עד אותה שבת שחורה של 7 באוקטובר סימלו הבתים בעוטף חיים שוקקים של משפחות רבות שבחרו לגור בדרום ולהפריח את השממה. המשפחות שהתגוררו באזור טיפחו את בתיהם, קישטו אותם בתמונות משפחתיות, ורבות אף השקיעו בעיצוב הפנים. כעת, אלפי בתים עומדים שרופים, הרוסים וריקים מאדם אחרי שהטרור היכה והתושבים נאלצו להימלט על נפשם מהתופת. רבים מהבתים ניזוקו באופן קשה בידי מחבלי חמאס, שהרסו, בזזו, שרפו והשמידו את המקום שהיה אמור להיות הכי בטוח - הבית. בשלב זה כל הבתים מופיעים בכתבה ננטשו, חלקם נהרסו לגמרי וחלקם באופן חלקי.
"עיצבנו פעמיים את ביתו של ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין ז"ל, שנרצח בכפר עזה עם בנו ניצן ז"ל. הם התגוררו בכפר עזה ולפני 15 שנה המשפחה התרחבה והם רצו להרחיב את הבית. אנחנו העברנו את חדר השינה של ההורים לממ"ד הגדול ועיצבנו אותו בסגנון עיצוב כפרי וצבעוני. לפני שנה, כשהילדים גדלו, המשפחה ביקשה לשנות את הסגנון לשקט ורגוע יותר", מספרת מעצבת הפנים שריתה פלד, בעלת אקו דיזיין - סטודיו לאדריכלות ועיצוב פנים (יחד עם בעלה רון פלד).
"אופיר היה ראש המועצה והמשפחה אירחה הרבה אנשים חשובים ושרים", מוסיפה פלד, "והבית שלהם היה מאוד קטן, אז הם ביקשו שנתכנן להם מרפסת גדולה כדי שיהיה להם מקום לאירוח. אופיר היה אדם צנוע ולא רצה שנספר לספקים שהפריטים שקנינו מיועדים לביתו של ראש המועצה. אני גם עיצבתי את הבית של בלהה אפשטיין, חמותו, שנרצחה אף היא. גם האחיין של אופיר, נטע אפשטיין, נרצח כשהגן על חברתו מרימון שזרקו המחבלים. עכשיו כל הבתים בכפר עזה שרופים והרוסים".
איך הגבת כששמעת מה קרה?
"זה כואב. ליוויתי את המשפחה של אופיר במשך שנים. עכשיו אני מעצבת בית בהתנדבות לאלמנתו ורד ולשלושת הילדים ששרדו ועברו ליישוב מתן. אנשים רבים נתרמו למשימה ותרמו ריהוט ואביזרים. אני מנסה ליצור להם מרחב נעים יותר. איבדתי עוד חברים רבים ולקוחות מהעוטף - הלקוח שלי, ליאור בן יעקב ז"ל שהיה רבש"ץ במושב ישע, נענה לקריאה לסייע לכיתת הכוננות במבטחים ונהרג בקרב מול המחבלים. גם ידידיה רזיאל, בעלה של העובדת שלנו שירה רזיאל, נהרג כשנלחם בכיתת הכוננות של כרם שלום והגן על הבית".
שריתה פלדצילום: שי שמואליפלד בעצמה נאלצה לעזוב את ביתה שבעוטף, שם גם ממוקם הסטודיו שלה ושל בן זוגה. "אנחנו גרים במושב שדי אברהם ונאלצנו להתפנות למכמורת. אני עדיין לא מעכלת שאנחנו גרים במקום אחר. אני מנסה לשקם את החיים שלי מהטראומה. מבחינתנו, תושבי העוטף, אין עתיד. עד שעזה לא תימחק מעל פני האדמה, אנחנו לא רואים את עצמנו חוזרים לעוטף. היו לנו פרויקטים בבארי ובמועצה האזורית באשכול והכל נעצר. עם זאת אני מאמינה שהבית הוא הלב - וכל מקום יכול להיות הבית שלנו", היא אומרת.
"הבית שלנו נטוש. אני מרגישה פליטה"
גם מעצבת הפנים מורן דויטש רוזנברג נאלצה להתפנות עם משפחתה מביתם שבקיבוץ יד מרדכי בעקבות המלחמה, וכעת היא מתארחת אצל אחיה בקנדה. "16 מחבלים ניסו לחדור לקיבוץ יד מרדכי וכיתת הכוננות הצליחה להדוף ולחסל אותם. כשזה קרה בעלי והילדה הגדולה שלי היו בטיול קמפינג בצפון, ואני הייתי לבד עם אלי, הבת שלי בת שנתיים וחצי. הסתגרנו בממ"ד במשך 12 שעות. זה פחד אלוהים. הייתי עם סכין מתחת לשטיח ואלי הקטנה שמרה על שקט. כשפינו אותנו מהקיבוץ, ראינו בדרך גופות של מחבלים. לקחנו תיק וטסנו מפה. אני עיצבתי את הבית שלנו, שהוא גם הסטודיו שלי, ועבדתי עליו מאוד קשה. הוא היה אמור להצטלם לכתבת עיצוב יום אחרי התופת. למרות שהבית שלי בעוטף עזה, הרגשתי בו הכי מוגנת, ועכשיו הבית שלנו נטוש. אני מרגישה פליטה", אומרת דויטש רוזנברג.
15 צפייה בגלריה
"לא ידוע אם יוכלו לחזור בכלל לבתים שלהם". עיצוב: מורן דויטש רוזנברג
(צילום: מאור מויאל)
15 צפייה בגלריה
"שמעתי שלקוח אחד שלי נרצח ולקוח אחר נפצע". בית בעיצוב מורן דויטש רוזנברג
(צילום: מאור מויאל)
בית בעיצוב מורן דויטש רוזנברגצילום: מאור מויאלמה עם הלקוחות שלך שעיצבת להם בתים בעוטף?
"אחרי החדשות על כפר עזה יצרתי קשר עם כל לקוחות עבר והתעניינתי בשלומם. שמעתי שלקוח אחד שלי נרצח ולקוח אחר נפצע. יצרתי עבורם מקום שבו הם הרגישו הכי בבית. מקום בסגנון המשלב כפריות עם קווים נקיים, כפי שרצו. עכשיו עומדים הבתים המעוצבים והיפים נטושים, אחרים הרוסים. זוגות צעירים שחסכו כל שקל כדי לקנות בית שמתאים להם, ועכשיו הבתים ריקים ועצובים. אני מלווה את הלקוחות שלי במשך שנתיים בתהליכי העיצוב, ועכשיו יש תחושה של חוסר ודאות – לא ידוע אם יוכלו לחזור בכלל לבתים שלהם. רק כשהמצב יירגע ויהיה שינוי משמעותי, אנחנו נחזור לבית שלנו ואוכל להמשיך לעבוד בעוטף. אני מקווה שנקים את האזור הזה מחדש. העוטף הוא מקום מדהים שלפני המלחמה היה 99 אחוז גן עדן ואחוז אחד גיהינום, ועכשיו המספרים התהפכו וחווינו שואה", אומרת דויטש רוזנברג.
הקירות עבים, יער מגן מפני צלפים
בעקבות המצב, נעצרו פרויקטים באזור העוטף שהיו בבנייה, ולא ידוע מה יעלה בגורלם. מתכננת השכונות והבתים הפרטיים, ענת מוגילנר מקיבוץ חצור, מספרת כי "ממש לאחרונה סיימתי לתכנן שכונה בקיבוץ ארז - שכונת הכרם - שכוללת 17 יחידות דיור שרובן בתים דו-משפחתיים. קידוחי היסודות היו אמורים להתחיל. אבל עכשיו הכל נעצר וכל התושבים פונו".
מוגילנר תכננה בשנת 2016 שכונה אחרת בקיבוץ - שכונת הזיתים - שהבנייה שלה הסתיימה ב-2019 וכללה 30 יחידות דיור. "התכנון של השכונה החדשה שונה מהתכנון של השכונה הקודמת בגלל המצב הביטחוני. לתושבי השכונה החדשה היה חשוב שכל הקירות החיצוניים של הבתים יהיו מבטון כדי להגן מפני הרקטות וכדי להעניק תחושת ביטחון. גם הממ"דים אחרים לגמרי. לפי ההנחיות העדכניות יש לבנות בתים עם קיר בעובי של 40 ס"מ כולל התקרה, כשבעבר היו קירות רגילים של 30 ס"מ. גם עובי פלדת החלון גדל פי שניים כדי למנוע חדירה של רסיסים. קיבלנו גם אישור להוספת יער שיגן על התושבים מפני ירי צלפים", אומרת מוגילנר.
ענת מוגילנרצילום: אלבום פרטיהיית בקשר עם הלקוחות אחרי השבת השחורה?
"אחרי מה שקרה שוחחתי עם אחת הלקוחות והיא סיפרה לי שאחיה שהיה בכיתת הכוננות של הקיבוץ נהרג בהיתקלות עם מחבלים. קשה לי עם המחשבה שהתושבים חיו בסוג של בועה ועם תחושת ביטחון, אבל בפועל הכל קרס כמו מגדל קלפים. למרות החשש, אני לא אפסיק לעבוד באזור העוטף. מגיע להם לחיות בשקט", היא מוסיפה.
"הבית מסמל ביטחון והכל התערער"
מעצבות הפנים נורית טראו ואביטל סנדר מהסטודיו "נורית ואביטל תכנון ועיצוב פנים" תכננו ועיצבו בשנת 2020 שני בתים בקיבוץ עלומים שממוקם בעוטף עזה. "התכנון של הבתים היה חלק מפרויקט של הרחבת שישה בתים בקיבוץ. הלקוחות הם שתי משפחות צעירות, בני הדור השני בקיבוץ. מדובר בשני בתים מדגם זהה, אבל הסגנון העיצובי שונה – בית אחד הוא בסגנון בהיר, נקי ורגוע, והבית השני מאוד צבעוני וחם", הן מספרות.
15 צפייה בגלריה
שני בתים עבור שתי משפחות צעירות, בני הדור השני בקיבוץ עלומים. עיצוב: נורית ואביטל
(צילום: אבי קבלו)
באותה שבת שחורה, מחבלים ניסו לחדור לקיבוץ. כיתת הכוננות בלמה אותם אך המחבלים רצחו 16 עובדים זרים מתאילנד ונפאל וחטפו שמונה נוספים לעזה. "אחרי מה שקרה, הלקוחות שלנו פונו והם נמצאים עכשיו במלון בנתניה. קשה לחשוב שהבתים עכשיו עומדים ריקים. הבית מסמל ביטחון וזה מערער את הכל. אנחנו מקוות שהפעם יכריעו את חמאס ויחזירו לתושבי העוטף את תחושת הביטחון", הן מוסיפות.
15 צפייה בגלריה
"קשה לחשוב שהבתים עכשיו עומדים ריקים". בית בעלומים, עיצוב: נורית ואביטל
(צילום: אבי קבלו)
"תכננו להם שני ממ"דים וקיר הדף"
מרבית הלקוחות של מעצבת הפנים עדי מנור הם תושבי העוטף, והיא עצמה מתגוררת במושב גיאה בדרום, שחלק מתושביו פונו לאזור המרכז. בית שעיצבה מנור עבור זוג הורים וארבעה ילדים בקיבוץ ניר עם היה אמור להתפרסם במדור הזה ב-8 באוקטובר, אך התוכניות השתנו באחת.
מעצבת הפנים עדי מנורצילום: סברינה פרמידנימנור מספרת על החדשות הקשות: "יש לי לקוחות מקיבוץ נירים שהמחבלים פרצו להם לבית ועשו בו פוגרום. הם התבצרו בממ"ד והחזיקו במשך כמה שעות את הידית עד שהם חולצו. עיצבתי בית ללקוחות בניר עם, שניצלו בזכות כיתת הכוננות. הם הראשונים על הגדר ובתקופות של הסלמה במצב הביטחוני - הנוף שלהם היה לטנקים. עיצבתי להם בית בסגנון מודרני תעשייתי עם שילוב של ברזל וקיר בטון חשוף. יש להם ארבעה ילדים אז תכננו להם שני ממ"דים וקיר הדף. חשבתי שאף אחד מהם לא יחזור לבית אחרי מה שקרה, אבל הם אמרו שהם מתכוונים לחזור. ככל שהזמן עובר אני מבינה איזה אנשים חזקים גרים שם. אני באמת מקווה שיחזרו ויגורו בשלום בבית שלהם, ושאחזור להמשיך לעבוד פה. זה אזור מדהים".
בנוסף מספרת מנור על חלקה בפרויקט נוסף בעוטף: "בקיבוץ בארי היה אמור לצאת לדרך פרויקט של בניית 50 בתים בהרחבה והייתי בתהליך תכנון עיצוב פנים לשש משפחות", אומרת מנור, "כבר התחלנו לבחור מטבח וספקים שונים. כששמעתי שיש חדירת מחבלים לקיבוץ מיד סימסתי ללקוחות וכולם ענו לי שהם בממ"ד. כולם בסדר עכשיו, אבל יש להם קרובי משפחה שנרצחו או נחטפו. התושבים ששרדו התפנו למלון בים המלח, ובשנייה שאוכל אני מתכננת לנסוע ולפגוש אותם".
