"אושר וסבל קשורים בקשר בל יינתק"
כך אומר ל"כלכליסט" דאגלס אברמס, מחבר רב־המכר העולמי "ספר האושר", שעכשיו רואה אור בעברית ובמרכזו שיחות על טבע האדם בין הדלאי למה לארכיבישוף דזמונד טוטו
יהודי, נוצרי ובודהיסט נפגשים בדרמסאלה כדי לחגוג יום הולדת 80 לדלאי למה. זה סיפור המסגרת של "ספר האושר" מאת דאגלס אברמס, רב־מכר עולמי שרואה אור בעברית בימים אלה בהוצאת כתר. שניים מהמנהיגים הרוחניים הגדולים של זמננו, הדלאי למה ה־14 טנזין גיאטסו והארכיבישוף הדרום־אפריקאי דזמונד טוטו, ישבו במשך חמישה ימים עם אברמס ושוחחו על אושר ועל הדרכים להשיגו בעולם מלא מתח וסבל.
"היתה לי הפריבילגיה לעבוד עם הארכיבישוף טוטו במשך עשור והייתי במסיבת יום ההולדת של רעייתו עם חברי ג'ים דוטי, שהיה יו"ר הקרן של הדלאי למה. הוא שאל אותי מה דעתי על הרעיון שהדלאי למה והארכיבישוף יכתבו ספר יחד. חשבתי שזה רעיון נפלא, וכשדסקסנו מה יכול להיות הנושא שנינו אמרנו: אושר! כי שני האנשים האלה הם כנראה הכי מאושרים על הפלנטה", מספר אברמס (50) בראיון ל"כלכליסט". "שאלתי את הארכיבישוף אם הוא היה רוצה לכתוב ספר עם הדלאי למה והוא ענה: אני מוכן לעשות כל דבר עם האיש הזה".
מימין: דזמונד טוטו והדלאי למה צילום: רויטרס
טוטו שלח מכתב לדלאי למה, והוא ענה מיד בחיוב. מאוחר יותר הוא סיפר לאברמס שכשקיבל את המכתב הוא אפילו התרגש. כמעט שנה נדרשה להם כדי לאתר מועד למפגש בין שני חתני פרס נובל לשלום, ובסופו של דבר הוזמן טוטו לביקור בשבוע שקדם ליום ההולדת של הדלאי למה, שנערך בפנימיית כפר הילדים הטיבטים. השיחות האינטימיות, המשעשעות והמרגשות שנערכו שם בין השניים תועדו על ידי אברמס בספר.
"בילינו שבוע בדיאלוג עמוק על איך לחיות באושר, כשצוות צילום של חמישה אנשים סביבנו כדי לתעד את האירוע ההיסטורי. חקרנו לעומק את הנושאים העמוקים ביותר של החוויה האנושית. זה היה עוצמתי ובמידה מסוימת גם מבהיל, כי ידעתי שיש לנו רק הזדמנות אחת לעשות את זה כמו שצריך ולהנציח את זה לאנושות כולה. הייתי מתוח ולחוץ ועד הלילה האחרון שאלתי את עצמי איך זה נפל בחלקי ואם אנדרסון קופר או אופרה ווינפרי עומדים להיכנס ולהשתלט לי על זה. בסופו של דבר, כששחררתי את המגבלות של עצמי, הייתי מסוגל להיות נציג העם ולשאול את השאלות שכל העולם ביקש לדעת. אני מניח, אם להשתמש במונחים מהקבלה, שהייתי הכלי שמעביר את האור דרכו".
מלבד שיחות אכלו השלושה יחד ארוחות, שתו תה, עשו מדיטציה ואפילו צפו בדלאי למה רוקד בפעם הראשונה בחייו. אברמס זכה ללמוד מהדלאי למה לעשות את מדיטציית המוות: מדיטציה שמבצע הגורו חמש פעמים ביום באופן קבוע, שבאמצעותה הוא חווה על בסיס יומי מוות ולידה מחדש.
אברמס, יהודי אמריקאי שחי בקליפורניה, הוא הבעלים של סוכנות Idea Architects, שחזונה הוא ליצור עולם חכם וצודק יותר באמצעות ספרים ומדיה. בימים אלה הוא כותב רומן על טבעה של התודעה בעקבות פגיעה מוחית של אביו. בעבר חי שנה בירושלים ולמד עברית באוניברסיטה העברית ובמכון פרדס. "התאהבתי בעיר, בתרבות הישראלית ובמסורת היהודית, והיה נחמד להביא נקודת מבט יהודית חילונית לדיאלוגים הבין־דתיים", הוא אומר.
בספר אברמס חושף את הצד האנושי של שני המאסטרים הרוחניים שהפכו לאייקונים. "האמת היא שהם מצחיקים מאוד יחד, הם מתגרים זה בזה וצוחקים כל הזמן, כאילו היו שני קומיקאים ולא שני אנשים קדושים. ידעתי שהספר יעורר השראה, אבל לא היה לי מושג שהוא יהיה גם כל כך משעשע".
מצוקה היא הזדמנות
מטרת הספר היתה לחקור את טבע האושר ולברר איך אנחנו יכולים לחיות באושר אפילו נוכח מצוקות וסבל. "שניהם הדגישו שזה לא ספר בודהיסטי או נוצרי, אלא ספר אוניברסלי לאנשים מכל האמונות וגם לאלה שאינם מאמינים", מסביר אברמס.
יותר מאלף שאלות אסף אברמס מאנשים ברחבי העולם טרום נסיעתו, והתוצאות היו מפתיעות. "הייתי די המום מהעובדה שהשאלה שנשאלה הכי הרבה פעמים לא היתה כיצד אנשים יכולים להתגבר על סבלם האישי, אלא איך אפשר בכלל לחיות באושר כשיש כל כך הרבה סבל סביבנו".
אברמס (במרכז) עם דזמונד טוטו והדלאי למה. "הם כנראה שני האנשים המאושרים על הפלנטה" צילום: Miranda Penn Turin
על השאלה כיצד ניתן לחוות אושר גם בעתות סבל ומצוקה השיב הדלאי למה: "יש אִמרה טיבטית שלפיה מצוקות יכולות להיהפך להזדמנויות טובות. אפילו טרגדיה יכולה להפוך להזדמנות. אִמרה טיבטית נוספת גורסת שדווקא חוויות כואבות הן ששופכות אור על טבעו של האושר, כי בגללן חוויות של אושר נהפכות להקלה עצומה". ולדברי הארכיבישוף: "בסופו של דבר אנחנו מרגישים את האושר הגדול ביותר כשאנחנו משתדלים לעשות טוב לאחרים. ככה אנחנו בנויים. כלומר, אנחנו מחווטים להיות בעלי חמלה".
תרגילים באנושיות
בסוף הספר מובאים תרגילי אושר בעלי שמות כמו "מדיטציה אנליטית", "תרגיל באנושיות משותפת" (שמטרתו להתגבר על בדידות) ו"תרגיל לוג' ונג" (להתגבר על סבל מצוקה ומחלה).
השורה התחתונה בעיני אברמס היא ש"לעתים קרובות אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים לברוח מהסבל ולחפש את האושר. אושר וסבל קשורים בקשר בל יינתק, אבל אנחנו יכולים לצמצם את הסבל ולמקסם את האושר".
מה ההבדל בין שמחה ואושר?
"הארכיבישוף מסביר שאושר הרבה יותר גדול משמחה. שמחה תלויה הרבה פעמים בנסיבות חיצוניות, אבל אושר בא מבפנים. אחת המטרות היא להראות לאנשים איך להיות מאושרים לא כמצב זמני, אלא כתכונה מתמשכת, כדרך חיים".
