יאנו
קו 'אק
פ
פ "
ח
א
א
בנימין פרנקל200867976 ,
מכללת הרצוג ,תשע"ה 2015
מוגש לד"ר אביחי קלרמן
"
תוכן עניינים
תוכן עניינים 1......................................................................................................................
מבוא 2................................................................................................................................
קורות חייו 3........................................................................................................................
משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק 4....................................................................................
סקירת היצירות הספרותיות במבט מחקרי 8...........................................................................
קריאה צמודה וניתוח של "המלך מתיא הראשון" 12 ................................................................
פתיחה12 .........................................................................................................................
סיכום העלילה 14 .............................................................................................................
סצנה :1מתיא ומשפחתו 15 ...............................................................................................
סצנה :2המלחמה 18 ........................................................................................................
דיון וסיכום 21 .....................................................................................................................
ביבליוגרפיה 23 ....................................................................................................................
יאנוש קורצ'אק 23 ............................................................................................................
לועזית23 .........................................................................................................................
עברית 23 .........................................................................................................................
מבוא
במהלך הקורס "מחשבת החינוך היהודי" של ד"ר אביחי קלרמן ,נתקלתי בצורה מקיפה בהגותו
של יאנוש קורצ'אק .עד אז ,הכרתי ,כתלמידו של הרב שי פירון ראש הישיבה התיכונית שלי,
בעיקר את הספר "כיצד לאהוב ילדים" .כבר אז נשביתי בקסמו ,אבל לא מצאתי הזדמנות טובה
לגשת אל סיפוריו .לאחר הקורס פניתי אל הספרות הפרוזאית שכתב קורצ'אק ,קראתי את הספר
"המלך מתיא הראשון" ,והופתעתי.
את העבודה הסמינריונית החלטתי להקדיש לבחינת יצירתו הספרותית של קורצ'אק ,ולבדיקה עד
כמה היא עולה בקנה אחד עם משנתו החינוכית .לצורך כאן ,נביא את קורות חייו בקצרה ,ולאחר
מכן נקודות מרכזיות בהגותו החינוכית כפי שהובאו בקורס .נספר מעט על יצירותיו הספרותיות
והעיסוק בספרו "המלך מתיא הראשון" בשדה המחקרי ,ובהמשך נבחן בקריאה ספרותית צמודה
את שלושת האירועים הראשונים בעלילת הספר .נחתום בהשוואת התובנות שעלו במהלך העבודה
והניתוח.
הרציונאל מנוסח בבהירות אצל עינב בן-דורי ( ,)2004שכתבה על השימוש בסיפור ככלי חינוכי:
השימוש בספרות למטרת השפעה על בני-אדם לרבות חינוך ,עוקף את מחסומי ההתנגדות
ומגבלות התודעה ומכשיר את הלבבות לקלוט את המסרים שמעביר הסיפור לקוראיו
ולשומעיו .סיפור הנוגע לעלילה שבה קשורים גיבורים אחרים שאינם הקורא ,מאפשר
שקילה והפנמה של מסרים .התכנים אינם קשורים ישירות בקורא ומאפשרים בדרך זו
עיבוד קוגניטיבי ורגשי של הנושא ללא נגיעה אישית בו.
אני תקווה שהניתוח שלי יסייע בהפיכת ספר זה למפתה יותר ,וממילא לשמיש יותר בהוראת דרכו
החינוכית של יאנוש קורצ'אק ,ובהבנת הדרך שבה הוא התמודד עם המציאות ואתגריה.
קורות חייו
נולד בשנת 1878בשם הנריק הירש גולדשמידט ,ובגיל שש ( )1883מתוודע לראשונה ליהדותו.
בשנת 1898מתחיל את לימודי הרפואה שלו ,ובמקביל זוכה בפרס ספרותי עם שם העט יאנוש
קורצ'אק ,אותו הוא מאמץ לעצמו .ב 1904-מסיים את לימודי הרפואה ,ומתחיל לעבוד בבית
חולים יהודי בוורשה ,כשמיד לאחר מכן הוא מגויס כרופא במלחמת רוסיה-יפן.
ב 1909-מדריך ילדים יהודים ופולנים בקייטנות ,תוך שהוא ממשיך לעבוד כרופא ילדים .ב1910-
שוהה בפריז ובלונדון ,שם הוא גם מקבל את ההחלטה לא להקים משפחה ,אלא לשרת הילד ואת
ענייניו .ההחלטה הובילה אותו בסופו של דבר להקים ב 1912-את בית היתומים היהודי בוורשה,
שאותו ניהל עד יום מותו ,יחד עם סטפניה וילצ'ינסקה – "גברת סטפה".
שנתיים לאחר מכן ,ב ,1914-הוא מגויס שוב ,למלחמת העולם הראשונה ,ובחזית הוא כותב את
ספרו "כיצד לאהוב ילדים" .ב 1924-הוא מוזמן להשתתף בכתיבת אמנת חבר הלאומים על זכויות
הילד ,וב 1926-הוא מייסד את עיתון הילדים "מָ אלִ י פּ שֶ גּ לֹנּד" (" - Mały Przeglądסקירה קטנה").
ב 1934-הוא מבקר בארץ ישראל ,ושנה לאחר מכן נבחר כחבר מועצת הסוכנות היהודית .ב1937-
פעיל בתנועות נוער חלוציות בפולין ,וכותב על נושא הילד היהודי בארץ ישראל.
עם פרוץ המלחמה ב 1939-הוא מדבר ברדיו ,מסייע בעזרה ראשונה ומפיץ כרוזים שונים .ב1942-
הוא מתחיל את כתיבת יומנו ,מה 15-במאי ועד ל 4-באוגוסט .יום לאחר מכן ,ב 5-לאוגוסט ,1942
הוא מגורש עם 192ילדי בית היתומים ושבעת המחנכים למחנה המוות טרבלינקה ,כשהוא בן .64
קשה לבחור באלו נקודות מקורות חייו להתמקד ,כיוון שאלו היו עמוסי יצירה ועשייה ,מלאים
תשוקה וחדווה .חלק ממעשיו שלא הוזכרו יובאו בהמשך ומובן שגם אזכור יצירותיו הספרותיות.
משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק
נפתח את הדברים בציטוט קצר של ד"ר אדיר כהן ( ,1988עמ' :)188
במרכז משנתו החינוכית של קורצ'אק ניתן לזהות מספר עקרונות יסוד :יש להכיר את
הילד הכרה מלאה ,יש להבין את נפשו ואת עולמו המיוחד ,יש להודות במלוא זכותו
לכבוד ולאהבה .לדעתו הילדות איננה תקופת הכנה לחיים אלא החיים עצמם .ניתן לזהות
קרבה בתפיסתו החינוכית לזו של דיואי .כדיואי גם קורצ'אק האמין כי החינוך הוא
צמיחה מתמדת של האדם מתוך עולם החוויות וההתנסויות שלו.
מול התפיסה הישנה של בית הספר שבחלקה קיימת עד ימינו ,מתאר קורצ'אק בית ספר
שבו ילמדו ילדים מתוך דיאלוג עם החיים "שבה ילמד על האדם והסביבה בה הוא חי,
יתמודד עם אורחות חיי האדם ,ישאל שאלות על טעמם של החיים ,על האפשרות להשפיע
עליהם ,על סיכוי האושר ,על אהבה ואנושיות.
קורצ'אק גיבש רבות ממחשבותיו בספר כתום ונאה – "כיצד לאהוב ילדים?" .כפי שמובא
בהקדמה לספר ,זהו חיבור מקורי של קורצ'אק ,שנכתב בזמן שהיה קצין רפואי ביחידה קרבית,
בזמן מלחמת העולם הראשונה .דברינו הבאים יתבססו על קריאה עצמית בספר זה ,על דברים
שהובאו בקורס ,ובעיקר על דבריו של שבח אדן (.)2000
כל האנשים המבוגרים היו לפני ילדים קטנים ,אם כי מעטים מביניהם זוכרים את הדבר
הזה1.
חשיבות רבה יש בהכרת הילד ,ובראייתו כאדם שלם מצד עצמו .ממילא ,יש ילדים טובים ויש
ילדים רעים ,בדיוק כפי שיש ב"עולם המבוגרים" (עם הילד ,1974 ,עמ' 2.)334הילד יודע להתאים
את התנהגותו לסביבה ,ומתייחס אחרת להורים ולמורים.
החינוך מעוניין בילד נוח שאינו מפריע ,ולכן שואף להרדים כל גילוי רצון וחופש של הילד ,ולפקח
עליו לגמרי .הזלזול ,החשד ואי האמון בילד ,נגרמים כיוון שההנחה היא שלא מגיע לו מאומה,
1אקזופרי א' ,1989 ,עמ' .5
2זו תפיסה שקורצ'אק מנסה לחזק ולהטמיע שוב ושוב.
כך ב"כיצד לאהוב ילדים"" :ההנחה שהפדגוגיה היא תורת הילד ולא תורת האדם ,זאת היא אחת הטעויות המרגיזות
ביותר .ילד תוקפני בהתרגזותו – היכה; מבוגר בכעסו – רצח .מילד טוב-לב הוציאו במרמה צעצוע ,ממבוגר – הוציאו
בערמה חתימה על שטר .ילד קל-דעת קנה סוכריות בעשרת הגרושים ,שנתנו לו למחברת ,מבוגר הפסיד בקלפים את
כל רכושו :אין ילדים – ישנם אנשים ולהם קנה-מידה ומושגים שונים ,אוצר נסיון שונה ותכונות והרגשות שונות –
שאין אנו יודעים אותם" (עמ' .)13
ודברים דומים כותב גרשון ברגסון ( )1978לגבי הרלוונטיות של "המלך מתיא הראשון"" :באמצעות הנער-המלך
מכניס הוא את קוראיו הצעירים לפני-ולפנים של בעיות החברה המבוגרת ,שבעצם מהותה ,הן גם בעיותיה של
מעצמת הילדים ,רק המימדים שונים – המהויות שוות .גילוי זה של בעיותיו ,חשיפתן לעיני הקורא ,הוא המעניין
במתיא המלך ,ובזכות זאת נמנה הוא עם הקלאסיקה של ספרות הילדים .כי איכשהו תמיד יישארו הדברים
אקטואליים וישקפו את בעיות זמנם של הקוראים .הבעיות של סכנה לאומית ,מלחמה ,אסטרטגיה ,גיוס כוחות
בונים ,ריגול ,חוזים אינטריגות ,זיופים ,גניבות ,בריחות ,בגידה – היו ,הווים ויהיו" (עמ' .)51
אלא רק מחמת התפוקה שיתרום לנו בעתיד .לכן אפשר להענישו שלא בצדק ,ולגנותו .למבוגר
סולחים כיוון שהחינוך שקיבל לא היה טוב ,אבל לילד אין לסלוח ,כיוון שהוא באמצע תהליך
החינוך ,ואנו רוצים להפקיע ממנו את החסרונות השונים.
קורצ'אק ביקש לקבע את העקרונות החינוכיים כדי לא להפוך את החינוך להיות תלוי בשרירות
לבו של המחנך ,וכדי לחייב גם את המחנך עצמו לאותם עקרונות (קורצ'אק עצמו עזב מידי פעם
את בית היתומים ,יחד עם שותפתו סטפה ,כדי לבחון את התנהלות המוסד בלעדיהם) .הבהירות
והארגון טובים גם לילדים עצמם ,כדי לשמש שפה משותפת בינם לבין עצמם או בינם לבין
המבוגרים ,מבלי שהם יחושו אבודים בעולם לא ברור ,ובצורה שתבהיר להם מה חובותיהם ומה
זכויותיהם.
לילד מותר לטעות ,כדי לאפשר לו להיאבק ולא לברוח מהתמודדויות .הוא עלול לשקר ,לפתות,
לאיים או לגנוב .בדיוק כמו מבוגר .טווח העונשים נע מדיבור עדין לנזיפה קשה ,ורק לעתים
נדירות מאוד גם מכה קלה ביד ,בלי כעס ואגרסיות .הבידוד עדיף שבעתיים מהכאה – כשם
שמבודדים ילד חולה ,כך מובדדים ילד שחומו הנפשי גבוה.
מחנך עומד בפני הפיתוי להתנהג כעריץ ,ולא להבין את שגיאות התלמידים .מחנך גרוע מטיל את
האחריות על שגיאותיו – על הילדים שתחת חינוכו ,במקום להבין שגם הוא טועה לפעמים .עליו
להכיר את עצמו טוב ,להיות מודע לעצמו וליכולותיו .ממילא ,הוא יכיר גם צדדים מגוונים
באישיות הילדים ,ויבין שלעתים הם משתוללים ,מתלכלכים ועוד.
אין לרדוף אחר הסמכות ,אך יש לשמור עליה .מורה צריך להכיר את התכונות שהילדים מעריכים,
ולא רק "להתיישר" לפי סולם הערכים של עולם המבוגרים .מחנך אינו צריך להיות בעל ידע נרחב
ומקיף ,אלא בעל לב טוב ,חריצות ,הכרת החובה ,ותרנות וגמילות חסדים .עליו לאהוב את האדם
יותר מאשר את הספר.
קשה לנתח גישה חינוכית במספר פסקות .סילברמן מנסה לעשות זאת בפרק הרביעי מתוך ספרו
המעולה "הילד הוא האדם" ,ואביא מעט מדבריו:
לפי קורצ׳אק ,חינוך ראוי לשמו הוא קודם כול חינוך להתנהגות אתית .המטרה הראשית
של חינוך כזה היא לכוון את רצון החניך לעשות דברים טובים .לדעתו ,כל התייחסות
אנושית שתורמת לשיפור העולם מן הבחינה התרבותית ,החברתית והאתית ,כלולה
בהגדרה ״דברים טובים״.
כיצד עושים זאת? סילברמן מרחיב לדון בגורמים שהשפיעו על תפיסתו של קורצ'אק – הגות
מערבית ויהודית שרווחה באותה תקופה ,יצירות תרבות שונות (ספרים ,מחזות וכו') ,אוכלוסיות
שונות שפגש במהלך חייו ועוד .הוא מתייחס בהרחבה ליחסו של קורצ'אק ליהדות ולדתיות בכלל,
ובהמשך נוגע במסגרת החברתית שבה הילד גדל:
קורצ׳אק האמין כי החברה ,המסגרות החברתיות והאקלים החברתי הנם גורמים
מרכזיים בחינוך ,אולם המחנך הוא הנושא באחריות ליצירתם ולפיתוחם של גורמים
חברתיים חיוביים אלה.
הנקודה המרכזית שמדגיש סילברמן ביחס להגותו של קורצ'אק היא החמלה של המחנך,
והמוכנות שלו לסלוח במקרים רבים ככל האפשר:
התבוננות ביקורתית מעמיקה באדם ובעולם ,על חסרונותיהם ועל יתרונותיהם ,על
מגבלותיהם ועל אפשרויותיהם ,ויכולת ״לקרוא אותם״ קריאה נאמנה וללא פניות,
יוצרות ומזינות את היחס החומל שהמחנך נדרש לאמץ כלפי חניכיו .הן אף קובעות את
הגבולות הראויים ליחס זה ואת כיווניו ומהלכיו המעשיים .הגיונה הפנימי של גישה
חינוכית המושתתת על ״חמלה משפרת״ גלום באמירה קצרה מ״תפילת השלווה״ שחיבר
התאולוג הנוצרי הנודע ריינהולד ניבור (המובא כבר בפרק הקודם) :״אלי ,תן לי את...
השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות ,את האומץ לשנות את הדברים אשר
ביכולתי לשנות ,ואת התבונה להבחין בין השניים״.
[ ]...עמדתו של מחנך ראוי כלפי החניך משדרת כבוד של ממש לאישיותו ,לעולמו,
לתהיותיו ,למאבקיו ולהישגיו ,מגלה מעורבות בחייו ,דואגת לו דאגה אמיתית ורוצה
בכנות לעזור לו להתפתח ,לממש את יכולותיו ,להתגבר על קשייו ולהשיג את מאווייו .או
אז החניך חש שהמחנך אכן מעוניין לעזור לו ולא לשפוט אותו ואת התנהגותו.
לאמר ,החינוך מבטא אמון רב ,הכלה" ,חמלה משפרת" כלשונו של סילברמן .נראה בהמשך כיצד
נקודה זו באה לידי ביטוי בספר "המלך מתיא הראשון".
מהדברים הבאים שמביא סילברמן ,נעבור ליישום העקרונות החינוכיים שעשה קורצ'אק עצמו
בבית היתומים שלו:
על דרך ההכללה אפשר לומר כי מרקם היחסים בין הקבוצות השונות במוסדות שניהל –
המנהלי ,המדריכים והמדריכות והחניכים – יצר אקלים
הסגל החינוכי הראשי ,הסגל ִ
חינוכי שהושתת על ״חמלה משפרת״ ,וכי ה״סיסטמה הקורצ׳אקיאנית״ -המסגרת
החינוכית על שיטותיה ועל נהליה המפורטים -נשענה על סביבה חינוכית כוללת
שהורכבה מרשת של קבוצות שונות המחנכות ומתחנכות בו-זמנית .כל חברי הקהיליה
החינוכית – ללא הבדלי מעמד ,תפקיד ,דרגה וכולי – היו שותפים לתהליך המעגלי של
חינוך והתחנכות.
לעומת בתי היתומים שרווחו באותה תקופה ,והיו מלאים שלטון דכאני וקשוח ,קורצ'אק שאף
להתבסס על הבנה הדדית ,כבוד והערכה .הילדים (עד גיל ,14נקודה שניגע בה בהמשך) הודיעו
ופרסמו הודעות על לוחות ציבוריים ,למדו תחומי דעת שונים ונפגשו זה עם זה בחוגים או בדיונים
שונים על בית היתומים והתנהלותו .לכל חניך צעיר ניתן חונך ,והוא עמד במבחן קבלה שהתרחש
בשני שלבים – לאחר מספר חודשים ובתום השנה הראשונה.
קורצ'אק הקפיד ליצור אווירה משפחתית בבית היתומים ,אך גם שהילדים ישמרו על קשר עם
המשפחות הגרעיניות הביולוגיות שלהם ,כמובן ,אם היו כאלה .מקום רב הוקדש למשחקים
ופעילויות שונות – טיולים ,ספורט ,חגיגות במועדים שונים ,הצגות ואף מעשי קונדס .מידי שבוע
יצא עיתון ,והילדים שכתבו בו קיבלו "שכר סופרים" סמלי.
הוא דאג לניקיונם של הילדים ולצרכיהם הרפואיים (כזכור ,קורצ'אק היה רופא) ,הקשיב
לתלונותיהם והגיב בכובד ראש .גם בתקופת השואה ניסה קורצ'אק לדאוג לילדים ככל יכולתו,
ואף כשהוצעה לו חנינה מצד הנאצים ,הוא בחר ללכת עם הילדים אל מותם (יש אומרים שאז הוא
שיקר להם בפעם הראשונה ביחס ליעד הליכתם).
סקירת היצירות הספרותיות במבט מחקרי
שבח אדן ( )2000במאמרו ,מתייחס לחשיבות הרבה שראה יאנוש קורצ'אק ביצירתו הספרותית:
הכתיבה שימשה בידי קורצ'אק אחד האמצעים בעבודתו החינוכית ,נוסף על הרפואה ועל
השיחות ברדיו ,שהיו תרומה ייחודית בתחום החינוך .הכתיבה קדמה למעשה החינוכי,
ליוותה אותו ,סיכמה אותו.
באמצעות תיעוד המעשה החינוכי קיווה קורצ'אק להביא את רעיונותיו לא רק אל חניכיו
הישירים ,שמספרם היה בין 120ל ,200-אלא למאות אלפי ילדים ,הורים ומחנכים
ואוהבי האדם והילד .אפשר שהיה בכך גם רצון לפרוץ אל מעבר לזמן ולמקום .ואכן,
ההישג שלו בתחום זה מפתיע ויוצא-דופן .כתבי קורצ'אק הופיעו בעשרות שפות ובארצות
רבות .קשה אפילו לקבוע את מספרן המדויק.
[ ]...היו לקורצ'אק תוכניות כתיבה רבות והוא קיווה שיעלה בידו להגשימן .הוא כותב על
כך בזיכרונותיו "מן הגטו" ,שנכתבו בחודשים מאי-אוגוסט ,1942עד ה 4-באוגוסט ,יום
לפני המשלוח לטרבלינקה .קורצ'אק הרבה לכתוב והיו עמו ,לדבריו ,שלושים וארבעה
רשימות .ביומנו כתב על תוכניותיו המגוונות הכוללות עשרה ספרים (שם ,עמ' .)83-81
ביניהם :לאחר שני הספרים על המלך מתיא ,ספר על המלך דוד השני ,רומן בשני חלקים
על זוג חלוצים למרגלות הרי הגלבוע ,ספרים נוספים בסדרת האישים ,שהראשון בהם
היה הספר על לואי פסטר [ ]...הוא מזכיר גם את סיכומי התצפיות על גדילת הילד וגם
"אוטוביוגרפיה ,כן על עצמי ,על אישיותי הקטנה והחשובה" .עם כל הצניעות שבו,
קורצ'אק מכיר בחשיבות אישיותו ובהשפעה הרבה שתהיה לה בעתיד .היו אלה תוכניות
כתיבה שאפתניות ,וכל זה שבועות מספר לפני היציאה למחנה המוות.
לאמר ,הכתיבה היא מעין בית יתומים הפונה לכלל אוכלוסיית העולם .לכן מנסה קורצ'אק
להצמיד את הכתיבה לעשייתו החינוכית ,וגם בונה תכנית מסודרת לספריו ,הן הפדגוגיים והן
הפרוזאיים .בהמשך מייחס כהן משמעות נוספת לכתיבה:
הכתיבה הייתה בשביל קורצ'אק לא רק אמצעי .היא הייתה צורך פנימי ממש .וכך כתב
קורצ'אק ביומנו" :אילו אמרתי כי מעולם לא כתבתי שורה אם לא רציתי לכתבה ,הייתי
אומר את האמת .אלא שגם זו אמת אם אגיד כי הכל כתבתי מתוך כפייה [ ]...טוב לי
ורצוני להאריך בכתיבה עד טיפת הדיו האחרונה בעט .נגיד עד אחת לאחר חצות ואחר כך
שש שעות של מנוחה רצופה" (מן הגטו ,1942-1939 ,עמ' .)168-155
[ ]...כתיבתו של קורצ'אק הייתה מרוכזת מאוד .זוהי כתיבה מגויסת ,ששימשה גם פורקן,
וגם מאבק באמצעים חדשים .כבר מנעוריו היה קורצ'אק רגיש לסבל הזולת ולקיפוחו.
בימי לימודיו באוניברסיטה נהג לשוטט ברובע סולץ ,רובע של בני דלת העם ,שחלק מהם
היו השוליים המנוונים של החברה .משם נטל את החומר לספרו הראשון "ילדי רחוב".
אפשר לראות אצל כהן את התפקיד הכמעט-תרפי שהיה לכתיבה אצל קורצ'אק ,ההכרח לכתוב
בריכוז ובדחיסות ,אך גם ,כאמור ,הכתיבה הייתה גם חלק משליחות משמעותית שלו בעולם,
ודרך להפיץ את משנתו החינוכית.
קורצ'אק עצמו מודע לכך שהמבוגרים יקראו בעיקר את מאמריו וספריו התיאורטיים (ומחזה
אחד שכתב) ,ולכן פונה לילדים בספריו הפרוזאיים .כך לדוגמה נפתח הספר "המלך מתיא
הראשון":
כשהייתי כמו בתמונה רציתי לעשות בעצמי את כל מה שכתוב כאן .אחר כך שכחתי,
ועכשיו אני זקן ,וכבר אין לי לא הזמן ולא הכוח לנהל מלחמה ולנסוע לביקור אצל אוכלי
אדם .ונתתי להדפיס את התמונה הזאת דווקא ,מפני שחשוב יותר איך הייתי כשבאמת
רציתי להיות מלך – ולא איך הייתי כשכתבתי על המלך .בכלל ,אני חושב שנכון יותר
לפרסם תצלומי מלכים ,תיירים וסופרים לפני שהם מבוגרים וזקנים ,כי אחרת אפשר
שהם היו חכמים מיד בהתחלה ולא היו ילדים אף פעם .והילדים עלולים עוד לחשוב שלא
יהיו לעולם שרים ,תיירים או סופרים ,וזה לא נכון.
הספר שלי בכלל איננו מיועד למבוגרים ,מפני שיש בו פרקים לא מתאימים והם לא יבינו
ויצחקו .אבל אם הם רוצים ,שיקראו .הרי אי אפשר לאסור עליהם .ממילא לא יקשיבו –
ומי יעשה להם משהו? (עמ' )7
בדברינו על אודות הספר עצמו נראה את המתח שנוצר עקב העובדה שהילדים אכן אינם ׂרים,
תיירים או סופרים ,אבל הם כן מלאי חלומות ותשוקה לתקן ולפעול.
מסכם זאת יפה אדיר כהן (תשל"ד) במאמרו על קורצ'אק כסופר .לו הייתי יכול ,הייתי מעלה על
הכתב את כל הכתרים שקושר כהן לראשו של יאנוש קורצ'אק ,אך קוצר היריעה מחייב אותנו
לנקוט דרך קצרה:
קורצ'אק נתגלה כסופר לילדים בעל שיעור-קומה ,אהבה גדולה ,חמימות אין קץ ,הכרה
מופלאה של עולם הילד ,הדרכה חינוכית נאמנה [ ]...ספרי הילדים של יאנוש קורצ'אק
מלאים חלומות ילדותו ,רצונותיו ושאיפותיו .בהם הגשים את כל משאלותיו והוציא אל
הפועל את תכניותיו על מימשל הילדים ,על צדק ושוויון שישררו בעולם ועל נצחון היושר
והטוב( .עמ' )155
וביחס לספרנו:
מבין ספרי הילדים של קורצ'אק נודעים ביותר שני הספרים "המלך מתיא הראשון"
ו"המלך מתיא באי השומם" .בשני ספרים אלה רקם קורצ'אק את האוטופיה החינוכית
שלו – העברת השלטון לידי הילד( .עמ' )160
נקודת המוצא לספריו אלה היא בהשקפתו על זכויות הילד לכבוד ,על שוויון הערך
המוחלט של הילד ,לא כאדם לעתיד לבוא ,אלא בהווה המיידי .שנים רבות חלם ,הגה
ונשא בקרבו את האוטופיה של ההגשמה המלאה של זכויות הילד במדינת הילדים ,אותה
ניסה להגשים במישור הספרותי( .עמ' )161
אכן ,לדעת כהן הספרים מצליחים למלא את התפקיד ה"חינוכי" שלהם ,כיוון שבהם האוטופיה
החינוכית מגיעה לשיאה.
דברים אלו נוגעים לשלמותו החינוכית של הסיפור ,אך מה ביחס לשלמותו האמנותית של
הסיפור? אפשר לראות בטענה שנציג לקמן ,אמירה נגד שלמותו האמנותית של הסיפור ,ואכן ,אני
סבור שמפעם לפעם "החליק" המספר נקודה כזו או אחרת ,כדי להדגיש ולחדד את מהלך
העניינים האמתי ,המתרחש בתוך נפשו של הקורא.
על פניו ,אדיר כהן (תשל"ד) ,טוען אחרת:
חשיבות הספר שלפנינו אינה ברעיונותיו החינוכיים ,בביקורתו החברתית ,בתפישת
החיים והבנת השלטון שהוא מקנה לילד ,אלא קודם כל בערכיו הספרותיים .ואכן כיצירה
ספרותית מצטיין הספר בסיפור המעשה הבהיר והקולח שלו ,הכתוב במתח עולה ,שופע
דמיון ,המצאות ,תחבולות חכמה ,הפתעות ,הומור וסאטירה .קורצ'אק מיטיב לרקום
עלילה מרתקת ,לשרטט בבהירות את דיוקנו של מתיא ,לתאר את דמותה של החברה,
לשזור מציאות בפרקי דמיון ,להבליט את רעיונותיו החינוכיים ביריעה סיפורית ססגונית
ומושכת את הלב( .עמ' )164
לדידו ,הספר מצטיין דווקא בערכיו הספרותיים .אך בהמשך דבריו מצאתי הסתייגות:
לא כל הסיפורים הללו הם בעלי ערך ספרותי מובהק .בכמה מהם גובר המחנך
שבקורצ'אק על הסופר שבו ,וכל קיומו של הסיפור על האידיאה שבו ולא על ייחודו
האמנותי .ישנם סיפורים שמרובה בהם המלל וחלקים פגומים מבחינת העיצוב האמנותי.
אך מכולם עולה לפנינו דמותו של קורצ'אק במחנך הנאמן והמאמין הגדול ,שאור אהבת
האדם לא יכבה לעולם( .עמ' )187
ועוד ביקורת אצל ברגסון (:)1978
התיאור המפורט מחזק את האמונה ,כי הדבר ייתכן ,הוא ממחיש את היעד שאליו אפשר
לשאוף ,כי הרי לא בשמיים הוא ,אלא קרוב-קרוב .ריבוי הפרטים אופייני ,אך לעתים
מופרז ומיותר( .עמ' )53
מנחם רגב (תשל"ט) מעביר ביקורת נוקבת על ספר ההמשך:
חלקו השני" ,המלך מתיא באי השומם" ,סובל מארכנות ,סנטימנטליות-יתר ואווירה של
הטפה .החיוניות והפעילות החלק הראשון נעלמות ובמקומן מופיע מתיא בדמות קדוש
מעונה ,וככזה הוא גם סופו הבלתי-משכנע מבחינה ספרותית [ ]...הרי הספר מתחיל
במותו של המלך אבי מתיא ,אלא ששם זו התחלה דראמטית וחזקה ,כאן נראה הסיום
קלוש ובלתי משכנע ,בגלל עודף כוונות טובות( .עמ' )142
אצל שלושתם עולה נימת ביקורת ביחס לשלמות האמנותית של הסיפורים ,וזו כמובן באה מחמת
החשיבות החינוכית שהעניק קורצ'אק לדברים ,מה שבהקשר של מחקרנו בשדה החינוך ,מעיד על
יוכלה משמעותית.
קריאה צמודה וניתוח של "המלך מתיא הראשון"
פתיחה
הספר יצא לאור בשנת ,1923כאשר ספר ההמשך ("המלך מתיא באי הבודד") יוצא רק כעבור
שנתיים .התרגום הראשון נעשה בידי יוסף ליכטנבוים בשנת ,1933והתרגום שאנו נשתמש בו הוא
תרגומו החדש של אורי אורלב משנת .1979
נסכם בקצרה את עלילת הספר ,ולאחר מכן נביא מספר סיטואציות וננסה לראות כיצד הגותו של
יאנוש קורצ'אק השפיעה על אופן כתיבתן ועל המסרים שמועברים באמצעותן .טענתנו
המרכזית3
תהיה שקורצ'אק בונה את עלילת הסיפור בהופכו את ארמון המלוכה למעין "בית היתומים של
יאנוש קורצ'אק" – מקום שבו כוח רב לילד ,אך גם מודעות לסובב אותו .העלילה נפתחת בהפיכת
מתיא ליתום ,בהוספת עוד "יתומים" לארמון ,ביחס לעולם החיצון ,בהבנת הכוח שיש לילדים
בבית היתומים מול ההשלכות הציבוריות ,ועוד .הדברים מתחזקים מעט גם לאור עלילת הספר
"המלך מתיא באי השומם" ,שבמהלכה מגיע מתיא מחופש לילדה – לבית יתומים.
דמותו של מתיא
אקדים ואומר :לעתים נראה מתיא כדמות תמוהה מאוד ,על גבול קלות הדעת והליצנות – מה
עניינו בפזיזות זו ,ומה טעם מצא קורצ'אק לשתף אותנו בהזיות מעין
זו4:
זמן רב השתעשע מתיא ברעיון להמציא זכוכית מגדלת אשר תצית מרחוק אבק שריפה.
אילו היה ממציא זכוכית כזאת היה יכול להכריז מלחמה על כל המלכים ,מפני שיום אחד
לפני הקרב היה מפוצץ את כל מחסני התחמושת שלהם מרחוק( .עמ' )21
לשאלה טובה זו שתי תשובות מרכזיות.
ראשית ,ובהמשך למה שכתבנו לעיל בפרק על השדה המחקרי ,חשוב לדעת כי הספר עומד במתח
לא מבוטל בין היותו פרוזה ובין 'תפקידו' .כך כותב יוסף שורץ (תשל"ט):
קיים מתח בין הריאליזם העקבי הקיצוני שבהרצאת הדברים ,מצד אחד ,שהרי הסופר
הוא ראציונליסט ,שכמעט שאינו נזקק לעולם המטאפורות (קלו-קלו ,המייצגת את
דעותיו של קורצ'אק על ערך האשה ושוויון הגזעים ,שהפסיכולוג מאסכולת יונג היה
3לא מצאתי מי שטען כך ,אך לאחר חיפוש נרחב בספרים ,מצאתי בהערת שוליים אצל אדיר כהן (תשל"ד) ,הפנייה
לדבריו של פרופ' גדליה אלקושי (תשל"ב) ,שכתב כי שני "ממלכת ילדים זו היא טראנספוזיציה פיוטית של שאיפות
קורצ'אק ושל ניסוייו החברתיים ,שנעשו על ידיו בבתי היתומים שבהנהלתו ,לתחום הסיפור האוטופי" (עמ' .)25זוהי
אינה טענתנו במישרין ,אך הדברים בהחלט עומדים ברקע טענתנו.
4את הדוגמה הזו חשוב לקורא מתוך תשקופת סך הידע המדעי של תחילת המאה הקודמת ,ולא מתוך היכרות עם
הלייזר והטילים המונחים.
מבחין בה את האנמיה של מתיא ,היא היסוד הסמלי היחיד כמעט) ,לבין האוטופיזם
הדמיוני הקיצוני שבעלילת המלך מתיא ומדינתו המתוקנת ,מצד שני( .עמ' )148
מתח זה הוביל לביקורת שהשמיעו חוקרים שונים כלפי הספר ברמה הספרותית ,כפי שציינו ,ושני
הצדדים גבו את שלהם.
נוסיף ממד נוסף :קורצ'אק עצמו התעמת גם בינו ובין עצמו בשאלה עד כמה חייו (הריאליסטיים,
האמתיים!) בבית היתומים יהיו 'ריאליים' מבחינה זו של המגע עם העולם שבחוץ .אדיר כהן
(תשל"ד) מספר שקורצ'אק ניסה לשנות מידי פעם את המדיניות החינוכית בבית היתומים
לריאליסטית יותר ,אך חזר בו שוב ושוב ,ולדבר היו מחירים כואבים:
הוא בנה לחניכיו בבית היתומים מציאות שלא התאימה לחיים מחוץ למוסד; ומשום כך
לא היו החניכים מחוסנים ,כל צורכם ,כשעזבנו את המוסד ונתקלו בקיפוח ובאי צדק
שבחוץ.
ואומנם קורצ'אק בעצמו הבחין בנקודת תופרה זו במפעלו ,ואף ניסה פעמים אחדות לתקן
אותה ולהנהיג במוסדו משטר קשה ,מפוכח וריאליסטי; אבל במהרה חזר בו ,לפי שמעצם
טבעו לא יכול היה לחנך אחרת .וכך עד הסוף המר הוסיף לפנק ,להשלות באמצעות
האגדה והסיפור הנלבבים ,להרדים על ידי החלומות []...
אומנם במוסד הגנו קורצ'אק והמחנכים על חניכיהם וגוננו עליהם בכנפי האהבה והנסיון,
אך הם לא הכשירו אותם לחיים בחברת המבוגרים ,אותה חברה תחרותית ,השגית,
מסובכת ,בנויה על העמדת פנים ,צביעות ,שקר ,דריסת הזולת ,כושר התמצאות וכדומה.
קשה אף יותר היה גורלם של חניכי בית היתומים היהודי ,שהרי בעוזבם את המוסד בגיל
ארבע-עשרה נתקלו בקשיים ,בתיסכולים ובאכזבות מרות( .עמ' )221
על כן ,בקראנו את סיפוריו של יאנוש קורצ'אק ,חשוב שתנחה אותנו הנוסחה הבאה ,שכותב
קורצ'אק עצמו ב"כיצד לאהוב ילדים":
לא המעשה ,אלא הדחיפה ,היא המאפיינת את הילד ,את פרצופו המוסרי ,את כוחו
להתפתחות בעתיד( .עמ' )71
דהיינו ,סולם הערכים שאמור להנחות אותנו ביחס אל הילד אינו מבט אל תוצאות מעשיו ,ובנידון
דידן :האנדרלמוסיה שלעתים נוצרת בעקבותיו של מתיא ,אלא מבט אל כוונותיו ,אל פנימיותו
ואל חדרי לבו.
האם הדבר אפשרי עד תום? לא .דומה שהדבר מעלה בפנינו תשובה נוספת לשאלה מדוע המספר
גורר פעמים רבות את מתיא לטעויות מרות ,שלהן מחיר יקר .קורצ'אק אינו נמנע מלתאר זאת
בספרנו (והמעיין יצא כך גם בספר ההמשך ,ב"קייטוש הקוסם" ובעוד) .ברגסון ( )1978כותב זאת
מפורשות:
הספר מעוגן במציאות היום-יומית של תקופת יוצרו .לא השתפכות-נפש רגשנית מגיש
הסופר ,אלא מציאות מהימנה ,אף כי הספר כולו דמיוני .הספר אינו מנסה ליפות ,לפאר
ולרומם – להעביר את הצעיר לעולם שכולו טוב ,אלא להיפך .קורצ'אק אינו נמנע מלתאר
אכזריות ,שגיאות ,כישלונות לצדן של הצלחות .הגיבורים האמיתיים ניכרים לא רק
בניצחון כי אם גם במפלה( .עמ' )49
אכזרות ושגיאות ,ובתמצות חוזרת על כך גם עינב בן-דורי (תשס"ד):
הספר נותן לגיטימציה לבעיותיו הרגשיות של כל ילד ,לשמחות ולפחדים ,להצלחות
ולכישלונות .אין המפחד או הנכשל או הנבגד ילד 'רע' או 'כשלון' ,כולם עוברים זאת,
אפילו המלך מתיא.
הכול כדי שנבחן את הילד מנקודת מבטו ,את המניעים למעשה ,את חדרי לבו ,ולא את המעשה
עצמו5.
בשולי הדברים נביא את עמדתה של שלומית כהן-אסיף ( ,)2012שמראה כיצד מנסה המספר לעדן
את הרגעים הקשים בעלילה ,אם כי ,הדוגמות שהיא מביאה נוגעת לאפיזודות פחות טרגיות
ממלחמה והרג – כעס ,נפילת שן או פגיעה בטקסיות:
קורצ'אק מקל על הקוראים הילדים והמבוגרים לצלוח את האפיזודות הכואבות .את
הקטעים המכאיבים הוא מרכך בהומור (בראשית דרכו היה קורצ'אק עיתונאי ,בין השאר
כתב פיליטונים) :כשמתיא כועס ,הוא מתרץ את כעסו בגנטיקה" .בעורקי זורם דמו של
(סבא) הנרי הרגזן"; וכאשר מתיא מספר "אתמול ירקתי דם" ,הוא לא מזדרז לגלות
לרופא המבוהל" :מדובר בשן שנשרה ונזרקה לסל הניירות"; גם שר הטקס נבהל ,אך לא
מדאגה לריאותיו של המלך ,אלא מסיבה אחרת :הפרת כללי הטקס" .והרי לא משליכים
שיניים של מלכים ,אלא משבצים אותן במסגרת זהב ומטמינים בתיבת יהלומים השמורה
בבית האוצר" .דברים אלה אומר שר הטקס למתיא ,ילד שגינוני השלטון ,מנעמיו
ומטעמיו אינם לרוחו .הוא מוכן להסתפק ב"נקניק עם כרוב" ובמשחק בחצר.
סיכום העלילה
כמה שנים לאחר פטירת אמו ,נפטר גם אביו ,המלך .מתיא מתמנה למלך ,על אף התנגדות רוב
השרים .הוא לומד את מלאכת השלטון ,כאשר בתחילה הוא מנסה לפרוק עול ולהשתובב כילד.
5לדבר יש גם מחירים – ילד יכול להיות גם רע ,ועדות מפתיעה לך מצאתי במהלך דפדוף אקראי בספרו של אדיר כהן
(תשל"ד ,עמ' ;224הציטוט הפנימי מתוך :מן הגיטו ,תל אביב ,תשל"ב ,עמ' ,)86שכתב" :עדות בוטה ,אמנם חד-
פעמית ,להתרכזותו בטובת כלל הילדים ,תוך התעלמות מן היחיד המופרע ,יאוש מדעת מאפשרות תיקונו ודרישה
תקיפה לסילוקו נמצא ברשימות היומן שלו .בספרו על ילד אגרסיבי ,מוסייק ,שבמשך שלוש שנים ירד לחייהם של
שלושים יתומים בגן הילדים ,הוא כותב' :כתבתי עליו מאמר ב'פדאגוגיקה ספציאלנה' ,שדרושות מושבות עונשין,
ואפילו הזכרתי עונש מוות .הלא קטן! הלא ישתולל-יתעלל חמישים שנים רצופות! הגברת מאריה האהובה ,בחיוך
מבויש – :ודאי חמדת לצון? כלל וכלל לא .כמה עוול לאדם ,כמה כאב ,כמה דמעות ...אם כן ,אינך מאמין בתיקון? –
אין אני אדלר – עניתי בזעף'".
בשעת המלחמה הוא נוטש את כסאו (ראש הממשלה מחליף את דמותו בבובת חרסינה) ,ויוצא
לקרב ,שם הוא מתבגר במהירות לצד פלק ידידו ,ואף מסייע להבאת הניצחון.
הוא מרחם על שלושת המלכים שניצח ,אינו תובע מהם פיצויים על אף המצב הכלכלי הקשה
שממלכתו נמצאת בו ,אלא חותם עמם על הסכם שלום .את התנגדות השרים הוא מרגיע
באמצעות הכנסתם לכלא ,אך משחרר אותם כשהוא מגלה כמה קשה לשלוט לבד ,ופונה אל
המלכים העשירים ממנו ,אלו שאותם ניצח ,ומבקש הלוואה .המלך השלישי" ,המלך העצוב" ,נותן
למתיא מוטיבציה לעשייה ולשינוי ,ומסביר לו מהו פרלמנט ,ומתיא מאמץ את ההצעה .בדרכו
חזרה הוא מתיידד גם עם רופאו האישי ,שמסביר לו כי קשה לרצות את כולם.
לאחר שלא נותר כסף עבור הרפורמות שמבקש מתיא לעשות ,הוא נוסע עם בני לווייתו לארץ
אוכלי האדם ,יוצר קשרים עם המלך בום-דרום ,וחוזר עם רכבת מלאה זהב וכסף .הוא מגלה
שהשלטון אכן עבר לעם ,ושהשקיפות השלטונית תעלה .מתיא מנסה לקרוא את המכתבים הרבים
שמגיעים אליו – תלונות ,הצעות ובקשות – אך אינו עומד בקצב.
בעצתו של העיתונאי ,מתיא מקים בית נבחרים מיוחד עבור הילדים (עד גיל ,)14וזה מעורר את
חמתם של המלכים האחרים ,השמרנים יותר ,בעיקר לאור בקשתו הנוספת של מתיא ,לאפשר
לאוכלי האדם לעבור בגבולם .מתיא מזמין את כל המלכים – הלבנים ,הצהובים והשחורים –
להתארח אצלו (לאחר שהוא טס שוב לארץ אוכלי האדם) ,אך חיכוכים שונים פורצים.
גם בתוך ממלכתו סוערות הרוחות – פרלמנט הילדים מחליט להחליף את תפקידי המבוגרים
והילדים ,והנה מהומה ומבולקה בממלכה .אחרי שהסדר שב על כנו ,מתיא מגלה שהמלכים
האחרים ניצלו את ההזדמנות ופתחו במלחמה ,ושהעיתונאי בגד בו .קרב שנערך ליד עיר הבירה
מסתיים כמעט בניצחון של מתיא וצבאו ,אלמלא העיר שנכנעת תוך כדי ,ומתיא שנופל בשבי.
המלכים מחליטים להגלותו לאי
בודד6.
סצנה :1מתיא ומשפחתו
הפרק הראשון בספר עוסק במיתת אביו של מתיא ,ובמינוי של מתיא להיות מחליפו .חשוב לשים
לב שגיבוריו של יאנוש קורצ'אק פעמים רבות נטולי הורים או מסגרת משפחתית .המחקר עוסק
רבות בגיבורים שהם נטולים משפחה; בספרות המקראית הדבר מוכר לנו במיוחד :קשה למצוא
6נוסיף בהערה כאן את עלילת ההמשך שבספר "המלך מתיא באי השומם" ,שאינה נוגעת לנו במישרין ,אך חשובה
להבהרת טענתנו :מתיא מנסה לברוח מהאי בדרכים שונות בעזרת ידידיו וחבריו ,מתחפש לדמויות שונות ,מחליף
תלבושות ומקצועות ,עובר שלל חוויות ,עד שהוא מגיע לבית היתומים כשהוא מחופש לילדה .בסופו של דבר ,הוא
מוותר על כס מלכותו לטובת משטר דמוקרטי ,ומסיים את חייו בתאונת עבודה כפועל פשוט בבית חרושת.
גיבורים שנמצאים בקשר הדוק עם המשפחה שלהם (אדם הראשון ,נוח ,אברהם ,יוסף ,משה,
יהושע ,דוד ,יפתח ,שמשון ,הנביאים ועוד) .גם בספרנו המספר מפקיע מיד את המסגרת
המשפחתית של מתיא ,והוא נותר לבדו.
המספר מותיר את מתיא עם זיכרונות טובים מהוריו:
למרות שהייתה מלכה ,לא הייתה אמו גאוותנית כלל .היא שחקה עמו ,בנתה אתו
בקוביות ,סיפרה לו אגדות ,והייתה מראה לו תמונות בספרים ]...[ .אך גם המלך מצא
לעתים רגע פנוי למתיא ,ואז היו משחקים יחד או רוכבים ,המלך על גבי סוס ומתיא על
פוני ,בשדרות האורכות של הגנים המלכותיים( .עמ' )18
לאמר ,למתיא יש זיכרונות טובים ,הורות חיובית ואוהבת ,אבל כעת הוא נשאר לבדו .זו אינה
משפחה במצוקה ממעמד נמוך ובמצב קשה ,אלא יתום שעד כה היה לו טוב .המתח הבסיסי בין
חשיבתו של הילד ,שנתפסת בעיני המבוגרים כפחות מודעת לעתיד ,לחשיבתם ה"מפותחת" של
המבוגרים אך המוגבלת עקב החוקים והנהלים ,מופיע גם הוא מיד בתחילת העלילה ,כאשר שר
המשפטים מתייחס לסוגיית מינוי המלך הצעיר:
"אינני יודע מה יהיה ",אמר שר המשפטים ,כולו סמוק מזעם" .אני יודע דבר אחד :החוק
קובע שאחרי מות המלך יורש בנו את כסאו( ".עמ' )13
נשים לב שהמספר מודע ליתמות של מתיא ,ואף מודע לכך שהיתומים הם קהל יעד משמעותי של
הספר:
יש להודות על האמת :כולם חיבבו את מתיא [ ]...אך יותר מכל אהבו אותו הילדים
היתומים .כאשר המלכה חייתה עדיין היא הייתה שולחת תמיד סוכריות לבתי היתומים
לכבוד כל חג [ ]...ולמרות שמתיא לא ידע על כך ,זה זמן רב נשלחו בשמו ממתקים
וצעצועים לילדים בבתי היתומים .הרבה יותר מאוחר הבין מתיא שאם יש סעיף מתאים
בתקציב אפשר להעניק הנאות רבות לבני אדם בלי לדעת על כך דבר( .עמ' )19
המספר מפנה כאן אף רמיזה סמויה לקורא המבוגר בעל יכולת ההשפעה – "נצל אותה!" .הדאגה
ליתומים טורדת את מנוחתו של קורצ'אק ,ומשתרבבת לה לתודעת המספר בנקודה זו ,על אף
שהיה אפשר לציין מנעד רחב של התנהגויות חיוביות אחרות.
בניית דמותו של המלך מתיא כיתום מאפשרת למספר חירות יחסית מבחינת ההתנהגות של
הדמות (כיוון שאז אין למתיא שום מחויבות ,והוא יכול לפעול בצורה חופשית – הוא מעל החוק,
ואין לו הורים שאליהם הוא מחויב; מה היה עושה מתיא אם במסגרת חקיקותיו אף הוריו היו
מחויבים ללכת לבית הספר?) ,ומבחינת הקוראים ,שמתרשמים מהעלייה המטאורית של יתום
(הנמצא בשפל המדרגה החברתית) לכס המלוכה.
מעבר לכך ,דמות היתום מרתקת את קורצ'אק שדואג דווקא לה ,ומתעסק רבות בהתמודדות של
החברה החיצונית עם הילד ,ולאו דווקא בהתמודדות המשפחה עם הילד .לקורצ'אק עצמו לא היו
ילדים ,והוא גם טיפל בילדים בעיקר במסגרות נטולות משפחה (מחנות קיץ ,שם גם הילדים עם
ההורים נמצאים הרחק מהבית ,או בתי יתומים).
לאמר – הספר פונה הן לילדים והן למבוגרים 7.המספר מודע לכוחם הפרקטי של המבוגרים ,ולכן
הוא שולח להם רמיזות מפעם לפעם על תפקידם (היכולת להועיל ולתקן במחי המחאה בנקאית,
ובמיוחד לגבי יתומים) ,וגם להשפעתה ולעידודה של הקריאה ביצירת מוטיבציה אצל הילדים,
ולכן הוא עוסק דווקא בילדים חסרי המוטיבציה ,שמסתמא ימיהם היו מלאים דיכוי ורמיסה של
ברק הילדות והעשייה.
נעבור כאן לתורף דברינו :הקשר בין מתיא לפלק נוצר בזכות ביקורו של מתיא בגן ,כאשר פלק
ניגש אליו בשעה שהוא משחק עם הבנות וקורא לו לשחק עם הבנים .הדיון המגדרי אינו מענייננו
– אנו נשים לב לדרך שבה מכניס המספר את מתיא לעולם הילדים ברובד החברתי (ולא רק לעולם
הילדות ברובד הפסיכולוגי ,בהיותו ילד) .לי הדהדו הדברים את מה שכתב קורצ'אק ב"דת הילד"
(בפרק שנקרא "ילדי התנ"ך – משה") ,כשהוא מתייחס לדמותו של משה ,המגיע מבית קטן אל
ארמון המלוכה:
קשים חיי ילד ,האמון בבית קטון והובא לאולמי מלכות [ ]...לא נאמר בתורה ,אם היו
ילדים לבת פרעה ,או רק משה היה לה כבן .וכן לא נאמר בה ,אם היו לה אחים או אחיות,
או אם היו בנים ובנות לאחים ולאחיות אהל ומשכנם בחצר המלך .אולם היה היו בארמון
פרעה ילדי שר הצבא ושר האוצר ושר אורוות הסוסים [ ]...היו ילדים בארמון פרעה והם
קטנים וגדולים ,נערים ונערות ,רצים ,משתעשעים ,שרים ,יוצאים במחולות המחניים;
לומדים מפי חכמים לקנות דעת ,כי יגדלו וייטיבו לשרת את מלכם.
ואיככה הביטו אלה אל משה ,בעמדו ביניהם לראשונה? הקידמו אותו בברכה ומה היתה
ראשית דברים? ומה ענם? ההבין שפתן והיא שפת עם לועז? ומי בילדים הקדים לאמור:
בוא ,אראך ואורך ,בוא ונשתעשע .האמר כזאת ילד או שני ילדים ,או לא אמר אפילו אחד
מהם? [ ]...ההציקו הילדים אשר בבית פרעה למשה ,הילד הזר ,בקראם לו :עברי []...
ההיו בין הילדים נער או נערה אשר אמרו אליו :שבה על ידי ואני מגן לך מפני דבר נגישה,
חירופים ולעג ,אף אשתעשע עמך ואתה תספר לי על אביך ועל אמך ,ועל מוצאותיך בבית?
(עמ' )166-165
7דבריה של עינב בן-דורי ביחס לאלמנטים החינוכיים אצל קורצ'אק ולקהל היעד שלהם ,חדים וברורים" :ספר ילדים
זה למעשה מלא בתכנים נעלים העשויים להוות מסרים חינוכיים רבי מעלה דווקא למבוגרים כך שזהו ספר ילדים
וספר מבוגרים כאחד .בכל פלח קוראים ,נוגעים ומשפיעים מסרים חינוכיים אחרים -שכולם למעשה מובילים לאותה
אוטופיה שלמענה פועל יאנוש קורצ'אק המחנך וההומניסט".
האין הדברים תואמים? אותם ילדי שר הצבא אצל פרעה ,בדמותו של פלק בן הסמל ,שניגש
ביוזמתו אל מתיא בשעת ביקורו בגן המשחקים .הרי שאלות אלה הטרידו את יאנוש קורצ'אק,
ולאורן הוא בונה את דמותו של מתיא ואת הדמויות שסביבו!
ניכר שהמספר טווה את חוטי העלילה בדרך שתהפוך את הארמון להיות מעין בית יתומים –
מקום ובו ילדים המנותקים ממשפחתם ,אך עדיין שרויים בעולם ילדות מבחינת ציפיותיו של
יאנוש קורצ'אק ,עולם שבו הילדות אינה רק הכנה לבגרות אלא מרחב עצמאי הראוי ליחס מכובד.
סצנה :2המלחמה
לאחר שגילה שהמלחמה פרצה בלעדיו ושהשרים כבר שלחו את הצבא שבוע לפני כן ,מתיא מרגיש
מעט מיותר ומחליט למלא את תפקידו יחד עם פלק – בשדה הקרב .כאן מתחיל רומן החניכה
שלנו .מתיא מגלה את התנהלות האזרחים בצבא:
"גם עם האחד הזה [הכוונה למלך; ב"פ] יש לנו די צרות".
מתיא לא האמין למשמע אוזניו .כל כך הרבה שמע על אהבת העם למלך ,ובייחוד על
אהבת הצבא .עוד אתמול חשב שעליו להסתיר את זהותו כדי שמרוב אהבה לא יגרמו לו
נזק ,אבל עכשיו הוא נוכח לדעת שאילו התגלה מיהו ,לא היה הדבר מעורר התלהבות
רבה.
מוזר :הצבא יוצא להילחם למען מלך שאינו אוהב( .עמ' )54
מתיא נחשף לאורח החיים ש"בחוץ" ,לדעות שבציבור ,לעמדות שלא הובאו תדיר אל שולחן
המלכים שלו .אדיר כהן (תשל"ד) כותב על העלילה משלב זה ואילך כי:
עומדים אנו על תהליך התפכחותו של מתיא הקטן מתפישותיו הנאיביות של החיים אל
הכרתם במלוא חומרתם וכיעורם .כך לומד הוא שלטון אמיתי מה הוא ,ניבט בפניה
האיומות של המלחמה ולומד על גופו את המציאות .בראשונה תופש הוא תפישה תמימה
את המלחמה ,חושב ,שהעניין המרכזי בה הוא הנאום שישא בפני העם ורכיבתו על סוס
לבן בראש צבא אמיץ .אין הוא מבין מדוע מרבים שריו לדבר על רכבות ,כסף ,צנימים,
מגפים לחיילים ,שחת ,שיבולת שועל ,שוורים ,בתי חולים וכדומה ,במקום על מסעו
הנוצץ( .עמ' )162
למפגש זה עם החיים חשיבות משמעותית עבור מתיא ,המלך היתום – הוא מגלה את חוויות
הקושי והחולשה ,הלכלוך ,השבי והרעב .כהן מסביר שכאן נעוץ היסוד למעבר מהעשייה של מתיא
כאיש טוב לב עבור סביבתו הקרובה (כמו הדאגה לקניית בובה עבור אירנקה ,בתו של מפקד
לוחמי האש) ,למהפכן עבור כלל הילדים:
נסיונותיו של מתיא כחייל קטן בשדה הקרב מקנים ממד חדש של עומק ונסיון לתפישתו
את החיים .הוא מתחיל להתעניין בגורלם של ילדים חלשים וחולים ,ילדים הדרים
במעונות קודרים וטחובים ,הרעבים לעתים קרובות וגורלם מייסרם [ ]...הוא מתייעץ עם
רופאו אם אפשר להתקין כי לכל האנשים יהיו בתים נאים עם גינות ואוכל מזין ,ומה
לעשות כדי שכל הילדים בארצו יוכלו להביט בשקיעה ,בים ,לשוט בסירות וללקט פטריות
(עמ' )162
על כל פנים ,אנו נבקש להמשיך את הקו שהתווינו לעיל :כאן מכניס המספר את אווירת בית
היתומים אל הארמון ,ומכאן ואילך ,יעסוק מתיא בצורה עצימה בדאגה לחלשים – הן נקודתית
(מענה אישי למכתבים שלהם וכו') ,והן בדאגה ציבורית לשוויון ולתנאי רווחה בסיסיים .זאת
במקושר כמובן לדאגתו לציבור הילדים ,אך אפשר לראות זאת גם בנפרד.
סצנה " :3המלך מתיא המתקן"
כאשר שב מתיא מן המלחמה ,הוא מנסה לכונן שלטון עצמי בלי מצרים ,כדי להקל על עצמו
בשינוי החקיקה .כך הוא מתנהג עם השרים בהתחלה:
מתיא איבד את סבלונותו ומחא כפיים .לאולם נכנסו החיילים" .אתם במאסר ,רבותי!"
קרא מתיא" .לקחת אותם לבית הסוהר" []...
השרים ,חיוורים כסיד ,הובלו לבית הסוהר .שר המלחמה ,שנשאר חופשי ,קד קידה ויצא.
השתררה דממת מוות .מתיא נשאר לבדו .הוא שילב את ידיו מאחורי גבו והתהלך
ממושכות באולם .בכל פעם שחלף על פני הראי הציץ בבבואתו וחשב" :אני דומה קצת
לנפוליאון( ".עמ' )97
בסצנה זו ממשיך המספר לכונן את הארמון כמעין בית היתומים של קורצ'אק ,שבו ניתנת לילד
דריסת רגל מוחלטת ,שלטון בלי מצרים .לאור טענה זו אפשר להבין את ההתרחשויות השונות –
כיצד מתאפשר למתיא להכניס את כל שריו לכלא?! אמנם מדובר במונרכיה ,אבל מדוע אין פוצה
פה ומצפצף? כיצד אין השרים מנהיגים מרד? המספר מכניס אותנו למרחב שבו בית היתומים יכול
לבוא לידי ביטוי ,וממילא "משחרר את הרצועה" מבחינת המחויבות העלילתית.
מהר מאוד מבין מתיא שעשה טעות ,והדבר נובע מהאחריות הכללית שנתעצמה אצלו במהלך
שירותו הצבאי:
"שמע פלק ,מה היית עושה במקומי?"
"אני במוקם הוד מלכותך הייתי ממשיך לשחק בגן ולא הולך בכלל לישיבות שלהם .אני
הייתי עושה מה שמתחשק לי ,ושהם יעשו מה שהם רוצים".
מתיא חשב שפלק הוא בכל זאת נער פשוט ואיננו מבין שחובת המלך לשלוט למען אושרו
של העם ולא רק לשחק במחבואים ובתופסת( .עמ' )98
ובהמשך ,בצורה מודעת יותר להבדל שבינו ובין ילדים אחרים:
כל הילדים ישנים להם בשלוה ורק אני ער על משמרתי ומוכרח לכתוב מכתבים בלילה,
כדי שלא תפרוץ מלחמה ,כדי שתסתיים עבודת הבניה ,כדי שהילדים יוכלו לנסוע בקיץ
לקייטנה .כל ילד חושב רק על עיסוקיו ועל צעצועיו ,ולי אין זמן אפילו ללמוד ,מפני שאני
חייב לדאוג לכל ילדי המדינה( .עמ' )142
בהמשך מחליט מתיא למנות את עצמו למלך הילדים ,ולהותיר את האחריות על המבוגרים אצל
הממשלה .הדבר מזכיר את יאנוש קורצ'אק עצמו ,בסיכום שכתב אדיר כהן על פועלו:
קורצ'אק לא טיפל בנערים ,שעברו את גיל ה .14-בהיות הילד במוסד ,ניהל הוא את כל
מחסורו ,להנעים את ימיו ולהעניק לו מטעמה של ילדות מאושרת שנגזלה ממנו( .עמ'
)221
גיל 14הוא סימן ההיכר של קרוצ'אק למעבר מילדות לנערות (בהמשך מתעמת מתיא עם כמה
נערים ,שמבקשים מערכת הנהגתית עצמאית גם לגיל שלהם) .הבחירה של קורצ'אק לעסוק בחייו
האמתיים בילדים עד גיל זה ,משליכה גם על נקודת הציון הרלוונטית בספר.
אם נשוב למעמדו של מתיא כ"מלך הילדים" ,נראה שמודל זה היה קיים בדמיונו של יאנוש
קורצ'אק עוד משכבר הימים ,ביחסו לאחד מגדולי המנהיגים שידעה האנושות – משה רבנו.
מדהים שבהמשך "דת הילד" ,שציטטנו לעיל ,הופך קורצ'אק את משה להיות מנהיג מקומי של
הילדים בארמון פרעה:
האנשים מתקוטטים ורבים ועל כן מתקוטטים ורבים הילדים ,כי אדם המה [ ]...ועל כן
אומר ,כי היו דברי מריבה בין ילדים פרעה ונכדיו ,באשר לא ידעו את הטוב .ויאמר משה:
כן תעשו וייטב פעלכם .עשו הילדים כדבריו וייטב המעשה; הממאנים יחפוצו; הזועמים
ישלימו והעצֵ בים יצהילו ]...[ .והיה כי לא הבין האחד והאחר לדברי המורים ויאמר
משה :הבה ואבאר באר היטב .שומע התלמיד ועיניו אורות :אכן ,השכלתי וידעתי []...
ומשה ידע את חכמת הכתב ויכתוב חוקים ומשפטים לילדים ,כי יעשו נכונה ויחדלו
ממריבה וקטטה [ ]...והמורה :לא ילדים יחוקקו חוקים .ומשה :כל אשר הוא היום ילד,
יהיה מחר גבר בעמו( .עמ' )167-166
שוב ,יחסו של קורצ'אק להנהגה בהיסטוריה הריאליסטית (הדרך שבה הוא תפס את התנ"ך),
משליכה על בניית דמותו של מתיא בספר עצמו .הדברים חוזרים ונשנים בספר שוב ושוב.
דיון וסיכום
כך כותב יוסף שורץ (תשל"ט) במאמרו:
זוהי דרך ארוכה ,שעובר ילד התוהה ושואף להבין ,החודר מבעד לרושם החיצוני של
המאורעות והאנשים ,והמוסיף ,על אף התפכחותו ,לפעול ,לשכנע ולשפר ,והמצליח
לשמור על חזותו האנושות; אך עד סוף הסיפור הוא נשאר ילד; על כן יש בעולמו דברים
שהם מעבר לגבולות הערתו ורגישותו( .עמ' )147
רות גפן-דותן ( )1977מחברת אותנו לסיפור ילדים-מבוגרים נוסף ,שאף הוא מסתיים בצורה
עצובה-מדכדכת:
לימים גם הכרתי את בן דמותו ,ידידו הספרותי הרחוק של מתיא" ,הנסיך הקטן"
והעצוב ,שחיפש את דרכו ומת בודד מאוד במדבר הגדול ,מבלי שיהיה לו בטחון שאי שם
מישהו ישמור וישקה את השושנה שלו ,כשם שלא היה גם למתיא בטחון בכך ,שמישהו
ימשיך את מפעלו.
שורץ וגפן-דותן עוסקים בקושי להגיע אל סוף הסיפור ,לגלות שההתבגרות וה'התפכחות' אינן
מגיעות בסופו של דבר .כמה היינו שמחים לגלות שמתיא מצליח וכל יוזמותיו עולות יפה ,אך
יוזמות צריכות כסף ודאגה למצב תקין מבחינה מדינית ,ביטחונית ,כלכלית ועוד ,ולכל אלו מתיא
אינו מצליח לדאוג לבדו ,וגם לא בתור מלך הילדים שקיווה להיות ,בממלכה עצומה של כל ילדי
העולם ,נושאי הדגל הירוק.
בעבודה זו ניסינו להראות כיצד תפיסותיו החינוכיות של יאנוש קורצ'אק הנחו אותו בכתיבת
הספר "המלך מתיא הראשון" .הוכחנו זו בעזרת שלושת האירועים המרכזיים בספר ,שתופסים
את חלקו המרכזי (עד המלחמה שבה מפסיד המלך מתיא ,ונופל בשבי) .הראינו מדוע בוחר
קורצ'אק להכווין את הדמויות לפעולות מסוימות ,וכיצד הן מתפקדות בהתאם לסכמות שהכיר
קורצ'אק מהחיים ה'ריאליים' – החל במשה רבנו ,דרך נפוליאון וכלה בילדים היתומים שהכיר
מקרוב קורצ'אק עצמו.
חיפוש החומרים היה לי מלאכה מענגת .כאמור ,הכרתי את יאנוש קורצ'אק בעיקר מספר אחד
כתום ודק ,והחומרים הרבים שנחשפו בפניי ,הקף כתיבתו בתחום הפרוזה ובתחום המחקר –
הפתיעו אותי מאוד .עשרות ציטוטים שליקטתי לעצמי תוך כדי ,ולא היו קשורים לעבודה אך היו
קסומים מצד עצמם ,שמורים עמדי.
אני תקווה שהלך הרוח של יאנוש קורצ'אק ,על אף הקושי ליישמו במציאות ועל אף המחירים
שהוא גובה והייאוש שבו נתקלים שוב ושוב ,ימשיך לפעפע ולחלחל דרכנו ,להצמיח אמון ו"חמלה
משפרת" ,להעמיק מערכות יחסים שתחצנה את מחסום הגיל ,ולהפוך את העולם ,ובייחוד את
השדה החינוכי ,למקום טוב ומאיר יותר.
ביבליוגרפיה
יאנוש קורצ'אק
כיצד לאהוב ילדים ( ,)1919מפולנית :צוק י' ,1996 ,תל אביב.
כאשר אשוב ואהיה קטן ,מפולנית :בוכנר א' ,1972 ,חולון.
עם הילד ,מפולנית :ארד צ' וצוק י' ,1974 ,תל אביב.
דת הילד ,מפולנית :סדן ד' וארד צ' ,1978 ,תל אביב.
סיפורים לילדים ,מפולנית :פרליס י' ,תשי"ח ,תל אביב.
המלך מתיא הראשון ,מפולנית :אורלב א' ,2012 ,ירושלים.
מלך מתיא הראשון ,מפולנית :ליכטנבוים י' ,תשכ"ו ,תל אביב.
לועזית
Lifton, B. J. (2003), "Who was Janusz Korczak?" In: J. Korczak, Ghetto diary, New
Haven, CT: Yale University Press, 2003, pp. vii–xxx.
s implicit religiosity: Its place in his׳Silverman, Marc (2006), Janusz Korczak
educational approach and its relevance to education today. Studies in Jewish
Education, Vol. XI, pp. 289-324, Jerusalem: Magnes press.
עברית
אדן ש' ( ,)2000הנריק גולדשמידט – יאנוש קורצ'אק האדם ,המחנך והסופר ,ירושלים ,עמ' 167-
.163
אורלב א' ( ,)2012אורי אורלב על קורצ'אק :מלך בלי כתר ,מתוך האתר " ,"ynetאוחזר בתאריך
.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4215054,00.html ,7.8.2015
אלקושי ג' (תשל"ב) ,יאנוש קורצ'אק בעברית :ביבליאוגראפיה מוערת בצירוף מבוא ,קיבוץ לוחמי
הגטאות.
אקזופרי א' ( ,)1943הנסיך הקטן ,מצרפתית :לרנר א' ,1989 ,תל אביב.
ארנון י' (תשל"ב) ,שיטתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק ,מרחביה.
אשד א' ( ,)2012קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית ,עיון ומחקר
בהכשרת מורים ,13 ,חיפה.
אשד א' (" ,)2013קאיטוש המכשף" ליאנוש קורצ'ק בהקשר אידיאולוגי ופוליטי ומקומו בספרות
הילדים העולמית ,ספרות ילדים ונוער ,134 ,ירושלים.
בן-דורי ע' (תשס"ד) ,הסיפור החסידי כגורם מחנך ,מתוך האתר "דעת" ,אוחזר בתאריך ,3.6.2015
.http://www.daat.ac.il/daat/history/hasidut/hasipur1-2.htm#tohen
ברגסון ג' ( ,)1978קורצ'אק סופר ילדים ,תל אביב ,עמ' .55-48
גפן-דותן ר' ( ,)1977מעשה בילד בודד הוא המלך מתיא הראשון ,איגרת לחינוך ,רבעון לחינוך
קיבוצי ,53 ,עמ' .23-11
ואלייבה ר' ( ,)1996מורשתו של קורצ'אק בהקשר של הפדגוגיה ההומניסטית של המאה ה,20-
עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק ,6 ,עמ' .98-93
זקס ש' וכהנא י' ( ,)1989קורצ'אק :זכרונות והגיגים ,תל אביב.
יריב ,ז' ( ,)1980הספרות כגורם מחנך ,שני ספורי ילדים מאת יאנוש קורצ'אק ,חיבור לשם קבלת
תואר ,M.Aתל אביב.
כהן א' ( ,)1974יאנוש קורצ'אק המחנך ,תל אביב ,עמ' .165-160
כהן א' ( ,)1983יאנוש קורצ'אק הסופר לילדים ,מעגלי קריאה ,9 ,עמ' .13-11
כהן א' ( ,)1988להיות שמש ,להיות אור ,החינוך כאהבה ,דוגמתו של יאנוש קורצ'אק ,חיפה.
כהן-אסיף ש' (" ,)2015המלך מתיא הראשון" של קורצ'אק :הממלכה הקטנה ,מתוך האתר
"הארץ" ,אוחזר בתאריך ,7.8.2015
.http://www.haaretz.co.il/literature/youngsters/1.1718082
סילברמן מ' ( ,)2012הילד הוא אדם :הגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק ,תל אביב.
פרליס י' ( 1986תשמ"ו) ,איש יהודי מפולין :חייו ופעלו של יאנוש קורצ'אק ,תל אביב.
קורצוויל צ' ( ,)1968משנתו החינוכית של ד"ר יאנוש קורצ'אק ,תל אביב.
רגב מ' ( ,)1996לגעת באדם :דמותו והגותו של יאנוש קורצ'אק כפי שהן משתקפות בכתביו ובכתבי
אחרים ,ירושלים.
רגב מ' (תשל"ט) ,קורצ'אק וסיפוריו לילדים ,בתוך :כהן א' (עורך) ,יאנוש קורצ'אק :דיוני
הקונגרס הבינלאומי במלאות מאה שנים להולדתו ,חיפה ,עמ' .146-133
שורץ י' (תשל"ט) ,פירושים איוריים ל"המלך מתיא הראשון" ,בתוך :כהן א' (עורך) ,יאנוש
קורצ'אק :דיוני הכנס הבינלאומי במלאת מאה שנים להולדתו ,חיפה ,עמ' .156–147