את בנימין נתניהו לא צריך לשפוט בהאג כפושע מלחמה, פושע מלחמה הוא לא. אבל כן יש לשפוט אותו על הזנחה פושעת של ישראל, בגלל העדפת ענייניו האישיים, ואת המשפט הזה צריכה לעשות מערכת המשפט הישראלית והמערכת הפוליטית של ישראל, ולא טריבונל בעייתי בהאג.

לכרוך את נתניהו ואת יואב גלנט בכריכה אחת עם יחיא סנוואר וחבר מרעיו – זהו מעשה לא ראוי בלשון המעטה. זה לא מגיע לעם שעדיין חווה טראומה קשה. לא חכם, לא צודק ולא נכון.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

בספרה הקלאסי על מקורות האנטישמיות האירופאית, "יסודות הטוטליטריות", טענה הפילוסופית היהודיה חנה ארנדט כי תהליך היחלשותן של האליטות האירופאיות בסוף המאה ה-19, ואי יכולתן להגן על היהודים תחת חסותן, חרץ בסופו של דבר את גורלם.

לקבוצות החברתיות והפוליטיות העולות, שרצו לשנות את הסטטוס קוו באירופה, לא היה את הכוח לאתגר את האליטות האירופאיות. לכן הן כיוונו את תסכולן לכיוון הקבוצה הפגיעה, שאותה קשרו עם הסטטוס קוו.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.