ההצגה חייבת להתבשל: כשכוכבות "מלצרית" ויוסי שטרית נכנסו למטבח

כשהמחזה "המלצרית" עלה בברודוויי לפני כמעט עשר שנים, כולם דיברו על החידוש המפתיע - מחזמר שלם שכולו על טהרת נשים, גם מאחורי הקלעים. ההצלחה היתה מיידית, וזו היתה רק שאלה של זמן עד שהמחזה יזכה לעיבוד על אדמת ארץ הקודש.

ואכן, השבוע, לכבוד השנה החדשה, עולה בתיאטרון הקאמרי העיבוד המקומי. המחזמר של ג'סי נלסון מביא את סיפורה של ג'נה, מלצרית צעירה המתמחה בהכנת פאי בעיירה קטנה ונידחת. בכל יום, באותן שעות, מול אותם לקוחות, עם אותם חיים אפורים בין הסירים למחבתות. בלי חלומות, ועם בעל שהיא מזמן הפסיקה לאהוב, ואם רק היה לה אומץ, היתה עוזבת אותו. רק שאז הוא מכניס אותה להיריון לא רצוי. וכשרופא צעיר מגיע לעיירה, נוסף טעם חדש לחייהן של ג'נה ושל שתי חברותיה לצרות ולמלצרות. ומה הטעם? ניחשתן כבר לבד.

אז אמרנו שהמחזמר הוא על טהרת הנשים, ולכן הפגשנו לשיחה את הכוכבות שלו: משי קלינשטיין, טלי אורן ונוי הלפרין, שמשחקות את שלוש החברות הטובות ומחזיקות את הבמה במשך 150 דקות. התזמורת החיה על הבמה מקנה כמובן את האושר העילאי לוועדי העובדים באשר הם: מחזמר קולח ומשמח בעברית, שמן הסתם יהפוך ללהיט.

קודם כל קדים קידה

כדי לחגוג את האירוע התיאטרלי־קולינרי הזה, הפגשנו את השחקניות עם יוסי שטרית במסעדת הדגל המצליחה שלו "היבה". כמו ב"מלצרית", גם ב"היבה" קשה להשיג מקומות, וגם כאן שטרית מתעקש: "אנחנו קדים קידה בפני האורחים, ורק אז מתחילים את הערב שלנו".

"היבה", בעיצובו של פיצו קדם, מעוצבת כחלל תיאטרון והמטבח משמש במה שכולם צופים בה. גם היא מציגה ספקטקל של קולות, טעמים ומראות. מייד בהתחלה יש הסכמה בין הצדדים: לשטרית אין ערב פנוי לראות תיאטרון, ולשחקניות מהקאמרי אין ערב פנוי לאכול במסעדה.

ואחרי שזה הונח על השולחן, אפשר לצאת לדרך.

זה לא מוזר בעיניכם שגם בימים טרופים אלה המסעדות ואולמות התיאטרון מלאים?

טלי: "אולי בגלל שזו התקופה שאנחנו חיים בה, אנשים מחפשים אסקפיזם. בהצגה שלנו יש גם אמירה מאוד נוקבת שקשורה למה שקורה במדינה כיום. ההצגה מדברת על הכוח שיש לנו לשלוט בחיים שלנו, ולא לתת לאף אחד להחליט בשבילנו. יש שם סיטואציות של נשים שעוברות אלימות מילולית ופיזית, ויש לנו היכולת לצאת מזה".

נוי: "אני חושבת שאי אפשר להתעלם ממה שמתרחש, גם כשאתה מחפש אסקפיזם. אנשים רוצים להגיע למחזמר, אבל גם בתיאטרון הרי קשה לברוח מזה".

יוסי: "אני מרגיש את זה מאוד חזק במסעדנות. זה כאילו אומרים לנו, קח אותי רחוק מהיומיום שלי. אני חושב שזו אחריות ענקית, כי אנשים מצפים ממך שתיתן להם את הבריחה הזאת לכמה שעות".

מה תפס אתכן דווקא במחזמר הזה?

טלי: "כוח החברות והנשיות. כמה חברות זה דבר חזק, ואנחנו שלושתנו חברות ובתוך שניות התחברנו לדבר הזה. זה מרגש אותנו עד דמעות".

נוי: "יש פה סיפורים כל כך אנושיים וטעויות אנושיות וניצחונות אנושיים. יש פה אהבה מאוד גדולה ותשוקה מאוד גדולה, לא רק לאהבה, גם תשוקה לחלומות, ואני חושבת שאנחנו יכולות להתחבר לדבר הזה. המוזיקה הופכת לך את הבטן ואת המוח, ואי אפשר שלא להתאהב".

משי: "כשאנחנו עולות לבמה אנחנו שוכחות את מה שהיה במהלך היום, גם אם מייד אחרי זה אנחנו שוב חוזרות להרגיש לא טוב. אותי ההורים לימדו להתקלח ולאכול משהו אחרי ההצגה. זה מוריד אדרנלין ומצב רוח לא טוב, ואני חייבת להגיד שזה עובד מצוין".

נוי: "אני שמה לב שאני פחות שרה בבית כשעולה הצגה, אני מרגישה שאני מחויבת למחזמר ואסור לי לחשוב לרגע לאבד את הקול כדי לא לאכזב את הצופים שהגיעו".

טלי: "זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל הבמה היא באמת התרופה הכי טובה שיש. זה ידוע".
יוסי: "לפני כמה שבועות המשפחה שלי באה לאכול, ואני באתי לפני הארוחה ואמרתי להם תשמעו, אני מרגיש לא טוב. זה יום כזה שלא הלך לי כלום. ואז אשתי אמרה לי, 'תגיד, למה אתה הורס לנו את הארוחה? באנו ליהנות'. חשבתי על זה שאת אף אחד לא מעניין מה אני או מישהו מהצוות מרגישים באותו יום. מבחינתם זה היום שהם חיכו לו, הם באו לארוחה והם רוצים את הטוב ביותר. וככה זה ערב־ערב, בדיוק כמו בתיאטרון".

ועכשיו - אל המטבח

טוב, אז ניסינו להכין פאי.

משי התגלתה ככישרון לא רע. נוי חשבה לוותר מראש אבל לא ויתרנו לה, וטלי העדיפה שנכין שניצלים. יוסי הבין מהר מאוד שעם כל הכבוד לצילומים, עוד יש לו סרוויס על הראש הערב וצריך להתחיל להזיז עניינים. העניין הוא שהן לא ויתרו, והתעקשו לשמור על כבודן מול השף המפורסם.
ניסיתי להדליק את השיחה ולהגיד שבסוף כל הסדרות והסרטים והריאליטי הם על שפים, ועד שכבר עושים מחזמר קוראים לו "המלצרית" - אבל שטרית טען מייד שהמטבח שלו מלא בנשים.

יש משהו מעניין בבחירה של כולם כאן להיות על הבמה. אתה יכולת לבחור להישאר מאחורי הקלעים אבל הלכת לטלוויזיה, ואתן רוצות את המגע הישיר הזה עם הקהל, את מחיאות הכפיים בסוף הערב.

יוסי: "וואו, אתה לא יודע כמה זה היה לי קשה. תמיד הייתי מאחורי הקלעים. במעלות, כשהייתי נער, היתה לי להקת הבי־מטאל. תופפתי ותמיד הייתי מאחור, מחזיק את הקצב. זה קצת כמו להיות השף שמנהל את המטבח, אבל מאחור. בשלב מסוים החלטתי לצעוד קדימה. בהתחלה, כשהגעתי לטלוויזיה וצילמו אותי, באופן אוטומטי הורדתי את הראש. לקח לי זמן להשתחרר ולקבל את הנוכחות של המצלמה. פעם לא הבנתי מה זה פחד במה, אבל אחרי שנים בטלוויזיה אני מבין על מה שחקנים ושחקניות מדברים".

משי: "טוב, אני גדלתי בבית שאין לו קשר לבמה, כמובן".

טלי: "אני לא יודעת אם זה בשביל מחיאות הכפיים, אבל ברגע שהלהקה מתחילה לנגן סביבי, אני מבינה שזה הרגע שאני הכי חיה בו וזה גם התגמול הכי טוב. כולנו היינו עושות את מה שאנחנו עושים גם חינם, אבל אל תספרו את זה לאף אחד. אנחנו מגשימות חלומות ועושות את מה שאנחנו הכי אוהבות".

נוי: "ברור. זה שהתחביב שלנו הפך למקצוע - כמה אנשים יכולים להגיד את זה".

יוסי: "חד־משמעית".

עד כמה אתם מרגישים שהמקצוע בחר בכם יותר ממה שאתם בחרתם בו?

משי: "ההורים שלי התפללו שאני לא אכנס לתחום, אבל זה לא היה בשליטתי. אם הייתי יכולה לבחור, הייתי בוחרת לעשות משהו אחר. ראיתי את הקושי של ההורים שלי, ועכשיו אני חווה את הקושי הזה בעצמי. לא אשקר, זו לא חוויה שמומלצת לכל אחד".

יוסי: "אצלי זה תמיד היה שם, בעיקר מהצד הנשי של המשפחה. זה תמיד משך אותי, אבל להגיד לך שידעתי שזה מה שאני אעשה בוודאות, אני לא יכול להגיד. היום אני מסתכל על זה אחרת, איך חשבתי שאני אעשה משהו אחר עם החיים שלי?"

ואיך זה מרגיש לעלות על הבמה עם קאסט שהוא ברובו נשים? מה ההבדל עבורכן בין ערב של "מלצרית" לערב של הצגה אחרת?

נוי: "אנחנו נשים ואנחנו חברות. יש קצת יותר אמוציות, קצת יותר שיתופיות, חיזוק אחת של השנייה. אני באופן יומיומי, לפני החזרה, תוך כדי החזרה ואחרי החזרה, בתקשורת עם הבנות. המון דברים צפים, חוויות אישיות, ואנחנו שם ממש לעזור ולחזק אחת את השנייה: גם לתת כתף, גם מקום מפלט, גם מקום של שיתוף. אנחנו מאוד אמוציונליות ובוכות הרבה גם בחזרות".

טלי: "יש לנו סצנה נורא מרגשת, שכל אחת עוברת שם משהו ואני מוצאת את עצמי בוכה כאילו הן איתי בחיים האמיתיים שלי ומשתפות אותי. אני בוכה כי אני כל כך מחוברת רגשית לשתיהן. זה דבר שלא קורה כל יום, אין לך חיבור רגשי אוטומטי לפרטנרים שלך ברמה שאת מרגישה שהם חלק ממך, וזה עצום. כשאנחנו שלושתנו על הבמה, נגיד אם מישהי עוברת משהו באותו יום ואז אנחנו שרות שיר ביחד, זה מדהים, כאילו הכל מתערבב לנו בטירוף".

משי: "גם בזכות זה שאנחנו בנות וחברות, יש הבנה ענקית לכל הדברים שאנחנו עוברות בדרך וזה נורא משחרר. אנחנו לא צריכות לשמור שום רגש בבטן. אנחנו יכולות להיות עצובות ובמחזור ועם כאב ראש וביום לא טוב בבית, והכל נורא מובן. יש משהו מאוד־מאוד משחרר בזה שאת באה לעבודה ואת יודעת שיהיו שם אנשים שיחבקו אותך ויבינו אותך ומה את עוברת. זה לא תחושה של עבודה, את באה לפגוש חברות. לדוגמה, אני יכולה לספר את הסיפור על הבננה".

הסיפור על הבננה?

משי: "בתחילת החזרות בדיוק חזרתי לעבוד. בני יונתן היה בן חמישה חודשים, ופתאום באמצע חזרה, באמצע שאנחנו שרות, קיבלתי וידאו שבעלי מאכיל את יונתן בפעם הראשונה בבננה, ופשוט התרסקתי. אמרתי 'עצרו הכל', והתחלתי לבכות בכי מטורף. שאלתי את הבנות, 'מה, אני מגזימה? אני מגזימה?' ומסכנות, מה הן יגידו לי, שכן? אני פשוט לא הייתי חלק מהפעם הראשונה שהבן שלי אכל בננה, וזה הרג אותי!"

טלי: "זה היה ברור שהמקום שמשי נמצאת בו בהגשמת החלום שלה הוא כל כך תובעני, שלפעמים זה בא על חשבון הרגעים הקטנים שהיא מפסידה, ואנחנו פה בשביל לחזק אותה ולתת לה את הכוח, ולהגיד שבעוד שנייה תראי שזה הרבה יותר נורמלי ממה שאת חושבת. לא קרה פה באמת משהו דרמטי, עוד שנייה העננים האלה יזוזו".

משי: "ובעצם זה שאמרתן לי 'כן, זה דרמטי' או זה שאמרתן לי כמה אתן מבינות אותי ושזה באמת קשוח מה שאני עוברת ברגע זה, המפלצת הפכה לעכבר קטן ולא רלוונטי".

הנשים האלה בהצגה, הן יותר חלשות מכן?

משי: "הן בנסיבות אחרות של החיים, אז אני לא רוצה לשפוט אותן בכלל. כל אחת בעיניי יכולה להגיע לסיטואציה קשוחה, שבה היא צריכה לקבל החלטה".

מה את הכי אוהבת בדמות שלך?

משי: "אני אוהבת שיש בה הכל, שהיא שבורה, שהיא שלמה, שהיא חולמת. ואני אוהבת שהיא מאוהבת ומעיזה ואמיצה וגם קצת פחדנית וגם קצת מכחישה וגם קצת נלחמת. אני אוהבת שהיא מאוד־מאוד אנושית".

איזה רגע אתן הכי אוהבות בהצגה?

טלי: "למשי נגיד, יש שיר על כמה האפייה עושה לה טוב וכמה היא מאושרת, ורואים את משי עפה שם בנאמבר הזה, את כל האופטימיות, עם כל הקושי שהדמות שלה חוותה כילדה. זה שיר שבו מבינים שהיא גדלה בבית לא פשוט, שכבר מילדות היא ראתה אלימות מסוימת, ובשיר הזה היא אומרת אני לא אתן לזה להשפיע עלי, אני מתגברת ואני אהיה מאושרת. באחד הרגעים שאני הכי מחכה להם והכי מתרגשת מהם, ולמרות שאני לא על הבמה, אני עומדת מאחור וצופה במשי".

משי: "מי שלא מכיר את המחזמר, חושב שהוא עומד להיגמר בצורה מאוד מסוימת. אני מאוד אוהבת שזה לא ככה. אני אוהבת את ההפתעה הזאת, שהיא כל כך נעימה ומעודדת, שאומרת שכן, אנחנו כן יכולות לשנות את החיים שלנו".

מה המסר שהייתן רוצות שהצופים ייקחו מהצגה?

טלי: "שאין דבר שאנחנו לא יכולות לעשות, נקודה. אין דבר שימנע מאיתנו להגשים את החלומות שלנו ויחליש אותנו. אין. לא קיים".

פאי תפוחים וג'ינג'ר

החומרים לבצק הפריך:

√ 300 גרם קמח

√ 120 גרם אבקת סוכר

√ 40 גרם אבקת שקדים

√ 180 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות

√ 65 גרם ביצים

√ 2 גרם מלח

אופן הכנת הבצק הפריך:

1. שמים קמח, אבקת סוכר, אבקת שקדים, מלח וחמאה במיקסר עם וו גיטרה ומערבלים עד לקבלת תערובת פירורית ללא גושים.

2. מוסיפים בבת אחת את הביצים ומעבדים רק עד לקבלת בצק. מרדדים בין שני ניירות אפייה לעובי של 2.5 מ״מ ומעבירים למקרר לחצי שעה.

3. מלבישים את הבצק על תבנית הפאי.

החומרים למלית התפוחים:

√ 30 גרם חמאה

√ 500 גרם תפוח גרני סמית

√ 30 גרם סוכר

√ 1 כף ג׳ינג׳ר טרי מגורר

אופן הכנת המלית:

1. מקלפים את התפוחים וחותכים אותם לקוביות של 1 ס"מ.

2. שמים בסיר את החמאה והסוכר ומחממים עד להמסה, מכניסים את קוביות התפוחים והג׳ינג׳ר ומערבבים.

3. כשהתפוחים מתרככים מקררים מעט לפני שיוצקים על תבנית הפאי. אם יש הרבה נוזלים - מסננים.

החומרים לקראמבל:

√ 75 גרם חמאה

√ 75 סוכר דמררה

√ 75 אבקת שקדים

√ 75 גרם קמח

√ 1 כפית ג׳ינג׳ר טרי מגורר

אופן הכנת הקראמבל:

מערבבים את כל החומרים יחד עד לקבלת תערובת פירורית.

הרכבת הפאי:

1. מניחים על הקלתית את מלית התפוחים, דוחסים מעט ומוודאים שהגיעה לכל הדפנות.

2. מפזרים מעל קראמבל כך שיכסה את כל התפוחים, ואופים בתנור שחומם מראש ל־170 מעלות כ־40 דקות.

פאי פטל

החומרים:

√ 2 חבילות פטל טרי

לבצק הפריך:

√ 300 גרם קמח

√ 120 גרם אבקת סוכר

√ 40 גרם אבקת שקדים

√ 180 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות

√ 65 גרם ביצים

√ 2 גרם מלח

אופן הכנת הבצק הפריך:

1. שמים קמח, אבקת סוכר, אבקת שקדים, מלח וחמאה במיקסר עם וו גיטרה ומערבלים עד לקבלת תערובת פירורית ללא גושי חמאה.

2. מוסיפים את הביצים ומעבדים רק עד לקבלת בצק.

3. מרדדים בין שני ניירות אפייה לעובי של 2.5 מ״מ ומעבירים למקרר לחצי שעה.

4. מלבישים את הבצק על תבנית הפאי ואופים אפייה ראשונית ב־180 מעלות במשך 15 דקות.

החומרים לקרם השקדים:

√ 65 גרם חמאה

√ 65 גרם אבקת סוכר

√ 30 גרם ביצים

√ 10 גרם רום, אם אוהבים

√ 65 גרם אבקת שקדים

√ 10 גרם קורנפלור

אופן הכנת קרם השקדים:

מערבבים במיקסר עם וו גיטרה חמאה, אבקת סוכר ואבקת שקדים. מוסיפים בהדרגה את הביצים עד להיטמעות. מוסיפים את הקורנפלור עד לאיחוד ולבסוף את הרום.

החומרים לקרם הפטיסייר:

√ 300 גרם חלב

√ 75 גרם סוכר

√ 70 גרם חלמונים

√ 30 גרם קורנפלור

√ 30 גרם חמאה

√ 1 מקל וניל

אופן הכנת קרם הפטיסייר:

1. שמים בסיר חלב, וניל וחצי מכמות הסוכר ומביאים לסף רתיחה. בקערה נפרדת שמים חלמונים, קורנפלור וחצי מכמות הסוכר. מבצעים השוואת טמפרטורה ומחזירים לסיר.

2. טורפים 20 שניות עד לקבלת קרם חלק ומבריק. מכבים את האש, מוסיפים פנימה את החמאה ומערבבים. מעבירים את הקרם לקירור של 3 שעות במקרר. לאחר שהתקרר פותחים אותו בקערה עם מטרפה, עד שהוא חלק ללא גושים.

הרכבת הפאי:

1. מזלפים את קרם השקדים מעל תבנית הפאי שהתחלנו לאפות ומכניסים לתנור לעוד 25 דקות.

2. כשמוכן, מניחים לפאי להתקרר לחלוטין.

3. מזלפים את קרם הפטיסייר על הפאי מעל שכבת קרם השקדים ומקשטים בפטל טרי.

פאי תרד וגבינות

החומרים לבצק פריך מלוח:

√ 270 גרם קמח

√ 8 גרם מלח

√ 180 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות

√ 25 גרם מים

אופן הכנת הבצק:

1. מערבלים קמח ומלח במיקסר עם וו גיטרה יחד עם החמאה הקרה, עד לקבלת תערובת פירורית ללא גושי חמאה. מוסיפים את המים ומערבלים עד לאיחוד.

2. מרדדים בין שני ניירות אפייה לעובי של 2.5 מ״מ ומקררים כחצי שעה.

3. מלבישים את הבצק על תבנית הפאי ואופים אפייה ראשונית ב־160 מעלות במשך כ־15 דקות.

החומרים למילוי:

√ 2 בצלים גדולים

√ 1/2 ק"ג תרד חתוך לרצועות בעובי 1 ס"מ, וגבעולים קצוצים דק

√ 150 גרם גבינת ג'יבנה או פטה מגוררת

√ 4 שיני שום כתושות

√ מלח

√ מיץ סחוט טרי מ־2 לימונים

√ שמן זית

אופן הכנת המילוי:

1. מאדים בשמן זית את השום במשך כדקה על אש נמוכה.

2. מוסיפים את גבעולי התרד ומבשלים 10 דקות על אש בינונית. מוסיפים את התרד, ועל אש בינונית מבשלים אותו 7-5 דקות עד שהוא רך במידה מספקת.

3. מוסיפים לשום ולתרד את הגבינה המגוררת.

4. מערבבים, מוסיפים את הלימון והמלח ומתקנים תיבול במידת הצורך.

5. חותכים בצל לטבעות בעובי 1 ס"מ. מחממים שמן זית במחבת, ועל אש גבוהה צורבים את הבצלים עד שהם משחימים.

6. יוצקים את המלית על תבנית הפאי.

7. מפזרים מעל את הבצל המקורמל ומכניסים לאפייה נוספת לעוד 25 דקות.