מסתובבים בינינו אנשים עם אש בעיניים, מכירים את זה? זה להט שקשה להסביר, זה משתלט על כל הסביבה, זה מניע לפעולה, זה מדבק. אבל, לפעמים זה מפחיד. אנחנו פוחדים מאנשים שבוערים כל הזמן, אולי זאת הציניות הישראלית שלנו שטבועה בנו עמוק, או שאנחנו מוצאים את עצמנו בשגרה אפורה ופתאום רואים את "הדלוקים" (בקטע טוב כן?) האלה מסתובבים בינינו מאושרים.
נטולי חומרים חיצונים, מקיימים את האש לאט לאט, בעקביות ומצליחים להדליק אחרים.
"והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל "אפילו משה התמהמה ונבהל כאשר ראה את האש הגדולה שלא דועכת, מראה ניסי, קצת הזוי, מה קורה פה,יאלה.
אבל, בשביל לחיות מציאות של קודש, בשביל להנהיג את ישראל, בשביל להנהיג את העולם, בשביל להנהיג את המשפחה והכי חשוב בשביל להנהיג את עצמנו, צריך אש! להיות דלוקים על עצמנו ועל מה שאנחנו עושים, ולא לשכוח לא לתת לאף אחד לכבות אותנו!
(טור אישי // מגזין נשים)
