‫יאנו‬ ‫קו 'אק‬ ‫פ‬ ‫פ "‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫בנימין פרנקל‪200867976 ,‬‬ ‫מכללת הרצוג‪ ,‬תשע"ה ‪2015‬‬ ‫מוגש לד"ר אביחי קלרמן‬ ‫"‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫תוכן עניינים ‪1......................................................................................................................‬‬ ‫מבוא ‪2................................................................................................................................‬‬ ‫קורות חייו ‪3........................................................................................................................‬‬ ‫משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק ‪4....................................................................................‬‬ ‫סקירת היצירות הספרותיות במבט מחקרי ‪8...........................................................................‬‬ ‫קריאה צמודה וניתוח של "המלך מתיא הראשון" ‪12 ................................................................‬‬ ‫פתיחה‪12 .........................................................................................................................‬‬ ‫סיכום העלילה ‪14 .............................................................................................................‬‬ ‫סצנה ‪ :1‬מתיא ומשפחתו ‪15 ...............................................................................................‬‬ ‫סצנה ‪ :2‬המלחמה ‪18 ........................................................................................................‬‬ ‫דיון וסיכום ‪21 .....................................................................................................................‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪23 ....................................................................................................................‬‬ ‫יאנוש קורצ'אק ‪23 ............................................................................................................‬‬ ‫לועזית‪23 .........................................................................................................................‬‬ ‫עברית ‪23 .........................................................................................................................‬‬ ‫מבוא‬ ‫במהלך הקורס "מחשבת החינוך היהודי" של ד"ר אביחי קלרמן‪ ,‬נתקלתי בצורה מקיפה בהגותו‬ ‫של יאנוש קורצ'אק‪ .‬עד אז‪ ,‬הכרתי‪ ,‬כתלמידו של הרב שי פירון ראש הישיבה התיכונית שלי‪,‬‬ ‫בעיקר את הספר "כיצד לאהוב ילדים"‪ .‬כבר אז נשביתי בקסמו‪ ,‬אבל לא מצאתי הזדמנות טובה‬ ‫לגשת אל סיפוריו‪ .‬לאחר הקורס פניתי אל הספרות הפרוזאית שכתב קורצ'אק‪ ,‬קראתי את הספר‬ ‫"המלך מתיא הראשון"‪ ,‬והופתעתי‪.‬‬ ‫את העבודה הסמינריונית החלטתי להקדיש לבחינת יצירתו הספרותית של קורצ'אק‪ ,‬ולבדיקה עד‬ ‫כמה היא עולה בקנה אחד עם משנתו החינוכית‪ .‬לצורך כאן‪ ,‬נביא את קורות חייו בקצרה‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן נקודות מרכזיות בהגותו החינוכית כפי שהובאו בקורס‪ .‬נספר מעט על יצירותיו הספרותיות‬ ‫והעיסוק בספרו "המלך מתיא הראשון" בשדה המחקרי‪ ,‬ובהמשך נבחן בקריאה ספרותית צמודה‬ ‫את שלושת האירועים הראשונים בעלילת הספר‪ .‬נחתום בהשוואת התובנות שעלו במהלך העבודה‬ ‫והניתוח‪.‬‬ ‫הרציונאל מנוסח בבהירות אצל עינב בן‪-‬דורי (‪ ,)2004‬שכתבה על השימוש בסיפור ככלי חינוכי‪:‬‬ ‫השימוש בספרות למטרת השפעה על בני‪-‬אדם לרבות חינוך‪ ,‬עוקף את מחסומי ההתנגדות‬ ‫ומגבלות התודעה ומכשיר את הלבבות לקלוט את המסרים שמעביר הסיפור לקוראיו‬ ‫ולשומעיו‪ .‬סיפור הנוגע לעלילה שבה קשורים גיבורים אחרים שאינם הקורא‪ ,‬מאפשר‬ ‫שקילה והפנמה של מסרים‪ .‬התכנים אינם קשורים ישירות בקורא ומאפשרים בדרך זו‬ ‫עיבוד קוגניטיבי ורגשי של הנושא ללא נגיעה אישית בו‪.‬‬ ‫אני תקווה שהניתוח שלי יסייע בהפיכת ספר זה למפתה יותר‪ ,‬וממילא לשמיש יותר בהוראת דרכו‬ ‫החינוכית של יאנוש קורצ'אק‪ ,‬ובהבנת הדרך שבה הוא התמודד עם המציאות ואתגריה‪.‬‬ ‫קורות חייו‬ ‫נולד בשנת ‪ 1878‬בשם הנריק הירש גולדשמידט‪ ,‬ובגיל שש (‪ )1883‬מתוודע לראשונה ליהדותו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1898‬מתחיל את לימודי הרפואה שלו‪ ,‬ובמקביל זוכה בפרס ספרותי עם שם העט יאנוש‬ ‫קורצ'אק‪ ,‬אותו הוא מאמץ לעצמו‪ .‬ב‪ 1904-‬מסיים את לימודי הרפואה‪ ,‬ומתחיל לעבוד בבית‬ ‫חולים יהודי בוורשה‪ ,‬כשמיד לאחר מכן הוא מגויס כרופא במלחמת רוסיה‪-‬יפן‪.‬‬ ‫ב‪ 1909-‬מדריך ילדים יהודים ופולנים בקייטנות‪ ,‬תוך שהוא ממשיך לעבוד כרופא ילדים‪ .‬ב‪1910-‬‬ ‫שוהה בפריז ובלונדון‪ ,‬שם הוא גם מקבל את ההחלטה לא להקים משפחה‪ ,‬אלא לשרת הילד ואת‬ ‫ענייניו‪ .‬ההחלטה הובילה אותו בסופו של דבר להקים ב‪ 1912-‬את בית היתומים היהודי בוורשה‪,‬‬ ‫שאותו ניהל עד יום מותו‪ ,‬יחד עם סטפניה וילצ'ינסקה – "גברת סטפה"‪.‬‬ ‫שנתיים לאחר מכן‪ ,‬ב‪ ,1914-‬הוא מגויס שוב‪ ,‬למלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ובחזית הוא כותב את‬ ‫ספרו "כיצד לאהוב ילדים"‪ .‬ב‪ 1924-‬הוא מוזמן להשתתף בכתיבת אמנת חבר הלאומים על זכויות‬ ‫הילד‪ ,‬וב‪ 1926-‬הוא מייסד את עיתון הילדים "מָ אלִ י פּ שֶ גּ לֹנּד" (‪" - Mały Przegląd‬סקירה קטנה")‪.‬‬ ‫ב‪ 1934-‬הוא מבקר בארץ ישראל‪ ,‬ושנה לאחר מכן נבחר כחבר מועצת הסוכנות היהודית‪ .‬ב‪1937-‬‬ ‫פעיל בתנועות נוער חלוציות בפולין‪ ,‬וכותב על נושא הילד היהודי בארץ ישראל‪.‬‬ ‫עם פרוץ המלחמה ב‪ 1939-‬הוא מדבר ברדיו‪ ,‬מסייע בעזרה ראשונה ומפיץ כרוזים שונים‪ .‬ב‪1942-‬‬ ‫הוא מתחיל את כתיבת יומנו‪ ,‬מה‪ 15-‬במאי ועד ל‪ 4-‬באוגוסט‪ .‬יום לאחר מכן‪ ,‬ב‪ 5-‬לאוגוסט ‪,1942‬‬ ‫הוא מגורש עם ‪ 192‬ילדי בית היתומים ושבעת המחנכים למחנה המוות טרבלינקה‪ ,‬כשהוא בן ‪.64‬‬ ‫קשה לבחור באלו נקודות מקורות חייו להתמקד‪ ,‬כיוון שאלו היו עמוסי יצירה ועשייה‪ ,‬מלאים‬ ‫תשוקה וחדווה‪ .‬חלק ממעשיו שלא הוזכרו יובאו בהמשך ומובן שגם אזכור יצירותיו הספרותיות‪.‬‬ ‫משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק‬ ‫נפתח את הדברים בציטוט קצר של ד"ר אדיר כהן (‪ ,1988‬עמ' ‪:)188‬‬ ‫במרכז משנתו החינוכית של קורצ'אק ניתן לזהות מספר עקרונות יסוד‪ :‬יש להכיר את‬ ‫הילד הכרה מלאה‪ ,‬יש להבין את נפשו ואת עולמו המיוחד‪ ,‬יש להודות במלוא זכותו‬ ‫לכבוד ולאהבה‪ .‬לדעתו הילדות איננה תקופת הכנה לחיים אלא החיים עצמם‪ .‬ניתן לזהות‬ ‫קרבה בתפיסתו החינוכית לזו של דיואי‪ .‬כדיואי גם קורצ'אק האמין כי החינוך הוא‬ ‫צמיחה מתמדת של האדם מתוך עולם החוויות וההתנסויות שלו‪.‬‬ ‫מול התפיסה הישנה של בית הספר שבחלקה קיימת עד ימינו‪ ,‬מתאר קורצ'אק בית ספר‬ ‫שבו ילמדו ילדים מתוך דיאלוג עם החיים "שבה ילמד על האדם והסביבה בה הוא חי‪,‬‬ ‫יתמודד עם אורחות חיי האדם‪ ,‬ישאל שאלות על טעמם של החיים‪ ,‬על האפשרות להשפיע‬ ‫עליהם‪ ,‬על סיכוי האושר‪ ,‬על אהבה ואנושיות‪.‬‬ ‫קורצ'אק גיבש רבות ממחשבותיו בספר כתום ונאה – "כיצד לאהוב ילדים?"‪ .‬כפי שמובא‬ ‫בהקדמה לספר‪ ,‬זהו חיבור מקורי של קורצ'אק‪ ,‬שנכתב בזמן שהיה קצין רפואי ביחידה קרבית‪,‬‬ ‫בזמן מלחמת העולם הראשונה‪ .‬דברינו הבאים יתבססו על קריאה עצמית בספר זה‪ ,‬על דברים‬ ‫שהובאו בקורס‪ ,‬ובעיקר על דבריו של שבח אדן (‪.)2000‬‬ ‫כל האנשים המבוגרים היו לפני ילדים קטנים‪ ,‬אם כי מעטים מביניהם זוכרים את הדבר‬ ‫הזה‪1.‬‬ ‫חשיבות רבה יש בהכרת הילד‪ ,‬ובראייתו כאדם שלם מצד עצמו‪ .‬ממילא‪ ,‬יש ילדים טובים ויש‬ ‫ילדים רעים‪ ,‬בדיוק כפי שיש ב"עולם המבוגרים" (עם הילד‪ ,1974 ,‬עמ' ‪ 2.)334‬הילד יודע להתאים‬ ‫את התנהגותו לסביבה‪ ,‬ומתייחס אחרת להורים ולמורים‪.‬‬ ‫החינוך מעוניין בילד נוח שאינו מפריע‪ ,‬ולכן שואף להרדים כל גילוי רצון וחופש של הילד‪ ,‬ולפקח‬ ‫עליו לגמרי‪ .‬הזלזול‪ ,‬החשד ואי האמון בילד‪ ,‬נגרמים כיוון שההנחה היא שלא מגיע לו מאומה‪,‬‬ ‫‪ 1‬אקזופרי א'‪ ,1989 ,‬עמ' ‪.5‬‬ ‫‪ 2‬זו תפיסה שקורצ'אק מנסה לחזק ולהטמיע שוב ושוב‪.‬‬ ‫כך ב"כיצד לאהוב ילדים"‪" :‬ההנחה שהפדגוגיה היא תורת הילד ולא תורת האדם‪ ,‬זאת היא אחת הטעויות המרגיזות‬ ‫ביותר‪ .‬ילד תוקפני בהתרגזותו – היכה; מבוגר בכעסו – רצח‪ .‬מילד טוב‪-‬לב הוציאו במרמה צעצוע‪ ,‬ממבוגר – הוציאו‬ ‫בערמה חתימה על שטר‪ .‬ילד קל‪-‬דעת קנה סוכריות בעשרת הגרושים‪ ,‬שנתנו לו למחברת‪ ,‬מבוגר הפסיד בקלפים את‬ ‫כל רכושו‪ :‬אין ילדים – ישנם אנשים ולהם קנה‪-‬מידה ומושגים שונים‪ ,‬אוצר נסיון שונה ותכונות והרגשות שונות –‬ ‫שאין אנו יודעים אותם" (עמ' ‪.)13‬‬ ‫ודברים דומים כותב גרשון ברגסון (‪ )1978‬לגבי הרלוונטיות של "המלך מתיא הראשון"‪" :‬באמצעות הנער‪-‬המלך‬ ‫מכניס הוא את קוראיו הצעירים לפני‪-‬ולפנים של בעיות החברה המבוגרת‪ ,‬שבעצם מהותה‪ ,‬הן גם בעיותיה של‬ ‫מעצמת הילדים‪ ,‬רק המימדים שונים – המהויות שוות‪ .‬גילוי זה של בעיותיו‪ ,‬חשיפתן לעיני הקורא‪ ,‬הוא המעניין‬ ‫במתיא המלך‪ ,‬ובזכות זאת נמנה הוא עם הקלאסיקה של ספרות הילדים‪ .‬כי איכשהו תמיד יישארו הדברים‬ ‫אקטואליים וישקפו את בעיות זמנם של הקוראים‪ .‬הבעיות של סכנה לאומית‪ ,‬מלחמה‪ ,‬אסטרטגיה‪ ,‬גיוס כוחות‬ ‫בונים‪ ,‬ריגול‪ ,‬חוזים אינטריגות‪ ,‬זיופים‪ ,‬גניבות‪ ,‬בריחות‪ ,‬בגידה – היו‪ ,‬הווים ויהיו" (עמ' ‪.)51‬‬ ‫אלא רק מחמת התפוקה שיתרום לנו בעתיד‪ .‬לכן אפשר להענישו שלא בצדק‪ ,‬ולגנותו‪ .‬למבוגר‬ ‫סולחים כיוון שהחינוך שקיבל לא היה טוב‪ ,‬אבל לילד אין לסלוח‪ ,‬כיוון שהוא באמצע תהליך‬ ‫החינוך‪ ,‬ואנו רוצים להפקיע ממנו את החסרונות השונים‪.‬‬ ‫קורצ'אק ביקש לקבע את העקרונות החינוכיים כדי לא להפוך את החינוך להיות תלוי בשרירות‬ ‫לבו של המחנך‪ ,‬וכדי לחייב גם את המחנך עצמו לאותם עקרונות (קורצ'אק עצמו עזב מידי פעם‬ ‫את בית היתומים‪ ,‬יחד עם שותפתו סטפה‪ ,‬כדי לבחון את התנהלות המוסד בלעדיהם)‪ .‬הבהירות‬ ‫והארגון טובים גם לילדים עצמם‪ ,‬כדי לשמש שפה משותפת בינם לבין עצמם או בינם לבין‬ ‫המבוגרים‪ ,‬מבלי שהם יחושו אבודים בעולם לא ברור‪ ,‬ובצורה שתבהיר להם מה חובותיהם ומה‬ ‫זכויותיהם‪.‬‬ ‫לילד מותר לטעות‪ ,‬כדי לאפשר לו להיאבק ולא לברוח מהתמודדויות‪ .‬הוא עלול לשקר‪ ,‬לפתות‪,‬‬ ‫לאיים או לגנוב‪ .‬בדיוק כמו מבוגר‪ .‬טווח העונשים נע מדיבור עדין לנזיפה קשה‪ ,‬ורק לעתים‬ ‫נדירות מאוד גם מכה קלה ביד‪ ,‬בלי כעס ואגרסיות‪ .‬הבידוד עדיף שבעתיים מהכאה – כשם‬ ‫שמבודדים ילד חולה‪ ,‬כך מובדדים ילד שחומו הנפשי גבוה‪.‬‬ ‫מחנך עומד בפני הפיתוי להתנהג כעריץ‪ ,‬ולא להבין את שגיאות התלמידים‪ .‬מחנך גרוע מטיל את‬ ‫האחריות על שגיאותיו – על הילדים שתחת חינוכו‪ ,‬במקום להבין שגם הוא טועה לפעמים‪ .‬עליו‬ ‫להכיר את עצמו טוב‪ ,‬להיות מודע לעצמו וליכולותיו‪ .‬ממילא‪ ,‬הוא יכיר גם צדדים מגוונים‬ ‫באישיות הילדים‪ ,‬ויבין שלעתים הם משתוללים‪ ,‬מתלכלכים ועוד‪.‬‬ ‫אין לרדוף אחר הסמכות‪ ,‬אך יש לשמור עליה‪ .‬מורה צריך להכיר את התכונות שהילדים מעריכים‪,‬‬ ‫ולא רק "להתיישר" לפי סולם הערכים של עולם המבוגרים‪ .‬מחנך אינו צריך להיות בעל ידע נרחב‬ ‫ומקיף‪ ,‬אלא בעל לב טוב‪ ,‬חריצות‪ ,‬הכרת החובה‪ ,‬ותרנות וגמילות חסדים‪ .‬עליו לאהוב את האדם‬ ‫יותר מאשר את הספר‪.‬‬ ‫קשה לנתח גישה חינוכית במספר פסקות‪ .‬סילברמן מנסה לעשות זאת בפרק הרביעי מתוך ספרו‬ ‫המעולה "הילד הוא האדם"‪ ,‬ואביא מעט מדבריו‪:‬‬ ‫לפי קורצ׳אק‪ ,‬חינוך ראוי לשמו הוא קודם כול חינוך להתנהגות אתית‪ .‬המטרה הראשית‬ ‫של חינוך כזה היא לכוון את רצון החניך לעשות דברים טובים‪ .‬לדעתו‪ ,‬כל התייחסות‬ ‫אנושית שתורמת לשיפור העולם מן הבחינה התרבותית‪ ,‬החברתית והאתית‪ ,‬כלולה‬ ‫בהגדרה ״דברים טובים״‪.‬‬ ‫כיצד עושים זאת? סילברמן מרחיב לדון בגורמים שהשפיעו על תפיסתו של קורצ'אק – הגות‬ ‫מערבית ויהודית שרווחה באותה תקופה‪ ,‬יצירות תרבות שונות (ספרים‪ ,‬מחזות וכו')‪ ,‬אוכלוסיות‬ ‫שונות שפגש במהלך חייו ועוד‪ .‬הוא מתייחס בהרחבה ליחסו של קורצ'אק ליהדות ולדתיות בכלל‪,‬‬ ‫ובהמשך נוגע במסגרת החברתית שבה הילד גדל‪:‬‬ ‫קורצ׳אק האמין כי החברה‪ ,‬המסגרות החברתיות והאקלים החברתי הנם גורמים‬ ‫מרכזיים בחינוך‪ ,‬אולם המחנך הוא הנושא באחריות ליצירתם ולפיתוחם של גורמים‬ ‫חברתיים חיוביים אלה‪.‬‬ ‫הנקודה המרכזית שמדגיש סילברמן ביחס להגותו של קורצ'אק היא החמלה של המחנך‪,‬‬ ‫והמוכנות שלו לסלוח במקרים רבים ככל האפשר‪:‬‬ ‫התבוננות ביקורתית מעמיקה באדם ובעולם‪ ,‬על חסרונותיהם ועל יתרונותיהם‪ ,‬על‬ ‫מגבלותיהם ועל אפשרויותיהם‪ ,‬ויכולת ״לקרוא אותם״ קריאה נאמנה וללא פניות‪,‬‬ ‫יוצרות ומזינות את היחס החומל שהמחנך נדרש לאמץ כלפי חניכיו‪ .‬הן אף קובעות את‬ ‫הגבולות הראויים ליחס זה ואת כיווניו ומהלכיו המעשיים‪ .‬הגיונה הפנימי של גישה‬ ‫חינוכית המושתתת על ״חמלה משפרת״ גלום באמירה קצרה מ״תפילת השלווה״ שחיבר‬ ‫התאולוג הנוצרי הנודע ריינהולד ניבור (המובא כבר בפרק הקודם)‪ :‬״אלי‪ ,‬תן לי את‪...‬‬ ‫השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות‪ ,‬את האומץ לשנות את הדברים אשר‬ ‫ביכולתי לשנות‪ ,‬ואת התבונה להבחין בין השניים״‪.‬‬ ‫[‪ ]...‬עמדתו של מחנך ראוי כלפי החניך משדרת כבוד של ממש לאישיותו‪ ,‬לעולמו‪,‬‬ ‫לתהיותיו‪ ,‬למאבקיו ולהישגיו‪ ,‬מגלה מעורבות בחייו‪ ,‬דואגת לו דאגה אמיתית ורוצה‬ ‫בכנות לעזור לו להתפתח‪ ,‬לממש את יכולותיו‪ ,‬להתגבר על קשייו ולהשיג את מאווייו‪ .‬או‬ ‫אז החניך חש שהמחנך אכן מעוניין לעזור לו ולא לשפוט אותו ואת התנהגותו‪.‬‬ ‫לאמר‪ ,‬החינוך מבטא אמון רב‪ ,‬הכלה‪" ,‬חמלה משפרת" כלשונו של סילברמן‪ .‬נראה בהמשך כיצד‬ ‫נקודה זו באה לידי ביטוי בספר "המלך מתיא הראשון"‪.‬‬ ‫מהדברים הבאים שמביא סילברמן‪ ,‬נעבור ליישום העקרונות החינוכיים שעשה קורצ'אק עצמו‬ ‫בבית היתומים שלו‪:‬‬ ‫על דרך ההכללה אפשר לומר כי מרקם היחסים בין הקבוצות השונות במוסדות שניהל –‬ ‫המנהלי‪ ,‬המדריכים והמדריכות והחניכים – יצר אקלים‬ ‫הסגל החינוכי הראשי‪ ,‬הסגל ִ‬ ‫חינוכי שהושתת על ״חמלה משפרת״‪ ,‬וכי ה״סיסטמה הקורצ׳אקיאנית״ ‪ -‬המסגרת‬ ‫החינוכית על שיטותיה ועל נהליה המפורטים ‪ -‬נשענה על סביבה חינוכית כוללת‬ ‫שהורכבה מרשת של קבוצות שונות המחנכות ומתחנכות בו‪-‬זמנית‪ .‬כל חברי הקהיליה‬ ‫החינוכית – ללא הבדלי מעמד‪ ,‬תפקיד‪ ,‬דרגה וכולי – היו שותפים לתהליך המעגלי של‬ ‫חינוך והתחנכות‪.‬‬ ‫לעומת בתי היתומים שרווחו באותה תקופה‪ ,‬והיו מלאים שלטון דכאני וקשוח‪ ,‬קורצ'אק שאף‬ ‫להתבסס על הבנה הדדית‪ ,‬כבוד והערכה‪ .‬הילדים (עד גיל ‪ ,14‬נקודה שניגע בה בהמשך) הודיעו‬ ‫ופרסמו הודעות על לוחות ציבוריים‪ ,‬למדו תחומי דעת שונים ונפגשו זה עם זה בחוגים או בדיונים‬ ‫שונים על בית היתומים והתנהלותו‪ .‬לכל חניך צעיר ניתן חונך‪ ,‬והוא עמד במבחן קבלה שהתרחש‬ ‫בשני שלבים – לאחר מספר חודשים ובתום השנה הראשונה‪.‬‬ ‫קורצ'אק הקפיד ליצור אווירה משפחתית בבית היתומים‪ ,‬אך גם שהילדים ישמרו על קשר עם‬ ‫המשפחות הגרעיניות הביולוגיות שלהם‪ ,‬כמובן‪ ,‬אם היו כאלה‪ .‬מקום רב הוקדש למשחקים‬ ‫ופעילויות שונות – טיולים‪ ,‬ספורט‪ ,‬חגיגות במועדים שונים‪ ,‬הצגות ואף מעשי קונדס‪ .‬מידי שבוע‬ ‫יצא עיתון‪ ,‬והילדים שכתבו בו קיבלו "שכר סופרים" סמלי‪.‬‬ ‫הוא דאג לניקיונם של הילדים ולצרכיהם הרפואיים (כזכור‪ ,‬קורצ'אק היה רופא)‪ ,‬הקשיב‬ ‫לתלונותיהם והגיב בכובד ראש‪ .‬גם בתקופת השואה ניסה קורצ'אק לדאוג לילדים ככל יכולתו‪,‬‬ ‫ואף כשהוצעה לו חנינה מצד הנאצים‪ ,‬הוא בחר ללכת עם הילדים אל מותם (יש אומרים שאז הוא‬ ‫שיקר להם בפעם הראשונה ביחס ליעד הליכתם)‪.‬‬ ‫סקירת היצירות הספרותיות במבט מחקרי‬ ‫שבח אדן (‪ )2000‬במאמרו‪ ,‬מתייחס לחשיבות הרבה שראה יאנוש קורצ'אק ביצירתו הספרותית‪:‬‬ ‫הכתיבה שימשה בידי קורצ'אק אחד האמצעים בעבודתו החינוכית‪ ,‬נוסף על הרפואה ועל‬ ‫השיחות ברדיו‪ ,‬שהיו תרומה ייחודית בתחום החינוך‪ .‬הכתיבה קדמה למעשה החינוכי‪,‬‬ ‫ליוותה אותו‪ ,‬סיכמה אותו‪.‬‬ ‫באמצעות תיעוד המעשה החינוכי קיווה קורצ'אק להביא את רעיונותיו לא רק אל חניכיו‬ ‫הישירים‪ ,‬שמספרם היה בין ‪ 120‬ל‪ ,200-‬אלא למאות אלפי ילדים‪ ,‬הורים ומחנכים‬ ‫ואוהבי האדם והילד‪ .‬אפשר שהיה בכך גם רצון לפרוץ אל מעבר לזמן ולמקום‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫ההישג שלו בתחום זה מפתיע ויוצא‪-‬דופן‪ .‬כתבי קורצ'אק הופיעו בעשרות שפות ובארצות‬ ‫רבות‪ .‬קשה אפילו לקבוע את מספרן המדויק‪.‬‬ ‫[‪ ]...‬היו לקורצ'אק תוכניות כתיבה רבות והוא קיווה שיעלה בידו להגשימן‪ .‬הוא כותב על‬ ‫כך בזיכרונותיו "מן הגטו"‪ ,‬שנכתבו בחודשים מאי‪-‬אוגוסט ‪ ,1942‬עד ה‪ 4-‬באוגוסט‪ ,‬יום‬ ‫לפני המשלוח לטרבלינקה‪ .‬קורצ'אק הרבה לכתוב והיו עמו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬שלושים וארבעה‬ ‫רשימות‪ .‬ביומנו כתב על תוכניותיו המגוונות הכוללות עשרה ספרים (שם‪ ,‬עמ' ‪.)83-81‬‬ ‫ביניהם‪ :‬לאחר שני הספרים על המלך מתיא‪ ,‬ספר על המלך דוד השני‪ ,‬רומן בשני חלקים‬ ‫על זוג חלוצים למרגלות הרי הגלבוע‪ ,‬ספרים נוספים בסדרת האישים‪ ,‬שהראשון בהם‬ ‫היה הספר על לואי פסטר [‪ ]...‬הוא מזכיר גם את סיכומי התצפיות על גדילת הילד וגם‬ ‫"אוטוביוגרפיה‪ ,‬כן על עצמי‪ ,‬על אישיותי הקטנה והחשובה"‪ .‬עם כל הצניעות שבו‪,‬‬ ‫קורצ'אק מכיר בחשיבות אישיותו ובהשפעה הרבה שתהיה לה בעתיד‪ .‬היו אלה תוכניות‬ ‫כתיבה שאפתניות‪ ,‬וכל זה שבועות מספר לפני היציאה למחנה המוות‪.‬‬ ‫לאמר‪ ,‬הכתיבה היא מעין בית יתומים הפונה לכלל אוכלוסיית העולם‪ .‬לכן מנסה קורצ'אק‬ ‫להצמיד את הכתיבה לעשייתו החינוכית‪ ,‬וגם בונה תכנית מסודרת לספריו‪ ,‬הן הפדגוגיים והן‬ ‫הפרוזאיים‪ .‬בהמשך מייחס כהן משמעות נוספת לכתיבה‪:‬‬ ‫הכתיבה הייתה בשביל קורצ'אק לא רק אמצעי‪ .‬היא הייתה צורך פנימי ממש‪ .‬וכך כתב‬ ‫קורצ'אק ביומנו‪" :‬אילו אמרתי כי מעולם לא כתבתי שורה אם לא רציתי לכתבה‪ ,‬הייתי‬ ‫אומר את האמת‪ .‬אלא שגם זו אמת אם אגיד כי הכל כתבתי מתוך כפייה [‪ ]...‬טוב לי‬ ‫ורצוני להאריך בכתיבה עד טיפת הדיו האחרונה בעט‪ .‬נגיד עד אחת לאחר חצות ואחר כך‬ ‫שש שעות של מנוחה רצופה" (מן הגטו‪ ,1942-1939 ,‬עמ' ‪.)168-155‬‬ ‫[‪ ]...‬כתיבתו של קורצ'אק הייתה מרוכזת מאוד‪ .‬זוהי כתיבה מגויסת‪ ,‬ששימשה גם פורקן‪,‬‬ ‫וגם מאבק באמצעים חדשים‪ .‬כבר מנעוריו היה קורצ'אק רגיש לסבל הזולת ולקיפוחו‪.‬‬ ‫בימי לימודיו באוניברסיטה נהג לשוטט ברובע סולץ‪ ,‬רובע של בני דלת העם‪ ,‬שחלק מהם‬ ‫היו השוליים המנוונים של החברה‪ .‬משם נטל את החומר לספרו הראשון "ילדי רחוב"‪.‬‬ ‫אפשר לראות אצל כהן את התפקיד הכמעט‪-‬תרפי שהיה לכתיבה אצל קורצ'אק‪ ,‬ההכרח לכתוב‬ ‫בריכוז ובדחיסות‪ ,‬אך גם‪ ,‬כאמור‪ ,‬הכתיבה הייתה גם חלק משליחות משמעותית שלו בעולם‪,‬‬ ‫ודרך להפיץ את משנתו החינוכית‪.‬‬ ‫קורצ'אק עצמו מודע לכך שהמבוגרים יקראו בעיקר את מאמריו וספריו התיאורטיים (ומחזה‬ ‫אחד שכתב)‪ ,‬ולכן פונה לילדים בספריו הפרוזאיים‪ .‬כך לדוגמה נפתח הספר "המלך מתיא‬ ‫הראשון"‪:‬‬ ‫כשהייתי כמו בתמונה רציתי לעשות בעצמי את כל מה שכתוב כאן‪ .‬אחר כך שכחתי‪,‬‬ ‫ועכשיו אני זקן‪ ,‬וכבר אין לי לא הזמן ולא הכוח לנהל מלחמה ולנסוע לביקור אצל אוכלי‬ ‫אדם‪ .‬ונתתי להדפיס את התמונה הזאת דווקא‪ ,‬מפני שחשוב יותר איך הייתי כשבאמת‬ ‫רציתי להיות מלך – ולא איך הייתי כשכתבתי על המלך‪ .‬בכלל‪ ,‬אני חושב שנכון יותר‬ ‫לפרסם תצלומי מלכים‪ ,‬תיירים וסופרים לפני שהם מבוגרים וזקנים‪ ,‬כי אחרת אפשר‬ ‫שהם היו חכמים מיד בהתחלה ולא היו ילדים אף פעם‪ .‬והילדים עלולים עוד לחשוב שלא‬ ‫יהיו לעולם שרים‪ ,‬תיירים או סופרים‪ ,‬וזה לא נכון‪.‬‬ ‫הספר שלי בכלל איננו מיועד למבוגרים‪ ,‬מפני שיש בו פרקים לא מתאימים והם לא יבינו‬ ‫ויצחקו‪ .‬אבל אם הם רוצים‪ ,‬שיקראו‪ .‬הרי אי אפשר לאסור עליהם‪ .‬ממילא לא יקשיבו –‬ ‫ומי יעשה להם משהו? (עמ' ‪)7‬‬ ‫בדברינו על אודות הספר עצמו נראה את המתח שנוצר עקב העובדה שהילדים אכן אינם ׂרים‪,‬‬ ‫תיירים או סופרים‪ ,‬אבל הם כן מלאי חלומות ותשוקה לתקן ולפעול‪.‬‬ ‫מסכם זאת יפה אדיר כהן (תשל"ד) במאמרו על קורצ'אק כסופר‪ .‬לו הייתי יכול‪ ,‬הייתי מעלה על‬ ‫הכתב את כל הכתרים שקושר כהן לראשו של יאנוש קורצ'אק‪ ,‬אך קוצר היריעה מחייב אותנו‬ ‫לנקוט דרך קצרה‪:‬‬ ‫קורצ'אק נתגלה כסופר לילדים בעל שיעור‪-‬קומה‪ ,‬אהבה גדולה‪ ,‬חמימות אין קץ‪ ,‬הכרה‬ ‫מופלאה של עולם הילד‪ ,‬הדרכה חינוכית נאמנה [‪ ]...‬ספרי הילדים של יאנוש קורצ'אק‬ ‫מלאים חלומות ילדותו‪ ,‬רצונותיו ושאיפותיו‪ .‬בהם הגשים את כל משאלותיו והוציא אל‬ ‫הפועל את תכניותיו על מימשל הילדים‪ ,‬על צדק ושוויון שישררו בעולם ועל נצחון היושר‬ ‫והטוב‪( .‬עמ' ‪)155‬‬ ‫וביחס לספרנו‪:‬‬ ‫מבין ספרי הילדים של קורצ'אק נודעים ביותר שני הספרים "המלך מתיא הראשון"‬ ‫ו"המלך מתיא באי השומם"‪ .‬בשני ספרים אלה רקם קורצ'אק את האוטופיה החינוכית‬ ‫שלו – העברת השלטון לידי הילד‪( .‬עמ' ‪)160‬‬ ‫נקודת המוצא לספריו אלה היא בהשקפתו על זכויות הילד לכבוד‪ ,‬על שוויון הערך‬ ‫המוחלט של הילד‪ ,‬לא כאדם לעתיד לבוא‪ ,‬אלא בהווה המיידי‪ .‬שנים רבות חלם‪ ,‬הגה‬ ‫ונשא בקרבו את האוטופיה של ההגשמה המלאה של זכויות הילד במדינת הילדים‪ ,‬אותה‬ ‫ניסה להגשים במישור הספרותי‪( .‬עמ' ‪)161‬‬ ‫אכן‪ ,‬לדעת כהן הספרים מצליחים למלא את התפקיד ה"חינוכי" שלהם‪ ,‬כיוון שבהם האוטופיה‬ ‫החינוכית מגיעה לשיאה‪.‬‬ ‫דברים אלו נוגעים לשלמותו החינוכית של הסיפור‪ ,‬אך מה ביחס לשלמותו האמנותית של‬ ‫הסיפור? אפשר לראות בטענה שנציג לקמן‪ ,‬אמירה נגד שלמותו האמנותית של הסיפור‪ ,‬ואכן‪ ,‬אני‬ ‫סבור שמפעם לפעם "החליק" המספר נקודה כזו או אחרת‪ ,‬כדי להדגיש ולחדד את מהלך‬ ‫העניינים האמתי‪ ,‬המתרחש בתוך נפשו של הקורא‪.‬‬ ‫על פניו‪ ,‬אדיר כהן (תשל"ד)‪ ,‬טוען אחרת‪:‬‬ ‫חשיבות הספר שלפנינו אינה ברעיונותיו החינוכיים‪ ,‬בביקורתו החברתית‪ ,‬בתפישת‬ ‫החיים והבנת השלטון שהוא מקנה לילד‪ ,‬אלא קודם כל בערכיו הספרותיים‪ .‬ואכן כיצירה‬ ‫ספרותית מצטיין הספר בסיפור המעשה הבהיר והקולח שלו‪ ,‬הכתוב במתח עולה‪ ,‬שופע‬ ‫דמיון‪ ,‬המצאות‪ ,‬תחבולות חכמה‪ ,‬הפתעות‪ ,‬הומור וסאטירה‪ .‬קורצ'אק מיטיב לרקום‬ ‫עלילה מרתקת‪ ,‬לשרטט בבהירות את דיוקנו של מתיא‪ ,‬לתאר את דמותה של החברה‪,‬‬ ‫לשזור מציאות בפרקי דמיון‪ ,‬להבליט את רעיונותיו החינוכיים ביריעה סיפורית ססגונית‬ ‫ומושכת את הלב‪( .‬עמ' ‪)164‬‬ ‫לדידו‪ ,‬הספר מצטיין דווקא בערכיו הספרותיים‪ .‬אך בהמשך דבריו מצאתי הסתייגות‪:‬‬ ‫לא כל הסיפורים הללו הם בעלי ערך ספרותי מובהק‪ .‬בכמה מהם גובר המחנך‬ ‫שבקורצ'אק על הסופר שבו‪ ,‬וכל קיומו של הסיפור על האידיאה שבו ולא על ייחודו‬ ‫האמנותי‪ .‬ישנם סיפורים שמרובה בהם המלל וחלקים פגומים מבחינת העיצוב האמנותי‪.‬‬ ‫אך מכולם עולה לפנינו דמותו של קורצ'אק במחנך הנאמן והמאמין הגדול‪ ,‬שאור אהבת‬ ‫האדם לא יכבה לעולם‪( .‬עמ' ‪)187‬‬ ‫ועוד ביקורת אצל ברגסון (‪:)1978‬‬ ‫התיאור המפורט מחזק את האמונה‪ ,‬כי הדבר ייתכן‪ ,‬הוא ממחיש את היעד שאליו אפשר‬ ‫לשאוף‪ ,‬כי הרי לא בשמיים הוא‪ ,‬אלא קרוב‪-‬קרוב‪ .‬ריבוי הפרטים אופייני‪ ,‬אך לעתים‬ ‫מופרז ומיותר‪( .‬עמ' ‪)53‬‬ ‫מנחם רגב (תשל"ט) מעביר ביקורת נוקבת על ספר ההמשך‪:‬‬ ‫חלקו השני‪" ,‬המלך מתיא באי השומם"‪ ,‬סובל מארכנות‪ ,‬סנטימנטליות‪-‬יתר ואווירה של‬ ‫הטפה‪ .‬החיוניות והפעילות החלק הראשון נעלמות ובמקומן מופיע מתיא בדמות קדוש‬ ‫מעונה‪ ,‬וככזה הוא גם סופו הבלתי‪-‬משכנע מבחינה ספרותית [‪ ]...‬הרי הספר מתחיל‬ ‫במותו של המלך אבי מתיא‪ ,‬אלא ששם זו התחלה דראמטית וחזקה‪ ,‬כאן נראה הסיום‬ ‫קלוש ובלתי משכנע‪ ,‬בגלל עודף כוונות טובות‪( .‬עמ' ‪)142‬‬ ‫אצל שלושתם עולה נימת ביקורת ביחס לשלמות האמנותית של הסיפורים‪ ,‬וזו כמובן באה מחמת‬ ‫החשיבות החינוכית שהעניק קורצ'אק לדברים‪ ,‬מה שבהקשר של מחקרנו בשדה החינוך‪ ,‬מעיד על‬ ‫יוכלה משמעותית‪.‬‬ ‫קריאה צמודה וניתוח של "המלך מתיא הראשון"‬ ‫פתיחה‬ ‫הספר יצא לאור בשנת ‪ ,1923‬כאשר ספר ההמשך ("המלך מתיא באי הבודד") יוצא רק כעבור‬ ‫שנתיים‪ .‬התרגום הראשון נעשה בידי יוסף ליכטנבוים בשנת ‪ ,1933‬והתרגום שאנו נשתמש בו הוא‬ ‫תרגומו החדש של אורי אורלב משנת ‪.1979‬‬ ‫נסכם בקצרה את עלילת הספר‪ ,‬ולאחר מכן נביא מספר סיטואציות וננסה לראות כיצד הגותו של‬ ‫יאנוש קורצ'אק השפיעה על אופן כתיבתן ועל המסרים שמועברים באמצעותן‪ .‬טענתנו‬ ‫המרכזית‪3‬‬ ‫תהיה שקורצ'אק בונה את עלילת הסיפור בהופכו את ארמון המלוכה למעין "בית היתומים של‬ ‫יאנוש קורצ'אק" – מקום שבו כוח רב לילד‪ ,‬אך גם מודעות לסובב אותו‪ .‬העלילה נפתחת בהפיכת‬ ‫מתיא ליתום‪ ,‬בהוספת עוד "יתומים" לארמון‪ ,‬ביחס לעולם החיצון‪ ,‬בהבנת הכוח שיש לילדים‬ ‫בבית היתומים מול ההשלכות הציבוריות‪ ,‬ועוד‪ .‬הדברים מתחזקים מעט גם לאור עלילת הספר‬ ‫"המלך מתיא באי השומם"‪ ,‬שבמהלכה מגיע מתיא מחופש לילדה – לבית יתומים‪.‬‬ ‫דמותו של מתיא‬ ‫אקדים ואומר‪ :‬לעתים נראה מתיא כדמות תמוהה מאוד‪ ,‬על גבול קלות הדעת והליצנות – מה‬ ‫עניינו בפזיזות זו‪ ,‬ומה טעם מצא קורצ'אק לשתף אותנו בהזיות מעין‬ ‫זו‪4:‬‬ ‫זמן רב השתעשע מתיא ברעיון להמציא זכוכית מגדלת אשר תצית מרחוק אבק שריפה‪.‬‬ ‫אילו היה ממציא זכוכית כזאת היה יכול להכריז מלחמה על כל המלכים‪ ,‬מפני שיום אחד‬ ‫לפני הקרב היה מפוצץ את כל מחסני התחמושת שלהם מרחוק‪( .‬עמ' ‪)21‬‬ ‫לשאלה טובה זו שתי תשובות מרכזיות‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬ובהמשך למה שכתבנו לעיל בפרק על השדה המחקרי‪ ,‬חשוב לדעת כי הספר עומד במתח‬ ‫לא מבוטל בין היותו פרוזה ובין 'תפקידו'‪ .‬כך כותב יוסף שורץ (תשל"ט)‪:‬‬ ‫קיים מתח בין הריאליזם העקבי הקיצוני שבהרצאת הדברים‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬שהרי הסופר‬ ‫הוא ראציונליסט‪ ,‬שכמעט שאינו נזקק לעולם המטאפורות (קלו‪-‬קלו‪ ,‬המייצגת את‬ ‫דעותיו של קורצ'אק על ערך האשה ושוויון הגזעים‪ ,‬שהפסיכולוג מאסכולת יונג היה‬ ‫‪ 3‬לא מצאתי מי שטען כך‪ ,‬אך לאחר חיפוש נרחב בספרים‪ ,‬מצאתי בהערת שוליים אצל אדיר כהן (תשל"ד)‪ ,‬הפנייה‬ ‫לדבריו של פרופ' גדליה אלקושי (תשל"ב)‪ ,‬שכתב כי שני "ממלכת ילדים זו היא טראנספוזיציה פיוטית של שאיפות‬ ‫קורצ'אק ושל ניסוייו החברתיים‪ ,‬שנעשו על ידיו בבתי היתומים שבהנהלתו‪ ,‬לתחום הסיפור האוטופי" (עמ' ‪ .)25‬זוהי‬ ‫אינה טענתנו במישרין‪ ,‬אך הדברים בהחלט עומדים ברקע טענתנו‪.‬‬ ‫‪ 4‬את הדוגמה הזו חשוב לקורא מתוך תשקופת סך הידע המדעי של תחילת המאה הקודמת‪ ,‬ולא מתוך היכרות עם‬ ‫הלייזר והטילים המונחים‪.‬‬ ‫מבחין בה את האנמיה של מתיא‪ ,‬היא היסוד הסמלי היחיד כמעט)‪ ,‬לבין האוטופיזם‬ ‫הדמיוני הקיצוני שבעלילת המלך מתיא ומדינתו המתוקנת‪ ,‬מצד שני‪( .‬עמ' ‪)148‬‬ ‫מתח זה הוביל לביקורת שהשמיעו חוקרים שונים כלפי הספר ברמה הספרותית‪ ,‬כפי שציינו‪ ,‬ושני‬ ‫הצדדים גבו את שלהם‪.‬‬ ‫נוסיף ממד נוסף‪ :‬קורצ'אק עצמו התעמת גם בינו ובין עצמו בשאלה עד כמה חייו (הריאליסטיים‪,‬‬ ‫האמתיים!) בבית היתומים יהיו 'ריאליים' מבחינה זו של המגע עם העולם שבחוץ‪ .‬אדיר כהן‬ ‫(תשל"ד) מספר שקורצ'אק ניסה לשנות מידי פעם את המדיניות החינוכית בבית היתומים‬ ‫לריאליסטית יותר‪ ,‬אך חזר בו שוב ושוב‪ ,‬ולדבר היו מחירים כואבים‪:‬‬ ‫הוא בנה לחניכיו בבית היתומים מציאות שלא התאימה לחיים מחוץ למוסד; ומשום כך‬ ‫לא היו החניכים מחוסנים‪ ,‬כל צורכם‪ ,‬כשעזבנו את המוסד ונתקלו בקיפוח ובאי צדק‬ ‫שבחוץ‪.‬‬ ‫ואומנם קורצ'אק בעצמו הבחין בנקודת תופרה זו במפעלו‪ ,‬ואף ניסה פעמים אחדות לתקן‬ ‫אותה ולהנהיג במוסדו משטר קשה‪ ,‬מפוכח וריאליסטי; אבל במהרה חזר בו‪ ,‬לפי שמעצם‬ ‫טבעו לא יכול היה לחנך אחרת‪ .‬וכך עד הסוף המר הוסיף לפנק‪ ,‬להשלות באמצעות‬ ‫האגדה והסיפור הנלבבים‪ ,‬להרדים על ידי החלומות [‪]...‬‬ ‫אומנם במוסד הגנו קורצ'אק והמחנכים על חניכיהם וגוננו עליהם בכנפי האהבה והנסיון‪,‬‬ ‫אך הם לא הכשירו אותם לחיים בחברת המבוגרים‪ ,‬אותה חברה תחרותית‪ ,‬השגית‪,‬‬ ‫מסובכת‪ ,‬בנויה על העמדת פנים‪ ,‬צביעות‪ ,‬שקר‪ ,‬דריסת הזולת‪ ,‬כושר התמצאות וכדומה‪.‬‬ ‫קשה אף יותר היה גורלם של חניכי בית היתומים היהודי‪ ,‬שהרי בעוזבם את המוסד בגיל‬ ‫ארבע‪-‬עשרה נתקלו בקשיים‪ ,‬בתיסכולים ובאכזבות מרות‪( .‬עמ' ‪)221‬‬ ‫על כן‪ ,‬בקראנו את סיפוריו של יאנוש קורצ'אק‪ ,‬חשוב שתנחה אותנו הנוסחה הבאה‪ ,‬שכותב‬ ‫קורצ'אק עצמו ב"כיצד לאהוב ילדים"‪:‬‬ ‫לא המעשה‪ ,‬אלא הדחיפה‪ ,‬היא המאפיינת את הילד‪ ,‬את פרצופו המוסרי‪ ,‬את כוחו‬ ‫להתפתחות בעתיד‪( .‬עמ' ‪)71‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬סולם הערכים שאמור להנחות אותנו ביחס אל הילד אינו מבט אל תוצאות מעשיו‪ ,‬ובנידון‬ ‫דידן‪ :‬האנדרלמוסיה שלעתים נוצרת בעקבותיו של מתיא‪ ,‬אלא מבט אל כוונותיו‪ ,‬אל פנימיותו‬ ‫ואל חדרי לבו‪.‬‬ ‫האם הדבר אפשרי עד תום? לא‪ .‬דומה שהדבר מעלה בפנינו תשובה נוספת לשאלה מדוע המספר‬ ‫גורר פעמים רבות את מתיא לטעויות מרות‪ ,‬שלהן מחיר יקר‪ .‬קורצ'אק אינו נמנע מלתאר זאת‬ ‫בספרנו (והמעיין יצא כך גם בספר ההמשך‪ ,‬ב"קייטוש הקוסם" ובעוד)‪ .‬ברגסון (‪ )1978‬כותב זאת‬ ‫מפורשות‪:‬‬ ‫הספר מעוגן במציאות היום‪-‬יומית של תקופת יוצרו‪ .‬לא השתפכות‪-‬נפש רגשנית מגיש‬ ‫הסופר‪ ,‬אלא מציאות מהימנה‪ ,‬אף כי הספר כולו דמיוני‪ .‬הספר אינו מנסה ליפות‪ ,‬לפאר‬ ‫ולרומם – להעביר את הצעיר לעולם שכולו טוב‪ ,‬אלא להיפך‪ .‬קורצ'אק אינו נמנע מלתאר‬ ‫אכזריות‪ ,‬שגיאות‪ ,‬כישלונות לצדן של הצלחות‪ .‬הגיבורים האמיתיים ניכרים לא רק‬ ‫בניצחון כי אם גם במפלה‪( .‬עמ' ‪)49‬‬ ‫אכזרות ושגיאות‪ ,‬ובתמצות חוזרת על כך גם עינב בן‪-‬דורי (תשס"ד)‪:‬‬ ‫הספר נותן לגיטימציה לבעיותיו הרגשיות של כל ילד‪ ,‬לשמחות ולפחדים‪ ,‬להצלחות‬ ‫ולכישלונות‪ .‬אין המפחד או הנכשל או הנבגד ילד 'רע' או 'כשלון'‪ ,‬כולם עוברים זאת‪,‬‬ ‫אפילו המלך מתיא‪.‬‬ ‫הכול כדי שנבחן את הילד מנקודת מבטו‪ ,‬את המניעים למעשה‪ ,‬את חדרי לבו‪ ,‬ולא את המעשה‬ ‫עצמו‪5.‬‬ ‫בשולי הדברים נביא את עמדתה של שלומית כהן‪-‬אסיף (‪ ,)2012‬שמראה כיצד מנסה המספר לעדן‬ ‫את הרגעים הקשים בעלילה‪ ,‬אם כי‪ ,‬הדוגמות שהיא מביאה נוגעת לאפיזודות פחות טרגיות‬ ‫ממלחמה והרג – כעס‪ ,‬נפילת שן או פגיעה בטקסיות‪:‬‬ ‫קורצ'אק מקל על הקוראים הילדים והמבוגרים לצלוח את האפיזודות הכואבות‪ .‬את‬ ‫הקטעים המכאיבים הוא מרכך בהומור (בראשית דרכו היה קורצ'אק עיתונאי‪ ,‬בין השאר‬ ‫כתב פיליטונים)‪ :‬כשמתיא כועס‪ ,‬הוא מתרץ את כעסו בגנטיקה‪" .‬בעורקי זורם דמו של‬ ‫(סבא) הנרי הרגזן"; וכאשר מתיא מספר "אתמול ירקתי דם"‪ ,‬הוא לא מזדרז לגלות‬ ‫לרופא המבוהל‪" :‬מדובר בשן שנשרה ונזרקה לסל הניירות"; גם שר הטקס נבהל‪ ,‬אך לא‬ ‫מדאגה לריאותיו של המלך‪ ,‬אלא מסיבה אחרת‪ :‬הפרת כללי הטקס‪" .‬והרי לא משליכים‬ ‫שיניים של מלכים‪ ,‬אלא משבצים אותן במסגרת זהב ומטמינים בתיבת יהלומים השמורה‬ ‫בבית האוצר"‪ .‬דברים אלה אומר שר הטקס למתיא‪ ,‬ילד שגינוני השלטון‪ ,‬מנעמיו‬ ‫ומטעמיו אינם לרוחו‪ .‬הוא מוכן להסתפק ב"נקניק עם כרוב" ובמשחק בחצר‪.‬‬ ‫סיכום העלילה‬ ‫כמה שנים לאחר פטירת אמו‪ ,‬נפטר גם אביו‪ ,‬המלך‪ .‬מתיא מתמנה למלך‪ ,‬על אף התנגדות רוב‬ ‫השרים‪ .‬הוא לומד את מלאכת השלטון‪ ,‬כאשר בתחילה הוא מנסה לפרוק עול ולהשתובב כילד‪.‬‬ ‫‪ 5‬לדבר יש גם מחירים – ילד יכול להיות גם רע‪ ,‬ועדות מפתיעה לך מצאתי במהלך דפדוף אקראי בספרו של אדיר כהן‬ ‫(תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;224‬הציטוט הפנימי מתוך‪ :‬מן הגיטו‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשל"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,)86‬שכתב‪" :‬עדות בוטה‪ ,‬אמנם חד‪-‬‬ ‫פעמית‪ ,‬להתרכזותו בטובת כלל הילדים‪ ,‬תוך התעלמות מן היחיד המופרע‪ ,‬יאוש מדעת מאפשרות תיקונו ודרישה‬ ‫תקיפה לסילוקו נמצא ברשימות היומן שלו‪ .‬בספרו על ילד אגרסיבי‪ ,‬מוסייק‪ ,‬שבמשך שלוש שנים ירד לחייהם של‬ ‫שלושים יתומים בגן הילדים‪ ,‬הוא כותב‪' :‬כתבתי עליו מאמר ב'פדאגוגיקה ספציאלנה'‪ ,‬שדרושות מושבות עונשין‪,‬‬ ‫ואפילו הזכרתי עונש מוות‪ .‬הלא קטן! הלא ישתולל‪-‬יתעלל חמישים שנים רצופות! הגברת מאריה האהובה‪ ,‬בחיוך‬ ‫מבויש‪ – :‬ודאי חמדת לצון? כלל וכלל לא‪ .‬כמה עוול לאדם‪ ,‬כמה כאב‪ ,‬כמה דמעות‪ ...‬אם כן‪ ,‬אינך מאמין בתיקון? –‬ ‫אין אני אדלר – עניתי בזעף'"‪.‬‬ ‫בשעת המלחמה הוא נוטש את כסאו (ראש הממשלה מחליף את דמותו בבובת חרסינה)‪ ,‬ויוצא‬ ‫לקרב‪ ,‬שם הוא מתבגר במהירות לצד פלק ידידו‪ ,‬ואף מסייע להבאת הניצחון‪.‬‬ ‫הוא מרחם על שלושת המלכים שניצח‪ ,‬אינו תובע מהם פיצויים על אף המצב הכלכלי הקשה‬ ‫שממלכתו נמצאת בו‪ ,‬אלא חותם עמם על הסכם שלום‪ .‬את התנגדות השרים הוא מרגיע‬ ‫באמצעות הכנסתם לכלא‪ ,‬אך משחרר אותם כשהוא מגלה כמה קשה לשלוט לבד‪ ,‬ופונה אל‬ ‫המלכים העשירים ממנו‪ ,‬אלו שאותם ניצח‪ ,‬ומבקש הלוואה‪ .‬המלך השלישי‪" ,‬המלך העצוב"‪ ,‬נותן‬ ‫למתיא מוטיבציה לעשייה ולשינוי‪ ,‬ומסביר לו מהו פרלמנט‪ ,‬ומתיא מאמץ את ההצעה‪ .‬בדרכו‬ ‫חזרה הוא מתיידד גם עם רופאו האישי‪ ,‬שמסביר לו כי קשה לרצות את כולם‪.‬‬ ‫לאחר שלא נותר כסף עבור הרפורמות שמבקש מתיא לעשות‪ ,‬הוא נוסע עם בני לווייתו לארץ‬ ‫אוכלי האדם‪ ,‬יוצר קשרים עם המלך בום‪-‬דרום‪ ,‬וחוזר עם רכבת מלאה זהב וכסף‪ .‬הוא מגלה‬ ‫שהשלטון אכן עבר לעם‪ ,‬ושהשקיפות השלטונית תעלה‪ .‬מתיא מנסה לקרוא את המכתבים הרבים‬ ‫שמגיעים אליו – תלונות‪ ,‬הצעות ובקשות – אך אינו עומד בקצב‪.‬‬ ‫בעצתו של העיתונאי‪ ,‬מתיא מקים בית נבחרים מיוחד עבור הילדים (עד גיל ‪ ,)14‬וזה מעורר את‬ ‫חמתם של המלכים האחרים‪ ,‬השמרנים יותר‪ ,‬בעיקר לאור בקשתו הנוספת של מתיא‪ ,‬לאפשר‬ ‫לאוכלי האדם לעבור בגבולם‪ .‬מתיא מזמין את כל המלכים – הלבנים‪ ,‬הצהובים והשחורים –‬ ‫להתארח אצלו (לאחר שהוא טס שוב לארץ אוכלי האדם)‪ ,‬אך חיכוכים שונים פורצים‪.‬‬ ‫גם בתוך ממלכתו סוערות הרוחות – פרלמנט הילדים מחליט להחליף את תפקידי המבוגרים‬ ‫והילדים‪ ,‬והנה מהומה ומבולקה בממלכה‪ .‬אחרי שהסדר שב על כנו‪ ,‬מתיא מגלה שהמלכים‬ ‫האחרים ניצלו את ההזדמנות ופתחו במלחמה‪ ,‬ושהעיתונאי בגד בו‪ .‬קרב שנערך ליד עיר הבירה‬ ‫מסתיים כמעט בניצחון של מתיא וצבאו‪ ,‬אלמלא העיר שנכנעת תוך כדי‪ ,‬ומתיא שנופל בשבי‪.‬‬ ‫המלכים מחליטים להגלותו לאי‬ ‫בודד‪6.‬‬ ‫סצנה ‪ :1‬מתיא ומשפחתו‬ ‫הפרק הראשון בספר עוסק במיתת אביו של מתיא‪ ,‬ובמינוי של מתיא להיות מחליפו‪ .‬חשוב לשים‬ ‫לב שגיבוריו של יאנוש קורצ'אק פעמים רבות נטולי הורים או מסגרת משפחתית‪ .‬המחקר עוסק‬ ‫רבות בגיבורים שהם נטולים משפחה; בספרות המקראית הדבר מוכר לנו במיוחד‪ :‬קשה למצוא‬ ‫‪ 6‬נוסיף בהערה כאן את עלילת ההמשך שבספר "המלך מתיא באי השומם"‪ ,‬שאינה נוגעת לנו במישרין‪ ,‬אך חשובה‬ ‫להבהרת טענתנו‪ :‬מתיא מנסה לברוח מהאי בדרכים שונות בעזרת ידידיו וחבריו‪ ,‬מתחפש לדמויות שונות‪ ,‬מחליף‬ ‫תלבושות ומקצועות‪ ,‬עובר שלל חוויות‪ ,‬עד שהוא מגיע לבית היתומים כשהוא מחופש לילדה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬הוא‬ ‫מוותר על כס מלכותו לטובת משטר דמוקרטי‪ ,‬ומסיים את חייו בתאונת עבודה כפועל פשוט בבית חרושת‪.‬‬ ‫גיבורים שנמצאים בקשר הדוק עם המשפחה שלהם (אדם הראשון‪ ,‬נוח‪ ,‬אברהם‪ ,‬יוסף‪ ,‬משה‪,‬‬ ‫יהושע‪ ,‬דוד‪ ,‬יפתח‪ ,‬שמשון‪ ,‬הנביאים ועוד)‪ .‬גם בספרנו המספר מפקיע מיד את המסגרת‬ ‫המשפחתית של מתיא‪ ,‬והוא נותר לבדו‪.‬‬ ‫המספר מותיר את מתיא עם זיכרונות טובים מהוריו‪:‬‬ ‫למרות שהייתה מלכה‪ ,‬לא הייתה אמו גאוותנית כלל‪ .‬היא שחקה עמו‪ ,‬בנתה אתו‬ ‫בקוביות‪ ,‬סיפרה לו אגדות‪ ,‬והייתה מראה לו תמונות בספרים‪ ]...[ .‬אך גם המלך מצא‬ ‫לעתים רגע פנוי למתיא‪ ,‬ואז היו משחקים יחד או רוכבים‪ ,‬המלך על גבי סוס ומתיא על‬ ‫פוני‪ ,‬בשדרות האורכות של הגנים המלכותיים‪( .‬עמ' ‪)18‬‬ ‫לאמר‪ ,‬למתיא יש זיכרונות טובים‪ ,‬הורות חיובית ואוהבת‪ ,‬אבל כעת הוא נשאר לבדו‪ .‬זו אינה‬ ‫משפחה במצוקה ממעמד נמוך ובמצב קשה‪ ,‬אלא יתום שעד כה היה לו טוב‪ .‬המתח הבסיסי בין‬ ‫חשיבתו של הילד‪ ,‬שנתפסת בעיני המבוגרים כפחות מודעת לעתיד‪ ,‬לחשיבתם ה"מפותחת" של‬ ‫המבוגרים אך המוגבלת עקב החוקים והנהלים‪ ,‬מופיע גם הוא מיד בתחילת העלילה‪ ,‬כאשר שר‬ ‫המשפטים מתייחס לסוגיית מינוי המלך הצעיר‪:‬‬ ‫"אינני יודע מה יהיה‪ ",‬אמר שר המשפטים‪ ,‬כולו סמוק מזעם‪" .‬אני יודע דבר אחד‪ :‬החוק‬ ‫קובע שאחרי מות המלך יורש בנו את כסאו‪( ".‬עמ' ‪)13‬‬ ‫נשים לב שהמספר מודע ליתמות של מתיא‪ ,‬ואף מודע לכך שהיתומים הם קהל יעד משמעותי של‬ ‫הספר‪:‬‬ ‫יש להודות על האמת‪ :‬כולם חיבבו את מתיא [‪ ]...‬אך יותר מכל אהבו אותו הילדים‬ ‫היתומים‪ .‬כאשר המלכה חייתה עדיין היא הייתה שולחת תמיד סוכריות לבתי היתומים‬ ‫לכבוד כל חג [‪ ]...‬ולמרות שמתיא לא ידע על כך‪ ,‬זה זמן רב נשלחו בשמו ממתקים‬ ‫וצעצועים לילדים בבתי היתומים‪ .‬הרבה יותר מאוחר הבין מתיא שאם יש סעיף מתאים‬ ‫בתקציב אפשר להעניק הנאות רבות לבני אדם בלי לדעת על כך דבר‪( .‬עמ' ‪)19‬‬ ‫המספר מפנה כאן אף רמיזה סמויה לקורא המבוגר בעל יכולת ההשפעה – "נצל אותה!"‪ .‬הדאגה‬ ‫ליתומים טורדת את מנוחתו של קורצ'אק‪ ,‬ומשתרבבת לה לתודעת המספר בנקודה זו‪ ,‬על אף‬ ‫שהיה אפשר לציין מנעד רחב של התנהגויות חיוביות אחרות‪.‬‬ ‫בניית דמותו של המלך מתיא כיתום מאפשרת למספר חירות יחסית מבחינת ההתנהגות של‬ ‫הדמות (כיוון שאז אין למתיא שום מחויבות‪ ,‬והוא יכול לפעול בצורה חופשית – הוא מעל החוק‪,‬‬ ‫ואין לו הורים שאליהם הוא מחויב; מה היה עושה מתיא אם במסגרת חקיקותיו אף הוריו היו‬ ‫מחויבים ללכת לבית הספר?)‪ ,‬ומבחינת הקוראים‪ ,‬שמתרשמים מהעלייה המטאורית של יתום‬ ‫(הנמצא בשפל המדרגה החברתית) לכס המלוכה‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬דמות היתום מרתקת את קורצ'אק שדואג דווקא לה‪ ,‬ומתעסק רבות בהתמודדות של‬ ‫החברה החיצונית עם הילד‪ ,‬ולאו דווקא בהתמודדות המשפחה עם הילד‪ .‬לקורצ'אק עצמו לא היו‬ ‫ילדים‪ ,‬והוא גם טיפל בילדים בעיקר במסגרות נטולות משפחה (מחנות קיץ‪ ,‬שם גם הילדים עם‬ ‫ההורים נמצאים הרחק מהבית‪ ,‬או בתי יתומים)‪.‬‬ ‫לאמר – הספר פונה הן לילדים והן למבוגרים‪ 7.‬המספר מודע לכוחם הפרקטי של המבוגרים‪ ,‬ולכן‬ ‫הוא שולח להם רמיזות מפעם לפעם על תפקידם (היכולת להועיל ולתקן במחי המחאה בנקאית‪,‬‬ ‫ובמיוחד לגבי יתומים)‪ ,‬וגם להשפעתה ולעידודה של הקריאה ביצירת מוטיבציה אצל הילדים‪,‬‬ ‫ולכן הוא עוסק דווקא בילדים חסרי המוטיבציה‪ ,‬שמסתמא ימיהם היו מלאים דיכוי ורמיסה של‬ ‫ברק הילדות והעשייה‪.‬‬ ‫נעבור כאן לתורף דברינו‪ :‬הקשר בין מתיא לפלק נוצר בזכות ביקורו של מתיא בגן‪ ,‬כאשר פלק‬ ‫ניגש אליו בשעה שהוא משחק עם הבנות וקורא לו לשחק עם הבנים‪ .‬הדיון המגדרי אינו מענייננו‬ ‫– אנו נשים לב לדרך שבה מכניס המספר את מתיא לעולם הילדים ברובד החברתי (ולא רק לעולם‬ ‫הילדות ברובד הפסיכולוגי‪ ,‬בהיותו ילד)‪ .‬לי הדהדו הדברים את מה שכתב קורצ'אק ב"דת הילד"‬ ‫(בפרק שנקרא "ילדי התנ"ך – משה")‪ ,‬כשהוא מתייחס לדמותו של משה‪ ,‬המגיע מבית קטן אל‬ ‫ארמון המלוכה‪:‬‬ ‫קשים חיי ילד‪ ,‬האמון בבית קטון והובא לאולמי מלכות [‪ ]...‬לא נאמר בתורה‪ ,‬אם היו‬ ‫ילדים לבת פרעה‪ ,‬או רק משה היה לה כבן‪ .‬וכן לא נאמר בה‪ ,‬אם היו לה אחים או אחיות‪,‬‬ ‫או אם היו בנים ובנות לאחים ולאחיות אהל ומשכנם בחצר המלך‪ .‬אולם היה היו בארמון‬ ‫פרעה ילדי שר הצבא ושר האוצר ושר אורוות הסוסים [‪ ]...‬היו ילדים בארמון פרעה והם‬ ‫קטנים וגדולים‪ ,‬נערים ונערות‪ ,‬רצים‪ ,‬משתעשעים‪ ,‬שרים‪ ,‬יוצאים במחולות המחניים;‬ ‫לומדים מפי חכמים לקנות דעת‪ ,‬כי יגדלו וייטיבו לשרת את מלכם‪.‬‬ ‫ואיככה הביטו אלה אל משה‪ ,‬בעמדו ביניהם לראשונה? הקידמו אותו בברכה ומה היתה‬ ‫ראשית דברים? ומה ענם? ההבין שפתן והיא שפת עם לועז? ומי בילדים הקדים לאמור‪:‬‬ ‫בוא‪ ,‬אראך ואורך‪ ,‬בוא ונשתעשע‪ .‬האמר כזאת ילד או שני ילדים‪ ,‬או לא אמר אפילו אחד‬ ‫מהם? [‪ ]...‬ההציקו הילדים אשר בבית פרעה למשה‪ ,‬הילד הזר‪ ,‬בקראם לו‪ :‬עברי [‪]...‬‬ ‫ההיו בין הילדים נער או נערה אשר אמרו אליו‪ :‬שבה על ידי ואני מגן לך מפני דבר נגישה‪,‬‬ ‫חירופים ולעג‪ ,‬אף אשתעשע עמך ואתה תספר לי על אביך ועל אמך‪ ,‬ועל מוצאותיך בבית?‬ ‫(עמ' ‪)166-165‬‬ ‫‪ 7‬דבריה של עינב בן‪-‬דורי ביחס לאלמנטים החינוכיים אצל קורצ'אק ולקהל היעד שלהם‪ ,‬חדים וברורים‪" :‬ספר ילדים‬ ‫זה למעשה מלא בתכנים נעלים העשויים להוות מסרים חינוכיים רבי מעלה דווקא למבוגרים כך שזהו ספר ילדים‬ ‫וספר מבוגרים כאחד‪ .‬בכל פלח קוראים‪ ,‬נוגעים ומשפיעים מסרים חינוכיים אחרים ‪ -‬שכולם למעשה מובילים לאותה‬ ‫אוטופיה שלמענה פועל יאנוש קורצ'אק המחנך וההומניסט"‪.‬‬ ‫האין הדברים תואמים? אותם ילדי שר הצבא אצל פרעה‪ ,‬בדמותו של פלק בן הסמל‪ ,‬שניגש‬ ‫ביוזמתו אל מתיא בשעת ביקורו בגן המשחקים‪ .‬הרי שאלות אלה הטרידו את יאנוש קורצ'אק‪,‬‬ ‫ולאורן הוא בונה את דמותו של מתיא ואת הדמויות שסביבו!‬ ‫ניכר שהמספר טווה את חוטי העלילה בדרך שתהפוך את הארמון להיות מעין בית יתומים –‬ ‫מקום ובו ילדים המנותקים ממשפחתם‪ ,‬אך עדיין שרויים בעולם ילדות מבחינת ציפיותיו של‬ ‫יאנוש קורצ'אק‪ ,‬עולם שבו הילדות אינה רק הכנה לבגרות אלא מרחב עצמאי הראוי ליחס מכובד‪.‬‬ ‫סצנה ‪ :2‬המלחמה‬ ‫לאחר שגילה שהמלחמה פרצה בלעדיו ושהשרים כבר שלחו את הצבא שבוע לפני כן‪ ,‬מתיא מרגיש‬ ‫מעט מיותר ומחליט למלא את תפקידו יחד עם פלק – בשדה הקרב‪ .‬כאן מתחיל רומן החניכה‬ ‫שלנו‪ .‬מתיא מגלה את התנהלות האזרחים בצבא‪:‬‬ ‫"גם עם האחד הזה [הכוונה למלך; ב"פ] יש לנו די צרות‪".‬‬ ‫מתיא לא האמין למשמע אוזניו‪ .‬כל כך הרבה שמע על אהבת העם למלך‪ ,‬ובייחוד על‬ ‫אהבת הצבא‪ .‬עוד אתמול חשב שעליו להסתיר את זהותו כדי שמרוב אהבה לא יגרמו לו‬ ‫נזק‪ ,‬אבל עכשיו הוא נוכח לדעת שאילו התגלה מיהו‪ ,‬לא היה הדבר מעורר התלהבות‬ ‫רבה‪.‬‬ ‫מוזר‪ :‬הצבא יוצא להילחם למען מלך שאינו אוהב‪( .‬עמ' ‪)54‬‬ ‫מתיא נחשף לאורח החיים ש"בחוץ"‪ ,‬לדעות שבציבור‪ ,‬לעמדות שלא הובאו תדיר אל שולחן‬ ‫המלכים שלו‪ .‬אדיר כהן (תשל"ד) כותב על העלילה משלב זה ואילך כי‪:‬‬ ‫עומדים אנו על תהליך התפכחותו של מתיא הקטן מתפישותיו הנאיביות של החיים אל‬ ‫הכרתם במלוא חומרתם וכיעורם‪ .‬כך לומד הוא שלטון אמיתי מה הוא‪ ,‬ניבט בפניה‬ ‫האיומות של המלחמה ולומד על גופו את המציאות‪ .‬בראשונה תופש הוא תפישה תמימה‬ ‫את המלחמה‪ ,‬חושב‪ ,‬שהעניין המרכזי בה הוא הנאום שישא בפני העם ורכיבתו על סוס‬ ‫לבן בראש צבא אמיץ‪ .‬אין הוא מבין מדוע מרבים שריו לדבר על רכבות‪ ,‬כסף‪ ,‬צנימים‪,‬‬ ‫מגפים לחיילים‪ ,‬שחת‪ ,‬שיבולת שועל‪ ,‬שוורים‪ ,‬בתי חולים וכדומה‪ ,‬במקום על מסעו‬ ‫הנוצץ‪( .‬עמ' ‪)162‬‬ ‫למפגש זה עם החיים חשיבות משמעותית עבור מתיא‪ ,‬המלך היתום – הוא מגלה את חוויות‬ ‫הקושי והחולשה‪ ,‬הלכלוך‪ ,‬השבי והרעב‪ .‬כהן מסביר שכאן נעוץ היסוד למעבר מהעשייה של מתיא‬ ‫כאיש טוב לב עבור סביבתו הקרובה (כמו הדאגה לקניית בובה עבור אירנקה‪ ,‬בתו של מפקד‬ ‫לוחמי האש)‪ ,‬למהפכן עבור כלל הילדים‪:‬‬ ‫נסיונותיו של מתיא כחייל קטן בשדה הקרב מקנים ממד חדש של עומק ונסיון לתפישתו‬ ‫את החיים‪ .‬הוא מתחיל להתעניין בגורלם של ילדים חלשים וחולים‪ ,‬ילדים הדרים‬ ‫במעונות קודרים וטחובים‪ ,‬הרעבים לעתים קרובות וגורלם מייסרם [‪ ]...‬הוא מתייעץ עם‬ ‫רופאו אם אפשר להתקין כי לכל האנשים יהיו בתים נאים עם גינות ואוכל מזין‪ ,‬ומה‬ ‫לעשות כדי שכל הילדים בארצו יוכלו להביט בשקיעה‪ ,‬בים‪ ,‬לשוט בסירות וללקט פטריות‬ ‫(עמ' ‪)162‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬אנו נבקש להמשיך את הקו שהתווינו לעיל‪ :‬כאן מכניס המספר את אווירת בית‬ ‫היתומים אל הארמון‪ ,‬ומכאן ואילך‪ ,‬יעסוק מתיא בצורה עצימה בדאגה לחלשים – הן נקודתית‬ ‫(מענה אישי למכתבים שלהם וכו')‪ ,‬והן בדאגה ציבורית לשוויון ולתנאי רווחה בסיסיים‪ .‬זאת‬ ‫במקושר כמובן לדאגתו לציבור הילדים‪ ,‬אך אפשר לראות זאת גם בנפרד‪.‬‬ ‫סצנה ‪" :3‬המלך מתיא המתקן"‬ ‫כאשר שב מתיא מן המלחמה‪ ,‬הוא מנסה לכונן שלטון עצמי בלי מצרים‪ ,‬כדי להקל על עצמו‬ ‫בשינוי החקיקה‪ .‬כך הוא מתנהג עם השרים בהתחלה‪:‬‬ ‫מתיא איבד את סבלונותו ומחא כפיים‪ .‬לאולם נכנסו החיילים‪" .‬אתם במאסר‪ ,‬רבותי!"‬ ‫קרא מתיא‪" .‬לקחת אותם לבית הסוהר" [‪]...‬‬ ‫השרים‪ ,‬חיוורים כסיד‪ ,‬הובלו לבית הסוהר‪ .‬שר המלחמה‪ ,‬שנשאר חופשי‪ ,‬קד קידה ויצא‪.‬‬ ‫השתררה דממת מוות‪ .‬מתיא נשאר לבדו‪ .‬הוא שילב את ידיו מאחורי גבו והתהלך‬ ‫ממושכות באולם‪ .‬בכל פעם שחלף על פני הראי הציץ בבבואתו וחשב‪" :‬אני דומה קצת‬ ‫לנפוליאון‪( ".‬עמ' ‪)97‬‬ ‫בסצנה זו ממשיך המספר לכונן את הארמון כמעין בית היתומים של קורצ'אק‪ ,‬שבו ניתנת לילד‬ ‫דריסת רגל מוחלטת‪ ,‬שלטון בלי מצרים‪ .‬לאור טענה זו אפשר להבין את ההתרחשויות השונות –‬ ‫כיצד מתאפשר למתיא להכניס את כל שריו לכלא?! אמנם מדובר במונרכיה‪ ,‬אבל מדוע אין פוצה‬ ‫פה ומצפצף? כיצד אין השרים מנהיגים מרד? המספר מכניס אותנו למרחב שבו בית היתומים יכול‬ ‫לבוא לידי ביטוי‪ ,‬וממילא "משחרר את הרצועה" מבחינת המחויבות העלילתית‪.‬‬ ‫מהר מאוד מבין מתיא שעשה טעות‪ ,‬והדבר נובע מהאחריות הכללית שנתעצמה אצלו במהלך‬ ‫שירותו הצבאי‪:‬‬ ‫"שמע פלק‪ ,‬מה היית עושה במקומי?"‬ ‫"אני במוקם הוד מלכותך הייתי ממשיך לשחק בגן ולא הולך בכלל לישיבות שלהם‪ .‬אני‬ ‫הייתי עושה מה שמתחשק לי‪ ,‬ושהם יעשו מה שהם רוצים‪".‬‬ ‫מתיא חשב שפלק הוא בכל זאת נער פשוט ואיננו מבין שחובת המלך לשלוט למען אושרו‬ ‫של העם ולא רק לשחק במחבואים ובתופסת‪( .‬עמ' ‪)98‬‬ ‫ובהמשך‪ ,‬בצורה מודעת יותר להבדל שבינו ובין ילדים אחרים‪:‬‬ ‫כל הילדים ישנים להם בשלוה ורק אני ער על משמרתי ומוכרח לכתוב מכתבים בלילה‪,‬‬ ‫כדי שלא תפרוץ מלחמה‪ ,‬כדי שתסתיים עבודת הבניה‪ ,‬כדי שהילדים יוכלו לנסוע בקיץ‬ ‫לקייטנה‪ .‬כל ילד חושב רק על עיסוקיו ועל צעצועיו‪ ,‬ולי אין זמן אפילו ללמוד‪ ,‬מפני שאני‬ ‫חייב לדאוג לכל ילדי המדינה‪( .‬עמ' ‪)142‬‬ ‫בהמשך מחליט מתיא למנות את עצמו למלך הילדים‪ ,‬ולהותיר את האחריות על המבוגרים אצל‬ ‫הממשלה‪ .‬הדבר מזכיר את יאנוש קורצ'אק עצמו‪ ,‬בסיכום שכתב אדיר כהן על פועלו‪:‬‬ ‫קורצ'אק לא טיפל בנערים‪ ,‬שעברו את גיל ה‪ .14-‬בהיות הילד במוסד‪ ,‬ניהל הוא את כל‬ ‫מחסורו‪ ,‬להנעים את ימיו ולהעניק לו מטעמה של ילדות מאושרת שנגזלה ממנו‪( .‬עמ'‬ ‫‪)221‬‬ ‫גיל ‪ 14‬הוא סימן ההיכר של קרוצ'אק למעבר מילדות לנערות (בהמשך מתעמת מתיא עם כמה‬ ‫נערים‪ ,‬שמבקשים מערכת הנהגתית עצמאית גם לגיל שלהם)‪ .‬הבחירה של קורצ'אק לעסוק בחייו‬ ‫האמתיים בילדים עד גיל זה‪ ,‬משליכה גם על נקודת הציון הרלוונטית בספר‪.‬‬ ‫אם נשוב למעמדו של מתיא כ"מלך הילדים"‪ ,‬נראה שמודל זה היה קיים בדמיונו של יאנוש‬ ‫קורצ'אק עוד משכבר הימים‪ ,‬ביחסו לאחד מגדולי המנהיגים שידעה האנושות – משה רבנו‪.‬‬ ‫מדהים שבהמשך "דת הילד"‪ ,‬שציטטנו לעיל‪ ,‬הופך קורצ'אק את משה להיות מנהיג מקומי של‬ ‫הילדים בארמון פרעה‪:‬‬ ‫האנשים מתקוטטים ורבים ועל כן מתקוטטים ורבים הילדים‪ ,‬כי אדם המה [‪ ]...‬ועל כן‬ ‫אומר‪ ,‬כי היו דברי מריבה בין ילדים פרעה ונכדיו‪ ,‬באשר לא ידעו את הטוב‪ .‬ויאמר משה‪:‬‬ ‫כן תעשו וייטב פעלכם‪ .‬עשו הילדים כדבריו וייטב המעשה; הממאנים יחפוצו; הזועמים‬ ‫ישלימו והעצֵ בים יצהילו‪ ]...[ .‬והיה כי לא הבין האחד והאחר לדברי המורים ויאמר‬ ‫משה‪ :‬הבה ואבאר באר היטב‪ .‬שומע התלמיד ועיניו אורות‪ :‬אכן‪ ,‬השכלתי וידעתי [‪]...‬‬ ‫ומשה ידע את חכמת הכתב ויכתוב חוקים ומשפטים לילדים‪ ,‬כי יעשו נכונה ויחדלו‬ ‫ממריבה וקטטה [‪ ]...‬והמורה‪ :‬לא ילדים יחוקקו חוקים‪ .‬ומשה‪ :‬כל אשר הוא היום ילד‪,‬‬ ‫יהיה מחר גבר בעמו‪( .‬עמ' ‪)167-166‬‬ ‫שוב‪ ,‬יחסו של קורצ'אק להנהגה בהיסטוריה הריאליסטית (הדרך שבה הוא תפס את התנ"ך)‪,‬‬ ‫משליכה על בניית דמותו של מתיא בספר עצמו‪ .‬הדברים חוזרים ונשנים בספר שוב ושוב‪.‬‬ ‫דיון וסיכום‬ ‫כך כותב יוסף שורץ (תשל"ט) במאמרו‪:‬‬ ‫זוהי דרך ארוכה‪ ,‬שעובר ילד התוהה ושואף להבין‪ ,‬החודר מבעד לרושם החיצוני של‬ ‫המאורעות והאנשים‪ ,‬והמוסיף‪ ,‬על אף התפכחותו‪ ,‬לפעול‪ ,‬לשכנע ולשפר‪ ,‬והמצליח‬ ‫לשמור על חזותו האנושות; אך עד סוף הסיפור הוא נשאר ילד; על כן יש בעולמו דברים‬ ‫שהם מעבר לגבולות הערתו ורגישותו‪( .‬עמ' ‪)147‬‬ ‫רות גפן‪-‬דותן (‪ )1977‬מחברת אותנו לסיפור ילדים‪-‬מבוגרים נוסף‪ ,‬שאף הוא מסתיים בצורה‬ ‫עצובה‪-‬מדכדכת‪:‬‬ ‫לימים גם הכרתי את בן דמותו‪ ,‬ידידו הספרותי הרחוק של מתיא‪" ,‬הנסיך הקטן"‬ ‫והעצוב‪ ,‬שחיפש את דרכו ומת בודד מאוד במדבר הגדול‪ ,‬מבלי שיהיה לו בטחון שאי שם‬ ‫מישהו ישמור וישקה את השושנה שלו‪ ,‬כשם שלא היה גם למתיא בטחון בכך‪ ,‬שמישהו‬ ‫ימשיך את מפעלו‪.‬‬ ‫שורץ וגפן‪-‬דותן עוסקים בקושי להגיע אל סוף הסיפור‪ ,‬לגלות שההתבגרות וה'התפכחות' אינן‬ ‫מגיעות בסופו של דבר‪ .‬כמה היינו שמחים לגלות שמתיא מצליח וכל יוזמותיו עולות יפה‪ ,‬אך‬ ‫יוזמות צריכות כסף ודאגה למצב תקין מבחינה מדינית‪ ,‬ביטחונית‪ ,‬כלכלית ועוד‪ ,‬ולכל אלו מתיא‬ ‫אינו מצליח לדאוג לבדו‪ ,‬וגם לא בתור מלך הילדים שקיווה להיות‪ ,‬בממלכה עצומה של כל ילדי‬ ‫העולם‪ ,‬נושאי הדגל הירוק‪.‬‬ ‫בעבודה זו ניסינו להראות כיצד תפיסותיו החינוכיות של יאנוש קורצ'אק הנחו אותו בכתיבת‬ ‫הספר "המלך מתיא הראשון"‪ .‬הוכחנו זו בעזרת שלושת האירועים המרכזיים בספר‪ ,‬שתופסים‬ ‫את חלקו המרכזי (עד המלחמה שבה מפסיד המלך מתיא‪ ,‬ונופל בשבי)‪ .‬הראינו מדוע בוחר‬ ‫קורצ'אק להכווין את הדמויות לפעולות מסוימות‪ ,‬וכיצד הן מתפקדות בהתאם לסכמות שהכיר‬ ‫קורצ'אק מהחיים ה'ריאליים' – החל במשה רבנו‪ ,‬דרך נפוליאון וכלה בילדים היתומים שהכיר‬ ‫מקרוב קורצ'אק עצמו‪.‬‬ ‫חיפוש החומרים היה לי מלאכה מענגת‪ .‬כאמור‪ ,‬הכרתי את יאנוש קורצ'אק בעיקר מספר אחד‬ ‫כתום ודק‪ ,‬והחומרים הרבים שנחשפו בפניי‪ ,‬הקף כתיבתו בתחום הפרוזה ובתחום המחקר –‬ ‫הפתיעו אותי מאוד‪ .‬עשרות ציטוטים שליקטתי לעצמי תוך כדי‪ ,‬ולא היו קשורים לעבודה אך היו‬ ‫קסומים מצד עצמם‪ ,‬שמורים עמדי‪.‬‬ ‫אני תקווה שהלך הרוח של יאנוש קורצ'אק‪ ,‬על אף הקושי ליישמו במציאות ועל אף המחירים‬ ‫שהוא גובה והייאוש שבו נתקלים שוב ושוב‪ ,‬ימשיך לפעפע ולחלחל דרכנו‪ ,‬להצמיח אמון ו"חמלה‬ ‫משפרת"‪ ,‬להעמיק מערכות יחסים שתחצנה את מחסום הגיל‪ ,‬ולהפוך את העולם‪ ,‬ובייחוד את‬ ‫השדה החינוכי‪ ,‬למקום טוב ומאיר יותר‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫יאנוש קורצ'אק‬ ‫כיצד לאהוב ילדים (‪ ,)1919‬מפולנית‪ :‬צוק י'‪ ,1996 ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫כאשר אשוב ואהיה קטן‪ ,‬מפולנית‪ :‬בוכנר א'‪ ,1972 ,‬חולון‪.‬‬ ‫עם הילד‪ ,‬מפולנית‪ :‬ארד צ' וצוק י'‪ ,1974 ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫דת הילד‪ ,‬מפולנית‪ :‬סדן ד' וארד צ'‪ ,1978 ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫סיפורים לילדים‪ ,‬מפולנית‪ :‬פרליס י'‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫המלך מתיא הראשון‪ ,‬מפולנית‪ :‬אורלב א'‪ ,2012 ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫מלך מתיא הראשון‪ ,‬מפולנית‪ :‬ליכטנבוים י'‪ ,‬תשכ"ו‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫לועזית‬ ‫‪Lifton, B. J. (2003), "Who was Janusz Korczak?" In: J. Korczak, Ghetto diary, New‬‬ ‫‪Haven, CT: Yale University Press, 2003, pp. vii–xxx.‬‬ ‫‪s implicit religiosity: Its place in his‬׳‪Silverman, Marc (2006), Janusz Korczak‬‬ ‫‪educational approach and its relevance to education today. Studies in Jewish‬‬ ‫‪Education, Vol. XI, pp. 289-324, Jerusalem: Magnes press.‬‬ ‫עברית‬ ‫אדן ש' (‪ ,)2000‬הנריק גולדשמידט – יאנוש קורצ'אק האדם‪ ,‬המחנך והסופר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪167-‬‬ ‫‪.163‬‬ ‫אורלב א' (‪ ,)2012‬אורי אורלב על קורצ'אק‪ :‬מלך בלי כתר‪ ,‬מתוך האתר "‪ ,"ynet‬אוחזר בתאריך‬ ‫‪.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4215054,00.html ,7.8.2015‬‬ ‫אלקושי ג' (תשל"ב)‪ ,‬יאנוש קורצ'אק בעברית‪ :‬ביבליאוגראפיה מוערת בצירוף מבוא‪ ,‬קיבוץ לוחמי‬ ‫הגטאות‪.‬‬ ‫אקזופרי א' (‪ ,)1943‬הנסיך הקטן‪ ,‬מצרפתית‪ :‬לרנר א'‪ ,1989 ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫ארנון י' (תשל"ב)‪ ,‬שיטתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק‪ ,‬מרחביה‪.‬‬ ‫אשד א' (‪ ,)2012‬קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית‪ ,‬עיון ומחקר‬ ‫בהכשרת מורים‪ ,13 ,‬חיפה‪.‬‬ ‫אשד א' (‪" ,)2013‬קאיטוש המכשף" ליאנוש קורצ'ק בהקשר אידיאולוגי ופוליטי ומקומו בספרות‬ ‫הילדים העולמית‪ ,‬ספרות ילדים ונוער‪ ,134 ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫בן‪-‬דורי ע' (תשס"ד)‪ ,‬הסיפור החסידי כגורם מחנך‪ ,‬מתוך האתר "דעת"‪ ,‬אוחזר בתאריך ‪,3.6.2015‬‬ ‫‪.http://www.daat.ac.il/daat/history/hasidut/hasipur1-2.htm#tohen‬‬ ‫ברגסון ג' (‪ ,)1978‬קורצ'אק סופר ילדים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.55-48‬‬ ‫גפן‪-‬דותן ר' (‪ ,)1977‬מעשה בילד בודד הוא המלך מתיא הראשון‪ ,‬איגרת לחינוך‪ ,‬רבעון לחינוך‬ ‫קיבוצי‪ ,53 ,‬עמ' ‪.23-11‬‬ ‫ואלייבה ר' (‪ ,)1996‬מורשתו של קורצ'אק בהקשר של הפדגוגיה ההומניסטית של המאה ה‪,20-‬‬ ‫עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק‪ ,6 ,‬עמ' ‪.98-93‬‬ ‫זקס ש' וכהנא י' (‪ ,)1989‬קורצ'אק‪ :‬זכרונות והגיגים‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫יריב‪ ,‬ז' (‪ ,)1980‬הספרות כגורם מחנך‪ ,‬שני ספורי ילדים מאת יאנוש קורצ'אק‪ ,‬חיבור לשם קבלת‬ ‫תואר ‪ ,M.A‬תל אביב‪.‬‬ ‫כהן א' (‪ ,)1974‬יאנוש קורצ'אק המחנך‪ ,‬תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.165-160‬‬ ‫כהן א' (‪ ,)1983‬יאנוש קורצ'אק הסופר לילדים‪ ,‬מעגלי קריאה‪ ,9 ,‬עמ' ‪.13-11‬‬ ‫כהן א' (‪ ,)1988‬להיות שמש‪ ,‬להיות אור‪ ,‬החינוך כאהבה‪ ,‬דוגמתו של יאנוש קורצ'אק‪ ,‬חיפה‪.‬‬ ‫כהן‪-‬אסיף ש' (‪" ,)2015‬המלך מתיא הראשון" של קורצ'אק‪ :‬הממלכה הקטנה‪ ,‬מתוך האתר‬ ‫"הארץ"‪ ,‬אוחזר בתאריך ‪,7.8.2015‬‬ ‫‪.http://www.haaretz.co.il/literature/youngsters/1.1718082‬‬ ‫סילברמן מ' (‪ ,)2012‬הילד הוא אדם‪ :‬הגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫פרליס י' (‪ 1986‬תשמ"ו)‪ ,‬איש יהודי מפולין‪ :‬חייו ופעלו של יאנוש קורצ'אק‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫קורצוויל צ' (‪ ,)1968‬משנתו החינוכית של ד"ר יאנוש קורצ'אק‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫רגב מ' (‪ ,)1996‬לגעת באדם‪ :‬דמותו והגותו של יאנוש קורצ'אק כפי שהן משתקפות בכתביו ובכתבי‬ ‫אחרים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫רגב מ' (תשל"ט)‪ ,‬קורצ'אק וסיפוריו לילדים‪ ,‬בתוך‪ :‬כהן א' (עורך)‪ ,‬יאנוש קורצ'אק‪ :‬דיוני‬ ‫הקונגרס הבינלאומי במלאות מאה שנים להולדתו‪ ,‬חיפה‪ ,‬עמ' ‪.146-133‬‬ ‫שורץ י' (תשל"ט)‪ ,‬פירושים איוריים ל"המלך מתיא הראשון"‪ ,‬בתוך‪ :‬כהן א' (עורך)‪ ,‬יאנוש‬ ‫קורצ'אק‪ :‬דיוני הכנס הבינלאומי במלאת מאה שנים להולדתו‪ ,‬חיפה‪ ,‬עמ' ‪.156–147‬‬