אש אש מדורה
ל"ג בעומר בפתח- עונת המדורות מתקרבת. זכרונות ילדות של מדורה עד השעות הקטנות של הלילה: ישיבה מסביב למדורה, שירה, אכילת תפוחי אדמה מפוחמים והרבה התרגשות. בשנים האחרונות יש מודעות לזיהום האוויר שנוצר ובקשה לצמצם את כמות המדורות בל"ג בעומר .
אם נתבונן על מדורות, יש משהו בישיבה מסביב למדורה שמחמם, פותח ומגבש. לאש פנים רבות- יש בה עוצמה מיסטית, היא מסמלת סכנה, פחד, ומצד שני מסמלת חיים, מחממת ויוצרת קירבה. האש גם מסמלת טרנספורמציה- תנועה מכליון, אפר למשהו חי וקיים. הפניקס, עוף החול, הינו ציפור האש הקדושה במיתולוגיות השונות- עוף החול מת בשריפה וקם לתחייה מתוך האפר באופן מחזורי. הוא מייצג את התנועתיות, המחזוריות והטרנספורמציה בטבע. בטבע האש באה מתוך לב כדור הארץ וקיימת בשמש המחממת.
האינדיאנים מקיימים טקסים שמאניים שכוללים הדלקת אש וישיבה מסביבה. טקסים אלו נשמרו לאורך השנים אצל האינדיאנים מתוך החיבור שלהם עם הטבע. ישנם טקסים עם אלמנטים טיפוליים, מטהרים וטרנספורמטיבים (מסמלים מעבר לדוגמא- מילדות לבגרות). האינדיאנים מכנים "סבא אש"- כמוטיב של חוכמה המובילה אותם.
בתורה יש פסוקים רבים הכוללים אש. רק בקצרה אזכיר את הסנה הבוער "ירד עליו יהוה באש", עמוד האש שהוביל את בני ישראל במדבר "ויהוה הולך לפניהם.. בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה", מוטיב האש בבית המקדש "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה".
במיתולגיה היוונית אלת האש הסטיה- היו מקריבים קורבן עבורה, במיוחד לאחר לידת תינוק- באח הביתית, מקיפים אותה ונותנים מנחות. בכל עיר היתה אח ציבורית המקודשת לה ואח בוערת בה תמיד. (במיתולוגיה האצטקית- צ'נטיקו). בתרבות ההינדית יש את אגני- אל האש- המסמל את אש החיים. ההינדים מאמינים שהוא מייצג את האש המחברת בין האדם ליקום. ברפואה הודית מסורתית אגני מסמל את מערכת העיכול של האדם.
גם בעולם הטיפולי המערבי יש התייחסות לאש, לדוגמא בשיטת "המסע" מדמיינים מדורה כמקום בטוח ומוגן שבו אפשר להזמין אנשים מחיינו, להיפתח רגשית, לספר ולפתור עימותים.
בקבלה יש התייחסות למזלות האש- טלה, אריה וקשת- וישנה הכוונה של אותו אדם לפי המזל שלו.
מתוך הדברים שציינתי, שהם רק חלק מתוך האלמנטים הרבים בתרבויות שונות ובאספקטים שונים על האש, אם נתבונן על העולם הרגשי הפנימי שלנו הרי שהאש היא מוטיב משמעותי בחיינו.
האש מסמלת לנו משהו חי וקיים. האש מאירה לנו את הדרך. היא טהורה וטרנספורמטיבית אך גם יכולה להיות מסוכנת. היא יכולה גם לסמל כעס וקנאה- "אש מכלה", ויכולה גם לסמל תשוקה גופנית ונפשית. בעולם המערבי יש התייחסות מרובה למימוש עצמי. יותר ויותר אנשים מודעים לחוסר קיום התשוקה, "האש", המשמעות בחייהם. יש אנשים המדווחים על חיי שיגרה שוחקים: קמים בבוקר, נוסעים לעבודה, חוזרים הביתה למשפחות ומתנהלים כמו "רובוט". משהו חסר חיים, חסר תשוקה, חסר "אש". כדי לנהל חיים מאוזנים בעלי משמעות, כדאי מדי פעם לבדוק עם עצמנו היכן אנו נמצאים על הסקאלה הזאת: חוסר "אש";חוסר תשוקה;שחיקה לעומת אש בוערת ומכלה; כעס מציף; קנאה בוערת; הצפה רגשית וקושי לנהל את רגשותינו.
*השלב הראשון הוא זיהוי – מה עושה לנו טוב, מה "ממלא " אותנו ונותן משמעות. זיהוי זה בדרך כלל יאפשר לנו את הדקלת האש הפנימית. *השלב הבא יהיה זיהוי כיצד לשמר אש פנימית זאת- ממה להתרחק; מה או מי שואב מאיתנו את הכוחות והתשוקה ;ובאילו אנשים ועשיה לעטוף את עצמנו כדי לאפשר את קיום האש הזאת. אדם שחי עם אש פנימית בוערת ומאוזנת, הוא אדם שחי עם משמעות. יש להיזהר מהאש המכלה, שמאבדת שליטה ושורפת כל, ולשים לב כשרגשות שליליים הולכים ומשתלטים על הכל- עלינו להיות מודעים ולנהל רגשות אלו כך שלא יכלו.
