בית המשפט העליון קבע פה אחד כי יש לדחות שני ערעורים שהגישה המדינה על פסקי דין של בתי המשפט לעניינים מינהליים, שבהם הורו למדינה לרשום כנשואים במרשם האוכלוסין בני זוג שנישאו בטקס שנערך בהיוועדות חזותית (זום) והונפקה להם תעודת נישואים של מדינת יוטה בארצות הברית.
בני הזוג התחתנו בתקופת הקורונה כשהם נמצאים בישראל, באמצעות שיחת וידאו, על פי דיני מדינת יוטה – ועתרו כדי שיכירו בהם כנשואים בארץ. עתירה אחת עסקה בשני בני זוג אזרחי ישראל, שנישאו ב-24 באוקטובר 2020 באמצעות היוועדות חזותית בזום. במהלך הטקס נמצאו בני הזוג בישראל ואילו עורכת הטקס נמצאה במדינת יוטה בארצות הברית (ומכאן הכינוי "נישואי יוטה"). לאחר מכן הנפיקה מדינת יוטה לבני הזוג תעודת נישואים, מאומתת בחותמת. בני הזוג פנו ללשכת רישום האוכלוסין בראש העין בבקשה לשינוי הגדרת מצבם האישי לנשואים, אך פקיד הרישום סירב לרשום אותם והפנה את עניינם לבירור.
ב-27 בדצמבר 2020 פנו פקידי לשכת רישום האוכלוסין לשורת זוגות שנישאו במדינת יוטה בדרך של שיחת וידאו, ומסרו כי לאחר בדיקה הוחלט שיותר להם להירשם כנשואים בהתאם לתעודות אותנטיות ומאומתות כדין. שלושה ימים לאחר מכן הודיע משרד הפנים כי ההכרה בנישואים אלו מוקפאת.
קראו עוד בערוץ היהדות:
בחלוף מספר חודשים נמסרה להם ההנמקה שלפיה מדובר לשיטת המדינה בטקס שנערך למעשה במדינת ישראל, וככזה לא חלות עליו ההלכות שנפסקו בבית המשפט העליון בנושא רישום נישואים לזוגות שמתחתנים בחו"ל.
בתי המשפט לעניינים מינהליים קבעו שסירוב המדינה לרשום את הזוגות כנשואים נעשה שלא כדין, והמדינה ערערה על הכרעתם. התנגדות המדינה נבעה מהחשש כי מדובר בפתח לנישואים אזרחיים בישראל. כעת, כאמור, דחה בית המשפט העליון את ערעורי המדינה וקבע שעל פקיד הרישום לרשום את הזוגות כנשואים במרשם האוכלוסין.
"פתיחת ערוץ נוסף של נישואים בישראל"
בערעורים דן הרכב בראשות המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן, השופטת גילה כנפי-שטייניץ והשופט יחיאל כשר. בית המשפט העליון עמד על ההלכה המשפטית שמבחינה בין רישום הנישואים לשאלת תוקפם בדין המהותי. לפי הלכה זו, חובתו של פקיד הרישום להימנע מהכרעה בשאלות בדבר תוקפם המהותי של הנישואים. בהתאם לכך, כמו גם לנוהלי רשות האוכלוסין וההגירה, כאשר מוצגת לפקיד הרישום תעודה ציבורית כדין, עליו ככלל לרשום את האמור בה ולהימנע מהכרעה בשאלות משפטיות מורכבות. המדינה לא ביקשה לבחון מחדש את ההלכה הזו, אך טענה שפקיד הרישום מצא שטקסי הנישואים נערכו בישראל, וכי מדובר אפוא באי-נכונות גלויה לעין בתעודה הציבורית.
בית המשפט העליון קבע כי שאלת מקום עריכת טקסי הנישואים במקרה זה היא שאלה שמעוררת סוגיות סבוכות, שאין להן מענה בחוק או בפסיקה. בהקשר זה, ציין בית המשפט בין השאר כי טקסי הנישואים נערכו על פי חוקי מדינת יוטה, על ידי גורם מוסמך במדינה, וכי בעקבות זאת הוציאה מדינת יוטה תעודת נישואים.
השופטים ציינו כי סוגיית מקום עריכת הטקס, כאשר מתעוררות בהקשר זה שאלות סבוכות, אינה מסורה להכרעתו של פקיד הרישום, כפי שנפסק באופן עקבי במהלך עשורים רבים. משכך, היה עליו לרשום את בני הזוג כנשואים, בהתאם לתעודה הציבורית התקפה שהוצגה לו. לבסוף הדגיש בית המשפט כי ההכרעה מוגבלת לשאלת רישומם של הנישואים במרשם האוכלוסין, ואין בה משום נקיטת עמדה בשאלת תוקפם.
הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון, הביע סיפוק מהחלטת בית המשפט: "אנחנו מברכים על פסיקת בית המשפט העליון, אשר פותחת ערוץ נוסף של נישואים בפני אזרחי ישראל ותושביה, במציאות שבה מדינת ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם אשר שוללת מאזרחיה את חירות הנישואים בשל דרישת המפלגות הדתיות. חשוב להבין כי מצד אחד אין בפסק הדין חידוש משפטי, אלא המשכה של הלכה עקבית שבית המשפט פועל לפיה זה שישים שנה. מאידך גיסא מדובר על פתיחת שערים רחבים בפני זוגות ישראלים שרוצים לממש את זכות הנישואים שלהם".
עו"ד שגיא אגמון, שייצג את חדו"ש בעתירה, ציין כי "הפסיקה האמיצה היום מבהירה שוב את חשיבותו העצומה של בית המשפט העליון לזכויות הפרט ולהגנה מול שרירות הרשויות, המוכנות פעם אחר פעם ללכת בניגוד לחוק רק כדי לשרת את עמדותיו הפוליטיות של השר המכהן. היא מלמדת שוב עד כמה מסוכנות היוזמות להחלשת בית המשפט העליון והכפפתו להחלטותיהם של פוליטיקאים המתבטלים מול הכפייה הדתית. לכל זוג בישראל יש לאפשר להינשא בהתאם לאמונותיו ולאורח חייו, והגיע הזמן שישראל תתקדם למאה ה-21 ותאפשר נישואים אזרחיים לכול".
מנגד, חבר הכנסת משה ארבל מש"ס מסר בתגובה לפסיקה: "בית המשפט העליון, במהלך פוליטי נוסף, הוכיח שוב את נחיצותה של הרפורמה במערכת המשפט. ההכרה שלו ביום פורים בנישואים אזרחיים שבוצעו באפליקציית זום היא בדיחה עצובה על חשבונם של כל אזרחי ישראל, דתיים, מסורתיים וחילונים כאחד, ומבטאת יותר מכול שאיפה לקידום ערכים של מדינת כל אזרחיה ולמחיקת זהותה היהודית של המדינה".
