה לא תעשו, בעצם היום הזה: כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלוהיכם."

זהו קטע מתפילה זכה. תפילה זו נאמרת בערב יום הכיפורים לפני תפילת "כל נדרי".

במשנה במסכת יומא כתוב:

"עברות (חטאים) שבין אדם למקום (כינוי לאלוהים) - יום הכיפורים מכפר, עברות שבין אדם לחברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו."

כתוב במחזור ליום הכיפורים:

"ריבון (אדון, שליט) כל העולמים אב הרחמים והסליחות אתה בראת את האדם להיטיב לו באחריתו, ובראת לו שני יצרים, יצר טוב ויצר רע כדי שתהיה בחירה בידו לבחור בטוב או ברע."

כתוב בתפילת נעילה:

אנא אל נא, שא נא, סלח נא, מחל נא, חמול נא, רחם נא, כפר נא, כבוש חטא ועוון."

*186*

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

1. עיינו בכתוב בספר ויקרא. מה הם הדברים שעל האדם היהודי לעשות כדי לבקש סליחה מאלוהים?

2. כתבו בשפת המשנה:

א. כיצד נקראים מעשים רעים שבין אדם לחברו?

ב. כיצד נקראים מעשים רעים בענייני טקסים דתיים?

ג. העתיקו רק את המעשים ששייכים לטקסים דתיים:

לתת תרומה לעניים, להתפלל בבית הכנסת, להדליק נרות בערב שבת, לבקר חבר חולה, לצום ביום הכיפורים, לעזור לחבר להכין שיעורים

3. מה הם הדברים שעלינו לעשות כדי לרצות ולפייס את מי שפגענו בו?

4. קראו את קטע התפילה מתוך המחזור ליום הכיפורים. השלימו את המשפטים:

א. בתפילה מכנים את אלוהים: --, --

ב. לכל אדם יש שני יצרים: --, --

ג. כל אדם יכול לבחור להיות -- או --

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

1. אם אתם זוכרים מקרה שהרגשתם שהיצר הרע משתלט עליכם, ספרו כיצד בחרתם לפעול.

2. ספרו על מקרה שבו התגברתם על היצר הרע ועשיתם משהו טוב.

מתוך תפילת נעילה

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

1. קראו את הקטע מתוך תפילת נעילה. שערו לפי שם התפילה, מתי היא נאמרת?

2. מה הבקשה המרכזית בתפילה זו?

א. מהי המילה החוזרת בתפילה נעילה?

ב. מה היא מדגישה?

3. העתיקו מהתפילה מילה נרדפת למילים: א. סלח ן ב. רחם.

*187*

אבן גדולה ואבנים קטנות / סיפור עם

*187*

היו היה יהודי צדיק שהיה אהוב ומכובד על כל הבריות. אנשים ונשים היו באים אליו לבקש ברכתו ולהתוודות לפניו על חטאיהם. באחד הימים באו אליו שתי נשים ובירכוהו לשלום. כששאל אותן לשם מה באו אליו, ענתה האחת, "באתי להתוודות על חטא כבד שחטאתי. אמנם כבר ביקשתי סליחת האדם שהסיבותי לו רעה, ובכל זאת אין מצפוני נותן לי מנוחה, כי אינני יודעת אם האלוהים סלח לי, כי חמור מאוד החטא שעשיתי. בקשתי היא כי גם האלוהים יסלח לי." והצדיק - שומע ומחריש.

אחר פנה אל האישה השנייה וישאלנה, "ומה לך?"

ותען האישה ותאמר, "אני רק ליוויתי את חברתי זו שבאה להתחרות לפניך זה עתה."

"ומה רצונך בכל זאת?" שאל הצדיק. "אשמח לקבל את ברכתך," ענתה האישה.

"יפה מאוד," ענה הצדיק, "ברכתי נתונה לך. אך חשבי היטב, שמא גם לך יש על מה להתוודות."

ותאמר לו האישה המלווה, "אין כל דבר המכביד על מצפוני, ברוך השם. ואם חטאתי - הרי אלו חטאים קטנים, עברות קלות וחסרות ערך, ואין טעם לגזול מזמנך ולספר אותן. אלו עברות של מה בכך."

אז אמר הצדיק לאישה הראשונה, "ראיתי כי נכנע לבבך, לכן זאת עשי, בתי. צאי אל מעבר לגדר ביתי, חפשי והביאי לי אבן גדולה וכבדה ככל אשר תוכלי לשאת, כי גדול החטא שחטאת."

ואל השנייה פנה ואמר, "גם את צאי, וצברי אבנים קטנות, כי עברותייך קטנות היו."

יצאו שתי הנשים ועשו כמצוותו. האחת הביאה אבן גדולה וכבדה, והשנייה הביאה שק ובו צרורות אבן קטנים. העביר הישיש עיניו הזקנות על פני האבן והצרורות ויאמר להן, "היטבתן לעשות. ועתה, הואלנה והחזרנה את האבן ואת צרורות האבנים ממש למקום שממנו לקחתן אותם. אחר כך שובנה אלי ואגיד לכן את דברי."

*188*

יצאו השתיים מלפני הצדיק לעשות כדבריו. הראשונה מצאה על נקלה את המקום שממנו לקחה את האבן הגדולה, ותניח את האבן במקומה. והשנייה סרחה להחזיר את צרורות האבנים למקום שממנו אספה אותן, אך לא יכלה, כ' לא ידעה לקבוע את מקומן.

חזרה האישה השנייה אל הישיש עם משא האבנים הקטנות, והאישה הראשונה חזרה אליו בידיים ריקות. ויאמר הזקן, "עתה אגיד לכן את דברי. את, הראשונה, הנחת את האבן הגדולה במקומה כי זכרת מניין לקחת אותה. כן גם עניין עוונך, את זכרת את חטאך, עינית את נפשך, נשאת בתוכחות אנשים שנזפו בך, ומצפונך לא נתן לך ממח כ' רצית לשוב בתשובה. לאחר שהתוודית על חטאך - אלוהים סלח לך. ואילו את, בעלת האבנים הקטנות, חטאת לכאורה חטאים קטנים, קלים ושונים. הם לא הכבידו על לבך ולא הכאיבו לך, לא התחרטת עליהם ומצפונך אינו מייסרך. את גם אינך זוכרת למי חטאת, ונראה לך שאלו היו רק עברות קלות. כן גם במעשייך היום - לא יכולת למצוא את מקום האבנים הקטנות. ואיך יסלח לך האלוהים? עלייך לדעת למי חטאת, להתחרט ולבקש את סליחתו, ורק אחר כך יסלח לך גם האלוהים." שתי הנשים עזבו את הצדיק, כשכל אחת מהן פונה לדרכה ומהרהרת בדברי הצדיק.

(רשם: משה רבי, מפי דרשן מיהודי סוריה)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

*189*

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

1. מדוע באו הנשים אל הצדיק?

2. במה שונה הווידוי של האישה הראשונה מזה של האישה השנייה?

3. השלימו: האבן הגדולה מסמלת --

האבנים הקטנות מסמלות --

4. מה רצה הצדיק ללמד את הנשים כאשר שלח אותן להחזיר את האבנים למקומן?

5. במה שונה יחסו של הצדיק למעשי האישה בעלת החטאים הקטנים מיחסו למעשי חברתה?

6. קראו את המשפט האחרון בסיפור. דמיינו וכתבו במה הרהרה האישה בעלת החטאים הקטנים בשובה לביתה?

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

1. מהו "חטא גדול", ומהו "חטא קטן"? ספרו דוגמאות לפי הבנתכם.

2. לדעתכם, למי משתי הנשים דומים רוב בני האדם? נמקו דבריכם.

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

1. האבן היא גם משל למועקה, למשהו שמטריד, כאשר אדם משתחרר ממועקה, אומרים: "אבן נגולה מעל לבו". למי נגולה אבן מהלב בסיפור?

2. בסיפור מוזכרת ארבע פעמים המילה מצפון. מצפון הוא רגש המוסר והיושר בלב האדם.

מצפן הוא מכשיר שקבועה בו מחט מגנטית, המראה תמיד את הכיוון צפון.

השלימו: כשם שהמצפן מראה לאדם את -- כך המצפון מראה לאדם כיצד --.

*190*

היום הראשון למלחמת יום הכיפורים / מתוך יומנו של א' קושניר

*190*

ירושלים, שבת 6.10.73

יום שבת בירושלים, יום הכיפורים.

1. ביום הכיפורים אתה מוצא בדרך כלל את הקולות האחרים שאינך שומע ברעש העיר של ימים רגילים. אתה שומע ציפורים ברחוב שבו שומעים, כרגיל, רעש של מכוניות הממהרות בכבישים. איש אינו נוסע. אנשים הולכים ברחובות ברגל, ואתה שומע את הקולות של ירושלים האחרת. קולות של חיים שרעש המכוניות אינו משתיק אותם.

2. ביום הכיפורים אני צם. אני צם לא מתוך אמונה דתית, אלא פשוט כבן לעם היהודי. בשבת זו רציתי לקום מאוחר יותר ו"להרוויח" שעות צום. סגרתי היטב את התריסים ואת הווילונות כדי שאוכל לישון בשקט. אבל התעוררתי בשעה מוקדמת. שמעתי רעש של מסוסים. רעש המטוסים היה הסימן הראשון למלחמה שתתחיל אחרי שש שעות וחמישים דקות בתעלת סואץ וברמת הגולן.

3. ביום הכיפורים הזה הרגשתי את הניגוד בין בגדי החאקי של החיילים לבין בגדי הלבן של המתפללים, שאותם קראו פתאום מבית הכנסת.

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

(בספר ציור של תפילת יום הכיפורים, 1919,ציר יעקב קרמר 1892-1962)

*191*

כשהייתי חייל צעיר בצבא סדיר הייתה בשבילי החולצה הלבנה סמל לבית הורי; לחום המשפחה אחרי המקלחת והאמבטיה החמה. היום, בתוך הים הלבן הזה של יום כיפור, היה צבע החקי חזק בולט מתמיד.

4. ברחוב עצרה משאית צבאית. עלו עליה בחורים לבושים מכנסי ג'ינס - היה זה מקרה ברור שמשהו קורה. הניגוד היה חריף. כשנשמעה הצפירה העולה ויורדת בשעה שתיים בצהריים, ירדנו בשקט עם הילדים למקלט. פתחנו את הרדיו וחיכינו לחדשות. סידרנו במקלט מיטה ליעל בת ארבעת החודשים, וקול הקריין ברדיו הודיע על התחלת המלחמה.

(מעובד על פי יומן מאת א' קושניר)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

למילה יומן פירושים אחדים:

פנקס או ספר שיש בהם עמוד או טור לכל יום בשנה ובו רושמים תאריכי פגישות ואירועים.

מחברת או ספר לרישום שיעורי בית.

ספר זיכרונות שבו בני אדם רושמים מה עובר עליהם, בכל יום או באירועים מיוחדים.

1. אילו מן הפירושים שלעיל מתאים לקטע שקראתם?

2. היומן נכתב בעקבות אירועים שקרו במציאות והכותב חווה אותם.

לפי אילו משפסים מהכתוב אפשר להבין זאת?

3. ערכו השוואה בין יום כיפורים רגיל כפי שמתואר ביומן לבין יום הכיפורים שבו פרצה המלחמה. חשבו על הקולות, על צבע הבגדים, על מראה הרחוב ועל האווירה.

תוכלו להתחיל כך: בניגוד ליום כיפורים רגיל -- ביום הכיפורים שבו פרצה המלחמה --.

4. גם אנשים שבדרך כלל אינם שומרי מצוות מרגישים יחם מיוחד ליום הכיפורים. מה אומר על כך מחבר היומן?

5. מאז מלחמת יום הכיפורים נוסף ליום זה תוכן מסף, מהו?

*192*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

האם במקום מגוריכם אפשר לחוש שיום הכיפורים הוא יום מיוחד במינו? ספרו במה.

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

ביומן מוזכרים סימן וסמל.

1. שבצו את הפעלים סימן וסימל מהשורשים סמ"נ וסמ"ל במקומות הנכונים במשפטים שלהלן:

א. הצבעים אדום ושחור -- בעיני אנשים רבים אווירה של מלחמה.

ב. השוטר -- בידו למכונית לעצור בצד.

ג. המורה -- במחברת את השגיאות שלי וצייר פרח ליד כל תשובה נכונה.

ד. הבגדים הפשוטים שלבש -- את צניעותו.

בפסקה 3 תמצאו את המילה סמל, ובפסקה 4 תמצאו את המילה סימן.

2. א. הסבירו את ההבדל בין שתי המילים.

ב. חברו לכל אחת מהמילים משפט משלכם.

במשפט מן הקטע: "אני צם לא מתוך אמונה דתית, אלא פשוט כבן לעם היהודי", מופיע הצירוף "לא... אלא...".

בצירוף מילים זה הכותב שולל קביעה אחת כדי להדגיש קביעה אחרת.

3. השלימו את המשפטים שלהלן:

א. לא לתל אביב נסעתי, אלא --

ב. לא איתך באתי לדבר, אלא --

ג. הוא אמר לה את הדברים לא מתוך כוונה להעליב, אלא --

ד. בהתחלה חשבתי שהוא כותב לי מכתב כדי להשלים איתי, אך לאחר קריאת המכתב התברר ל' שהוא לא התכוון להשלמה, אלא דווקא --

*193*

סוכות

*193*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

מה במדור?

- מדוע מצווה עלינו התורה לחוג את חג הסוכות? נמצא תשובה לכך בפסוקים מתוך ספר ויקרא שבתורה.

- נקרא את הסיפור "בזכות מצוות סוכה".

*194*

בספר ויקרא פרק כג, פסוקים 39-42 כתוב:

אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי, באספכם את-תבואת הארץ, תחוגו את חג ה' שבעת ימים. ביום הראשון שבתון, וביום השמיני שבתון.

ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ-עבות וערבי-נחל, ושמחתם, לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים.

בסוכות תשבו שבעת ימים. כל-האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את-בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים.

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. א. תאריך החג הוא: --

ב. מה הן מצוות החג לפי התורה?

2. לפי התורה, מדוע מכנים את חג הסוכות בשם חג האסיף?

3. כיצד מכונים ארבעת המינים בתורה?

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

בימינו,  בתורה

אתרוג,  --

לולב,  --

הדס,  --

ערבה,  --

4. באיזה סיפור מחיי בני ישראל במדבר אנחנו נזכרים בחג הסוכות?

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

אם יש לכם זיכרונות אישיים או משפחתיים הקשורים בסוכות, ספרו עליהם.

*195*

בזכות מצוות סוכה / משה רבי

*195*

מעשה ביהודי שהקפיד לקיים מצוות סוכה וארבעת המינים. מדי שנה בשנה הקפיד להקים סוכה כהלכה ולקנות את ארבעת המינים למרות מצבו הכלכלי הגרוע. שנה אחת, כשהגיע יום י"ד בתשרי, לא היה לו כסף לקניית קנים לסוכה, ובוודאי לא לקניית ארבעת המינים. דאגה גדולה הייתה בלבו: החג מתקרב ובא, ואיך יקיים את מצוותיו? לבסוף החליט לקחת אחד מכלי הבית ולמוכרו בשוק ובפדיון הכלי לקנות קנים לסוכה. כסף הפדיון הספיק בקושי לקניית קנים לסוכה, והוא ניגש לאחד המוכרים החיים וקנה ממנו חבילה קטנה של קנים. כשפרק אותה, מצא בתוך החבילה קנה עבה וחזק, שלא נראה חדש, והיה קצר ודומה למשענת. שאל את החי המוכר, "מה טיבו של קנה זה?" ענה לו המוכר: "קנה זה היה משמש משענת לאבי הזקן שמת פתאום. צירפתי אותו לחבילת הקנים, כדי שלא תישאר המשענת בבית, ולא יכו בה הילדים זה את זה, כי זה השימוש שעשה בה סבם הזקן, וממנו למדו."

לקח היהודי את הקנים, מיהר לביתו ושם את החבילה בחצר. אמרה לו אשתו, "אנא עשה עמנו חסד, ואל תשתמש בכל הקנים לסוכה. השאר ל' קנים אחדים כדי לעשות מהם מדורה קטנה, ובאש זו אוכל לחמם מים ולכבס את בגדי הילדים לחג." מסר הבעל לאשתו את המשענת שצירפה לחבילת הקנים ואמר, "השתמשי במשענת זו. היא עבה מאוד ועליה תוכלי לחמם את כל הכביסה." לקחה האישה את המשענת וזרקה לתנור, להגביר את האש. כעבור דקות אחדות ראתה, לתמהונה, דינרי זהב נופלים מתוך המשענת השרופה ואחריהם ענק פנינים. מיהרה לקרוא לבעלה והראתה לו את האוצר שנפל לידיהם. אמרו, "אכן, משענת יקרה זו שימשה מחסן לאוצרו של הזקן המת, והנה בא אוצר זה לידינו בערב החג." מיד מיהר האיש ורץ לקנות את ארבעת המינים וכן את צורכי החג ביד נדיבה. בדינרים שנותרו בידו פתח אחרי החג בית מסחר והתעשר ובכספו הרבה לעשות צדקה וחסד, והוא ובני ביתו חיו בעושר בכבוד.

(רשם: משה רבי מפי הרב יוסף משאש זצ"ל ממחקו, מספר הסיפור באסע"י 10670)

הסיפור הזה הוא סיפור עם דמיוני. לפני שנים רבות ספרו אותו בעל-פה במפגשים משפחתיים ובפגישות חברתיות.

סיפורי העם עברו מדור לדור ורק לאחר זמן העלו אותן על הכתב. כמו המשל, גם סיפור עם בא ללמד שיש שכר למקיימי מצוות.

*196*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. מה יודעים על דמות היהודי בסיפור לפי הפתיחה (3 שורות ראשונות)?

2. כיצד הגיע המקל למשפחה היהודית?

3. א. אתרו את המשפט המתאר את המקל. והעתיקו אותו.

ב. שערו, מדוע מתאר המספר את מראה המקל בפירוט רב?

4. במה שונה השימוש שמצאו למקל בבית המוכר מהשימוש שמצאה לו האישה היהודייה?

5. איזה רגע בעלילה הוא שיא הסיפור? הסבירו.

6. איזה נס התרחש בסיפור?

7. איזה מהפך חל בחיי היהודי?

8. בזכות מה הגיע האוצר לידי המשפחה?

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

בחגי תשרי קראתם שתי מעשיות ששמן דומה: "בזכות צנצנת דבש" ו"בזכות מצוות סוכה". איזה סיפור מעניין יותר לדעתכם? נמקו דבריכם.

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. בסוף הסיפור כתוב: "ובכספו הרבה לעשות צדקה וחסד".

בצמד צדקה וחסד מופיעות שתי מילים בעלות אותה משמעות.

2. השלימו את הצמדים הבאים במילה נרדפת. היעזרו במחסן המילים:

מחסן מילים: כלימה, נשלם, אמץ, שוד

תם ו --

-- ושבר

חזק ו --

בושה ו --

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

נשער שאחיו של היהודי התעניין לדעת מה פשר העושר שנפל בחלקו של האח. מה סיפר לו אחיו? תוכלו לכתוב או לספר לפני הכיתה.

*197*

יום הזיכרון ליצחק רבין

*197*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

מה במדור?

- נקרא את תולדות חייו של יצחק רבין ונלמד על פועלו למען מדינת ישראל.

- נקרא את המעשייה הסינית "מלחמה ושלום".

*198*

יצחק רבין - תולדות החיים / ש' בן-עמי

*198*

1922-1995

יצחק רבין נולד בשנת 1922 בירושלים. הוא למד בבית חינוך לילדי עובדים בתל-אביב ואחר כך בבית הספר החקלאי "כדורי". מיד לאחר שסיים את לימודיו הצטרף לפלמ"ח (פלוגות מחץ של "ההגנה" - קיימת הערה בתחתית העמוד). בשנת 1948, כשפרצה מלחמת העצמאות, מונה יצחק רבין לקצין המבצעים של הפלמ"ח ואחר כך שירת בצבא ההגנה לישראל במשך שנים רבות בתפקידי פיקוד שונים. על חיילי צה"ל הוא אמר, "חיילי צה"ל הם תעודות הביטוח של עם ישראל." בשנת 1964 מונה יצחק רבין לרמטכ"ל ועמד בראש הצבא במלחמת ששת הימים שבסופה ניצח צה"ל את מצרים, ירדן וסוריה, וירושלים שוחררה. בשנת 1967, לאחר הניצחון, פשט את מדי צה"ל והחל לפעול בענייני המדינה, תחילה כשגריר ישראל בוושינגטון ולאחר מכן כראש ממשלת ישראל וכשר הביטחון. בשנים אלו גמלה בלבו ההחלטה לעשות כל שביכולתו להפסיק את המלחמות באזורנו ולכונן שלום עם שכנינו. "אני מאמין שהשלום אפשרי, שהגיעה העת לשים קץ למלחמות. אני מאמין שצריך לנסות לתת סיכוי..." כך הבטיח במכתב ששלח אל המשפחות השכולות והוסיף ואמר בקהיר שבמצרים, "אנו ננסה להאיר אופק חדש עם חיים שאין בהם פחד, חיים שאין בהם שנאה, חיים שאין בהם עיני ילדים מבוהלות, חיים שבהם נבנה בית, ניטע כרם ונחיה עד שיבה טובה איש בצד שכנו". בשנת 1994 הוענק באוסלו שבנורווגיה ליצחק רבין פרס נובל לשלום, והוא הפך לחבר כבוד בקהילת המנהיגים בעולם. בשנה זו נחתם הסכם השלום עם ירדן, שהיה עוד שלב בדרך לממש את חלום השלום.

הערה בתחתית העמוד:

"ההגנה" - אחד מהארגונים העבריים הלוחמים שקמו בזמן השלטון הבריטי בארץ ישראל. הארגון לחם לסילוק השלטון הבריטי מארץ ישראל.

המלחמה על השלום

"אני, מספר אישי 30743, רב-אלוף במילואים יצחק רבין, טייל בצבא ההגנה לישראל וחייל בצבא השלום, אני ששלחתי גיסות אל האש וחיילים אל מותם, אומר היום: "ואנו יוצאים למלחמה שאין בה הרוגים ופצועים ולא דם ולא סבל. וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה - המלחמה על השלום."

(מדברי יצחק רבין בקונגרס האמריקני, 6.7.94)

*199*

ב-4 בחודש נובמבר 1995 התקיימה עצרת המונים שמטרתה הייתה להביע תמיכה בהמשך הדרך שהוליך רבין לקראת שלום. על בימת הכבוד מול המוני אדם אמר רבין, "עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה. אומר לכם זאת מי שהיה איש צבא ושר ביטחון ורואה את כאב המשפחות של חללי צה"ל. למענם ולמען ילדינו, נכדינו, אני רוצה שהממשלה הזו תמצה כל אפשרות לקדם ולהגיע לשלום כולל."

הקהל הריע ומחא כפיים, אך כשירד יצחק רבין מן הבמה, סמוך למכונית שחיכתה לו, ירה בו המתנקש הישראלי, יגאל עמיר, שלוש יריות, וכל מאמצי הרופאים להחיותו עלו בתוהו.

רבין נפטר, ועל הארץ כולה ירד אבל כבד. מלכים, נסיכים, נשיאים, ראשי ממשלות, גדולי עולם ופשוטי עם בעולם כולו בכו ובאו ללוותו למנוחתו האחרונה.

רבין נרצח כשהוא בן 73 ונקבר בעיר שבה נולד, עירו ירושלים. יהי זכרו ברוך!

(לפי הביוגרפיה של יצחק רבין ולפי פרסומים של מרכז רבין)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

*200*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. בכתיבת תולדות חיים נהוג לציין תאריכים. רשמו ליד כל תאריך בחיי רבין משפט המציין מה קרה בשנה זו:

בשנת 1948 --

בשנת 1964 --

בשנת 1967 --

בשנת 1994 --

בשנת 1995 --

2. אילו תפקידים מילא יצחק רבין במהלך חייו? כתבו בשני טורים:

א. תפקידים במסגרת הצבא

ב. תפקידים לאחר שהשתחרר מהצבא

3. באיזה סדר כתובים תולדות החיים שקראתם?

4. נאום קוראים מן הכתב או נואמים בעל פה כדי לשכנע את השומעים בצדקת דעתו של הנואם בנושא כלשהו.

בעמודים 198 מצוטטים בשני מקומות שונים משפטים מנאומו של רבין ובעמוד 199 מופיע ציטוט מנאומו. אתרו אותם וקראו שנית.

א. רבין טוען בנאומו ש"תענוג להשתתף במלחמה על השלום". כיצד הוא מנמק את דעתו?

ב. האם הצליח רבין לשכנע אתכם שבמלחמה על השלום אין נפגעים? הסבירו דעתכם.

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. הכתוב במסגרת הוא קטע מנאום של רבין. הנואם מביע את דעתו ומנמק אותה.

2. את רבין רצח אדם שהתנגד לפעולותיו למען השלום. חשבו, באילו דרכים לא אלימות יכול לנקוט המתנגד לפעולות הממשלה?

*201*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

בקטעי מידע לעתים כתובים הפעלים בצורה סבילה.

צורות הפועל בסביל אינן מציינות את עושה הפעולה, למשל במשפט: "האיש ניצל" לא מציינים את עושה פעולת ההצלה כשהוא ברור מהקשר.

1. השלימו את הטבלה לפי הדוגמה:

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

פעיל עושה הפעולה,  סביל מקבל הפעולה

חתמו על הסכם שלום,  נחתם הסכם שלום

בחרו ברבין לרמטכ"ל צה"ל,  רבין -- לרמטכ"ל צה"ל

-- לרבין "פרס נובל" לשלום,  הוענק לרבין "פרס נובל" לשלום

רבין שיחרר את ירושלים,  ירושלים --

2. כתבו מחדש את המשפטים שלהלן לפי הדוגמה:

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

בשנת 1964 מינו את רבין לרמטכ"ל. - "בשנת 1964 מונה רבין לרמטכ"ל..."

"בתום מלחמת ששת הימים שוחררה ירושלים." --

"בשנת 1994 הוענק ליצחק רבין פרס נובל לשלום." --

"בשנה זו נוחתם הסכם השלום עם ירדן." --

"רבין נקבר בעיר שבה נולד, עירו ירושלים." --

3. העתיקו רק משפטים בסביל:

א. רעות השלימה עם חברתה.

ב. המטעמים נגמרו במהירות.

ג. הנזק למכונית ניתן לתיקון.

ד. הכלב סולק מהכיתה.

ה. המורה שילבה את ידיה.

ו. בניית הבניין הושלמה אחרי שנה.

ז. נורית חגגה את יום הולדתה

ח. יום הולדתה נחגג על שפת הכנרת.

*202*

מלחמה ושלום / מעשייה סינית

*202*

בין קהל הבאים ליריד הגדול בעיר הבירה בסין היה גם חנג-פה השוטה. והנה רואה הוא טורים-טורים של גדודי צבא, מזוינים ברובים ובחרבות, בכידונים ובחניתות יוצאים לדרכם. תמה חנג-פה ושואל: "מה הדבר הזה, הא?"

מישהו מן הקהל השיב לו: "מחנות צבא הם, היוצאים למלחמה."

תמה חנג-פה רגע קל, עיניו החולמות צופות למרחק, ושוב שואל: "וכי לא קל היה לעשות את השלום בטרם מבעירים ערים וכפרים ולפני שהורגים אנשים וילדים, הא?..."

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. המספר מכנה את חנג-פה "שוטה". האם גם אתם חושבים שהוא שוטה? נמקו דבריכם.

2. שערו מה הן הסיבות למלחמות בין עמים?

*203*

חנוכה

*203*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

מה במדור?

- נלמד את שירו של מ' רוזנפלד "נרותי הזעירים".

- נקרא מידע על "ספר המקבים" ונלמד קטעים מתוכו על מלחמת המקבים בכובשים היוונים.

- נלמד את השיר המשעשע "מעשה בלביבות" מאת חנה פרנקל בעיבודה של תלמה אליגון-רוז.

לשון ושיח

- נלמד עוד על מילות קישור (קישוריות).

*204*

נרותיי הזעירים / מ' רוזנפלד

*204*

נרותיי הזעירים מה רבו הסיפורים לי ילאט (ילחש) האור על דמים וכישלונות על תרועות של ניצחונות על קרבות של דרור, על קרבות של דרור.

עת אראה אורכם הקט יעטני (יעטוף אותי) צל בלאט (בשקט) קול אליי יקרא קול אליי יקרא: ישראל, שבעת קרב אפס (אבל), גם ידעת רב עוז ותפארה, עוז ותפארה.

נרותיי הזעירים, כה סיפרו לי סיפורים על עבר של עם על עבר של עם ואשמע כל נר ונר לי קורא קום התעורר! עם חיה וקם, עם חיה וקם.

(תרגם מיידיש: ר' אבינועם)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

*205*

לפניכם קטעים מספר המקבים א'. מסופרים בו האירועים שקרו בימים ההם, מפי סופר שחי בארץ ישראל. מהספר הזה אנחנו לומדים על מרר המקבים ועל ניצחונם על היוונים.

גזרות הדת של אנטיוכוס / מתוך ספר המקבים א', פרק א'

*205*

וישלח המלך ספרים (מכתבים) ביד מלאכים (שליחים) אל ירושלים ואל ערי יהודה ללכת אחרי חוקים זרים לארץ. לחלל שבתות וחגים; לבנות במות, והיכלות ופסילים ולזבוח חזירים ובהמות טמאות. להניח את בניהם בלתי נימולים.

ואת ספרי התורה אשר מצאו קרעו ושרפו באש. ובאשר נמצא בידי מישהו ספר הברית (התורה), ואם מישהו נהג על פי התורה, מצוות המלך להמיתו.

האירוע במודיעין/ מתוך ספר המקבים א', פרק ב'

*205*

ויבואו אנשי המלך למודיעים העיר לזבוח.

וידברו אל מתתיהו לאמור:

ראש ונכבד וגדול אתה בעיר הזאת. קרב ראשון ועשה מצות המלך... והיית אתה ובניך מאוהבי המלך, ואתה ובניך תכבדו בכסף ובזהב ובמתנות רבות.

ויען מתתיהו ויאמר בקול גדול: אני ובני נלך בברית אבותינו! חלילה לנו לעזוב תורה ומצוות.

[תרגום: אוריאל רפפורט]

*206*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. א. מה גזר אנטיוכוס על היהודים? כתבו בנקודות במילים שלכם.

ב. לפי מה בחר אנטיוכוס את הגזרות?

2. נשער שהתפרסם לוח מודעות על הצווים מטעם המלך.

השלימו את הכתוב בשפתכם (על פי הכתוב בספר החשמונאים:)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

במסגרת חוקי המלך בנוגע לחינוך הילדים:

א. חובה לשלוח את הילדים לבתי ספר המלמדים בשפה היוונית.

ב. --

במסגרת חוקי המלך הקשורים בשבת:

א. חובה לפתוח את החנויות.

ב. --

ג. --

במסגרת חוקי המלך האוסרים לקיים את החגים לפי התורה:

א. אסור לבנות סוכה

ב. --

ג. --

3. מה הכריז המלך כדי שהיהודים ימלאו את פקודותיו?

4. שערו, כיצד היה יכול אנטיוכוס לבדוק שהיהודים אכן מקיימים את הגזרות?

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. לפי מה בחר אנטיוכוס את הגזרות?

2. כתבו בשפתכם את תשובתו של מתיתיהו לשליחי המלך.

3. אתם בוודאי זוכרים את הגזרות שגזרו פרעה והמן.

א. במה מזכירות גזרות פרעה את גזרות המן?

ב. מה השוני בין גזרות פרעה והמן לגזרות אנטיוכוס?

*207*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

לפניכם כמה משפטים מתוך ספר המקבים פרק א'. נסחו אותם מחדש במילים שלכם:

- וישלח המלך ספרים ביד מלאכים אל ירושלים ואל ערי יהודה ללכת אחרי חוקים זרים לארץ.

- ובאשר נמצא בידי מישהו ספר הברית, ואם מישהו נהג על פי התורה, מצוות המלך להמיתו.

- ורבים בישראל התאמצו והתחזקו לבלתי אכול טמא.

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

אילו היו היהודים המתנגדים לגזרות המלך מעיזים לכתוב סיסמאות נגד אנטיוכוס ונגד הגזרות, מה היו כותבים?

הדרכה

- סיסמה היא משפט קצר שלאנשים קל לזכור אותו.

- סיסמאות כותבים במשפטים קצרים. למשל: "אנטיוכוס עמלק, מארצנו הסתלק!"

- אפשר לכתוב בחרוזים, אך אין זו חובה.

- הסיסמה צריכה להיות קצרה וקליטה.

- בסיסמה צריכה להיות אמירה ברורה נגד הגזרות ונגד אנטיוכוס או סיסמה בעד מלחמה בגזרות ובשלטון הזר.

- כתבו את הסיסמאות על גבי בריסטול או הקלידו אותן במחשב. תלו את עבודותיכם בכיתה.

בחרו מבין הסיסמאות שכתבתם את שלוש הקולעות ביותר ותלו בכיתה.

*208*

טיהור המקדש וחנוכתו / מתוך ספר המקבים א', פרק ד'

*208*

ויקרבו ימי מתתיהו למות ויקום תחתיו יהודה בנו הנקרא מקבי ויעזרו לו כל אחיו וכל אשר דבקו באביו וילחמו מלחמת ישראל... ויאמר יהודה: הם (היונים) באים אלינו ברוב גאווה להשמיד אותנו...ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו. ה' יגוף אותם לפנינו ואתם אל תיראו מפניהם.

ויאסוף כל המחנה ויעלו אל הר-ציון.

ויראו את המקדש שומם, ואת המזבח מחולל ואת השערים שרופים ויקרעו את בגדיהם ויבכו בכי גדול, וישימו אפר על ראשיהם. ויפלו על פניהם ארצה, ויתקעו בחצוצרות התרועה ויצעקו השמימה.

ויועצו על אודות מזבח העולה המחולל, מה יעשו לו.

ותיפול להם עצה טובה להרסו, לבל יהיה להם לחרפה, כי טימאוהו הגויים, ויתצו (שברו, הרסו) אותו.

ויקחו אבנים שלמות, ככתוב בתורה, ויבנו מזבח חדש, כמו הראשון, ויעלו קורבן.

ביום ההוא נחנך (בית המקדש) בשירים ובקתרוסים, בכינורות ובמצלתיים.

ויעשו את חנוכת המזבח וכנים שמונה, ותהי שמחה גדולה מאוד בעם, ותסור חרפת הגויים. ויקבעו יהודה ואחיו וכל עדת ישראל, כי יוחגו ימי חנוכת המזבח בזמניהם, מדי שנה בשנה, ימים שמונה, מן החמישה ועשרים בחודש כסלו, בשמחה ובששון.

(תרגום: אוריאל רפפורט)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. מה מתוך מעשיו ודבריו של יהודה המקבי מלמדים על כישרונו כמנהיג המרד?

2. קראו את הקטע על טיהור המקדש וחנוכתו. סדרו את המשפטים האלה לפי סדר האירועים. מספרו כל משפט:

- ויראו את המקדש שומם.

- ויבנו מזבח חדש.

- ביום ההוא נחנך בשירים.

-ויקרעו את בגדיהם.

*209*

3. א. אילו מנהגי אבל מוזכרים בקטע?

ב. טיהור המקדש על ידי החשמונאים אמור להיות אירוע משמח. אם כן, מדוע התאבלו הלוחמים? הסבירו וצטטו.

4. העתיקו מתוך הקטע את המשפט המתאר את מצב הרוח ששרר בעם בזמן חנוכת המזבח.

5. מה עשה יהודה כדי לעודד את לוחמיו האבלים?

6. לפי הקטע מספר המקבים א', מדוע חוגגים את חנוכה שמונה ימים?

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

מה יכולים בני דורנו ללמוד מן האירועים שקרו בימים ההם? נמקו דבריכם.

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

ו"ו ההיפוך

בפרק ד' מתוך ספר המקבים א' מופיעים רוב הפעלים בצורת עתיד כש-ו"ו ההיפוך באה לפניהם, אף על פי שהם מציינים פעולות שקרו בעבר. כך, בפסוק הראשון כתוב: "ויאמר יהודה לאחיו", כשלמעשה, הכתוב מספר לנו על מה שאמר יהודה לאחיו. שימוש מיוחד זה אופייני ללשון התנ"ך.

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

בחרו אחד מהנושאים הבאים:

1. כתבו בלשונכם את הכתוב בפרק ד'. השתמשו בפעלים בזמן עבר, כנהוג בעברית שלכם.

2. נשער שיותם, בנו של אחד מלוחמי יהודה המקבי, השתתף בטקס חנוכת המקדש. הוא החליט לכתוב על הטקס לסבו במודיעין.

כתבו את המכתב.

*210*

על ספר המקבים (מלשון מקבת, פטיש גדול) / ש' שי

*210*

ספרי המקבים או בשמם הנוסף "ספרי החשמונאים" הם חלק מקבוצת ספרים הנקראים "ספרים חיצוניים".

מה הם "הספרים החיצוניים"?

אלה ספרים שמסיבות שונות לא נכללו באוסף ספרי התנ"ך, אף על פי שחלקם נכתבו עוד לפני חתימת התנ"ך, כלומר לפני שחכמי ישראל קבעו את מספרם הסופי של ספרי התנ"ך. מאז נחתם התנ"ך, לפני כ-1,800 שנים, לא הוסיפו ולא גרעו ממנו דבר. כל שאר הספרים, שהוחלט שלא לכלול אותם בתנ"ך, נקראים "ספרים חיצוניים". בתוך קבוצת ה"ספרים החיצוניים" נמצאים גם ארבעה ספרי המקבים. ספרים אלה נכתבו לפני חתימת התנ"ך, והם מכילים שפע של מידע על אירועי התקופה בארץ ישראל. נמצא בהם מידע חשוב על מרד החשמונאים ועל מלחמתם ביוונים. ספר אחד מבין הארבעה, מקבים א', נכתב בעברית בארץ ישראל, אבל השתמר רק התרגום שלו ליוונית. אי לכך הוא תורגם בימינו לעברית מיוונית עתיקה. ספר המקבים הזה הוא מקור רב-ערך שאפשר ללמוד ממנו פרטים חשובים על מרד החשמונאים.

(על פי ישראל והעמים דרך סיפור יעקב ועשו, מאת מתיה קם)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. כתוב שחכמי ישראל חתמו את התנ"ך. בררו במילון, מה הוא "ספר חתום"?

2. לאיזו קבוצת ספרים קוראים "הספרים החיצוניים"?

3. על איזו תקופה לומדים מספרי המקבים?

4. אילו פרסים על מקום כתיבת ספר מקבים א' ועל שפת כתיבתו הביא הכותב לידיעתנו?

*211*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. למדנו שבקטע מידע מרבים להשתמש בפועל בצורתו הסבילה. מצאו והעתיקו שלושה פעלים בצורת הסביל מתוך הקטע.

2. כתבו את צורת הסביל של הפעלים המודגשים במשפטים האלה:

א. הסופר כתב את ספר המקבים.

ב. אנטיוכוס גזר גזרות קשות על עם ישראל.

ג. המקבים סלקו את הצבא היווני מארצנו.

ד. אנחנו מדליקים נרות בחנוכה.

3. בקטע כתוב: "מאז נחתם התנ"ך לפני כ-1,800 שנים, לא הוסיפו ולא גרעו ממנו דבר".

שני פעלים אלו מופיעים בביטוי הידוע "כל המוסיף - גורע".

א. מצאו במילון את משמעות הביטוי.

ב. חשבו על דוגמאות הממחישות את משמעותו של הביטוי.

ג. כתבו קטע קצר המציין את הביטוי, מסביר את משמעותו ומדגים משמעות זו.

4. העתיקו והשלימו את המשפטים שלהלן. שימו לב למילות הקישור:

א. כמה מן הספרים החיצוניים נכתבו לפני חתימת התנ"ך, למרות זאת --

ב. ה"ספרים החיצוניים" נקראים כך, משום ש --.

ג. אמנם ספר מקבים א' נכתב בארץ ישראל בעברית, אבל --.

ד. ספר מקבים א' השתמר רק בתרגומו ליוונית, לכן --.

המילים משום ש... לכן... כי... אבל... אולם הן מילות קישור. תפקידן לקשר בין חלקי המשפט או לקשר בין משפטים.

*212*

מעשה בלביבות / חנה פרנקל, עיבדה: תלמה אליגון-רוז

*212*

הוי חנה זלדה, אישתי האהובה חג חנוכה הגיע ובא ובחנוכה נפשי מה חשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה.

הוי רבי קלמן, אישי היקר אצלי במטבח קמח לא נשאר בעלי היקר ואיך זה אוכל להכין לביבה בלי קמח בכלל?

אז רבי קלמן שינס את מותניו חבש כובעו נעל מגפיו השוקה דוהר, קונה הוא מהר,שק קמח לבן והביתה חוזר.

הנה חנה זלדה, אישתי האהובה הנה לך הקמח להכין לביבה כי בחנוכה נפשי מה חשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה.

הוי רבי קלמן, אישי היקר אצלי במטבח שמן לא נותר בעלי היקר ואיך יתכן להכין לביבה, אם שמן לי אין?

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

*213*

שוב משנס רבי קלמן מותניו חובש כובעו ונועל מגפיו השוקה דוהר, קונה הוא מהר,כד שמן טהור והביתה חוזר.

הנה חנה זלדה, אישתי האהובה,הנה לך השמן להכין לביבה כי בחנוכה נפשי מה חשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה.

הוי רבי קלמן אישי היקר אצלי במטבח לא נשאר סוכר בעלי היקר, ואיך זה אפשר להכין לביבה בלי טיפת סוכר?

עייף רבי קלמן נפשו עצובה נועל מגפיו וחושב על לביבה לשוק הוא חוזר רעב עוד יותר סוכר הוא קונה והביתה דוהר.

הנה חנה זלדה זוגתי האהובה הנה הסוכר הכיני לביבה כי בחנוכה נפשי מה חשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה.

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

*214*

הוי רבי קלמן, אישי היקר שמא נידחה הלביבות למחר בעלי היקר, הן איך זה אפשר,להכין לביבה כשהכוח נגמר?

אז רבי קלמן חולץ מגפיו לובש הוא סינר מפשיל שרווליו ולש הבצק יוצק ויוצק צוחק אחרון רק מי שצוחק.

הוי חנה זלדה בוקר כבר בא עיניים פיקחי הנה לביבה כי בחנוכה נפשנו מה חשקה לאכול לביבה חמה ומתוקה.

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

כתבו את השיר כסיפור. תוכלו להתחיל כך: "פעם אחת, לקראת חג החנוכה..." הדרכה

1. בחרו באחת הדמויות שבשיר כמספר הסיפור. תוכלו להוסיף לסיפורכם דמות או דמויות נוספות: החנווני במכולת או דמויות הילדים ותגובותיהם למתרחש.

2. דונו:

א. במה ישתנה הסיפור אם בוחרים את רבי קלמן לספר את הסיפור או אם חנה זלדה היא המספרת?

ב. כיצד יבוא לידי ביטוי האופי של המספר בסיפור שתכתבו?

3. לאחר שתסיימו את הכתיבה התאימו כותרת משלכם לסיפור.

4. עתה קראו בעמוד 15 את החלק בהדרכה לאחר הכתיבה ופעלו לפיו.

*215*

חורף

*215*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

מה במדור?

- נקרא שני שירים על השפעת החורף על מצב הרוח: את השיר "באלפי חלילים" מאת נורית זרחי ואת "ענת בוכה ולא יודעת למה" מאת יהונתן גפן.

- נלמד מהם משקעים וכיצד הם נוצרים.

לשון ושיח

- נלמד על כ' הדמיון.

- נכיר ביטויי זמן שונים.

- נשתמש במילת קישור עד כי.

*216*

באלפי חלילים / נורית זרחי

*216*

הגשם איננו מודיע מתי הוא יפתיע. אך שני העצים הרזים בחצר וגם שני הדרורים על הגג וכיתת הקוצים בפינה ושבלול הגינה, מודיעים לקראתו כעדת הוללים, באלפי חלילים, עד כי איש לא שומע את בכי היתוש וקינת הנמלים.

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

*217*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. כתבו בשני טורים:

מי השמחים לקראת הגשם? מי המצטערים בגשם?

2. בשיר יש מילים של שמחה ומילים של עצב. העתיקו בשני טורים: מילים של שמחה ומילים של עצב

3. אילו החליטו היתוש והנמלה לדבר על מצוקתם במקום לבכות, מה היו אומרים? כתבו בשמם.

4. א. מצאו בשיר מילים וצירופי מילים המלמדים שהמשוררת מאפשרת

לבעלי החיים להתנהג כאילו הם בני אדם.

ב. חשבו מדוע המשוררת בוחרת לאפשר לבעלי החיים להתנהג כך?

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. מה דעתכם, האם אפשרי שהמשוררת כותבת על עצים ועל בעלי חיים, אבל מכוונת אותנו לחשוב על החורף אצל בני האדם? נמקו תשובתכם.

2. הביאו דוגמאות מן החיים למצב הנחשב בעיני אנשים מסוימים למצב טוב, ובעיני אחרים - למצב רע.

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. כדי שנוכל לדמיין את השמחים בגשם, הדובר בשיר משתמש בביטוי ציורי, "כעדת הוללים". ביטוי זה נקרא דימוי.

א. חפשו במילון את פירוש המילה הולל (יחיד של "הוללים").

ב. הסבירו את משמעות הצירוף.

ג. האות כ' בהקשר זה מכונה כ' הדמיון. האם תוכלו להסביר מדוע?

ד. הציעו דימוי אחר לשמחים בגשם.

2. בשיר כתוב:

"עד כי איש לא שומע את בכי היתוש וקינת הנמלים".

א. מה ההבדל בין "בכי" ל"קינה"? היעזרו במילון.

ב. השלימו במילים שלכם:

- הרעש שמקימים המאושרים מן הגשם הוא כה חזק, עד כי --

- ההתרגשות שלי היא כה -- עד כי --

ג. חברו משפט משלכם והשתמשו במילים: עד כי.

*218*

לקראת קריאה

קראו את שם השיר. האם גם לכם קורה שיש לכם מצב רוח רע מבלי לדעת למה? אם תרצו, ספרו.

ענת בוכה ולא יודעת למה / יהונתן גפן

*218*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

לפעמים, בעיקר בחורף, אני מרגישה עצוב.

אולי זה בגלל הענן והגשם ואולי זה בגלל... ואולי...

לא חשוב.

דמעה מעיני אז נופלת והחדר נראה כה קטן וצפוף.

וכל העולם שאהבתי נראה לי לפתע קטן ושקוף.

ואני מנסה להפסיק את הבכי... ואני... ואני... לא חשוב.

הלוואי שיפסק כבר הגשם ;החורף הזה לא ישוב...

אני מרגישה ואני אוהבת... אוהבת את... באמת... לא חשוב...

*219*

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. כיצד מבליט המשורר בבית הראשון שהעצב של ענת אינו מקרה בודד?

2. המילה "אולי" חוזרת בבית הראשון שלוש פעמים. מה מדגישה החזרה הזאת?

3. קראו את החלק השני בשיר. כיצד נראה העולם בעיני ענת כשהיא עצובה?

4. קראו את הבית השלישי. מהו הרמז שרומזת ענת לסיבת תחושת העצב והבכי שהיא חשה?

5. לשיר שלושה חלקים שימו לב באיזו אמירה מסתיים כל חלק.

א. באילו מצבים אתם נוהגים לומר: "לא חשוב"?

ב. שערו, למה מתכוונת ענת כשהיא אומרת "לא חשוב"?

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

1. המשורר מרבה להשתמש בשלוש נקודות (...). נסו להסביר מה תפקידן בשיר.

2. האם קורה שיש לכם מצב רוח רע מבלי לדעת למה?

3. האם גם לכם קורה שכאשר אתם עצובים משתנה האופן שבו אתם רואים את העולם?

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

קראו את השיר בדייקנות ובהנגנה מתאימה לאווירה שבו. הקפידו על הפסקה קלה אחרי פסיק (,) והפסקה מעט ארוכה יותר אחרי נקודה (.).

חשבו מדוע צריך לעצור אחרי שלוש נקודות (....) והסבירו.

*220*

לקראת קריאה

הקטע שלהלן לקוח מספר לימוד.

- קראו את הכותרת ואת שתי השורות הראשונות. מה אפשר ללמוד מהן על תוכן הקטע?

- מה אתם כבר יודעים על המשקעים?

- עתה קראו בעיון.

כיצד נוצרים המשקעים?

*220*

לגשם, שלג וברד קוראים בשם הכולל משקדים, משום שהם שוקעים מהענן לקרקע. כיצד נוצר גשם?

כאשר מחזיקים מים בכלי פתוח, הם מתאדים והופכים לאדי מים באוויר. דבר דומה קורה מעל האוקיינוסים, הימים והאגמים: השמש מחממת את המים. הם מתאדים והופכים לאדי מים המגיעים לאוויר. גם מעל היבשה מתאדים מים: מצמחים, מהקרקע, מנהרות ומנחלים.

אדי המים עולים באוויר ומגיעים לשכבות הקרות באטמוספרה שהטמפרטורה בהן נמוכה מאוד. האדים מתקררים והופכים לטיפות מים זעירות. כך נוצרים עננים. כאשר כמה טיפות מים זעירות מתלכדות (מתחברות), הן יוצרות טיפות גדולות יותר. רק כאשר נוצרות בעננים טיפות מים שהן די גדולות (בגודל של מילימטר אחד), הן נופלות מהענן ויורדות לקרקע בצורת גשם. כיצד נוצר שלג?

לפעמים טיפות המים הזעירות שבעננים קופאות והופכות לחלקיקי קרח זעירים. גם אך' מים יכולים לקפוא ולהפוך לקרח.

ממש כמו טיפות המים בעננים, גם חלקיקי הקרח הזעירים מתלכדים (מתחברים) זה עם זה כשהם נופלים למטה, עד שנוצרים חלקיקים גדולים יותר. הם עוזבים את הענן ויורדים לקרקע בצורת שלג. פתיתי השלג הם קטנים ורכים, ויש בהם אוויר רב. לפתיתי השלג הקטנים יש צורות יפות ומגוונות. בכדי לראותן נעזרים במיקרוסקופ.

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

*221*

השלג מכסה בתים, דרכים, עצים וצמחים. הוא יכול להועיל לחקלאות. מדוע?

בפתיתי השלג יש אוויר רב. אוויר הוא חומר מבודד ויכול להגן מפני קור. לכן השלג, המכסה את הקרקע, מגן מפני הקור על הזרעים והשורשים של צמחים שנמצאים בקרקע. אך השלג יכול גם לגרום נזק: שלג רב הנערם על עצים ועל צמחים יכול לשבור את ענפי העצים ואף לגרום לקריסת הצמח כולו.

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

(בספר תמונה של צורות של פתיתי שלג מוגדלות)

כיצד נוצר ברד?

בענן מתנגשים לפעמים חלקיקי קרח קטנים בטיפות מים במיקרוסקופ קרות מאוד. טיפות המים מתחברות לחלקיקי הקרח וקופאות גם הן. כך נוצרים חלקיקי קרח גדולים יותר, חלקיקי בדד. בדרך כלל חלקיקי הברד שוקלים כמה גרמים בלבד, אך יש שנוצרות אבני ברד גדולות מאוד, שמשקלן יכול להגיע לחצי קילוגרם!

חלקיקי ברד גדולים הפוגעים במבנים, בכלי רכב ובצמחייה יכולים לגרום נזק רב: הם יכולים לשבור זגוגיות בחלונות, לשבור רעפים בגגות ולעקם את הפח של כלי הרכב. חלקיקי ברד יכולים לשבור ענפים בצמחים. פגיעה בצמחים גורמת נזק קשה לחקלאות.

(מתוך ספר הלימוד "מסע מדע", הוצאת כנרת)

(בספר תמונה של סעודת ט

(בספר תמונה של סעודת ט"ו בשבט)

1. איזו תופעה המוסברת בפסקה הראשונה אפשר לראות באיורים שבעמוד 220? (שימו לב לחיצים.)

2. כתבו את ההסבר לתופעות הטבע שלהלן, לפי הכתוב בקטע:

(בספר תמונה של סעודת ט

(בספר תמונה של סעודת ט"ו בשבט)

התופעה, ההסבר

נוצר ענן, --

יורד שלג, --

השלג שומר על הצמחים, --

יורד ברד, --

הברד גורם לנזקים, --

3. איזה ידע חדש נוסף לכם על המשקעים?

4. מה עוד הייתם רוצים לדעת על המשקעים?

*222*

ט"ו בשבט

*222*

(בספר תמונה של סעודת ט

(בספר תמונה של סעודת ט"ו בשבט)

(בספר תמונה של סעודת ט

(בספר תמונה של סעודת ט"ו בשבט)

מה במדור?

- נקרא ונשיר את "ההמנון לט"ו בשבט" שכתב שמואל בס.

- נלמד על התפתחות ט"ו בשבט מתאריך קובע, שממנו מתחילים לחשב את המיסים השנתיים, לתאריך שבו חוגגים חג לכבוד הטבע בקטע "מה זה ט"ו בשבט?" מאת בנימין יוגב.

- נלמד את הסיפור שסיפרו חכמינו, "כשם שיגעו אבותיי".

לשון ושיח

- נמשיך להשתמש בביטויי זמן.

- נכיר ראשי תיבות.

*223*

המנון לט"ו בשבט / שמואל בס

*222*

ברחבי כרמי מולדת השקד כבר פורח, הנרקיס נותן ריח, מתנוסס תכול-רום.

נצא-נא כולנו אל גיא ואל גבע, כי חג הוא לטבע, כי חג הוא היום.

תבורכנה הידיים השלוחות פה לזרוע, גם לשתיל וגם לנטוע ממזרח ועד ים.

ומי אם לא אנו - כל נערה ונער - נוסיף פה עוד יער אל יערות עם!

(בספר תמונה של סעודת ט

(בספר תמונה של סעודת ט"ו בשבט)

*224*

לקראת קריאה

- מה אתם יודעים על ט"ו בשבט?

- בקטע מוזכר המושג "מעשר" בדקו את משמעותו במילון.

- עתה קראו בעיון.

מה זה ט"ו בשבט? / בנימין יוגב

*224*

למרבה ההפתעה ט"ו בשבט אינו מוזכר כלל בתנ"ך ואין הוא חג נטיעות כלל ושמא אף לא חג בכלל. לראשונה הוא מוזכר "במשנה", כיום שממנו מתחילה שנת המעשר, כלומר שנת המסים החדשה. מט"ו בשבט עד ט"ו בשבט היה על אבותינו האיכרים לתת מעשרות מפרי העצים שגידלו לכוהנים וללויים במקדש וגם לעניים. העונה הזאת של השנה נבחרה כי רוב העצים בשלכת ואין בהם פרי ובעצם בתאריך זה מתחיל תהליך התחדשות העצים לקראת שנת פרי חדשה ולכן מכונה ט"ו שבט בשם: " ראש השנה לאילנות". כאשר הרומאים החריבו את הארץ ואת המקדש והעם גלה והתפזר לארצות שונות כמעט ונשכח התאריך הזה.

מי שהציל את ט"ו בשבט משכחה הם המלמדים ב"חדר". המלמד היה מבקש מתלמידיו להביא ביום זה ל"חדר" פירות. סביב ערמת הפירות הוא נהג לספר להם על ארץ ישראל ולעורר ניצוץ של אהבה וגעגועים לארץ ולפרותיה.

לפני כ-300 שנים, בעיר צפת הנהיגו עריכת סעודה בט"ו בשבט מפירות הארץ. בסעודה נהגו לאכול שלושים מיני פירות, לשתות ארבע כוסות יין ולקרוא בקול קטעים מהתורה ומספרים שחברו חכמי ישראל על העצים והצמחים בארצנו.

(בספר תמונה של סעודת ט

(בספר תמונה של סעודת ט"ו בשבט)

*225*

לפני כמאה שנים, כאשר התחילו החלוצים לחזור לארץ ישראל, היה ברור להם שלא מספיק לאכול פירות אלא יש לנסוע ולגדל עצי פרי. והנה פעם נוספת לקחו המורים את היוזמה בט"ו בשבט. בשנת 1890 הוציא מנהל בית הספר בזיכרון יעקב את תלמידיו לנטיעת עצים. המנהג הלך והתפשט בירושלים, בתל אביב ובמושבות העבריות הראשונות שבנו החלוצים. רעיון נסיעת העצים היכה שורש עד כי נדמה שמנהג זה הוא עיקרו של ט"ו בשבט מימים ימימה. כך, במשך עשרות שנים, הלכו ילדי ישראל עם את, שתיל ושיר בלב לנטוע, והארץ השוממה שמצאו ראשוני המתיישבים הפכה לארץ ירוקה.

בשנים האחרונות הפכה החברה להגנת הטבע את היום והשבוע כולו ל"שבוע שמירת הטבע והסביבה", שבוע של אכילת פיחת ונטיעות ושבוע של שמירה על ארץ יפה.

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בשינויים קלים מתוך אתר מכון "שיטים")

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של יער ירושלים)

1. משמעות התאריך ט"ו בשבט השתנתה במהלך השנים. השלימו בטבלה:

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של יער ירושלים)

הזמן,  משמעות ט"ו בשבט

בימי בית המקדש,  1. -- 2. --

בשנים שהיהודים חיו בגולה,  --

לפני כ-300 שנים,  --

לפני כ-100 שנים,  --

בימינו,  --

2. לפי איזה סדר ארגן הכותב את המידע?

*226*

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של יער ירושלים)

כיצד נוהגים לחגוג את ט"ו בשבט במשפחתכם? ספרו.

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של יער ירושלים)

ציוני זמן

המילים המודגשות במשפטים שלהלן הן ציוני זמן. לדוגמה:

- בשבוע הבא יחול ט"ו בשבט.

- היום שתלתי שתיל, בעוד שלוש שנים השתיל הקטן יהיה עץ גדול.

- קודם לא רציתי לצאת לנטיעות בט"ו בשבט, אבל אחד כך השתכנעתי והסכמתי.

1. התפתחות החג מתוארת בקטע בעזרת מילים שמתארות זמן. מצאו בקטע מילים כאלה וכתבו אותן.

תוכלו להוסיף לרשימה ציוני זמן נוספות שאתם מכירים.

2. ראשי התיבות

א. בקטע מוזכרים ראשי התיבות לקרן הקיימת לישראל - קק"ל.

כפי שכבר ציינו(ראו עמ' 16), בראשי תיבות משתמשים כאשר מעוניינים לקצר שם של אדם או צירוף מילים.

ב. השלימו:

- חז"ל הם ראשי תיבות של --

-סכו"מ הם ראשי תיבות של --

ג. הסבירו: מדוע קוראים לקיצורים אלה בשם ראשי תיבות?

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של יער ירושלים)

כתבו קטע קצר המסביר כיצד שומרת "הקרן הקיימת לישראל" על יערות ארצנו. הקפידו לציין דרכים מגוונות לשמירה על היערות. תוכלו למצוא חומר רב בנושא באנציקלופדיות ובאתר "הקרן הקיימת לישראל" במרשתת.

*227*

כשם שיגעו אבותיי לי

*227*

מעשה באדריאנוס שהיה עובר בשבילי טבריה. ראה זקן אחד שעומד וחופר חפירות ונוטע נטיעות.

אמר לו: זקן, זקן! בן כמה אתה היום?

אמר לו: בן מאה שנה.

אמר לו: אתה זקן בן מאה שנה, עומד וטורח ונוטע נסיעות - וכי סבור אתה לאכל מהן?!

אמר לו: אדוני המלך, הריני נוטע. אם אזכה - אוכל מפרות נטיעותיי; ואם לאו - כשם שיגעו לי אבותי, כך אני יגע לבני.

אמר לו: בחייך, זקן, אם נטיעות שלך עושות פרות בימינו, אתה מאכילני מהם. לימים עשו אילנותיו תאנים.

אמר, הגיעה השעה שאלך אצל המלך.

מה עשה אותוֹ זקן? נטל כלכלה (קערה) ומילא אותה בכורות של תאנים יפות ועלה ועמד בשער פלטין (ארמון) של מלך.

אמרו לו השוערים: מה עסקך? אמר להם: לכנס אצל המלך אני מבקש.

הכניסוהו אצל המלך. כיון שנכנס אמר לו מה עסקך?

אמר לו: אני הוא אותוֹ זקן שעברת עלי ואני חופר חפירות ונוטע נטיעות, ואמרת לי, אם נטיעות הללו עושות פרות בחייך, אתה מאכילני מהם. והרי זכיתי ותאנים הללו מפרותיהם הן.

אותה שעה אמר אדריאנוס לעבדיו: הושיבוהו על כיסא של זהב וטלו הכלכלה(הקערה) מידיו והריקוה ומלאוה דינרי זהב.

אמרו לו עבדיו: וכל כך אתה מכבד לאותו זקן? אמר להם: בוראו מכבדו! - ואני לא אכבדו?

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(מתוך מדרש "ויקרא רבה")

*228*

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של יער ירושלים)

1. בסיפור מסופר על שתי פגישות. היכן מתרחשת כל פגישה?

הפגישה הראשונה

2. מדוע התפלא המלך אדריאנוס כאשר ראה את עיסוקו של הזקן?

3. הזקן מסביר למלך: "כשם שיגעו אבותיי לי, כך אני יגע לבני". למה התכוון בדבריו?

4. לזקן ולמלך יש דעות שונות על הנטיעה. מהם חילוקי הדעות ביניהם?

הפגישה השנייה

5. מדוע השתכנע אדריאנוס שהזקן צודק?

6. במה שונה יחסו של אדריאנוס לזקן במפגש הראשון מיחסו אליו במפגש השני? הסבירו מדוע?

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של יער ירושלים)

בחרו באחד מהנושאים האלה ושוחחו:

1. מה רצה החכם שסיפר את הסיפור ללמד את הקוראים?

2. לפי הבנתכם, באילו תחומים אחרים, חוץ מנטיעות, מוטל על האדם לדאוג לדורות הבאים?

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של יער ירושלים)

עבדו בקבוצות של שלושה וחלקו ביניכם את התפקידים. התאמנו לקרוא בדייקנות ובהנגנה המתאימה את המדרש. תוכלו לקרוא יותר מפעם אחת ולהחליף תפקידים.

מציגים

אם תרצו, הציגו את המדרש לפני הכיתה. השתדלו להשתמש בביטויים מהסיפור.

*229*

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של יער ירושלים)

נדמיין שאדריאנוס קיסר סיפר לבנו על פגישותיו עם הזקן והסביר לו מדוע הוא מכבד אותו. כתבו את דבריו.

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של יער ירושלים)

1. לפניכם ביטויים מלשון הסיפור. התאימו להם הסברים מתוך מחסן המילים:

מחסן מילים:

כעבור זמן, באותו רגע, האם אתה חושב, אלוהים מכבד אותו, באיזה עניין באת?, כמו שהורי עמלו, ארמון המלך, קחו, שעבר.

א. וכי סבור אתה

ב. כשם שיגעו אבותיי

ג. לימים

ד. פלטין של מלך

ה. מה עסקך?

ו. אותה שעה

ז. בוראו מכבדו

ח. שהיה עובר

ט. טלו

2. חלקו את המילים והצירופים שבמשימה 1 לשתי קבוצות:

א. מילים שמשתמשים בהן באותה משמעות בעברית של ימינו.

ב. מילים שמשמעותן השתנתה בימינו.

ג. מילים שממעטים להשתמש בהן בימינו.

בימי שלוט הרומאים בארץ ישראל, נכנסו לשימוש בעברית מילים מהשפה הלטינית, שפת הרומאים. ביניהן הייתה המילה "פלטין" שחכמינו השתמשו בה בסיפור הזה. באותה תקופה נכנסו לעברית מלטינית מילים נוספות שאנחנו מכירים בעברית של ימינו כגון:

קנס, סוליה, טירון, אסלה, ועוד.

*230*

יוזמים נטיעת עצים

*230*

1. בני האדם מרבים להשתמש בעץ, השימוש רב כל כך עד שיערות שלמים נכרתים ומבוראים ורק לעתים רחוקות נוסעים עצים חדשים תחתם. למה חשוב לשמור על העצים?

כדאי לדעת שהעצים משמשים כמטהרי אוויר. הם סופגים רעלים שונים הנפלטים ממפעלי התעשייה, ומעשן כלי הרכב. העצים קולטים בעליהם בעיקר את גז דו-תחמוצת הפחמן, הנוצר מנשימה, משרפה, ומכלי רכב, ופולטים במקומו חמצן, הדרוש לנו לנשימה. לכן מכונים אזורי צמחייה בעיר בשם "ריאות ירוקות". ארגונים רבים בעולם פועלים למען יצירת "ריאות ירוקות" הם דורשים שתכניות לבניית שכונות חדשות יכללו שטחים ירוקים. עצים הגדלים בקרבת שכונות מגורים, גם בולמים רעשי מכוניות ומאפשרים לנו לישון בשקט.

2. שורשי העצים ביער נאחזים היטב בקרקע, ומונעים סחף אדמה הנוצר בעת הגשמים. העצים גם עוצרים חולות נודדים המצויים בדרום הארץ, ומונעים מהם להתפשט ולכסות את היישובים ואת השטחים החקלאיים.

3. היער מועיל גם לבעלי החיים. הם מוצאים בו מסתור. עלי העצים ופחים משמשים למאכל החיות, והציפורים בונות את ביתן בין ענפי העצים. בארצות הברית כורתים מיליונים רבים של עצים מדי שנה ומשתמשים בשטח שנחשף לבניית בתים חדשים. בעצים הכרותים משתמשים לבנות עוד בתים, לייצר רהיטים, לייצר נייר לספרים ועיתונים, לבנות כלי נגינה, ועוד. כריתת העצים גדולה מכמות העצים ששותלים, וכך יש בכל שנה פחות ופחות עצים בעולם.

יש אנשים טובים המנסים לצמצם את הנזק שבכריתת עצים בפעולה למען נטיעת עצים חדשים.

4. בין האנשים שפועלים לשמירת העצים בארצות הברית ידוע הזוג ג'וזף אימהוף ושרה טקטלה. הם יצאו למסע ארוך ומיוחד בכל המדינות בארצות הברית. בכל אזור שאליו הם מגיעים הם שותלים עצים כמו אלה הגדלים במקום. הם אומרים שמטרתם העיקרית היא "לדאוג לכך שגם הדורות הבאים ייהנו מאוויר נקי וממים נקיים".

גם בארצנו פועלת זה עשרות שנים "הקרן הקיימת לישראל" (ובקיצור: קק"ל)

5. להגדלת שטחי היערות בישראל. בזכות פעולתה, מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש לה כיום יותר עצים מאשר היו בה לפני מאה שנים. עובדי "הקרן הקיימת לישראל" מסקלים ומכשירים שטחים חדשים ושותלים

*231*

בשטח עצים שיצמחו ליער כל שנה. בזכות היערות אנחנו נהנים לנסוע בסופי שבוע ובחופשות לבלות ביערות שצמחו, לשחק, לערוך פיקניק ולנוח מהעיר ומרעשיה.

(לפי אתר "הקרן הקיימת לישראל")

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של יער ירושלים)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

1. קראו מפסקה 1 עד פסקה 3. מהם היתרונות בקיום יערות ועצים רבים בעולם? כתבו בנקודות.

2. מדוע מכנים יערות חורשות וגנים בשם "ריאות ירוקות"?

3. קראו שנית את הפסקה השלישית. מדוע מתמעטים היערות בעולם?

4. מהן שתי הדוגמאות שמביא הכותב כדי לשכנע אותנו שאפשר לשמור על קיום העצים?

5. מדוע לדעתכם, חשב הכותב שחשוב להביא את המידע בקטע לידיעת הקוראים?

6. האם לדעתכם הקטע הוא קטע שנכתב כדי לשכנע את הקוראים? נמקו תשובתכם.

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

כבר למדנו שהפועל מציין גם את הזמן שבו התקיימה הפעולה וגם את הגוף (אני; אתם; אתה; הוא וכדומה). כתבו את הזמן ואת הגוף שבו כתוב הפועל במשפטים האלה:

א. "הקרן הקיימת" נטעה יערות רבים בארצנו. הזמן - עבר, הגוף - גוף שלישי (היא)

ב. השתתפתי בנטיעת גינה חדשה בשכונה. --, --

ג. ילדי כיתתנו יצאו לנטיעות בט"ו בשבט. --, --

ד. אני תושב שאסור להגזים בכריתת עצים. --, --

ה. אני מכין מצגת על יערות ארצנו. --, --

1. מחר אראה את המצגת למורה.--, --

*232*

פורים

*232*

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

מה במדור?

- נקרא קטעים ממגילת אסתר ומתפילת "על הנסים" לפורים.

- נבין על מה השמחה בפורים.

- נקרא שיר פורימי משעשע: "ביקור בשושן הבירה" מאת לאה גולדברג ואת השיר "למה אתחפש?" מאת נתן יונתן.

- נערוך פסטיבל גוזמאים.

*233*

מתוך תפילת "על הניסים" לחג פורים:

"...בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה, כשעמד עליהם המן הרשע - ביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד, בשלושה עשר לחודש שנים-עשר הוא חודש אדר, ושללם לבוז. ואתה ברחמייך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו והשבות לו גמולו..."

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

1. תפילת "על הנסים" היא תפילת תודה.

א. על מה המתפללים מודים?

ב. הסבירו, מדוע התפילה נקראת "על הניסים"?

2. א. תפילת "על הניסים" נאמרת גם בחנוכה. ערכו השוואה בין האירועים שהובילו לקביעת החגים. השלימו את הטבלה:

מטרת ההשוואה: למצוא את הדומה והשונה בין האירועים שקדמו לקביעת החגים.

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

תבחינים,  בפורים,  בחנוכה

הגזרה שנגזרה על היהודים,  --,  --

הארץ שבה נגזרה,  --,  --

תגובת היהודים לגזרה,  --,  --

מעשה ההצלה,  --,  --

ב. במה דומה ובמה שונה סיבת החג בכל אחד מהחגים?

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

מנער ועד זקן הוא ניב שפירושו: כולם, בני כל הגילים. השבות לו גמולו הוא ניב שפירושו: הענשת אותו כפי שמגיע לו.

א. באיזה הקשר הם מוזכרים בתפילת "על הניסים"?

ב. תארו אירוע קצר והשתמשו באחד הניבים האלה.

*234*

ביקור בשושן הבירה / לאה גולדברג

*234*

סח הגוזמאי: "בשנה שעברה בשנה שעברה בפורים, נסעתי פתאום לשושן הבירה לשושן היפה בערים. ואסתר המלכה בעצמה, בכבודה, יצאה לקבל את פני, ולחץ את ידי מרדכי בן דודה והמלך סגד לפני.

ויזתא הביא לי שטיח יקרו פרשו באמצע הרחוב, ויצא לקראתי גם המן ואמר: "אני אהיה ילד טוב."

אך אני, כמובן, גרשתיו מפני, ואמרתי: "איני מאמין." והיו אז תשואות אדירות, בני, וכבדוני משמאל ומימין.

ומאז חוגגים בשושן הבירה את החג בהדר ופאר, כי בואי לשושן - זה היה מאורע של עד בעמים ייזכר.

רק חבל מאוד שאותו הסופר לא כתב קורותיי ב"מגלת אסתר"!

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

*235*

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

1. המשוררת מכנה את הדובר בשיר: "גוזמאי הבדאי". נברר את משמעות הכינוי.

א. בדקו במילון את פירוש המילים: א. גוזמה ב. בדיה.

ב. עתה הסבירו את משמעות הכינוי "גוזמאי הבדאי".

2. האם השם "גוזמאי הבדאי" מתאים לדמות שבשיר? הביאן דוגמאות מסיפורו בתשובתכם.

3. הגוזמאי נותן הסבר שונה מהמקובל מדוע חוגגים את חג הפורים עד היום ומדוע המאורע בשושן ייזכר לעד. מה הסביר?

4. מה היא לדעתכם ההגזמה המשעשעת ביותר בשיר?

5. בשיר יש שתי שוחת שבהן מתואר שהגוזמאי חוזר למציאות. העתיקו אותן.

6. הגוזמאי יודע שסיפורו אינו מציאותי. מדוע בכל זאת הוא משמיע אותו? שערו והסבירו.

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

1. בשיר כתוב: "והמלך סגד לפני".

מצאו במילון את פירוש המילה סגד ואת פירוש המילה מסגד.

מה קשר המשמעות ביניהן?

2. בשיר כתוב: "והיו אז תשואות אדירות, בני". היעזרו במילון וכתבו את פירוש הצירוף המודגש.

3. מצאו בשיר צירוף שמשמעותו באופן חגיגי ביותר.

*236*

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

1. אם תרצו, התחלקו לקבוצות והכינו במשותף קומיקס לשיר. כל אחד מחברי הקבוצה יבחר אירוע, יצייר ויציג אותו.

חברו את התמונות השונות ברצף לפי העלילה.

2. אם תרצו תכננו פסטיבל גוזמאים.

היכונו!! היכונו!!

מחר מתקיים בכיתה פסטיבל

מספרי גוזמאות.

הכינו גוזמה והציגו בפני הכיתה.

תוכלו לספר על הרפתקה שהייתה לכם, באפריקה... בדרום אמריקה... בניו יורק, או בקהיר... או בכל מקום אחר.

חשבו על מפגש עם עב"מ, ביקור אצל אישיות חשובה, פגישה עם גיבור... שחקן... זמר מסע בחלל... או כל רעיון אחר.

כל המרבה בבדיה ובהגזמה - הרי זה משובח!

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

*237*

הרפתקאות דוד אריה בג'ונגל הסיבירי / ינץ לוי

*237*

הוצאת זמורה-ביתן

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

לקראת קריאה

קראו בגב עטיפת הספר מה כתב קובי ניב על הספר. איזה מידע על הספר כלול בו?

אם תרצו הביאו לכיתה ספרים ועיינו בכתוב בגב העטיפה של אחד מהם. האם הקריאה בו עוזרת להחלים אם אתם מעוניינים לקרוא אותו?

במהלך הקריאה

בחרו קטעים משעשעים בספר וקראו אותם לפני הכיתה.

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

בחרו באחד או יותר מהנושאים האלה:

1. גוזמה היא סיפור שאינו מתקבל על הדעת, שלא ייתכן שאכן קרה או יקרה.

הביאו דוגמאות לגוזמאות ודוגמאות לאירועים דמיוניים שיכולים להתרחש במציאות.

2. בסוף הספר צפריר אומר: "וינון ואני? - אנחנו עוד רבים, אבל יש ימים שאנחנו גם כמעט חברים."

א. האם התיאור הזה מתאים גם ליחסים ביניכם לבין אחיכם או אחיותיכם? ספרו.

ב. האם התיאור הזה יכול להתאים גם ליחסים בין חברים? נמקו דבריכם.

3. א. קראו שנית בגב עטיפת הספר את דעתו של קובי ניב על הספר. האם אתם מסכימים עמה? הסבירו.

ב. אם אתם מכירים ספרי גוזמאות שכתבו סופרים אחרים, ספרו עליהם.

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

דמיינו וכתבו סיפור "גוזמאי" על הרפתקה במערה סודית.

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

*238*

פסח - חג האביב

*238*

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

מה במדור?

- האביב הוא הזמן לטיולים במבע. נלמד את שירה של נעמי שמר "מצעד האביב".

- נלמד על מצחת פסח מספר שמות ומספר דברים וכן נלמד את הקטע "הא לחמא עניא" מתוך ההגדה של פסח.

- נקרא סיפור עם מהמסורת היהודית: "שתי כובסות בערב פסח".

לשון ושיח

- נתרגל שימוש במילות קישור(קישוריות).

*239*

מצעד האביב / נעמי שמר

*239*

אם יבשו שלוליות ואם פרחו הפרדסים,אם ירשו נוריות את מקומם של נרקיסים,זה סימן שאביב כבר מטייל על הכבישים וחלון יש לפתוח ולסלק את התריסים.

צבעוני עלה בואדי,חמורים רועים בניר,ואני פתאום שמעתי כל ארצי דוברת שיר.

כי כאן האביב הוא בן יומיים כאן האביב ימות צעיר.כל מי שעוד יושב בבית הוא פיסח או נזיר,כן, הוא פיסח או נזיר.

על פסגת הר השלג נעלה ביום כחול וישר לאיילת נתגלגלה במשעול.בחצר בחולתא על הדשא נרדם ומשמה למטה נתקדם עם הירדן.

בחורשת גנוסר, נטפס על עץ תמר,בארבל נגלגל אבנים מראש ההר.

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

*240*

סערה של חולות אז תישאנו עד לסדום - מה נשמע גברת לוט? - היה נעים - היי שלום בין שיחי המלוח לעין גדי נתרחק במפל עם הרוח והמים נשחק. במכתש הכי גדול נמלא בקבוק עם חול עוד מעט, עוד מעט ואנחנו באילת!

כי הצבעוני עלה בואדי וחמורים רועים בניר ואנוכי עד כאן הגעתי אך עדיין לא תם השיר.

זה הזמן חלון לפתוח אל נופי ירוק מרהיב נא לזכור ולא לשכוח פעם בשנה אביב!

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

1. איזו אווירה שוררת בשיר? הוסיפו ציטטות מתאימות בתשובתכם.

2. אילו מסימני האביב מוזכרים בשני הבתים הראשונים?

3. למה מתכוונת המשוררת כשהיא אומרת: "כל הארץ דוברת שיר"?

4. העתיקו את המשפט שמזרז את הקוראים לצאת לטייל?

5. מה הן החוויות המהנות שמצפות לאלה שיוצאים אל הטבע?

6. א. בשיר יש פעלים רבים. העתיקו אותם.

ב. שערו מה תורמים הפעלים הרבים להבנת הרעיון שבשיר?

7. האם אפשר לדעת מהשיר מה יחסה של המשוררת לנוף ולטבע בארצנו? נמקו תשובתכם.

8. מצאו במרשתת תצלומים של המקומות המוזכרים בשיר. התאימו לכל תצלום משפט מהשיר והדביקו במחברת.

*241*

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

גלשו במרשתת והקלידו: "מצעד האביב יוטיוב". האזינו לשיר.

מה דעתכם, האם המנגינה מתאימה לשיר?

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

בחרו באחד המקומות הסמוכים למקום מגוריכם והכינו תכנית לטיול אביב.

- הציעו מסלול ליעד מסוים.

- בדקו מה הם המקומות המעניינים לאורך המסלול.

- כתבו דברי הסבר לכמה מקומות שהמטיילים יעברו בהם.

- כתבו למטיילים הוראות לסוג הלבוש ולציוד שכדאי להביא.

- הכינו תכנית מסודרת(מה תעשו בבוקר, אחר הצהריים, לפנות ערב) כדי שהאנשים ידעו אם הטיול מתאים להם.

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

בחרו באחת מהמשימות האלה:

1. בחרו באחד הנופים שמתארת הדוברת וציירו אותו.

2. הכינו קולז', עבודת אמנות, בנושא "אביב".

הדרכה

קולז' הוא שילוב תצלומים וחפצים בתמונה אחת. בחרו מתוך"גוגל" תמונות ותצלומים של המקומות המוזכרים בשיר, פרחי אביב, ציפורים ופרפרים והדפיסו אותם.

- חשבו על צבעים שהייתם רוצים להבליט, כדי לבטא שעבודתכם עוסקת באביב.

- שלבו את התמונות ואת גזרי העיתונים והדביקו אותם על רבע בריסטול. הערה: אפשר לשלב גם חלקים מצוירים ורקע מתאים.

*242*

בספר שמות פרק יב, פסוקים 26-27 כתוב:

והיה, כי יאמרו אליכם בניכם: "מה העבודה הזאת לכם?"

ואמרתם: "זבח-פסח הוא לה', אשר פסח על-בתי בני-ישראל במצרים, בנגפו את-מצרים, ואת-בתינו הציל..."

פירושי מילים:

זבח פסח -קורבן כבש שהוא קודש לה', שממנו אוכלים גם בני המשפחה.

פסח - דילג.

בנגפו - מלשון מגפה. ה' העניש והמית את בכורי המצרים.

בספר דברים פרק טז, פסוק 3 כתוב:

"לא-תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל-עליו מצות לחם עוני."

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

הא לחמא עניא / מתוך ההגדה של פסח

*242*

יש הנוהגים בזמן קריאת הקטע לפתוח את הדלת כדי לסמל את הרעיון של הכנסת אורחים לחג.

ארמית

הא לחמא עניא, דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים, כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח, השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל, השתא עבדין, לשנה הבאה בני חורין.

תרגום לעברית

זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. כל החפץ יבוא ויאכל, כל הצריך, יבוא ויחגוג את הפסח. השנה כאן לשנה הבאה, בארץ ישראל. השנה עבדים; לשנה הבאה חופשיים.

*243*

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

1. מדוע נקראת המצה "לחם עוני"?

2. א. מה צריך לזכור בליל הסדר?

ב. כיצד צריך לנהוג בעניים ובגלמודים שאין להם משפחה?

ג. מה תקוות היהודים בהלה לפי הקטע?

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

"יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך"

(המשנה, מסכת אבות פרק א, משנה ד)

1. מה הקשר בין אמירה זו לקטע מתוך ההגדה של פסח?

2. עיינו בספר בראשית יח, פסוקים 1-8.

מי במסורת היהודית משמש סמל להכנסת אורחים? ספרו מדוע.

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

השפה הארמית

השפה הארמית היא שפה "אחות" לעברית. העברית, הארמית והערבית שייכות לקבוצת השפות הנקראות "שפות שמיות" על שם בנו של נוח - שם. בעבר הרחוק הייתה הארמית שפה נפוצה כמו האנגלית בימינו.

1. אילו מילים בארמית בקטע אפשר להבין גם ללא תרגום? הסבירו מדוע.

2. כתבו גם אתם משפט והשתמשו בצירוף לחם עוני.

על מי שאוכל מזון מועט אפשר לומר שהוא אוכל "לחם עוני". לדוגמה: לצערנו, יש ילדים רבים האוכלים לחם עוני כל השנה.

*244*

שתי כובסות בערב פסח / סיפור עם

*244*

לפני שנים רבות חיו במדינת טוניסיה שתי גיסות, האחת עשירה והשנייה ענייה. הגיע חודש ניסן, קרב חג הפסח, והעשירה קנתה בגדי מחלצות, צבעה את ביתה ומילאה אותו בכל טוב וכבש לסעודת החג קשור לפני דלתה. ולעמיה אין כסף לקנות את מצרכי החג, אפילו לקנות מצות לא השיגה ידה, אך את מצוות החג לא תפר. ניקתה וצחצחה את ביתה הדל ונטלה את הבגדים הבלואים לכבסם בנהר, כי אמרה בלבה, "לא נסב לליל הסדר בבגדים מלוכלכים שדבק בהם חמץ."

הולכת היא לעבר הנהר, נאנחת ונזכרת כי מדי שנה נשנה הדבר. גיסתה העשירה שולחת לה מצות שרופות, שאריות ירקות ובגדי סמרטוטים לילדים... והיא בושה ונכלמת, לא מוצאת עוז בנפשה להגיד לגיסתה הגאה כי אינה זקוקה לנדבתה.

ישבה הענייה על שפת הנהר והתחילה מכבסת. מלבינים הבגדים הבלואים מכוח ידיה וממי הנהר. נושאת הכובסת עיניה למרום, והנה למולה איש זקן, עיניו טובות וזקנו יורד לו על חזהו.

"מה את עושה, בתי?" שואל הזקן.

"מכבסת," משיבה האישה.

"קנית מצות לפסח?"

"כן," היא משיבה.

"אשר לא היה - יהיה!" אמר והוסיף לשאול: "המוכן ביתך וצבוע?"

"כן. אשר לא היה - יהיה!" סיים הזקן את דבריו והלך.

אספה האישה את הבגדים ופנתה לשוב לביתה. קרבה לבית ונעצרה נדהמת: הבית צבוע, ובפתחו קשור כבש. בהיכנסה מצאה בית מלא כל טוב, מצות, ירקות ויין,

*245*

ובארון - בגדים חדשים לחג. "הביתי הוא זה?" קראה בשמחה. אספה את ילדיה ושמחו גם הם עמה. מיד נטלה מגש מלא כל טוב ושלחה לבית גיסתה.

קיבלה העשירה את המגש ותמהה: "מנין כל הטוב הזה?" מיהרה לחקור ולדרוש לפשר הדבר.

כשבאה לבית גיסתה הענייה, גבר תמהונה שבעתים. במקום הבית העלוב והדל, מצאה בית נאה ומלא כל טוב. חקרה את גיסתה, "מנין כל השפע הזה?" וזו סיפרה לה:

"הלכתי לנהר עם בגדינו הבלואים, ישבתי וכיבסתי, הופיע שם זקן אחד, שאל שאלות, ואני עניתי. חזרתי לביתי, והנה כל טוב."

שמחה העשירה בלבה, מיהרה לביתה, אספה פה ושם בגדים בלואים ואצה רצה לנהר. ישבה על שפת הנהר, כיבסה ונאנחה. לפתע צץ הזקן לפניה ושאל: "מה את מכבסת, בתי?"

"את בגדי ילדי המסכנים," נאנחה האישה.

"קנית מצות לפסח?"

"לא."

"אשר לא היה - יהיה!" אמר הזקן ושאל: "קנית כבש לסעודת החג?"

"לא."

"אשר לא היה - יהיה!" והוסיף לשאול: "המוכן ביתך וצבוע?"

"לא."

"אשר לא היה - יהיה!" סיים דבריו ונעלם.

השאירה העשירה את הבגדים ונחפזה לשוב לביתה, תאבה לראות את העושר הרב שנוסף לה. ומה היא רואה? הכבש איננו, המצות שרופות, והבית ריק. ובבית הענייה חגגו את ליל הסדר בשמחה, ודלתה פתוחה לכול.

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

*246*

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

1. קראו שנית את פסקת הפתיחה.

א. מתי מתרחש הסיפור?

ב. מי הן הדמויות המוזכרות בפתיחה?

ג. מה ידוע על כל אחת מהדמויות מהמסופר בפתיחה?

2. כאשר האישה הענייה מכבסת את בגדיה בנהר מופיעה דמות נוספת בסיפור. כיצד אפשר להבין שהדמות הזאת היא דמות פלאית?

3. הזקן שהופיע משתמש במשפט הקסם: "אשר לא היה יהיה". הסבירו אותו במילים שלכם.

4. מדוע הגיעה הגיסה העשירה לנהר?

5. על כל אחת מהגיסות נאמר שהיא "נאנחת". במה שונות האנחות?

6. במה שונות תכונות האופי של שתי הנשים?

7. מה רצה מספר הסיפור ללמד את בני האדם?

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

1. מצאו בתחילת הסיפור ביטויים נרדפים לביטויים שלהלן:

א. בגדי פאר והדר; ב. לא היה לה כסף לקנות; ג. מתביישת

2. בסיפור כתוב שהאישה הענייה "לא מוצאת עוז בנפשה", כלומר אינה מעזה. כתבו על מקרה קצר והשתמשו בצירוף הזה.

3. א. הסבירו את פירוש המילה תאבה לפי הקשרה במשפט: "תאבה לראות את העושר הרב".

ב. בדקו במילון את השערתכם. (שימו לב, תאבה היא מילה בלשון נקבה, ועליכם לבדוק את פירוש המילה בלשון זכר: תאב.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

1. האם אתם מכירים מעשיות אחרות שמתרחשים בהן מעשי פלא? ספרו זה לזה.

2. התכוננו וספרו את סיפור שתי הנשים מחדש במילים שלכם ושבצו בו את המשפטים האלה:

בושה ונכלמת, אפילו לקנות מצות לא השיגה ידה, גבר תמהונה שבעתיים, תאבה לראות את העושר הרב

*247*

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

*247*

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

מה במדור?

- נקרא את "לזכור ולעולם לא לשכוח".

- נקרא את "כך התחיל אסונם של היהודים" מאת חיה אבירם.

- נקרא את הריאיון העיתונאי "לספר את הסיפור".

- נקרא על אישיותו המיוחדת של יאנוש קורצ'ק במידע "דרכו האחרונה של יאנוש קורצ'ק וחניכיו" מאת יהושוע פרלה ואת השיר "דרכו האחרונה" מאת אנדה עמיר.

*248*

לזכור ולעולם לא לשכוח

*248*

"תקופת השואה" היא כינוי לשנים שבהן כמעט כל יבשת אירופה נכבשה על ידי גרמניה הנאצית. במילה שואה משתמשים כדי לתאר את האסון הנורא שפקד את העם היהודי, כאשר כשישה מיליון יהודים נרצחו על ידי הנאצים. הכנסת הראשונה קבעה את יום כ"ז בניסן, היום שבו החל מרד גטו ורשה, כ"יום הזיכרון לשואה ולגבורה", ובשנת 1955 חוקקה את "חוק יד ושם". החוק קובע שתפקיד מוסד "יד ושם" הוא להנציח את ששת מיליוני היהודים שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם. בארכיון "יד ושם" נאספו עדויות שהוקלטו על ידי ניצולי השואה ואוסף של תצלומים מתקופה זו. יש במקום מרכז למידה שאליו באים תלמידים, חיילים וסטודנטים מכל רחבי האיץ והעולם ללמוד על תקופת השואה.

את המעטים שסיכנו את חייהם והסתירו יהודים בביתם מפני רודפיהם הנאצים אנחנו מכנים בשם חסידי אומות העולם. לכבודם הקימו ב"יד ושם" את "שדרת חסידי אומות העולם" ואת "גן חסידי אומות העולם".

(מעובד על פי מקורות שונים ועל פי אתר "יד ושם")

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

1. א. באיזה תאריך מציינים את יום השואה והגבורה?

ב. מדוע בחרה הכנסת בתאריך הזה?

2. מדוע מכנים את שנות השלטון הנאצי במדינות אירופה "תקופת השואה"?

3. מה תפקידו של מוסד "יד ושם"?

4. א. מי הם "חסידי אומות העולם"?

ב. לפי הכתוב, כיצד מוקיר העם היהודי את מעשיהם של חסידי אומות העולם?

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

1. ספרו אם אתם מכירים דרכים נוספות להנצחת קורבנות השואה?

2. אם אתם יודעים מה עוד עשתה מדינת ישראל למען "חסידי אומות העולם", ספרו.

*249*

כך התחיל אסונם שם היהודים / חיה אבירם

*249*

למעלה מחצי מיליון יהודים חיו בגרמניה לפני עלות הנאצים לשלטון. הם נהנו מחיים טובים והיו להם זכויות שוות כמו לשאר תושבי גרמניה. הם היו מדענים ורופאים, סופרים ומשוררים, שחקנים ובמאים, עורכי דין ובעלי עסקים משגשגים. הם שירתו בצבא הגרמני והיו נאמנים לגרמניה. מצבם השתנה לרעה כאשר המפלגה הנאצית עלתה לשלטון. הנאצים עוררו שנאה כלפי היהודים. הם יצאו בהכרזה שהיהודים הם אויבי גרמניה ולכן יש להפלות אותם לרעה. הנאצים חוקקו חוק האוסר לקנות בחנויות ששייכות ליהודים והכריזו עליהם חרם. משמרות של נאצים במדים, לעיתים חמושים ברובים עמדו לפני כל חנות בבעלות יהודית ומנעו כניסת קונים גרמנים. ברחובות עברו משאיות מקושטות בשלטים ורמקולים מהם קראו חיילים נאצים סיסמאות "להתגונן ולא לקנות אצל יהודים". הנאצים גם פיטרו מורים יהודים שעבדו בבתי הספר, גירשו את המדענים היהודים מהאקדמיה למדעים, אסרו על יהודים להשתייך לארגוני ספורט, להיכנס לבריכות שחייה, להיכנס לבתי קפה, למסעדות ולבתי קולנוע. על לא יהודים נאסר לקנות בחנויות של יהודים או להיעזר ברופא יהודי.

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

(בספר תמונה של חיילים נאצים עומדים בפתח כולבו יהודי גדול בברלין בירת גרמניה. הם נושאים שלטים שאוסרים לקנות אצל יהודים.)

*250*

בסרט "הכישרון לחיות" (קיימת הערה בתחתית העמוד) המספר את סיפור חייו של העיתונאי והסופר שרגא הר-גיל ז"ל בגרמניה מופיעה התמונה שמשמאל. וכך סיפר שרגא: "עם סיום שנת הלימודים השנייה בגן, הוחלט להזמין צלם שיצלם תמונה קבוצתית של הילדים. כולנו יצאנו החוצה לגן הציבורי, נעמדנו בשורה, לפעמים כמה ילדים חיבקו אחד את השני כחברים, ואז פתאום באה אלי הגננת ואמרה: אתה לא! אתה ילד יהודי! וסובבה אותי עם הפנים לקיר, כך שרק יראו את החלק האחורי שלי, כי אני ילד יהודי ואסור לי לקלקל את התמונה".

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(הערה בתחתית העמוד: במאי: אמיר הר-גיל 2004)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

1. השלימו: בקטע יש השוואה בין שתי תקופות: בין -- לבין התקופה --

2. כיצד השתנה מצבם של היהודים בגרמניה אחרי שהנאצים עלו לשלטון?

3. התבוננו בתצלום שבעמוד הזה וקראו שנית את ההסבר הנלווה.

כיצד מרגיש ילד שכך מתייחסים אליו?

4. א. האם התצלום וההסבר במסגרת בעמוד הזה חשובים בעיניכם? נמקו.

ב. מה מוסיפים התצלום וההסבר להבנת הקטע המרכזי שבעמוד 249?

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

אם קראתם סיפור או ספר שמיועד לילדים בנושא השואה. ספרו לפני הכיתה.

*251*

לספר את הסיפור / אביגיל יצחקי

*251*

"אני ניצול שואה. משפחתי גרה בהולנד. כאשר כבשו אותה הנאצים, הם שלחו אותי עם אחי למחנה הריכוז ברגן-בלזן," מספר פרופסור יוסף יואכים, מדען בכיר באוניברסיטת תל אביב. היה איתנו במחנה הרב דסברג, שהיה הרב הראשי של הולנד. הוא גילה שאני מתקרב לגיל שלוש-עשרה, והחליט שהוא חייב לערוך לי טקס בר-מצווה.

באותו זמן לא כל כך הבנתי מדוע זה חשוב, אבל עכשיו אני מבין שהוא רצה לעודד את האסירים בצריף. היה לו ספר תורה קטן מאוד, שהוא לקח עמו בכיס מעילו למחנה הריכוז. מהספר הזה קראתי ולמדתי בלילות עד שהייתי מוכן לטקס. הרב ערך לי את טקס בר-המצווה בצריף ואחרי הטקס אמר לי, "שמור אצלך את ספר התורה, כי לך יש יותר סיכוי לצאת בחיים מפה. רק תבטיח לי שתספר את הסיפור על הטקס ועל סבלנו." לאחר חודשיים רצחו אותו הנאצים. כשהיה בן ארבע-עשרה שוחררו יוסף ומשפחתו מהמחנה בגלל היותם בעלי דרכון זר, והם עלו לארץ ישראל. את ספר התורה הזעיר נשא עמו יואכים לכל מקום. "כשהנכדים שלי גדלו, הראיתי להם את ספר התורה, סיפרתי להם את סיפור חיי, ובנינו יחד ארון קודש זעיר לספר," מספר פרופסור יואכים. "אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי, היה אצלי בבית וראה את ארון הקודש ואת ספר התורה. סיפרתי את הסיפור, והוא ממש נפעם. הוא אמר שהוא נפעם גם כיהודי וגם משום שאמו ניצולת שואה, והוא רוצה לחשוב מה לעשות כדי לספר את הסיפור בפומבי.

"לאחר כמה חודשים שאל אותי אילן אם אני מסכים שהוא "קח את ספר התורה עמו לחלל ויציג את זה בתור משהו שמייצג את כל העם היהודי. הסכמתי. העברתי לאילן גם את הזיכרונות שכתבתי בשנים האחרונות. הוא קרא את זה ומאוד התרגש, כי פתאום הוא גילה שאת כל מה שאני מתאר חוויתי כשהייתי בגיל של הבן שלו. הוא נתן גם לאסטרונאוטים האחרים שיצאו עמו לקרוא את מה שכתבתי."

ספר זיכרונותיו של פרופסור יואכים הוא תיעוד מרתק על החיים הקשים במחנה הריכוז. הוא ואחיו נאלצו לעבוד בחטיבת עצים והתקיימו ממנה יומית של פרוסת לחם דקיקה וממרק דל שנתנו להם הגרמנים. "בחורף שכבתי, והיה לי קר מאוד, רגלי היו קפואות וחבושות, והן כאבו."

*252*

בתחילת המלחמה נשארה משפחתו באמסטרדם,בירת הולנד, וסבלה שם מהגזרות שהטילו הנאצים על יהודי העיר. בתחילת שנת 1942 הועברה המשפחה למחנה העבודה וסטרבורק, ולאחר כשנה הופרדו שני האחים מהוריהם והועברו למחנה הריכוז ברגן-בלזן שבגרמניה. לפני שנפרד מעליהם, הורה האב ליוסף לשמור על אחיו הצעיר ולהיות לו לאב ולאם. "הייתה לאמירה הפשוטה והקצרה הזאת השפעה עצומה עלי," כותב פרופסור יואכים בזיכרונותיו. "זו כנראה הסיבה שנותרתי בחיים."

ביקור מפתיע באמצע טקס בר-המצווה

וממשיך פרופסור יואכים ומספר: "לילה אחד במחנה לא יכולתי להירדם, הייתי נרגש. היה זה יום בר-המצווה שלי. מישהו בא וקרא בשמי בלחש. התלבשתי וניגשתי לשולחן שעמד בצריף. עמד שם הרב דסברג וחיכה לי עם אנשים רבים מהמחנה, שהטריחו עצמם לקום שעה מוקדם מהרגיל. היו שם ארבעה נרות על השולחן, שניים בכל צד, וביניהם ניצב ספר התורה. שמיכות נתלו על החלונות כדי לאטום אותם כך ששומרי המחנה לא יוכלו לראות מבחוץ מה שנעשה בצריף.

"התחלנו בתפילותינו. לפתע נשמעה נקישה על הדלת. קפאו כולנו, וכמה מהאנשים נעלמו בין שורות המיסות. מישהו ניגש לדלת ופתח אותה. משב של אוויר קר פרץ לתוך החדר הסגור וגרם לרגלי לפעום מכאב. מישהו קרא בשמי. הייתה זו אמי, שהצליחה בחשכת הלילה להגיע לצריף שלי. ניגשתי אליה לפתח הצריף. היא אמרה לי שקודם ביקרה את אבי ואחי, ששכבו בצריף החולים של המחנה, ואחר כך הגיעה אלי. היה אסור לאישה להיכנס למחנה הגברים. היא רצתה להיכנס לצריף, אבל האנשים פחדו להכניס אותה, כך שהיא נאלצה לנסות להקשיב מבחוץ.

"המשכנו בתפילותינו, ואז ספר התורה נפתח, ואני נתבקשתי לקרוא בתורה. הספר שקראתי ממנו היה הספר הזעיר שהרב דסברג הביא עמו למחנה. זכרתי את השיעורים הסודיים שקיבלתי ממנו, ואחרי שקראתי, חשבתי שפתאום אני צריך להרגיש כמו גבר. כולם חייכו אלי ושמחתי כל כך עד שאפילו לא שמעתי את הדרשה הקצרה שנשא הרב. אחד ממכה נתן לי פריסת לחם עם חתיכת נקניקייה, ואחר נתן לי חתיכת שוקולד וחפיסה מיניאטורית של קלפי משחק. הרב בירך אותי, ומכל הצדדים שמעתי קריאות "מזל טוב, יוסף, מזל טוב!"

*253*

"ואז שמענו את המשרוקית של הגרמנים וסיימנו במהירות את תפילותינו. יצאתי לאמי, שנשקה לי והעניקה לי חצי מנה שבועית של לחם וזוג כפפות מפלנל שהוברחו מבית המלאכה. ליוויתי אותה עד לשער וחזרתי לנקות את הצריף עם יתר הנערים. כך הפכתי להיות בר-מצווה."

רכבת אל החופש

בבוקר אחד בסוף שנת 1944 נקראו האחים אל מפקד מחנה הריכוז. הוא שאל אותם מדוע לא דיווחו על כך שהם אזרחי סן-סלוודור. התברר להם, כי דודם העשיר, שהצליח להימלט לשוויץ, קנה לכל בני המשפחה דרכונים (שהיו מזויפים) של מדינה בדרום אמריקה. בזכות הדרכונים האלה שוחררה המשפחה ממחנה הריכוז שלושה חודשים לפני תבוסת הנאצים, ובניה הועלו על רכבת שהובילה אותם לתחנת הגבול עם שוויץ. ברכבת ראו אדם רזה, חלוש ומלוכלך, שזחל על ארבע בקרונות, וכאשר פגש בהם, החל לבכות. היה זה אביהם. האב המשיך לחפש ברחבי הרכבת עד שמצא גם את אמם. אחרי שעברו גלגולים נוספים, עלו בני המשפחה לארץ ישראל. יוסף קיים את הבטחתו לרב דסברג, שנספה, "לספר את הסיפור". הוא מסר לידיו של אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, את ספר התורה. אילן לקח את הספר אל החלל החיצון.

במהלך הטיסה בחלל פנה אילן רמון בשידור חי אל אזרחי ישראל וליהודי העולם. הוא תיאר את לקיחת ספר התורה עמו לטיסה, מאסון השואה אל זוהר החלל, כסמל לתקומת העם היהודי. בין היתר, אמר אילן: "אין מקום טוב יותר להביע בו את אחדות בני האדם בעולם מאשר בחלל. כולנו בני אדם, ואני מאמין שרובנו, אולי כמעט כולנו, בני אדם טובים..."

לסיפור המעבורת היה סוף עצוב. מעבורת החלל "קולומביה", שממנה שידר אילן רמון ליהודי העולם, התפרקה בשובה מהחלל אל כדור הארץ, ואילן נספה עם ששת חבריו למסע.

(מעובד מתוך ynet, "ממחנה ריכוז לחלל החיצון")

*254*

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

בחרו באחד מהנושאים הבאים:

1. "כך הפכתי להיות בר-מצווה". כתבו את חוויותיו של הילד יוסף יואכים.

הדרכה

- בקשו מהמורה עותק של הכתבה. סמנו בעותק את הקטעים המתארים את השיעורים הסודיים, את ארגון הסקס ומהלכו הסקס, ההפתעה בטקס, ההתרגשות של הילד. היעזרו במשפטים שסימנתם בזמן הכתיבה.

- הקפידו לכתוב לפי סדר האירועים בלשונכם.

- כתבו בגוף ראשון. תוכלו להתחיל כך: "שמי יוסף יואכים. טקס בר המצווה שלי התקיים במחנה הריכוז ברגן בלזן...."

- לאחר שתסיימו את הכתיבה עיינו בהדרכה בעמוד 15 בחלק לאחר הכתיבה ופעלו לפי הכתוב.

2. ספרו את הסיפור מחדש תחת הכותרת: "גלגוליו של ספר תורה זעיר."

3. אפשר לשער שהסיפור הוא פרי ריאיון עיתונאי עם פרופסור יוסף יואכים. חברו עשר שאלות ששאל המראיין והתשובות להן נמצאות בסיפור (למשל, מי נכח בטקס בר-המצווה שלך במחנה? מה קרה לבני המשפחה האחרים שלך?) היעזרו בהדרכה בעמוד 166.

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

1. השלימו את המשפטים האלה:

מחסן מילים: בחשכת, נפעם, זעיר, מרתק

- כאשר קראתי את סיפורו של יוסף יואכים הייתי ממש --

- יוסף שמר מכל משמר את ספר התורה ה --

- ספר זיכרונותיו של יוסף הוא תיעוד -- על החיים הקשים במחנה.

- אמי הצליחה -- הלילה להגיע לצריף שלי.

2. מסופר שהרב דסברג נספה - מה הקשר בין המילה "נספה" למילה "סוף"?

*255*

דרכו האחרונה של יאנוש קורצ'ק וחניכיו / יהושוע פרלה

*255*

באחד הרחובות של גטו ורשה, ברחוב שיאנה 16, נמצא בית היתומים בהנהלת הסופר הפולני היהודי הנודע יאנוש קורצ'ק. יאנוש קורצ'ק (ששמו האמיתי הוא גולדשמידט), רופא לפי מקצועו, הקדיש את כל חייו לחינוך ילדים. הוא כתב ספרים נפלאים על ילדים ולמען ילדים. הוא ריפא ילדים והיה מנהיגו של בית היתומים, ששמו יצא לתהילה לא בוורשה בלבד, אלא בפולין כולה. מאתיים ילדים בערך, יתומים מאב ומאם, התחנכו בבית זה. בזמן שהגרמנים שלטו בפולין, רעבה העיר ורשה ללחם, אבל קורצ'ק היה משיג מזון למען ילדיו מתחת לאדמה. הם היו רחוצים וחפופי ראש, לבושים נקי, אכלו לשובע, ישנו ביצועים נקיים. והם קיוו ככל היהודים, כי יראו במפלתם של הגרמנים הנאצים. והנה נפלה הגזרה החשוכה על גירוש כל יהודי ורשה, והקורבנות הראשונים היו - הילדים.

יאנוש קורצ'ק היה מוכן לאסון. הגיעו אליו ידיעות מפנימיות אחרות שמהן הוציאו הגרמנים את הילדים, ללא השגחה, ללא אב וללא אם - ללא מים

וללא פרוסת לחם - והובילום ברכבות אל מותם.

יום או יומיים לפני כן נודע ליאנוש קורצ'ק שהגרמנים מתכוונים לפנות את בית היתומים שניהל בגטו ורשה. לפני שהתחילה ההתנפלות על בית היתומים, ציווה יאנוש קורצ'ק על כל הילדים להתרחץ מראש ועד כף רגל, ללבוש כותונות וחולצות נקיות. לכל ילד ניתנה שקית עם לחם ובקבוק מים. הרוצחים הנאצים פרצו לבית היתומים וירו לכל עבר. רבים נהרגו. הרוצחים פקדו על כולם "קדימה צעד!"

לא ידוע אם יאנוש קורצ'ק גילה לילדים למה עליהם להתכונן ולאן מובילים אותם. וכך, צעד יאנוש קורצ'ק ללא כובע, חגור חגורת עור, נעול מגפיים, גופו כפוף ומעוקם ומחזיק בידו של ילד וצועד קדימה. אחריו צועדות אחיות אחדות, חגורות בסינרים לבנים, ואחריהם מאתיים הילדים, שראשיהם רק עתה נחפפו. את הילדים הקיפו מכל הצדדים שוטרים גרמנים נאצים. בינתיים נודע במשרדי הקהילה היהודית על המתרחש בבית היתומים. התחילו לרוץ לטלפן, ביקשו להציל את יאנוש קורצ'ק לפחות. האיש הגדול והאציל הזה הודה יפה לאנשי הקהילה והלך עם ילדיו. יאנוש קורצ'ק וחניכיו נספו בשואה.

*256*

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

1. בזכות מה קנה יאנוש קורצ'ק את פרסומו בפולין ובעולם כולו?

2. לפי מה מהכתוב אפשר לראות את דאגתו של יאנוש קורצ'ק ואת רגש האחריות שחש לילדי בית היתומים?

3. א. כיצד התנהגו הילדים כשגורשו מבית היתומים אל הבלתי נודע?

ב. מה עזר להם להתנהג כך?

4. ראשי הקהילה היהודית רצו להציל את יאנוש קורצ'ק, אבל הוא סירב וגורש יחד עם ילדי בית היתומים. מה אפשר ללמוד על האיש מההחלטה הזו?

5. מה אתם יודעים על הנצחת שמו של יאנוש קורצ'ק בישראל?

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

1. הסבירו את המילה המודגשת לפי הקשרה במשפט:

א. ישנו ביצועים נקיים.

ב. מה פירוש הצירוף עלה על יצועו?

2. בפסקה האחרונה כתוב: "בינתיים נודעב משרדי הקהילה היהודית..."

א. מה פירוש המילה המודגשת, במה נעזרתם כדי להבנה?

ב. מהו שורש המילה קהילה?

ג. אילו מילים נוספות אתם מכירים משורש קה"ל? כתבו אותן.

3. בסיפור כתוב: "יאנוש קורצ'ק ללא כובע, חגור חגורת עור, נעול מגפיים, גופו כפוף ומעוקם, ומחזיק בידו של ילד וצועד קדימה." על האחיות כתוב שהן "חגורות בסינרים לבנים".

השלימו לפי הדוגמה:

א. הוא חבש כובע רחב. הוא היה הבוש כובע רחב.

ב. היא נעלה סנדלים לבנים. והייתה -- בסינור --

ג. פחד גדול אחז בו, כששמע את נביחות הכלב. הוא היה --פחד כששמע את נביחות הכלב.

ד. העמיסו על העגלה רהיטים ישנים. הרהיטים ישנים -- על העגלה.

*257*

דרכו האחרונה / אנדה עמיר

*257*

הוא הלך לפניהם כה שקט, כמו לחג כיון צעדיו. "אנה-אן זה נלכה כעת?" - שואלים ותמהים ילדיו. "אנחנו יוצאים לחופשי ראו, השער נפתח לרווחה. לא לבכות! רק לשיר, רק לשיר שירי חג ושירים של שמחה!" והכביש התפרש כמו מלבד לרגלי ילדים יחפים, השרים: "איננו לבד יוצאים לנופים היפים. כי הדוקטור, הוא לאיעזוב ילדיו; הוא הולך עם כולם, הוא אתנו צועד, עד הסוף, הוא אתנו, לעד, לעולם."

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

פסל לזכרם של של יאנוש קורצ'ק וחניכיו שנספו על ידי הנאצים. פיסל: בוריס סקצ'יאר הפסל נמצא ב"יד ושם" בירושלים.

*258*

שמונה בעקבות אחד/ימימה אבידר טשרנוביץ, הוצאת כתר

*258*

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

לקראת קריאה

1. ספרו כיצד אתם בוחרים ספר לקריאה.

2. קראו את הכתוב על גבי העטיפה האחורית. האם הכתוב עורר בכם עניין לקרוא את הספר? הסבירו.

המכתב לקוראים וההקדמה

1. הסופרת מצאה לנכון לכתוב לכם מכתב. קראו אותו בעמודים 7-9.

א. מה למדתם מהמכתב על התקופה שעליה מסופר בספר?

ב. מה עורר את הסופרת לכתוב את הספר?

2. קראו את "מעין הקדמה" בעמודים 10-15.

א. אילו פרטים חשובים מספר חגי על עצמו?

ב. מה מוסיפה ההקדמה להבנת התקופה שבה מסופר בספר?

קוראים בקול רם

1. בחרו וסמנו בעזרת סימנייה:

א. קטעים מותחים בעלילה.

ב. קטעים משעשעים.

קראו אותם בקול רם לפני הקבוצה או לפני הכיתה והסבירו מדוע בחרתם בהם.

*259*

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

הציעו נושאים לדיון או בחרו מהנושאים הבאים:

1. האם תכללו את הספר ברשימת הספרים האהובים עליכם? נמקו דבריכם.

2. אילו הייתם מחליטים להמחיז את הספר, איזה תפקיד הייתם רוצים לקבל? נמקו תשובתכם.

3. על העטיפה הקדמית כתוב: "עיבוד מחדש".

א. למה הכוונה במילים עיבוד מחדש?

ב. שערו, מדוע הסופרת מצאה לנכון לעבד מחדש את הספר?

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

כתבו את דעתכם על הספר.

הדרכה

תוכלו לכתוב לפי הדגם הזה:

קראתי את הספר... מאת... הספר מספר על ... הדמות שחיבבתי בספר במיוחד היא ... מכיוון ש הספר עורר בי מחשבות... התרגשתי כאשר... הייתי במתח כאשר... צחקתי כאשר... התעצבתי כאשר...

לסיכום, נהניתי לקרוא את הספר כי...

אין צורך להתייחס לכל הנקודות.

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

*260*

יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל

*260*

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

מה במדור?

- נקרא את הקטע: "מעלים את זכרם".

- נקרא את השיר "פעם אחת היה" מאת רעיה התיק שכותבת אם על בנה שנפל ואת הסיפור "נרקיסים למזכרת " מאת יוסי מרגלית.

- נלמד על הנצחת הנופלים במערכות ישראל בשמות יישובים מאת שולמית פרידור.

- נקרא על המרגל אלי כהן שהוצא להורג בסוריה.

לשון ושיח

- נמשיך ללמוד על ציוני זמן.

*261*

מעלים את זכרם

*261*

ביום הכרזת המדינה פרצה מלחמה בין צבא הגנה לישראל ובין צבאות ערב, מלחמה זו מכונה "מלחמת העצמאות". זו הייתה מלחמה קשה למדינת ישראל. לצד הניצחון היא הביאה גם להרבה משפחות שאיבדו בקרבות קרוב משפחה במלחמה. כך היה גם במלחמות אחרות שבהן נלחמו חיילי צבא ההגנה לישראל. יום הזיכרון הוא יום אבל לאומי. ביום הזיכרון מעלים את זכרם של חיילי ישראל שנפלו במלחמות, מבקרים את קבריהם ומספרים את מעשי הגבורה שלהם. לצד הצער על החללים, אנו חוזרים ומזכירים לעצמנו כי הם נלחמו כדי להבטיח לכולנו עצמאות וביטחון. משום כך קבעו שיום הזיכרון יתקיים בערב יום העצמאות, כלומר ביום שלפניו. עם הישמע הצפירה לסיום יום הזיכרון נפתחות חגיגות יום העצמאות.

(מעובד מתוך "האנציקלופדיה הראשונה שלי", הוצאת כינרת)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

1. א. במה שונה אבל פרטי מאבל לאומי?

ב. אחת הדרכים להנציח את הנופלים היא קביעת "יום זיכרון לאומי". ספרו על דרכים נוספות להנצחת הנופלים.

2. אילו עובדות מביא הכותב כדי להסביר מדוע מציינים את יום הזיכרון?

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

(בספר תמונה של אנדרטת זיכרון לנופלים)

*262*

פעם אחת היה / רעיה הרניק

*262*

פעם אחת היה...כך מתחילים סיפורים רבים. גם הסיפור הזה מתחיל ככה: פעם היה לי בן ושמו גוני. עכשיו אני חושבת עליו כל הזמן בגאווה ובעצב.

אנשים אומרים לי: גוני נהרג כגיבור. אבל אני יודעת: הוא חי כגיבור, הוא תמיד עשה את מה שחשב שצריך לעשות.

למה נהרג גוני, הילד היפה שלי?!כי הוא אהב את מולדתו והוא אהב את חבריו וחשב שהוא אחראי לפקודיו.

הוא לא נהרג כי שנא ערבים, והוא לא נהרג כי רצה להיות גיבור הוא נהרג בגלל האהבה לארץ היפה הזאת שבה טייל כילד וכנער, ולצבא שחשב שהוא הטוב מכולם. ולסיירת ולחולייה שהאמין בהם.

זה סוף עצוב לסיפור אמיתי. זה סוף עצוב לגוני ולי, אבל לא לכם, ילדים. גוני רצה שתחיו בשקט ובשלוה, שתגדלו בשמחה כמו שהוא גדל, שתלכו לגן ולבית הספר ותטיילו בארץ ותאהבו אותה.

ושיהיה שלום עליכם ועל כל ישראל. ואם יהיה שלום ולא יהיו עוד מלחמות, אז הסיפור על גוני יהיה כמו אגדה. משהו שזוכרים - כמו חלום, כמו שיר.

(מתוך דבריה של רעיה הרניק על גוני בנה)

גוני היה מפקד סיירת גולני ונפל בקרב על הבופור ביוני 1982.

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

*263*

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

1. א. שם השיר הוא: "פעם אחת היה". איזה סוג של סיפורים מתחיל בצירוף: "פעם אחת היה"?

ב. למה אתם מצפים כאשר אתם קוראים את השם?

2. קראו את השיר.

האם יש התאמה בין הציפיות שלכם לתוכן השיר? הסבירו.

3. מצאו שורות שמספרות על חייו של גוני ושורות שמספרות על מותו. בחרו שלושה משפטים ושבצו בטבלה:

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

טור א - יש בשיר שורות על חייו של גוני --, --, --

טור ב - יש בשיר שורות על מותו של גוני --, --, --

4. רעיה הרניק אמו של גוני עצובה, אבל גאה בו. על מה גאוותה?

5. במה שונה האמירה: "הוא חי כגיבור" מהאמירה: "הוא לא נהרג כי רצה להיות גיבור"?

6. בסיום השיר אומרת אמא של גוני: "אז הסיפור על גוני יהיה כמו אגדה". הסבירו, למה היא מתכוונת?

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

קראו את השיר בדייקנות ובהנגנה מתאימה לאווירה בשיר.

*264*

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

אנחנו נוהגים להעלות את זכר הנופלים ביום הזיכרון ומיד אחר כך אנחנו חוגגים את יום העצמאות. אחת הסיבות לכך היא ההבנה שהטפלים "במותם ציוו לנו את החיים".

א. הסבירו את המשפט הזה.

ב. כיצד מתקשר המשפט לבקשה שמבקשת אמו של גוני מאיתנו?

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

כתבו או הקלידו את השורות המבטאות את המסר של הדוברת. (חשבו על צורת כתיבה שתבטא את המסר: תכננו איזו מילה תהיה במרכז; מה יהיה באות גדולה ומה באות קטנה; איזו צורה לתת למילים ולאותיות; באילו צבעים לצבוע).

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

סיפור הקרב על הבופור, הקרב שבו נפל גוני הרניק, הוא סיפור מפורסם. מצאו באתרי המרשתת או באנציקלופדיות מידע על הקרב. בחרו שני מקורות על הקרב. כתבו את המידע והכינו הרצאה.

הדרכה

כאשר קוראים במקור נוסף על אותו הנושא, יש לבדוק:

- האם המידע שבו חוזר על מה שכבר ידוע לנו מהמקור הקודם?

- האם הוא משלים דברים שהוזכרו במקור הקודם?

- האם יש בו מידע חדש לגמרי?

- האם יש סתירה או ניגוד בין המידע החדש למידע הקודם?

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

כתבו מכתב לאמו של גוני וספרו כיצד התרשמתם מגוני לפי השיר. אם תרצו בררו את כתובתה בירושלים ושלחו לה את המכתב.

*265*

לקראת קריאה

קראנו את השיר :"פעם אחת היה" שכתבה אימו של גוני שנפל בלבנון כדי להנציח את המיוחד באופיו של בנה. הסיפור "נרקיסים למזכרת" מספר אף הוא על הנצחת הדוד בנימין באופן שמתאים לאופיו.

נרקיסים למזכרת / יוסי מרגלית

*265*

א. יש לנו גינה יפה ליד הבית, ובה דשא ירוק ופרחים שונים. הפרחים יפים בגינה, ומהם קוטפת אמא ומכניסה אותם הביתה ושמה בצנצנות. גם אנחנו וגם האורחים הבאים אלינו נהנים מצבעיהם היפים ומריחם הנעים. ואולם פינה אחת יש בגינה, שבקיץ אין בה שום צמח. אם עולה שם עשב, אמא ממהרת לעקור אותו, אך אינה שותלת שם דבר. כל הקיץ נראית בפינה ההיא האדמה החומה בלבד.

אך לאחר שיורדים הגשמים הראשונים - מציצים פתאום מתוך האדמה בפינה זו עלים צרים וארוכים, דומים לעלי הבצל או השום. במקומות רבים בפינה זו מציצים הם בבת אחת, וכעבור ימים לא רבים נעשית כל הפינה ירוקה. עוד שבועות אחדים עוברים - והנה צומחים ועולים מבין העלים פרחי נרקיס נהדרים, בעלי כותרת לבנה עדינה, וגביע צהוב במרכזה, ומי שמתקרב אליהם - חש בריחם הנפלא.

אז באה סבתא, קוטפתמן הנרקיסים ושמה בצנצנת יפה מיוחדת, ואת הצנצנת היא מעמידה על האצטבה שלפני תמונת הדוד בנימין, התלויה על הקיר. כל זמן שאין נרקיסים - אין פרחים לפני התמונה; אולם כל זמן שהנרקיסים פורחים בגינה - מכניסה סבתא אחדים מהם בכל פעם, מחליפה את הנובלים בטריים ורעננים, וכך עד שמגיע הזמן שבו אין פרחי נרקיסים, ורק העלים הירוקים עוד צומחים בגינה. בא הקיץ, והעלים מתייבשים ונעלמים, ושוב נשארת הפינה ריקה עד לחורף הבא.

פעמים רבות התפלאתי, מדוע דואגת סבתא שיהיו כל הזמן נרקיסים רעננים לפני תמונת הדוד

*266*

בנימין, ומדוע אין היא נוהגת כך גם בפרחים אחרים. פעם שאלתי אותה. הושיבה אותי סבתא לידה על הספה, הסתכלה בעצב בתמונת הדוד בנימין וסיפרה:

ב. לפני שנים רבות, כאשר אמך עוד הייתה ילדה בכיתה א' ואחיה בנימין היה בכיתה ה', היו עוד שדות רבים ורחבים מסביב לביתנו. השיכונים לא היו, וגם לא הפרדסים. מכאן אפשר היה לראות את השדות הרחבים, עד לגבעות הרחוקות. בחורף, בימים היפים שבין גשם לגשם, היו הילדים יוצאים לטייל בסביבה וחוזרים בידיים מלאות. רבים-רבים היו אז הפרחים בסביבה. הנה פרחו הכלניות בהמוניהן, אחריהן - הצבעונים, והנה בא תור הקחוונים והפרגים. אפשר היה לאסוף בקלות זרים גדולים ולהביא אותם הביתה.

והיו ילדים שהרחיקו לכת עד הוואדי. שם, באדמה הכבדה, פרחו נרקיסים רבים. אפשר היה לראות אותם מרחוק: כתמים לבנים על פני האדמה החומה. הילדים היו ממהרים לחץ אל הוואדי הרחוק וחוזרים אל הכפר עם חשכה, לחייהם אדומות, רגליהם מכוסות בוץ, פניהם מאירות, ובידיהם זרי נרקיסים. בנימין יצא לקטוף פרחים רק לעתים רחוקות. הוא השתדל להכין יפה את שיעוריו ואחר כך היה צריך לעזור בבית ובמשק: לנקות את הלול, לעקור עשבים רעים בערוגות או לעזור בתיקון הגדר. כאשר היה חופשי מעבודה - היה הערב קרוב, לכן לא יכול היה להגיע אל הוואדי לקטוף נרקיסים, והוא הביא הביתה רק פרחים מהסביבה הקרובה.

רק לעתים רחוקות היה מביא נרקיסים אחדים הביתה: את אלה נתנו לו חבריו מן הזרים הגדולים שהביאו.

והנה פעם קרה שבנימין היה פנוי אחר הצהריים. בשמחה יצא גם הוא אל הוואדי עם חבריו, אל הנרקיסים. כאשר הגיעו הילדים למקום - התחילו להתרוצץ ולקטוף כל נרקיס נאה שראו. אולם בנימין לא עשה כך. הוא ניגש אל אחד מצמחי הנרקיס הירוקים והתחיל לחפור סביבו באצבעותיו. לאט ובסבלנות חפר, עד שנגלה הבצל של הנרקיס, עמוק באדמה. אז תקע את אצבעותיו מתחת לבצל, בין השורשים, והוציא את הצמח מן האדמה. בידו היה צמח נרקיס שלם, עם בצלו ושורשיו. באותה פינת שדה נשאר בנימין כל הזמן. לאט, בסבלנות ובזהירות חפר והוציא צמח אחר והניח בסדר לידו. לבסוף, כאשר נאספו הילדים עייפים ונושמים בכבדות וידיהם מלאות פרחים, קם בנימין על רגליו ואחז בצמחים הירוקים, כולם כמעט ללא פרח.

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

*267*

"זה כל מה שהספקת?" שאלו החברים, קצת ברחמים וקצת בלעג. "אני יכול לבוא הנה רק לעתים רחוקות," הסביר בנימין. "אשתול את צמחי הנרקיס ליד הבית, אולי יפרחו שם, ולא אצטרך לבוא לחפשם פה."

"כמה יהיו לך שם?" קראו הילדים בבוז, "גם אם ויקלטו בגינה, אף פעם לא "תנו כל כך הרבה פרחים כפי שאנו יכולים לאסוף פה בשעה אחת!" בנימין לא ענה. הוא חזר הביתה עם כל החברים. הוא הכניס לתוך הבית נרקיסים אחדים, אולם מיד פנה אל הגינה ושתל את הצמחים שהביא. הצמחים נקלטו, ועוד באותו חורף יכולנו לקשט את הבית בפרחי נרקיסים מהגינה שלנו. ומאז, שנה-שנה, בבוא החורף, צצו ועלו מחדש צמחי הנרקיס בפינה הזאת ונתנו את פרחיהם. בקיץ, כאשר נעלמו הנרקיסים, היינו עודרים כאן ושותלים פרחים אחרים. פעמים רבות העלה המעדר בצלי נרקיס מתוך האדמה. אף על פי כן לא פחת מספרם של צמחי הנרקיס. אדרבה, משנה לשנה הם נעשו צפופים יותר ונתנו פרחים רבים יותר.

והנה פרצה מלחמת העצמאות. בנימין, שכבר היה אז בחור, היה בין הלוחמים. במכתבים שכתב הביתה היה שואל לשלום הנרקיסים: האם כבר הציצו מן האדמה? האם רבים הם? האם כבר רואים את גבעולי הפרחים? ובאחד הקרבות נפל בנימין. לא דברים רבים נשארו ממנו למזכרת: תמונות, מכתבים וחפצים אחדים. את אחת מתמונותיו האחרונות הגדיל הצלם, ואותה תלינו פה על הקיר. בתוך צנצנת פרחים שמנו את הנרקיסים שאהב. היו אלה אחרוני הנרקיסים שפרחו בגינה.

מאז עברו שנים. אמך גדלה ונישאה לאביך, ואתה נולדת. בשטח שליד הוואדי בנו שיכונים. את הוואדי יישרו בדחפורים והתקינו שם צינורות ביוב. כל אותם פרחים נהדרים, שפרחו כאן בשדות, כאשר אמא והדוד בנימין היו ילדים - כל אלה כמעט נעלמו לגמרי.

במקום שהיה הוואדי אולי אפשר למצוא בחורף נרקיס בודד פה ושם. אבל אצלנו ליד הבית, כפי שאתה רואה, צומחים הנרקיסים ופורחים בשפע שנה-שנה. כן - כך סיימה סבתא את סיפורה - כאשר פורחים הנרקיסים הראשונים, אני ממהרת לקטוף מהם ולשים בצנצנת לפני תמונתו של בנימין. הרי זו מזכרת נפלאה ורעננה ממנו, החוזרת(מתחדשת שנה-שנה ואף ממלאה את אוויר הבית. והוא כאילו גם הוא נמצא איתנו ומתבונן בחיבה בפרחים הלבנים והעדינים שאהב כל כך...

*268*

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

1. לסיפור שלושה חלקים. כל חלק מתרחש בזמן אחר והוא מסופר מפי מספר אחר. א. מי המספר בכל חלק? ב. באיזה זמן מתרחש כל חלק? ג. תנו כותרת לכל חלק.

2. פינת הגינה נראית שונה בכל עונת שנה.

א. מצאו משפטים המתארים את פינת הגינה בחורף ובקיץ.

ב. במה שונה מראה פינת הגינה בחורף מהמראה בקיץ?

3. כתוב שהנרקיסים מציצים פתאום מתוך האדמה. הסבירו, כיצד הם צצים מבלי שיהיה צורך לשתול אותם כל שנה מחדש?

4. על מה מתעוררת פליאתו של המספר?

5. במה היה שונה הדוד בנימין מחבריו כאשר היה ילד?

6. כיצד הנציחה סבתא את בנימין בנה?

7. מדוע מתאימה חלקת הנרקיסים לשמש הנצחה לבנימין?

8. בקטע כתוב: "הרי זו מזכרת נפלאה ורעננה ממנו, החוזרת ומתחדשת שנה-שנה". מה פירוש הצירוף שנה-שנה?

9. חברו משפט מתאים והשתמשו בציוני הזמן האלה:

א. בוקר-בוקר --.

ב. כל הבוקר --.

ג. כל קיץ --.

ד. מדי צהריים--.

ה. חודשיים בשנה --.

ו. יום אחר יום --.

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

בחרו באחד או יותר מהנושאים שלהלן ושוחחו עליהם.

1. בסיפור מסופר על דרך ההנצחה של המשפחה. אם אתם מכירים דרכי הנצחה אחרות אצל משפחות הנופלים? ספרו.

2. "יד לבנים" הוא ארגון להנצחת חללי מערכות ישראל. הסבירו את פירוש הצירוף "יד לבנים".

3. בררו אם קיים "בית יד לבנים" ביישוב שבו אתם גרים והתעניינו לדעת מהן הפעילויות שמתקיימות בו. ספרו בכיתה.

*269*

לקראת קריאה

קראנו שיר וסיפור על דרכי הנצחה אישיות של משפחות הנופלים. גם עם ישראל ומדינת ישראל מנציחים את הנופלים בדרכים שונות. נקרא על כך בשני הקטעים שלהלן.

הנצחת הנופלים במערכות ישראל בשמות יישובים / שולמית פרידור

*269*

משמר השלושה, קריית שמונה, משמר השבעה... נוסעים על כבישי הארץ וחולפים על פני יישובים שבשמותיהם מקופל סיפור. מה מספרים השמות? מה אומרים המספרים?

קריית שמונה

השם של קריית שמונה ניתן לה על שם שמונה מחברי היישוב הסמוך, תל-חי, שנהרגו בהתקפה על יישובם. בשנת 1920 תקפו הערבים את תל-חי, ושניים מחבריה נפלו. כדי לסייע להם נשלחה תגבורת אל המקום ובראשה יוסף טרומפלדור. ביום י"א באדר(מרס 1920) נהרגו שמונה מאנשי תל-חי: יוסף טרומפלדור, דבורה דרכלר, שרה צ'יזיק, יעקב טוקר, בנימין מנסר, זאב שורף, שניאור שפמשניק ואהרן שר. קרב תל-חי נמשך כל שעות היום והסתיים בנסיגת מגיני תל-חי עם נפגעיהם לכפר גלעדי. כעבור חודשים אחדים שבו אנשי תל-חי ליישוב. תל-חי הפכה סמל לגבורה. בכל שנה נערך טקס זיכרון לטרומפלדור ולחבריו ברחבה בבית הקברות שבה מוצב פסל האריה השואג. בשנת 1949 הוקמה ליד תל-חי העיר קריית שמונה לזכר שמונת הנופלים בקרב תל-חי. תחילה הייתה קריית שמונה עיירת עולים ועם הזמן התפתחה לעיר.

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

(בספר תמונה של פסל הארי השואג בתל חי, הפסל אברהם מלינקוב)

*270*

משמר השלושה

שמו של היישוב הזה מנציח את זכרם של שלושה מבכי המקום שנרצחו בידי ערבים בשנת 1937 בחצות לילה, בשעה שחזרו מאירוע בבית-גן לכיוון המושבה יבנאל שליד הכנרת. חודש לאחר הרצח הונחה אבן הפינה למושב העובדים החדש הנושא את השם משמר השלושה. שלושת החברים שנהרגו הם משה זלמן, גדליהו גלר ויהודה אליוביץ. השלושה היו חלוצים שהגיעו מיישובים אחרים בארץ כדי ליישב את הגליל, לגאול אדמות ולחזק את היישוב העברי באזורים שבהם היו היהודים חשופים יום-יום לסכנת מוות. שלושת החברים נהרגו באותו מקום. באמצע הדרך תקפו אותם ביריות ערבים ששכבו בתעלה בצד הכביש. ביום השלושים לרצח עלו שלושים חברי ארגון "מסדה" והקימו ליד יבנאל ובית-גן יישוב חדש ששמו משמר השלושה. תחילה שוכנו מתיישבי המושבה החדשה באוהלים והוקם צריף ציבורי אחד. כמו כן הוקצה מקום לבית תרבות על שמם של הנרצחים.

סיפורו של היישוב משמר השלושה הוא סיפור המושבות העבריות הראשונות שקמו לפני כשבעים שנים באזורים לא מפותחים ודלילים בתושבים יהודים. היום משמר השלושה הוא חלק מיבנאל.

משמר השבעה

יישוב זה נקרא על שם שבעה נוטרים(שומרים) חברי ארגון "ההגנה" שעמדו בראש שיירה שיצאה בשנת 1948,במלחמת העצמאות, מתל-אביב. הטנדר שבו נסעו השבעה עלה על מוקש והתלקח, ורוב נוסעיו נפגעו מיד. המוני ערבים הסתערו על המטרים שעדיין נותרו בחיים והרגו אותם. הדבר אירע ליד הכפר הערבי יאזור(כיום היישוב היהודי אזור). שמות הנופלים הם יעקב עולמי, מנחם אבטיחי, צבי זעירא, דוד איבניצקי, אליהו שמיר, קלמן רוזנבלום ויצחק קורדובה. במקום הוקמה אנדרטת זיכרון הנקראת "אנדרטת השבעה". בשנת 1949, שנה אחת לאחר הרצח, הקימו חיילים משוחררים את משמר השבעה, מושב עובדים הנמצא כשלושה קילומטרים מצפון לראשון לציון. כיום יש במקום יותר מאלף תושבים, רבים מביניהם מתפרנסים מחקלאות.

*271*

(בספר תמונה של פסל בזלת בשביל אלי כהן ברמת הגולן. הפסל - יובל לופן.)

(בספר תמונה של פסל בזלת בשביל אלי כהן ברמת הגולן. הפסל - יובל לופן.)

1. השלימו את הטבלה:

(בספר תמונה של פסל בזלת בשביל אלי כהן ברמת הגולן. הפסל - יובל לופן.)

(בספר תמונה של פסל בזלת בשביל אלי כהן ברמת הגולן. הפסל - יובל לופן.)

שם היישוב,  האירוע שהשם מנציח,  תאריך האירוע,  תאריך הקמת היישוב

קריית שמונה,  --,  --,  --

משמר השלושה,  --,  --,  --

משמר השבעה,  --,  --,  --

2. כיצד היישוב יכול לפעול, כדי שיכירו את האירועים ואת הנופלים ששמו מנציח?

(בספר תמונה של פסל בזלת בשביל אלי כהן ברמת הגולן. הפסל - יובל לופן.)

(בספר תמונה של פסל בזלת בשביל אלי כהן ברמת הגולן. הפסל - יובל לופן.)

1. מהן אותיות השורש של משפחת המילים שלהלן:

א. ישובים התיישבות יושבים התושב

ב. זיכרון הזכיר זכר מזכרת

2. מה הקשר בין המילה "נצח" למילה "הנצחה" מלבד השורש?

3. א. מה הוא שורש המילה: "גבורה"?

ב. אילו מילים נוספות ממשפחת המילים משורש גב"ר אתם מכירים?

4. מה משותף למילים האלו מלבד השורש?

(בספר תמונה של פסל בזלת בשביל אלי כהן ברמת הגולן. הפסל - יובל לופן.)

(בספר תמונה של פסל בזלת בשביל אלי כהן ברמת הגולן. הפסל - יובל לופן.)

בחרו באחד מהנושאים הבאים:

1. "שובים נוספים הוקמו בארץ לזכרם של הנופלים (כגון: נתיב העשרה, יחיעם, נתיב הל"ה, כוכב יאיר; משגב דב; יד חנה, ועוד). בחרו אחד מהם וכתבו עליו. (היעזרו בדגם של הקטעים שקראתם.)

2. חפשו במרשתת מידע על דרכי הנצחה לנופלים וכתבו קטע המציג את הדרכים השונות. הקפידו להוסיף משפט פתיחה ומשפט סיום. הדפיסו מהמרשתת תמונות מתאימות והדביקו במחברתכם.

*272*

לקראת קריאה

קראו את הכותרת ואת הפתיח ושערו מה תוכן הכתוב במידע.

אלי כהן, המרגל שלא חזר / תמר אורי

*272*

אלי כהן, מפקד בצה"ל, נשלח לרגל למען ישראל בסוריה בשנים 1960-1965. הוא הגיע לסוריה, הצליח להוליך שולל את צמרת השלטון והצבא בסוריה ולהעביר לישראל מידע רב-חשיבות. זהותו כמדגל התגלתה, והוא נתפס והוצא להורג.

(בספר תמונה של פסל בזלת בשביל אלי כהן ברמת הגולן. הפסל - יובל לופן.)

(בספר תמונה של פסל בזלת בשביל אלי כהן ברמת הגולן. הפסל - יובל לופן.)

אלי כהן (1924-1965) נולד בעיר אלכסנדריה במצרים למשפחה יהודית שהיגרה מסוריה. בשנת 1957 עלה לישראל. בשנת 1960 התגייס לשורות "המוסד למודיעין", כדי לבצע משימות ריגול בז-משק בירת סוריה. כדי להצליח לחדור לסוריה ולאסוף בה מידע, היה עליו להסתיר את היותו יהודי ישראלי ולאמץ לעצמו זהות חדשה של ערבי מוסלמי ששמו קאמל אמין ת'בת, סוחר עור שמוצאו ממשפחה סורית שהיגרה לארגנטינה. הוא עבר אימונים מפרכים כדי להתאים את עצמו לדמות החדשה של סוחר ארגנטינאי. הוא שינן בעל-פה תפילות מהקוראן הספר הקדוש למוסלמים, למד על סוריה, על המנהגים שנהוגים בה ועל האנשים החשובים בדמשק. הוא גם שיפר את המבטא הערבי-סורי שלו וגידל שפם.

אלי כהן נסע לארגנטינה בשנת 1961 ולאט-לאט התקבל בקהילת הסורים בארגנטינה. כאשר התחיל להרגיש ביטחון בזהות החדשה שלו. הוא נסע לדמשק כמי שמבקר ביקור מולדת ראשון בסוריה. כאשר הגיע לסוריה, בשנת 1962, משימתו העיקרית הייתה להתריע על אפשרות תקיפה סורית באמצעות איסוף מודיעין ממקורות שונים על הנעשה בסוריה ובצבאה. הוא השתמש בפיקחותו ובכישרונותיו והצליח להתיידד עם נשיא סוריה אמין אל חאפז ולרכוש את אמונם של מפקדים בכירים בצבא

*273*

הסורי. הוא שכר דירה בקרבת המטכ"ל הסורי בדמשק והשתלב במערכת שידורי ההסברה של רדיו סוריה. הוא הצליח להתקרב לראשי הצבא, הוזמן לסיורים ברמת הגולן שהייתה אז חלק מסוריה, ועלה בידיו לאסוף מידע אמין ומדויק על ביצורי הצבא הסורי בגבול ישראל, על אספקת מטוסים, טנקים ונשק לסוריה, על מקומם של מאגרי הדלק ומאגרי הנשק ועל המתרחש בישיבות הממשלה בדמשק. את כל המידע החשוב שאסף שידר אלי כהן למפקדיו בישראל במשדר אלחוטי. הוא היה "העיניים והאוזניים" של מדינת ישראל בסוריה. המידע שהעביר אלי כהן חסך חיי חיילים רבים ומנע תקריות גבול בין חיילי סוריה לחיילי צה"ל. המידע שאסף לפני מלחמת ששת הימים היה מידע רב-ערך, והיה לו חלק חשוב בניצחון הגדול על סוריה במלחמת ששת הימים.

בשנת 1964 החלו הסורים לחשוד שיש מרגל ישראלי בצבא הסורי. אלי נתפס בעיצומו של שידור לישראל. הסורים עצרו אותו והעמידו אותו למשפט. השופט כינה אותו "בוגד", אך הוא השיב: "אני לא בוגד, אני שליח!" אלי כהן נידון למוות. ממשלת ישראל עשתה מאמצים להצילו או לפחות להקל בעונשו. היא העמידה לרשותו עורכי דין מעולים שיגנו עליו במשפט. היא פנתה למנהיגים דתיים ולמדינאים ברחבי העולם וביקשה שיתערבו לטובתו. אך הסורים התעקשו להוציאו להורג.

ב-18 למאי 1965 הוצא אלי כהן להורג. הוריו, אשתו וילדיו וכל הציבור בישראל נותרו המומים. על שמו של אלי כהן נקראו רחובות ובתי כנסת בכמה מערי הארץ. מושב אלעד וקטע משביל ישראל בגולן נקראו אף הם על שמו.

(בספר תמונה של פסל בזלת בשביל אלי כהן ברמת הגולן. הפסל - יובל לופן.)

(בספר תמונה של פסל בזלת בשביל אלי כהן ברמת הגולן. הפסל - יובל לופן.)

*274*

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

1. כתבו את ארבע התחנות שבהן חי ופעל אלי כהן.

2. למדנו שבכתיבת תולדות חיים נהוג לציין תאריכים, לפי סדר האירועים, כלומר מתאריך הלידה של הדמות ואילך.

כתבו, מה קרה בכל אחד מהתאריכים האלה בחיי אלי כהן:

א. 1957 --

ב. 1960 --

ג. 1961 --

ד. 1962 --

ה. 1964 --

ו. 1965 --

3. א. איזה תפקיד הוטל על אלי כהן בדמשק?

ב. מה חשיבות המידע שאסף והעביר למדינת ישראל?

4. אילו תכונות אופי הכרחיות למרגל היו לאלי כהן? ציינו לפי מה מהכתוב החלטתם זאת.

5. למה התכוון אלי כהן כאשר אמר: "אני לא בוגד, אני שליח!"

6. מה עשתה מדינת ישראל כדי להציל את אלי כהן מעונש מוות?

7. כיצד מנציחים את אלי כהן במדינת ישראל?

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

היזכרו בסיפורים על מרגלים שלמדתם עליהם בתורה ובספר יהושע וספרו אותם.

תוכלו להיעזר בספר במדבר פרק יג מפסוק 13 וביהושע פרק ב.

*275*

יום העצמאות

*275*

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

מה במדור?

- נכיר ונבין מדוע נבחר השיר "התקווה" להמנון המדינה ונקרא את המאמר "איך נברא דגל ישראל" מאת יואל רפל.

- נקרא על הרצל ועל תכניתו להקים -מדינה ליהודים בקטע המידע "בנימין תאודור הרצל - חוזה המדינה".

- לפני הקמת המדינה היו זמנים שיהודים לא הורשו לעלות ארצה. בהקשר זה נקרא גם את שירה של מרים ילן-שטקליס, "תפילה".

- נקרא קטע מידע על קשיים שהערימו על אלה שרצו לעזוב את מדינותיהם ולהגיע לארץ אחרי קום המדינה.

*276*

התקווה / נפתלי הרץ אימבר

*276*

כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומייה,

ולפאתי מזרח קדימה עין לציון צופייה -

עוד לא אבדה תקוותנו, התקווה בת שנות אלפיים,

להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים!

פירושי מילים: בלבב - בלב הומייה - נכספת, מתגעגעת. פאתי מזרח -בצד מזרח

את השיר "התקווה" כתב נפתלי הרץ אימבר בשנת 1878. השיר הפך להמנון הלאומי של העם היהודי כאשר שרו אותו בקונגרס היהודי. בה' באייר תש"ח, יום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, כאשר דוד בן גוריון סיים לקרוא את מגילת העצמאות, קמו הנוכחים על רגליהם ושרו את "התקווה".

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

*277*

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

1. במה שונה "המנון" משיר-זמר?

2. באילו הזדמנויות שרים את ההמנון?

3. מדוע עומדים דום בשעת שירת ההמנון?

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

1. למה מקווים היהודים השרים את "התקווה"?

2. כמה זמן מלווה "התקווה" את היהודים המפוזרים בעולם?

3. איך מכנה הדובר את ארץ ישראל בשיר?

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

1. א. ההמנון פותח במשפט: "כל עוד בלבב פנימה/ נפש יהודי הומייה". כתבו את המשפט הזה במילים משלכם.

ב. השלימו את המשפטים לפי רצונכם:

כל עוד יורד גשם --

כל עוד אחותי בגן --

ג. הסבירו את הצירוף המודגש במשפט הזה: "ברחתי מהסוס כל עוד נפשי בי". תוכלו להיעזר במילון.

2. מצאו במילון את פירושם של הביטויים שלהלן ושבצו אותם במשפטים משלכם. חשבו מהו המשותף לפעלים המודגשים:

אפסו כל הסיכויים; נגוז החלום; פג התוקף.

3. כתוב בהמנון "עין לציון צופייה". נטו להבין את משמעות המילה המודגשת בעזרת מילים אחרות ממשפחת המילים שאליה היא שייכת: צופה; מצפה; תצפית; לצפות.

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

"לא אבדה תקוותנו" - הוא צירוף למילה תקווה. כתבו על מקרה מחיי היומיום שאפשר להשתמש בו בצירוף הזה.

*278*

לקראת קריאה

- מה אתם יודעים על בנימין זאב הרצל?

- מה אתם רוצים לדעת עוד עליו?

בנימין תאודור הרצל - חוזה המדינה

*278*

1. הרצל היה עיתונאי יהודי חשוב. הוא חי בווינה, בירת אוסטריה. באוניברסיטה נתקל הרצל לראשונה באנטישמיות - שנאת היהודים. הרצל הבין שגם אם שמו תאודור, וגם אם הוא מוכשר ונראה כמו כולם, תמיד יהיו כאלה שלא ירצו להיות חברים שלו וישנאו אותו, רק משום שהוא יהודי.

2. בשנת 1891 שלח אותו עורך העיתון מווינה לפריז, עיר הבירה של צרפת, ובשנת 1894 סקר את משפט דרייפוס. אלפרד דרייפוס היה קצין יהודי צרפתי שהרגיש עצמו אזרח צרפתי. יום אחד התגלה שסודות של צבא צרפת דלפו לאויב הגרמני. החשד נפל על דרייפוס בגלל היותו יהודי. על סמך מסמכים שזייפו ראשי הצבא הצרפתי העמידו אותו למשפט בעוון בגידה בעם הצרפתי. "זהו שקר," אמר דרייפוס.

3. "בוגד אתה!" קבע בית המשפט וחרץ את דינו: קרעו את דרגותיו מעל מדיו, שברו את חרבו ושפטו אותו למאסר עולם ב"אי השטן".

שוב נוכח הרצל לדעת ששנאת היהודים קיימת בכל מקום, אפילו בארצות שהוכרז בהן על שוויון זכויות ליהודים. דרייפוס לא בגד, אבל שונאי היהודים טפלו עליו עלילת שקר. הצדק אמנם ניצח לבסוף - החזירו את דרייפוס לצבא ואפילו העלו אותו בדרגה - אך הרצל, שהיה עד למשפט, הבין שאין מדינה בעולם שהיהודים יוכלו לחיות בה בלי שישנאו אותם ובלי שיפלו אותם לרעה. הרצל הבין שיש רק פתרון אחד - מדינה עצמאית לעם היהודי.

והיכן תקום המדינה הזאת?

המדינה תקום בארץ ישראל, ארצם של אברהם, יצחק ויעקב, בארץ שממלכת דוד ושלמה הייתה בה, הארץ שבירתה ירושלים ובה היה בית המקדש. ואולם

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

(בספר תמונה מטקס שלילת הדרגות מאלפרד דרייפוס בו שוברים את חרבו לאות השפלה - איור בעיתון פריזאי מהימים ההם)

*279*

היו מכשולים בדרך להגשמת הרעיון. באותם ימים הייתה ארץ ישראל נתונה לשלטון טורקיה(התגוררו בה יהודים מועטים). השאלה הראשונה שהרצל שאל את עצמו היא אם הטורקים יסכימו לשתף פעולה איתו. הרצל החליט לפעול. הוא פנה לראש ממשלת טורקיה והציע לו שהיהודים ירכשו מהטורקים את אדמות ארץ ישראל ויקימו שם מדינה יהודית. הרעיון לא נראה מעשי ליהודי הגולה, והם לא תרמו מכספם לרכישת האדמות. השאלה הבאה שהרצל חשב עליה הייתה כיצד מקדמים את הרעיון. קודם כול, כותבים תכנית ואחר כך מבצעים אותה. הרצל הבין שיש צורך לארגן את כל יהודי העולם כדי להקים מדינה יהודית. הוא אמר להם: "בואו נתכנס ונחשוב יחד איך מקימים מדינה יהודית".

וכך התכנסו בבזל שבשוויץ נציגים יהודים מגלויות שונות והחליטו שמדינת היהודים תקום בציון, ארצם העתיקה של היהודים. כינוס זה היה הקונגרס הציוני הראשון, והארגון שהקימו נקרא "ההסתדרות הציונית". הרצל נבחר שם להיות הנשיא הראשון של ההסתדרות הציונית. כעבור זמן אמר: "בבזל הקמתי את מדינת היהודים." הוא הבין שחשוב מאוד שכל עמי העולם יכירו בצורך להקים מדינה יהודית. לשם כך הוא יזם מפגש עם קיסר גרמניה ועם מלך איטליה, עם שרים בריטים ועם הסולטאן הטורקי.

הרצל הבין שיש להלהיב את העם היהודי כדי שיאמינו ברעיון. הוא נסע ממקום למקום ובכל מקום כינס אספות והכריז: "אם תרצו - אין זו אגדה".

הרצל מת בגיל צעיר ולא זכה לראות את חלומו מתגשם. לאחר קום מדינת ישראל העלו את עצמותיו וקברו אותן באחד מהרי ירושלים. להר קוראים היום הר הרצל.

כאשר הרצל ביקר בארץ ישראל, הוא פגש חלוצים יהודים שעלו ארצה ועיבדו את האדמה.

הרצל התקבל בארץ ישראל בכבוד מלכים.

(מתוך האנציקלופדיה "הבט ולמד", הוצאת כנרת)

(בספר תמונה של הרצל פוגש את קיסר גרמניה במקווה ישראל ב-1898)

(בספר תמונה של הרצל פוגש את קיסר גרמניה במקווה ישראל ב-1898)

*280*

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום "בית העצמאות")

1. איזו תופעה חברתית מוזכרת בפסקה הראשונה?

2. מדוע עבר הרצל מווינה, בירת אוסטריה, לפריז, בירת צרפת?

3. איזה אירוע גרם להרצל להבין שהיהודים חייבים להקים לעצמם מדינה? כתבו במפורט.

4. הרצל החליט לחפש דרכים להקמת מדינה ליהודים - אילו פעולות עשה כדי לממש את החלום הזה?

5. באילו קשיים נתקל הרצל כאשר רצה לממש את הרעיון שלו?

6. א. מה פירוש המילה קונגרס? היעזרו במילון.

ב. לשם מה כינס הרצל את נציגי היהודים בעולם?

7. לפי מה ארגן הכותב את המידע?

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום "בית העצמאות")

בקטע שקראתם מוקדשת פסקה אחת למשפט דחפום. אם מעניין אתכם לדעת יותר על האירוע הזה, קראו באנציקלופדיה או במרשתת וכתבו עליו בהרחבה.

תוכלו להכין הרצאה על משפט דרייפוס.

הדרכה

- הראו למורה את הטיוטה שכתבתם ותקנו לפי הצעותיה.

- חשבו כיצד להציג את הדברים בצורה מעניינת לפני הכיתה. (אפשר לשלב מצגת ולהקרין תצלומים.)

- התכוננו להרצאה. קראו את ההרצאה שהכנתם פעמים אחדות כדי לזכור טוב יותר את תוכנה.

- השמיעו אותה לפני בני משפחתכם ובדקו:

- האם ההרצאה מובנת לשומע?

- האם אתם מדברים בקול רם וברור?

- האם אתם שומרים על קשר-עין עם המאזינים?

*281*

לקראת קריאה

- קראו את הכותרת, את כותרות המשנה והתבוננו באיורים. שערו מה נושא הקטע?

- מה אתם יודעים על דגל ישראל?

- מה אתם עוד רוצים לדעת על הדגל שלנו? כתבו שאלות.

- קראו את הקטע בעיון ושימו לב, לאילו משאלותיכם יש תשובה בקטע?

איך נברא דגל ישראל? / יואל רפל

*281*

דגל שבעת הכוכבים

ד"ר בנימין זאב הרצל הכיר בצורך בדגל וחשב גם על צורתו. בספרו מדיינת היהודים הוא מתאר כך את הדגל העברי: "דגל לבן עם שבעה כוכבי זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים. הכוכבים הם שבע שעות העבודה שלנו, כי בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה." הצעתו של הרצל לא התקבלה.

הטלית - דגל ישראל

דוד וולפסון היה עתרו הקרוב של הרצל. הוא היה גם הנשיא השני של ההסתדרות הציונית העולמית. בזיכרונותיו על ימי הקונגרס הציוני הראשון הוא כותב: "השאלה הקטנה והקשה שהתעוררה הייתה: באיזה דגל נקשט את בניין הקונגרס? אין לנו דגל! ומחשבה עלתה בראשי: הן יש לנו דגל, וצבע כחול-לבן לו! הדגל שלנו הוא הטלית, שבה אנו מתעטפים לתפילה יום- יום, בחול ובשבת, בימי המעשה ובימי המועד.

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום "בית העצמאות")

*282*

הטלית לבנה היא, ופסי תכלת עוטרים אותה. יהיה נא דגלנו לבן עם פסי תכלת... לעיני כל ישראל ולעיני כל העמים ציוויתי לעשות דגל לבן ותכלת ולצייר בו מגן דוד. כך נברא דגלנו הלאומי."

לא רק בגולה, אלא גם במושבות יהודה קיבלו החלוצים את הרעיון של דגל כחול-לבן.

בראשונה הונף הדגל בראשון לציון, בקיץ של שנת 1885. הסופר ישראל בלקינד, אחד מבני ראשון לציון, כתב בשנה ההיא אל חברו דובנוב: "דגלנו הוא יריעת אריג לבנה. שתיים, שתיים רצועות של תכלת משני קצותיה, כמו הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע. שש שנים לאחר מכן, בחורף 1891, נערך טקט הנחת היסוד למושבה נם ציונה. בעת הטקס הופיע מיכאל הלפרין, שהיה מראשי החלוצים העברים בימים ההם. הוא בא בראש קבוצת רוכבים, כולם לבושים תכלת-לבן.

הלפרין הרים דגל וקרא: "אחים, הנה הדגל הכחול-לבן, הוא הדגל העברי שלנו. צבע התכלת הוא כצבע השמים של ארצנו, והצבע הלבן הוא כטוהר אמונתנו. כאן תקום מדינה עברית, וזה יהיה דגלה!" כאשר קמה מדינת ישראל בשנת תש"ח (1948), קיבלה מועצת המדינה את הדגל הכחול-לבן, עם מגן דוד באמצע, כדגל הרשמי של ישראל.

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום "בית העצמאות")

1. וולפסון והרצל הציעו הצעות לדגל לקראת הקונגרס.

א. מה מסמלת כל אחת מההצעות?

ב. כיצד נימק כל אחד את הצעתו?

2. א. שערו, מדוע התקבלה הצעתו של וולפסון?

ב. במה דומה הדגל לטלית ובמה הוא שונה?

3. א. באילו הזדמנויות הונף הדגל בפעמים הראשונות בארץ ישראל?

ב. במה שונה הסברו של הלפרין לדגל מהסברו של וולפסון?

כאשר מדינת ישראל נולדה, החליטה ועדה מיוחדת שהדגל של וולפסון יהיה דגלה של המדינה.

*283*

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום "בית העצמאות")

כתב ספורט שיצא לסקר את האולימפיאדה היה נוכח בטקס הענקת מדליית זהב לספורטאי ישראלי. הספורטאי עמד על דוכן המנצחים, שעה שההמנון "התקווה" הושמע ודגל ישראל הונף. כתבו את הכתבה ששלח הכתב לעיתון.

הדרכה

- כדי להתרשם מהטקס גלשו במרשתת (אינטרנט), הקלידו:" טקס הענקת מדליות באולימפיאדה יוטיוב" וצפו בטקס. כך יהיה לכם מושג טוב יותר על האווירה, על תגובת המנצח ועל תגובת הכתב.

- בפתיחה תוכלו לתאר את הציפייה לקראת הטקס.

- תארו את מהלך הטקס.

- את תגובתם של מקבלי המדליה.

- את הרגשת הכתב כאשר נשמעה נגינת ההמנון שלנו.

- כתבו משפט שמסכם את החוויה.

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום "בית העצמאות")

*284*

תפילה/ מרים ילן שטקליס

*284*

1 שלום עליך אדוניי

אני דני אתה זוכר אותי בוודאי.

הלא אתה זוכר

5 כל כלבלב עיוור וכל יתוש על הקיר הנך מכיר.

ואני דני - מחר בן שמונה אני.

10 אינני רוצה עט נובע. אינני רוצה כדורגל. ואף לא אופניים.

אדוניי שבשמיים, רוצה אני דבר אחד,

15 ורק הדבר הזה בלבד.

עשני, אדוניי, עשני בן ליל עשני גיבור חיל!

גיבור לבלי חת לבלי פחד, חרבי בימיני מנצחת! כמו מתתיהו עשני, כיהודה המכבי עשני, למדני אדוניי, למדני היות גיבור.

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום "בית העצמאות")

*285*

כי אני צריך לבנות אוירון - מאה ושבעים אלף טון -

25 וכנפיו כענן פורש על שמיים בסתיו.

עם תותחים - בכל צד שאפתח - תותח!

30 עם סולם - לא סולם סתם,

כי אם ארוך ארוך ארוך,

מן השמים שרוך - מתפתל ומתפתל -

וכשתרצה הסולם מתקפל.

35 ועליו כתוב לאמור- בזהב לא בשחור -

פה עולים יהודים אל ארץ ישראל!

כל אות ואות גדולה ונבדלת,

40 למען תקרא כל ילדה וכל ילד.

ובסולם יעלו כולם: ילדים וילדות ואנשים,

וגם הזקנים-הזקנים, הישישים - בגרמניה,

45 בפולנייה, ברומניה, ובצרפת, באפריקה

ובאמריקה ובעוד ארץ אחת

50 שכחתי את שמה בכל מקום, בו יהודי נשמע,

יעלו בסולם כולם ואביאם אלינו

55 אל ארץ ישראל אל ארצנו.

עשה הדבר הזה בלבד. מה לך? לא אכפת!

הלא אתה כל-כך גדול, הלא אתה יכול הכל -

60 ואני מבקש כל-כך כל-כך, אני דני, בירושלים על הגג.

בבקשה אל תשכח...

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום "בית העצמאות")

*286*

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום "בית העצמאות")

1. לשיר קוראים "תפילה", והדובר בשיר הוא דני, ילד בן שמונה. לפניכם משפטי פתיחה לתפילות מהסידור: "אבינו מלכנו..."; אלוהינו ואלוהי אבותינו..."; "יתגדל ויתקדש שמי רבא (שם ה')".

במה שונה משפט הפתיחה של דני ממשפטי הפתיחה בסידור?

2. דני מרגיש שאלוהים מכיר אותו. כיצד הוא מסביר זאת?

שורות 22-10

1. למי רוצה דני להידמות? הסבירו מדוע.

2. א. מה משותף לדברים שדני מוותר עליהם?

ב. מהי התכונה שדני מבקש מאלוהים?

3. לפי השיר, אפשר לראות שרצונותיו של דני שונים מרצונותיהם של ילדים בדרך כלל. במה השוני?

שורות 55-23

1. א. במה יהיה מיוחד האווירון של דני?

ב. לשם מה זקוק דני לאווירון?

2. א. מאין יבואו הטסים לארץ ישראל?

ב. ציירו את האווירון לפי תיאורו של דני.

שורות 63-56

1. כיצד מפציר דני באלוהים שיקיים את רצונותיו?

2. מצאו וקראו בקול רם את השורות שמהן אפשר ללמוד שהשיר נכתב לפני קום המדינה בתקופה שהייתה בה הגבלה ויהודים לא יכלו לעלות לארץ ישראל?

3. קראו שנית את הבית המסיים את השיר.

בוודאי שמתם לב שהצירוף: "כל כך" מופיע שלוש פעמים. השלימו: בפעם הראשונה הצירוף "כל כך" מופיע כאשר --.

בפעם שנייה הצירוף חוזר פעמיים כאשר --.

*287*

לקראת קריאה

למדנו שבנימין זאב הרצל היה הראשון שפעל להגשים את חלום הקמת מדינה ליהודים. בקטע שתקראו מסופר על היום שבו התגשם החלום.

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל / שולמית פרידור

*287*

1. לפני כ-100 שנים, בשנת 1917, כבשו האנגלים את ארץ ישראל מידי הטורקים. הם הגבילו את מספר היהודים שמורשים לעלות לארץ ישראל מארצות אחרות ולהתיישב בה, ואסרו על רכישת אדמות בארץ לצורך הקמת יישובים יהודיים. לאחר 31 שנים של שלטון בריטי בארץ, בכ"ט בנובמבר שנת 1948, הצביעו נציגי המדינות בעצרת האומות המאוחדות בעד הקמת מדינת ישראל. חמישה חודשים אחר כך עזבו הבריטים את הארץ.

2 ביום ה' באייר תש"ח (15 במאי 1948) הסתיים שלטון האנגלים על ארץ ישראל. באותו יום התכנסו ארבעים ושבעה נציגי היישוב היהודי בארץ ישראל במוזיאון תל אביב ושמעו את דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל. בטקט ההכרזה החגיגי על הקמת המדינה הוקראה מגילת העצמאות, והנוכחים בטקט חתמו עליה. בין החותמים היה ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, וחברי המועצה הזמנית של מדינת ישראל.

3 מיד לאחר הכרזת המדינה כל מדינות ערב והערבים שישבו בארץ ישראל פתחו במלחמה הידועה אצלנו בשמות "מלחמת העצמאות", "מלחמת השחרור" ו"מלחמת הקוממיות".

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום

(בספר תמונה של מוזיאון תל אביב שבו הוכרז על הקמת המדינה - היום "בית העצמאות")

*288*

(בספר תמונה של דוד בן-גוריון קורא את מגילת העצמאות במעמד הכרזת המדינה)

(בספר תמונה של דוד בן-גוריון קורא את מגילת העצמאות במעמד הכרזת המדינה)

4 כבר במגילת העצמאות נמצאת הקריאה של ישראל לשכנותיה לחיות יחד בשכנות סובה ובאווירת שלום. "אנו מושיטים יד לשלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן". אבל מדינות ערב לא השלימו עם קיומה של ישראל.

הן התנגדו להקמת מדינה יהודית באזור זה, ולא הסכימו להחלטת ארגון האומות המאוחדות לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות: מדינה ערבית ומדינה יהודית. היישוב היהודי, לעומת זאת, קיבל את ההחלטה הזאת בשמחה רבה. מלחמת העצמאות הסתיימה בניצחון של מדינת ישראל על מדינות ערב.

5 אולם, לצערנו, מאז לא פסקו המלחמות. ישראלים וערבים נהרגים, אימהות ישראליות ואימהות ערביות בוכות ומתאבלות על אובדן ילדיהן. המלחמות ופעולות האיבה משאירות אחריהן פצועים רבים ונכים, הרס וחורבן. בשנים האחרונות החלו אנשים משני הצדדים לחפש דרך לעשות שלום ולחשוב על דרכים אחרות לפתרון הסכסוך בין מדינת ישראל למדינות ערב.

צריך לקוות ולהאמין, שהיד המושטת תפגוש יד השואפת לשלום ולשכנות טובה.

(לפי יומנו של זאב שרף מזכיר המדינה)

*289*

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

1. ציינו שני אירועים חשובים בחיי העם היהודי שקרו לפני הכרזת המדינה.

2. שמו של מי מוזכר בקטע? מדוע מזכירים את שמו?

3. א. מדוע פרצה "מלחמת העצמאות"?

ב. אילו שמות נוספים יש ל"מלחמת העצמאות"?

4. בפסקה האחרונה מביעה הכותבת את מחשבותיה על המלחמות בין ישראל לפלסטינים.

5. לפניכם היגדים המסבירים מהי שכנות טובה בין עמים:

- מאפשרים גבול פתוח, תנועה חופשית של אנשים ושל סחורות בין המדינות.

- לומדים את שפתו של העם השכן, את מנהגיו ואת תרבותו.

- מסכימים לפתור סכסוכים רק בדרכי שלום.

- לכל מדינה שגרירות אצל המדינה האחרת.

- מטפלים במשותף בנושאי זיהום האוויר וזיהום המים.

- מקימים מפעלים משותפים לפיתוח האזור.

- מקיימים שירותי דואר וטלפון בין המדינות.

מהו לדעתכם ההיגד החשוב ביותר מתוך ההיגדים שלעיל? נמקו.

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

השלימו בעזרת מחסן המילים:

מחסן מילים: משום ש... כדי, אבל, אולם, כי, על מנת.

1. האנגלים הגבילו את מספר היהודים שמורשים לעלות לארץ ישראל -- לא לעורר את כעסם של הערבים.

2. בן-גוריון כינס את נציגי היישוב העברי בארץ -- להכריז על הקמת מדינה ליהודים.

3. הערבים התנגדו לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות -- היישוב העברי הסכים לחלוקה בשמחה.

4. הערבים פתחו במלחמה נגד היישוב העברי -- שהם התנגדו להקמת המדינה.

*290*

לקראת קריאה

ביום הקמת מדינת ישראל קרא דוד בן גוריון את מגילת העצמאות שחלק ממנה מופיע במסגרת שלהלן:

במגילת העצמאות כתוב:

"מדינת ישראל תהא פתוחה למלית יהודית ולקבוץ גלויות".

"תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה. "תקים שיווין זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין: תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות: תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות".

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

1. העתיקו והשלימו את הטבלה:

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

בספר טבלה בשני טורים - היעזר במורה)

כשלא הייתה לנו מדינה:,  אחרי שהמדינה נוסדה:

א. ארצנו נקראה פלסטינה-א"י,  --

ב. הממשלה האנגלית קבעה את החוקים בארץ,  --

ג. בארצנו שלם נציב מסעם מלך אנגליה,  --

ד. לא היה לנו נציג בארגון האומות המאוחדות, האו"ם,  --

ה. האנגלים החזיקו צבא בארץ,  --

ו. רק חלק קטן מהיהודים שרצו לעלות ארצה יכלו לעשות זאת,  --

2. איזו זכות שהיא מיוחדת ליהודים בעולם מלו, מבטיחה מגילת העצמאות?

3. מה מציעים תושבי מדינת ישראל לפלסטינים תושבי מדינת ישראל?

4. מה מציעים תושבי מדינת ישראל לעמי המדינות השכנות?

5. שערו, מדוע היה חשוב למנהיגינו להציע שלום למדינות ערב השכנות?

*291*

6. מגילת העצמאות מציעה "אזרחות מלאה ושווה" לתושביה הערבים של מדינת ישראל. ההיגדים הבאים מסבירים למה הכוונה:

- הזכות להצביע לכנסת

- הזכות להיבחר לחברי כנסת

- החופש ללמוד בבתי הספר על התרבות הערבית ובשפה הערבית

- הזדמנות הוגנת לעסוק במשרות ציבוריות מטעם הממשלה והעיריות

- החופש להתארגן במפלגות

- הזדמנות שווה ללמוד באוניברסיטאות

- תכנית טלוויזיה ועיתונות חופשית בשפה הערבית.

אילו הם שלושת ההיגדים החשובים בעיניכם מתוך ההיגדים שלעיל? הסבירו את בחירתכם.

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

1. כתבו מה הפירוש של שני הביטויים שלהלן. היעזרו במילון: חרת על דגלו, נקרא אל הדגל.

2. מהי משמעות הפועל דוגל במשפט: "אני דוגל בשוויון זכויות מלא לכל אזרחי מדינת ישראל"?

3. השלימו את המשפטים שלהלן לפי הקטע:

א. הצבע הלבן מבטא --

ב. פסי התכלת שבדגל ישראל מזכירים את -- ומדגישים --

ג. הצבע הכחול מיצג --

ד. מגן הדוד שבמרכזו של דגל ישראל מסמל --

ה. הדגל שהציע בנימין זאב הרצל משקף --

*292*

לקראת קריאה

- קראו את הכותרת והסבירו את פירוש הפועל "מעפילים" והשם "מעפיל". תוכלו להיעזר במילון.

- למדנו שיש שני סוגי כותרות. האחת מוסרת מידע על נושא הקטע והשנייה, מסתירה מהקורא את הנושא והיא חידתית. איזה סוג של כותרת היא הכותרת שלפניכם? הסבירו.

- למדנו שבמגילת העצמאות כתוב שכל יהודי שירצה יוכל לעלות לארץ. אך לא כל המדינות הרשו ליהודים שרצו בכך לעלות. נקרא על אחת הפרשות האלה.

יהודי מרוקו מעפילים לארץ ישראל/ רבקה לוי

*292*

1 עם הקמת המדינה ביקשו יהודים רבים בצפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה) לעלות למדינת ישראל, ועד שנת 1956 יצאו לישראל כ-40,000 עולים מהארצות האלה.

2 בשנת 1956 פרסמה ממשלת מרוקו צו האוסר על יהודי מרוקו לעלות לישראל. אך יהודי מרוקו לא נרתעו. משבאו שליחי העלייה מהארץ ושאלו אותם אם הם מוכנים לעלות, קמו מיד, בלי אומר ודברים, ארזו מה שיכלו ויצאו לנמל להפליג בסתר לארץ ישראל. אלפי יהודים עזבו את מחקו בדרך לא חוקית בשנים 1956-1961, וזאת בעזרתם של שליחי העלייה מהארץ שפעלו במחתרת. היוצאים חמקו מבתיהם בלילות חשוכים אל מקומות הריכוז ליד הנמל.

3 ב-3 בינואר 1961 קרה אסון כבד. האונייה "אגוז", ועליה 46 יהודים, יצאה בחשאי ממרוקו. האונייה נקלעה לסערה, ו-43 מנוסעיה טבעו בים. טביעת הספינה "אגוז"

חשפה את יציאת היהודים ממרוקו. גל של שנאה ליהודים שטף את מרוקו, ונפוצו שמועות מדאיגות על מעצרים, על חקירות ועל עינויים של קרובים וידידים של הטבועים. בחדשות נשמעו איומים גלויים כלפי אלה מבין יהודי מרוקו המשתפים פעולה עמם.

4 בעקבות לחץ בין-לאומי אחרי טביעת האונייה אפשרה מרוקו את יציאת היהודים ממנה. מדינת ישראל תכננה את "מבצע יכין" להעלאת יהודי מרוקו,

בשנים 1961-1964 ובמסגרתו עלו לישראל כ-80 אלף יהודים.

5 בשנת 1967, שש שנים לאחר האסון, הוקמה במרכז דימונה אנדרטה דמוית אונייה, ולידה 43 מזרקות מים, להנצחת זכרם של חללי "אגוז".

בשנת 1980 הכירה ממשלת ישראל ביום כ"ג בטבת כ"יום זיכרון להעפלה וללוחמי המחתרות בצפון אפריקה".

(מעובד על פי מקורות מידע שונים ולפי אתר "דעת")

*293*

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

1. ציינו את התאריכים המוזכרים בכתוב וכתבו לידם מה אירע בכל אחד מהם.

2. א. שערו, מדוע אסרו השלטונות במרוקו על היהודים לעזוב לישראל?

ב. מתוך מה מהכתוב אפשר ללמוד שיהודי מרוקו היו נחושים לעלות?

3. כיצד בכל זאת הצליחו יהודי מרוקו לעלות?

4. א. במה היה שונה גורלה של הספינה "אגוז" מאוניות עולים אחרות שיצאו ממרוקו?

ב. מדוע הסכימה מרוקו בסופו של דבר ליציאת היהודים מהמדינה?

5. שערו, מדוע הוקמה האנדרטה לעולי הספינה "אגוז" דווקא בדימונה?

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

אם אתם יודעים כיצד באה לידי ביטוי מסורת מיוחדת של יהודי מרוקו במדינת ישראל, ספרו על כך.

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

1. בפסקה 3 כתוב: "גל של שנאת יהודים שטף את מרוקו".

א. כתבו משפטים משלכם עם הצירופים שלהלן.

גל של התלהבות, שורה של צעדים, מבול של ברכות הומה של שתיקה, קומץ של אנשים, שביב של תקווה.

ב. חשבו מה המשותף למילים המודגשות.

2. המילים יד, גלעד ו-מצבת זיכרון קרובות במשמעותן למילה אנדרטה המופיעה בקטע(פסקה 5). חפשו את כל המילים האלה במילון וחשבו איזה הבט של זיכרון מדגישה כל אחת מהן.

3. המילים "אגוז"; "מבצע יכין" והצירוף "יום זיכרון להעפלה וללוחמי המחתרות בצפון אפריקה" מופיעים במירכאות. הסבירו מדוע.

4. ציינו במספרים:

ט"ו בשבט, כ"ג בטבת, י"א באדר, ל"ג בעומר, מ"ג חללי הספינה.

*294*

לקראת קריאה

למדנו על הסבל ועל הסכנות שחוו יהודי מרוקו שהעפילו לארץ. הקטע הבא הוא עדות של נער מסוריה שהעפיל לארץ אחרי קום המדינה.

סיפורו של יוסי

*294*

1 מדינת ישראל הייתה בת שבע כאשר הייתי בן שלוש-עשרה. משפחתנו גרה בדמשק, בירת סוריה. החיים היו טובים בדמשק, אבל שמעתי את הורי מדברים בכל הזדמנות על זה שצריך לעלות לישראל. יום אחד גונבה לאוזני שמועה שקבוצות קטנות של יהודים מצליחות לעקב את טוריה ללבנון ומשם חוצות את הגבול לישראל. גם אני רציתי. החלטתי יחד עם שלושה חברים לעלות לישראל. ידעתי שהורי לא יסכימו, לכן היה עלי לשמור את תכניתי בסוד מהמשפחה. הגענו לנהג מונית. הוא ידע שאנחנו יהודים והסכים תמורת תשלום הגון להסיע אותנו ללבנון. קבענו איתו לנסוע למחרת היום בשעה שלוש אחר הצהריים.

2 לפני הנסיעה הלך כל אחד להיפרד מהמשפחה שלו בלי להגיד לאן הוא הולך. אחותי הקטנה הייתה בת שנה וחצי. אמרתי לה שלום והלכתי. עברתי דרך החנות של המשפחה, אבל אבא שלי לא היה. רק סבא היה בחנות. בירכתי אותו לשלום, והוא בירך אותי כרגיל: "אללה מעכום", כלומר "יהא אלוהים עמך", והלכתי לבלי שוב. יצאנו לדרך.

3 נהג המונית העביר את ארבעתנו לידי מישהו שהוביל אותנו לראש הכפר, והוא אמר לנו: "אני אקח אתכם עד הנקודה של פסי הרכבת, תלכו לאורך הפסים ותגיעו ללבנון". השעה הייתה תשע בלילה. התחלנו ללכת לצד פסי הרכבת. היה חשוך. מרגע שעזבנו את הבית לא אכלנו כלום, אפילו מים לא שתינו, שום דבר. היינו מפוחדים, אבל הבנו שאין כבר דרך חזרה.

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

(בספר תמונה של יוסי קטרי ויוסי נאומה שעלו יחד לארץ)

*295*

4 הגענו לבירות בירת לבנון. הרגשנו זרים, לא הכרנו שום דבר ואף אחד. והנה ראינו מספרה, והיה כתוב עליה: 'סימנטוב'. סימנטוב זה יהודי, אמרנו, יאללה ניכנס אליו. אמרנו לו: "באנו מסוריה לכאן. אנחנו לא יודעים מה לעשות". הוא אמר לנו: "חכו פה, ואני אלך לסדר את זה". לא הרחק מהמספרה הייתה חנות מכולת שהייתה שייכת לדודי. סימנטוב הזעיק אותו, והדוד לקח אותנו תחת חסותו. לאבא שלי בסוריה היה טלפון. טלפון אז זה היה דבר נדיר. הדוד הודיע לו שארבעה פחי השמן הגיעו, והכול בסדר. ואבא הבין את הרמז. כעבור זמן קצר הצלחנו להגיע לישראל בעזרת אנשי המודיעין של צה"ל שפעלו בסתר בלבנון ועזרו לנו לעבור את הגבול לישראל. עשרים שנים יחלפו עד שאחזור ואראה את הורי ואת בני משפחתי בארץ.

(מעובד ומקוצר לפי סיפורו של יוסי קטרי. פורסם באתר "וואלה")

(בספר תמונה של מצבה בבית קברות יהודי באתיופיה)

(בספר תמונה של מצבה בבית קברות יהודי באתיופיה)

1. שערו, מדוע רצתה משפחתו של יוסי ומשפחות של יהודים אחרים בסוריה לעלות לארץ?

2. יוסי כמעט שאינו מספר על רגשותיו. שערו, אילו רגשות ואילו מחשבות התעוררו בו כאשר נפרד מאחותו ומסבו?

3. כל ישראל ערבים זה לזה הוא פתגם שפירושו: יהודים עוזרים ליהודים בצרה. האם אפשר למצוא קשר בין הפתגם לסיפור? נמקו תשובתכם.

4. יוסי וחבריו עזבו את ביתם בלי לספר על כך להוריהם. מה דעתכם על כך? הסבירו תשובתכם.

5. שערו, אילו סיכונים לקחו על עצמם הנערים כאשר החליטו לצאת לדרך?

6. אילו פגשתם את יוסי, מה הייתם שואלים אותו?

7. כיצד נוכל לדעת שהמסופר הוא עדות?

(בספר תמונה של מצבה בבית קברות יהודי באתיופיה)

(בספר תמונה של מצבה בבית קברות יהודי באתיופיה)

בקשו ממבוגר במשפחתכם שיספר על אירוע חשוב בחייכם וכתבו את הסיפור מפיו בגוף ראשון.

*296*

לקראת קריאה

למדנו על הקשיים והסבל של העולים ממרוקו ושל העולים מסוריה, הקטע הבא מוסר מידע על יהודי אתיופיה ועל הסבל והקשיים שעברו.

ביתא ישראל / שולמית פרידור

*296*

בלבה של ארץ חבש (שמה הקודם של אתיופיה) שביבשת אפריקה התגורר עד לשנות ה-90 של המאה ה-20 שבט שחום עור, שקרא לעצמו "ביתא ישראל".

בני השבט שמרו בקפידה ובאדיקות רבה את מצחת התורה ולא פסקו להתפלל לזכות לגאולת ישראל בארץ הקודש. כינו אותם בארצם "פלשים", כינוי גנאי שפירושו "הזרים" (בשל המנהגים השונים שלהם). הם דיברו בשפה אתיופית עתיקה הנקראת "געז".

כדי לחוש את המפגש עם העולם המרתק של עדה מופלאה זו רצוי שתעצמו לרגע את עיניכם, תנשמו עמוק ותדמיינו מחוזות הרריים ירוקים שבהם פזורים כפרים מבודדים, ובהם בתי "טוקול" עשויים עץ וקש. אין בכפרים הללו לא בתי כולבו, לא קולנוע, לא מסעדות ולא כבישים. אין בתי קומות, ובבתים אין טלוויזיה, אין עיתון יומי או חודשי, ואין רדיו. נשים כובסות בנהר, מביאות דליי מים מהבאר, רוחצות בנהר ומגהצות בעזרת גחלים... לא, הם לא שמעו על מכונת כביסה או על מדיח כלים וגם לא על אור בבית. לעומת זאת, הם שמעו הרבה על מסורת, על יהדות, והחליטו לעלות לישראל לא בגלל רעב, לא בגלל עוני, אלא כי גדולה הייתה כמיהתם לעלות לארץ הקודש, ישראל.

מי הם יהודי אתיופיה? היכן שורשיהם?

ספר מלכים א' פרק י' מגולל את ההשערה, כי יהודי אתיופיה הם צאצאי שבט דן, שגלה ממלכת ישראל לפני כ-3,000 שנה, בימי בית המקדש הראשון. זו גם המסורת המקובלת בקרב קהילת ביתא-ישראל. מאז, אף על פי שישבו בקרב עמים

(בספר תמונה של מצבה בבית קברות יהודי באתיופיה)

(בספר תמונה של מצבה בבית קברות יהודי באתיופיה)

*297*

זרים שלהם אמונות אחרות, ואף על פי שלא היה להם קשר עם שבטים אחרים ועם תפוצות אחרות של יהודים בעולם, המשיכו ביתא-ישראל לדבוק באמונתם ובאורח החיים המיוחד להם.

לפני כ-140 שנה יצאו כמה אלפים מביתא-ישראל למסע מזרחה, לעבר ים סוף, בהנהגתו של אבא מהרי. המסע נכשל, אך התקווה להגיע לירושלים נשארה. כל שנה בתחילת החורף נוחתות החסידות באתיופיה. שנה אחר שנה הן מדדות ועוברות מעל ארץ ישראל במסלולן לאפריקה ובחזרה. החסידה במסורת ביתא-ישראל היא סמל לגעגועים העזים ולכיסופי הלב לירושלים. יהודי אתיופיה האמינו שהחסידות חולפות בדרכן חזרה מעל לירושלים ונושאות איתן את תקוותם ואת חלומם לגאולה. מדי שנה ביקשו הילדים בכפרים לשמוע דרישת שלום מירושלים מפי החסידות שעצרו למנוחה באתיופיה בדרכן חזרה.

חלום השיבה לציון של ביתא-ישראל קם והתגשם. הוא התחיל להתממש לפני יותר מ-30 שנה.

בשנת 1984 הגיעו לישראל ידיעות על מצבם הקשה של היהודים באתיופיה. התעורר צורך במציאת נתיב בריחה סודי מאתיופיה לסודן, שיאפשר להעביר את היהודים לישראל. רוב יהודי אתיופיה גרו בכפרים, וכדי להגיע לסודן הם נאלצו לעבור ברגל מרחק של מאות קילומטרים. הם הלכו בעיקר בלילה ובמשך היום הסתתרו מהשמש הלוהטת, מהמשטרה ומכנופיות שודדים. רבים מהם לא עמדו במסע הקשה ומתו בדרך מרעב, מחולשה או ממחלות. היו גם כאלה שנתפסו בדרך בידי אנשי צבא או שודדים, נאסרו או נהרגו.

(בספר תמונה של מצבה בבית קברות יהודי באתיופיה)

(בספר תמונה של מצבה בבית קברות יהודי באתיופיה)

*298*

יהודי אתיופיה נאלצו להשאיר מאחוריהם את כל רכושם, וגם כאשר הגיעו לסודן, נאלצו לחכות במחנות פליטים עד להטסתם לאירופה ומשם לישראל. עול' אתיופיה נוהגים לקיים ביום ירושלים טקס לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ.

(מתוך האתר "אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה" וספר הלימוד "בשבילי נברא העולם" בהוצאת כנרת)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

1. מדוע כינו האתיופים את עז-ת בית ישראל בשם "פלשים"?

2. מה מספרת המסורת על מוצאם של בני העדה הזאת?

3. באיזה אופן ביטאו יהודי אתיופיה את הקשר העמוק שלהם לארץ ישראל?

4. שערו, מדוע היו יהודי אתיופיה מנותקים משאר קהילות היהודים בעולם?

5. אילו תלאות עברו על יהודי אתיופיה שעלו לארץ?

6. שערו, מדוע בחרו עולי אתיופיה לציין את זכרם של הנספים בדרך דווקא ב"יום ירושלים"?

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

מה למדתם מהכתוב על יהודי אתיופיה שלא ידעתם עד כה?

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

גלשו במרשתת וחפשו מידע על "חג הסיגד" המיוחד לעדה האתיופית. מצאו תשובה לשאלות האלה: מתי מציינים את החג? מה הטעמים לחג? מה פירוש השם "סיגד"? כיצד צוינו את החג באתיופיה? כיצד מציינים אותו בישראל? מה למדתם על ה"סיגד"? דווחו לפני הכיתה. גלשו במרשתת והקלידו "חג הסיגד 2012" וצפו בסרטון.

*299*

ל"ג בעומר

*299*

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

מה במדור?

- נכיר את המושג "ספירת העומר" ונלמד מדוע מציינים את ל"ג בעומר.

- נקרא את הסיפור "כיצד להדליק מדורה בלי גפרורים" מאת עמוס בר.

*300*

ספירת העומר

כך סופרים את העומר מידי ערב מפסח עד שבועות: "ל"ג בעומר - היום שלושה ושלושים יום שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים לעומר".

מדוע מציינים את ל"ג בעומר?

בתלמוד מסופר: "אמרו: שנים-עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא. וכולם מתו במגפה בחייו בין פרח וחג השבועות, בימי ספירת העומר, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה."

בפרוש המאירי כתוב:

"כל ימי ספירת העומר הם ימי אבל על מות תלמידי רבי עקיבא. לפיכך נוהגים שלא להסתפר ולא להתחתן בימי ספירת העומר. אבל ביום ל"ג בעומר מפסיקים את מנהגי האבל, כי ביום זה פסקה המגפה בקרב התלמידים".

בל"ג בעומר נזהרים מאש... כמו מאש

- ממנים מבוגר שילווה את תהליך הקמת המדורה.

- ממקמים את המדורה בשטח נקי מקוצים ומעשבים במרחק ביטחון סביר ממבנים וממתקנים.

- לא מבעירים מדורה מתחת לקווי חשמל וטלפון, בקרבת עצים ושיחים או מתקני דלק.

- מוודאים שהמרחק מהמדורה השכנה גדול מספיק.

- מסמנים באבנים גבול בטיחות למדורה כדי לסמן את הקו שאותו לא עוברים.

- נועלים נעליים גבוהות ולובשים מכנסיים ארוכים וחולצה מתאימה להגנה על הגוף מפני גצים וגחלים ומפני עקיצות זוחלים ושרצים הנמשכים אל חום המדורה.

(המשך בעמוד הבא)

*301*

- מחזיקים בקרבת המדורה שני דליי מים מלאים למקרה של התפשטות שרפה.

- מרחיקים כל חומר דליק מהמדורה. אסור בתכלית האיסור להחזיק בקרבת האש מכלי דלק ו/או מכלי גז!

- מומלץ שאת הכנסתם של תפוחי האדמה לאש ואת הוצאתם יעשה מבוגר.

- בסיום הקומזיץ: יש לוודא כיבוי מוחלט של המדורה על ידי שפיכת חול או מים.

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

1. כתבו דוגמאות לפעלים מפעילים המופיעים בכללי הזהירות.

2. נסחו 5 מהם מחדש לפי הדוגמה:

חשוב לוודא שהמרחק מהמדורה השכנה גדול מספיק.

יש --.

אין --.

אסור --.

מן הראוי --.

צריך --.

כיצד מנסחים כללים?

- כללים כותבים בצורת סדרת הוראות, לפי הסדר.

- כותבים כל כלל במשפט קצר אחד.

- משתמשים בלשון ציווי. לדוגמה, השגיחו, השגיחו, שמרו, הציבו

- אפשר להשתמש במילים כמו: אסור, אין, יש, בתוספת שם הפועל: אסור להשתמש. יש להניח... צריך לשמור.

אפשר לנסח כללים בלשון רבים לדוגמה: מרחיקים: שומרים.

3. השלימו המלצות לישיבה סביב מדורת ל"ג בעומר שאינן אזהרות, למשל: כדאי להצטייד בסוודר למקרה שיהיה קר יותר בלילה.

יהיה נעים אם --.

יהיה כיף אם --.

*302*

כיצד להדליק מדורה בלי גפרורים? / עמוס בר

*302*

חיים היה ילד כמו כולם: הוא לבש חולצה ומכנסיים, הוא גרב גרביים ונעל נעליים. ילד רגיל.

אבל בדבר אחד היה חיים שונה מכולם - במשקפיים. הילדים לעגו לחיים על שהרכיב משקפיים, וקראו לו "חיים משקפיים", עד שיום אחד השתנה המצב, וכולם החלו לקנא בו. הדבר קרה בל"ג בעומר. כבר בבוקר החליטו הילדים להדליק מדורה גדולה. בקצה הרחוב היה מגרש ריק - שם תהיה המדורה.

מכל עבר גררו הילדים והביאו ניירות ומקלות, קרשים וענפים, ארגזים וסמרטוטים וגם עשבים יבשים. כאשר שמו את הכול בערמה, התחילו הצרות. צרה ראשונה: האימהות אמרו שצריך לחזור הביתה מוקדם. צרה שנייה: ילדים גדולים באו ואמרו שהמגרש הוא שלהם, וגירשו אותם מהמקום. אז איך ידליקו את המדורה? לרוץ הביתה לא התחשק. וצרה שלישית: אותה לא נגלה עכשיו, בינתיים היא סוד.

חשבו הילדים ואמרו: "אם לא נוכל להיות אחרונים, לפחות נהיה ראשונים. אנחנו נדליק את המדורה עוד לפני שקיעת השמש." הם העבירו את כל החומרים הדליקים שאספו לקצה המגרש וערמו אותם בערמה: הניירות והעשבים למטה, מעליהם ענפים, למעלה הארגזים, עוד יותר גבוה הקרשים, והכי למעלה - המן הרשע, עשוי מסמרטוטים... "אני אדליק את המדורה!" צעק ילד אחד והכניס ידו לכיס; אבל מיד הוציא את היד: "אין לי גפרורים"...

ילד שני הכנים את שתי ידיו לכיסים ונאנח גם הוא: "אוי, גם ל' אין גפרורים!!!" כך קרה גם לילד השלישי ולרביעי. כולם שכחו להביא גפרורים. פתאום קרא חיים: "אני יכול להדליק מדורות גם בלי גפרורים!"

"אתה שתוק!" התנפלו עליו הילדים, "אי אפשר להדליק בלי גפרורים! ובכלל, אתה חיים-משקפיים..."

חיים נעלב וכמעט הלך הביתה, אבל רק כמעט. הוא החליט להראות לילדים שהוא שווה יותר ממה שחושבים עליו.

*303*

חיים הסתכל וראה שהשמש שולחת קרניים על המגרש ועל המדורה. הוא הסיר את המשקפיים מהעיניים, כרע על ברכיו והתחיל לקרב את המשקפיים אל קמצוץ עשב יבש: קירב והרחיק, קירב והרחיק. קרני השמש עברו דרך זכוכית המשקפיים והתרכזו בנקודה אחת. נקודת האור הייתה כה חמה, עד שעשן דקיק התחיל לעלות מהעשב. ומכיוון שאין עשן בלי אש - מתוך העשן עלתה להבה קטנה, שהחלה לזלול את העשב היבש. חיים החל לנשוף בזהירות על האש, וזו גדלה וגברה עד שהעשב נדלק. האש עברה מהעשב לניירות ומהניירות לענפים, למקלות ולקרשים. שמחו הילדים ורקדו סביב למדורה: "חיים, מלך המדורה, חי-חי וקיים... חיים, מלך המדורה..." גם חיים רקד ושמח נורא, ורק דבר אחד ציער אותו: שאין לו מגבים על המשקפיים כמו למכונית... כי זכוכיות המשקפיים נרטבו קצת מדמעות השמחה שהתגנבו מעיניו החוצה.

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

בחרו מהנושאים האלה:

1. בסיפור אנחנו נפגשים עם שתי תופעות חברתיות. ספרו על כל אחת מהן בקצרה.

2. כיצד התייחסו הילדים לחיים לפני הדלקת המדורה, וכיצד שינו את יחסם אליו לאחר הדלקתה. הסבירו וצטטו דוגמאות להוכחת דבריכם.

3. מה יכלו הילדים ללמוד מיחסם לחיים לפני המדורה !אחריה?

4. חכמינו אומרים "יש קונה עולמו בשעה אחת" כלומר, קורה שאדם מגיע להצלחה בן רגע. האם האמרה מתאימה לסיפור? הסבירו.

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

1. עיינו בשיר "ג'ינג'י" בעמוד 46. במה הוא מזכיר את חיים ובמה הוא שונה ממנו?

2. היזכרו במקרים אחרים שבהם אדם קונה את עולמו בשעה אחת וספרו.

*304*

יום ירושלים

*304*

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

מה במדור?

- המדור פותח בעובדות שחשוב לדעת על ירושלים. א נקרא קטע המסביר מדוע ירושלים קדושה למאמינים המוסלמים ולמאמינים הנוצרים.

- אחד המאפיינים היפים של העיר הוא חומת ירושלים. על החומה ושעריה נלמד על החומה בקטע שנכתב לפי המידע באתר משרד החינוך.

- לסיום נלמד את השיר של נעמי שמר, "ירושלים של זהב".

*305*

עשרה דברים שחשוב לדעת על ירושלים, בירת העם היהודי.

- לפני כ-3,000 שנה כבש המלך דוד את ירושלים והכריז עליה כעיר המלוכה, כלומר בירת ממלכתו. בנו, שלמה המלך, בנה את בית המקדש הראשון בירושלים במקום הקרוי בימינו "הר הבית".

- כל שנה נהגו בני ישראל לעלות לרגל לירושלים להביא מפרי אדמתם תרומה לבית המקדש הראשון. בימי בית המקדש השני, עלו לרגל לירושלים גם יהודים רבים מהפזורה.

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

(בספר תמונה של דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל בירושלים)

- כאשר החריבו הרומאים את בית המקדש השני, רק חלק מהחומה החיצונית של חצר המקדש - הכותל המערבי - נשאר עומד על תלו.

- הכותל המערבי והר הבית, שבו שכן המקדש, מקודשים לעם היהודי.

- תמיד היו יהודים בירושלים. היו שנים שבהן חיו מעט יהודים בעיר, והיו שנים שהתיישבו בה יהודים מארצות הגולה והקימו שכונה יהודית סמוך לכותל המערבי ושמה הרובע היהודי.

- בכל שנות הגלות המשיכו היהודים לבמת את חורבן ירושלים ולהתפלל לשוב ולחיות בה: "והביאנו לציון ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם" (מתוך תפילת "מוסף לשלושה רגלים").

- במשך תשע-עשרה שנים הייתה ירושלים מחולקת לשניים: ירושלים המערבית, שהייתה חלק ממדינת ישראל, וירושלים המזרחית, שהייתה נתונה תחת שלטון ירדן. (המשך בעמוד הבא)

*306*

- בשנים שבהן הייתה העיר מחולקת לא יכלו היהודים להגיע אל הכותל המערבי ולהתפלל לידו. רק בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, נכבשה ירושלים המזרחית על ידי גדוד צנחנים. כשנודע דבר כיבוש הכותל, אחזו שמחה והתרגשות רבה בעם ישראל בארץ ובתפוצות.

- ירושלים היא בירת העם היהודי ובירת מדינת ישראל. שוכנים בה משרדי הממשלה, בית הנשיא, הכנסת, בית המשפט העליון והסוכנות היהודית.

- יום איחוד שני חלקי העיר הוכרז כיום חג, הלוא הוא יום ירושלים.

(בספר תמונה של מסגד כיפת הסלע והכותל המערבי)

(בספר תמונה של מסגד כיפת הסלע והכותל המערבי)

1. בחרו מבין העובדות שלעיל את ארבע העובדות שהן החשובות ביותר בעיניכם. נמקו בחירתכם.

2. מה אפשר ללמוד מהקטע על הקשר של העם היהודי לירושלים בכל הדורות?

3. איזה אירוע נועד לציין "יום ירושלים"?

ירושלים קדושה למאמינים מוסלמים ולנוצרים

לפי האמונה המוסלמית, הנביא מוחמד ערך מסע לילי ממכה לירושלים ובו רכב על סוסה פלאית בעלת כנפיים. הוא הגיע לפינה הדרומית-מערבית של הר הבית ומשם עלה השמימה. אמונה זו הפכה את ירושלים קדושה למוסלמים. חשיבותה של ירושלים למוסלמים גברה במהלך השנים, ועל הר הבית נבנו במאות ה-7 וה-8 לספירה מבנים מקודשים: מסגד כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא, שנבנה במקום חנייתו של מוחמד בירושלים ונחשב לשלישי בקדושתו לאסלאם, אחרי הערים מכה ומדינה שבערב הסעודית.

לפי האמונה הנוצרית, אירועים חשובים בחיי ישוע אירעו בירושלים, ומשום כך היא קדושה לנוצרים. ברובע הנוצרי בירושלים נמצאת כנסיית הקבר, שבה, לפי המסורת הנוצרית, נקבר ישו.

(מעובד על פי ירושלים - שכינה ושכנות, הוצאת משרד החינוך)

*307*

(בספר תמונה של מסגד כיפת הסלע והכותל המערבי)

(בספר תמונה של מסגד כיפת הסלע והכותל המערבי)

1. א. אילו הם המקומות הקדושים למוסלמים בירושלים?

ב. מה סיבת קדושתם?

ג. מהו המקום הקדוש למצרים בירושלים, מדוע הוא קדוש?

2. לירושלים באים הרבה יותר תיירים מאשר לכל אתרי התיירות האחרים בישראל. שערו, מדוע.

3. השלימו את המשפטים שלהלן לפי המידע על ירושלים שקראתם עד כה:

- ירושלים נחשבת ל --.

- העיר ירושלים נתפסת כ --.

- רבים רואים בירושלים --.

- בעיני המוסלמים, --.

- לעומת זאת בעיני הנוצרים --.

(בספר תמונה של מסגד כיפת הסלע והכותל המערבי)

(בספר תמונה של מסגד כיפת הסלע והכותל המערבי)

*308*

חומות ירושלים ושעריה

*308*

במשך רוב שנות קיומה של העיר ירושלים הייתה העיר מוקפת חומה שנועדה להגן עליה מפני אויבים. בכל פעם שהעיר נכבשה ונהרסה, חרבה גם חומתה, אך לרוב נבנתה שוב על ידי הכובש החדש. החומה הראשונה נבנתה סביב ירושלים בימי הכנענים, לפני יותר מ-4,000 שנה, והאחרונה, הקיימת עד היום, היא החומה שנבנתה לפני כ-500 שנה על ידי הסולטאן הטורקי, סולימאן המפואר.

שערי חומת ירושלים

כיום קבועים בחומות ירושלים שמונה שערים. שבעה מהם פתוחים, אחד מהם - שער הרחמים - אטום. השערים נהרסו ונבט פעמים רבות במהלך המלחמות הרבות שהעיר ידעה.

שינויים אלה נראים במבנה השערים ובקישוטים שלהם.

השערים נבנו במקומות הנמוכים ביותר של החומה בגלל קרבתם למקורות המים ולברכות לאגירת מי השיטפונות.

מן השערים יצאו הדרכים הראשיות למרכזי היישוב החשובים בארץ ישראל.

נרחיב מעט על כמה מהשערים.

שער האריות

השער נמצא בחומה המזרחית של העיר העתיקה. על השער מצויה כתובת המציינת את שנת בנייתו של השער(1539) ואת שמו של סולימאן המפואר.

שני אריות החקוקים בצדי פתח השער הם שהעניקו לשער את שמו. האגדה הירושלמית תולה את שם השער באריות מאיימים שעליהם חלם סולימאן המפואר שוב ושוב.

דרך שער האריות פרצו לוחמי חטיבה 55 במלחמת ששת הימים בשנת 1967 לעיר העתיקה ומכאן להר הבית.

שער הרחמים

שער כפול, חסום, היחיד הקבוע בשערי הר הבית שבחומה המזרחית. מאחוריו, בשטח הר הבית, בית שער עם עמודים וכותרות מפוארים.

השער נחסם בידי צלאח א-דין אחרי שכבש את ירושלים בשנת 1187 לספירה. לפי המסורת היהודית, המשיח עתיד להיכנס לירושלים דרך שער זה.

*309*

שער האשפות

נמצא בחלק הדרומי של החומה, סמוך לכותל המערבי. האגדה מספרת שבמשך שנים רבות נהגו תושבי ירושלים והסביבה להשליך אשפה בקרבת השער כדי להסתיר את הכותל המערבי מפני היהודים, כדי שלא יוכלו להתפלל במקום הקדוש להם.

(מעובד ומקוצר על פי האתר אינטרנט).

(בספר תמונה של יפו)

(בספר תמונה של יפו)

1. השלימו את הטבלה לפי המידע שבקטע:

(בספר תמונה של יפו)

(בספר תמונה של יפו)

(תא ריק),  שער האריות,  שער הרחמים,  שער האשפתות

מקום השער,  --,  --,  --

מראה השער,  --,  --,  --

אירועים שקשורים לשער,  --,  --,  --

אגדות על השער,  --,  --,  --

2. מה המיוחד בכל שער בהשוואה לשערים הארורים שבטבלה?

(בספר תמונה של יפו)

(בספר תמונה של יפו)

חפשו במרשתת ובאנציקלופדיה מידע על שערי ירושלים. בחרו שניים מהשערים שאינם מוזכרים במידע שלעיל וכתבו על כל אחד מהם פסקה קצרה. היעזרו בנקודות שבטבלה.

(בספר תמונה של יפו)

(בספר תמונה של יפו)

*310*

השיר נכתב בזמן שירושלים העתיקה הייתה בשליטת ממלכת ירדן.

ירושלים של זהב

*310*

א. אויר הרים צלול כיין וריח אורנים נישא ברוח הערביים עם קול פעמונים.

ובתרדמת אילן ואבן שבויה בחלומה העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה.

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור הלא לכל שירייך אני כינור.

ב. איכה יבשו בורות המים כיכר השוק ריקה ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה.

ובמערות אשר בסלע מייללות רוחות ואין יורד אל ים המלח בדרך יריחו.

ג. אך בבואי היום לשיר לך ולך לקשור כתרים קטונתי מצעיר בנייך ומאחרון המשוררים.

כי שמך צורב את השפתיים כנשיקת שרף אם אשכחך ירושלים אשר כולה זהב

פירושי מילים: לקשור כתרים - להלל, שרף - מלאך.

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

*311*

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

בית א

1. "ירושלים של זהב" הוא שם של תכשיט יקר מזהב בתבנית העיר ירושלים. בנות ישראל נהגו לענוד את התכשיט הזה על צווארן בימים קדומים. שערו מדוע בחרה המשוררת בשם הזה ככותרת לשיר?

2. במה שונה האווירה בארבע השורות הראשונות מארבע השורות האחרונות בבית הראשון?

3. המשוררת מדמה את העיר לאישה. היא אומרת על העיר שהיא "שבויה בחלומה". מה כוונת האמירה?

4. המשוררת מתארת את העיר כ"עיר ובליבה חומה". למה היא רומזת?

בית ב

1. הבית השני נפתח במילה "איכה" שהיא צורה מאורכת של המילה "איך".

גם "מגילת איכה" שבתנ"ך כוללת שירי אבל על חורבן ירושלים והיא נפתחת במילה "איכה. "מה רומזת לנו המילה "איכה" על מצב הרוח של המשוררת?

2. תארו את מצבה של העיר ירושלים לפי הבית השני?

בית ג

1. א. איזו מילה בבית ג מתארת את רגש הענווה והצניעות שחשה המשוררת בזמן כתיבת השיר?

ב. מדוע היא מרגישה כך לפי הבית הזה?

2. "אם אשכחך ;תשלים תשכח ימיני" היא שבועה שנשבעו היהודים שנאלצו לעזוב את ירושלים ואת ארץ ישראל לגלות לארץ בבל אחרי חורבן העיר. השבועה כתובה בספר תהילים בתנ"ך.

א. כתבו את השבועה במילים שלכם.

ב. איזה רגש הביעו הגולים בשבועה הזאת?

ג. "אם אשכחך ירושלים אשר כולה זהב" נשבעת המשוררת.

שערו מדוע בחרה המשוררת לשלב חלק מהשבועה הזאת בשיר?

*312*

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

1. מה יחסה של המשוררת לירושלים? לפי מה בשיר אפשר לדעת זאת?

2. אילו כתבה המשוררת את השיר לאחר איחודה של העיר במלחמה ששת הימים,במה לדעתכם היו שונים האווירה והתכנים של השיר?

3. אחרי איחודה של העיר הוסיפה המשוררת את שני בתי השיר האלה:

חזרנו אל בורות המים לשוק ולכיכר

שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה.

ובמערות אשר בסלע אלפי שמשות זורחות

נשוב נרד אל ים המלח בדרך יריחו.

4. כיצד מבטא הבית הנוסף את השינוי במצבה של העיר לאחר איחוד חלקי העיר?

5. מה משותף לצירופים: "ירושלים של זהב" ו"אלפי שמשות זורחות"?

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

גלשו במרשתת והאזינו ב"יוטיוב" לביצוע השיר על ידי שולי נתן. הצטרפו לשירה. האם, לדעתכם, הלחן מתאים לשיר? הסבירו דבריכם.

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

1. הכינו קולז' שיבטא את תיאור ירושלים בשיר. היעזרו בהדרכה בעמוד 68.

2. אם תרצו חברו ריקוד לפי מנגינת השיר.

*313*

שבועות

*313*

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

מה במדור?

נקרא פסוקים מהתורה על חג השבועות.

- נלמד במה שונה החג בימינו מהחג בימים קדומים בקטע המידע "חג השבועות בתקופת המקרא (תנ"ך) והחג בימינו" מאת ש' דור.

- שבועות הוא חג מתן תורה. נקרא את האגדה "הלל לומד תורה" ונלמד את תולדות חייו של הלל הזקן, מגדולי חכמי ישראל.

*314*

בימי בית המקדש התחילו את קציר השעורים בפסח ואת קציר החיטה - בשבועות.

תאריך החג

כתוב בספר ויקרא פרק כג, פסוק 15:

"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה".

בספר שמות לד, פסוק 22 כתוב:

"וחג השבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים".

שבועות הוא חג ביכורי קציר חיטים. בשבועות התנהל במקדש טקס הנפת "שתי הלחם". כיצד הכינו את הלחם? מן החיטה החדשה שהבשילה קצרו מעט שיבולים, דשו אותן והכינו קמח משובח, קמח סולת, בכמות שמספיק לשתי כיכרות.

חג השבועות בתקופת המקרא (תנ"ך) והחג בימינו / ש' דור

*314*

לפי התורה, חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות שבהם מצויים בני ישראל לעלות לרגל לירושלים.

בימים קדומים עמדה במרכז החג העלייה לרגל לירושלים והבאת הביכורים והאיכרים הביאו ביכורים לבית המקדש משבעת המינים שהתברכה בהם ארצנו, חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. בכל הארץ התכוננו לקראת הבאת הביכורים. בעלי השדות והמטעים נהגו לקשור סרט סביב הענף שעליו החל להבשיל פריו הראשון של העץ, כדי לסמן לעצמם שזהו ראשית הפרי. כל הפירות שהבשילו ראשונים נקטפו והובאו למקדש. יושבי הכפרים הקרובים היו מביאים פירות טריים והאיכרים שגרו רחוק מירושלים הביאו פירות מיובשים.

עולי הרגל התארגנו ללכת בתהלוכה שאליה הצטרפו עולי רגל מהכפרים שבדרך. בראש התהלוכה הלך שור שקרניו היו מצופות זהב. האווירה הייתה

*315*

עליזה ומלאת שמחה. עולי הרגל ליוו את התהלוכה בנגינה ובשירה. הביכורים שהועלו לירושלים נמסרו למהנים וללוויים.

כאשר איבד העם את עצמאותו ובית המקדש חרב, פסק מנהג העלייה לרגל. עם ישראל היה ברובו מנותק מאדמתו והתפזר בארצות שונות. באותם שנים קבעו חכמי ישראל שזה הזמן להתמקד בתוכן אחר של החג - ב"מתן תורה". הם הנהיגו את מנהג לימוד התורה בליל חג השבועות במשך כל הלילה. למנהג הזה קוראים בשם "תיקון ליל שבועות".

לפי המסורת, ב"תיקון ליל שבועות" מחדש העם את הברית בינו לבין התורה ובינו לבין אלוהיו.

לפני יותר מ-120 שנים, הגיעו לארץ ישראל עולים-חלוצים מארצות שונות שרצו לחיות חיי איכרים על אדמתם.

הם החליטו להחזיר לחג השבועות את האופי החקלאי שהיה לו בעבר הקדום, ולחגוג אותו לא רק כחג "מתן תורה", אלא גם כחג הביכורים. ומאז מקיימים במושבים ובקיבוצים תהלוכות ומציגים בהן על גבי עגלות מקושטות את ביכורי התוצרת החקלאית. לחגיגה הזאת קוראים בשם: "טקס זיכרון ביכורים".

(מעובד על פי מתיה קם, מט"ח, קרן אבי-חי)

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

(בספר תמונה של חגיגת ביכורים בקיבוץ כפר גלעדי, 1960)

*316*

(בספר תמונה של

(בספר תמונה של "מערת הלל הזקן ותלמידיו" בהר מירון)

1. מדוע השתנה המוקד של חג השבועות מחג חקלאי לחג המציין את אירוע מתן תורה?

2. מה השוני בין הבאת הביכורים בימים קדומים לבין "זיכרון הביכורים"?

3. הסבירו את המושגים האלה: א. עולי רגל ב. ביכורים ג. שבעת המינים ד. תיקון ליל שבועות ה. זיכרון ביכורים.

העתיקו את הטבלה או צרו אותה במחשב וסמנו וי בטור המתאים (אפשר לסמן יותר מפעם אחת):

(בספר תמונה של

(בספר תמונה של "מערת הלל הזקן ותלמידיו" בהר מירון)

מרכז החג,  בימי התנ"ך,  אחרי חורבן המקדש,  בימינו

עלייה לרגל למקדש שבירושלים,  --,  --,  --

עורכים "תיקון ליל שבועות",  --,  --,  --

מתארגנים בשיירה לעלייה לרגל לירושלים,  --,  --,  --

חידוש מנהג: "זיכרון ביכורים",  --,  --,  --

הביאו משבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל לירושלים,  --,  --,  --

(בספר תמונה של

(בספר תמונה של "מערת הלל הזקן ותלמידיו" בהר מירון)

המילה ביכורים גזורה ונוצרה מן השורש בכ"ר.

מה הקשר בין מילה זו למילים בכור, הבכיר ובכיר מלבד השורש? היעזרו במילון.

(בספר תמונה של

(בספר תמונה של "מערת הלל הזקן ותלמידיו" בהר מירון)

תכננו וציירו שני סמלים: סמל שידגיש את האופי החקלאי של החג כחג ביכורים, וסמל שידגיש את אופיו של שבועות כחג מתן תורה.

*317*

הילל לומד תורה

*317*

אמרו עליו על הילל הזקן, שבכל יום היה עושה ומשתכר בטרעפיק (מטבע שערכו מועט). חציו נותן לשומר בית המדרש, וחציו - לפרנסתו ולפרנסת בני ביתו.

פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו (לא הרשה לו) שומר בית המדרש להיכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה (חולן בגג המשמש לכניסת אור וליציאת עשן), כדי שישמע דברי אלוהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. כשעלה עמוד השחר (אור הבוקר הראשון), אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל. הציצו עיניהם וראו דמות אדם בארובה.

עלו ומצאו עליו רום שלוש אמות שלג, פירקוהו (הורידו אותו מהגג) והרחיצוהו וסכוהו (עיסו אותו בשמן לחממו) והושיבוהו כנגד (מול) המדורה, אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת.

(תלמוד בבלי, יומא לה, ע"ב)

(בספר תמונה של

(בספר תמונה של "מערת הלל הזקן ותלמידיו" בהר מירון)

(בספר תמונה של

(בספר תמונה של "מערת הלל הזקן ותלמידיו" בהר מירון)

1. כיצד מצטיירת דמותו של הלל לפי שני המשפטים הפותחים את האגדה?

2. א. מדוע לא הרשה השומר להלל להיכנס לשיעור?

ב. כיצד הייתם אתם נוהגים אילו הייתם במקום השומר? נמקו תשובתכם.

3. כיצד הצליח הלל ללמוד תורה אף שלא היה לו כסף לתשלום דמי הכניסה? 4. על מה התפלא החכם שמעיה למחרת בבוקר?

5. א. בפני איזו בעיה עמדו שמעיה ואבטליון כאשר התברר להם שהלל נמצא על הגג?

ב. כיצד נהגו שמעיה ואבטליון בהלל בסופו של דבר? העתיקו את הפעלים המתאימים מתוך האגדה.

6. אילו תכונות אופי של הלל ושל החכמים, רצה מספר האגדה להבליט?

*318*

הילל הזקן / ש' דור

*318*

הלל הזקן נולד בבבל למשפחה מכובדת בתקופה שבית המקדש השני היה קיים בירושלים. בגיל ארבעים עלה הלל לארץ ישראל. הוא הגיע חסר כול, והוא ומשפחתו חיו בעוני. הוא בחר לעבוד בהסיבת עצים ולהתפרנס מהשכר היומי שקיבל תמורת עבודתו. מכיוון שכך התאפשר לו לחלק את יומו: במחצית הראשונה של היום לכרות עצים ובמחציתו השנייה - ללמוד תורה מפי שני חכמי הדור החשובים, שמעיה ואבטליון. הלל התגלה כעילוי (אדם בעל כישרונות יוצאים מהכלל, גאון) וזכה להערכתם הרבה של מוריו.

הלל חי לפני כ-2,000 שנה. בתקופה זו הייתה ארץ ישראל נתונה לשלטון הרומאים. הרומאים אפשרו ליהודים לקיים מועצת חכמים שהייתה המוסד הדתי העליון. מועצה זו נקראה בשם "סנהדרין", ומספר חבריה היה 71. המועצה התאספה בתחילה מדי יום בלשכת הגזית, אחד מחדרי המקדש, ובה שפטו חברי הסנהדרין את העם וקבעו חוקים(הלכות) הקשורים לתורה. כאשר התפרסם הלל בחוכמתו, החליט נשיא הסנהדרין דאז לוותר על תפקידו למען הלל, מכיוון שהכיר בכך שהלל עולה עליו בידענותו ובחכמתו. הלל היה לנשיא המנהיג את עם ישראל. שותפו להנהגה היה שמאי, ששימש אב בית דין, התפקיד השני בחשיבותו בסנהדרין.

עד ימי הלל לא כל אדם שחפץ ללמוד תורה היה יכול ללמוד בבית המדרש. ללימודים התקבלו רק בני משפחות עשירות ומכובדות. הלל שינה את הנוהג והחליט שבית המדרש יהיה עממי ופתוח לכול. הוא ביטל את שכר הלימוד בבתי המדרש, כך שכל מי שחפץ ללמוד יוכל לעשות כן. הלל פתח את בית המדרש בפני העניים, ומספר הלומדים גדל במידה ניכרת. הלל הוא החכם שלימד אותנו: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", וגם קבע: "לא הביישן למד", כלומר אם לא הבנת - אל תתבייש לשאול עד שתבין; תהיה פעיל בשיעור ותביע את דעתך.

ההערצה להלל הייתה כה גדולה, שגם צאצאיו, בניו ובני בניו אחריו, נבחרו למשרת ראש הסנהדרין במשך כ-400 שנים לאחר פטירתו.

*319*

(בספר תמונה של

(בספר תמונה של "מערת הלל הזקן ותלמידיו" בהר מירון)

1. קראו שנית את שורות 1-7. מה למדתם מהן על הלל?

2. במה הצטיין הלל?

3. א. כיצד נוכחו הכול לדעת שהלל הוא החשוב בחכמי ישראל בדורו?

ב. מי היה שותפו להנהגת העם?

4. אילו שינויים ערך הלל בתנאי הכניסה לבתי המדרש? בחרו בשאלה 5 או 6 וענו עליה:

5. אילו שני כללי התנהגות חשובים לימד הלל את עם ישראל?

6. באיזה משפט השתמש הלל כדי לחנך את בני האדם להיות טובים לחבריהם?

(בספר תמונה של

(בספר תמונה של "מערת הלל הזקן ותלמידיו" בהר מירון)

אם זכור לכם מקרה שבו אתם או חבריכם נהגתם לפי אחת מאמירותיו הלל, ספרו.

(בספר תמונה של

(בספר תמונה של "מערת הלל הזקן ותלמידיו" בהר מירון)

*320*

קיץ

*320*

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

מה במדור?

- לקראת החופש הגדול אנחנו מתפנים לתכנן תכניות שונות לבילוי בימי החופשה. על תכניותיו של עוזי נקרא בשיר "תכניות" מאת משה דור.

- רחצה בים ושהייה בשמש בקיץ מחייבות לזהירות מפני נזקי השמש. נקרא על כך בקטעים מתוך ספר הלימוד "מסע מדע".

*321*

תכניות / משה דור

*321*

יש לי המון תכניות מוצלחות שלהגשים אותן - הכי-הכי טוב זה עכשיו.

כשקיץ, וחם ובהיר, והאימהות לא נאנחות ש"תזהר" וש"תצטנן" וש"אוי, הוא כבר נרטב,"

למשל:

לקחת קנה סוף ארוך וקרס וחבל דק ולעשות חכה מצוינת (עם משקלת ופיתיון) וללכת לשפת הירקון ולדוג דג שכמוהו לא ראיתם עד היום.

ולמשל:

לבמת מהקרשים שבמחסן סירה - יש לי מסמרים, ודבק אקח משי - ואת הסינר הישן להפוך למפרש, ולהפליג בים עד... קפריסין, אולי,

ולמשל:

לגשת לחוות סוסים ולבחור את הסוס האביר ביותר והמהיר ביותר ולפתח בדהרה כמו שדוהרים בסרטים, בלי פחד ובלי היסוס, עם ענן אבק מאחור, ומטפחת על צוואר, בסערה.

ולמשל:

לארגן מועדון טילים ולהרכיב חללית עם סנפירים, גבוהה, מצבע כסף - אפשר מפח - ולהמציא דלק כזה מיוחד, שבעזרתו ממריאים ועולים לכוכבים שאין להם שם ולא רשומים במפה.

"מערת הלל הזקן ותלמידיו" בהר מירון

*322*

ויש לי עוד תכניות שלא גליתי לשום ילד ואפילו לא לאחי הקטן שמוכן לעזור תמיד, ויש לי תכניות כאלו שהן באמת משהו לא רגיל, פלא, ורק אני מסוגל לתכנן אותן, אני היחיד.

ואני לא רושם אותן בשום מחברת ובשום יומן כדי שלא יציצו... ואני צריך רק זמן... אבל איך אני יכול לחשוב ולסדר ת'סידורים כשלא נותנים לי מנוח: "עוזי, שב לך להכין שיעורים."

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

*323*

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

1. א. הילד הדובר בשיר מספר על התכניות שלו.

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

בתים,  התכנית,  האם ניתן לבצעה?

בית ב,  --,  --

בית ג,  --,  --

בית ד,  --,  --

בית ה,  --,  --

2. מה, לטענתו של עוזי, מפריע לו להגשים את תכניותיו?

3. אל אילו מהתכניות של עוזי הייתם רוצים גם אתם להצטרף?

4. מאין שואב עוזי רעיונות לתכניותיו? העתיקו את השורה המתאימה מהשיר.

5. א. כתבו שלוש דוגמאות לחריזה בשיר.

ב. אילו שורות חורזות בשיר?

ג. בדקו אם החריזה אחידה בכל הבתים.

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

1. מה ההבדל בין "תכנית" לבין "משאלת לב"?

2. לכל ילד וילדה יש חלומות שהם רוצים להגשים. ספרו על אחד מחלומותיכם. השתמשו באחד ממשפטי הפתיחה להלן:

אילו הייתי יכול, הייתי...

הייתי מאושר לו...

3. האם תוכלו להביא דוגמאות של דברים שפעם נראו בעיני בני אדם דמיוניים, אבל במשך השנים ביצעו אותם בהצלחה?

4. לסימני הפיסוק יש תפקיד חשוב בשיר. בשיר שקראתם מופיעות לעתים שלוש נקודות. בבית השלישי וכן בבית שלפני האחרון תוכלו למצוא שלוש נקודות. קראו והסבירו מה הן המחשבות שאפשר למלא במקומן.

*324*

לקראת קריאה

אחד ממאפייני הקיץ היא קרינת השמש החזקה בארצנו. נלמד על חשיבות השמש ועל הסכנות מחשיפה רבה של גופנו לשמש בקמע שלהלן.

קרינת השמש מועילה, אך עלולה גם להזיק

*324*

קרינת השמש חשובה לקיומם של כל היצורים החיים: היא חשובה לצמחים, לבעלי החיים וגם לאדם. היא נותנת אור וחום שבלעדיהם לא יכולים להתקיים חיים. הצמחים מייצרים מזון בעזרת קרינת השמש. הצמחים גדלים ומתפתחים בעזרת המזון שהם מייצרים. בעלי החיים והאדם אוכלים את הצמחים או חלקים מהם, וכך הם יכולים להתקיים, לגדול ולהתפתח.

אבל חלק מקרינת השמש (קרינה על-סגולה) מזיק ליצורים החיים וגם לנו, אם יחדור לתוך גופנו בכמויות גדולות.

כיצד מגן עלינו העור מפני השמש?

כאשר אנחנו חשופים לקרינת שמש, נוצר בעור עוד מלנין.

המלנין שבעור מגן על הגוף: הוא קולט את הקרינה המזיקה של השמש ומונע ממנה לחדור לתוך העור.

אצל אנשים בהירי עור מצליחה הקרינה המזיקה של השמש לחדור לתוך העור, לפני שנוצר שם די מלנין. לכן, לעומת האנשים כהי העור, האנשים בעלי העור הבהיר מוגנים פחות מפני הקרינה המזיקה של השמש. לפעמים אצל בהירי העור (ובמיוחד אצל הג'ינג'ים),המלנין מצטבר בעור בצורה של נקודות או כתמים - אלו הם הנמשים. חשיפה לקרני השמש מעוררת יצירה של עוד מלנין בעור. המלנין החדש לא נוצר מיד. עובר זמן עד שנוצר בעור די מלנין כדי להתגונן מקרינת שמש חזקה. עד שהמלנין נוצר, העור יכול להיפגע מהקרינה. כדי למנוע נזק עלינו להגן על העור.

אנחנו נעזרים בקרם הגנה שנקרא גם "מסנן קרינה". הקרם פועל בדומה למלנין: מונע חדירה של קרינת שמש לתוך הגוף.

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

(בספר תמונה של עור בהיר - מעם מלנין ועור כהה - הרבה מלנין)

*325*

מה קורה לנו כאשר אנחנו נחשפים זמן רב לשמש חזקה?

כאשר אנחנו נחשפים במשך זמן רב לקרינה המזיקה של השמש, נפגעת השכבה החיצונית של העור ונוצרות כוויות שמש.

לאחר זמן מתחדשת שכבת העור החיצונית. השכבה שנפגעה מתייבשת ומתחלפת בשכבה דקה. אנחנו נוהגים לומר ש"העור מתקלף". העור בשפתיים רגיש מאוד. בחשיפה ממושכת לשמש השפתיים מתייבשות, מתבקעות וכואבות. אלה נזקים לעור שהגוף מצליח לתקן ולרפא. אבל החשיפה לשמש עלולה לגרום נזקים חמורים הרבה יותר. חשיפה ממושכת לקרינת שמש חזקה גורמת גם נזקים שמתגלים רק אחרי זמן רב. אחרי שנים של חשיפה לשמש העור מתחיל להתייבש, מאבד את הצורה החלקה והרעננה שלו ונוצרים בו קמטים. מופיעים בעור כתמים, וגרוע מכך, מתפתחים בעור גידולים ובהם גם גידולים סרטניים. השמש מסוכנת גם לעיניים. היא פוגעת בחלק הפנימי של העין ועלולה לפגוע בראייה ולכן רצוי להרכיב משקפי שמש בקיץ.

(מתוך הספר "מסע מדע" לכיתה ד', הוצאת כנרת)

(בספר תמונה בה העור

(בספר תמונה בה העור "נשרף" כאשר לא מגינים עליו מפני השמש)

*326*

1. נהוג לומר: "בלי שמש אין חיים". כיצד מסביר הכותב את האמירה הזאת בפסקה הראשונה?

2. הסבירו את תפקידו של המלנין.

3. מדוע צריכים אנשים בהירי עור להיזהר במיוחד מנזקי השמש?

4. כתבו בשני טורים:

א. הסיבה לנזקים מהשמש

ב. התוצאות של חשיפה מרובה לשמש

5. עיינו בתצלומים. מה הם מוסיפים להבנת הנושא?

6. א. כיצד אפשר להימנע מנזקי השמש?

ב. חפשו באנציקלופדיה או במרשתת מידע נוסף בנושא וכתבו.

- בקטעים שאינם ספרותיים כתובים לעתים הפעלים בצורתם הסבילה. בקטע פגשתם פעלים סבילים כמו: נוצרים קמטים בעור; העור נפגע; בעלי עור בהיר מובנים פחות; נעזרים בקרם הגנה.

- צורות הפועל בסביל אינן מציינות את עושה הפעולה.

השלימו את הטבלה במחברת לפי הדוגמה:

פעיל - עושה הפעולה,  סביל - מקבל הפעולה

קרם ההגנה עוזר לנו לשמור על העור,  אנחנו נעזרים בקרם הגנה כדי לשמור על העור.

השמש.--,  השכבה העליונה של העור נפגעת.

המלנין שומר על העור מפני הקרינה,  העור --.

העור --,  המלנין נוצר בעור

הכובע --,  נימנע מחשיפה לשמש בעזרת כובע

הילדה לבשה חולצה על בגד הים כדי להגן על עורה,  החולצה --.

קרינת השמש נותנת אור וחום לבעלי החיים ולצמחים, לבעלי החיים והצמחים  --.

*327*

עלון הסברה הוא דף המוסר מידע, מסביר ומשכנע לפעול בהתאם להמלצות. לדוגמה: עלון הסברה על טיפול נכון בחיות הבית.

הביאו לכיתה עלוני הסברה מטעם חברת החשמל, מטעם קופת חולים, הוצאות ספרים וכיוצא באלה. עלעלו בהם ובדקו, כיצד הם מאורגנים?

הדרכה

- הכינו עלון הסברה או כרזה שמזהירים מפני הסכנות שבחשיפה מרובה לשמש ומסבירים כיצד למנוע אותן. חשבו: למי תפנו את העלון? (לילדים, לבני נוער, להורים, למורים, לאנשים אחרים).

- אספו מידע שיעזור לכם להכין את הכרזה או העלון:

א. הגדירו וכתבו במחברת:

איזה מידע נחוץ לכם למשל, אילו מחלות ונזקים השמש גורמת?

אילו נזקים אפשר לרפא ואילו קשה לרפא?

כיצד עלינו להתנהג כדי למנוע את נזקי השמש?

ב. ציינו במחברת היכן מצאתם את המידע הנחוץ(במרכזי בריאות, בקופות החולים, באגודה למלחמה בסרטן, בספרים, במרשתת, בעיתונות).

ג. חפשו תמונות ואיורים שימחישו את הכתוב.

- דונו עם חבריכם בשאלה: כיצד נעצב את העלון? לאחר שסיימתם בחרו את העלונים המוצלחים ביותר בכיתה.

- הציגו את העלונים שהכנתם בכיתה, או במסדרון בית הספר.

*328*

איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני / מאיר שלו, הוצאת עם עובד

*328*

בחרו אחד או יותר מהנושאים האלה:

1. יש דעות שונות על הספר. אומרים עליו שהוא:

- מגוחך

- בלתי הגיוני

- מוגזם

- מצחיק

עם אילו מהדעות אתם מסכימים? נמקו דבריכם.

2. הסופר מאיר שלו אומר שהספר הזה הוא האהוב עליו מכל הספרים שכתב. נסו להסביר בשמו מדוע.

3. מהו הקטע המשעשע ביותר בספר? קראו אותו לפני הכיתה והסבירו את בחירתכם.

4. איזה איור הוא המוצלח ביותר בעיניכם? הסבירו מדוע בחרתם בו.

1. האם אפשר לכנות את האדם הקדמון בתואר "ממציא"?

2. א. באילו משפטים משתמש המספר כדי לתאר את הזמן שחלף עד להמצאה?

ב. באיזו דרך מציין המאייר את חלוף הזמן ללא מילים?

3. גם המספר וגם המאייר אינם מתחשבים בתולדות בני האדם, כלומר מה קרה בזמנים קדומים מאוד שבהם חי האדם הקדמון ומה קרה בזמנים קרובים יותר לימינו. הביאו דוגמאות הן מהסיפור והן מהאיורים.

4. הציעו כותרת מתאימה לכל איור.

סוף הספר