מורות-חיילות: החיילים שלהן הם תלמידים
"הרעיון הוא שאם אנחנו שם, תהיה אוכלוסייה איכותית יותר וכך גם צה"ל בעתיד", אומרת נטע קריינר, מורה-חיילת שמלמדת ילדים במסגרת חיל חינוך. מבט אל תפקיד שהוא גם מקצוע
רבים אולי לא יודעים, אך יחידת מורות-חיילות החלה לתפקד עם קום המדינה. כבר באותם ימים הבין דוד בן-גוריון את חשיבות לימוד השפה העברית במוסדות החינוך והקצה לכך משאבים. היום, 60 שנה אחרי, ממשיכות (וממשיכים) מורות-חיילות לשרת בצה"ל במסגרת חיל חינוך ובמסלולים שונים ומגוונים.
מורה-חיילת משרתת בדרך כלל במסגרת אזרחית, בבתי ספר ומועדוניות ובכך תורמת לאוכלוסייה", מתארת קריינר את התפקיד. "הרעיון הוא שאם אנחנו שם, תהיה אוכלוסייה איכותית יותר וכך צה"ל יהיה איכותי יותר בעתיד".
"המורות-החיילות הן מתנה לבתי הספר מכיוון שהן באות ממקום אחר" מספרת פנינה בן-זקן, מנהלת ביה"ס "גאולים" באשדוד ששירתה בנעוריה כמורה-חיילת: "הייתי בת 19 ולימדתי ילדים בני 14. זה פתאום כמו אחות גדולה. הם סיפרו לי סיפוריים מאוד אישיים שלהם". בן-זקן נזכרת כיצד בביקורי הבית ההורים סיפרו לה דברים שלא היו מסוגלים לומר לבית הספר. "אני חושבת שזו היתה התנסות יוצאת מהכלל וזה הביא אותי להמשך הדרך", היא מסכמת.
האם מורות-חיילות ממשיכות בתחום ההוראה גם לאחר השירות הצבאי? קריינר מודה כי לפני שהתגייסה לא חשבה שתעסוק בחינוך אבל עכשיו המצב מעט השתנה. "זה גורם לי לחשוב שזה מה שאני חזקה בו ואולי זה משהו שאני כן יכולה לעשות בעתיד. לאו דווקא להיות מורה אבל כן משהו שקשור לנושא ולתחום", היא אומרת.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
