גליון 938

מה אתה יודע

7777777#77,ר

מכת

ה עלו ל ה
ה ש ערורי ה
ל \ רו ם ל סי לו קשודד

סיפור השער
ראיון מיוחד עם

חיה הררית

שנה 19
מסי 938
כי תשד• תשט״ז
6 10.1955
המחיר 3 5 0 :מרומה

ברימווא־בלי
משוא
פנים

וידוע היטב כי בארצנו ההתאקלמו ת (לאו־דווקא
הכלכלית) חינה בעייה מיו חד ת, בגלל קרבתה ה־גיזגונראפית
לסדום ...אם כן, כד אי היה להרהר
בזה שנית, ו אולי לא ל הפוך א ת הנער לגיבור
דווקא.

העורך הראשי :
אורי

ריבוי טבעי מאד

אבנרי

ראש המערכת :
שקיום כ הו

עורכי־משנה :
דלב אי תן, ברוד נ אדל, אורי סלע

עורך תבנית :

עורך כיתוב :

סיכויה אילן

איתן גבירזל

הכתב הראשי :

צלם המערכת:

ע מנו אל פרת

יהודה זעירא

רח׳ גליקסון 8תל־אביב. מען המברקים :
״עומזפרס״ ת. ד , 136 .טלפון ,26785
המוציא לאור: העולם הזה בע״נז.
דפוס ישראל בע״מ, ת״א טל.23204 .

חברי המערכת :
יחיאל ב שן, ניצה נ בי, לילי גלילי, רותי ורד.
בוזי זהקי, יוחנן ורבקה זר אי, אוסקר טאו בר,
שבתאי לוי, מ שה לשם, א בי בה ס טן. ע מו ם קינן,
סילבי קשת.

הצייר הראשי :

עורך דפוס :

ש מו א ל ברתור

אריה אריאל

מנהל מעבדה :

מנהל מבצעים :

נתן רוזן

שלמה א די ר

אין המערכת אחראית עבור תוכן ה מודעו ת.
מלבד עבור מו ד עו תהמ תפ ר ס מו ת תחת הכותרת
״ דו״ ח לצ ר כן דו ״ ח לבוחר דו״ ח
לנו ס ע״ וכו, ה מוכנו ת על-ידי תברי המערכת
ונבדקות על־ידם. המדור ״ דו ״ ח לבוחר״ כולל
מודעו ת מ טע ם מפלגו ת וארגונים ציבוריי*
אשר אין המערכת אחראית לתוכנן ולדעות
ה מו ב עו ת בחן ו ש אינן מ שקפו ת באת
דעו ת המערכת.
שו ם צורה ש הי א

העתון הנקרא יו תרמ די נ ה
לפעמים דומה כי המולדת משולה לאהבה: מדברים עליה
אותם שאינם חשים בה. כי אחרת, כיצד זה ייתכן כי בארץ
המלאה המולת נאומים לאומיים, אין איש צועק חמס עת נרצח
הנוף בדם קר לנגד עינינו ממש?
זעקי, ארץ אהובה ! חיפה היפה, נאפולי הישראלית — כשאתה מתקרב לעיר מן המזרח,
מכביש העמק, אינך רואה את הכרמל ביופיו, את המפרץ הנושק את ההר. מבט ננעץ בשורה
של קוביות לבנות גדולות, שחצניות, מכוערות עד כדי בחילה, בנויות בדיוק על הרכס,
השוברות את קו הרקיע ומקלקלות את נוף העיר מרחוק עד אין תקנה !
משך שנים ארוכות היה בחיפה מהנדס עירוני בריטי. קשה לתאר שאיש זה חש בלבו
אהבה עמוקה, ראשונית, לארץ זו. אולם כל עוד שרת הוא בתפקידו, לא היתר, זודעה זו
אפשרית. הוא לא היה נותן, פשוט, רשיון לכך. אולם האנגלי גורש, ואותו שוחר־נוף־חיפה,
אבא חושי, מינה לו יורשים. זעקי, ארץ חיפה !
אתה בא לצפת מסיבוב־מירון המגואל־בדם. מבטך הצמא־ליופי נישא לעבר הר-כנען המרהיב
— ואתה נרעד עד לעומק הנשמה. בדיוק על רכס ההר, בין כל הבניינים היפים הבנויים
מאבן, הקימה יד פושעת בית חלק־וורוד, מין מפלצת אדריכלית רברבנית, המושכת כל עין.
ואותו בנין נקרא (הוי הומור אכזרי בשם ״מלון נוף הגליל״.
במרכזה של צפת, במרומי הגבעה, שוכנת ״המצודה״ — מבצר הצלבנים העתיק, שקוויו
הכלליים עודם ניכרים בבירור. אולם לא — מעשי ידי הטמפלרים מלפני שמונה מאות שנה
שוב אינו מספק את אבות העיר צפת. העיריה היא מודרנית. היא שולחת פועלים להרוס את
שרידי החומה העתיקה. במקומה מוקם מין מעקה של אבנים חלקלקות, מבריקות. הוא יהיה
מודרני, ממש כמו שכונת הקוביות הלבנות הגועליות, אשר מישהו הקימה למרגלות הר־כנען,
במקום בו יכלו פעם אנשים פחות מודרניים לעצור את נשימתם ולהשקיף לעבר מרחב הכנרת,
הכנרת היא הנושא של תמונה גדולה שהוזמנה מידי הצייר הולצמן. איש צפת, בשביל
אולם־הכנרת של א /ק ישראל. שאלתי את הולצמן מדוע אין אמני צפת מתארגנים כדי להגן
על יפי ארצם האהובה. הולצמן נראה מיואש. הוא משך בכתפיו ואמר: לו הייתי צעיר, הייתי
כותב מאמר־התקפה בנוסח ״אני מאשים״• אולם...
גז־ייבם, ראש־העיר האנגלי של ירושלים, שמונה על־ידי ממשלת המנדט זמן קצר לפני
גירושה, מספר בספרו על קרבות־האיתנים להגנת עיר זו מפני זוועות־הבניה של ספסרים שונים.
הוא מבכה אפילו את בית־וזמעלות, שנראה לו כחילול קדושת היופי של העיר. גרייבס לא נתן
לאיש לבנות בית גבוה מדי, או בית שאינו עשוי מאבן ירושלמית. אולם גרייבם הלך, ובמקומו
יושבים ישראלים טובים, שלא איכפת להם כל כך.
אולי אין אדם יכול לחוש בזעקתה של ארץ אם לא גדל בה, אם לא עבר אותה לאורכה
בילדותו ובנעוריו. אולי אסור לכעוס על אותם אשר לרוע מזלם הגיעו לארץ בגיל
מאוחר מדי, המסוגלים אמנם להתלהב למושג
מופשט ששמו ״מולדת״ ,אלא שאין המולדת מצי אות
חיה בלבם. אך אם כן הדבר, כיצד שותקים
האחרים? האם לא מוטל עליהם להקים מחדש
את ארגון ההגנה — פשוט כדי להגן על הארץ
מפני מהרסי יופיה?

ש. אלתר, תל־אביב

אני רואה ש הוי כו ח ב מדו ר המכתבי ם על צים־
הילודה הגיע לנקודה מתה. על כן אני צום לתרום את תרומתי. רוצה מנוי ונ מור אתי להביא לעולם (ו ל שי ב ה שלי)
נדול ככל האפ ש ר של ילדים ׳ ,מ סיבה מספר אחת בלבד: להתנקם ב שכני ם שלי. הם ׳מביאים
בבב
ט חון לבית-המ שונעי ם
אותי בהדרגה אן
צריחות הנו ר או ת של ילדיהם, הנ מ ש כו ת ׳ללא
הפונה משש בבוקר עד עשר בערב. ני סי תי את
כל אמצעי־ההננה האחרים והנעתי למסקנה שי שנו
רק תנמול יעיל אחד: להקים ננדם כיתת־רעש
של ילדים צורחים מ שלי 1

יחיאל מילר, רמת־ גן
בדברי אכיש מלן גת (בערך) :״חסר
משוגעים השיכון כי תביאו את אלה לשגע
את השכנים? האלה יבואו אל השיכון?״

מי משוגע?
סי פורו של מנחם גולדברג ״ברחתי מבית־מ
שונ עי ם״ (העולם הזה ) 935 היה ללא ספק
מזעזע מאד, אד ברצוני ל ש אול ש אלה ס סויי ט ת
בקשר לכך: ל א מו בן לי כי צד הצליחו לצלם
את בריחתו של גולדברג מבית־החולים?
אם רו פ אי ה מו ס ד ציל מו הו — הרי שזוהי
רשלנות תמורה ויש להענישם על כד. אם המצלם
היה צלם העולם הזה — הרי שנו דעה לו פר שת
נולדברנ עוד קודם לבריחתו וייתכן ונם סייע
לבריחתו — נם זה מע שה לא כשר ביותר.

אלמום יעקב, תל־אביב
כתב העולם הזד, בא לביקור מיוזזו בבית־החולים
לאחר המקרה, צילם תצלום מבויים
של דרך הבריחה.
קראתי את הכתבה ולא היה ברור לי מי מ שוג ע
יו ת ר: הכותב, א ביו, מ חנכיו או אלה יטשלחוהו
ל מו סד !

יחזקאל טנצר, חיפה
...כיצד ש בו עון כהעולם הזה נו תן יד חופ שי ת
להילת לכתוב את כל העולה על רו חו, לפגו ע
בחולים מוכי־נורל, ש הו א מכנ ה אותם מ שונעים,
בצורה מעליב ה ומנלה א ת חייהם ב או פן
לנלנני? אינני מבין מ דו ע אפשרתם לחולה נולד־ברג
לכתוב ר שי מו תיו. ייתכן ורציתם ל שע שע
את קוראיכם, אד, לדאבוני הרב. לא זו הדרך.
זו לא הפעם הר א שונה שאתם פונ עי ם בחולי־נפ ש.
הניע הז מן ש הנ שו לבעיית עדינה זו בצורה
נכונה.
כ אב ש בנו נמצאב מו ס ד לחולי־נפש נפגע תי
בצורה המורה ביותר למקרא עתונכם. בני —
נכה מלחמ ת השחרור, מפקד כיתת חבלנים ש ש מו
הלד ל פניו — נפ צע בפ עול ה נועזת. האם עליו
ת שע שעו את קוראי שבו עונכ ם? רבים כבני
נמצאים ביז כתלי מו סדו ת אלה ו
משה,
תל־אביב
הכתבה פורסמה כדי להטיל אור על המצב
במוסדות, לא באה לפגוע בכל צורה
שהיא בחולים.

והדרת פני זקן
...אני קצת בלעם — וכי איז בעלי זקנים בארץ?
מצד א הד קורא אני את מכ תבו של בוכמל מ גדרה
הכו תב כי הצעתי בדבר תחרות על התואר

חתימה טובה
קיבוץ נירים
בטחה לנבול, נ אול ה לקרקע

ולאדם.

חמי, קיבוץ ניר־יצחק
שנה טי ב ה — שנת שלום.

ראובן קלדור, קיבוץ הראל
שנה

אילן אשד (בן ,)7טל־שחר
לשנת תשט״ז אחולים וברכה, נעבוד ב שמחה ונגן
בבטחה. תענוג הו א לקרוא את ש בו עונ כ ם.

289224 דוד לוין 289449 ,משה כהן,

שכר האימה

צה״ל

...כיצד עתון של עם אשר כל סי ס מ או תיו ו שאיפו
תיו הו שלום ובניין, אינו מתביי ש להראות,
תחת כותרו ת צעקניות, אברים קטועים של אנשים,
כ מו בכתבה ״ה מוו ת בא אל ה ר צוע ה״,
(העולם הזה? ) 934 אלה אינ ם רק טייסי־קרב
מצריים, אלה הם נם בעלים לנשים ואולי אה אבו ת
לילדים 1
גם אנו ש מ חנו על הפלת הוומפיירים, מ טו סי הא
די ב. ועל כד ש טיי סינו חזרו ב שלום לביתם.
אולם המבצע ה מ פו א ר של מערכת העולם הזה
שירדה לנגב ( ח לו ציו ת!) וחפרה וצילמה ת מונו ת
אלה. מעורר תדהמה וזעם בכל אדם תרבותי ו שו אה
שלום. הרי בכד מ ש תווי ם <^נו לנאצים ואה
גרועים מהם. האם אנו נ שמח על שחיטת אנ שים?

רות שמיר, חיל־האוויר, צ.ה.ל.
אחרי דיון מקיף, החליטה המערכת ב אופן

האקלים הזה

יוסף דיין, תל־ן ביב

אני מבין יפה יפה את רחשי־ליבו של א מנון
אינזלבוך (העולם הזה ,) 936א שר נגדע מקרקע
מולדתו. אד ספק בעיני אם יש מקום להעריץ
את מעש הו כגבורה. הו א עו דנו ילד ואין לו דא גות
פרנסה. מוב ט ח לו שיימצ א מי שידאג לו
באשר יהיה. לא כן הוריו. אם מ צ או לנכון להגר
— מ ש מע שהיו להם נימוקי ם מכריעים לכך, ו אולי
אף מכ איבי ם.
הגירה היא תופעה טבעית בכל ארץ׳ ,ו אין עו שים
מזה עניין ל או מי או פאט ריו טי. בכל ארץ
ישנם אנ שים אשר אינם מסתדרים או מתאקלמים,

ישראל גולדן, רמת־גן
...הענין פ שו ט. ל מ די: אם הי א מבקרת א צלו
בבית, לא מתחתנים. אם הו א מבקר אצלה בבי ת,
כן מתחתנים.
אני מו מחה לבעיה זו. לא מכבר התחתנתי.

אברהם ג״ חיפה
בבית הנשוי, אין מזכירים את הביקור?
...אני לא מ ס כי מ ת עם דליה איון. מ ה ההבדל
אם הו א מבקר אצלה או היא א צלו? לא ח שוב
שהבחורה מבקרת אצל הבחור, אם הי א אוהבת או תו
באמת ובתמים...

חיה מרקוביץ, תל־אביב
באמת, אבל לא תמיד בתמים.

מגבית בעלמא
ה תמונה ש הופי ע ה בע תונכם על ה מ שפחה בעלמא,
שביתה פו צ ץ על־ידי מ ס תנני ם (העולם הזה ) 936
עשתה עלי רושם רב...
אינני זוכר ש ת מונ ה יכ-ולה היתה לה שפיע עלי
בצורה כזו, כ מו במקרה זה, וכ תו צאה מכך־ החלט תי
לפנו ת אליכ ם בבק שה לארגן מגבית למען מ ש פחה
זו בקרב קוראי העולם הזה. אני מצרף בזה
את הסכו םהרא שון בסך 1ל״י, ו פונ ה אני לכל
קוראי העתון ו או ה דיו, לוותר פעם על מסיבה,
או על הצגת קולנוע, ול שלוח את התמורה לטובת
מ שפחה זו באמצ עו ת הע תון שב טו ח אני כי
יטול לידיו את ה מב צע ש הו אמעשה אנו שי ממד רגה
רא שונה.

משה לזר, כפר־אתא
כל סכום שיתקבל יועבר לתעודתו.

שלוש קושיות
• אי פ ה לסד ש מו א ל קפלן, ש״ עז ר לביים משפ
ט העולם הזה ) 936 את המק צוע: טרטור־לסחורות־מוברחות
2בי שיבה?
• איזה סכו ם שילמתם לסרסור הנ״ל עבור
ה שמצת ע צ מו ורא שי מ שטר ת ירושלים?
• היכן, לדעתכם. מ קו מו של סרם ור־לדבר־עבירה,
שה עיד במ שטרה עדות־שקר ביו ד עין, על־מנת
ל ט עון לאחר־מכן בבית־הדין כי במ שטרה לחצו
עליו?

אליעזר גוה, ראשון־לציון
מה נשתנה הסרסור הזה מכל הסרסורים?

פרשת רומק
כל הכבוד לכם עבור גילוי ה מיס תורין סביב
פרשת רומק ...ב טו חני שלמ שטרת ירושלים יש
תפקידים נכבדי ם יותר, מאשר רדיפת אזרח ישר,
אמיץ־לב וטהור מכל הבחינות כ מו רומק, ה מו כן
תמיד לעזור לזולת.
הנני מצי ע להעולם הזה ול עו רכיו הא מי צי ם, ה לוחמים
תמיד נגד שרירות־לב, לפעול מייד להקמת
וועדת־חקירה מ מ של תי ת או ציבורי ת, בה שתתפות
העולם הזה, שתחקור פ עולו ת אות ם היחידים במ ש טרת
ירושלים הגורמים לכאבי־רא ש מדי שנה בשנה
ולהפסד כ ספי ו מוס רי הן למ שטרת ירושלים
והן לראובן גרינברג (רומק) ול מ שפחתו...

ספר לסבתא
כנראה שנתבלבלו היוצרות של מבקר הקולנוע
(העולם הזה ,) 936 בהכלילו את רס פו טין ב שורת
הסרטים הרעים של ה שנה, ו אילו את גבעה 24
בין הטובים. שי ספ ר לסבתא שהת מונו ת הפורנו־גראפיות
ברס פו טין שעמ מו או תו.

אביבה נאמן, תל־אביב

שילומים בדלתיים סגורות

עקרוני לפרסם ת מונו ת מ סוג זה, מ תון תקוו ה
שראיית זוועות המלחמה כ מו תי ש הן ע שוייה
לסייע ב אופן ממ שי ל מיגור תעמול ה מיליטריסטית
נבובה.
אותם הזקנים אשר נותנים הוראה לצה״ל, אותם
מפקדים אשר הולכים לנקום דם אחינו ולחסל את
המרצחים ואת מבצרם, הם הולכים, הורסים ושבים•
האם זהו הכל? — לא, בכלל לא !
אמנם אנחנו נאי ם בכד בצה״ל הו א חזק ו אינו
נרתע מכל פעולה צבאי ת של ש כנינו ומסוגל להניב
על כל פעולה עשרת מוני ם ...אד בכל־זאת,
צה״ל לא ע שה את הבל כר אוי ...האם זה מ ספי ק
ש פו צ צנו את מבצר חאן־יונים והפלנו חללים
בי? האם די בכך ש פו צ צנו וחזרנו הביתה בצהלה
ורינה?
...האם חסרים אנ שי פיד איין שי ש בו בו גם ל הבא,
י בו או לגבול י שראל, י פו צ צו בתים, יתקעו
סכיני ם בנב ואה יני עו תל־אביבה?

ערב כפית

כל ה כ בוד לכוונו תיה ה טו בו ת של דליה אי ה,
המייעצת; ב מכ תבה ל שאר הבחורות להביא את
חבריהן הביתה, א פי לו א ם -הן לא רוצות להינ ש א
להם (העולם הזה .) 936
זהר באמתה מכהן העליון ליחסים בינו לבינה.
אם יכול הבחור לראו ת אד. הורי בחירת־לבו בכל
זעיר־בורנניותם, מוקפי ם רהיטים־לכל ה מזנון הנורא,
הכורסה ה איו מ ה עם צי פוי כדי שלא יתלכלך,
וארון מל א טפרים מהודרים שלא נפתחו
מ עו ל ם!) מ בלי.ל ב רו ת, הרי הו א גיבור א מי תי.
אחרי שביקרתי בבי ת הוריהם של כל החברות
שהלכתי אתן עד בה, אני רק יכול להניד דבר
אחד: לו הייתי ב ת לא הייתי מסת כנ ת!

אריה בן־אליהו, ירנשלים
מכתבים שנת שרום ויצירה.

מארילין מכל הארצות־התאחזו ! אין לכם
מה להפסיד זולת מחיר־הכוטיס, ועולם־חלז־מות
ומלואו נכון לכם.

״אלמז הזקן״ מתקבלת ב שמחה, ו אילו אתם, מ צד כם,
אינכ ם נוקפי ם אצבע בענייו.
אכן, ייתכן שזקני הי שן לא מצ א הו בעיניכ ם
(טוף־סוף בעלי נ סיון אתם) ,ובכן, גם לזאת נמצא
פתרון: נילהתי את זקני הי שן, להרי לפניכם זקן
טרי לתפארת בעלי הזקנים. או ד ה: באם גם זקן
זח לא י שפיע — יכול אני ב שקט לאלות או תו
על מ סמ ר עד שיעלה חלודה.

גרשון שטרן, קרית־שמונה
״ולא תשחית את פאת זקנן״ (ויקרא י״ט

עצת-רופא

על סו פי ה ועל נ׳ינ ה אין לי מ ה להו סיף. ברצו ני
רק לחזור על דברי חבר המשלחת החקלאית
הסובייטית (העולם הזה ,) 929 שב ר או תו את
מרילין מונ רו לא שכח את תורת ה שוויון ואמר :
״לבל נבר צריכה להיו ת אחת בז א ת.״ וזהו, בעצם,
מ ה שהרופא שלי מייעץ לי תמיד.

ירחמיאל שטיק, כפר אז״ר
המאניפסט המארילינסטי הכריז :״חובבי־

...מדוע לא קראנו על קרונות ה שילומי ם החדשים
של אהת אי מו (העולם הזה ) 937 עד עתה באף
עתון עברי אחר? האם ניתנה לעתונים הוראה
מנבו ה ל מנו עאת פרסום הידיעה על שערורייה זו.
כדי לט שטש את עקבותיה ולחפו ת על האחראים

...אצלנו, מ שו ם־ מה, נהוג לפטר אנ שים בנלל
אי־נ א מנו ת פולי טי ת, אך ל עו מ ת זאת אין מפ ט רים
אנ שים בשל חוסר יכול ת וכ שרון בעבו ד ה הגובלים
בטמ טו ם.
לדעתי, י * ל שלוח א ת אותם האנ שים עו ד פעם
ב מ טו ס לגרמניה, על־מגת שיפ ק חו שם על הזמנת
דלתות חד שו תהמת אי מו ת ל תנאי הארץ. אולי
כדאי אף לה שאיר ש1ז -כמהמ בין השליחים. שהרי
למשלחת הקניו ת של חברת־השילומים שלנו יש
רק 85 חדרים בבניין ענק ׳ בקלן, וחדר עבוד תו
של מנהל החברה מ פו א ר בהרבה מזה של ב ד
תמותה רניל, כ ר״ ר אדנ אור, למ של.
י יש להניח כי יי מצ א מקום ל שיכונ ם וכסף ל־הזנתם
של עוד כ מה חרשי־דודים, לפיקוח על דל תות
הקרונות של רכבות-ישראל.

בנימין וילף, נהריה
אל נוריד את הויכוח נון הפסים.

המשפט בעינו עומד
יש לי הצעה ב שבילכם: לקיים שוב מ שפ ט צי בורי
על ׳הנוער ב מדינ ה, דוג מ ת זה שהיה ב או ק טו בר . 1952מ ה דעתכם?

נתן גרינבאום, תל־אביב
ערעור §ו״רביזיה על חיובו׳ בדין׳ של הנאשם?

הקורא
החיפאי הוותיק שמסר
פרטים על-אודות איש המנגנון, מתבקש
להתקשר עם המערבת.
עודד ירושלמי, מתבקש להתקשר
עם המערכת.
העולם הזה 938

אין במעט חדש תחת השמש. סידרת ציורים
זו, שהוכנה על פי ציורי־קיר בבליים, מראה את

בני ככל מלפני 2500 שנה משתמשים בנפט גולמי
לצרכי יומיום. מימין :.בתור תרופה. כמרכז:

לציפוי סירה בשבכת עטרו נגד חדירת מים
משמאל: לזיפות גגות של בתים נגד הגשם.

מה אתה ודע על
קשה לתאר חיי יומיום בלי נפט. הוא מתניע
את המכוניות והמטוסים, מסובב את גלגלי התעשייה,
מספק מאור וחשמל, משמש חומר
יסוד בייצור שמנים, סבון, חומר־נפץ ורפואות.
הוא גם איפשר שתי מלח מות עולמיות_ .
בטחון המדינה בנוי במידה רבה על האפשרות
להשיגו בכמויות בלתי־מוגבלות ובדרכים
נוחות. אילו נפסק ייבוא הנפט, היתה מתערערת
כל מערכת החיים המודרניים. בשנות המלחמה,
כאשר הונהג קיצוב הדלק, נדמה היה
כאילו קוצצו כנפי האזרח: היא לא יכול היה
לנסוע לשפת־הים כרצונו, האוטובוסים לא זזו
מתחנתם עד אשר לא נדחס בתוכם מספר הנוסעים
המכסימאלי.
לעקרת הבית הקונה פח נפט למטבחה ול־מכונאי
המכניס סולר למנועו האדיר, נדמה
כי הנפט הוא התגלית החשובה ביותר בתולדות
האנושות — תגלית שגם האטום האדיר לא
יוכל לרשת את מקומה לחלוטין. בעיני בן
המאה העשרים, הנפט ומוצריו הם ברכת המדע
המודרני של דורם. אולם ההיסטוריה של הנפט
עתיקה הרבה יותר מתולדות המכונה החשמלית,
השימוש בו עתיק כמעט כגזע האנושי.

האש המונית
ביזנץ, הקיסרות הרומית המזרחית האדירה,
ידעה למצוא לנוזל השחור שימוש מודרני יותר
כחומר מלחמתי. בשנת ,673 שעה ששבטים
ערביים הטילו מצור על עיר הליופוליס הביזנ־טית,
נדהמו לוחמי המדבר מאמיני דת מוחמד
החדשה, כאשר לפתע הופעל נגדם נשק חדש.
עד אז היו רגילים לחיצים ורמחים ולאבנים
גדולות שנורו מחומות ערים במצור.
הפעם ירו היוונים פצצות תבערה שהציתו
להבות עזות במחנה המתקיפים. הערבים נסוגו
האש היוונית הקטלבבהלה,
הפיצו את שם
נית, אשר אי־אפשר היה לכבותה.

הנס של אליהו הנביא
האשורים הכירו אותו, כוהני פרס השתמשו
בו במקדשיהם. שרידי תרבויות קדומות מראים
את בני בבל מנצלים את הנפט הגלמי לזיפות
גגות בתיהם ודפנות סירותיהם, ואילו האינדיאנים
של אמריקה האמינו בסגולותיו הרפואיות.
השימוש היה אז מוגבל ביותר. כי איש לא
קדח בארות של אלפי מטרים על מנת להוציא
את הנוזל השחור מקרב האדמה. הוא נאסף
במקומות חילחול, בהופיעו בבועות על פני
האדמה.
ספר החשמונאים, אף העניק לנוזל את השם
שנשאר ׳כמעט ללא שינוי עד היום: נפטר.
״כאשר הגלו אבותינו ארצה. ן!רם,״ כתוב באותו
ספר, משנת , 124״לקחו הכד,נים הקדושים את
האש בסתר מעל המזבח ויטמנו אותה בשוחה
עמוקה ויבשה, לשמרה. ולא ידע איש את
מקומה.״
כאשר שבו היהודים מגלות פרם, ממשיך
אותו סיפור, שלח נחמיה כמה מבני הכהנים
להחזיר את אש הקודש אל בית־המקדש• אך
במקום שנטמנה האש נמצאו עתה רק ״מים
קפואים״ .וכאן בא הקטע המפליא :״ויצו
נחמיה לשאב את המים ולהביאם. ויהי בהק ריבם
את קרבן השם ויצו אותם לזרוק מן
המים על העצים ועל הקרבן אשר על המזבח,

הסקירה בעמודים אלה הוכנה על-ידי מערכת ״העולם הזה״
בעזרתם הפעילה של אנשי מכון וויצמן, מחלקת התקנים,
משרד הפיתוח, הגיאולוג של חברת לפידות ואנשי מדע
רבים. תודת מערכת ״העולם הזה״ מובעת להם בזה.

עבדים אשוריים אלה (ימין) המנפנפים אוויר
צח לאדוניהם כשעת משתה, עושים את מלאב-

ויעשו כן. אחרי כלותם, והשמש יצא על הארץ
והעבים נפוצו, והנה אש אלהים מתלקחת בקרבן
וישתומם כל העם מסביב ...ויהי כי אכל הקרבן,
ויצו נחמיה לצקת את המים (הקפואים) הנותרים
על הרצפה. ותלהט להבה ותבלע את האש
מעל המזבח ...ויקרא נחמיה את שם המקום
(אשר בו נמצאו המים הקפואים) הפטר —
ואחרים קראו לו נפטר.״
לסיפור זה הוסיף הנשיא יצחק בן־צבי דברי
פרשנות משלו, במכתב ברכה ששלח השכוע
לשר הפיתוח דב יוסף. כתב הנשיא :״כדאי
להוסיף שלא רק הקרבן של נחמיה עלה באש
בעקב קרני השמש הלוהטים, שהדליקו את הנפט,
אלא דבר דומה לכך אירע כנראה בימי
אליהו הנביא, כאשר ציוה לשפוך נוזלים על
המזבח.״

תכי לאור מנורות קיר, בהן בוער נפט. פועלי
הבניין של אותו דור משתמשים כאדמה ספוגת

משך מאות שנים שמרה ביזנץ על סוד תעשיית
הנשק החדש, שמרכזה נקבע בקונסטנטי־נופול,
בירת הקיסרות. השימוש בו שוכלל,
כלל יריד, מתוך צינורות מתכת למרחקים גדולים.
הדבר היחידי שהיה ידוע עליו היה כי חומר
היסוד שבו השתמשו היוונים היה נפט גלמי,
שהובל לקונסטנטינופול מסביבות מוסול וקיר,־
קוק שבעירק. כוחו כנשק אדיר נמוג רק לאחר
שנפוץ השימוש באבק השריפה במאה ה־. 14
עם היעלם האש היוונית נדמה היה כי ירד
הנפט מבמת ההיסטוריה האנושית.

נפט, בטיט לבניין ואילו העבד משמאל משמן
את ציר מרבבת אדונו כסוג שמן שהופק מנפט.

נו זח התחיל בילוש בבסן האדמה
היה סרחונו. הוא גם השחית את גלגלי
המכונות.

הנפט החבוי בבטן האדמה הוא ירושת הטבע
שנשתיירה מתהליכים שהתקיימו לפני
מיליונים או מאות מיליונים של שנים. איש
׳אינו יודע בדיוק כיצד נוצר הנפט. ההשערה
המקובלת היא שמקורו בתאים חיים, שהיו
קיימים במים הפושרים לאורך חופי היבשות
ואשר נשתמרו בתוך שכבות של אדמת־סחף
וקרקעות שונות.

למעשה קדם לבאר הנפט של דרייק
קידוח מוצלח שנערך ברומניה, שנתיים
לפני דרייק. גם שם הגיעו הקודחים ל
עורק נפט עשיר, בעומק קטן בלבד׳ החלו
מפיקים שמנים ונפט מזוקק. אולם רומניה
היתד, בעיקרה ארץ חקלאית, חסרת
כל קשר ממשי עם ענפי התעשייה החדשה
שקמה באנגליה ובאמריקה הצפונית.
תגלית הנפט הרומני נשארה חסרת חשיבות
עד לתקופה מאוחרת הרבה יותר,
כאשר !מחפשי נפט רדפו אחרי הנוזל היקר
ברחבי העולם כולו.

שכבות אלו חבויות עתה מתחת לפני האדמה,
במקומות אשר פעם הוצפו על ידי
ימים ואגמים שנתייבשו מאז. דוגמה של שכבות
תת־קרקעיות אלה אפשר לראות בצורר,
ברורה במכתש הגדול, שם מונחים זו על גבי
זו שכבות של חרסית, אבני גיר או אבני
חול.

מציאת הנפט בפנסילבניה היתה׳ לעומת
זאת, מאורע עולמי. בין־לילה הפך הנפט
למיצרך תעשייתי ממדרגה ראשונה.
מאות מחפשי נפט פשטו ברחבי <ך רצות־הברית,
קדחו בארות בקדחתנות ,״לפי
הריח והאינסטינקט״ .אלפים פשטו את ה רגל,
איבדו את כל הונם. אלפים הפכו
עשירים מופלגים — ראשונים בסידרה
אחת אדירה של שושלת מליונרי הנפט,
החולשים עד היום על הכלכלה •׳האמריקאית
ועל מידה לא מבוטלת של מדיניות
ארצות־הברית הפנימית וברחבי העולם
כולו.
תולדות הנ׳פט מחולקות לשנים: לפני ואחרי
הקידוח המפורסם של קולונל אדוזין
ל. דרייק, במדינת פנסילבניה, ארצות־הברית.
זה היה בשנת . 1859 עד אז היה השימוש ב נפט
הגלמי מוגבל ביותר, נמדד בפחים בודדים.
קידוחו
המאושר של דרייק (למעלה) הגיע
לעורק נפט עשיר בעומק של 22 מטר בלבד.
אותה שעה היתד, קיימת בעולם המערבי דרישה
אדירה לשמני סיכה, לשימון מכונות הקיטור
שהוכנסו לשימוש על־ידי המהפכה התעשייתית
של המאה ד 18 השמן המקובל
ביותר היה זה של לווייתנים, שנפלו קרבן
במאותיהם לציים שלמים של דייגים, עד כי
היתד, סכנה כי יושמדו לחלוטין. מגרעתו העיקרית
של שמן הלוייחנים והחיות האחרות

אולם בעקבות ההסתערות הפראית הראשונה
באה ההתפתחות המדעית היסודית.
המצאת מנוע הבעירה הפנימית, שהשתמש
בבנזין, הגבירה את ניצול הנפט,
הפכה תעשייה זו לאחת המכניסות ביו תר
בעולם. ענפי מדע שלמים התפתחו,
באו לעזרת מחפשי הנפט בגילויי האוצר
התת־קרקעי, שאיבתו, זיקוקו ושיווקו לפינות
הנידחות ביותר של כדור־הארץ.

הן רכשו זכיונות במקסיקו, פרו, וונצואלה
ורומניה. בשנות מלחמת העולם הראשונה
הגיעה תפוקת ארצות־הברית ל־^ 68 מן התפוקה
העולמית. מאז השתנה מצב זה באופן
קיצוני. מתחת לחולות סעודיה ושכנותיה ה־מרחביות
נתגלה אוצר הנפט העשיר ביותר
בעולם, גדול גם מזה של אמריקה האגדית.

תנועת הופט ברחבי העולם מורכבת משני זרמים
מ־קר״ם. הגדול שבשניים הוא זה היוצא מארצות המרחב,
תספק את רוב תצרוכת הנפט של אירופה המערבית,
אפריקה, אוסטרליה ומקומות מרוחקים באסיה. הנפט
האמריקאי משמש את אמריקה וחלק מאירופה המערבית.

במקרים מסויימים מתבטאים השינויים בשרשרות
הרים או בהתפרצויות־געש של
לאבד, בוערת. באזורים אחרינו יכול שינוי
פני הארץ להתבטא בקפלים ומדרונים קלים
בשכבות התת־קרקעיות השונות. באזורים אלה
של שיפועים ומדרונים קלים נמצא בדרך
כלל הנפט. תפקידו של הגיאולוג לקבוע את
המקום המתקבל על הדעת כמאגר הנוזל הסמיך.

הדרישה
באותם הימים היתר, דווקא
לשמנים הכבדים. את החלקים הקלים יותר
של הנוזל השחור לא העריכו עדיין
בני המאה ההיא, כי לא היו אז המכונות
שניזונו מהם. בקרבת בתי־הזיקוק הפרימיטיביים
התאבך העשן משריפת בנזין,
שאיש לא ידע מה לעשות בו.

הננס חובק זרועות עורס
באופן טבעי הפכו ארצות הברית למקור
הראשון להפקת הנפט, זיקוקו וייצואו לעולם.
עד כדי כך, שאמריקאים רבים החלו
דואגים כי יום יבוא וארצות־הברית לא יוכלו
לספק אף את צריכתן הן בנפט. היתה זו התחלת
האימפריה העולמית הגדולה של חברות
הנפט האמריקאיות.

בראשית היו שכבות אלות מונחות באופן
ישר, בגובה פני הים או יותר נמוך. אולם גם
השכבה העבה ביותר בהשוואה לכדור־הארץ,
אינה אלא כקליפה שעל פני התפוח. פנים
כדור-הארץ, חומר חם בו מתחוללים שינויים
מתמידים, מעלה או מוריד אזורי אדמה של מים
באיטיות בלתי־מורגשת. שינויים אלה
של פני כדורוהארץ דומים לקפלים והקמטים
של קליפת התפוח, כאשר הפרי מתכווץ.

מגייו, איד ומדוע?
גיאולוג המפחש נפט !מרכז את חיפושיו
אחר שכבה בעלת חדירות פבטן האדמה,
המכילה חללים קטנים בין גרגיריה. בשכבה
זו יכול לחדור ולהיקוות נוזל.
כפי שאין יודעים בבירור מה היא דרך הי־

חברות אמריקאיות מיהרו להשתלט על חלק
הארי של נפט זה, ייצאו אותו לארבע כנפות
תבל במקום הנפט אשר הופק בארצות אמריקה.
כיום
מספקת אמריקה בעיקר את צריכתה
היא, בתוספת חלק קטן מצריכת אירופה
המערבית והמרחב, בדלק מזוקק בעל איכות
גבוהה במיוחד, שאינו מיוצר בבתי־הזיקוק
המקומיים. נפט המרחב, לעומת זאת, חובק
את כדור הארץ כולו, זורם לאוסטרליה ולי־פאן
במזרח ועד לאמריקה עצמה במערב.

מאגו הנפט
הנפט המרחבי החל משחק תפקיד חשוב
עוד ב־ . 1913 ווינסטון צ׳רצ׳יל׳ שר הצי
המלחמתי הבריטי דאז הלך בעקבות ד־יזראלי,
שקנה את מרבית מניות תעלת
סואץ עוד בטרם הספיק העולם להעריך
כהלכה את חשיבות התעלה החדשה, רכש
חלק מכריע בחברת הנפט האנגלו־אירא־נית.
בעזרת הנפט,האיראני, הוחש מעבר
הצי הבריטי משימוש בפחם למזוט.
עם תום המלחמה, אחזה בהלה את חוגי
הנפט האמריקאים. אנגליה, צרפת והולנד
חתמו על הסכם ביניהן, לפיו חילקו
את אוצן רות הנפט של המרחב, סגרו
את הדלת בפני כל מדינה אחרת. משרד
החוץ האמריקאי התערב, אילץ את 3המעצמות
האירופיות לקבל את החברות
האמריקאיות כשותף רביעי. לפי ההסכם
של אז, קיבלו האמריקאים 22,7מהנפט
המרחבי. כיום מחזיקים הם לא פחות מ־

ההתפתחות שהביאה לכך הינה עתה
חלק מאגדת הביזנס האמריקאי.
בשנת 1922 הוזמן לבחריין, אי קטן
במפרץ הפרסי, מייג׳ר ניו-זילנדי בשם
פרנק הולמס לייעץ לשייך המקומי בדבר
פיתוח מקורות המים הדלים. אולם הולמם
היה מעוניין יותר בנפט. השייך העניק
לו — חינם — זכיון על כל האי. מבחריין
עבר הולמם לסעודיה, שיכנע את הסולטן
עבד אל־עזיז אל־סעוד להעניק לו זכיון
לחיפוש נפט ברחבי ממלכתו המדברית.
עם החוזה בכים, פנה המייג׳ר לחברות
האנגליות, שידלן לקדוח בחצאי האי השומם.
האנגלים השוו את מישורי החו לות
הערביים עם הרי איראן ועיראק, הגיעו
למסקנה כי אין סיכויים למצוא בהם
נפט. הולמס, פנה לאמריקאים.
האמריקאים, שהיו קשורים בהסכם א־

הבוץ הוא נרי
אחרי הבדיקות, החקירות והמדידות
מתחיל השלב המעשי של הקידוח.
מרכז מגדל הקידוח נקבע בדיוק מעל
למקום הקידוח. צינור־קידוח חלול, שבקצהו
התחתון מחובר ראש הקידוח, עושה
את המלאכה. ראש הקידוח מורכב
משלושה גלגלי־שיניים המסתובבים, שוחקים
את האדמה בשלושה כיוזנים. לחץ
מתמיד על צינור הקידוח דוחף את הראש
כלפי מטה כל הזמן.

כך בודקים את 5טן האדמה, בעזרת רישומים סייסמיים. הפעולה מתחילה בפיצוץ
של כמויות חומר נפץ קטנות. הפיצוצים גורמים לזעזועים בתוך האדמה, מעבירים גלי־זעזועים
המשנים את כיוונם מדי היתקלם בשכבה שונה של חומר תת־קרקעי. מנקודות אלו
מוחזרים הגלים כלפי מעלה, בזוויות שונות. הגלים מוקלטים ונרשמים על־ידי מכשירים
מל פני הקרקע, מצטרפים לתמונה של הרכב האדמה מתחת לפני הקרקע. כל הציוד הדרוש
מובא למקום הבדיקה על־גבי מכונית. רק פיענוח הרישום נעשה במעבדה או במשרד.
ווצרות הנפט. אין יודעים באיזו שכבת קרקע
מקורו. סברה רווחת היא כי סלע המקור
יכול להיות החרסית, שהוא סלע קשה, בלתי־חדיר,
עשוי מחלקיקים קטנטנים הדוקים ב יותר
והמכיל, בורך כלל, חומר אורגאני רב.
מתוך רישומים גיאולוגיים, נמצא כי בדרך
כלל קשורה נוכחות שכבות של חרסית במציאת
נפט בסביבה. אולם אין כל הוכחה
כי קשר זה הנו מוחלט. התקפלות השכבות
התת־קרקעיות וכן החום והלחץ הנוצרים תוך
כוי תהליך זה גורמים, כנראה, שהחומר האורגאני
הופך לנפט נוזלי ולאגירתו במאגרים
שממנו שואבים אותו הקודחים• הציור מימין
הוא דוגמה אופיינית של מלכודת, כפי
שנקרא קטע שכבת הסלע אשר בו נקווה
הנפט הגלמי.
ברגע בו מגיע הנפט לשכבה המסוגלת לקלוט
אותו, נוטה הוא לנדוד לאורך שככה
זו, כלפי פסגת אותה שכבה. שם הוא נלכד
בין שכבות בלתי־חדירות, כשהוא נלחץ אל
הכיפה על־ידי המים היותר כבדים, הנמצאים
באותה שכבה. מעל לנפט עלול להידחק הגז

הקל, המהווה סימן ראשון לקודחים כי עשוי
להימצא נפט בהמשך הקידוח.

בעזרת פיצוצים קטנים
הציור למעלה מראה את אחת השיטות ש׳
בהן נעזר הגיאולוג במיפוי השכבות התת־קרקעיות.
זהו המיפוי הסייסמי. כמויות קטנות
של חומר נפץ מוטמנות ובעומק לא רב
בתוך האדמה. חומר הנפץ מופעל, גלי הפיצוץ
עוברים לכל הכיוונים. כל גל נתקל בשכבה
מטויימת מתחת לפני הקרקע, מוחזר
שוב כלפי מעלה. הגל המוחזר נקלט על־יוי
מכשירי הקלטה מיוחדים, המצויירים ברמקול.
משם מועבר הגל למכשירי רישום חשמליים,
הרושמים כל גל על סרט מיוחד.
הסרט, המראה שורה מסובכת של קוים
ותנודות נמסר לפיענוח למומחה, המתרגם
את הקווים העקלקלים לשפה שהגיאולוג הפשוט
מסוגל להבינה. בעזרתה עורך הוא
מפה של השכבות המתעמקות אלפי מטרים
מתחת לפני האדמה.

הגזור המרחב

קוטר הראש גדול מזה של צינור הקידוח,
כך שבין הצינור לבין דפנות חור
הקידוח נוצר חלל העלול להתמוטט כל
רגע, לקבור את הצנור והראש. כדי למנוע
שדבר כזה יקרה, דוחסים אל תוך
צינור הקידוח בוץ מיוחד, היוצא בתח תית
הקידוח דרך חריצים מיוחדים בראש
הקידוח.
אחד הדברים המושכים מיד את תשומת
לב המבקר במקום קידוח נפט היא בריכה
לא גדולה המכילה תומר אפור, רווי
מים, המתבקע תחת קרני השמש. זהו הבוץ
המיוחד, הדורש. מומחיות רבה בהכנתו.
חומר הגלם. מובא מחוץ־לארץ ואילו
התרכובת הכימית המדוייקת של הבוץ
משתנית לפי צרכי האדמה אשר בה מתנהל
הקידוח.
בוץ זה נלחץ בתוך צינור הקידוח
החלול כלפי מטה עד לסוף הקידוח
ומשם נפלט סביב הראש, עולה
חזרה בחלל שבין הצינור לבין הדפנות.
בעלייתו נדבק חלק ממנו אל הדפנות,
מטייח אותם, מונע מפולת. אתו הוא גם
סוחף את שיירי הסלע שנחפרו, מעלה
אותם לבדיקה על פני הקרקע. שם עובר
הבוץ דרך מסננת, חוזר שוב אל הבריכה
המיוחדת אשר ממנה נדחס תחילה
אל תוך צינור הקידוח החלול, וחוזר
חלילה.
הבוץ, הממלא את צינור הקידוח תחת
לחץ, משמש גם פקק יעיל במקרה שראש
הקידוח מגיע לשכבת נפט המבקש להתפרץ
החוצה.

הנ3ן\ בחיק האדמה
* *!נמרח /החזנגוו!
* הנמרח /המ1פו;* 1

חוזים עם האנגלים, שוחררו על־ידי האנגלים
מכל התחייבות לשתפם בזכיון הסעודי.
בשנת 1935 התחילו בקידוח הראשון.
עשר בארות קדחו, עד שזכו לראות
סילון זהב שחור מזנק השמימה.
ים הנפט האדיר של המרחב מצא מוצא
אל שווקי העולם׳ דרך הון אמריקאי.
מלחמת העולם השניה וחורבן אירופה
המערבית העלו את הנפט המרחבי לשורה
הראשונה. האמריקאים שילמו למושלי ערב
50 מכל רווחיהם, האנגלים האמינו

האזורים השחורים (ביניהם ישראל)
מסומנים במפת הנפט העולמית
כבעלי סיכויים חזקים
למציאת נפט. האזורים האפורים
בעלי סיכויים פחותים.

עבורה 1

5ג <1

;0 15

ה מז ר ח
חי חז ק

ה מדוור

הגי ש
הסע טי

מ שיג

דו־נס י

ש אר צ׳

א ד צו ת

שרופד, אמריקה אמריקה הכרית

המרחב הינו האזור העשיר
כיותר באוצרות הנפט, מכיל
0׳ל 42 מהכמויות הידועות כעולם.
ההפקה כמרחב, לעומת זו,
קטנה מזו של ארצות הכרית.
בניצול יתר, מאנו לשלם לעיראקים ול־איראנים
יותר מאשר הסכומים הזעומים
שנקבעו בחוזים הישנים.
איראן בהנהגת מוחמד מוסאדק, הלאימה
את תעשיית־הנפט, גירשה את האנגלים.
הערבים, שהכנסותיהם מתעשיית הנפט
הגיעו בשנת 1952ל־ 440 מיליון דולר,
ניצלו את מעמדם לסחיטה פוליטי!
מהמערב. תחת לחץ אילי־הנפט, צידד משרד
החוץ האמריקאי — ואתו הפנטגון —
בעמדה הערבית כמעט באופן עיוור בכל
בעייה שנתעוררה. גלי הזהב הסמיך של
הערבים הטביעו תחתם כל שריד של מוסר
פוליטי.

שואל: הסגר מדינות עוב נפרץ

ישראל, השוכנת על שפת אזור הנפט ה־עשיר
ביותר בעולם, הכירה את הנפט עד כה
מרחוק בלבד. מעבר לגבולותיה מזרחה טמו־נים
ריכוזי הנפט האדירים של מדבריות ם־
עודיה ובחריין, הרי איראן ועיראק. בני ה־גליל
העליון יכולים לראות מראש גבעותיהם
את נחש המתכת המוביל את הנוזל השחור
על פני 1800 קילומטרים, מסעודיה לצידון,
עד חוף הלבנון. בחיפה מסתיים צנור ענק
שני, שיבש מאז הפסיקה עיראק את זרם הנפט
משדות קירקוק ב־. 1948

אולם עד השבוע שעבר הצטמצם מגעו של
הישראלי הממוצע עם הנפט בתחנות הדלק
המצוחצחות, המנמרות את כבישי האספלט
הראשיים, ועם עגלות הנפט האדומות הסובבות
את רחובות העיר, כשצלילי פעמון העגלון
מכריזים על סחורתו.

כ 7מאמצי הערביס
בלוח תצרוכת הדלק העולמית תופס אזרח
ישראל מקום נכבד. מדי שנה צורכת ישראל
מיליון טונות של נפט גלמי, שהן 7,3
מיליון חביות נפט. כלומר: תצרוכת ממוצעת
של 4,2חביות לשנה, לכל אזרח. ה ממוצע
העולמי הוא 1,3לשנה ואילו כל
אזרח של ארצות־ה־ברית
צורך 12,5חביות
בממוצע שנתי. האזרח
הסובייטי׳ לעומתו צורך
1,2חביות.

הנפט הגלמי הנשאב מתוך האדמה הוא
נוזל שחור סמיך, מורכב מתערובת של
פחמימנים — תרכובות שונות של פחמן
ומימן — בתוספת קטנה של חנקן,
גפרית, חמצן וכלור. החומרים הופכים,
לאחר תהליך זיקוק ממושך, לסוגים השונים
של מוצרי נפט, המוכרים לקהל
הרחב — מהאספלס ושמני הסיכה הכבדים
ועד לבנזין והגאזים הקלים ביותר.
לכל אחד מחומרי היסוד, שמהם מורכב
הנפט הגלמי, נקודת רתיחה משלו,
השונה מזו של חברתה. תהליך הזיקוק,
הבא להוציא מן החומר הגלמי את סוגי
הדלק השימושיים, מבוסם על עקרון פשוט,
המתואר בציור לעיל.
תחילה מחממים את הנוזל הגלמי עד
לנקודה שבה הופך הנוזל כולו לאדים.
את האדים מעבירים בתוך מעבה (קונדנ־סר)
הבנוי קומות קומות, וההום ך את
האדים שוב לנוזלים. כל סוג של אדים
מתעבה בטמפרטורה אחרת, עולה לגובה
אחר בתוך המעבה. בדרך זו נעשית ה הפרדה
בין הסוגים השונים, ההופכים
שוב לנוזלים, יוצאים מתוך המעבה בצינורות
נפרדים אל מיכלי האגירה של
בית־הזיקוק.
כדי לעזור לתהליך הזיקוק מוזרמים
גם אדים עודפים אל תוך שכבות מסי-
יימות של האדים, מחישים את תהליך
הזיקוק או מגבירים את הפיכתו של סוג
מסויים של דלק לסוג בעל תכונות שו נות.

נפט חולייקאת היא שתאפשר לישראל
אספקה עצמית של מיצרך חיוני לבטחון המדינה,
מיצרך שהועמד בראש רשימת הסחורות
אשר ההסגר הערבי ביקש למנוע את
מעברן לישראל.
סעודיה ועיראק המייצרות את הנפט, מצרים
והלבנון השולטות על מעברו דרך הסואץ
ובצינורות הארוכים, עשו את הכל כדי שנפט
המרחב לא יגיע לישראל. עתה פרצה

מציאת נפט בישראל עשוייה בהחלט לשנות
את המצב. אם כי אין לקבוע עדיין בוודאות׳
עשוייה הבאר האחת של חולייקאת, לפי אומדנה
מוקדמת, להסיק כחבית אחת של נפט
גלמי לדקה — קרוב ל־סד אלף טונה לשנה,
שהם 7מצריכת הארץ. כלומר: באר אחת
זו תחסוך למדינה מיליון דולר לשנה.
אולם חשיבותה האמיתית של התגלית לא
תהיה כספית: ישראל יכולה בקלות להשיג
מיליון דולר ממקור אחר. חשיבותו המכרעת

ישראל את ההסגר, מצאה גישה ישירה לאותו
נפט מרחבי — גישה שאינה נתונה לחסדי
ההסגר הערבי.

שלוש הססקות
כיום מחזיקות שמונה חברות ב־ 38 רשיונות
של משרד הפיתוח לחיפושי נפט בתוך
שטח ישראל. היה זה הצעד הממשי הראשון
של ממשלת ישראל למציאת נפט בארץ. קד מו
לו נטיונות רבים של ממשלותיה הקוד״

זה תלוי בקוגה
מתוך 100 גלון של נפט גלמי, למשל,
מופקים לאחר הזיקוק 44 :גלון בנזין;
36 גלון מזוט ! 8גלון אספלט, דונג ועטרן
; 6גלון נפט נקי, מן הסוג המשמש
לפרימוסים ; 3גלון שמני סיכה.
הפחת הנוצר מתהליך הזיקוק הוא של
3גלון.
אפשר גם לשנות את לוח התפוקה, לפי
דרישת הצרכנים. בדרך כלל מחליטים
מנהלי בתי הזיקוק וחברות השיווק לאיזה
סוגים להפוך את הנפט הגלמי — אם
לייצר יותר בנזין ופחות סולר או להי־פך.
במקרה זה מעבדים את החומרים ה מזוקקים
בצורה שונה, בתוספת תרכובות
שונות. הכמות הכללית אינה משתנה•

בשנת 1908 שלח הסולטן עבד אל־חמיד,
התורכי, שליט ארץ־ישראל, את הגיאולוג ה־אנגלי
המפורסם מקם בלאקהורן לערוך חקי־רה
מדוקדקת של אוצרותיה הטבעיים של ה־ארץ.
לפני הסולטן היו מונחים דו״חות שו־נים,
מבוססים על השערות בלבד, על ד,ימצ־אות
סימני נפט באזורים שוגים של ארץ־
ישראל.

בלאקהורן הודיע לשולחו המלכותי כי מד־ ^
רום־מערב לים המלח, בסביבות סדום וה־ ^
מצדה, קיימים סיכויים טובים למציאת נפט.
אך השולטן שוב לא היה פנוי לטפל בעניין,
מהפכת התורנים הצעירים של אנוור באשה $
שמה קץ לחיפושי הנפט בארץ־ישראל.

ייבוא הנפט, המגיע
לישראל בעיקר מדרום
אמריקה, מברית־המוע־צות
ומאנגליה, תופס
״/״ 16 מכלל היבוא ה שנתי
של ישראל. תמורתו
שילמה השנה יש ראל,
במטבע קשה או
במארקים גרמניים מהשילומים
35 ,מיליון
דולר• אילו קנתה נפט
עיראקי או סעודי הזורם
ללבנון, היתד, חוסכת
לפחות 15 מיליון
דולר לשנה.
אולם ההסגר הערבי
מאלץ !את ישראל ל שאת
בהוצאות ענקיות
להובלת דלק במיכליות סביב חצי כדור־הארץ,
לאיזור העשיר ביותר בנפט בעולם
כולו.

מות של הארץ. כולם הופסקו לפני סיומם $
על־ידי מאורעות־דמים.

} 11א 1זורס

לישראל

אחרי השולטן, התעניינו הגרמנים. הם שיג־רו
משלחות של גיאולוגים, בכוונה להתחיל
בקידוחים. מלחמת העולם הראשונה שמה קץ
לפעילותם. הכובשים האנגליים, אנשי עסקים
טובים, מינו גיאולוג קבוע בין פקידי המנדט.
הגיאולוג, ג׳ .ם. בלייק, המשיך את החקירות
ליד המצדה. שם נרצח על־ידי בדואים בש־עת
עבודתו. אולם לפני מותו הספיק לפרסם
דו״ח עבד, ויסודי, המשמש עד היום מדריך
מוסמך לגיאולוגיה של הארץ. בין השאר, מ־סר
על גילוי גאז טבעי במקום בו עומדת עתה
מעברת סקייה, ליד תל־אביב. על פי המלצו־תיו
קדחו חברות אנגליות ליד כורנוב בנגב
וחולייקאת בדרום. אך שוב הפסיק אותם מר־חץ־דמים
— הפעם: מלחמת ישראל־ערב.

כעבור שלוש שנים, עם שוב השקט היחסי
לארץ, שבו גם הגיאולוגים לפעולה. הפעם
היו אלה שני אמריקאים, אב ובן, שהוזמנו
על־ידי ממשלת ישראל, פירסמו את דו״ח
בול, שקבע כי מרבית הארץ מהוזה מקום ב־על
סיכויים טובים למציאת נפט. הוא גם ציין
מקום אחד מטויים, בו גדולים הסיכויים בנד
יוחד: חולייקאת היא חלץ.

במה תקב? המדינה?
מלבד ארצות־הברית׳ אין כמעט מדינה ב־עולם
שאין הבעלות על אוצרותיה התת־קרקעיים
שייכת לממשלה. בארצות־הברית
נחשב הנפט׳ למשל, כרכושו של בעל הקרקע
ואין חברות הנפט זקוקות לזכיון ממשלתי
לקדוח ולהפיק את הנפט. כל אשר עליהן
לעשות לפני גשתן לפעולה הוא לקנות את ה־קרקע
מבעליה או לשלם להם תמורת הזכות
לגלות ולהפיק את הנפט שמתחת לפני ה־קרקע.
בישראל
שייכת הבעלות לממשלה והחברות
שקיבלו זכיון לחפש נפט שילמו דמי זכיון,
בהתאם לשטח הזכיון.
בארצות ערב, שילמו חברות הנפט הזרות
סכום כולל עבור הזכיונות, נוסף לתשלום
רו־אלטי — תשלום־בעלות לממשלה או ל־שליטים
המקומיים. תשלום זה מגיע בארצות־ערב
ל־ס^ 50 מהכנסותיהן הנקיות של ה־חברות.
בישראל,
לא נקבע עדיין בבירור מה גובה
הרויאלטי אולם ברור כי יהיה חלק הגון של
רווח החברות הזרות׳ באם תמצאנה נפט.
חברת לפידות המקומית תשלם את מטי ה־הכנסה
ומסי החברות הנהוגות בישראל.

תצפית
במדינה העם
לקראת המירוץ
מעולם לא בלט הפרדוכס הטראגי של
חיי ישראל בצורה כה מעציבה כמו בשבוע
שעבר.
בראשית נרעדה הארץ כולה למראה סילון־
הנפט של חלץ .״תמרור בדרך לעצמאות !״
קרא בצדק אחד העתונים, עת חישבו חבריו
כמה מיליוני דולארים תחסוך המדינה כאשר
תספק לפחות חלק מתצרוכת־הנפט שלה
בכוחות עצמה.
אולם כעבור כמה ימים בלבד נרעדה
הארץ מחדש — והפעם לא מאושר. חוזה
הנשק המצרי־צ׳כוסלובקי התפוצץ בכותרות
הראשיות. לעיני האזרח הנדהם נמוג העושר
החדש. היה ברור כי עומד להתחיל במרחב
*ירוץ של הזדיינות, שיבלע את כל הכנסות־הנפט
של המדינה, אם לא למעלה מזה.
כמו קקיונו של יונה הנביא, נבל עץ־הזהב
החדש בין־לילה.
האציל המסתורי. קנוניית־הנשק החלה
עוד לפני ששקע המקדח לראשונה באדמת
חלץ. האיש המרכזי שלה היה אוטו פון־
הנטיג, יועצו האישי החדש של המלך סעוד.
אציל גרמני זה היה בשעתו מומחה לענייני
המרחב במשרד־החוץ הנאצי, כיהן אחרי
כן כציר גרמניה המערבית באינדונזיה. הוא
שיצר עתה את הקשר בין משלחת־ד,קניות
הערבית ובין אותן החברות הציציות, שסיפקו,
בשעתו, לישראל את הרובים שאיפשרו
את פעולת נחשון.
כבר לפני כמה שבועות נחתמו החוזים
שנועדו לספק עוד בשנת 1955 מרגמות
כבדות ומטילי־ראקיטות במחיר 5מיליון
דולאר, ובשנת — 1956 תותחים וטאנקים.
כקונה הופיעה רשמית ערב הסעודית, שקיבלה
על עצמה לחלק את הנשק לארצות־ערב
האחרות, מלבד עיראק הפרו־בריטית.
גם האמריקאים נרעדו. הם היו בטוחים
כי בעקבות הנשק הציכי יבואו מטוסי-
סילון וצוללות סובייטיות. גם ללא כל התחייבות
פוליטית עשוייה אספקת נשק זה
להביא בעקבותיה בהכרח הבאת מומחים
סובייטיים, שידריכו את המצרים בשימושם.
אמריקה ידעה רק מוצא אחד: להציע למצרים
נשק דומה, לפי כללי השיר האמריקאי
הידוע ש״כל מה שאתה יכול לעשות יכול
אני להיטיב לעשותו ממך ! ״
להדק את החגורה. איש בישראל לא
פקפק שתתכן רק תשובה ישראלית אחת :
להדק את החגורה, לעמוד בהתחרות, לקנות
נשק ונשק ונשק. אולם שום מיבצע־קניות
לא יספק פתרון של קבע. ישנו רק פתרון
אחד: לשים קץ למצב הקיים במרחב, המוליד
את התחרות.

צפניה, דור רביעי בארץ, בן לראשוני ה־מתישבים
של •ירושלים החדשה ומקימי מוצא,
לא רצה בחיי עיר. הוא הלך לפלמ״ח
ולאחר שהשתתף במלחמת השחרור בקרבות
הגליל והנגב, ירד עם חבריו להתישבות ברביבים•
לאחר מכן ירד למעלה העקרבים, עבד
בסלילת הכביש לאילת, חסך כסף לנסיעה ל־ארצות־הברית.

הוא לא התחיל בלימוד החקלאות, החליט
תחת זאת להפוך את ההובי שלו למקצוע,
עבר לפקולטה לגיאולוגיה. הסיבה הישירה:
שיחות עם חתנו, איש סולל בונה,
הלל דן, שסיפר לו על תכניות פיתוח, על
הסיכויים למציאת נפט ועל הצורך בגיאולו־גים
צעירים.
״כל הארץ כאה !״ צפניה עבד כגנן
בחצרות כוכבים הוליבודיים, לימד עברית בבתים
פרטיים ולמד. לפני שובו שיגר מכתבים
למוסדות שונים בארץ, הציע עצמו כ־גיאולוג,
לא זכה לתשובה. זמן מה לאחר מכן
נתקבל לעבודה בחברת לפידות, נשלח
שוב דרומה לקידוח ליד מצדה ולאחר מכן
לחולייקאת.
מאז היה זמנו של צפניה מחולק לא לימים
ולילות אלא לשעות. כל שעה — רישום חדש
ביומן הגיאולוגי. הקודחים קיבלו מפיו הוראות
חמורות, שבאם הם נתקלים בתופעה בל-
תי־רגילה כלשהי, עליהם להעיר אותו. בשעות
היום היד, תמיד ליד המכונה.
משהודיע הקודח כי נתקל בשכבה רכה יותר,
לפני שבוע, נתן צפניה פקודה להפסיק
את העבודה, עסק שעה ארוכה בבדיקת מדגמי
הקרקע שהועלו מעומך 1600 מטר. הב־

.הבחירות לוועידת מפא״י בדצמבר לא יתנהלו לסי רשי-
מות סיעתיות. על אף המאבק הגלוי המתנהל עתה בין סיעת שרת (בין
השאר: עמי אסף, יעקוב שמשון שפירא, חיים שורר, רפי בש, דוד הכהן,
גוברין) לבין סיעת לבון (בין השאר: אריה בהיר, אבא חושי, מאיר
פנחס ספיר) ובזמן האחרון אף בין סיעת־נמיר (הנתמכת על־ידי אנשי
מאירסון ולוי אשכול) לא תתן מזכירות המפלגה אישור להתארגנות
רשמיות. הזכרון המר של סיעה בי, שהפכה למפלגת אחדות־העבודה, עוזו
סימן־אזהרה למפלגה.
עקיבא ארגוב, גולדה סיעות
משמש

• פעילותו המדינית הראשונה של משה שרת אחרי שיתמנה
לשר-החוץ בממשלה הכאה תהיה נסיעה של כמה שבועות
לארצות־הברית. שרת, שנהג בעבר לקפוץ מזמן לזמן לביקורים בחוץ־לארץ,
נאלץ לוותר על נוהג זה בהיותו ראש־ממשלה. נסיעתו לארצות־הברית תהיה
הראשונה בעונה החדשה, נועדה בין השאר לבחון את האפשרויות הגלומות
במאבק המר שיתפתח בבחירות לנשיאות ארצות־הברית.
• אם אתה מורה, היכון לבוס חדש. כמעט בטוח לגמרי כי שר-
החינוך בממשלת הבאה, יורשו של בנציון דינור הכושל, יהיה הסופר המפא״יי
הצעיר, חבר הכנסת השניה (אך לא השלישית) יזהר (.ס, יזהר״) סמילנסקי

.הרכבת רשימת המועמדים לביקור מדעי רשמי בברית-

המועצות עומדת להסתיים. מבין אנשי האוניברסיטה, המכניון ומכון־
וייצמן, שיצורפו למסע, יהיו הפרופסורים אברהם הלוי פרנקל, יואל רקח, א .ד.
ברגמן (יושב־ראש הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל) ,בנימין שפירא, פרופסור
דוסטרובסקי, אהרון קצ׳לסקי ועקיבא פורמן.

• שבועון אגודת-ישראל ״המודיע״ ,עומד להיסגר.

הירושה

תעבור לשערים, עתון פועלי־אגודת־ישראל, שייצג את שני הפלגים.

• הפועל המזרחי עשוי לזכות בחברת-כנסת ראשונה, טובה
סנהדראי, כיוס מזכירת מועצת־הפועלות שלו. ח״כ משה קלמר חוייב על־ידי
וועדת־חקירה מפלגתית להגיש תוך שלושה חדשים דו״ח כספי על עסקי חברת-
השיכון של המפלגה או להתפטר מן הכנסת. קלמר לא הגיש את הדו״ח.

• תושבי חיפה יוכלו להתכונן לתהלוכה מפוארת בחג הבי
כורים.
המסע והקרניבל, שנועדו להאפיל על תהל>1ת העדלאידע בתל־אביב,
יהיו חלק מנסיונו של אבא חושי לחדש את זוהרו כקדם, יעלו מרבע עד חצי
מיליון ל״י, שיסופקו על־ידי חברות ההסתדרות וחברות המקורבות לחושי. מועצת־העירייה
תועמד, כרגיל, לפני עובדה מוגמרת, מאחר שההזמנות לחגיגות נמסרו
כבר למבצעים ולקבלנים.

כל ה כ בוד

העולם הזה 938

בעורקי פעילי המגבית היהודית המאוחדת בארצות הברית. אחר
בהצלחה, תוסיף העליה להתנהל בשיגרה המקובלת, מבלי שהפעילים ׳ומרדו
במיוחד על־ידי הסכנות אשר אודותן דובר בהתרגשות רבה בועדהפועל הציוני.

• צפה להופעת רובים ומקלעים גרמניים במרחב. ממשלת
גרמניה המזרחי ת הציעה למצריים ולסוריה לספק לה נשק קל מ תוצרתה, תמורת
הכרת שתי הממשלות הערביות במדינה הגרמנית הקומוניסטית.
נפט המסיבה המפוארת שנערכה לפני שבוע בבאר
של מלון דן בתל־אביב הגיעה לשיאה.
לפתע, הושלך הס. הנוכחים נטלו בידיהם כוסיות,
בעוד קולו הדק של דב יוסף התרונן
בעליזות בלתי רגילה :״גבירותי ורבותי 1
הבה נשתה לחיי גיבור היום, לחיי האיש
שמצא את הנפט הוא הפסיק לרגע קט
וחזר והכריז בטון קונפרנס בזירת איג־רוף
:״הגיאולוג הראשי של חברת לפידות
— ד״ר הרמן צ׳ום !״
עוד לפני שנפל על ראשו רעם מחיאות הכפיים,
הרים צ׳ום את ידו לאות הפסקה, הצ ביע
על בחור גבוה, יפה־תואר ורחב־כחפיים
שעמד שקט ומבוייש קמעה בקרב קבוצת
עובדי לפידות, מבלי שאיש יתן אליו את דעתו
.״הכבוד מגיע לו,״ הכריז צ׳ופ באנגלית,
״הוא האיש שמצא את הנפט. אני באתי למקום
רק 24 שעות מאוחר יותר — אחרי שהוא
מצא אותו. רבותי: לחיי הגיאולוג הצעיר
שלנו — צפניה כהן הנוכחים מחי

שיחה עם הלל דן. לפני ארבעה חדשים
ירד צפניה כהן ( )26 עם אשתו אילה ובנס
הקטן ירון מן האניה בנמל חיפה, לאחר שארבע
וחצי שנים קודם לכן יצא ללמוד חקלאות
במכללת קליפורניה בלום־אנג׳לס• היה
זה חלומו מילדות, מאז גדל בין סלעי מוצא,
ליד ירושלים, עבר לבית הספר התיכון החקלאי
בגבעת השלשה וסיים לאחר מכן את
בית הספר החקלאי על שם כדורי בהר תבור.
נוסף על הלימודים, הנגינה כאקורדיון וה־האזנה
המתמדת למוסיקה לא זנח את ההובי
שלו מאן ילדותו: איסוף מאובנים.

• אל תחכה לעולים חדשים מצפון־אפריקה בחדשים הקרובים.
הרעש שהוקם מסביב לבעיית העליה הזאת נועד בעיקר להזרים דס חדש

.סולל-בונה לא ילחץ על עיריית נתניה כשאלת התשלום

גיאורוג כהן
איש לא שם לב
דיקות הכימיות והמיקרוסקופיות הראו סימני
נפט. צפניה מיהר לשגר מברק באלחוט :
״הגענו לשכבת אבן המעידה על סימנים של
נפט. אני ממליץ לבצע בדיקה יסודית.״ רק
אז הלך לישון.
הוא התעורר לקול צעקתו של ד״ר צ׳ופ :
״מה אתה ישן פה? כל הארץ כבר באה הנה
לראות את הנפט !״

הממ שלה
70 הימים של בן־גוריון
אפילו נחמיה ארגוב, שלישו הצבאי למוד־הנסיון
של בי. ג׳י ,.לא ידע עוד מה מתרחש.
בשבוע שעבר ביקש ממנו דויד בן־
גוריון להמציא לו עוד שלושה בלוקים
ירוקי־עטיפה, מאותם שהוא משתמש בהם
לרשום בצפיפות כל פרט. ופרט משיחות
הקואליציה ולהעבירם לגניזה — עד שיצטרך
להם לצורך כתיבת מאמרי־פולמום
במשבר הממשלתי העתיד לבוא במוקדם או
במאוחר.
חבילת הבלוקים הירוקים הלכה וגדלה,
אולם 70 יום אחרי שנתפרסמו התוצאות
הסופיות של הבחירות לכנסת לא ידע עדיין
איש מה היתר, התוצאה הפוליטית הממשית
של אותו מאבק עכור, שגרם לבזבוז מיל יוני
לירות ודולארים. בחדרי חדרים רווחה

בעד עבודות בסד מאות אלפי ל־י, ואף יוסיף לעבוד למען העירייה
באשראי. גם לשאר חובות העירייה, העולות על חצי מיליון ל״י, יימצא פתרון
בעזרת משדד האוצר. הדבר הושג כחלק מן ההסכם הקואליציוני צ״כ—מפא״י
בעיר זו. משרדיהאוצר גס יקל על עובד בן־עמי בעיסקות של השקעות־הון.

• תושבי רמת־גן יכולים לצפות לתוספת מעניינת לעירם.
העירייה סמרה לצייר מנח כ״ץ מגרש מתאים ליד ברכתיהמים, שם יקים לעצמו
סטודיו מיוחד במינו, אותו ימלא באוסף הגדול שלו (עתיקות יהודיות) ויקשטו
בתבליטים. כ״ץ יקבע כי ביתו זה יעבור לרשות העיריה אחרי מותו, ישמש
מעין מוזיאון.

.הכן את תקציפף לעלייה ב־> 10<#במחירי כרטיסי הקולנוע,
בעקבות ההעלאה בשכר עובדי האולמות ובהבטחה המילולית להעלאות נוספות
בעתיד. בעד כל אלה ישלם, כמובן, הקהל.

• כאשר יסתיימו משחקי הליגה לכדורגל בעוד שבועיים
ישנם כל הסיכויים שקבוצת ״הפועל״ פתח-תקווה תזכה בפעם
הראשונה בתולדותיה באליפות הליגה. מצב כל הקבוצות
יהיה כלהלן: הפועל פתדדתקווה ( 39 נקודות) ,מכבי תל־אביב 38 הפועל
תל־אביב 33 מכבי נתניה 31 מכבי חיפה 30 מכבי פתח־תקווה 28 מכבי
רחובות ובית״ר תליאביב 26 הפועל רמת־גן 25 בית״ר ירושלים והפועל
חיפה 24 הפועל כפר־סבא 19 הפועל חדרה 16 הפועל בלפוריה (.)5
נצחון של מכבי רחובות על הפועל פתח־תקווה במשחק שייערך השבת עלול
להחזיר את הבכורה למכבי תל־אביב, האלופה המסורתית.

במדינה
סברה אפיקורסית: עוד לפני יום הבחירות
היו קלפיו של, הזקן״ ערוכים יפה־יפה
בהתאם לתוצאות־הבחירות שהוא חזה אותם,
אולם הבוחר הישראלי טרף את הקלפים
כליל כשהצביע באופן בלתי־צפוי.
מאז החליט בי. ג׳י. כי ככל שהמצב
מסובך יותר כן יהיה טוב יותר, והוא החל
לסבכו בצורה מסחררת. הוא נעזר בכך,
מבלי שירגישו בכך, דווקא על־ידי מתנגדיו
המושבעים :״שני פלגי מפ״ס״ ,בפי שהם
קרואים אצלו עד היום. מפ״ם ואחדות־העבודה
המשיכו גם השבוע, השבוע השמיני
לשיחות, לרוץ בעיניים עצומות אחרי ר.טכ־סיסים
המעורפלים של ראש־הממשלה־המיועד,
כשהפרוגרסיבים והפועל־המזרחי דולקים אחריהם
במלוא כוח ריאותיהם.

״אבא שאר את נדני, כן ה ,3-איפה ההנ״ף. ענה גוני: אני
יודע איפה אני נח. אכל מה אני יודע איפה ׳תה נח?״
חכמה זו של אמנון >״נוני״< סמילנסקי, כנה שד קריינית-הרדיו
רות שפירא, עוררה צחוק רס בבית. אך מי יזכור אותה בעוד שנה. שנתיים ף
ומדוע לא ייהנו ממנה גם אחרים?
כל אב ואס יודעים לספר בדיחות מעין אלה של ילדיהם. מדוע לא ימסרו
אות! לרשות הרבים?

כדי לספק מוצא כזה לאמרות־ילדים, החליט, העולם
הזה״ לחדש את אחד ממדוריו הוותיקים והאהודים
ביותר.

־צ 3רי3ו חבוודיס ועוקצבים שיפרסם את אמרות-הילדים המוצלחות ביותר, בשם
אומרן.
אולם לא רק האמרות החשובות. יש ותמונה אומרת יותר מעמוד שלם של
מלים. יש והבעת־פניו של תינוק, תנועת־ידו של ילה מקסימות את לבו של כל
מסתכל. אולם רבבות תמונות מצויינות כאלה, כמו שתי תמונותיו של סטודיו
תלפיות, רחוב הרצל ,61 חיפה, המתפרסמות כעמוד זה, קבורות באלבומיהם
של ההורים.
מדוע לא תשלח גם אותן למדור. צברינו חמודים ועוקצנים• ותתן לרבים
ליהנות ממראה ילדיך, שהם, ככלות הכל, יצירותיו המקוריות ביותר?

,העולם הזה״ יפרסם כמדור זה את האמרות המוצלחות
כיותר ואת התמונות המוכות כיותר. כל אדם שישלח אמרה
או תמונה או שתיהן יחד, ושיפורסמו כמדור, יקכל פרם יפה
כצורת חכילת שי של התכשירים המפורסמים לתינוקות, ,ככה
שופמן״ -פודרה, סכון, תחליכ -המוסיפים חן וכריאות
לתינוק. נוסף על כף יקבלו ילדים משחת-שיניים מיוחדת, ככה
שופמן״ עם טעם תפוחי-זהב. ערכה של כל חכילת שי !לפי
המחירים לצרכן< יהיה שש ל״י. החכילות יישלחו ישר לכיתו
שד הזוכה.
את החומר יש לשלוח למערכת, העולם הזה״ ,וז.ד , 156 .תל־אביב, ולסמן
על המעטפה, צברינו חמודים ועוקצנים״ .כן יש לציין את שמו המלא של
הילד ותאריך לידתו.

מפ״ם, החוששת מפני הצטרפותה של
אחדות־העבודה לממשלה והישארותה כחוץ
יחד עם חרות, הכלליים ומק״י, עושה את
כל המאמצים והוויתורים ובלבד שתצורף
לממשלה, ואילו אחדות־העבודה עושה הכל
כדי להקדים במירוץ את יריבתה. אותה
שעה ברור לפרוגרסיביים ולדתיים כי הישיבה
בממשלה עדיפה תמיד על העמידה
בחוץ, והם מחזיקים בשתי ידיהס בקרנות־המזבח
של בי. ג׳י ,.תוך עמידה עקשנית
על המקח להשגת תיקים טובים, וגם על
מספר ״קווי יסוד״ להתכסות בהם בפני
ביקורת בוחריהם שלא יתלהבו לממשלה
״שמאלית״.

מילים :״שלחו הוראות דחופות, קצינים
היכו את מלצר האניר״״ היה ציבור הימאים
כמרקחה. הימאים חדלו לחייך לזכר דברי
רב החובל הזקן. דבריו החלו להיראות
נכונים.
פצע וחגורה. א/ק מאיר דיזנגוף שטה
לאיטה לכיוון נמל צ׳רלסטון שבארצות־הברית.
על האניה היו אנשי הצתת ושתים
מנשי הקצינים — נשים יחידות בקרב עשרות
הגברים. הימאים, שהיו אותה שעת
ערב פנויים מעבודה, ישבו בחדר הצתת,
סיפרו בדיחות והתלוצצו מי על נשים ומי
על מעללי־גבריות, ולא פעם נסבה השיחה
אף על שתי נשי הקצינים היפות.
לפתע נפרצה הדלת. שמואל מרקוביץ,
מלצר האניה, התגלגל לתוך החדר כשפניו
זבים דם וכל גופו פצע וחבורה. כולם קמו
בבהלה .״מה קרה?״ נשמעה קריאה מכל
הפיות.
לאחר שרחצו את פני המוכה שנרגע במקצת,
סיפר הלה כי נקרא אל תאו של המכונאי
החמישי בו היו גם המכונאי השלישי
והקצין הראשון שהתחילו להמטיר עליו
מכות נאמנות באגרופים, בבקבוקים וברגלים,
קשרו את צוארו במגבת עד שנחנק כמעט
ורק לאחר מכן טלטלוהו במהלומות נוספות
אל מחוץ לתא ואיימו עליו במכות נוספות
ובזריקה לים, באם יספר על המקרה לצתת
או לרב־החובל.
ים סוער ורוחות סוערות. הימאים
קראו לאסיפה בראשות מאריק הג׳ינג׳י, איש
צתת בת־גלים, בה הוטחו דברים קשים ביותר
נגד הקצינים. לאחר מכן רץ תעד
הצוות אל תיאו לוין, רב־החובל השחרחר
והשמנמן של האניה, ודרש לשגר מיד מברקים
לאיגוד הימאים בחיפה ולקונסול ישראל
בארצות־הברית, המייצג גם את שלטונות
המשפט הישראליים בנכר. תשובתו של תיאו
לוין היחד. קצרה ופסקנית :״לא הצתת
איים בשביתת־רעב אם לא ינתן לו להתקשר
עם האיגוד. רב־החובל דרש איום זה בכתב.
האיום ניתן בשם כל הצוות — והמברקים
נשלחו.

עלחסידיסותכלית. פרטי המשא-
ומתן של בן־גוריון דומים לקומדיה קלילה.
תמונה: הדתיים באים אליו לדבר ״תכלית״
.הם יושבים במחיצתו שעתיים תמימות
והוא מעסיקם, דווקא, בשיחה מלאת־תוכן
על ספרו החדש של אליעזר שטיינמן
באר החסידות. רק בעשר הדקות האחרונות
הוא שואלם :״נו, יש לכם לומר משהו?״
יוסף בורג ומשה שפירא, שטופי־זיעה, מתחילים
להעלות בשפה מגומגמת את רמזיהם
כי הגיעה השעה לדבר ״תכלית״ .בי. ג׳י: .
״בוודאי, תכלית. ובכן, המציאו נא לי בכתב
הערותיכם ודיעותיכם על חופש הדת והאזרח
במדינה, ואז אגיד לכם דעתי בעניין.״ הם
אך הפרשה לא תמה. הצוות דרש כי
מבליגים בקושי על הדברים ויוצאים מביתו
שלושת הקצינים המעורבים בפרשה לא
כשהם מבינים את המצב פחות מאשר הבייעזבו
את תאיהם אלא לרגלי תפקיד . ,ביקש
נוהו בטרם נכנסו אצלו.
העמדת שמירה על שמואל מרקוביץ, המוכה, ב נפגשים הם הדתיים,
תמונה:
בצאת
בטענה כי נשקפת סכנה לחייו ותבע לחזור
פרוזדור בישראל ברזילי ומרדכי בנטוב -מיד ארצה, אף מבלי לפרוק את המטען.
ממפ״ם, המחכים לתורם, בטוחים כי הדבים
סוער ורוחות סוערות הגיעו לנמל
תיים המרבים לשבת בפנים כבר קנו את
צ׳רלסטון. על הרציף כבר המתין הקונסול
הכל. איתם מדבר בי. ג׳י. על אפשרויות
הישראלי. הוחלט להחליף את הקצינים ב־פיתוח
הנגב ועל טורו הלשוני של יצחק
אבינרי במל המשמר, המצדד בכתיבת המלה
״את״ שלא כדעתו הוא.
״יש״ ו״י ש״ ו״יש״ .כך נמשכות השיבעלון
קיבוץ מזרע, גליון ראש־השנה,
חות פעם עם כל מפלגה לחוד ופעם עם
התפרסם מאמר בשם ״שחררו את מרדכי
ארבעתן יחד. תוך כדי השיחות הולכים
שלנו כשהכתנה לקבר הקיבוץ מרדכי
ומתבררים יסודות המדינה, כי ״יש ליישב
אורן (העולם הזח).
הנגב״ ו״יש לקבץ הגלויות״ ו״יש לקדם
א. א ,.תל־אביב
מדע״ ו״יש לעודד היצירה״ ועוד דברים
כל ישראל קברים.
יפים.
אלמנה בת ,337 בעלת וילד, יפר. כהר
בינתיים מתבשל תבשיל אחר לגמרי במטהכרמל
בחיפה׳ ובעלת עסק של מכוניות,
בחה של מפא״י. בשיחת אנשי הצמרת דיבר
המכניס לה 800ל״י לחודש׳ מעוניינת בפני מרדכי נמיר ברטט על המצב והזהיר
בגבר אינטליגנטי, עד גיל .45 רצוי יוצא
הסכנה כי בסופו של דבר יישארו מפ״ם
פולין (ידיעות אחרונות).
ואחדות־העבודה בממשלה, דבר שאינו רצוי
ישראל דומיניץ. תל־אביב
לראשי ההסתדרות, המעוניינים לזהות את
ברנהיימר ברוך, חיפה
כל השמאל עם מק״י.
רצוי שיהיה גם סותתה לארכיאולוגיה.
השבוע נטלו כמה מראשי מפא״י את
היוזמה לידיהם, ניהלו שיחות סודיות עם
כסה מראשי הצ״כ והדתיים מתוך תקווה
קציני א/ק תפוז ותמר שעגנו אותה שעה
לגמור את העסק ולהעמיד את בי. ג׳י.
בארצות־הברית. הקצינים ירדו עם נשותיהם,
בפני עובדה מוגמרת שיוכל להסכים לה או
עברו לאניות האחרות, אך סערת הרוחות
לחזור לשדה־בוקר. עתה קיימים סיכויים
לא שככה. אמר מזכיר איגוד הימאים שב
כי המשא־ומתן הקואליציוני יסתיים סוף־
השיער, ארוץ זיטנפלד :״נערוך בירור
סוף. אולם על השאלה ״איך יסתיים?״
מקיף ביותר, לא ניתן לפגוע בטוהר היחסים
השיב השבוע אחד מראשי מפא״י בשיחה
בין הצוותות והקצונה.״
פרטית :״מתבשלים שני תבשילים. אחד
לימאים הסבר משלהם. השבוע הגישלנו
ואחד של בן־גוריון. עוד לא ברור
עו לחיפה חובל־ראשון בני קרביץ, מי שהיה
איזה מהם יוגש לשולחן...״
רב־חובל ספינת החופים נירית שנתפסה
בשעתו בלבנון, מוותיקי הפלי״ם ועליה ב׳, ים ואתו מכונאי שלישי צבי אמיר. מסיפון
מה אירע בתא
האניה הורדו ישר למשטרה. טען בני קר־ביץ
:״לא הכינו את המלצר. שמואל מר-
רב־חובל זקן ואדום־שיער ישב במסבאה
קוביץ הוא שובר משמעת כרוני. בהפלגה
וסיפר לחבורת ימאים שהתקהלה סביבו :
זו אף נרשם בספר עבירות הצוות. יום
״על אונייתי מעולם לא דרכה רגל אשה.
קודם לכן עבר עבירה חמורה ביותר על
אשה אינה מביאה מזל לאניה.״ הימאים
המשמעת. קראנו אותו לתא כדי להתרות
הצעירים, חומדי הנשים, ישבו וחייכו למשמע
בו. מרקוביץ הקים רעש ועשה סקנדל,
דברי הקברניט הרווק הזקן.
נאלצנו לדחוף אותו בכוח החוצה ...ואשר
כשהגיע לפני כשבועיים מברק מא/ק מאיר
(המשך בעמוד )12
דיזנגוף אל איגוד הימאים בחיפה ובו ה
האר

העולם הזה 938

שערוריית ניבוד־הפה וניפוח הזגוגיות ש*ו־ם העורר

סטיר־ת־לדוי בבי ת ..דבר
בכתבה זאת. נמנע העולם הזה ככל האפשר מלהיכנס
לפרטי חיים אישיים, הצטמצם בהבהרת הצד הצבורי.

ך* ודאי ״דבר״ נמנים עם האנשים המאושרים ביותר
[ /במדינה: מעיתונם למדים הם מדי בוקר מה וורודים
החיים ומה יפה כל המתרחש. אולי היו מופתעים קצת יותר,
אילו פירסם עיתונם גם משהו מן המתרחש בין כותלי
המערכת עצמה. אולם אין כל סיכוי שיגונב אליהם שמץ
דבר, כי דבר ידוע הוא שדבר אינו נוהג להקדיש את טוריו
לדברי־הבל סנסציוניים כמו סטירות־לחי וזגוגיות מתנפצות..
גיבור הדרמה שהתחוללה לפני שבועיים, בבנין המחודש
הנרחב בן ארבע־הקומות שברחוב שיינקין בתל־אביב, הוא
איש בריא־בשר, בעל שיער מכסיף והולך, הנראה צעיר
מ־ 60 שנותיו. חיים שורר (מתחרז עם צורר) ,האחראי
העיקרי לעובדה שדבר וסנסציה הם דבר והיפוכו, נתמנה
לתפקיד העורך הראשי של עיתון פועלי ארץ־ישראל לפני
שנתיים. מאז נפטר מייסדו ועורכו
הראשון. ברל כצנל־טון,
עמד דבר מיותם במשך
עשר שנים׳ ללא עורך מבין־
דבר, עד שנמצאה בין שורות
ההסתדרות אישיות בע־לת־קומה
שתוכל להמשיך
את המסורת המפוארת, דבר
יום ביומו.
ויבוקש הדבר ויימצא.

8וף פתאומי לשליחות
^ ברו הציוני והפועלי
? של שורר, יליד העיירה
אובודובקה במחוז פודול במועמד
ברגר
רוסיה הלבנה, היה ללא דואין

פי: מארגנה של תנועת הנוער
הציונית בקישינוב נס־ציונה נבחר, מאוחר יותר׳
לתפקיד חשוב ואחראי — פירסום חוברת אודות משפט
ארלוזורוב׳ הכוללת כמעט כל דבר־כזב אפשרי.
לאחר שהוכיח בצורה זאת כי הוא אדם המסוגל לשאת
ברמה את דבר הפועל, זכה שורר לגמול ישווה לו: לא
זאת בלבד שנמסר לו תפקיד אחראי במערכת הפועל־הצעיר,
השבועון המסא״יי המופיע עד היום מבלי שאיש ידע על
כך, אלא שנבחר אף לנסוע חמש פעמים לשליחויות שנועדו
להביא את דבר הציונות הסוציאליסטית לתפוצות הגולה.
אמנם, השליחות האחרונה, שבמסגרתה בילה שורר כמה
משנות חייו היפות ביותר בפאריס עיר־האורות, נסתיימה
בצורה בלתי־געימה במקצת: כל שליחי מפא״י בבירת
צרפת דרשו את החזרתו המיידית ליקראל עוד לפני תום
תקופת השליחות, לאחר שנוכחותו גרמה לכמה וכמה
שערוריות מן הסוג שדבר אינו נוהג לפרסם.
שורר חזר, איפוא, לארץ, מלא מרץ־פעולה שלא נוצל
עד תומו. לכן, אין פלא בדבר• שצוות העובדות של הדור
(קודם) ודבר (אחר־כך) הקפידו מאד לשמור על דיסטאנץ
מתאים אל העורך הראשי המכובד.
מאורע מסויים בקיבוץ גבעת־ברנר, לאחר ששורר נשא
הרצאה רעיונית בפני חברי המשק, העיד כי שורר אינו
מסתפק ברוחניות גרידא. הגבת המשק לעניין היתה מהירה
וברורה: שורר נאלץ להיפרד ממנו כפי שנפרד קודם

לכן מפארים.

4מרשו שד ברד כצג? פון
ן אדה ממכריו של שורר היודעים את כל העובדות
/הללו דבר דבור על אופניו, היתד, זו מכח־תדהמה כאשר
מונה כעורך ראשי של אחד העיתונים הוותיקים והמכובדים
ביותר בישראל, לאחר כשלון מוחץ בעריכת העלון המפא״יי
הפנימי של שעת־הצהריים, הדור.
היה ידוע היטב שבית דבר שוקק עיתונאים מוכשרים
בהרבה, כמו דן פינם, אדם ישר מטבעו ששורר דחק אותו
לקרן־זווית והותיר לו רק את עריכת העיתון המנוקד
אמר, או כמו ח״כ מפא״י הרצל ברגר, הפובליציסט המזהיר
אך חסר־המרפקים. אך בעיני כמה משליטי. המפלגה נראה
דווקא שורר האיש המתאים להפוך את דבר לדבר־אחר.
אלופי השחיתות והמעל, שהיו זקוקים להגנה עיתונאית
מתאימה במקרה של חשיפת עובדות מדהימות על פעולותיהם,
ידעו כי לא ייתכן למצוא אדם מתאים יותר, תלוי
יותר, לדבר כזה. בתפקידים עדינים כאלה, אי־אפשר היה
לסמוך על עיתונאים מקצועיים נקיי־כפיים וטהורי־עבר. כי
אלה, אפילו הם חברי מפלגה נאמנים, אינם יכולים להתעלם
מדבר אמת.
אין לך דבר העומד בפני הרצון, ושורר קיבל לידיו את
העיתון. אמנם, לא טוב היה הדבר אשר עשה, אך לא
היתד, לכך חשיבות יתרה. העיקר הוא, ששורר הוכיח
את יעילותו בכל חיפוי וטישטוש, דאג להמעיט ככל האפשר
את חשיבותו של משפט קסטנר ואת אופי פעולותיהם
של גזבר הסוכנות דוד בהרל, חברי נחלאות, מנהל דפוס
מפא״י אלכסנדר (״שורה״) פישמן ורבים אחרים. כשחשף
העולם הזה את רקבון השלטון בחושיסטאן, התגייס להוכיח

העולם הזה 938

בטורים ארוכים כמה לקוי חוק הוצאת הדיבה בארץ, סלל
בכך את דרכו של חושי להשתמט מבירור משפטי של
מעשיו. תחת זאת קרא שורר לטרור פיסי נגד העולם הזה.
היה לשורר, בעיני הממונים עליו, עוד יתרון חשוב :
הוא לא התיימר מעולם להיות בעל מחשבה פוליטית עצמאית,
אפילו בשטח הצר ביותר, נהג בכל עניין בר־חשיבות לפי
הכלל: וכל הדבר הקשה יביאון לפני משה (שרת).

מכתב גגוז •ב? מתאבד
ך • עבודתו, נהג שורר כקורפוראל טיפוסי. של צבא
^ הצאר הרוסי, לפי כלל־הזהב: התרפס עד עפר לפני
הממונים עליך ורדה עד חרמה בכפופים לך. לתסביך
החולני נוסף רגש נחיתות עמוק ומוצדק. כי קרנו המקצועית־עיתונאית
של שורר לא היתר, גבוהה ביותר בין חבריו
למקצוע.
יותר מכל אישר דעה זאת הכשלון המכריע האחרון שלו —
סדרת הרשימות על המסע לברית־המועצות. לגבי כל עיתונאי,
היה מסע כזה הזדמנות בלתי־חוזרת למסירת אינפורמציה
בלעדית רבת־חשיבות־ועניין לקוראיו. שורר הביא אתו
מהמסע כמה עלים צהובים וחיוורים שאיש לא רצה לקרוא
בהם לאחר שנתנסה בכך. .
בידעו כי בכוח אישיותו עצמה לא יוכל להגיע לשום
תפקיד אחראי בעיתונות החופשית שמחוץ לשורות הסגורות
של המפלגה, אף לא להטיל את מרותו על עובדי העיתון
בו הוא משמש עורך־מטעם, נהג שורר לרדות בגסות
בכל הנתון לפיקודו, מפועל הדפום עד לעיתונאי הוותיק.

מקצועו, כשם שלא חיבב כל צעיר אחר או כל יודע־את־מקצועו
אחר.
ההתפוצצות חלה לאחר שבראלי, מנהל בנק הפועלים ואביו
של הסופר המדיני של דבר, שלח לדבר מכתב חריף, בעקבות
קיצוץ שלוש שורות מביולטין ידיעות של הבנק שנדפס בעיתון.
הנהלת הבנק קבע בראלי במכתבו, יודעת טוב יותר מן
המערכת מה צריך להתפרסם ומה לאו.
כדרך השיגרה׳ הגיע המכתב לידי מזכיר המערכת, והוא
השיב עליו בחריפות לא פחותה, באמרו כי אינו מוכן לשאת
סגנון כזה בפניות אל המערכת. העתק המכתב, שנשלח באופן
שגרתי לעורך הראשי, חובב היחסים הטובים והקשרים המתאימים,
גרם לתבערה.

״נבד טינופת נבדה !״
רדד, שמצא את המכתב על שולחנו בשעות הערב,
להתלקח. הוא פרץ לחדרו של גליקשטיין, שישב שקוע
בעבודתו, שאל אותו בפנים סמוקים מזעם כיצד העז לכתוב
מכתב כזה.
כבר במשפט השני הגיע שורר לנקודת־ד,רתיחה, צעק לעיני
שני חברים נוספים של המערכת, עורך־הלילה חגי אשד והסופר
הכלכלי ברוך הדר :״אתה גס־רוח !״
גליקשטיין לא נשא בשלווה ביטויים מסוג זה, טפח באגרופו
על השולחן, השיב :״אתה עצמך גס־רוח. אתי אין מדברים
כך!״ אולם שורר לא נטה לשתוק. בן רגע התפתחו חילופי
דברים בנוסח :״נבל טינופת !״
כאן לא התאפק העורך הראשי, הרים את ידו, מחץ בתנופה
אחת את פניו של מזכיר המערכת שהחלו שותתים דם.
גליקשטיין, מצידו, התאפק מלהשיב למכה כגמולו, הדף אותו
מעל פניו בתנופה רבתי, שתקעה את אחוריו של שורר אל
תוך דלת הזכוכית של ארון־ספרים, שהתנפצה מיד בצליל
עדין.

נזיפהעדינהדמ תדן ין!
ך * שמעהי ! ומת והברקים, נזעקו חברי מערכת דבר
/לחדר, הפרידו בין הניצים. הילל דאנציג׳ אחד מנאמניו
היחידים של שורר בבית׳ שזכה לכינוי ״קסטנר הקטן״ לאחר
שהשופט בנימין ד,אזי קבע בפסק־דינו שדאנציג עשה בגטו
קלוז׳ מה שעשה ישראל קסטנר בהונגאריה כולה, מיהר
לנסות להפיץ שמועה כאילו גליקשטיין היה הראשון להכות,
אולם לדבר־שקר זה לא היה סיכוי להיקלט: לפחות שני
עדי־ראייה נכחו במקום.
מיד לאחר מכן החלה פעילות דיפלומאטית נרגשת. כאילו
מאליה נוצרה תעדה לטיפול בעניין העדין, מורכבת מחברי
המערכת יהודה גוטהלף והרצל ברגר ומאיש־המינהלה חיים
ענבי. כדרכו של דבר, התכתנה הוועדה להשמיע כמה מילות
תנחומים לצד הנתקף, כמה מילות נזיפה (עדינות) לצד המת קיף,
ולראות בכך את סופו של דבר אלא שהפעם לא היה
גליקשטיין מוכן להסתפק בכך, סירב להשתתף בבירור, טען
כי נוכח האופי הפלילי של המעשה, באה בחשבון רק תגובה
הולמת. במקרה שלא יבוא על הגנתו וסיפוקו, טען גליק־שטיין,
יביא את העניין בפני האיגוד המקצועי שלו — אגודת
העיתונאים — שינקוט ללא
ספק צעדים מתאימים.

מכה שו ר ר
— ״דבר״ העומד —
הוא נהג לצעוק על פועלי הדפוס דברי ניבול־פה שהיו
ללא־ספק גורמים לשביתה מיידית אצל כל מעביד פרטי
שהיד, מעז להסתכן ביחס כזה אל פועליו.
כשנמצאה גופתו של משה פילצר, כתב דבר שהתאבד,
(העולם הזה ,)922 השתמש שורר בכל כוח השפעתו למנוע
לא רק את פירסום תוכן המכתבים שהשאיר, אלא אפילו
למנוע את מסירתם לידי האנשים שאליהם נועדו — בני
משפחתו וחבריו לעבודה של המנוח. והיו דברים בגו —
אחד המכתבים הכיל משפט אירוני זד עתה יוכל סוף
סוף שורר לבצע את הייעול שהוא משתוקק לו כל כך.״

בנ ק ה פו ע די ב אינו מ רו צ ה
ך * דבריםהגיעו לידי כך, שפועלי דפוס דבר, הרגילים
| 1ליחסים דמוקראטיים, סירבו לא אחת לקבל הוראות
מפי העורך הראשי, דרשו שבהכנת העיתון יטפלו חברי
מערכת אחרים, בעלי נפשות פחות מתוסבכות וידיעות
יותר מבוססות. רגש הנחיתות בנשמתו של הקורפורל הקטן,
שלא יכול לעשות דבר, הלך והעמיק מיום ליום, הבשיל
לפני שבועיים את פרי־הבאושים שלו. הסיבה הפורמאלית
היתה פעוטה ביותר, והקרבן שנבחר היה מקרי בהחלט.
חיים גליקשטיין, לשעבר עורך לילה בהארץ ומזכיר מערכת
זמנים, הוזמן לעבוד בדבר לפני יותר משנה כמזכיר המערכת.
למן הרגע הראשון לא חיבב שורר את הצעיר היודע את

עייר

פשרות

א רי ד־י דיי ם

מכהידה

זאת לא עלתה עד כה על
דעת אנשי דבר. וועד אגודת־העיתונאים,
בו מיוצג דבר
על־ידי יהודה גוטהלף וחיים
גליקשטיין, היה עלול להעמיד
את שורר למשפט חברים
ולהוציאו משורות האגודה
— חרפה שלדבר היה
קשה לשאתה.
מברר נמיר
על כן יצאו השליחים מבו—
נגד הרצון
הלים ודחופים בדבר המלך
אל מרדכי נמיר, המזכיר
הכללי של ההסתדרות, ביקשו ממנו לקחת את הדבר
על עצמו ולהיכנס לעובי־הקורה. היה ברור, כי קשה
עד מאד יהיה לשכנע את מערכת דבר להוסיף ולהיכנע
למרותו של העורך ארוך־ד,ידיים. כמה ממשתתפי הבירור
העלו הצעה הגיונית: לסלק את שורר מתפקידו הנוכחי,
לשלוח אותו לשליחות הסתדרותית־חלוצית לאמריקה, למנות
כעורך במקומו את הרצל ברגר, להרים מחדש את קרן דבר
לכבוד הראוי לה.
אלא שלשליטי מפא״י קשה יהיה להגיע למסקנה כזאת :
תמיד קיימת הסכנה שברגר נקי־הכפיים יהיה עצמאי מדי,
יחסית לשורר, ולא פחות מזה הם חוששים לשלרר עצמו.
סוף סוף, לעולם אין לדעת באיזו צורה מבישה עלולה להסתיים
שליחות חדשה של שורר.

״ לפחותחציתריסר !״ זהו מספר שאין להתבייש בו, אומרת מריס שטן. הגורם המגביל העיקרי: צרוח
המקום .״לו היתה לי דירה גדולה יותר, הייתי מעגלת את המספר לפחות לחצי תריסר !״ כדי להפגין את הכמוח
הדרושה, הסתדרה המשפחה טל הספה, הושיבה לידה את שתי הבובות שיכלו להיות תינוקות — בדירה מתאימד

05111:1ה 1ה

מבקר אצל

ארבעה איו

יש לא ינחש בנקל כי מרים שטן היא
ץ ) אם לארבעה ילדים. אפשר היה לחשוב,
במבט ראשון, כי נישאה זה עתה. אולם מאורע
מאושר זה חל כבר לפני 11 שנים, שלוש
שנים אחרי שהכירה מרים חלפון, אז תופרת
בת , 16 צעיר שהיה מבוגר ממנה בתשע שנים.
פנחס עבד בחנות של ראדיו.

״שיל איטלקי 7ישראלי 7״ הילדים הלכו לישון. הבעל קורא בעתון. מרים
חופשית, סוף־סוף, להתפנות לחובבותה העיקרית: שמיעת תקליטים. יש לה כחמישים
בבית. חביבים עליה שירים סנטימנטליים. כל שלגר מוצא מקום באוסף הגדל והולך.

— 6.00 נילי מפהקת. הקריאה ״אמא !״ בוקעת מחדר הילדים. מרים נזעקת
למקום להשקיטה, כדי.שלא תעיר את שאר הילדים בטרם עת — לרוב זה עוזר.

— 19.00 כנרים למחר. מתקרבת שעת השינה.
מריס מנצלת את הזמן כדי לגהץ עוד שמלה.

לפני החתונה לא הרחיבו השניים את השי חה
על נושא חשוב למדי בחיי הנשואין :
ילדים. אולם חיש מהר נתברר כי דעותיהם
מזדהות: שניהם אהבו ילדים. בהמשך הזמן
נתקיימה התיעצות והוחלט חגיגית: דרוש
צוות של ששה. האידיאל המקווה: שלושה בנים,
שלוש בנות.
מאז עברו השנים• משפחת שטן (מתחרז

עם נתן) החליפה כמה פעמים את מקצועה.
כמעט כל שנתיים הגיעה החסידה. לפי שעה
הוגשמה התכנית כי 66 בן אחד ושלוש
בנות ממלאים את הדירה הקטנה שברחוב
אהרונוביץ בתל־אביב. לפי התוכנית חסרים
עוד שני בנים. אולם לפי כל הסימנים, יצטרכו
לחכות זמן מה במקום שמחכים ילדים
שטרם נולדו.

* ץההסיכה 7קודם כל, מנוחה קצרה.
אולם התקלה העיקרית היא צרות המקום.
סבורה מרים: משפחה של שמונה נפשות
זקוקה לפחות לארבעה חדרים. ודירה כזאת
עוד אינה מסתמנת באופק התקציבי של מש פחת
שטן׳ ולכן היא מתאזרת בסבלנות.

— 6:30 התעמלות בוקר. בקומם בשש וחצי
בבוקר, נזעקת הרביעיה להתעמלות של חמש דקות.

5ו — 19.מקלהת מהירה. הזמן קצר, סדר
הרחיצה הוא לפי הזריזות — כל המקדים זוכה.

כיצד עומדת אש
ארבעה ילדים, הרו
התרחץ, לשחק, לד
להתמוטט? למרים
במצב דומה: לקוב
ני הילדים, לעשות
מקלחת קרה. ובעש
שתגרום למצב־רוחן
רוב הנשים תסרוק
עיקרית למצב־רוח
מרים אינה נתפס
קום הילדים היא מס
רה, לובשת שמלה
להיות במצב־רוח נ
העבודה. ואז מתחי

- 9:15 שעת הקניות. בשעות הבוקר מתרוקנת
הדירה מילדים. מרים יוצאת לקניות, לרוב לבדה.

- 19.30 השתוללות אחרונה. לפני השינה יש
להוציא את המרץ .״זה די משעשע,״ טוענת מרים.

— 21.20 שקט כדירה. בעיית ו
נפתרת בעזרת העוזרת, שהיא גם ידי
העולם

אמבטיה קיבוצית. ארבעת בני שטן מתרחצים באמבטיה קולקטיבית לפני שסבס לישון .״הנקיון עומד
במקום הראשון ברשימה,״ אומרת מריס ,״זה חשוב אפילו יותר מאוכל ׳ 1הילדים מקבלים את הדין בהכנעה, מלבד
רוני הגדול, החוזר הביתה עייף מהמישחק בשכונה. הוא פשוט מתעצל. הנקיון הוא שגעונה הפרטי של מרים.

צעירה

האס האמהות ה א הסוף?

ם וחד מדי!

פני הלחץ האדיר של
לאכול, להתלבש, ל־ולל,
ללמוד — מבלי
:ונת מוכנה לכל אשה
:וקר דקות מספר לפו
תרגילי התעמלות ודרושה
תסרוקת נאה,
״אני בטוחה שאצל
רועה היא הסיבה ה־ולקל

לשגיאה זו. עוד לפני
נ בעצמה, דואגת לשע־
:ועשוייה בטעם, כדי
ים ורענן לקראת יום
העבודה בטמפו אמ
ריקאי:
להלביש את הילדים, להאכילם, להכין
לכל אחד תיק-אוכל, לשלחם לדרכם בעוד
מועד לבית־הספר ולגנון. שני הגדולים
הולכים לבית־הספר לבדם. את שתי הקטנות
לוקחת העוזרת למחוז־חפצם. עוד לא קרה
מקרה אחד של איחור לבית־הספר.

ך• אם אפשר להסתדר בלי עוזרת? למר־
| \ ים אין כל ספק: בהחלט כן. כשנמצאת
מרים ביום מסויים בלי עוזרת, היא נמצאת
במצב־הרוח הטוב ביותר .״זה באמת ככה,
זה לא מוגזם !״ אולם יישנה בעייה אחת :
לא תמיד יש בכוחה של האם לקחת את כל

ילדיה לטייל אחרי יום עבודה. אולם גם זה
אפשר, אם נחוץ.
כמה דרוש למשפחה של שש נפשות כדי
להתקיים בתנאים הוגנים, נורמליים, אך ללא
מותרות מופרזות, בתל־אביב-ז כארבע מאות
לירות, לדעת מרים. כי כמו כל ייצור המוני,
גם ריבוי הילדים גורם לחסכון מסויים: תמיד
יש משהו העובר מילד אחד לשני .״ב־יחוד
אצל אחת כמוני, שהצליחה.ללדת שלוש
בנות בזו אחר זו כך הפכה התקלה לברכה.
אין בעיות של הלבשה.
גאוות מרים על כך שילדיה יוצאים תמיד
לרחוב לבושים בטעם• חלק מן הבגדים היא
תופרת בעצמה, והיא המתקנת את כולם, מקצרת
ומאריכה לפי הצורך. גם הכביסה נעשית,
כמובן, בבית, בכוחות משותפים. מרים
מחלקת לעצמה את העבודה באופן שיטתי,
לסי ימי השבוע, אינה מעמיסה עבודה מרובה
מדי ביום אחד.

— 16:20 אחר-הצהריים בשפת-הים. לפנות ערב מתאחדת
לפעמים המשפחה, ונוסעת לשפת־הים בהרצליה או בבת־יס.

ך* עתה של מריס על סדר ומשמעת :
1״זה הכל תלוי בעצבים של ההורים. לא
פעם נכנם ידיד־בית, או אפילו רופא, ואי-
מר שהאווירה בביתנו בריאה ושקטה. לא
מורגש שיש ארבעה ילדים.״ איך זה מושג?
משתדלים להשתלט על העצבים .״כמקים לצעוק
על הילד, אני מזמרת איזה שיר או
משחקת מישחק. בשעות הצהריים, כשאני רוצה
לרכז את הילדים כדי שלא יפריעו לבעל
ולשכנים, אני מארגנת להם שירה בציבור.
הם כולם מוסיקליים.״
מכות י בפרינציפ לא, אולם מרים אינה
מהססת לתת מכות לילדיה כשהיא מרגישה
שזה דרוש להם. כשישנו מקרה של התפרעות
מוגזמת, מחזירה מכה קטנה את הילד
למוטב.
לפעמים שואלת אחת המכרות את מרים,
הנראית רעננה למדי, כיצד היא מספיקה לנוח.
בשביל מרים, זו הלצה. אם יש לה פנאי,
יש לה אלף דבר־ם לעשות. צריכים לעזור
לילדים בשעורים, למשל.
לאב אין זמן להתמסר לילדים, מלבד בשבתות.
האם אינה רק אם, אלא גם אשת נשו־אין.
תפקידה לדאוג לכך שבעלה יוכל לנוח
בבית. לשם כך יש לעמוד על המשמר. מנוחת
הבעל נקנית, כרגיל, על חשבון מנוחת ה־אשה.

בערב,
המשפחה.

ו! 938

— 21.45 בילוי גדיד. לרוב יוצאים השנים לקולנוע.
לעתים נדירות יותר מזדמן לרקוד בדן.

^ מה ילדים דרושים למשפחה? לפחות
שלושה, בטוחה מרים. כי הילדים ממלאים
את כל החלל הריק שבחיים .״כמה שזה
קשה, הרי החיים בלי ילדים ריקים. פחות
משלושה ילדים אי־אפשר לקרוא לזה משפחה.
זה מתבטא בזה שאם משפחה הגונה
יושבת ליד השולחן, הרי כיכר לחם צריך ל היגמר
כהרף עין ! ״
אמנם, זה קשה. זה קשה מאד. אולם, לס־חות
לדעת מרים, זה גם כדאי.

אמא 031 חברה. אין זה מיפקד חגיגי. כשמרגישה מריס כי ילדיה מעוצבנים,
היא עוברת למישחקים. לפי הגובה: רוני נ ,)9יוכי 7נילי ( )4ואירית (.)2

במדינה
(המשך מעמוד )8

כדי להקב על המעען

לעמוד^פ ני1
מ נש וק גם את|

לרכוש שיכון למשפחתו? מחלוף החל בשיגור
בקשות ומכתבים, בצירוף המלצות
רפואיות דחופות, לכל המוסדות הנוגעים בדבר.
את התשובה המעניינת ביותר קיבל ממשרד
העבודה שהציע לו להצטרף למפעל
״חסכון לבנין״ ,להשליש מדי חודש 25ל״י
ולזכות בעוד כשלוש שנים בשיכון נאות.
•מחלוף היד, זקוק לשיכון מידי ולכך לא
מצא פתרון.
המשפחה המשיכה להיצלות בפחון במצוקה
גדולה. בית־ספר נוצרי ביפו רצה לקבל
את הילדים תחת חסותו, אולם פרץ טען :
״לא לשם כך באתי למדינה, חנוך נוצרי
.יכולתי לתת לילדי גם בחוץ לארץ.״
מחלוף, שסמך על הבטחת העיריה, פנה
אליה שוב בתלונה :״למה גרשתם אותי
מהשטח הגדול? מוטב היה לחיות בחורבה
מסוכנת מאשר בין ארבע פיסות פח המחממות
כמו תנור !״

להורותנו מהאניה — זהו תקדים מסוכן
ביותר. אם בצורה זו יוכל כל צוות להוריד
קצין שאינו נראה לו מהאונייה — תהיה זו
שבירת עקרון המשמעת הימית. טוב שיתברר
הענין פעם סופית.״
לא השתכנעו מדברי בני וחברו צבי הימאים,
שהסבירו כי ׳לא ייתכן מרד על
אונייה בגלל נזיפת קצין.
מה היא אותר. עבירת משמעת מסתורית
בגללה הוזהר המלצר — זאת לא גילה
בני, ואילו הימאים חייכו. להם הסברים
משלהם בענין.
השבוע נודע כי שמואל מרקוביץ לא
ערק מא/יק מאיר דיזנגוף, כפי שהודיעו
העתונים קודם לכן, אלא פשוט איחר והאניה
הפליגה בלעדיו. עתה ממתינים לבואם של
המכונאי החמישי, משה שמחון, שהועבר
לא/ק תמר ולמלצר המוכה. רק אז ייערך
בועד־הפועל של ההסתדרות הבירור: ההיו
אלה מכות או לא מכות?
צבא מותו של הנכד

ד ר כי חיים

לפני ששה שבועות הוזמן סרן משופם לבית
זקן השומרים הפתח־תקואי, אברהם
שפירא, למסיבה מפוארת לרגל הסמכת אמיר
שפירא ( )20 כקצין־טיס. נדמה היה כי נוסף
על כל חבריו, מדריכיו ומפקדיו של אמיר,
היתד. במסיבה פתח־תקוה כולה. לזקן השומרים,
מכניס־ד,אורחים הוזתיק, היתר, מסיבה
זו התגשמות אחד מחלומותיו היקרים. הוא
היה גאה על נכדו.
השבוע עזב אותו סרן מסיבה אחרת׳ ברית־מילתו
של בן אחד הטייסים, נסע שוב אל
בית שפירא בפתח־תקוה. בשעת המסיבה
נודע כי מטוסו של אמיר שפירא נפל והתרסק
ליד סג׳רה בשעת טיסת־יחיד.
שוב הוד, הבית מלא וגדוש אנשים. אולם
הפעם שררה במקום דממה. על השולחן הכבד
והארוך היה מונח ארון צבאי מכוסה
דגל תכול־לבן ועליו נרות דולקים. לידו ניצבו
בדממה שעה ארוכה סבו ואביו של הטייס.
אמו של אמיר לא נכחה. ההרקה לה זריקת
ארגעה והיא נרדמה. מסביב ישבו חבריו לקורס
הטיס, בהם חברים עוד מהגן ומבית־הספר.
כלב קטן ישב ליד הארון בראש
מורכן.
השועל הקטן. סיפר חגי, חברו הותיק
של אמיר :״בעצם הוא לא נשתנה מאז ילדותו,
הוא רק התפתח.״ גם התעניינותו בטבע
לא נשתנתה. עוד בקטנותו היה מסוגל
לשבת שעות ארוכות ולהתבונן בשיירות נמלים
בעבודתן, בלטאות, צפרדעים וצפרים.
מאוחר יותר היה מארגן ״טיולים ביאולו־

שבעה ילד* בפחון
בפחון עלוב של דלת על דלת בסחנה־דר־וויש,
יפו, מתגוררות תשע נפשות. שבעה ילדים
כחושי בשר מתגיללים ברפש. אחד מהם
מטלטל עצמו על קביים.־ עוד אחד נזקק גם
הוא לסעד בהליכה — שניהם נפגעי שיתוק
ילדים. יתר החמשה — רובם מוכי גרענת.
זו היא משפחת פרץ מחלוף.
עם קום המדינה עלה פרץ ממרוקו לישראל,
מצא דירה בת שני חדרים בשטח הגדול
ביפו. עד מהרה הופיעו פקחי העיריה, דרשו
מהתושבים למנות את המקום מחשש התמוטטות.

ניתוחים ועוד אחד. לפני שהונחו
הפתילים ניתנה הבטחה מפורשת: תוך ששה
חדשים יזכו המפונים בשיכון עירוני. כולם
האמינו, גם פרץ האמין. בינתיים עברו לפחוני
סחנה־דרוויש. איש לא העלה בדעתו כי ששת
החדשים יהפכו לשש שנים.
בקזבלנקה היה פרץ מחלוף בעל מוסך, שרת
לאחר מכן שנתיים בצבא צרפת ועוד חמש
שנים בלגיון הזרים במדבריות צפון אפריקה.
.משם עלה עם משפחתו לישראל, בילה פחות
מיומיים במחנה העולים בפרדס חנה, מצא מיד
עבודה במוסך הדאר בו הוא עובד עד היום.
בינתיים, בתוך הרפש והטין׳ הלכה המשפחה
וגדלה, גדלו והתרבו גם הצרות. יוסף,
בן השבע, נתקף בשיתוק־ילדים בחצי גופו
התחתון ובאחת מידיו. הוא נשלח למקומות

ובחרתם ב ״כנ ס דג

ע״י הוספת מים קרים ובחישה
מתקבל מרק פירות מצוין

חסכון

בטרחה 1זנזן ו

מו צרמובחר נוסף ש ל

תוכע-שיכון מהלוף וילדיו
מששה חודשים — לשש שנים

6 96 א(11

ריפוי שונים, עבר עד כה 12 ניתוחים שלא
הצליחו. בעקבותיו נתקף בשיתוק אריה, הבן
השני, העומד עתה לפני ניתוחו הראשון.
רק במזומנים. מחלוף היה ברשימת
מפוני יפו. הללו נדרשו להכניס למשרדי ה־עיריה
סכום בן 760ל״י בתשלומים חדשיים,
100ל״י בכל חודש. מחלוף לא הצליח לגייס
את הכסף במלואו, חסך בקושי 400ל״י,
קיבל הודעה !מהעיריה על מחיקתו מרשימת
המפונים.
כיצד׳ בכל זאת, יכול אזרח חסר־אמצעים

גיים,״ כפי שכינה אותם. היה לוקח בקבוקים
וקופסאות, אוסף חרקים ובעלי חיות ללמוד
את טבעם ודרכיהם. פעם הזמין את כיתתו
לראות כיצד הוא מנתח צפרדע.
באחד הטיולים הביאולוגיים מצא אמיר
שועל קטן וחולה, הביא אותו הביתה כדי
לאלף אותו כחית־בית. שנה תמימה טיפל
אמיר בשועל הקטן, שהחל רץ אחרי הילד
כמו בלבלב. אולם באחד הימים שמע השועל
יללות שועלים בפרדס. השועל הקטן ענה,
ומאז נעשה לחסר מנוחה, התרוצץ על הגג,
העולם הזח 938

שם בנה לו אמיר מלונה, ניסה לקרוע את
החבל בו היה קשור• אמיר תבין׳ שיחרר את
השועל. במקומו בא כלב קסן וחום בשם
סוסי.
הכעיה לא נפתרה. בגמר בית הספר
התגייס אמיר לצבא, ,כדי לגמור אותו במהרה
ולהכנס לאוניברסיטה ללמוד רפואה.״
הוא התנדב לקורס־טיס עוד בתחילת שירותו•
כשם שטיוליו לא היו טיולים לשם
טיולים, כך לא היה זה עתה טיס לשם טיס.

נאסרה. ברגע האחרון ממש הוצאה ההודעה
מן העמוד הראשון.
אולם שוקן החליט שלא ייכנע. הוא רמז
על אפשרות של הגשת צוו על תנאי נגד
האוצר. כשנשאל השבוע על כוונותיו, ענה
קצרות , :בעוד כמה ימים זה יוזדע !״

חותמת גומי
מדי שבוע נמכרים בישראל כמה אלפים
טפסים של השבועון האמריקאי טייס. טפסים

את השימוש בו על כל שני הצדדים. נראה
כי העניין הוקפא.
עד בוא התסיסה הדתית של הימים הנוראים.
דלת החדר הפנוי נשארה אמנם נעולה,
אך מחיצת הבטון סולקה, בני העדה הכורדית
יכלו להרים את קולם בתפילה משני
עברי הריסותיה. העובדה שהיתר, בכך עבירה
פלילית לא הבהילה אותם במיוחד, .ישנם
מקרים שצוו האמונה חזק יותר מצת בית־המשפט,״
הכריזו כמה מבני העדה הכורדית.

על דבורים
ועל דבש
בשעה שהדבש עומד בצנצנת על
השולחן אין אנו מעלים על הדעת שכדי
לייצר קילוגרם אחד של דבש, צריכות
2000 דבורים לעמול כל ימי חייהן !
דבורה אחת, אילו רצתה לייצר ק״ג
דבש, היתה חייבת לעוף פעמיים סביב
קו־המשווה׳ דהיינו מרחק של 80,000ק״מ.
ואף על פי כן, אט־אט בעמל חרוצים
נוצר הדבש לתועלת האדם. במעט עמל,
תוך שיטה ותכנית יכול גם אתה לזכות
כפירות שיהיו לתועלתו. אם תחסוך כל
חודש סכום קבוע לו קטן, לפי שיטת
ח״ג (חסכון גמול) של בנק א״י
לדיסקונט ...תראה כעבור 10 חדשים את
הברכה שתיפול בחלקך.

שמדי על גזרה חטובה
ללא דיאטה קשה
מכונות

אמריקאיות

חדישות

״מכון לחטוב הגזרה״
ת״א, רח׳ רש״י ,9טל 21668 .

טקסטיל-שמפו מנקה דגרי-צמד
כאהד יד ת ,

הסב, האב וארץ הבן שפירא
נושיזחת יובל להלוויה
לשאלה שיגרתית של הקצין הבוחן :־מדוע
אחה רוצה לטוס?״ ענה כי הוא רוצה להיות
רופא־טים, לעסוק במחקר של תנאי טיסה
בגבהים ומהירויות שונות והשפעתם על גופו
ונפשו של הטייס. הוא נתקבל מיד.
את רוב חופשותיו בילה אמיר בבית. לפעמים
ירד לערבה, לעין־ראדיאן, שם נמצאת
הנח״לאית עכסה, שכנתו בפתח־תקוה וידידתו
עוד מימי בית־הספר. אולם עליה לא הרבה
לדבר, ועם בנות אחרות לא נראה.
בזמן האחרון נתעוררה אצל אמיר בעיה
שלא קל היה לפתרה: לחתום או לא לחתום
על חוזה צבא קבע. להשתחרר ולהכנס לאוניברסיטה,
או לחתום לתקופה ארוכה ולהישלח
לחוץ־לארץ ללמוד רפואת טיס?
אלא שלא ניחן לו הזמן להגיע למסקנה.
עתוגות ויה• בח?ג• הלילה
,מר שוקן איננו היתד, תשובת הטלפו־ניטטית,
כשצילצל לפני שבועיים, בשעה שש
בערב, שר האוצר לוי אשכול לעורך הארץ.
אותה שעה כבר התכוננו פועלי־הדפוס לסדר
את העמוד הראשון של גליון יום המחר.
מסמר העמוד: הודעת הארץ על החלטתו
להעלות את מחיר הגליון בימי חול מ־ססז ל-
125 פרוטה, בערב שבת מ־ 150ל־ 175 פרוטה.
תחילה רצה גרשום שוקן, בעל העתון וח״ב
הפרוגרסיבים, לארגן העלאת מחירים כללית
של כל העתונים היומיים, נוכח עליית
המחירים המתמדת של הנייר, המשכורות וה שירותים(
,שכבר גרמה לצעד דומה בעתוני־הערב)
.אולם ברגע האחרון סירב דבר. מנהליו
חששו להרגיז את האוצר, מאחר שמחיר
העתונים הוא פריט חשוב במדד יוקר־ה־חיים.
מנהלי האוצר, אנשי מפא״י נאמנים
אינם מעוניינים בהעלאת המדד הרשמי.
כן תחסום. גרשום שוקן ( )42 אינו אדם
המרבה להתחשב בדעות הזולת. חישב הוא:
אם יעלה מחיר הארץ על מחיר שאר העתו־נים,
רק יעלה הדבר את קרנו בעיני הקוראים׳
שיסיקו את המסקנה כי עתון טוב יותר
זקוק למחיר גבוה יותר. סידור העמוד נגמר,
מכונת־ההדפסה עמדה הכן.
בינתיים צילצל שר־האוצר כל כמה דקות
אל העורך הממושקף, בן גרמניה. לבסוף
השיג את שוקן, הרגיל לחזור למערכת מאוחר
בערב. השיחה היתר, קצרה ונרגשת :
אשכול דרש לבטל את ההעלאה, שוקן טען
שזה עסקו הפרטי. אם רצונו להעלות את
המחיר כדי להוסיף שירותים לעתון (צעד
ראשון שתוכנן: הוספת שני עמודים ביום ב׳)
הרי אין איש יכול לאסור עליו זאת.
אשכול, שסרב בשעתו לחסום את השוזרים
בסוכנות, החליט הפעם לחסום את מחירי ה־עתונים.
בחצות הלילה הגיעה ההודעה. הוטל
צוד של פיקוח על מחירי העתונים, ההעלאה
העולם הזה 938

אלה שייכים למהדורה מיוחדת המודפסת בשביל
ארצות המרחב ואפריקה, כחלק מן המהדורה
האטלאנטית הכוללת של העתון. על
השער מסומנים השמות של שמונה־עשרה
ארצות האזור, בתוספת המחירים, החל בקונגו
הבלגית ( 12 פרנקים) וחבש ( 0.75 דולאר) ועד
רודזיה ( 2שילינג) וסוריה ( 100 גרוש).
בשבוע שעבר חייך על שער סיים האיש
החזק של מצריים, גמאל עבד אל־נאסר. כת־בת־השער
היתד. מבוססת על ראיון מיוחד
עמו. מלבד זה דמה הגליון לכל גליון אחר.
רק חדי המבט שמו לב לפרט אחד: על
השער חסר׳ הפעם, שמה של ישראל (325
פרוטה) .תחת זה הוחתם השם והמחיר בארץ
בחותמת הגומי.
פתרון התעלומה נתגלה כעבור שבוע, כש שוב
התנוסס שם ישראל במקומו המיועד בין
עיראק וירדן. עבד אל־נאסר פשוט העמיד
את הסרת שם ישראל באותו גליון כתנאי
למתן הראיון.
דת צוו האמונה
בוני שיכון תל־עמל ההסתדרותי בחיפה
לא חלמו כי כעבור 20 שנה יהפוך בית
וועד־השכונה לשדה קרב בין תושבי המקום.
המשתכנים, כורדים ואשכנזים, רבו דווקא
על הגורם המאחד־לכאורה את פזורי היהדות:
הדת.
״הכורדים,״ טענו האשכנזים ,״אינם יודעים
מה זה תפילה. מעולם לא ל מדו לנהל
בית־כנסת מסודר ! ״
הכורדים השיבו :״האשכנזים צועקים
כמו מטורפים ועושים כל מיני תנועות.
תפילתם אינה תפילה. זהו ריקוד משוגע !״
לבסוף נמצאה פשרה בבית־המשפט: הקומה
העליונה של בית וועד השכונה נחצתה
על־ידי מחיצת בטון עבה, הפכה לשני בתי״
תפילה נפרדים.
רוצים דמי מפתח. ברבות הימים בנו
האשכנזים בית־כנסת ממשי משלהם, אספו
את 10 אלפי הלירות הדרושות בעיקר מתק ציבי
המוסדות הדתיים הממשלתיים. אולם
הם סירבו למלא אחר פקודתה המפורשת
של המועצה הדתית, שקבעה כי החור השני
יימסר לעדה הכורדית ביום שהאשכנזים
יקימו בית־כנסת משלהם. ללא דמי מפתח,
הכריזו, לא ימסרו את החדר.
מועצת פועלי חיפה התערבה, פסקה כי
על הכורדים לשלם 500ל״י לאשכנזים.
האשכנזים סרבו, פנו למועצה הדתית בהצעה
להפוך את החדר הפנוי לבית־ספר דתי של
אגודת־ישראל. שוב הובא העניין בפני בית-
המשפט, שפקד לנעול את החדר, לאסור

בית משפט השלום בחיפה יצטרך להחליט
מה מידת הנכונות בגירסה זו•

ד רכי אדם1
לא רוצה למות, אבל...
דוגמתו של ישראל סיני, האופה הירושלמי
שתלה את עצמו לפני כשנה, בהשאירו את ריו
מכתב אישום נגד מס ההכנסה, עמדה
השבוע נגד עיניו של פליכס לוי, תושב יפו
בן .48 גם לו יש טינה נגד הממשלה, והעירייה
והעזרה הסוציאלית ואם לא יינתן לו
מבוקשו, הודיע במכתב גלוי, יתלה את עצמו
״בשיטה של סיני.״
דמו עלה לראשו. דירתו העלובה של
לוי ׳ברחוב סלמה ,7יפו, ריקה, מכילה רק
כתובת מרירה, המרוחה בצבע אדום על
הקירות , :הממשלה והעירייה הרסו את חיינו
!״ לדבריו, קופח לוי בעל ממדי הענק
והשפם השחור העבה, בכל אשר עשה משך
26 שנות חייו בארץ, מאז עלה מקהיר.
בתחילת שנות הארבעים, למשל, נתקבל
כפועל נקיון בעיריית תל־אביב. הוא פוטר
משם כעבור 11 חודש, ,מפני שאני פרנק 1״
הוא פנה לבכור שלום שיטרית, לאליעזר
פיטשון, לישראל רוקח, שבת לא־פעם על
מדרגות בית העירייה, מבלי לשוב לעבודתו.
תוך כדי שיחה עם פיטשון, חבר מועצת־העירייה
הנחשב לנציגם המכובד של ספרדי
העיר, איבד לוי את עשתונותיו, .דמי רתח
בראשי,״ סיפר אחר־כך. הפכתי את שולחנו
ועשיתי שמות במשרד.״ התוצאה: משפט ב־דלתיים־סגורות
שהסתיים בהטלת קנם של
50 פרוטה, והקלה מסויימת במצבו של לוי.
״איה כני ז״• כאיש אצ״ל השתתף בכיבוש
יפו, התגייס לאחר מכן לצה״ל, נפצע
בראשו מרסיסי מרגמה בשעת כיבוש
קטמון. אולם צרות אלו היו כאין וכאפס לעומת
מה שארע לו לפני חודש.
ב־ 4באוגוסט שב פליכם לוי לביתו, לא
מצא את אשתו ושני ילדיו• .אויבי מתנכלים
לי צעק מיד, ביקש את התערבות המשטרה.
המשטרה בררה, מצאה כי הילדים
נלקחו למוסד, על פי צו של שופט הגוער,
בהתאם לפנייתו של קצין המיבחן המחוזי,
.מצאו כי יש לך השפעה רעה על
ילדיך,״ הסבירו לו השוטרים.
לוי התעקש, .קודם כל הורסים את חיי
בשיטתיות משך 20 שנה, אחר כך באים ואומדים
שדוגמתי משחיתה את בני. אינני
רוצה למות, אבל אם לא יחזירו לי את ילדי
ויתנו לי את האפשרות לשמש להם דוגמה
יפה אתאבד — כאזהרה וכאות מחאה
נגד כל המוסדות שדחפו אותי אל המדרון
ונגד ההתערבות הבלתי־אנושית של אותם המוסדות
בחייו הפרטיים של האזרח.״

המפיצים היחידים: חברת נורית בע״מ.

תשומת לב!

תשומת לב !

קו ר סי ם חד שי ם
מתחילים אחרי חג הסוכות ב־12
ו־ 13 לאוקטובר
מתחילים לימודים במשך 3חדשים
תפירה וגזירה
למשתלמות, לתופרות וקונפקציורים,
קורסים מזורזים לגזרה ולמודליזציה.
שיטות אמריקניות וצרפתיות חדישות.
מדה וקונפקציה

בי״ס לתפירה ולגזירה

״ליאונווה״
שלמה המלך ,72 תל־אביב
על־יד גן החיות ההרשמה יום יום מ־4—7 , 1—9

כבר עתה יכולות להתהדר בחו ש הומור, אהבת
טיולים ובידור ונו סף על כ ך חברותיות. תוכלנה
— אולי — ל מ צו א עניין במכתביהם ובאי ש יותם
של שני נערים בני ( 15 וחצי, מו סי פו ת
הן) .האומרי ם שכל מה שעליהן לע שות הו א.
לפנות אל מ ספר 938/747

אנא, ידידי, אל תפנו אלי ב״רותי״ ב־מדכאות.
שמי באמת רותי וכל פעם
שאני מקבלת פנייה כזו, אתם מעוררים
בי הרגשה כאילו הייתי רמאית או משהו
מעין זה.
אברהם פיק: המודעה שציינת לא התייחסה
למכתבך. הלה פורסם תחת המספר
.928/679

כדי גינונים של טקס
( )038/713 הי א נערה נלויית־לב, ה מודי עה
לי ללא כל גינוני־טה ם ש הי א בעלת תכונו ת
בלתי רגילות הנ מצאתב או תו גיל רו מ אנ טי
שהמבוגרים חו שבי ם ש הו א בלתי רו מ אנ טי.
היא מעניקה, לזה שירצה לכתוב אליה. את
הר שות לכ תוב על כל נו ש א שיעלה ב רצונו,
בתנאי ש תוכל אף הי א לנהוג כך במכ ת ביה.

קוסמטיקה וצדק חכרתי
שני רעים בגיל ) 938/744 ( 22— 23 מכווני ם
את עטיהם אל שתי נערות תמירות ועדינו ת
המסתייגות מחברה סלוני ת. הם רוצים שתהיינה
נם רציניות וגם בעלו ת חוש הומור מפו תח,
תתעניינה בספרות, פ סיכולוגי ה, תדענה דבר
•או שניים על ה קו סמ טי קה בתקופת האבן
ות ש אפנ ה לצדק חברתי. נשמע קצת פרטג־ציוזי,

מבתכים פקחים
תלמידה בת )038/715( 17כ מנ ס ה הו מ ניסטית,
אני מבינ ה, רובה לנובל מכתבי ם חתו מים
על ירי צעיר בן , 19— 23 סי מפא טי, בעל
חוש הו מו ר ותברתי. היא רוצה לראות בו.
דו מני, או טו רי טטהב תי א ט ריז ובספרות, על
כן ביק שה שי היה ״פיכ המאד ״.

אחריך עלמתי
והרי ל פני כן אחד מ או ת ם המכתבים ה שיני
רתיים מאד המניעי ם אלי תריסר בפרוטה :
צעיר בן , 038/746 ( 18 בונ ר בית־ספר תיכון,
בעל חוש הו מו ר מפו תח, כ מו בן, מתעניין בספורט,
קולנוע ותי א טרון, מבקש להתכתב
עם נערה בת 16—17 ומ שאיר לה. ברוב אבי רותו,
את בחירת נו ש אי ההתכתבות.

חמש עשרה (וחצי)
שתי נערות חי פ איו ת בגיל הענוג , 14א שר

ספורט

בשלם

כדורגל

ארצות הכ רי ת

אושר בקטריולוגי

האל־לוהכל־יכור

והדרת פו• צעיר

( )938/748ש הינו בקטריולוג בן 25 שסיים
זה עתה את חוק לי מו דיו באוניבר סי טה, מחפ ש
הנ אה אינ טל קטו אלי ת ב מכ תביה של גערה
ירו שלמית בגיל . 18—22 הו א מ צי ע לה, כ מו
כן. בילוי זמן מעניין ונעים. סו סי המש הו
על ״חיפו ש אחרי האו שר ה פ שו טוהממ שי״
— שלא הצלחתי להבין בדיוק.

דממה שררה בנאפ־סטדיון ההונגרי, בדקר׳
השמונים ושבע למשחק הכדורגל שבין
ברית־המועצות להונגריה. השופט האנגלי
המצויין, ארתור אלים, פסק והורה ללא
היסום באצבעו, על נקודת העונשין, אחד
עשר מטר מהשער הסובייטי.
כדורגלן נמוך קומה ( 1.68 מטר) ניגש
בצעדים מדודים לבצע את בעיטת העונשין.
כל כבודה של הונגריה הונח אותה דקה
על קצה נעלו של פרנץ פושקאש, ראש הקבוצה
ההונגרית. בעיטתו צריכה היתר לתת
את התשובה לשאלה: התשווה הונגריה את
התוצאות. במשחק נגד ברית־המועצות, או
לא? התשובה היתה חיובית. פושקאש
הצליח להערים על השוער הזריז גרגורי
יאשין, ובבעיטה חדה שחדרה מתחת למש קוף,
השווה את תוצאת המשחק ל־. 1 : 1

עוד לפני שמחלתו של אייק הוציאה את
מועמדותו סופית מכלל חשבון, היה דומה
לאנשים רבים למדי, ובעיקר למתנגדיו, כי
הוא זקן מדי בשביל תקופת־כהונה נוספת.
כי תפקידו של נשיא ארצות־הברית הוא כה
מפרך ומתיש, עד שהוא מקצר בהרבה את
סיכויי־אורך־חייו של בעליו. זוהי נקודה חשובה
עד מאד. אם מת ראש־ממשלה בבריטניה
או בישראל הרי כל אשר יש לעשות
הוא להצביע בכנסת על בחירת יורשו. אולם
בארצו של וושינגטון המצב מסובך יותר. לפי
החוקה נתפס מקומו על־ידי סגנ ו _ של־רוב
אינו מוכשר לכך. אמריקאיים אינם אוהבים
לחשוב על אפשרות זו.

עדיז, קליד, משכנע
בנות, הזדרזנה ! או מ ר 938/719 הכותב
ב טון קליל וב טוח ש הו א בחור עליז וקליל,
ס טו דנ ט בבי ת הספר הנבוה ל מ שפ ט וכלכלה
בח־פה. הו א נם מ שכנ ע, ולדבריו רוצה להת וודע,
תחילה בכתב, אל נערה חיפאית בעלת
מזג ומרץ וחוץ מזה נם ה שכלה תיכוני ת.
עם כל קלילותו ו שכנו עו. הריהו מ צי ע. כרב ם אחרים, להתכתב על ״נו ש אי ם שוני ם״.

כיצד ל...

דליה. בקיצור, כל מה שאת רוצה
שאומר לך, הוא, כיצד להיכנס ולהצליח
ב״חוג מול״ .איני יודעת מדוע את רואה
בזאת דוקא מטרה נכספת כל כך. יתכן
שאני זקנה מכדי להבין זאת. נדמה לי
שכל מה שאת צריכה לעשות הוא׳ להסתרק
ב״זנב סוס״ ,ולהוריד בכמה סנטימטרים
את המחשוף, להגביה את העקבים
ולזרוק את חברך הקודם, זה שידו
לא משיגה להזמינך לרקוד ב״אכדיה״ .אם
זה יגרום אושר — בבקשה.
יענקלה הפתח תקואי. אם אמר
מסרבת לכבס ולגהץ את כותנותיך וממי
חטותיך המוכתמות בשפתון — מסור
אותן למכבסה. בן אדם ! אם אתה מספיק
מבוגר להביא חולצות מואדמות, עליך
להפריש מתקציבך החודשי חשבון הוצאות
המכבסה.

שלוה אולימפית. היתד, זו הפעם השניה
תוך שבועיים ימים בהם הציל קפטן
הנבחרת ההונגרית את כבוד מולדתו. במשחק
שנערך לפני שבועיים בשוייץ, עמדה
התוצאה על תיקו ( )4 : 4עד שש דקות
לפני סיום המשחק, כשפושקאש בעט בעיטת
11 מטר לשער השוייצי, הביא נצחון להונגריה
על שוייץ, מדינה בינונית למדי בכדורגל
האירופי.
איש לא יטיל ספק בכך: כדי לבעוט
בעיטת עונשין סמוך לסיום המשחק, תוך
ידיעה ברורה כי בעיטה זו עלולה לחרוץ
גורל משחק בינלאומי, דרוש אימץ לב יוצא
מגדר הרגיל. קשה יהיה לתאר את מצבו
של פושקאש מחטיא את בעיטת העונשין

הזהיר אייק עצמו, לפני כמה שבועות :״אם
אבחר מחדש, אהיה הנשיא היחידי שהגיע לגיל
70 בעודו בתפקיד.״ ובהזדמנות אחרת :
״בני־תמותה הם יצורים חלשים. הם עלולים
למות ...לעולם אין לחבר את הדגל בצורה
כה חזקה לתורן של אניה שאי־אפשר להורידו
כשהספינה טובעת ולהעבירו לספינה אחרת.״
שלושה נרצחו. הגיל 70 אינו בלתי-ר-
גיל בפוליטיקה. צ׳רצ׳יל התפטר בגיל ,80 קונ־ראד
אדנואר הוא בן ,79 סינגמן רי בן .80
יוסף סטאלין מת בהיותו בן ,73 וג׳ורג׳ קל־מנסו,
המדינאי הצרפתי הגדול, הגיע בתפקיד
לגיל .78 לפי חישובי הטטטיסטיקאים יכול
אייק, שהוא רק בן ,64 לצפות לחיות עד
גיל 78 וארבעה חדשים לו חי חיים
נורמליים.
אולם נשיאי ארצות־הברית רגילים למות
בגיל מוקדם יותר. מבין 32 קודמיו בתפקיד

על כל הפונים אלי בכל ענין
שהוא, לצרף חמש מאות פרוטח
כבולים.

25 כרסיסים זוגיים להצגה
״אלדורדו וגרס לפותרים
תשבץ 938

מאוזן . 1 :רודן!
שהודח החודש ; 0|. 5
ח״כ לאחדות ה עב מ
דה, מועמד לשר ; .9
הנשיא שקיבל התקפת
לב ; .13 היום
השמח בחודש אב ;
•15 זית קצוץ ראש ;
. 16״המשקה הזך בבקבוק

לידיד 18 סבון עדין
; .20 מטיל הרימונים
; .21 נהר ב צפון
איטליה ; .22
מכס על טבק ; .23
מלת הכללה ; .2 5בראש
מכתבו של כל _
יהודי דתי ; .26 אבן<3ג<
יקרה ; .28 תושב
תל־מונד, לא המושבה
; .30 אחד הנביאים
הקטנים ;
שער, בלשון
ספורט ; .34
..ואל מטר
ראש וייט־מץ .
אך לא בודד 38 יש אומרים ; .40
משקה חריף ; .41 ספאקולטור, בעברית ; •43
לשעבר סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל
; .44 שמונים ושתיים; .46 אות לאחדות
העבודה ; .48 דגל ופלא ; .49 נשיאה הזמני
הוא הגנרל לונארדי ; .53 ברכת בית״רים ;
.54 כלי חיוני להתקנת הבורג.
מאונך .2 :דרגתו, המקוצרת, של ראש
צה״ל ; .3עווית׳ ללא התחלה ; .4הפרק ה תשיעי
מן הסוף בספר ישעיהו ! •5מלת הברירה
; .6אחות רחל ; .7משותף לאור ועור
; •8כוחו רב בלילה 10 חומר הפלא,

כדורגרן פרנץ פושקאש
כל כבודה של הונגריה על קצה הנעל
לעיני מאה אלף הונגרים צמאי נצחון. להדיפת
כל אחת משתי הבעיטות האחרונות
לא היה מסוגל איש פרט לאותו פישקאש
קר־המזג, המבצע בשלווה אולימפית את
הניתן לבצע.

זה, נרצחו שלושה בתפקיד: לינקולן (בגיל
,)56 גארפילד (בגיל )49 ומק־קינליי (בגיל
.)58 לעומתם, מתו ארבעה מוות טבעי בעודם
בתפקיד: ודיליאם האריסון מת בגיל 68 מד-
לקת־הריאות, זכרי טיילור מת מטיפוס בגיל
,65 ווארן הארדינג מת משבץ־הלב בגיל 57
ופראנקלין דלאנו רוזבלט מת משטף־דם במוח
בגיל .63

מפל מלמדי השכלתי. פושקאש הביא
את הנבחרת למרום תהילתה, וייתכן שפוש־קאש
וקבוצתו עומדים עתה לרדת מהפסגה
ולפנות מקום לנבחרת אירופית אחרת. התלמידים
הסובייטים למדו היטב את התורה
ממוריהם ההונגריים ואינם זקוקים לה יותר.
חילופי משמרות בנבחרת ההונגרית אינם
מעידים כי להונגריה יקום בעתיד הקרוב
שחקן מסוגו של פושקאש, ואם חלה ירידה
מסויימת במשחקו. הריהו בבחינת ״הכושי
שעשה את שלו״ אולם עדיין אינו יכול
ללכת.

נעוריו של ביגיי. לכן קובע הגיל מאד
כשמעמיד אדם את מועמדותו לתפקיד הנשיא.
הבוחר האמריקאי מעדיף גבר צעיר,
שופע בריאות. השבוע, כשהחלה מתגבשת
רשימת־המועמדים הראשונה, ננעץ המבט הראשון
בגיל האנשים.

פושקאש׳ כרוב שחקני הנבחרת הינו
שחקן הקבוצה הצבאית העבד. דרגתו הצבאית:
רב־סרן.

ב מ סלול
בעיקר לגרבי גברות 11 שם, בארמית 12
בסיס צבאי 14 נשיא הסובייט העליון ; •16
האיש עם המטריה 18 נתון מעל 19
המשמר האזרחי ; .22 חייה אמפיבית שכוחה
רב בבניית סכרים ; .24 בית תפילה לאחת
הדתות המונותיאיסטיות ; .27 בתוכו ; .29
מ״ז, בצורתו הנכונה ; .31 כופר דת צ׳כי ;
.32 שבע־רצון, בערבית ובצברית ; .34 בלתי־כשר
; .37 עדר, ללא ראש ; .39 בפי בהמת המשא
; .42 נחש ארסי ; •45״בית התה של
...אוגוסט 47 לסנאי יש גדול ; .49
האלוהים ; .50 גיא, בלי קץ ; .51 מערב ;
.52 גבוה מגבעה.

חובבי עלובי
בניגריה, אפריקה המרכזית, מצויים כושים
הקופצים לגובה 2,50 מטר, אולם עד כה לא
נמצא מאמן שיזמינם לתחרויות בין־לאומיות.
אילו נמצא מאמן כזה, היה ענף זה זוכה בשיאים
עולמיים חדשים, באשר השיא העולמי
למקצוע זה חנו עתה 2,12 מטר, מוחזק על־ידי
האמריקאי וולטר דייויס.

תלמידה מצטיינת
מרילין בל, קנדית בת 16 שצלחה את תעלת
לה־מאנש, מרחק 34 קילומטרים, זכתה
לשי מקורי ביותר מבית־ספרה: שחרור מבחינות
המעבר למחלקה השמינית.

הדמוקראטים לא היו צעירים ביותר: ערלי
סטיבנסון, המועמד הראשון, הוא בן .55 אייב
הארימן הוא כבר בן ,63 רק בשנה אחת צעיר
מאייק. מועמד רציני וצעיר ממתחרהו
הוא אסטה (״קיף״) קיפובר, גיבור חקירות
הפשע־המאורגן שהפכוהו בשעתו בין לילד,
לדמות לאומית.
בצד הרפובליקאי המועמד הרציני ביותר
הוא סגן הנשיא, ריצ׳ארד ניקטון 42 אחת
הדמויות השנואות ביותר בארצות־הברית. לא
פחות. באים בחשבון ג׳ון פוסטר דאלס הזקן
( ,)67 השופט הראשון ארל 1זארן 64 התובע
הכללי ג׳ורג׳ האמפריי ( )65 ושורה ארוכה
של אנשים אחרים.
דבר אחד ברור: מושגי הזקנה האמריקאיים
שונים מאד ממושגי ישראל, בה נחשב
דויד בן־גוריון ( )69 לאיש כמעט צעיר.
* אדם שהגיע בשנת 1900 לגיל 64 יכול
היה לצפות לחיות עד ,75 ובשנת 1940 יכול
היה לצפות לחיות עד גיל .76
העולם הזה 938

ח יי

ת א 1ר1

חולה

ל ב יי התה

ה ת קנ תדבר

ן• תקפתיבפאבים דקות ספורות לפני שעליתי לרב!
בת. כרוב הגברים בגיל העמידה, חשבתי גם אני, שיום
אחד עלולה לבוא עלי התקפת לב. אבי מת מהתקפת־לב, אולם
לבי שלי היה, עד כמה שידוע לי, תקין. מומחה יכול
היה, אולי, לומר לי כי אני מועמד מתאים המועד להתקפת
לב: גילי — 41 שנה, גובה — 170 סנטימטר, מבנה גופי —
רחב, מוצק ובעל נטייה להשמנה. משקלי — 82,5קילוגראם.
קיבתי לוקה בעצבנות. לעתים אני עובד במתיחות שאין אני
משתחרר ממנה בנקל, גם לאחר שאני חוזר בערב לביתי. נדמה
לי שאני מטפל בעצמי. אך לעתים רחוקות הכנסתי אל
פי יותר מכוסית אחת ביום ואני מעשן חפיסת סיגריות אחת
ביום. לעתים משחק אני גולף, עובד קצת בגינה בחופשת
סוף השבוע ועוסק אך לעתים רחוקות בעבודות גופניות
מאמצות,

גדולה של דם המגיע אליו בשני הוורידים הראשיים ובם־
עיפיהם. במקרים נורמליים, צידם הפנימי של ודרידי הלב הוא
חלק ונקי. אבל אצל אלו המועדים להתקפת לב השכבה
הפנימית של דפנות הוורידים מתעבה על ידי הצטברות מש־קעין
שומן המכונים: כולסטרול, המצויים באוכל הדשן הנאכל
על ידי האדם ומיוצר, כמו־כן, בגוף האדם עצמו. במקרה
שארע לי, גרם הכולסטרול לסתימה באחד מווריד, הלב הראשיים.
תהליך זה נמשך שנים, אולם בזמן האחרון החל הדם
עצמו להצטבר סביב הגבשושיות האלה ובשעה שצעדתי ברציף
הרכבת גדלה הצטברות הדם. חלק מהדם, כין שלא יכול
לעבור את המכשול, התחיל לנזול בחזרה. כתגובה מיידית
על כך נלחץ הוריד ונסגר מעצמו. הלב, שנמנע ממנו חלק
מתזונתו, החל לכאוב. אומנם, הוא קיבל עדיין דם דרך
סעיפי ורידים אחרים, וכך היה חלק גדול ממנו בלתי־נפגע.
אולם חלק אחד ממנו החל, למעשה, לגווע.

מנורה?והמת בחזה
ף*< שעה 7 55כערב, ב־ 10 בנובמבר , 1954 לאחר שע־
^ בדתי שלושה ימים רצופים 11 ,שעות בכל יום, עזבתי את
עבודתי והתחלתי לפסוע לתחנת הרכבת. כדי להגיע לביתי
היה עלי לנסוע ברכבת היוצאת בשעה 8.09 בערב. עברתי
בחפזה את השער לעבר אחד הקרונות הקדמיים. אז התחיל
הכאב.
הוא החל במלואו. כאילו מנורה קטנה וחמה החלה ללהט
בתוך חזי. האזור התקוף בכאב נדמה ליי כגודל מטבע התקועה
במרכז החזה, כ־ 10 סנטימטר מתחת לקשר העניבה.
חשבתי שזוהי תוצאה מעצירות ; לעתים קרובות נתקף אני
בלחצי גאזים בבטני ואני נושא אתי, לכן, כדורים נגד חומצה.

מישור אהד רוהט
ך 1פתע, השתי כי אין ברצוני להמשיך בהליכה. נב־
/נסתי, משום־כך, לקרון הסמוך ביותר וישבתי במקום
קרוב לפתח. חשבתי כי אם אחוש בבחילה אוכל להגיע במהירות
גדולה יותר לחדר־הרחצה מבלי לעורר תשומת-לב.
הכאב היה חריף, אולם כבר חשתי בחיי כאבים חזקים
ממנו. תחבתי לפי כדור נגד חומצה והחילותי ללעוס אותו.
ואז חשתי במעגל־כאב שני, ליד הקודם, ולאחר מכן — צץ
גם שלישי. עד מהרה התמזגו כל השלושה למישור אחד לוהט
שניצב לרוחב החזה בקצהו העליון. התחלתי להרהר שמא
יש פה גם עניין עם לב, אולם נראה היה לי שכאבי־התקפת־לב
מופיעים במקום נמוך יותר ובצירו השמאלי של החזה.
לרגע חשבתי לנטוש את הרכבת, לנסות למצוא רופא, אך
חששתי שאהיה מגוחך כשיוברר כי כל זה אינו אלא עצירות.

בן 41 בדבר
ף משך שנים שלושה רגעים ישבתי? מ מ חו ל אז
^ נוכחתי לדעת כי זרועי השמאלית חסרת תנועה וחשתי
כאב שעבר מהכתף השמאלית עד למרפק. כאן כבר הבינותי,
ללא שמץ של ספק, מה מתרחש בי.
הרכבת החלה לנוע. הייתי בטוח כי רגעי ספורים, אולם
לא נפחדתי ופתחתי בתפילה.
משהתקרבה הרכבת לאחת התחנות, עלה לרגע בדעתי לנסות
לרדת. נמנעתי מכך לאחר שהרגשתי כבטחון כי אם
אפסע צעד אחד או שנים — אצנח במקום מת.
אני הנני אדם דתי ואף את צוואתי כתבתי זה כבר. לא
הטרידו אותי הפחד מפני המוות או הצער על דברים שלא
עלה בידי לעשות, אלא רגש עמוק מאד של אבידה גדולה :
לעולם לא אשוב לראות את אשתי ואת שלושת ילדי הקטנים•
עלתה בקרבי רק טרוניה אחת: בן 41 בלבד.

היפוכונדר עצבני או שיפור
ך * מבקרנכנס לקרון והחל לאסוף את הכרטיסים. כא־
( | שר הגיע אלי אמרתי לו בשקט :״יש לי התקפת לב,
אני רוצה לרדת מהרכבת.״
המבקר ענה :״אעצור בהזדמנות הראשונה״ ומיהר לצאת.
כשהאיטה הרכבת את הילוכה חזר המבקר בחברת אדם
שני. קמתי ממושבי, כשמלווה אותי הפחד מפני תוצאת־המוות
הכרוכה בתנועה זו. לא קרה דבר. בהשעני על כתפי
אותו אדם ירדתי במדרגות הקרון עד לרציף.
״זהו מקום רע בשבילך,״ אמר עוזרי בעוד הרכבת המשיכה
במסעה .״יש כאן מדרגות רבות עד לרחוב ואין מע לית.
התוכל להגיע?״
״אלוהים יודע,״ אמרתי ,״אצטרך לנסות,״ והחלטתי שאין
לי מנוס מן המוות.
איך־שהוא, ובעזרת אותו איש, עליתי במדרגות עד לרחוב
ונשענתי אל קיר. עוזרי יצא להביא מונית. כעבור חמש

_מו וו ל ח. הז ה__.0 *8

שמונה מתוך עשרה -חיים
התקפת־ הלב של הנשיא דוייט אייזנהואר
הרעידה את העולם. רגשות ההשתתפות כגורלו
של האדם האהוד היו מעורבים כניחושים:
כיצד תשפיע ההתקפה? האם יחלים ממנה לגמרי?
האם יהיה מסוגל להמשיך בתפקידו?
האם יוכל להיות שוב מועמד בבחירות הבאות?
על רוב התשובות האלה אפשר לענות, למעשה,
לאור העובדות הרפואיות של מחלה זו, שמספר
קורבנותיה הולך ומתרבה בשנים האחרונות
בעולם התרבותי כולו. להלן תאור מיוחד
במינו של התקפת-לב, שנכתב על-ידי הקרבן
עצמו, פורסם בשבועון אמריקאי זמן קצר בלבד
לפני התקפת-הלב של נשיא ארצות-הברית.
דקות עצרה לידנו מכונית משטרה. אני זוכר שטלטלתי עצמי
באיטיות עד למכונית ואז החלה חקירה אינסופית שבר, נאלצתי
להוציא את ארנקי ולהציג את תעודותי. השוטרים התלבטו
בשאלה אם אני היפוכונדר עצבני או שיכור. השוטר
רשם את שמי במאמצים מרובים.
״בבקשה,״ זוכר אני איך אמרתי ,״האם לא תוכלו להזעיק
אמבולאנס?״
במקום זה המשיך השוטר לבדוק את תעודות הזיהוי שלי.
״אני רוצה להודיע לאשתי,״ אמרתי.
״בטח, בטח,״ אמר השוטר.
״הבט, האם לא תוכלו לקחת אותי לבית־החולים.״
״טוב,״ אמר השוטר ,״היכנס למכונית.״

סתימה בוריד הלב
ך י 4מש דקות לאחר מכן מצאתי את עצמי בחדר עזרה!
| ראשונה של בית־חולים. נבדקתי על־ידי רופאה. היא הניחה
את מכשיר ההאזנה על חזי ותחבה גלולה מתחת ללשוני.
אחר־כך הזריקה בשוקי זריקת מורפיום.
שנים מעובדי בית־החולים הניחוני על אלונקה, הפשיטו
את בגדי והובילוני למיטה. השעה היתר תשע. כמעט שעה
מאז נתקפתי בכאב הראשון.
השפעת ד,מורפיום ניכרה עד מהרה. לאחר חצי שעה החילותי
טובע בערפל,־ הכאב החל מטשטש ויכולתי להירדם.
מתוך צפייה לאשתי ולרופא שלי, שיבואו בכל רגע לבקרני,
סרבתי לאבד את הכרתי.
ב־ 9.30 לערך ניגש אלי רופא, האזין במכשירו אל חזי
ואמר :״סתימה בווריד הלב.״
חזרתי להתפלל.
כל הלילה נמנמתי קמעה והקיצותי לסירוגין, כשאני מפנה
מבטי לעבר הפתח, בציפייה לאשתי ולרופאי. הם לא
באו. הידיעה שנשלחה אל ביתי התאחרה ואשתי באה לבקרני
רק למחרת בצהרי היום. הייתי אסיר־תודה משזכיתי לשוב
ולראותה. זמן קצר אחריה בא גם הרופא שלי ונעשתה
לי בדיקת דיאגרמה חשמלית של הלב.

ך * מקרהש די לא היה יוצא מן הכלל. היה זה מקרה
( ! קלאסי של התקפת־לב מהסוג הפוקד מדי שנה בשנה
מאות אלפי אנשים. כל ההתקפות הללו הן תוצאה של סתימה,
או פגע אחר, בשטף הדם בתוך וורידי הלב, אך שונות
הן זו מזו בשמותיהן ובטבען המיוחד. בין שההתקפה נקראת
סתימת וריד הלב, ובין שהיא קרוייה טרומבוזה או אנגינה
פקטורים׳ מניחים שהכולסטרול הוא הגורם לכל המחלות
הללו.
בשעה 4אחר־הצהריט, לאחר שהבדיקות הוכיחו כי לא
קיימת סכנה מיידית של מוות, הועברתי לבית־חולים במרכז
העיר.
אין כל תרופות־פלא לחולי־לב. הטיפול הראשוני הריהו
מנוחה ארוכה, בה עושה הלב את תיקוניו בכוחות עצמו. הדם
זורם בווריד הניזוק, פותח לעצמו מעברים חדשים, מרחיב
ישנים, ומביא לזרימתו מחדש של זרם הדם החופשי. אין
תיקון זה יכול לרפא את שטח השריר שמת, אך יש בידו
להסדיר סידורים ופשרות שונות במערכת אספקת הדם ללב,
שאין לכנותם אלא פלאיים.
שמונה מבין עשרה נפגעי התקפת־לב נותרים בחיים, וממ שיכים
בחיים נורמאליים וארוכים. כל זה נובע מהחיוניות
הדמיונית של גוף שרירי בגודל אגרוף הטמון בתוך חזנו.
אין דבר טפשי יותר מפחד חולני מפני התקפת לב. הדואג
בהתמדה למצבו, ייטיב לעשות בחשבו על חוזקו של לבו.

קרוב ביותר למוות
^ רבעיםושמונה שעות לאחר ההתקפה החל הכאב
לחלוף. אולם, בערב היום השלישי התעוררתי מהשינה
תוך הרגשה חדשה ומבהילה מאד: לא יכולתי לנשום.
היתד, לי בצקת החזה, שהינה סיבוך מסוכן המופיעה
לפעמים אחרי התקפת־לב קשה וממלא את הריאות בנוזלים.
הכניסו אותי למסכת חמצן והרופא הזריק בי זריקה שסייעה
להרחקת אותו נוזל שעלול הייתי, למעשה, לטבוע בו.
במשך יומיים שכבתי ספק מנמנם ספק ער, כשאני שרוי
בחום קדחתני. זה היה הרגע בו הייתי קרוב ביותר למוות,
ואילו אני עצמי אף לא ידעתי זאת. באותה פתאומיות בה
החל, עזבני החום.

דמעות בעיניים
ך* וקר אחד התעוררתי בתחושה שכולי חי• .היתד, זו
^ הפעם הראשונה שבטוח הייתי כי לא אמות.
יצאתי מבית־החולים ארבעים וששה יום לאחר ההתקפה.
נחתי במשך כמה חדשים בביתי וחזרתי, לאחר־מכן, לעבודה.
לעתים מהרהר אני: מה הייתי יכול לעשות כדי למנוע את
ההתקפה. את התשובות מצאתי באורח־החיים בו אני חי
עתה: עלי להקפיד על דיאטה ; להימנע מאכילת
שומנים מן החי, אותם אכלתי בשעתו בכמויות גדולות. עלי
למעט באכילת מלח הגורם לשמירת נוזלים מיותרים
בגוף המביאים להגדלת משקלו. אסור לי להתאמץ או להיתפש
להתרגשות נפשית. מובן, איפוא, שאסורה עלי פעילות גופנית
מאומצת.

הדבר נמשך שנים

הויתורים האחרים שעלי לעשותם הם קטנים יותר: אסור
לי לעשן, אך מותר לי לשתות. אני הולך לישון בעשר בלילה
ואני אוכל ארוחות קלות.

ך ב האדם מוציא £פועל עבודה עצומה. מדי יום ביומו
/שואב הוא 3000 גלון דם דרך אלפו קילומטר של צינורות
הממלאים את הגוף. להזנת שרירי הלב עצמו דרושה כמות

כשאני מביט באשתי ובשלושת בני ורואה את הדשא המוריק
ליד ביתי, הופך בואו של האביב מתופעת טבע שגרתית
למתנה אישית המעלה דמעות בעיני.

קן לנן ע
ישר אל
סוף סוף ־ התקדמות
התאחדות בעלי בתי־הקולנוע הכריזה על
סוכות כעל ״שבוע הסרט הישראלי,״ עודדה
את חבריה בכל הארץ להגיש לקהל סרטונים
שהופקו בישראל, רובם מתפוקת מינהל
ההסברה הממשלתי.
כמו בכל תצוגה לא היתה איכות הסרטים
שווה, אולם אפילו הצופה הפחות מקצועי
יכול להיווכח איזו התקדמות רבה חלה
בקולנוע המקומי בשנים האחרונות. על הבד
מופיעים שמות חדשים של אמנים צעירים
הזוכים במידה מתרבה והולכת של חרות
יצירה, אפילו בסרטים שהם, בסופו של
חשבון, תעמולתיים.
הקולנוע התעודתי הוא בית־ספר טוב
והסרטים התעודתיים הם, לרוב, עבודות־בית
של תלמידים. אלה המוצגים השבוע
מוכיחים כי מרבית התלמידים הם חרוצים
וטובים מאה עלולים להפתיע לכשיגיעו
לבגרות אמנותית.

גש ברכו ת
השבוע נתגלה לעיני הקהל מסך סינמ־סקופי
נוסף בחל־אביב. באותו זמן גם נתברר
לקהל כי עליו לשלם מחיר גבוה יותר
עבור כרטיס הכניסה. המחיר המכסימאלי
החדש 1.500 :ל״י. אולם מנהלי אלנבי מסרו
רק כרטיסים בודדים במחירים היותר זולים,
דרשו גם בעד כסאות בשורה העשירית את
מחיר השיא. במלים אחרות: כל עניין
הכרטיסים הזולים הפך ללעג לרש.
גם מסך הסינמסקום מוכיח על זלזול
מצד המציגים: התמונה המוקרנת עליו

אתה דואג לבגדים ׳ תבנס אד א. ב .ג.
ותזמין לד חליפה חדשה
פרסום טל־אריאץ י

(מייקל רני) ,אחד משלישי הקיסר נפוליון
(שוב בראנדו) ,מביאה לעולם את שושלת
מלכי שוודיה.
כוכב בראנדו, כדרכו, מאפיל על שאר
המשתתפים בסרט, משמיע כלאחר יד מקצועי
את השורות הרומאן־זעיריות שהתסריט
שם בפיו, אך עושה רושש שהוא נהנה
מהן בהרבה פחות משנהנה הקהל לראות
אותו.

ד שבועות ל ־ 7אחים
מוסיקה. אגדה: לפני שנים רבות גרו
בחווה נידחת במדינת אורגון שבעה אחים
רווקים. ביום אחד קם הבכור, אדם שמו
(האווארד קיל) והביא הביתה אשד( ,ג׳יין
פאואל) .האשד, המסכנה חשה את עצמה
מאד מאד בודדה ומסכנה בין הגברים האלה,
עד שבא הפתרון: ששת הרווקים הנותרים
מיהרו אל הכפר הסמוך, חטפו שש נשים,
הביאו אותן אל ביתם. כל זה נעשה תוך
מחיל ושירה.
שבע כלות לשבעה אחים. הוא
סרט זמר עשוי לפי מיטב המסורת של
מטרו גולדווין מאייר, מכיל מחולות מופלאים
של מייקל קיד, שד,באלט שלו בהקש
בעץ הוא הדבר המבדח ביותר שנראה על
הבד זה זמן רב.
גם המוסיקה מוצלחת והצבעים מרהיבים
למדי. שנע כלות לשבעה אחים הוא סרט
שראוי כי ירוץ לפחות שבעה שבועות בתל־אביב
בלבד.

בקצרה
אאן. סרט הודי ראשון המגיע לקהל
הרחב בארץ. סיפור מסובך מאד על מאהרג׳ה,

מברג
לגברות
לגברים
לילדים

נעלי

איכות משובחת
מבחר גדול

•עזר מביתהחרושתלצרכן

תל-אביב, דרו׳ הגכייל
נג״י הירגרדגול

גזבררבדיוז • 0 */ו ז 4ז 8 * 1 8 0 5 5ד £ 6 8 0 א

סס ד י
הוצאת

הוצאת ״אדקנה״

צוהר
הופיע הספר

דוב דרי
רומן קלסי-היסמורי
הספר קוסם לבל קוראיו בעלילה
כבירה ונפלאה ובדמויותיהם
החזקות של גיבוריו, אותם
מנציח הסופר האנגלי הנודע

ולא

תהילמ וו ת

מאת אהרןאמיר
רומן חדש מאת אחד מטובי סופרינו
הצעירים על רקע מצור ירושלים בימי
פברואר . 1948 רומן של יממה אחת בחיי
משפחה אחת — על המתרחש סביבה,
על המתרקם בתוכה, בסתרי נפשותיה.

ספוריםצרפתיים בני זמננו
מבחר מצוין מיצירות 10 מגדולי הספרות
הצרפתית החדשה, כולל דברים משל
טארטר, ז׳יד, ,מוריאק, קוקטו, וזרקור
ואת הרומן ״הזר״ מאת אלבר קאמי
בשלמותו. היצירות ניתנות בתרגום
מעולה ומלטה הקדמות מקיפות, ספר
הדור בצורה ובתבנית, משובח בתכנו.

הצד ה שני

ואלטר סקוט
אשר ככשרון המספר שלו
ובדמיונו העניק לעולם את הרומנטית הספרות
מיטב

-חוצאת אדלזנוז״

סס שלה

של המטבע

מאת אוריאבנרי
״הצד השני״ של ״בשדות פלשת 1948״,
שזכה לשיא של תפוצה בין הספרים
העברים. תיאור גלוי־לב של מוראות
המלחמה, כפי שהשתקפו בעיני טוראי
עברי בחיל־ד,רגלים במלחמת . 1948

הרפתקאנת

קפ רי קנ רן

לנוער. ספר־מתנה אידיאלי לגיל . 11—15
חמשה עשר סיפורי־ים מרתקים על צטת
אנשים אמיצים באניה קטנה ברחבי
אוקינום. ספר מקורי ראשון־במינו
בספרותנו, מאת ארבעה מטובי המספרים
הנעורים, לבני הצעירים העברים המסתתרים מאחרי הכינוי ״יובב״.
מלטה תמונות.

המפיץ: י .כרונפמן

בראנדו וסימונם ב״דזירה״
הרומאן זעיר, הממדים גזולים
גדולה ממנו ונזרקת גם על הקיר שמשני
צידיו.
הקהל הישראלי, הרגיל בזלזולים, ניגב
את הרוק מעל פניו, קבע בחיוך שירד
עליו גשם ברכות.
סרטים נפוליון פרנדו
אן מארי סלינקו, סופרת לא נעדרת כשרון,
אך גם לא ברוכה בגדולה, ישבה יום
אחד והחלה כותבת רומאן שהשתרע בסופה
של עבודתה על פני מאות עמודים, הפך
להיות בסטסלר עולמי, כולל ישראל, שקור-
איה מחבבים מאד כל זיבורית מחוץ לארץ.
בין הממלכות שהתפעלו מן הסיפור על
אודות ממלכת נפוליון הגדול: הוליווד.
חברת פוקס המאה ה־ 20 קנתה את זכויות
ההסרטה של הרומאן, מרחה אותו על פני
בד הסינמסקום הרחב בסרט עתיר משתתפים.
חשבון ההפקה של דזירה 4 :מיליון דו־לאר,
שרובם הוצאו על תלבשות מהודרות,
תפאורה העשוייה לבייש כל מלך, חי, מת
או עתיד להיטלד.
בעצם, הסרט אינו הרבה יותר מאשר
סידרה של תמונות היסטוריות מפוארות,
שביניהן ובתוכן מתרוצצים גיבוריו: דזירה
(ג׳ין סימונז) ,נערה בת סוחרים, המתאהבת
בנפוליאונה בונאפארטה הקורסיקאי (מארלון
בראנדו) ,עומדת על סף הנשואים לו, נזרקת
החוצה, מתגלגלת לידיו של גנרל ברנדוט

בנו, בתו ואיכרים הודים. נפלא.
סערהבחנותכלבו. הופעת הבכורה
של קומיקאי אנגלי נורמאן טיזדום
שתואר כ״צ׳אפלין החדש״.
רובינזוןקרוזו. הסרט החמישי,
והמוצלח שבכולם, שהופק על סי סיפורו
של דניאל דיפו, הוא שיר הלל לגבורת
האדם וכוח סבלו. דן או׳הירלי.
קורותינקיפאשה. עיבוד קולנועי
של רומאן זעיר אמריקאי על אודות
הרפתקאות ססגוניות במזרח. ג׳ף צ׳נדלר.
הלבן. אירבינג ברלין מגיש
ה חג
את שירו המפורסם ״חג מולד לבן״ בסרט
זמר ממוצע. דני קיי, בינג קרוסבי.
רוזמארי. מהדורה חדשה של הסרט
המפורסם, על אודות אחותו של פושע ה־מתאהבת
בשוטר ההולך לאסרו. אן בליית,
האטרד קיל.
בתהשלמאטד, הארי. רקדנית
לודמילה צ׳רינד, במילודראמה רומנטית מתוצרת
איטליה.

שבע

כלות

לשבעה

אחים

אנשים
עזרה ראשונה דוויטמן
נקודה שהביאה רבים במבוכה הובהרה
סוף סוף על־ידי רכ-אלוף ד״ר יגאל
ידין בפתיחת הכינוס לידיעת הארץ בטב־עון:
אין כל קשר בין העיר חצור הקדו מה
בצפון הארץ לבין קיבוץ חצור שבדרומה•
כשפרץ הקהל בצחוק, הוסיף להסביר :
״קיבלתי מכתב מחאה מקיבוץ חצור, שתיירים
רבים החלו לבקר בו כדי לראות את
החפירות. אגב, אומרים שגם שס כבר מצאו
ע תי קו ת האיש העשיר כיותר
כמדינה עלול להיות בעתיד עורך־הדין
אכרהם מני מתל־אביב: לפני יותר מ־20
שנה רכש באורח פרטי אלפיים דונאם מאדמת
הכפר חולייקאת, שהתפרסם כיום כחלץ,
מקום גילוי הנפט. בגלל חוק־הקרקעות ה־מאנדאטורי,
שאסר על יהודים לרכוש קרקע
באיזור זה, לא הועברה אז האדמה באורח
חוקי לבעלותו, ומני עומד לתבוע עתה את
הכרת הממשלה, בהסתמך על שטר־מכר הנמצא
בידו. יהיה זה מעניין מאד, אם ממשלת
ישראל תחליט שלא להכיר ברכישה, בהסתמכה
על חוק־הקרקעות והספר הלבן
נשיא ישראל יצחק כן־צכי המעיט השבוע,
שלא במתכוון, את דמותם של כמה מנסי
התנ״ך המפורסמים ביותר: הוא קבע במכתב
אל שר־הפיתוח דכ יוסף כי הקרבנות
של נחמיה ושל אליהו הנביא, שנדלקו בשעתו
על־ידי ״אש מן השמים,״ התלקחו כנראה
לאמיתו של דבר בעזרת נפט, שהיה מצוי
בישראל גם בימים ההם חברי קיבוץ
נחל־עוז, שהתרשמו קשות מהכנסתו הזעומה
של מלך־הגלידה שמחה וויטמן לפי
ספר הנישומים ( 382ל״י לשנה) ,החליטו
לשלוח לגלידאי המפורסם מכתב תנחומים
בלשון זאת :״הזדעזענו לשמע הידיעה
המרעישה שאתה, שליד דוכנן בילינו את
מיטב שעות חופשותינו, נמצא במצוקת־רעב.
מאחר שנהנינו מתוצרתך ׳במשך שנים
רבות, איננו מרשים לעצמנו לתת לך לגווע.
אי לזאת החלטנו ...לשגר לך חבילת מזון,
הכוללת 1 :כיכר לחם; 0,75 קילוגרם
בצל מצרי; 0,8קילוגרם תפוחי־אדמה; 2
פלפלים. כל זאת מתוצרת משקנו. ונהיה
מוכנים להיחלץ לעזרתך בכל שעת מצוקה.
(חתום) וועד ההצלה בנחל עוז.״

גי־פ תמורת כ ד
״הלו ! משטרה? אני מבקש שתשלחו
שוטרים לבדוק מכונית הנראית לי כגנובה
ברחוב שלמה המלך תל־אביב. מדבר משה
די י ן זאת היתד, הקריאה הטלפונית
שהחרידה השבוע את מטה המשטרה. כש־חוליות
מוגברות של שוטרים וקצינים נרגשים
הגיעו למקום התברר כי ( )1המכונית
באמת גנובה 2המודיע לא היה רמסכ״ל
צה״ל, אלא שותפו לשם, המשמש חצרן
הבית שלידו חנתה המכונית הצעה מקו רית
השמיע השבוע בשעת הרצאה בבאר־שבע
הארכיאולוג נלסץגליק: הוא הב־

• גמאד עבד אד נאצר, ן
ראש ממשלת מצריים,
שפע הנשק שניתך על
חלקי העולם :״כאשר
הם נותנים כולם יחד,
מסרבים — הם מסרבים

• שמואל רודנסקי, שחקן
הבימה, לאחר פירסום ספר הגישו־מים
:״שמעתי שחרשתן ידוע למיני־מתיקה
בתל־אביב החליט ליהפך לשחקן.
הוא נוכח לדעת שאני מרוויח
יותר ממנו.״

היד שכביס
כמעט נאפוליזוני
בצ ו ותא ג׳ון כאגוט גלאב (,)58
המפקד הבריטי המאוסלם של הלגיון הערבי
הירדני, הגיע לבריטניה עם אשתו ושני
ילדיו הערביים המאומצים, אולם שמר על
מקום הימצאו בסוד ,״מפני שאנשים רבים,
ציונים וישראלים קיצוניים, מתכוונים להרגני.״
לעיתונאי שהצליח להגיע אליו בכל
זאת, אמר גלאב באשא :״למרות שלפני
שבע שנים הצליחו הישראלים לעומת הערבים,
ולמרות שבינתיים הגבירו הישראלים
את חימושם, הרי בס־בוב השני, אם יבוא,
יכה אותם הלגיון הערבי מכה אחת
אפים לאחר שהעולם הזה ( )932 פירסם
את תמונת דוד כן־גוריץ כשידו בכיס
בעמדו לפני הנשיא, יצא העיתונאי אורי
קיסרי במאמר ארוך להגנת בי. ג׳י. תוך
השערה כי היד היתר, בעצם בדרכה מן
הכיס החוצה. הדבר המריץ את אחד הצלמים
לפשפש בארכיונו ולהוציא ממנו תמונה
שניה, המראה את היד בעמקי הכיס, ללא
תזוזה, שעה שהנשיא יצחק כן־צכי הס תיר
את אצבעותיו בפתח מעילו, בצורה
כמעט נאפוליונית.

פסוקי השבוע
בתגובה על
ראשו משני
הם נותנים,
וכאשר הם
כולם יחד.״

טיח לתת במתנה את הג׳ים שלו לכל מי
שיביא לו ״כד נבטי בלתי־שבור שר
החינוך המצרי סאג (רב-סרן) כמאל אל-
דין חוסיין פירסם השבוע, לראשונה בהיסטוריה
המצרית, צוו המתיר לנערים ונערות,
תלמידי בתי־ספר תיכוניים, ללמוד

• פאבלו פיקאסו, הצייר הצרפתי
הנוד ,$חבר המפלגה הקומוניסטית,
על האמנות הסובייטית :
,מימי לא ראיתי יצירה סובייטית
טובה. הן כולן מכוערות, חדגוניות,
משעממות ומלאות גנראלים עם או־תות־זזצטיינות.״
לסופרת
פירל באק, בכרך
הראשון של זכרונותיה :״אשה
חושבת על העתיד כל עוד היא רווקה.
הגבר מתחיל לחשוב על העתיד

רק לאחר הנישואין.״

קריקטורה של גיטארות
שחקן הבימה רפאל קלאצ׳קין זכה
השבוע לאות־הוקרה מיוחד במינו: ישראלית
המבקרת ביפאן שלחה לו גלוייה, בה
סיפרה כי ראתה את הצגת בית־התה של
ירח אוגו סט כמעט במקום התרחשות העלילה,
בתיאטרון קאבוקי היפאני המפורסם,
בהוסיפה :״אתה יכול להתגאות
ראש ממשלת צרפת לשעבר, פייר מנדס־פראנס,
יגלה בעתיד הקרוב ניצוץ ראשון
של פעילות יהודית־ציונית: הוא עומד
להיות אורח הכבוד בסעודה־השנתית־החגי־גית
מטעם מ כון ווייצמץ למדע בניו־יורק
תמונה גדולה של זוג הזמרים הילל (״איל-
קה״) ואכיפה קישטה מאמר של העיתון
ניו־יו תן טיימס על התקליטים הטובים ביותר
של שירי־עם בשנה החולפת. התקליטים
ארוכי־הנגן של הזוג זכו לשבחים מיוחד
י ם אמן אחר העומד לראשונה לכנס
את שיריו על תקליט ארוך־נגן הוא מישה
אפלבאום, מבצע השירים הרוסיים שזכה
לפופולאריות מיוחדת בציבור המאזינים הישראלי.
התקליט יכלול שלושה שירים חדש
י ם בטורו מה נ שמע, המתפרסם באחד
השבועונים, כלל דן בן־אמוץ שורה ארו כה
של ברכות לשנה החדשה, בה בירך
בין השאר את בעל הכתבה המצויירת של

הארץ שמעון צפר ואת כתב העולם הזה
כרוך נאדל. הוא נדהם כשראה כי בעיתון
המודפס הושמטו שני שמות אלה, מבלי
להודיע לו על כך מראש בינתיים, מצא
צבר דרך להתנחם: הוא וקריקטוריסט
נוסף, שרל (״דוש״) גרדוש, התחילו ללמוד
לנגן על גיטארות, מקווים להרכיב
בעתיד תזמורת־קרי־קטוריסטים
(או אולי קריק טורה
של תזמורת ה־הכנר
ישה חפץ פנה במכתב
לחברי התזמורת הפילהרמונית
הישראלית וביקשם
לספק לו סידרה שלמה של
כל בולי ישראל שהופיעו עד
כה האדם הראשון שזכה
ב־ 64 אלף דולאר לאחר
שהלך עד הסוף בחידון הטלוויזיה
שאלת ה־ 64אלף
היה קפטן ריציארד
מק־קאטשן, שנבחן בשטח
מיוחד במינו: דרך הכנתם
של מאכלים שונים ומשונים
מכל קצווי העולם* .מק־קאטשן
(שאינו, יהודי) סיפר
אחר־כך כי לצורך שמירת המזל
החזיק בכיסו כל אותו
זמן מזוזה ממשלתה
החדשה של ארגנטינה פירס־מה
השבוע מכתב־אהבה שש־לח
הנשיא המודח חואן
פרץ לאהובתו הצעירה בת
ה־ 16 גלידה ריבאס• הנערה
נאסרה מיד על־ידי המשטרה,
שמצאה ברשותה תכשיטים ושמלות
פאריסאיות בשווי
מאות אלפי פזות ראש
ממשלת הודו ג׳ואהרלאל
ניהרו זכה השבוע למתנת־מברית־המועצות
: ידידות הסוס־רכיבה

היטלר מת
פיהרר הנאצי אדולף
סוף־סוף השבוע: השלטונות העירוניים של
מינכן הוציאו לו תעודת־מוות, ובזאת חדל
היטלר להיות באופן רשמי בפנקסי מרשם התושבים
בעלה הנוכחי של אשתו־לשעבר
של המלך פארדק החליט לנקוט
בצעדים קיצוניים כדי להחזיר אליו את אשתו
נארימאן סאדק: ד״ר אדהאם
אל נאקפ הקאהירי פנה לבית־דין מוסלמי
לענייני אישות בבקשה להוציא צו שיחייב את
אשתו הבורחת לחזור מאירופה, לאחר שהייה
של חצי־שנה.

ע ג טווזו ת
בקופסאצהער,

ו>עץ עגולות
.בקופסאד חול\־ #

הווי תספיך נחיתות משכורתי
^ תל־אכיכ, הודיעו הפסיכולוגים הקלי־ניים
כי יכריזו על שביתה, אם לא יסכימו
המוסדות המוסמכים לנהל משא־ומחן
בדבר העלאת משכורתם.

סימן מיסבס
ך* לום־אנג׳לם, ארצות־הברית, הוציאה
^ נהגת את יד שמאלה מחוץ לחלון מכוניתה,
כסימן שהיא תפנה שמאלה׳ משכה
תשומת לבו של שודד שעצר אותה, שדד
את טבעת היהלומים שענדה על יד שמאלה.

הקש האחרון
ך* אלכסנדריה, מצרים, ניגשה אשד,
^ בסירה להצלת טובע׳ עזבה אותו לגורלו
כשהתברר כי היה ערום.

צלע אדם

ף* מרסיי, צרפת, גילתה המשטרה עק־
^ בות נער בן 8שגנב כסף מקופת חנות
מכולת, כאשר מצאה בחנות צילום של ילדה
בת ,7ידידתו של הילד הגנב.

טרור פית
ן* תל־אכיכ, גילתה המשטרה, שהוזעקה
^ טלפונית לבית מסויים בו מבוצעת ״התנפלות
זדונית״ ,כי המתלונן היה ילד בן , 10
שקיבל מכות מאמו.

**רב אחד, לפני כמה שנים, ישבתי ב־כסית
עם שאול ביבר, ובמשך כמה
שעות האזנתי לתיאור מפורט ומרתק של
מלחמת השוורים. כבר אז ידעתי ששאול
ביבר הוא כשרון מתבזבז, ביחוד לאחר שחיים
ודן גנבו ממנו את כל רפרטואר ה־פלמ״ח
שלו בילקוט הכזבים. אגב, חיים אינו
מדבר אתי עד היום, מפני שפעם אחת גנבתי
אני סיפור של ביבר והדפסתי אותו
בהעולם הזה ; משום־מה הוא סבור שיש
לו מונופול עליו, אף על פי שביבר בעצמו
הרשה לי לגנוב. דן יותר פיקח ויותר גבר,
לכן הוא עדיין מדבר אתי, חוץ מזה הוא
איננו סובל ממוסר של גנבים. העיקר, מה
שרציתי להגיד הוא שלדעתי צריך לשלוח
את שאול ביבר מטעם המדינה או כל מוסד
אחר, כדי לאגור ברחבי העולם סיפורים
יפים עם מוסר השכל ולספר אותם לדור
הצעיר. אני מקווה שהוא יקרא את השורות
הללו וידע שהלחם אשר שלח על פני המים
הגיע לחוף מבטחים.

אריה. בתחרויות פראיות שנערכו בספרד התנפלו
פרים על פילים, אריות או נמרים ושיסעו
אותם. אילו אפשר היה לשסע קטר
רכבת, היו עושים גם זאת. לאחר שנסעתי

מאת עמוס קינן

מלחמת-הפרים, אותה מתאר עמום
קינן המבקר עתה בספרד,
אינה ספורט ואינה שעשוע, אין
היא התחרות בין הפר והאדם.
מלחמת-הפרים היא טרגדיה, אשר
גיבורה הוא הפר הספרדי
האצילי, יצור אמיץ יפה וטהור.

הפר איגו בהמה

ן>*קוררידה אינה ספורט, כי הפר ו)
| הלוחם אינם מתחרים ביניהם על כתר
התהילה והאלימות. היא אינה שעשוע, כי
היא עקובה מדם. המינגוויי הגדיר את׳הקור־רידה
כטרגדיה, והוא קרוב ביותר לאמת,
במידה שהגדרות יכולות להיות קרובות לאמת,
כי בקוררידה באים לידי גילוי קיצוני
החוויות העמוקות ביותר של החיים׳ הנוצרות
בידי גורמים פטליים מסתוריים שלאיש
אין שליטה בהם, כמו בטרגדיה יוונית. גבור
הטרגדיה הוא הפר הספרדי, חיה אצילית
מאין כמוה, שנולדה כדי למלא תפקיד הי־רואי
ולמות מוות טרגי, כמו כל יצור אצי לי,
אמיץ, יפה וטהור מאלוהים, שמעולם
לא ידע מה פרוש המושג ״ציביליזציה״.
לפני עשרים אלף שנה ציירו תושביה
הקדמונים של איבריה את דמויות הפרים
שלהם׳על כתלי המערות בפיריניאים. כשרון
הציור שלהם ירד בהרבה, להוציא את פיקא־סו,
אך הפרים לא השתנו במאומה. כאז,
כן היום, מתקמר גבם הנורא, אפוף טבעת
שרירים חזקה, ומעליו ראש גאיוני וזקוף
עטור קרנים ארוכות, חדות וחזקות. הם
דומים לפר של קיבוץ כשם שחתול בית
ברחביה דומה לנמר בנגלי.
הפר אינו בהמה, כי אם חיה, וחית קרב.
משקלו חצי טון, אם לא יותר, והוא מלא
הרגשת אדנות ובטחון ששום דבר תחת
השמש אינו יכול לעצור אותו במרוצתו.
הוא יתקיף כל עצם במרחב ראייתו, ללא
אזהרה, ויהיה זה קטר רכבת, פיל, נמר או

אין לוחם שוורים שלא הועף באוויר לפחות
פעם בשבוע בקרני הפר, ואין לוחם שוורים
שהקרנים הנוראות לא חדרו עמוק בבשרו
לפחות פעם או פעמיים בעונה, ואין לוחם

הכר ת מי בשרידי-הצוואד
ין מחזה מרהיב מזה. הוא מתפרץ
עשרים וחצי שעות במה שהספרדים קוראים
רכבת אקספרס ממדריד לברצלונה, אני מקווה
שמקרה כזה יקרה.

ספרד -ארץ הכבוד
*ספרדים מכנים את הפר בשם ״אצי־
( | לי ״ ,אם בראותו את הקאפה או את ה־מולטה
אינו גועה, מטלטל את קרניו באיום,
בוטש בפרסותיו בקרקע, אלא קופץ את
פיו ומזנק להתקפה בקו ישר, מבלי לתת
כל רמז או אזהרה על כוונותיו ומבלי לבזבז
את גאוותו על מליצות ואיומי סרק. פר כזה
מת מבלי להשמיע את קולו אפילו ברגע
הגסיסה. הוא מת בלתי מנוצח, מפני שעד
הרגע שנתקעה החרב בגבו הוא בטוח ב־נצחונו.
כל פר אחר הוא פחדן מלידה, או
שלוחם שוורים פחדן הטיל בו מום בקרב.
בדרך כלל, כל לוחמי השוורים הם אמיצים,
אם מלידה ואם מגאווה, אחרת היו נלחמים
בזבובים. אולם אחדים מהם, שנוגחו
פעמים לא מעטות, מנסים להיות זהירים.

שוורים אמיץ שלא מצא את מותו על הזירה.
משום עובדה זו בלבד אסור לומר שמלחמת
השוורים אינה ספורט הוגן. היא יכולה
להיות הוגנת או בלתי הוגנת, כמו כל
ספורט או כל אמנות אחרת, ומידת ההגינות
תלויה באישיותו ובמצפונו של הלוחם. הלוחם
הנדיב, הנותן לפר סיכוי שווה, מנצח
בכבוד או מסיים את חייו בכבוד, והחשוב
ביותר בענין זה הוא הכבוד. כי ספרד היא
ארץ הכבוד.
מקורה של מלחמת השוורים לוטה בערפל,
וימיה כימי איבריה. תושבי איבריה הקדמונים
עסקו בה כדי למלא את קיבותיהם,
ויוליום קיסר עסק בה להנאתו כשהוא רכוב
על סוס ומזוין בכידון ממורט. האצילים בימי
הכינים החזיקו את המונופול היחיד על
ספורט זה, ביערותיהם, רכובים על סוסים,
ולאחר שהאפיפיור אסר זאת, החלה התאווה
המשונה הזאת להתפשט בין ההמונים. חואן
בלמונטה, אחד משלושת גדולי לוחמי השוורים
של ספרד, שחי בראשית המאה הזאת,
קבע לראשונה את חוקיה של מלחמת השוו רים
המודרנית, ומאז ועד היום שולטים בה
חוקיו של בלמונטה וסגנונו של בלמונטה,
השונים לחלוטין מכל מה שהיה נהוג לפניו,
כי הוא היה מהפכן. אולם לא ראיתי כל קרב
בסגנון הישן. לכן קשה לי לדבר על הנושא
הזה.

?פתע מתפרץ פר
ך* הנחה היסודית במלחמת השוורים
) 1היא שהאדם והפר רואים זה את זה
לראשונה רק בזירה. כלומר, אסור למטדור
לראות את הפר לפני שהפר נכנם לזירה,
ובמיוחד אסור להכניס לזירה פר שנלחם
אי פעם בחייו בבני־אדם בלתי מזויינים.
הפר לומד במהירות עצומה, ובעשרים הדקות
העומדות לרשותו מתפתח נסיונו בצורה
כה מדהימה, עד שאם יעלה שוב לזירה
יהרוג את כל לוחמי השוורים שבעולם,
ונסביר זאת עוד במפורט.
כל אונו וכוחו של הפר מרוכזים בטבעת
השרירים המקיפה את גבו ויורדת לאורך
עמוד השדרה עד זנבו. מטרת המלחמה היא
לעייף את שרירי הגב של הפר בשורת
התקפות בלתי פוסקות עד ששוב לא יוכל
להרים את ראשו. כל זמן שלא התעייפו
שרירים אלה, אי אפשר להרוג את הפר.
בכל מלחמת שוורים מתייצבים שלושה
מטדורים מול ששה פרים, משעה 6.00 עד
8.00 בערב בדיוק הנמרץ ביותר ללא יוצא
מהכלל (עדיין לא נרשם בהיסטוריה של

ספרד איחור בפתיחת מלחמת השוורים),
והמלחמה מורכבת מארבעה שלבים, בספרדית
״סוארטה״ :סוארטה דה קאפה, סוארטה
דה פיקאר, סוארטה דה באנדריליאס וסוארטה
דה מאטאר.
הזירה עצמה, קטרה כחמשים מטר, מרו־בצת
בחול נקי, מוקפת בגדר עץ ומאחוריה
המושבים — חציים בצל ,״סומברה״ ,וחציים
בשמש׳ ״סול״ .נשיא הפייאטטה יושב ביציע
מיוחד, ובתנועות מוסכמות במטפחת הלבנה
שבידו הוא קובע את מהלך הקרבות. בשעה
,6.00 לקול צלילי התזמורת המנגנת פאסה
דובלה, עולים לזירה שלושת המטדורים,
לבושים במחלצות הקרב, פוסעים בחשיבות,
קומה זקופה וחזה מובלט, ואחריהם הקואד־ריליות
שלהם, המורכבות משני פיקאדורים
רכובים על סוסים ושני באנדריליירום. התהלוכה
מקיפה את הזירה, משתחווה לנשיא,
ונעלמת מהזירה. אז מופיעים שני האל־גואפילים,
על סוסים, והנשיא משליך אליהם
מהיציע את מפתחות מכלאת השוורים. אם
הצליח האלגואסיל לתפוס את המפתח באוויר,
הרי זה סימן ליום מוצלח. האלגואסיל הזריז
מוסר. את המפתח לשמש הזירה, פועלים
זריזים מיישרים את החול ומוחקים את
עקבות הסוסים. ,ולפתע מתפרץ סר אל
הזירה.

> * כ רו ח סופה, וכהרף עין מטאטא את
הזירה מכל נפש חיה. הוא ואפסו עוד,
וזהו הרגע היחידי בו הפר הוא אדון הזירה,
כי הכל מתחבאים מאחורי ארבע מחיצות
העץ המשמשות לכך. לאחר שנרגע הפר
והוא מסוגל להבחין בצבעים וחפצים, יוצאים
הבנדריליירום, עם קאפות ארוכות ומריצים
א.ת הפר בזיגזגים על פני הזירה. אין זה
לשם שעשוע. לכל פר יש נטיה להתקיף
בקרן אחת, ימנית או שמאלית. המטדור
חייב לדעת על כך, ולשם זה מריצים לפניו
את הפר. אז הוא עולה על הזירה, הקאפה
בידו. הקאפה היא פיסת בד ענקית, עגולה,
צידה האחד אדמדם ושני צהוב. המטדור
מחזיק את הקאפה בשתי ידיו ומתקדם בצעדי
בלט לעבר הפר. כאשר הפר מזנק,
משרטט המטדור באוויר עיגול נהדר בקאפה,
פונה תפנית מלאה וחוזר על הפעולה מצד
שני, זוהי הורוניקה, אמצאתו של חואן
בלמונטה, ואין כמוה לעייף את שרירי ה־צואר
של הפר ולהדגים את שליטתו ועליונותו
של המטדור.

הקהל דונם בכרים
פיקאדורים עולים על הזירה. תם-

| ) קיד עגום, בלתי אסתטי וכפוי טובה.
עיני הסוסים קשורות, והם משמשים כמטרה
נחה לקרני השור. השור אינו חושב הרבה,
הוא מסתער על הסוס ועל רוכבו, מעיף
את שניהם באוויר מאחורי גבו, או נוגח
את הסוס בצלעותיו• עד לפני עשרים שנה
היו כל הסוסים נהרגים ומעיהם נשפכים
על הזירה. היום מכוסים הסוסים במגינים,
ורק מעטים מהם נהרגים. לרוב הם רק נפצעים.
הפר שבע רצון, כי הוא רואה ומרגיש
מטרה אמיתית לקרניו. כאשר השור לוחץ
את הסום אל הקיר, מתכופף הפיקאדור קדימה,
תוקע את החנית, ה״פיקה״ ,עמו־ק בתוך
שרירי גבו של הפר. ככל שהפר אמיץ יותר
ואינו נרתע מפני הכאב, כך ייענש יותר
על כך.
בדרך כלל מצליח הפר להפיל בתנופה
אחת את הרוכב מעל הסוס, להשמיט את
החנית מידו, ואילולא הבא:דריליירוס הממהרים
עם הקאפות הצבעיניות להסיח את
דעתו של הפר המשתולל מהאדם המוטל
על הארץ, הרי סופו של הפיקאדור מוות
בטוח. ברגע זה הוא יכול לסמוך רק על
אומץ לבם של חבריו. אם הפיקאדור משחק
את תפקידו ביושר, הוא מעלה את רות
הלחימה של הפר, המשוכנע עתה ביכולתו
להשמיד כל יריב. אם הוא פוגע בפר בזדון
במקומות רגישים, בעמוד השדרה למשל,
הוא מעביר את הפר למצב של התגוננות

ועמידה על חייו, ואז נהפכת מלחמת השוורים
למחזה רצחני. והספרדים מבינים יפה
את הענין, ומבדילים היטב בין הריגה ובין
רציחה, ומטדור רצחני זוכה בשריקות כוז
ובמטר כרי־עור קשים על ראשו; ובדרך
נ;לל, מתוך נסיון עצום בחיים, מיטיבים
ה 6פרדים לקלוע בכרים אלה.
כאן יורשה לנו להעיר שגדולי המטדורים
של ספרד, כמו חוסליטו ומנולטה, נרצחו
בידי הקהל יותר מאשר בקרני הפרים, אך
לאחר מותם בזירה הוצבו להם מצבות מפוארות.

חזה חשוף מול קרגייס

^ 6המטדור נכנס לאכסטאזה, הוא
תוקע בעצמו את הבאנדריליאם. בדרך־
כלל עושים זאת שני הבאנדריליירום. הבאנד־ריליאס
הם שני מוטות עץ קטנים שבסופם
להב פלדה קטן ומשונן. נהוג לנעוץ עד
ארבעה זוגות של מוטות אלה בגבו של
הפר, לשם שתי מטרות: תיקון פגמים
בפר, והאטת המהירות עם הגברת רצון

הלחימה. אם הפר מגלה נטייה להתקיף
הצידה, מתקנים נטייה זו בנעיצת הבאנדרי־ליאם
בצד ההפוך. לא נועצים אותם עמוק,
אלא בדיוק מתחת לעור. מהירותו של הפר
מואטת בשל כך׳ אך הכאב מגביר את רוח
הלחימה.
זהו הקטע הדקורטיבי ביותר של המלחמה.
הבאנדריליירו אינו מצוייד בשום נשק
ובשום אמצעי להסחה. עליו להתקדם במרוצה
בדיוק לעבר הפר, המסתער לעומתו,
לקפוץ ולהתרומם באוויר בדיוק בין קרני
הפר ולנעוץ את הבאנדריליאם בגב, מאחורי
הקרנים, ותוך כדי כך לקפוץ הצידה ולהציל
את עצמו. מבצע בל ייאמן, אך הוא חוזר
24 פעמים בכל קרב.
כדי להבין זאת יש לציין כי את הבאנו־ריליאם
יש לנעוץ משני צידי עמוד השדרה
ובשום אופן לא לפגוע בעמוד השדרה,
כך שאי אפשר לבצע זאת ׳*,צד. לכן, חייב
הבאנדריליירו להתקדם בדיוק בזווית ישרה
אל קרני הפר, והואיל ואין בידו קאפה
או מולטה כדי להסיח בה את דעת הפר
ולכופף את ראשו, עליו להתרומם מעל
לקרנים, לחשוף את בטנו וחזהו לנגיחה,
להטיל את הבאנדריליאס בכוח ובדיוק, ולהסתלק
בדרך מסתורית. באנדריליירו הממתין•
לפר כשגבו אל הקיר הינו מתאבד,
אך היו כאלח. הסוארטה דה באנדריליאם
היא הדומה ביותר, משום מה, למחול ספרדי.

קרן

ג עו צ ה

פבטן

ף * שלבהסופי, המרתק והמסוכן ביותר
ן ) הוא הסוארטה דה מאטאר — שלב
ההריגה. במקום הקאפה הגדולה מחזיק ה־מטדור
את המולטה הקטנה והאדומה בידו,
כשהיא כרוכה על מקל קצרצר. כאן עליו
להיות מצויד בכל הישגי המדע של מלחמת

השוורים — אנטומיה ופסיכולוגיה של הפר.
הרף־שניה או סנטימטר, משב רוח קל בקצה
המולטה — די בכך להרוג את המטדור
הטוב ביותר.
תוך מהלך הקרב מגלה הפר נטייה לחזור
למקום מסויים בזירה, בו הוא מרגיש, משום־
מה, בטחון יותר גדול. לרוב הוא בוחר
מקום בו הוא ניצב כשגבו אל הקיר, אך
מקום זה יכול להיות בכל נקודה שהיא
בזירה, והבחירה היא פסיכולוגית׳ולא גיאו־גראפית.
על המטדור לגלות נט־יה זאת של
הפר להסתלק אל ה״קרנסיה״ שלו, ולהוציא
משם את הפר בכל מחיר, אחרת אי אפשר
יהיה להרוג אותו. ב״קרנסיה״ משתנה המנטליות
של הפר, והוא עובר ממצב של
התקפה להתגוננות ומלחמה על חייו.
אם הפר נלחם על חייו, הוא הופך להיות
זריז, ערמומי ימסוכן יותר מגמר. שום
סמרטוט אדום לא יועיל להסיח את דעתו
מהאיש ;,עומד לפניו, והוא. יתקע את קרנו
הנוראה בתנופה אחת דווקא בבטנו של ה־מטדור,
ודווקא ברגע לא צפוי. אם הפר
עקשן יותר מהאדם, ואם המטדור איבד את

סבלנותו בנסיונותיו
״קרנסיה״ ,ומחליט
שבחר הפר, הריהו

להוציא את הפר מה־לחסל
את הפר במקום
מתאבד נואש׳ .

קרב פכי-0א-7פגים

ף* ל מאד לכתוס בצורה הומוריסטית
| /ומבדחת על מלחמת שוורים, וכך עשו
כמעט כולם, ביניהם גם נחום גוטמן, ידידי

מילדות (הילדות שלי);
אולם זה תלוי בגישתו
של הצופה ועוד
יותר בדעותיו. הקדו
מות, ומעיד לדעתי על
חוסר טעם וחוסר הבנה
למתרחש על הזירה.
אשר לי׳ איני מוצא
כל טעם בתיאור מבדח
של מחזה שנקודת השיא
שלו היא מוות.
ולא איכפת לי אם יגידו
עלי שאין י$י הכשרון
לראות את המגוחך
שבטראגי. מהיום בו
התחלתי לכתוב ראיתי
רק את המגוחך שב־מגוחך
; ואם היתר, טרגדיה
בכל העניין הזה,
הרי היתד, זו רק הטרגדיה
של אלה שלא
תפסו שהמגוחך הוא
אמנם מגוחך.
אך נחזור לסוארטה
דה מאטאר. בשלב זה
התעייף הפר כמעט עד
לאפיסת כחות, והוא
מוכן להתקיף רק כאשר
הוא בטוח שימצא
מטרה נוחה לקרניו.
לכן חייב המטדור ב שלב
הזה להסתכן ככל
האפשר ולחשוף את גופו ממש ובלי חכמות
לקרני הפר.
המבצע המסוכן ביותר הוא ה״פאסה נא״
זקוף,
עומד ישר, המטדור מוראל״.
יד שמאלו תלויה לצד גופו בתנוחה טבעית,
ובד, היא מחזיק את המולטה הקצרצרה, הכרוכה
על מקל קצרצר. ביד ימינו החרב.
הפר קרוב אליו, רואה את האדם בדיוק מולו
ובטוח במטרה לקרניו• הלוחם צריך לתפוס
את עינו השמאלית של הפר במולטה
האדומה, כדי שהפר במרוצתו יחטיא את גופו
בסנטימטר או שנים, לכל היותר. אם ראה
הפר את המולטה דווקא בעינו הימנית, הרי
זה סופו של המטדור.
ה״פאסה נאטוראל״ הוא המותח והמתרק
ביותר, כי הלוחם והפר הופכים בו לגוש
מונומנטלי אחד, מתנגשים גוף בגוף, נהדפים
אחד מהשני מעוצם ההתנגשות, והקרנים
חולפות ברפרוף או קורעות את בגדיו אי
פורמות את עורו של הלוחם. מי שמבצע את
ה״פאסה נאטוראל״ שש־שבע פעמים בזו אחר
זו הוא לוחם שוורים דגול, וההיסטוריה
מציינת שרק חוסליטו, בלמונטה, מאארה ר
מנולטה עשו זאת.

רגע של אמת
ך • ל לרמות את הקהל ולהציג דבר הדו־
\ /מה ל״נאטוראל״ ,אם מחזיקים את המולטי,
ביד ימין, כשהיא כרוכה על החרב. בצורה
זאת מוגדל שטחה של המולטה, והפר
רואה לפניו מטרה יותר גדולה, והוא חולף
במרוצתו במרחק יותר גדול מגוף הלוחם.

כל סדרה של נאטוראלים מסתיימת ב״פאסה
דה סצ׳יו״ — הטיית החזה מול הפר כדי
למשוך אותו להסתערות נוספת שתשלים את
מעגל ההתקפה. ההתגוננות היחידה של הלוחם
ב״פסה דה נאטוראל״ וב״פצ׳ו״ היא
ד,טייר, קלה של הבטן פנימה, מבלי להזיז
את הרגליים ממקומן אפילו במילימיטר זמן באותו המולטה והעברת
אחד,
מעל ראשו של הפר. ומי שראה מטדור תופס
את הפר בקרניו לאחר ה״נאטוראל״ או סוטר
בחזקה על פיו או כורע לפניו על ברכיו
וקורא לו בשמות ומתגרה בו בבוז, יבין שבכל
זאת מלחמה לפניו.
לאחר סדרה של ״נאטוראלים״ או ״איודא־דום״
,מגיע מה שנקרא בפי הספרדים ״רגע
של אמת״ .המטדור ניצב בפרופיל אל הפר,
החרב בימינו, המולטה בשמאלו. הוא קורא
לפר, או מתקרב אל הפר בצעדים קטנטנים
•מבלי לשנות את מצב גופו — ושתי השיטות
שונות תכלית שינוי. במולטה הוא צריך שוב
לתפוס את עינו השמאלית של הפר ולכופף
בצורה זאת את ראשו ארצה ; ואז, כאשר הם
הופכים לגוש אחד, להרים את גופו וידו הימנית
מעל לקרני הפר, ולנעוץ את החרב בין
שתי עצמות השכם. זהו רגע האמת לאמיתה,
מפני שברגע זה, אם יראה הפר את החרב
וירים את ראשו, ימות המטדור. וכאמור,
בחישוב המרחק והזמן, כל משב רוח קל
בקצה המולטה, יחרצו את דינו של המטדור
למוות.
אם חדרה החרב עד שליש מאורכה, הרי
זה מספיק לפי החוקים. אם חדרה יותר, ועד
הסוף הרי זה משובח. אם הפר לא מת במקום,
ממיתים אותו במכת פגיון בבסיס המוח.
שלושה צמדי פרדות דוהרים אל הזירה, אחר
גוררים את גופת הפר למקום שכל באיו לא
ישובון. אם היה הפר אמיץ, מזכה אותו
הקהל בתשואות רמות. השמשים מפזרים חול
על הדם, ופר חדש עולה לזירה.

לא תחסום פר
ן* קאליה ויקטוריה במדריד, כמטחווי
^ קשת מהפוראטה דל סול, שוכן מרכז
העצבים של מלחמות השוזרים של ספרד.
שם נמצאים כל משרדי הזירה וסוכנויות הכרטיסים,
שם, בבתי-הקפה ובארים קטנים,
שעל מדפיהם ערוכים סרטנים שלוקים וצדפות
וחסילוני מים ופאטאטאם פריטאם וגלילי
צ׳וריזו וסאלצ׳יצ׳ון וחביות יין ואדי
תונאס, יושבים מאות מטדורים המחפשים
חוזה, פיקאדורים ובאנדריליירוט המבקשים
להם בעלים, סרסורי זירה, אפיסיונאדום (חובבי
מלחמת שוזרים) ,זונות ונערים המבקשים
להיות מטדורים, ובש#ר פרוטות תמורת כל
כוסית מהללים את עצמם, מגנים את כל
האחרים, רבים, מתלוצצים, לומדים, מלמדים,
ומבלים. את ימיהם כדרך שרק אנשי זירה
יכולים לבלות בקאליה ויקטוריה.
אני מקווה ששאול ביבר שבע רצון, וגם
פרויקה, האוהב חיות. על שניהם חשבתי בזירה,
וגם על בן גוריון משדה בוקר, שהיה
יכול להיות לוחם שוזרים מעולה, אילו היה
מבטיח לשוורים שיכון.

עין העדשה של צלם־העיתונות ז׳אק קאנאפה הנציחה
את טיולן המשותף של שחקניות ״התיאטרון הקאמרי״
חנה מרון וחיה הררית ברחובות פאריס, בעוד שסופר
״העולם הזה״ ראיין את הכוכבת של ״גבעה 24 אינה
עונה״ על מעשיה וחוויותיה בעיר־האורות -פאריס.
(דאה שעד)

שמעתי שסיבת?7ן ב 7את ה•
תפקיד ש? רבקה, אשת יהודה
איש קריות, במחזהו שר מרס?
סגיוז, מה הימה הסיבה *7
*שקיבלתי את התפקיד ידעתי את תוכנו
?!-של המחזה, אבל לא הייתי מסוגלת
לקרוא אותו ולהבינו בגלל אי ידיעת השפה.
לאחר לימוד אינטנסיבי של השפה, הגעתי
למצב בו יכולתי לקרוא ולהבין — והתברר
לי שלא אוכל לקחת חלק במחזה בגלל מג״
׳מות ורמזים אנטישמיים ברורים המצויים בו.
הכוזנה במחזה לנקות את יהודה איש
קריות מאשמת בגידה בישו, ואם כי פניול
חשב שהוא עושה מבצע נגד אחת האמתלות
האנטישמיות (״יהודה מכר את ישו״) ,הרי
למעשה, יש רמזים אנטישמיים מובהקים,
בלוית גסיון לטהר את הרומאים מאשמת ה־

רצח, להטיל את כל האשמה על הסנהדרין
בלבד ולהציג את פונטיוס, הנציב הרומאי,
כאיש הגון, ורודף צדק שנכנע לאיום ה־כהנים,
בהסכימו לדון את ישו לצליבה. ברור
שהכהנים דאז היו אויבי העם ומשרתי הרכוש
הזר, אך ברור כמו־כן שהם היו רק
משרתי הרודנות הזרה ולא מכווניה.
אמנם, למדתי צרפתית באינטנסיביות רבד,
על מנת לשחק בתפקיד, ולבסוף יצא שלמדתי
כדי לא לשחק. אך אין מה לעשות !
אי יאפשר לתת יד לזה. המחזה מתובל במשפטים
שבהם מייחס הסופר ליהודים תכונות
השאובות ממחסן הגרוטאות של האנטישמיות.

האס החוזה עם התיאטרון היה
כבד חתום י
ר ^ חוז ה היה חתום, אף גרוע מזה: קבלתי
ז ז הודעה מהתיאטרון שהוחלט להקדים את
מועד החזרות. ביום בו החלו החזרות
( ) 19.9.55 נגשתי לתיאטרון והודעתי להם
על החלטתי. הסברתי להם שאיני יכולה
להשתתף במחזה מסיבה מצפונית. הם חשבו
אותי לאדם שדעתו נטרפה עליו, ניסו
לשכנע אותי בפיתויים של קריירה וכו׳.

אכי מבין שהרעש בעתוגות ה-
צרפתית סביב ההוזה ש?ד עב
סניור היה כדוד ; האם איגד חרב-
שת לפגיעה ב8דסטיז-ה •ט?ך בעק-
בות ההוזה?
לשיקולים האישיים במקרה כזה׳ הם
ז ז שניים במעלה. כמובן, שעלי לשאת בתוצאות
גם של הפרסטיז׳ה וגם של הבעיות
הכספיות שנגרמו לי עקב לימוד המבטא,
השפה והישיבה בפריז. לא עובר יום, מבלי
שאצטרך לדחות עתונאי זה או אחר, ה־מעוניין
לכתוב על עבודתי ממחזה. השבועון
היה נאלץ לשנות ברגע הנפוץ האחרון את תמונת השער שלו שהיתר, מוכנה,
ובה צריכה היתד, להופיע תמונתי, כי
הודעתי להם שאיני משחקת.

איך מ*יש 0הביתה

האם התיאטרון דא גיסה?נקוט
צעדים רשמיים גנדך ע? הפרת ה-
חוזה?
תר מד ישראל*!
^ בלתי מכתב מהתיאטרון, בו הודיעו לי
! שאם לא אופיע לחזרות, ייאלצו לנק־ט
צעדים נגדי. עניתי להם בכתב, שאין הם
יכולים לכפות על מצפונו של אדם ובאם
יינקטו מצדם צעדים נגדי, אאלץ לפרסם את
הסיבה שבגללה סירבתי. כמובן שהם מעוג־יינים
להשתיק את הענין וכך נשאר המצב
כשהחוזה שלי אמנם בידם, אך הם לא יעיזו
לעשות דבר.

האם פורסם משהו בעתוגות ה-
צרפתית ע 7העגין?
- 8ון, העתונים פרסמו שסירבתי לשחק
4בגלל סיבות מצפוניות, אבל לא פרטו
מדוע׳ והמבין — יבין.
אגב, התייעצתי בענין זה עם גורמים ישראליים,
יהודיים ולא יהודיים, ביניהם גם
מתקדמים, כולם היו תמימי דעים עמי ב־

דבר המגמה של המחזה, אבל איש לא ניסה
לכפות עלי את דעתו.
וסתם, לשם קוריוז, כדי לסכם את ה־ענין:
החזרה צריכה היתה להתחיל בשעה
3.30 אחר־הצהרים ב״תיאטרון־דה־פרי״ .נכנסתי
למטרו בשעה 3.00 כדי להגיע בזמן ולהודיע
על סירובי. ישבתי במטרו וכמובן
שכל הזמן הסתובב לי העניין בראש. לפתע,
נענע לי בראשו אדם בגיל העמידה שעמד
במרחק מה ממני. חשבתי שהוא סתם רוצה
להיטפל. משלא הגבתי, התקרב, אמר לי:
״שלום״ ושאל אותי בצרפתית אם אני חיה
הררית מהסרט הישראלי. עניתי בחיוב. הוא
בירך אותי ואמר שקרא בעתונית שאני עומדת
לשחק בתפקיד רבקה במחזהו של פניול.
״האם זה נכון?״ שאל .״זה נכון ולא נכון,״
עניתי׳ מאחר שהייתי בדרכי להודיע על הסירוב.
אז הוא אמר :״אל תעשי זאת.״
כאילו קרא את מחשבותי. שאלתי :״מדוע?״

והוא הסביר לי ששחקנית ישראלית לא
צריכה להשתתף במחזה זה. הוא התנצל על
שהוא מתערב בענייני, הפרטיים. עניתי לו
שאני בדרכי לתיאטרון להודיע על סירובי.
הוא שאל אם זוהי החלטה סופית. השבתי
בחיוב. הוא לחץ את ידי, הרכבת נעצרה והוא
ירד — .זה היה מוזר ביותר, זה נשמע
כסיפור רקום, אבל זה בדיוק מה שקרה.

ה אם נפגשת עב

בגיור?אחר

א׳ אני כתבתי לו מכתב מפורט על ה/סיבות
שאילצוני לסרב. אני מקווה שבסופו
של עניין הוא יבין. הוא נפגע מאד
מכל העסק וכעס מאד. יחסו אלי היה באמת
יוצא מן הכלל כל הזמן.

חזרה לתחילת העמוד