גליון 2002 מתאריך 14 בינואר 1976

חידה
ו שע שוע
תנופה

חעורך והמייסד הראשון:
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חגוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

בישראל

ד או ר הגי דו ,,עדהתמכ רו ת ם עוד חולי ם:

מישרד־חבריאות ״אסור מכי
אינסולין לחולי סכות

פ קי ד ב בי ר: ה אינסולין משעבדאתהח דו ״ ם בו
במוסף לענייני דת, המשתרע
על ארבעה עמודי ״מעריב״ ,פיר-
סם ביום ו׳ שר הדתות, ד״ר יצחק
רפאל, את חשיבותם הרבה של
מוסדות-הדת השונים. עמוד אחד
מתוך הארבעה מוקדש לנאומו
של רפאל בפנסת בנושא תקציב
מישרד־הדתות.
ואתה, הקורא, נסה בבית לפתור
את השאלה הבאה: בכמה
אחוזים מתקציב מישרד-הדתות
עלו העמודים הללו!
בהצלחה.

מישרד-הבריאות עומד לשלול את רישיונוותיהם של הרופאים שסיפקו
אינסולין (הן בצורת זריקות והן בטבליות) לאלפי חולי-סכרת
בארץ. על כף מסר אמש פקיד בכיר במישרד-הבריאות.
הפקיד גולל בפני כתבנו סיפורים
מסמרי־שער אודות התלות החולנית
שמפתחים אנשים רבים (ביניהם בעלי־מישפחות)
באינסולין .״ללא הסם,״
הסביר •הפקיד ,״מאבדים המתמכרים
את שלוותם, הם נוטים להתעלפויות
ועלולים אפילו למות.״
תיקוות המישרד היא כי המחסור
בתרופה והאמרת מחיריה בשוק השחור,
יכריחו חולי־סכרת רבים להיגמל
ממנה.

״אנו מעמידים 17 מיטות לטיפול ב מתמכרים
לאינסולין,״ גילה הפקיד,
״לצורך טיסול־הגמילה.״
כתבנו מציין, כי הסיכוי להיגמל מן
האינסולין הוא אפסי, וכי נראה כי
החלטת מישרד־הבריאות עלולה לדחוף
רבים מן המתמכרים לזרועות הפשע,
כדי להשיג את הסם. כן קיים החשש
להתהוות שוק שחור לסחר באינסולין,
ולהקמת רישתוודהברחה שיביאו ל ארץ
את הסם מאסיה ומאמריקה.

התמונה הנוראה והמוכרת כל כו — אקט יום יומי בחייו של חולה מכרת. החומר מוזרק
לורידים ומשם מתפשט יחד עם מחזור הדס לגוף כולו.
״אס משרד הבריאות לא יספק את האינסולין -דברי מתמכר ״אאלץ לשדוד ואפילו לרצוח
— אחרת אמות אני.-

1נ 1ר
בעוד שהאחים אברג׳יל מוצגים בפני
הציבור כטאפיונרים, העיתונות מלאה
בתיאורי אופיים הרע, ואביהם מוצג
במעריב כ״פנדק״ — מגלים אמצעי
התקשורת פלחנות ופובלנות למופת
כלפי עמיתיהם של האחים אברג׳יל ה עצורים
בגרמניה על סחר בכמויות
גדולות של הירואין — שהוא לא בדיוק
הסם החביב על כלי־תקשורתינו.
״כושי״ ,אשר כמו בני אברג׳יל, טרם
נשפט — זכה לכתבה אוהדת ביותר
בעיתון שקבר את האחים אברג׳יל
(אפילו אם יזוכה מישהו מהם) .יותר
מזה, כושי זכה לדבר ששום עציר
מדרגתו לא היה זוכה לו אצלנו, ובוודאי
לו אחד מאותם אברג׳ילים נוראים:
הטלוויזיה הקדישה לו כתבה
ב״השבוע יומן אירועים״ ובה תואר
כושי כאדם סימפאטי למרי, שבסד הכל
הסתבר. מי יעז לומר זאת על יוצאי
מוסררה?
קיימת כאן השאלות הרגילות: למי
יש חברים ולמי אין, למי יש עיתונות
ולמי אין, מי נשפט בארץ ומי נשפט
אצל הגויים, והשאלה העיקרית והיסו דית:
מי נחמד ומי לא.
מעריב, בבר נתן את התשובה.

חג העצמאות במוסדות מאת כתבי מעריב
השמש שוב זורחת במופררה, מאז פירסם מעריב את עלילות
אברג׳יל ״אני בבר לא מפחדת יותר,״ אמרה לי השמש ,״אני מגיעה
לכאן כחמש בפוקר כשהרחוכות פמעט ריקים — ועוזבת כערב, כשבחוץ
ככר חושף. קודם לא הייתי מעיזה להישאר בשכונה אחרי שלוש
אחה״צ ״.דבריה של שמש פשוטה אחת, בשיחה עם סופר מעריב .
מה קרה מאז קרע מעריב את קשר
השתיקה מעל השכונה? קשה להעריך
זאת במילים. גבות נזדקפו, ישישים
הצעירו ואפילו ג׳ .הצולע והנרקומן
אינו זקוק שוב למקל. האווירה נשתנ

יש תיקווה. בבתי־הכנסת אמרו
הכל מעריב בכוונה מיוחדת. אמרע
לי ד.ת ,.אשה פשוטה, זונה מועדת!
אתם היצלתם אותנו.״ עבריינים שלא
ידעו צחוק מימיהם, מחייכים עתה

בצינעה. יעבור זמן עד אשר יעיזו
לצחוק צחוק מלא, אך במוסררה ה־מהנחת
והמצחינה, גם חיוך זה הרבה,
אפילו הטבע כמו מודה למעריב .
עץ־התפוחים השיכור של ב( .עבריין,
אלכוהוליסט ורוצח, המשקם עתה את
עצמו) — עץ שעמד מתת פריו זה
שנים — הניב עתה, לאחר הכתבה,
30ק״ג שזיפים. אכן, הישג נאה בש ביל
שכונת פושעים שכזו.
אבל סיפוק אמיתי חשנו ירק כאשר
קרב אלינו י( .אנס כרוני בעבר —
וכיום מנוי עליעיתוננו) ,לחץ את ידינו
ואמר :״כל הכבוד לכם, באמת, כל
הכבוד. כל השנים דפק אותכם ידיעות
עם ״כינור־דויד״ ו״העובד המצטיין,״
ועכשיו אתם שמים אותו בכיס עם מוס־דרה.
עכשיו אתם על הסום, כל הכבוד

גודיק ש 1ב הביתה ־ אנו זקוקים לך!
העם המדוכא

גילו דעת

הסרט ״מחר בגרות״ שהוקרן במסגרת ״השעה השלישית״ בטלוויזיה,
שיקף נכונה את המתרחש בחינוד התיכון.

נתעבת תרם־די הג •סוסיה העברית
-הר צלידו־

*לוי דעת
הסרט . -מחר בגרות־ ין והוקרן ב מ סג רתה חו כג׳ ת
.ה, מההמי ״ ז׳ ת ־ הי א הונ א ה1
.1מטרת הס רט, לפי דברי צוות וזהסרטח: פורטרט ט ל בית ססר
היכון בארץ, הלימודי םוה חיי ם החברתיים טנו.
.2התמר חמוומ ר הי ח — ״סיפו רת ט ל כתר,״ אטרה ציג מורח
סל קטיבית ומגמתית א ת הצדדים ח ט לי ל״ ם בלבו.
גלא ניתן בטוי לפעולות החברתיות הסגוהלות על ידי מועצת ״בית*
התלמיד״ בין כות לי הניטגסי ה. לא ניתן בטוי לקטר בין המורים
ל תל מי די ה להוסט קמ חטבחטלי־יתלסיריס ולחוויות העוברות
.על התלמיד בזמן ט הו תו נגינ תסי ה.
אנו, מועצת התלמידי ם, יודעיע אתת אס ת על חמ מ רח ט גני סג סי ה
וסיחיס על הסילוף הסעיות אתה מסוו ה וסעסיד א ת חני מנטיה בבית
הדוט א לציונים וכמחנך ל ה תנ הט ת בלתי-סוסרית.

אנו, לשעבר תלמידי בתי-ספר תיכוניים שונים, רואים לאור ניסיוננו הארוך כתלמידים, את
בעיית החינוך התיכון כחמורה ועמוקה הרבה יותר מכפי שהוצגה בסרט. עם זאת, ברור לנו שלא
ניתן להציג את כל עומק הבעייה בסרט בן חמישים דקות.
הסרט לא סתר, ואף חיזק, את הידוע לנו מניסיוננו כי בית-הספר התיכון מחנך להישגיות, ומשמש
גורם מדרבן להתנהגות בלתי־מוסרית, שמטרתה זכייה בציון החשוב מכל. לדעתנו מחנך בית־הספר
התיכון לצרות־אופקים, לחוסר-סובלנות, לשיטתיות ולדלות-המחשבה. כל הדברים הללו באו
לידי ביטוי בקטעים השונים של הסרט•

הופעתו של מנהל גימנסיה ״הרצליה״ בסרט ובדיון שלאחריו, ונוסח
המודעה שפירסמה מועצת התלמידים (״היודעת את האמת״ והמדברת בשם ״חופש
המחשבה״) ,אשר מומנה בוודאי מכספי בית־הספר — רק מחזקות את
דעתנו כי הסרט האיר נכונה את הנעשה בגימנסיה ״הרצליה״ ובבתי־הספר
התיכוניים המוכרים לנו.

א 0 **0218 *1ב1אחורי מוהל הגיבמסיה הד״ר
ב. יוגב בבל דבריה למרות שחופש הב*15
גימל ם ם 2ו בהופעתו במסגרת התזבוית.
מקזם לב*ק1רת ושיפורים ודא* •ש, אבר
עריה להיות הוגנת !בתה.
אנו דירטים התנצלות הטלויזי ת ו הב מ אי על חיניע הגט סו הסוב *>
המוסד, הנהלתו, מוריו ותלמידיו.

מופצת ״בית התלמיד־•
הגימנסיה העברית ..הרצליה

גם אם התוצר הסופי של הסרט עמד בניגוד להבטחת הבמאי למנהל-הגימנסיה שהסרט יהיה
סרט ״חיובי״ — אין בכך כדי לגרוע מחומרת הבעייה של החינוך התיכון.
קובי ניב, בי״ס טשרניחובסקי, נתניה.
חנוך מרמרי, בי״ס הריאלי העברי, חיפה.
אפרים סידון, בי״ס בליך, רמת־גן.
וידוי כותב שורות אלה מודה ומתוודה כי הצליח לסיים א ת בית־הספר
התיכון ולהשיג ציוני־מגן מתקבלים על הדע ת בזכו ת שקר וגניבה.
כותב שורות אלה, הרואה א ת עצמו כיום כאדם ישר, מצהיר
במצפון נקי שמעולם לא גנב דבר שאינו שייך לו, והשתדל שלא לשקר או
לגנוב־דעת. עם זאת עליו להודות כי בהיותו תלמיד ה שביעית והשמינית
בבית־הספר הריאלי העברי בחיפה (מחזור תשכ״ו) גנב בחינות, העתיק
במבחנים ושיקר במצח נחושה למוריו — וכל זאת כדי לזטת בציונים
שיאפשרו לו לג שת לבחינות־הבגרות.
ב או ת ם ימים חשב הכו ת ב כי הציונים חשובים יותר מכל דבר
אחר. והוא חשב כך מכיוון שבית־ספרו נטע בו א ת התחו שה החריפה
הזו.
בתוצאה מוידוי זה אפשר לראות בכו תב דברים אלה אדם שלא
סיים מעולם כחוק בית־ספר תיכון כלשהו, והוא מוכן אך להחזיר ל־מישרד־החינוך
א ת תעודת־הבגרות שלו, אם המשרד ידרוש זאת ממנו,
לאור וידוי זה.
עם זאת מודיע הכו ת ב כי יעשה כל מאמץ כדי לשכנע צעירים בגיל
בית־הספר שלא לחזור על מעשהו המביש, ולהיות ישרים אך אם
ציוניהם יהיו גרועים. זה ישתלם כסופו של דבר, אומר כותב שורות
אלה, מניסיונו.

דבר המער כת

השבוע הזה הוא שבוע בן ששה
ימים לדידנו. שכן אנו לפחות, מחק נו
ממנו את יום ה־ 12 לחודש ינואר
ימ״ש. וסבורים אנו שטוב יעשה כל
יהודי גאה באם יתלוש מפנקסו יום
ארור זה, יקרענו, ירמסנו, ילעסינו ו אפילו
יעשה בו במחילה שימוש ״אשר
יצר״ .לאמור — היום בו הוזמן אש״ף
לעצרת אינו קים. חד וחלק לא היה
ולא נהיה ומדרךהטבע יום ש אינו
רשום גם אינו שריר.

ואין זה אקט חד פעמי גרידא, אלא
חיבים אנו לתלוש מקירותינו ולו היותי
נ ו כל הימים שהם להוותנו.
כהיום הנ״ל שהזכרנו. ואף היום בו
יוזמן אש״ף לז׳נבה והיום בו יפתח
משרדיו בלונדון פריס וכד. וכן לגבי
ימים שחלפו כמו נאומו של אותו ערפת
בעצרת גינוי הציונות וכד כנ״ל.
ושני טעמים לענין. האחד, שכך
מבטלים אנו את הגזרה. והטעם השני
והוא העיקר שכך מצמצמים אנו
שבועותינו והורשעו. ושנתנו תהפוך
בת 100 ימים בלבד. מכאן שזוכים
אנו לאריכות ימים מן המוכן וזקנים
בני 350 הינם חזון נפרץ ובני 70 חוב שים
ספסלי בית הספר היסודי ממש
כאברהם אבינו בשעתו.

מורה נבוכים
קטע שבוודאי היה מופיע בסרט
הרישמי של גימנסיה הרצליה,
הוא נאום־הסיום לבוגרי
השמיניות שנשא המנהל, המפקח
והמחנך, הדוקטור כרמי יוגב.
מר יוגב הביא דוגמה ללבאג-
טיניזציה של המדינה הזאת :
הוא ראה בחור ״שאתם (התלמידים)
ואני (יוגב) לא היינו שותים
איתו קפה ביחד״ .והבחור הזה
השליך קופסת-סיגריות על המדרכה.
יוגב אזר את אומץ־ליבו
ואמר לו ״היפלת משהו,״ ועל כך
ענה לו הבחור :״אז תרים !״
מכאן אנו למדים שליכלוך
מקום ציבורי הוא תכונה אזרחית
מגונה.
ואנו גם למדים שיש אנשים
״לבאסטינים״ בארצו היפה וה
נקייה
של דוקטור יוגב, אנשים
שאיתם לא היה שותה קפה והיה
רוצה שגם תלמידיו הממושמעים
יעשו כמוהו.
המחנך יוגב רואה עצמו כנציגו
של מיעוט שבא לבנות כאן מדינה
אירופאית למופת, בים הלבאנטי-
ניות של פיצוח-גרעינים והשלכת
פסולת ברשות הרבים, והוא מח נך
את תלמידיו שלא לשתות קפה
עם אותם ״טיפוסים״ .המורה
יוגב יודע שתלמידיו יהיו רופאים
ומהנדסים ועורכי-דין, והוא מזהירם
מראש שלא להתערב בזוהמת
האספסוף שמסביב.
בוגרי שמיניות, יותר טוב ש-
תזרקו סיגריות על המדרכה מ שלא
תשתו קפה עם ה״טיפוסים״
של יוגב.

והרי אלה ימות המשיח. נתכוונו
לקלל ונמצאו מכרכים!

עלולים להגיע עד פת לחם רחמנא
ליצנן.
והשמחה? מי לנו גדול ממשה?
ודבריו הבהירים בטלביזיה — על אף
עקיצות יבין (וכיצד לא יבין כי
פגע בנו בחטטנותו דוגמאת תגרנית
להבדיל שפקפק ובדק והפך בתשובות
מ.ד) וקולגו אלי הי״ל (השם יקצוץ
לשונו) — רק חזקו את דעתנו כי ה תשובה
לאש״ף היא שיחות עם חוסין.
ואם ישאל התם ״מה נאמר לו לאותו
חוסיך? התשובה היא ״כלום״ .מה
לנו ולו שחפץ הוא בשטחים?
והדעת אומרת שיתרצה.

לא בא
בבושם הזה
השבוע נתבשרנו כי המצביא בדימום,
מר משה ד. עומד לערוך עתון
יומי. ויש בכך מן הצער ומן השמחה.
צער, לפי שתמיד הקפיד ״ 2 0 0הארץ״
ועמיתיו עתוני הצהרים לע שות
מלאכתו של אותו מ.ד בזריזות
ושקידה. ואם חטאנו לפניו — אך
שגגה היתד, מאתנו ולא כמזיד הדבר.
ועתה, הרי מדרך הטבע יהיו מזווגים
בעתונו כל דעותיהם. של העתו־נים
הנ״ל, ותהא פרנסתם נגרעת ו

תיכנון איסטרטגי, נראה שהשניים חזרו בהם, זמנית,
מכוונתם להתפטר.

תוגונזיף
נקמ תו שלפ ״ נברג
בי צחק רביו
הגילוי כי איש־חעסקים היהודי־אמריקאי
אייב פיינכרג, שהוא אחד מגדולי המשקיעים
הזרים כארץ, עשוי להיות כעל־המניות
העיקרי כעיתון־הערכ החדש העתיד לצאת
כעריכת משה דיין, שופד אור מאלף על
יוזמה זו של פיינכרג.
פיינברג, שהוא בין השאר גם בעל מיפעלי קוקה־קולה
בישראל, נוטר איבה אישית לראש־הממשלה יצחק
רבץ, עוד מתקופת כהונתו של רבין כשגריר ישראל
בוושינגטון. פיינברג הוא מראשי המיפלגה הדמוקרטית
בארצות־הברית, והיה מראשי הפעילים לבחירתו
של ג׳ורג׳ מק־גאוורן בבחירות האחרונות לנשיאות

התייצבותו הגלוייד. של רבין, שכיהן אז כשגריר,
למען בחירתו של ריצ׳ארד ניכסון, עוררה את חמתו
של פיינברג. יודעי־דבר טוענים, כי יותר מאשר בגלל
אמונתו בדיין מתכוץ פיינברג, באמצעות דיין, לפרוע
את החשבון שיש לו עם רבין.

אלון תו ק ף,
אלון הו ד ף
הגנתו הפומבית של שר־החוץ יגאל אלון על שגריר
ישראל בוושינגטון, שימחה דיניץ, והכרזותיו בעת
סיורו בארצות־הברית כי לא נדונה כלל שאלת
החלפתו של דיניץ בתפקידו, ואין כל כוונה לעשות
זאת, התקבלה בתמיהה בישראל. שכן, אין זה סוד כי
יגאל אלון עצמו הוא הכוח המניע למינוי רב־אלוף
(מיל ).דויד (״דדו״) אלעזר לתפקיד זה במקום
דיניץ, שאלון מרבה לבקר את הדרך בה הוא ממלא
את תפקידו.

נראה כי אלון נאלץ לצאת להגנתו של
דיניץ — כין השאר מפני ההתקפה עליו
עצמו — אחרי שהתברר בי הידיעות
מישראל על הכוונה להחליף את דיניץ,
גרמו פיחות דוהר במעמדו ויחס של זילזול
כלפיו מצד פקידים כמימשל האמריקאי.

ת מי כהבממשלה
ב צי רו פו שלא בן
כבדיקה שנערכה כין שרי הממשלה מסתבר,
בי כימעט בל השרים תומכים בצירופו של
שר־החוץ לשעבר, אבא אכן, לממשלה,
אם־כי לא כשר־החוץ.
רוב השרים סבור כי תרומתו של אבן עשוייה להיות
חשובה בעיקר בקרב יהודי ארצות־הברית, שבקירבם
נתגלה בזמן האחרון סחף ביחסם למדיניותה של
ממשלת־ישראל.
בין יהודי ארצות־הברית עדיין נהנה אבא אבן
מפופולאריות, ששום שר בממשלתו של רבץ אינו
נהנה ממנה. שיקול זה יהיה ככל הנראה, הגורם
העיקרי בניסיונו של רבץ לצרף את אבן לממשלה,
מייד אחרי סיום סיורו הקרוב בארצות־הברית.

היועצים וווד

פרישתו של גאנדי, שנעשתה על רקע
של אי־הגדרת סמכויותיו על־ידי ראש
הממשלה, נדחתה כשלם זה, אחרי שרכץ
הכטיח להגדיר את סמכויות היועץ ואת
היחסים כינו לבין המוסד ואגף־־המודיעץ
של צה״ל, מייד אחרי שיסיים את ביקורו
כארצות-הכרית. איומי ההתפטרות של
עמיאל ממישרד־יהביטחון היו גם הם על
רקע של סמכויות, אחרי שאגף־התיבנון
כמטכ״ל הוכפף ישירות לשר-הכיטחץ, ולא
נמצא מקום לשתי רשויות לתיכנון
איסטרטגי כמישרד אחד.

פו ט׳ הו ד קי
קו־־הובלה חקל אי
מפקד חיל־האוויר לשעכר, אלוף (מיל).
מרדכי(״מוטי״) הוד, יוזם הקמת חכרת
תעופה להוכלה אווירית, המייועדת כעיקר
לייצוא התוצרת החקלאית של ישראל. לפי
התחשיכים שעשה מוטי, עשוייה חכרת
התעופה שלו להוביל את הייצוא החקלאי
כשגי־שלישים כילכד ממחיר התובלה
שגובה כיום ״אל־על״ ,המסתכם כ־ 4,500ל״י
לטונה.
מוטי מתכנן גיוס משקיעים זרים, שירכשו כמה מטוסי
בואינג לצורכי הקו החדש. לטענתו, יהיה ביכולתו
להוזיל את מחירי התובלה כתוצאה משכר הטייסים
וציוותי־האוויר, שיהיה נמוך מזה שמשלמת אל־על.
מומחים שבדקו את תוכניתו הזהירו, כי היא עלולה
לגרום למדינה הפסדים כבדים, אם ינתנו לחברה
ביטחונות או ערבויות.

עלקה לני ל הו פי ע
שילטונות צה״ל אסרו
על כעל אות־הגכורה, סגן־אלוף
אביגדור קהלני, להתראיין בעיתונים
ולהופיע כערבי־ראיונות או באירועים
פומביים.
בעיקכות התוכנית בטלוויזיה ״אלה
הם חייך׳ ,כה הופיע קהלני, ולאחר
הופעת סיפרו של קהלני, פנו אליו
מארגני־מופעים רכים, בבקשה שיופיע
כערכי־ראיונות ובהרצאות. קהלני,
איש צבא־הקכע, ביקש את רשות
שילטונות צה״ל, אשר לא התירו לו
זאת.

שהם גדולי המפיקים הפרטיים עבור הטלוויזיה, אינם
יכולים לשתף בסרטים שהם מפיקים את עובדי
רשות־השידור. לעומת זאת, אין כל מניעה לשתף את
המנחה מני פאר, למשל, שהוא עובד גלי־צה״ל.
שמואל שי כבר שיגר למנכ״ל רשות־השידור מחאה
חריפה על כך, בה הישווה את ההוראה לנומרום
קלאוזום — ההגבלה על מיספר יהודים בין סטודנטים
במישטרים מסויימים.

מ ס לו ל ל מירו צי

שבועוו־נ שי םחדש

סו סי ם ־ באילת

עו מד ל הו פי ע

כעוד חודשים אחדים ייפתח באילת מסלול
למירוצי־סוסים וגמלים, שיכלול גם כית־ספר
לרכיכה על סוסים ועל גמלים, כהדרכת
בדואים ואנשי־מיקצוע.

אל כיתכי־העת המופיעים בישראל עומד
להצטרף כזמן הקרוב גם שכועון־נשים חדש.
השבועון, שישא את השם ״נשים״ ,יוצא
לאור על ידי אברהם אלון, המו״ל של
שכועון־הבידור לנוער ״להיטון״.

ל עו ב די

המסלול יוקם על שטח שתקצה עיריית אילת, והמימון
יושג ממשקיעים בריטים באמצעות יוזם הרעיון,
איש־העסקים בן־ציון ספקטור.
המשקיעים אינם מבקשים כל עזרה כספית מהממשלה
או מעיריית אילת, והדגישו שהמירוצים ייערכו
בצורה כזאת שלא יאפשרו פיתוח עיסקי־הימורים
סביבם.

ר שוח־־ה שידור א סו ר

פר שה חד שה

ל הו פי עבט לוויזי ה

3מ ח דלן 0־ המדי דו ח
בעיקבות גילוי פרשת המירמה במחלקת־המדידות
במישרד־העבודה, בה מעורב היה ד״ר רון אדלר, מנהל
המחלקה, באי־סדרים — כאשר איפשר לשני עובדי
מחלקת־המדידות לקבל עבודות פרטיות מהמחלקה
עצמה — גילו שילטונות המישטרה הצבאית החוקרת
(מצ״ח) פרשה נוספת, הקשורה בצה״ל ובאותה
מחלקה במישרד־העפודה.

הופעתם של המנחים שמואל שי ומשה
טימור בצוות המנחשים של תוכנית
הטלוויזיה הפופולארית ״זה הסוד שלי״
הופסקה, כשל הוראה של מנב״ל רשות
השידור, יצחק ליכני.
מסתבר כי ליבני אסר על מפיקים פרטיים, המפיקים
תוכניות לטלוויזיה, לשתף בתוכניותיהם את עובדי
רשות־השידור, וזאת מבלי להודיע על כך לעובדי־הרשות
עצמם. כך אירע שאולפני־הסרטה־בהרצליוז,
^ ^ ו 11ו 1י £י 8 1

הפרס שד

צה״ל הוא אחד מנותני־העכודה הגדולים
כיותר למחלקת המדידות של מישרד
העבודה, כעיקר כנושאי הכנת מפות
על־ידי מחשכים. עתה התעורר חשד, כי
היה מי ששילם כפף לעובדים הקשורים
כצבא, בדי שיעדיפו הכרות מסויימות
כעבודות אלה.

ישעיהו דחההצעה

3מיליון -בעינו

ל חי סו ל שחי תויות

כשיחה מפראנקפורט הכריז השבוע
1יופל׳ה בוימד. כי הפר ם של שלו שה 18

ב כנ ס ת
י ושום הצעה מעשית להחזרת

לאמתפט רי ם
אחרי שבשבוע שעבר נראתה כוודאית־כימעט פרישתם
מהשירות הממלכתי של אלוף (מיל ).רחבעם (״גאנדי״)
זאבי, יועץ ראש־הממשלה לענייני־מודיעין ושל
פרופסור סעדיה עמיאל, יועץ שר־הביטחון לענייני

צ ה׳׳לאסר

אכנרי, כנאמן, אם אין ברצונם לפנות
אל המישטרה או בובמן עצמו.

הצעת נוהלים חדשים לעכודת מנגנון
הכנסת, אשר ימנעו מעשי־שחיתות ומירמה
כמנגנון הכית, נדחתה על־ידי יושב־ראש
הכנסת ישראל ישעיהו, שלא היה מוכן
להתייחם בלל לתוכנה.
ההצעה הוגשה על־ידי כמה מעובדי־מנגנון הכנסת,
לאחר גילוי פרשת העבודות הפרטיות שביצע אחד
מעובדי מחלקת התחזוקה של הכנסת, בביתם של
מיספר פונקציונרים בבית.
ישעיהו דחה את ההצעה, בטענו :״לא נתגלה שום
מעשה־שחיתות בכנסת, ולכן לא צריך לשנות את
הנוהלים הקיימים.״

1111111

11, 1

מ ק ! 0ראש | 1למערכות סטראוסוויות

מ ק 0 1ראש | 1לרדיו/טייס ק ס טו ת

0ק 01ראש[1דרשמקול׳ם

שלושה מקומות ראשונים כמשאל׳ דעת קהל־ הס וצרהנכחר ,1976 הקניה הסוכה כיותר .1976 הם עואלו *כלאחד.

בואו לראות לחוש ולשמוט מוסיקה באולמי התצוגה של סוני

תל-אביב: מגדל שלום. רוו אחד־הטס ,9טל 52431 .

רסום מלניק/רבאי טיראן

העו ל ם הזה 2002

מכתבים
איחולי־חחלשה

״העולם הזה״ ,שבועת החדשות הישראלי. המערכת והשינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא-דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״ס .
העורך הראשי: אורי אכגרי. המוציא לאור: העולם הזה =ע״מ.

שתי פרשיות שחיתות ציבוריות,
שהעסיקו בשבועות האחרונים את
העתונות הישראלית, לא זבו לכיסוי ש היד,
מגיע להן מטבע־חשיבותן מעל עמודי
העולם וזזה
היו אלה שתי פרשיות שהתעוררו בעקבות
שני דו״חות־ביקורת, זה של מבקר
המדינה על החברה הממשלתית למדליות
ומטבעות, חד, של מבקר־הסוכנות על פעולות
הסוכנות־היהודית למחלקותיה והד,ס־תדרות־ה,ציונית.
התמונה
שחשפו שני דו״חות־ביקורת
אלה היתד, מדהימה. לא רק משום שהיא
ציירה עומקים חדשים של שחיתות ב-
מינהל-הציבורי. מבחינה זאת לא היה
בהם חידוש רב גם בסוכנות וגם בחברה־למדליות,
עשו מה שעושים במוסדות
ציבוריים אחרים בישראל. מה שהבליט
את שתי הפרשיות היתד, העובדה שהפעם
עמדו במרכז פרשיות הביזה דמויות ציבוריות
מכובדות, עם עבר והישגים שגם
אחרי שד,יתגלו בערוותם, ניסו לכסות עליה
בעלי-תאנה צדקניים. ניסיונות ההתחס דות
בנימוקים שהתעשרות מד,ירד, על
חשבון־הציבור היא נורמה חברתית ומד
סרית מקובלת בישראל, הם שהבליטו
פרשיות אלה מעל הגל העכור של גילויי
ההסתאבות והפשיעה שהציף את המדינה.
בך, למשל, היה אחד מגיבורי פרשת
המטבעות, עמום מנור, מי ששימש במשך
כשנתיים מנכ״לה של החברה־הממשלתית
למדליות ומטבעות, בימי הבראשית שלה.
באשר התברר כי מנור מימש את זכויותיו,
ורכש מהחברה תמורת 250ל״י מטבע שערכה
בשוק כבר היה באותה שעה רבבות
ל״י, לא הבין מנור עצמו על מה ההתרגשות
והמהומה. בתמימות גוגעת־ללב
הופץ ההסבר כי המטבע האמורה היתד,
חסרה באוסף שלו והוא רק מימש באיחור
של שנים דבר שהיה ״מגיע לד.
האטימות ועזות־המצח שבעצם הטיעון
הזה הם מחרידים כשלעצמם. אבל כשהוא
בא מפיו של אדם שבמשך שנים רבות
שלט על אחד ממוקדי־הכוח האדירים וה רגישים
ביותר במדינה, יש לו משמעות
כפולה. הוא מצביע על הקריטריונים המוסריים
ועל המושגים המעוותים של ״זכויות
לגיטימיות״ ו״טובת־הציבור״׳ של אדם
שבמשך שנים שלט על מבגבון שירותי־הביטחון,
תחת פיקודו של איסר הראל
כראש המוסד־למודיעידוביטחון.

אמצעי־ התיקשורת של ישראל
מילאו את חובתם כאשר דיווחו בהרחבה
על שתי פרשיות אלה ועל המשתמע מהן.
אם מקומו של העולם הזה נעדר בפיר-
סומים אלה, לא היה זה במקרה.
העולם הזה לא היה מחדש דבר אם
היה חוזר על מימצאי־הביקורת. זוהי חובה
עתונאית ואזרחית להביא מימצאים אלה
לידיעת הציבור במלוא חומרתם. אבל העולם
הזה רואה את תפקידו כמי שהולך
לפני המבקר ולא אחריו.
כבודו של הדיווח העתונאי לאחר־מעשה
במקומו מונח. אולם זהו רק אחד מתפ

קידיה
של עיתונות. חובתה, בין השאר,
היא לחשוף ולהתריע על סטיות מהחוק
והנורמות החברתיות לפני שהדברים מתרחשים,
או בשעת התהוותם.
בשני תחומים אלה, שעוררו את הסערה
הציבורית בשבועות האחרונים, עסק העולם
הזה בהרחבה במשך שנים ארוכות.
הנה, למשל, מד, שמתרחש מאחרי־ד,קלעים
של הסוכנות־ד,יהודית. מאז הדו״ח
הסנסציוני של מבקר־הסוכנות-ד,יהודית, ה־ד״ר
אמיל שמוראק, שהעולם הזה בחר
אותו בזכות הדו״ח שלו כאיש-השנה
תשי״ב, טיפל עתון זה בעקביות ובהתמדה
בגוף מושחת זה.
אין ספור של מאמרים וכתבות, שאין
טעם למנות את כולם, טיפלו במשך שנים
רבות במוסד זה, שהעולם הזה רז*־ ,בו
מכשיר לחלוקת שלל׳ באמצעותו בוזזות
המיפלגות בישראל את תרומות העם היהודי
בתפוצות למדינת־ישראל. נדמה לי
שאנחנו עצמנו נלאינו מלחזור שוב ושוב,
להזהיר ולהתריע כי מכשיר מעין זה,
אינו יבול שלא להיות מוקד של ריקבון
מוסרי ושחיתות חוגגת.
רק אלה שעדיין האמינו כי הסוכנות-
היהודית היא גוף אידיאליסטי, וכי ראשי
המחלקות שלה, מעוזי נרקיס ועד מרדכי
בראון, איגם אלא פילנטרופים המקריבים
את עצמם על מיזבח האומה היהודית
במסע נון־סטום מתיש סביב העולם, יכלו
להיות מופתעים מדו״ח הביקורת.
אותנו הוא לא הפתיע. הוא רק אישר
את מה שהזהרנו מפניו כל השנים. חסכנו
לנו ולכם את האימרה שכבר לא נעים
להשמיע אותה :״אמרנו לכם...״

...אבן, לשמע דבר ההתנקשות השפלה
בך, היתד, לי הרגשה כאילו התנקשו בי.
•שהרי לא מתמול־שילשום שותפים אנו
להכרה, כי אם לא יימצאו הנכונים־לבל
למען השלום, לא תהיה כלל תיקווה כי
יבוא אי־פעם קץ למילחמה. אם מותר
לאדם לצטט לפעמים מד, שכתב הוא-
עצמו, אזכירה־נא את הנאמר בקונטרסי
שלום — כיצד? מינואר : 1969
״צריך שיהיה ברור, כי עם כל חיוניותו
המרובה לשני העמים, השלום לא יבוא
מעצמו ואפשר שלא יבוא כלל, אם לא
יעמלו ולא ייאבקו למענו, אם לא יפנו
ויכשירו את הדרך לפניו, ואם לא יהיו
נכונים לשלם את מחירו.״
שבע שנים לאחר שנדפסו דברים אלה,
האין הם נכונים שיבעתיים?
כאשר, לפני 29 שנים, נרצח בירוש לים
שותפנו־לנשק פאוזי דרוויש אל־חו־סייני,
ראש מייסדי אגודת פלסטין אל־.
ג׳דידוז (ארץ־ישראל החדשה)- ,שביחד עם
ה״ליגה להתקרבות ושיתוף יהודי־ערבי״
הרים את דגל ההבנה, השלום והשיתוף
בין שני העמים שבמולדת משותפת זו,
העברתי טלפונית — בשעת־ערב מאוחרת
— כתבה שנדפסה כדבר־ד,מערכת בעיתון
מישנור שלמחרת. כותרת הרשימה היתד: ,
״רעיון לא יירצח!״
הניסיון החדש להתנקש בחייך, שאינו
אלא ביטוי קיצוני עד־טירוף למערכה ה רב גונית המתנהלת למעשה זה שנים
רבות בארצנו, עדות היא כי אכן, למרות
כל העובר על הארץ היקרה הזאת, הרעיון
הנאצל של הבנה ושלום בין שני העמים
— חי וקיים. המאבק למענו לא פסק
ולא ייפסק, ואף חייב הוא לגבור, עד
בו הקץ לשפיכות־הדמים, וארץ־הנביאים
עתיקודהימים תהיה למופת של יחסי-
עמים מושתתים על צדק, הגינות וכבוד
הדדי.
שמחנו לראות בהעולם וזזה של השבוע
( )2000 כי אך נחבשו פצעיו — חזרת
לדוכנך. אין כל צורך לעודדך להמשכת
המאבק. יישר כוחך! בברכת אחים לנשק
במאבק *למען השלום,
אהרון כהן, שער־העמקים
איחולי החלמה שלמה.

ולאם בדאייה, עילבט

סדרי־המכונה והמעמדים של הדפום החדש׳
אשר מעמדים ומסדרים את העולם
הזה — מאחלים לך החלמה מהירה, בריאות
וחיים עד .120 רצוננו לראותך במהרה

הוא הדין במה שאירע בחברה למדליות
ומטבעות. כבר לפני שנים, בעת
שהחברה צירפה את חברי-הכנסת לר שימת
המינויים הזכאים לקבל את הנ פקות
החברה במחירים הנומינאליים שלה,
ראה העולם הזה בכך ניסיון לשחד את
אלה האמורים להיות ממונים על ביקורת
פעולות החברה.
אורי אבנרי, שכיהן אז כח״כ, היה אחד
משני הח״כים הבודדים בכנסת (השני היה
ח״כ שמואל תמיר) ,שהודיע שהוא מוותר,
על זכות מועדפת זו. שאר הח״כים,
כמו אישים נכבדים אחרים במדינה, החלו
לאסוף מאז מטבעות. כמובן, בשל הערך
הרגשי שהם מייחסים להן.
בהזדמנויות שונות בעבר תקף העולם
הזה את העקרונות והצורה בה פועלת
החברה־למטבעות־ומדליות׳ שמילבד השירות
שהיא נותנת לאספנים, היא גורמת
להתעשרות מופלגת של כמד, מהקרובים
לצלחת ולעקיפת חובת תשלומים למס ד,הכנסה.
מבקר־המדינה הוכיח שהשחיתות
בתחום זה היא הרבה יותר רחבה ומעמיקה
מכפי שאף העולם הזה שיער. אבל
ייתכן שאילו היה מתייחס בשעתו, לפני
שנים, אל החברה בהתאם לאזהרות ול-
אתרעות — הדו״ח שפורסם החודש לא
היה צריך להיכתב.

בהן

בשארה

ברכת אזזים־למאבק
הטוב שבגו. כשם שקשה להכחיד מהאדמה
את רוחו של עם, כן קשה יהיה להכחיד
את דוחו של אדם לוחם בכל רמ״ח אבריו.
תהא עבודתך ברוכה, אורי הלוחם.
שמואל אביטל ,״מרכז הדממה״, קולורדו קבל־נא בשמי, ובשם שמואל מרלין, את
איחולינו להבראה מהירה ורפואה שלמה.
מי כמוך היודע, שאין זה פשוט להביע
דיעות בלתי־מקובלות בישראל. העיתונות
כותבת שהמתנקש בחייך הוא מטורף. אפילו
אם כך הוא הדבר, תמוה שמשוגע
מתנקש בחיי אדם המייצג דיעות שאינן
מקובלות על המימסד.
כאן, באמריקה, למשל, מתנקשים המשוגעים
בנשיאים ובראשי המימסד, וזה מובן
— מכיוון שהם משוגעים.
הילל קיק, ניו־יזרק
מאחלת לך החלמה מהירה.

יפה ירקוני, תל-אביב

לא רציתי להטרידו בטרם צאתך מבית-
החולים. עתה, קבל את איחולי הכנים ל-
הבראתך השלמה ולשובך לפעילות מלאה
למען השלום.
לא נימנע מלפרסם ברבים, ברחבי עולם,
את עובדת היותך קורבן ראשון למאבקם
של אלה שאינם רוצים בשלום ובאחוות־העמים
של ארצנו. לא נימנע גם מלהצביע
על מחדל השילטוגות, מול פני איומיו
של מופרע מוסת.
אני לוחץ את ידך.

מקסים גילן,

טורו ״ישראל ופלסטין״ ,פריס

ירקוני
גילן לוחצים את היד

בדפוס, מדי יום ג /כפי שנהגת עד כה.
בשם העובדים,
בן־ציון כר־גיל, תל-אביב
לאיש העט והמחשבה: תוך גינוי נמרץ
של המעשה — איחולי הבראה והחלמה
מהירה.
שמעון פאמט, סופר ״הארץ״ ,וד־א
חן־חן על התושייה ועל מאבקך האמיץ.
חנה לוי־הס, תל־אביב
בחלוף הנחשול, מביע גם אני את
בירבותי — ושימחתי. אחרי הכל, זה כ עשרים
שנה שאני מתבונן לעיתים מזומנות
בפניך, ובקביעות — בשומה, או
שמא בנקודת־החן, שאתה מהווה בפרצו־פגו
הקולקטיבי.
מה לעשות, מתקשרים...
ורדי כן־יעקוב, תל־אביב
החלמה.

אכן, גורל מעניין ומרתק שמור לנביאים,
בני־האור העובדים ללא מורא וללא משוא־פנים.
אבו עוקבים בחרדה ובעירנות עילאית
קודם־כל אחר החלמתו המהירה של
אורי אבנדי, אדם הנושא את נר אבוקת־השלום
בעורקיו מאז קום המדינה, וללהט
הלוחם של לב אוהב, של כל עובדי המערכת
המאוחדים סביב העמדה היומית.
הזמנים שאנו חיים בהם היום רם זמנים
של שינוי. לא רק בישראל אלא בכל ה תודעה
הכלל־עולמית. יש בבל מקום התעוררות
נגד העוול המשווע הנעשה לאדם
הקטן. אלה שמסמלים בעבודתם את מוקד
הכוח להרחבת השינוי האמיתי הם, לצערנו
הרב, קורבן לחלושי־מוח, או ל״משוגעים״
הנשלחים בשם מישהו לעקור משורשו את

מרדכי פרקש, ירושלים

בעצב אפיתי קראנו על ההתנקשות
בחייו של אורי אבנרי, בהעולס הזה .1999

אין עקורי איקרית יכולים, אלא להוקיע
את המעשה הנפשע, ולאחל לך מקרב לב
החלמה מהירה וחזרה איתנה להמשך המאבק.

נשכח לעד את תמיכת סיעתכם במאבקנו,
ואת תמיכתך האישית הנועזת
שהגבירה את מחצו ואומץ־ליבו של ידידך,
הבישוף ראיא. חזק־ואמ׳ו.
יעקוב כשארה, איקרית

איחולי־החלמה לאורי אבנרי, ובאמת
שישמור על עצמו — יהיה עצוב מאוד אם
יקרה פעם משהו יותר רציני.

איתן בידרמן,

אוניברסיטת הרווארד, בוסטון
איולים כנים להחלמתך המהירה, ול-
שובד לעבודה פורייה אחרי ההתקפה הנפשעת
על חייך.

יעקב שאיום,

ועד השלום הישראלי, תל־אביב
ברכות מקרב״לב להבראתך, ואיחולים
להמשך המאבקים, למניעת כפייה דתית
ולהקמת מישטר של הבנה ושלום במרחב.

עיו״ד אורי הופרט,
חבר מועצת העיר, ירושלים
(המשך בעמוד )10
ה עו ל ס הז ה 2002

אוסטין אלגרו היא
מכונית מפתה משום
שהיא לא סתם יפה
ומושכת.היא גם חכמה
ומסתפקת במועט.
יפה -כי היא בעלת גוף
מחוטב בסגנון אלגנטי וספורטיבי.
מושכת -לא רק למראית עין,
גם בנסיעה על הכביש.
חכמה כי היא מציעה את כל התיחכום
והשיכלול שהושג בענף הרכב ן היגוי
מדוייק בשיטת ח10ח;נ) 4ח-3<* 3י ; מערכת מעצורים כפולה
שהאחת מחפה על השניה; צמיגים רדיאליים המקנים
חסכון של 0׳׳ 8.80 בתצרוכת הדלק; מאוורר; מנוע חשמלי
המופעל אוטומטית רק בעת הצורך; מפשיר אדים בחלון
קידמי ואחורי ; מערכת מיתלים נפרדת לכל גלגל בשיטת

ההידרו־גז המקנה
לנוסע תחושה של
לימוזינה ואינה זקוקה
לכל שירות; רווחה פנימית
מכסימלית; מנעולי בטחון
לילדים; חמישה הילוכים;
הנעה והנאה קידמית -כסאות
נשכבים. מסתפקת במועט משום שתצרוכת
הדלק שלה נמוכה ביחס למנוע. מחירה הוא
הנמוך ביותר בשוק הרכב למכוניות
בסדר גודל כשלה. רכישתה -בתנאי
אשראי נוחים, ללא הצמדה, בריבית בנקאית לשנתיים.
לבחירתך: דגמי אוסטין מיני, אוסטין אלגרו
ואוסטין מסחרית.
אוסטין היא הפיתוי שאי אפשר לעמוד בפניו
אוסטין היא הפיתוי שלא כדאי לעמוד בפניו.

הפתוי

איסט־ו

חבר ה ישראלית למובילים בע״נו
תלאביב: רחוב המסגר .42 סל . 03-34537 .35882 .חי פ ה: רחזב הנ אמני ם 7־ , 5ס ל 510244 04 גחניה: דחזבהרצל . 47
טל ׳ 053-30815 .יינטיים: י ח 1ב ינאי •4ם י• 231328־ 02בארשבע: רחובהח לו ץ 124מ ל. 057-74533 .

העולם הזה 2002

חברת ..שיכון וכיתות״ מאכלסתשבחהחדשהבבת ־׳

מגרש משחר,ים לייד כתי ״הכוכב״ של ״שיפון ופיתוח״ פר 8ת-הנ׳*יא
חברת ״שיכון ופיתוח״ מאכלסת שכונה
חדשה ברמת־הנשיא בת־ים. בשכונה געשו
עבודות תשתית ופיתוח סביבתי נרחבות,
בהן הושקעו עד היום כ 4-מיליון ל״י.
לרשות תושבי השכונה — מגרש משחקים,
גן הרפתקאות, פינות שעשועים וישיבה,
גן ציבורי ומגרשי כדורסל. עוד
בשכונה, גני ילדים, בתי-ספר עממי ותיכון
ושירותים קהילתיים, אשר הגישה אליהם

מבתי המגורים אינה חוצה כבישים. קווי
הטלפון, הגז והחשמל הם תת־קרקעיים,
׳ושטחים ירוקים יעטפו כל אחד מהבתים.
הדירות ( 3ו־ 4חדרים) הן בבנינים רבי-
קומות הבנויים בצורת ״כוכב״ .חלק מחדירות
מוכן לאיכלוס מידי. בסה״כ יגורו
ב־ד בתי ״הכוכב״ 336 משפחות והקמת
השכונה תעלה כ־ 50 מיליון ל״י.

בנוסף למגרשי המשחקים ופינות השעשועים
הקהילתיים, קיים בכל בית חדר
משחקים לשירות דיירי הבית.
בשבוע הבא תיפתח לקהל הרחב דירה
לדוגמא באחד הבנינים אשר תוכננה תכנון
פנים פונקציונלי ע״י המעצבת כ. כרמי.
הדירות ב׳,בתי כוכב״ הן גם למכירה
חופשית.

2 .4 0 0ל״•

הופיע!
ג יל יוןחוד
ינואר

יר־ר ! 11המשטרהבא רו ! ו ב עו ל ם

המכיל, כרגיל, כתבות ענק
בנושאי פשע ופלילים בארץ ובעולם
הפצה :״גד״ ,צ׳לנוב ,13ת״א

העוצם הזה

תעלו לו מודעה
בגודל עמוד

טרמפ

חגו מחפשים במים חמים
עבור חוגלתולינו החמודים
חגודת בער בעלי חיים

דחוה סדמח ,80 ימו
מל 887821 .

לחייל העולם הזה 2002

כוונותיו תמיד טובות, והוא סופג תמיד מכות
גויות רכות.

1 1 4 1
ך• ילדותי קראתי סיפור שנחרט, מ־
4שום־מה, בזיכרוני.

גיבורו היה השוטה שד הכפר.

פעם ראה המיסכן תהלוכה חגיגית, שעברה
ברחוב הראשי .״אם כל־כך הרבה
אנשים הולכים ביחד,״ הוא אמר לעצמו,
״אז בטח קרה משהו נורא שמח.״
הצטרף השוטה לתהלוכה, צחק, שר וצהל
בקולי-קולות.

אבל היתה זאת לווייה. קרוביו
הנרגזים של המנוח הפליאו בו את
מהלומותיהם.

למחרת היום שוב ראה השוטה תהלוכה
חגיגית ברחוב הראשי .״אה,״ אמר
לעצמו ,״עוד לווייה 1״
הוא למד את הלקח. לכן הצטרף לת־
״ הילוכה, כשהוא מקונן בקול רם, ממרר
נ בבכי ותולש את שערו.

רחמנא-יליצלן, לצייר מפות — ומי שמצייר
מפות משול למי שמכנים צלם להיכל,
או למי שאוכל בשר־חזיר ביום-
הכיפורים.
בז׳נבה צריכים להחזיר שטחים. יהיה
לחץ נוראי לחזור לגבולות ה־ 4ביוני
.1967

מי שהולד לז׳נבה, מכניס את
ראשו ללודאת־התליין. כד שומר
נפשו, ירחק ממנה.

כל העולם צעק :״ז׳נבה !״ הסובייטים
צעקו :״ז׳נבה !״ הערבים צעקו :״ז׳נבה1״
אפילו הפלסטינים החלו צועקים :״ז׳נבה!
ז׳נבה !״
ואילו ממשלת ישראל דבקה בעמדתה
הנחושה והנחרצת: אין לכנס את ועידת-

ידה לחרפה כזאת. לא כאשר זבולון המר
דרוש באופן דחוף להמוני מיקרי־הסעד,
וכאשר ישראל גלילי משחק בהיאחזויות
נוספות כמו ילד בקוביות.
הסדר־ביניים עם ירדן? מה פיתאום!
ירדן לא תקפה אותנו ביום־הכיפורים, ואנחנו
לא נותנים שום־דבר למי שאינו
תוקף אותנו. חוץ־מזה, אי־אפשר להחזיר
לירדן אף מילימטר אחד בגדה המערבית,
מבלי ללכת לבחירות.

וכמו שאמר יצחק רכין, כמיכרק
שייזכר כסיפרי־ההיסטוריה :״לא
נלך לבחירות כיגלל יריחו:״
קבר רחב־הזונה נשאר בידינו, השבח
לאל.

הסדר-כיניים עם הפלסטינים ץ

הפעם היתה זאת תהלוכת-חתו-
נה. קרובי החתן והכלה התרגזו,
והנחיתו עליו מכות נאמנות.

וכן הלאה — בכל פעם התנהג השוטה
בהתאם לתהלוכה הקודמת, ובכל פעם ספג
מכות.

חוששני שממשדת־ישראל דומה
לאותו שוטה.

ל המסך הופיע השבוע קלסתר־פניו

> של יגאל אלון, שר־החוץ הפורמלי
של ישראל. הוא הסביר ברצינות ובארי כות,
תוך הדגשת דבריו באצבע מוכיחה,
שאסור היה לממשלת ישראל בשום פנים
ואופן להשתתף בישיבת מועצת־הביטחון.
יש רק מקום אחד לניהול משא-ומתן,
הדגיש אלון, והמקום הזה הוא ז׳נבה. כינוס
ועידת־ז׳נבה הוא משאת־נפשה של
ממשלת־ישראל.

העולם חיה בוודאי מתרשם מן
התביעה העזה, אילמלא --

אילמלא עשתה ממשלת-ישראל
\ 1בל שלאל-ידה, כדי למנוע את כינוס
ועידת ז׳נבה.
הוועידה התכנסה •לראשונה בימים האחרונים
של ,1973 אחרי מילחמת יום־
הכיפורים. את נאומו של אבא אבן במו4
שב־הפתיחה הכתיבה לו גולדה מאיר בטלפון,
כימעט מילה במילה. חיה זה נאום־
י תעמולה אומלל, קיצוני ותוקפני, שהישווה
את הערבים להיטלר ואת חזונם לאוש-
וויץ. הערבים דיברו בסיגנון דומה, ובתום
היום הסכימו הכיל שאין טעם להמשיך.

מאז
עכרו שנתיים — וכשנתיים
אדה חיתה העמדה המוצהרת של
ממשלות נולדה מאיר ויצחק רבץ
שוועידת-ז׳נכה היא מלכודת קטלנית
למדינת־ישראד.

כל ישראלי שהעז להשמיע את הדיעה
שכדאי לישראל ללכת לז׳נבה, הוגדר על-
ידי אותה מקהלה מגוונת של דוברים, פרשנים,
בתבלבים ושדרנים כעוכר־ישראל,
בוגד, תבוסתן, סוכן־מוסקבה וחובב־ער-
בים.

כי כז׳נכה, כף נאמד, ממתין לנו
הדוב הרוסי הרשע, כמו הזאב ל־כיפה־אדומה.
בז׳נבה
אין וטו אמריקאי.
וגרוע יותר: בז׳נבה מחכים הבל לתוב-
ניודשלום ישראלית. בז׳נבה יהיה צורך,

והעולם היה מקבל זאת בהתלהבות,
אילמלא --

אילמלא אמרה ממשלת־ישראל
ש״בלי תנאים מוקדמים״ פירושו ש לנו
יש תנאים־מוקדמים, וש״פנים־אל־פנים״
פירושו שיהיו רק הפנים הניראות
לנו.
פנים־אל-פנים עם אש״ף? אין מה לדבר!
הפנים של יאסר עראפאת אינן מוצאות
חן בעינינו. הוא לא מגולח. ואיך
אפשר להסתכל בעיניו של אדם שאינו
מסיר את מישקפי־השמש שלו? (איך היתד,
בת־הנגר מקייב יכולה להסתכל
עמוק־עמוק לתוך עיניו של האפיפיור,
אילו הרכיב מישקפי־שמש?).

פנים־אל־פנים עם פלסטינים ז
ודאי שלא. הפלסטינים לוחמים כנו.
אנחנו לא ננהל משא-ומתן לשלום
עם מי שלוחם כנו, רק עם מי שאוהב
אותנו.

כל ניסיון להעכיר את הדיון מ•
ז׳נכה למועצת־הכיטחון הוא חב־דה
בשלום, חטא על פשע.
תישפוכת אדירה שטפה את מוחנו במ שך
כל השבוע .״ז׳נבה! ז׳נבה !״ זעקו
הדוברים, בתוקף. חדגוני, כמו העורב המפורסם
של אדגר אלן פו .״ז׳נבה! ז׳נ־בה!״
ענו העיתונאים, הפרשנים, השדר נים
והכתבים במקהלה עמומה, כמו הד
מהרים רחוקים.

הדבר נעשה בצורת מיכתב של ראש
מישלחת־ישראל באדם. המיכתב אושר
רק בדיעבד על־ידי הכנסת. נאמר בו ריש-
מית ני ההחלטה אינה אלא הנחייה כללית
למשא־ומתן, ובי פירושה הוא שיש ראל
יכולה לספח חלקים ניכרים מן ה־שטחים
המוחזקים.
מאז צועק כל העולם: ההחלטה פירושה
נסיגה לקווי ה־ 4ביוני, עם שינויים
קלים בילבד, תמורת שלום בר־קיימא. כך
אומרים הסובייטים. כך אמרה תוכנית-
רוג׳רם המפורסמת. כך אומרים האמריקאים,
והבריטים, והגרמנים, והצרפתים, וכל
העולם התרבותי. כולם אמרו וחזרו עד
בוש: יש ״לבצע את החלטת .242״
אבל ישראל אמרה: לא 242 .היא בסו־הכל
בסיס עקרוני למשא־ומתן. העיקר
הוא המשא־והמתן, הצריך להתנהל ״פנים
אל־פנים ובלי תנאים מוקדמים.״

ועידת־ז׳נבה: מדחי אל דחי, מבפי אל בפי
ז׳נבה. אין סיכוי להסדר כולל. יש רק
סיכוי להסדרי-ביניים.

העולם היה, מן הסתם, מתרשם
מעמדה נחרצת זו, אילמלא —

^ י יל;מ ל •א עשתה ממשלת־ישראל הר
! כל כדי למנוע כיל הסדר-ביניים שהוא,
מילבד ההסדר הקטן עם מצריים.
גם הסדר-הכיניים עם מצריים הושג רק
בקושי. במארס 1975 פוצצה ממשלודיש־ראל
את המשא־ומתן, מפני שלא רצתה
להחזיר את מעברי המיתלה והגידי. הח זרת
המעברים — כך הכריזו כל הכתבל-
בים, השדרנים, הפרשנים והדוברים, שלא
לדבר על השרים והשמשים והלבלרים —
תהיה אסון אסטראטגי, ראשיתו של חורבן
בית שלישי.

משום כך הנחיתה הממשלה
סטירת־ילחי אישית מצלצלת להנרי
קיסינג׳ר ולג׳ראלד פורד, והבקיעה
את הפקע ההיסטורי הראשון כין
ישראל וארצות-הברית — בקע המתרחב
מאז כשקט ובהתמדה.
אבל לבסוף, אחרי הרבה לחצים ובעיטות
ודחיפות, הושג הסכם־הביניים ההוא.
ואז אמרה ממשלת ישראל: עד כאן, ולא
הלאה.
אין הסכם־ביניים עם סוריה, מפני שב*
רמת־הגולן אנחנו יכולים להסכים רק
לתיקונים קוסמטיים. אבל חאסז אל-אסד
לא סבר, משום-מה, שהוא זקוק לטיפול
במכודיופי. הוא רצה שישראל תיסוג
בכמה קילומטרים טובים, ושתקפל כמה
היאחזויות.
מובן שממשלת־רבין לא יכלה לתת את

חס והלידה ג אין פלסטינים. הם
לא קיימים. ואם הם קיימים, אז
צריכים להיפגש עימם כשדה־הקרב
ולהרוג אותם כבסיסיהס.
העולם צעק :״הסדרי־ביניים !״ קיסע-
ג׳ר צעק (בשקט) :״הסדר־ביניים עם סוריה!
הסדר־ביניים עם ירדן!״
אבל ממשלודישראל אמרה: אין מה
לדבר על הסדרי־ביניים ברמת־הגולן ובגדה
המערבית. שם תיתכן תזוזה רק ב־מיסגרת
של הסדר־כולל, המבוסס על החלטת
מועצת־הביטחון .242

והעולם היה מתרשם מאד-מאד,
אילמלא --

אילמלא הסתייגה ממשלת-ישר-
אל מההחלטה מם׳ 242 בעיקביות ובהתמדה.
ההחלטה
נתקבלה בנובמבר .1967 מנסחיה,
ובראשם הלורד קאראדון הבריטי,
היו משוכנעים שישראל תאמץ אותה אל
ליבה כיהלום יקר-ערך. כי ההחלטה כללה
את כל אשר ביקשה ישראל: הכרה בעצמאותה,
בריבונותה, בשלמותה הטריטוריאלית,
ובזכותה לגבולות מוכרים ובטוחים.
אבל
ההחלטה הכריזה גם שאין לספח
שטחים שנכבשו במילחמה, וקבעה שעל
ישראל לסגת משטחים ו/או מהשטחים
שכבשה (״שטחים״ באנגלית ,״השטחים״
בצרפתית, ואילו ברוסית אין הבדל).

עכרו שישה חדשים, וישראל לא
קיבלה את ההחלטה. רק במאי
68ע ,1אחרי תכסיסי-השהייה רכים
ללא-ספור, קיבלה ממשדת־ישראל
את ההחלטה כחצי-פה, וכהסתיי־

לא נדבר עם רוצחים. נדבר רק עם
חאפז אל־אסד, שהתנהג כל־כך יפה עם
שבויינו, ועם הומאניסט דגול כמו אנוואר
אל־סאדאת.
ואשר ל״בלי תנאים מוקדמים״ ,פירושו
שלא נחזור לעולם לגבולות ה־ 4ביוני,
ולא נרד לעולם מרמת־הגולן, ולא נוותר
לעולם על שארם־אל־שייך והגישה
אליה, ולא ניסוג לעולם מן הירדן ש הוא
גבול־הביטחון שלנו, ולא נסכים ל־עולם־לעולם־לעולם
להעניק זכויות לאומיות
לערבים בירושלים, זו שחוברה לה
יחדיו.
ן* כן הלאה, ובן הלאה. אפשר לחזור
1לאחור, שנה אחרי שנה, מרבץ לגול דה,
מגולדה לאשכול. ומי שרוצה יכול
גם לחזור למשה שרת ולבן־גוריון.

שוטה-הכפר מאחר תמיד. הוא
מוכן תמיד לתהלוכה הקודמת, זו
שחלפה ללא-שוב.

השבוע הוא החרים את הדיון במועצת-
הביטחון. מועצת־הביטחון פסולה.
מחר, כאשר יעבור הכדור לעצרת הכללית,
שבה אין וטו אמריקאי, תישמע
הקריאה בישראל :״רק מועצת־הביטחון !
לא נשתתף בשום דיון בעצרת המכורה,
המושחתת והאנטי־שמית !״
וכל עדת הדוברים והמצהירים והפרשנים
והשדרנים והמרואיינים תצעק, במקהלה
אדירה :״הבוז לעצרת ! הבו לנו את
מועצת־הביטחון !״

שוטה־הכפר יילך מדחי אל דחי,
מבכי אל בכי.

אחרי שהחמיץ את כל ההזדמנויות ההיסטוריות,
ואמר ״ניאט״ לכל הסיכויים,
יבוא היום שבו יילחם בחירוף־נפש למען
גבולות ה־ 4ביוני — 1967 כי אז כבר
יהיה מי שידבר על גבולות נובמבר .1947
ושוב תיכנס לפעולה כל אותה מקהלה
של מצהירנים ומכריזנים, כתבלבים וכלב-
לבלרים, פרשנים ומפרישנים, ותצעק :״רק
גבולות ד 4-,ביוני! לא נזוז אף במילימטר
אחד!״

זהו גורלו של שוטה-הכפר. כוונותיו
תמיד טובות. והוא תמיד
סופג מכות ולא מבין מדוע.

מכתבים
(המשך מעמוד )6
שפע ברכות להינצלך ולהחלטה מהירה.
בימים אלה, כשניחתות עלינו מכות כה
רבות, והנחמות כה מעטות, נתנחם בזאת
שקולך לא נאלם. כל טוב.

פרוס׳ אביבי יבין,

אוניברסיטת תל־אביב
נדהמתי ממעשה הטירוף הנפשי, והצטערתי
לקרוא על פציעתך וההתנקשות
המטורפת בחייך.
לעומת זאת, שמחתי לקרוא על היחל׳
צותך מהסכנה, והופתעתי מאומץ־ליבך.
אני מקווה שתתגבר על זאת בקלות, ומאחלת
לך החלמה מהירה, והרבה אומץ
בעתיד ללחימה נגד אנשים חסרי־אחריות.
פנינה־רוזנכלוס־גולן, לונדון
היינו כולנו מזועזעים לשמוע ברדיו על
ההתנקשות. אחרי־כן, כשראינו אותך בטלוויזיה
וכשד,תברר שמצבך ״בינוני״ אבל
לא ״קשה״ — רווח לנו במיקצת.
אגב, אבי — שהוא פסיכיאטר — סיפר
לי, שלפני חמישים שנה ויותר היה בווינה
ויכוח, אם ניתן על־ידי איפנוט (פקודה
פוסט־היפנוטית) להשתמש באדם חלש־אופי
כדי לבצע באמצעותו התנקשות או
רצח. הפרופסור ואגנר־יאוריך טען שאי־אפשר.
רופא צעיר, ממתנגדיו, לקח אשה,
איפנט אותה, נתן לה הוראה ללכת אל
הקליניקה של ואגנר־יאוריך ולירות בו.
הוא אף נתן לה אקדח, ללא־כדורים.
האשה הלכה, המתינה בחדר־ההמתנה,
התנהגה התנהגות מוזרה, עצבנית ולבסוף,
כשבא תורה, לא ידעה להסביר מה היא

בחירה מוגזמת
מעניין אותי מאד, מהם הקריטריונים
שלפיהם נבחרת ״נערת־החודש״ .הבחירה ץ
האחרונה (העולם הזה ,)1998 היתד, מאד
לא מוצלחת. הבחורה טיפשה, לדעתי, עם
הצהרה סותרת כמו :״אני מקבלת את זה
שזה אידיוטי, ושאני לא צודקת בגישה
שלי,״ ולעומת זאת :״אני לא הולכת לפי
מה שכולם אומרים, אלא לפי איך שאני
מבינה.״ בלומר: מרינה כץ מבינה שגישתה
אידיוטית — אבל זה מה שהיא
מבינה.
בחורה צעירה שלא הספיקה לגבש ריעות
בנושאים שונים — ושמרנית בצורה
לא־רגילה. בקיצור, ישראלית טיפוסית (בך
מובן
השלילי של המילה).
וזו — ״נערת דצמבר״ בהעולס הזה.
חושבני שהגזמתם׳ רבותי.
יחזקאל שוסטר, ירושלים

המיתקפה האחרונה
הקאריקאטורה המצורפת משקפת את הצורה
שבה אני רואה את המיתקפה האח רונה
על חייו הפרטיים של האזרח בישראל.
לואיס גומס, תל־אביב

סתב יום של חול
9בבוקר — פקחתי את עיני, ושמעתי
טלפון מצלצל ואת דני מעברו השני של
הקו. בן־דודו מגיע הלילה מעבר לים
(סוף־סוף) .קבענו להיפגש אצלי בדירה ז
בשעות־הערב המוקדמות. לקחתי את ה-

גם בחורף
דיאודורנט אוליביה
להרג ש ת אביב תחתש מי ם קזדוי ס

ההשקפה של גומה
חייו הפרטיים של האזרח

בוא אל הבנק הבינלאומי הראשון
ותקבל

רוצה, שלפה את האקדח אבל לא ירתה,
ולא ידעה להסביר מאין האקדח ומה בכלל
רצתה. אחרי־כן, באיפנוט חוזר, סיפרה
את הסיפור.
הרופא הצעיר הובא לדין. הוא הצטדק
בטענה, שנתן אקדח ללא כדורים, ושזה
היה ניסוי. התביעה טענה שבכל-זאת היה
בכך משום סיכון. מסקנת הניסוי, כנראה :
אפשר להשתמש באדם כמכשיר לביצוע
פשע בהדרכת איפנוט בגבולות מסויימים,
ובעיקר אם היתד, לו נטייה קודמת לכך.
כתבתי כל זאת, כי אולי תמצא בכך
עניין בקשר להשערתו, שאולי נשלח האיש,
או ש״הכניסו לו לראש״ את עניין
שתילת המיקרופונים.
אני מאחל לך רפואה שלמה ומהירה
וחזרה מהירה לפעילות !
ד״ר ראובן קריץ, קיריית־מוצקין

הזלילה הגדולה של צ׳יצ׳

בתכניות החסכון
קזג ר

וצמוד
עוז דירה

חסמן

!0 0 0 0

הבנק הבינלאומי הראשון

40 סניפים לשרותך ברחבי הארץ

בידיעות אחרונות מיום שישי ה־,2.1.76
הופיעו שתי כתבות — האחת סיפרה על
העושר שבו חיה מישפחת פלאטו, ולעומתה
— כתבה על החיים בשכונת־ר,ארגזים.
בכתבה על מישפחת פלאטו סופר, ש־ראש־העיר
שלמה (״צ׳יצ״׳) להט אוהב
להתארח אצל סמי פלאטו. איזה פארא־קוע
לגו סכין פלסטינית בגב, יחד עם הדוכס!
האיש שנבחר לעמוד בראש העיר
הפרובלמטית ביותר מבלה בפלאגטות רחוקות׳
וזולל שם כהוגן. אז איך הוא יבין
ויפתור את בעיות שוכני הארגזים?
למה אין לראש־העיר זמן להתארח ב־שכונות־העוני,
למשל? ולידיעות אחרונות
ייאמר: לאיזו רמה הגעתם, שאתם סוגדים
לאשף־פיגגסים אשר מוסריותו מוטלת בספק?
ולא רק זאת, אלא שנמצא פיתרון
לשיעמום המציק לאשתו הזוהרת והמפונקת
— יפקידו בידיה מוסד־התרמה עבור
מדינת־ישראל. באמת.
גידה בהן, חולון

טרנזיסטור הצמוד למיטה, ועברתי לערוץ
ששידר שירים בעברית. חזרתי לנמנם.
12 בצהריים — הגעתי למיכל, שהיא
צעירה ומוכרת. מהידידות הוותיקות. יחד
המשכנו לפלפל דיזנגוף כדי לפגוש את
כל שאר החבר׳ה מהתיכון. הודעתי להם
שאגיע למסיבה רק אחרי חצות, ושיחכו
עם הסרטים שצולמו בנועייבה.
4אחר־הצהריים — טיילנו ללא מטרה
מיוחדת, וכשנתקלנו פתאום בעמי עם
האוטו הענקי והישן שלו, נסענו עד איזור
מועדוני-הלילה. מכל המיבחר בחרנו להז מין
מקומות ליום־המחרת, במועדון שהציע
את רותי נבון דווקא. לפני החזרה הביתה,
עצרנו אצל מוסא והרבצנו כמת שפודים
על גחלים. ריבוי הקללות העסיסיות בעב־רית־ערבית
שנשמעו שם גרמו לנו לקצר
את השהות. גם הוא מחזיק כנראה פועלים
ערביים, למרות ששמענו שעבודת-ד,כפיים
העברית נמצאת בעלייה מתמדת.
8וחצי בערב — דני ורותי הגיעו(נפגשו
לפני שבועיים, ומאושרים כאילו גילו את
אמריקה) .החלטנו פה-אחד לחכות לחדשות
של תשע מקול־ישראל׳ כשעד אז משדרים
ברקע את גאון וכוורת לחילופין.
9ורבע בערב — לפי החדשות, ד,ל9
כרגיל. חוץ מכמה פיצוצים ופעולה בלבנון
אין חדש. היות שיש לנו עוד זמן פנוי,
אנו עושים סיבוב כדי לקנות ידיעות אחרונות
והעולס הזה האחרון.
10 בערב — איך הם אומרים בפירסומת?
אין חברה שמקרבת את קנדי ובן־גוריון
כמו אל־על (אבל שוב הם מאחרים) .התחלתי
לקשור שיחה עם ישראלי וותיק, יליד
הארץ, שמחכה גם הוא. לא זוכר בדיוק מה
דיברנו, אבל משפט אחד נקלט: כל עוד
תהיה יהדות מצוקה, חומרית או רוחנית,
יגיעו לכאן יהודים.
11 בלילה — המטוס נחת. גונבה שמועה
לאוזנינו שנמצא בו העולה השלוש-מאות-
וחמישים־אלף לכאן.
11 וחצי בלילה — הנה הבן־דוד. אנחנו
העול ם הז ה 2002

מכתבים
ממהרים. יש מסיבה במנהאטן — אי-שם
בשדירה הראשונה, ואיו שום הצדקה שלא
י נגיע ונפגוש את כולם. לילה טוב, ניו־יורק
של אמריקה.
יריב עמית, ניו־יורק

הדרד אל השאול

בתגובה לכתבה ״העמקת הגווייה״
(הנדון, העולס הזה .)2000 איו ספק ש השיטה
של ״שמור לי ואשמור לך״ הנהוגה
במדינה, מאז הקמתה, איפשרה את השכבות
המתעשרות ואת כל הצורים למיניהם.
הם רק פרי השיטה.
אולם באמת יש להיזהר. כי, כידוע, הדרך
לשאול רצופה כוונות טובות.
פירחיה מיזרחי, תל-אביב

מדינת ישראל

על קידוש־השם
ההיסטוריה היהודית רצופה מילחמות על
קידוש־השם: עורך־החדשות אריה נאור
הכתיר את לוחמי אש״ף כ״כנופיות הרצח״,
ואילו הרוב במועצת־האומות־המאוחדות
הכתיר את הציונים, אם יש כאלה, כ״גד
ענים״.
לפני עשרים שנים, בעת מילחמת קוריאה,
•שבועות אחדים אחרי שגורשתי מהקיבוץ,
כקורבן אחת ממילחמות קידוש־השם של

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
לצרכן
לק״ג

בדף ״תשקיף״ (העולם הזה )2000 נכתב :
״סוכם על מינוי דדו כשגריר בוושינגטון.״
האם איו זו פארודיה לאחריתה של קאר־יירה
צבאית מקבילה — זו -של המרשאל
עאמר המצרי?
ראובן כאנא, חיפה

ירקות

אזרחים למען חולים

הליכוד בשירות אש״ף
בטור הליכוד בעיתון הארץ מה־28.12.75
התפרסמו בין השאר, תחת הכותרת האמנה
הפלשתינית — סעיף ,20 הדברים הבאים :
״...טענות הקשר ההיסטורי או הרוחני של
היהודי לפלשתין ...אינן עולות בקנה אחד
עם האמת ההיסטורית ...היהדות כדת אינה
לאומיות ...אין היהודים עם אחד, בעל אופי
עצמי: הם אזרחים במדינות ־שבהן הם
מצויים.״
אני אוכל את כובעי (בלי תיאבון) אם
יסביר לי מי־שהו, באורח הגיוני, מה טעם
מצאה מחלקת הפרופגאנדה של ליכוד בן

אדכס
מסים
שירות־דוב
ה״קולקטיביות הרעיונית״ — עבדתי כעורך־
לילה ביוניימד פרס בתל־אביב, כשתסקידי
היה לתרגם ידיעות שהגיעו בטלטייפ מהמערכת
בניו־יורק. מי שהיה אז מזכיר
מערכת הארץ, מר פינקלשטיין, התלונן
באוזני מנהל סוכנות־הידיעות, אליאב סימון,
על שאגי מספק לעיתונו ידיעות מ״
מילחמת קוריאה ומכתיר את סין כ״סין
העממית״ ,בעוד ־שלדעתו של פינקל־שטיין
היה עלי לכתוב ״סין האדומה״ לפחות,
אם לא ״סין הקומוניסטית״ או ״סין של
מאו־צה־טונג״.
מילחמתו של אריה נאור תסתיים באותה
צורה ואופן שגם בה נסתיימה מילחמתו
•של פיגקלשטיין והשם ״הכנופיות״ ,בלשון־
החושך של אריה נאור — יהיה אחד
מאותם •שמות, שהמילחמה על קידושם
היתה מילחמת בני־חושך בבני־אור. אריה
נאור, למרות שמו• נמנה עם כוחות החושך,
ובכישלונו ניווכח כולנו בעתיד הקרוב, בעזרת
השם•
אדבפ מסיים, ניו־יורק

המטמון מצא גראפולוג

משה ברמי
שירות־חינם
פירסום זה. שירות־חינם לאש״ף? מדוע?
כלום עדיין מוקיעים גורם על־ידי ציטוט
דברים שאין הוא מתכחש להם? האם טרם
הובן שגם הזולת רואה דברים מבעד לזווית
שלו, אם כעיקרון, אם כמהלך טאקטי?
האין באמנה הנ״ל סעיף מתאים יותר לציטוט,
מבחינת הליכוד ועמדותיו? ואם
אין — כלום הכרחי ״לנצל״ רעיון של
מישהו במחלקת התעמולה והפירסומים,
אפילו אם אין הרעיון אפקטיבי דיו?
ורק אגב קטנטן אחד :״הם אזרחים
במדינות שבהן הם מצויים.״ משתמע: אם
הם מצויים בישראל־פלשתין, הם אזרחים
בה. ואם שמה של המדינה מדינת־ישראל,
הרי לפי סעיף ,20 במידה שבה הם מצויים
— בה הם אזרחים.
משח כרמי, ראשון־לציון
העולם הז ה 2002

להלן לוח המחירים
המוסכם
ל ־ 11.1.76־ 1 6 .1 .7 6

פארודיה מקבילה

אנחנו, קבוצת אזרחים הרוצים לשנות
את הגישה הקיימת לחולים כרוניים. לשם
כך הקמנו את אל־חי (אזרחים למען חולים
כרוניים ישישים).
ר השם אל־חי מורכב מראשי תיבות אלה,
ומבטא את הגישה שגם לחולה הכרוני
מזומנים חיים.
מי שנתנסה כמונו, בעבר או בהווה, בטיפול
בבן־מישפחה הולה, ורוצה לסייע
לפעולתנו בניסיונו ובזמנו, או בדרכים אחרות,
והמבין כי כל אחד מאיתנו עלול
להיפגע ביום מן הימים, יכתוב אלינו:
אל־תי, ת.ד ,549 .הוד־השרוו.
אד־חי, הוד־השרון

משרד החקלאות

בתגובה לידיעה ״מחפשים את הגרא־פולוג״(.מדור
טלוויזיה, העולם הזה ,)2000
הריני להבהיר: לפי מיטב ידיעתי, אין
הפניית כיתבי־היד •של המועמדים לגראפו־לוג
דבר שנעשה לאחרונה. זו התפיסה •של
עורכי המישחק בטלוויזיה למן המטמון
השני, כדי למנוע הישנות תופעה של
ז11ס־ 13014נ 1על המסך, כפי •שניראה בתוכנית
הראשונה.
תפיסה זו נראית לי כנכונה, באשר לאו־דווקא
קריטריון הידע והבקיאות בידיעת־הארץ
צריך להנחות בחירת מטמונאים, אלא.
אמות־מידה שונות לגבי התאמתו •של ה־מטמונאי
להופעה מעל״גבי מסך הטלוויזיה.
אין לזה שום קשר ל״עייפות מן התוכנית״
(כפי שצויין אצלכם).
השאלה העומדת ברומו של עולם בהקשרו
של ה״מטמון״ היא, באיזו מידה זוהי
״אטרקציה טלוויזיונית״ או ״עוד תוכנית
יבשה, רדודה ומשעממת.״
הקריטריון הראשון של, התוכנית צריך
להיות ״העברה״ במדיום הטלוויזיוני של
פרשייה בתולדות ההיסטוריה •של ארץ-
ישראל. השאלה היא אם במתכונת חידון
הזמנים והכספים — זה מושג, כי במתכונת
כזו תהליך הקניית ההיסטוריה נדחק.
בסך־הכל יש לברך על המאמצים •שמשקיעים
מעצבי־המישחק, גם־אם לעיתים
התוכנית רדודה. סוף־כל־סוף הציבור יוצא
נשכר מידע נוסף על נופי הארץ ופרשיותיה
ההיסטוריות, שאינם נהירים לרבים.

יעקוב מרקוכיצקי,
מטמונאי (מיל ,).חיפה
(המשך בעמוד )14

עגבניות מעולות
גז ר חצילים ברוב לכן צנון תפוא״ד בתפזורת מהיבול החדש
תפוא״ד ארוזים מהאיפוס
בצל יבש מסוג מעולה מזן כור אלפא
כצל יבש ארוז בשקיות של 2ק״ג

1.00

2.70
2.05
2.05
2.30

תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6
תפוחים גרנד אלכסנדר 0.5
תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים יונתן גודל 5
אגסים ספדונה גודל 5 בננות תפוזים ממינים שונים אשכוליות לימונים

3.80
4.65
4.45
4.80
3.90
3.95
4.25
2.05
1.80
2.90

1.85
1.70
1.85
0.95

פיר 1ח

עופות

פטמים קפואים בשקיות שקופות
גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוף)
גודל ( 2עד• 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג העוף)
תחתון הודו כמגשים
שוקיים הודיות בשקיות
ירביים הודיות

11.00
10.00

9.00
15.00
13.00
14.00

דגים

בקלח צעיר ארוז בשקיות
בקלה פרום אחיד עשוי מדגים שמשקלם
לא פחות מ־ 250 גרם — שקית בחולה

10.50
12.00

הבהלהל 1ה ב
״המראה המוזהב״ — הצעקה האחרונה
באיפור באירופה ובארה״ב — הגיע לישראל
ע״י ״מרי קואנט״.
תחת הכותרת ״הבהלה לזהב״ מציעה
מרי קואנט את צלליות העיניים החדשנשת
״גולד גלוס״ ולאקים חדשניים, המשלימים
את המראה לחורף זה. שני המוצרים
מאופיינים ע״י הבסיס המוזהב המשתלב
עם הגוונים האופנתיים ביותר.
צלליות ״הגולד גלום״ ,המוגשות בשפו
פרת
ונמשחות ביד נמכרות ב־ 19.80ל״י
היחידה. הן מוצעות בגוון ברונזה בוהקת,
ירוק זית מוזהב וכחול־ירוק בוהק.
להשלמת המראה המוזהב מגישה ״מרי
קואנט״ גוונים חדשניים של לאקים כולם
על בסים מוזהב המאופיינים גם בעמידותם
הממושכת. מחיר הלאק 12.35ל״י היחידה.
מראה החורף החדש של מרי קואנט
מעניק זוהר ואלגנטיות למשתמשת בו.

תן טרמפ

לחייל

רביו על דיין :״הוא הולך להפסיד כסף
בדרך הבטוחה ביותר.״

1במסיבה שערכה מערכת
דבר לרגל הוצאתדלאור •של
לכסיקון לביטחודישראל, בעריכת
הכתבים הצבאיים זאג
שי?,ו אי תן וזכר, השתתפו
כל המי־ומי של מערכת־הבינד
חון הישראלית. העיר על כך
יואל מ ר קו ס, איש הארץ:
״זוהי האנציקלופדיה היחידה
בעולם, שהערכים שלה מסתר

התפטרותם של חבריו האלופים
(מיל ).צ כי ז מי ר וי חכעם
(״גאגדי״) ז א כי מתפקידיהם,
היה רעיון: שצביקה יחליף את
גאנדי אצל ראש־הממשלה, ד
גאנדי יחליף את צביקה בסולל־בונה,
ואז יישאר הכל במיש-
פחה.״
1אחד הבודדים שנותרו
במסיבה כימעט עד לסיומה היה

עיתונים !״
! 9לרבץ היה מה לומד
גם בקשר לעיתון שמשה דיין
עתיד להיות עורכו. רבץ חזר
על אימרה של דיין עצמו, מהתקופה
שבה כיהן כשר־חקלאות
בממשלת־ישראל. אמר רבץ :
״דיין כבר אמר שיש שלוש
דרכים להפסיד כסף: בקלפים
— הדרך הקלה, בנשים — ה
יצחק
ובין
לאנשים הנכונים
777 בהנדי
בינלאומי

כרמל
מז ר חי

תיקני ו א עוון לציון
וזנרון יעקב

שהיה אורח הכבוד במסיבת־הקוקטייל שנערכה השבוע, לרגל הופעתו של
״לכסיקון לביטחודישראל״ ,נראה כמי שנהנה מאד לבלות בקרב החבורה
הגדולה של אנשי־ביטחון בעבר ובהווה ועיתונאים. הוא הירבה לשוחח עם כל אחד מהנוכחים, וחיה בין
הבודדים, שנשארו במסיבה עד תומה, אחרי שרוב האורחים עזבו. בתמונה נראה רביו, כשמאחוריו,
מימין, הרמטכ״ל מוטה גור, ולידו ראש לישכתו, אלי מיזרחי. מימין: העיתונאי איתן הבר, משלב זרועות.

בכים במסיבת״קוקטייל.״ שמע
זאת אורי דן, איש מעריב,
והוסיף משלו :״זה רק מוכיח
שלא כל ערך הוא גם נכס.״
91 באותה מסיבה נכח גם
שר־הביטתון, שינזעץ פרס.
״מה תשתה?״ שאלו אותו מארחיו׳
אבל פרם סירב לשתות.
לבסוף, כשהפצירו בו, נכנע:
״טוב, אני אקח כוסית קוניאק.״
אלא שאז הסתבר שמארגני החגיגה
שכחו להביא בקבוקי-
קוניאק למסיבה. פרס נשאר
צמא.
! 9לאלוף (מיל ).ישעיהו
גגיש, ששמע באותו ערב על

עמי מור

ראש־הממשלה, יצחק רכין,
ששפע הערות לכל עבר. כש הבחין
בפזמונאי דידי מנוסי,
העיר לעומתו :״אני מצטער
שהמצנאט שלך לא נבחר.״
דידי הבין את ההערה הסר־קאסטית.
שבועות אחדים קודם
לכן ביקר דידי בטורו את
ראש־הממשלה, על ׳שהתייצב בגלוי
למען בחירתו של יוסף
אלמוגי כיו״ר הסוכנות, מבלי
לתת סיכוי לאריה דולצ׳ין.
רבין קיבל את הביקורת כאילו
דולצ׳ין, שערב קודם־לכן נכשל
בבחירות, הוא המצנאט של
דידי, השיב דידי לרבין :״או !
מסתבר שאתה בבל זאת קורא

דייל ״אל״על״ ,הצליח להפתיע את ידידיו
חרבים כשהזמין אותם לפתיחת תערוכת ציוריו
הראשונה בתל״אביב. ראשינת המברכות את עמי חיתה פינצ׳י, אשתו
היפהפייה שחיבקה אותו (משמאל) .אחרים שבירכו היו אלוף אברהם

דרך הנעימה, ובחקלאות — הדרך
הבטוחה. מסתבר שיש גם
דרך רביעית, הבטוחה ביותר
— עיתונות.״ הגיב אחד הנוכחים
:״נכון, אבל כאן הוא לא
יפסיד כסף שלו.״
91 אורי דן הוא חסיד
מושבע של אלוף (מיל ).ארי אל
(״אריק״) שרון, ואף שר
לו שירי-הלל בספרו ראש גשר.
משנשאל דן מדוע לא השתתף
אריק במסיבת־הקוקטייל לרגל
הוצאת הלכסיקון, השיב :״אריק
הוא ילד־טוב-ירושלים. הוא
לא אוהב מסיבות־ראווה כאלה.״
! 9עוד סיפר דן, כי ב־

אחד הימים השבוע, אחרי שנודע
על הוצאת עיתונו החדש
של משה דיין, החליט למתוח
את העורך שלו. הוא ניגש אליו
ואמר לו :״משה דייו צילצל
אלי הבוקר. אולי יש לך מושג
מה הוא רוצה ממני ז״
11 עם צאת סיפרו שלוס,
עדיין שקוע אריה (״לובה״)
אליאב בחקירות דתיות ומיסטיות.
בין השאר גילה לובה כי
בגימטריה, המילה ״שלום״
( )376 שווה למלים ״זהו משיח״ ז

1על חוויותיו בעת פעילותו
הארוכה למען פק״פ ומק״י
סיפר שמואל מיקוניס. פעם
התווכח במוסקבה עם עורך העיתון
הספרותי־פוליטי ליטר־טורניה
גאזטה. אחרי ששמע את
דיברי העורך, קרא מיקוניס:
״אתה האנטי־שמי הגרוע ביותר
שנתקלתי בו אי-פעם בברית־המועצות!״
השיב העורך בתמיהה
:״מה פי תאום 1אני עצמי
יהודי!״ אולם הקומוניסט האנטישמי
ביותר, לדעת מיקד
ניס, הוא דווקא מנהיג הקומוניסטים
הסוריים, חאליל כ־אגדאש
.״הוא לא יודע שאת
המיפלגה שלו הקימו יהודים.
שלחנו כמה בחורים מהארץ,
חברי פק״פ, לדמשק, והם הקימו
שם את המיפלגה הקומוניסטית
הסורית.״
! 9כעת, כשמדברים על
האפשרות שח״כ אכא אכן |
יצטרף לממשלה כשר־בלי־ת
ואולי אף יתמנה כסגן־ראש-
הממשלה בממשלת רבץ, נזכר
אחד מקציני־הביטחזן, שליוו
את אבא אבן בסיור בארצות־הברית
כשהיה עדיין שד־החוץ, ז
בסיפור פיקאנטי. פעם, טוען
האיש, נקבעת פגישה לשגריר
ישראל דאז, יצחק רבץ, עם
אבא אבן בניו-יורק, ואבן נתן
לרביו להמתין לו למעלה מש־לושודריבעי-שעה.
אז ביקש
מהמזכירה להכניס אליו את השגריר,
אך רבין המתין שלו-
שת־ריבעי־שעה נוספים, לפני
שנכנס אל שר־החוץ.

! 9עם היבחר ח״כ יוסן*
אלמוגי כיו״ר הנהלת הסוכנות,
בירך אותו יו״ר הוועד ה
פועל
הציוני, ח״כ יצחק נדון, ז
בציטוט פסוק מהתנ״ך. נבון
הישווה את מעמד אלמוגי ב־

(״אברשה״) טמיר, שבא בחברת ידידתו, דיילת ״אל־על״ לשעבר אמירה
תמיר (באמצע) ,והשחקן אילי גורליצקי, שבא בחברת אשתו, הרקדנית
רותי לרמן (משמאל) .השניים חזרו זח״עתח מסיבוב־חופעות בארצות־חברית
נמיסגרת הפסטיבל החסידי, ומצפים ללידת תינוקם הראשון.
העול ם הז ה 2002

חווו! 10ו פ
אנשים סוכנות לפרשה התנכ״ית של
יוסף ואחיו, ואמר :״נכתב :
,ויזרקו את יוסף אל הבור, והבור
ריק אין בו מים. פירוש
רש״י: מים איו בו — אבל
נחשים ועקרבים יש בו/.׳/
1המסיק דני יצחקי
רצה לשוות לבכורה של ההצגה
מי מפחד מנישואין, בה מש תתפת
גם מנדי רייס־דיוויש
שאולי, מעטה של זוהר, והזמין
אל הבכורה החגיגית גם את
אלוף (מיל ).עזר וייצמן. לתדהמתו
החזיר עזר את ההזמנה,
הודה לו באדיבות, ואמר :״אני
לא כמו כל חברי־הכנסת. כשארצה
ללכת להצגה, אני אקנה
כרטיס לבד.״
לח״ב עקיבא נוף ולאשתו,
העיתונאית מידה
ויינגרטן, שהפכו הורים מאושרים
בשבוע שעבר, כשנולדה
להם בת, היתה בעייה.
הם לא ידעו איזה שם להעניק
לתינוקת. אחת האחיות בבית
החולים תל־השומר, שם שכבה
מידה, הציעה את השם: איזבל,
כשם השיר שפירסם את עקיבא
נוף כזמר. לאחד ממתנגדיו של
נוף היתד, הצעה מעשית יותר.
הוא אמר :״למה שלא יקרא
לבתו שמואלה, או תמירה?״
1כשביקר שר החוץ ה
קצין,
בחר כנראה בסכום הנמוך
יותר.
81 במסיבה שהתקיימה בביתם
של העיתונאית מידית
שם־אור ובעלה הזמר צכי־קח
פיק, לרגל שובו של זה
האחרון מארצות־הברית, נשאל
אחד האורחים, שדרן־השלום
אייכי נתן, מדוע אינו מתחתן,
השיב אייבי :״האשה שאני
מחפש מוכרחה להיות עם
כל-כך הרבה מעלות, שאם כבר
יש לה כל המעלות האלה, היא
לא צריכה אותי. ואם היא בכל
זאת תרצה אותי, סימן שהיא
קצת משוגעת, ואם היא קצת
משוגעת, אז אני לא צריך
אותה.״
! 8באותה מסיבה הוזכר גם
מי שהיה ראש היחידה, רב־סרן
כני שליט, שעזב בינתיים
את צה״ל והתגייס לצבא הש וודי.
שליט התפרסם בשעתו כאשר
סירבו השילטונות לרשום
את ילדיו כיהודים, משום שאשתו
נוצריה. חיילי היחידה
ידעו לספר כי שליט טען שקרוי
אינו נורמלי, והמליץ לשלוח
אותו לטיפול פסיכיאטרי. מאז,
כך אמרו, דבק בקרוי תסביך-
רדיפה, והוא טען כאילו הש״ב
רודף אותו.
׳ 8למנהל האמנותי של תי-

אין מקום לדאגה אישית מיוחדת: הבעייתיות של הנושאים המטרידים
אותך, אופיינית לכל בני מזל טלה בשנה הקרובה. כוכב שבתאי, המסמל
את הקוטב הפאסיבי, מקרין בתקופה זו על מזל טלד״ המצטיין בפעילות.
זו הסיבה לסחבת שבעניינך. התאזר בסבלנות, רק אז תזכה בפרי למאמציך.

חומר השקט והרגישות המיוחדת שלך לגבי נשים, נובעים השבוע כתוצאה
מהקרנת הירח על מזל שור. תיווכח כי השבוע תוכל להינות יותר בעזרת
חושיך: ביקור בתערוכה, האזנה למוסיקה טובה יופיעו לפניך במימד חדש.
בנות מזל שור ימצאו עצמן בתחילת השבוע רגישות יותר לחיזורים.

י1 2ליא> -
20 ביוני

מחכה לך סוף שבוע מעניין, גדוש פעילות חברתית, ואירוח ידידים
בבית. אל תגלח שמחה מופרזת מההכנסה הכספית הצפויה לך. רכושן
נתון בסכנה, ונזק חומרי עלול להעיב עליך. לכן, הישמר מהפתעות.
גלי זהירות ביום שישי בכל הקשור בידייך — מעשה פזיז עלול להזיק.

יחסיך עם בני משפחתך עשויים להעסיק אותך עד מעל לראש. התייחסותך
המוגברת לביתך עלולה להתנקם בך במקום עבודתך. היכון לנזיפות
או הערות לא נעימות מצד הבוס. בתיבת־הדואר שלך אתה עלול למצוא
מכתב התראה שלא ישמח. הסובלים ממחלה כרונית ד,זד,רו מאד השבוע.

אויס

הפתעה נעימה צפויה לו בסוף השבוע. יום שלישי הוא היום המתאים
לבילויים. תוכניותיו יזכו להגשמה מלאה, והרעיונות הטובים שהתלבטת
כיצד להגיע אליהם, יבואו אליך במפתיע. זאת תקופה טובה להימורים.
המזל עשוי להאיר לך פנים, אך אל תגזים בהשקעות. בת אריה לבשי לבן.

הישמרי ביחסייך האינטימיים עימו, אם אינן נשואה לו ואם לא
תיכננתם ילד לעתיד הקרוב. הפעילות הפוריה שלך עלולה להעמידך
במצב מבין אם לא תשמרי על קור רוחן בשעת התרגשות. תמצאו
שאתם רגישים במיוחד השבוע לגבי דברים שבכנות וביושר. לציידים
בני מזל בתולה זו העונה בה״א הידיעה למסעות עליזים ומוצלחים.

{111111
21באו גו ס ט —
? 2ג סנ ״ טמגר

0ז>ו>.ז.ני1זד^13

| |11 1*1 ׳ ¥1 *11111י !] 1י התבלטה בשבועות האחרונים ב־איבתה
הקיצונית לכל מה שריח
41 # 1 \ 11 1111
״שמאלנות״ נודף ממנו. אבל עובדה זו לא הפריעה לה להרים
באירוע פומבי כוסית עם המשורר יבי, שמאלן מובהק, מסוג
אותם האנשים שמהם נרתעת כל־בך הח״בית ומדביקה להם תוויות.

אוסטרי ג׳וזן! בלקה באילת,
התלונן בפני ראש-העיר גדי
כץ על מזג־ד,אוויר, ואמר :
״חשבתי שבאילת חם, ואני רואה
שקד כמו בירושלים.״ גדי
לא נשאר חייב, השיב לו :״אני
אזמין עבורך לסחר מזג־אוויר
יפה.״ רצה המיקרה ולמחרת
התבהרו השמיים, ומזג־ד,אוויר
השתפר. מייד טילפן שר־החוץ
לראש־העיר, ואמר לו :״לא
ידעתי שיש לכם בעירייה מנגנון
מייוחד לכיוון מזג-האוויר.״
8 :במסיבה שקיימו חיילי
היחידה לפסיכולוגיה צבאית,
שבה שירת בשעתו הפילוסוף
ד״ר מוטה קרוי, גילה אחד
הקצינים מניין היה לד״ר קרוי
כסף כדי לתגר לאוסטרליה. סיפר
הקצין :״יום אחד בא אלי
קרוי וסיפר לי כי המיליונר
האגדי חווארד יה, שהוא כידוע
מחסידיה של הסופרת אין
ראנד, שגם קרוי נמנה עם
מעריציה, הציע לו סך של
300,000 דולר בתנאי שיטיף לסוציאליזם,
כדי שהכלכלה העולמית
תתמוטט לפני שנת
,1984 או 20,000 דולר כדי
שישתוק״ .קרוי, כך אמר ה-

אטרון הנימה, הבמאי יוסי
יזרעאלי, שיטות־עבודד, מעניינות.
יזרעאלי, שביים את
מחזהו של פראנץ קפקא
הטירה, הורה לשחקנים אלכ סנדר
(״אלכם״) פלג, יצחק
שילה וכרוך דויד ללמוד
לסרוג. השלושה לקחו את העניין
ברצינות, החליטו ללמד
סריגה גס את שני המשתתפים
האחרים במחזה, אליעזר
יונג ויצחק קלוגד. לאחר
התייעצות בין השחקנים־הסר-
גנים, הוחלט לא לבזבז את
הצמר, כי-אם לסרוג אפודות
דרויאנוב
ליעל פרדו, המשתתפות בהצגה.

כל מה שקורה לך עכשיו הוא התחלה של פעילות לטווח ארוך מאוד.
ייתכן ואינך מבחין בכך, אבל גם הדברים הסמויים וד,נעלמים מעיניך
יתגלו לך בבוא הזמן כבעלי משמעויות מיוחדות. מכתב שאת ממתינה
לו מתעכב בדרך, אבל את יכולה להתנחם בעובדה שהוא נכתב.

אתה נמצא במצב של אירגון מחודש של אישיותך. עליך להעריך מחדש
את יחסיו עם הסובבים אותך. אתה חייב להחליט שלא לפגוע באישיות
אהובה עליך. תקופה נהדרת לפעילות אמנותית. כדאי לך לרוץ לצלם
הקרזב שיכין לך סידרת פורטרטים. תווכחי לדעת שאישיותו תשתקף
מהצילומים שתעשי השבוע יותר מכל תקופה אחרת בימי חייך.

25גמב די ב ד -
הי ב ד * מ! ד

הספרים שאתה עומד לקנות יגבירו פעילותן הרוחנית. תוכל להגביר
את הנאתך האסתטית בכל התחומים. יצר ההתנצחות שלך יעודן במידה
רבה השבוע, ותופתע מכן שאינן מהיר־חימה. זה הזמן המתאים ביותר
עבורן לצאת לטיולים או לנופש. אפילו אם אינן זקוק להבראה, תוכל
ליהנות מטיול מרענן באוויר החופשי. יש להיזהר מאד מהצטננות.

אם יהיו לך הפתעות השבוע, הן יהיו כולן הפתעות טובות. הממונים עליך
תולים בך תקוות — אל תאכזב אותם. השתדל להוכיח את אחריותך
ואת כשרונותיו והדבר לא ייעלם מעיניהם. נהג ביד רכה יותר עם בת־זוגך.
נטייתך לכבול את מאווייה העצמאיים עלולה להביא להתנגשות.
הנח לה להגשים את משאלותיה, בסופו של דבר תצא גם אתה נשכר מזה.

וטובה

8בתוכניודהבידוו החדשה
לטלוויזיה, שאותה ספיקה
אחרונה דיין, הסתבר כי
שלוש הנשים המרכזיות שהשתתפו
בתוכנית נמצאות בהריון:
אה,רונה עצמה, שהיא אם לבתה
בת השלוש, עמליה, הזמרת
ג ׳וזי כץ, שהיא אם לילד
בן שנה בשם כן, והזמרת
חווה אלכרשטיין, שבניגוד
לשתיים האחרונות היה הר יונה
בולט מאד והיא כבר
אם למאירה בת הארבע.

הבררנות תהיה התכונה הבולטת שלך השבוע. תהיה בררן גם בידידים
שתרצה להימצא בחברתם וגם בקשר לקניותיך. יכול להיות שאת תהיי
האחת שתצטרכי לסייע למישהו בקבלת החלטות גורליות. בעבודתך את
עלולה למצוא את עצמך תחת שבט הביקורת. תהיה חייב לעמוד במיבחן
בו יהיה עליך להוכיח את עצמך. אל תהססי לבקש עזרה באם תצטרכי.
לקראת סוף השבוע יתחדדו יחסין עם בן־זוגן. תמצא את עצמן במצב
של מתח ובנטייה יוצאת״דו&ן לתוקפנות. היכרות בלתי צפויה לא
תעסיק אותן זמן רב. היא תהיה קצרה, מסקרנת, טעונת־מתח, אן
חולפת. אל תצפה להכנסה מיידית מעבודה נוספת, אתה עשוי להתאכזב
בתחום זה. חמנעו מפעילות גופנית מיותרת. אפילו בשעה שאתם
רוקדים נשקפת לכם סכנת פגיעה. כדאי להישאר עתה יותר בבית.

8023038

מכתבים
(המשך מעמוד )11

נייטראליות פוליטלונ?
שמחתי לקרוא את תשובת ד,מערכת
למיכתבה של אורלי שם־טוב מקיריית־חיים
(העולם הזה ,)1998 בנושא סיקורה
העיתונאי *של ההתנחלות בסבסטיה, ולהי־וודע
•ששלחתם חבר־מערכת האוהד את ה התנחלויות
(היינו את גוש־אמונים) לסקר
אותה — מתוך כוונה ״לגוון את העיתון״.
זכינו שהדברים ייאמרו במפורש ויהיו
גלויים לכל: העולם הזה משתלב יפה בפולקלור
הפוליטי הי״שראלי, בו ״מיפלגות
הפועלים״ נמצאות בימין• ,שינוי אומר ריאקציה,
ו״ללא משוא־פגים״ פירושו נייט־ראליות
פוליטית מוגת־לב.
דניאל ליבנט, אמסטרדם
• העולם הזה לא היה נייטראלי בהבעת
דעתו על ההתנהלות בסבסטיה, אולם
הוא סבור כי הדיווח העובדתי על כל
אירוע חייב להיות אובייקטיבי ככל האפשר.

המכסיקוריוז
של אצ׳וודיה

000/0והצ מד ה ב

ג חל ת
להורים של 40,000
החוסכים ב״גחלת׳
אין בעיות שכר לימוד
בתיכון וגבוה. הורים,
הסירו דאגה זו
מראשיכם,
תנו ל״גדולת לדאוג
לחינוך ילדיכם!

למען הילד חיסנו ב,,גמלוני

גמול חסכון לחינוך תיכון וגבוה
מיסודה של עירית תל־אביב־יפו
ההרשמה בלשכות המודיעין העירוניות וב״נמלמ״אלנבי ו$

לקראת סוף שנת 75׳ החלטתי לעשות
חשבון קצר עם ידידתנו מכסיקו ונשיאה
אצ׳ווריה או, יותר נכון, עם ידידיו אצ׳ווריה
ומדינתו מכסיקו, כפי שזה משתקף אצלי
מתוך עקומת־היחסים שבין מכסיקו וישראל
עד עתה. ובכן:
בהתחלה הזוהרת, כשהגיע אלינו אצ ׳-
ווריד, באותו ביקור ממלכתי מרשים, עם
הפמלייה שלו בת 120 אי־ש — על הרקע
המדכא של הידרדרות יחסי ישראל עם כל
העולם — ובמייוחד לאחר שרקד הורהציונית סוערת עם צמרת הממשל הציוני
•שלנו, החלטתי •שמוכרחים לרשום מייד את
אצ׳ווריה בספר־הזהב הציוני, ואת כיכר־ציון
בירושלים צריכים להחליף מייד לכיכר
מכסי־ציונווריה.
אבל לא עבר הרבה זמן והתברר לי,
לצערי• ,שהמכסי־ציוני־סוציאליסט אצ׳ווריה
החליף לפתע, כמו זיקית, את העור התכלת־לבן
שהיה לו בישראל, בציבעי הירוק־אדום
וכל השאר של הגוש הערבי־אסיאני־אפרי־קאי־סובייטי,
וזאת כאשר לא התבייש לת־החלטות
האנטי־ציוניות בעצרת או״ם.
כעסתי עליו מאד, ואז החלטתי שאם כך,
אז לא עוד אצ׳ווריה יהיה שמו בישראל,
כי־אם אל־שאברייה.
אבל היום, לאחר ההתפייסות המכסי־קראקוזית
הנהדרת בין יגאל אלון ושר־החוץ
המכסיקאי רבאסה, שבה קברו יחד
באופן חגיגי וסופי לגמרי את כל ההש מצות
האנטי־ציוניות, רק כדי שיקומו לתחייה
כעבור שבוע ליום אחד בלבד, לצורך
עוד איזו הצבעה אנטי־ציונית אחת ודי1
ואחרי שיגאל אלון הודיע לנו שבעצם,
הפעם הנשיא אצ׳ווריה באמת איננו אשם,
וכל הביזיון איננו אלא תוצאה מאיזה
מחדלון קטן בתיקשורת הפנימית של מיש־רד־החוץ
שלנו; ואחרי שבסוף (או אולי
עוד לא בסוף) נאלץ שר־החוץ המכסיקאי
להתפטר, כתוצאה מן הסקנדאל הציוני,
נאלצתי להגיע למסקנה שכל הגדנדה ה־מכסיקאית־ישראלית
המשוגעת הזו איננה
אלא מכסיקוריוז אחד גדול, וחסל.
ולכן׳ כתוצאה ישירה מכך החלטתי סופית׳
לעת־עתה, שבזאת נסגר, ננעל ונקבר
החשבון הציוני שלי עם מכסיקו־אצ׳ווריה,
וזאת, כמובן, עד לחילוף־הצבעים הבא של
הזיקית המכסיקאית.
גיל דגני, גיבעתייס

טעות זעודס צודקת
1ובמלוא המרץ• נעבור זמן־מה יצאה מן
|הבית. שבו מצוי מישרד־להיכרדיית. צעירה
]בלונדית. ובעיקביתיה — נעביר •דקוה
)אחדות — גבר בגיל־מעידה.
העולם הזה 1996
נירה צופרי, טבריה
היום, יכל אחד מכיר אותן. החלנטינר, פי
היחה צריכה להיות אוניית־המיבחן שתעבור
בתעלת־סואץ אחרי.הסכם־ההסרה.
.אבל הוחזרה באמצע הדרך אחו״׳ישזלת־
:גלה. כי:.היא בבעלות ישראלית. הבעלות
העולם הזה 1999
יצחק שביט, נתניה
העו ל ם הז ה 2002

במדינה

מה מקבלים
מהקבלן?

העם
ילכבותאתה אור
בפעםה שנייה בדיחודדחזוועה הפכו שוב
אוסנה בחברה
הישראלית
״האחרון שעוזב את המדינה — שיכבה
את האור בלוד!״ היתד. אחת מבדיחות־הזוועה
שהציפו את הארץ בימי המיתון ה!
קשים של ישנת .1967 סוציולוגים שניסו אז
להסביר את תפוצתן הרחבה ״סל הבדיחות
המקאבריות, הגדירו אותן כמנגנון־הגנה
של האני הכללי, מפני הלחצים הכלכליים,
החברתיים והמדיניים.
לאחרונה נראה כי מנגנון זה החל פועל
שוב. בדיחות־הזוועה על מצבה של המדינה
הפכו שוב פופולאריות ביותר. האחרונה
שבהן סיפרה על אנגלי שנפגש עם
ישראלי, והתוודה באוזניו :״שמע, מצבה
של אנגליה חמור לא פחות ממצבה של
ישראל, ובכל־זאת אני מקנא בכם!״
״מדוע ז״ היקשה הישראלי.
השיב האנגלי :״מפני שאצלכם לפחות
רואים כבר את הסוף נ״

דיעות
״לא ל שנו ת ! ל הו סי ף !״
בשעת ארוחודהבוקר
בירושדיב גיסה אבי 242
הצעת־החלטה חדשה

הבשורה שבפי האנגלי, בעל העיניים
האפורות והגבות הסבוכות, היתה אחת,
והוא חזר עליה באנגלית ובערבית :״אל
] תנעלו את השער — פיתחו אותו לתו*

הוא השמיע אותה בעמאן, בקאהיר, ב!

דמשק, בשכם ובירושלים המיזרחית.
ף נגד אלימות והתנהלות. הלורד
קאראדון, אבי החלטת מועצת־הביטחון

לורד קאראדון
״אל תנעלו את השער !״
,242 היה מוכן לתרגם את העצה הכללית
להצעה מעשית :״לא לשנות — להוסיף !״
הסביר מי שהיה מושל מחוז: שכם לפני
40 שנה :״אם אתם (הערבים) תנסו לשנות
את החלטת מועצת־הביטחון ,242 תזמינו
וטו אמריקאי, התנגדות ישראלית מוחלטת
וקיפאון. אבל אם תשאירו את ההחלטה
כמות־שהיא, ותוסיפו עליה תוספת ש תאשר
את זכויות הפלסטינים — יתקבל
הדבר בהסכמה מירבית, וגם האנשים הסבירים
בישראל יקבלו זאת.״
בשיבתו ליד שולחן ארוחת־הבוקר ב־ינזק״א
שבמיזרח ירושלים, זרק המנסח
הוותיק, תוו כמה דקות, על הנייר הצעת־החלטה
לדוגמה:
״מועצת־הביטחון של האומות המאוחדות

״ בהאמינה בעקרונות שפורטו ב־
(המשך בעמוד )16
העו ל ט הזה 2002

ב ״ א מ די קן בנ ק
חוזה קליין׳ בעל ״בנק למיטחר קונטיננטל״ בשווייץ, לשעבר ״בנק סוויס־ישראל״
,מכר את ״אמריקן בנק אנד טראסט קומפני״ לקבועה הבנקאים היהודיים
מארגנטינה, דראיבאר. קבועה זו קנתה גם את השלוחה הישראלית של ״קמטי-
ננטל״ ,״בנק טוויט״ישראל״ בשדרות רוטשילד בתל״אביב (״העולם הזה״ .)2001
הבנק האמריקאי נחשב כפנינה בממלכת הנבטים של ״קונטיננטל״ ,שהחזיק
בכמחעית חמניות בו. הבנק מנוהל ונשלט על־ידי בעלי המחעית השנייה, והם פילים

41.78 דרא£אדדאס 0

^זזחחה
קלוצניק׳ אברהם פיינברג׳ סול קיטאי ואברהם בים, ראש״עיריית ניו־יורק
ביום. מאזנו היה, לסוף 275 1974 מיליון דולר. לבנק חמישה סניפים בניו-יורק, מהם
המרכזי בשדירה החמישית וסניף מיוחד בוול״סטריט.
מבירת הבנקים הללו על״ידי קליין נובעת מקשיי הנזילות של בנק״האם, בגלל
הפסדים כבדים בעיסקי מתכות וכן בהלוואות למישפחת רובינזון.

הנחלת בנק לאומי החליטה למנות
חוקר מייוחד, אשר יחקור את מידת
אחריותו של מרדכי גינצבורג להפסד
בסך 2.2מיליון ל״י, העלול להיגרם לבנק•
גינצבורג הוא אחד ממנהלי״הסניפים
הוותיקים של הבנק, ומזה שנים הוא
מנהל את סניף בנק לאומי שבמלון דן
בתל־אביב. זהו אותו סניף, שבו צבר קב-
לו״העפר הנמלט, עמירם וייסברג (העולם
הזה ,)2001 משיכות״יתר וערבויות בנקאיות
שאין כל סיכוי כי יוחזרו אי-פעם
לבנק.
החקירה נגד גינצבורג לא תתנהל סביב
השאלה, כיצד הצליח עמירם וייסברג להוליך
אותו שולל. סביר יותר להניח שהחשדות
המועלים נגד גינצבורג הם, שהוא
איפשר לכסות המחאות ללא-כיסוי של
וייסברג, והעניק לו ערבויות מעבר למותר,
משום שחיו לו טובות״הנאח אישיות
מכך. אילו היה גינצבורג עובד-מדינה, ניתן
היה לראות בכך לקיחת־שוחד. בתור
עובד של מוסד פרטי במו בנק, יכולה
להיות בכך מעילה-באמון.
מסתבר כי עוד בימים שבהם שיגשגו
עסקיו של הקבלן הצעיר, נתקיימו יח-

איר מוכרים את
כיב שתה רו
מישרד־המיסחר״והתעשייה כמוהו כזח
של סין של ימי הבוקסרים. לבל גנרל יש
אחוזה משלו, והוא עושה נ ח כבתוך שלו,
מבלי להתחשב במעשי האחרים.
למשל, עיסקי ייבוא הבשר• במישרד־המיסחר״והתעשייח
קיים מרכז לסחר,
המרכז את בל הייבוא של מיצרכי מזון.
על מרכז זה ממונה עודד ארז׳ המטפל
גם בייבוא בשר קפוא.
אבל בייבוא כבשים או כבד קפוא, או
לשונות וחלקי־פנים, מטפלת מחלקה אחרת
במישרד-המיסחר-והתעשייה, ובראשה
עומד עזרא ששון. מרכז הסחר של
ארז מכניס שיטות חדישות ויעילות ליבוא
הבשר, חוסך למדינה עשרות מיליוני
דולרים. כך, למשל, חתם סגנו של
ארז, יהושוע לאור׳ על חוזה לייבוא
150 טון בשר קפוא מגרמניה, חקפיד
לקחת ערבות ביצוע של כמיליון לירות.
עתה משהודיעו הגרמנים על אי״יבולתם
לעמוד בתנאים, הודיעם לאור כי יגבה
את הערבות שהפקידו.
אולם בממלכת הכבשים והכבד הקפוא,
שוררים הפקרות ונוהלי ימי-הבי-
ניים. המיכרזים המוצאים נכתבים על-
ידי בורים, וגורמים תביעות מישפטיות
ובג״צים לרוב, בחוגי הענף רבים הרינונים,
על שחלק מן המכרזים נתפר למען
יבואנים מסויימים.
רק לפני חצי-שנה זבה ״המשביר המרכזי״
במיכרז לייבוא 250 טון כבש מאוסטרליה,
וחברת ״אשור״ הפסידה את ה-
מיברז, והלכה לבג״ץ על ניסוחו הלקוי.
בימים אלה הוצא שוב מברז לייבוא 400
טון כנשים בתחילת אפריל. נוסח המיב-
רז קבע, בי יש להגיש הצעות לייבוא
טלאים ; אחר-כך נמחקה המילה ״טלאים״״
,ובמקומה נכתבה המילה ״כבשים״
— אולם המשקל של עד 10 קילו
נשאר. מן המיברז לא ברור למה הכוונה
במשקל: לכבש כולו, לרבעים שלו ז
כל המבין בענף יודע, כי אין בנמצא
כבש שמישקלו פחות מעשרה קילוגרם.
בל המבין בענף יודע כי מיכרז צריך לק בוע
/ראשית, שיביאו רק טלאים שבשרם
רך, ולא כבשים. שנית, יש לרשום בי
הכוונה לטלאים נקבות בלבד, שכן הזכרים
מדיפים ריח והישראלים אינם אוהבים
זאת• שלישית, יש לרשום את הזן
של הטלה הרצוי, שכן יש הבדלי טעם
בין זן לזן•
אולם הממונים על המיכרזים במישרד-

המיסחר־וחתעשייח אינם יודעים כל זאת.
התוצאה: מביאים לארץ, נמיכרזים שתם
מוציאים, סחורה גרועה, כבשים בוגרים
שבשרם קשה.
כיצד מגיעים לשוק טלאים טובים ז
חלק — מן הגידולים המקומיים, אולם
הנוקדים מוכרים ביוקר, ומחיר קילו טלה
מקומי מגיע ל 40-לירות. כיוון שנלחץ
הנוקדים הישראליים מרשה הממשלה
להוציא מיברזים רק פעמים אחדות נשנה,
מוצאים היבואנים ערבי מן השטחים,
מביאים את הטלאים על שמו.
רק לאחרונה הביאו על שם בנו של
ראש־עיריית חברון, ג׳עברי׳ 40 טון טלאים•
הוא קיבל 50 אלף לירות תמורת
מתן שמו, וחטלאים חגיעו ישירות ל-
איטליזים יהודיים. טלאים אלה, מחירם
פחות מ־ 1000 דולר הטון, והם נמכרו
לאיטליז ב 22-עד 24 לירות הקילו לערך.
היבואן עשה רווח נקי של 10 לירות
לקילו, או 4מיליון לירות על כל חעיס-
קה, ועוד מבר טלאים בזול לאיטליזים —
שהרוויחו סכום דומה.

ען וני־הד־ן זהחגוות הממשיתיות דין־וחשבון שהגיש יושב־ראש הוועדה
לפיזור החברות הממשלתיות בין עורכי-
הדין, השופט משה נכט׳ מורח על שיפור
ניכר במצב. לפני כינון הועדה ייצג
עורך־דין אחד 17 חברות, עורך-דין אחר
ייצג 15 חברות, עוד אחד ייצג 11 חברות,
ארבעה ייצגו 8חברות כל אחד, שלושה
ייצגו 5חברות כל אחד, שניים ייצגו 4
חברות כל אחד ושלישה ייצגו 3חברות כל
אחד.
עכשיו, המכסימום הוא חמישה עורכי
דין המייצגים 3חברות כל אחד, ועוד
שמונה עורכי-דין עם 2חברות כל אחד.
בימים אלה נכנס לתוקפו חוק-החברות-
הממשלתיות, הקובע בי בל מינוי של
יועץ מישפטי לחברה ממשלתית, טעון אישור
רשות־החברות־הממשלתיות. החוק
קובע גם כי חבר־כנסת לא יובל להיות
יועץ מישפטי של חברה ממשלתית, או
שותף או בעל עניין בתאגיד שהוא יועץ
מישפטי של חברה ממשלתית.

מנהל גינצבורג
הכל במישפוזה
סים הדוקים בינו לבין מנהל הסניף
שדרכו ניהל את עסקיו. נראה כי עמירם
פיצה את גינצבורג על נדיבותו חרבה בשירותים
הבנקאיים שהעניק לחברתו.
כך, למשל, חיה גינצבורג סועד בקביעות
על חשבונו של וייסברג. וייסברג היה
שולח לו מתנות יפות לחגים. אלה לא
היו רק סלי משקאות־חריפים יקרים,,
אלא גם מערכת־סטריאו יקרה, שאחד
מעובדי חברתו של וייסברג התקין במו־ידיו
בדירתו של גינצבורג. בשנתיים האחרונות
יצא גינצבורג מיספר פעמים לחופשות
בחו״ל. החוקר שמינה בנק לאומי
יצטרך לבדוק, אם נסיעות אלה לא חיו
על חשבונו של וייסברג.
הטענה העיקרית נגד וייסברג מושמעת
מפי נושים אחרים של הקבלן שברח.
אלה טוענים כי מנחל סניף־הבנק היח
צריך לדעת את מצבה הפינאנסי האמיתי
של חברת הבנייה והפיתוח של וייסברג.
מצב חשבון החברה בבנק העיד על כך.
אולם מנהל הסניף פעל להרגיע את הנושים,
שהיו פונים אליו עם צ׳קים שחזרו
מבלי שנפרעו. אילולא הוא, טענו כמה
מהנושים, היו הם פועלים בבר מזמן
למנות כונס-נכסים לחברתו של וייסברג,
ולהוציא נגדו צו״עיכוב־יציאח מהארץ.
העובדה שחתנו של גינצבורג, עורך-
הדין הצעיר נחום פיינברג׳ הפך בעל
זבות-חתימה בחברתו של וייסברג, תשמש
גם היא נושא לחקירה. ככל חנראה,
לא הפך החתן שותפו של וייסברג. זכות
החתימה השנייה הוענקה לו, כדי שאפשר
יהיה לדחות את הנושים ולטעון כי
אי-אפשר לשלם לחם צ׳קים, מפני שחסרה
חתימה שנייה על חצ׳ק.
האם היה לגינצבורג חלק בהסדר זח ז
דבר זה יתברר רק בסיום החקירה, שתברר
אם אומנם פעל מנהל״הסניף בניגוד
לאינטרסים של הבנק שאותו ייצג.

י1 . 11

נ 15 !11 1011 11 11411-1 -..י

במדינה

האזינו!!
ביום שישי ה־16,1.76
בשעה 17.05

בגלי צה״ל
לתוכנית

אלבום מישפחתי
^^3116881

שתארח את
משפי תורגימ!

נסווו 1׳יל

גורמן ג׳וא> 7זון

שעלו לארץ מספרד בשנת
,1700 התיישבו בחברון והיו
מחלוצי ובוני הישוב העברי
בארץ־ישראל.

גון

ה אוזנזן

1זוז -א ז -אנזםנ ׳.וןבק

ו־אלף ריצירדסון
• מו סי ק ה בני צו ח! ׳*ל

אנדד ״ י בי ־ ב !

״הוד״ ,ת״א, שבוע 4
9.30 — 7.00 — 4.30

עורף דניאל בלוד

יונייטז ארטיסטס

ממשלת ישראל
המשרד לקליטת העליה
משרד העבודה
ההסתדרות הציונית
העולמית

הסוכנות היהודית לא״י
מחלקת חעליה ותקליטה

אל הישראלי
השוהים בחו״ל
ממ שלת ישראל ו ה סוכנו ת הי הו די תהח לי טו ל אחרונה על מ תן ה ק לו ת
ל קלי ט ת תושבים חוזרים.
על הענקת ה תנ אי ם יו חל ט באורח אינדיווידו א לי בהתאם למצב
ולצרכים של כל פונה.
ישראלים תושבי חוץ לארץ, ה מבק שי ם לשוב לישראל, יפנו אל משרד
מחלקת העליה והק לי ט ה של ה סוכנו ת הי הו די ת /ההסתד רו ת הציוני ת
העול מי ת הקרוב ל מ קו ם מגוריהם, ויקבלו מידע על סיוע אפשרי.
הכתובת בארץ: ועדדז לתושבים חוזרים
ת.ד7348 .
ירושלים

כולם מדברים על הידוק החגורה.

העול ומה
מהדק אותה. הוא לוקח רק

2.400

תמורת ששח פירשום בגודל עמוד.

(המשך מעמוד )15
החלטות הקודמות של המועצה, מס׳ 242
ו־ ,336 ובהאמינה במו־כן כי יש להעניק
לעס הפלסטיני את חופש ההגדרה־העצמית
במולדתו שלו,
״ קוראת לכל הנוגעים בדבר לפתוח
במשא־ומתך רצוף, בלי שום תנאים מוקדמים
נוספים, בהתאם לעקרונות אלה,
״ קוראת על־כן להפסקת כל האלימות,
כך שהמשא־והמתן יובל להתקדם
תוך מירב הסיכויים להצלחה,
״ קוראת כמו־בן להפסקת כל ההת נחלות
בשטחים המוחזקים, כך שלא יחולו
שינויים במצב בשעה שמתנהל המשא־והמתן,

קוראת, נוסף על כך, לחידוש מוקדם
של ועידת־דנבה,
״ מזמינה את המזכיר״הכללי של ה־אומות־המאוחדות
לפתוח, כהכנה לחידוש
הוועידה, בדיונים עם כל הנוגעים בדבר,
כדי להביו חומר והצעות על הבעיות ה־תלויות־ועומדות,
לשם הנחתם על שולחן
הוועידה.״
יושם על הזנם. הסביר הלורד לשומ עיו
רמי־המעלה: בצורה זו ייקבע באופן
חיובי ישיש לעם הפלסטיני הזכות למדינה
משלו, זבד־בבד יאושרו מחדש עקרונות
ההחלטה ,242 שעליהם מושתתת זכותה
של מדינת־ישראל לקיום ולביטחון.
ימדוע לא דיברה ההצעה 242 עצמה על
העם הפלסטיני? הסביר קאראדון :״מי
דיבר אז על הפלסטינים? אף אחד מה־צדדים
לא עורר את הבעייה. ב־ 1967 זה
לא עמד על סדר־היום !״
לכן דובר בהחלטה על ״פיתרון צודק
לבעיית הפליטים.״ התלוצץ קאראדון, בהומור
האנגלי היבש האופייני לו :״מי
היה מאמין שיבוא יום וממשלת־ישראל
תנופף דווקא בסעיף זה, שהיא התנגדה
לו בשעתו בכל תוקף?״
לקאראדון אין אשליות .״לא קל לאש״ף
לקבל הצעה המאשרת את ההחלטה .242
ג׳ורג׳ חבש יושב על הזנב של עראפאת,
ומציק לו. אבל עראפאת הוא איש מתון.
אם יקבל קו זה, הוא יצליח. אי־אפשר
לאמריקאים לשלול את זכותם של הפלסטינים
להישמע. אי־אפשר לומר כי לשני
מיליון בני־אדם אין זכות להשמיע את
קולם !״
קרב ההצהרות המסולפות. בינ תיים
סובל הלורד קאראדון ממכה מיזרח־תיכונית
מובהקת: עיתוני שני הצדדים
סילפו את הצהרותיו, כדי להתאימו לצו־-
כיהם. בכלי־התיקשורת הערביים סולפו
דבריו כדי שייראה כאילו הוא מקבל
את הקו הערבי הקיצוני, ועיתוני ישראל
סילפו אותו כדי להציגו כעדין לישראל.
״מילא,״ נאנח קאראדון בסובלנות ,״צריכים
לעמוד גם בקרב ההצהרות המסולפות.״
לקראת
תום ביקורו הקצר בישראל הת־ראה
קאראדון בירושלים עם מישלחת מט־עם
המועצה הישראלית למען שלום ישרא״
לי־פלסטיני — אליהו אלישר, אלוף (מיל).
מתי פלד ואורי אבנרי• הוא הגיח לפניהם
את הצעתו: קבלת החלטה נוספת במועצת־הביטחון,
שתסלול את הדרך להשתתפות
פלסטינית בוועידת־ז׳נבה, וכינוס הוועידה
בהקדם האפשרי. לדעתו, ניתן להתגבר על
הבעיות הגוהליות על־ידי הסמכת מזכ״ל
האו״ם, בהסכמה אילמת של הצדדים, ל-
הזמיו לז׳נבה מישלחת פלסטינית.
אחרי שקיבל רושם קודר על מצב־הרוח
בישראל, שניראה לו ניצי אף יותר מקודם,
שמח לשמוע מפי חברי המועצה כי הולכת
וגוברת בישראל הדיעה, שיש למצוא דרד
להידברות עם הפלסטינים .״אמסור על כך
לבני־שיחי הערביים,״ הבטיח קאראדון,
כאשר קם כדי למהר לעמאן, לפגישה
עם המלר חוסיין .״זה יכול להשפיע עליהם
בכיוון של מיתון עמדותיהם !״

הכנסת
באדר ־ עו פ ר צועדים שוב
בצמרת הליכוד מתגבשת
קבדביה חדשת לסתום
את פי הסיעות חקטגות
שלוש שנים אחרי קנוניית באדר־עופר,
שהסעירה את המדינה כולה, מהלכת רוחם
ישוב אימים בכנסת.
אמנם, אברהם עופר הפך שר מכובד,
מבקש לשכוח את הימים שבהם הרש
העולם הז ה 2002

מזימות חמסניות. יוחנן באדר הקשיש
הירפה אף הוא ממלאכה זו. את ירושתו
הנחיל לח״ב משר. נסים, בנו של הראשון־
לציון־לשעבר, שזכה לא מכבר למתנה
כיד־המלך מידי עם ישראל׳ שהעניק לו
את דירודהשרד־לשעבר שלו כנכס אישי.
לא ברור עדיין מי הוא בעל־בריתו של
נסים־הבן על ספסלי המערך, יורשו של
עופר. אבל המזימה עצמה ברורה בתכלית.
כאדר״אזניה. עד לינואר ,1966 היו
בידי חברי־הכנסת, כיחידים, שלושה מכשירים
רבי־חשיבות: ההצעדדלסדר־היום,
הצעת־החוק־הפרטית והשאילתה. כל חבר־כנסת
יכול היה להשתמש בהן ללא הגבלה,
על פי כישרונו ויוזמתו.
חודשיים אחרי שנכנס אורי אבנרי לכנסת,
נולדה המזימה הראשונה לסתימת־הפה.
יוזמתם הנמרצת של אבנרי ויועצו
הפרלמנטרי הדינאמי, עורך־הדין אמנון
זיכרוני, הטביעה את חותמה על הכנסת
השישית כבר בימיה הראשונים.
כדי לסתום את הפה ליוזמה זו, קמה
המזימה של באדר—אזניה — ברוך אזניה
ממפא״י ויוחנן באדר מחרות. הם הוציאו
את הצעת־החוק-הפרטית ואת ה־הצעה־לסדר־היום
מידי חבר־הכנסת, העבירו
אותה לידי הסיעה. נקבעה ״מיב־סד,״
,שלא הותירה לסיעות הקטנות אלא
אפשרות זעומה להשתמש במכשירים אלה.
לסיעת־יחיד נותרו שלוש הצעות־לסדר־היום
בשנה.
המטרה המוצהרת היתד, לשים מחסום
בפני הסיעות הקטנות, ובמייוחד בפני.
סיעת העולם הזה — כוח חדש, שהיתר.
אז הסיעה הקטנה הפעלתנית היחידה.
אולם הושגה גם מטרה שניה. ברגע שנק בעה
״מיכסה״ ,לא יכול היה גם חבר
של סיעה גדולה להגיש הצעה-לסדר־היום
באופן חופשי. הוא נאלץ לקבל אישור
מד,נהל ת־ד,סיעה.
אכנרי־תמיר. אולם בחומת ד,מיכ־סד,
נותרה פירצה קטנה: ההצעה ״הדחופה״
לסדר־היום. נקבע שאם נשיאות־הכנסת
מכירה בהצעה־לסדר־היום כ״דחו־פה״
,הרי זו עולה מייד׳ מחוץ לכל
מיכסה.
אמנם, בנשיאות ישבו רק נציגי הסיעות
הגדולות, וכך נדחתה כל הצעה של
סיעה קטנה כימעט אוטומטית. אולם כא־שר
אושרה הצעה של סיעה גדולה על
נושא מסויים, אי־אפשר היה לשלול גם
הצעה של סיעה קטנה על נושא זה.
תוך שימוש זריז באפשרות זו, הצליחו
אורי אבנרי ושמואל תמיר, בכנסת
הששית והשביעית, להעלות עשרות הצעות
דחופות. שימוש רב עוד יותר ניתן
לשאילתה, שהיתה מכשיר מנוון עד ש־אבנרי—זיכרוני
הוציאו אותה ממחסן־
הגרוטאות והפכוה לכלי־מאבק ראשון־
במעלה.
3שאילתות כשנה. עתה בא נסים,
באישור הנהלת הליכוד, לשבור שני כלים
אלה. הוא הציע כי להבא יהיו גם הד,צ־עות-הדחופות־לסדר-היום
והשאילתות כפופות
למיכסה הסיעתית. בתוך הסיעות,
הם יחולקו שווה־בשווה בין החברים.
יתכן כי מטרתו המיידית של נסים
היא למנוע כל אפשרוודפעולה לשמואל
תמיר, שהמאיס את עצמו סופית על חבריו
בליכוד, המבקשים עתה לסלקו. אולם
תוך תוך כדי כך מבקשת המזימה החדשה
לחסל את שארית כושר־הפעולה של הסיעות
הקטנות. אם תתקבל ההצעה, תוכל
סיעת־יחיד להגיש שלוש־ארבע שאילתות
בשנה.
היה זה אופייני למצב בכנסת, ש־כימעט
איש לא שם לב למזימה זו ולא
הרים נגדה קול — גם לא אנשי הסיעות
הקטנות׳ המשותקים עתה ביגלל ההלם
של התפרקות סיעת יעד.
בריאות איך ש 1ח 1־ר גליל>-

האם מותר?קורבו ,
התנקשות?עיין בתיק
הרפואי ש 7המתנקש <
מהי האחריות המוטלת על רופאים המשחררים
מאישפוז חולי־נפש מסוכנים?
האם מותר לקורבנות פישעיהם של חולי-
נפש כאלה לעיין בתיקיהם הרפואיים, כדי
לקבוע אחריות זו? האם יכולים רופאים
כאלה להתחבא מאחרי חסינות מיקצו־עית?
שאלות
אלה לא נבדקו מעולם בבית־
(המשך בעמוד )24
העולם הזה 2002

זיגל בין שנים מגלשיו
ממ״ש מוריש שריר
(מימין) ורפ״ק נורמו
פייט.

גונב מגנב פטור,״ הגיבו חלפני
/ /י 1הדולרים ברחוב לילינבלום כששמעו
על השוד שנערך במטה הארצי של
המישטרה ביפו. חלפני רחוב לילינבלום
ידעו כי 200.000 הדולרים, שהם כשני
מיליוני לירות ו־ 200.000 הלירות שנישדדו
ממישרדיו של ניצב־מישנה בנימין זיגל,
הם כספים אשר הוחרמו מהם בפעולות
ראווה אותן ערך זיגל בשבועות האחרונים.
המדינה כולה התפוצצה מצחוק כאשר
נודע על השוד המוצלח במטה הארצי של
המישטרה. קשה להאמין שקיים בארץ תסריטאי
אשר היה מצליח לחבר עלילה אשר
יש בה סממנים קומיים כה רבים כמו בשוד
שארע אור ליום השני האחרון.
כשהגיע רב־פקד משה רוזנברג לחדרו
במחלקה הכלכלית של המישטרה, הוא מצא
בו להפתעתו הרבה את בלשי היחידה המרכזית
כשהם מחפשים טביעות אצבעות
בכל פינה. חדרו של רוזנברג, קרוב לחדר
הרישום, שם היו מוצבות שתי כספות.
עם חוקרי היחידה המרכזית הוא מצא
את הבוס שלו, ניצב־מישנה בנימין זיגל
שפניו סמוקים ומעוותים מחרון ועלבון.
ליוקרתו של זיגל היתד, הפריצה למשרדי
המישטרד, מכה איומה.

כוכב ה טלוויזי ה
* יגל נחשב בציבור לאחד הקצינים הו
פופולאריים ביותר. בחודשים האחרונים
הגיע שיתוף הפעולה של זיגל עם כתבי
הטלוויזיה וצלמי העיתונות לשיא אותו לא
ידעה המישטרה, אחוזת בולמוס הפירסום
העצמי, מזה זמן רב. לא היתה פרשה כל כלית,
פתורה או סתומה, שלזיגל לא היה
מה לאמר עליה להמונים. צור, בן־ציון,
מועצת החלב, השוחד במישרד הביטחון
— כל אלה ורבים אחרים היו תינוקות
פרטיים שלו. ברגע שמתעורר חשד כנגד
אישיות זו או אחרת, ממהר זיגל לעצור
אותה, ולמסור לאחר המעצר את מלוא
הסיפור לטלוויזיה, בה הוא אוהב להופיע.
זיגל אפילו הטריח את עצמו פעמים
רבות, בשעות לילה מאוחרות, לצאת לשדה
הקרב עם השוטרים הפשוטים שלו, משום
שידע כי למחרת יכתב בעיתון ש״ניצב־מישנה
זיגל השתתף אישית בפשיטה.״
דרגת ניצב־מישנד, במישטרה נחשבת ל-
בכירה ביותר ומקבילה לדרגת אל״מ נצה״ל
רק בשבוע ׳שעבר השתתף זיגל עצמו,
יחד עם מיספר שוטרים בפשיטה על ביתו
של חלפן כספים בתל-אביב, שם נמצאו
כמה אלפי דולרים. כאשר תקף אחד החלפנים
את השוטרים שבאו לערוך את הפשיטה,
מיהר זיגל לבשר לעיתונות על
הקרב הגדול ממנו ניצלו חייו בנם הודות
לתושייתו ואומץ ליבו.
עתה היכו השודדים את מישרדיו של
זיגל עצמו, במיבצע המזכיר רק סרטים
אמריקאיים או צרפתיים המעוררים לעג
לשוטרים והערצה עצומה לפושעים. כתבי
הטלוויזיה שביקשו לראיין את זיגל אחרי
שנישדד נתקלו לראשונה בחייהם בסירוב.
הפעם הוא לא היה מוכן להופיע,

מפב ״ ד הוו שטו־ה

3צ ח3 1

3שוודעלו 3
למעלה

משו

מליון ד,״ נשד דו
מהמסר.

האר צי

אולם מלבד הצחוק והלעג כלפי זיגל
והמישטרה כולה, לעג שהיה נחלת הציבור
כולו בימים האחרונים, ידע זיגל כי הוא
יצטרך לענות למפקדיו על מיספר שאלות
בלתי נעימות.
החקירה בעצם השוד נישללה מד,בלש
המפורסם והועברה למחלקה אחרת במיש־טרה.
חקירה זו תפקידה לתפוס את השודדים
ולנסות ולמצוא את הכספים השדודים.
אך החקירה בפני הוועדה שהקים מפכ׳׳ל
המישטרה רב־ניצב שאול רוזוליו, מכוונת
כנגד המחדלים של זיגל ומחלקתו.
בפירסומים אותם הדליפו אנשיו של זיגל
למישטרה נלחש כי האחריות על שמירת
ד,מיבנה הגדול של המטה הארצי ברחוב
אמץ פינת דרך סלמה ביפו אינה של זיגל.
עובדה זו נכונה. ד,מיבנה הענק בדרך
סלמד, משמש חוליות שונות בסניף התל־אביבי
של המטה הארצי, ואנשיו של זיגל
תופסים רק קומה אחת בבניין בן ארבע
׳הקומות. בחצר הבניין הגדול נימצא המוסך
המרכזי של המישטרה, מוסך רחב ידיים,
מהגדולים בארץ, וכן תחנת דלק גדולה.
אולם במטה הארצי בירושלים החלו
להישמע תמיהות לגבי התנהגותו של
זיגל בפרשה זו .״אם הוא ידע שיש כל כך
הרבה כסף׳ וידע שהשמירה אצלו היא
אפסית, מדוע לא ביקש תוספת שמירה, לפחות
לתקופה בה היה אוצר כזה גדול
בכספות שלו?״ שאלו קצינים בכירים.
מפקדו של זיגל, ניצב יעקב קדמי, גם
ידע על ההנחיות הברורות שהוא עצמו
הוציא לגבי החזקת כספים במישטרה. ל דברי
מקורות המקורבים לקדמי היה צריך
זיגל להעביר את הכסף לבנק מיד לאחר
שרשם וסימן את מיספרי השטרות שנית־פסו.
זיגל עצמו הודה כי השטרות סומנו
ונירשמו. ידוע גם כי הם נמצאים בכספת
שבחדר הרישום כבר למעלה משבוע, ולמרות
זאת לא הועברו לבנק.
אולם יותר מאשר התאמצה המישטרה
בימים האחרונים לתפוס את השודדים ושללם,
היא התאמצה לתרץ ולהסביר את
הבדיחה הגדולה. דובר המטה הארצי, שמואל
צחי, אמר לכתב העולם הזה בתשובה
לשאלה :״כיצד קרח שהשומרים לא שמו
לב לפורצים?״ תשובה שתיכנס להיסטוריה
המישטרתית :״היה באותו יום גשם, וב
גשם
קשה לראות.״
אנשיו של זיגל מיהרו להדליף לעיתונאים
כי ״ידוע לנו שלפורצים היה מידע
מבפנים, מאנשי מישטרה או אזרחים העוב דים
במישטרה.״ דובר המישטרה אף הכחיש
נימרצות כאילו היו בכספת מיסמכים החשובים
להמשך רדיפת זיגל את חלפני
הדולרים. אולם ידוע כי בנוסף לסכום הענק
היתד, בכספת שהלכה לטייל ערימה גדולה
של מיסמכים. בכספת סמוכה לה, שניצבה
בחדר הרישום היד, סכום גדול יותר או
לפחות מקביל של כסף מזומן, והשודדים
לא נגעו בה — לא היו בה מיסמכים.
כשנודע על הפריצה, למפקח הכללי של
המישטרה, בבוקר יום השני, הוא לא
יכול היה לעצור בעד עצמו ופרץ בצחוק
רועם. רוזוליו עמד באותה שעה לצאת
מלישכתו לסיור בקריית־גת. הוא ביקש
לקבל דין־וחשבון מפורט מזיגל.
כשהוא חוזר בכל מישפט על המילה
״המפקד״ סיפר לו זיגל כי הפורצים חדרו
דרך סולם פשוט לקומה השניה של הבניין,
שברו את השמשה באחד החלונות, מבלי
לטרוח כלל לעשות זאת בשקט, ניכנסו
עם עגלת משא מתקפלת לחדר שבקומה
השניה. מהקומה השניה עברו לקומה הרביעית,
ניגשו ישר לחדר הרישום שם
היו שתי הכספות והעלו אחת על העגלה.

לגייס א ת
השודדים

מעלית קרובה לחדר הרישום. הם
} ! הזמינו אותה, הכניסו לתוכה את העגלה
עם הכספת השוקלת 300 קילוגרם,
ירדו לקומה הראשונה, יצאו מהבניין כאילו
הם לפחות בעלי הבית, העמיסו את הכספת
על מכונית שהמתינה להם ונסעו בביטחה
לדרכם.
רק בשעות אחר הצהריים שיכלל זיגל
את גירסתו וטען כי הפורצים השתמשו
במנוף המותקן על מכונית, דרכו העמיסו
את הכספת. הוא גם הוסיף למישקל הכספת
100 קילוגרם והציב אותו על ,400 כל זאת
כדי להראות כי המתנכלים לו היו מקצועיים
ושווים בתחרות.
לאחר השיחה עם זיגל הפך מצב רוחו
של המפכ״ל לקורר יותר, אולם בצחוק
מהול בכאב הוא אמר לאחד הקצינים
שעמדו לידו :״אם נתפוס את השודדים,
כדאי יהיה לגייס אותם למישטרה ולצרף
אותם אל זיגל, אולי ילמדו שם משהו.״
רוזוליו הורה שלא לתת לידיעה פירסום
לפני שעות אחר הצהריים. באותו יום
הופיע רוזוליו בפני תלמידים בקריית־גת
במיפגש של שאלות ותשובות והוא רצה
להימנע משאלות מבודחות על השוד בלב
המישטרה.
אך המזל הרע המשיך לרדוף את ה-
מישטרה. באותו יום ניפטרה אגאתה כריס-
טי המהוללת, יוצרתו של הרקולד, פוארו
המפורסם. לאחר הביזיונות האחרונים של
המישטרה, אשר שיאם היה השוד הגדול
במטה הארצי, אין ספק שרק כריסטי היתד,
יכולה לחלץ את המישטרה מחידלון האישים
וחוסר האונים שלה, אך אגאתה כריס־טי
אינה עוד ומישטרת ישראל ממשיכה
להיות אבודה.

תמרורים
גולד. למבהר-ד,קולנוע שלמה שמ גר
ולאשתו חיה נכד, אייל, בן־בכור
לבנו גד ולאשתו עדית, ונין להוריו
סופי וראובן שמולביץ/

התגרשו בלונדאנג׳לס שבקליפור־
( .)37 היו נשואים שש שנים, מתוכן חיו
שנתיים בנפרד.
אושפזו. ננסי קיסינגיר, כתוצאה
מהתקף־אולקוס: הרב איפר יהודה
אוגטרמן ( )90 כתוצאה מדלקת-ריאות;
יו״ר תנועת החירות ח״כ מנחם בגין,
בבית־החולים איכילוב כתוצאה מהרעלת-
קיבה שבה לקה בעת שהשתתף בישיבת
מרכז מיפלגתו, יח״ב יוסי שריד, גם הוא
בשל הרעלת־קיבה חריפה, בבית־החולים
בצפת.
פרש מתפקידו כיו״ר מועצת־המנדד
לים של קונצרן סולל־בונה, האלוף (מיל).
צבי זמיר, כתוצאה מחילוקי־דיעות בינו
לבין מזכיר־ד,הסתדרות ירוחם משל ומזכיר
חברת-העובדים אפריים ריינר.
אלוף זמיר נבחר לתפקידו לפני כשנה,
לאחר התפוצצות פרשת טיבור רוזנבוים
ומעורבותו של מנכ״ל סולל־בונה דאז, צבי
רכטר, בפרשה זו. במקומו של זמיר
נבחר כמנכ״ל מנהל אגף־הכספים וגיזבר־החברה
שרגא רוטמן. כתוצאה מבחירתו
של רוטמן התפטר מתפקידו יום!ז לניר,
חבר קיבוץ גיבעת־ברנר, ששימש כמנכ״ל
חטיבת המיפעלים של סולל־בתה. לתפקיד
זה מועמד עתה צבי ברזילי, מנהל חברת
חימר.
נבחרה על-ידי אגודת־גברים ש קיימה
מעקב אחר נשים שבלטו בשנה
האחרונה, כ״האשה הבולטת ביותר לשנת
1975״ ,ננסי קיסיגג׳ר, אשתו של מזכיר-

ארבעה מנקי הואשים: חנון מרמרי, אפויים סיוון, ב .מיכאל וקוב, ניב
בימים אדה סוערת המדינה סביב פרשת התוכנית
שנפסלה כסידרת ״ניקוי־ראש״ .ההוראה שלא לשדר
את התוכנית ניתנה על־ידי מנב״ל רשות-השידור,
יצחק לבני, לאחר שהתחייב בכית-המישפט העליון
כי לא יהיה שידור של החומר שנבלל בתוכנית ״ניקוי•
ראש״ ,שנגד שידורה קיבלו האחים סיכוני ממכשרת
ירושלים צו־מניעה. ליתר דיוק, כית־המישפט העליון
קבע בי אם התוכנית כוללת חומר שיש בו סוביודיצה,
לא תשודר.
זוהי הפעם הראשונה שדיבני מורה לא לשדר קטע

מ״ניקוי ראש״.
עד כה סרב להבנע ללחצים הרכים שהופעלו לפסילת
קטעים. התערבותו עכשיו נובעת רק מן ההתחייבות,
כיוון שתמונות מס׳ 10ו־ 11 נלקחו מן ה-
מערכון שנפסל ע״י כית־המישפט.
כך או בך כימעט כל עובדי הטלוויזיה ועיתונאי
ירושלים ראו את התוכנית. כין אם תשודר התוכנית
בעתיד -קרוב לוודאי כי לא -מגיש ״העולם הזה״
את התמליל שד התוכנית לקוראיו, למען ישפטו חס־עצמם
מי צודק כוויכוח.
שריף ז מה קרה לך, אתה לא מרגיש
טוב? זה בטח גריפה. גם לאשתי יש.
השריף ועוד כמה אנשים מרימים את
הבאר־מן הפצוע, ומתחילים לסחוב אותו
במעלה המדרגות.
ק אט

תמונה 1
** יסבאה מעיר־מערכונים. ליד ה-
שולחנות יושבים האזרחים, שותים,
משחקים קלפים וכו .,הבאר־מן מנגב בויסות.
שחי ׳מארחות מסתובבות. ד,שריף
משחק קלפים ליד אחד השולחנות. אווירה
מערבונית קלאסית( .המולה של סאלון.
מוסיקה של פסנתר מכני ).דלת במיסבאה
נפתחת בבעיטה על־ידי שלושת הרעים,
הלבושים שחור. השלושה ניצבים בפתח.
(כל הרעש נקטע בבת־אחת. דממת מוות).
כל היושבים במיסבאה קופאים במקומם
בפחד. חלקם מנסה לתפוס מחסה. השריף
קופץ דרך החלון ובורח. אזרח אחד
מתעלף מפחד.

תמונה 2
נות המכולת (ג׳נראל סטור) של
| 1העיירה. פנים החנות. המדפים והחנות
מלאים כל טוב — תיקים, המוני שקים
מלאים, אוכפים, חביות שמן ויין, כלי-
עבודה וכו׳ וכד. מאחרי הדלפק עומד מוכר.
הוא לבוש בסינר־עור וחובש מישקפיים

ננסי קיסינג׳ר אולקוס המדינה האמריקאי הנרי קיסינג׳ר, שזכתה
בתואר בשל הופעתה והחותם האישי ש הטביעה
השנה. אחרי ננסי קיסינג׳ר צועדות
ברשימה השחקנית אן מרגרט, זמנהיגת
המיפלגה השמרנית בבריטניה מרגרט

תאצ׳ר.
נפטר בבית־ד,חולים שערי־צדק בירושלים,
הבלשן והעיתונאי ראובן אל קלעי
( )68 לאחר מחלה. השאיר אשה,

בן ובת.
נפטר בבית־החולים איכילוב בתל־אביב,
לאחר מחלה קשה, יוסף כרץ,
יו״ר ועד־העובדים הארצי של מס־הכנסה.
נפטר בתל-אביב במאי־התיאטרון
והשחקן כיטוש דווידוב, יליד בולגריה,
שעלה לישראל עם קום המדינה, הקים
את תיאטרון האופרטה, ביים ושיחק בו.
ביים והפיק עשרות הצגות־ילדים.
נפטר לאחר מחלה קשה, בתל-אביב,
ד״ר אריח (לייב) ה סלזון 70 ממנהיגי
התנועה הציונית בליטא. היה מורה ברשת
החינוך העברית בקובנא. לאחר כיבוש
ליטא על-ידי הרוסים הוגלה למחנזדדיכוז
בסיביר, שם שהד 14 ,שנים והועסק בי
עבודת־פרך. לישראל עלה לפני 12 שנים.
בתחילה עבד כמורה ומאוחר יותר במישרד
מבקר־המדינה. פעל למען עליית יהודים
מרוסיה והקים את איגוד אסירי־ציון בישראל.

מער בון ה פרוע ש ד ״ניקוי ראש״
הרעים מתחילים לנוע לעבר הבאר. בדרכם
מכניס רע א׳ זאפטה איומה (קול זאפ־טה)
לאחד מהמנסים להתחמק. האיש מתקפל,
ונשכב על ד,ריצפה.
רע ג׳ נעצר ליד השולחן שבו משחקים
קלפים. הוא מציץ בקלפיו של השחקן הקרוב
אליו. ד,קלפן רועד מפחד, בידיו ארבעה
אסים. הרע מוציא חבילת אסים וזורק
חמישה מהם על השולחו. הוא גורף את
השטרות *שעל השולחן לתוך כובע, עובט
״חביבי* בלחיו של הקלפן המבוהל וממשיך
לניוון הבאר.
רעים א׳ ו־ב׳ מגיעים. א׳ מרביץ פלאק
נוראי (מכת פלאק) בדלפק. הבאר־מן,
שהתחבא קודם תחת הדלפק, צץ מעבר
לדלפק רועד ומבוהל, ומגיש בעצבנות
וברעד משקאות מכל הבא ליד. אחת המארחות
מנסה ״להתחיל״ עם אחד הרעים,
אך הוא דוחף אותה מעליו בגסות.
הבאר־מן הרועד שופך תוך מזיגה מעט
משקה על ידו של רע ג /רע ג׳ מציץ בו
בזעף, הבאר־מן כולו רועד מפחד. רע ג׳
שולף אקדח, יורה בבאר־מן (יריית אקדח)
הצונח כשראשו על הדלפק. רע ג׳ תופס

אחת המארחות, לוקח אותה איתו והם
עולים במדרגות.
רעים ב׳ ו-א׳ פונים לעבר היציאה. כולם
משותקים מפחד. בדרך לדלת הם מרביצים
עוד כמה התעללויות באנשים, ויוצאים.
השריף מציץ מהחלון, ומשנוכח שהרעים
יצאו, הוא חוזר למיסבאה מן החלון שממנו
קפץ. הוא מסדר את שערו וכובעו, מיישר
את הסמל, הוא מפוחד ומבוהל. תוך כדי
הליכתו לעבר הבאר הוא נתקל באיש שקיבל
זאפטה, השוכב על ד,ריצפה.
שריף ז (מתכופף וטופח לאיש המתעורר
מעלפונו על הכתף) נו, הכל בסדר?
השריף ממשיך לבאר. נעמד בניחותא
מעושה ליד הבאר, פונה לבאר-מן הידוי,
מרים לו את הראש ואומר לו:
שריף: יש לד משהו קד?
עוזב את הראש, והראש צונח על הדלפק.
השריף, מבוהל, סרים שוב את ראשו
של הבאר-מן ומנסה יעני להציל את חייו
— נותן לו סטירות, בודק אותו, מניף
את ידיו לצדדים כמו בהנשמה מלאכותית,
ותוך כדי כך הוא אומר לו :

עגולים קטנים. מולו עומדת קונה (אשד.),
המוכר מעמיס שני שקים על הדלפק.
קונ ה: שמן הגיע?
׳מוכר: שמן-רובים — יש.
קונ ה: תן לי שני בקבוקים.
ולפתע נכנס בדלת, באדישות בידיונית,
רע ב׳ .הקונה מזנקת ומתחבאת בין השקים
שבחנות. רע ב׳ פוסע לעבר המוכר, בעוד
רע ב׳ משחק בידיו במקל־דינאמיט, ממנו
משתלשל פתיל בועד.
,מו כ ר( :ברעדה. מתחיל בגימגום) מ.
מה״מה״מה ..הראשון לחודש רק בשבוע

רע ב׳ :היו ם הראשון לחודש.
מזכ ר ( :פותח מגירה ומתחיל להוציא
משם כסף) נ״נ״נכון ..היום הראשון לחו דש...

כ : ,איו שהזמן רץ..
מו כ ר ( :מתחיל לשים שטרות על הדלפק)
מאה...
באותה שניה דוחף רע ב׳ את מקל הדי-
נאמיט הבוער לתוך פיו של המוכר. המוכר

הריין גו.׳רס דהרו בדחרס, השרין ף רשם רפורטים על סוסי ה פו ש ע 1!,
מתחת לווישר. והרעים עסקז אותה שעה ב הטל ת טידור על העיירה

שעושה שופט־איגרוף למנצח (ביד השנייה
ממשיך לשים כסף על הדלפק במהירות
היסטרית, תוך שהוא ממלמל מתוך פיו
הוא עדיין אוחז בבקבוק הריק)
הסתום.
שריף ( :ממלמל בחיוך מפוחד) הגנה־עצמית
...זה היה הגנה־עצמית ...אני ראימוכר(
:עם דינאמיט ביפה ובמהירות
מטורפת) מאתיים, שלרש מאות, ארבע תי...
מאות...
קאט
רע ב׳ נוטל את הכסף מהדלפק, סופר
אותו באיטיות מודגשת. המוכר, עם הדי־ תמונה 4
נאמיט בפה, רועד כולו בהיסטריה. הרע
יוצא לאיטו מהחנות.
*** וכ גמיסבאה( .מוסיקת פסנתר
(64 מכני והמולת באר) רע ג׳ יורד במדרהמוכר,
בהיסטריה מוחלטת, מכבה את
הדינאמיט שבפיו במחיאות־כפיים מטורפות. גות כשבידו הסכין שנטל מהדוקסור. הוא
מבחץ שבידו יש סכין מיותר, ומחפש מקום
ק אט להניח אותו( .כשנכנס הרע משתררת בבת־אחת
דממת מוות ).לפתע הוא רואה גב
של אחד האנשים היושבים בבאר. בנון*
תמונה 5

תמגונה 5
ך* דר של קצץ־תורן של מיפקדת
} 1הטקסם-ריינג׳רס. שולחן ולידו יושב
קציך פרשים (בנוסח הצבא האמריקאי במאה
ה־ .)19 נכנם פליט, זה שקיבל את הסכין
בגב בתמונה .4
פליט: הצילו ...הצילו...
נופל מתעלף, כשבגבו תקוע סכין.
ק אט

ת מוג ה 6
^ טע של דהרת פרשים של הצבא,
\ /מתוך סרט מערבון( .מוסיקת מערבון).
ק אט

לגדר קשורים שלושה סוסים. לידם עומד
השריף ורושם להם ראפורטים. הוא מדביק
לשני סוסים ראפורסים מתחת לווישר, וממשיך
לרשום.
(מתוך החנות נשמע פיצוץ (יעני —
המוכר הלך)
שריף ( :לכיוון החנות) שש״שש..
שששש...
עשן יוצא מתוך החנות, ומתוך העשן
יוצאים שלושת הרעים. השריף מבחין בהם,
מוריד במהירות את הראפורטים מהסוסים,
בולע אותם, מנפנף שלום ידידותי לרעים
ובורח מהפריים.

תמונה 9

ך* דרו של הרופא המערבוני (מה שן
| נקרא — דוק) .על המיטה שוכב
הבאר־מן הפצוע כשכל חזהו מוצף דם,
הוא נאנח אנחות־גסיסה. ליד המיטה דולק
נר גדול בצד אחד, וקערת־מים בצד השני.
השריף עומד למרגלות המיטה.

תמונה 10

הרופא מחטט בארון, מוציא בקבוק ויסקי,
סכין־מיטבח גדול ומגבת. לפתע, נכנם
רע ג /השריף והרופא משתתקים מפחד,
רועדים. הרופא מתאושש וממשיך בטיפול
בידיים רועדות. הוא ניגש לטבול את המגבת
בקערת־המים. רע ג׳ מרביץ בעיטה
בקערה, והקערה והמגבת עפים קיבינימט.
הרופא הרועד ממשיך בטיפול. הוא שופך
מעט ויסקי על הפצע כדי לחטא אותו.
אחר־כך הוא מקרב את הבקבוק אל פיו
של הפצוע, למען ישתה לצרכי הרדמה.
רע ג, מושיט ידו וחוטף את הבקבוק.

*ץ ט זראנדה — רחוב כמו תמונה .5
^ (מוסיקת מתח נוסח ״בצהרי היום״)
מצד אחד מגיעים שלושה פרשים (לבושים
כמו הריינג׳ר שלנו) .שניים מהם תופשים
עמדות ואילו הריינג׳ר נעמד בפוזה מאיימת
מול הריינג׳ר. הריינג׳ר ורע א׳ מתקרבים
לאיטם זה מול זה. ידיים על האקדחים.
(המוסיקה מתוחה יותר ).כשמגיעים למרחק
ירייה הם, נעצרים וקופאים. רגע של דו-
מיית־מתח נוראה( .מוסיקה נחתכת).
רייננ׳ר( :בהתרפסות) אתם לא חוש בים
שהגזמתם, בחודים?

*** דכ דהרת פרשי הצבא האמריקאי
(6/מתוך מערבון( .מוסיקת מערבון).

מנכ״ל ליכני*
— מנהל —
שאלאנטיות הוא תוקע את הסכין בגבו של
האיש, משפשף ידיים וממשיך בדרכו אל
מרצז הבאר.
רע ג׳ ממשיך לנוע, ניגש אל אחד המסובים
ומתעלל בו קימעה — מעיף לו את
הכובע, נותן לו סטירות קלות ואחר מרים
באצבעו את סנטרו של האיש ומדבר אליו.
רע ג בארסיות) אם תתן לי מאה
לירות לא יהיה לך כאב־שיניים.
אי ש ( :מגמגס, מפוחד) מ...מממ.מה
פי ..פיתאום כ...אב־שיניים? יש לי שיניים
בריאות.

מנהל צוקרמן

מרביץ מבט מאיים ברופא. הרופא מתכווץ.
השריף רועד כולו.
רע ג׳ נותן את הבקבוק אל פיו וגומע
את כולו בלגימה (שלוק, בעברית) אחת,
את הבקבוק הריק הוא נותן לשריף הרועד.
הרופא רוטט ומחייך במבוכה. הוא נוטל
את הסכין ומתחיל לחמם אותו על הנר.
כשהסכין חם, הוא מנקה קצת את מקום
הפצע ׳ומקרב את הסכין לתוך הפצע כדי
להוציא את הקליע. ברגע זה, רע ג, חוטף
ממנו את הסכין ומתחיל לנקות את ציפורני
ידיו בנודשאלאנטיות עם הסכין.
השריף הרועד עדיין אוחז ביד אחת את
הבקבוק הריק, מתכופף על חזהו של הבאר־מן
(יעני לראות אס הוא חי) ומתחיל
לספור — כמו שופט איגר׳וף — כשעם
כל מיספר הוא מעלה ומוריד את היד.
(אנחנו לא שומעים את ספירתו עד שהוא
מגיע לשמונה).
שריף נה...תשע...עשר !
כשהשריף מגיע לעשר, הוא קם מעל
חזהו של הבאר־מן שמשמיע נחרה של
נפיחת נשמתו, וניגש אל רע ג /מניף
ביד אחת אה ידו של רע ג׳ אל על, כמו

רע ג בנעימת־קול של איום) אתה
רוצה כאב־שיניים י
אי ש ( :מגומגם, נבוך) אף...אף־פעם אין
לי...כ...כאב-שיניים
רע ג׳ מרביץ אגרוף איום (קול של
מכת־אגרוף איומה) בשיניו של האיש,
האיש עף לריצפה, קם ומתיישב חזרה בכיסא
כשהוא אוחז בידיו את ליסתו הכואבת
ונאנח.
אי ש ( :גונח בקולי־קולות) אה ...אה״
או״אה״או״אה..
רע ג מחייך בארסיות) מזל טוב...
ואם תתן לי מאתיים לירות, לא יהיה לך
כאב-אוזניים.
האיש מוציא מאתיים לירות מכיסו ונותן
לרע. רע ג׳ לוקח את הכסף, נעמד במרכז
המיסבאה, נוטל כובע מראיש אחד היושבים,
מחזיק אותו בידו, מתרים ומכריז לעבר
הכל :
דעג׳ :יהודים, לא תתרמו משהו נגד
כאבים ...י
כולם קמים ממקומותיהם, מוציאים כסף
ונעמדים בתור לישלם לרע ג׳ .הרע לוקח
את הכסף, טופח למשלם על כתפו ואומר
לכל אחד שגמר לשלם :
רע 3שתהיה בריא.
ק אט

תמונה 7
^ ג חנו שו ב כ תו ך חנות-המכולת.
המוכר לבד בחנות, מסדר כל מיני
מיצרכים. לתוך המכולת נכנסים שלושת
הרעים.
מו כ ר: מ..מה...ימה..מה..שוב הראשון
לחודש?
רע א, ניגש קרוב אל הדלפק, מוציא
חבילת מקלות דינאמיט ומציע אותם למוכר,
כמו שמציעים סיגריות. המוכר הרועד
נוטל מקל־דינאמיט אחד ומכניס לפיו כמו
סיגר. רע ג׳ ניגש ומדליק את מקל הדינא־מים
בפה. הרעים מדברים כל הזמן בלעג
ארסי.
רע ג׳ :ע דיין הראשון לחודש.
רע כ׳ :איך שהזמן זוחל.
,מוכר ( :מוציא ׳מגירה ריקה ושם על
הדלפק. ממשיך לדבר עם הדינאמיט בפה)
אין לי.
רע יא ( :לשני הרעים האחרים) אין לו.
כ׳ ו *ג יעני בהשתתפות־בצער) צ..
צ״צצ״צצ..

אחרי כמה שניות מתחילים רע ב׳ ו־ג׳
בבת־אחת לשבור ולהרוס את החנות. במשך
כל אותו זמן עומד רע א׳ מול המוכר
ועושה לו ״צ..צ..צצצ..צ.צצ.״
ק אט

תמונה 8
ץ} חוץ למכולת. על המכולת שלט
ו(/בעברית) ״ג׳נראל סטור״ (ובאנגלית)
״מאקולט״.
(מתוך החנות שומעים רעש איום של
מכות, שבירות, ניפוץ זכוכית, הפלות והרס
טוטאלי.

מפיק קירשנכאום
— את מי?
רע א מחכה שניה. עונה בקול
מאיים) לא !
ריינג׳ר ( :מסתובב לאחור לעבר שני
הפרשים האחרים בעמדותיהם) חבר׳ה, זה
בסדר, הם לא הגזימו.
הפרשים פונים לסוסיהם והולכים משם.
(ומה יש להם לעשות שם בשעה כזאת?)
ק אט

תמונה 11
ף* טע־הדהידה מתמונות 7ד 10 כש־
\ /הוא מוקרן ברוורס.

תמחה 12
תוך המיסבאה. שלושת הרעים
4מרביצים מכות ומפרקים את המקום,
כששאר האזרחים מצטרפים אליהם.

על זה עולה הרולר עם הקרדיטס.
פייד־אאוט מערבון ותוכנית.

* במסיבה, עס הדוגמנית פנינה גולן.

_ 1. 19

העלמת מס,

מיליונרים,

המרת חוק

תע שיינים,
כונק ציונרי ם,

והפרת הסכם

אי ש׳ צי בו ר

בינל או מי -

וחברה -וסתם

מ תנו ת

ח כ רי םשד !

ב סי טונו תעל

ה מנ כ ״ ל (מימין)

ת שכון ה מ דינ ה

,18011310 ן ן\,*1,ן\־01
ש 1חד ^0 *11101

ך ל אזרח ישראלי הטס לחו״ל, חייב
לשלם מס־נסיעות גבוה תמורת זכות
זו. מס־הנסיעות הכבד מורכב ממס־קצוב
בערך קבוע ( 750ל״י) ועוד אחוז קבוע ממחיר
הכרטיס. אבל לא כל האזרחים שווים
בפני החוק. יש כאלה שמשלמים פחות.
ואלה שמשלמים פחות הם דווקא אלה שיכולים
לשלם יותר.
מסתבר כי שורה שלימה של אישים, מהצמרת
השילטונית, הכלכלית והחברתית של
המדינה, מעלימה בסיועה האדיב של חברת-
התעופה הלאומית אל־על מיסים מקופת
אוצר־המדינה. אישים אלה, ביניהם פקידים
בכירים במשרד־האוצר ואפילו מבקר־המדי־נה
עצמו, נותנים יד להונאת האוצר, ל עקיפת
החוק, להפרת תקנות בינלאומיות
ולפגיעה ישירה באוצר־המדינה תוך קבלת
טובת־הנאה על חשבון משלם המיסים.
זהו אחד הסודות הכמוסים ביותר של
חברודהתעופה הלאומית. כל המיסמכים
הנוגעים לפרשה זו הם חסויים ונושאים
עליהם את הסימון סודי, כאילו היו מיסמכי
מודיעין של יחידה צבאית. זהו אולי העניין
היחידי מכל הנושאים האזרחיים בהם
עוסקת אל־על, שערפל כבד של סודיות
מוטל עליו. ויש למנהלי אל־על סיבה טובה
לעשות זאת. כי מאחרי מסווה הסודיות
מסתתרת שערוריה גדולה שהיא סימפטום
אופייני למה שמתרחש בכל תחומי החיים
בישראל: קבוצה רחבה של מיוחסים ד
יחידי־סגולה זוכים להעדפה ולמתנות.
כאשר יפורסם מאזנה של חברת אל־על
בסוף שנת הכספים הנוכחית, יסתבר כי
הוא יצביע על הפסד עצום בשיעור של

כ־ 130 מיליון ל״י — הגדול ביותר בתולדות
החברה. הנהלת החברה תנסה ודאי לתלות
את קולר ההפסד בשביתות הבלתי פוסקות
של עובדי החברה ובחוקי הרפורמה במיסוי.
אבל הפרשה הנחשפת להלן מעידה כי
ניהול כושל ומושחת הוא אחד הסיבות
העיקריות להפסדי החברה. הנזק הממשי
שגורמת פרשה זו לחברה מסתכם אומנם
רק בכמה מאות אלפי ל״י מדי שנה, אבל
יש בו כדי להצביע באיזו צורה מתנהלים
הענינים בחברת־התעופה הלאומית.
תשלום בעד מעמד
ך• א ל־ ע ל, כמו ככל חברת־תעופה מם*
* חרית, מחולקים מטוסי־הנוסעים לשתי
מחלקות: מחלקת־תיירים והמחלקה הרא שונה.
הטסים בשתי המחלקות ממריאים
אומנם ונוחתים באותו המטוס ובאותן הש עות,
אבל קיים הפרש גדול במחירי כרטיסי-
הטיסה שלהם. מחיר כרטיס טיסה במחלקת
התיירים הוא 600/0ממחירו של כרטיס-
טיסה במחלקה הראשונה.
תמורת הפרש זה במחיר, המסתכם בטיסות
ארוכות באלפי לירות רבות, מקבלים
נוסעי המחלקה הראשונה הרבה יותר נוחיות,
יחס ומותרות. הכורסאות שלהם רחבות
ב־0 15״מ מאלו שבמחלקת התיירים. המזון
שלהם משובח יותר ורב יותר. כך גם
המשקאות. הם סועדים בסכו״ם כסף במקום
סכו״ם הפלסטיק המקובל במחלקת־התיירים.
אבל בעיקר מועדפת המחלקה הראשונה

בזכות האווירה האינטימית והשירות האישי
הצמוד של הדיילות שם. לטוס במחלקה
ראשונה זה ענין של יוקרה ומעמד חברתי.
מבחינת הוצאות התיפעול לחברה עצמה,
הרי שנוסע במחלקה הראשונה בקו תל-
אביב—ניו־יורק, למשל, עולה בכ־ 50 דולאר
יותר מאשר נוסע במחלקת־התיירים.
תמורת הזכות לטוס במחלקה הראשונה
חייבות חברות־התעופה, על פי הסכם של
חברות אירגון־התובלה האווירית (יאט״א),
לגבות סכומים גבוהים. חובה זו מוטלת,
בין השאר, כדי למנוע תחרות פרועה בין
החברות, כדי שחברה אחת לא תציע ל לקוחותיה
שירות ותנאים של מחלקה ראשונה
במחיר של מחלקת-חיירים.
לשם דוגמה: מחיר כרטיס טיסה הלוך
ושוב מתל־אביב לציריך, כולל כל המיסים,
הוא כיום 5957ל״י במחלקת התיירים.
מחיר אותו כרטיס־טיסה במחלקה הראשונה
גבוה ב־ס/״ 40 ומסתכם ב־ 8287ל״י.
מובן כי אלה הרוכשים כרטיסי־טיסה
במחלקה הראשונה משלמים גם מס־נסיעות
גבוה יותר מאלה הרוכשים כרטיסי מחלקת־תיירים,
שכן המס צמוד למחיר הכרטיסים.
אבל הנהלת אל־ על התחכמה והמציאה
שיטה לפיה תוכל להטים מייוחסים במחלקה-
הראשונה, במחיר כרטיס במחלקת־התיירים,
ובצורה זו לעקוף את תקנות יאט״א, להוריד
מהכנסות החברה ולהעלים מס מ־אוצר־המדינה.
השיטה
היא מסובכת, חשאית וממוסמכת
במיסמכים סודיים. אחד המיסמכים הסודיים
האלה נושא את הכותרת נוהלי חברה /
/ 101 סיווג נוסעי מחלקה ראשונה.

מטרת הסיסמה כך נקבע ,״לקדם ניצול
המחלקה הראשונה ע״י נוסעים בתשלום
מלא, ולצמצם ניצול מחלקה זו על־ידי
נוסעים אחרים.״ אבל למעשה נועד המיסמך
לקבוע את הנוחלים באמצעותם יכולה החברה,
בצורה בלתי חוקית, למכור כרטיסי
מחלקת־תיירים לנוסעים מסויימים, שהיא
רוצה ביקרם, ולהטיסם בנוסעים במחלקה
הראשונה. בהתאם לכך חולקו נוסעי המח לקה
הראשונה לשלושה סוגים.
שרות א׳ — 1נוסעים שרכשו כרטיסים
למחלקה הראשונה, או אורחים בתוקף
דרישת החברה.
שרות א׳ — 2נוסעים בעלי כרטיס
שלא בתשלום מלא, היכולים להזמין מראש
מקום במחלקה הראשונה למרות שרכשו
כרטיס במחלקת־תיירים.
שרות א׳ — 2נוסעים בעלי כרטיס
שלא בתשלום מלא, עם זכות למקום במחלקה
הראשונה על בסיס של מקום
פנוי. כלומר: כאלה היכולים לטוס במח לקה
הראשונה רק במידה ויש בה מקומות
פנויים.
במיסמך הסודי נאמר בפירוש כיצד יש
לנהוג עם המיוחסים :״נוסעים בעלי אישור
לקידום למחלקה ראשונה, יקבלו כרטיס
עליה למטוס למחלקת־תיירים ויוסבר להם
על־ידי עובד התחנה כי עם היוודע מצב
הספירה במחלקה הראשונה יוחלף כרטיס
העליה שבידם.״ זוהי כמובן פיקציה, שכן
מיספר הנוסעים במטוס ידוע לחברה זמן רב
לפני המראתו והוא אינו מיתגלה רק בתוך
המטוס.
מיסמך סודי שני נקרא בשם :״תהליכי

סודי וכוזב

זהו הטופס הסודי של חברת אל-על, שבאמצעותו פוקדים על
מנהל סניף ישראל או נציג אל־על באחת ממדינות העולם.
להעניק מקום במחלקה הראשונה לאדם שרכש כרטיס למחלקת־התיירים, הזולה יותר.
בראש הטופס מתנוססת, בתוך מיסגרת, המלה :״סודי״ .הענקת שרות א׳־ 2פירושה,
הטסת נוסעים שרכשו כרטיס למחלקת־תייריס, במחלקה הראשונה — דבר המהווה עבירה

על תקנות אירגון־התובלה האווירית הבינלאומי, ומאפשר העלמת מס מאוצר המדינה.
כדי להסוות את העבירה נאמר בטופס, כי הוא נשלח מטעם ״מתאם הסכמי־תעופה״ ,כאילו
נועד הטופס להטסת נציגי חברות־תעופה זרות, שאותם ניתן — על־פי התקנות — להטיס
במחלקה הראשונה. בטופס נאמר כי הענקת השירות נעשית ״בתוקף דרישה שקיבלנו״,
אך לא נאמר בו ממי באה הדרישה. בדרך־כלל היא באה מצד המנכ״ל או אחד מסגניו.

גזבר הסוכנות אריה דולצין! אלוף (מיל).
עזר וייצמן; שגריר ישראל בוושינגטון
שמחה דיניץ ורעייתו; התעשיין מארק
מושביץ ; מנהלת האופרה אדים דהדפילים ;
עוזי נרקיס ; הבנקאי בנו גיטר ! בעל רשת
חנויות ההלבשה שלום מצקין; איש התאחדות
התעשיינים פלג תמיר ; עו״ד מיכ אל
פירון ורעייתו; צבי דינשטיין; רות
דיין ! יעל דיין ; המיליונר הוגו שוורץ ;
מנכ״ל בנק המזרחי אהרון מאיר; ומאיר
עזרי, מי שהיה נציג ישראל בטהרן, שניצל
את ההסדר המיוחד הזה לפחות חצי תריסר
פעמים.
מפתיע היה למצוא ברשימה גם את
מבקר־ד,מדינה, הד״ר ארנסט נבנצאל בכבודו
ובעצמו.
ברשימת המיוחסים לשנת ,1975 ניתן
למצוא שמות כמו יהושע וושצ׳ינא ; יצחק
בן־אהרון; דויד פרידמן שהוא מנכ״ל
הבנק-לפיתוח־התעשייר ! ,מנהיג המרכז החופשי
וצייד השערוריות עורך־דין שמואל
תמיר; נשי״את ויצ״ו העולמית רעיה יגלום:
בנימין ג׳יבלי, מנכ״ל שמן; איש־העסקים
הגרמני היינץ בובים; הפרופסור
יובל נאמן ומנכ״ל כור מאיר עמית. מפתיע
היה למצוא ברשימה גם שני פקידים בכירים
באוצר כמו ארנון גפני ואפרים דוברת,
שהיו צריכים להיות מודעים לעובדה כי
הם עוברים עבירת מס. שמות אחרים בשנת
: 1975 אותם האנשים שטסו בשיטה זו
ב־ : 1974 מאיר עזרי, הוגו שוורץ, רות
דיין ועוזי נרקיס.
אין סיבה לכך שאנשים טובים אלה לא
יטוסו במחלקה הראשונה, אם הם חפצים
בכך, אם הם נוסעים על-חשבון עצמם,
או אם מותר למוסד ציבורי לשלם עבור
תענוג זה. אבל אין שום סיבה מדוע
לא ישלמו את מחירו המלא של כרטיס־הטיסה
במחלקה זו. קשה למצוא סיבה
מדוע חייבת האומה לממן את ההוצאה
הנוספת שמוציאה אל־ על לשם הטסתם

בקשת היא: אם הם גונבים, למה שאני
לא אגנוב גם כן? אם להם מותר לנצל
ולסדר את המדינה, מדוע זה אסור לי?
יש לציין כי עובדי ״אל־ על זוכרים רק
מקרה אחד בו סרב איש ציבור להמיר את
כרטיס מחלקת״ד,תיירים שלו במושב במחלקה
הראשונה, למרות שהדבר הוצע
לו על ידי הנהלת החברה. היה זה ראש-
עיריית ירושלים, טדי קולק.
השערוריד, עוררה בשעתו את זעמם של
הקברניטים באל־ על, שהתמרמרו על הסדר
זה שלטענתם גורם לאל־ על הפסד הכנסה
ומגדיל את הוצאותיה. הם פנו להנהלת ה חברה,
תבעו ממנה להודיע מפורשות שאין
מטיסים במחלקה ראשונה נוסעים
שרכשו כרטיסים למחלקת־תיירים. רחביה
בן־שד, מי שהיה סמנכ״ל לענייני כוח־אדם,
הודיע לקברניטים כי מטרת ההסדר המיוחד
היא ״לענות על שיקולים מסחריים, מוניטין
החברה ויחסי־הציבור שלה.״
קשה להבין מה הוא השיקול המסחרי
של אל־על בהענקת ההטבה הסמויה ל־*
ח״כ שמואל תמיר, או מה תורמת למוניטין
החברה הטסתו של הרב פורוש
במחלקה הראשונה דווקא, כשבידו כרטיס
למחלקת־תיירים. אם רוצה אל־על לדאוג
לתדמיתה בעיני עסקני המיפלגות,
אין היא יכולה לעשות זאת על חשבון
כספי־הציבור.
העניין כולו נראה יותר כמעשה של
שוחד סיטוני, הסדר בלתי־חוקי באמצעותו
מנסה הנהלת אל־על, ובראשה ד-,
מנכ״ל מרדכי בן־ארי, ליצור מעמד שלם
של פרוטקציונרים, שעליהם לא חלות
התקנות, ההגבלות והחוקים הקיימים על
הטסים לחו״ל. בין אלה יש לא מעטים
בהם תלוי מעמדו של בן־ארי, החיפוי על
כישלונות החברה והתמיכה בהמשך השע-
רוריה של איסור טיסות־השכר, ההורס את
התיירות כדי ליצור הצלחה פיקטיבית לחברת
אל־ על ולמנהלה.

הזמנת מקום במחלקה הראשונה״ והוא
מפרט כיצד יש לנהוג בנוסעים עם כרטיסי
מהלקת־תיירים המיועדים להטסה במחלקה
הראשונה,
השאלה הנשאלת היא: אס מדובר בתהליכים
פורמאליים מקובלים, מדוע נושאים
כל המיסמכים המטפלים בהם את החותמת
סודי?
התשובה: משום שכל מי שמוטם בדרך
זו במחלקה הראשונה במטוסי אל־ על, עובר
על תקנות יאט״א, מקבל באקשיש של
טיסת חצי־חינם על חשבון הציבור, ומעלים
מם מאוצר המדינה. ואת זה צריך לשמור
בסוד.
הסדר זה חל גם על מקבלי כרטיסי*יחינם.
כרטיסים אלד, שמחלקת החברה חייבים
כמובן במם־נסיעות. אבל באמצעות הטריק
הזה יכולה אל־על להעניק כרטיס־חינם
למחלקה הראשונה, ולשלם רק את המם
החל על כרטיס למחלקת־תיירים.

המכנה המ שותף:
אמצעים
** י הם המיוחסים הזוכים במתנות^)
חינם אלה מאל־על?
מסתבר כי הרשימה היא ארוכה ומאלפת.
המכנה המשותף כימעט לכולם היא העובדה
שרובם ככולם הם בעלי אמצעים, עשירים
מופלגים, או אנשי־עסקים. תוך שנה אחת
טסו במטוסי אל־על שהמריאו מנמל־התעופה
בלוד, למעלה ממאה איש שנהנו מההסדר
הסודי והבלתי־חוקי של אל־ על. יש להניח
כי בטיסות אחרות של אל־על, כאלה שיצאו
מחו״ל לארץ, או בין מדינות אחרות, זכו
עוד כמה מאות אנשים בהסדרים דומים.
הנה כמה שמות נבחרים מרשימת המועדפים
של אל־על, שטסו בחצי חינם ותוך
העלמת־מס. מה שחשוב לציין הוא שחלק
בשנת 1974 חיו בין הטסים בהסדר זה:

במחלקה הראשונה ללא תשלום.
יתכן שהיו בין מקבלי באקשיש זה כמה
אנשים שעברו למחלקה הראשונה בתום־
לב, מבלי שידעו שאל־על מכשילה אותם.

כול ם
מעלימים
ך* הפרש כץ מס־ד,נסיעות המוטל על
( ן כרטיס במחלקת־תיירים לבין כרטיס
במחלקה הראשונה, מגיע ל־ 100 לירות
בקו תל־אביב—רומא, ל־ 200 לירות בקו
תל-אביב—לונדון, ול־ 400 לירות בטיסות
לניו־יורק או ליוהנסבורג.
אולם קורה שאלה המוזמנים על ידי
הנהלת אל־ על ברוב אדיבותה לטוס במח־לקד־ד,ראשונה,
מצויידים בכרטיסים קבו צתיים
למחלקת־התיירים, שמחירם זול
יותר וממילא סכום המס המוטל עליהם
נמוך יותר. במקרים כאלה חוסכים המיוחסים
סכומים גדולים בהרבה שהיו
צריכים לזרום לקופת־האוצר כמס־נסי-
עות. בקו תל-אביב—לונדון הם חוסכים
400ל״י ובטיסה לניו־יורק הם חוסכים
כ־ 660ל״י מיסים. ומה שהם חוסכים מפסידה
המדינה.
כשם שאין שום סיבה שמי שנוסע במכונית
קאדילאק ישלם עליה את המיסים
המוטלים על סוסיתא, כך אין גם כל סיבה
שמי שטס במחלקה הראשונה באל־על
יהיה משוחרר מד,מיסיס המוטלים על כר־טיס-טיסה
במחלקה זו.
לכל השערוריה הזו יש גם היבט מוראלי
בלתי־מבוטל. למרות מסך הסודיות
שמטילה אל־ על על הסדר הטיסה הבלתי-
חוקי במחלקה הראשונה, אי אפשר להעלים
את העובדות מעיני עובדי החברה.
דיילים ואנשי צוותות־אוויר רואים במו עי ניהם
כיצד גוררת החברה אישי־ציבור לעבור
עבירה. התגובה הספונטאנית המת

ף* יום הראשון האחרון, בשעה
יי שתים־עשרה בצהריים, קיבלד. מיש״
טרת חיפה הוראה בהולה להציב מישמרות
כבדים של שוטרים ליד שלושה בתים ב־עיר־הנמל.
שוטרים חמושים התייצבו בפתח
הבתים שברחוב מלצ׳ט ,14 רענן 26
ולוטום ,24 נאשר ניידות אזרחיות מקפידות
לפטרל בסביבת רחובות אלה.
ברחוב מלצ׳ט מתגורר השופט המחוזי
אברהם פרידמן. ברחוב רענן מתגורר השופט
המחוזי זלמן יהודאי, וברחוב לוטוס
מתגורר השופט המחוזי אמנון כרמי
— שלושה השופטים אשר הטילו באו־

פונה נדהם ונסער לעבר שלושת השופטים,
שלאחר שעתיים וחצי של מריטת־עצבים
הודיעו לו כי הוא־הוא רוצחה של
רחל הלר, וני יהיה עליו לרצות את
שארית חייו בכלא.

״קוברים א ת
הילד שליי״
תם קוכרים את הילד שלי ! למה
/ /י אתם עושים לו את ז הו הוא ילד
טוב!״ בקעו קריאות הכאב של אמו של

פחוותהדו-
הסוה?
תו בוקר גזר־דין של מאסר־עולם על
עמום ברנס.
שעה קלה אחרי שהסתיימה קריאת פסק־הדין
של ברנס, הגיעו איומים בטלפון ל-
מישטרת חיפה. המאיימים הבטיחו לחסל
את השופטים ואת התובע, עדי בראונר.
לגבי בראונר לא היה זה האיום הראשון,
מאז החל לעסוק בתיק של ברנס. במשך
החודשים האחרונים ליוו את התגלית של
הפרקליטות — כפי שנוהגים לכנות את
בראונר בן ד 37 שני בלשים, בכל
אשר הלך.
האיומים הטלפוניים, אשר המישטרה
חושדת ני באו מצד בני־מישפחתו וידידיו
של עמוס ברנם, היו האפילוג שלאחר
המערכה האחרונה בפרשת רחל הלר —
פרשה אשר הצליחה לעורר את עניין
ודמית הציבור הרחב בגלל התפתחויו־תיה
המפתיעות, הסתבכויותיה ובפרטים
הפיקנטיים שבה וששיאה, וכפי הנראה
גם סיומה, היו ההתפרצות הקולנית בבית-
המישפט בחיפה, לאחר השמעת גזר־הדיו
של ברנס.
״אני לא מבין מה קורה כאן. זה
לא יכול להיות. עשיתם מישפט לא
של צדק. לא הכרתי את רחל הלר, וידי
לא שפכו את הדם הזה!״ נשמע קולו של
עמוס ברנס באולם בית־המישפט, כשהוא

עמום, אשה בעלת שיער אדום עטוף ב־מיטפחת־ראש,
לצווארה מחרוזות, לאוזניה
עגילים ועל אצבעותיה טבעות.
״תנו לי אותו! תנו לי את הרוצח של
הבת שלי !״ זעקה בחצר בית-המישפט
דינה הלר, אמה של רחל, והתעלפה מול
מצלמות־הטלוויזיה .״אני אהרוג אותו בידיים
שלי ! למה רק בית סוהר נתנו לרוצח
של האחות שלי? ך החרתה־החזיקה
אחריה בתה, דליה בת ה־ ,17 אחותה של
רחל, שבאה יחד עם אמה לראות את
ההצגה הגדולה בבית־המישסט בחיפה,
כששערה סתור ופרוע ועיניה בורקות
בשינאה.
״אני אגיש עירעור. מייד עירעור !״
קרא נחמן רם, עורך־הדין של ברנס,
ממושבו ליד ספסלי־הסניגוריה, כשעיניו
דומעות וקולו חנוק.
בשעה שמונה בבוקר נכנסו שלושת ה שופטים
לאולם בית־המישפט. סבר־פניהם
החמור לא הותיר מקום לניחושים, אם
פסק-הדין של הצעיר העכואי בן ה־31
עמום ברגם יהיה לשבט — או לחסד.
ברנס ישב באולם, לימינם, כשמשני צי-
דיו שוטרים. הוא היה מגולח־למישעי,
שערו מבהיק ומסורק לאחור, לבוש מכנסיים
בהירים, מיקטורן מגוהץ בצבע
בורדו ועניבה אדומה. הקהל היה מורכב,

עמוס נוגס 1ועק (למטה) אחו׳ 11

ה ! י 11 1ד 1מייד לאחר הקראת גזר־הדין,
# #111111/1 11 1111 פרצו בני־מישפחתו של עמוס
ברנס בבכי ובהשתוללות. גיסו של עמוס, אריה, תקף את הצלם

זוושע ברצח רחל הלך(למעלה)

שניסה לצלס את אשתו, אחותו של עמוס (פרצופה מוסתר בחלקו
על־ידי היד שלו, התוקפת את הצלם) ואת גיסתו של עמוס,
הנשואה לאחיו שמעון, הנראית מייבבת בצד שמאל של התמונה.

רובו־ככולו, מאנשי־מישטרה — לבושי
מדים או אזרחית — כאשר רק לעיתונאים
ולקרובי־מישפחתו של ברנם אופשרד,
הכניסה.
עדי בראונר סיים באותה שעה את שתיית
הקפה התורכי שלו בבית הפרקליט,
הסמור לבית־המישפט. השופטים לא המתינו
לו, והחלו בקריאת פסק־הדין. רק
אחר־כך הבין בראונר מדוע לא היו צריכים
השופטים להמתין לו. חלק גדול מפסק-
הדין שלהם היה ציטוט, מדוייק־כימעט, של

מאת

יוסי ינאי
טענותיו׳שלו, כפי שהועלו בנאום־הסיכום
שלו.
משך שעתיים וחצי ישב ברנס זקוף־גו,
כשמבטו מופנה לעבר השופטים, אשר
התחלפו בינם לבין עצמם בקריאת פסק-
הדין. ברנס, שהיה בטוח בחפותו, קיווה
משך מרבית זמן זה כי אכן ייצא זכאי.
נחמן רם ועדי בראונר הבינו במוחם ה־מישפטי,
כבר בשלב מוקדם ביותר של
הקראת פסק־הדין, כי סופו יהיה :״אשם״.
מישפחתו של ברנס עדיין קיוותה גם
היא. האב ישב משך כל אותן שעות, ארוכות
כנצח, כשגופו נע קדימה• ואחור,
כמתפלל. האם חילקה את זמנה בין שליחת
מבטי עידוד לעבר בנה, לבין ניגוב
הדמעות במיטפחת קטנה וצחורה שאותה
מוללה בידיה ללא-הרף. אחותו של ברנם,
צעירה אדומת־שיער שמנה, מצאה אף
זמן להצטחק עם גיסתה, ואילו שני אחיו
שמעון בן ה־ 23 ומרדכי בן ה* ,19 ישבו
קפואים כפסלים.
סמור לשעה עשר ועשרים, כעשר דקות
לפני השמעת פסק-הדין, הבינו גם השוטרים
הפשוטים כי התוצאה תהיה: ברנס
רוצח, והוא יקבל מאסר־עוילם. כאילו על
פי אות סמוי, הם החלו מצטופפים בשני
מעגלים סביב עמום וסביב בני־מישפחתו,
לקראת המהומה וההתפרעות שעלולים
היו להתפרץ.
ואומנם, עם הכרזת המילים ״מאסר-עו־לס,״
מפיו של אב־בית-הדין אברהם פרידמן,
קרא ברגם הנדהם לעבר פרקליטו:
״מה הוא אומר ז״
אך למישפחתו היה ברור בהחלט מה
אמר השופט. הם החלו צועקים ומשתוללים.
האם פרצה בזעקה שלא-מן־העולם־
הזה, ומיהרה לעבר בנה כשהיא דוחפת
בכוח את השוטרים שהקיפוהו. האב התמוטט
על הספסל, והידיים שבהן הליט
את פניו לא יכלו לשמש מחסום לדימעו־תיו
הזורמות בשטף. שמעון ומרדכי האחים,
בהנהגתו של גיסם אריה התורכי
(המשך בעמוד )26

-ואחר׳ גדררידי!

במדינה
(המשך מעמוד )17
מישפט ישראלי. ייתכן מאד כי בקרוב
יעברו מיבחן כזד — .בעיקבות הנסיון לרצוח
את אורי אבנרי.
״תלולה פורמלית״ .אחרי ההתנקשות
פנה אבנרי אל שר־הבריאות, ויקטור שם־
טוב׳ ביקש ממנו את הזכות לעיין בתיקיו
הרפואיים של המתנקש, אלי גלילי, כדי
לברר באילו נסיבות שוחרר זה קודם־לכן
מבית־החולים לחולי־נפש גהה.
שם־טוב התייעץ עם היועץ המישפטי
של מישרדו, השיב, במיכתב ידידותי, כי
אין לו הזכות להתיר עיון כזה, מאחר שכל
המידע הזד. חסוי.
השבוע פנו עורכי־הדין אמנון זיכרוני
ואלי זוהי אל שר״הבריאות, במיכתב העשוי
לשמש פתיחה להליך מישפטי חסר־תקדים.
כתבו
זיכרוני וזוהר :
״נראה לנו כי היתד, רשלנות חמורה בביטול
אישפוזו של מר אליהו גלילי —

פרקליט זוהר
האס הרופאים אחראים?
שיחדור אשר בנסיבות העניין כימעט הביא
להריגתו של מר אבנרי.
״נובע מחוות־הדעת של ה״ה ד״ר הקר,
ד״ר זוהר וד״ר פיש, מיום ,26.12.75 כי
הרופאים, אשר החליטו על ביטול האיש־פוז,
התרשלו במעשיהם, בכך שאיפשרו
לאדם במצבו של מר גלילי להסתובב חופשי
ולהוות סכנה ממשית ומיידית לשלומו
של מר אבנרי.
״עוד ב־ — 22.4.74 בפרשת תקיפה קודמת
של מר אבנרי — הוגשה לתיק בית־המישפט
חוות־דעתו של ד״ר חנן מויניץ
מבית־החולים גהה, בה נקבע כי הנ״ל הוא
במצב פסיכוטי חריף.
״נוכח מידע זה׳ שהיה בידי הרופאים —
חייבים היו למנוע את שיחרורו מאיש־פוז
של אליהו גלילי, שהרי אחד התנאים
לאישפוז חולי־נפש הוא היותם סכנה לש־לום־הציבור,
וכל חלק ממנו.
״גדשתי חוות־הדעת הנ״ל אנו למדים
שהסכנה, שהי תה בשנת 1974׳ נשארה בעינה׳
ועל־יסוד חוות־דעת אלה אנו מבססים
את טענת הרשלנות של הרופאים
שהחליטו על השיחרור.
״שמחנו לקרוא במיכתבך הנ״ל, כי
הטלת על הפסיכיאטר המחוזי לבדוק מה
היו הנסיבות המינהליות והחוקיות הנוגעות
לשיחרורו של החולה.
״עם זאת, אנו מבקשים לראות במיכת־בנו
זה תלונה פורמלית, בהתאם לפקודת
המתעסקים ברפואה, שבעיקבותיה ייבדקו
גם הנסיבות הרפואיות שהביאו לשיחרור
הנ״ל.
״עם סיום החקירה, נבקשך להודיענו מה
היו המימצאים, ואילו מסקנות הוסקו בעיק־בותיהם.
״א־שר
לחוות־הדעת של היועץ המישפטי
של מישרדך — נראה לנו כי נעלמה מ עיניו
העובדה, כי במישפטו של גלילי
משמש מצבו הרפואי עילת־הגנה, ובכך
מוותר הוא מעיקרה על כל טענת חסיון
העומדת לו על־פי דין.״
שפוי כמילואים. בינתיים סירב השבוע
שופט־שלום לעצור את גלילי עד
לסיום ההליכים המישפטיים נגדו, למרות
שהוא נאשם בניסיון־לרצח. הוא האריך
את המעצר רק בשלושה ימים — דבר העלול,
בתיאוריה, להביא לשיחרור של
חולה־נפ״ש מסוכן, שמנוי־וגמור עימו לר

צוח
אזרח מסויים.
אחרי פירסום שמו ותמונתו של גלילי,
בעיקבות פעולתו המישפטית המוצלחת
של עורך־הדין אלי זוהר, הולך ומצטבר
מידע מאלף• כך סיפר מפקדו־במילואים
כי גלילי, המשרת ביחידה קרבית ומקבל
שם נשק, נראה לו שפד לגמרי.
פרט מעניין אחר: גלילי קנה את הסכין
הרצחנית שבועיים לפני ההתנקשות האח רונה
באבנרי — דבר המעיד על הכנה
ממושכת למעשה.

פ שעים
ה ס עו דההאחף1נד.
7רצח בגי־הזוג
ימגיק היו ארבעה
מגיעים אפשריים —
והחשוד-ברצח מסתתר
בנו ברקוביץ, בעל המיזנון בנו שמאחרי
בניין העירייה ברחובות, התכונן לסגור.
השעה היתה רק שש בערב, אך ברקוביץ
התכונן ללכת באותו ערב לחתונה. אז נח־נסו
שני הלקוחות האחרונים. היו אלה גבר
ואשד. מבוגרים, שביקשו לאכול. המגיש
הצעיר, העובד במקום, התבקש להביא
אוכל חם ווודקה.
עוד קודם שהזוג סיים את ארוחתו,
הסתובב גבר ליד הכניסה למזנון. הגבר
והאשד, שילמו, והלכו לעבר הגבר שניצב
בפתח. מכונית כחולה מסוג פדו 404
נעצרה, ושלושת האנשים י נכנסו לרכב, שהסתלק
מהמקום. בנו ברקוביץ הספיק
לשלוח מבט אחרון לעבר הזוג שסעד
אצלו. היתד. זו הפעם האחרונה שמרדכי
ואסתר ימניק סעדו במיזנונו של בנו, או
בכל מקום אחר.
באותו לילה ובשעות הבוקר שלמחרת,
נתגלו גוויותיהם של בני־הזוג ימניק, בשני
מקומות שונים, במרחק של עשרות קילומטרים
זה מזה.
אנשי המיזנון תיארו. מרדכי ימניק
חלפן מטבע־זר בלילינבלום בתל־אביב,
עסק גם בהלוואות כספים. הוא יצא בשעות
המוקדמות של הערב מביתו, שברחוב
יהושע בן־נון 53 בתל־אביב, יחד עם אשתו,
לפגישה עיסקית ברחובות. הם לא חזרו
יותר.
גופת האשד. הושלכה בחוף פלמחים, בשעות
הלילה, מתוך מכונית פדו ,404 כאשר
הרוצחים הופתעו עלי־די זוג נאהבים שישב
במכוניתו בקירבת־מקום.
גופתו של מרדכי ימניק, הבעל, נתגלתה
על הכביש ליד מושב צפריר ,,לא הרחק
מבית דגון.
שני בני־הזוג גורו מטווח קצר מאד,
לפני שגופותיהם הושלכו מתוך המכונית.
אחרי שתמונתם של מרדכי ואסתר ימניק

פקד סנדו מזור, ראש הצוות החוקר את
הפרשה, את תיאורם של הרוצחים שבאו
לקחת את קורבנותיהם מפתח המקום, במכונית
הפדו.
בפני הפקד מזור, המנהל את החקירה
המסובכת ביותר בקאריירה שלו, כמה אפשרויות.

ימניק ואשתו באו לרחובות לצורך
עיסקת־דולרים עם אדם מוכר להם.
הרוצחים נפגשו עם הקורבנות בליל-הרצח
כדי לשדוד את אוצר המטבע־זר שהביאו
עימם אלה מתל־אביב.
בפגישותיו הקודמות עם הרוצחים, עשה
ימניק עיסקות קטנות, שנועדו לחזק את
ביטחונו ברוצחים ולהביא איתו לרחובות
כסף רב יותר.
<• ימניק ואשתו נרצחו על־ידי אנשים
שהחלפן הילווה להם כספים בריבית גבוהה.
ן• מרדכי ימניק חוסל על־ידי קבוצה
יריבה מרחוב ליילנבלום, שראתה בו מתחרה
רציני או שחשדה בו כי הוא משתף-
פעולה עם המישטרה.
!• ימניק ואשתו נפלו בידיהם של שודדים,
לפני שהצליחו לבוא במגע עם

נרצח אזולאי
מדוע נרצח 7

רוצח־ מתאבד דעכול
האם התאבד?
פורסמה בכל העיתונים, זיהו בעל-המיזנון
בנו מרחובות והעובד שלו, את הלקוחות
שאכלו אצלם בערב הקודם. בנו סיפר לחוקרי
המישטרה כי ימניק כבר היה אצלו
במיזנון, שלוש־ארבע פעמים קודם־לכן.
בעזרת אנשי המיזנון קיבלו, אנשיו של

הלקוח שהזמין אותם לרחובות. השודדים
עקבו אחריהם מתל־אביב.
תפיסה בקרוב. שבוע אחרי הרצח,
עדיין לא הצליחה המישטרה לעצור איש
החשוד במעשה. אך מסתבר שהרוצחים
עשו כמה שגיאות במהלך עבודתם. בנוסף,
הם התבלבלו, אחרי רצח בני־הזוג, ולא
גילו סכום של למעלה מ־ 10 אלפים דולר
שהיה מוסתר על גופה של האשה. גם אצל
בעלה נשארו כ־ 2000ל״י. מאידך נעלמה
טבעת־יהלומים של אסתר, והתיק שלה, ש מניחים
כי היו בו עשרות אלפי דולרים.
אם תיאורם של הרוצחים, שאותו קיבל
מאת אנשי המיזנון ברחובות הוא מדוייק,
יצליח הפקד סנדו מזור לתפוס את הפושעים
בקרוב. יש סימנים שכבר ידוע לו את

מי הוא מחפש, אך החשוד מסתתר, אחרי
שגילה כי עוקבים אחריו.

חיזור ק ט לני כמציב״ס
ראובן רעבו? רצח, ואחר
נמצא ירוי בבדורי נישקו —
האם היה זה חיסול
חשבונות, או תאונה
רוסגטית?
ראובן דעבול הגיע לדירתו של יפת נגר
בפתח־תקווה, בשעות הקטנות של הלילה.
לפניו, בשעה שלוש לפנות־בוקר, הגיעו
יפת נגר וחברו, דויד אזולאי. בחדר היו
שתי צעירות. ראובן דעבול דפק בדלת,
אזולאי התקרב לפתוח ואז שמע את קולו
של האורח :״קילקלתם לי את הערב!״
יותר לא שמע דבר• הצלילים הבאים בקעו
מתוך תת־מיקלע שהביא איתו דעבול.
אזולאי נפל שדוד מייד, ומת בדרך לבית־החולים.
הרוצח המשיך לאיים על דיירי
החדר בתת־המיקלע שלו, מסוג קארל־גוסטב.
כשהגיעו
השוטרים לדירתו -של יפת נגר
הם מצאו שם את הרוצח, ראובן דעבול,
מת, כשבגופו כדורים מנישקו־שלו.
איך קרה הדבר? יפת נגר וחבריו הסבירו
שראובן דעבול התאבד אחרי הרצח.
הוא כיוון את תת־המיקלע אל גופו, וירה.
האם היה זה חיסול־חשבוגות בעולם־
התחתון, או סתם תאונה רומנטית?
דעבול, נשוי ואב לשני ילדים, עמד
להתגרש מאשתו. ערב לפני הרצח וההת אבדות,
ניסה לחזר אחר אביבה, נערה בת
19 שישבה בדיסקוטק סנטאנה בפתח־תיקווה,
השייך ליפת נגר. היא דחתה את
חיזוריו של דעבול, וביקשה את עזרתם
של יפת וחברו, דויד אזולאי. נסיון־ד,חיזור
נכשל, ובשלב זה החליט דעבול שעליו
לנסות לעבור לשיטות אחרות, משכנעות
יותר.
בדרך זו הגיע הרוצח לביתו של יפת
מתחיל להיות מסובן. האם מסתתר
סיפור נוסף מאחרי פרשת החיזור הקטלני
בפתח־תיקווה? לפני 10 חודשים התלונן
נגר במישטדה כי קבוצה של כעשרה צעי רים
מגיבעת־אולגוז איימה עליו ועל הדיסקוטק
שלו, כדי לקבל דמי פרוטקשן.
אך זו הייתה רק חולייה אחת בשרשרת.
מכונית הוולוו של נגר נופצה, וגם הוא
בעצמו נחבל בראשו.
היו אלה, שוב, הצעירים שרצו לגמור
איתו חשבון. חמישה מתוך הקבוצה שתק־פה
אותו בדיסקוטק, הורשעו על־ידי השופטת
המחוזית הדסה בן־עיתו. חמישה
חשודים נוספים זוכו.
הפרקליטים ביקשו שראובן דעבול יופיע
כעד־ההגנה. דויד אזולאי, חברו של יפת
נגר, שימש עד״הגגה במישפט נגד נגר,
שהואשם בניסיון־לרצח לפני כשנה. נגר,
יצא אז זכאי.
חוקרי המישטרה אינם מסתירים את
העובדה שכל המעורבים בפרשת הרצח
וההתאבדות חם פנים מוכרות לה. אך
מה שהמישטרה אינה מוכנה לגלות, הוא
העובדה שמתחיל להיות מסוכן לחיות בשכונות
מסויימות בפתח־תיקווה•
העולם הזה 2002

שני הילדים שבית־המישפט ציווה לשלחם אל אביהם הגת גו ו ו בברלין איימו:
גי הירדים ניצבו, חבוקים וצמו*
/דים בכוח׳ בשולי הכביש. הבכור
מהם, מנחם בן ה־ ,9הזהיר :״אם ינסו
לקחת אותנו מאמא שלנו, לגרמניה, נתאבד!״
דובי בן דד ,8חיזק את דיברי
אחיו :״אני אתאבד אם יקחו אותי מפה !״
אמם של שני הילדים לא נכחה במקום.
שרינד, יונדף מאושפזת בבית־החולים מאז
אותו לילה, בו התקשר פקיד ההוצאה-
לפועל, ובישר לה כי הוא עומד לבוא
לקחת את שני הבנים, כדי להטיסם לגרמניה.
לדיברי האשד, והאחים שלה, נאמר
להם שבידי הפקיד צדמעצר נגד הילדים.
האם התמוטטה, קיבלה שטף־דם ואושפזה.
פקיד ההוצאה־לפועל ושתי שוטרות
יצאו לצוד את דובי ומנחם, ולנצל את
העובדה שהאם אינה מסוגלת להילחם,
כדי לשים את ידם על שני האחים. אך
תוך שעות ספורות התארגנו תושבי המושב
גנות, שליד תל-אביב, ויצאו לקרב —
כדי למנוע תפיסתם של הילדים.
למחרת היום, בתחילת השבוע, פנה
אשר בן־ארצי, דודם של האחים דובי
ומנחם, באמצעות עורכת־הדין גלי כהן־
צידון, לבית־המישפט המחוזי בתל-אביב,
וביקש להוציא צו לעיכוב יציאתם מהארץ.
העילה לבקשתו של הדוד היתד״ שקיים
חוב בסך 55 אלף ל״י, הנובע מהוצאות־אחזקתם
של הילדים במשך שלוש שנים,
מאז נפרדו מהאב, יוסף יונדף.
התרגיל עלה יפה. השופט אליהו וינו-
גרד הוציא את הצו. הסגרתם של דובי
ומנחם נדחה לכמה ימים, אך הדראמה
נמשכת, וגורלם של שני הילדים מסעיר

את המדינה כולה.

111.זוהו)!והוו-

נתאבד!

תביעות•
גירושין

ך ץ חידת הפרשה בשנת .1963 שרינה
4 1בן־ארצי, אשה צעירה ובעלת הופעה
נעימה, רכה ושקטה, הכירה בתל-
אביב את התייר המיליונר הגרמני-יהודי
יוסף יונדף (יום־טוב) .הגבר הציג עצמו
לפניה כאיש-עסקים מברלין, העוסק בענף
הטכסטיל. הוא הבטיח לשרינה שיחסל
את עסקיו ויעלה לארץ. בשנת 1965
נישאה שרינה לתייר הגרמני, והזוג נסע
לברלין. ארבע שנים מאוחר יותר התערערו
היחסים בין יוסף לבין אשתו הצעירה,
והיא הגישה נגדו תביעה לגירושין,
בבית־המישפט המחוזי בברלין.
בדו״ח שנשלח ב־ 4.6.74 ליועץ־המיש־פטי
של מישרד־הסעד בירושלים, מתוארות
הסיבות שדחפו את האשה לבקש
את הגט מבעלה, המיליונר יונדף. בדו״ח
נכתב :
״נתברר לה (לאשה) שבעלה קשור בניהול
של מועדוני־לילה. היא נפגעה מאד
כאשר הוא דרש ממנה לעזור לו בעבודה
זו, ערב־ערב, משעת־חצות עד אור הבוקר.
חדשים אחדים לאחר הנישואין, בהיותה
כבר בהריון, השתמשה בכרטיס-טיסה שהיה
בידה וחזרה לארץ. היא חלתה, ה הריון
נפסק, וכעבור זמן קצר ניאותה
לחזור אל בעלה, אשר הבטיח לה לשפר
את תנאי החיים. בעלה נהג בקמצנות
יתירה, דרש ממנה דו״ח על כל פרוטה.
הוא המשיך בחייו החופשיים שהיה רגיל
בהם לפני נישואיו, ואשר כללו קשרים
שונים עם נשים אחרות״.
בחודש אוגוסט 1969 הגישה שרינה

דובי ומנחם יונדף
״לא רוצים לגרמניה ד
תביעת־גירושין נגד בעלה, וקיבלה צו
מבית־המישפט המחוזי בברלין לפיו הורשה
לה, עד לתום ההליכים המישפטיים, להתגורר
בנפרד מבעלה, ויחד עם זאת נמסרה
לה זכות הטיפול בשני הילדים.
הבנים נולדו, שניהם, בשנת : 1967
מנחם בחודש ינואר, ודובי בחודש דצמבר.
אחרי שבית־המישפט התיר לה לט פל
בילדים, לקחה אותם שרינה מבלי
לקבל את הסכמת הבעל, ונסעה לתל-
אביב. כאן התגוררה עם האחים שלה
ועם אחותה, בבית יפה במושב גנות.
אך כעבור זמן קצר התפייסו בני־הזוג
יונדף׳ והאשה חזרה עם ילדיה לברלין.
היא ביטלה את תביעת־הגירושין שלה,
ופה נעשתה הטעות. בדרך זו היא קשרה
את ידי עצמה, מפני שוויתרה על האישור
שהיה בידיה, לדאוג בילעדית לגורלם
של שני הבנים.
ושוב לדיברי שרינה, הבטיח לה בעלה
שיחסל את עסקיו בגרמניה ויעלה לישראל.
ישראל איננה מי קלט

אכא יוסף מנדן*
אופי בלוזי־מאחן

ך* חודש ינואר 1973 החליטה ישרי-
^ נד, סופית להיפרד מבעלה. היא הגישה
שוב תביעת־גירושין לבית־המישפט־המחוזי
בברלין. יוסף יונדף עירער על
כך בבית־המישפט־לעירעורים בברלין, וביקש
למסור את זכות הדאגה לילדים
לידיו. הוא קיבל את הצו, רק מאחר ש־שרינה
יצאה עם הבנים מגרמניה. בית־המישפט
קבע אז, שבכך היא יצרה עובדות
מוגמרות, והפסיקה את הקשר בין
האב לילדים.
כך עשתה האם ב־ 1973 באורח לא-
חוקי, מה שעשתה בשנת 1969 באורח
חוקי.
יוסף יונדף פנה למישרד־חקירות, וביקש
לאתר את עיקבות אישתו וילדיו. מבחינת
החוק הגרמני, חטפה האם אח שני
הבנים כאשר עזבה את ברלין ונסעה
לישראל. כימעט שנה חלפה עד שהמיל־

יונר מברלין הצליח, בעזרת הבלשים,
לגלות את מקום מגוריהם של שרינה
והבנים. בפברואר ,1974 השיג יוסף יונדף
צו־על־תנאי נגד אשתו ונגד אח אחר
שלה, יוסף בן־ארצי, המורה להם להסביר
מדוע לא ימסרו את שני הילדים
לידי אביהם.
בית־המישפט הישראלי העליון קבע שלא
יסייע בידי הורים או אחרים׳ החפצים
לעשות את מדינת ישראל מיקלט להח זקת
ילדים, תוך המריית פיו ישל בית-
המישפט, שפסק בעניין. בית־המישפט, בהרכב
השופטים ממלא־מקום הנשיא השופט
יואל זוסמן, צבי ברנזון ומשה עציוני
קבע, כי מן הראוי להביא בחשבון שהילדים
נולדו בגרמניה שעה שביתם של
ההורים היה שם, והוא עדיין שם, ואם
יתן בית־מישפט זה את הגושפנקה שלו
למצב שנוצר על־ידי האשה, פירושו של
דבר של,ילדים יאבדו את הקשר עם
אביהם, דבר שבוודאי אינו מקדם את
טובתם.
השופטים עשו את הצדעל־תנאי מוח לט,
כפוף לתנאי: ביצוע הצו נידחה
למשך שלושה חודשים, כדי לאפשר לילדים
לסיים את לימודיהם בבית־הספר
באותה שנה.

עלי שיזרוק אותי מהחלון החוצה,״ סיפר
דובי בן ה־( .8דירתם של בני־הזוג נמצאה
בקומה העשירית).
בדו״ח שהגיש המומחה לפסיכולוגיה אריח
לץ נאמר, לגבי ריגשותיהם של שני הילדים
:״שוחחתי עימם. בסיפורי הילדים
אודות חייהם בברלין, במחיצת שני ההורים
יש עירבוב של שימחה ועצב. האב
הראה התעניינות בהם בכך שלקח אותם
לטיול או ביקור בקירקם.״
״אבל ההתייחסות הדומיננטית יותר היא
לתמונה של אבא החוזר הביתה מעבודתו
במצב־רוח מרוגז. הם צריכים להיזהר
בהתנהגותם, והוא מרביץ. לעיתים הם
מתחבאים מתחת למיטה, כדי לברוח מה עונש
הגופני ולפעמים הוא שיחק איתם
והם טיפסו עליו. התנהגותו של אבא היתד,
בלתי יציבה ובלתי־ניתנודלניחוש. הבלתי
נודע מפחיד ויוצר מתח, כי אין להם כל
הבנה ושליטה על כך.״
הילדים סיפרו, למשל, שהאב הירבה
לתאר את האם כערביה. לגבי ילדים קטנים
כאלה, היה בכך משום השוואת אמם
עם אדיב המסכן את חייהם ואת חיי
המישפחה.
יונדף האב ביקר אצל בניו בישראל
פעמים אחדות. על ביקורים אלה סופר
בדו״ח שהוגש ליועץ־המישפטי למישרד־הסעד,
מס׳ : 431/18913״מבית־הספר נמסר
לי, שבחודש פברואר ביקר האב בארץ.
יום אחד צילצלו אנשים שונים לביתר,ספר׳
פנו אל המנהלת ואל אחות
וביקשו לשלוח את הילדים לבדיקות. העניין
עורר אי-אמון. אז הופיע האב בביתר,ספר.
הוא נפגש עם הילדים. המורה
והמנהלת מציינים שהאם מחנכת את הילדים
לכבד את אביהם.״
ד״ר י. קריגל, פסיכיאטר, מהמכון ל פסיכולוגיה
רפואית בתל־אביב, המנהל
הרפואי של בית־החולים הפסיכיאטרי כפר־גנים
בפתח־תיקווה, ציין בחוות־דעתו :
״בדקתי את שני הילדים, מנחם ודוב,
במכון. שני הילדים הביעו התנגדות תקי פה
לעזוב את הארץ, ועצם העלאת הנו שא
מעורר בם פחד וחרדה. הילדים זוכ רים
היטב את המתיחות ששררה בבית
אביהם ואת המכות שקיבלו ממנו. נמסר
לי, על־ידי הילדים והאם, שמאז ביקורו
של האב בתחילת שנת 1974 נותק לגמרי
הקשר בין האב לבינם. אין הוא מתעניין
בשלומם, ולא בהתפתחותם. התנהגות האב,
שלא התעניין בגורל הילדים במשך שנים,
ובנוסף הפרטים שהילדים זכרו היטב על
התנהגותו בעבר, מעוררת חשש רציני
שמצבו הנפשי של האב אינו מאוזן.״
השבוע, כאשר עלתה שוב פרשתם של
דובי ומנחם לכותרות העיתונים, קפצו
כמה חברי-כנסת על העגלה׳ והבטיחו לעורר
סערה בכנסת, כדי למנוע הסגרתם
של שני הילדים לזרועות האב בברלין.
היו קולות ששאלו, כיצד מרשה הממשלה
שיימסרו שני ילדים קטנים לגרמניה,
אחרי שבמדינה זו נהרגו רבבות
תינוקות וילדים בזמן הנאצים. אך דובי
ומנחם אינם נמסרים לידי הנאצים אלא
לידי אביהם היהודי, והרקע המישפטי
לפרשה ברור.
הרדיפה אחרי דובי ומנחם נמשכת. ה הפוגה
— זמנית בילבד. דובי ומנחם אינם
רוצים לנסוע לברלין. הם מאיימים ש-
יתאבדו, אם לא יותר להם להישאר עם
אמא, בישראל.

״לא רוצים
לגרמניה!״
^ ני אתאכד 1אני לא רוצה ש*
//יי נחזור לברלין. אני פוחד.״ אלה
היו דבריו של מנחם יונדף בן וד ,9אחרי
שנודע לו כי מתקרב הרגע שבו יבואו
לקחת אותו ואת אחיו אל המטוס.
בגלל הפרש־הגילים הקטן מאד ש ביניהם,
שני האחים נראים כתאומים ש גדלו
יחד, משלימים זה את זה בשיחה,
חושבים יחד ומדברים יחד.
״אני פוחד. אני לא רוצה. אני זוכר
שאבא זרק מאפרה על אמא, שם, בבית
שלנו בברלין. אני התחלתי לבכות, ובי קשתי
ממנו שיפסיק. הוא התעצבן, ואיים

אמא שרינה יונדף
נזמשח בלתי־חוקי

פרשתהדר -ה סו ף?

צוחק אחרון ;?״

היה החשוד הראשון ברצח רחל הלר,
זוכה לחלוטין, עס הרשעתו של ברנס.
(המשך מעמוד )23
החלו לצעוק, להכות סביבם בעיוורון ול־קלל
את המדינה, חוקיה והצדק שלה.

יחסי-הציבוד
של ביכוג סקי
ך* אשר מצא שומר רכוב על סוס של
^ חברת קייט ושייט בקיסריה, בבוקרו
של היום הרביעי, ה־ 23 באוקטובר ,1974
גופת צעירה עירומה בחולות קיסריה, הוא
לא ידע כי בכך פתח את אחד מסיפורי־הרצח
המסעירים ביותר בתולדות מדינת
ישראל.
למרות שבשנים האחרונות משופעת המדינה
במיקרי־רצח — שרבים מהם לא
נפתרו בלל — הפכה פרשת רחל הלר
מפורסמת ומעוררת־סקרנות, בעיקר בגלל
שלוש סיבות:
•,רחל הלר היתה חיילת שנהגה לנסוע
בטרמפים, והחשד הראשון היה שהיא
נרצחה תוך כדי נסיעה בטרמפ — סברה
שעוררה סיוטי-לילה אצל מרבית האימהות
בארץ.
#אישיותה של רחל, צעירה שאהבה
גברים ותענוגות, והיומן המפורסם שלה
אשר כל מי שקרא בו הסמיק מבושה, הוסיפו
את הצבע הפיקנטי הדרוש לפרשה
מסוג זה.
!• אישיותם של שאר גיבורי הפרשה,
וכישלונותיה הרצופים של המישטרה, עד

הפך דוברה של המישפחה, גילה טפח
וכיסה טפחיים. הוא סיפק את תמונותיה
של רחל לעיתונות, התנדב לעזור לראש
צוות־החקירה שמונה לחקור בפרשת הרצח,
סגן ניצב חנא חדד, הרבה מעל ומעבר
למה שהתבקש.
אולם גם לעיתונאים וגט לצוות־החקירה
היה ברור, כי יורם מסתיר הרבה יותר
מכפי שהוא מוכן לגלות. באותו שלב עדיין
לא העלה איש בדעתו כי יורם עצמו ייח־שד
ברצח. קשה היה לד,אמץ כי אפשר
לחשוד בחברה האוהב והמסור של רחל,
כאילו הוא רוצחה.
אולם אט־אט החלו מתגלים פרטים נוספים.
לפתע נזכרו אנשים כי רחל, צעירה
יפהפייה, בת תערובת של אם טריפולי־טאית
ואב רוסי, אהבה גברים רבים —
לא רק את יורם. ציוותו של החוקר חנא
חדד, בחפשו אחרי חשודים אפשריים,
הגיע אל ידידים רבים של רחל, קרא את
יומנה האישי וגילה כי היו לה ידידים-
גברים בכל רחבי הארץ, וחוויות מיניות
אשר מרבית בנות־גילה עדיין לא חלמו
עליהן.
הרמזים בדבר היחסים הקרובים בין
יורם ביכונסקי לבין אחותה של רחל,
דליה, שהיתר. אז בת ,16 תלמידת תיכון
בתל-אביב, הוסיפו אף הם שמן לפיקג־טריה
של פרשת הרצח.
מייד אחרי הרצח יצאה מישפחתה של
רחל, בעידודו של יורם, בהאשמות חריפות
כנגד שילטונות צה״ל. האב יעקוב
הלר, פועל יפשוט בחברת תרמאויל והאם
דינה הלר, עוזרת־בית בבתי־עשירים, טענו
:״צה״ל אשם במות בתנו,״ בד,אשימם
את מפקדי ומפקדות בית רוטנברג, הבסיס
הצבאי בחיפה שבו עברה רחל באותה עת
קורס למורות־חיילות לחקלאות — בהזנחה,
חוסר־שמירה ואי-איכפתיות לגורל
פיקודותיהן.
בהכרזה זו הפכו בני מישפחת הלר את
רצח בתם נושא־חקירה ראשון־במעלה,
ומיקרו את התעניינות הציבור סביבו.
כאשר גילה חנא חדד כי ביכונסקי ורחל
היו פעילי אירגונים שמאלניים קיצוניים
כאוואנגארד, מצפן וספארטאקוס, נכנס
שירות־הביטחוו־הגללי לתמונת חקירת
פרשת הרצח. בד־בבד יצא חדד מהחקירה.

שהצליחה להביא לדין ולהרשיע את עמוס
ברנם.
גיבורה הראשון של הפרשה היה יורם
ביכונסקי! ,נכה צה״ל, חברה של רחל הלר.
בלילה שבו גילו את גופתה של רחל, היה
כבר ביכונסקי, צעיר המודע לחשיבות יח-
סי-הציבור והעיתונות — לגיבור. הוא

ה קי ד ה
בביוון אחר
ף* יכוכסקי נעצר. תודות ״לטיפשותה
4של המישטרה ולהחלטה לא־חכמה
של בית־המישפט, לאסור את פירסום עובדת
מעצרו של ביכונסקי, העפילה הפרשה
לפיסגה חדשה בהתעניינותו של הציבור
וקיבלה כיוון חדש: רצח על רקע פולי-
טי־ביטחוני.
יורם ואביו הגרפיקאי, יורק ביכונסקי,
הפכו שמיים וארץ — זה מתוך בית־המע-
צר וזה מחוצה לו — כדי להביא לידיעת
הציבור את עובדת מעצרו של יורם. ואומנם,
החלטת בית המישפט על האיפול
המוחלט לא עמדה. הפרץ נפרץ ועובדת
מעצרו של ביכונסקי נודעה ברבים, פורסמה
בעיתונות על אפו ועל חמתו של
בית־המישפט.
משך 45 ימים היה ביכונסקי לרוצחה
של רחל הלר. חוקריו היו משוכנעים כי
הוא הרוצח, וכי סופו להישבר. הציבור
חרץ עליו את גזר־דינו, וגם העיתונות,
הזהירה בדרך־כלל בהתבטאויותיה, כשלה
פה־ושם. הגדיל לעשות ראש צוות־החקי-
רה השני, אברהם צמרת, אשר אמר לאמו
של ביכונסקי, בעת שנכחה באחד הדיו־

ראש צוות־החקירה

השלישי שאול מר־
111 #11111
קום, אשר הצליח ללכוד את רוצחה של
רחל הלר, להביאו לפני בית־המישפט.

כי ביכונסקי הוא הרוצח, והודח מהחקירה
לאחר שהתברר כי ביכונסקי חף־מפשע.

ראש צוות־החקיוה הראשון
חנא חדד, שפרש
ממנה בגלל הכיוון הביטחוני שקיבלה ומשום
שלא האמין באשמת ביכונסקי.

שירותי־הביטחון, יחד עם חוקרי צוות־החקירה
החדש — בראשותו של רב־פקד
אברהם צמרת — רצו לשמוע בו מישפ־טים
המפלילים את יורם.

היו לו שתי סיבות לכך: בלחץ שירותי-
הביטחון כוונה החקירה לעברו של בי־כונסקי,
ואילו חדד מחק את ביכונסקי,
לאחר שיחות ארוכות עימו, מרשימת החשודים.
הסיבה השנייה היתד. העובדה
שחדד הוא ערבי, ולא היה לו נוח׳להמ שיך
לחקור בפרשה, לאחר שקיבלה כיוון
ביטחוני.
אחת מחברותיה של רחל, מלי מיזרחי,
שהיתה שותפה לרחל ביחסים אינטימיים
עם ביבונסקי ובהשתתפות בפעילות הפוליטית
שלהם, נעצרה. ליורם ניתנה האפשרות
לבקר אצל מלי בכלא, ונערכה ד,ק־לטודסתרים
לשיחה שערכו ביניהם.
ההקלטה היתד. חובבנית. כל אחד יכול
היה לשמוע בה את אשר רצה, וחוקרי

נים להארכת מעצרו של בנה :״גברת בי־כונסקי,
אני מצטער. בנך הוא רוצח.״
ביכונסקי לא נשבר. המישטרה נאלצה
לשחרר אותו מהמעצר, אולם לא הירפתה
ממנו. משך שבועות ארוכים היה ביכונס־קי
נתון למעקב צמוד של שוטרים, שכלל
לא טרחו להסתיר את עצם המעקב, והטרידו
אותו ואת מישפחתו יומם־ולילה.
למישטרה היה ברור, בעיקבות הזעקה
הציבורית שקמה אחרי שהתגלה כי מעצרו
של ביכונסקי היד. מעצר-שווא, כי עליה
למצוא את רוצחה של רחל, ולעשות זאת
במהירות. צמרת הודח מניהול החקירה,
ומונה צווודחקירה מייוחד שלישי, הפעם
בראשותו של סגן־ניצב שאול מרקום,
אחד מחוקריה המעולים ביותר של מיש-
טרת ישראל.
ביכונסקי עצמו עדיין לא ויתר, וסירב
לרדת מכותרות העיתונים. הוא איים לפר סם
ספר אשר יגלה את כל האמת על
חקירתו, ואף החל מפרסם פרקים ראשונים
ממנו בהמשכים בצהרון ידיעות אחרונות.
יותר משעניינו את הציבור חוויותיו
של ביכונסקי בבית־המעצר, עניינו
אותו הפרטים הפיקנטיים שביחסים בינו
לבין הנרצחת, וביכונסקי הבין זאת.
הבינה זאת גם מישפחתה של רחל הלר,
אשר באותה עת ראתה בביכונסקי את
רוצח־בתה. המישפחה ערכה מסיבת־עיתו־נאים,
שהובאה לתוך כל בית בישראל
באמצעות מקלטי־הטלוויזיה, ובה יצאה כנגד
ניסיונו של ביכונסקי להשחיר את
שמה של רחל, לדיבריהם. ידיעות אחרונות
הבין מייד את כיוון דעת־הקהל, שריחמה
על מישפחת הלר, והפסיק את פיר־סום
פירקי יומנו של ביכונסקי.
ואם לא היה די בכך נשא ביכונסקי
אשה, את אורלי יהל. אין ספק כי רב-

דליה,
אחותה
של רחל בבית״המישפם בחיפה, שם דרשה
ר דו ד

וו ח

ס גי רזוז

לחח

פקד צמרת היה השדכן שלהם. אורלי,
צעירה נאה, בת לעור ד דיו מפורסם,
הכירה את ביכונסקי בבית־המישפט, ביום
שבו שוחרר ממעצרו, ומאז עברה לחת־גורר
עימו — עד לנישואיהם. וידוייה
האינטימיים של אורלי לעיתונות, אשר
כללו גם גילויים על יחסו של יורם אל
רחל הלר, עוררו שוב את הפרשה והקפיצו
אותה לשיא חדש.
צוות־החקירה של מרקום החל חוקר את
פרשת הרצח מתחילתה, כשהוא מתעלם
מכיוון החקירה של צמרת, קודמו. לצוות
היו שני כיוונים בתחילת דרכו. האחד:
מיכתבים עלומי-שם שהגיעו למישטרה,
ואשר בהם נרמז כאילו כותב־המיכתבים
ידע פרטים על הרוצח. לאחר מאמצי חקירה
עצומים הצליחה המשטרה לגלות את שולח
המיכתבים: צעירה תל־אביבית חולת־רוח.
התברר כי אין ממש מאחרי המידע ש-
״הובטח״ במיכתבים אלה.
הכיוון השני היה חקירת כל חשודי חנא
חדד, שנמחקו על-ידו מהרשימה. בין אלה
היה עמום ברנס, צעיר מעכו אשר הכיר
את רחל הלר ובילה איתה מיספר ערבים
בתקופה שלפני הירצחה.
כאשר נעצר ברנס על־ידי הצוות הראשון,
זה של חדד, הוא הצליח לשכנע את
המישטרה באליבי שלו, ושוחרר כעבור
כמה ימים.
למישטרה הגיעו שמועות על סטיות
מסויימות אצל ברנס, בכל הקשור ביחסיו
עם בנות המין היפה. ואמנם, כל מי ש־לעדינות
ביחסו לנשים, שאצלן היתד. לו
הצלחה רבה, אך שמועות עיקשות טענו
כי ברנס נהג לתקוף, לעיתים, נשים שבהן
חשק.

ברגס נפל
ב מלכוד ת
ך* דחלט להציג לו מלכודת. שוטרת
1 1לבושה אזרחית היוותה את הפיתיון.
במם לא עמד בניסיון, עקב אחר השד
טרת, ניסה לתקוף אותה ונעצר מייד על־ידי
שוטרים במארב.
הפעם היתר. המישטרה זהירה מאד.
ברנס הובא לפני שופט בנצרת, בביתו
של השופט, והואשם בעבירה אחרת, שלא
היתה קשורה כלל לרצח רחל הלר. צוות-
החקירה התמקם בתחנת המישטרה בזינד
רון־יעקב, הרחק מעיניהם הבולשות של
העיתונאים.
רק אחרי שעמום ברנם חתם על הודאה
מפורטת, תיאר ושיחזר את כל מהלך פגי־שתו
עם רחל הלר באותו ערב, את הרצח
עצמו ואת ניסיונות־הטישטוש שלו, יכול
היה מרקוס לבשר בגאווה כי רוצחה של
רחל הלר נתון בידיה של המישטרה.
לפי עדותו במישטרה, היה לברנס מניע
רציני ביותר לרצוח את רחל -מביע
שהובן היטב על־ידי ידידיה־לשעבר. ברנס
היה בטוח כי רחל תיענה לו, ותסכים
לשכב איתו. הוא לקח את משאית הליילנד
של אחיו, שמעון, ונסע עימה לפרדסים
שליד חדרה. רחל ירדה מהמשאית והחלה
להתעלס עימו על הקרקע, כשהיא מקרבת
(המשך בעמוד )28

במדינה
מיפלגות
ה,.תינוק״ עול בג ץמח
מילחמתם חכימעט־אישית
שד שגי דוברי הליכוד
הביאה לסגירתו ש7
הביטאון היחיד שד מיסלגה
זו — ״טור הריפוד״
פנייתו של מנזזיג־הליכוד מנחם בגין אי
מנכ״ל רשות־השידור, יצחק ליבני, לפני
כחודשיים׳ עוררח גיחוך ברשות־השידור.
בגין ביקש מליבני כי במיסגרת תמסיר
מאמרי־המערכת של העיתונים היומיים, המופיע
מדי־יום־ביומו במהדורת־ד,חדשות
של השעה שמונה׳ יופיע גם תקציר טור
הליכוד.
טור הליכוד הוא מודעד־בתשלום, המשתרעת
על רבע טור רחב ביומון הארץ,
המופיעה מדי־יום־ביומו בעמוד השני של
היומון. קוראי הארץ מדלגים בדרך־כלל על
פינה קבועה זו, הנחשבת כמודעה מים־
לגתית לכל דבר.
מובן *שפנייתו של בגין נדחתה על־ידי
רשות־השידור על הסף .״אי־אפשר להש וות
מודעה קטנה בתשלום׳ למאמר־מערכת
של עיתון,״ טען אז ליבני, ובצדק רב.
היום נראה כי דחיית פנייתו של בגין
חסכה ביזיון גדול מסיעת האופוזיציה. ביום
השני בשבוע שעבר הפסיק טור הליכוד
את הופעתו. מעטים מקוראי הארץ
שמו לב כי טור הליכוד נמלט. אם היה

התקציר שלו משודר מדי-יום־ביומו ברדיו,
אין ספק כי רבים היו שמים לב לכך.
אלף ל״י כחודש. במשך השנה
וחצי שבהן הופיע טור הליכוד, הוא נודע
כ״תינוק״ של בגין. כתב אותו דובר תנו־עת־החרות,
ד״ר אליהו בן־אלישר (,)40
איש־אמונו של בגין.
כל אותה תקופה נמצאו מערערים רבים
על עצם הופעת המודעה, בעיקר מקרב
עסקני המיפלגה האחות לחרות, המיפלגה
הליברלית. המתנגדים טענו כי פירסום
הטור היומי הוא הוצאה כספית של 30,000
לירות לחודש, אשר התועלת שבצידה
מפוקפקת ביותר• אולם בכל: פעם ששאלת
המשך פירסומו של טור הליכוד עלתה,

הגן עליו בגין בחירוף־נפש, ולמנהיגי הליברלים
לא היה כדאי לריב עם מנהיג
הליכוד בשל הסכום הפעוט *של 30,000
לירות לחודש שהתחלק בין כל הסיעות המרכיבות
את הליכוד.
ביום הרביעי לפני שבועיים ביקשה הנהלת
סיעת הליכוד מהמזכיר הפרלמנטרי
של הסיעה בכנסת, שהוא גם דובר המיפ־לגה
הליברלית, סמי טוויג 30 לפרסם
מודעה בעיתונים בעניין מס־ערך־מוסף.
טוויג ניסח את המודעה, הראה אותה לחברי
הכנסת בגין ובדר מחרות, שובל מה-
רשימה־לעם, שמואל תמיר מהמרכז החופשי
וניסים, ארליך ופלומין ממיפלגתו, והיא
קיבלה את אישור כולם.
כשראה בן־אלישר את המודעה מופיעה

גלריה

בעיתונות הוא התקומם .״לא ייתכן ש יפרסמו
מודעות בעיתונים,״ כך טען .״מבלי
שהן יובאו קודם לאישור ועדת־ההסברהשל הליכוד.״ בן־אלי-שר הוא חבר ועדה
זו. אך עוד קודם שקיבל תשובה למחאתו
פירסם טוויג, על־פי הוראותיהם של בגין
וארליך, מודעות נוספות בעיתונים, הפעם
על תיקונים לחוק של שימחה ארליך, אשר
התקבלו בכנסת.
פינה מתיה. המודעה השנייה של טוויג
פורסמה בעיתונים בהרחבה ביום הראשון
לפני שבוע. בתגובה על כך שלח בן־אלי־שר
מיכתב לבגין, בו הוא הודיע לו :״לאור
התנאים החדשים *שנוצרו, אני לא אוכל
לראות עצמי אחראי לטור הליכוד, החל
ממחר.״
בגין, שנדהם לסנקציה הפיתאומית שהטיל
עליו בן־אלי*שר, ניסה להציל את
הטור *שלו. הוא שלח את אחת מפקידותיו־הזוטרות,
אריאלה גזר, אל סמי טוויג, וביקש
ממנו לערוך את טור הליכוד במקום
בן־אלישר. במשך שמונה־עשר החודשים
שבהם הופיע טור הליכוד, היה טוויג ממלא
את מקומו של בן־אלישר ככותב הטור
בכל פעם שבן־אלישר היה במילואים או
שהה בחו״ל, ולכן היה ברור לבגיו כי
טוויג יקבל עליו בשימחה את התפקיד החדש.
אולם
טוויג סירב. למיפלגתו היתד, זו
הזדמנות־פז להיפטר סוף־סוף, שלא באש מתה,
מהטור שהיה — לדעת ראשיה —
הוצאה כספית כבדה ומייותרת .״להפסיק
את טור הליכוד היה לנו קשה,״ התבטא
אחד מחברי־הכנסת של הליברלים .״עכשיו
יהיה קשה לחרות לחדש טור זה.״
נראה כי טור הליכוד לא יחדש את הופעתו,
לשימחת קוראי הארץ, אשר ראו בו
פינה מתה בעיתון שלהם.

חוראל

ז׳בוטינסקי ,3תל־אכיב (מול מלון ״הילטון״)

מציגה תערוכת יחיד ראשונה

השבוע מינימום הכוס הראשון

ל 1, 000.000

11 מי

!יסמן־מור

רישומים סוריאליסטים בשחור לבן
שעות הביקור: א—ה 17.00—20.00 ,11.00—13.00
ו׳ — 11.00—13.00 שכת 18.00—21.00,11.00—13.00

כולם מדברים על הידוק החמרה.

(כולל העבדה)

ודניסס מ ד הפתוס

ל 2, 000.000
ן י״ו

יום ה׳ — המועד האחרון
למפירה הטפסים

העוו!ם ופר
מהדק אותה. הוא לוקח רק

טשהלר מנ ה ג׳ ק בו ט-
מלא טוטו בכל שבוע!

המועצה להסדר הר,׳סורים בספורט

0 0 תמורת שטח פירסוס במדל עמוד.

שיכון וביתוס ליעודאלבעמ1¥71ו* 1ה

בקרו בדירה לדוגמ א
בקרי ת גודדאו נתניה
בר ת ת הנ שיא בת־ים
הדירה ת הי ה פ תו חהלמבק רי ם ביתי ת א־ ה, ת־1230־״ 9ס 1ומ־1852־?165
ה ד-והת הי ה ב תו ח ה 7111 •1 0 1 0 .אי-ס,מ-״159^ 17^ - 0 1 10?5-125

סרוויס והרשמה בדירה ל דוג מ א ובסניף החברה דחי הארבעה 18א, תלא בי ב.

דירות שיכון ופי תוח-דירו ת איכות ורווחה
העולם הזה 2002

9בר שת הלך ^ 1
(המשך מעמוד )26
ומרחיקה אותו לסירוגין, תוך כדי שהיא
מעוררת את יצריו. כאשר לא יכול היה
ברנס הפרימיטיבי לעמוד עוד בלחץ הגופני
והנפשי, הוא המם את רחל, ביצע בה
את זממו ואחר־כך חנק אותה בכתפיית
החזייה שלה, שאותה התירה לו רחל להסיר
מעליה במהלך המישחק שלה בו.
אולם הודאתו של ברנם במישטרה עדיין
לא היוותה סוף־פסוק. עוד קודם שנפגש
עם עורך־דין, החל ברנס טוען, כי ההודאה
נגבתה ממנו בלחץ של מכות, איומים
ואי־מתן אפשרות לעצום את עיניו
משך שלושה ימים רצופים.
הציבור, ששבע כבר כישלונות המיש־טרה
בפרשת רחל הלר, נטה להאמין לצעיר
התמיר, בעל סיגנון-הדיבור המשכנע
למרות חוסר־השכלתו והפרימיטיביות שלו.
לרבים נדמה היה כי המישטרה עלתה שוב
על מוקש, חשוד בכל מחיר.
מישפטו של ברנם היה אחד ממישפטי־הרצח
הארוכים בארץ, אם לא הממושך
שבהם. הוא כלל עשרות רבות של ישיבות,
כאשר לאחר הראשונות שבהן הח ליט
בית־המישפט להיעזר ברשם־קול,
במקום בקצרנית. במהלכו נשמעו למעלה
מ־ 70 עדים, מרביתם עדי-הגנה, ונרשמו
למעלה מ־ 3000 עמודי פרוטוקול.
המישפט נפתח במישפט־זוטא, לגבי
קבילות ההודאה של ברנס במישטרה ב־עיקבות
תלונותיו על ההתעללות בו. פסק-
הדין הארוך והמנומק של השופטים במיש־פט־הזוטא
אומנם נזף חמורות במישטרה
ובסגן־ניצב מרקוס, על שיטות־החקירה
שלהם, אולם קיבל את ההודאות בקבילות.
עורך־הדין של ברנס, נחמן רם, הוסיף
לדראמה, כאשר דרש משופטי בית״המיש־פט
לפסול עצמם, בעיקבות התבטאויות
שלהם עם אישור קבילות הודאותיו של
מרשו במישטרה.

הסוד השמור:
מעצר האח
* אם לא די היה במתח שבמישפט
1עצמו, הוסיפו מיספר פרשיות־לוואי
להעסיק את הציבור.
במקרה נודע כי לברנם היתה באותה
תקופה חברה, צעירה בשם אודט המתגוררת
בצור־שלום הסמוכה לעכו, אשר
אותה עמד לשאת לאשה. התגלה כי נקבע
כבר מועד לחתונה, הוזמן האולם
והודפסו ההזמנות. ידיעה זו לא השתלבה
בדימוי של אנס סאדיסטי וכזה, ללא ספק,
היה רוצחה של רחל הלר.
אחד הסודות השמורים היה מעצרו של
אחיו של עמום, מרדכי ברנם. אחרי שהוגש
כתב־האישום נגד עמום נעצר מרדכי, המשרת
עתה בצח״ל, באשמה שהזכירה את הרקע
לפרשת אחיו, עמום. הוא הואשם בבעילת
קטינה. עדי בראונר הורה לשחרר את
מרדכי בערבות, ולא להעמידו לדין עד
שיסתיים מישפטו של עמוס, כדי שאי-
אפשר יהיה לטעון שהפרקליטות ניסתה
ליצור אווירה מחשידה נגד עמום, על־ידי
מעצר אחיו באשמה שיש לה השלכות על
אשמתדשלו.
עתה לאחר שגזר־דינו של עמוס נחרץ,
תעמיד הפרקליטות לדין את אחיו מרדכי,
כחשוד ־בבעילת הקטינה.
הרבה נשמות׳ פגועות נותרו לאחר
הפרשה בת 15 החודש של חקירת
רצח רחל הלר. מלבד הכאב המובן, של
מישפחתה של רחל, עבר יורם ביכונסקי
שיבעה מדורי־גיהנום בעת היותו החשוד
ברצח. מישפחתו נפגעה ורעייתו, אורלי,
עמדה באומץ רב נגד הדימוי של בעלה.
המכה האיומה שהונחתה על מישפחת
עובד עבודוודהדחק של הקרן־הקיימת,
אביו של עמום, וליטוף האיוב שהיא תקבל
עם מישפטו הצפוי של מרדכי, הם
אסון נורא להורים.
קציני־מישטרה מעולים כתנא חדד ואברהם
צמרת, יחד עם עשרות חוקריהם
העוזרים, הוצגו בפני הציבור ככלי ריק.
גם השופטים המחוזיים כאילו נשמו ל רווחה
עם סיום המישפט. אפילו קולו של
התובע עדי בראונר, אשר גייס את מלוא
כישרונו כדי להרשיע את ברנם, כאילו
נחנק כאשר קם לבקש את עונש מאסר־העולם
לעמוס ברנם.
האם הסתיימה הפרשה העגומה, אם כי
המסעירה של רצח רחל הלר, עם גזר-
הדין שניתן השבוע, או שמא תמשיך להעסיק
את הציבור, ולהציק לכל מי שקשור

הבעדהמיסעדן

אחד משני בעלי־הגלריה 13 וחצי ובעל הבית
המקסים שבו שוכנת הגלריה, אריק ואן־אסל, בפתח
ביתו. אריק היה בעבר גנך ובעל־מיסעדה ברובע הלאטיני בפאריס, ולאחר שעלה לארץ
הפך אדריכל־פנים, והוכיח את כישרונו בהקמת אחת מפינות־החמד בארץ, הגלריה ביפו.

שני צעירים הקימו
במ 1ידיוהם את
אחת מפינות חתמו
הי פ ות בארץ
הבית המשותף שלהם גלריה־לאמנות —
המאיימת, ביופייה המדהים, על כל גלריה
אחרת בארץ.
הסיפור ־כולו החל לפני כשנתיים, כאשר
אריק ואברהם טיילו בסימטאותיה של יפו
העתיקה יחד עם שני כלבי־הזאב שלהם,
ברוטוס ומונה־ליזה. לפתע נמלטו הכלבים
מידי בעליהם בנביחות אדירות, ונכנסו
לתוך החורבות שברחוב דולפין ביפו. אריק
מיהר אחרי הכלבים, והגיע לבית מטי
לנפול, אשר במרכז החצר שלו ישבה ערביה
ועל ידיה תלויים שלושה זאטוטים
זבי־חוטם.
״מה אתה מחפש כאן?״ שאלה העדביה
הנדהמת את האורח הבלתי־קרוא שהתפרץ
לביתה. בהומור המייוחד לו, השיב לה
אריק את התשובה הראשונה שעלתה על
דעתו :״אני מחפש לקנות בית.״
כעבור שבועיים בילבד נחתם חוזה המכירה
והקנייה בין אריק ואברהם לבין בעליו
הערביים של הבית. השניים החליטו
לעבור לגור במקום והחלו — במרץ רב
— לנקות את הריסות החורבה, לפנות את

נזונמאוטו ניסו
ם ריצ׳ארד לב־הארי היה רואד
מה נעשה בכנסייה האדומה שהוא
בנה, הוא בוודאי היה נהנה מכל החתיכות
שכאן,״ אמר בעיברית עילגת, בעלת מיב־טא
צרפתי מודגש, אריק ואן־אסל, כשהוא
סוקר את מאות האורחים שטיילו ב
בפנים

ביתו
ובגן הצמוד אליו.
אך אריק לא אמר זאת מתוך כעם.
המיסעדן הפריסאי לשעבר ואדריכל־הפגים
כיום אוהב, יותר מכל, לארח אנ-שים, הר בה
אנשים, ו״שיהיו אנשים יפים.״ לשם
כך הפכו הוא, וחברו אברהם אייזנברג, את

אחד מחדרי הגלריה, בה מוצגת עתה תערוכה
שנושאה הוא תרנגולים. מילבד הציורים,שנאספו
בעמל רב מבחירי הציירים בארץ, מוכרים אריק ואברהם ריהוט
עתיק, כלי־מתכת עם פיתוחים ועבודות־קראמיקה של טובי האמנים.

המחיצות שהקימו הדיירים הערביים בין
החדרים השונים ובעיקר, לסלק טונות של
אשפה וליכלוך.
לאחר שסיימו מלאכה זו גילו, כי בזכות
ברוטוס ומונה־ליזה הם רכשו להם פנינה
אמיתית: בית גדול, בן שתי קומות, ו־

ך 111ץ אחת. מפינות הגן של אריק ואברהם, בו מוצגות
** ייי תמונות מעל כנים מיוחדים ושם מוצבים פסלים על
עמודים עתיקים, נשקפת אל מול הכנסייה האדומה. גם הבית שלהם
היה שייך לכנסייה, שנבנתה על־ידי ריצ׳ארד לב־הארי.

ספורט
כדורגל
המדדבא דביקוו־

4הבערהזייל

אברהם אייזנברג, כלכל ותיק באל־על ומי שהיה לפני
שנים רבות כוכב הסרט חולות לוהטים לצידה של דליה
לביא, הפך בין טיסה אחת למישנה את הבית שלו ושל אריק ביפו אחד היפים בארץ.

*גתה בטבע

אריק יושב מול אחת מאורחות הגלריה באחת מפינות
הגן הנפלא, שאותו הקימו הוא ואברהם בחצר ביתם
!שר ביפו. הפינה מייועדת לציירים שירצו לנצל אותה לקבל השראה ולצייר במקום.
שטח־אדמד, נרחב סביבו. בקומה הראשונה
שלושה חדרים גדולים וחצר יפהפייה, ובקומה
השנייה ארבעה חדרים ואולם ענק.
אריק, אשר בפריס היד, בעליה של מים־
עדת־מרתף טיפוסית ברובע הלאטיני ואברהם,
שחקן־קולנוע לשעבד וב־ 15 השנים
האחרונות כלכל באל־על, החליטו להקדיש
כל רגע פנוי מזמנם לשיפוץ הבניין והפיכתו
״לבית הכי יפה במיזרח־התיכון.״
״עשינו את הכל לבד. אני הייתי אחראי
יותר על הצד של הבנייה, דאגתי להכין
מלט, להביא לבנים, זכוכיות, מרצפות
וחרסינות,״ סיפר השבוע אברהם .״ואילו
הממלכה של אריק היתד, הגינה. בין שאר
הדברים שאריק עשה בחיים שלו, זה להיות
גנן.״
תוך שנתיים, כשהם מסרבים להשתמש
בשירותיהם של פועלים זרים, הפכו השניים
את הבית שברחוב דולפין פנינת-
חמד. בניין גדול, הבנוי בבנייה ים־תיכו־נית
מובהקת, קירותיו הישרים מסויידים
לבן וסביבו גינה ציבעוגית ועשירת־צימ־חייה
אשר כמותה אפשר למצוא כיום רק
בסרטים.
כשהחלו השניים מתעניינים בתולדות
הבית, התגלה להם כי הוא היה שייך לכנסייה
הסמוכה, וניבנה יחד עימד, על־ידי
ריצ׳ארד לב־הארי, במסעו לארץ.
העובדה שאהבתם הגדולה ביותר של
אריק ואברהם היא לארח ידידים, וגם ההת
נפלות
על הבית מצד אורחים, שגילו לפתע
את פיגת-הירק הכפרית בלב העיר
הגדולה, נטעו בלב דרשניים את הרעיון
לפתוח במקום גלריה־לאמנות.
אריק בן ה־ 36 ואברהם בן דד 39 אמרו
— ועשו. משך חודשים ארוכים הס הפכו
באוצרותיהם של אמני הבד, המיכחול, הגבס
והחימר, וקיבצו אוסף ענק של יצי־רות־אמנות
שנושאן כנושא התערוכה הפותחת.
ואם לא די בכך, הם בנו כלוב
מקסים, אותו הציבו ליד ד,כני.סה לבית,
ובו נתנו תרנגול ותרנגולת אמיתיים ומקר־קרים.
ובתוך סלסלת־ענק, במרכז אולם־
התצוגה, הניחו פוחלץ של תרנגולת על
כמה עשרות ביצים קשות, ציבעוניות.
במוצאי־השבת האחרונה נחנכה התערוכה
ונחנכה הגלריה. אריק ואברהם הנלהבים
החלו כבר טווים את התוכניות הבאות
שלהם, שכולן סובבות סביב הבית והגינה :
ביודתה חמים ואינטימי, קונצרטים קאמ ריים
בצל העצים, הופעות של אמנים קלאסיים
מחו״ל, מקום־מיפגיש לאמנים ואישי־חברה.
לאורחי
הפתיחה, שלא חדלו להתפעל
מהמקום, היה ברור מתוכניותיהם של אריק
ואברהם דבר אחד: גם אם יבצעו השניים
רק עשרה אחוזים מתוכניותיהם, הרי בזכות
המרץ, הכיישרון וטוב־הטעם תהפוך גלריית
13 וחצי, השם ישאותו העניקו למקום
החדש — מונמארטד של יפו.

שנתיים וחצי חלפו מאז פשט ״המלך״
של הכדורגל הישראלי, גיורא שפיגל,
את מדי קבוצתו מכבי תל-אביב ואת מדי
נבחרת ישראל בכדורגל. גיורא, בנו של
אליעזר שפיגל׳ אחד מכדורגלגי העבר
.המפורסמים של הכדורגל הישראלי, הלך
לרעות בשדות זרים. הוא לא הצטרף אל
אחת מקבוצות הצמרת של הכדורגל העולמי׳
אבל מצא את מקומו בשורותיה
של קבוצת הכדורגל הצרפתית המקצוענית
ראסינג שטרסבורג, המשחקת בליגה
הראשונה.
השבוע, בעת ביקור מולדת בארץ, אחרי
שראה מעט מהמתרחש על מגרשי הכדורגל
במדינה׳ יכול היה גיורא שפיגל
בן ה־ 28 לסכם את התרשמויותיו.
כס!? יש -חוכות אין .״אחרי*עשר
שנים של הופעה בליגה הלאומית בארץ,״
אמר שפיגל ,״ראיתי שאני פשוט לא
מתקדם מבחינה מקצועית. הגעתי למסקנה
שכישרון בכדורגל זה לא הכל. אמרתי
לעצמי שזה לא צודק שמשום שבישראל
אין כדורגל מקצועני אמשיך אני להיות
חובב.
״היום אני משוכנע כי הכדורגל היש ראלי
מפגר בחמש דרגות אחרי הכדורגל
הצרפתי. צריך לזכור שיש הבדל עצום
בין הליגה הצרפתית, בה אני מופיע כיום׳
לבין נבחרת צרפת. בליגה הצרפתית
משחקים הרבה כדורגלנים זרים. אין מה
להשוות בינם לבין שחקני הנבחרת. לדעתי
אפשר היום לדרג את הכדורגל הצרפתי׳
זה שמציגים בליגה, בין הכדורגל
האנגלי־גרמני והכדורגל השבדי.
״בניגוד למה שקיים בארץ, יש לכל
קבוצה בצרפת מיגרש יוצא מן הכלל.
המיגרש של הקבוצה שלי בשטרסבורג
מכיל 33 אלף מקומות. בדרך כלל באים
לחזות במשחקים שלנו 20 אלף צופים.
כשאנחנו לא טובים כל כך, כמו השנה,
באים 15 אלף איש כל מישחק.״
או כדורגל, או עסקים .״ אני לא
בא בטענות לכדורגלנים בישראל,״ מוסיף
שפיגל .״אני הייתי אחד מהם תקופה
די ארוכה. אבל אני נגד השיטה השלטת
בכדורגל הישראלי, הכדורגל חייב להפוך
לכדורגל מיקצועני. זה לא יכול להיות
ששחקן יהיה גם כדורגלן וגם בעל־עסק׳
בזמן פעילותו ככדורגלן מן השורה. אי
אפשר לרקוד על שתי חתונות. מי ש רוצה
להיות כדורגלן מיקצועני, שיוותר
על העסקים שלו. הוא יכול לפתוח עסק
לאחר סיום הקאריירח שלו. כדורגלן חייב
להתמסר אך ורק לכדורגל.
״אותי אף אחד לא הבריח להפוך ל-
מיקצוען. ההיפך הוא הנכון. אבל אני
אוהב את העבודה הזאת. אני ממש מאוהב
בחיים האלה. סדר היום שלי, מתחיל
בשעה 9.00 בבוקר, כשאני מגיע לאימון
שנימשך עד 10.15 בבוקר. מכאן ואילך
אני חופשי לכל היום. המאמץ באימון
הוא גדול מאוד. אני משקיע הרבה כוח.
בסיום כל אימון אני מוריד שני קילוגרמים
ממישקלי. האימון היחיד שאני עורך
בבוקר, מספיק כדי לקבל כושר גבוה.
״הכדורגל הישראלי לא צריו להתחמק
מהמציאות. את השחקנים צריכים להחתים
על חוזי־עבודה. שיידעו היטב מהן הזכו יות
שלהם ומה הן החובות שלהם. חוסר
ההגדרות בכדורגל הישראלי יוצר את ה-
באלאגן. מי שמרוויח מהתוהו ובוהו הוא
הכדורגלן עצמו. מי שמפסיד הוא הכדורגל
בכלל והקהל בפרט.
״יש בכדורגל הישראל מיספר נוהגים
שאני לא נתקל בהם באירופה. בכל ביקור
שלי בישראל שואלים אותי חברי
הכדורגלנים , :נו גיורא כמה אתה מרוויח?׳
אני לא אוהב שסופרים לי את הכסף,
אני לא אוהב לחטט בעסקים של אנשים
ואני לא סובל שמישהו מנסה לחטט בחוזי-
העבודה שלי.״
אחדי הצהרה כזאת כבר לא היה מנומס
לשאול כמה הוא משתכר ככדורגלן חוזה.
לא כא לכלות. מישפחת שפיגל המונה
ארבע נפשות, התאקלמה מהר ב-
שטראסבורג המאכלסת חצי מיליון תושבים.
לגיורא האב, שני ילדים. האחד
ירון בן ה־ ,3והשנייה אלינור בת החודשיים
בילבד .״אישתי״ ,אומר גיורא,
״אינה עובדת. היא מספיק עסוקה עם
שני הילדים. היא מישתדלת ליהנות מהחיים
בצרפת. לבלות לא חסר לנו. אנחנו
בקשר הדוק עם המושבה הישראלית ועם

חוזהו עם ראסינג שטראסבורג .״אחרי
סיום החוזה אהייה פתוח להצעות, אך
אני חושש ששום קבוצה ישראלית לא
תעמוד בדרישותי הכספיות״ ,מזהיר גיורא.
משהו
הישתנה באופיו. לפני שנתיים
וחצי הסתכלו עליו בישראל כעל כדו-
החבר׳ה של מועדון הכדורגל. לישראל
אני לא בא לבלות. אני בא פעמיים בשנה
לבקר הורים, מישפחה וחברים. אני מרגיש
שהביקור שלי בישראל עובר יותר
מדי מהר, אולי מפני שיש לי הרבה מה
לעשות.״
מעריציו של גיורא שפיגל לא יוכלו
לראותו מופיע על מישטחי הדשא בארץ,
לפני קיץ 77׳ ,המועד בו יפוג תוקף

כדורגלן שפיגל
איזה מין מקצועו
רגלן המשחק ב״הליכה״ ואינו משקיע
כוח במישחקו. היום חוא יותר מפוכח.
ניזהר שלא לאכול מאכלים צרפתיים מטו-
בלים בשמן. השינוי הדרסטי באורח חייו
של גיורא׳ בא לידי ביטוי בביקורו החטוף
בישראל :״היום אני הולך להתאמן במכבי
תל־אביב. אני לא הולך לעשות רושם.
אני צריך לשמור על כושר. אני חי היום
מהכדורגל.״

ליקוי חמה
איש לא האמין שהדבר עלול להתחולל.
אבל כאשר אירע הדבר, שיפשפו
אלפי הצופים שהתכנסו באולם גורן־יזרעאל
שבקיבוץ מזרע את עיניהם בתמהון. אלופת
הכדורסל הבלתי מעורערת של המדינה,
מכבי תל־אביב, הפסידה.
לא היתה זו טעות בלוח התוצאות. וגם
לא היתד, זו קבוצת חוץ מקצוענית, שהנחילה
למכבי תל-אביב הפסד בעמק. חבורת
קיבוצניקים מקיבוצי העמק, המשחקים
בקבוצת גבת/יגור העיפו את מכבי תל-
אביב על שלל כוכביה ממשחקי גביע ה מדינה
בכדורסל כבר בשלב שמינית הגמר.
יותר מדי ימים שחורים. במשך 15
השנים האחרונות חתמה מכבי תל־אביב
קבע על משחקי הגמר בגביע המדינה בכדורסל
13 .פעמים אף ניצחה במשחקי
הגמר, ונטלה את הגביע עם או בלי האליפות.
משום כך, כאשר הפסידה השבוע ל־גבת/יגור
בתוצאה ,66:69 היתד, זו הרבה
יותר מהפתעה.
פחות משבוע אחרי הפסדה האסטרונומי
לריאל טאדריד, במיסגרת משחקי גביע
אירופה לאלופות, ושלושה ימים לפני משחק
הגומלין בתל־אביב, העיד הפסדה של מכבי
במיזרע כי משהו חמור מתהולל בקבוצה.
כל קבוצה יכולה לתפוס ״יום שחור״,
ואף חברת־ביטוח לא תבטח ניצחון אפילו
לקבוצה המיקצוענית ביותר. אבל מה שקרה
למכבי תל־אביב במיזרע העיד על משבר
מוראלי עמוק, מעין ליקוי חמה של האלופה,
המשפיע על יכולת השחקנים.
במכבי תל־אביב אין מחפשים סיבות
להפסד. מנהלי הקבוצה מנסים להתיחס
אליו כאל עוד מקרה ביש ולהתעלם ממנו
בתיקווה שהקבוצה תתגבר על המשבר.
אבל גם להם ברור שעוד יום שחור אחד
כזד, למכבי, עשוי לנפץ את אגדת עליונותה
הבלתי מעורערת בכדורסל הישראלי.
יהיה זה אולי אסון למכבי, אבל סימן
טוב לכדורסל הישראלי כולו.

טלוויזיה
צל״ש
סימן טו ב
צל״ש לפרק בסידרה סימני־דרך, סיפורה
של עיר אובות בערבה, על אם הדרך
לאילת. אלפי האנשים העוברים מדי
חודש ליד השלט עיר אובות, לא ידעו כי
מאחרי המיבנים שלצד הכביש עימד סיפור
מעניין של מישפחה אמריקאית בת
אמונה המערבת את דת משה וישו. שימ חה
פרלמוטר, שתי נשותיו ושיבעת ילדיו,
קיבצו סביבם תימהונים יהודים, נוצרים,
דרוזים ובידואים מכל רחבי תבל.
צל״ש למפיק־במאי יוסי גודאר, ולעד
רך-המישנה מאיר שלו.

מאחרי המסך

קריינית חזכון

י שר אלים מתעש רי ם
ב ד רו ם־ א פ רי ק רי
מסתבר כי בארץ לא יודעים להעריך
מה יש כאן. מנהל אולפני הסרטה הרצליה
יצחק (״איציק״) קול קיבל מהטלוויזיה
הדרום־אפריקאית, שנחנכה ב־שבוע שעבר׳
מיספר חוזי־עבודה שלא היו מביישים שום
אולפן־טלוויזיה בעולם.
לאחר מחקרים הגיעה הטלוויזיה של
דרום־אפריקה למסקנה, כי אולפני הסרטה
הרצליה יוכלו לתת לה שירותי צילום ופיתוח
טובים, זולים ומהירים יותר מאשר
האולפנים החדשים שלה־עצמה, ואולפנים
בכל ארץ אחרת בעולם.
קול התחיל נוסע על קו לוד־יוהנסבורג,
כשעם כל נסיעה שלו הוא מביא עוד
ועוד עבודות לאולפנים שלו.
אולפני הסרטה הרצליה ואיציק קול עצמו
מפיקים כבר מיספר תוכניות לטלוויזיה
הישראלית, ביניהם התוכנית הפופולארית
זה הסוד שלי עם אורי זוהר.
אולם לא רק אולפני הסרטה הרצליה
יוצאים נשכרים מכך שבדרום־אפריקה יש

קריינית כג׳אלי
חתיכות ערביות בהמשכים

שדר1יות
על הסוס
למישפחת פאליסר ולמישפחת אונדין מקו אונדין יש מתחרים
גם בשידורים הערביים של הטלוויזיה.
לפוזאן המפיטייר (ליידי גלנקורה) ,המרחפת בקלילות נעימה
בטרקליני לונדון, ולאן סטאלכרס המרחפת בכבדות על
סיפון הספינה שאותה הביאה כנדוניה לבעלה, ג׳יימס אונדין,
מצטרפות עתה מרלן כניאלי וגורג׳ חזכץ, בסידרה בת
שיבעה פרקים, כל פרק בן 45 דקות, בשם הפסל. את מקום
הטרקלינים והספינה תופסים ביצירה המקורית של הטלוויזיה
הערבית — הסוסים.
העלילה, שנכתבה על ידי ארמון שחאדה ועובדה ל טלוויזיה
על-ידי אנטון סאלח, מזכירה את הסרטים הערביים
הטובים שבהם צופים רבים מדי יום ששי ב־ 5.30 אחר הצהריים.
אסעד, אשר את דמותו מגלם יעקכ דוק, הוא בעל-אדמות
עשיר בכפר/.הכפר בעלילה הישראלית הוא אחד מפרברי יריחו,
שם צולם הסרט. מנהל־העבודה של אסעד, ג׳מיל, המגולם על-ידי
השעה השלישית הבאה תהיה מעניינת
ומרתקת.
הנושא שנבחר מעניין, ואפילו חדשני:
מחקר מעמיק והיכרות ויזואלית עם ה־הומוסכסואלים
בארץ.
עמדת־הכנה עצומה נעשתה כדי להכין
את התוכנית על ה״עליזים״ הישראליים.
בין השאר התברר למפיק־התוכנית כי
הדת היהודית אינה כד, מחמירה, כפי
שמקובל לחשוב, בכל הנוגע לחומוסכסוא־ליות.
חברי האירגון החדש של ההומו־סכסואלים,
ביגיהם מהנדסים, עורכי־דין
ובעלי מיקצועות חופשיים אחרים, הודיעו
כבר כי הם יהיו מוכנים להופיע בתוכנית,
לחשוף את עצמם ואת בעיותיהם לפני
המצלמה, בשידור ישיר.
התוכנית תשודר בעוד שלושה שבועות,
ביום שני דד 2בפברואר.

פ שי טח־־רגל

סמואל ווסטגריצ׳יאן, מנסה להיטיב את חיי הפועלים של
אסעד ומתנגש עימו על רקע זה.
סובחי, הוא חאלד עוקא שה,־ בנו של אסעד וסיהאם,
אשתו, תומכים דווקא בג׳מיל, והעלילה מסתבכת עוד יותר כש־סיהאם
מנסח לעגוב על ג׳מיל, המתחמק ממנה. אל הכפר מגיעה
ג׳יהאן, אחותה היפהפייה של סיהאם, המעוררת את כל בני ה־מישפחה
השולטת בכיפת עלילת הסרט. היא נופלת ישר אל תוך
המאורע הדרמאתי של הסרט: נסיוו־חהתנקשות בג׳מיל, אשר
נכשל.
לאורך חמש ורבע שעות במשך שיבעה שבועות, יחיו הצופים
את האינטריגות הפנימיות שבין העילית הכפרית לבין מעמד-
הפועלים המתעורר, והמנצח בסוף, ויחזו ביופייה של ג׳ורג׳ט
חזבון.
מתוך חמש הדמויות הגבריות בסרט, שלושה הם ערביים,
ושניים יהודים. שתי הדמויות הנשיות מוכרות היטב, לצופי הטלוויזיה
הערבית. שתיהן קרייניות־רצף המופיעות פעמים אחדות
מדי שבוע על המסך הקטן. בעוד ג׳ורג׳ט חזבון היא ללא ספק
הקריינית היפה ביותר בטלוויזיה הערבית — והעברית — גם
יחד, ידועה מדלן רג׳אלי כשחקנית דראמה מעולה, אשר הגיעה
לקריינות־הרצף לאחר שורה ארוכה של הצגות טלוויזיוניות שבהן

השתתפה.
מי שעיבד את הפסל לטלוויזיה, אנטון פאלח, הוא שגם ביים
את הסידרה. המפיקה, היא המפיקה הראשית של התוכניות הערביות׳
שולמית (״שולה״) בן־שלדם, והתיפאורה בצילומי-
הפנים היא של עדה חמאירית. לצילומים אחראי עימנואל

דשים ארוכים לאן נעלמו שניים, שלא
חדלו להופיע על־פני המסך בעבר: מי
שהיה מנהל מחלקת־החדשות צכי גיל,
ומי שהיה סגנו אלי ניסן.
בשבועות האחרונים החלו פתאום הצופים
רואים את אלי ניסן כשהוא משדר
מוושינגטון, והאבידה הראשונה נמצאה.
לבאי מלון הילטון בירושלים נמצאה השבוע
גם האבידה השנייה, צבי גיל.
מתברר כי גיל היה עסוק, יחד עם שורה
של פקידות ועוזרים, בהכנת כנס של עורכי
חדשות וחדשות־ספורט של אירגון־
השידור־האירופי אי־בי־יו. למרות שלכגס
הגיעו רק כ* 50 משתתפים, עסק גיל משך
חודשים ארוכים בהכנתו, תפקיד שלכל הריעות
מתאים לו יותר מאשר עריכת
חדשות.
השאלה העומדת כעת בפני אנשי הטלוויזיה
היא: מה יעשה גיל אחרי ארבעת
ימי הכנס•

שלה טלוויזי ה
מפיק קול
עיסקה טובה
סוף יסוף טלוויזיה, אלא גם איש־העסקים
הישראלי הצעיר כגי טוכטרמן, מי ש היה
בעלה של הדוגמנית המפורסמת ציונה.
בגי
נסע לפני כחצי״שנה לדרום־אפרי־קה,
והקים שם מיפעל לייצור והרכבת
אנטנות לטלוויזיה. ביום חנוכת הטלוויזיה
בדרום־אפריקה הפך בני עשיר מופלג.

שלו ש שעות
הומוסכסו אל״ם
לאחר התוכנית המשעממת במיסגרת
השעה השלישית, על החינוך העל־יסודי,
מבטיחים מגיש התוכנית, הד״ר ירמיהו
יוכל ומפיקה צבי (״ציצי״) דורנר, כי

לפי רשימת הנושים של הטלוויזיה, אפשר
לחשוב כי רשות השידור עומדת בפני
פשיטת־רגל מהירה.
מרבית היוצרים עבור הטלוויזיה אינם
עובדים קבועים שלה, אלא עובדים עלפי
חוזים מיוחדים, או לפי שיטת הפרי־לאנס,
מקבלים שכר עבור כל עבודה.
לפי הפניות לבתי־המישפט ומיכתבי־ההתראה
שקיבל לאחרונה מעורכי־דין,
מנכ״ל, רשות השידור, יצחק ליגני, עשרות?ובדים
לא קיבלו את השכר המגיע
להם זה׳^מעלה משמונה חודשים.

על הגל
עסקי ם
ב מ קו ם נישואים
תוכניתם של מני פאר ואתי פולק
גבר ואשת, בגלי צה״ל, הפכה בשבוע ש עבר
מתוכנית־שידוכים, מה שהיתה במקורה,
לתוכנית •שבה אפשר להרוויח
כסף רב.
בתוכנית הופיעה צעירה, קיבוצניקית־לשעבר
בשם נאווה, אשר הצטיינה —
מלבד דברגותה הרבה ושערה האדמוני —
גם בתשוקת־מסעות.
נאווה הציגה לרוצים להינשא לה תנאי :
לצאת קודם לחו״ל, לטיול משותף סביב
העולם שיחל בקרנבל בריו דה־ז׳נרו, ורק
אחרי הטיול, לחשוב על נישואין.
רק אחרי שהסתיימה התוכנית התברר
לנאווה כי רבים מוכנים לתנאי שלה. היא
החליטה, מבלי לספר זאת למאזינים כמובן,
לאסוף את כל המבקשים לנסוע
ולצאת לטיול קבוצתי. מלבד החוש החברותי
הרחב של נאווה, היא מקווה בדרך
זו גם לקבל כרטים־חינם ולחסוך את דמי
הנסיעה שלה. כל המארגן קבוצה בת 25
איש, מקבל מחברת־הנסיעות כרטים־חינם,
ונאווה מתכוונת כנראה לוותר בינתיים על
רעיון הבעל ולזכות בכרטיס־טיסה חינם.
הג ב רי ! ג ד
הנשי בצד

מצאו א ת

התיספורת החדשה של הקריינית שרי

גיל וניסן
נראה כי התוכנית מחפשים את המטמון
איבדה שני רעיונות לאתרי־צילום חשובים
ביותר. צופי־הטלוויזיה ישאלו משך חו
מפיק
דורנר
תוכנית מבטיחה

רז, מעוררת את המאזינים לטלפן לבניין-
הטלוויזיה ולהביע את דעתם עליה.
מעניין שדווקא הגברים מקרב הצופים
אינם מוכנים לסלוח לשרי על שתילתלד.
את שערה ואילו הנשים, בעיקר הצעירות
שביניהן, מברכות אותה על כך.
העולם הז ה 2002

במדינה

קשקשת

מועדונים

2 0 0 2

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה. בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

טאב דן בירועודים
בוטיק ״ג׳יפסי״ הירושלמי
החלי(? את עורו, והפך
״טאפרן״ סמיגזג המסורת
לפני הרבה שנים היתד! שם נגרייה,
אחר־כך שכר את המקום פחח. מאוחר
יותר, כשהחלה משתוללת אופנת הבוטיקים,
הפך המקום בוטיק בשם ג׳יפסי,
שבו נמכרו בגדים היפיים יוצאי־דופן,
על־ידי צעירות היפיות יוצאות־דופן, נודפות
שמן פטיולי הודי.
כיום, כשבתי־הבירה המיניאטוריים הפכו
המילה האחרונה׳ ׳שינה הכוך הזערער
שברחוב יוחנן בן־שטח בירושליים את
תכולתו, והפך בית־בירה בוהמי בשם
טאברן.
טאברן, למי שאינו יודע, הוא מעין
פונדק שבו ניתן לשתות בירה מהחבית,
לאכול מאכלים תוצרת־בית, לבלות ערב
שלם בשירה ובריקודים, ולשלם בשביל
התענוג מחיר מינימלי.
בעליו של הטאבון הירושלי החדש הוא
צעיר ממוצא קנדי בשם פינקי שרמן,
הנמצא בארץ מזה ארבע שנים ורק לאח-

קשקשת 2 0 0 0

האתונות שאיבדה שולמית אלוני,
כשהלכה לחפש את המלוכה;

שמשון גן־ גל.,

רח׳ סוקולוב ,123 חולון
;• שני המורים מדברים על פוליטיקה.
אריה,
קפה ״תמר״,
רח׳ שיינקין ,57 תל־אביב
$שיני-החלב של מועצת־החלב.

פונדקאי שירמן
כמו באירופה
רונה עזב את קיבוץ איילודהשחר על-
מנת לפתוח את הפונדקון. על כל צרה
שלא תבוא הוא לא עזב את הקיבוץ
לגמרי, השאיר שם בינתיים את אשתו
וילדיו.
מרק־שעועית משגע. כשחשב על
פתיחת מקום, לקח אותו מישהו אל בניין
י מיגדל־רסקו. פינקי לא היה מרוצה מה־מודרניזציה
החוגגת של הפסז׳ החדיש
שבבניין, אך החליט לפתוח שם את ה-
טאבו! בשל המיקום המצויין. אבל הקהל
שבא אל הפסד לא היה הקהל שאותו
חיפש פינקי ״באו אלי לפני הצגה שנייה
ואחריה ״,הוא אומר. לגמרי במיקרה נודע
לו, כי בעליו של בוטיק ג׳יפסי עומדים
להעבירו משם. הוא קפץ מייד על המציאה,
ויחד עם חברים נוספים שכר את
המקום שברח, יוחנדבן־שטח. הוא לא נגע
בכוך עצמו, אולם הוסיף למקום באר,
כיריים על גחלים׳ מיתקן מייוחד לבירה
י המגיעה היישר מן החבית, פיזר בו שולחנות
וכסאות־עץ נמוכים. כתב על הקיר
בכניסה טאברן בכתב־יד מרושל, סיכם
עם השכנה מלמעלה כי תבשל בשביל המקום
מאכלים מרוקאיים כמו שרק אשה
כמוה, שנולדה במרוקו, יודעת, וכך קרם
המקום עור וגידים, והפך לאחרונה אחד
המקומות היותר חביבים על הבוהימה ה־סטודנטיאלית
של הבירה.
המחירים, זולים מאד. מרק־השעועית של
השכנה מלמעלה חריף, עשיר וטעים להפליא,
השקשוקה משוקשקת היטב, והבירה
מהחבית קרה כקרח. מדי־פעם נערכות
בו מסיבות ספונטאניות, כמו זו שהתקיימה
לרגל השנה החדשה ושנמשכה עד השעות
הקטנות.
השכנים בשכונת נחלת־שיבעה אינם
מתלוננים על הרעש. אחרי הכל, המקום
מפרנס חלק מהתושבים. נוסף לגברת המתגוררת
בקומה שלמעלה, מעסיק פינקי
שכנה נוספת בניקיון, שני נערים —
אחד מאחרי הבאר ואחד לפניו — ואילו
נער נוסף עוסק בשליחויות.
העולם הזה?200

שאול יהישלום,

חד אורלנסקי ,7פתח־תיקווה
@ שני חמורים פחות חמורון אחד.

תרז זהבי,

חפצי־בה, ד .נ. גילבוע
! 0כשחמורים מתנשקים מתחת ל-
חלונך...
סמל ציון, נ ,2061/צה״ל

השבוע בדרייב אין
בשעה 5.15
מחזמר האוסקרים

מאוזן :

מאונך :

.1מישכן הציפור; .2חום, נועם; .7
ישן; ;9ישוב בארץ; .10 פרוסה; .12
שמאד .13 יתיז; .15 מילת־ברירה; .16
שעטה; .17 שכונה בעיבודי העיר; .18
תבלין לקפה; .19 קידומת צרפתית; .21
מטיל; .22 כינוי לאלוהות; .23 הווייה;
.25 נושא; .28 עצם בפה; .29 קץ, סיום;
.31 מפליג; .32 אתר; .34 בגד־שרד; .35
ממהר; .36 ישוב ברצועת־החוף; .39 זז
ממקומו; .41 דייק; .44 בושם מיקראי;
.45 קורה ; .47 תרדמה ; .48 יחידת התפר ;
.49 מספיק! .51 מושב בצפון הארץ; .53
שליט־עולם; .56 דרך, באיטלקית; .57
ביטוי; .60 מין תולעת; .61 חי לילי;
.63 דגל ; .64 מעוני ; .65 מיקווה־מים
גדול; .66 מין מגופה; .67 אליגטור; .70
חדר באונייה; .72 שפך־נהר! .75 מן הגפיים;
.76 טשולנט; .78 קרס; .79 לא
עבה ! .80 קוץ ! .81 אריג מיקראי מובחר !
.83 זמן; .85 תורת הניסתר; .86 מחזאי
אמריקאי נודע (״מות הסוכן 87 בינוי
לאלוהות ; .88 רקב ! .90 מילת־חיוב ; .91
אות ; .92 מעורבב ; .95 יחידה ברכס ; .96
יתוש נושא-הקדחת; .97 בתוכם.

. 1מין צפרדע! .3כופר; .4קריאת־תימהון
; .5מלכסיקון הבקר ; .6ערוץ ;
.8מולדת; .11 פרוצס; .12 פיקוד־הדרכה
(ר״ת 14 עיטרן ; .15 כינויו של אברהם ;
.20 גוף שלישי רבים; .21 במקום ההוא;
.24 שייך ל־; .26 אביון; .27 יכופף! .28
כלי־קיבול; .29 עובד כסידרו; .30 כינוי
סיפרותי לגוף שלישי רבים; .32 מחלקי
הפנים; .33 סופר אנגלי נודע (ש״מ); .37
כינוי סיפרותי לברושים! .38 חומת־מים;
.39 אדון! .40 מתנה; .42 קידומת הולנדית;
.43 מישטח קטן; .45 גוער, נוזף;
.46 שילטון; .48 גיבעה קטנה; .50 מילת־הפצרה
; .51 שן־סלע ; .52 זוהי בלי ראש ;
.54 התייפחות ; .55 באת־כוח ; .58 בוסתן ;
.59 כן, באנגלית; .62 מידה ליבש; .64
ביחידות; .68 מינהרה בסלע; .69 מצבת־זיכרון;
.70 נגמר; .71 כזו היא אנגליה,
למשל ; .73 מילת תנאי ; .74 כדאיות,
רווח; .76 מחלקי הפה! .77 בן־אדם; .79
דקה מאד; .80 אבן יקרה; .82 נבד־גוף;
.84 הרקה משפה אל שפה; .89 קצין ברי-
אות־נפש (ר״ת); .90 שבחים; .93 בשבילו;
.94 סוף בלי התחלה.

״צלילי המוסיקה״
בשעה 8.30
פיטר אוטול ¥עומר שריף

״ליל הגנרלים״

>000000ס 00000000

נ סיטונות

ש מ לו ת

ה ריון

#מכנסי הריון
#טוניקו ת הריון
#חליפות הריון

בהןמ 1ד ל
תל־אביב; רח׳ נחלת בנימין 4
קומה ב׳ ,דרך החצר

פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50844 ,ת א

איו תפס
פול סמית
שהוא הישראלי
שאול שקולניק
טרמפ על

גל ההצלחה
של שחסו
מעובוני־הסכאגט׳ *
באו סבנסר

לוח ש! בהערב
חאי טלח׳ הפרוע
יך* נד! טריניטי, הנה טריניטי ! טרי־
/ /י 1ניטי בא לעשות סרט בישראל!
יאללה טריניטי, תרביץ איזו מכת קארטה
נראה אותך!״

אחד מול ובים

קבוצת הגיימנזיסטיות ההיסטריות שהקי־פה
ביום החמישי האחרון נבר ענק־ממדים,
על המידרכה השמאלית של רחוב דיזנגוף,
כימעט שאיבדה את עשתונותיה. ולא עזרו

כך מופיע פול סמית בסרט מישחקי־ילדים, כשהוא
מפליא בסרט זה את מכותיו, מעופף ברחפת מעל
להרי־האלפיס ובולע כמויות מזון אדירות, כשהשחקניס־הילדיס מתבוננים בו בהערצה

טענותיו וטענותיו של האיש, שטען וחזר
וטען, בעברית, כי אין הוא טריניטי אלא
פשוט פול סמית. לא עזר לו דבר. עד
שאחת הילדות הוכיחה בקיאות בהיסטוריה

נוטר זיעה

של הסרטים, ונזכרה כי ראתה את הענק
בסירטו של ג׳ורג׳ עובדיה, קוראים לי
שמיל, שבו שיחק מול אורי זוהר. דק אז
נרגעו הילדות והניחו לפול סמית. אחרי

כתוצאה ממאמץ־יתר באחת הסצינות. פול אומנם מרוויח כסף
רב בסרטיו, אך הוא מוציא מרץ עצום, עובד למעלת משמונה
שעות כשהוא מבצע תרגילים אקרובטיים למיניהם, ומעורר את התפעלות כל הצוות.

הכל, אין אבק-כוכבים מקומי כאבק־כוכ-
בים בינלאומי.
אבל מעטדדהאבק האופף בימים אלה את
פול סמית הענק, הוא בכל-זאת בינלאומי
בהחלט, הוא סיים במשך השנה האחרונה
הסרטת חמישה סרטים, בהם שניים הנושאים
את השם סקחזבולה -שהוצגו ביש ראל,
ואחד בשם מישחקי־ילדיס העומד
להיות מוקרן על מסכי ישראל באפריל.
סיפור־ההצלחה של פול סמית הוא
סיפור קלאסי של הצלחה שנולדה בן-
לילה. האיש הגדול, יליד קליפורניה, הגיע

דוקומנטים, וקיבל עבודה בסרטיו של ה-
מפיק־מפיץ מיכאל שווילי, שעבודו גם ביים
את הסרט דאקו והיצאניות.
המיפנה הגדול בחייו של פול סמית,
חל כשעבד כמנהל אתרי־הצילום בסידרת
הטלוויזיה האמריקאית שצולמה בישראל,
משה, שם פגש במאפר האיטלקי בזיו ויק-
טוריו, שאמר לו :״תן לי את התמונה
שלך, אני אסדר לד משהו באיטליה.״
והוא סידר לו. כעבור חודש טילפן אליו,
ואמר :״בוא.״ אך פול, ככל ישראלי הגון,
השיב :״אני אבוא אם תשלח לי כרטיס.״
הכרטיס נשלח. פול ארז את חברתו־לחיים,
איב, ישראלית שעלתה לארץ מאנגליה בתקופת
מילחמת־השיחרור ושתי מיזוודות,
ונסע לרומא.

__ טרמפ על
הדימיון ל ס פנ ס ר

1ן \ 11 |¥1ו 11 פול סטית בסרט מיש !
׳ 1״ * 1י 11 חקי-ילדים, יחד עם אחד
השחקנים האיטלקיים. פול אינו זוכר את
שמותיהם של שחקני־המישנה בסרטיו.

לישראל לפני למעלה משמונה שנים. סבו
וסבתו הגיעו לקליפורניה מרוסיה, כששם־
מישפחתם שקולניק. כשירדו מן האונייה
שהביאה אותם לאמריקה היה שם־מיש-
פחתם סמית .״פקיד אירי של מישרד־ההגירה
חטף קריזה, ואיים עליהם שאם לא
ישנו את שבדמישפחתם לסמית, הוא מחזיר
אותם לרוסיה. וכך ירדו מן האונייה
חמש־מאות יהודים עם שם אנגלי טיפוסי,״
מספר פול,
הוא שיחק שם בתיאטראות ברודוויי
ואוף־־ברודוויי, בטלוויזיה ובסרטים. לפני
לפני מילחמת ששת הימים בא לארץ, והחליט
״פה אני רוצה לחיות.״ הוא חיפש
עבודה בעזרת האלבום שלו, שהוכיח כי
עבד עם במאים כמו אוטו פרמינג׳ר יוג׳ון
יוסטון, אך לא השיג. אז החליט להשאיר
את האלבום בבית, ולהציע את עצמו בלי

סצינה קלאסית

** ספר פול :״הבנתי שלא בוחרים
בי בגלל שאני תגלית. הבנתי שמה
שמשחק פה הוא הדימיון החיצוני שלי
לבאד ספנסר, שהוא כוכב־ענק באיטליה
בגלל סידרת סירטי טריניטי, אבל לא היה
איכפת לי. ידעתי שזה תלוי בי. הבנתי שאם
אהיה טוב, אז אחרי הסרט השני כבר לא
יתבלבלו בינינו. וחוץ מזה, כששמעתי
איזו משכורת מציעים לי, מחלתי על הכבוד.
עשיתי מיבחנים עם חמישה־עשר
שחקנים כדי למצוא לי בן־זוג הולם, הטלתי
וטו על כמה מהם, וכמה מהם פשוט לא
היו טובים. לבסוף הגיע בחור איטלקי נחמד
שמייד הדבקתי לו את השם הישראלי
מיכאל קובי. אחר־כך הוא הפך ממיכאל
למייקל.״ כשנמצא בדהזוג, הוחל בעבודה.
תפקידם של השניים היה להוות חיקוי
ברור, ובלתי־מוסווה, לצמד המקורי של
השחקנים האיטלקיים באד ספנסר וטרנס
היל שהם, כמובן, איטלקים טובים ששינו
את שמותיהם מבית אבא אמא לשמות אמריקאיים,
למען ההצלחה.
הסרט הראשון, שנקרא סקרמבולוז, נחל
הצלחה. השני, סקמזבולה ,2הצליח עוד
יותר מהראשון לעומת זאת, הסרט השלישי,
מישחקי ילדים שבר קופות ועשה רווחים
של 5מיליון דולר. וכמו שאומר פול סמית
עצמו :״אחרי הסרט השלישי הפסיקו להתבלבל
ביני לבין באד ספנסר, וידעו שיש גם
ספנסר וגם סמית.״
ההצלחה סיחררה את מפיקי־הסרטים, וקובי
וסמית עבדו כמטורפים. עוד באותה
שנה הספיקו להשתתף בשני סרטים נוספים
— אנחנו לא מלאכים, וסרט־המשד ל־מישחקי־ילדיס,
כששכרו של סמית מעפיל
מסרט לסרט.
מספר פול על אורח־חייו ככוכב־קולנוע
בינלאומי :״כיום מציעים לי עבודה גם
בלי קובי. אני נמצא במצב שבו אני יכול
לבחור לעצמי תסריטים, ואני יכול לבחור
גם בבמאי. בקרוב מאד אהיה במצב בו לא
אקבל יותר משכורת, אלא רק אחוזים.
״כשאני מגיע לאתר־הצילומים מח־כה
לי שם הקרון של אליזבת טיילור,
שיכולים לישון בו שמונה איש ועוד(המשך בעם׳ )36

באחד מסרטיו של פול ממית. פול מכה בכל מי
שמנסה לפגוע בו, מניף אנשים באוויר, מעוות את
גופם ובו־זמנית אוכל, מדבר, וקורץ אל ברזוגו בשובבות האופיינית לו מאוד.

בחיל הפושים

האמריקאי משרת פול סמית באחד ממערבוני־הספאגטי
שבהם השתתף השנה, יחד עם השחקן
האיטלקי מייקל קובי. בתמונה נראה פול ממית לבוש מדים ומצדיע למפקדו.

בובוה נושה

הכוכבת האיטלקית באה לבקר את פול באתר־הצילומים
של אחד מסרטיו, וצילמה אותו למזכרת. ברברה
נשואה למפיק סרטיו של פול, ג׳יג׳י בורגאדי, ושומרת על ידידות חמה עם פול.

מ״קל קובי

בן־זוגו הניצחי של פול סמית בחמישה הסרטים שעשה עד כה,
ובשלושה שהוא עתיד להשתתף בהם בשנה הבאה. קובי,
שחקן איטלקי אלמוני שלו העניק סמית את שמו, הפך יחד עם פול אחד השחקנים הידועים

1 . 33

ספרים
רקל קי ב ה חו ק ה

ל גי לויי
!ביס 0117
סח את
ה?ןאףה מיו ח ד
עו ל

5תו 0ו11ו ^ו

שני מו״לים דחו את הספר. הוצאה
׳שלישית שאליה הוגש לעיון, רשפים,
הסכימה להוציאו. על גב הספר מצוייר,
אזהרה :״שלא תהיה לך טעות — זה לא
ספר לילדים, כי־אם למבוגרים שיש להם
כוח לחשוב וגם קיבה חזקה.״
כשפירסם ג׳ונתן סוויפט את מסעות
גוליבר, לפני 250 שנה, היווה הספר
סאטירה חבראית על המצב המדיני והחברתי,
ששרר באותם ימים ברחבי אנגליה.
ממשיכו, דויד שחם• אינו מתיימר
לשייך את הספר לסאטירה חברתית דווקא•
הוא שולח את למואל גוליבר, גיבורו
של סוויפט, למסע נוסף. הפעם
המסע הוא לארץ הבבלונגי, ארץ הנמצאת
מעבר לנקודת קוטב הזמן.
ארץ כלי אוכל. מהרגע שחודר גולי-
בר לתחומי ארץ הבבלונגי, הוא זוכה בחוויות
משונות. האנשים מדברים בשפה
שאינה מובנת לו. לחנויות, הפזורות לאורו
העיר, אין חלונות־ראווה שיציגו את
מרכולתן. שלטי הפרסום מכוסים בנוסחות
מאתמטיות.
בייאושו הרב מחפש גוליבר אחי מקים-
אכילה: מיסעדה, בית-קפה או *פילו נ ת־נון.
כאן הוא נוחל אכזבה. ל,ז רק שאין
הוא מוצא שום מקום המגיש דבר״מאכל,
אף אין הוא מצליח לגלות מקום שנודף
ממנו ריח של מאכל כלשהו.
כשהוא נכנס לאולם מהודר, שעל ריצפתו
מרבד ענק ועל קירותיו פיתוחים
מוזהבים, הוא נדהם לגלות שכל האולם
מכוסה בעשרות, ואולי מאות׳ אסלות,
עשויות חרסינה צבעונית ומגולפות מע־

והבבלונגי — -שבשפה פשוטה הוא חרא
— הוא המרכיב העיקרי של בני ארץ
הבבלדנגי. הוא מהווה את ציר חייהם,
ושאיפתם היא לייצר בבלונגי רב ככל
האפשר. וכמו בסירטו של בונואל, הצורך
לצרוך מזון הוא ביטוי של חרפה. הדבר
נעשה בחדרי־חדרים, ועצם הזכרת המושג
״אוכל״ הוא בלתי־מוסרי.
פיחות קוסמי. האבלונגי, מזונם היחידי
של בני המקום, מכיל את כל הדרוש
לתזונתו של האדם, בלי קישוטים מיותרים
ובלי טעמים שונים, שלא לעורר תיאבון
מייותר ולגרום לצריכה מופרזת של ה־אבלונגי.
את האבלונגי מכינים מבבלונגי,
גם מפני שאין בארצם כל חומר אורגני
אחר, וגם מכיוון -שלבבלונגי תכונת־החיים,
מ״שר הגידול והריבוי, ויכולודההתחדשות.
מסביר דויד שחם :״זוהי חברה של
מעגל סגור, המנסה לחיות לנצח תוך
•שימור החומר. לפי עקרונותיהם, אם החברה
תאכל יותר היא תכלה מהר יותר״
בדיוק כמו שאצלנו הולכת האנרגיה ו־ע

סופר
שחם
לאכול בחשאי
פוחתת, אצלם מצוי חוק הפחיתה הקוסמית
של הבבלונגי — כמות הבבלונגי
פוחתת והולכת בהתמדה, ובסופו •של דבר
היא עישוייה להגיע לנקודת האפס המוח לט,
שלאחריה לא ייתכנו עוד חיים. בעזרת
גוליבר, הנקלע לארצם, הם מנסים להינצל
מן הצפוי להם.״
חוסה היא לישון. עם הזמן החולף
לאחור ולרעת תושבי המקום, למד הכני
ככדזנגי כעיסוק חכרתי
אורח שכל אורח־חייהם של ביי הבבלונגי
לחרבן בפומבי
מוזר ושונה מזה של הארץ שממנה הוא
שה־אמן, כאילו עיקר מעשיהם של בני בא, אנגליה. העבודה היא זכות — לא
ארץ הבבלונגי מצטמצם בעשיית צרכים. חובה. המוות בא על האדם רק לאחר
ואומנם, כך.
שהוא ממצה את כל תפקידיו וייעודו, ואין
לחרכן כמקום לאכול. בסרטו ההוא
מביא יותר תועלת לחברה. מיספרים
אחרון, רוח החופש, תיאר לואים בונואל מחליפים את שמות האנשים, ויש שינת״
אפיזודה יוצאת־דופן. על הבד נראה סלון חובה, שבה נמים כולם את שנתם בבת־מהודר
של מישפחה המחכה לאורחים. אחת ובמועד קצוב, ואף קמים משנתם
כשמגיעים האורחים, משלשלים הכל את בבת־אחת.
בגדיהם התחתונים ויושבים בצוותא
כעבור חמ-ש שנים •של עבודה על כתב״
בחדר־האורחים לעשות צרכיהם על ה היד, גילה שחם כי יש בארץ כמה אנ-שים
אסלות, הפזורות ככיסאות סביב השולחן השייכים לאגודת אוהבי סוויפט, וביניהם
המהודר. תוך כדי ישיבתם הם מנהלים המאיירים קרימן/קרמן, שציוריהם המעטביניהם
שיחה, ומתדיינים על דא ועל רים את הספר מוסיפים גוון לעלילה, ממש
הא. לפתע קם אחד האורחים ופורש ל כמו איוריו של גראנוויל לסיפרו של
חדרון ושם, לאחר שהוא נועל את הדלת סוויפט, מסעות גוליבר.
היטב מאחוריו, אנו חוזים בו כשהוא
הל-שון האירונית, שבה השתמש סוויפט
חוטף בבולמוס של רעב חתיכת־לחם.
לפני 250 שנה, שלטת גם בסיפרו של
אבסורדי ן חסר־היגיון? לאו־דווקא. לפ שחם. בין השאר מלגלג סוויפט על יומני־חות
לא בעיניו של דויד שחם, המנסה המסעות, שהיו פופולאריים בתקופתו ונטו
לבסס תיאוריית־חיים שכזאת בסיפרו ה לדייק בתיאורי־המסעות תוך שימרש מרוחדש.

בקווי־אורך ובקווי־רוחב. שחם, לעושחם
:״הרעיון שלי ביסודו בא לשאול מתו, מלגלג על העיתונות, המנסה לתאר
אם כל סדר־החיים שלנו הוא הסדר ה דברים בצורה מדוייקת, ויחד עם זאת
אפשרי היחידי. האם אין אותם היגיון משתדלת להיות משעשעת ככל האפשר.
גם כשחלק מרעיונות הספר בא לו תוך
וסבירות בחיים הפוכים לחלוטין? אצלנו
מתבטאת מסיבה בישיבה סביב שולחן, כדי העבודה, ידע דויד שחם את מטרתו
בסביאה ובזלילה. בארץ הבבלונגי, ב־ הסופית.
״זוהי סאטירה על המינהגים הבסיסיים
מישתאות חירבון משותפות. מודד הערך
שלהם זה יחידה של בבלונגי, לעומת שלנו. בסך־הכל רציתי להוכיח שאפשר
לבנות חברה שערכיה מהופכים מ״שלגו,
הזהב אצלנו.״
ועדיין היא ממשיכה להיות אותה חברה.
בעייתם היסודית היא בדיוק כמו •שלנו —
• מסעי גוליבר לארץ הבבלונגי מאת ההליכה לקראת הסוף, המוות המשותף
דויד שחם׳ הוצאת רשפים 173 ,עמודים. לכולם.״

העולם הז ה 2002

טובות השתיים מן האחת

כמה מיכתבי־תלונה, שהגיעו אלי בזמן
האחרון, מעידים שיש ביניכם עדיין כאלה
שלא תפסו את הפרינציפ של המדור הזה,
ואיזה תפקיד בסך־הכל אני ממלאת בו.
משום כך יש כאלה שמתמרמרים על שאינם
מקבלים תשובות למרות שמיכתבי־הס
התפרסמו במדור. הנד; בטוחים שזאת
אשמתי, או אשמת הדואר.
כמו בכל תחוס, כך גם כאן שולטים
חוקי ההיצע והביקוש. רק טיבעי שגימ־נזיסטית
בת 18 תקבל מיכתבי־תשובה
רבים יותר מאשר אלמנה בת 40 עם שלושה
ילדים. ולא צריך להיות פסיכולוג כדי
להבין למה גבר מבוסס בן 30 ייענה יותר
מאשר חייל בשירות סדיר, המגיע פעם
בחודש לחופשה. אבל חוץ מזה, משחקים
כאז המון החוקים של הסיגנון.
אני יכולה, לכל היותר, לתקן לכם שגיאות
בעברית, להתבדח על חשבונכם או
להמליץ, אם נדמה לי שאתם ראויים לכך.
אבל כל השאר תלוי בכס.
אז בבקשה: מי שרוצה לקבל מיכתביס
לשבת, שיואיל לטרוח כשהוא כותב אותם
בערב־שבת.

המת על החיות

אם יש לכן תקציב להתכתב עם מישהו
בחו״ל, אז ייתכן ש( )1/2הוא הכתובת
בשבילכם. טוב, החוץ־לארץ שלו זה לא
חוץ־לארץ רחוק כל־כך, אבל בתנאים של
היום גם יוון זה משהו. מסתבר שגם באתונה
אפשר להתגעגע אל הישראליות.
״אל בנות המין־היפה הפנויות פונה בחור
בגיל ,32 פנוי הנמצא בחו״ל (עם הלב
בארץ) לצורכי עבודה והרחבת־אופקים.
מחפש זוג ידיים, שיקחו אותי בידיים׳,
ורצוי שהן תהיינה נשיות. מבקש להתכתב
על־מנת ליצור קשר ידידות, חברוודלעט
וכל אשר עשוי להתפתח מידידות כנ ה...
אומרים שאני נאה (עם הרבה יופי פנימי),
בעל אופי נוח, אוהב־חיים ומעריך יופי,
ארצי ושמיימי גם יחד, .מת׳ על הישראליות,
בייחוד אחרי הניסיון הרב שהיה לי
עם השיקסעס. יש לי מה להשמיע, ומצפה
לשמוע ולחוש חום אנושי לוהט מהכותבות.״
מקווה
שזאת תהיה התחלה של חזרה
לחיק המולדת.

שנון וקצת פיקח
״לזה אני יושבת, לכתוב !״ היתה מבטיחה
לעצמה מדי-שבוע 2/2כשהיתה
קוראת את מדורי ונתקלת באחד ממיכתבי
הגברים המקסימים המציעים את ידידותם
האנונימית. אבל אתם יודעים איך זה —
בין ההחלטה לביצוע יש פער עצום. וביב־לל,
לכתוב זה עניין מחייב לפעמים. אז
אחרי המון לבטים היא הגיעה למסקנה
שיהיה הרבה יותר פשוט וקל אם אתם
תהיו הראשונים שתכתבו אליה, והיא רק
תענה.
״מצפה מאביר חלומותי,״ היא מתוודה,
״שיהיה נאה, שנון, מבין, ולא יזיק אם
יהיה גם קצת פיקח.״ שמתם לב, בוודאי,
שעשיר לא בא בחשבון ביכלל בשבילה.
ואחרי זה עוד יאשימו את הנוער שהוא
חומרני.
היא עצמה בת 19 וחצי ,״נאה, שנונה,״
ותרשו לי להוסיף: גם קצת פיקחית.

מאזן שנתי
הוא ישא אותי על כפיים, מבטיח (,)3/2

אם רק אקדים לפרסם את מיכתבו. ואני
מקווה שהביטוי הזה אצלו אינו פארא־פראזה
להרמה. אבל לוקחת את הסיכון.
״במלאת לי 25 שנה בשבוע שעבר (זה
היה לפני חודש, אם לדייק) ערכתי חש-
בון־נפש בכל הקשור לדרך חיי, הגשמת
שאיפותי והיחסים בינו־לבינה. הגעתי למסקנה
שעד היום הייתי עסוק בעצמי,
ביצירה ובלימודים. פגשתי אנשים, למדתי
דרכי־חיים, טיילתי בעולם, אבל עדיין לא
התאהבתי באמת.״
כיוון שהוא לא התאהב, הוא לא יודע
במה בדיוק הוא עשוי להתאהב. אבל יש
לו איזו הרגשה פנימית, שזה יכול ללכת

זה נכנס כבר לאופנה׳ ,לכתוב אלי בזוגות.
בהתחלה חשבתי שהכוונה היא
פשוט לפארטוזים, אבל זה רק ביגלל ה־דימיון
החולני שלי. יש כאלה, מסתבר,
שבשניים או בשתיים, מקבלים יותר אומץ.
( )5/2הן כאלה. שימעו מה שיש להן
להגיד :
״היה היו, ועדיין קיימות, שתי צעירות
( ,)23 אשר איתרע מזלן והשיעמום נפל
עליהן כרעם ביום בהיר ועד היום מסרב
להיפרד מהן (נראה שמצאנדחן בעיניו).
אנחנו בטוחות שתתארו אותנו בעיני דינד
יונכם כשתי ברוחות מכוערות. ובכן, כדי
למנוע טעויות בנדון, עלינו לציין כי מר-
אינו החיצוני די נאה, ועל־פי התגובות
יש בו כדי לסקרן גברים. הבעייה היא
בכך שטרם מצאנו את הרצוי בתוך המצוי.
פשוט לא מצאנו את הדרך איך מגיעים
אל הנחמדים שבגברים. אלה המעוניינים,
והחושבים את עצמם לנחמדים, שיתקשרו.
״נ.ב. רצוי שיהיו גבוהים, ומירושלים.״

מי כתבפרס
גברל שי מו שחד־ני ע מי
אין אפשר לדעת אם ( )10/2מיתכוונת ברצינות למה שהיא כותבת או שזאת
רק מתיחה ז
אני משערת שהדרך הפשוטה ביותר לדעת זאת היא לכתוב לה. אבל את זה
אני כבר משאירה לכם. אני מצידי מעניקה לה את פרס השבוע. אפילו אם מיכתבה
אינו אלא מתיחה אחת גדולה, מגיע לה פרס בשביל האומץ.
״יכולתי לכתוב לך מה שכותבים כולן. את כל הקישקושים האלה על רומנטיקה,
חום ובדידות. הייתי אולי עושה זאת בכישרון יותר גדול מהן וזוכה אצלן בטח
במיכתב־פרס. אבל המטרה שלשמה אני כותבת אלייך היא יותר טדי חשובה מכדי
להעמיד״פנים.
״אני לא מחפשת בעל. גם לא אהבה. יש לי תחליפים מספקים לא פחות. אבל
לדבר אחד לא הצלחתי עדיין למצוא תחליף: לאבא של הילד שלי, שעדיין איננו.
אני לא מתכוונת לאבא שיפרנס, שיגדל ויחנך או למשהו שצריך לספק דמות הראויה
להזדהות. כל הסיכויים שאני בתור אשה יכולה לעשות זאת טוב יותר ממנו. אבל
דבר אחד אין הטבע מאפשר לי לעשות לבד: להפרות את עצמי.
״...אני סבורה שהבהרתי את עצמי עד כה. הסיפור הוא יותר מדי ארון ומסובן
מכדי לשטוח אותו בפני הקוראים. חוץ מזה זה לא עניינם. זה עניין פרטי לגמרי
ביני לבינו, ואני רק משתמשת בך כדי לנסות להגדיל את חמיבחר ממנו אוכל ליטול
את הגבר לשימוש חד״פעמי. הוא יהיה חייב לעבור אלף ואחד מיבחנים. אבל במיון
ראשון, הדרישות הן כדלהלן: בריאות — עם חובת הוכחה שאין כל מחלות תורשתיות
במשפחתו עד דור שלישי ; מנת-מישכל — אינו חייב להיות גאון, אבל הרבה
מעל לממוצע ; חיצוניות — מיבנה אתלטי ללא פגמים מיוחדים. מה שמכמה ״יופי״
אינו משנה במקרה זה, כיוון שאני אהיה הדמות הדומיננטית.
״...באשר אלי, איני מוצאת לנכון למסור פרטים מזהים. זה שייענה לפנייתי,
חייב לחיות מוכן למשימה שתוטל עליו ללא כל קשר רגשי. מאחר שהוא יתחייב
להסתלק ולנתק מגע מיד עם השלמת משימתו, מה זה כבר משנה לו אם אני מעל
או מתחת 170ס״מ, או אם אני בלונדית או שטנית י ! ״
״אני מתארת לעצמי שאת שואלת את עצמך , :מה יש לך להציע כנגד ז׳ זו
שאלה תמימה חמאפיינת את כל אלה שאינן מכירות את עולם הגברים. את תופתעי
בעצמן כמה יתנדבו למשימה, למרות כל המיגבלות, שלא על-מנת״לקבל-פרס או
תמורה כלשחיא. עצם הרעיון שהם עשויים לחיות הנבחרים מבין כל כך הרבה מועמדים,
הוא הגמול הגדול ביותר שהם יכולים לקבל. ושיגידו תודה גם בעד זה״.
לא הייתי אומרת שיש לה דיעה כל כן טובה על גברים. אבל עם המעט שאני
מכירה אתכם, אני מסכימה עמה שלא יחסרו כאלה שינסו לפחות לשנות אצלה
את התדמית, או לבדוק אם היא באמת רצינית בעניין הזה, או שזה רק כיסוי.

מיכתב־פרס השבוע — ובכל שבוע — מזכה את שולחו בשי: חבילת מוצרי איפור
ויופי מתוצרת חברת הדס, בשתי של 209ל״י. הפרסים נשלחים לזוכים בדואר.
עם אחת שתהיה יפה, משכילה, ישרה,
שקטה ובהירת־עיניים. כדאי שהיא תהיה
גם גבוהה, שכן הוא מתנשא לגובה 183
ם״מ. ואם יש לה מכונית, זה פלוס נוסף.
הבנזין יהיה כבר על חשבונו.
מי שרוצה אינפורמציה נוספת, אז ככה :
הבחור, מסתבר, צריך לעזוב את בית־הוריו.
אבל כשהוא חושב על בישול וכביסה
ושאר עבודות־הבית, זה מכניס אותו
לדיפרסיה. הוא מעוניין במישהי שתעשה
לו את זה׳ אבל עם אהבה, חום ושמחת־חיים.
מה שמדאיג אותי זה רק הקטע
במיכרז המדבר על ״שמן הטוב.״ הוא
עוד עלול לרצות שתהיי גם בתולה.

קבוצודהכדורסל של בית״ר
תהיה טובה בשבילכן ! 7

ירושלים

משוגע על כל הראש
חייל במצוקה הוא 6/2ותיכף גם
תדעו למה.
״ככל שהם מנמיכים, כן קשה עלייתם.
השבוע היא עזבה אותי, ואני עמוק־עמוק
בתוך הדיכאון. לא שאני לא יכול לתפוס
מישהי אחרת, חלילה. אני פשוט מחפש
אותו הסטייל: חופשיה, חייכנית, עם חוש-
הומור נדיר, שתאמץ אותי אליה ותמצא

את המילים הנכונות. בקיצור, מוצר נדיר.
אבל בכל־זאת, אם יש מישהי שחושבת
שהיא מה שאני מחפש, והיא פנוייה, אז
בבקשה.״
הייתי שואלת אותו, אם הסטייל שלו
כל־כך נהדר, אז למה היא עזבה אותו.
אבל לא אעשה את זה מפני שהוא חייל
ובן ,20 שחרחר 178 ,ס״מ ,״לא יפה״ כלשונו,
ו״משוגע על כל הראש.״

חברה, לא ידידה
אם כבר התחלנו בצה״ל, נמשיך.
( )7/2חייל 19/174 ,וחצי, משרת בסיני.
״ידידות יש לי, אבל הייתי רוצה ידידה
או חברה רצינית יותר. הגיל לא משנה.
גר בתל־אביב ומקבל כל שלושה שבועות
חופשה בת שבוע מהבסיס.״
והוא עוד יתפלא כשיקבל מיכתב מדודה
בת 70 מהוועד״למען־החייל.

שיהיו! לאוסף!
גימנזיסטית השבוע היא 8/2ששמה
הפרטי הוא רונית ולא איכפת לה אפילו
שאפרסם את זה. היא בת ,18 גימנזיסטית
העומדת לקפוץ ישר מהתיכון לצה״ל, ואת
הזמן שנותר לה עד אז היא לא רוצה
להחמיץ.
״תשאלי איך אני נראית.״ שאלתי.
״מתנשאת לגובה מעט מעל לממוצע, אך
גיזרתי חטובה (וזה לא סתם שוויץ, זאת
האמת) ובפרופורציה מתאימה לגובהי. יש
לי עיניים ירוקות וממזריות ושיער בהיר.
חוץ מצורה חיצונית יש לי גם אופי שהוא
קצת תוקפני, אבל מוכן להיכנע לבחור
בעל רצון חזק. משוגעת על בילויים, כמו
מסיבות, סרטים טובים, הצגות, ועוד. כל
בעל־רעיונות מוזמן לכתוב אלי.״
זה מבחוץ. מהבפנוכו היא כזאת :״לא
להתפלא שבחורה המוגדרת כשאפה כותבת
למדור שהוא בדרך־כלל, מדור המיואשים.׳
גם אמא שלי לא הבינה. אבל פשוט
בא לי להכיר חבר׳ה חדשים, מאיזור תל־אביב,
האוהבים כמוני לבלות וליהנות
מהחיים. רצוי שיהיו מתחום הגילים 25־,18
וכמובן גבוהים ונאים. הרבה דרישות?!
אבל אחת כמוני יכולה להרשות לעצמה
להיות בררנית. מקווה שאמצא דרכך עוד
כמה חברים, נוסף לאלה שיש לי כבר.״
היא רק שכחה לכתוב מה היא מתכוונת
לעשות בסוף עם כל האוסף הזה.

צביטה בפרמפה
משהו גיזעי — לקינוח.
״הזמן הוא יצור משוגע. לפעמים עובר
מהר, ולפעמים זוחל לאט. בתיי, משוגע
לאללה. הרבצתי עכשיו איזה ספל קקאו.
זה היה חם ועצום. ויש כאן איזה שני
חתולים מיוחמים שמימיימים לי בראש.
יום אפרורי כזה. קצת נאחסי. גשם. על
החלון טיפות, וג׳ויס ג׳ופלין שרה בחום:
״ביי, ביי, בייבי...״
״האשד, הזאת והקול הזה משגעים. ב-
בוקר־סגריר כזה היא מחממת את הלב.
לפעמים כמו פרוצה על במה, ולעיתים היא
כל־כך אשה, אלוהים ! וזה מעורר בך
געגועים אל איזו אשד, אחרת, רחוקה, לא
מושגת, אלא נאהבת. זה לא בכי בדמעות
אלא פשוט צביטה קלה שם בפנים, על־יד
ד,פומפה. אם יש מישהי שסגריר לה מעט,
ומוכנה להעניק ולקבל קצת חום, שתכתוב.
אני מצפה עם כל 180 סנטימטרי
ועיני הכחולות.״
מה שמשבר־האנרגיה עשה ל( ,)9/2ש הוא
עדיין בשנות העשרים היפות שלו.
מיכתבים למדור זה יש להפנות לכתובת:
מיכתבים לציפי, ת.ד ,136 .תל־אביב.
מיכתבי־תשובה למכותבים במדור יש לשלוח
במעטפה כפולה. על החיצוני לציין
את הכתובת הנ״ל ועל הפנימית, מבר
יילתבבול של 35אגורות ,
לציין את מיספרו הסידורי של המכותב.

תכוגויר

י1פ

ו אי סו ר

המערבה אי טל קי הפרו ע
(המשך מעמוד )35
יישאר מקום. בקרון יש טפטים על הקירות,
שטיחים מקיד-אל-קיר, חימום, מיזוג-אוויר,
טואלט, אמבטיה, מזווה מלא אוכל, מקרר
מלא משקאות, מכל טוב. בתוך החוזה שלי
יש סעיף הקובע, כי אני מקבל קילו סטייק
לכל ארוחה. אני עובד 10 שעות ביום,
וזה כולל שעה הפסקת צהריים, שעה איפור
ושמונה שעות עבודה.״
אחרי שעות־העבודה מתגורר פול בדירה
הנמצאת בבית־מלון מפואר, ברובע המכובד
פריולי, לא הרחק מן המקום שבו מתגודד
באד ספנסר, אך הם, כיאה לכוכבים,
אינם נפגשים במכולת. זלדיברי פזל, נמנע
ספנסר מלפגוש בו באופן אישי, ואף
סירב להצעה להופיע עימו בסרט משותף.
פול מעיד, מכשרו, כי החיים המתוקים
של רומא אינם קיימים עוד. הכוכבים הגדולים
אינם מעזים לצאת את הבית. ואם
כבר יוצאים, אז הם עושים זאת בחברת
שומרי־ראש או כשהם נושאים אקדח. פול,
שאינו מודע לפחד מפני הטיפות -שהשתלט
לאחרונה על איטליה, יוצא למקומות שב־אופנה.
ואולי משום שהוא בין הכוכבים
הבודדים הנראים במקומות ציבוריים מתנפלים
עליו הצלמים, לדבריו, בכל מקום
שאליו הוא מגיע.
מספר פול :״אני הולך לאכול ב־
׳פלאבייה מקום־ימיפגשם של שחקני־הקול-
נוע, או בג׳ירוסטה טוסקנה, שם ישנו הבשר
הכי טוב ברומא. תמיד מצלמים אותי,
תמיד מבקשים ממני אוטוגרפים. אני
לא יכול להסתובב בלי שאיזה שלושה-
ארבעה פאפאראצ׳ו ירדפו אחרי. מהצגת-
הבכורה של מישחקי ילדים יצאתי כמעט
בלי בגדים. הקהל יממש רמס אותי. בטח
שהרגשתי מצויין, אמרתי תודה־לאל׳ש הגעתי
למצב הזה.

מעתה-
פרס ראשון
מינימלי בלוטו
50.000 גל״י
ומצטבר עד
.000.000ו ל״י.
ד מי השתת פו תלטבלה־ ו ל־י .
מיני מו םלהשת תפו ת * 2ט בל או ת.

^ ני לא חלמתי בחיים שלי להיות
כוכב־קולנוע בסדר־גודל כזה. אבל
למרות ההצלחה לא הפסקתי לחשוב על
סלט־חצילים ישראלי ועל הארץ. אני אוהב
את ישראל, ואני אשאר פה. אני רק צריך
עוד שנתיים כדי לעשות עוד כסה סרטים,
ושיהיה לי די כסף לקחת את המטוס
ולנסוע לאן שאני רוצה, ואני חוזר לישראל.
בניגוד לחיי הזוהר שאותם מנהל פול
סמית באיטליה, בישראל הוא חי בצינעה
רבה. על חוג־ידידיו הרחב נמנים אנשי-
קולנוע מקומיים, וכמה אנשי־רפואה. לעומת
דירתו המפוארת שבפריולי, רומא, מתגורר
פול יחד עם איב, שאינה נשואה לו אך
החיה אתו מזה כעשר שנים, בדירת־היגג
הקטנה שלה באחד הרחובות הסמוכים לכיכר
דיזנגוף. בעת הוא חולם לקנות סוף-
סוף בית. פול, שהיה נשוי בעבר אך התגרש
מאשתו, מסרב להשיב על השאלה
מדוע אינו נושא לאשר, את איב, שהיתר,
בעבר מנהלת מישרד תיירות, והמשתתפת
לפעמים בסרטיו גם כשחקנית. איב נמצאת
עם פול מרבית הזמן ברומא, אך היא
מנצלת את שהייתה באירופה לביקורים
בארץ־מולדתה אנגליה, ובמשך השנה ה אחרונה
קפצה מיספר פעמים גם לישראל.
כעת נמצא פול בחופשת־מולדת בארץ.
בפברואר הוא חוזר כדי להשלים שלושה
׳סרטים, עליהם הוא חתום יחד עם מייקל
קובי. לדבריו הציע לו רומן פולנסקי להשתתף
בסירטו הגדול פיראט, בו ישתתפו
כוכבים כמו מרלון ברנדו וסטיב מקווין,
כשכל אחד מהם מצטלם ארבעה־חמישה
׳שבועות. מספר פול :״לא חתמתי איתו
על חוזה. אצל פולניסקי מילה זו מילה, לא
חשוב החוזה, לא חשוב הכסף.״
חופשה קצרה

יצירת המופת
האחרונה

ויטוריו רה סיקה
עם פלורינדה בולקן ל 4
ורנטו סלבטורה
שבוע — 2הצגה בכורה

סרטו של ארתור בהן

״בדיהודה״

פרוטקציה
לג׳יס בדאון

מס ש2

וותר פו מ ם

מבצע חסר תקדים

שמלות שנל אקסל,מסיביות אשר מחירם נע
עד —5פ 5מיי ימכרו ב— 285.ל ״י כלבד
המבצע לשבוע בלבד מ״ 13.1.76 עד 20.1,76
המפירה רצופה מ־ 9.00 ועד 7בערב.
פיקדילי — —2דיזנגוף ,156ת״א.

ישראל
קשר הג לו בו ס׳
מנחם גולן רוכב שוב: ארבע הפקות,
תיכנונים של מיליונים, כוכבים אורחים:
ג׳ים בדאון, לי אן־קליף, ג׳ון מרלי, לייב
׳גארט, גלדים אוקונור. במאים. מלבישים.
מאפרים. מסיבות עיתונאים. צלמים. נמל-
התעופה לוד. פרחים. הכותל המערבי.
מצטלמים. בר־לב נואם, גולן מברך, מברכים
את גולן, מברכים את בר־לב. קשר
הפסחא, הנקמה, השגריר, לופו — 2כולם
תחת שם אחד סירטי־נוח, מנחם גולן —
אלא שבעצם כולם תחת שם אחד: גלובוס.
כי למעשה, מנחם גולן אינו אלא
מנחם גלובוס מטבריה. וכמו שמספרים
היהודים, לאותו מנחם גלובוס מטבריה
היה קרוב־מישפחד, אחד, ושמו קן גלובוס
,׳מאמריקה. ולפני כמה שנים, כשהתחיל
מנחם גלובוס, שכבר קראו לו אז
מנחם גולן, להפיק ׳סרטים מדברים בשתי
שפות, היינו אנגלית ועיברית, הביא ל־ארץ־ישראל
את שאר-בשוו קן גלובוס,
שגם הוא שלח ידו בסינימה להדריך את
שיפתיהם של השחקנים דוברי שפת־הקו־דש,
כדי שלפחות עם ״דאבינג״ אנגלי,
יתנועעו נכוחה.

הכי טוב
בישראל

1זן ד>הסימון להצלחה שלך!

קולנוע

קולנוע
אוננת יבוא

מפויס

יוד ס מי ת הוא כוכב באיטליה. עד
כדי כך כוכב, שכשפגש באחד
!ג׳ים בראיון, הנמצא בארץ לרגל צילומי
מערבון באילת, ביקש ממנו בדאון להיפגש
עימו ברומא, ולהסדיר לו פגישה
עם סוכנו, שהוא בין השאר גם ׳סוכנם
של שחקנים כמו אידן פאפאם, צ׳ארלס
ברונסון ליב אולמן וטרנס סטאמם. פול
נתן לבראוו את מיספר-הטלפון שלו ב-
ברומא, והבטיח לכוכב האמריקאי להס דיר
לו פגישה עם הסוכן.
ובינתיים הוא מבלה, יושב בשמש ב־בתי-יהקפה
של דיזנגוף, ונהנה לא רק
מהפופולאריות של פול סמית, כי אם גם
מזו של באד ספנסר.

קן גלובוס*
תסריט על מנסון?
אותו קן גלובוס היה, אז, שחקז־זוטר
בעל שאיפות של תסריטאי. מה שהיה
ידוע יותר הוא, שהיה ידידה האישי של
סידני רום (השחקנית היפהפייה המבוקשת
בעולם הקולנוע וכוכבתו של פולנסקי
במה).
׳מנלודוס אד גלובוס. וכמעט נשכחה
העובדה שבעניינים האדמיניסטרטיביים של
סירטי נוח, טיפל כל אותה עת עוד גלובוס.
ואצל דיגלזבוסים רצו העניינים מהד:
קן גלובוס ישב אצל גולן והיה עוזר־במאי,
ואחר-כך גם מדריך דיאלוגים, ואילו
גולן שהיה קשור עם המפיק, ארי
תור בראונר, סידר ליהודה בדקן, ששיחק
אלו את לופו, לשחק ברובינזון קרחו מו דרני
בספרד. ואז, יבסע בעיקבותיו גם קן,
לגרמניה, ישב אצל בראונר שנתיים וכתב
תסריטים.
כתב וכתב, כתב בין השאר אפילו תס ריט
על צ׳רלם מנסון. אומנם, מאף אהד
מן התסריטים הללו לא נעשה עד היום
אף סרט ידוע, אבל תסריט אחד נבחר
על-ידי המפיק דולנד פרו (שעשה ביש ראל
את עקבות עם קלוד גוטמן היהודי׳
בלגי) להפקה, ושמו יותר טוב מכדורגל
המספד על שני חברים, אחד מוסיקאי
מודרני והאחר מוסיקאי קלאסי, הנפגשים
יחד בדירה אחת.
ובאותה תקופה בערד כתב קן גלובוס,
לפי הזמנה של גולן, מערבון, שקרא לו
בהתחלה מוצ׳אציו, כלומר ״ילד״ .זה
היה ׳סיפור על ילד היוצא לנקום ברוצחי
מישפחתו. גולן גילגל את התסריט וגילגל,
אבל לא יצא ממנו כלום. אבל, מרוב
* עם אשתו של הבמאי, בועז דווידסון.
העול ם הז ה 2002

גילגולים תמיד מגיע: גם תורו של המת*
גלגל.
וכך הגיע גם תורו של מוצ׳אצ׳ו שהסך
ללה ונדמה, כלומר ״הנקמה״ ,כשבנותרות
;* נוספו שמותיהם של באד רובינס וג׳י
טאלפר, על־פי סיפור מקורי של — קן
גלובוס.
ומכיוון שהכל נשאר במי־שפחה, עובד
בינתיים קן גלובוס גם בקשר׳ הפסחא,
כעוזר*במאי. ומאחר שההפקות הקולנועיות
של חגלובוסים צריכות גם צלם־סטילם
מנוסה, הביאו את ג/ים גלובוס — כמובן,
גם הוא קרוב־מישפחה מארה״ב ובמיקצועו
הוא צלם־סטילס, ואף עבד בירחון המצולם
פנטהאוז, כדי לפקח על צילום ה־סטילס.
ואם
לא די בגלובוסים חללו, הרי אמנון
י גלובוס, שהיה !מנהל אג׳׳ד בצפת, עזב
את אג״ד ואת צפת ובא לנהל את הכספים
של ארבע ההפקות.
תדריך חובה לראות
תל״אכיג: זהות גנובה, רולרבול,
אהבה ומילתנוה, בושם נשים, בוא לפגוש
את אשתי.
חיפה ג תמונות מחיי־נישואין, הקשו
הצרפתי.
ירושלים ג האנגליה הרומנטית, המפי־
* קיט. אהבה ומילחמה, פיתויו של מימי.

תל אביב
זהות גנובה (פאר, איטליה)
— כתב־טלוויזיה שמאס באורח־חייו הקודם,
שואל זהותו של סוחר־נשק שנפטר ומנסח,
ללא-הצלחה, להמשיך בחיי הדמות השאולה.
סרט מורכב ומרתק של אנטוניוני, על
משבר הזהות של המשכיל המודרני. עם
ג׳ק ניקולסון בתפקיד הראשי.
אהבה וסילחמה (גת, או־צות־הברית)
— וודי אלן משתולל בסים-
רות הרוסית של המאה הקודמת, כשהוא
י מגלם חייל פחה שהופך לגיבור למרות
הכל, בתוך פארודיה סהרורית על נזיל־חמה
ושלוט, טולסטוי, דוסטוייבסקי, איי־זנשטיין,
ברגמן וצ׳כוב.
בושם נשים (מוגרבי,איטליה)
— הופעה מדהימה של ויטוריו גאסמן כסרן
עיוור, המסתיר את תיסכוליו מאחרי ראוו תנות
תוקפנית, תוך כדי מסע מטורינו
לנאפולי. סאטירה מזהירה, בעיקר במחציתו
הראשונה של הסרט.

בוא לפגוש את אשתי (תל־אביב,
איטליה) — למרות השם העיברי
האווילי, זהו סרט מפוכח, אנושי ומעניין,
על נישואי גבר^בן 50 לנערה בת ,18 על
כל הכרוך בכך באיטליה. בימוי מעודן
של מאריו מוניצ׳לי, ומישחק משכנע של
אוגו טוניאצי.

ירושלים

האנגלית הרומנטית (אור;•
גיל, אנגליה) — במסווה של משולש רומנטי,
מעלה ג׳הף לחי סידרה של בעיות
׳ המעסיקות את החברה של ימינו: מקומה
של האשד. הנשואה בתוך חברה זו, העימות
בין המימסד לבין אלה שמחוצה
־ לו, פשיטת-הרגל של האינטלקטואלים
ופר. עם גלנדה ג׳קסון, מייקל קיין והל־מוט
ברגר.
* ++פיתויו של מימי (ארנון, איטליה)
— הסיציליאני כקורבן של המאפ יה,
של הכנסייה, של מיתוסים גבריים
ושל המהפיכה, בפארודיה פראית זו של
הבמאית לינה ורטמילר, הכוללת בין השאר
סטריפ-טיז גרוטסקי שמעטים כמוהו
ניראו אי-ם עם בקולנוע.

חיפה

מחיי* נישואין

(אורלי, שוודיה) — אינגמד ברגמן מפרק
את מוסד-הנישואין המודרני לגורמים, ומנתח
כל אחד מהם לחוד, תחת זכוכית
מגדלת. סרט שיעורר הדים בכל מי שעבד
פעם תחת חופה, עם מישחק מעולה של
ליב אולמן ואדלנד יוזפסון בתפקידים הראשיים.
העולם
הזה 2002
הרפתקות בנאשוויל
הנוכל ה מקסים (אלנבי, תל־אביב,
ארצות־הברית) — שילוב
מוזר זה בין בוני וקלייד לנאשוויל
(סרט מצליח מאד באמריקה על עיר-הלהיטים הכפריים),
מנסה למכור את ברט ריינולדס כמורד חייכני, המתקיים
משוד תחנות-דלק ומרכישת אמונם של אנשים תמימים ממנו,
בעזרת אישיותו המקסימה. במעשי״השוד אין תופסים אותו,
משום שהוא משאיר לעובד הנשדד דמי־שתייה בסכום גבוה
יותר ממשכורתו החודשית ; ואשר לאמון, הוא דואג לנוע
במהירות ממקום למקום, לפני שיועמד במיבחן.
עד שבלילה אחד הוא מסתבך, במיקרה, עם להקת״זמר
כפרית, ולשונו הארוכה מספיקה להבטיח להם, בטרם
הירהר בדבר, קארייארה בנאשוויל. מרגע זה הוא מוצא
את עצמו, לראשונה, בעל התחייבות בלפי הזולת, שאותה
עליו למלא במיטב יכולתו והבנתו.
הרפתקותיתם של ריינולדס ולהקתו בנאשוויל, כוללות כמה
מעשי־שוד בתחנות-דלק למימון מיבצע-הפירסום של הלהקה,
ביקור אצל כוכב ידוע המתגלה כציניקן קשוח בניגוד לדמות
הלבבית שהוא מציג כלפי חוץ, ומירדף מטורף של מטיף
דתי צמא־דם.
אלא שפיתולי הסיפור פושרים וצפויים מדי, חמימסד
מוצג בצורה מגוחכת כל-בך עד שקשה להבין איך בכלל

ברט ריינולדס: ציניקן קשוח
הצליח להפוך מימסד, וברט ריינולדס, עם בל הקסם הטבוע
בו, אשר הפך אותו בעל קארייארה זוהרת כל״בך, הוא
אינדיווידואליסט קיצוני מבדי לשכנע מישהו שבאמת איכפת
לו מה קורה לזולת.
ממיתה למיטה
מיפג ש אלים (מקסים, תל־אביב,
צרפת) — מישפחה נוסעת
לחופשה בביתם שעל הריוויירה,
כשקבוצת אופנוענים חבושי קסדות כהות אטומות, נטפלת
אליה. תחילה רק מעצבנים, אחר-כך מפריעים ולבסוף, בהתפרצות
אלימה, מכים את הבעל (ז׳אן־לואי טרינטיניאן)
עד לאיבוד חברתו. למחרת בבוקר הוא מתעורר, בצידי
הכביש, ומוצא לידו את גופותיהן נטולות-חחיים של אשתו
ובתו. הוא מתלונן במישטרה, אבל אין בידיו שום הוכחה
ממשית בדי להצביע על האשמים.
עד באן, אפשר לחשוד שמדובר בעוד סרט אופנועים
ומכות מן הסידרה של מלאכי הגהינום. אלא שהבמאי
ז׳ראר פירס (שעשה פעם קומדיה משעשעת בשם ארוטיסימו)
והתסריטאי ז׳אן־פאטריק מאנשט (מחבר נאדה) ,מתיימרים
להיות מהפכנים. בך שבל מה שבא לאחר פתיחה זו, צריך
להוכיח קבל עם ועדה שהאופנוענים הצעירים חם אולי
קצת אלימים, וקצת אונסים וקצת מכים, אבל זה לא-כל-בך
נורא. מה שגרוע הרבה יותר, הרי היא האלימות הטבועה
בבורגנות הממוסדת לכאורה.
חצרה בכל הפרשה הזאת, הטובעת בדם ומהלומות,
היא שבל מה שמסתתר מאחרי מעילי העור של אבירי ה־הונדה,
הוא אישיות אנונימית חסרת ציביון כלשהו, ואילו
בל מה שמסתתר מאחרי החליפות והעניבות, הוא מפלצתיות
גרוטסקית חד־צדדית, מעוררת בחילה. ואשר לבורגנית האחת

טרנטיניאן ודנב: קצת מכים
בעלת תפקיד בולט בסרט, שבאה ללוויית אחותה, היא
בלונדינית תאוותנית, המתאמצת לכל אורך הסרט להשביח
מן הבעל את ניקמתו.
הפשטנות שבכל הסכימה הזאת מעוררת פלצות, משום
שהיא מצדיקה-כאילו אלימות של ביריונים למיניהם, מאחר
שמהפבנות המימסד מסוכנת יותר.
בחזרה למרתף
חופשה קצרה (בן־יהודה, תל-
אביב, איטליה) — מישפחה סיציליאנית
במילאגו, חיא מחוה
שגור בבר בקולנוע האיטלקי מאז רוקו ואחיו. הגבר, חולה
דרן-קבע ומלא רחמים על עצמו, אמו צאצאית ישירה של
מחשבי דרום־איטליה על כל המישתמע מכך, אחיו בטלן,
ילדיו קטנים, ולבסוף — קלארה, אשתו, גיבורת הסיפור
היא היחידה שעובדת, מעל ומעבר לכוחותיה, בפועלת בבית-
חרושת, וצריכה לקיים ממשכורתה חדלה את בל העלוקות
החיות על חשבונה במרתף המעופש, הקרוי בפיחם בית.
מחציתו הראשונה של הסרט מוקדשת לחיי-החולין של
מישפחה זו, על בל הקודר, האפור וחמייאש שבחם. המחצית
השנייה מתנהלת בבית״חבראה לחולי שחפת, לשם נשלחת
חאשח, למרות התנגדות המשפחה, על-ידי מוסדות העזרה
הסוציאלית. באן נדמה באילו עתיד ורוד יותר חוא בהישג-
ידה, אולם בסופו של דבר המוסכמות, כבלי האמונה והחשש
מחריגה מן המקובל, מושכים אותה חזרה אל אותה ביצה
שממנה נמשתה לרגע, וברור ממילא שאיר עוד בל תיקווה
להצלתה. לא בתי-חבראת הס שמעמידים אנשים על הרגליים,
אלא שינוי אורח-החיים לאחר-מבן, ובל מה שמצפה
לקלארה הוא המרתף המעופש, העבודה בבית-חחרושת וה-
עלוקות שימצצו את דמה, בבירכתן המלאה של החברה
ושל חכנסיה. דה-סיקה, והתסריטאי שלו, צ׳זארה זאווא-

פלורינדה בולקן: נוגעת־ללב
טיני, מגזימים אומנם מאד באפקטים הדרמאתיים שלחם,
למרות זאת, תכנות שבסרט זה זועקת מכל תמונת. ודה-
סיקה הצליח להפיק מפלורינדה בולקן הזוהרת הופעה
משכנעת להפליא, בדמות קלארה.

ווו( חווו(ו1ו (11נ(₪ו(0

רמונט אצל ד״ן
בעוד שר־הביטחון לשעבר, משה דיין,
מפציץ אותנו בחדשות העיתון החדש שהוא
עומד להוציא, ועושה מזה רעש
כאילו חסרים לו כלים להתבטא, הרי
רעייתו רחל היא שותפה שקטה ועקרת־בית
למופת.
כי שעה שהבעל המפורסם שלה דואג
לשינויים בחוץ ומרעיש עולמות, החליטה
היא לעשות בשקט, ובלי הרבה צהלות,
שינויים בווילה שלהם בצהלה, שנאמר :
שינויים מבית ומחוץ. אהרי שהיא עזבה
את עבודתה כעוזרת למנכ״ל השק״ם,
והיא מלווה את דיין. בכל נסיעותיו המאורגנות
בעולם, גם לצרכיו וגם לצרכיה,
היא החליטה שהגיע הזמן לרענן קצת את
הבית בצהלה, שלא זכה באיוורור משמעותי
מאז ימיה של רות.
אז רחל, שהיא אשד, מאד דינמית.
הרסה קירות׳ צבעה, שינתה, קנתה ריהוט,
והיום הבית ממש מקסים.
כדאי רק שתדעו שרחל רבינוביץ־כורם
היא אשד, מאד אלגנטית, וידועה בטעמה
המשובח, אבל עכשיו, אחרי שראו !מה
היא הצליחה לחולל בבית המפורסם, יעצו
לה כל החברות שלה לנצל את הכישרון
הזה לסידור־פנים בצורה מיקצועית.
ואם היא תחליט לעסוק בזה, אני בטוחה
שעבודה לא תחסר לה, אפילו אם היא
לא סיימה בית־ספר מיקצועי. כי מי מסתכל
על תעודות, כשיש עסק עם כזה
כישרון־מלידה?

רחל ומשה דיין
כישרון במפתיע

השדכן הישראלי
של קורו יותנס
לפני חודש בערך חגג כוכב־הקולנוע
הגרמני קורד יורגנס את יום־הולדתו
ה־ .60 ואיזו מתנה יפה יכול גבר בגילו
לאחל לעצמו, יותר מאשר חתיכה צעירה
ורעננה? אז הוא קיבל אותה.
לא שלקורד יורגנם קשה במייוחד להשיג
חתיכות, למרות גילו. הנה, בגיל
60 הוא פתח בקאריירת חדשה, של זמר.
הוא הוציא לאור תקליט של שירים גרמניים,
הנושא את השם בן 60 ועדיין
משתטה, הזוכה להצלחה עצומה בגרמניה.
אז נוסף לאלה שהעריצו אותו בזכות

תפקידי-הקולנוע שעשה בעבר׳ יש לו
עכשיו דור חדש של מעריצות, בזכות
היותו אליל־זמר.
אבל קורד יורגנס רצה בחורה מסויימת
מאד. קוראים לה דוריס גרנהולם והיא
רק בת ,28 אבל יפה כמו בת .22 היא
היתד, בסך־הכל זבנית בבוטיק במערב-
ברלין, אבל יום אחד פורסמה תמונתה
בעיתון. יורגנס ראה, התלהב, ואמר :״דבר
כזה אני רוצה.״ אז עכשיו הולך ביניהם
רומן לא-נורמלי, כשהם נשרפים זה על
זה על-פני כל אירופה. דודים גילתה שבעצם
היתד, פעם שחקנית, וקורד גילה
שהיא יכולה גם לשיר. אז עכשיו היא
מוציאה־לאור תקליט שייקרא: בת 30
וכבר נבונה ..כמישקל־נגדי לתקליטו ישל
קורד יורגנס. והיא עוד תגיע רחוק. מנבאים
לה עתיד של שחקנית-קולנוע וזמרת,
ואולי אפילו של אשתו של יורגנם.

יורגנס והארטמאייר
מציאה בגיל 60

פגישה אחרי
27 שנים
הצייר מנחם גפן נוהג לבוא לבי-
קורי־מולדת לפחות שלוש פעמים בשנה.
אבל ביקורו הנוכחי הוא, ללא־ספק, המרגש
ביותר שהיד, לו עד היום. כי מה
מרגש יותר מאשר לפגוש אחרי 27 שנים
את הבן־אדם שהציל את חייך?
מנחם הופיע לחתונה של חברו, דוכל׳ה
גוטסמן, ושם פגש את חברו הטוב מרד
פלמ״ח, רפי איתן, המשמש היום עוזר
לאריל, שרון בתפקיד יועץ לראש-
הממשלה. והנד״ כמו שהם נפגשים אחרי
שלא ראו זד, את זה כבר 27 שנים,
נזכרו שהם בעצם נפצעו יחד בדיוק
ביום הכרזת המדינה, ב־ 15 במאי ,1948
כששירתו בגדוד הראשון של הפלמ״ח
ועצרו את פלישת חייליו של קאוקג׳י.
השניים הובהלו אז מייד לבית־החולים
בצפת, ורופא וארבע אחיות הוטסו במיוחד
מתל-אביב לטפל בהם. יחד איתם
אושפז גם יאיר רחלי, אחד מתריסר
גיבורי ישראל ד,אוריגינליים, ועוד בחור
בשם מנחם זיל.
מן הון להון׳ תוך כדי העלאת זיכרו נות,
אומר מנחם לרפי :״שמע, מוכרחים
לפגוש את הרופא שהציל אותנו אז ממוות.״
וכמו שכולנו מכירים את אנשי
הפלמ״ח של אז ושל היום, אתם יכולים
להיות בטוחים שרפי איתן הצליח׳ תוך
כמה ימים, לאתר אותו. מנחם יצר קשר
עם יאיר רחלי, את זיל הוא לא מצא,
ויחדיו הלכו רפי, מנחם ויאיר לבקר את
הדוקטור אשר לו הם חבים את חייהם,
הלא הוא ד״ר דום טוצ׳ינסקי, שהוא
אחד הרופאים הבכירים בבית־ד,חולים תל-
השומר.

גפן לקח עימו תחריט גדול, להביא
מתנה לרופא, וכל אחד מהשלושה כתב
עליו הקדשה נרגשת. והנה, כשהגיעו אל
הרופא, הסתבר להם להפתעתם, שהוא
זוכר אותם לא פחות מכפי שהם זוכרים
אותו. הוא אפילו זכר שהוא כינה אז
את מנחם ״איש הברזל״ ,בשל הרסיסים
הרבים שהיו לו בגוף.
אחרי שלוש שעות הם נפרדו ממנו
כמו מאבא טוב, אבל תראו מה זה מיק-
ריות. כעבור יומיים יוצא לו מנחם ל-
דיזנגוף, ואת מי הוא פוגש ברחוב, אם
לא את מנחם זיל, שאותו כל כך חיפש.
עד כאן — נוסטלגיה. לכל המעוניינים
לדעת מה התחדש בעולמו הרומנטי של
הצייר המפורסם בן ה־ 28 שנולד בשנת
1930׳ אני יכולה לספר שמאז שמנחם
נפרד מאשתו דיאנה דיג, השחקנית ה־

מנחם גפן
מיקויות בדיזנגוף

שייקספירית הנודעת, לא היתד, לו שום
אהבה רצינית. הוא אפילו לא מהרהר בנישואין
חדשים.
הוא שם יד ימין על הראש במקום
כיפה, ומקווה לא להתחתן יותר ״עד
,120 אמן.״ ואם גפן כבר אמר אמן, אז
אתם יכולים להיות בטוחים שהוא התכוון
לכל מילה.

הנגר שחצה את התעלה

כמו שהמצרים. פתחו את תעלת סואץ
לשייט, וכמו שכל העולם שם שבע עיניים
לראות אם יתירו לאוניות ישראליות לעבור,
ועוד לפני שהחלו כל הפאשלות שלנו,
גנבה את ההצגה יאכטה קטנה שקיבלה
היתר לעבור בתעלה, והגיעה היישר
לאילת.
מובן שכל עיתוני העולם הבליטו אז
את הידיעה בדבר הספינה הראשונה שהגיעה
לישראל דרך מימי התעלה. אלא
שכידוע, דרך התעלה ודרו אילת, כל
מי שנוחת בארץ מגיע גם לתל־אביב.
והם הגיעו: פילים פאריז בן ד,־ ,24 ואביו

ומצאו את פרנסתם בעריכת טיולים, עם
היאכטה, לכל מיני ישראלים שהיו סקרניים
לשוט על הכלי המפורסם, ובחברת שני
ההרפתקנים שעשו אותה לפני כולם.
אלא שפילים, שהוא במיקצועו נגר־אמן,
החליט שהוא כבר שט מספיק. הוא הצפין
תל־אביבה, והחליט להתפרנס קצת על

.מישי.

בקיצור, אחרי שישה ימי-שייט הם הגיעו
לאילת, שם שהו חודש ימים בשמש הטובה
לא הייתי מספרת לכם את כל הסיפור
הזה, מפני שמה שקורה בגרמניה לא־כל־כך
מזיז לי, אבל בכל אגדת סינדרלר,
המודרנית הזו יש גם נקודה ישראלית.
מסתבר שהאיש שהביא לשידוך בין יורגנס
לדוריס, אינו אלא ישראלי. זהו זירי
הארטמאייר, מלחין ואיש-עסקים ישראלי
לשעבר, שהוא בעליו של הדראגסטור
בברלין. וילי הוא ידידו של קורט יורגנם,
המתארח אצלו בכל פעם שהוא בא לבלות
או להסריט סרט בברלין. וילי היה האיש
שגילה את דוריס.
הוא הוזמן להלחין מוסיקה לסרט גרמני
חדש. תוך כדי כך נודע לו שמחפשים
שחקנית לתפקיד קטן בסרט.
שאלו גם אותו אם הוא מכיר אולי ב־מיקרה
מועמדת מתאימה. לא היו לו.
אבל יום אחד, כשנכנס לקנות סוודר בבוטיק
בברלין, נחו עיניו על הזבנית
והוא צעק :״מצאתי!״ כבר למחרת פורסמו
תמונותיה של דוריס בעיתונות הגר מנית׳
וכך יכול היה קודד יורגנס לגלות
אותה.
אתם בטח שואלים׳ מה ייצא מכל זה
לווילי?
טוב, אולי הם יזמינו אותו לחתונה,
אם תהיה כזאת.

פיליפ פאריז
באקשיש בתעלה
הנגרות שלו. עד־מהרד, הוא הגיע אל
אברהם ארכיב ודני דרנר, בעלי
מיסעדת הדואג־סטור, המקימים כעת מיס־עדה
חדשה בסטייל מפואר, ולצורך זה
בדיוק הם זקוקים לנגר שיבצע להם עבודות
ברמה גבוהה, ממש כמו בדורנלים.
מה שרציתי לספר לכם זה שפילים החליט
שתל־אביב זו עיר משגעת. ואז, זרקתי
לו גם אני את השאלה הקבועה: נו, ואיך
החתיכות בישראל ז
וכאן הוא אמר לי שזה דווקא לא הצד
שהכי מעניין אותו בישראל. כי בחורות
זה לא תחום־ההתעניינות העיקרי שלו.
אבל מי שמכיר את אברשה ארביב, יודע
שהוא מבין את פילים כגבר אל גבר, ואב־רשה
אמר לי :״תראי, צריך פשוט לתת
לו זמן להתאקלם.״

פרסום א. טל,

ה עו ל ס הז ה 2002

שזית הת״כעויגן
ידיך גבירתי דוברות את שפת
הגוף ומעבירות תשדורת על-
מילולית. ידיים עטורות תכשי טים
עושות זאת טוב יותר,
אך כמה רוצה את שתכשיטייך
יהיו שונים מיוחדים ואישיים
כל כך.
ב״עידית תכשיט״ תמצאי בדיוק
את אשר חיפשת. התכ שיטים
ב״עידית התכשיט״ מיובאים
מארצות הברית ומקנדה.
כל טבעת שרשרת או צמיד
מיוחדים במינם ולא נראו כמותם
בארץ. כל תכשיט׳ב״עידית
התכשיט״ הוא אוריגינלי ואקסקלוסיבי*.
טבעות
עטורות ביהלומים, תי-
ליונים משובצים באבני חן,
צמידים מקוריים ועגילים מר היבים
ביופים — כל זאת תמ צאי
ב״עידית התכשיט״ במחי רים
מוזלים במיוחד לדגל ה-
286808 733244

מספרי טלפון אלו נועדו לפתור
את בעיותיו ברחיצת המכונית.
דרכם אתה מתקשר
ל״טל־רחץ׳׳ וסיירת רחיצה ה־מצויירת
במכשירי אלחוט נש לחת
אליך .״טל-רחץ״ רוחצים
את מכוניתך בזמן ובמקום ה רצויים
לך. באפשרותך לר כוש
גם מינוי קבוע לרחיצה
ולזכות בשי חינם. ב״טל־רחץ״
מתקיימים כיום מבצעי חורף
מיוחדים ואחד מהם עשוי בודאי
לעניין אותך. לדוגמא:
התנעת רכבך בימי גשם, ביצוע
פוליש-ווקס לשמירת הצבע
בחורף, מכירת אביזרי רכב
שונים ומכירה והרכבה של
רדיו וטייפים למכוניות. כיום
יצאה ״טל־רחץ״ במבצע מיוחד
טייפ — סטריופוני מותאם ל שימוש
במכונית ובבית. וכל
זאת במחירי הנחה מיוחדים.
רשמו לפניכם את מספרי הטל פון
( 286808 רח׳ בוגרשוב 37
ת״א) ( 733244 כצנלסון 111
גבעתיים להתראות!

ס עדשות •

מזה שנים עוסקת חברת מ.ל.מ.
במכירת המכוניות המשופ־צות
ורכשה לעצמה ידע ונסיון
מירבי בנושא זה.
בבואך היום לקנות מכונית
מהימנה וחסכונית אל תחשוב
פעמיים — גש למ.ל.מ.
מרכז למכוניות מחודשות —
רח׳ בן־שמו 10 נחלת יצחק
טל 251980 .
ההריון עול הודית
מה כה פרסם את ״יהודית״,
חנות אפנת ההריון הידועה?
ראשית, כמובן, איכות מעולה
בגזרות מקסימות בכל הגדלים
נוסף לכך, ולא פחות חשוב,
יש ב״יהודית״ צוות מקצועי
ותיק ומנוסה המעניק ייעוץ
אישי לכל קונה וקונה, ייעוץ
המאפשר לך, גברתי הקונה,
לבחור בדגם ההריון שעליו
חלמת.
את יכולה לבקר במקום, ללא
כל התחייבות, להסתובב ולהתרשם,
כל זאת באוירה נעימה
ובחנות מקסימה ״יהודית״ —
תל-אביב, רח׳ הכרמל ( 39 פינת
הכרמל—אלנבי) פתוח לבל היום.

— .פרט ״קטן״ נוסף: הם
גם זולים מאד ומאפשרים לך
ליהנות מהנחות גדולות.

בימים אלו, שעה שהחורף כבר
מתדפק על פתחנו, מתעוררת
מחדש הבעיה אשר הטרידה
אותנו מאז החורף האחרון —
בעיית חימום הדירה. היורה
הקדים בואו ורמז לנו כי החורף
הבא עלינו לטובה עשוי
להיות גשום וקר מקודמו, אך
הדגיש בפנינו את הבעיה.
לפתרון בעיה זו באים לעזרת
תושבי בני־ברק והסביבה ״סוכנויות״
יואל קרול. בחנות
הנמצאת ברח׳ רבי-עקיבא תצו־גה
של תנורי חימום ביתיים
מכל הסוגים ובמחירים אשר
אחד לבטח יתאים לתקציבך.
יואל קרול, אשר התמחה שנים
בנושאי ה״חימום הביתי״ מס ביר
במקום לכל לקוח ומייעץ
בבחירת התנור המתאים (בהתאם
לגודל הדירה, וצורת בנייתה
וכד׳) .לכל אחד ואחד.
״יואל קרול סוכנויות״ ,רחוב
רבי-עקיבא ,11 בני־ברק.

שמחתכם היא
אין במו אולם ״הנוצץ״ לחוג
בו את שמחותיכם.
האוירה הנעימה והסוחפת ומטעמי
השולחן הכשרים הם
המבדילים את אולם ״הנוצץ״
מיתר האולמות. אולם ״הנוצץ״
הופך כל ברית מילה ושמחה לאירוע
בלתי נשכה.
האדיבות והיחס האישי אך
מוסיפים לכך שאת השמחה
הבאה נחוג באולם ״הנוצץ״.
״הנוצץ״ ,רח׳ המסגר 49
טל 31179 .

למד אנגלית בהתכתסת ברמות: בינונית; מתקד מת;
ומשתלמת

אצל..שליקה־

וכמו כן :

בל כלה בת יחידה.

קורס הכנה
לאוניברסיטה

קבלי אתה טיפול
שמגיע לך.

(הנחות לחיילים
ולתלמידי תיכון)

רכות וקשות

תמיד שמחות כשניתן להן לבקר
ולקנות את ביגדיהן ב־
״מוש״ .אין ספק שגם את
תשמחי להשתתף בחווית הבי קור
ב״מוש״.
״מוש״ זו לא רק חנות — זהו
אירוע חברתי. ברצונך לשבת
בבסאות קש ליד שולחנות
עגולים מוקפים עציצים טרופיים,
לשוחח עם שתי הגברות
הנחמדות המנהלות את החנות
ולבחור לעצמך שמלות, חצאיות
וחולצות המתוכננות ד
נתפרות בו במקום.
בל בגד נתפר ב״מוש״ משני
גורמים: מחשבה מקורית וביצוע.
דגמי החורף ב״מוש״ הם
נשיים כל כך ואם אינך רוצה
להורידם (וסביר להניח שכך
יהיה) תוכלי פשוט להחליף בין
שמלת בוקר לשמלת ערב של

״מוש״ רח׳ שץ 4
טל 237140 .

ברכשך כרמל סוסיתא או
טנדר משופץ במרכז למכוניות
מחודשות חינך מקבל מכונית
שעברה שיפוץ כללי, צבע חדש
(לפי בחירה) טסט לשנה ונמצאת
במצב מכני וצורני מעולה.
בעת קניה במרכז למכוניות
מחודשות (ם.ל.מ ).מכוניתך
נשארת בטיפול המוסך הידוע
והמנוסה וכן מקבלת מכוניתך
אחריות עד לק״מ ה־00ס 3או
לחודשיים ימים.

חימום נוסח
בני־בוק

מקור 1וג״]ס
מה אינכם מוכנים לעשות כדי
להראות אופנתיים? כדי שה מכנס
החולצה או הג׳קט יהיו
בדיוק לפי הגזרה?
והאפנה כמובן אפנת הג׳ינס.
ב״אפנת הוואי״ מכנסיים, חול צות,
ג׳קטים ושמלות התפורים
מבדים מיובאים לפי הגזרות
המשגעות של טובי האפנאים
בארץ.
ב״אפנת הוואי״ תמצאו הבל
מכל וכל. מערכת לבוש מוש למת
ו״גזעית״.
ב״אפנת הוואי״ יקבלו את פניכם
אברהם וג׳ורג׳ ויעמ-דו
לרשותכם את כל החנות, ומי
אינו אוהב לבחור כשיש לו
מכל כך הרבה?
לשמחתכם, הרבה פעמים לא
יהיה צורך למדוד ולחזור ולמדוד
שכן הג׳ינסים ב״אפנת
הוואי״ יראו כאילו נתפרו במיוחד
עבורכם.
פתוח ללא הפסקה.
״אפנת הוואי״ ,דרך יפו 50
פינת נחלת בנימין 74

מכון לעדשות מגע

כולנו מסכימות שמערכת לב נים
מושלמת היא גורם המפתח
להופעה מרשימה. לבנים
מושלמים ומלכותיים ינתנו לך
ע״י החברות הגדולות בעולם
(טריומף, וויט) המיוצגות בארץ
בחנות החדשה ״פאם פא-
טל״ .באשר בעלי ״פאם פאטל״
חשבו עליך הם ידעו שאת או הבת
לבנים רכים, עדינים ונעימים,
כותנות לילה וחלוקים,
לכן הביאו עבורך מחו״ל את
מיטב דגמי החברות שיודעות
מה רוצות נשות אירופה ואמ ריקה
הגדולה.
״פאם פאטל״ ,הנמצאת בעיקול,
ככר המדינה, מציעה ללקוחותיה
גם חולצות, בגדים אקסקלוסיביים
ואוריגינליים, וכן
הפתעה. בקנותך ב״פאם פאטל״
תוכלי לרכוש גם לגברים שבמשפחה
גרביים, פיג׳מות ותח תונים
משגעים.
ב״פאם פאטל״ תמצאי מה שחיפשת
זה שנים.
״פאם פאטל״ רח׳ ה׳ באייר 4
בכר המדינה

פתיחה. מאיר, בעל החנות אשר
שהה זמן רב בחו״ל ורכש ידע
רב בעולם התכשיטים יודע
לייעץ להתאים ולעזור בבחירתהתכשיטים.
בהיכנסו ל״עידית התכשיט״
תנשמי בהקלה שכן תחסך ממך
אי הנעימות שבהטרדת המוכר.
לפניך יהיו פרוסים כל התכ שיטים
בקשת רחבה של שול חנות
מכוסים בזכוכית וחינך
חפשיה להלך ולהסתובב לצלילי
מוסיקה ערבה עד אשר תמצאי
את אשר חיפשת.
ב״עידית התכשיט״ תמצאי גם
שעונים מהחברות הגדולות בעולם
אך מהדגמים המיוחדים
שביצורם, וכן שעוני ״אומגה״
אשר ינתנו באחריות בית־החרושת.
שעונים מקוריים
כמובן גם לך ולגבר שלך.
״עידית התכשיט״ ,בן יהודה 90
טל 231949 :

הסכר אדיב מפורט
ינהן כמקום.
גורדון ,31 תל־אכי־כ
טלפון .238642
פאטל פאט
לנשים בלבד

( עקרות בית פקידות ובוננות קולנוע

מ חפ ש
מכונית?...

לכבוד

בואי זכי בח

ליאון מינצברג,

הכנפי ל״שליקה״

ת.ד ,39252 .ת״א
גא לשלוח לי את כל הפרטים על

הקורסים שלך.

מכירה והשכרה
דיזינגוף ,110 תל-אביב

העו ל ם הזה 2002

סגולה
לנישואין
אם הבל יתנהל כשורה לסי הכוכבים
והמזלות וכל גרמי השמיים, אז בקרוב
נתבשר על נישואיה של אירים דוידשקו
היפה עם בחיר־ליבה. לא שהיא כבר
החליטה סופית עם מי היא מתחתנת
ומתי, אלא שבשבוע שעבר היא נראתה
בחברתו של המיליונר האמריקאי דייוויד
לנגר שהוא, כידוע לכל מכריו, סגולה
בדוקה לנישואין.
שלא תקבלו עליו, חלילה, רושם מוטעה
שהוא שדכן מקצועי, או מתווך־לבבות

מיליונר־ מחפש לנגר
כוחו של גורל
חובב. לברנש הזה יש פשוט מזל׳ שכל
ן חתיכה שמתאהבת בו או יוצאת בחברתו
בצורה זו או אחרת, מגיעה כעבור זמן
קצר לחופה. לא בהכרח איתו. וכאן נכנסים
הכוכבים לתמונה. כי כדאי לדעת, שככל
שלנגר עשיר ועושה עסקים במירוצי־סוסים
ובייבוא וייצוא, הדבר הכי חשוב
אצלו, לפני הכל, זה להיוועץ באסטרו־לוגית
שלו, שכבר הוכיחה את עצמה
ואפילו הצילה את חייו.
לפני כמד, שנים טובות, כשדייוויד רצה
להתחתן, הוא בא אליה לשאול עצה:
מה, מי ומתי. ואז אמרה לו האסטרולוגית
דבר כזה :״למה לך להתחתן ולהפוך אשה
אחת לאומללה, אם אתה יכול להפוך
כל־כך הרבה נשים למאושרות ז״ מובן
שגם הפעם, כמו תמיד, הוא קיבל את
דבריה במלוא הרצינות, ומאז ועד היום
הדבר הכי חשוב שהוא עושה זה להפוך
כל מיני חתיכות בעולם לנשים מאושרות.
הוא יוצא איתן, נותן להן גוד־טיים לארג׳,
וכשהם נפרדים׳ מה שקורה חוזר על
עצמו תמיד בצורה מפתיעה. הבחור הראשון
שיוצא איתן אחרי לנגר, הופך
בכל המקרים בעלן החוקי•
בפעם הראשונה הוא דווקא נהנה מאד
מהעניין, ובפעם השנייה הוא עדיין לא
ייחם לזה כל חשיבות. אבל כשבשנה
האחרונה לבדה נישאו כחצי־תריסר חתיכות
שיצאו איתו, ולפני שבועיים התחתנו
בבת־אחת שלושת החברות האחרונות
שלו, כמעט באותו יום. זה היה כבר
הקש ששבר את גבו של לנגר.
הוא ניגש שוב לאסטרולוגית הנאמנה,
אמר לה שעשה בדיוק מה שהיא אמרה
לו, וגרם אושר להמוני נשים בעולם,
אלא שזה פשוט נמאס לו.
היא הסתכלה במפת השמיים, ואפילו
הציצה ליתר ביטחון בכדור־ד,בדולח שלה,
ואמרה לו כך :״הכלה שלך תהיה בחורה
בת מזל טלה, שנולדה בדיוק באותו יום
שבו נולדת אתה, ב־ 30 במארס״
גם הפעם הוא לקח את זה ברצינות,
ובתחילת חודש מארס הקרוב הוא יגיע
שוב ארצה, יתיישב בחדר הקבוע שלו,
מיספר 805׳ שבמלון הילמון בתל־אביב,
ויקבל לראיון מועמדות המוכנות לעבור
לחיות איתו בלוס־אנג׳לס, ולחכות לו
בין הנסיעות שלו בעולם.
אלא שחוץ מזה שהכלה המייועדת צריכה
להיות נאה במייוחד, היא גם צריכה
להיות טבחית במיטבח וליידי בחברה. לכל
שאר התחומים הוא מבטיח לדאוג בעצמו.

11111^ 1111 נן(11111
חגיגה אחח גדולה
בזמן שעוד חשבו בקאמרי, שכדאי ששחקנים ילמדו מישחק,
והיה מוסד כזה שקראו לו בית־הספר הדדמאתי של הקאמרי,
הוא התקבל ללמוד מישחק. זה היה בשנת ,1951.אחרי שהוא
סיים את שירותו הצבאי. על המדרגות בכניסה הוא ראה ילדה
קטנה עם מכנסי טיידם וצמות. הוא הזמין אותה לקולנוע, אבל
היא נורא פחדה לצאת איתו, אחרי הכל הוא לא היה ידוע
כבן־טובים בדיוק. למרות הכל היא חשבה טוב־טוב, היססה די
הרבה, ויצאה איתו לסרט. ומאז, קוראי היקרים, כמו שקורה
באגדות, הם נישאו וחיים באושר כבר 19 שנים ברציפות.
ובשבוע שעבר הם הזמינו, את החברים שלהם לחוג את יום-
השנה לנישואיהם, בזזצר של פני אמדורסקי.
אני מתכוונת, כמובן, לזמר אריק לביא ולאשתו, השחקנית
שושיק שני, שישבו שם יחד עם שמוליק קראום ואשתו
הזמרת ג׳וזי כץ, ושתו ואכלו עד־לא־ידעו לכבוד מה החגיגה,
ומי חוגג, ולמה. כי מי שמכיר את אריק ושמוליק יודע, שהם
אנשים שאוהבים לשתות, מה עוד שיש סיבה כל־כך טובה.
לפני שהם עזבו את החצר, שמחתי להרים איתם כוסית.
משם הם עברו לבלות בעומר כיאס, וסיימו את המסיבה במועדון
הקקטוס, בשעות הקטנות של הלילה.
כמו שאריק קם למחרת בצהריים, הוא חשב על זה שהנה הוא
נשוי כבר 19 שנים, וכדאי שתדעו שהוא חושב שזה ממש כיף.
״כל הנישואין שלנו זה חגיגה אחת גדולה,״ הוא אומר לי.
״כל יום שעובר זה להניח לבנה חדשה על המוסד הזח.״
״אבל נישואין זה דבר אינדווידואלי, כי נישואין יפים זה
חברות, ויש כאלה שאצלם החברות הזאת נגמרת באמצע. אבל
אם אני אתייחס לנושא הזה אובייקטיבית, אני רוצה להגיד
לך ־שלמרות כל המעלות, לא נוח להיות נשוי• למה שאני אחיה
כל החיים שלי עם אשדי אחת. ולמה שהיא תחיה כל החיים שלה
עם גבר אחדו אבל זה תלוי נורא בבני־הזוג. אצלנו זה כיף
עצום.״ לבריאות.
יש להם גם שתי בנות מתוקות, לחיזוק החברות. לגדולה
קוראים נועה והיא בת שש ומשהו ולומדת בכיתה א ,,ולקטנה
קוראים יעל, שהיא בת ארבע ומשהו ובגן.
בעוד חודש הם יוצאים שוב לגרמניה, לקראת בכורה של
הצגה חדשה בברלין, וכמו תמיד הם לוקחים אתם את אמא
של שושיק, הסבתא. בת ד,־ ,73 ומורה לילדות — שלא יחסירו

*ומולדת לכוכב הכוכבים האלה שמציפים אותנו עכשיו
עם כל הסרטים שעושים בארץ, הפכו
שיחת־היום, כשרואים אותם בכל מיני מקו-
מוודבילוי ובאירועים חברתיים. אבל הכוכב
הכי משעשע ביניהם, עד לרגע זה
ועד בכלל, הוא כוכב־המערבונים לי ואן־
קליף חוץ מזה שכולם היו בטוחים

לי ואן־קליף
כוחה של קלאסה
שהוא הרבה יותר צעיר ויותר קשוח,
התברר שהוא לא זה ולא זה. אבל לעומת
זאת הוא יודע לחגוג. ועוד איך.
בשבוע שעבר הוא חגג את יום הולדתו
ה־ 51א-לה אמריקן־סטייל, וזה הולך ככה.
בהתחלה הוא הזמץ את ידידיו ואת ה־
*שחקן הכושי ג׳ים בראץ לארוחת־ערב
שנמשכה עד חצות, ואחר־כך עברה הכנופיה
לאם.אי. גאלרי־קלאב ששוכן מול מלון
פאל, שם הם מתאכסנים, להמשך הבילוי.
כדאי רק שתדעו שכאשר כוכב בינלאומי
עובר את גיל ה־ ,50 הוא מחליט שהוא

אריק, שושי, נועה ויעל
כוחה של אהבה
בלימודים, וכל המישפחה הגדולה הזאת תישאר שם תקופה
ארוכה עד כמה שתאיר להם ההצלחה פנים, ואומרים לי שהם
יבואו לארץ גם כדי לחגוג פה את יום־נישואיהם ה*.20
ואם אתם זוכרים את ההצגה הוא והיא, שבה שיחקו אריק
ושושיק כזוג נשוי, את כל הגילים מינקות עד זיקנה, אז אני
מבטיחה לכם שהם יעשו את זה גם בחיים — ובלא פחות הצלחה.

מה הוא
הכניס ל ה*
הג׳אמבו של אל־על היה מוכן להמריא
מלונדון ללוד. הצוות היה במקומו, הנוסעים
ישבו חגורים חגורות־בטיחות, הדלת
עמדה להיסגר. ואז קמה לפתע אחת הנוסעות,
ישראלית דוברת־עיברית, ותבעה
בתוקף לדבר מייד עם הקפטן.
הגברת הצעירה הובאה אל הטייס, ואז
— בפנים סמוקות ובגימגומים — סיפרה
לו את הסיפור הבא :״אתמול בערב הכרתי
בלונדון פחור איטלקי. ביליתי איתו
כל הלילה. בבוקר הוא עזר לי לארוז את
המיזוודה. אולי הוא הכנים שם פצצה?״
מדוע לא סיפרה זאת לאנשי־ד,ביטחון
בנמל־התעופה? היא התביישה. אבל כש המטוס
עמד להמריא, והיא נוכחה לדעת
שזוהי ההזדמנות האחרונה למנוע אסון
אפשרי נקף אותה מצפונה׳ והיא החליטה
משתכר עד שישכח בן כמה הוא.
אבל למרות שהוא היה שיכור, הוא
לא שכח את כל גינוני־הכוכבות המפנקים.
אחרי שהוא פיזר על כל ריצפת הגלריה
בקבוקי־ויסקי ופחיות בירה, נשפכה
לו בירה על היד. קורה, לא?-ואז במקום
לנגב אותה כמו כל אדם נורמלי אחר,
הוא נשאר עומד עם היד מושטת ולא
הוציא מילה מפיו. מובן שמארחיו הישראלים
היו במבוכה ולא ידעו מה בעצם
הוא רוצה.
עד שהציל את המצב מיגאל, בעל״
המקום, שהגיש לו בדחילו־ורחימו מגבת.
אבל שלא תחשבו שואן קליף היה מוכן
להסתפק בזה. הוא דרש שינגבו לו את
היד. ולא סתם, אלא אצבע-אצבע. ורק
אז, כשסיימו לנקות טיפ־טופ. הוא פרץ
לפתע בצחוק פראי סטייל מערבוני.
קלאסה, אני אומרת לכם. וכולם כמובן
הצטרפו אליו מייד לצחוק הפרוע. לא
נעים שיצחק לבד, מה הוא יחשוב עלינו?

לגלות את הכל. ומייד.
הקפטן נתן הוראה מיידית לחפש ב־מיזוודותיה
של הגברת. הן אותרו, נפתחו
ונערך בהן חיטוט יסודי, אבל לא נמצא
שום חפץ מסוכן.
אחרי שהמטוס המריא, באיחור ניכר,
הרגיע אחד הדיילים המשועשעים את הנוסעת
:״אולי באמת הכניסו כאן משהו,
אבל במיזוודה לא מצאנו את זה.״

כמו שני תפוחים
בחיי שאני לא מבינה מי הולד בציוד,זאת
ומפיץ את השמועה הזדונית, כאילו
צכיקד! פיק ואשתו, העיתונאית מי דית
שם־אור, נפרדו, והם עומדים להתגרש.
אני לא יודעת מה רוצים מהזוג
החמוד הזה. אז מה אם צביקה היה חודשיים
באמריקה? מד, יש, זד, סוף העולם?
בגלל זה כבר נפרדים?
לא רק שאין כל שחר לרכילות המטופשת
הזאת, אלא שביום השישי האחרון
הם ערכו בביתם שבשיכון בבלי מסיבה,
במלאת שנתיים לנישואיהם. אבל זאת
היתר, מסיבה, שכל העיר לא מפסיקה
לדבר עליה עד היום. קודם־כל, מירית
עמדה יומיים במיטבה, ובישלה כמויות
אדירות של אוכל, לפי הכתוב בסיפרי-
הבישול שלה וכיד הכישרון הטובה עליה,
החל באורז סיני וקלה בעוגות־קרם, שאפילו
החתיכות שחיות במישטר דיאטתי
לוחץ לא ויתרו עליהן.
היה שם באר עמוס משקאות, צביקה
שם על הגראמופון את כל התקליטים
הישנים שהוא אוהב, כמו הפלאטוס, פול
אנקה ועוד כל מיני תקליטי־לחץ נוסטל־גים,
והייתם צריכים לראות איך כל היפים
והיפות של העיר רוקדים, ממש כמו פעם.
אבל מה שהכי חשוב זה, שצביקה המסופר
קצר ומירית, שהיתר, יפה מתמיד,
הסתובבו בין האורחים והיו מאושרים
ממש כמו ביום־חתונתם.
צביקה קנה לכבוד המאורע פסנתר חדש
ויפה, ומידית קיבלה ממנו המון מתנות
משגעות מניו״יורק, והם חיים להם באושר
כמו שני תפוחים מתוקים.

הגברים הוי במאדויד שוק על ירו, א

ך* דבר לא יוכל למחות את ריגשות
| החרפה של אוהדי קבוצת הכדורסל
של מכבי תל-אביב. אלה רצו השבוע לקבור
עצמם באדמה, אחרי שקבוצתם, האלופה,
הובסה בבירת ספרד על־ידי קבוצת
ריאל מאדריד, בתוצאה האסטרונומית
.125:78 הנחמה היחידה שהיתה לאוהדים,
אם אפשר לקרוא לכך נחמה, היתד. העובדה
ש־ 24 שעות לפני התבוסה הגדולה,
הצליחו בנות מכבי תל־אביב להכות
את נציגות הכדורסל הספרדי.
סצינות של שדיים מתחככים בשדיים,
ישבנים נלחמים זה בזה ! חזייה שנפתחה
ותכולתה השתטחה — היוו חלק בלתי־נפרד
מן החיזיון הנשי המרנין׳ שניגלה
לעיני 500 הצופים אשר נדחסו באולם ה־קאונטרי
קלאב. באמצע השבוע שעבד
הם באו לשם לחזות במאבק כדורסל עיי
קש, שבו גברו בנות מכבי תל־אביב על
בנות קראפ ממדריד, בתוצאה .70:62
ספק רב אם 500 הצופים באו לחזות
במייוחד במישחק כדורסל-גרידא, בעל איכות
גבוהה. הנשים שהשתוללו על ריצפת
הפארקט באולם הכדורסל, נתנו ביטוי
נאמן לעובדה שהמין החלש מסוגל לשנות.
את עורו ולהפוך׳ במיקרים מסויימים,
המין החזק באמת. צעקותיהן של בנות
מכבי במהלך המישחק :״תעלי עליהו
תיפסי לה את ה...יד!״ הסבו לצופים קו-
רת־רוח, והעלו מיספר אסוציאציות מיידיות,
מתבקשות־מאליהן.
הראשונות שהחלו מסירות את הטרניני
גים היו הישראליות, שעשו זאת באיטיות
בלתי־מרגיזה. המכביות נשארו במיכנסי
בגד־ים וחולצת־טריקו דקה, אשר איפשרו
לצופים לאמוד בנקל את גודל אבריהן ומהותם,
מבעד לבגדים ההדוקים. חיש קל
היפנו הצופים את מבטיהם לעבר שלוש
הבנות שבלטו במחנה הישראלי הנשי,
כבר אז, עוד קודם שנשמעה שריקת־הפתיחה,
באו הצופים על סיפוקם.

הישראלית אביבה

בלס (מיספר )12ו־י•

הספרדיה סוארס, היו הכבדות ביותר ב־מישחק,
והמצטיינות ביותר בקליעה לסל>.
היפה בכולן, מבין הישראליות לפחות׳
היתד. רחל ורסנו, בת זד,21
שהיא עדיין רווקה. למען האמת היתה
רחל הבחורה הסכסית ביותר על המיג-
רש. יש לה שילוב מקסים של פנים יפות.
גוף חטוב ורגליים ארוכות וחלקות. רחל
סחטה לא־פעם תשואות מהצופים, וזאת
לא במעט בזכות תכונותיה הגופניות.

| 1 ¥ד ך, י עד לפציעתה( ,למעלה) היתה אנה
^ 111 אראלו הכדורסלנית המבריקה ב/

משחק. בתמונה מימין: שחקנית ספרדיה לאחר פציעה.

ני נדודסתיות מכבי הצילו את הפירמה
הבחורה שדורגה במקום ד.שני, מבחינת
מראי׳־ ,היתר. רחל ריימן, בעלת השיער
הבלונדי הקצוץ, המתנשאת לגובה של
1.66 מטר. רחל, שהיא נשואה פלום
ילד, היתר. אחת הבולטות במיגרש, ר
הקבוצה חבה לה הרבה תודות, על מיש־חקה
השוטף והמהיר. כדאי לציין שרחל
בת ה־ ,25 שהיא במיקצועה מורה לחי-
נוך־גופני, קיצצה את שערה שעות ספורות
קודם המישחק, דבר שחידד את
ראשה וסייע לה לראות את הסובב אותה
הישראליות הפחידו
״ך* ככת המישחק היתה, התל־אביבית
אביבה בלם, נשואה פלוס ילד. אביבה,
שהיתר. השחקנית הכבדה ביותר על המיג־רש,
קלעה 18 נקודות והיתה האיתנה ביותר
במאבק מתחת לסלים, שנשא אופי גברי
לחלוטין. מימדי גופה הפחידו במיקצת
את הספרדיות הננסיות.
ענת ליטבק בת ד.־ 19 וחצי, חיילת.
שקלעה 15 נקודות, וריקי אלקלעי בת ה*
,26 רווקה שהיא מדריכת־גדנ״ע במיק־צועד
,.השלימו את החמישייה של בנוח
מכבי. מדי־פעם נכנסה למישחק הענקית
התל־אביבית, רחל גסטנר׳ החיילת בת
ד.־ ,19 המתנשאת לגובה של 1.88 מטר.
אך את ההצגה גנבה אלה גיל, החיילת
בת ד.־ ,19 נמוכת־הקומה והשברירית ש הפליאה
במיספר קליעות־מרחק, והניעה
בצורה גברית את מישחק חברותיה. אלה
גיל היא אחותה של הכדורסלנית רונית
גיל, שלה נולד בן לא־מכבר. רונית הי תה,
עד לפני הריונה, הכוכבת הנוצצת של
הקבוצה המכבית. היום היא נמצאת ב הסגר,
בעיקבות חתול שחור שעבר בינה
לבין אגודתה המסרבת לבוא לקראתה.

מאזן הנשואות במישחק הורה על
1:6לזכות הבנות הישראליות. הנשואה
היחידה במחנה הספרדי היתד, האני
ברגין, יפהפייה בלונדית, שנשאה על חולצתה
את המיספר .10 האני, שהיא בת
25 היא ארגנטינאית במוצאה. לפני שנתיים
נישאה לאנגלי, ומאז היא מתגוררת במדריד
.״אני אוהבת את החיים בספרד,״
היא מסבירה את פשר הגירתו. לספרד.
השחקנית השנייה שצדה את העין הגברית,
היתד, אנה אראלו (מיספר ,)8שהיה
לה מד. להציג לעיניהם הבוחנות של הגברים
הישראליים: הגוף האתלטי הגמיש
והמישחק חדור־האנרגיה כשל גבר שהפגינה,
עוררו התפעלות בקרב הצופים. לאנה
היה זה מישחק ביש־מזל. היא נתקפה
התכווצות־שרירים. עד ליציאתה מ־המיגרש
היתד, היא השחקנית המסוכנת
ביותר עליו• הספרינטים המהירים שלה
וקפיצותיה הנחשוניות ריתקו את העץ.
הספרדיות הושמו ללעג
^ סתכר ששתיים מהבנות הספרדיות
( 1בנות ,16 שלוש בנות 19 ושלוש בנות
21 שנים. חלק מהבנות הן פקידות והשאר
סטודנטיות. עקרת־הבית היחידה בקבוצה
הספרדית היא האני ברנין, המהגרת מארגנטינה.
המישלחת הספרדית כללה תשע
כדורסלניות ושתי מלוות. הגבר היחידי
שנשאר, לרפואה, הוא המאמן לואים צ׳א־נה,
בן ד 37 גבר בעל פנים נאות.
מאחרי ספסל־המחליפות של הקבוצה
המכבית התמקם ספסל נוסף, הנוסטאלגי.
על הספסל הזה היה אפשר לפגוש בפועה
מישגב, כדורסלנית־העבר של הקבוצה, שנכנסה
לעשור הרביעי של חייה ונראית
טוב. פועה היא אישתו של עורך־הדיז

310 )1

מאבקיס עיקשים התחוללו במהלד המישחק בין הנשים.
י בתמונה: התל־אביבית רחל ריימן, קצוצת השיער, ברגע של
מאבק עם אחת הספרדיות. במהלך המישחק כולו, זקפו הבנות לחובתן עשרות עבירות.
חיים משגב. גם הוא ישב בקהל. לצידה
של פועה ישבו נאווה ליפשיץ בת דד,35
שחקנית־בדימוס של הקבוצה! המאמן הוותיק
אברהם פסח, שהיה מאמנן תקופה
ארוכה! תמר שומכר הוותיקה, ישבה אף
היא׳ על הספסל הנוסטאלגי. תמר היא עד
היום שחקנית בקבוצה, אך הפעם לא התלבשה.
היא אם לארבעה ילדים, ומשחקו!
בקבוצה המכבית קרוב לחצי יובל שנים.
אל השלוש ואל המאמן הצטרפה רונית
גיל, שחסרונה הורגש במישחק היטב.
היתרון בן שמונה הנקודות לזכות האשכנזיות
הישראליות, אינו מבטיח רבות
לקראת מיפגש־הגומלין עם הספרדיות הרווקות,
שייערך ביום החמישי הקרוב.
נצחץ האשכנזיות הושג, תורות לניסיונו
הרב של שתי הנשואות — אביבה ורחל —
ששמו ללעג את הרווקות הספרדיות.

מבט לדיבאונד

שלוש תל־אביביות: אביבה בלס (מס׳ ,)12 ריקי
אלקלעי 6רחל ורסנו 8והאני ברנין
היפהפייה ממדריד (מיספר ,)10 מביטות בדריכות על הכדור הסובב נול החישוק.

המלכה

רחל ורסנו התמירה,
היתה השחקנית הסכסית
ביותר במיגרש. מימין: אוהד כדורסל צעיר.