What do you think?
Rate this book
יש אלוהים
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 of 1 review
May 6, 2016
2.5-3 כוכבים
אני מתלבטת ונוטה לכיוון ה- 2.5
העלילה בזעיר אנפין, לאחר שנים שבהן דיווי ורונה היו רק חברי נפש, הם מגלים שהם מאוהבים והופכים לזוג. אבל כמו כל זוג גם להם ישנן בעיות והן מתגברות בדיוק לפני שרונה מגלה שהיא חולה בסרטן הלבלב ושהיא עומדת למות. בתקופה של המחלה הם פוגשים את קולה, ניקול פלר, מלצרית יפיפיה, מסובכת בחובות שעברה אונס בילדותה. קולה, שגדלה זרוקה בין ביתה של אימה שלה בארה"ב ובית אביה בארץ לאחר נשואיו השניים ושעברה מסבה וסבתא לקיבוץ, סובלת מחרדות נטישה קשות וחוסר יכולת להתחייב. דיווי ורונה מפגישים אותה עם מרטין שמיד מתאהב בה ולוקח אותה תחת חסותו.
קולה שאינה מאמינה באהבה ובטח שלא בנתינה בלי גבול אינה משאירה פתח למערכת היחסים עם מרטין וזמן קצר לפני מותה של רונה מחליטה שהיא מאוהבת בדיווי. דיווי ההלום צער שעות ספורות לאחר מותה של רונה מקיים יחסים עם קולה והיא נכנסת להריון. דיווי בורח מהארץ מאחר והוא לא יכול להתמודד עם הצהרת האהבה של קולה ועם מה שעשה מיד לאחר מותה של רונה.
מכאן העיניינים מסתבכים עד לסוף הספר.
החלק הראשון של הספר נכתב בעיקר מנקודת מבטה של רונה והוא כתוב טוב, משעשע לפרקים. הוא עוסק במערכת היחסים שבין דיווי , רונה וקולה. במוות הצפוי ובתהליכים שעוברים על אדם גוסס ועל הסובבים אותו. ישנם גם פרקים הנכתבים מנקודת מבטם של דיווי וקולה אבל מרכז הכובד הוא על רונה וזו בחירה חכמה לדעתי.
החלק השני של הספר, נכתב מנקודת מבטה של קולה, עם הבזקים מנקודת מבטו של דיווי. זהו חלק מבורבר גיבוב של רעיונות שלא הגיעו לידי הבשלה, עם הרבה מלל שדילגתי עליו והרבה הגיגים מיותרים שהיה ניתן לתוך בעריכה. הוא משמש מעין קתרזיס לדמות של קולה ובעם מעיק על הקורא שחווה כתיבה מפוזרת ללא קו אחד המאפשר להתחבר לעלילה המרכזית. בעיניי מיותר לחלוטין ואפשר לקרוא רק את הרבע האחרון של הספר בכדי להבין בדיוק מה ואיך קרה.
הדמות של דיווי די פלקטית הוא לא כועס על רונה כשהיא בוגדת בו עם החבר הטוב שלהם ולאחר שבועיים של פרידה הוא חוזר הביתה עם תובנות שלא ברור לי מהיכן הגיע אליהן.
הדמות של רונה מאושרת מידי ויפה מידי בשביל משהי שחולה בסרטן הלבלב, הידוע כאחד מסוגי הסרטן הקטלניים במהרה והכואבים ביותר. היא שורדת מספר שנים בניגוד לכל היגיון ולכל מה שאני מכירה מהמציאות. היא מסרבת לעבור כימוטרפיה והיא מאושרת?! ומוכנה למות בגיל 32 ללא חרטות או דאגות, דבר תמוהה כשלעצמו.
הדמות של קולה מיוסרת לפחות כמו נזיר בנדיקטי הגון והמלקות שהיא מלקה את עצמה היו אמורות לכפר על כל תסביך ופשע אחר שביצעה אבל למרות זאת הן לא, כמעט עד סוף הספר. היסוריים הללו מלווים לרוב בהגיגים פילוסופיים חסרי משמעות אמתית.
אז לסיכום, נהנתי לפרקים ולפרקים סבלתי והרגשתי שמזל שהיא הרגה את הגיבורה מסרטן, וזה בטח לא שווה את אכילת המח הזו והפילוסופיה בגרוש לקרוא כ- 300 עמודים שהרגשתי בהם כאילו קראתי הרבה יותר מכך.
אני מתלבטת ונוטה לכיוון ה- 2.5
העלילה בזעיר אנפין, לאחר שנים שבהן דיווי ורונה היו רק חברי נפש, הם מגלים שהם מאוהבים והופכים לזוג. אבל כמו כל זוג גם להם ישנן בעיות והן מתגברות בדיוק לפני שרונה מגלה שהיא חולה בסרטן הלבלב ושהיא עומדת למות. בתקופה של המחלה הם פוגשים את קולה, ניקול פלר, מלצרית יפיפיה, מסובכת בחובות שעברה אונס בילדותה. קולה, שגדלה זרוקה בין ביתה של אימה שלה בארה"ב ובית אביה בארץ לאחר נשואיו השניים ושעברה מסבה וסבתא לקיבוץ, סובלת מחרדות נטישה קשות וחוסר יכולת להתחייב. דיווי ורונה מפגישים אותה עם מרטין שמיד מתאהב בה ולוקח אותה תחת חסותו.
קולה שאינה מאמינה באהבה ובטח שלא בנתינה בלי גבול אינה משאירה פתח למערכת היחסים עם מרטין וזמן קצר לפני מותה של רונה מחליטה שהיא מאוהבת בדיווי. דיווי ההלום צער שעות ספורות לאחר מותה של רונה מקיים יחסים עם קולה והיא נכנסת להריון. דיווי בורח מהארץ מאחר והוא לא יכול להתמודד עם הצהרת האהבה של קולה ועם מה שעשה מיד לאחר מותה של רונה.
מכאן העיניינים מסתבכים עד לסוף הספר.
החלק הראשון של הספר נכתב בעיקר מנקודת מבטה של רונה והוא כתוב טוב, משעשע לפרקים. הוא עוסק במערכת היחסים שבין דיווי , רונה וקולה. במוות הצפוי ובתהליכים שעוברים על אדם גוסס ועל הסובבים אותו. ישנם גם פרקים הנכתבים מנקודת מבטם של דיווי וקולה אבל מרכז הכובד הוא על רונה וזו בחירה חכמה לדעתי.
החלק השני של הספר, נכתב מנקודת מבטה של קולה, עם הבזקים מנקודת מבטו של דיווי. זהו חלק מבורבר גיבוב של רעיונות שלא הגיעו לידי הבשלה, עם הרבה מלל שדילגתי עליו והרבה הגיגים מיותרים שהיה ניתן לתוך בעריכה. הוא משמש מעין קתרזיס לדמות של קולה ובעם מעיק על הקורא שחווה כתיבה מפוזרת ללא קו אחד המאפשר להתחבר לעלילה המרכזית. בעיניי מיותר לחלוטין ואפשר לקרוא רק את הרבע האחרון של הספר בכדי להבין בדיוק מה ואיך קרה.
הדמות של דיווי די פלקטית הוא לא כועס על רונה כשהיא בוגדת בו עם החבר הטוב שלהם ולאחר שבועיים של פרידה הוא חוזר הביתה עם תובנות שלא ברור לי מהיכן הגיע אליהן.
הדמות של רונה מאושרת מידי ויפה מידי בשביל משהי שחולה בסרטן הלבלב, הידוע כאחד מסוגי הסרטן הקטלניים במהרה והכואבים ביותר. היא שורדת מספר שנים בניגוד לכל היגיון ולכל מה שאני מכירה מהמציאות. היא מסרבת לעבור כימוטרפיה והיא מאושרת?! ומוכנה למות בגיל 32 ללא חרטות או דאגות, דבר תמוהה כשלעצמו.
הדמות של קולה מיוסרת לפחות כמו נזיר בנדיקטי הגון והמלקות שהיא מלקה את עצמה היו אמורות לכפר על כל תסביך ופשע אחר שביצעה אבל למרות זאת הן לא, כמעט עד סוף הספר. היסוריים הללו מלווים לרוב בהגיגים פילוסופיים חסרי משמעות אמתית.
אז לסיכום, נהנתי לפרקים ולפרקים סבלתי והרגשתי שמזל שהיא הרגה את הגיבורה מסרטן, וזה בטח לא שווה את אכילת המח הזו והפילוסופיה בגרוש לקרוא כ- 300 עמודים שהרגשתי בהם כאילו קראתי הרבה יותר מכך.
Displaying 1 of 1 review