העונה האחרונה של רמי הדר התחילה רע וקיבלה טוויסט גדול. באמצע פברואר, חודשיים אחרי הפיטורים מגלבוע/גליל, הוא הפתיע כשחתם בקוסובו בקבוצת קייבי פיה. הוא הוביל אותה לאליפות בליגה, וההצלחה לא נעלמה מראשי האיגוד, שמינו אותו גם למאמן הנבחרת.
לא תמצאו הרבה ראיונות עם רמי הדר בן ה־56 לאורך הקריירה, הוא מעדיף את השקט שלו. הפעם הוא מדבר, וזה בעיקר ראיון מפוכח עם מי שהיה כבר בכל הסרטים: "הייתי למעלה, הייתי למטה, הייתי בכל מקום", אומר המאמן, שברזומה שלו נמצא גם תפקיד המאמן הראשי במכבי תל אביב.
זה ראיון שבו הוא מכיר בעובדה שהוא דמות שונה בקרב המאמנים הישראלים, ומספר: "אני חריג בנוף. אני ישר, אני ישיר. לעיתים ישיר עד כדי מבוכה. אני חושב שסגנון הכדורסל שלי מתאים לאישיות שלי ואני לא מתכוון להשתנות. אני שלם עם עצמי, טוב לי עם מי שאני, טוב לי איפה שאני".
בואו נחזור קצת אחורה. חודשיים אל תוך עונת 2020/21 הפתיע הדר כשעזב את הפועל באר שבע במהלך העונה הרביעית שלו במועדון. הוא היה האיש ששם את הקבוצה על המפה, הפך אותה לקבוצת ליגת־על לגיטימית וייצר לה סגנון משחק ייחודי עם אגרסיביות, משחק מהיר וריבוי זריקות לשלוש. ההחלטה לעזוב היתה בלתי צפויה.
"היתה הבנה שזה נגמר, שעשיתי את החלק שלי. תחושת מיצוי. אפשר רק להתווכח על העיתוי, אולי הייתי צריך לחכות עד לסוף העונה, או אולי לא להתחיל אותה. אני מאוד גאה במה שעשינו שם. גאה גם במה שקורה שם היום, יש שם אנשים מהטובים בארץ".
"אני מכור למקצוע שלי"
מה קרה בגלבוע בעונה החולפת? למה זה לא הלך?
"הרגשתי את זה מההתחלה, יש מקרים שהדברים פשוט לא מתחברים. אין לי שום טענות, הם היו מאוד הוגנים איתי".
איך נולד המעבר לקוסובו?
"פנו אלי, לא יודע איך, אבל הם הגיעו אלי. אני מכור למקצוע שלי וראיתי בהצעה הזדמנות להכיר דברים אחרים, תרבויות ואנשים אחרים. מייד הבנתי שזה מקום שיש בו תשוקה אדירה לכדורסל, זה עניין אותי. זו היתה אחת ההחלטות הטובות שעשיתי בקריירה שלי. זה דבר שמתאים לתפיסות שלי ולאיך שאני רואה את המקצוע. אני מאמן שאוהב להשפיע - וזה מה שקורה כאן".
למה החלטת לעזוב את הליגה הישראלית?
"הקריירה שלי בארץ הגיעה לסוג של מיצוי כשאני מנתח את שוק נותני העבודה. בכלל, אני חושב שהיום, עם התקשורת והרשתות החברתיות, הרבה יותר קשה לשרוד בתפקיד מאשר בעבר. תאריך התפוגה של מאמנים הוא יותר קצר והשחיקה היום הרבה יותר גדולה".
איך התאקלמת בקוסובו?
"זה מקום עם היסטוריה מעניינת והרבה קשיים. התחברתי למקום, למרות שתרבותית שונה כאן מאוד. יש כאן שם נהדר לישראל ולא בזכותי, אולי זו ההזדהות בגלל ההיסטוריה למודת המאבקים שלנו. זה מקום שיש בו הרבה אמוציות והחצנה של רגשות. לפני הכל, במצבים האלה מדובר באנשים, והתחברתי אליהם".
הגעת בפברואר ועשית עם הקבוצה מסע נהדר, שהסתיים באליפות.
"קודם כל, קוסובו היא מקום עם הרבה תשוקה לכדורסל. לגבי הקבוצה שלי, היה לי שם חיבור מדהים עם שחקנים שלא בחרתי. כשזה נדבק - זה נדבק. כבר מהיום הראשון הרגשתי שהולכים לקרות דברים טובים. בשביל המועדון זו אליפות אחרי 10 שנים ללא תואר, ולכן זה היה מיוחד מאוד".
לא עבר הרבה זמן וקיבלת את תפקיד המאמן בנבחרת קוסובו.
"אצלנו במקום להקשיב, אנשים מעדיפים לדבר. כאן הם בחנו והסיקו שהם רוצים אותי. זה מקום שאני יכול לנסות להשפיע בו וליישם את ה'אני מאמין' שלי. יש נבחרת מוכשרת, עם יכולות, השכלה טובה של כדורסל ועבודה טובה של ההתאחדות המקומית.
"אנחנו מתמודדים מול שווייץ ודנמרק בבית שהמנצחת בו תעלה למוקדמות אליפות אירופה 2025. מה הסיכויים שלנו? אם היריבות יגיעו בסגלים הכי חזקים שלהן, אז הסיכויים שלנו הם פחות טובים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו