להיות שם

צלם אחד היה באירוע הדלקת הנרות בחטמ"ר אפרים בו השתתף רה"מ אתמול, ניר כפרי שמו, והוא זה שהעביר תמונות לכל העיתונים.
אבל מה, רק בהארץ מופיע הפריים הזה, תמונת פורסט גאמפ קלאסית, או יותר נכון, צ'אנסי גרדנר.

פיטר סלרס בתפקיד צ'אנס (ואז צ'ונסי) ב-Being There. מצאו את ההבדלים.
אני לא חוזרת על סיפור הגנן, בהנחה שכולם מכירים אותו, נכון?

כיתמונהארץ: "תקלה בניסוח בסביבתו של רה"מ בנימין נתניהו אמרו אמש כי קטעי הקריינות בטקס האזכרה לקורבנות השריפה בכרמל, ששיבחו את פועלו, היו 'תקלה חמורה שלא היתה צריכה להתרחש'. בתצלום נתניהו אתמול בהדלקת נר ראשון של חנוכה בבסיס חטמ"ר אפרים"

פריים נוסף, אחר, הועבר לכל שלושת העיתונים האחרים:

הנה הוא בשער ישראל היום וזו גם התמונה המרכזית והגדולה בשער מעריב (רק פה דאגו לכתוב את שם החייל שלידו, רב החטיבה, סרן יצחק בן דוד).

בישראל היום, ע' 7, רה"מ אומר למקורביו שהדברים לא היו אמורים להיאמר: "לא כתבתי את זה ולא הייתי מודע לכך שהדברים נכתבו".
האם ראש ייערף? "הם גם לא היו אמורים להיאמר במעמד הזה, למרות שהם נכונים", המשיך.

לא, ממש לא הצחיק אותי הנאום השנון של איתן כבל. פסדר, כבר אתמול בבוקר השתעשענו. יאללה די. נקסט. כה דלים הם הנושאים המטופלים פה בתקשורת, עד שאין ברירה, על כל גלצ'יק ירכבו ככל האפשר. יומיים טחנו את טניה רוזנבליט שפאף, נעלמה לתהום הנשייה של פייסבוק. יומיים טחנו את הנאום על נתניהו מפי דן כנר. נותרו עוד יומיים לשבוע הזה. מה התוכניות?

בידיעות התמונה הזהה מופיעה רק בע' 3 (רק פה כתוב שכפרי הוא מהארץ).

באשר ל"משכתב" (כך במקור) כותב איתמר אייכנר שהיועצים סירבו להסגיר את שמו. לדבריו, שמם של מספר יועצים שכאילו נתנו את ההוראה עלה והוכחש. סברה נוספת היא שהשכתוב נעשה ע"י אדם בדרג זוטר. אבל "עם זאת נודע שאחד מיועצי נתניהו דרש לפני כמה ימים, באירוע אחר, להכניס דברים דומים כחלק מקטעי הקישור באירוע".

אבל עצם העניין הוא הרי דו"ח המבקר הממשמשמתמהמה.
בישר"ה מסבירים שהדוח מתעכב "בשל החמרה בממצאים" ושניתנה לכמה מהמבוקרים אפשרות להגיב לפיכך.

בידיעות הכות' (ע' 5) היא "למבקר לא יהיו מחמאות לנתניהו". הדברים מופיעים כציטוט, אבל לא ברור מי אמר אותם.
עיקר האש, כך עולה מהידיעה של טובה צימוקי, תופנה לאלי ישי. "על נתניהו, שטייניץ ואהרונוביץ צפוי המבקר, על פי ההערכות, להטיל אחריות כוללת וברמה פחותה". נו, אז מה העניין עם הכותרת הזותי?

דן כנר, המתראיין ל-24 של ידיעות אומר שלא כתב מילה מהטקסט שהועבר אליו כמה דקות לפני האירוע. מי חשד בו בכלל? כנר אומר שאת הטקסט כתב איזי מן, חברו מקול ישראל, ושלא ידע האחרון שהטקסט שופצר.
"גורמים ממשלתיים", כך בכתבה של דני ספקטור ואתי אברמוב, המומים מכך שהקריא כמו רובוט.
חיים יבין אומר: "אם היו באים אלי עם טקסטים כאלה, הייתי זורק אותם מכל המדרגות".
שמירה אימבר סבורה שכנר, תושב מעלה אדומים, נבחר לקריין בגלל עמדותיו הפוליטיות ושאותה לא היו מזמינים. גורמים בלשכת רה"מ אומרים מה פתאום.

מסמך הרפז
גם דו"ח המבקר בעניין מסמך הרפז עומד להגיע לקו הגמר. אהוד ברק העיד אתמול בפני המבקר (ידיעות), ולאחר מכן הלך להופעה של שלמה ארצי. שר ביטחון שאוהב את ארצי. איך אפשר לסמוך עליו?
הדו"ח, כך "נודע", עתיד "לחשוף התנהלות קשה בצמרת הבטחונית… באופן ש…'מבייש את המדינה'".

משפט העגבניין
לא רק ידיעות ממשיך במעקב נרחב אחר אייל שני, השף המלחשש. זכור ודאי תחקיר 7 לילות מנובמבר 2010, שתיעד את "הקריסה הכלכלית" שלו, כה מזכיר יורם ירקוני היום.
השופטת ורדה אלשיך התירה בשבוע שעבר את הסדר החזרת החובות שלו, "ובתחילת השבוע פשטו שישה צוותים של הכונס הרשמי והנאמנים על שלוש המסעדות הקשורות בשמו ועל ביתו בתל אביב… אלשיך קבעה כי שני משקר בדיווחיו לגבי הכנסותיו, שם לצחוק את החלטות ביהמ"ש, ואף קבעה שחברו שחר סגל שותף ומסייע ביודעין להפרות הדין והעלמות ההכנסות. ביהמ"ש מציע לבדוק היבטים פליליים בהתנהגותו של שני…"
גם בישר"ה ובמעריב יש ידיעות נרחבות עליו, כולל הפניות בשער. בהארץ ע' 8, המארקר, ynet, גלובס, כלכליסט, נענע10.
תגובה שלו מלפני שנה אחרי תחקיר ידיעות:

רוע גדול הופנה כלפי. זה גרם לאלפי אנשים לכתוב לי מאות ואלפי מכתבי תמיכה ולצבוא אל פתח המסעדה שלי בהבעת תמיכה. הרוע שנגרם לי הוליד הרבה אהבה. אני הולך כבר שנים בלי אור ובפגיעות שאני לא מחפש לה הגנה. כל דבר שאני עושה בחיים שלי הוא למען עשיית הטוב.
אני מאמין בטוב, עושה את כל מה שאני עושה בשביל לעשות טוב, וכל הבעיות שלי בחיים נפתרות כשאני יודע שעשיתי משהו בכל מעודי (הטעות במקור, mako).

היום הוא לא מגיב.

ילד בן ארבע נשרף למוות
חוסיין עטור
מהכפר ראמה נשרף למוות ברכב המשפחתי. ישר"ה, ע' 27 והפניה בשער.
הארץ, ע' 8.
בידיעות אפשר לראות כיתוב תמונה בתחתית ע' 26.
במעריב שכחו אותו, אבל יש עמוד שלם של דו"ח על ילדים בסיכון, ויש סיפור על תינוקת אמריקאית שנעלמה מביתה.
גם במקור ראשון אין לו אזכור, אם להיות מדויקים.

נשים נשים

אסון בעולם הסיליקון: 30 אלף שתלים פגומים הושתלו לנשים בצרפת ובאירופה. יפה מצד המדינה שמממנת לפחות את הניתוח הראשוני לכולן. מעניין אם בישראל זו הייתה המדיניות, או שהיו אומרים לנשים זבשכ"ן.

אייל גולן ועדן אמזלג נפרדו. מתברר שהיא הקריית גתית השנייה המפורסמת ביותר במדינה (הראשונה היא נ. טייב).

ליאת פרבר מודרת מרצונה.

שוקי זיקרי סוגר את רשת המספרות.
תוס'חמש שאלות מעיר: הצל"ש היומי מגיע לשוקי זיקרי. במקום לתת לגל שמועות על מצבו הכלכלי להתפשט ללא שליטה, הוא הוציא בעזרת יחצניו הודעה מסודרת לעיתונות. לפי גוגל ניוז, ההודעה שוגרה כשעה לפני שכל כלי התקשורת דיווחו על סגירת רשת המספרות, בהיסטריה ובהתלהבות שאופיינית לשערה בכוס מים.

בהארץ נכתב על כך ב-5 בדצמבר, במעריב נזכרו לכתוב היום על נקודת הזנקה של מד"א לגברים בלבד.

שער מעריב עסקים. מה חושבים עורכי המוסף על סיוון קליין.

לחם עבודה

רז שכניק כותב בידיעות "מקורבים למתמודדים אחרים (לתפקיד מפקד גל"צ, קריא גולן יוכפז, ירון דקל ומנשה סמירה), אומרים ש"ינון מגל (המועמד המועדף על אהוד ברק), לא עמד בתנאי הסף בתחילת המרוץ. ברק התעכב בכוונה כדי לתת למגל להשלים את התואר. המינוי של מגל לא יעמוד במבחן בג"ץ. אין ספק שתהיה כאן עתירה".
"גורמים בענף התקשורת" אומרים לשכניק שלדקל אין די ניסיון ניהולי, כך גם ליוכפז, ושהבעיה של סמירה היא עם ניסיון עיתונאי. "לכל אחד יש את הבאגים שלו".

ניל פולאק כותב ב-Salon.com על היכרותו עם כריסטופר היצ'נס.
הוא מסביר שכל מי שהוריד איתו כוסית רץ לכתוב הספד, אבל הוא היה חבר שלו 40 שנה, פלוס חמש שנים בהן היו אויבים.

קצה האצבעות

בשער ידיעות מדווח  שב-7 ימים יתפרסם ראיון עם אחשל גלעד וחברה שלו. הכותרת: "מתחילים מחדש" מש': "ההתמודדות של גלעד, המחשבות על חתונה: יואל שליט ויערה וינקלר מסתכלים קדימה".
לטעמי (שאולי חורג מטעם הקהל), מעשיו והגיגיו של הזוג הצעיר מעניינים היום כשלג דאשתקד. אפילו בעבר הם עניינו בערבון מוגבל מאוד. האומה מחכה לראיון עם גלעד שליט, שמי יודע מתי יקרה. אולי בראש השנה הבא, ולכל כלי התקשורת ביחד. רק מהמרת על אפשרות.

כלכליסט הוציא גליון "באזז 2012" (עורכת מור גורדון).

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

והנה הציוץ של רה"מ בטוויטר, הציוץ שצוטט בכל כלי תקשורת, בו הוא מברך את אפל על כניסתה לישראל (לחצו על התמונה ותגיעו לחשבונו).
הציוץ הוא לרגל רכישת אנוביט.

הוראת עבר ב-ynet  קבעה שאין לפרסם טקסטים על שקיעת עיתונות הדפוס. אז או שההוראה השתנתה או שהעורכים התחלפו והם לא מכירים אותה. הנה טקסט של רפי מן על שקיעת העיתונות ועליית הטאבלט.

זאת ועוד. כותב מן:

גורלו של המחשב השולחני נחרץ, כותב קול, שכן מדובר במכשיר נייח ותובעני, הדורש "שיתכופפו אליו". ואילו טאבלט מתמסר בקלות לצרכיו של המשתמש, נכון לעמוד לרשותו כמעט בכל מקום או בכל זווית. בקיצור: כלי נוח ומושך לבילוי ולעבודה, שיעניק למרב אמריקאים באמצע העשור הנוכחי מענה לצרכיהם בתחום המיחשוב והתקשורת, וידחק גם את המחשבים הניידים, מחשבי החיק והמחברת.

אני רוצה להבין מהו תחליף הטאבלט למקלדת הפי.סי. איך בדיוק אכתוב ואערוך טקסטים של אלפי מילים? בעזרת עיפרון המגע?

מח' הגהה במדור חגיגי


הפרחים ל-ynet
וגם לגל"צ


הפניית שער 24 של ידיעות. עמית מגל הוא צלם המערכת. בתמונה – ינון המריבה כמובן.

יעל גבירץ כותבת בדעות אחרונות על הדרת זקנים, ומזכירה בפתיח את ההבדל בניקוד בין הַדָּרָה (איסור, מניעה) להֲדָרָה (הדר, תפארת), רק שוכחת לציין מהו מה, כאילו עם ישראל בקיא בנבכי הניקוד, שהיא ח"ן ל-99% מאיתנו. אז תגידו לי תודה.

לפני פיזור

היום הקצר ביותר. נצלו גם אותו.

זריחה – 6:38
שקיעה – 4:41

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

52 תגובות על להיות שם

  1. נירית הגיב:

    למדור מחלקת הגהה:
    http://www.haaretz.co.il/gallery/fashion/1.1597984
    עיתון הארץ מתרגם מאמר מהניו יורק טיימס
    בכיתוב תמונה:
    לפנים יפים עדיין יש ערך כלכלי
    בטקסט:
    אם יש חדשות טובות לדוגמניות, הרי הן שלפנים יפים עדיין יש ערך כלכלי… אם בפרסומת הם היו מוסיפים פנים סופר-ריאליסטיים אבל לא אמיתיים, היה מתקבל מראה לא טבעי, ולפיכך מפחיד, משונה ומוזר.
    אני מבינה שהקונספט של פנים יפות / פנים סופר-ריאליסטיות / פנים אמיתיות, מוזר לעורכי הכתבה.

    אהבתי

  2. עייף עד מוות הגיב:

    אפשר למות מצהבת? וואו, זה חדש לי

    אהבתי

  3. שמו של רב חטמ״ר אפרים הוא יגאל בן דוד, ולא יצחק.
    אפילו המינימום הזה לא פורגן לו.  

    אהבתי

  4. גל אל-איי הגיב:

    שועלן הוא אחת הסיבות העיקריות לקריאה יומית של הבלוג – למה שלא יוקצה לו טור-דעה יומי לאלתר!!!

    אהבתי

  5. ר/ק וכו' הגיב:

    אגב, סרנה אתמול, נהדר.

    אהבתי

  6. שועלן הגיב:

    מחר בצרות בכותרות:
    התספורת של שוקי זיקרי

    אהבתי

  7. שועלן הגיב:

    טניה: "לא עליתי לאוטובוס כדי לעורר פרובוקציה".
    רדלר, דבר עם בנדר שישים קישור לפוסט שלך (ובחיאת, יכולת לפרגן עם איזה קישורון קטן).

    אהבתי

  8. שועלן הגיב:

    מה הסקופ הגדול בזה שאיציק שמולי לא פוסל ריצה בבחירות הבאות, אם כבר בתחילת המחאה חשפתי פה שהוא היה ממקימי מפלגה שרצה בבחירות של 2009?

    אהבתי

  9. דרור הגיב:

    רביב דרוקר , אחד העיתונאים האחרונים שנשארו בישראל, עשה אתמול תחקיר מצויין על עופר עיני . לצערי התכנית עוד לא עלתה לאינטרט בשביל שאני אתן לי , אבל בגדול מדובר על מינוים שערורייתים שהוא סידר לבת זוגו ולאחיו (שבשבילו הוא גם הקים סיעה שלמה). כמו בתחקיר של איילה חסון על קדימה גם כאן לא היה שום פולו-אפס בתקשורת , כאילו לא היה שום תחקיר כזה אתמול .

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      בתחקיר הבא יגלה שבלול יש תרנגולים

      אהבתי

    • שועלן הגיב:

      נכון. תוך כדי התכנית כבר חשבתי על זה שלא יהיה שום פולו-אפ בגלל שעיני הוא האתרוג של כולם (יחימוביץ, תקשורת, טייקונים, עובדים).
      מה שכן, היה די ברור מאליו שהתחקיר הוא של יריביו הפוליטיים (עמיר פרץ?), שאף שמו עליו מעקב (זה חוקי?), ורביב דרוקר פשוט קיבל תיק מוכן ועשה לו כמה השלמות לצרכי שידור.
      אחלה שיטה לחיסול פוליטי – קח בלש פרטי, צבור תיק במשך כמה חודשים, העבר ל"תחקירן" לצרכי הלבנה.

      אהבתי

      • דרור הגיב:

        זאת עדיין כתבה מצויינת .

        אהבתי

        • שועלן הגיב:

          נכון (למרות שהיו לה גם מגרעות), השאלה היא אם הקרדיט לדרוקר.

          אהבתי

          • דרור הגיב:

            כן מגיע לו קרדיט , כי לפרסם כתבה זה בעצם לשבור את האיתרוג שהתקשורת עושה לשלי ולכל מה שסביבה (כולל עופר עיני). צריך הרבה ביצים , שלא לאמר מזוכיזם מסויים , בשביל לפרסם כתבה כזאת .

            אהבתי

            • מני הגיב:

              לאחר הכתבה התקיים באולפן מין סשן כזה שבו מיקי רוזנטל, כביכול, תוקף או מאתגר את דרוקר לגבי העובדות שהוצגו בכתבה ודרוקר, בתשובותיו, קצת ריכך חלק מהטענות וקצת הצדיק אחרות.

              יש לי הרגשה שהתוספת הזו – שנראתה לי קצת מאולצת – נובעת מכל ההתנהלות, בחדשים האחרונים, סביב ענייני חוק לשון הרע, ההתנצלות של ערוץ 10 וכל הקשור בכך. מצד שני יכול להיות שהם נהגו כך גם בכתבות אחרות – אני לא צופה אדוק של המקור.

              אהבתי

  10. באנו חושך לגרש הגיב:

    חן חן לוולווט על הצגת היום הקצר, והשמש הנמוכה, שיצרו מסורות וחגים בכל תרבויות העולם, מפחד "קמאי" מפני אבדן האור (היום הקצר) ומקור האנרגיה (השמש) שלו. לכל הקוראים "המדליקים" כאן מצורף בזה סדר אור http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/30693/30694

    אהבתי

  11. א הגיב:

    מאחר שכל יום מופיעה כוסית בשער של מעריב עסקים, אני מניחה שזה שם המשבצת שהעורך צריך למלא בכל יום ומופיע שם כהוראה ותזכורת. פשוט הפעם הוא שכח למחוק את התיאור.

    אהבתי

  12. חייל זקן הגיב:

    כלב נשך אדם…
    הלילה שרפו ערבים בית כנסת ברמלה. יש מי שמבוחר להתעלם ויש מי שמדווח. איפה פרס והרבנים הראשיים כשצריך אותם?

    אהבתי

    • לטמקא והארץ יש נוסחא די קבועה לסיקור אירועים מסוג זה:

      ערבים מבצעים פשע = צעירים.
      ערבים זורקים אבנים ובקבוקי מולוטוב על כוחות הביטחון = הפגנות מחאה.
      כשערבים מתנכלים ליהודים ויהודיות או מכים או מציתים בית תפילה יהודי בעיר מעורבת = דממה.
      כשערבים מאיימים על רופא נשים ערבי שירצחו אותו ומכים אותו – התעלמות.

      אכן, תרבות נישגבת.

      מעניין איך אף אחד מהנאורים לא תוהה (בקול) מדוע מארגוני הקרן לישראל חדשה לא מציפים לפני השטח את הדרת הנשים האלימות והקיפוח העדתי מגדרי במגזר.
      סוג של צדק ושיוויון שכזה…

      אהבתי

    • עייף עד מוות הגיב:

      פרס דואג לערוץ 10. האם ייתכן שנשיא פועל למען עסק פרטי של טייקונים, או שבעצם הכל לשם שמיים?

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        הבעיות של ערוץ 10 הן פרי התרבות הבולשביקית שפרס הוא אחד מאבותיה. הממשלה החליטה שערוץ טלויזיה יקבל זכיון/רשיון וישלם דמי רישוי לממשלה. בנוסף יקבע פקיד ממשלתי את תוכן השידורים. אפילו חברה מצליחה כמו קשת מתקשה להרויח. הפיתרון הוא להוציא את הממשלה מהשוק, לבטל את כל התשלומים ואת הפיקוח ולהחזיר לחברות המשדרות את הכסף שנגזל מהן. הממשלה יכולה לגבות מהן מס הכנסה כפי שהיא גובה מכל עסק אחר כולל בלוג זה.

        אהבתי

  13. פרח סלבס הגיב:

    יש אפשרות להסדיר עם החיזבאללה או החמאס שיחטפו את אחי?
    יש כמה אנשים בארץ שיצאו מאלמוניותם האפרורית בזכות שני הארגונים הללו.
    גם אני רוצה!!

    אהבתי

  14. אחד שמנקד הגיב:

    אני חושב שהניקוד הוא הפוך: הדרה עם דגש ב-ד', כלומר בניין פיעל, כלומר מהדרים (את יופיה). לעומת ללא דגש, כלומר הפעיל, כלומר מדירים (נשים)

    תגידו לי תודה?

    אהבתי

    • אחד שמעריך חדשות הגיב:

      רוביק רוזנטל הסביר היום לקרן נויבך שהדרה (החרמה) של נשים באה מן השרש נ.ד.ר. שממנו נגזרה תפילת כל נדרי ואסרי ושבועי וחרמי וקונמי וקונסי וכנויי, ולכן ההטיה היא כדין חסרי פ"נ, כלומר הא בפתח, דגש וקמץ בד': "הַדָּרָה" כפי שנקדה יפה וולווט. אמרו חכמים "טוב אשר לא תדר משתדר ולא תשלם" (דגש וחולם חסר בד').

      אהבתי

  15. רטקסס הגיב:

    מישהו קרא את טור הדעה של א.ב יהושע בידיעות ?
    לעולם לא אבין אותו ואת דומיו שממשיכים להתבזות ולהפגין כושר טיעון מביך. שום טענה אמיתית, מעניינת או מבוססת בטור שלו. הטור לכשעצמו מביע עמדה מסוימת וזה מצוין, אך אין לו שום רלוונטיות כ"תגובה" לטענתו של גינגריץ'.
    בכלל, החשיבות שמייחסים גופי התקשורת במדינתנו לסופרים ומשוררים בענייני השעה קצת נשגבת מבינתי. הרי אנשי רוח ואמנות הם, לא מדע ומחקר. למה מוסיקאים לא מקבלים כזו במה? מחזאים? ציירים, רקדנים, במאים?
    העובדה שסופרים ומשוררים יודעים (וא.ב. יהושע עושה זאת בכשרון רב) להשתמש במילה הכתובה, אינה מקנה להם יתרון מיוחד בנוגע לכתיבת מאמרים, טורים ופרשנויות. במילים אחרות: הבו לנו פרשנים אחרים.

    אהבתי

  16. חייל זקן הגיב:

    או שהכלב ימות או שהפריץ ימות…
    מערכת המשפט הישראלי אימצה את האיסטרטגיה היהודית העתיקה. השופטת שידלובסקי-אור (אשתו של) עושה זאת שוב כאשר תיק שני שלה שנגרר 15 שנים מגיע לערכאות. בתיק זה יש התקדמות בהשוואה לתיק הקודם שבו הנתבע פשט רגל בחלוף השנים. הפעם לא רק שהנתבע פשט רגל אלא שגם התובעת נפטרה. כישוריה המשפטיים של הגברת זכו לאישוש בתיק נוסף שבו טענה שלא הבינה מסמך ערבות בנקאי שעליו חתמה. כאות הערכה לכישוריה המזהירים מונתה כיועצת בכירה לענייני מיחשוב על ידי מנהל בתי המשפט שנדחף על ידי בעלה לתפקיד היועץ המשפטי. למרות השגיה המופלגים לא זכתה השופטת המוכשרת באליפות המערכת. תואר זה נשמר עבור השופטת ברק (גם אשה של) שהצליחה לגרור תביעה על הלנת שכר במשך 23 שנים.
    מי אמר שאין צדק בהדרת נשים (של) …

    אהבתי

  17. סיימון הגיב:

    ההתנפלות על דן כנר מחליאה. בעיקר ההיבריס של חיים יבין, אלוהים בעיני עצמו.
    כנר הוא קריין וצריך לעשות את עבודתו ולא להעיר הערות למנהלי הטקס. להאשים אותו זה סינדרום לערוף את הש.ג בהתגלמותו.
    אוי, הארה: החיסול של כנר הוא בגלל שפסע צעד אחורה ממדורת ה'אנחנו'. טוב, עם תעמולה קומוניסטית אין מה להתווכח.

    אהבתי

  18. captain beefheart הגיב:

    מה שמוזר הוא שכבר חודשיים כולם עוסקים בהדרה ומוסף "ז'ורנל" עדיין לא העמיד ראיון מקיף עם הדרה לוין ארדי (או שפירסם והחמצתי?)

    ביבי וצ'ונסי זה ממש, אבל ממש, לא מתחבר. אז הוא נראה דומה לסלרס בפריים שהבאת, אבל הטרגדיה שלנו בהיות נתניהו רה"ש אינה נובעת מסיבות להיות-שמיות. המשל של קוז'ינסקי אינו על ראשי מדינות אלא על סוגסטיה חברתית בכלל. הכנסתו המהירה של גארדינר לצמרת הממשל היא רק קוריוז בעלילה.

    הכוסית בשער מעריב עסקים זה בזיון. אם הייתי מנוי הייתי שולח מכתב ביטול לחפץ ודנקנר על זה בלבד. גם כאן לא מדובר בתקלה סתמית אלא בתפוח שמצביע על עץ רקוב שלם.

    אהבתי

  19. שועלן הגיב:

    ברגע הראשון התפלאתי שהארץ שמו כזו תמונה של נתניהו, ואז עשיתי זום אין והבנתי זאת בדיוק כמוך.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אגב, איך הארץ לא שמו בשער את הגינוי במועצת הביטחון לתג מחיר?
      הייתי מצפה שזה יהיה כותרת ראשית ביום "רגיל", וכותרת שנייה ביום עם חדשות אמיתיות.

      אהבתי

  20. מיקי הגיב:

    השוס הבא יהיה הדרת נשים בקיבוצים.
    תאמינו או לא, יש קיבוצים עם בתי כנסיות ושם מפרידים בין המינים. להקיא.

    לגבי החברה של האח של גלעד – איש לא חושב שהאח מעניין, אבל החברה חתיכה לא נורמלית כך ש… אולי היא גם מעניינת

    אהבתי

  21. מיקי הגיב:

    נוגע ללב, באמת. הכותרות ב-YNET הן תמיד כאלה, מפאת קוצרן. זה 4 מילים ונגמרת השורה. אז הם מקצרים ומסתכנים בעילגות, מה שלא ממש מפריע להם ביום-יום כנראה

    אהבתי

  22. חייל זקן הגיב:

    הסופר החרדי גוטמן שם את ביבי במקומו בענייני הדרת נשים

    לבי לבי עם ראש הממשלה הנקרע מכאב נוכח תופעת הדרת נשים. כאבו נשמע אישי למדי. חבל שמר נתניהו לא טרח לספק לנו על הדרך תובנה פסיכולוגית שאולי הביא איתו מהבית לפשר הדרת נשים בסביבת העבודה הקרובה שלו, לכאורה, על מניעיה ושורשיה. סביבו גברים יהלכון תדיר וצעדיו נמדדים ונשמרים

    אהבתי

כתיבת תגובה