השחקן שרק לאחרונה נישא לבחירת ליבו קסניה, שיתף מחדר הלידה את התחושות להפוך לאבא בפעם הראשונה: "ואני מהצד מחזיק את ידה ונשבר מבפנים. אני כבר הייתי נכנע ופותר את זה עם ניתוח קיסרי, אבל היא חזקה וממשיכה הלאה למרות שלא עצמה עין כבר ארבעים ושמונה שעות, כי היא לא שם בשביל עצמה, היא שם למען התינוק שלה"
בגיל 41, מי שהיה עד לפני מספר חודשים הרווק הנצחי, עופר שכטר, הפך היום (שני) לראשונה בחייו לאבא, כאשר אשתו הטרייה קסניה הביאה לעולם את בנו הבכור. בפוסט מרגש שהעלה לרשתות החברתיות, שיתף השחקן בתחושותיו.
שכטר פתח וכתב: "אני אבא. אבל את הפוסט הזה אקדיש לנשים. אשתי קסניה עברה לידה מאתגרת מאוד, שלושה ימים של צירים, שכל ציר בא עם כאב חד שמפלח את גופה והיא נושמת ודואבת ועוברת עוד מהמורה. ואני מהצד מחזיק את ידה ונשבר מבפנים. אני כבר הייתי נכנע ופותר את זה עם ניתוח קיסרי, אבל היא חזקה וממשיכה הלאה למרות שלא עצמה עין כבר ארבעים ושמונה שעות, כי היא לא שם בשביל עצמה, היא שם למען התינוק שלה".
עוד הוסיף: "ולצידה עוד נשים חזקות מחבקות ומכילות - מיילדות בית החולים מאיר בכפר סבא ובראשן אחותי האחת והיחידה, ד"ר גיל שכטר מאור, מנהלת חדר לידה. לרגע הן לא ויתרו עליה, בכל שלב הציעו את הפתרון הנכון לה ולתינוק, איך למנוע מהתינוק להיכנס למצוקה, ואיך לשמור על הבריאות שלו ושל קסניה כדי שתוכל ללדת כמו שרצתה. לגוף של קסניה לקח שלושה ימים להגיע לרגע הלידה ובכל שלב מיילדת אחרת איתה, מעניקה לה בדיוק את מה שהיא צריכה באותו הרגע. וככה הן מתחלפות לאורך היום והלילה, מיילדת מסיימת משמרת ומגיעה מיילדת אחרת שמביאה איתה נחמה חדשה ברגעי משבר".
שכטר המשיך: "ברגעים האלה אתה רואה את הכוח הנשי, שנמצא בשיתוף הפעולה בניהן, החיבור והאמפתיה, העוצמה שהן מעניקות אחת לשניה אין לה תחליף. ואחותי כל הזמן שם כמו סלע איתן, מצד אחד רופאה מצד שני אמא מצד שלישי אחות, מאזנת בין הכוחות, נלחמת למען קסניה ולמען התינוק. היום הזה גרם לי להסתכל על נשים בצורה אחרת, אתן מביאות חיים לעולם, אתן בעלות העוצמה האמיתית, אתן עם הכוח לעבור הרים, אתן הכוח המניע".
ואני מהצד מחזיק את ידה ונשבר מבפנים. אני כבר הייתי נכנע ופותר את זה עם ניתוח קיסרי, אבל היא חזקה וממשיכה הלאה למרות שלא עצמה עין כבר ארבעים ושמונה שעות, כי היא לא שם בשביל עצמה, היא שם למען התינוק שלה".
לסיום הכביר בשורת תודות: "תודה לכל הנשים בבית החולים מאיר בכפר סבא, תודה לאחותי הגדולה שתמיד שומרת עלי כמו אמא ותודה לאשתי שנתנה לי לראות אותה ברגעים הכי פגיעים שלה והראתה לי עוד כמה מקום יש לאהבה ולחיבור בנינו. תודה לכל הנשים בעולם, אתן החיים. ברוך הבא לעולם סלדינק'ה (מיועד לקהל הרוסי) נ.ב : אפילו קיבלנו חדר עם חלון".
