20 שנה לנסיגה מלבנון: תמונות נדירות מבינת ג'ביל
רועי וולף, שהיה לוחם במוצב הידוע, משחזר בריאיון לאולפן ynet את רגעי הנסיגה אי שם במאי 2000, ומשתף בתיעוד נדיר שצילם בעת סופת שלגים שפקדה את הלוחמים בחורף האחרון שהעבירו בלבנון
במלאת 20 שנה לנסיגת צה"ל מלבנון - נחשף היום (ד') תיעוד נדיר של מוצב בינת ג'ביל בחורף האחרון לפני שעזבו אותו לוחמי צה"ל. לתיעוד אחראי רועי וולף, שהיה לוחם במקום. בראיון לאולפן ynet סיפר על ההחלטה לתעד את הרגעים האחרונים במוצב, ושחזר את היציאה מלבנון והזכרונות שעדיין מציפים אותו.
"זה היה החורף האחרון בלבנון, אני ועוד שני חברים הגענו למסקנה שאם לא נתעד עכשיו את המקום, כבר לא נוכל לעשות זאת", סיפר וולף.
הוא הוסיף:י "גיליתי שאני בין היחידים שלא היה להם שם טלפון, אז פשוט לקחתי מצלמה והתחלתי לתעד. מוצב בינת ג'ביל, למרות השם והמותג שיצא לו אחרי מלחמת לבנון השנייה, נחשב בזמנו לאחד המוצבים השקטים ביותר בלבנון. הפחד הגדול באמת היה בעצם הכניסה לשם בשיירות".
- איך התחושה לראות את התמונות האלה עכשיו, 20 שנה אחרי הנסיגה?
"תחושה מוזרה, תחושה של העלאת זיכרון ישן. תמיד אמרתי שאולי באחד מין הימים אני אסע לבקר שם".
- הבאת איתך סיכה די נדירה.
"זו סיכה שקיבל כל מי ששירת שם בתקופה מסוימת. יש בה חרב של צד"ל וחרב של צה"ל עם עץ של לבנון, אני לא חושב שיש עוד מישהו בצבא שמסתובב עם הסיכה הזאת, אולי הרמטכ"ל. פגשתי שם את בני גנץ שהיה מפקד במקום, ממש לפני הנסיגה".
אתה זוכר את הרגעים של היציאה משם?
"כן, אני זוכר. יש הרבה רגעים שנשארים בראש, למשל כשהגענו לגבול וראינו את כל צוותי הטלוויזיה, מראה שאף אחד מאיתנו לא היה רגיל אליו. אני זוכר שהיה שם בלגן, אף אחד לא ידע בדיוק איפה הגבול, כולנו היינו עייפים מאוד ועצבניים".
מה השתנה אחרי 20 שנה?
"ביום של הנסיגה עלינו בשבע בבוקר אחרי שהיינו פשוט גמורים מעייפות עם כל הציוד, ושמענו ברדיו שאנחנו יוצאים מלבנון ומעכשיו יגיעו רק ימים טובים, והשמיעו את השיר 'הנה הם באים ימים של שקט', וכל משעבר לי בראש זה 'טוב, מה שעברנו היה שווה הכל', אחר כך הוקפצתי שוב במלחמת לבנון השנייה. זה משהו שהוא הרבה יותר גדול ממך, זה לא דבר פשוט ואני בטוח שעל הרבה אנשים היציאה משם השפיעה מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
