בנובמבר 1988, הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) התכנס באלג'יריה ופרסם את הכרזת העצמאות, שהודיעה על הקמתה של מדינת פלסטין. ההכרזה השתיתה את המדינה החדשה על הצעת החלוקה של האו"ם מ־1947, שקראה לשתי מדינות – ערבית ויהודית.

קודם לכן, המטרה של אש"ף – בדומה לחמאס היום – הייתה "לשחרר" את פלסטין כולה, מהים עד הירדן. בהכרזה של 1988 אש"ף נסוג מהעמדה הזאת. ארבעה שבועות מאוחר יותר אש"ף הכיר בזכות הקיום של ישראל.

מייד לאחר ההכרזה, אלג'יריה, המדינה המארחת, הודיעה על הכרה במדינת פלסטין. כמעט מייד לאחר מכן, ארה"ב פתחה במאמץ כלל עולמי לשכנע מדינות אחרות להימנע מהכרה כזו – ולסכל את הניסיונות הפלסטיניים להצטרף לארגונים בינלאומיים.

כיום, 139 מדינות מכירות במדינת פלסטין, אך אלה אינן כוללות דמוקרטיות מערביות גדולות. פלסטין חברה בארגונים בינלאומיים רבים, אבל לא באו"ם, שם ארה"ב, באמצעות מועצת הביטחון, חסמה את קבלתה. עם זאת, מאז 2012 פלסטין מוכרת על ידי האו"ם כמשקיפה שאינה חברה.

פלסטינים ברפיח משתקפים במראה בצורת ארץ ישראל, 7 בפברואר 2024 (צילום: Mohammed ABED / AFP)

כעת, בעקבות המלחמה בעזה, זה עשוי להשתנות. שר החוץ הבריטי דיוויד קמרון אמר כי בריטניה שוקלת להכיר בפלסטין ולתמוך בחברותה באו"ם. חשוב מכך, דווח כי גם משרד החוץ האמריקאי בוחן את האפשרות הזאת.

לפני 7 באוקטובר 2023, הכרה מצד ארה"ב וקבלתה של מדינת פלסטין לאו"ם הייתה בבחינת הישג גדול לפת"ח (המפלגה הפלסטינית החילונית הגדולה ביותר), לאש"ף וליושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, שגם נושא את התואר נשיא מדינת פלסטין.

הניסיון של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לקדם את פתרון שתי המדינות כבר משמש את נתניהו כתמה מרכזית במאמציו לזכות בבחירות הבאות, חרף מצבו העגום בסקרים

הישג כזה לא היה משנה אומנם מהיסוד את הדעה הפלסטינית הרווחת שלפיה הסכמי אוסלו היו אסון לפלסטינים, אבל היה מצית ניצוץ קטן של תקווה ונרשם לזכות פת"ח במאבק מול חמאס, שהחליף את אש"ף כבית לפלסטינים שנותרו מחויבים לשחרור פלסטין ולשימוש במאבק מזוין כדי להשיג זאת.

אם זה יקרה עכשיו, חמאס – שהפופולריות שלה בקרב הפלסטינים גדלה ותמשיך לגדול אם אסירים פלסטינים נוספים ישוחררו מהכלא בתמורה לחטופים הישראלים – תזקוף זאת לזכותה, ותטען כי ההכרה הזאת – שאש"ף לא הצליח להשיג – מוכיחה שרק מאבק מזוין מייצר תוצאות.

מחבל חמאס במצעד בעזה, 14 בנובמבר 2021 (צילום: MAHMUD HAMS / AFP)

בתוך ישראל, צעדים כאלה צפויים להגדיל את ההון הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הניסיון של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לקדם את פתרון שתי המדינות כבר משמש את נתניהו כתמה מרכזית במאמציו לזכות בבחירות הבאות, חרף מצבו העגום בסקרים. הוא טוען כי אלמלא הוא, ישראל הייתה מתמודדת כעת עם מדינה הנשלטת על ידי חמאס בגדה המערבית, וכי רק הוא יכול לעמוד בפני הלחץ האמריקאי.

אישי מפתח במרכז הישראלי שעשויים להציב אתגר לנתניהו בבחירות הבאות מודאגים עד כדי כך שהם ביקשו מוושינגטון להפסיק לדבר על פתרון שתי המדינות, לפחות בפומבי. הכרה חד־צדדית במדינה פלסטינית מצד ארה"ב תשמש את נתניהו במאמציו ללבות את הפחדים הישראליים.

עם זאת, להכרה אמריקאית במדינה פלסטינית וקבלתה לאו"ם יכולה להיות חשיבות אדירה למאמץ לסיום הסכסוך הישראלי–פלסטיני, אך זאת בתנאי שצעדים כאלה יהוו חלק מתוכנית שלום מקיפה

עם זאת, להכרה אמריקאית במדינה פלסטינית וקבלתה לאו"ם יכולה להיות חשיבות אדירה למאמץ לסיום הסכסוך הישראלי–פלסטיני, אך זאת בתנאי שצעדים כאלה יהוו חלק מתוכנית שלום מקיפה, שתכיר במציאות החדשה שנוצרה ב־7 באוקטובר עבור הישראלים.

היום הזה יצר טראומה, שתהיה לה השפעה מתמשכת. הישראלים איבדו את תחושת הביטחון, שליוותה אותם במשך זמן רב. הם איבדו אמון בממשלתם ובצבא שלהם, בשירותי המודיעין ובטכנולוגיה שלהם. הטבח של חמאס עורר את הזיכרונות ההיסטוריים מהשואה וממאות שנים של פוגרומים.

פלסטינים חוגגים על טנק ישראלי הרוס, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP)

אחרי 7 באוקטובר, שום ממשלה ישראלית לא תסכים לעולם למדינה פלסטינית בגדה המערבית ללא ביטחון ממשי שזו לא תהווה איום על ישראל. שום מערכת של הסכמים כתובים, לרבות התניות שלפיהן המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת, לא תספק לישראלים את מידת הביטחון הנחוצה כדי להסתכן במדינה פלסטינית ריבונית בגדה המערבית.

הפתרון כרוך בזניחת פרדיגמת אוסלו הכושלת, שלפיה מדינה פלסטינית תקום כתוצאה של משא ומתן מוצלח לסיום הסכסוך. החלופה היא גישת "ריבונות בעזה תחילה". כלומר, לבחון תחילה את התקיימותה של מדינה פלסטינית בעזה, ורק אם זו תצלח במשך תקופה מוגדרת, לעבור למשא ומתן על הרחבת הריבונות הפלסטינית לגדה המערבית.

כלומר, לבחון תחילה את התקיימותה של מדינה פלסטינית בעזה, ורק אם זו תצלח במשך תקופה מוגדרת, לעבור למשא ומתן על הרחבת הריבונות הפלסטינית לגדה המערבית

לגישת "עזה תחילה" יש היסטוריה ארוכה. התומך הישראלי החזק ביותר שלה היה שמעון פרס. ב־1995, לבקשתו של פרס, הצגתי ליאסר ערפאת הצעה הכוללת 12 סעיפים שפיתחתי. ערפאת דחה אותה מייד, לא בחוסר היגיון מוחלט, מחשש ש"עזה תחילה" תהפוך ל"עזה סופית".

אבל זה היה בתור הזהב של הסכמי אוסלו, כשדרכים אחרות להקמת מדינה נראו אפשריות. היום, עבור הישראלים, חיים לצד מדינה פלסטינית ניסיונית בעזה היא אולי הדרך היחידה להגיע לפתרון של שתי מדינות. להלן המרכיבים העיקריים של תוכנית "עזה תחילה", שכוללת הכרה אמריקאית במדינה פלסטינית בדרך לשלום:

יאסר ערפאת ובנימין נתניהו במעבר ארז משוחחים על הסכם חברון. 15 בינואר 1997 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

1. ארה"ב (או קבוצת מדינות שתכלול את ערב הסעודית, מצרים וקטאר) תציע תוכנית למדינה פלסטינית ניסיונית בעזה. משא ומתן על הסדר קבע בין ישראל ומדינת פלסטין יתחיל רק שלוש שנים אחרי שהמדינה החדשה תוכיח שהיא יציבה, מחויבת לשלום וגם הצליחה לכונן ריבונות בעזה.

מדינת פלסטין תצטרך לשלוט בשחקנים לא מדינתיים, בייחוד חמאס. חמאס תצטרך לוותר על יכולותיה ליזום פעולות איבה, לרבות החזקת נשק כבד, ייצור טילים והברחת נשק.

2. אם אש"ף יסכים לניסוי "עזה תחילה", ארה"ב תפסיק לחסום את קבלתה של פלסטין לאו"ם ותתחייב להכיר במדינה הפלסטינית ברגע שזו תשליט ריבונות בפועל בעזה.

אם המשא ומתן בין אש"ף לחמאס יצלח, הכוחות הישראליים בעזה יוחלפו בכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. אם ייכשל, פלסטין תקבל סיוע ממדינות ערביות אחרות, או מכוח בינלאומי, כדי לכונן שליטה

3. אש"ף או פת"ח, בחסות ערבית, יתחילו במשא ומתן עם חמאס על עתידו של הארגון. המטרה תהיה השגת הסכם שלפיו ברגע שישראל תיסוג מעזה, חמאס יקבל את סמכותה של המדינה הפלסטינית.

בהמשך, הצדדים יחתרו להסכם על התנאים שבהם גורמים הקשורים לחמאס יצטרכו לעמוד כדי להשתתף בבחירות הפלסטיניות, לרבות קבלתה של לשון הכרזת העצמאות שלפיה פלסטין "דוחה את האיום או השימוש בכוח, באלימות ובטרור נגד… השלמות הטריטוריאלית של מדינות אחרות".

הפגנה תמיכה בחמאס של פלסטינים בחברון, הגדה המערבית, 11 בדצמבר 2023 (צילום: HAZEM BADER / AFP)

4. אם המשא ומתן בין אש"ף לחמאס יצלח, הכוחות הישראליים בעזה יוחלפו בכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. אם ייכשל, פלסטין תקבל סיוע ממדינות ערביות אחרות, או מכוח בינלאומי, כדי לכונן שליטה ריבונית בעזה, שתוביל ליציאתה של ישראל.

5. ברגע שמדינת פלסטין תבסס שליטה בעזה היא תוכר על ידי ארה"ב וישראל. באותו שלב תוכר רק ריבונותה בעזה. עם ההכרה של ישראל במדינת פלסטין, הרשות הפלסטינית תחדל להתקיים. כל נכסיה, הפונקציות המנהליות והמנגנונים הבירוקרטיים בגדה המערבית יעברו לידי המדינה הפלסטינית.

כדי להמחיש שהיא רצינית לגבי משא ומתן עתידי בנוגע לגדה המערבית, ישראל צריכה להסכים לעצור לחלוטין את הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית

6. המדינה המתהווה תקיים את הבחירות הראשונות שלה הן בגדה המערבית והן בעזה. כל המועמדים להנהגה יצטרכו לעמוד בתנאים שהוזכרו לעיל.

7. עם בחירת ממשלת פלסטין הראשונה, שתי המדינות – ישראל ופלסטין – יחליפו שגרירים ויתחייבו לדו־קיום בשלום. ארה"ב תעניק חסות למשא ומתן בין שתי המדינות על הסרת הסגר מעל עזה ועל דרכים למניעת הברחת נשק לרצועה.

מחאה פלסטינית נגד הכשרת מאחז חומש, 27 במאי 2023 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

8. כדי להמחיש שהיא רצינית לגבי משא ומתן עתידי בנוגע לגדה המערבית, ישראל צריכה להסכים לעצור לחלוטין את הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית ולשלוט ולהעניש כל אלימות והפחדה של מתנחלים כלפי פלסטינים.

9. לאחר העברת השלטון למדינה הפלסטינית, הקפאת ההתנחלויות ופתיחת המשא ומתן על הסרת הסגר מעל עזה, ערב הסעודית תנרמל את יחסיה עם ישראל.

עם ההכרזה של פלסטין כי הושגה ריבונות בפועל על עזה, תחל תקופת הניסיון בת שלוש השנים. אם זו תוכתר בהצלחה, וושינגטון תכנס שיחות על הסדר קבע

10. עם ההכרזה של פלסטין כי הושגה ריבונות בפועל על עזה, תחל תקופת הניסיון בת שלוש השנים. אם זו תוכתר בהצלחה על ידי ועדת יישום שתורכב מנציגי ארה"ב ומדינות ערב שהכירו בישראל, וושינגטון תכנס שיחות על הסדר קבע בין שתי המדינות.

המשא ומתן יתבסס על עקרונות ההסדר הסופי שהציג ב־2016 שר החוץ האמריקאי דאז ג'ון קרי. אלה אינם כוללים רק את פירוז המדינה הפלסטינית ותנאים המבטיחים את ביטחונה של ישראל, אלא גם התחייבות כי גבולותיה של פלסטין בגדה המערבית יתבססו על קווי 1967, יחד עם חילופי שטחים שווים, ובירה פלסטינית במזרח ירושלים.

מחמוד עבאס ושר החוץ האמריקאי ג'ון קרי בעמאן, ירדן. פברואר 2016 (צילום: Jamal Nasrallah, Pool via AP)

הפיכתה של המדינה הפלסטינית למציאות תאפשר לפלסטינים המתונים לתפוס את השלטון בעזה מידי ישראל מבלי להיראות כקבלני משנה של ישראל או ככוח משטרה שמקדם את הכיבוש. ללא השינוי היסודי הזה בתפקידה, הרעיון של "רשות פלסטינית מרועננת" השולטת באופן ממשי על עזה, כפי שהציע ביידן, יהיה בגדר אשליה.

הרבה יהיה תלוי בגודל וביכולות של כוחות הביטחון הפלסטיניים. אבל יותר מכול, הצלחה או כישלון יהיו תלויים באמונתם של הפלסטינים עצמם בכך שניסוי המדינה באמת מציע דרך לעצמאות כוללת. אם יאמינו בכך, להצלחת הניסוי תהיה תמיכה נרחבת בקרב הפלסטינים, וזו בתורה תשפיע על נכונותו של חמאס לקבל את סמכות המדינה.

עבור אנשי המרכז ששואפים להנהיג את ישראל, ניסוי "עזה תחילה" הוא אפשרות פרגמטית שתשמוט את הקרקע מתחת לטענה של נתניהו כי רק הוא יכול למנוע מדינה פלסטינית בעלת ריבונות בגדה המערבית

בעיקרו של דבר, חמאס תעמוד בפני הבחירה בין הידחקות לשוליים לבין אבולוציה. באופן אירוני, הגישה הזאת עשויה לזכות לאהדה גם מצד ישראלים רבים שמתנגדים כעת למדינה פלסטינית. זאת מפני שלמעט אידיאולוגים ימניים תקיפים, רוב ההתנגדות הישראלית למדינה פלסטינית נובעת מהאמונה ששלום אמיתי עם מדינה כאת אינו אפשרי.

מי שדבקים בעמדה הזאת עשויים להסכים לניסוי "עזה תחילה" ולו רק מפני שהם מאמינים שפלסטין תתגלה כמדינה כושלת. עבור אנשי המרכז ששואפים להנהיג את ישראל, ניסוי "עזה תחילה" הוא אפשרות פרגמטית שתשמוט את הקרקע מתחת לטענה של נתניהו כי רק הוא יכול למנוע מדינה פלסטינית בעלת ריבונות בגדה המערבית.

חיילי צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

יתרה מזאת, ניסוי הריבונות לא יקשור את ידיה של ישראל במקרה שהמדינה הפלסטינית לא תצליח להשליט כוח ריבוני ממשי על עזה. בו בזמן, מדינה ניסיונית בעזה עשויה להציע לישראל הזדמנות שלא תהיה לה בנסיבות אחרות: דרך לסגת מעזה לצמיתות במקום להתמודד עם התקוממות תמידית.

השגת הכרה סעודית בישראל על ידי עצם ההתחייבות לניסוי הריבונות הפלסטינית בתום לב תחזק משמעותית את העניין של כל הישראלים בתוכנית.

לאלה משני הצדדים שמחויבים עמוקות לפתרון הסכסוך, גישת "עזה תחילה" מספקת הזדמנות להוכיח כי שלום בר קיימא הוא אפשרי, וכן הזדמנות לפתח גישות חדשות להסדרי קבע מחוץ לפרדיגמת אוסלו

להנהגה הפלסטינית המתונה, המסגרת הזאת מספקת הישג גדול לקראת סיום הכיבוש, לרבות ריבונות ממשית על חלק משטח פלסטין; והכרה אמריקאית פירושה שגרירות פלסטינית בוושינגטון, שגרירות אמריקאית בפלסטין וקבלה כלל עולמית של סמלי הריבונות הפלסטינית, לרבות דרכונים ומטבע לאומי.

הפלסטינים יחששו, כמו ערפאת ב־1995, ש"עזה תחילה" תהפוך ל"עזה סופית", אבל החששות האלה יתפוגגו בעקבות עצירה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות.

מראה ההרס ברצועת עזה, 31 בינואר 2024 (צילום: JACK GUEZ / AFP)

לאלה משני הצדדים שמחויבים עמוקות לפתרון הסכסוך, גישת "עזה תחילה" מספקת הזדמנות להוכיח כי שלום בר קיימא הוא אפשרי, וכן הזדמנות לפתח גישות חדשות להסדרי קבע מחוץ לפרדיגמת אוסלו. והכי חשוב, היא מציעה דרך מהימנה לסיום הסכסוך, מבלי לשחק לידיו של נתניהו.

ג'רום מ' סגל הוא מנהל הארגון "ייעוץ לשלום בינלאומי" (International Peace Consultancy) ומחבר הספר: "The Olive Branch From Palestine".