אתר חדש מנסה לטהר את שמו של משה קצב
האתר שעלה לאוויר אתמול מנסה לחשוף את הקונספירציה לכאורה שהובילה לחקירה נגד הנשיא לשעבר בחשד לאונס. הכלי: אוסף גזירי עיתונות, מאמרים והערות ביניים לגלגניות
17:2427.10.08
בעוד הנשיא לשעבר משה קצב מחכה להגשת כתב האישום נגדו, עלה לאוויר אתמול האתר "האמת על פרשת הנשיא קצב". האתר, עליו חתום ידידו של קצב משה שבתאי, מנסה לטהר את שמו של קצב באמצעות חשיפה של הקונספירציה לכאורה שהובילה לחקירה נגד קצב בחשד לאונס, תקיפה והטרדה מינית של עובדותיו. הכלי: אוסף ארכני של גזירי עיתונות, מאמרים וציטוטים, שנפרשים באתר בצירוף הערות ביניים לעגניות.
אף אחד לא מתחמק מחיציו של קצב. התקשורת, לפי האתר, אירגנה מתקפה מרוכזת נגד קצב במטרה לחסל לו את הקריירה. האתר מצטט את מנכ"ל פרטנר, עמיקם כהן, שאמר בראיון לגלובס: "אני גם מאשים את התקשורת בהרבה ממה שקורה לנו. תראו מה קורה לנשיא המסכן שלנו. עוד לא הוכח שהוא אשם, כבר שופטים אותו, יורקים ודורכים ומקללים אותו בכל מקום". כהסבר לשנאה התקשורתית לקצב מביא האתר ציטוטים מתקופה מוקדמת יותר -- התקופה שלאחר בחירתו של קצב לנשיאות. עמוס עוז כתב אז כי "פרס הובס בעיקר בידי צירוף כוחות ניצי, חרדי, סרבן מציאות, שולל שלום, עוין קידמה ונאורות", ורון מיברג אמר "משה קצב איננו הנשיא שלי". הרמזים ברורים: אליטה שמאלנית וחילונית רצתה להקיא מתוכה את הזר שנקלע לבית הנשיא, ולא חסכה במאמצים כדי לעשות זאת.
שואף לשוות צביון רשמי אך נוקט בנימה טוקבקיסטית צילום מסך: katsav.ymp.co.il
האתר ממשיך ומקשר לידיעות שמטילות ספק בחוקרי המשטרה ובאנשי הפרקליטות, תוך ציטוט דמויות כמו היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד יונה שיינדורף, שאמרה כי "החקירה הייתה מגמתית ורצופה במצגות שווא ובניסיונות הפחדה והטעיה... בחקירה הם השתוללו וצרחו עלי". לפי האתר, "מרגע שהתקשורת חרצה את דינו, נולדה הציפייה שגם המשטרה והמערכת המשפטית יתאימו את עצמן למה ש'כולם' חושבים".
התקפה על המתלוננות
א' הראשונה, א' השנייה ושאר המתלוננות זוכות למדור משלהן, שמוקדש לריסוק אופיין ואמינותן. תחת הכותרת "א' הראשונה - האם אתם מאמינים לה?" מצוטטות כותרות מהעיתונים שחלקן עוסקות בתפקידה של א' בפרשת קצב. כותרות אחרות עוסקות בחייה הפרטיים, למשל "א' תועדה כשהיא מתנכלת לשכניה", "א' נסעה לבודפשט יחד עם איש עסקים ידוע ואיש ציבור ידוע" ו"א' ניהלה רומן עם נהגו האישי של קצב". מכתבים שכתבו שתי המתלוננות א' לקצב, ושבו הן מביעות חיבה אליו ומשבחות את יחסו החם, מובאים כבר בעמוד הראשי של האתר. "האם תדיחו נשיא בישראל על סמך מילתה של הבחורה הזו?" זועק האתר, אך לא תמיד זוכר לגבות את אוסף הציטוטים במראי-מקום וקישורים שיאפשרו לבדוק את ההקשר.
מדור נוסף מוקדש ללגלוג על ציטוטים שנראו ליוצרי האתר מטופשים במיוחד. "הרבה שטויות נאמרו ונכתבו על פרשת הנשיא בשנה האחרונה", מכריז האתר. "מצטערים אם הדברים נשמעים לכם יותר מדי מטומטמים, אנחנו רק מצטטים". בין המצוטטים, שזוכים להערות ביניים בלשון עילגת, ניתן למצוא את שלי יחימוביץ', בילי מוסקונה-לרמן (נציגת ה"אינקוויזיציה הפמיניסטית", לפי האתר), העיתונאי רביב דרוקר ועוד.
האתר של משה קצב, למרות הניסוחים העילגים מעט והעיצוב החובבני, לא מנסה לחקות את אופנת הבלוגים. על פי גווני הכחול והלבן, התמונה המוכרת של קצב מעברו הנשיאותי, ודגלי ישראל ששמתנופפים מאחורי הטקסט, נראה שהאתר דווקא שואף ליצור רושם רשמי, אפילו נשיאותי. החיבור בין העיצוב הזה לתחושת הזעם והלעג המר, לרמזי הקיפוח העדתי ולנימת הדיבור הטוקבקיסטית הוא שהופך את האתר לפרודיה עגומה כל כך.
