1 / 39

אכזיב

אכזיב. צילום ועריכה – יגאל מורג. מוזיקה – לילה בחוף אכזיב - שמר / שושן, בביצוע שלישיית גשר הירקון.

flynn
Download Presentation

אכזיב

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. אכזיב צילום ועריכה – יגאל מורג. מוזיקה – לילה בחוף אכזיב - שמר / שושן, בביצוע שלישיית גשר הירקון.

  2. היישוב אכזיב נזכר בתנ"ך בספר יהושע, במסגרת תיאור נחלת שבט אשר"וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה, וְעַד עִיר מִבְצַר צור, וְשָׁב הַגְּבוּל חוסָה, וְהָיוּ תוצְאותָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה". במקום הייתה עיר נמל כנענית קדומה, ואחר-כך ישוב יהודי, שהוחלף ביישוב פיניקי בימי שלמה המלך. בתקופה הצלבנית שכנה באכזיב מצודה צלבנית, ובחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום נמצאו שרידיה. המקום נכבש ונהרס על ידי המצביא הממלוכי - בייברס. במהלך המאה ה 13 – הוקם כאן היישוב הערבי א-זיב שצליל שמו מזכיר את צליל המילה אכזיב. ב"ליל הגשרים" - בלילה שבין ה - 16 ל-17 ביוני 1946 כאשר פוצצו אחד עשר גשרים לאורך גבולות א"י קרה בגשר א' זיב אסון שבו נהרגו 14 מלוחמי היחידה שבאה לפוצצו, אתר לזיכרם הוקם ממש בסמוך לגבעת הכפר. במלחמת העצמאות נכבש הכפר, ונהרס בחלקו ע"י חטיבת "כרמלי" ותושביו נטשוהו. ב 1952 היגיע אליו אלי אביבי, התאהב במקום, התיישב בו, ומאוחר יותר (ב 1971) כשהוחלט לפתוח במקום גן לאומי, הכריז על חלק מהכפר כמדינה עצמאית – "מדינת אכזיב", והוא מתגורר במקום עד היום הזה – סוף 2010. גם אני הגעתי לגליל המערבי – לקיבוץ סער הסמוך, בשלהי אותה שנה, ופגשתי את אלי שהיגיע זה מכבר, אך אל ימים אלו נחזור בהמשך.

  3. הקבר הפיניקי חצוב בסלע הכורכר, הרך למדי, והוא מכיל "מבואה", וממנה פתח אל חדר הקבורה הצמוד, שהיה מקורה - או כחדר חצוב עם גג, או כחלל פתוח שכוסה בלוח אבן גדול, לוחות הכיסוי נשדדו מזמן וכיום החללים פתוחים כולם כמעט. הראשונים שהשאירו את חותמם (שנשתמר היטב עד ימינו), באזור מימים רחוקים, הם הפיניקים, שקבריהם הנאים (בני כ 3000 שנה) נמצאים על הגבעות שמדרום לגבעת הכפר (כולל בתחומי קיבוץ גשר הזיו) וגם מצפון לה. חלל הקבורה השקע מסביב לפתח שבתוכו הונח לוח הכיסוי פתח המעבר המבואה קטע מלוח כיסוי

  4. אנחנו עוברים אל גבעת הכפר שמזה שנים רבות הינה גן לאומי יפהפה, משופע במדשאות, עצי צל, כמה שרידים צלבניים, ומבנים מתקופת הכפר הערבי (כאן – במבט מצפון).

  5. כמה מבטים על המבנים שעדיין עומדים על תילם

  6. ומבט על המדשאות.

  7. הנחיות הגעה ופרטים נילווים. בעונת הקיץ עומדים לרשות המתרחצים שירותי הצלה, עזרה ראשונה, שירותים ומקלחות, מקומות לפיקניק, מזנון ומסעדה, מתקני שעשועים. אירועים ולינה בשטח - בתיאום מראש, 50 ש"ח למבוגר, 35 ש"ח לילדשעות פתיחהאפריל, מאי, יוני, ספטמבר, אוקטובר: 8:00-17:00,בימי שישי וערבי חג: 8:00 - 15:00יולי-אוגוסט: 8:00-19:00.הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני שעת הסגירה הרשומה דמי כניסהיחיד: מבוגר (מגיל 14): 30 ₪ , ילד: 18 ₪.קבוצה: מבוגר (מגיל 14): 26 ₪ , ילד: 16 ₪ .אזרח ותיק הנחה של 50%לינת שטחרגיל: מבוגר 60 ₪ , ילד 50 ₪ מנויים: מבוגר 45 ₪ , ילד 40 ₪ תלמידים: 45 ₪ לפארק אכזיב, כמו גם ל"מדינת אכזיב" של אלי אביבי מגיעים עם כביש 4 (מנהריה לראש הנקרה), עוברים את קיבוץ סער, ולאחריו קיבוץ גשר הזיו, ומיד משמאל – הפארק.

  8. ועכשיו אנחנו מגיעים אל אלי אביבי ו"מדינת אכזיב" עליה הכריז כמדינה עצמאית בעקבות סיכסוך עם רשויות המדינה."מדינת אכזיב" חולקת את אותה גבעה בה נמצא גם הגן הלאומי, אך הכניסה אליה קצת צפונית יותר, כאן מתנוסס לתפארה ביתו של מוכתר הכפר א' זיב לשעבר, שעל תשתיתו נוספו עוד כשלוש קומות בנויות עץ, בעבר התגורר במבנה זה אלי, אך כיום מתגוררים אלי ורינה במבנה עץ אחר, ואילו כאן ממוקם המוזיאון המדהים שלהם, שמכיל מאות ואלפי פריטים שנאספו לאורך עשרות השנים בהם מתגורר אלי במקום, חלקם נפלטו מן הים, חלקם נשארו בכפר הנטוש, ואחרים הובאו מפה ומשם.וכאן המקום לספר כי מבחינתי - הזמנתם של רינה ואלי לבוא לבקר במקום וליצור מצגת עליו, היא סגירת מעגל של ממש. הזכרתי שגם אני הגעתי לקיבוץ סער בשלהי 1952 כבוגר הקן הימי של השוה"צ והפלוגה הימית של הפועל ת"א, כדי להשתלם בעבודת הדייג, חלק מהעבודה התנהל אז עם סירות קטנות שמקום עגינתן היה במפרצי אכזיב, שם פגשנו באלי אביבי המתבודד המוזר ששוטט בחופים ואסף "מציאות", ועזרנו לו בכך. לאורך השנים פגשתי בו בארועי צילום שונים באזור, אך קשר של ממש לא היה בינינו, ולכן שמחתי על שלאחר כ 58 שנה הוזמנתי רשמית לבקר בביתם / מדינתם, לצלם ולספר את סיפורם.

  9. חלקים שונים בחצר שרדו עוד מימי הכפר הערבי, ואחרים נוספו ע"י רינה ואלי לאורך השנים. נתחיל עם שיטוט ברחבי החצר / מדינה על פינותיה ומבניה, ולאחר מכן נרד גם קצת לפרטים. הכניסה הראשית

  10. אחת הקומות העליונות ועכשיו – המבנים. נתחיל עם "בית המוכתר" שכיום מאכלס את המוזיאון, בו נבקר בהמשך. חזית מערבית חזית מזרחית חזית ראשית

  11. בית המפגשים – מבנה עץ יפה המיועד לאכלס מפגשי קבוצות למיניהן.

  12. ברחבי החצר ישנם עוד כמה וכמה מבנים מסוגים שונים, המשמשים לאירוח זוגי, או משפחתי, אך רוב המתארחים, ובעיקר קבוצות - לנים תחת כיפת השמיים, על המדשאות רחבות הידיים.

  13. וכאן – הצצה אל ה"זולה" הכי יפה (דומני) בחצר.

  14. לידה – צריף ההתבודדות של אלי.

  15. אלי בתחומי ממלכתו, לבוש בגלבייה לבנה אותה אימץ כלבושו היום יומי.

  16. אנחנו עוברים להתארח בבית מגורי רינה ואלי, זהו בית עץ יפה הן מבחוץ והן מבפנים, אוירתו חמה, כולל המארחים מכל המינים (?!).

  17. חדר המגורים (הסלון). אף שעדיין לא הגענו לתצוגת המוזיאון עצמו, הרי פנים בית המגורים הינו מוזיאון בפני עצמו, הקירות – מהמסד ועד הטפחות – מכוסים בתמונות, מוצרים ומוצגים מכל המינים והסוגים, ונראה כאילו אנחנו באיזו ארץ חלומות יפהפייה. המבואה פינת קישוטים

  18. מבט אל אזור המטבח

  19. ומשם אל חדר השינה, חדר העבודה... והקירות העמוסים שמסביב.

  20. כשכתבתי קודם "מארחים מכל המינים" – התכוונתי לבעלי הבית, כמובן, וגם לארבעת הכלבים ושלושת החתולים שמסבים עם האורחים יחד על השטיחים, הכורסאות וגם על השולחן שבחצר, כל עוד איננו בשימוש.

  21. ומן החפצים הדוממים, אל הנפשות הפועלות...אלי אביבי נולד בפרס ב 1930, ובהיותו בן שנה לערך עלתה משפחתו ארצה, והתגוררה בת"א, שם למד בבית ספר ביאליק, והיה בין ראשוני "צופי-ים" בעיר. עם תום לימודיו, בגיל 14, התגייס לפלי"ם, עבר לקיבוץ שדות –ים, ושם עבר קורס מפקדי סירות של הפלי"ם (עם דן בן אמוץ, נעמי פולני ועוד), ב 1948 - בליל הכרזת המדינה יצא צוות שייטים של 35 אנשי פלי"ם, ואלי בתוכם, לעבר לבנון למשימת פיצוץ גשרים שם. בהמשךהשתתף בהנחתת עולים שבאו בים, ועוד משימות שונות. עם פרוק הפלי"ם, גוייס לחיל הים, וב 49 צורף למשלחת של משרד החקלאות שנשלחה לחו"ל ללמוד שיטות דייג, הקבוצה מנתה 16 איש שנסעו להולנד ולסקוטלנד, אך שם נקלעו לסערה גדולה עם נפגעים, הקבוצה התפרקה, אך אלי המשיך גם לנורבגיה, לים ברנץ הקפוא, והיגיע עד שפיצברגן -שבקצה העולם, משם הוא ממשיך לגרינלנד, חי קצת במחיצת האסקימוסים (באיגלו משלו), עובר למרכז אירופה, ומצטרף כאיש צוות לאוניית משא אנגלית שעובדת בקו מערב אפריקה – ישראל (מובילה בולי עץ לקלת – אפיקים), הוא מבצע עם אוניה זו כמה וכמה "טורים". משוטט עוד קצת, ואז חוזר ארצה לחפש את עתידו. הוא מגיע לביקור אצל אחותו, שבאותם ימים מתגוררת במושב לימן הסמוך לאכזיב. מבקר במקום הנטוש, מתאהב בו, ומאז הוא כאן!!!

  22. אלי מגיע למקום ללא פרוטה, מתגורר באחד מבתי הכפר הערבי הנטוש, עובד קצת במסגריית קיבוץ גשר הזיו הסמוך, עוסק קצת בדייג וחי מן היד לפה. באחד מימי 1953 פורצים לביתו ארבעה אנשי בטחון חמושים ודורשים ממנו להתפנות, או להשיג רשיון לשבת במקום. למחרת הוא נוסע לחיפה, מאתר את משרדי האפוטרופוס על נכסי נפקדים, ולמרבה הפלא הוא מצליח להוציא חוזה חכירה ל 99 שנים, (תמורת 18 שקל לשנה).אין טעם לפרט את התלאות שעובר אלי לאורך השנים מול המימסד למינהו (מנהל מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים, המועצות האזוריות ועוד) העובדה היא - שהוא יושב במקום עד עצם היום הזה – וברשות, כשהוא מחובר לרשתות החשמל והמים כדין וכדת.עם הזמן מתבסס אלי במקום, מגדיל את אוספיו, מתחיל לארח בחצרו אורחים למיניהם שגם עוזרים לו קצת באחזקה, וגם משלמים קצת על השהייה וההארחה, ומעבר לכל אלה – אלי טוען שלאורך כ 25 שנה הוא היה איש שב"כ במשכורת, כשבחצרו מתקיימים מפגשי מפעילים ומשתפ"ים למיניהם. ב 72 היה נסיון התנקשות או חטיפה ע"י חולייה בת 6 איש שהגיעה בסירה מלבנון, אך הוא סוכל ע"י אלי ואנשי כוחות הביטחון.אחד העימותים היותר קשים של אלי היה עם רשות הטבע והגנים (ב 1971), כשזו רצתה להפוך את הגבעה כולה לגן לאומי, הרסה את המבנה שבו גר, ואז כאקט של מחאה, מכנס אלי מסיבת עיתונאים, מודיע שהוא מוותר על אזרחותו הישראלית, ומכריז על קטע הגבעה הצפוני כעל "מדינת אכזיב", מוציא דרכונים וחותמות ולאורך שנים מתחזק את המקום כיישות עצמאית. בשנים האחרונות שורר שקט תפעולי באזור, עניין ה"מדינה" נמוג לאט לאט, ושוב אין מוציאים דרכונים וחותמות.מזה שנים לא מעטות סובל אלי מבעיות לב, עבר כמה וכמה צינטורים וניתוחים, כך שהוא נאלץ להתנהל בנחת, ואת מרבית העול שבאחזקת המקום לוקחת על עצמה העזר שכנגדו – רינה, שחיה לצידו כבר כ 45 שנה.

  23. אלי ידוע כצלם מחונן שהרבה לצלם את נופי אזור מגוריו, ולא פחות מכך את המתארחות ב"מדינתו" (בבגדים ובלעדיהם), והוא מתהדר באוסף תצלומים של אלפי תמונות נהדרות מכל המינים. הפעם הוא נאלץ להיכנע למצלמתי, שנהנתה מאוד להנציח אותו - בהתקרבו לגיל גבורות.

  24. רינה לא מנדבת יותר מדי מידע: היא ילידת גרמניה, שמגיעה ארצה ב 1953 כילדה, מגיעה לאכזיב ב 64, נשבית ביפי המקום ובאלי, וזמן מה אח"כ הם מתחתנים בחתונת ענק אליה מוזמנים כל המי ומי שהכירו את המקום ואת אלי, ומאז היא כאן, ולמעשה היא זו שמנהלת את המקום, מארחת קבוצות שמגיעות לביקור, מקבלת הזמנות מאלו שרוצים לבא ולהתארח, ועל פיה יישק דבר!!!

  25. אנחנו נכנסים לביקור במוזיאון – כפי שכבר נאמר, זהו אוסף עצום של הכל בכל שממלא עד אפס מקום את קומת הקרקע של המבנה, אין כאן ויטרינות מסודרות, אין תוויות הסבר למוצגים, פשוט לשוטט ולהנות...

  26. נכנסים למבואה הצרה ופונים שמאלה לאולם הכחול, אני לא אנסה לתאר את המוצגים, נסתפק במראה העיניים ונספוג את האוירה.

  27. באולם זה ישנן שתי כתובות קיר שמתארות את היסטוריית המקום

  28. עוברים לאולם הוורוד, והלאה – למסדורונות וחדרונים נוספים.

  29. הצצה החוצה מבעד לחלונות הכבדים. ולפני שנצא – מן הראוי לספר שבנוסף לבית התצוגות הנוכחי קיים אוסף נוסף, ענק, המאוחסן באולם גדול השייך למפעל "כתר" בכרמיאל, אך הוא אינו פתוח לציבור.

  30. ואנחנו בחוץ... עוד סיבוב קטן בחצר תוך שאנחנו תופסים פריטים שונים, שכן החצר היא מוזיאון בפני עצמו.

  31. מבט צפונה לאורך החוף עד צוק ראש הנקרה. ועכשיו, כמה מבטים אל המפרץ הקסום המשתרע למרגלות גבעת אכזיב.

  32. אנדרטת ההעפלה (יצירתו של יחיאל שמי ז"ל) ועוד כמה מבטים אל החופים העוטפים את אכזיב

  33. ואנחנו לקראת סיום... לאחר שטעמנו מיופיו של מקום, שכבר קדמונים מצאו בו עניין, לא כל שכן בני ימינו אנו, ומי שעדיין לא ביקר כאן – מוזמן לעשות זאת הן במסגרת טיול לאורך חוף הגליל המערבי, המשופע באטרקציות למיניהן, והן כבילוי סוף שבוע במקום קסום. את טיולנו ליווה השיר "לילה בחוף אכזיב" של נ. שמר וגבי שושן. החושך והמים והרוחאומרים לי בחידה שאין לה סוףהו מה הם הקולות אשר קראו לךבלילה בלי ירח על החוףאני כעיוור אחרייך הולךרוח בחושך נושקת לפני המיםשוב לא יאיר אלי בחוף בעוברךצחור החבצלת בשחור שיערך הרוח והחושך והמיםזוכרים מליל אתמול את צעדךהקצף שמחה את עקבותייךיודע שהיית כאן לבדךאני כעיוור אחרייך הולךרוח בחושך נושקת לפני המיםשוב לא יאיר אלי בחוף בעוברךצחור החבצלת בשחור שיערךהמים והרוח והחושךאמרו לי שעברת כאן יחפהמדוע לא הייתי כאן ללחוש לךאיתי את נעצבת ויפה המקום מציע ביקור בחצר ובמוזיאון (בתשלום צנוע), וכמו כן שרותי לינה בתנאים שונים (ללא ארוחות). הכל בתאום מראש עם רינה, בטלפון 04-9823219 / 250–נייד – 0544-679689

  34. צילום ועריכה – יגאל מורג morag-i@013.net.il ואתם מוזמנים להקליק על הקישור שמתחתנו ולהיכנס לביקור באתר האינטרנט שלי http://morag.artvision.co.il/

More Related