האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגאופוליטי?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: בצלאל סמוטריץ'
מפלגה: הציונות הדתית
תוכנית: ספי עובדיה ויניר קוזין
ציטוט: "כשמודי'ס הורידה את הדירוג אז היא כתבה בצורה מפורשת שהסיבה להורדה איננה הכלכלה אלא הסוגיות הגאופולטיות"
תאריך: 15.4.24
ציון: מטעה

עוד לפני שחברת דירוג האשראי S&P הודיעה על הורדת הדירוג של ישראל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשאל על הצעדים השליליים שנקטו כלפי ישראל חברות דירוג שונות. סמוטריץ' ביקש לטעון שהורדות הדירוג הן תוצאה של השלכות המלחמה, ואינן נובעות מגורמי היסוד של הכלכלה הישראלית: "כשמודי'ס הורידה את הדירוג אז היא כתבה בצורה מפורשת שהסיבה להורדה איננה הכלכלה אלא הסוגיות הגאופוליטיות", אמר. בדקנו האם אכן אפשר לייחס את ההורדה בדירוג של חברת מודי'ס רק לנסיבות גאופוליטיות.

לפני שנפנה לבדיקת הטענה, נזכיר כי לשאלה דומה נדרשנו בעבר, כאשר בסמוך לפרסום ההחלטה של מודי'ס, ראש הממשלה בנימין נתניהו טען כי "הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה, היא נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה".

אם כן, ב-9 בפברואר 2024, חברת דירוג האשראי מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל מדרגת A1 (החמישית בטיבה) לדרגת A2 (השישית בטיבה). כמו כן, תחזית הדירוג ירדה ל"שלילית" (הסבר על דירוג האשראי ועל תחזית הדירוג אפשר לקרוא כאן). זאת, לאחר שכבר ב-19 באוקטובר 2023, מודי'ס הכניסה את ישראל ל"מעקב הורדת דירוג" (review for downgrade). ההודעה על הדירוג - שהופץ לה גם תרגום לעברית - כללה גם נימוקים להחלטה.

סמוטריץ' צודק בכך שמודי'ס ציינה לחיוב משתנים כלכליים חשובים של ישראל. "דירוג מדינת ישראל ברמה של A2, מביא בחשבון את החוזקות ארוכות השנים של מדינת ישראל", כותבת החברה, "לרבות חוזקה הכלכלי הגבוה מאוד, הבאים לידי ביטוי בכלכלה המגוונת, בעלת הכנסה גבוהה ועמידות; אפקטיביות גבוהה מאוד של המדיניות המוניטרית, שהומחשה לאחרונה ביכולתו של בנק ישראל לייצב במהירות את השווקים הפיננסיים; מגזר בנקאי יציב; רמות הנזילות הגבוהות של הממשלה והנגישות הגבוהה שיש לה לשווקי ההון". כמו כן, מודי'ס גם מציינת לחיוב את "נכונות הממשלה להעלות מיסים" שהיא, לפי החברה, "סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות מיסים".

בנוסף, למרות הורדת הדירוג, מודי'ס לקחה בחשבון מספר "השפעות מקזזות" שהשפיעו לחיוב על הערכת החברה: "תקציב המדינה לשנת 2024 משלב שורה של צעדים לצמצום הגירעון לשנת 2024 ובשנים שלאחר מכן", נכתב בדו"ח. "ההשפעה המקזזת המהותית ביותר היא העלאת שיעור המע"מ ב-1% בשנה הבאה, שלפי ההערכות תביא להכנסה נוספת של כ-0.35% מהתוצר בשנה. בסך הכל, הממשלה מתכוונת להעביר בחקיקה צעדים לצמצום הגירעון בשנת 2025 בשיעור של כ-1.1% תוצר, הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסה, כאשר צעדים בסדר גודל דומה יישארו בתוקף גם במהלך השנים הבאות. ככל ויאושרו במלואם, צעדים אלו יכולים לקזז בערך את העלייה בהוצאות הביטחון והריבית הגבוהות יותר, זאת למרות שהגירעון התקציבי בשנים הבאות יישאר גבוה בהרבה מהצפוי לפני הסכסוך. נכונות הממשלה להעלות מיסים היא סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות מיסים".

ושוב בהתאם לדברי סמוטריץ', מהצד השני החברה מסבירה שאחד הרציונלים להורדת הדירוג הוא ש"החברה מעריכה שהסיכונים הגאופוליטיים, ובפרט הסיכון הביטחוני, יישארו גבוהים באופן מהותי עבור ישראל בטווח הזמן הבינוני והארוך".

ואולם, בשונה מהרושם העולה מדברי סמוטריץ', הסיכונים הגאופוליטיים לא היו הסיבה היחידה להורדת הדירוג. למעשה, מודי'ס כתבה במפורש כי "לדעת החברה, העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים במדינת ישראל, אשר בתורם יחלישו את מוסדות המדינה בדגש על הרשות המבצעת והמחוקקת אשר, בעתיד הנראה לעין, יקדישו את זמנם במאמצים להשבת הביטחון".

כבר בהקדמה להחלטה, מודי'ס כותבת במפורש שהורדת הדירוג נובעת מסיבות שאינן קשורות להשפעות הישירות של המלחמה גרידא - ומתייחסת לתפקוד המוסדות הפוליטיים בישראל: "המניע העיקרי להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמה של A2", נכתב, "הוא הערכת החברה כי השלכותיו הרוחביות של העימות הנוכחי עם החמאס, הן במהלכו והן לאחר סיומו, מעלים באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים במדינת ישראל, מחלישים את הרשות המחוקקת והמבצעת ופוגעים בחוסנה הפיסקלי של המדינה בעתיד הנראה לעין" (השגיאות הלשוניות במקור).

ובתחילת הפירוט של ה"רציונל להורדה לדירוג", החברה "מדגישה כי אחד הגורמים המרכזיים להורדת הדירוג הוא ההערכה שחשיפת מדינת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה, בסבירות גבוהה, להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם תהינה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה". כמו כן, מודי'ס כותבת כי "מדינת ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת כאשר קבינט המלחמה יתפזר".

עוד נקודה ראויה לציון בהקשר זה, היא שתחת הפרק "שיקולי סביבה, חברה וממשל (ESG)", החברה מציינת ש"ציון ההשפעה של מדדי ESG על דירוג האשראי של מדינת ישראל משקף סיכונים חברתיים מוגברים". כאן החברה מדגישה את "ההשפעה השלילית של הסכסוך על הערכת מצב הבריאות והביטחון במדינה", אך גם את ה"סיכונים הקשורים לשינויים דמוגרפיים ארוכי טווח והשפעתם על שוק העבודה". ולאור "האתגרים ארוכי השנים בכל הנוגע לדמוגרפיה - במיוחד ההבדלים הגדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינה ביחס לשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, הכנסה, מיומנות ורמות פריון" - החברה מסכמת ש"הסיכונים החברתיים הם גבוהים".

החברה מונה שיקולים נוספים להורדת הדירוג והתחזית, ביניהם העלייה בגירעון וביחס החוב-תוצר; העלייה בהוצאות הביטחוניות והאזרחיות במקביל לירידה בהכנסות ממסים; העלייה בהוצאות הריבית - והמצב הנוכחי שבו "הסיכון להסלמת העימות נותר משמעותי, בעיקר כזה בו מעורב ארגון חיזבאללה בצפון ישראל".

כמו כן, לא רק את האינדיקטורים הכלכליים של ישראל מודי'ס ציינה לחיוב: "הערכת החברה לוקחת בחשבון גם את הרקורד החזק ואת האינדיקציות האחרונות לחוזקה של החברה האזרחית ומערכת המשפט, שהוכיחו כי הם מספקים מערך חזק ואפקטיבי של איזונים ובלמים. כך, בית המשפט העליון ביטל את ניסיון הממשלה להגביל את הפיקוח על מערכת המשפט, ובכך הבהיר את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט".

נזכיר שלסוכנות הדירוג מודי'ס היו הערכות שליליות בנוגע לישראל עוד לפני תחילת המלחמה. כך, באפריל 2023, על רקע ההתפתחויות סביב קידום הרפורמה המשפטית, הורידה החברה את תחזית הדירוג של ישראל (מ"חיובית" ל"יציבה"). כשלושה חודשים לאחר מכן, ב-25 ביולי 2023, יום לאחר שהתקבל בכנסת חוק היסוד לצמצום עילת הסבירות, פרסמה מודי'ס "הערה כללית" (Issuer Comment) שבו היא התריעה שלאחר שאושרה החקיקה בעניין עילת הסבירות, "יש סיכון משמעותי שהמתחים הפוליטיים והחברתיים" בעניין הרפורמה המשפטית "יימשכו, עם השלכות שליליות על כלכלת ישראל ועל מצבה הביטחוני)". בנוסף, בספטמבר דווח בתקשורת כי מודי'ס צפויה לפרסם בחודש הבא, ב-13 באוקטובר, דו"ח שיזהיר ממפנה שלילי בכלכלת ישראל. אלא שלאחר פרוץ המלחמה, מודי'ס הודיעה שהיא דוחה את פרסום הודעת הדירוג של המדינה. זו, כמובן, התפרסמה ב-9 בפברואר 2024.

וממה נבעה הורדת הדירוג האחרונה של חברת S&P שהתבצעה ב-19 באפריל, אחרי מועד אמירתו של סמוטריץ'? כאן הורדת הדירוג אכן נבעה בעיקרה "בשל סיכון גיאופוליטי מוגבר". בהודעת החברה נכתב כי להערכתה, העלייה האחרונה בעימות מול איראן מגבירה את הסיכונים הגאופוליטיים הגבוהים ממילא עבור ישראל. S&P ציינה גם את הגירעון הממשלתי כמניע להורדת הדירוג. החברה צופה שהגירעון הממשלתי יגיע השנה לרמה של 8% - גבוה מהערכת האוצר שעומדת על 6.6%. ״אנו חוזים כי הגירעון של ישראל יתרחב ל-8% מהתמ"ג ב-2024, בעיקר כתוצאה מהגידול בהוצאות הביטחון. גירעונות גבוהים יותר יימשכו גם בטווח הבינוני״, נכתב בהודעה. בנוסף, מעריכים בחברה כי יחס החוב-תוצר של ישראל יעלה לרמה של 66% ב-2026, לעומת כ-60% בשנה שעברה.

מטעמו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נמסרה תגובה.

לסיכום, חברת דירוג האשראי מודי'ס אכן ציינה את חוזקות הכלכלה הישראלית והורידה את הדירוג בגלל סיכונים גאופוליטיים, אולם בשונה מהרושם העולה מדברי סמוטריץ', זה לא היה הגורם היחיד להורדת הדירוג. החברה מציינת במפורש כי חלק חשוב מהורדת הדירוג נובע מסיכונים פוליטיים ומסיכונים חברתיים. לכן דבריו של סמוטריץ' מטעים.