Presentation Transcript

1. הפיקוח על הוראת האמנות מחוז תל-אביב יאנוש קורצ'אק והילדים זכרונותיו של חניך - יצחק בלפר ציורים רישומיםופסלים

2. בחרנו לציין בהעלאת דמותו של יאנוש קורצ'אק המחנך הדגול איש מופת שיצירותיו, דעותיו וניסיונו החינוכי הפכו להיות נכסי צאן ברזל למחנכים. מורשתו של קורצ'אק על יסודותיה הכלל אנושיים הינה עכשווית ותקפה בכל התחומים שעניינם הילד, חברת הילדים ויחסי מורה- מחנך וילד. מושגים ועקרונות רבים כגון: "חברת הילדים" , "זכותו של הילד לכבוד", הכרה בשונות, אלו הם רק קצת מהגותו של קורצ'אק והם מהווים מקור השראה ליישום והגשמה במעשה החינוכי העכשווי . לכן מוטלת החובה על כולנו להמשיך בדרכו ולהנחיל את ערכיו לתלמידינו. האמן יצחק בלפר, היה חניכו של קורצ'אק בבית היתומים. ביצירותיו המוצגות במצגת זו, הוא מתעד ברגישות ובאהבה את דמותו של המחנך הנערץ עליו. זוהי עדות אמנותית ייחודית המעבירה לנו הצופים , צעירים ומבוגרים את תיאור התקופה בעוצמה וחוויה מיוחדת. נזכור ולא נשכח את המחנך הדגול- יאנוש קורצ'אק ואת ילדיו. שרה כהן בונן , מיכל אשל הפיקוח על הוראת האמנות מחוז תל-אביב

5. יאנוש קורצ'אקדר' הנריק הירש גולדשמיט- המיזוג הנדיר של סופר, רופא ילדים, פדגוג והוגה דעות, הניב משנה חינוכית חדשנית "ילדים לא אי פעם, לא עדיין לא, לא מחר אלא כבר עכשיו, היום אנשים הם". יאנוש קורצ'אק

6. יאנוש קורצ'אק והילדים, רישום, 25/35 סמ' 1990

7. האמן יצחק בלפר "חייתי בקרבתו עשר שנים ולאורו אני חי כל השנים הללו" יצחק בלפר היה חניכו של יאנוש קורצ'אק. ציוריו ורישומיו המוצגים במצגת זו, מתארים את יאנוש קורצ'אק והילדים בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה ובשואה 1939-1945. יצחק בלפר התייתם מאביו בשנת 1927. אמו שהייתה מטופלת בשישה ילדים , הכניסה אותו בגיל – 7 לבית היתומים של קורצ'אק. הוא חי שם עד גיל 15, ואחר כך שימש במעמד של חניך לשעבר, עד שמלאו לו 16.

8. באביב 1940 כשנה לאחר כיבוש ורשה, קיבל בלפר את ברכתו של קורצ'אק ומעט דמי כיס ועזב את העיר לעבר היערות בפולין לכיוון גבול רוסיה. אחרי המלחמה חזר לוורשה בירת פולין ולעיניו נתגלו מימדיה הנוראיים של השואה. לארץ עלה יצחק בשנת 1947 באוניה "אף על פי כן" שנעצרה על כל נוסעיה שהוגלו לקפריסין. שם החל לצייר וללמוד פיסול אצל הפסל דב בן צבי. יצחק הגיע לישראל עם קום המדינה. כל משפחתו של יצחק בלפר נספתה בשואה.

9. יאנוש קורצ'אק הנריק הירש גולדשמיט 1878-1942 יאנוש קורצ'אק, שמן על בד, 60/45 סמ', 2002

10. "לא מספיק לאהוב ילדים, צריכים להבין אותם ולהתייחס אליהם כאל בני אדם, להעניק להם אותם הזכויות והכללים, אותם ההתחייבויות שמחייבים את המבוגרים. עד כמה אנחנו המבוגרים צריכים לחנך את עצמנו, כדי להבין את הילדים" יאנוש קורצ'אק קורצ'אק בין הילדים,אקוורל על נייר, 100/70סמ', 2000

11. קורצ'אק הוגה דעות,אקוורל על נייר , 90/70סמ', 2004

12. קורצ'אק , פסל ברונזה, 60 סמ' פסל ברונזה, 220סמ' גובה, מול הגמנסיה לבנות בגינצבורג, גרמניה

13. "חיי המבוגרים בשוליהם של חיי הילדים, או חיי הילדים בשולי חייהם של המבוגרים, אימתי תבוא ותגיע אותה שעה מאושרת שחיי הילדים והמבוגרים יהיו בשני קווים מקבילים" יאנוש קורצ'אק קורצ'אק בשיחה עם הילדים, טוש שחור, 30/25סמ'

14. יאנוש קורצ'אק והילדים בשנת 1908 שוכנו 80 ילדים יתומים ע"י הקהילה היהודית בוורשה. הקהילה חיפשה מתנדבים לעבודה חינוכית. הראשונה להתנדב הייתה סטפניה וילצ'ינסקה ומייד אחריה הגיע יאנוש קורצ'אק, סופר ורופא צעיר שהתעניין בחינוך ובעולמו הרוחני של הילד. ב-1912 הפך קורצ'אק למנהל בית היתומים החדש שנבנה לפי תכניותיו. בבית היתומים שוכנו 56 בנות ו- 51 בנים. היה בו אולם גדול ששימש חדר אכילה מקום למסיבות ולמשחקים . בנוסף ל-2 אולמות השינה היו "פינות שתיקה" לעבודה עיונית, חדרי מלאכה תפירה ושרותים למניהם. הגישה החינוכית של קורצ'אק הייתה מבוססת על יחס של אהבה וכבוד לילד. הילדים ניהלו את סדרי חייהם וקבעו את החוקים.

15. הגב' סטפניה וילצ'ינסקה מנהלת המוסד ומחנכת בכירה. סטפה שהייתה תמיד במקום, נתפסה כאישהחזקה וכמשענת בטוחה. רגשותיה העמוקים ומזגה החם נסכו בליבות הילדים והמחנכים הצעירים הרגשת יראה וביטחון. סטפה והילדים, צבע דפוס שחור על נייר, 100/ 70סמ'

16. בבית היתומים שניהל יישם יאנוש קורצ'אק את רעיונותיו הלכה למעשה. בעזרתה הפעילה של גב' סטפה וילצ'יניסקה הנהיגו הנהלה עצמית של חברת הילדים. מועצת הילדים הייתה אחראית על סדרי החיים היום יומיים, כגון סדרי תורנויות ועבודות. בית היתומים ברחוב קרוכמלנה 92 ורשה, פולין, 1912

17. בבית פעל בית המשפט החברי בו כיהנו הילדים כשופטים. חוקה אחת הייתה בבית לכל תושביו (כולל הסגל). בחוקה בסעיף 6ג' כתוב: "הילדים חייבים לציית לכללים המחייבים ולא לאנשי הסגל, אנשי הסגל חייביםלדעת את הכללים ולנהוג לפיהם. הנחות לזכויות יוצאות מהכלל אפשר לקבל על-ידי בקשה להנהלה העצמית של החניכים. ההנהלה העצמית רשאית לדחות את בקשת הסגל". בחזית הבית, טוש שחור על נייר, 35/25סמ',1975

18. במלחמת העולם הראשונה שרת קורצ'אק כרופא בחזית הצבא הרוסי. בזמן הזה כתב את ספריו: "כיצד לאהוב את הילד" ומאוחר יותר כתב גם את "זכותו של הילד לכבוד". קורצ'אק בשיחה עם הילדים, רישום, 35/25סמ' קורצ'אק רופא הילדים, טוש שחור, 70/50סמ' ב-1918 חזר לנהל את בית הילדים שנוהל בזמן העדרו על-ידי סטפה, על פי משנתו:"רק דרך החינוך אפשר לשנות את העולם לטוב יותר"

19. ב- 1939 עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמשכת הפעילות והלמידה בבית היתומים כסדרה. בסוף 1940 הגרמנים מעבירים את כל דיירי הבית לגטו ורשה. כאן התנאים קשים הצפיפות גדולה, האוכל מועט. מספר הילדים גדל ל- 250. עדיין יש "פינות שתיקה" ופינות בובות וחוגים שונים. הילדים מרגישים הרגשת בית, מארגנים הצגות ושומרים על שגרה. הגרוש מבית היתומים לגטו , אקוורל על נייר, 100/70סמ', 1970

20. הגרוש לגטו ורשה, מכחול יבש על נייר, 50/70סמ', 1958 ילדים בגטו ,צבע דפוס על נייר, 50/70סמ', 1981

21. פרט הגרוש לגטו ורשה, מכחול יבש על נייר, 50/70סמ', 1958

22. בגטו קורצ'אק מחפש מזון,עיפרון, 35/25סמ' , 1990 בגטו קורצ'אק אוסף ילדים,עיפרון, 35/25סמ' , 1990

23. המצב בגטו מחמיר: רעב, מחלות, מוות קורצ'אק והילדים לפני הגרוש, אקוורל, 100/70סמ', 1983 סטפה והילדים לפני הגרוש,אקוורל, 100/70סמ' , 1983

24. אם וילד, אקוורל, 100/70סמ' ,1997 קורצ'אק עם הילדים בגטו, ציור אמצעי מתוך טריפטיכון, 100/70סמ'

25. לוחמיגטווורשה, מכחול יבש עם צבע דפוס, 100/70 סמ' 1985

26. מצעד המוות, שמן על בד , 160/120סמ', 1963

27. הפרעות בקלצה ב-1946, שמן על בד, 100/70סמ', 1963

28. סטפה, צבע דפוס על נייר, 50/35סמ', 1975 בימים האחרונים בגטו הכינה סטפה את הכל לדרך. לא היו לה אשליות. היא הלבישה את הילדים במיטב לבושם. נמנו 192 ילדים ו-8 מבוגרים , נוסף לקורצ'אק וסטפה. סטפה מגנת הילדים, צבע דפוס על נייר, 50/35סמ', 1976

29. ב- 5 באוגוסט 1942 היה הגרוש למחנה הריכוז טרבלינקה. לאורך הרחובות התייצבו משמרות של אנשי ה- ס.ס. ואוקראינים. בשעה 8 בבוקר, שתי שריקות חדות וצרחות מבעיתות: "כל היהודים החוצה" בישרו את ראשית הפעולה. הילדים ירדו בצייתנות והסתדרו בחמישיות. סטפה וקורצ'אק ירדו איתם.

30. התחלת הצעדה לקרונות, רישום ברפידוגרף, 1986, 50/35סמ' שיחה לפני הגרוש, עיפרון, 1986, 50/35סמ'

31. העליה לקרונות , רישום ברפידוגרף, 1990, 35/25סמ' הילדים ובראשם יאנוש קורצ'אק צעדו ברחובות ורשה בדרכם למחנה ההשמדה בטרבלינקה. במאסף התהלוכה צעדה סטפה.

32. הראשונים היו, לקוחים למות, ראשונים אל הקרון, כה הושלכו לעגלות, אל הגדולות, כערמות אשפה, כדומן אדמה- והיסועום, והרגום, והישמידום, ללא שרי וזיכרון... מיטב בני! נספו כולם! הה, אויה לי ואללי! שמה ומשמה! יצחק קצנלסון מתוך הפואמה על עם העם היהודי שנהרג ולא עוד! הסוף, רישום ברפידוגרף, 35/25סמ', 1986

33. יצחק בלפר

34. בארץ, לאחר מבצע סיני סיים יצחק בלפר 4 שנות לימוד במכון אבני ושנתיים נוספות בלימוד תולדות האמנות. בשנת 1965 התקבל יצחק בלפר כחבר באגודת הציירים והפסלים בישראל. משנת 1972 שימש כמורה באוניברסיטה העממית וכמנהל חוגים לציור ורישום בעירית תל-אביב. האמן בסטודיו

35. "כל אימת שניסיתי להעלות על הבד או על הנייר זוועות השואה או למצוא להן ביטוי, כרסם בי הספק- האם אפשרי הדבר? האם יכול האמן לבטא את האימה והפחד, את המציאות הבלתי אנושית הלא נתפסת של הרדיפה והשנאה תהומית של הזמנים ההם?" יצחק בלפר

36. יאנוש קורצ'אק והילדים ציורים רישומים ופסלים- יצחק בלפר כתיבה עריכה והפקה- שרה כהן בונן מיכל אשל יצחק בלפר מוסיקה מקורית- אלעד כהן בונן צילומי וידאו – מיקי אריאן-כדריה כל הזכויות שמורות