Presentation Transcript

1. בתי אפנדים בעכו צילום , יגאל מורג – עריכה מותאמת לעכו. מוזיקה – Jardin secret – קליידרמן.

2. כך ניראה בית משפ' חווא (המתנ"ס) כיום. אחת ממרפסותיו היפות, וכיכר מיזרקה נאה בחזיתו. עכשיו אנחנו שמים פעמינו אל עכו העתיקה, ואל השאור שבעיסה.בדצמבר 2000, במסגרת סיור שערכה החב' לפיתוח עכו העתיקה, התוודענו לשניים שלושה בתי אמידים במערבה של העיר (ברובע "גנואה", שהיה פעם ה"סביון" של עכו) בהם השתמרו, ולאחרונה אף שופצו, ציורי קירות ותיקרות נהדרים. במרץ 2007 בעקבות השתתפותי בפורום לענייני תיירות בעיריית עכו, נודע לי כי חלק מן המבנים עובר לידיים פרטיות, ומיד רצתי לבדוק ולצלם את ההתרחשויות. הבית הראשון בו ביקרתי היה בית משפ' חווא, שכיום שוכן בו מתנ"ס פעיל ויפה, ואשר בלפחות אחד מחדריו עדיין מתנוססים לתיפארה ציורי הקירות, והנה הם לפניכם...ועוד מילה: בית זה קשור עם לא אחרת מאשר הגב' סוהא עראפת, שחביב חווא היה סבה.

3. התיקרה כולה, אחת הפינות, ומרכז התיקרה (התלת מימדית).התיקרה עשוייה עץ (בדרך כלל – ארז) צבוע כרקע, ועליו העיטור עצמו. ובבית פנימה – קישוטי התיקרות המיוחדים.

4. עיטורי חדר המגורים עוברים למבנה השני – בית משפ' חמאר. עולים בחדר מדרגות צר ושחור, ובקומה הראשונה – עדיין מתגוררת משפחה, בדירה מעוטרת להפליא, ובעליה טוען בתוקף שהעיטרים בדירה לא חודשו מאז צוירו לפני כ 200 שנה!!! הבה ניתן לצבעים לדבר...

5. כך ניראה החדר השני, ויש גם מסדרון מעוטר, ובכך נסתפק.

6. ועכשיו אנו עוברים לדובדבן שבפיסגת הקצפת, ודובדבן זה שווה כמה מילים: למעשה אנחנו באותו מבנה בו היינו קודם – בית חמאר, אך בקומה שמעל, כאן - בדירה ענקית התגוררה משפ' שוקרי הידועה, והיא שהנחילה לבית את השם – בית שוקרי, ובנוסף - זכה לכינוי "הארמון".כמוזכר בהתחלה - הייתי כאן בדצמבר 2000, לאחר שהבית עבר שיפוצים וניראה לא רע, אך עקב הזנחה קשה, הלך הכל ונהרס. בתחילת 2007 הוחכר הבית ליזם אורי ירמיאס, המוכר יותר בשמו (ובזקנו) – אורי בורי, בעליה של מסעדת הדגים בשם זה, בעכו. אורי – יליד נהריה, בן למשפחת מייסדים בה, החליט להקים במקום מלון בוטיק, כשהוא מצפה לעלייה בתיירות צליינית הן מצד נוצרים שזוכרים את עכו כבירת הצלבנים בתקופה מסויימת, והן מצד הבהאים, שעכו הינה העיר הקדושה להם ביותר עקב כך שקברו של הבהאא אוללה – מייסד הדת, מצוי בבהאג'י שמצפון לעיר. אורי חכר שני מבנים צמודים – את בית שוקרי, ואת בית ויצו, מחבר אותם ליחידה אחת, משפץ את כל המבנה, מיסודותיו (הצלבניים, בני כ 900 שנה) ועד הגג, המיועד ל"משטח שיזוף". למיזם חברו שני משקיעים איטלקיים בעלי חזון, ויחד דוחפים השלושה את הפרוייקט במלוא המרץ.למעשה - לפרוייקט זה מגיעה מצגת פרטית משלו, ואולם – מאחר וסיום העבודות עדיין רחוק למדי, ולי אין סבלנות לחכות, החלטתי להביאו בפניכם במצבו הנוכחי (המרשים), ולחזור אליו שוב בבא העת.

7. תמונות אלו, שאיכותן גרועה, צולמו על ידי בדצמבר 2000 כשקופיות, וניסרקו לאחרונה חדר המדרגות אחד מחדרי הדירה

8. מרץ 2007 ביקור ראשון לאחר שש שנים ומעלה, המבנה במצב ירוד ביותר כפי שתוכלו לראות במו עיניכם.בחדר המדרגות (אותו הראיתי קודם) – בתמונת הקיר (המתארת את קושטא, הלא היא איסטנבול של ימינו) ישנם "איים" של קילופי צבע, ואילו התיקרה שמעל – מתפוררת ממש.

9. החדר עם תמונת כיפת הסלע עדיין חי וקיים, אך ניתן לראות את סימני הבלאי.

10. ואילו בחדרים נוספים הנזק חריף ביותר, כפי שמראות התמונות. בחדרים אלה, שלא כמו בחלק מהאחרים, תיקרת העץ מכוסה בטיח, ועליו מצויירים העיטורים,וטיח זה הולך ומתקלף, ועימו כל מה שעליו.

11. כמה מבטים אל המבנה עצמו בתחילת 2007. החזית הצפונית של בית שוקרי, העבודות מתבצעות בקומה העליונה. מאחורי הקשת ניראה "בית ויצו", והפיגומים לבניית החיבור בין שני המבנים. חדר המדרגות הנוכחי

12. באפריל 2007, לפני תחילת השיפוצים, נערכה במקום סידרת צילומים מקצועית להנצחת שרידי העיטורים, וכבסיס לחידושם בהמשך, חוברת עבה, שהמשחזרים קוראים לה היום "התנ"ך שלנו", משמשת ליצירת הגוונים המדוייקים לשיחזור (בשיתוף צבעי טמבור), ולדיוק מירבי בחידוש המוטיבים למיניהם, הבה ניתן הצצה חטופה לחוברת זו... בעמוד הראשון – תוכנית של מערך החדרים בבית שוקרי (ובהמשך גם אני אשתמש בה).

13. והנה כמה דפים עם פרטי הפרטים של העיטורים. עיטורים למיניהם תיקרת מסדרון 13, וראו משמאל את התפררותה. תיקרת האולם המרכזי - 1

14. תיקרת חדר 14 ועיטוריה.

15. נתחיל בחדר מס' 11 (במפה שהוצגה קודם) שנימצא באמצע העבודה. ניתן לראות שהתיקרה עצמה תוקנה וסוידה לקראת חידוש הציורים עליה, וכרגע מטפלים בעיטור ההקפי שמתחת לתיקרה, כשניתקרב אליו ניראה שהוא איננו מצוייר, אלא זהו קרניז עץ מעוצב להפליא שמשלב דגם גיאומטרי לבן עם פקעי פרחים צבועים בכתום, היושבים בתוך חגורה כחולה. ועכשיו אנו עוברים למציאות, כפי שצולמה ב 10.11.2008בחלק מהחדרים הסתיים שיחזור התיקרות, כפי שתראו, ובאחרים עדיין עובדים, כאשר לנוחיות הציירים ניבנו פיגומים עם רצפות עץ בגובה מתאים לעבודה על התיקרות. כאן המקום לספר שבמקום עובדת (בחצי התנדבות) קבוצת סטודנטים מהמחלקה לרסטורציה (שיחזור) באונ. איטלקית. לפני ואחרי חידוש הצבע

16. מעל פס פרחי העץ ישנה חגורה עבה של דגם פרחוני, חציו בצבעים עזים, וחציו השני כאילו מכוסה בתחרה חצי שקופה, פס זה נימצא באמצע עבודת השיחזור.

17. כך ניראה האולם המרכזי (1) בחלקו העליון, כשהוא מוכן לתחילת עבודות השיחזור. ולידו – חדר 7 על פיגומיו, כשחלקה הראשון של העבודה כבר נעשה, ועתה נערכים לסיום.

18. בחדרים 4 + 5 + 14 כבר הסתימו עבודות השחזור של התיקרות, ולהלן התוצאות.

21. גם מסדרונות 6 ו 13 שינו צורה לחלוטין

22. בהמשך לאולם המרכזי (1) שעדיין נימצא בשיפוץ מאסיבי, ניבנית מירפסת ענקית כלפי צפון, שכשבמבט ממנה – דרומה, רואים את אולם 1, ומבט צפונה מגיע עד ראש הניקרה.

23. כאן מבט מלמעלה למטה – אל ריצפתו של המרתף שעומדת לשנות את צורתה באופן ייחודיובהמשך – מבט אל התיקרות שכבר עברו חיזוק ושיפוץ. יכולתי להמשיך ולהראות עוד ועוד, אך המקום צר מלהכיל, ואני רוצה לרדת איתכם למרתף שנימצא בקומת הקרקע, ובתוך כך לחזור בזמן כ 900 שנה לאחור, שכן יסודותיו של המבנה הזה ניבנו עוד בתקופה הצלבנית. גם המרתף עובר שיפוץ יסודי בימים אלה. וגם את אורי בורי בכבודו, ועל זקנו, הצלחתי להעמיד לצילום!!!

24. כאן אנו מסיימים מסע מרתק בזמן וביפי המבניםהן בחיצוניותם, ויותר מכך בפנימם, ולכשיסתיים פרוייקט "הארמון" אני מבטיח לחזור ולהראותו במלוא הדרו במתכונתו הסופית. נהנה לטייל, לצלם ולערוך את המצגתmorag-i@013.net.il- יגאל מורג ואתם מוזמנים להקליק על הקישור שמתחתנו, ולהיכנס לביקור באתר האינטרנט שליhttp://morag.artvision.co.il/