‫שימושי הקרקע במרחב העירוני‬

Presentation on theme: "‫שימושי הקרקע במרחב העירוני‬"— Presentation transcript:

1 ‫שימושי הקרקע במרחב העירוני‬
הפיתוח והתכנון המרחבי עירית שמואל מכללת הדסה

2 בעיר מבצעות פעולות רבות.
כל פעילות צריכה מקום ושימוש בקרקע העירונית. בעבר, בערים המסורתיות לא הפרידו בין השימושים. בערים חדשות שנבנו החל מהמאה ה19, מפרידים בין השימושים כדי למנוע את המטרדים הנוצרים מעירוב שמושי קרקע וכדי ליעל את פעילותם למקסימום.

3 בכל עיר קיים מערך של שימושי קרקע המושפע במידה רבה משיקולים כלכליים.
מערך זה נקבע על פי החלטות של גורמים שונים: מתכנני העיר תושבי העיר בעלי עסקים בעיר (שיקולי נגישות ומחיר הקרקע).

4 מפת שימושי הקרקע של העיר באר-שבע 1999

5 מפת שימושי הקרקע של העיר חיפה

6 ערד משימה: עיין בשקף זה ובשקף הבא וענה על השאלות.
א. איזה דגם עיר היא ערד. ב. תאר והסבר את עקרונות התכנון שהשפיעו על בנייתה. נאורה גולן

7 נאורה גולן

8

9 הגורמים המשפיעים על מערך שימושי הקרקע‬
‫‫• התרחבות האזורים המְבּונִים של העיר "על חשבון" השטחים הפתוחים שבעיר ובסביבתה.‬ ‫• שינוי שימושי הקרקע באזור מסוים בעקבות הריסת מבנים ישנים הקיימים בו והקמת‬ ‫מבנים חדשים לצרכים חדשים. לדוגמה, במקום שבו שכן בעבר גן החיות של תל אביב‬ ‫ניצב היום מתחם "גן העיר", המשמש למגורים ולמסחר.‬ ‫• שינוי בתפקודם של מבנים קיימים והתאמתם לתפקודם החדש.‬

10 ‫מאחר שהקרקע העירונית מוגבלת ומבוקשת, נוצרים לא אחת עימותים ותחרויות על‬ ‫שימושי קרקע שונים.
למשל: האם לסלול כביש‬ ‫טבעתי, שיקיף את העיר ויגביר את הנגישות אליה, אך יצמצם את השטחים הפתוחים‬ ‫שבשוליה? האם להקים אזור תעשייה סמוך לפרוור מגורים על אף התנגדות תושביו? האם‬ ‫להרחיב את גבולות העיר כדי שתמשיך להתפשט במרחב או מוטב לבנות בנייה צפופה -‬ ‫לגובה - ולהישאר בגבולותיה הנוכחיים של העיר?‬

11 ‫מערך שימושי הקרקע הוא תוצר הפעולות וההחלטות של גורמים שונים הפועלים במרחב‬
‫העירוני: הרשויות ומתכנני הערים, מן הצד האחד וכוחות השוק הכוללים את יזמי הבנייה,‬ ‫בעלי ההון, בעלי הקרקע, בעלי העסקים, המפעלים, החנויות ותושבי העיר, מן הצד האחר.‬

12 ‫‫מתכנני העיר, מפתחים תכנית מִתְאָר‪ ‬ובה נקבע מערך שימושי הקרקע‬ ‫ומערך התשתיות המתאימות לביצוע החזון של העיר. נקודת המבט של המתכננים רחבה, והם מביאים בחשבון את מגוון‬ ‫ההשפעות שיש להחלטותיהם על העיר ועל תושביה.‬

13 כוחות השוק‬ ‫כוחות השוק במרחב העירוני פועלים על פי עיקרון של היצע וביקוש. השפעתם של כוחות השוק על המרחב העירוני מתקיימת בשני תחומים מרכזיים:‬

14 מגורים - קשרי‬‫ הגומלין שבין ההחלטות של היזמים ובין דרישותיהם של רוכשי הדירות הם המעצבים‬ ‫את אזורי המגורים בעיר.‬ ‫2. תעשייה ומסחר - היזמים ובעלי העסקים,‬ ‫המפעלים והחנויות מחפשים מקום‬ ‫מתאים לפעילותם הכלכלית.

15 איך זה משפיע על שימושי הקרקע?
איך זה משפיע על שימושי הקרקע? בניה לגובה בצורת פעמון- מחירי הקרקע משפיע על גובה הבניה. הקרקע היקרה ביותר נמצאת תמיד במרכז סביב המע"ר. נתון זה יוצר בניה בצורת פעמון. צפיפות הבניה- סביב המרכז והמע"ר צפיפות המגורים גבוהה יותר. ככל שמתרחקים יורדת הצפיפות וגם השטחים הפתוחים.

16

17 מודל אלונסו ‫ על פי המודל,‬ ‫בתנאים של שוק חופשי, כל אחד משימושי הקרקע מתמקם במרחב לפי הצורך שלו בנגישות‬ ‫והיכולת שלו לשלם בעבור הקרקע. במרכז העיר שימושי הקרקע העיקריים הם לעסקים‬ ‫ולמסחר - שדרושה להם נגישות ברמה גבוהה. בזכות רווחיהם הגדולים הם יכולים לעמוד‬ ‫בעלויות הגבוהות של הקרקע, והם מסתפקים בשטחים קטנים.

18

19

20 ככל שמתרחקים מן המרכז‬ ‫לעבר שולי העיר - מוצאים שימושי קרקע המסתפקים בנגישות נמוכה יותר, הנזקקים‬ ‫לשטחים נרחבים יותר ואשר אין באפשרותם לשלם את עלויות הקרקע הגבוהות שבמרכז‬ ‫העיר. תחילה יתמקמו באזורים אלו מפעלי תעשייה ומחסנים‬ ‫הזקוקים לשטח נרחב ואין להם צורך בנגישות ישירה לקונים, אחר כך אזורי מגורים‬ ‫רבי-קומות, ולבסוף, בשולי העיר, באזורים שבהם מחירי הקרקע הם הנמוכים ביותר -‬ ‫בתים צמודי קרקע.‬

21 ‫המודל של אלונסו ‫פשטני מדי ביחס למציאות המורכבת.
היום במרבית הערים הגדולות פועלים מרכזי‬ ‫עסקים אחדים, חלקם בשולי העיר; ואזורי מגורים ברמות שונות ואזורי תעשייה עתירת‬ ‫ידע פזורים ברחבי העיר, ולמחיר הקרקע שעליה הוקמו אין קשר למרחקם ממרכז‬ ‫העיר.‬

22 אילו קשיים לא צפה אלונסו שהופכים את התוכנית לא מתאימה להיום?
היום במרבית הערים הגדולות יש כמה מרכזי עסקים. ישנם אזורי מגורים ברמות שונות. מיקום תעשייה עתירת ידע מיקום לא קשור למחיר הקרקע, ולא למרחק ממרכז העסקים.

23 שימושי הקרקע העיקריים במרחב‬ ‫העירוני‬
‫מרכז העסקים הראשי - המע"ר‬ מאפייני המע"ר: 1. האזור שבו מרוכזים העסקים בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר. כיון שזה האזור היקר ביותר בעיר, יתמקמו בו עסקים בעלי הכנסות גבוהות הנהלות בנקים, חברות ביטוח מצליחות וכד'. 2. מצויות בו חנויות של רשתות גדולות- אלה עסקים בעלי סף כניסה גבוה וטווח מוצר מכסימלי. הם מבוססים על קונים רבים מקרוב ומרחוק. רווחיהם גדולים והם מסוגלים לעמוד בהוצאות הקרקע. 3. בניה לגובה-כיוון שמחירי הקרקע גבוהים מנצלים אותה לבניה לובה.

24 4. מספר גבוה של עובדים ועוברים - בשל ריכוז גבוה של עסקים
4. מספר גבוה של עובדים ועוברים - בשל ריכוז גבוה של עסקים. עובדים בו הרבה אנשים ורבים עוברים דרכו. 5. מגוון רב של מסעדות, מקומות בילוי, חנויות מזון מהיר ובידור- כיוון שעוברים דרכו הרבה אנשים מתפתחים דווקא שם עסקים אלה. 6. שילוב של בניה ישנה והיסטורית ליד בניה חדשה- כיוון שהמע"ר מצוי ברוב המקרים בגלעין ההיסטורי של העיר. 7. נגישות רבה- המע"ר נמצא באזור שיש בו ריכוז סוגי התחבורה הגדול ביותר . 8. עומסי התנועה הגדולים ביותר- בגלל הפעילות במע"ר יש בו עומסי התנועה כבדים ביותר.

25 המע"ר מרכז העסקים הראשי,רמת-גן
המע"ר מרכז העסקים הראשי,רמת-גן 25

26 המע"ר של מלבורן , אוסטרליה
26

27 מע"ר טורונטו קנדה

28 מע"ר סינגפור

29 מע"ר טורונטו קנדה

30 מנהטן בלילה

31 המע"ר משתנה ‫בערים גדולות נוצר צורך במוקדי עסקים נוספים.
כך‬ ‫מתפתחים מרכזי עסקים משניים למע"ר המרכזי. בערים רבות בעולם הפיצול הוא בין שני‬ ‫מע"רים - ישן וחדש, לדוגמה אזור‬ ‫ִ‬‫הדוקלֵנְדְס בלונדון ואזור הדפַאנס בפריז, שנוספו על המע"רים הוותיקים.‬ ‫ֵ‬

32 במטרופולין תל אביב המע"ר מפוצל היום בין כמה אזורים בתוך העיר תל אביב ובין מתחם‬
‫הבורסה ברמת גן. מרכז העסקים במתחם הבורסה פותח על ידי עיריית רמת גן מתוך כוונה‬ ‫להתחרות בתל אביב ולמשוך לתחומה של רמת גן פעילות כלכלית האופיינית למע"ר

33 המרחבים המסחריים בעיר ‫‬‫ענף המסחר הולך ומתפתח‬ ‫במהירות רבה עקב הכניסה הקבועה של מוצרים חדשים לשוק והגידול בצריכה. המרחבים‬ ‫המסחריים מצויים במקומות שונים בעיר: מרחב מסחרי מרכזי במע"ר אזורי מסחר‬ ‫לינאריים (קַוִויִים) לאורך רחובות וכבישים ראשיים אזורי פעילות ממוקדים המתמחים‬ ‫במסחר ושירותים, המפוזרים במקומות שונים בעיר - וגם מחוצה לה.‬ ‫

34 ‫את המרחבים המסחריים בערים אפשר לדרג בהתאם לגודלם:
בתחתית המדרג נמצאות‬ ‫חנויות קטנות ובודדות, דוגמת חנויות מכולת או "פיצוציות" בצומתי רחובות מעליהן‬ ‫נמצא המרכז השכונתי, המשרת מרחב מצומצם (שכונה או כמה רחובות)‬ ‫‫מעליו נמצא מרכז הרובע, המשרת אלף תושבים,‬ ‫ובו בתי עסק וחנויות במגוון רחב קצת יותר. בראש‬ ‫המדרג נמצא המע"ר, המשרת את העיר כולה, ובערים‬ ‫שהן גלעין המטרופולין - אף את המטרופולין כולה.‬

35 ככל שלמוצר מסוים יש סף כניסה‬ ‫נמוך יותר וטווח מוצר קטן יותר, הוא ימצא את מקומו‬ ‫בתחתית המדרג (חנויות לצריכה יומיומית). ולהיפך - ככל‬ ‫שלמוצר מסוים יש סף כניסה גבוה וטווח מוצר גדול יותר,‬‫הוא ימצא את מקומו במרכזים שבראש המדרג (חנויות‬ ‫רהיטים, מכוניות, מוצרי יבוא יקרים וכדומה)

36 ‫עם התרחבות הפעילות המסחרית בעיר נוצר בה מחסור בשטחים למסחר, מחירי הקרקע‬
‫עולים, והנגישות אל אזורי המסחר במע"ר קָשָה בגלל עומסי תנועה ומחסור במקומות‬ ‫חנייה. כל אלו, לצד העלייה ברמת החיים ובהיקף הצריכה, כמו גם העלייה ברמת המינוע,‬ ‫מעודדים את התפתחותם של מרכזי מסחר בשולי העיר ומחוצה לה - הקניון העירוני‬ ‫והמרכז המסחרי שמחוץ לעיר.‬

37 הַקַנְיון‬ מוקמים על פי רוב בשולי הערים, בגלל מחירי קרקע נמוכים יחסית ויותר קרקע‬ ‫פנויה. יתרונות הקניונים: נגישות טובה למגוון רחב של מוצרים סביבה נוחה (מיזוג אוויר בקיץ וחימום‬ ‫בחורף) חנייה נוחה. כדי לחסוך בעלויות הקרקע, מרבית הקניונים בנויים בקומות,‬ ‫והחניונים נמצאים מתחת לפני הקרקע או על גג המבנה.‬

38 ‫‫לקניונים נוספו עסקים ותפקודים, שנועדו למשוך צרכנים מקבוצות‬ ‫אוכלוסייה מגוונות:
הוקצה בהם שטח גדול יותר לפעילויות‬ ‫פנאי, נופש ובידור; ונוספו אטרקציות ואירועים.

39 מרכז מסחרי מחוץ לעיר‬ ‫מרכז מסחרי מחוץ לעיר הוא מרכז קניות מתוכנן, הממוקם בשולי העיר או מחוצה לה, המרכז דומה לקניון, אך הוא פתוח ומשתרע על שטח גדול מאוד ובו מגוון רחב‬ ‫של חנויות ואפשרויות בילוי. מרכזי מסחר מחוץ לעיר משרתים הן צרכנים מן הסביבה‬ ‫הכפרית הן צרכנים המגיעים אליהם מן העיר.‬ ‫

40 הצלחתם של מרכזי המסחר הביאה להתפתחותם של מרכזים ענקיים, הקרויים "ּפָאּואֵר‬ ‫סנטר".
בישראל מצויים מרכזי ּפָאּואֵר סנטר בצומת‬ ‫המרכזים המסחריים שהוקמו בישראל,‬ ‫‫ביל"ו ליד רחובות, במתחם "ביג" בבאר שבע ועוד.‬

41 ‫השפעת הקניונים ומרכזי המסחר על מרכזי הערים‬ ועל האזורים הכפריים‬
‫חלה פגיעה של ממש בתיפקודי המסחר העירוניים מהסיבות: קושי לעמוד בתחרות‬ ‫עם חנויות הרשת הגדולות. קושי להתחרות ‫בנגישות לקניונים ולמרכזי המסחר ובמקומות החנייה הנוחים הצמודים אליהם. עלויות‬ ‫השכירות ודמי הארנונה הגבוהים בעיר מכבידים. תושבי היישובים הכפריים‬ ‫מעדיפים את המרכזים‬ הסמוכים אליהם. כך ננטשו חנויות‬ ‫רבות בעיר, ובערים רבות רחובות המסחר הראשיים, שבעבר היו שוקקי חיים - הלכו‬ ‫והתנוונו. ‫

42 דרכים להחזרת המסחר לעיר
‫ שיפוץ‬ ‫המבנים הישנים בניית מגרשי חנייה הקמת קניונים בלב המע"ר הקניונים דיזנגוף סנטר ומרכז‬ ‫עזריאלי בתל אביב הם דוגמה לקניונים מצליחים שהוקמו בלב מרכזי עסקים ראשיים‬ ‫בעיר.‬

43 אזורי התעשייה והשינויים המתחוללים בהם‬
‫ענף התעשייה כולל מגוון רחב של מפעלים - מבתי מלאכה קטנים המעסיקים עובדים‬ ‫מעטים ועד מפעלי ענק המעסיקים מאות ואלפי עובדים. נוכחותם של אזורי התעשייה‬ ‫בנוף העירוני בולטת, הם תופסים שטח נרחב המשמש לייצור ולאחסון, ורבים מהם יוצרים‬ ‫בעיר הצפופה מטרד של זיהום ורעש.‬ ‫מראשית המהפכה התעשייתית התפתח מגזר התעשייה בעיר ועבר תמורות רבות:‬

44 Sugar cane factory. Kauai island, Hawaii, USA

45 מפעל נחושת בטוקיו

46 מפעל לשימורי מנדרינות, סין

47 מפעל חלב בהולנד

48 מפעל לייצור שמלות כלה, שנגחאי, סין

49 מפעל אלומיניום בנורבגיה

50 מפעל לייצור נפט, מקסיקו

51 התעשייה עוברת ממרכז העיר לשוליה
‫בתקופת המהפכה התעשייתית הוקמו רוב מפעלי התעשייה בתוך הערים. ‫עם הזמן הוצאו מפעלי התעשייה הכבדה אל שולי הערים. מהסיבות: ‫1. השטחים המצומצמים במרכז העיר וקשיי הנגישות אליהם לא התאימו עוד למפעלי‬ ‫התעשייה הגדולים. בשולי הערים יכלו המפעלים לרכוש שטחים נרחבים במחירים‬ ‫זולים יותר.‬

52 ‫2. התפתחה מערכת הובלה ותחבורה מודרנית ויעילה, שאיפשרה להסיע את העובדים אל‬ ‫המפעלים ולהוביל אליהם את חומרי הגלם.‬ ‫3. מפעלי התעשייה נעשו למטרדים סביבתיים. מבני התעשייה הוותיקה‬ ‫במרכזי הערים נהרסו, ובמקומם נבנו מרכזי מסחר, שירותים ובידור מודרניים.

53 היקף התעשייה המסורתית קטֵן, והיקף השירותים גָדֵל‬
‫‫במדינות המפותחות, ממחצית המאה ה-20 ואילך, הולך מגזר התעשייה המסורתית ונחלש. ‫רבים ממפעלי התעשייה המסורתית בערים‬ ‫של המדינות המפותחות עברו לאזורי השוליים או לערים במדינות פחות מפותחות.‬

54 אזור תעשייה ישן באזור הרור גרמניה
אזור תעשייה בבנקוק- תאילנד

55 ‫‫הירידה בהיקף הייצור התעשייתי והתהליכים החברתיים והכלכליים הנלווים לה מְכּונִים‬
‫"דֵה-תיעוש", ‬שכן מדובר בתהליך הפוך לתהליך התיעוש. בערים שבהן התרחש דה-‬ ‫תיעוש חל גידול ניכר בשיעור המובטלים, האוכלוסייה החזקה והיוזמת עזבה אותן, ואת‬ ‫מקומה תפסו בערים רבות מהגרים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. אזורי התעשייה עצמם‬ ‫התנוונו והידרדרו.‬ את מקום התעשייה המסורתית תפסו השירותים ותעשיית ההיטק.

56 התעשייה עתירת הידע (ההייטק) - בגידול מתמיד‬
‫ערים רבות מעוניינות למשוך לתחומן תעשיות הייטק כדי ליהנות מ: ‫המסים שהן משלמות. כוח האדם האיכותי שהן מביאות עמן. הדימוי החיובי והעדכני‬ ‫שהן מעניקות לעיר. לצורך כך עיריות רבות נותנות מענקים והטבות לתעשיית ההייטק‬ ‫ויוזמות הקמה של פארקים תעשייתיים.

57 מאפייני תעשיית ההיטק: ‫נוטה להתמקם‬ ‫בערים שיש בהן אוניברסיטאות, מכללות ומכוני מחקר.‬ ‫בתוך הערים מפעלים וחברות הייטק נוטים להתקבץ‬ ‫באזורים משלהם. ‫ממוקמים בדרך כלל בשולי‬ ‫המטרופולינים הגדולים (ולא באזורי השוליים) ובקרבת‬ ‫כבישים ראשיים ומהירים, כדי לאפשר לעובדים גישה נוחה‬ ‫מאזור מגוריהם אל מקום עבודתם, וממקום עבודתם לנמלי‬ ‫התעופה. מראה ירוק ומטופח, שאינו מזכיר כלל את אזורי התעשייה המסורתיים.‬

58 ‫מרחב המגורים והתמורות המתרחשות בו‬
מאפיינים של אזורי המגורים: אזורי המגורים בעיר שונים זה מזה - אזורים עם בניה מרווחת לעומת אזורים עם בניה צפופה. שכונות של עשירים ומבוססים מול שכונות של אנשים עם רמה כלכלית נמוכה. שכונות שרוב התושבים צעירים מול שכונות שרוב התושבים בהן מבוגרים.

59 את אזורי המגורים בעיר ניתן לסווג לשלוש קבוצות עיקריות:
1. שכונות מבוססות (מגדלים יוקרתיים ובתים צמודי קרקע). 2. שכונות מגורים ברמה בינונית (רוב בנייני המגורים בעיר). 3. שכונות עוני (דירות קטנות וצפופות עם רמת תחזוקה לקויה, תשתיות ברמה נמוכה, מחסור בשירותים, הצפות בחורף, מטרדי רעש וריח, אזורים ישנים).

60 בידול מרחבי - נטיה של קבוצות אוכלוסייה מסוימות שיש להם מאפיינים ייחודיים - כמו דת, תרבות, שפה, לבוש, ארץ מוצא, צבע עור - להתקבץ יחד לאזור מגורים ייחודי (שכונה נפרדת). לדוגמא בירושלים - חלוקת העיר העתיקה לרבעים, שכונת מאה שערים בירושלים, שכונת הבוכרים ועוד.

61 מהם הגורמים להיווצרות בידול מרחבי?‬
‫‫משקף את רצונו הטבעי של כל אדם להשתייך לקבוצת אוכלוסייה התואמת‬ ‫את זהותו הכלכלית, התרבותית והחברתית. הוא מסייע ביצירת תחושה קהילתית‬ ‫ומאפשר לקבוצות מיעוטים לקיים את המסורות התרבותיות שלהן במרחב שבו הן‬ ‫מרגישות בנוח.‬ ‫מאפשר לקהילה להתאגד, לצבור כוח פוליטי, ולעתים גם לתבוע הכרה,‬‫זכויות והטבות מן הרשויות העירוניות.‬

62 3. מסייע להתפתחותם של קשרים חברתיים, מקצועיים ועסקיים, וגם‬ ‫להקמתם של מוסדות קהילתיים. במקרים אחרים הבידול המרחבי יכול לתרום לקיבוע‬ ‫מצב חברתי וכלכלי ול"תיוג" האוכלוסייה המתבדלת.‬ ‫4. נובע לעתים מחשש מפני "האחר" - אותם קבוצות‬ ‫ויחידים שאינם שייכים לקהילה ואינם חולקים את אותה מערכת ערכים, אמונות וסגנון‬ ‫חיים. לעתים "האחר" נתפס כאיום על חברי הקבוצה, והוא מעורר בהם חשש ופחד.‬

63 שכונת עוני

64 שכונת עוני בריו דה ג'נרו

65 שכונת עוני בעיר לגוס שבניגריה
שכונת עוני בסאו פאולו

66 בידול אתני שכונות מהגרים.
קשור בעיקר בתופעות של הגירה וביתרונות שהוא מעניק לאוכלוסייה המהגרת בטווח הקצר. תהליכי גלובליזציה הגבירו מאוד את התופעה.

67 בידול דתי בידול מרצון שמקורו לקיים אורח חיים ייחודי ולצמצם, ככל האפשר, את סכנות 'ההתבוללות' שמקורן במגע עם אוכלוסיות 'זרות' או לא דתיות.

68 גטו בידול מרחבי שנוצר כתוצאה הדרה/דחיקה/אפליה של מיעוטים/אוכלוסיות חלשות, במטרה למנוע את פיזורה במרחב העירוני. לעתים באמצעות חוקים ותקנות ולעתים על בסיס דינאמיקה גזענית לא פורמאלית. בד"כ הגטו הוא חממה לתופעות של עוני ונחשלות,

69 ‫שטחי התחבורה העירונית‬
למערכות התחבורה חשיבות עצומה, ובערים מפותחות שליש ויותר משטח העיר מוקצה לייעוד זה. (כבישים, מסילות ברזל, תחנות רכבת, נמלי תעופה וכן הלאה). הקשר בין התפתחות העיר והתפתחות תשתית/מערכת התחבורה הדוק מאוד.

70 אזורים עתירי פעילות הם גם עתירי תנועה ולהיפך.
הפער בין היקף התנועה - כפי שהוא מתבטא במספר כלי הרכב הנעים במרחב לבין היקף התשתיות, הוא זה היוצר עומסי תנועה ובעיות תחבורה קשות המאפיינות ערים הרבה בכל רחבי העולם.

71 מספר כלי הרכב גדל משנה לשנה, ובוודאי שלא ביחס דומה לגידול בהיקף תשתית הכבישים ומאגר מקומות החנייה.
התוצאה- עומסי תנועה כבדים ובעיקר באזורי מטרופולין. אלו מגיעים לשיאם על פי חוקי היוממות, בבוקר ובשעות אחר-הצהריים והערב.

72 פתרונות לבעיית התחבורה
הרחבת תשתית התחבורה והחנייה, (הגם שזהו פתרון יקר, קצר טווח, וכרוך בלא מעט מפגעים) ניצול יעיל של תשתיות קיימות (למשל, באמצעות הקמת מרכזי בקרה ושימוש במכשירי ניווט/תקשורת מתוחכמים). הגבלת כניסת כלי רכב למרכזי ערים (הנעשית באופנים שונים). עידוד שימוש בתחבורה ציבורית. פיתוח תחבורה מסילתית לסוגיה: (רכבות תחתיות, רכבות עליות ורכבות קלות) מתן עדיפות לרכב ציבורי (באמצעות נתיבי תנועה ייעודיים, למשל). עידוד השימוש באופניים. השקעת משאבים בפיתוח מערכת תחבורה ציבורית-עירונית. שינוי דפוסי הנסיעה של הציבור, למשל עידוד נסיעה משותפת לעבודה ואפילו מעבר לדפוס של עבודה מהבית.

73 שטחים פתוחים בד"כ מדובר בשטחים מתוכננים, כגון פארקים וגנים ציבוריים. מכונים גם 'שטחים ירוקים'. חשיבותם: תרומה אקולוגית כ'ריאות ירוקות' ומקור להעשרת מי תהום (אספלט, מה לעשות, לא מאפשר חלחול מים). תפקיד בכל הנוגע לפעילות פנאי, בילוי, נופש וספורט. בד"כ הם ממוקמים בשולי הערים, ולעיתים במרכזן ( סנטרל פארק בניו-יורק, פארק הירקון בת"א.)

74 סנטרל פארק ניו יורק

75 לעיתים קיימים גורמים אינטרסנטיים, בעיקר אנשי נדל"ן- המעוניינים לבנות נדל"ן בשטחים הפתוחים.
לרוב הם חוברים לפוליטיקאים ברמה המקומית והארצית, המעוניינים, בין היתר, למקם את ההכנסות ממיסים. משמעות הדברים היא ששטחים פתוחים מצויים אפוא בסכנה נמשכת.

76 ‫השטחים הפתוחים שסיכוייהם רבים ביותר לשינוי‬
‫ייעוד ולפיתוח הם אלו המצויים באזורים כפריים בשולי העיר, באזור‬ ‫המְכּונֶה "שובל עירוני-כפרי"‪/ זאת עקב תהליך הזחילה העירונית‪,"המכרסם" בשטחים הירוקים לטובת פיתוח ובנייה. ‬‫היישובים הכפריים ששימושי הקרקע שלהם ומבנה התעסוקה של‬ ‫תושביהם משתנים - מאבדים את אופיים הכפרי.

77 ‫כדי לעצור את הזחילה העירונית, הוגדרה מעין‬ ‫טבעת סביב העיר, המְכּונָה "חגורה ירוקה", ובתחומה נאסרו הבנייה‬ ‫והפיתוח. השטחים הכלולים בחגורה הירוקה כוללים‬ ‫שטחי חקלאות ונופים טבעיים, והגדרה חוקית שומרת‬ ‫עליהם מפני פיתוח עתידי ומבטיחה לתושבי העיר מרחבים‬ ‫ירוקים לא הרחק מהבית.

78 עירוב שימושי קרקע במרחב העירוני
‫הגישה התכנונית, המפרידה בין שימושי הקרקע בעיר מְכּונָה "אִיזּור"‪ . כיום נקבע מראש, כבר בשלב תכנון העיר, אילו‬ ‫אזורים בעיר יוקדשו למסחר, לתעשייה, לתחבורה או למגורים; ומה יהיה גובה הבניינים‬ ‫וצפיפותם בכל אזור.

79 חסרונות ההפרדה המרחבית
‫ההפרדה בין אזורי המגורים לאזורי התעסוקה מצריכה נסיעות רבות ‫קרי: בזבוז זמן,זהום, רעש, פקקי תנועה, צורך בכבישים וחניונים.

80 ‫2. ההפרדה בין שימושי הקרקע פוגעת במרקם העירוני
יש בעיר אזורים המתרוקנים מפעילות בשעות מסוימות של היום - שכונות הפרוורים‬ ‫ריקות בשעות היום, ומרכזי הערים מתרוקנים בשעות הערב. ההפרדה גורמת לנתק‬ ‫בין אוכלוסיות שונות בעיר: תושבים מבוססים אינם באים במגע עם תושבים ממעמד‬ ‫מבוסס פחות, אוכלוסיות ממוצא שונה אינן מתערבבות אלה באלה, וגם בני גילים שונים‬ ‫חיים בנפרד - הסטודנטים הצעירים מרוכזים בקמפוסים באוניברסיטאות, וקשישים‬ ‫רבים מתגוררים בדיור מוגן.‬

81 ‫בשנים האחרונות מתחזקת מגמה הדוגלת ביצירת אזורים‬
‫עירוניים שבהם מתרחש עירוב בין שימושי הקרקע. היתרונות: העירוב‬ ‫מקרב את התושבים למקומות העבודה, למוסדות החינוך,‬ ‫למסחר ולשירותים. מצמצם את מספר הנסיעות בעיר ‬ומאפשר לתושבים להגיע‬ ‫בקלות ליעדם בהליכה או ברכיבה על אופניים. נוצרת עיר חיה‬ ‫ושוקקת שיש בה נוכחות מתמדת של תושבים בכל האזורים‬ ‫וברוב שעות היממה - מצב המסייע לכלכלת העיר, הופך את‬ ‫הרחוב למקום מעניין יותר ומוביל להפחתת הפשיעה. דוגמאות: קורטיבה בברזיל, פורטלנד במערב ארה"ב.

82 פורטלנד, ארה"ב

83 ‫מודלים להצגת המבנה העירוני‬
‫אפשר‬ ‫להבחין בקבוצות של ערים שיש למבנה שלהן מאפיינים משותפים, ולסרטט דגמים אחדים‬ ‫של מבנה עירוני.

84 ‫הדגם המעגלי‬ ‫‫ארנסט ּבּוְרגֵס פיתח ב-1925 את "הדגם המעגלי", על פי המבנה שהיה לעיר שיקגו באותה‬ ‫תקופה. על פי הדגם המעגלי, העיר בנויה טבעות טבעות סביב המע"ר. הטבעת הקרובה‬ ‫למע"ר מייצגת אזור מעבר, שבו מתרחשים כל העת שינויים. כאן נמצאים זה לצד זה בתי‬ ‫מלאכה, עסקי מסחר סיטונאי ומגורים של מיעוטים אתניים ושל מהגרים, המתגוררים‬ ‫בדירות קטנות וצפופות.‬

85

86 ‫שלוש הטבעות הבאות מייצגות אזורי מגורים, וככל שמתרחקים לטבעת חיצונית יותר -‬‫רמת הדיור עולה, ותושבים שמצבם הכלכלי משתפר נוטים לעבור אליה: בטבעת הראשונה‬ ‫משתי טבעות אלו נמצאים אזורי מגורים ברמה נמוכה של "עובדי הצווארון הכחול" -‬ ‫פועלים ועובדי כפיים הגרים בבתי קומות. בטבעת השנייה מתגוררים בני המעמד הבינוני.‬ ‫הדירות חדשות יותר, תנאי הדיור טובים יותר, ולצד בתי המגורים פועלים מרכזי קניות‬ ‫ומרכזי שירותים שכונתיים קטנים.‬

87 ‫בטבעת החיצונית מצויים מגורים ברמה גבוהה: שכונות יוקרה צפופות או שכונות פרווריות‬ ‫של בתים צמודי קרקע, הנמצאות בדרך כלל במרחק של כחצי שעה נסיעה מאזור המע"ר.‬ ‫

88 הדגם המעגלי מבוסס על כמה הנחות:
מגזרי התעשייה והמסחר הם הבסיס הכלכלי של‬ ‫העיר. העיר נמצאת בהתרחבות מתמדת. התנועה ממקום למקום קלה, זולה ומהירה. מרכז‬ ‫העיר הוא מרכז התעסוקה, והמרחב שלו מוגבל, לכן התחרות עליו גדולה ביותר. למבנה‬ ‫הטופוגרפי של האזורים השונים אין השפעה על מבנה העיר. אין בעיר ריכוזים של תעשייה‬ ‫כבדה.‬

89 ‫הדגם של בורגס התאים לערים בארה"ב בראשית המאה ה-20.
הוא מתייחס אל העיר‬ ‫כאל יחידה נפרדת מן המרחב הסובב אותה, המופעלת על ידי כוחות השוק בלבד. בורגס‬ ‫מתעלם מכוחות חיצוניים המשפיעים על תושבי העיר ושותפים לעיצובה. במציאות,‬ ‫המדינה ורשויות העיר למשל מעורבות בקביעת מקום המגורים של קבוצות מסוימות,‬ ‫לעתים שלא לפי ההיגיון של השוק החופשי.‬

90

91 מוסקבה

92 מפת פריס

93 ‫הדגם הגזרתי‬ ‫דגם זה הוצע על ידי הויט ‬1939
לפי הדגם הגזרתי, העיר גדלה ומתרחבת‬ ‫בגזרות, מן המרכז כלפי חוץ. הויט הדגיש את התפתחות התחבורה בעיר המודרנית כגורם‬ ‫מכריע בעיצובה, והבחין כי אזורים שונים בעיר מושכים אליהם פעילויות מסוג מסוים.‬ ‫לדוגמה: אזורי תעשייה מתפתחים לאורך צירי תחבורה ראשיים. מגורים ברמה גבוהה‬ ‫ממוקמים באזורים שיש להם יתרונות טבעיים, דוגמת נהר או פארק.

94

95

96 מקום שיש בו שימוש‬ ‫קרקע מסוים מושך אל סביבתו שימושי קרקע דומים, וכך במקום שבו התפתח אזור‬ ‫תעשייה - הוא יגדל ויתרחב כלפי חוץ. ‫גם הדגם הגזרתי מאפיין בעיקר ערים אמריקניות, שהתנועה בהן מבוססת על כלי רכב‬ ‫פרטיים וכבישים ראשיים. כזו היא לדוגמה העיר לוס אנג'לס.‬

97 הדגם הרב-מוקדי‬ ‫החוקרים הריס ואולמן הציעו ב-1945 דגם גמיש יותר, המביא בחשבון הקשרים תרבותיים,‬ ‫חברתיים, כלכליים ופיזיים בעיר - ולכן הוא קרוב יותר למציאות. לטענתם, אין בעיר מוקד‬ ‫משיכה אחד בלבד. בכל עיר יש מוקדים ומרכזים רבים, כגון נמל, אוניברסיטה, פארק, שדה‬ ‫תעופה ועוד. סביב כל מוקד מתפתחת פעילות שונה, וכך נוצרים אזורים של שימושי קרקע‬ ‫שונים.

98 לדוגמה: בקרבת אזורי מסחר, תעשייה ומגורים יתפתחו מרכזי עסקים משניים, סביב‬ האוניברסיטה יתפתחו מעונות סטודנטים ומגוון שירותים שאותם צורכת אוכלוסייה זו,‬ ‫ואילו בקרבת נמל התעופה ייבנו מלונות ומחסנים. בדגם הזה שימושי הקרקע המפריעים‬ ‫זה לזה - כמו תעשייה ומגורים ברמה גבוהה - ימוקמו במרחק זה מזה. הדגם הרב-מוקדי‬ ‫הוא ביטוי להתפשטות העיר במרחב ולתהליכי הביזור הנובעים מתהליך הפירוור.‬

99

100

101 המצגת מתבססת על אתר מט"ח http://storage. cet. ac
המצגת מתבססת על אתר מט"ח וחומרים שלוקטו מהאינטרנט ובין היתר הוכנו ע"י מורי גיאוגרפיה. תודה רבה לכולם!