רוק כבד
סרט הטלוויזיה "קמפ רוק" הוא עוד תוצר רדוד מפס הייצור של דיסני, עם כוכבים משובטים ושירים שאתם ממש לא רוצים לשמוע. מירב קריסטל ממליצה להצטייד מראש בשקיות הקאה
אם הילדים שצפו ב"קמפ רוק" חשבו שהם הולכים להתענג במשך שעה על קולות המלאכים של "האחים ג'ונאס" – הם טעו. ואם בשבילכם המשפט הראשון הזה הוא סינית למתקדמים - כנראה שאתם זקנים.
דמי לובאטו היא הכוכבת האמיתית של סרט הטלוויזיה הנוראי של דיסני, "קמפ רוק", ששודר אתמול (ה') בערוץ ג'טיקס, ובמקום להגיד "מי?" - עשו את שיעורי הבית שלכם בתורת הילדים הכוכבים.
את התורה של הילדים הכוכבים אי אפשר ללמוד בלי מעט רקע היסטורי. החוק הראשון בתורה הוא שהכוכבים הילדותיים מתחלפים מהר, אבל מספיק לאט כדי לעשות הרבה כסף לעצמם ולדיסני, המדגרה הכי גדולה שלהם. פעם היו אלה התאומות מרי קייט ואשלי אולסן שחלשו על אימפריית ילדים. אחר כך קמו שליטים ושליטות אחרות: הילארי דאף, ניק קרטר ואולי גם לינדזי לוהן. דיקטטורית הילדים הנוכחית היא מיילי סיירוס, ותחתיה רוחשים מתחרים כמו דמי לובאטו, סלינה גומז, כוכבי "היי סקול מיוזיקל" וגם "האחים ג'ונאס", שלישיית אחים נוצריים אדוקים, שהם גם להקת פופ-רוק.
"קמפ רוק". מלא בסטריאוטיפים וחסר מעוף
כמו באגדה של דיסני, הכוכבת בשאיפה, דמי לובאטו, קיבלה את מה שהיא חשבה שהוא תפקיד חייה: כוכבת הסרט "קמפ רוק". לובאטו, כמו כל הילדים שרוצים להיות כוכבים, יודעת שאם רק תיגע במכרה הזהב שהוא "האחים ג'ונאס" מול מצלמה, היא תהפוך לתרנגולת מטילת להיטי זהב בעצמה. נכון, היא היתה ב"בארני" בצעירותה, היא יפה ושרה היטב את השירים הלא יפים של "קמפ רוק". אבל אם קודם היא היתה טוראית במערך הכסף של דיסני, עכשיו היא עלתה לדרגת תת-אלוף. היא סייחת מרוץ שהימרו עליה שתהפוך לפרה חולבת, ולמרות ש"קמפ רוק" לא הצליח כמו "היי סקול מיוזיקל", מקום שני בדיסני זו חתיכת מניה.
לא דובים
חוץ מכוכבי ילדים, מה יש ב"קמפ רוק"? ובכן, "קמפ רוק" הוא סרט שיפעיל את כל בלוטות הרוק שלכם, ובתור התחלה יעורר את רפלקס ההקאה שלכם. זה סרט מעציב בחוסר יצירתיותו. חוליה נוספת בשרשרת מחלידה של סרטים וסדרות שנראים אותו הדבר ומלאים בשירים שאתם לא רוצה לשמוע.
ב"קמפ רוק" לובאטו מגלמת את מיטשי, נערה פשוטת מעמד (אמא טבחית, אבא מוכר חומרי בניין) ששרה ומלחינה וחולמת להגיע למחנה רוק של ילדים בעלי אמצעים. היא מצליחה להגשים את חלומה רק כשאמא שלה מקבלת שם עבודה כמבשלת, והיא כשוליה שלה.
במחנה היא פוגשת בכוכב רוק שחצן, המגולם על ידי ג'ו ג'ונאס, הבכיר מבני הג'ונאסים, בנערה לא מקובלת וטובת לב ובבלונדינית עשירה, שחצנית ורעה המלווה בצמד מלוות ממוצאים אתניים מגוונים. שני האחים ג'ונאס האחרים, קווין וניק מופיעים בסרט לרגעים ספורים בלבד.
לאורך כל הסרט הצופה הסביר מקווה שמשהו שונה יתרחש. למשל, שתיפול לה איזו גיטרה חשמלית על הראש. מחנה רוק או לא מחנה רוק? ואז שיגיע דוב למחנה ויטרוף את ג'ו ג'ונאס. מחנה או לא מחנה? אבל לא: מיטשי מוכשרת, אבל משקרת שהיא עשירה. כצפוי, היא לומדת לקח ומנצחת את הילדה הרעה. כולם מגלים שהיא שרה לא רע. היא זוכה בנער המגניב. שיר סיום קליט. הסוף. כן, בעולם הילדים המשובטים של דיסני הכל נראה אותו דבר. סרט טלוויזיה של דיסני נשאר סרט טלוויזיה של דיסני – מלא בסטריאוטיפים אבל חסר מעוף. ודוב.
אם צפיתם בסרט הטלוויזיה "היי סקול מיוזיקל" ובסדרת הטלוויזיה "האנה מונטנה", אתם יכולים לראות את "קמפ רוק" בעיניים מכוסות ובאוזניים שתקעו בהן תפוחי אדמה, כי את העלילה הזו ראיתם בהם ובעשרות סרטים/סדרות נוספים. אם לא צפיתם – עשו לעצמכם טובה ואל תצפו גם בסרט הזה, גם אם הוא חשוב להשכלה כללית, גם אם אקרא לכם זקנים.
הכסף שיבש את הליך כתיבת התסריטים בדיסני, והכותבים שם הפכו לזומבים שמייצרים מתוך שינה סרטי נוסחה עם אותן דמויות, אותן עלילות, ורק השחקנים שמגלמים אותם מתחלפים – כי ילדים מזדקנים ויש לאתר תחליפים טריים לעיתים תכופות. וזה עובד כמו קסם. תזלזלו בסרט כמה שאתם רוצים, אבל אל תזלזלו במדע.
לפנייה לכתב/ת 
